רקע
עמנואל אולסבנגר
שרי אורובינדן: סאויטרי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: תרשיש; 1960

ספר ראשון. מזמור ראשון: הסמל ‘שחר’


לידידי חיים הזז נ"י


 

שְׁרִי אַוּרוֹבִּינְדוֹ

חיבר אֶפּוֹס פילוסופי בעקבות אגדת סאויטרי הכלולה באפוס ‘מאהאבהאראטא’. באפוס של אַוּרוֹבּינדו הופך היער לסמל של העולם כולו, בו נודד סאטיאואן בגלגול חייו האחרון, וסאויטרי שומרת עליו. לפי ההינדואיזם קיים העולם כל עוד האלים ערים. בנפול עליהם תרדמה, חוזר העולם לתוהו ובוהו, ובו הוא נשאר עד אשר האלים שבים להתעורר, וכך חוזר חלילה. הקטע המתורגם מתאר את ראשית התהוות היקום לתקופת חיים חדשה. כל עוד האלים ישנים, מרחפת על פני התהום הגותם, ‘הגות הליל’.


קָרְבָה שָׁעַת הִתְעוֹרְרוּת אֵלִים.

לְאֹרַח הַוַּיְהִי הָאֱלֹהִי

רָבְצָה הָגוּת־הַלֵּיל, הָרַת רָזִים,

בָּאֲפֵלַת דְּבִירָהּ, דְּבִיר עֲדִי־עַד,

בָּדָד, כְּבֵדָה, עַל חוֹף הַדּוּמִיָּה.

וּבְעֶצֶב הִרְהוּרָהּ, הִרְהוּר עִוֵּר,

אֵינְסוֹף הַתְּהוֹם, אֵין תֹּאַר לוֹ וָגוּף,

כְּמוֹ יֻרְגּשׁ כֵּהֶה וּלְאֵין חֲדוֹר.

וְרִיק אֵין חֵקֶר לוֹ מִלָּא הַיְקוּם.


רוּחַ יְצוּר מָשְׁפָּל, אַדִּיר, בִּלְתִּי מִגְבָּל,

עֵר בֵּין בְּלִימָה רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן,

בְּזָכְרוֹ חֵיק הָאֹפֶל מֶנְהוּ בָּא,

פָּנָה מִמִּסְתְּרֵי לֵידָה טְמִירִים

וּמֵהֲלָךְ הַמָּוֶת הַנִּרְפֶה,

נִכְסָף לַשִּׂיג קִצּוֹ בְּאֶפַע רֵיק.


כְּמוֹ בַּאֲפֵלוֹת רֵאשִׁית כָּל־יֵשׁ,

דִּמְיוֹן הַלֹא־נוֹדַע, בּוֹהֶה, אִלֵּם –

חוֹזֵר לָעַד מִפְעַל חֲסַר־הֶכֵּר,

מַמְשִׁיךְ לָעַד רָצוֹן חֲסַר־רֳאִי –

נִדְנֵד נִמְנוּם אוֹן עוֹלָמִי נִבְעָר,

שֶׁבִּתְנוּמָה יוֹצְרָה מַצִּית שְׁמָשׁוֹת

וּבְסַעַר סִבּוּבוֹ, כְּנָד מִשְׁנָת,

גּוֹרֵר חַיֵּי כֻּלָּנוּ אַחֲרָיו.


בְּמוֹ חָלָל כַּבִּיר, אֲחוּז עִלּוּף1,

חֲסַר צוּרָה, חַיִּים וְהִגָּיוֹן,

חָפְזָה, זְנוּחָה בְּלֹעַ מְצוּלוֹת,

כְּנוֹעַ צֵל בְּרִיק אֵין נֶפֶשׁ בּוֹ,

אָרֶץ, שְׁכֵחַת רוּחָהּ וְגוֹרָלָהּ.

שְׁחָקִים בְּשִׁוְיוֹנָם שָׁקְטוּ רֵיקִים.


