אגדה הודית בעקבות האפוס הסאנסקריטי הקדום ‘מאהאבהאראטא’

רבבות נשי הודו חוגגות משי שנה בשנה חג מיוחד לכבוד האשה סאויטרי אשר ניצחה את המות בעוז אהבתה כמסופר באפוס העתיק.

ואלו ביאורי מלים המצויות בשיר:

סַטְיַוִּן, רודף־אמת;

רִישִׁי, חוזה ונביא;

בְּרַהְמָא, האל העליון;

מַהֵינְדְּרָא, אִינְדְּרָא (אל) גדול;

לוֹטוֹס, חבצלת־אגמים, פרח מקודש;

יָמָא, אל המות, מתואר כאל רב־חסד;

דֵוָא־קַנְיָא, בת־אלים;

'אישון־החיים', מושג הודי, והוא ה’איש נושא החיים', הנשמה;

סָוִיטְרִי, אלת השמש ואלת התפילות.

 

א    🔗

בִּיפַת־נוֹף, בְּאֶרֶץ־מַדְרָא, חַי לִפְנֵי דוֹרֵי דוֹרוֹת

אַשְׁוַפַּטִי, מֶלֶךְ־צֶדֶק, זַךְ־הַנֶּפֶשׁ, בַּר־לֵבָב,

עֶבֶד נֶאֱמָן לִבְּרַהְמָא, וּמַקְרִיב נִסְכִי אֵלִים,

לְכָל אִישׁ יְדִיד וָרֵעַ, לֶעָשִׁיר כְּלֶעָנִי.

אַךְ עָצוּב לְבַב הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין בֶּן לוֹ, אֵין לוֹ בַת,

אֵין לְעֵת זִקְנָה מִשְׁעֶנֶת, נַחַת בַּעֲרֹב חַיָּיו.

וְהִרְבָּה הַשָּׂר בְּסֶגֶף, צָם, לָחַשׁ אִמְרוֹת־הָגוּת,

בִּנְזִירוּת וְעַנְוַת־רוּחַ, כְּאַחַד הַחֲסִידִים.

וְגָבַר בּוֹ אוֹן הַנֶּפֶשׁ מְדי יוֹם וּמְדֵי לֵיל,

עַד כִּי סָוִיטְרִי הִבִּיטָה צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ,

וּמִלַּהַב הַמִּזְבֵּחַ נִתְגַּלְּתָה אֶל מוּל עֵינָיו

הָאֵלָה בְּזֵר זוֹרֵחַ, וּדְמוּתָהּ עַלְמָה יָפָה;

וַתְּבָרֵךְ דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וַתּאמַר בְּחִין־חַסְדָּהּ,

בְּדִבּוּר נוֹבֵעַ נֹעַם, בִּנְגִינוֹת־עוּגָב עָרֵב:

'אֶת אֵלֵי־מָרוֹם שְׂמַחְתָּ בַּנְסָכִים וּבַצּוֹמוֹת,

כִּי יִשְׁרַת דַּרְכֵי־חַיֶּיךָ מְעִידָה עַל טָהָרְךָ!

וְעַתָּה שְׁאַל, הַמֶּלֶךְ, מֵהָאֵל עַתִּיק־יוֹמִין:

הוּא חַי־עַד, אֲדוֹן־הַחֶסֶד, יִגְמָלְךָ כְּצִדְקָתְךָ!'

'לוּ יְהִי רָצוֹן שָׁמַיִם, וְאֶרְאֶה בְּסוֹף חַיַּי

בֵּן אוֹ בַת, וּבָם שׁוֹכֶנֶת רוּחַ צֶדֶק וּקְדֻשָּׁה!

כִּי עַל כֵּן צוֹמוֹת הִרְבֵּיתִי וְעָנִיתִי אֶת נַפְשִׁי!

נָא, אֵלַת־תְּפִלּוֹת, חָנִּינִי, אִם גָּבַר עָלַי חַסְדֵּךְ!'

כֵּן יְהִי, שַׂר זַךְ־הַנֶּפֶשׁ! לוֹ עָנְתָה עַלְמַת־הָאוֹר:

'שָׂא בְרָכָה מֵאֶל־הַנֶּצַח הַקַּיָּם בְּאוֹן עַצְמוֹ;

כִּי שׁוֹמֵעַ הוּא לְתַחַן הָעוֹלֶה מִלֵּב טָהוֹר

וּמִנֶּפֶשׁ הַפּוֹעֶמֶת בִּדְבֵקוּת נֶאֱמָנָה!

הוּא רָצָה וּתְנַחֲמֶךָ בַּת יָאָה לִכְבוֹד הוֹדְךָ!

אַשְׁוַפַּטִי, זֹאת בִּשַּׂרְתִּי: שְׂמַח אֵפוֹא בְּחֶלְקְךָ!

לֵךְ, הַמֶּלֶךְ, וּבֵרַכְתָּ אֶת הָאֵל, בּוֹרֵא הַיְקוּם,

בִּתְפִלּוֹת, סְגוּף וָנֶסֶךְ, בְּלֵבָב שָׁלֵם וָזָךְ!'

כֹּה אָמְרָה אֵלַת־הַתַּחַן וְעָלְתָה בַּלֶהָבָה,

וְהַשַּׂר, אַדִּיר־הָרֶכֶב, שָׁב אֶל קֶרֶת מַלְכוּתוֹ.

וְעָבְרוּ יַרְחֵי תּוֹחֶלֶת עַל הַמֶּלֶךְ הֶחָרֵד,

עַד אֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ שִׂמְחַתּוּ בַבְּשׂוֹרָה הָעֲלִיזָה.

וְגָדַל הַוְּלָד בָּרֶחֶם כַּלְבָנָה, מִלֵּיל לְלֵיל

מְגָרֶשֶׁת בָּרָקִיעַ אֶת הַחֹשֶׁךְ בְּזִיוָהּ.

וְיַלְדָּה, יְפַת עֵין־לוֹטוֹס, לִתְקוּפַת הָעֵת נוֹלְדָה,

שַׁי־מִנְחָה מֵאֵל־הַחֶסֶד, גִיל לָאֵם, שָׂשׂוֹן לָאָב.

וְנִסְכֵי תוֹדָה וָשֶׁבַח לָאֵלִים נָסַךְ הַשָׂר,

וְשָׂמְחוּ כָּל בְּנֵי הָאָרֶץ וּבִרְכוּ אֶת בַּת־מַלְכָּם.

וְלִכְבוֹד אֵלַת־הַתַּחַן שֵׁם נָתְנוּ לַיְפֵהפִיָּה:

‘סָוִיטְרִי’, מַתַּת הַשֶּׁמֶשׁ, בְּבִרְכַּת הַכֹּהֲנִים.

וַתִּשְׂגֶה בִּיפִי־מַרְאֶהָ כְּאֵלָה בִּזְבוּל־מָרוֹם,

וְכָל יוֹם וָיוֹם הוֹסִיפוּ חֵן וְהוֹד עַל תִּפְאַרְתָּהּ.

וְכִגְדֹל עֲלֵי הַפֶּרַח, כֵּן גָּדְלוּ נַעֲרוּתָהּ,

תָּאֲרָהּ, עִגּוּל מָתְנֶיהָ, כִּנְסוּכִים בְּצֶלֶם־פָּז.

