סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד מִן הָעוֹלִים לָחֹג יָשֵׁן שֵׁנָה אֲרֻכָּה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר, וְלֹא רָאָה סִימָן לָעוֹלִים לָחֹג. קָם וְהָלַךְ וְתָעָה בַדֶּרֶךְ. הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁרָאָה אֹהֶל וְרָאָה אִשָּׁה זְקֵנָה עַל פֶּתַח הָאֹהֶל וּמָצָא אֶצְלָהּ כֶּלֶב יָשֵׁן. קָרַב אֶל הָאֹהֶל וְנָתַן שָׁלוֹם לַזְּקֵנָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה אֹכֶל. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ לְאוֹתוֹ נַחַל וְצוּד לְךָ מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי צָרְכְּךָ, דַּיֶּךָ שֶׁאֶצְלֶה לְךָ מֵהֶם וְאַאֲכִילְךָ”. אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “אֵין אֲנִי מֵבִין לָצוּד נְחָשִׁים וְלֹא אָכַלְתִּי אוֹתָם מֵעוֹלָם”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאָצוּד מֵהֶם, וְאַל תִּפְחַד”. הָלְכָה עִמּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ הַכֶּלֶב. צָדָה מִן הַנְּחָשִׁים לְפִי הַצֹּרֶךְ, דַּיָּה, וְהָיְתָה צוֹלָה מֵהֶם. אָמַר הַמְּסַפֵּר: "וְלֹא רָאָה לוֹ הָאִישׁ הָעוֹלֶה לָחֹג מִפְלָט מִן הָאֲכִילָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב וּלְרָזוֹן. אָכַל מֵאוֹתָם הַנְּחָשִׁים. אַחַר־כָּךְ הָיָה צָמֵא וּבִקֵּשׁ מִן הַזְּקֵנָה מַיִם לִשְׁתּוֹת. אָמְרָה לוֹ: “הַמַּעְיָן לְפָנֶיךָ, שְׁתֵה מִמֶּנּוּ”. הָלַךְ אֶל הַמַּעְיָן וּמָצָא מֵימָיו מָרִים, וְאוּלָם לֹא מָצָא לוֹ מִפְלָט מִשְּׁתִיָּתָם עִם חֹזֶק מְרִירוּתָם, בִּגְלַל הַצָּמָא שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ. שָׁתָה וְחָזַר אֶל הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ, הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְּאוֹרֶךְ־רוּחַ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹלֶה לָחֹג, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אֶת הַמַּיִם מִן הַמַּעְיָן הַמָּר, מִשּׁוּם הַצָּמָא שֶׁתְּקָפוֹ, אָמַר לָאִשָּׁה: “תְּמִיהֲנִי עָלַיִךְ הַזְּקֵנָה, מִישִׁיבָתֵךְ בְּמָקוֹם זֶה וְהִשָּׁאֲרֵךְ בּוֹ בְאֹרֶךְ־רוּחַ וְהִתְפַּרְנְסֵךְ בְּמָזוֹן זֶה וּשְׁתִיָּתֵךְ מִמַּיִם אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “וְכֵיצַד הִיא אַרְצְכֶם?” אָמַר לָהּ: “בְּאַרְצֵנוּ חֲצֵרוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם וּמְרֻוָּחוֹת וּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים וּטְעִימִים וּמַיִם חַיִּים נְעִימִים לָחֵךְ וּמַאֲכָלִים טוֹבִים וּבָשָׂר שָׁמֵן וְצֹאן רַב וְכָל דָּבָר טָעִים וְשֶׁפַע טוּב וְיֹפִי שֶׁאֵין כְּמוֹתָם אֶלָּא בְגַן־עֵדֶן שֶׁצִּוָּה אֱלֹהִים לְעוֹבְדָיו הָעוֹשִׂים הַיָּשָׁר”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי כָל זֶה. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה: כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה שֻׂלְטָאן הַמּוֹשֵׁל בָּכֶם וְנוֹהֵג עֲרִיצוּת בְּשִׁלְטוֹנוֹ, וְאַתֶּם בְּיָדוֹ, וּכְשֶׁאֶחָד מִכֶּם חוֹטֵא, הוּא נוֹטֵל מָמוֹנוֹ וּמַשְׁמִידוֹ. וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ הוּא מְנַשֵּׁל אֶתְכֶם מִבָּתֵּיכֶם וְעוֹקֵר אֶתְכֶם מִשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר לָהּ הָאִישׁ: “יִתָּכֵן כָּזֹאת”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אִם כָּךְ הֲרֵי אוֹתָם מַאֲכָלֵי הַמַּעֲדַנִּים וְהַחַיִּים הַיָּפִים וְהַטּוּב הַנָּעִים עִם הָעֲרִיצוּת, אֵינָם אֶלָּא סַם מְחַלְחֵל וְחוֹדֵר, וּכְנֶגְדָּם מַאֲכָלֵנוּ עִם הַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה שֶׁבָּהֶם סַם־תְּרוּפָה מוֹעִיל. כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ, שֶׁהַיָּקָר בַּנְּעִימוֹת מִלְּבַד הָאִסְלָאם הוּא הַבְּרִיאוּת וְהַבִּטָּחוֹן?”
וְלֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא בְּיָשְׁרָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָאן,1 הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים עֲלֵי אַדְמַת אֱלֹהִים וּבְטוּב הַנְהָגָתוֹ אֶת הַמְּדִינָה. וְהָיוּ אֵלֶּה מִן הַשֻּׁלְטָאנִים שֶׁהָיוּ בְיָמִים קְדוּמִים זְקוּקִים שֶׁיְהִי לָהֶם רַק מִקְצַת מִן הַמִּקְצַת מִן הֶהָדָר, בִּהְיוֹת שֶׁהָיוּ הַנְּתִינִים מְפַחֲדִים מִפָּנָיו כְּשֶׁאַךְ רַק רָאוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם הַשֻּׁלְטָאן בַּזְּמַן הַזֶּה זָקוּק לְכָךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה הַמְּרֻבָּה בְּיוֹתֵר בְּתַכְסִיס הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּהַדְרָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי־הָאָדָם כַּיּוֹם אֵינָם כַּקַּדְמוֹנִים. זְמַנֵּנוּ אָנוּ הוּא זְמַנָּם שֶׁל בַּעֲלֵי תְכוּנָה מְגֻנָּה וּבְנֵי פֻרְעָנוּת חֲמוּרָה וַעֲצוּמָה, שֶׁכֵּן הֵם מְתֹאָרִים בְּטִפְּשׁוּת וְקַשְׁיוּת הַלֵּב, וְאִלּוּ הָיָה הַשֻּׁלְטָאן – יִשְׁמֹר אֱלֹהִים מִכָּךְ – חַלָּשׁ בְּתוֹכָם אוֹ לֹא הָיָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְנַהֵג הַמְּדִינָה וְחָסֵר הַדְרַת־כָּבוֹד, כִּי אָז אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה זֶה סִבָּה לְחֻרְבַּן הָאָרֶץ. וּבַמָּשָׁל נֶאֱמַר: עֲרִיצוּת הַשֻּׁלְטָאן מֵאָה שָׁנָה, וְלֹא עֲרִיצוּתָם שֶׁל הַנְּתִינִים זֶה כְּלַפֵּי זֶה אֲפִלּוּ שָׁנָה אַחַת. וּכְשֶׁהַנְּתִינִים נוֹהֲגִים בַּעֲרִיצוּת, מַשְׁלִיט אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֻׁלְטָאן עָרִיץ וּמֶלֶךְ מְדַכֵּא. כְּמוֹ שֶׁסֻּפַּר בְּדִבְרֵי־הַיָּמִים, שֶׁחַגָּ’אג' בֶּן יוּסֻף2 הוּבָא לְיָדוֹ כְּתָב וּבוֹ כָתוּב: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים וְאַל תִּנְהַג עִם עוֹבְדָיו בְּכָל אוֹתָהּ הָעֲרִיצוּת”. כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב, עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר3, וְאָמַר: "הוֹי בְנֵי־אָדָם. הִנֵּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִשְׁלִיטַנִי בָכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שָׁאַלְחַגָּ’אג', כְּשֶׁקָּרָא אֶת הַכְּתָב עָלָה עַל הַבִּימָה, וְהָיָה מֵלִיץ מְפֹאָר וְאָמַר: "הוֹי, בְּנֵי־אָדָם, הִנֵּה הִשְׁלִיטַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיכֶם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם, וְאִם אֲנִי אָמוּת, לֹא תֵחָלְצוּ מִן הָעֲרִיצוּת, עִם אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, שֶׁכֵּן בָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּרוּאִים רַבִּים כְּמוֹתִי וְאִם לֹא אֶהְיֶה אֲנִי, יִהְיֶה מִי שֶׁהוּא רַע בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְרַב לַעֲרִיצוּת וּמְקַפֵּחַ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּעִנְיָן זֶה:
וְאֵין יַד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים עָלֶיהָ לֹא תָרוּם,
וְאֵין עוֹשֵׁק אֲשֶׁר לֹא נֻסָּה בְרַב מֶנּוּ, עָלָיו יָקוּם.
וְהָעֲרִיצוּת הִיא שֶׁמְּפַחֲדִים מִפָּנֶיהָ וְהַצֶּדֶק הוּא הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר. נִשְׁאַל מֵאֱלֹהִים שֶׁיֵּיטִיב מַצָּבֵנוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.