אלמוני/ת

“אלף לילה ולילה” מכיל בתוכו מן המובחר שבספרות היפה של העם הערבי. נתקפלה בו יצירה, יצירת-עם, שעברו עליה מאות בשנים עד שנתגבשה וקבלה צורתה האחרונה. ספר זה נחשב לאחד מנכסי צאן-ברזל של ספרות העולם. מאות ספורים קטנים ואף גדולים עד כדי ספרים בפני-עצמם כלולים בו. בתוך הספורים שלובים הרבה פתגמים ונלוה עליהם גם מספר עצום של שירים מכל סוגי השירה הערבית על כל תקופותיה.

במשך הדורות היה הספר למקרא שעשועים לאדם בכל גיליו השונים. הנער כעלם, הבוגר כאיש השיבה מצאו בו תמיד ענין איש איש לפי טעמו וגילו. אין לשון תרבות שלא זכתה לכמה תרגומים של “אלף לילה ולילה” בהוצאות מהוצאות שונות, נרחבות ומקוצרות. מלבד חכמת החיים של המזרח כולו מהודו ועד פרס בואכה כל הארצות הערביות השונות, שספג ספר זה לתוכו בצורות שונות, אין כמוה, ראי שמתוכו נשקפים כל חיי הערבי והגיגיו, חיי הגוף, הרוח והנפש. פוגשים אנו בו את הערבי בביתו עד לחדרי-חדריו, ברחוב ובשוק. לומדים אנו לדעת את נימוסיו והרבה מעניני דתו, את מהלך מחשבתו, מוסרו, להגו ולעגו. אפשר לומר, שכל הרוצה להכיר את הערבים ילך אצל ספר “אלף לילה ולילה”, שאין “אלף לילה ולילה”מדריך טוב ממנו להכיר את הערבי.

אין הכוונה לתת כאן מבוא לספר זה. כדי לתת מבוא לו, יש להקיף את הנושא מכמה וכמה בחינות עד כדי פרקים ארוכים, וענין בפני עצמו הוא1. אולי יעלה הדבר בידנו לתתו עם תֹם הדפסת כל הכרכים. כאן הנני להעיר רק הערות מספר בנוגע לדרך עבודתי. 1) הנחתי כיסוד לתרגום את הוצאת בולאק (בשנת 1279 להגרה). ואולם השתמשתי לשם השלמת כמה פרטים שנראו לי בשתי ההוצאות שנדפסו בבירות ( בשנת 1880 ובשנת 1914). 2) בחרתי בסגנון “ספור המעשה העממי”, ההולם ביותר את הספורים האלה. 3) בתרגום השירים שויתי לנגד עיני את סגנון שירת ספרד, ואולם לא תרגמתים לפי משקלי השירה הספרדית. שמתי לי לעיקר לשמור על רוח אותה שירה עד כמה שידי הגיעה.

ולבסוף: רואה אני לי חובה נעימה להודות לידידי וחברי הנכבד הפרופ' ל.א.מאיר, שעל-פיו ובהדרכתו נעשה שער הספר, עמוד הפתיחה וכל העיטורין. עצתו, עצת בקי ומומחה ראשון במעלה, היתה לנו לקו להמנע מלפאר את הספר בתמונות מעין אלו שרבו כל-כך בהוצאות שונות של “אלף לילה ולילה”, ערביות ואירופיות, תמונות שלפי דעתו אין הן מהלכות מן המקורות שמהם מהלך גוף הספר, ויש להמנע מהן.

כמו כן נתונה תודתי לידידי היקר והחביב מר א. אבן-שושן, שעסק גם בסדור הפִסקות וקרא גם הגהה והעיר כמה הערות.

המתרגם


  1. את המעונין במיוחד יש להעיר על מאמר “אלף לילה ולילה” של מורי הפרופ' יוסף הורוביץ ז“ל מפ”פ דמיין (תרגמתיו אני מן המקור הגרמני לעברית בזמנו) נדפס ב“התקופה” כרך כג עמוד 276.  ↩

אלף לילה ולילה: פתיחה / יוסף יואל ריבלין


בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרָחוּם

הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְהַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם עַל אֲדוֹן הַשְּׁלִיחִים, נְשִׂיאֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד, וְעַל בֵּיתוֹ, תְּפִלָּה וְשָׁלוֹם תָּמִיד עַד לְיוֹם הַדִּין. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מַה שֶּׁאֵרַע לַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר הוּא לָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אָדָם מַה שֶׁהִגִּיעַ לְזוּלָתוֹ וְיִקַּח מוּסָר, וִיעַיֵּין בְּסִפּוּרֵי הָאֻמּוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם וּמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם וְיַעֲשֶׂה סְיָג לְעַצְמוֹ וְיַעֲצֹר בְּרוּחוֹ. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁעָשָׂה סִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים וּמֵהַמּוּסָר הַזֶּה הֵם הַסִּפּוּרִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם אֶלֶף לַיְלָה וָלָיְלָה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל.

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן

סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם וְהַגִּבּוֹר וְהַנָּדִיב מִכֹּל – שֶׁהָיָה לְפָנִים בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ וּבִזְמַנִּים וְדוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ, מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי סָאסָאן בְּאִיֵּי הֹדּוּ וְסִין, וְהָיוּ לוֹ חֵילוֹת וּגְיָסוֹת, וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי קָטָן, שְׁנֵיהֶם פָּרָשִׁים אַבִּירִים. אַךְ הַגָּדוֹל הָיָה אַבִּיר מֵאָחִיו. מָלַךְ הוּא בָּאָרֶץ וְשָׁפַט בְּצֶדֶק, וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בְּנֵי אַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ. וְהָיָה שֵׁם הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְשֵׁם אָחִיו הַקָּטָן הַמֶּלֶךְ שַׁהְאזָמָאן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ סְמַרְקַאנְד וְאֶרֶץ פָּרָס. לֹא פָסַק מִנְהַג מֵישָׁרִים מֵאַרְצוֹתָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹשֵׁל וְעוֹשֶׂה צֶדֶק בֵּין נְתִינָיו מֶשֶׁךְ זְמָן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְחַי בְּתַכְלִית הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּעְגֵּעַ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל עַל אָחִיו הַקָּטָן, וְצִוָּה אֶת מִשְׁנֵהוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וִיבִיאֵהוּ אֶצְלוֹ. שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בְּקוֹלוֹ וְעָשָׂה כְּמִצְוָתוֹ. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנַס אֶל אָחִיו הַקָּטָן, וּמָסַר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָהוּ שֶׁאָחִיו מִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו וּמְבַקְשׁוֹ לְבַקְּרוֹ. נַעֲנָה לוֹ וּמִלֵּא פְּקֻדָּתוֹ, וְהֵכִין עַצְמוֹ לַנְּסִיעָה. הוֹצִיא אָהֳלָיו וּגְמַלָּיו וּפִרְדּוֹתָיו וּמְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו, וְהוֹשִׁיב אֶת מִשְׁנֵהוּ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו וְיָצָא וּפָנָיו לְאֶרֶץ אָחִיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה נִזְכַּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכַח בְּאַרְמוֹנוֹ. חָזַר וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּתוֹ מְחַבֶּקֶת עֶבֶד כּוּשִׁי מֵהָעֲבָדִים. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ הוּא וַעֲדַיִן לֹא עָזַבְתִּי אֶת הָעִיר, כֵּיצַד יִהְיֶה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת בְּלִיַּעַל זוֹ, כְּשֶׁאֶרְחַק מִכָּאן אֵצֶל אָחִי מֶשֶׁךְ זְמָן? שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת הַשְּׁנַיִם וְהָרַג אוֹתָם בַּמִּטָּה וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְצִוָּה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אָחִיו.

כְּשֶׁקָּרַב לַמְּדִינָה שָׁלַח שְׁלִיחָיו אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָחִיו שֶׁהוּא קָרֵב וּבָא, יָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְצִוָּה וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה לִכְבוֹדוֹ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. נִזְכַּר שַׁאהְזָמָאן בַּמֶּה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבְגִידָתָהּ בּוֹ, וְנִצְטָעֵר צַעַר רָב. הַחֱוִירוּ פָּנָיו וְנִרְזָה גוּפוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָחִיו בְּכָךְ, דָּמָה שֶׁפֵּרוּדוֹ מֵאַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ גָרְמוּ לָזֶה. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא רוֹאֶה וְלֹא שָׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר. אַחַר זְמַן אָמַר לוֹ יוֹם אֶחָד: “אָחִי, פֶּצַע בְּקִרְבִּי”. וְלֹא סִפֶּר לוֹ מַה שֶׁרָאָה מֵאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיָּל, שֶׁיִּרְוַח לְלִבְּךָ”. סֵרֵב שַׁאהְזָמָאן וְנָסַע שַׁהְרִיָּאר יְחִידִי.

וְהָיוּ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְתוֹךְ גַּן אָחִיו. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן נִפְתָּחִים וְיָצְאוּ מִתּוֹכָם עֶשְׂרִים שְׁפָחוֹת וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבְתוֹכָם אֵשֶׁת אָחִיו, יָפָה וַחֲנוּנָה בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן. הָיוּ מְהַלְּכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרֵכַת מָיִם. פָּשְׁטוּ בִגְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ יַחְדָּו. קָרְאָה אֵשֶׁת הַמָּלֶךְ: “מַסְעוּד”. נִתְקָרֵב אֵלֶיהָ עֶבֶד כּוּשִׁי וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָא אֵלֶיהָ. וְכֵן נָהֲגוּ שְׁאָר הָעֲבָדִים בַּשְּׁפָחוֹת. לֹא פָסְקוּ מִנִּשׁוּק וְחִבּוּק וּבִיאָה וּמֵעֵין זֶה עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם.

כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָחִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, צָרָתִי קַלָּה מִצָּרָה זוֹ”. הוּקַל מַה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ מִן הַקִּנְאָה וְעַגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמַר: קָשָׁה הִיא זוֹ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי". וְלֹא מָנַע עוֹד עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

אַחַר-כָּךְ חָזַר אָחִיו מִן הַנְּסִיעָה, וְשָׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם אָחִיו. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר בְּאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאַהְזָמָאן, שֶׁכְּבָר חָזַר צִבְעוֹ וְהֶאֱדִימוּ פָּנָיו וְהָיָה אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְמָעֵט בְּמַאֲכָל. הִתְפַּלֵּא עַל כָּך וְאָמַר: “אָחִי, רוֹאֶה הָיִיתִי אוֹתְךָ וּפָנֶיךְ יְרֻקּוֹת וְעַכְשָׁו חָזַר לְךָ צִבְעֶךָ. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה עִנְיָנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה שֶׁנּוֵֹגַע לְצֶבַע פָּנַי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הֲרֵינִי לְסַפֵּר לָךְ, וְאוּלָם בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְזֶה שֶׁחָזַר לִי צִבְעִי, סְלַח לִי אִם לֹא אַגִּיד לְךָ סִבָּתוֹ“. אָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי רֵאשִׁית כָּל עַל דְּבַר צִבְעֲךָ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְעַל רְזוֹנְךָ, שֶׁאֶשְׁמָע”. אָמַר לוֹ: אָחִי, דַּע שֶׁכְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלְּךָ אֶצְלִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ וַהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וּכְבָר יָצָאתִי מֵעִירִי, נִזְכַּרְתִּי בִּפְנִינָה שֶׁבְּאַרְמוֹנִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַקְרִיבָה דּוֹרוֹן לְךָ. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹנִי וּמָצָאתִי אֶת אִשְׁתִּי וְאִתָּהּ עֶבֶד כּוּשִׁי יָשֵׁן בְּמִטָּתִי, הָרַגְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וּבָאתִי אֵלֶיךָ כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה. וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת צִבְעִי וּרְזוֹנִי. אַךְ בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁחָזַר אֵלַי צִבְעִי סְלַח לִי אִם לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ בָּזֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיו דְּבָרָיו אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּגִּיד לִי הַסִּבָּה שֶׁחָזַר לְךָ צִבְעֶךָ”. חָזַר לְפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁרָאָה. אָמַר שַׁהְרִיָּאר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת בְּעֵינָי”. אָמַר לוֹ אָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ נוֹסֵעַ הָיִיתָ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהִתְחַבֵּא אֶצְלִי, וְתִרְאֶה זֹאת בְּעֵינֶיךָ, וְיִהְיֶה בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר מִתּוֹךְ רְאִיָּה”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּסִיעָה. יָצְאוּ הַגְּיָסוֹת עִם הָאֳהָלִים אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ. יָשַׁב בָּאֳהָלִים וְאָמַר לִנְעָרָיו:“אַל יִכָּנֵס אֵלַי אָדָם”. אַחַר כָּךְ הִתְנַכֵּר וְיָצָא בַסֵּתֶר אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאָחִיו בּוֹ, וְיָשַׁב בַּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף לַגָּן שָׁעָה זְמָן, וְנִכְנְסוּ הַשְּׁפָחוֹת וּגְבִרְתָּן עִם הָעֲבָדִים נוֹהֲגִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אָחִיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד בֵּין הָעַרְבָּיִם.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר כָּךְ כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְאָמַר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “נָקוּם וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּמְלוּכָה עַד שֶׁנִּרְאֶה אִם אֵרַע לְאָדָם מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ, וְאִם לַאו, הֲרֵי מוּתֵנוּ טוֹב מֵחַיֵּינוּ”.

נַעֲנָה לוֹ אָחִיו לְכָךְ וְיָצְאוּ מִדֶּלֶת סְמוּיָה שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסוֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאִילָן שֶׁעָמַד בְּכִכָּר בְּאֶמְצָעָהּ וְאֶצְלוֹ מַעְיַן מַיִם לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ.שָׁתוּ מֵאוֹתוֹ הַמַּעְיַן וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, עַד שֶׁהִתְגָּעֵשׁ הַיָּם וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עַמּוּד שָׁחוֹר עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וּפָנָיו לְאוֹתָהּ כִּכָּר.

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת פָּחֲדוּ וְעָלוּ עַד לִמְרוֹמֵי הָאִילָן שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת מָה הָעִנְיָן. נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם שֵׁד אֶרֶךְ הַקּוֹמָה וּרְחַב הַמֶּצַח וְרַב הֶחָזֶה וְעַל רֹאשׁוֹ תֵבָה. עָלָה לַיַּבָּשָׁה וּבָא אֶל הָאִילָן וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ קֻפְסָה. פָּתַח אוֹתָהּ וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה זְקוּפַת גֵּו כְּאִלּוֹ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמְאִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר

זָרְחָה בָאֹפֶל וְהִזְהִיר הַיּוֹם,

וְהֵאִיר לְאוֹרָהּ כָּל עֵץ עַד תֹּם.

לַשְּׁמָשׁוֹת אוֹר מִבְּרַק זָהֳרָהּ,

וּבוֹשָׁה הַלְּבָנָה בְּהִגָּלוֹת אוֹרָהּ.

יִשְׁתַּחֲוֶה הַיְקוּם כֻּלּוֹ לְפָנֶיהָ,

עֵת נִגְלְתָה וַתָּסֵר מְסָכֶיהָ.

וּבְעֵת שָׁלְחָה אוֹר בְּרָקֶיהָ,

כָּל עֲנָנָה שָׁפְכָה דִמְעוֹתֶיהָ.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁד אָמַר: “הַגְּבֶרֶת בִּבְנוֹת-נָדִיב שֶׁחֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל נִשּׂוּאֶיהָ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן קְצָת”. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָשֵׁן. נָשְׂאָה הָעַלְמָה רֹאשָׁהּ אֶל מְרוֹמֵי הָאִילָן וְרָאֲתָה שְׁנֵי הַמְּלָכִים, כְּשֶׁהֵם עַל אוֹתוֹ הָאִילָן. הֵרִימָה אֶת רֹאשׁ הַשֵּׁד מֵעַל בִּרְכֶּיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע, וְנִצְּבָה תַחַת הָעֵץ, וְרָמְזָה לָהֶם לֵאמֹר: “רְדוּ וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי שֵׁד זֶה”. אָמְרוּ לָהּ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים שֶׁתִּסְלְחִי לָנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן”. אָמְרָה לָהֶם: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶם שֶׁתֵּרְדוּ, וְאִם לַאו הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד וְיָמִית אֶתְכֶם בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. פָּחֲדוּ וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ. קָמָה לִקְרָאתָם וְאָמְרָה:“רִצְעוּ בִּי רָצַע עַז, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמֵרֹב פַּחֲדָם אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהאְרִיָּאר לְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן: “אָחִי עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִיא מְצַוָּה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “לֹא אֶעֱשֶׂה עַד שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אַתָּה תְחִלָּה”. הִתְחִילוּ מְרַמְּזִים זֶה לַזֶּה לְהִשָּׁמַע לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶתְכֶם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה, אִם לֹא תִּגְשׁוּ וְתַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמִפַּחֲדָם מִפְּנֵי הַשֵּׁד עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁגָּמְרוּ, אָמְרָה לָהֶם: “קוּמוּ”, וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִכִּיסָהּ צְרוֹר וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִתּוֹכוֹ מַחֲרוֹזֶת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים טַבָּעוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מַה זֶּה? “אָמְרוּ לָהּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים”. אָמְרָה לָהֶם: בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל טַבָּעוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם נִשְׁמְעוּ לִי לְבשֶׁת עֶרְוַת שֵׁד זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע, תְּנוּ לִי מֵעַתָּה אֶת טַבָּעוֹתֵיכֶם אַף אַתֶּם שְׁנֵי הָאַחִים”. נָתְנוּ לָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, שֶׁהֵסִירוּ מֵעַל יְדֵיהֶם. אָמְרָה לָהֶם: "שֵׁד זֶה חֲטָפַנִי בְּלֵיל נִשּׂוּאַי וְשָׂם אוֹתִי בְּתוֹךְ קֻפְסָה, שָׂם אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל תֵּבָה, וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה בְּשִׁבְעָה מַנְעוּלִים, וְהִנִּיחַ אוֹתִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלָּיו, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהָאִשָּׁה מִתּוֹכֵנוּ, כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ לֹא יְנַצֵּחַ אוֹתָהּ כְּלוּם, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

בְּנָשִׁים אַל תַּאֲמִינָה / וְאַל תִּבְטַח בִּבְרִיתָן,

כִּי רְצוֹנָן וְכַעֲסָן / אַךְ תּוֹצְאוֹת אַהֲבָתָן.

תַּרְאֶינָה כָּזָב אַהֲבָתָן, / וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בְּלִבּוֹתָן.

דְּבַר יוֹסֵף לְמָשָׁל נִתָּן / אֲשֶׁר נִזְהַר מִמְּזִמָּתָן.

הֲלֹא רָאִיתָ כִּי הַשָּׂטָן / הִטְרִיד אָדָם בִּגְלָלָן
וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

הֶרֶף מִבּוּז, אַתָּה הַבָּז,

מַחַר יִגְבַּר זֶה שֶׁלּוֹ אַתָּה בָז,

וְהוֹסִיף הַפֶּשַׁע חֵשֶׁק עָז.

אִם אָהַבְתִּי וְלֹא אַעַשׂ אָז

כְּמַעֲשֵׂה אָדָם לִפְנֵי מֵאָז?

אָכֵן רַב פֶּלֶא הוּא אִישׁ נוֹעָז

יִשְׁלַם מֵאִשָּׁה בְּעֵת כִּי תְּנָס.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, תָּמְהוּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אִם זֶה שֶׁהוּא שֵׁד וְאֵרַע לוֹ קָשֶׁה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָנוּ, הֲרֵי נֶחָמָה לָנוּ בְּכָךְ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ מִיָּד וְהִסְתַּלְקוּ מִמֶּנָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ. הִתִּיז רֹאשׁ אִשְׁתּוֹ, וְכָך גַּם רָאשֵׁי הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר נוֹהֵג שֶׁכָּל פַּעַם הָיָה לוֹקֵחַ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְהָיָה מַשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהוֹרְגָהּ לְלֵילָה. לֹא פָּסַק מִכָּךְ זְמַן שָׁלשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם וְהִבְרִיחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נַעֲרָה בִבְתוּלֶיהָ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁיָּבִיא לוֹ נַעֲרָה כְּהֶרְגֵּלוֹ. יָצָא הַמִּשְׁנֶה וְחִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא נַעֲרָה. סָר אֶל בֵּיתוֹ, מִצְטַעֵר וּמְדֻכֶּה שֶׁחָשַׁשׁ לְנַפְשׁוֹ מִן הַמֶּלֶךְ.