‘בַּת־אֵלִים הִיא, דֵּוָא־קַנְיָא’, הִלְּלָהּ כָּל פֶּה וְפֶה,

וְאֵין מֶלֶךְ וְאֵין שׁוֹעַ הַמֵּעֵז בַּקֵשׁ יָדָהּ.

יוֹם אֶחָד, יוֹם חַג־עֲצֶרֶת, אַחֲרֵי רַחֲצָתָהּ,

הַיָּפָה קָרְבָה לָגֶשֶׁת לַמִּזְבֵּחַ הַקָּדוֹשׁ,

הֶעֶלְתָה פְּרָחִים וְנֶסֶךְ, וּבְתִפְאֶרֶת זָהֳרָהּ

בָּאָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, בֵּית אָבִיהָ הַיָּשִׁישׁ:

לְרַגְלָיו זֵרִים הִנִּיחָה, וּבְקִדָּה וּבְחֹם נַפְשָׁהּ

אֶת אָבִיהָ הֶעֱרִיצָה בְּכַפֶּיהָ הַצְמוּדוֹת.

וְהִבִּיט הַשַּׂר עָלֶיהָ, מִתְגָּאֶה בָּהּ, אַךְ עָצוּב,

יַעַן אֵין חָתָן מוֹפִיעַ לְשָׂאתָהּ בְּבוֹא פְּרְקָהּ.

‘לָמָּה זֶה’, לָחַשׁ הַמֶּלֶךְ, לְבַדֵּךְ תַּשְׁבִי, בְּתִּי?

כְּאַוַּת־נַפְשֵׁךְ צְאִי־לָךְ וּבָחַרְתְּ־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ

אִישׁ רָאוּי לִכְבוֹד בֵּיתֵנוּ, מְחֻבָּב עַל אֻמָּתוֹ,

וַאֲשֶׁר אַתְּ תִּבְחֲרִי־בוֹ, לוֹ אֶתֵּן אֶת בִּרְכָתִי!'

כִּי עַל כֵּן לַמֵּד לִמְּדוּנוּ חֻקּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשׁוֹת:

חוֹב הָאָב מֵאָז מִקֶּדֶם לְהַשִּׂיא בִתּוֹ לְאִישׁ,

חוֹב הָאֵשֶׁת וְהַבַּעַל זֶה עַל זֶה תָמִיד לִשְׁמוֹר,

חוֹב הַבֵּן כַּבֵּד בְּהֶדֶר אֶת אִמוֹ כִּי תִתְאַלְמֵן!

וְעַל כֵּן, בִּתִּי, לְכִי־לָךְ וּמָצָאת־לָךְ אִישׁ אוֹהֵב,

וּבְאָבִיךְ אַל יִתֶּן־דֹּפִי פִּי אֵלִים אוֹ פִּי־אָדָם!'

וַתִּקַּח בְּרָכָה מִמֶּנּוּ וְעָזְבָה אֶת אַרְמוֹנוֹ

וְיָצְאָה לָנוּד וָנוּעַ לִמְדִינוֹת וַאֲרָצוֹת,

וְאִתָּהּ בְּצַו אָבִיהָ פָּרָשִׁים שׁוֹמְרֵי רֹאשָׁהּ,

וְעָבְרָה חֹרְשׁוֹת אֵין קֵצֶה, וְרִכְבָּהּ זָהָב סָגוּר.

בַּמִּדְבָּר, חֹרְשָׁה וָנַחַל, הִיא עָבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם

וַתְּבַקֵּר נְזִירֵי־קֹדֶשׁ בִּבְדִידוּת מְגוּרֵיהֶם;

בִּנְהָרוֹת קְדוֹשִׁים רוֹחֶצֶת יְצוּרֶיהָ הַזַּכִּים,

לִרְעֵבִים מָזוֹן פִּזֵּרָה, עשֶׁר רַב לַמִּסְכֵּנִים.

חֲדָשִׁים עָבְרוּ חָלְפוּ בְּמַסָּע בַּמֶרְחַקִים,

בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת־תִּפְאֶרֶת, עַד אֲשֶׁר עִם סִיעָתָהּ

סָוִיטְרִי שֵׁנִית הוֹפִיעָה בְּחַצְרוֹת אַרְמוֹן מַלְכָּהּ

עֵת עִם נָרַדָא הָרִישִׁי נָח אַשְׁוַפַּטִי הַשָּׂר.

סָוִיטְרִי רֹאשָׁהּ הִרְכִּינָה לִפְנֵי שְׁנַיִם הָאִישִׁים:

נָרַדָא, נְבִיא הַקֹּשֶׁט, וְאָבִיהָ הַשַּׁלִיט.

 

ב    🔗

‘סָוִיטְרִי!’ פָּתַח הָרִישִׁי: 'אֵי־מִזֶּה בּוֹאֵךְ הֲלֹוֹם?

אֵי הָיִית, אִמְרִי, וְלָמָּה לֹא נִשֵּׂאת עַד כֹּה לְאִישׁ?'

'סָוִיטְרִי יָצְאָה לַדֶּרֶךְ, סַח הַשַּׂר, 'לִבְחוֹר אָהוּב,

הִרְבְּתָה לָנוּד וָנוּעַ בִּמְקוֹמוֹת מְקְדָּשִׁים;

נָא סַפְּרִי, בְּתִּי, לָרִישִׁי, מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר בָּחַרְתְּ?'

וְהֶאְדִּימוּ לְחָיֶיהָ, אַךְ עָנְתָה בְמֶלֶל צַח:

'שְׁמַע, אָבִי: שָׁלַט בְּסַלְוָא מֶלֶךְ עַז, נְשִׂיא־עַמּוֹ,

זַךְ־הַנֶּפֶשׁ דְּיוּמַטְסֵנָא, וְעַתָּה חוֹלֶה, עִוֵּר!

עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֶחֱרִיבוּ מַלְכוּתוֹ גְדוּדֵי אוֹיְבָיו,

וְגֵרְשׁוּהוּ וְהִגְלוּהוּ מֵעִירוֹ וּמֵאַרְצוֹ;

עִם אִשְׁתּוֹ גָלָה הַמֶּלֶךְ, יֶלֶד וַךְ לָקְחוּ אִתָּם,

בָּחֲרוּ לָגוּר בַּחֹרֶשׁ, וְיוֹמָם הָיָה לְלֵיל!

וְנָדַר הַמֶּלֶךְ נֶדֶר לְהַרְבּוֹת בְּסִגּוּפִים,

וְאֶת בְּנוֹ גִדֵּל בַּיַּעַר, וּמְזוֹנָם פֵּרוֹת דָּלִים.

רֹב שָׁנִים חָלְפוּ בְּעֹנִי, וְעַתָּה בָגַר הַבֵּן:

בּוֹ בָחַרְתִּי! שְׁמוֹ הַקְשִׁיבָה: “סַטְיַוַּן־רוֹדֵף אֶמֶת”!"

וְקָדְרוּ עֵינִי הָרִישִׁי, וְאָמַר מָלֵא תוּגָה:

'סָוִיטְרִי תֵדַע אַךְ עֹצֶב אִם תְּהִי לְעֶלֶם זֶה!