אָז בְּמַחְשָׁךְ־אֵין־חֵקֶר זַע דְּבַר־מָה:

זִיעַ אֵין־שֵׁם, רַעְיוֹן בִּלְתִּי הָגוּי,

תַּקִיף, רוֹגֵז בְּחֹסֶר מְגַמָּה,

רָגַע בַּחֶלֶד הַמְחֻסָּר הֶכֵּר,

בּוֹ לְהָקִיץ דִּמְדּוּם דֵּעָה תּוֹעָה:

בְּרַק־חִיל, מַשְׁאִיר נָתִיב רוֹתֵת,

חִלֵּץ רָצוֹן עַתִּיק, עָרוֹם, נִלְאֶה,

שׁוֹכֵן שָׁלֵו בְּבוֹר תַּת־הֶכֵּרוֹ,

חֲסָר זִיו לְבָנָה, לָשֵׂאת רֹאשׁוֹ

לִקְרַאת אוֹר הַנֶּעָדָּר, בְּחַדְּדוֹ

עַיִן סְגוּרָה, עֵין זִכָּרוֹן אָבוּד,

כַּבָּא חַפֶּשׂ עַצְמוּת מִנִּי עָבַר

וְלֹא יִמְצָא כִּי אִם נִבְלַת חִשְׁקוֹ.

וּכְאִילוּ גַּם בְּעֹמֶק אֶפַע זֶה,

בְּעֵמֶק אַחֲרוֹן הַחָרְבָּנוֹת,

אַרְבָה יֵשׁוּת אוֹבֶדֶת זִכָּרוֹן,

שָׂרִיד מִנִּי עָבַר נִפְסָד, קָבוּר,

נָדוֹן חַדֵּשׁ הַמַּאֲמָץ וּדְוָי

לִחְיוֹת שֵׁנִית בְּחֵלֶד מִתְפּוֹרֵר.

הֶכֵּר־אֵין־תֹּאַר־לוֹ רָצָה בָּאוֹר,

וְנַחַשׁ הַבָּאוֹת תָּמִים נִכְסָף

לְבוֹא שִׁנוּי צָפוּי בַּמֶּרְחַקִים.


וּכְמוֹ אֶצְבַּע עוֹלָל בִּלְחִי אִמוֹ,

גַעְגּוּעַ, זֶה עַתָּה נוֹלַד, נֶאֶחָז

לְהִדָּבֵק בְּמֶרְחַבְיָה נוּגֶה

לַזְכִּיר לְאֵם הַיְקוּם בִּנְשִׁיָּתָה

הַצֹּרֻךְ הַנִּצְחִי לָקִים בְּרִיאוֹת.


פִּתְאֹם, בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ, הַפֶּרֶץ חָל:

קַו־גֶוֶן מְהַסֵּס, אָרוֹךְ, בּוֹדֵד,

זִעְזַע בִּקְצֵה עֲלֶטֶת שְׁנַת חַיִּים

כְּבוֹא שְׁחוֹק קַל פַּתּוֹת לְבַב־יָתוֹם.

מֵעֵבֶר לַחֲלַל־אֵינְסוֹף דָּרַךְ

מַבָּט אֵלִים, נוֹקֵב אִלְּמוּת הַתְּהוֹם,

כְּצִיר מֵעִם הַשֶּׁמֶשׁ, בָּא לָתוּר

בְּדוּמִיָּת שַׁלְוַת יְקוּם כְּבֵדָה,

בְּתַרְדְּמַת עוֹלָם נִלְאֶה, חוֹלֶה,

שָׁם לְחַפֵּשׂ רוּחַ מָשְׁפָּל עָזוּב,

דַּל מִלִּזְכּוֹר אֹשֶׁר־עִלּוּי נִשְׁכַּח.


פִּתְאוֹם, פּוֹרֵץ בִּיקוּם חֲסַר־הָגוּת,

זָחַל בַּשֵּׂר לַהַס הַמְּמָאֵן

וּקְרוֹא לְהַרְפַּתְקַת הֶכֵּר וָגִיל,

וְעַל לֵב־טֶבַע שְׁכוּל־הַהֲזָיָה

כָּפָה הֶסְכֵּם חָדָשׁ לִרְאוֹת וָחוּשׁ:

רַעְיוֹן נוֹלָד בְּתוֹהוּ הֶחָלָל,

הֶרְגֵּשׁ נִזְרַע בְּעֹמֶק הַמַּחְשָׁךְ,

זֵכֶר רָתַת בְּלֵב הַזְּמָן, כְּמוֹ

נֶפֶשׁ, מִכְּבָר מֵתָה, זֹרְזָה לִחְיוֹת:

אַךְ הַנְּשִׁיָּה עַל עֵקֶב הַנְּפִילָה

מָחְקָה כְּתַב הַלוּחוֹת מִן הֶעָבַר:

עֵת הִיא לִבְנוֹת מֵרֹאשׁ שִׁבְרֵי הַכֹּל

וְנִסָּיוֹן חָדָשׁ לִקְנוֹת מֵרֹאשׁ.

