רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1969

הוֹי שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא הַשֵּׁדִים, פִּרְדָּה זוֹ אִשְׁתִּי הָיְתָה. נָסַעְתִּי וְרָחַקְתִּי מִמֶּנָּה שָׁנָה שְׁלֵמָה. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי נְסִיעָתִי, בָּאתִי אֵלֶיהָ בַּלַיְלָה, וְרָאִיתִי עֶבֶד כּוֹשִׁי שׁוֹכֵב עִמָּהּ בַּמִּטָּה. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה וּשְׂחוֹק וּנְשִׁיקָה וְגִפּוּף. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חָשָׁה אֵלַי עִם כַּד שֶׁבְּתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי וְאָמְרָה: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת כֶּלֶב”. מִיָּד הָפַכְתִּי כֶּלֶב. גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִן הֶחָדֶר. יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת וְלֹא פָּסַקְתִּי לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל קַצָּב. נִגַּשְׁתִּי וְהָיִיתִי אוֹכֵל מִן הָעֲצָמוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בַּעַל הֶחָנוּת נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵיתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַּת הַקַּצָּב, כִּסְתָה פָנֶיהָ מִפָּנַי וְאָמְרָה: “כְּלוּם תָּבִיא גֶבֶר וְתַכְנִיסוֹ אֵלֵינוּ?” אָמַר אָבִיהָ: “הֵיכָן הַגֶּבֶר?” אָמְרָה: “הֲרֵי כֶלֶב זֶה גֶּבֶר הוּא, שֶׁאִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים, וּבְיָדִי לְהַצִּילוֹ”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרֶיהָ, אָמַר: “חֵי נַפְשִׁי, בִּתִּי, שֶׁתַּצִּילִי אוֹתוֹ”.

נָטְלָה כַד וּבְתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי קְצָת מֵהֶם וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. מִיָּד חָזַרְתִּי לְצוּרָתִי הָרִאשׁוֹנָה. נָשַׁקְתִּי יָדָהּ וְאָמַרְתִּי: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשִׂי כְשָׁפִים לְאִשְׁתִּי כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה לִי”. מָסְרָה לְיָדִי קְצָת מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ יְשֵׁנָה, תִּזְרֹק מַיִם אֵלֶּה עָלֶיהָ וְתִלְחַשׁ עָלֶיהָ לַחַשׁ כִּרְצוֹנְךָ, וְתֵהָפֵךְ לְמַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ”. לָקַחְתִּי הַמַּיִם וְהָלַכְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמְצָאתִיהָ יְשֵׁנָה. זָרַקְתִּי עָלֶיהָ הַמַּיִם וְאָמַרְתִּי: “צְאִי מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרַת פִּרְדָּה”. הָפְכָה מִיָּד פִּרְדָּה, וַהֲרֵי הִיא זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ, שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים". שָׁאַל אוֹתָהּ הַשֵּׁד: “אֱמֶת הַדָּבָר?” נִעְנְעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה בְּרֶמֶז: “הֵן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי”. כְּשֶׁגָּמַר הַזָּקֵן סִפּוּרוֹ הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד מִגִּיל וּמָחַל לוֹ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה דִינָאזָאד: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה נָּעִים, וּמַה מָּתוֹק הוּא וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: “כְּאֶפֶס וּכְאַיִן הוּא זֶה לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתָהּ, עַד שֶׁאֶשְׁמַע סוֹף סִפּוּרָהּ”. לָנוּ הַלַּיְלָה חֲבוּקִים עַד אוֹר הַיּוֹם.

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה וְנִתְמַלְּאָה הֶחָצֵר. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד וְצִוָּה וְאָסַר עַד נְטוֹת הַיּוֹם. נִסְתַּלְקוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וּמִלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בְּבַת הַמִּשְׁנֶה, אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ: “גִּמְרִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לַשֵּׁד “סִפּוּרִי נִפְלָא מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים”. הִתְפַּלֵּא הַשֵּׁד תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְתִּי לָךְ שְׁאֵרִית פִּשְׁעוֹ, וַהֲרֵינִי מְשַׁחְרְרוֹ לָכֶם”. נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר אֶל הַזְּקֵנִים וְהוֹדָה לָהֶם. וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם. וְחָזַר כָּל אֶחָד לִמְדִינָתוֹ. אַךְ אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַדַּיָּג. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה מַעֲשֶׂה?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

המלצות קוראים
תגיות