וְהָיוּ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדוֹלָה שַׁהַרָזָאד וְשֵׁם הַקְּטַנָּה דִינַאזָאד. וְהָיְתָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר קָרְאָה הַסְּפָרִים וְדִבְרֵי יְמֵי עוֹלָם וּפָרָשַׁת חַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם וּמְאֹרְעותֹ הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ. אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁאָסְפָה אֶלֶף סְפָרִים מִסִּפְרֵי דִבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים שֶׁקָּמוּ לְפָנִים וְסִפְרֵי הַמְּלָכִים שֶׁבִּזְמַנָּה וְהַמְּשׁוֹרְרִים. אָמְרָה לְאָבִיהָ: מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ וְנוֹשֵׂא צַעַר וּדְאָגָה, הֲרֵי כְּבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם בְּעִנְיָן זֶה שִׁיר:

אֱמֹר לֶעָמוּס דְּאָגָה:

אָכֵן דְּאָגָה לֹא לַעֲדֵי עַד,

כְּשִׂמְחָה עֲדֵי רָגַע

כֵּן דְּאָגָה תַּחֲלֹף וְתֹאבַד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מִפִּי בִתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, סִפֶּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַמֶּלֶךְ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, אָבִי, הַשִּׂיאֵנִי לְמֶלֶךְ זֶה. וְאִם אֶחְיֶה מוּטָב וְאִם לַאו אֶהְיֶה כַפָּרָה לִבְנוֹת הַמֻּסְלִמִים וְסִבָּה לְהַצָּלָתָן מִיָּדוֹ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, אַל תְּסַכְּנִי בְעַצְמֵךְ לְעוֹלָם”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל מָנוֹס מִזֶּה”. אָמַר: “חוֹשֵׁשְׁנִי לָךְ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לַחֲמוֹר וְלַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה”. אָמְרָה לוֹ: "וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָהֶם, אָבִי? אָמַר:

סִפּוּר הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה

דְּעִי, בִּתִּי, שֶׁהָיָה לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים הוֹן וּמִקְנֶה. וְהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וִילָדִים, וְחָלַק לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כִּשְׁרוֹן דַּעַת לְשׁוֹנוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְהָיְתָה דִירָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בִּנְאוֹת-שָׂדֶה, וְהָיוּ לוֹ בַחֲצֵרוֹ חֲמוֹר וְשׁוֹר. יוֹם אֶחָד בָּא הַשּׁוֹר לִמְקוֹם הַחֲמוֹר וּמָצָא מְקוֹמוֹ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ בַּמַּיִם, וּבְאַבוּסוֹ שְׂעוֹרָה מְנֻפָּה וְתֶבֶן מְנֻפֶּה, וְהוּא רוֹבֵץ לוֹ וְנָח, וְאֵין בְּעָלָיו רוֹכֵב עָלָיו, אֶלָּא לְעִתִּים, לְצֹרֶךְ שֶׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ, וְחוֹזֵר לוֹ".

בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַשּׁוֹר אוֹמֵר לַחֲמוֹר:“יְבֻשַּׂם לָךְ. הֲרֵי אֲנִי יָגֵעַ וְאַתָּה נָח לְךָ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׂעוֹרָה מְנֻפָּה, וּמְשַׁמְּשִׁים עוֹמְדִים לְךָ לְשַׁמֶּשְׁךָ וְאֵין בְּעָלֶיךָ רוֹכֵב עָלֶיךָ אֶלָּא לְעִתִּים וְחוֹזֵר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי תָּדִיר לַחֲרִישָׁה וּלִטְחִינָה”. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “כְּשֶׁתֵּצֵא לַחֲרִישָׁה וְיָשִׂימוּ צַוָּארֶיךָ בְּעֹל, רְבַץ וְלֹא תָקוּם, וַאֲפִילוּ אִם יַכּוּךָ. וּכְשֶׁתָּקוּם שׁוּב וּרְבַץ, וּכְשֶׁיַּחֲזִירוּ אוֹתְךָ לִמְקוֹמְךָ וְיָשִׂימוּ לְפָנֶיךָ הַפּוּל אַל תֹּאכַל כְּאִלּוּ הָיִיתָ חוֹלֶה, וְתִמָּנַע מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, שֶׁאָז תָּנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמִיגִיעֶךָ”. וְהָיָה הַסּוֹחֵר שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם. כְּשֶׁהֵבִיא הַשַּׁוָּר לַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ, אָכַל מִמֶּנּוּ דָּבָר מוּעָט. הִשְׁכִּים הַשַּׁוָּר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לַחֲרִישָׁה וּמְצָאוֹ חוֹלֶה. נִצְטָעֵר עָלָיו וְאָמַר: “לֹא הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ גְרוּעָה תְּמוֹל אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ”. הָלַךְ לַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹר חוֹלֶה, וּמֵאֶמֶשׁ לֹא אָכַל מִן הַמִּסְפּוֹא כְּלוּם וְלֹא נָגַע בּוֹ” הֵבִין הַסּוֹחֵר אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר לוֹ: “טוּל אֶת הַחֲמוֹר בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר, וַחֲרשׁ בּוֹ בִּמְקוֹמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ”.

כְּשֶׁחָזַר הַחֲמוֹר בְּסוֹף הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁחָרְשׁוּ בוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הוֹדָה לוֹ הַשּׁוֹר עַל חַסְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא לוֹ מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. לֹא הֵשִׁיב לוֹ הַחֲמוֹר תְּשׁוּבָה, שֶׁהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא הַחוֹרֵשׁ וְנָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְחָרַשׁ בּוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְלֹא חָזַר הַחֲמוֹר אֶלָּא כְּשֶׁעוֹר צַוָּארוֹ פָּשׁוּט מֵעָלָיו וְעָיֵף מְאֹד. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשּׁוֹר וְהוֹדָה לוֹ וְשִׁבְּחוֹ. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “הָיִיתִי חַי חַיֵּי מְנוּחָה, וְלֹא הִזִּיקוּ לִי אֶלָּא פִּטְפּוּטֵי-דְבָרִים שֶׁלִּי”. אַחַר כָּךְ אָמַר: “דַּע, שֶׁעֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִׂיאֲךָ. כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת בְּעָלֵינוּ אוֹמֵר: “אִם לֹא יָקוּם הַשּׁוֹר מִמְּקוֹמוֹ, מִסְרוּ אוֹתוֹ לַקַּצָּב, שֶׁיִּשְׁחַט אוֹתוֹ וְיַעֲשֶׂה עוֹרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת”, וּבְכֵן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וַהֲרֵי הִשֵׂאתִי לְךָ עֲצָתִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹר דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, הוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אִתָּם לַשָּׂדֶה”. אָכַל הַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלָּחַךְ אֶת הָאֵבוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר יָצָא הַסּוֹחֵר וְאִשְׁתּוֹ לָאֻרְוָה וְיָשָׁבוּ. בָּא הַשַּׁוָּר, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹר אֶת בְּעָלָיו, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְנָפַח נְפִיחָה וְקָפַץ קְפִיצָה. צָחַק הַסּוֹחֵר עַד שֶׁהִתְגַלְגֵּל מִצּחוֹק. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "עַל שׁוּם מָה אַתָּה צוֹחֵק? " אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם דָבָר שֶׁרָאִיתִי וְשֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַךְ לֹא אוּכַל לְגַלּוֹתוֹ לָךְ שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּסַפֵּר לִי הָעִנְיָן, וּמַה סִבַּת צְחוֹקְךָ וַאֲפִילוּ אִם תָּמוּת”. אָמַר לָהּ: “לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינְךָ מְצַחֵק אֶלָּא עָלָי”. לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ וּלְהַצִּיק לוֹ בִּדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ וְקָץ בְּחַיָּיו. הֵבִיא לְפָנָיו יְלָדָיו וְשָׁלַח וְהֵבִיא אֶת הַקָאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וּבִקֵּשׁ לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ וּלְגַלּוֹת לָהּ סוֹדוֹ וְלָמוּת, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בַּת דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו וְאֵם יְלָדָיו וּכְבָר הָיוּ שְׁנוֹת חַיָּיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

שָׁלַח וְכִנֵּס כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּבְנֵי שְׁכוּנָתוֹ וְסִפֶּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. וְהוֹדִיעַ אוֹתָם, שֶׁכְּשֶׁיְּגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאָדָם יָמוּת. אָמְרוּ לָהּ כָּל הַנִּמְצָאִים: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, שֶׁתַּנִּיחִי עִנְיָן זֶה, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּעֲלֵךְ וַאֲבִי יְלָדָיִךְ”. אָמְרָה: “אֵינִי מַנִּיחָה לוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיד לִי וַאֲפִילוּ אִם יָמוּת”. שָׁתְקוּ מֵעָלֶיהָ. קָם הַסּוֹחֵר מֵאֶצְלָם וּפָנָה לַחֲדַר הָרַחְצָה שֶׁבָּרֶפֶת לִרְחֹץ כַּדָּת וְלַחֲזוֹר אֲלֵיהֶם וּלְהַגִּיד לָהֶם וְלָמוּת. הָיָה אֶצְלוֹ תַּרְנְגוֹל, שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו חֲמִשִּׁים תַּרְנְגוֹלוֹת. וְהָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֶּלֶב. שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַכֶּלֶב קוֹרֵא לַתַּרְנְגוֹל וּמְנַזֵּף בּוֹ וְאוֹמֵר: “מִתְעַלֵּס אַתָּה בַּאֲהָבִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּעָלֵינוּ הוֹלֵךְ לָמוּת”. אָמַר הַתַּרְנְגוֹל לַכֶּלֶב: “וְכֵיצַד זֶה?”. חָזַר הַכֶּלֶב וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. אָמַר לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבְּעָלֵינוּ מְעוּט שֵׂכֶל הוּא. הֲרֵי אֲנִי יֵשׁ לִי חֲמִשִּׁים אִשָּׁה וַאֲנִי מְפַיֵּס אֶת זוֹ וּמְנַזֵּף בְּזוֹ, וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִנְהָגוֹ עִמָּהּ”. מַה לּוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים וְנִכְנַס לְחַדְרָהּ וּמַכָּהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתָּחֲזוֹר בָּהּ וְלֹא תָּשׁוּב לִשְׁאוֹל כְּלוּם".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דִּבְרֵי הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁשָּׂח לַכֶּלֶב, חָזַר שִׂכְלוֹ וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְהַלְקוֹתָהּ.

– אָמַר הַמִּשְׁנֵה לְבִתּוֹ: “יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּךְ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַסּוֹחֵר בְּאִשְׁתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “וּמֶה עָשָׂה?” אָמַר: "נִכְנַס עִמָּהּ לְחַדְרֵי הָאוֹצָר, הַיְנוּ אַחֲרֵי שֶׁכָּרַת שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים, וְהִטְמִין אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲדַר הָאוֹצָר – וְאָמַר לָהּ: “בּוֹאִי עִמִּי לַחֲדַר הָאוֹצָר, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ וְלֹא יִרְאֵנִי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ אָמוּת”. נִכְנְסָה עִמּוֹ, סָגַר אֶת דֶּלֶת חֲדַר הָאוֹצָר בַּעֲדָם וְנָעָל, וְהִלְקָה אוֹתָהּ בַּשְּׁבָטִים עַד שֶׁנִּתְעַלָפָה. אָמְרָה לוֹ: “חוֹזֶרֶת אֲנִי בִּי”. וְנָשְׁקָה יָדָיו וְרַגְלָיו וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְיָצְאָה עִמּוֹ. שָׂמְחוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָהּ, וְחָיוּ בַּנְּעִימִים עַד יוֹם מוֹתָם.