אִישׁ־רוֹדֵף־אֶמֶת אָבִיהוּ, וְכָמוֹהוּ כֵן אִמּוֹ,

וְחוֹמֶד־אֱמֶת הַנַּעַר, סַטְיַוַּן: כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא!

אַךְ, מַלְכִּי, צַדִּיק־הַנֶּפֶשׁ, נָא רַחֵם עַל סָוִיטְרִי:

לֹא תֵדַע בְּרָכָה וְאֹשֶׁר בִּבְרִיתָהּ עַם עֶלֶם זֶה!'

‘נָא הָסֵרָה לוֹט רָזֶיךְ!’ סָח לָרִישִׁי הָרוֹזֵן:

'לָמָּה לְבִתִּי נִבֵּאתָ אֲסוֹנוֹת בְּהִנָּשְׂאָהּ?

הֲרָכַשׁ לְבַב הָעֶלֶם דַּעַת, שֵׂכֶל וּבִינָה?

אִם נַפְשׁוֹ יוֹדַעַת אֹמֶץ וּגְבוּרָה לְעֵת־צוּקָה?'

‘זִיו הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ זוֹרֵחַ’, נָרַדָא הָרִישִׁי סָח:

וּכְבִינַת אֲבִי־הַחֶלֶד, כֵּן בִּינַת לֶב הַנָּסִיךְ;

עַז רוּחוֹ כְעֹז־מַהֵגְדְרָא, וְכָאֵם־הָאֲדָמָה

כֵּן כּוֹחוֹ לָשֵׂאת כָּל סֵבֶל, אֶפֶס רַע גְּזַר־כּוֹכָבוֹ!'

‘אַךְ עַל מַה וְלָמָּה, רֵישִׁי’, בִּדְמָעוֹת קָרָא הָאָב,

עֶלֶם טוֹב, יָשָׁר כָּמוֹהוּ לֹא יֻקַּח לְיַלְדָּתִי?

הֲכִי אֵין מִדּוֹת בְּנֵי־מֶלֶךְ בְּלִבּוֹ הָרַךְ שׁוֹכְנוֹת?

הֶחָסֵר הוּא לֶמֶד־קֹדֶשׁ, הוֹד־לֵבָב, יְפִי־מַרְאֶה?'

אֵין בִּבְנֵי־אֵלִים כָּמוֹהוּ לְנִדְבַת־לֵבָב, מַלְכִּי!'

סָח הָרִישִׁי: 'אֵין כָּמוֹהוּ בַּנְּבוֹנִים יוֹדֵעַ חֹק;

וְלִבּוֹ לַכֹּל פָּתוּחַ, כַּיָּרֵחַ יִיף זִיוו,

וְיִפְעַת־עוֹרוֹ קוֹרֶנֶת כְּאוֹרַת־הַמַּלְאָכִים!

עַל מִצְחוֹ מָשׁוּךְ חוּט־חֶסֶד, וְרוּחוֹ בָלוּם וְצַח,

מִדּוֹתָיו לוֹ לְתִפְאֶרֶת: חָשׁ לְעֵזֶר לְכָל אִישׁ!

כָּל נָזִיר נוֹדֵד בַּיַּעַר מְשַׁבְּחוֹ וּמְהַלְּלוֹ,

אַךְ בְּכָל־זֹאת אַל תָּבִיאָה אֶת בִּתְּךָ בִּבְרִית אִתּוֹ!

סַח הַשָּׂר: 'הַגִּידָה, רִישִׁי, כִּי דְבָרֶיךָ רָז טָמִיר:

הֲנוֹדַע בָּעֶלֶם כֶּתֶם, אוֹ אָלָה עָלָיו רָבְצָה?'

‘גוֹרָלוֹ – זֶהוּ הַכֶּתֶם’, סָח הָרִישִׁי: 'לֹא תוֹעִיל

כָּל עֲצַת־אֱנוֹשׁ, וְסֶגֶף וּתְפִלּוֹת לֹא יַעַזְרוּ!

כֶּתֶם רַע מִנִּי כָּל פֶּגַע: מִן הַיּוֹם בְּעוֹד שָׁנָה

מוֹת יָמוּת פִּתְאֹם הָעֶלֶם, כֵּן נִגְזַר בְּסוֹד־מָרוֹם!'

וְנִמְלָא הַמֶּלֶךְ פַּחַד, וְקָרָא בְּקוֹל רוֹתֵת:

'לֹא תֻתַּן בִּתִּי לָעֶלֶם, כִּי קָרוֹב יוֹמוֹ לָמוּת!

סָוִיטְרִי, בִּתִּי, לְכִי־נָא, בַּחֲרִי־לָךְ דּוֹד אַחֵר:

רִישִׁי נָרַדָא יוֹדֵעַ כָּל סִתְרֵי־תַעֲלוּמוֹת:

לְקוֹלוֹ, בִּתִּי, הַקְשִׁיבִי! אֵין מָנוֹס מִן הַגּוֹרָל,

וּבִפְנֵי גְזַר־דִּין־שָׁמַיִם אֵיךְ יָקוּמוּ בְּנֵי־אֱנוֹשׁ?'

בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת־רוּחַ בַּת־הַמֶּלֶךְ כֹּה עָנְתָה:

אֶת דְּבָרְךָ אָבִי, שָׁמַעְתִּי, גַּם אֶת אֹמֶר הַנָּבִיא!

שָׂא לִי אִם אַמְרֶה אֶת פִּיךָ, אַךְ לְעֵין אֲלֵי־מָרוֹם

רַק אַחַת עַלְמָה נִשְׁבַּעַת אֱמוּנִים לִבְחִיר־לִבָּהּ!

דַּע: לְסַטְיַוַּן נִשְׁבַּעְתִּי אֱמוּנַי לְעוֹלָמִים,

כָּל יָמָיו עָלָיו אֶשְׁמוֹרָה, אִם יִרְבּוּ אוֹ יִמְעֲטוּ!

נֶפֶשׁ הָעַלְמָה בוֹחֶרֶת וּשְׂפָתֶיהָ מִתְוַדּוֹת:

סָוִיטְרִי לֹא תֵט לָנֶצַח מִדַּרְכָּהּ אַחַר דּוֹדָהּ!'

‘שַׂר שָׁלִּיט!’, קָרָא הָרִישִׁי: 'עַז לְבָּהּ וְעַז רוּחָהּ!

סָוִיטְרִי לָעַד לֹא תֶרֶף מֵאֵמוּן אַהֲבָתָהּ;

סַטְיַוַּן מִכָּל בְּנֵי־חֶלֶד מְחוֹנָן בְּסִגֻלּוֹתָיו;

תֵּן לָהּ אַחֲרָיו לָלֶכֶת וּבְחַסְדֵי־מָרוֹם חֲסֵה!

‘רִישִׁי!’ הִתְחַנֵּן הַמֶּלֶךְ: 'תַּעֲמוֹד לָהּ קְדֻשָּׁתְךָ,

וּגְזֵרוֹת הָרָע תּוּפַרְנָה, וִיבֹרַךְ עַתָּה דַרְכָּהּ!'

וַיְבָרֵךְ הָרִישִׁי נָרַד אֶת הָאֵשֶׁת וּבְחִירָהּ,

וְעִם סָוִיטְרִי אָבִיהָ יַחַד לַחֹרְשָׁה יָצְאוּ.