כֹּל יִתָּכֵן בִּקְרוֹב מַגַּע־הָאֵל!

תִּקְוָה, כִּמְעַט תָּעֵז לִהְיוֹת, גֻּנְּבָה

אֶל אֲדִישׁוּת הַלֵּיל הָאֲבוּדָה.


אֶל קְצֵה פִּנַּת שָׁמַיִם בַּמֶּרְחָק

עָלָה בְּחֵן יִצְרוֹ, פּוֹחֵז, אִטִּי,

קוֹל רַחַשׁ נֵס, כְּגֵר אֵין אֹהֶל לוֹ,

כְּהִתְחַנֵּן בִּתְחוּם עוֹלָם נָכְרִי

יָתוֹם, גֹּרַשׁ לִמְצוֹא לוֹ קַן־מִקְלָט.

זִיעַ מַגַּע מַתְמִיד, חוֹלֵל שִׁנוּי,

פִּתָּה אֶת שְׁחוֹר הַשֶּׁלֶו הַקָּפוּא,

וְהוֹד וְתִמָּהוֹן זִעְזְעוּ שְׂדוֹת־יָהּ!

יָד מְגַשֶּׁשֶׁת, קֶסֶם אוֹר, – לוֹחֵשׁ

בִּפְאַת הָרֶגַע הַחוֹלֵף, – יִצְּבָה

בִּזְהַב־כַּרְכּוֹב וּבְלֶשֶׁם־צִיר

הוֹד שַׁעַר חֲלוֹמוֹת, וְצָר פִּתְחוֹ

מֵאַפַּדְנוֹ אֶל סַף תַּעֲלוּמוֹת.

פִּנָה אֶחָת, זִיק מְגַלֵּה טְמִירִין,

הֵאִירָה עַל כָּרְחָם עָמְקֵי תֵּבֵל,

עָצְמַת תֵּבֵל מֻכַּת הַסַּנְוֵרִים.


הָאֹפֶל פָּג, נִשְׁמַט כִּנְפוֹל גְלִימָה

מִכֶּתֶף אֵל מוּסָב עֲלֵי כִּסְאוֹ.

וְאָז מִסֶּדֶק זֶה, אֲשֶׁר רֵאשִׁית

לֹא הֶעֱבִיר דְּלִיפַת אוֹר הַחַמּוֹת,

פָּרְצוּ הַהִתְגַּלוּת וְהַלַּבָּה.

שֵׁנִית הִבְרִיק נִצּוֹץ הַנֶּצַח בַּמְּרוֹמִים.

הִלַּת עֵלָאוּיוֹת2 לֹא נַשִׂיגוּן,

אוֹת מְבַשֶּׂרֶת סֵתֶר אוֹר גָּנוּז,

יוֹקְדָה בִרְתֵת קְצֵה מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית,

בָּנְתָה בַּת שַׁחַר בֵּית פְּאֵר־גְוָנִים

וְשָׂמָה בָּעִתּוֹת זַרְעֵי הוֹדָהּ.

אוּשְׁפִּיז בַּת רֶגַע, הָאֵלָה נָגְהָה:

עַל חֹד גְּבוּל הַחַיִּים קָם הֶחָזוֹן

וַיַּט עַל מֶצַח־אֶרֶץ הַהוֹגֶה

סֵפֶר רָזֵי־יְפִי וְאֹשֶׁר־יָהּ

בִּכְתָב חִידוֹת פָּלִיא, כְּתָב מִסְתּוֹרִין,

רוֹשֶׁם קָוִים לְשֶׂגֶב אַגָּדָה,

דּוֹבְרָה גְּדוּלַת זִיו שַׁחַר רוּחָנִי,

כְּתַב־רָז מַזְהִיר, וּגְוִיל לו – הַשְּׁחָקִים.