כְּשָׁמְעָה בַּת הַמִּשְׁנֶה דִּבְרֵי אָבִיהָ, אָמְרָה לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ”. קִשֵּׁט אוֹתָהּ כְּכַלָּה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר. אַךְ קוֹדֶם לְכָךְ צִוְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁאָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶשְׁלַח אַחֲרָיִךְ. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי וְתִרְאִי שְׁמִּלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בִּי, אִמְרִי: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לִי סִפּוּר מַפְלִיא, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. וַאֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר, שֶׁתִּצְמַח מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.

הֶעֱלָה אוֹתָהּ אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׂמַח וְאָמַר: “הֵבֵאתָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ:“כֵּן”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ, בָּכְתָה. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אָחוֹת קְטַנָּה יֵשׁ לִי, וּמְבַקֶּשֶּׁת אֲנִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ”. שָׁלַח אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּבָאָה אֶל אֲחוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְיָשְׁבָה לְמַרְגְּלוֹת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. קָם הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה הַקְּטַנָּה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, אֲחוֹתִי, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ סִפּוּר, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד אֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל רְשׁוּת לְכָךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁנָתוֹ נָדְדָה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח לִשְׁמוֹעַ הַסִּפּוּר, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן;
סִפּוּר הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָיָה סוֹחֵר מֵהַסּוֹחֲרִים, וְהָיָה לוֹ מָמוֹן רַב וַעֲסָקִים רַבִּים בַּמְּדִינוֹת. רָכַב יוֹם אֶחָד וְיָצָא לִגְבוֹת חוֹבוֹתָיו בַּאֲחָדוֹת מִן הַמְּדִינוֹת. תָּקַף עָלָיו הַחֹם וְיָשַׁב תַּחַת אִילָן אֶחָד. שָׂם יָדוֹ בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְאָכַל פְּרוּסַת לֶחֶם וּתְמָרָה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הַתְּמָרָה, הִשְׁלִיךְ גַּרְעִינָהּ, נִגְלָה עָלָיו שֵׁד אֶרֶךְ קוֹמָה וְחֶרֶב בְּיָדוֹ. הִתְקָרֵב לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאַהֲרָגֶךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה הָרַגְתִּי אֶת בְּנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאָכַלְתָּ אֶת הַתְּמָרָה וְהִשְׁלַכְתָּ גַרְעִינָהּ, פָּגַע הַגַּרְעִין בְּלֵב בְּנִי, וְנִטְּלָה נִשְׁמָתוֹ וּמֵת מִיָּד”. אָמַר הַסּוֹחֵר לַשֵּׁד: “הֲרֵי כֻּלָּנוּ בְּרוּאֵי אֱלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו נָשׁוּב. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, וְאִם הָרַגְתִּי אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסְלַח לִי”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “אֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ”. תְּפָסוֹ וְהִטִּילוֹ לָאָרֶץ, וְהֵנִיף עָלָיו חַרְבּוֹ לִפְגּוֹעַ בּוֹ. בָּכָה הַסּוֹחֵר וְאָמָר: “מוֹסֵר אֲנִי דִינִי לַשָּׁמַיִם”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

לַזְּמָן יוֹמָיִם: יוֹם בְּטוּחוֹת וְיוֹם זְהִירוּת,

וְלַחַיִּים עָבְרָיִם: עֲכוּרוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה בְּהִירוֹת.

אֱמֹר לִמְחָרְפֵנוּ, כִּי בָא הַזְּמָן בַּחֲלִיפוֹת.

הֲיִקְשֶׁה זְמָן, אִם לֹא לְאִישׁ נְדִיבוֹת?

הֲלֹא תִרְאֶה הָרוּחַ, עֵת כִּי תִּסָּעֵר,

רַק שִׂיא עֲצֵי רוֹם תָּנִיד וּתְנָעֵר.

הֲלֹא תִרְאֶה הַיָּם: פְּגָרִים יַעֲלוּ מְרוֹמָיו,

וּבְקַצְוֵי תְהוֹמוֹת תִּשְׁקַעְנָה פְּנִינָיו.

וְאִם יְדֵי זְמָן בָּנוּ תְּהַפֵּכְנָה,

וְיַשִּׂיגֵנוּ אָסוֹן, רָעוֹתָיו תַּאֲרֵכְנָה –

הִנֵּה בַּשָּׁמַיִם כּוֹכָבִים לְאֵין סְפוֹר,

וְלֹא יַכְהוּ לְשֶׁמֶשׁ וְסַהַר כָּל מָאוֹר.

וְכַמָּה עֵצִים עַל פְּנֵי אָרֶץ, יָבֵשׁ וְרַעֲנָן,

וְלֹא יִרְגְּמוּ אֶבֶן בִּלְתִּי עֵץ פֶּרִי חֻנָּן.

חָשַׁבְתָּ טוֹבָה עַל יָמִים עֵת נָעָמוּ,

וְלֹא חָשַׁשְׁתָּ לָרָע עֵת פְּנֵי גוֹרָל יִרְעָמוּ.

כְּשֶׁגָּמַר הַסּוֹחֵר שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “קַצֵּר בִּדְבָרִים, בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”! אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “דַּע לְךָ, הַשֵּׁד, שֶׁחָב אֲנִי לִבְנֵי-אָדָם וְעָלַי לְסַלֵּק חוֹבוֹתַי, וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה יְלָדִים וְאִשָּׁה, וּמַשְׁכּוֹנוֹת בְּיָדִי. וּבְכֵן הַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ לְבֵיתִי וְשֶׁאֶתֵּן לְכָל אָדָם מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ, בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְנִשְׁבַּע אֲנִי לְךָ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה שֶׁאֶחֱזֹר, וְתַעֲשֶׂה כְּחֶפְצֶךָ. אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ”. הִשְׁבִּיעוֹ הַשֵּׁד שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְנָתַן לוֹ לָלֶכֶת. חָזַר לְעִירוֹ, וְחִסֵּל כָּל קְשָׁרָיו וְהֶחֱזִיר כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ מִמֶּנּוּ לִבְעָלָיו, וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּבָכוּ. מִנָּה לָהֶם אַפִּיטְרוֹפּוֹס, וְיָשַׁב אִתָּם עַד לִגְמַר הַשָּׁנָה. אַחַר-כָּךְ קָם לָלֶכֶת וְנָטַל אִתּוֹ תַּכְרִיכָיו תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ, וְנִפְרַד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמִשְּׁכֵנָיו וּמִקְּרוֹבָיו וְיָצָא בְּעַל כָּרְחוֹ. וּבָכוּ לוֹ וְסָפְדוּ לוֹ.

הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ גַן, וְאוֹתוֹ יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עַל מַה שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ, בָּא זָקֵן יָשִׁישׁ אֵלָיו וְעִמּוֹ אַיָּלָה כְּבוּלָה בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת. נָתַן שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וּבֵרְכוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים?” שָׂח לוֹ הַסּוֹחֵר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אוֹתוֹ שֵׁד וּמַה שֶּׁגָּרַם לִישִׁיבָתוֹ בְּמָקוֹם זֶה. תָּמַהּ הַזָּקֵן בַּעַל הָאַיָּלָה וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁיָּשְׁרְךָ אֵינוֹ אֶלָּא יֹשֶׁר עָצוּם וְסִפּוּרְךָ סִפּוּר מַפְלִיא. וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה בּוֹ מָשָׁל וּמוּסַר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. יָשַׁב עַל יָדוֹ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מֵאֶצְלְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יֶּאֱרַע לָךְ עִם אוֹתוֹ שֵׁד”. יָשַׁב אֶצְלוֹ וְשׂוֹחֵח עִמּוֹ. נִתְעַטְּפָה רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר עָלָיו, וְנָפְלוּ עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְגָבְרָה דַּאֲגָתוֹ וְרַבּוּ הִרְהוּרָיו, וּבַעַל הָאַיָּלָה יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ. בָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שֵׁנִי וְעִמּוֹ שֵׁתֵּי כְלָבוֹת מִן הַכְּלָבִים הַשְּׁחוֹרִים. אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לָהֶם שָׁלוֹם, שָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים. סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁב עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שְׁלִישִׁי וְעִמּוֹ פִּרְדָּה בְּהִירָה-חוּמָה. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה. סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בַּחֲזָרָה עַל הַדָּבָר. וְהִנֵּה נִגְלָה אָבָק סוֹעֵר, וְעַנְנַת-אָבָק עֲצוּמָה בָּאָה מֵאֶמְצַע אוֹתוֹ מִדְבָּר. נִסְתַּלֵּק הָאָבָק וְנִגְלָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְעֵינָיו מְזָרוֹת זִיקוֹת. בָּא אֲלֵיהֶם וּמָשַׁך לוֹ מִתּוֹכָם אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתְךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי וְקֶרֶב-כְּבֵדִי”. נֶאֱנַח אוֹתוֹ סוֹחֵר וּבָכָה, וְקָרְאוּ שְׁלשֶׁת הַזְּקֵנִים לִבְכִי וְלִילָלָה וּלְמִסְפֵּד. קָם מִתּוֹכָם הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן וְהוּא בַּעַל הָאַיָּלָה וְנָשַׁק יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "הוֹי שֵׁד וַעֲטֶרֶת מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, אִם אֲסַפֵּר לְךָ מֶה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַיָּלָה זוֹ, וְתִמְצָא סִפּוּרִי מַפְלִיא, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל סוֹחֵר זֶה? אָמַר: “הֵן, זָקֵן, אִם תְּסַפֶּר לִי הַסִּפּוּר וְאֶמְצָא אוֹתוֹ מַפְלִיא, אֶמְחַל לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו”. פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן רִאשׁוֹן וְאָמַר:

דַּע, הַשֵּׁד, שֶׁאַיָּלָה זוֹ בַּת-דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הִיא, וְעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה כְּשֶׁהָיְתָה עֲדַיִן רַכָּה בְשָׁנִים, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, וְלֹא חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה וָלָד. לָקַחְתִּי לִי פִילֶגֶשׁ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה בֵּן זָכָר דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּהִגָּלוֹתוֹ, עֵינָיו יָפוֹת וְגַבּוֹתָיו קְשָׁתוֹת וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו. גָּדַל קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָיְתָה נְסִיעָה נְחוּצָה לִי לְאַחַת הַמְּדִינוֹת וְנָסַעְתִּי בִּסְחוֹרָה רַבָּה. וְהָיְתָה בַּת-דּוֹדִי אַיָּלָה זוֹ, לָמְדָה כְּשָׁפִים וּלְחָשִׁים מִקַּטְנוּתָהּ. הָפְכָה בִּכְשָׁפֶיהָ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד לְעֵגֶל וְאֶת הַשִּׁפְחָה אִמּוֹ לְפָרָה, וּמָסְרָה אוֹתָם לָרוֹעֶה. לְאַחַר זְמַן חָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה וְשָׁאַלְתִּי לִבְנִי וּלְאִמּוֹ. אָמְרָה לִי: “שִׁפְחָתְךָ מֵתָה וּבִנְךָ בָּרַח, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלָךְ”. יָשַׁבְתִּי זְמַן שָׁנָה וְלִבִּי אָבֵל וְעֵינִי בּוֹכִיָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ חַג-הַקָּרְבָּן. שָׁלַחְתִּי לָרוֹעֶה, שֶׁיַּפְרִישׁ לִי פָּרָה שְׁמֵנָה. הֵבִיא לִי פָרָה שְׁמֵנָה וְהִיא שִׁפְחָתִי שֶׁהָפְכָה אוֹתָהּ לְפָרָה, אַיָּלָה זוֹ. הִפְשַׁלְתִּי בְּגָדַי וְנָטַלְתִּי הַסַּכִּין בְּיָדִי, וְהָיִיתִי מוּכָן לְשָׁחֲטָהּ. צָעֲקָה וּבָכְתָה בְכִי רָב. סַרְתִּי מֵעָלֶיהָ וְצִוִּיתִי לְאוֹתוֹ רוֹעֶה לְשָׁחֲטָה וְלִפְשׁוֹט עוֹרָהּ, וְלֹא מָצָא בָהּ לֹא חֵלֶב וְלֹא בָשָׂר, אֶלָּא עוֹר וַעֲצָמוֹת. הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁשְּׁחַטְתִּיהָ, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תוֹעִיל עוֹד הַחֲרָטָה. מְסַרְתִּיהָ לָרוֹעֶה וְאָמַרְתִּי: “הָבֵא לִי עֵגֶל שָׁמֵן”. הֵבִיא לִי אֶת בְּנִי שֶׁנֶּהֱפַּךְ בִּכְשָׁפִים לְעֵגֶל. כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ עֵגֶל, נִתֵּק חַבְלוֹ וּבָא אֵלַי וְהִתְרַפֵּק עָלַי וְיִלֵּל וּבָכָה. נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלָיו וְאָמַרְתִּי לָרוֹעֶה: “הָבֵא לִי פָרָה וְהַנַּח לוֹ לְזֶה”. צָוְחָה בַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּזְבַּח עֵגֶל זֶה הַיּוֹם, שֶׁיּוֹם קָדוֹשׁ וּמְבֹרָךְ הוּא, וְאֵין לִשְׁחֹט בּוֹ אֶלָּא בְּהֵמָה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, וְאֵין בַּעֲגָלֵינוּ שָׁמֵן וְיָפֶה הֵימֶנּוּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “צְאִי וּרְאִי מֶה עָלָה לָנוּ מִן הַפָּרָה שֶׁצִּוִּיתִי לִשְׁחֹט עַל-פִּיךְ, הֲרֵי טָעִינוּ, וְאֵין לָנוּ כָּל תּוֹעֶלֶת בָּהּ. אָכֵן מִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁמְּסַרְתִּיהָ לִשְׁחִיטָה. וְעַכְשָׁו אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ דָּבָר בְּעִנְיַן זֶבַח עֵגֶל זֶה”. אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אוֹתוֹ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְאִם אֵין אַתָּה זוֹבְחוֹ אֵינְךָ שׁוּב בַּעֲלִי וְאֵינִי אִשְׁתֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ מִפִּיהָ, וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתָהּ, קָרַבְתִּי אֶל הָעֵגֶל וְהַסַּכִּין בְּיָדִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה-נָּעִים, מַה מָּתוֹק וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: " כְּאֶפֶס הוּא לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים". אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹרְגָהּ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָהּ”.

לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה חֲבוּקִים וּדְבוּקִים עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַמִּשְׁנֶה וְתַכְרִיכִים תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד עַד נְטוֹת הַיּוֹם, וְלֹא הוֹדִיעַ לַמִּשְׁנֶה כְּלוּם מִכָּל זֶה. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה תַּכְלִית תְּמִיהָה. אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהְרָזָאד: “אֲחוֹתִי, הַשְׁלִימִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ, הַיְנוּ סִפּוּר הַסּוֹחֵר וְהַשֵּׁד”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”. פָּתְחָה וְאָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַסּוֹחֵר לִשְׁחֹט הָעֵגֶל, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְאָמַר לָרוֹעֶה: " הַנַּח לוֹ לְעֵגֶל זֶה בֵּין הַבָּקָר“. כָּל זֶה סִפֵּר, וְהַשֵּׁד מִתְפַּלֵּא עַל סִפּוּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה. אָמַר בַּעַל הָאַיָּלָה: נְשִׂיא מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, כָּל זֶה אֵרַע כְּשֶׁבַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, מַבִּיטָה וְרוֹאָה וְאוֹמֶרֶת: “שְׁחַט עֵגֶל זֶה שֶׁשָּׁמֵן הוּא”. אַךְ לֹא קַל הָיָה לִי לְשָׁחֲטוֹ, וְצִוִּיתִי עַל הָרוֹעֶה לִטְּלוֹ. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, בָּא הָרוֹעֶה אֵלַי, וְאָמַר לִי: “דָּבָר עִמִּי לְהוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁתִּשְׂמַח בּוֹ, וְיָבִיא לִי שְׂכַר בְּשׂוֹרָה-טוֹבָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: " מוּטָב”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, בַּת לִי שֶׁלָּמְדָה כְּשָׁפִים בְּקַטְנוּתָהּ מֵאִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלֵנוּ. וּכְשֶׁהָיִינוּ אֶמֶשׁ וְנָתַתָּ לִי הָעֵגֶל נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ אֵלֶיהָ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ בִּתִּי וְכִסְתָּה פָנֶיהָ וּבָכְתָה, וְחָזְרָה וְצָחֲקָה, וְאָמְרָה: “אַבָּא, כְּלוּם נְקַלּוֹתִי וְלֹא נֶחְשַׁבְתִּי בְּעֵינֶיךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אֵלַי גְּבָרִים זָרִים?”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְהֵיכָן הֵם הַגְּבָרִים הַזָּרִים וּמִשּׁוּם מַה בָּכִית וְצָחָקְתְּ?”. אָמְרָה לִי: " הֲרֵי עֵגֶל זֶה שֶׁעִמְּךָ בֶּן אֲדוֹנִי הַסּוֹחֵר הוּא, אֶלָּא שֶׁהֲפָכוּהוּ בִכְשָׁפִים לְעֵגֶל. וְעָשְׂתָה אֵשֶת אָבִיו כְּשָׁפִים לוֹ וּלְאִמּוֹ. וְזֹאת הַסִּבָּה לַצְּחוֹק שֶׁצָּחַקְתִּי. אַךְ הַסִּבָּה שֶׁבָּכִיתִי הִיא, בַּעֲבוּר אִמּוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ אָבִיו”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְעַד שֶׁלֹּא עָלָה הַשַּׁחַר, נִכְנַסְתִּי אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֶךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, אֵלֶּה דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, יָצָאתִי עִמּוֹ וַאֲנִי שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִּן, אֶלָּא מֵרֹב שִׂמְחָה וָגִיל שֶׁכָּךְ עָלָה לִי, עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתוֹ. בֵּרְכָה אוֹתִי בַּת הָרוֹעֶה וְנָשְׁקָה יָדִי. בָּא הָעֵגֶל וְהִתְרַפֵּק עָלַי. אָמַרְתִּי לְבַת הָרוֹעֶה: “אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּעִנְיַן עֵגֶל זֶה?”. אָמְרָה: “כֵּן, אֲדוֹנִי, בִּנְךָ הוּא וְקֶרֶב כְּבֵדְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נַעֲרָה, אִם אַתְּ מַצִּילָה אוֹתוֹ, הֲרֵי לָךְ עָלַי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד אָבִיךְ מִן הַצֹּאן וְהַהוֹן”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֲדוֹנִי, אֵין לִי חֵפֶץ בְּמָמוֹן, אֶלָּא בִּשְׁנֵי תְנָאִים. הָאֶחָד שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי לוֹ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כְשָׁפִים לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים וְאֶחְבּשׁ אוֹתָהּ. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין אֲנִי בְּטוּחָה מִמְּזִמָּתָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, דִּבְרֵי בַת הָרוֹעֶה, אָמַרְתִּי: “הֲרֵי לָךְ עוֹד כָּל מַה שֶׁבְּיַד אָבִיךְ מִן הַמָּמוֹן, תּוֹסֶפֶת לְכָךְ. וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְבַת דּוֹדִי, הֲרֵי דָמֶיהָ מֻתָּרִים לָךְ”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרַי, נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מָיִם, לָחֲשָׁה עָלָיו, וְזָלְפָה אוֹתָם עַל הָעֵגֶל וְאָמְרָה לוֹ: “אִם עֵגֶל הָיִיתָ מִתְּחִלַּת בְּרִיאָתְךָ כְּשֶׁבְּרָאֵךְ אְלֹהִים, הִשָּׁאֵר בְּתֹאַר זֶה וְאַל תִּשְׁתַּנֶּה, אַךְ אִם כְּשָׁפִים עָשׂוּ לְךָ, חֲזֹר לִבְרִיאָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. מִיָּד הִתְנָעֵר וְנַעֲשָׂה בֶּן-אָדָם. נָפַלְתִּי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, סַפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁעָשְׂתָה בַּת-דּוֹדִי בְּךָ וּבְאִמֶּךָ”. סִפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם. אָמַרְתִּי: “בְּנִי, כְּבָר הוֹכִיחַ לְךָ אֱלֹהִים לְאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ וְעָשְׂתָה דִינֶךָ”. הִשֵּׂאתִי, הַשֵּׁד, אֶת בַּת הָרוֹעֶה לִבְנִי. אַחַר-כָּךְ הָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת בַּת דּוֹדִי לְאַיָּלָה, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “צוּרָה זוֹ נָאָה הִיא, לֹא מְכֹעֶרֶת לְמַרְאֶה”. יָשְׁבָה אִתָּנוּ בַּת הָרוֹעֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ יָצָא בְנִי לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְזֹאת הִיא אַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁגָּרַם לְךָ מַה שֶׁגָּרַם. וַאֲנִי לָקַחְתִּי אַיָּלָה זוֹ, בַּת דּוֹדִי, וְנָסַעְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְחַפֵּשׂ עִקְבוֹת בְּנִי, עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, בְּמָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַסּוֹחֵר שָׁרוּי בְּבֶכִי. זֶה הוּא סִפּוּרִי.