בְּבוֹאָם אֶל דְּיוּמַטְסֵנָא, הָעִוֵּר בְּאָהֳלוֹ,

מַה שָּׂמְחוּ דָּרֵי הַחֹרֶשׁ, סַטְיַוַּן וּבְנֵי־סוֹדוֹ!

בְּרִית־דּוֹדִים כָּרְתוּ בַּיַּעַר, וּכְמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת

כֹּהֲנִים בֵּרְכוּ בְּזֶמֶר הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה.

אֶת בִּתּוֹ חִבֵּק הַמֶּלֶךְ אַשְׁוַפַּטִי הַיָּשִׁישׁ,

וּלְבַדּוֹ פָנָה לָלֶכֶת לְעִירוֹ וּלְאַרְמוֹנוֹ.

 

ג    🔗

סְבּוּבָיו סִבֵּב הַסַּהֵר שָׁם בַּיַּעַר הֶעָבֹת,

הַשּׁוֹכֵן בְּלֵב הַחֹרֶב, עֲשָׂרָה וּשְׁנֵי מוֹנִים,

וְהָאֵשֶׁת מְשָׁרֶתֶת אֶת אִישָׁהּ אֲהוּב לִבָּהּ

עֶרֶב, בֹּקֶר, צָהֳרַיִם, בְּחִבָּה וַחֲרָדָה;

מְכַבְּדָה אִמוֹ, אָבִיהוּ בְּלֵבָב וּבְמַעֲשֶׂה, וְ

גַם הֵמָּה אֲהֵבוּהָ כֶּאֱהֹב הוֹרִים בִּתָּם.

אֶת יְפִי־גוּפָהּ הִלְבִּישָׁה בִקְלִפּוֹת גִּזְעֵי־עֵצִים,

אוֹ בְּבַד אָדֹם כְּסַּתּוּ, כַּנְזִירוֹת בְּמִקְדָּשָׁן;

וְשָׁמְרָה יוֹמָם וָלַיִל עַל הַשַּׂר, עִוֵּר־עֵינָיו,

וּבְשִׂמְחָה הֵחִישָׁה עֵזֶר לַמַּלְכָּה הַחֲסוּדָה;

וּבִשְׂחוֹק עַלִּיז מִהֵרָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן־אִישָׁהּ,

אַךְ דִּבְרֵי הָרִישִׁי נָרַד מַפְחִידִים אֶת נִשְׁמָתָהּ.

עוֹד מְעַט וְיוֹם יַגִיעַ כַּנִּגְזָר עַל בַּעֲלָהּ:

הַיָּמִים סָפְרָה הָאֵשֶׁת, יוֹם לְיוֹם בְּלֵב רוֹעֵד.

עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים נִשְׁאָרוּ! וַתִּדֹּר סִגוּף חָמוּר,

צוֹם וַהֲגֻיּוֹת וְתַחַן, סֶגֶף שְׁלֹשֶת־הַלֵּילוֹת!

וְשָׁמַע חֻמְרַת הַנֵּדֶר הַשַּׁלִּיט, וּבְרֹב חֶמְלָה

חָשׁ אֵלֶיהָ לְהַפְצִיר־בָּהּ לְבִלְתִּי תִשְׁמֹר נִדְרָהּ:

'נְדֶר זֶה קָשֶׁה, בַּת־חֶמֶד! וִיצוּרַיִךְ עֲדִינִים,

וּשְׁלשָׁה לֵילֵי הַסֶּגֶף לֹא תִשָּׂא חֻלְשַׁת נָשִׁים!

‘נָא, אָבִי, אַל תֶּחֱרַד לִי!’ סָוִיטְרִי הִתְחַנְּנָה:

‘נֵדֶר הוּא וַאֲשַׁלְּמֶנּוּ, לֹא אָפֵר שְׁבוּעָה קְדוֹשָׁה!’

וּבְלֵבָב חָרֵד הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְרָהּ הַמַּר בֵּרַךְ;

מִדֵּי לֵיל חָוְרוּ פָּנֶיהָ וּבְעֵינָהּ דְּמָעוֹת קְפוּאוֹת!

וְהִנֵּה קָרַב הָעֶרֶב: לְמָחָר יָמוּת הַדּוֹד!

וְהַלֵּיל אָרַךְ, לֵיל חשֶׁךְ: אֵין דְּמָעוֹת, אֵין קוֹל, אֵין שְׁנָת!

‘שַׁחַר גוֹרָלִי בוֹקֵעַ!’ לָחַשָׁה, וּבְאֹמֶץ־לֵב

לָאֵלִים חִנּוּן הִטִּיפָה, וּנְסָכִים לָאֵשׁ נָסְכָה;

כֹּהֲנִים בֵּרְכָה בַּחֹרֶשׁ, לַהוֹרִים נָתְנָה כָּבוֹד,

וְעָמְדָה צְמוּדַת־כַּפַּיִם בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה.

הַיְשִׁישִׁים דָּרֵי הַיַּעַר, נְזִירִים וּמִתְעַנִּים,

דּוֹבְבוּ בִּרְכַּת הַבֹּקֶר: ‘לֹא תְהִי לְאַלְמָנָה!’

בִּרְכָתָם נָפְלָה עָלֶיהָ כִּרְבִיבִים עַל נִיר צָמֵא:

כִּשְׁתוֹתָהּ נְעִים־צְלִילֶיהָ, כֵּן צָמְחָה תִּקְוַת־נַפְשָׁהּ.

וַתִּזְכֹּר דִּבְרֵי הָרִישִׁי, מַבִּיטָה בִּזְחֹל הָאוֹר

עִם עֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּלְאִישָׁהּ חָרֵד לִבָּהּ.

‘כְּבָר שִׁלַמְתְּ נִדְרֵךְ, בַּת־חֶמֶד!’ סָח הַמֶּלֶךְ הָעִוֵּר:

'צַמְתְּ, אָמַרְתְּ תְּפִלַּת הַבֹּקֶר! מַהֲרִי, אִכְלִי אֵפוֹא!

סָוִיטְרִי עָנְתָה: ‘הַנַּח לִי! תֵּן לַיּוֹם וְיַעֲבֹר!’

וּפְנִינִי דִמְעוֹת־עֵינֶיהָ נִצְנְצוּ מוּל הַחַמָּה;

סַטְיַוַּן הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, שָׂם קַרְדַֹּם עֲלֵי שִׁכְמוֹ,

מְזֻמָּן לָצֵאת לַחֹרֶשׁ וְלַחְטֹב גִזְעִי עֵצָיו.

וַתִּקְרַב אֵלָיו הָאֵשֶׁת, מִתְרַפֶּקֶת עַל שִׁכְמוֹ, וְ

אָמְרָה בְחֵן וָנֹעַם, מְלַטֶפֶת לְחָיָיו:

מַה מְאֹד לִרְאוֹת רָצִיתִי אֶת הַחֹרֶשׁ הֶעָצוּם,

בּוֹ לֹא יְגֻנַּב אוֹר שֶׁמֶשׁ, לֹא תַחְדֹּרְנָה שָׁם קַרְנָיו.

שְׁמַע לְחִנּוּנַי הַפַּעַם, אַל תָּשִׁיב אוֹתִי רֵיקָם:

תֵּן לִי וְאֵצֵא הַבֹּקֶר גַּם אֲנִי בְּדַרְכְּךָ!'