יוֹם זֶה כִּמְעַט בָּקְעָה הַהִתְגַּלוּת

שֶׁכָּל תִּקְוַת אֱנוֹשׁ וְרַעְיוֹנָיו

הִנָּם מִמֶּנָּה סִגְנוֹמֵי נוּרִים;

וְזִיק מִנְמַל אוֹר מִסְתַּתֵּר, בּוֹדֵד,

כִּמְעַט נִשְׁפַּךְ בַּתֹּהוּ הָאָפֵל.

שֵׁנִית זִעְזַע קַו־אוֹר אֶת רִיק הַתְּהוֹם:

לֵב הָאֵינְסוֹף, פְּנֵי שֶׁלֶו מִתְפָּעֵל,

הִפְרִיד עַפְעַפִּי־עַד פּוֹתְחֵי שְׁמֵי־רוֹם.

וּדְמוּת קָרְבָה מִדְּבִיר־בְּרָכוֹת רָחוֹק:

כְּצִיר בֵּין רֶגַע וְנִצְחוּת, נָטְתָה

אֵלָה, יוֹדַעַת כֹּל, עַל מֶרְחָבִים

עוֹטֵי גְזֵרַת מְרוֹץ הַמַּזָלוֹת

וּלְצַעֲדָהּ פֻּנּוּ הַחֲלָלִים!

עָמְדָה אַךְ רֶגַע וּבְמַבָּט רוֹפֵף

אָחוֹר הִבִּיטָה לִרְעָלַת שִׁמְשָׁהּ,

וְאָז, שְׁקוּעָה בְּעֹמֶק הָגוּתָה,

חָזְרָה לַמַּעֲשֶׂה הַחַי לָעַד:

וְלֵב הָאָרֶץ חָשׁ בְּתִמָּהוֹן

אֶת גְּבוּרָתָהּ, לָנֶצַח לֹא תִּכְלֶה;


אָזְנֵי הַיְקוּם, עֵרוֹת, שָׁמְעוּ לֶכְתָּה,

וְלִקְרָאתָהּ פָּקְחוּ עֵינֵי אֵינְסוֹף

הַמֶּרְחָבִים; וְזֹהַר חִיוּכָהּ,

זָרוּעַ עֲלֵי פְּנֵי תְּהוֹמוֹת סְתוּמוֹת,

הֵצִיץ לָאֵשׁ אֶת הַס־הָעוֹלָמוֹת.

הַכֹּל הָפַךְ פֻּלְחָן וְהַקְדָּשָׁה!

רֶתֶת אֲוִיר קָשַׁר בֵּין אֶרֶץ וּשְׁמֵי־רוֹם

הָרוּחַ, זֶמֶר כֹּהֲנִים רְחַב־כָּנָף,

עָלָה וָנַח עַל מִזְבְּחוֹת הָרִים;

קְשָׁתוֹת בְּרוֹם גָּלוּי אָמְרוּ תְּפִלָּה.

פֹּה, בַּחֲגוֹר דִּמְדּוּם־דֵּעָה שׁוּחוֹת

בְּדוֹם חֵיק־אֶרֶץ לֹא תֵּדַע דַרְכָּהּ,

עֵת אִישׁ לֹא יֵרֶא שַׁעַל לְפָנָיו

וְנָח כֵּס־הָאֱמֶת בְּצֵל סְפָקוֹת, –

בִּשְׂדֵה עָמָל פּוֹחֵד רָעוּעַ זֶה,

שְׁטוּחָה תַּחַת מַבָּט נָכְרִי רָחָב

(עֵד קַר לִדְוָי אֱנוֹשׁ וּלְשִׂמְחוֹתָיו)

אָרֶץ הֻכְּתָה בָּאוֹר הַמִּתְעוֹרֵר;

וְזִיק חָזוֹן וּרְאוּת הִדְלִיק גַּם פֹּה

צוּרוֹת־לְאֵין־תַּכְלִית לְאֵשׁ פְּלָאִים.


וְהַשְׁרָאַת הָאֵל, לֹא עוֹד דְּרוּשָׁה,

כָּבְתָה, פָּנְתָה מֵעֵין הוֹלְכִי לָמוּת;

נָח עַל תַּלְמִי דַרְכָּהּ קֹדֶשׁ־כְּמִיָּה,

יִרְאַת כָּבוֹד לְאוֹן וְלִשְׁכִינָה

אֲשֶׁר בִּשְׁלֵמוּתָם הָעֶלְיוֹנָה

לֹא יֶאֱרְכוּ בְּלֵב יִלְדֵי תְּמוּתָה, –

לֵב מְנַחֵשׁ נִסֵּי הַרַת־עוֹלָם!