אָמַר הַשֵּׁד: “סִפּוּר מַפְלִיא הוּא זֶה, וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל זֶה”. נִגַּשׁ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי בַּעַל שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת וְאָמַר לַשֵּׁד: “אִם אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַחַי, שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וְתִמְצָא אֶת סִפּוּרִי מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל זֶה, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל אָדָם זֶה?” אָמַר הַשֵּׁד: “אִם אֶמְצָא סִפּוּרְךָ מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ יוֹתֵר, אֶמְחַל לְךָ”. פָּתַח וְאָמַר:


דַּע, אֲדוֹנִי נְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת שְׁנֵי אַחַי הֵם, וַאֲנִי שְׁלִישִׁי לָהֶם. מֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. פָּתַחְתִּי אֲנִי חָנוּת. וְהָיִיתִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהּ, וְכֵן פָּתְחוּ שְׁנֵי אַחַי כָּל אֶחָד חָנוּת. לֹא עָסַקְתִּי בְעֶסְקִי זְמַן מוּעָט, עַד שֶׁמָּכַר אָחִי הַגָּדוֹל – הָאֶחָד מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ – אֶת סְחוֹרָתוֹ בְּאֶלֶף דִּינָר, וְקָנָה לוֹ סְחוֹרָה וְנָסַע בִּסְחוֹרָתוֹ עִם הַשַּׁיָּרוֹת, וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתִי, נִכְנַס קַבְּצָן אֶחָד אֵלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֶּן לָךְ”. אָמַר: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַכִּירֵנִי?” הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְרָאִיתִי שֶׁאָחִי הוּא. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַלְתִּי לוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם לָשֶׁבֶת בַּחֲנוּתִי, וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ. אָמַר לִי: “אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי. הָלְכָה סְחוֹרָתִי וְנִדַּלְדֵּל מַצָּבִי”. הוֹלַכְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּיו חֲלִיפָה מֵחֲלִיפוֹת בְּגָדַי הַמְפֹאָרִים וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנִי וּמַה שֶּׁנִּמְצָא בַחֲנוּתִי וּמָצָאתִי שֶׁהִרְוַחְתִּי בְעֶסְקִי אֶלֶף דִּינָר, וְהָיְתָה הַקֶּרֶן שֶׁלִּי שְׁנֵי אֲלָפִים דִּינָר. חִלַּקְתִּי אֶת הָרֶוַח לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵין אָחִי. וְאָמַרְתִּי לוֹ: “יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ לֹא נָסַעְתָּ וְלֹא הָלַכְתָּ לִמְקוֹם נֵכָר”. לָקַח הַמָּמוֹן בְּשִׂמְחָה וּפָתַח לוֹ חֲנוּתוֹ, וְשָׁהִינוּ יָמִים מִסְפָּר וְלֵילוֹת מִסְפָּר.

אַחַר-כָּךְ קָם אָחִי הַשֵּׁנִי, וְהוּא הַכֶּלֶב הַשֵּׁנִי, וּמָכַר מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְכָל רְכוּשׁוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ. עִכַּבְנוּהוּ וְלֹא נִתְעַכָּב. קָנָה סְחוֹרָה וְנָסַע עִם הַנּוֹסְעִים, וְנֶעֱלַם מֵאֶצְלֵנוּ שָׁנָה שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ בָּא אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא אָחִיו הַגָּדוֹל. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, כְּלוּם לֹא יְעַצְתִּיךָ שֶׁלֹּא תִסַּע?” בָּכָה וְאָמַר: “אָחִי, זֶהוּ הַמַּזָל. מֵעַתָּה עָנִי אֲנִי וְאֵין לִי אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד, וַהֲרֵי אֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה, אֵין עָלַי אֲפִלּוּ כֻתֹּנֶת”. נְטַלְתִּיו, הַשֵּׁד, וְהִכְנַסְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִלְבַּשְׁתִּיו בֶּגֶד חָדָשׁ מִמַּלְבּוּשָׁי, וְהֵבֵאתִיו לַחֲנוּתִי וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, נוֹהֵג אֲנִי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי פַּעַם לְכָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַה שֶּׁאֶמְצָא יוֹתֵר הֲרֵי הוּא לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. קַמְתִּי, הַשֵּׁד, וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי וּמְצָאתִיו אַלְפַּיִם דִּינָר. שִׁבַּחְתִּי אֶת הַבּוֹרֵא יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וְנָתַתִּי לְאָחִי אֶלֶף וְנִשְׁאַר עִמִּי אֶלֶף. לָקַח אָחִי וּפָתַח חָנוּת וְיָשַׁבְנוּ יָמִים רַבִּים.

לְאַחַר זְמַן תָּקְפוּ עָלַי שְׁנֵי אַחַי וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶסַּע בְּצַוְּתָא אִתָּם. לֹא הִסְכַּמְתִּי עִמָּם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא שֶׁהִרְוַחְתֶּם בִּנְסִיעַתְכֶם, שֶׁאַרְוִיחַ אָנִי?” לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵיהֶם. יָשַׁבְנוּ בַּחֲנֻיּוֹתֵינוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים. הָיוּ מַפְצִירִים בִּי כָּל שָׁנָה לִנְסוֹעַ, וַאֲנִי אֵינִי מַסְכִּים עִמָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ שֵׁש שָׁנִים. נַעֲנֵיתִי לָהֶם לִנְסוֹעַ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִמָּכֶם, וְאוּלָם בּוֹאוּ וְנִרְאֶה מַה הוּא שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִן הַמָּמוֹן”. לֹא מָצָאתִי בְּיָדָם כְּלוּם, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁבִּזְבְּזוּ הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בְהוּלִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְתַעֲנוּגוֹת. לֹא הוֹכַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם דָּבָר. יָתֵר עַל כָּךְ: קַמְתִּי וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי מַה שֶּׁקִּמַּצְתִּי לִי מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי מִן הַסְּחוֹרוֹת, וּמָצָאתִי אֶצְלִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. שָׂמַחְתִּי וְקַמְתִּי וְחִלַּקְתִּי אוֹתָם לַחֲצָאִין וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵלֶּה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר יִהְיוּ לִי וְלָכֶם, שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶם עֵסֶק, וְאֶת שְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדִּינָר הָאֲחֵרִים אֶטְמֹן בָּאֲדָמָה. אֶפְשָׁר שֶׁיֶּאֱרַע לִי מַה שֶׁאֵרַע לָכֶם, וְאָבוֹא וְאֶמְצָא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, שֶׁנִּפְתַּח בָּהֶם חֲנֻיּוֹתֵינוּ”. הִסְכִּימוּ עִמִּי עַל כָּךְ, נָתַתִּי לְכָל אֶחָד אֶלֶף דִּינָר וְנִשְׁאַר בְּיָדִי כְּמוֹ בְיָדָם אֶלֶף דִּינָר.

קָנִינוּ סְחוֹרָה הַצְּרִיכָה לָנוּ, וַהֲכִינוֹנוּ עַצְמֵנוּ לִנְסִיעָה. שָׂכַרְנוּ אֳנִיָּה, וְטַעַנּוּ אוֹתָהּ חֲפָצֵינוּ וְנָסַעְנוּ יוֹם אֶחָד וְשֵׁנִי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ שָׁלֵם. נִכְנַסְנוּ לִמְדִינָה אַחַת וּסְחוֹרוֹתֵינוּ אִתָּנוּ, וְהִרְוַחְנוּ לְכָל דִּינָר עֲשָׂרָה דִינָרִים. כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִנְסֹעַ מָצָאנוּ עַל חוֹף הַיָּם נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְרוּעִים וּבְלוּיִים, נָשְׁקָה שְׁתֵּי יָדַי וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד עִמִּי, שֶׁאֶגְמָלְךָ טוֹב עֲלֵיהֶם?” אָמַרְתִּי: “הֵן, אוֹהֵב אֲנִי לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין אַתְּ גּוֹמֶלֶת לִי טוֹב עֲלֵיהֶם”. אָמְרָה: “אֲדוֹנִי, שָׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה, וְקַח אוֹתִי עִמְּךָ לְאַרְצְךָ, שֶׁכְּבָר מָסַרְתִּי עַצְמִי לָךְ וּבְכֵן עֲשֵׂה עִמָּדִי חָסֶד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מֵאֵלֶּה שֶׁכְּדַאי הוּא לַעֲשׂוֹת עִמָּם טוֹב וָחֶסֶד וַאֲנִי אֶגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו. וְאַל יַטְעֲךָ מַצָּבִי שֶׁאֲנִי בוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ, נִכְמְרוּ עָלֶיהָ רַחֲמָי, לְעִנְיָן שֶׁרָצָה אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְפָּאֵר. לְקַחְתִּיהָ וְהִלְבַּשְׁתִּיהָ וְהִצַּעְתִּי לָהּ מִטָּה יָפָה בָּאֳנִיָּה וְנָהַגְתִּי בָּה כָּבוֹד. אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ וְאָהַב אוֹתָהּ לִבִּי אַהֲבָה עַזָּה, וְלֹא זַזְתִּי מִמֶּנָּה לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם, עַד שֶׁהִסַּחְתִּי דַעְתִּי מֵאַחַי, מִהְיוֹתִי עָסוּק בָּהּ.