‘אַל־נָא, תַּמָּתִי!’ עָנָה לָהּ הַנָּסִיךְ בְּקוֹל עָרֵב:

'לֹא תִסְבֹּל שָׁמִיר וָשַׁיִת זֹאת רַגְלֵךְ הָעֲדִינָה;

אַחַר צוֹם יוֹמָם וָלַיִל עוֹר פָּנַיִךְ הֶחֱוִיר, –

אֵיךְ תִּצְעַדְנָה פְּעָמַיִךְ בִּנְתִיבִים עֲקַלְקַלִים?'

‘אַךְ אִמָּצוּנִי צוֹם וָסֶגֶף’, בְּגֵאוּת עָנְתָה אִשְׁתּוֹ:

'לֹא אֶפְחַד עָמָל וָסֵבֶל בְּלִוְיַת אֲהוּב־לְבִּי;

כִּי אֶכְסֹף לָנוּד וָנוּעַ וְלָנוּחַ לְצִדְּךָ!

נָא, הַטֵּה לִי חֲסָדֶיךָ, וַעֲנֵה לְחִנּוּנִי!'

וּבְחִבָּה עָנָה הַבַּעַל בְּחַבֵּק יָדוֹ יָדָהּ:

‘מֵהוֹרַי בְּרָכָה בַקְּשִׁי־לָךְ, צֵאת לַחֹרֶשׁ הֶעָגוּם!’

סָוִיטְרִי הֵחִישָׁה צַעַד אֶל חָמִיהָ הַשַׁלִיט,

וּבְקִדָּה וּבְנַחַת פִּיהָ כֹּה פָתְחָה בְשְׁאֵלָתָהּ:

'אַלוּפִי יוֹצֵא כָּל בֹּקֶר עֵץ לַחְטב, פֵּרוֹת לִלְקֹט,

אַחֲרָיו אָנוּד גַּם אָנִי, אִם יְהִי רְצוֹן הוֹרַי!

עֲשָׂרָה וּשְׁנַיִם חֹדֶשׁ פֹּה יָשַׁבְתִּי בַּיְשִׁימוֹן,

לֹא יָצָאתִי מִן הָאֹהֶל, לֹא אָבִיתִי לְעָזְבוֹ!

בַּעֲלִי בָּדָד יוֹצֵא לוֹ לֶאֱסֹף עֲצֵי אִשֶׁה, –

נָא, הוֹרַי, חֲמוּדִי־נֶפֶשׁ, אֲלַוֶּנּוּ נָא הַיּוֹם!

אִם יִקְרָא לִי אֵעֱנֶנּוּ כַעֲנוֹת הַהֵד לַקּוֹל,

אוֹ כַצֵל אַחַר הַהֵלֶךְ כֵּן אָנוּעַ אַחֲרָיו!'

‘מִנִּי שַׁחַר־כְּלוּלוֹתֶיהָ’, סָח הַשַּׂר, 'עוֹד לֹא בִקְּשָׁה

סָוִיטְרִי מֵאֲבוֹתֶיהָ אַף דָּבָר, חָמוּר אוֹ קַל!

וְעַל כֵּן צְאִי הַפַּעַם נוּד בַּחֹרֶשׁ כִּרְצוֹנֵךְ,

וּבְשָׁלוֹם תָּשׁוּבִי הֵנָּה, כַּלָּתִי, עִם אַלוּפֵךְ!'

וּבְמִשְׁנֵה־קִדָּה נִפְרֶדֶת סָוִיטְרִי מֵהַהוֹרִים,

צָחַק עַל חִוְרוֹן פָּנֶיהָ, פַּחַד בְּחַדְרֵי לִבָּהּ!

עִם דּוֹדָהּ דּוֹרְכוֹת רַגְלֶיהָ בִּשְׁבִילִים לֹא יְדוּעִים,

לֹא רָאוּ כָּזֹאת עֵינֶיהָ מִנִּי שַׁחַר יַלְדוּתָהּ!

עֳפָאֵי־הָדָר סַבּוּהָ תַּחַת תְּכֵלֶת שְׁמֵי דַרְכָּם,

וְלִפְנֵי תִמְהוֹן עֵינֶיהָ עָפוּ טַוָּסֵי־פְּאֵר,

וּבְרָכוֹת זַכּוֹת הִבְרִיקוּ בֵּין חוֹפֵי סְלָעִים צַחִים,

וְכִתְרֵי־פְּרָחִים הֶאְדִּירוּ הַגְּבָעוֹת מֵעַל רֹאשָׁהּ;

בַּחֹרְשׁוֹת הִנְעִימוּ זֶמֶר צִפֳּרִים יְפוֹת־נוֹצָה,

אַךְ עָרַב לָהּ מִכֻּלָּהַם לַחַן אַהֲבֵי דוֹדָהּ.

וּבְלֵבָב חָרֵד שׁוֹמֶרֶת סָוִיטְרִי עַל אַלּוּפָהּ:

צַעַר אֶת חֻבָּהּ קוֹרֵעַ, אַךְ לֹא יֵאָנַח קוֹלָהּ!

הַנָּסִיךְ, עַלִיז, שָׂמֵחַ, בַּפֵּרוֹת מִלֵּא סַלוֹ,

וּתְנוּפַת עֱזוּז הַזְּרוֹעַ תַּךְ עָנָף אַחַר עָנָף;

עַד כִּי אֶגְלֵי־טַל הִרְטִיבוּ אֶת מִצְחוֹ, וַיִּתְעַלֵּף,

וַיִּדַּד עֲדֵי הָאֵשֶׁת וְדָבַב בְּקוֹל רוֹתֵת:

'יוֹנָתִי, תַּמַּת־הַטֹהַר, מַה לִּי כִּי נִכְאַב ראשִׁי?

אֲדַמֶּה כִּי אֶלֶף מַחַט יִדְקְרוּנִי בְּחָזִי!

כָּל חוּשַׁי אָזְלוּ, בָּגְדוּ בִּי, מוֹעֲדוֹת קַרְסֻלּוֹתַי!

תְּנִי לִי לְצִדֵּךְ לָנוּחַ, כִּי אָנְסָה אוֹתִי הַשְּׁנָת!

וּבְמָגוֹר אִלֵּם הָאֵשֶׁת הֶחֱזִיקָה אֶת אִישָׁהּ,

בְּחֵיקָהּ רֹאשׁוֹ הִנִּיחָה וּבַיֶּרֶק אֶת שׁוֹקָיו;

וַתִּזְכֹּר דִּבְרֵי הָרִישִׁי בִרְאוֹתָהּ פְּנֵי אֲהוּבָהּ,

אֵשׁ שְׂפָתָיו, חִוְרוֹן־הַמֶּצַח, וּסְבִיבָם הָאֲפֵלָה!

וַתְּנַשְּׁקֵהוּ וַתְּחַבְּקֵהוּ אֶל חָזֶהָ הַנִּפְעָם,

וּבִנְטוֹת כַּנְפֵי הַלַּיִל נָם הַגֶּבֶר שְׁנַת־מוֹתוֹ.