חַשְׁרַת אוֹר־יָהּ תִשְׁאַר אַךְ רֶגַע קַל;

הוֹד רוּחָנִי, מֵאִיר עֵינֵי אָדָם,

שָׁת עַל מַסְוֶה הַחֹמֶר רָז־יִצְרוֹ

לִזְרוֹת נִצְחוּת עַל דֹּפֶק מִן הַזְּמָן!


כְּנֶפֶשׁ כִּי תָּבוֹא עַד סַף לֵדָה

וְעַת־חֲלוֹף לִזְמַן אֵינְסוֹף תַּחְבִּיר, –

אָבַד זִיווֹ בִּשְׂדֵה הָאֵין־הֶכֵּר;

כְּהִקָּבֵר זִיק־יָהּ בְּחֹמֶר גַּס,

כֵּן קֶסֶם אֵשׁ זַהֲרוּרֵי־חֲלוֹף

עַתָּה נָמֵס בְּמֶרְחָבְיַת־חֻלִין:

קֵץ לַבְּשׂוֹרָה וְהַמְבַשֵּׂר נֶעְלָם!

זֶה קוֹל יָחִיד, הָאוֹן לְלֹא עָמִית,

אָסַף אֱלֵי עוֹלָם רָזִים רָחוֹק

אֶת גּוֹן אוֹר עִלָּאִי וּפְלִיאוֹתָיו;

עֵין הָאֵלָה פָּנְתָה מֵעֵין תְּמוּתָה!

שִׁפְעַת יְפִי אֵלִים, לָהֶם טִבְעִית,

גָּבְרָה מִכֹּחַ עֵין יִלְדֵּי הַזְמָן!


רָז, לֹא יוּכַל הַזְּמָן לָשֵׂאת עָצְמוֹ,

רָז תִּפְאַרְתָּהּ נִמְחַק מִשְּׁמֵי מָרוֹם;

לֹא עוֹד הָיוּ הַפֶּלֶא וְהַיְקָר!

וְאוֹר חֻלִין הָיָה, אוֹר אֲדָמוֹת,

גָּאוּל מִמְנוּחַת־לַיִל מְעַיְפָה,

וְשָׁב שֵׁנִית שְׁאוֹן מֵרוֹץ־חַיִּים

לָחוֹג חוּגֵי הַיֵּצֶר הָעִוֵּר;

כָּל־חַי עַל הַקַּרְקַע וְעַל עֵצִים

אָץ לְצַו רֶגַע לֹא יִרְאֶה בָּאוֹת;

וִיצוּר מַנְהִיג, בֶּן דַּעַת רוֹפֵפָה,

אָדָם, מַבִּיט בְּלוֹט פְּנֵי הֶעָתִיד,

הֵרִים לָשֵׂאת אֶת נָטֵל גוֹרָלוֹ!


גַּם סָוִיטְרִי הֵקִיצָה בֵּין שְׁבָטָיו

הַנֶּחְפָּזִים עֲנוֹת לְקוֹל הַשָּׂר,

זֶה הַמְפַתָּם בִּיפִי הַהֲזָיוֹת,

וּמְהַלְּלִים חֶלְקָם בְּגִיל בֶּן־יוֹם.

אוּלָם, נֶאֱמָנָה לִמְקוֹר נִצְחָהּ,

הִיא לֹא שָׂמְחָה בְּעֹנֶג בָּא וָסָף:

נַפְשָׁהּ, גִּבּוֹר־אוֹרֵחַ שְׁכַן־גוּפָהּ,

לֹא נְאוֹתָה לְפִתּוּיֵי תַּרְמִית.


הִיא, בְּצֵאתָהּ מִדְּבִיר חַיֵּי עוֹלָם,

אִתָּהּ נָשְׂאָה אֶל צֵלֶם הָאָדָם

אֶת גִּיל שַׁלְוַת הָרוּחַ הַמְּזַוֵּג

נֶפֶשׁ אַחַת אֶל כָּל נַפְשׁוֹת הַיְקוּם, –

מִפְתָּח לְשַׁעֲרֵי הַהַשְׁרָאָה.



  1. עָלוּף Trance  ↩

  2. עֲלָאוּת Transcendency  ↩

המלצות קוראים
תגיות