וְאוּלָם שְׁנֵי אַחַי צָרָה עֵינָם וְקִנְאוּ בִּי, בְּגְלַל מָמוֹנִי וְרֹב סְחוֹרָתִי, וְשָׂמוּ עֵינֵיהֶם בְּהוֹנִי, וְנִדְבְּרוּ בֵינֵיהֶם לְהָרְגֵנִי לִטֹּל מָמוֹנִי. אָמְרוּ: “הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת אָחִינוּ וְכָל הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ לָנוּ”. יִפָּה הַשָּׂטָן בְּעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂיהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן, נָטְלוּ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְהֵטִילוּ אוֹתָנוּ לַיָּם. כְּשֶׁהִתְעֹורְרָה אִשְׁתִּי מִשְּׁנָתָהּ, הִתְנַעֲרָה וְנַעַשְׂתָה שֵׁדָה וּנְטָלַתְנִי וְהֶעֱלַתְנִי לְאִי וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי שָׁעָה קַלָּה, וְחָזְרָה בִשְׁעַת הַבֹּקֶר וְאָמְרָה: “אֲנִי שִׁפְחָתְךָ, שֶׁנְּטָלָתְךָ וְהִצִּילַתְךָ מִן הַמָּוֶת בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְדַע, שֶׁשֵּׁדָה אֲנִי וְרָאִיתִי אוֹתְךָ וְנִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁכֵּן מַאֲמִינָה אֲנִי בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ. וּלְשֵׁם זֶה בָּאתִי אֵלֶיךָ בַּצּוּרָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי, וְנָשָׂאתָ אוֹתִי לְאִשָּׁה וְעַכְשָׁו הִצַּלְתִּיךָ מִטְּבִיעָה. וּכְבָר כָּעַסְתִּי עַל אַחֶיךָ, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּרָהּ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי וְהוֹדֵיתִי לָהּ עַל זֶה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אַךְ הֲרִיגָתָם שֶׁל אַחַי לֹא תִּתָּכֵן”. סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהּ עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, אָמְרָה: “הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי טָסָה אֲלֵיהֶם וּמַשְׁקִיעָה סְפִינָתָם בַּיָּם וּמַשְׁמִידָה אוֹתָם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי כָּךְ, שֶׁכֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: הוֹי הָעוֹשֶׂה טוֹב לְזֶה שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֶׂה הָרָעָה בְּמַעֲשֵׂהוּ. וַהֲרֵי הֵם אַחַי עַל כָּל פָּנִים”. אָמְרָה: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, נְטָלַתְנִי וּנְשָׂאַתְנִי וְטָסָה וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל גַּג בֵּיתִי. פָּתַחְתִּי הַדְּלָתוֹת, וְהוֹצֵאתִי מַה שֶּׁטָּמַנְתִּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּפָתַחְתִּי חֲנוּתִי, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי אָדָם, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ קְשׁוּרוֹת בַּחֲצֵרִי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי קָמוּ לִקְרָאתִי וּבָכוּ וְהִתְרַפְּקוּ עָלָי. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁאָמְרָה אִשְׁתִּי: “אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי אַחֶיךָ”. אָמַרְתִּי: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בָּהֶם מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרָה: “אֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶל אֲחוֹתִי וְעָשְׂתָה בָּהֶם כָּך, וְלֹא יִוָּשְׁעוּ אֶלָּא אַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים”. בָּאתִי לְכָאן, בְּדַרְכִּי אֵלֶיהָ, שֶׁתַּצִּילֵם אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים. רָאִיתִי אָדָם זֶה וְסִפֶּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. הִסְכַּמְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁיֶּאֱרַע בֵּינְךָ וּבֵינוֹ. וְזֶה סִפּוּרִי.

אָמַר הַשֵּׁד: “אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ עַל שְׁלִישׁ דָּמָיו וּפִשְׁעוֹ”. נָגַשׁ הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי בַּעַל הַפִּרְדָּה לַשֵּׁד וְאָמָר: אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא מִסִּפּוּרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, וְתִמְחַל לִי עַל שְׁאֵרִית דָּמָיו וּפִשְׁעי, הַשֵּׁד?" אָמַר לוֹ: “הֵן”. פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמָר:


הוֹי שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא הַשֵּׁדִים, פִּרְדָּה זוֹ אִשְׁתִּי הָיְתָה. נָסַעְתִּי וְרָחַקְתִּי מִמֶּנָּה שָׁנָה שְׁלֵמָה. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי נְסִיעָתִי, בָּאתִי אֵלֶיהָ בַּלַיְלָה, וְרָאִיתִי עֶבֶד כּוֹשִׁי שׁוֹכֵב עִמָּהּ בַּמִּטָּה. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה וּשְׂחוֹק וּנְשִׁיקָה וְגִפּוּף. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חָשָׁה אֵלַי עִם כַּד שֶׁבְּתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי וְאָמְרָה: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת כֶּלֶב”. מִיָּד הָפַכְתִּי כֶּלֶב. גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִן הֶחָדֶר. יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת וְלֹא פָּסַקְתִּי לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל קַצָּב. נִגַּשְׁתִּי וְהָיִיתִי אוֹכֵל מִן הָעֲצָמוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בַּעַל הֶחָנוּת נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵיתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַּת הַקַּצָּב, כִּסְתָה פָנֶיהָ מִפָּנַי וְאָמְרָה: “כְּלוּם תָּבִיא גֶבֶר וְתַכְנִיסוֹ אֵלֵינוּ?” אָמַר אָבִיהָ: “הֵיכָן הַגֶּבֶר?” אָמְרָה: “הֲרֵי כֶלֶב זֶה גֶּבֶר הוּא, שֶׁאִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים, וּבְיָדִי לְהַצִּילוֹ”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרֶיהָ, אָמַר: “חֵי נַפְשִׁי, בִּתִּי, שֶׁתַּצִּילִי אוֹתוֹ”.

נָטְלָה כַד וּבְתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי קְצָת מֵהֶם וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. מִיָּד חָזַרְתִּי לְצוּרָתִי הָרִאשׁוֹנָה. נָשַׁקְתִּי יָדָהּ וְאָמַרְתִּי: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשִׂי כְשָׁפִים לְאִשְׁתִּי כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה לִי”. מָסְרָה לְיָדִי קְצָת מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ יְשֵׁנָה, תִּזְרֹק מַיִם אֵלֶּה עָלֶיהָ וְתִלְחַשׁ עָלֶיהָ לַחַשׁ כִּרְצוֹנְךָ, וְתֵהָפֵךְ לְמַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ”. לָקַחְתִּי הַמַּיִם וְהָלַכְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמְצָאתִיהָ יְשֵׁנָה. זָרַקְתִּי עָלֶיהָ הַמַּיִם וְאָמַרְתִּי: “צְאִי מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרַת פִּרְדָּה”. הָפְכָה מִיָּד פִּרְדָּה, וַהֲרֵי הִיא זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ, שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים". שָׁאַל אוֹתָהּ הַשֵּׁד: “אֱמֶת הַדָּבָר?” נִעְנְעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה בְּרֶמֶז: “הֵן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי”. כְּשֶׁגָּמַר הַזָּקֵן סִפּוּרוֹ הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד מִגִּיל וּמָחַל לוֹ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה דִינָאזָאד: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה נָּעִים, וּמַה מָּתוֹק הוּא וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: “כְּאֶפֶס וּכְאַיִן הוּא זֶה לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתָהּ, עַד שֶׁאֶשְׁמַע סוֹף סִפּוּרָהּ”. לָנוּ הַלַּיְלָה חֲבוּקִים עַד אוֹר הַיּוֹם.

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה וְנִתְמַלְּאָה הֶחָצֵר. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד וְצִוָּה וְאָסַר עַד נְטוֹת הַיּוֹם. נִסְתַּלְקוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וּמִלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בְּבַת הַמִּשְׁנֶה, אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ: “גִּמְרִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לַשֵּׁד “סִפּוּרִי נִפְלָא מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים”. הִתְפַּלֵּא הַשֵּׁד תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְתִּי לָךְ שְׁאֵרִית פִּשְׁעוֹ, וַהֲרֵינִי מְשַׁחְרְרוֹ לָכֶם”. נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר אֶל הַזְּקֵנִים וְהוֹדָה לָהֶם. וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם. וְחָזַר כָּל אֶחָד לִמְדִינָתוֹ. אַךְ אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַדַּיָּג. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה מַעֲשֶׂה?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַדַּיָג

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה אָדָם דַיָּג בָּא בַּיָּמִים, וְלוֹ אִשָּׁה וּשְׁלשָׁה בָנִים, וְהָיָה עָנִי מָרוּד. הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׁלִיְך רִשְׁתּוֹ בְּכָל יוֹם אַרְבַּע פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר. יוֹם אֶחָד יָצָא בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לְחוֹפוֹ שֶׁל יָם. הִנִּיחַ קֻפָּתוֹ וְהִפְשִׁיל כֻּתָּנְתּוֹ, וְנִכְנַס לַיָּם, וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ, וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה בַמָּיִם, אָסַף חֲבָלֶיהָ וּמָצָא אוֹתָהּ כְּבֵדָה. מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְלֹא יָכֹל לְהַעֲלוֹתָהּ. הֵבִיא קְצוֹתֶיהָ לַיַּבָּשָׁה וְתָקַע יָתֵד וְהִדֵּק אוֹתָהּ בּוֹ. פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל בַּמַּיִם מִסָּבִיב לָרֶשֶׁת, וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָהּ. שָׂמַח וְיָצָא וְלָבַשׁ בְּגָדָיו וּבָא אֶל הָרֶשֶׁת וּמָצָא בָהּ נִבְלַת חֲמוֹר שֶׁנָּקְבָה לוֹ רִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר” הוֹסִיף הַדַּיָּג וְאָמַר: “אָמְנָם פַּרְנָסָה זוֹ מֻפְלָאָה הִיא”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

הוֹי חוֹצֶה חֶשְׁכַּת לַיִל וַאֲבַדּוֹן,

קַצֵּר בַּעֲמָלֶךָ, כִּי לֹא בֶעָמָל הַמָּזוֹן.

רְאֵה אֶת הַיָּם, וְהַדַּיָּג טוֹרֵחַ

עַל מְזוֹנוֹ, עֵת כּוֹכַב לַיִל זוֹרֵחַ.

צָלַל בְּלֵב יָם, יַכּוּהוּ גַּלָּיו,

מִתְּנוּדוֹת רִשְׁתּוֹ לֹא יִשְׂטוּ מַבָּטָיו.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּלֵילוֹ שָׂמֵחַ יָשַׁב,

בְּדָג חַכָּתוֹ חִכּוֹ נָקָב,

קְנֵהוּ מֶנּוּ אִישׁ לָן לֵילוֹ

מַחֲסֶה לוֹ בַקָּרָה, וְשָׁלוֹם בְּחֵילוֹ.

הַשֶּׁבַח לָאֵל הַנּוֹתֵן וְנוֹטֵל,

זֶה דָּג יָדוּג, וְזֶה אוֹתוֹ אוֹכֵל.

אַחַר-כָּךְ אָמַר: "הָבָה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּעָשֶׂה פֶלֶא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ וְשָׁר:

גַּם אִם נֻסֵּיתָ בְנִסָּיוֹן,

תּוֹחֶלֶת נָדִיב לְבַשׁ כַּשִּׁרְיוֹן.

בְּאָזְנֵי אָדָם אַל נָא תִּתְאוֹנֵן.

הֲלִפְנֵי לֹא יְרַחֵם עַל רַחוּם תִּתְלוֹנֵן?

הִתִּיר אוֹתָהּ מִן הָרֶשֶׁת, וְסָחַט הָרֶשֶׁת. כְּשֶׁגָּמַר לְסָחֲטָהּ פָּרַשׂ אוֹתָהּ וְצָלַל בַּיָּם וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בּוֹ. הִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה. מָשַׁךְ אוֹתָהּ וְהָיְתָה כְבֵדָה, וְנִטְלָה רָב מִבָּרִאשׁוֹנָה. דִּמָּה בְלִבּוֹ שֶׁדָּגִים בָּהּ, הִדֵּק אֶת הָרֶשֶׁת וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְיָרַד וְצָלַל וְעָסַק בָּהּ עַד שֶׁהִתִּירָה וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לַיַּבָּשָׁה וּמָצָא בָהּ כַּד גָּדוֹל מָלֵא חוֹל וָטִיט. כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

הוֹי מוֹקֵד הַזְּמָן, הֶרֶף,

אַךְ אִם לֹא תֶרֶף, דְּעַךְ.