 

ד    🔗

וְעָלָה מֵחֵיק הָאֹפֶל צֶלֶם דְּמוּת שְׁחוֹרַת־אֵימָה,

עַל כְּתֵפָיו קָדַר הַבֶּגֶד, כֶּתֶר עַל רֹאשׁוֹ נִשָּׂא;

צֶלֶם דְּמוּת, שְׁחוֹרַת־הַנֹּגַהּ, אֹדֶם־דָּם בִּבְרַק עֵינָיו,

כַּעֲנַק־אֵלִים גָּבֹהַּ, עִם תֶּלְיוֹ עֲלֵי מָתְנָיו;

מַחֲרִישׁ עָמַד הַצֶּלֶם, מַחֲרִישׁ הִבִּיט בַּמֵּת,

וְאֶת רֹאשׁ אִישָׁהּ הִשְׁכִּיבָה סָוִיטְרִי בָעֲשָׂבִים:

חִיל וָפַחַד אֲחָזוּהָ, אַךְ עַזָּה אַהֲבָתָהּ!

חֻבָּהּ יָדֶיהָ שָׂמָה וַתֹּאמַר בְּקוֹל רוֹעֵד:

'לֹא כְּבֶן־אֱנוֹשׁ קָרַנְתָּ; וְאִם זִיו־אֵלִים זִיוְךָ, –

לִי אֶת הוֹד שִׁמְךָ הַגִּידָה, לִי אֱמֹר מַה שְּׁלִיחוּתְךָ?'

‘יָמָא שְׁמִי!’ עָנָה הַצֶּלֶם: 'שַׂר מוֹלֵךְ מַלְכוּת מֵתִים:

כָּל עוֹזֵב נְאוֹת־הָאָרֶץ בָּא אֶל חֹשֶׁךְ מֶמְשַׁלְתִּי:

יַעַן רַבּוּ אֱמוּנַיִךְ לְאִישֵׁךְ הַנַּעֲלֶה,

יָמָא לְעֵינַיִךְ הוֹפִיעַ, אֵל הַמָּוֶת בְּעַצְמוֹ!

לֹא הָיָה בִּבְנֵי־הַחֶלֶד אִישׁ יָשָׁר בְּבַעֲלֵךְ,

אִישׁ צַדִּיק בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, אִישׁ תָּמִים בִּפְעֻלּוֹתָיו;

אֶפֶס קֵץ חַיָּיו הִגִּיעַ, וּבִגְלַל נִקְיוֹן רוּחוֹ

בְּעַצְמִי עָדָיו יָרַדְתִּי, בְּיָדִי לָשֵׂאת נַפְשׁוֹ!

בְּתֶלְיִי אֶקְשֹׁר הַנֶּפֶשׁ הַזַּכָּה וְהַטְהוֹרָה,

וְעַתָּה, יְפַת־הַתֹּאַר, תְּנִי לוֹ וְיִסַּע אִתִּי!'

וְהוֹצִיא מִגּוּף הַגֶּבֶר, גּוּף חִוֵּר, אִלֵּם וְקַר,

יָמָא אֶת אִישׁוֹן־חַיֵּיהוּ הַקָּטָן כַּאֲגֻדָּל;

בְּתֶלְיוֹ שָׂמוֹ בְקֶשֶׁר וַיֵּלֶךְ בִּנְתִיב חָשְׁכּוֹ,

וְנִשְׁאַר הַגּוּף אֵין־כֹּחַ, לִקְפִיאָה וּלְרִקָּבוֹן.

עִם אִישׁוֹן חַיֵּי הַגֶּבֶר יָמָא נָע לִפְאַת דָּרוֹם,

אַחֲרָיו הָלְכָה הָאֵשֶׁת כִּי גָבְרָה אַהֲבָתָהּ.

סָח לָהּ יָמָא: 'רַב לָךְ! שׁוּבִי, כִּי אֶפְסוּ חַיַּי דוֹדֵךְ,

שׁוּבִי וְנִסְכִי הַנֶּסֶךְ לְנִשְׁמוֹת הַנִּפְטָרִים;

כְּבָר מִלֵּאת מִצְוַת הָאֵשֶׁת, אַל תּוֹסִיפִי שְׁבִיל הַדְּוָי!

לֹא יֵלְכוּ מִפֹּה וְהָלְאָה אַחֲרַי בְּרוּאִי־עוֹלָם!'

'לֹא אוּכַל לָסוּר מִלֶּכֶת אֶל אֲשֶׁר יִסַּע אִישִׁי,

כִּי לָעַד לֹא יִפָּרֵדוּ אֲהוּבִים נֶאֱמָנִים!

זְכֹר אֶת אֱמוּנַי, אֵל חֶסֶד! זְכֹּר אֶת קֹדֶשׁ־נְדָרַי,

וּבְחִנְּךָ, הָאֵל, הַרְשֵׁנִי לְהוֹסִיף בְּעִקְבוֹתָיו;

כִּי אַרְבַּע מִצְווֹת צֻוֵּינוּ: שְׁקֹד בְּלֶמֶד מְקֻדָּשׁ,

בְּמִנְהַג חַיֵּי הַבַּיִת יָד לִפְתֹּחַ לֶעָנִי,

בְּזִקְנָה עִנּוּי וָסֶגֶף, וּבְסּוֹף הָגוּת קְדוֹשָׁה;

אַךְ מִכָּל מִצְווֹת נִשְׂגָּבוּ קֹשֶט וְאֵמוּן נִצְחִי!'

‘דַּת־אֱמֶת שְׂפָתֵךְ הִטִּיפָה!’ יָמָא לָאִשָּׁה עָנָה,

וְלִבִּי עָלַץ לִשְׁמֹעַ שֶׂגֶב רַעְיוֹנוֹת רוּחֵךְ!

סָוִיטְרִי, בְּרָכָה בַּקְּשִׁי־לָךְ, אַךְ הַמֵּת לֹא עוֹד יִחְיֶה!

אֵשֶׁת־חַיִל, אֲחוֹנֵן לָךְ כָּל אֲשֶׁר תֹּאבִי לִשְׁאֹל!

‘בַּאֲשֶׁר כֹּה הִבְטַחְתָּנִי’, סָוִיטְרִי עָנְתָה לָאֵל,

אֶת חָמִי עַתָּה זָכַרְתִּי, וּלְבָרְכוֹ מִמְּךָ אֶדְרֹשׁ:

בַּחֹרְשָׁה, עִוֵּר־עֵינַיִם, חַי הַמֶּלֶךְ הַחַלָּשׁ;

תֵּן לוֹ אוֹר וְתֵן לוֹ אֹמֶץ! יָמָא, לְקוֹלִי עֲנָה!'

‘בַּת שׁוֹמֶרֶת כְּבוֹד הוֹרֶיהָ!’ יָמָא סָח: 'יָקוּם חֶפְצֵךְ;

אוֹר־עֵינַיִם, עֹז וְאֹמֶץ שׁוֹב יָשׁוּבוּ לְחָמִיךְ!

שׁוּבִי, סָוִיטְרִי, לְכִי־לָךְ, אַל תּוֹסִיפִי שְׁבִיל הַדְּוָי:

לֹא יֵלְכוּ מִפֹּה וָהָלְאָה אַחֲרֵי בְּרוּאִי־עוֹלָם!'

‘סָוִיטְרִי לֹא תִתְיַגֵּעַ’, הָאִשָּׁה נָשְׂאָה קוֹלָהּ,

'בְּשָׁמְרָהּ אֵמוּן לַבַּעַל, אֵל חַנּוּן, שַׁלִּיט מֵתִים!

כְּגוֹרַל דּוֹדָהּ יְהִי־נָא גוֹרָלָהּ, אִם טוֹב אוֹ רָע,

אַחֲרָיו תֵּלֵךְ לָנֶצַח, אִם לִחְיוֹת וְאִם לָמוּת;

כֵּן לִמְּדוּ סִפְרֵי קָדְשֵׁנוּ, כֵּן בִּשְּׂרוּנוּ הַחוֹזִים:

בְּחַיֵּי־חֲלֹף יִתְּנוּנוּ אֹשֶׁר רַב שִׂיחוֹת־דּוֹדִים,

אַךְ מִמֶּנּוּ רָם הָאשֶׁר הַנִּטְהָר בְּקֵץ חַיִּים; וְ

זִוּוּג נִשְׂגָּב בַּקֹּדֶשׁ, הוּא נוֹדָע בִּשְׁמֵי־מָרוֹם!

הַזִּוּוּג נִשְׂגּב־הַטֹהַר הוּא בִּזְבוּל מִשְׁכַּן־אֵלִים,

וְלָעַד לֹא יִפָּרֵדוּ אֲהוּבִים נֶאֱמָנִים!

יָמָא סָח: 'בְּרוּכוֹת מִלַּיִךְ וּבְרוּכָה צִדְקַת נַפְשֵׁךְ,

כִּי טְמוּנָה חָכְמָה נִשְׂגֶּבֶת בִּקְדֻשַּׁת אִמְרַת־שְׂפָתֵךְ.

עוֹד בְּרָכָה אַחַת בַּקְשֵׁי־לָךְ, אַךְ הַמֵּת לֹא עוֹד

יִחְיֶה!

אֵשֶׁת־חַיִל, אֲחוֹנֵן לָךְ כָּל אֲשֶׁר תֹּאבִי לִשְׁאֹל!'

‘בַּאֲשֶׁר כֹּה הִבְטַחְתָּנִי’, סָוִיטְרִי עָנְתָה שֵׁנִית,

'גַּם עַתָּה חָמִי זָכַרְתִּי, וּלְבָרְכוֹ מִמְּךָ אֶדְרשׁ:

לַחֹרְשָׁה גַלָה הַמֶּלֶךְ, גְּזוּל כִּתְרוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ;

עַל כִּסְאוֹ יָשׁוּב לָשֶׁבֶת! יָמָא, לְקוֹלִי עֲנֵה!'

‘בַּת שׁוֹמֶרֶת כְּבוֹד הוֹרֶיהָ’, יָמָא סָח: 'יָקוּם חֶפְצֵךְ,

וְחָמִיךְ יָשׁוּב וְיַעַל עַל כִּסְאוֹ בִּפְאֵר מַלְכוּת!

אַף יִכּוֹן כִּסְאוֹ לָנֶצַח, לֹא תָסוּר מַלְכוּת מִנּוֹ,

וְיָקוּם לוֹ נִין וְנֶכֶד לְרִשְׁתּוֹ אַחַר מוֹתוֹ!

שׁוּבִי־נָא עַתָּה, לְכִי־לָךְ, אַל תּוֹסִיפִי שְׁבִיל הַדְּוָי:

לֹא יֵלְכוּ מִפֹּה וָהָלְאָה אַחֲרֵי בְּרוּאִי־עוֹלָם!'

אַךְ הָאֵשֶׁת עוֹד הוֹסִיפָה אַחֲרֵי דוֹדָהּ לִצְעֹד

וְהוֹסִיפָה אֲמָרֶיהָ וְאָמְרָה בְּצָהֳלָה:

'אֲנַצְּחֶךָּ, אֵל הַמָּוֶת! סָוִיטְרִי שָׁאֹל תִּשְׁאַל,

וְאַתָּה בְּהֵן צִדְקֶךָ תֵּעֲנֶה לִתְפִלָּתָהּ!

וְשָׁמַע רוֹזֵן הַחשֶׁךְ וּבְחִנּוֹ הִטִיף מִלִּים

הַנּוֹפְלוֹת עַל לֵב הָאֵשֶׁת כַּמָּטָר בְּזֹךְ אָבִיב:

'בַּת־טוֹבִים, בַּקְשִׁי מִמֶּנִּי, אֶגְמְלֵךְ כְּצִדְקָתֵךְ:

בַּקָשׁוֹת זַכִּי הַנָּפֶשׁ לֹא יִדְחוּ אֵלֵי־מָרוֹם!'

סָוִיטְרִי קוֹלָהּ הֵרִימָה: כְּבָר הִבְטַחְתָּ לְהָשִׁיב

אוֹר וְזִיו לְעֵין הַמֶּלֶךְ, וְיִרְאֶה בִּפְאֵר הַיְקוּם:

גַּם הִבְטַחְתָּ לְהָשִׁיב לוֹ מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָמִים,

וְלָתֵת לוֹ נִין וָנֶכֶד! סַטְיַוַּן יָחִיד הוּא לוֹ,

בֶּן אָהוּב יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, אֵין לוֹ בֵן מִזוּלָתוֹ!

סַטְיַוַּן יִירַשׁ הַכֶּתֶר, סַטְיַוַּן חָיֹה יִחְיֶה!'

‘בַּת, שׁוֹמֶרֶת אֲמוּנֶיהָ!’ יָמָא סָח: 'יָקוּם חֶפְצֵךְ:

סַטְיַוַּן יָשׁוּב וְיֶחִי, אַב הֲמוֹן בָּנִים יִהְיֶה!

הוּא יִירַשׁ אֶת כֵּס אָבִיהוּ, יַנְחִילֶנּוּ לְבָנָיו,

וְתִכּוֹן מַלְכוּת הַצֶּדֶק, לֹא תָסוּר מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ!

כִּי עָצוּם אֵמוּן הָאֵשֶׁת, וְנִשְׂגֶּבֶת וְעַזָּה

אַף מִנִּי גְזֵרוֹת הַמָּוֶת אַהֲבַת אִשָּׁה זַכָּה!'

 

ה    🔗

אָז, בְּסוּר שַׁלִּיט הַמָּוֶת, סָוִיטְרִי הָלְכָה מַהֵר

אֶל אֲשֶׁר בִּדְמִי הַחֹרֶשׁ אֵין־אוֹנִים שָׁכַב אִישָׁהּ.

שָׁם יָשְׁבָה עֲלֵי הָעֲשֶׂב, מַבִּיטָה בַּגּוּף הַמֵּת,

וּבְחִבָּה רַבָּה הִנִּיחָה אֶת רֹאשׁוֹ בְּחֹם חֵיקָהּ.

יָד אוֹהֶבֶת הֶחֱזִירָה לְגוּפוֹ אֶת זִיק חַיָּיו,

וַיִּפְתַּח עֵינָיו תָּמֵהַּ כַּחוֹזֵר מִמֶּרְחַקִים:

'הֲיָשַׁנְתִּי אִם חָלַמְתִּי? מֶה הָיָה לִי, תַּמָּתִי?

צֶלֶם־חֹשֶׁךְ פֹּה הוֹפִיעַ וּנְטָלֵנִי בְּתֶלְיוֹ!

‘בְּחֵיקֵי זְמָן רָב יָשַׁנְתָּ’, סָוִיטְרִי עָנְתָה לָאִישׁ,

וְהַצֶּלֶם, שַׂר־הַחשֶׁךְ, בָּא וְשָׁב כְּמוֹת שֶׁבָּא!

צֵא עַתָּה מִדְּמִי־החֹרֶשׁ, אִם תּוּכַל לָקוּם וָנוּד,

כִּי שֵׁנִית יוֹרֵד הָעֶרֶב, וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!'

סַטְיַוַּן הִשְׁקִיף כְּגֶבֶר מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת־חֲלוֹם,

וּלְפָנָיו מֶרְחַב הַיַּעַר מִתְעַטֵּף בַּעֲלָטָה:

וַיֹּאמַר: 'אָכֵן זָכַרְתִּי: בָּאנוּ פֹּה לַחְטב עֵצִים

וְלִלְקֹט פֵּרוֹת וְיֶרֶק בְּחֹרְשַׁת הָאֲפֵלָה;

כַּאֲשֶׁר עֲצָהּ חָטַבְתִּי אֲחָזַנִי חִיל פִּתְאֹם

וְנָפַלְתִּי עַל הָעֵשֶׂב וּמַכְאוֹב דָּקַר חָזִי;

בְּחֵיקֵךְ הָרַךְ שָׁכַבְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי חֹם יָדֵךְ,

וְיָרְדָה וַאֲפָפַתְנִי תַרְדֵּמָה מִשְּׁמֵי־מָרוֹם:

מִסָבִיב עֵיפַת־צַלְמָוֶת, וּמִחֵיק הַדּוּמִיָּה

לְפָנַי עָלָה הַצֶּלֶם, דְּמוּת מַבְהֶלֶת אֲיֻמָּה;

סָוִיטְרִי, הֲכִי חָלַמְתִּי? הַרָאִית גַּם אַתְּ הַדְּמוּת?

אֲדַמֶּה כִּי עוֹד אֶרְאֶנָּה גַּם עַתָּה קוֹרְנָה מוּלִי!'

‘פָּג הַיּוֹם’. עָנְתָה הָאֵשֶׁת, וְהַלֵּיל חוֹסֵם אֶת פִּי,

אַךְ מָחָר, הַשְׁכֵּם עַם שַׁחַר, אֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר!

קוּם עַתָּה! חֶשְׁכַּת הָעֶרֶב כְּבָר הוֹלֶכֶת וְגוֹבְרָה,

וְהוֹרֶיךָ שָׁם בָּאֹהֶל חֲרֵדִים לְגוֹרָלְךָ!

שְׁמַע לְקוֹל חַיְתוֹ־הַיַּעַר, קוֹל צוֹרֵחַ, קוֹל נוֹהֵם,

וּנְחָשִׁים מָלֵא הַחֹרֶשׁ וְלִבִּי מָלֵא מָגוֹר!

מֵעַנְפֵי עֵצִים אָכִינָה אֲבוּקָה, וְאוֹר אִשָּׁהּ

יְגָרֵשׁ אֶת צֵל הַלַּיִל, יַדְרִיכֵנוּ לָרְוָחָה;

אֶפֶס, אִם תִּמְעַד רַגְלֶךָ, – וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!

נוּחָה וְעָרְבָה שְׁנָתֵךָ, וְהַשַּׁחַר יְעִירְךָ!'

‘אֵיךְ אֶשְׁכַּב?’ עָנָה הַבַּעַל: 'אֵיךְ אֶשְׁקֹט וְאֵרָגַע,

וְהוֹרֵינוּ שָׁם בָּאֹהֶל, בְּפַחְדָּם יְמוֹג לִבָּם.

הֵמָּה, בְּעוֹדֶנִּי נַעַר, דָּאֲגוּ לְמִצְעָדַי

עַד אִם עֵינֵיהֶם תִּרְאֶינָה בְּשׁוּבִי אֶל אָהֲלָם.

וְעַתָּה כָּפוּל הַפַּחַד בְּלִבָּם: גַּם לִי גַם לָךְ

חֲרֵדִים שְׁנֵיהֶם בְּעֶצֶב! מִי יִפְדֵּם מִצַּעֲרָם!

אַל נִדְחֶה עוֹד שִׁיבָתֵנוּ! קוּמִי וּבְעִקְבוֹת רַגְלֵךְ

גַּם אֲנִי אֶדְרֹךְ בַּיַּעַר עַד נֵצֵא לִשְׁבִיל רָחָב!'

סָוִיטְרִי שָׁמְעָה וְקָמָה, וַתְּיַשֵּׁר קִמְטִי בַדָּהּ

וְעָשְׂתָה שַׁעֲרוֹתֶיהָ בְּיָדֶיהָ הַקַּלּוֹת;

אָז הוֹשִׁיטָה זְרוֹעוֹתֶיהָ וְעָזְרָה לַדּוֹד לָקוּם

וּבְמֶבַּט־חִבָּה לִטֵּפָה אֶת עֵינֵי אַלּוּף לִבָּהּ;

עַל עָרְפָּהּ הַצַּח הִנִּיחַ סַטְיַוַּן אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ

וְאֶת יְמִינָהּ הֶחְזִיקָה סָוִיטְרִי עֲלֵי מָתְנָיו;

כּוֹכָבִים מֵרוֹם הִרְעִיפוּ זִיו אִלֵּם עַל רָאשֵׁיהֶם,

וּסְבִיבָם רָעַשׁ הַיַּעַר – עֵד לְעֹז אַהֲבָתָם!

כֹּה שְׁלוּבִים הָלְכוּ גַם יַחַד, כֹּה יָצְאוּ מִן הַסְּבָכִים,

וְכִנְכוֹן הַיּוֹם הִגִּיעוּ עַלִיזִים אֶל אָהֳלָם.

לִקְרָאתָם מַה שָּׂשׂ הַמֶּלֶךְ! וַיְחַבְּקֵם מָלֵא חֶדְוָה,

כִּי עֵינָיו עַתָּה הִבִּיטוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּאוֹר חָדָשׁ.

בָּאוּ נְזִירֵי הַקֹּדֶשׁ וּבֵרְכוּ אֶת הַשָּׁבִים;

אָז בְּסָוִיטְרִי הִפְצִירוּ לְסַפֵר אֶת סִפּוּרָהּ;

וַתְּסַפֵּר יְפַת־הַתֹּאַר אֶת דְּבַר יָמָא וְחַסְדּוֹ,

וְהִנֵּה בְּתֹם דְּבָרֶיהָ, צִיר הִגִּיעַ מְבַשֵׂר:

'קוּם, שָׂרֵנוּ דְיוּמַטְסֵנָא, מְחַכָּה לְךְ עַמָּךְ!

כִּי גֹרְשׁוּ שׁוֹסֵי אַרְצֶךְ וְחָיְתָה מַמְלַכְתְּךָ!'

כֹּה נִצְחָה אֶת אֶל־הַמָּוֶת סָוִיטְרִי יְפַת־הַדּוֹר,

כֹּה נִּצַח שִׁלְטוֹן הַצֶּדֶק וְשִׁלְטוֹן הָאַהֲבָה.