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ לְבֵיתִי טֶרֶף,

וָאֶמְצָא טַרְפִּי חָלַף הָלָךְ.

כַּמָּה בוֹעֲרִים כּוֹכָבָם מַזְהִיר,

וּמֵחֲכָמִים פָּנִים אַךְ הִסְתִּיר.

הִשְׁלִיךְ אֶת הַכַּד וְסָחַט רִשְׁתּוֹ וְנִקָּה אוֹתָהּ. בִּקֵּשׁ סְלִיחַת אֱלֹהִים וְהָלַךְ לַיָּם פַּעַם שְׁלִישִׁית. הִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה. מְשָׁכָהּ וּמָצָא בָהּ שִׁבְרֵי זְכוּכִית וַעֲצָמוֹת. הִשְׁלִיכָם מִצְטָעֵר, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי שִׁיר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא לְהַתִּיר וְלֹא לְקַשֵּׁר, כָּךְ הֵם הַמְּזוֹנוֹת.

וְאֵין תַּרְבּוּת וָדַעַת לַחְמְךָ לְךָ נוֹתְנוֹת.

קְצוּבִים בְּגוֹרָל גַּם הַמַּזָּל גַּם הַמָּזוֹן.

יֵשׁ אֶרֶץ דְּשֵׁנָה וְאֶרֶץ שֻׁלַּח בָּהּ רָזוֹן.

הוֹלֵךְ קוֹמְמִיּוּת תָּכֹפְנָה תַּהְפּוּכוֹת זְמָן הוֹדוֹ.

וְתִשֶּׂאנָה רֹאשׁ אִישׁ בְּאֵין כָּל זְכוּת בְּיָדוֹ.

הוֹי מָוֶת, סוּרָה אֵלַי, כִּי אֵין טוֹב בַּחַיִּים מֵאָז

שָׁפַל הַנֶּשֶׁר וְיָרַד, וַיִּגְבַּהּ בַּר אַוָּז.

וְאַל יַפְלִיאֲךָ, כִּי תִרְאֶה אִישׁ הַמַּעֲלָה

הֶעֱנִי, וְאִישׁ מַחֲסוֹר בְּעָשְׁרוֹ עָלָה.

יֵשׁ עוֹף מְעוֹפֵף מִמִּזְרָח אֶרֶץ עַד מַעֲרָבָה

וְשֵׁנִי עָזַב קֵן לֹא עָרָב, וְלוֹ כָּל טוֹבָה עָרָבָה.

נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁלִיךְ רִשְׁתִּי בְּשׁוּם יוֹם אֶלָּא אַרְבַּע פְּעָמִים, וּכְבָר הִשְׁלַכְתִּי שָׁלשׁ וְלֹא עָלָה בְיָדִי כְלוּם. תֶּן לִי אֱלֹהִים בַּפַּעַם הַזֹּאת מְזוֹנִי”. קָרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת לַיָּם וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה וּמְשָׁכָהּ וְלֹא יָכוֹל לְמָשָכהּ, שֶׁדָּבְקָה לַקַּרְקָע. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר וְאָמָר:

אָבוּז לָעוֹלָם אִם הָיָה כָזֶה.

רַק צָרָה וָפֶגַע תּוֹכוֹ אֶחֱזֶה.

אִם זַכּוּ חַיִּים לְאִישׁ בְּבֹקֶר הַיּוֹם,

הִשְׁקוּהוּ לָעֶרֶב כּוֹס יָגוֹן עַד תֹּם.

הֵן אַתָּה הוּא אֲשֶׁר בֶּאֱמֹר: "מִי אָדָם

הַמְאֻשָּׁר בַּחַיִּים?" “הוּא זֶה” עָנוּ כֻלָם.

פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל וְהִתְחִיל עוֹסֵק בָּרֶשֶׁת עַד שֶׁהוֹצִיאָהּ לַיַּבָּשָׁה. פָּתַח אוֹתָהּ וּמָצָא בָהּ קֻמְקוּם נְחשֶׁת קָלָל מָלֵא וּפִיו חָתוּם בְּעוֹפֶרֶת, וְעָלָיו חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַדַּיָּג שָׂמַח וְאָמָר: “הֲרֵי אֲנִי מוֹכְרוֹ בְשׁוּק הַצּוֹרְפִים, שֶׁשָּׁוְיוֹ הוּא עֲשָׂרָה דִינָרִים זָהָב”. הֵנִיף אוֹתוֹ וּמְצָאוֹ כָּבֵד וְסָתוּם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ מַה בְּקֻמְקוּם זֶה, הֲרֵינִי פּוֹתְחוֹ וְרוֹאֶה מַה בְּתוֹכוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי מוֹכְרוֹ”. הוֹצִיא סַכִּין וְעָסַק בָּעֹפֶרֶת עַד שֶׁהֱסִירָהּ מִן הַקֻּמְקוּם, שָׂם אוֹתוֹ מִן הַצַּד עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, וְטִלְטֵל אוֹתוֹ לְהָרִיק מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. לֹא יָרַד מִתּוֹכוֹ כְּלוּם. תָּמַהּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה.

פִּתְאֹם יָצָא עָשָׁן מִן הַקֻּמְקוּם וְעָלָה עַד לְעַנְנֵי שָׁמַיִם, וְהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הֶעָשָׁן לְשִׂיאוֹ הִתְעַבָּה וְהִתְנָעֵר, וְנֶהְפַּךְ לְשֵׁד, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לֶעָבִים וְרַגְלָיו בַּעֲפַר הָאָרֶץ. רֹאשׁוֹ כְּכִפָּה וְיָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים, פִּיו כִּמְעָרָה וְשִׁנָּיו כִּסְלָעִים, נְחִירָיו כְּקַנְקַנִּים וְעֵינָיו כִּמְנוֹרוֹת וּמַבָּטוֹ זוֹעֵף וּמֵפִיץ אֵימוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג שֵׁד זֶה חָשַׁךְ עוֹלָמוֹ בַּעֲדוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וּשְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים”. הוֹסִיף הַשֵּׁד וְאָמַר: “נְבִיא אֱלֹהִים, אַל תַּהַרְגֵנִי, הֲרֵי לֹא אָשׁוּב עוֹד לַמְרוֹת דְּבָרֶיךָ. כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה אוֹתִי אֲמַלֵּא”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מוֹרֵד, אַתָּה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים? וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מֵת מִזְּמַן אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה. וַאֲנַחְנוּ בְּאַחַרִית הַיָּמִים. מַהוּ סִפּוּרְךָ, וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָךְ, וּמַהִי סִבַּת כְּנִיסָתְךָ לְתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹרֵד אֶת דִּבְרֵי הַדַּיָּג אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֱלֹהִים. הִתְבַּשֵּׂר, הַדַּיָּג, בְּטוֹבָה”. אָמַר הַדַּיָּג: “מַה הַטּוֹבָה שֶׁאַתָּה מְבַשְׂרֵנִי?” אָמָר: “שֶׁאֲמִיתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. אָמַר הַדַּיָּג: “רָאוּי אַתָּה עַל בְּשׂוֹרָתְךָ זֹאת שֶׁלֹּא תִּרְאֶה טוֹב. אַתָּה הַמְגֻנֶּה שֶׁבַּשֵּׁדִים, אַל תִּמְצָא לְךָ סִתְרָה. עַל שׁוּם מַה תַּהַרְגֵנִי, וּמַהוּ הַגּוֹרֵם לְמִיתָתִי. הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִן הַקֻּמְקוּם וְהִמְלַטְתִּי אוֹתְךָ מִתְּהוֹמוֹת יָם, וְהוֹצֵאתִיךָ לַיַּבָּשָׁה”. אָמַר הַשֵּׁד: “בְּרֹר לָךְ אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ, וְהַהֶרֶג שֶׁתֵּהָרֵג”. אָמַר הַדַּיָּג: “מַה פִּשְׁעִי שֶׁיִּהְיֶה זֶה גְמוּלִי מִיָּדֶךָ?” אָמַר הַשֵׁד: “שְׁמַע סִפּוּרִי, הַדַּיָּג”. אָמַר הַדַּיָּג: “דַּבֵּר, וְקַצֵּר בִּדְבָרִים, שֶׁנִּשְׁמָתִי הִגִּיעָה לְאַפִּי”.

אָמַר: “דַּע, הַדַּיָּג, שֶׁאֲנִי מִן הַשֵּׁדִים הַכּוֹפְרִים, וּמָרִיתִי אֶת פִּי שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אֲנִי וְצַכַ’ר הַשֵּׁד. שָׁלַח אֵלַי אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ אֶת אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה, וֶהֱבִיאַנִי בְעַל-כָּרְחִי. וְהוֹבִילַנִי כָבוּל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת כְּשֶׁאֲנִי כוֹעֵס, עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי, וְהֶעֱמִידַנִי לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאַנִי שְׁלֹמֹה, לָחַשׁ עָלַי, וְהִצִּיעַ לְפָנַי לִהְיוֹת מַאֲמִין וּלְצַיֵּת. סֵרַבְתִּי. צִוָּה לְהָבִיא קֻמְקוּם זֶה וַחֲבָשַׁנִי בְּתוֹכוֹ וְסָתַם עָלַי בְּעוֹפֶרֶת וְחָתַם בְּחוֹתַם הַשֵּׁם הַמְפֹרַשׁ. וְצִוָּה לַשֵּׁדִים וּנְטָלוּנִי וֶהֱטִילוּנִי לְאֶמְצַע הַיָּם. שָׁהִיתִי מֵאָה שָׁנָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי מַעֲשִׁיר אוֹתוֹ עשֶׁר עוֹלָם”. יָצְאָה מֵאָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. נִכְנְסָה מֵאָה שְׁנִיָּה וְאָמַרְתִּי: כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי פוֹתֵחַ לְפָנָיו אוֹצְרוֹת הָאֲדָמָה”. וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. עָבְרוּ עָלַי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אֲחֵרוֹת. וְאָמַרְתִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי, הֲרֵינִי מְמַלֵּא לוֹ שָׁלשׁ מִשְׁאָלוֹת”, וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. כָּעַסְתִּי כַעַס גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי מֵעַכְשָׁו, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ, וְנוֹתֵן בְּיָדָיו הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לוֹ מִיתָתוֹ. וַהֲרֵי הִצַּלְתַּנִי וְנָתַתִּי בְּיָדְךָ הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לְךָ מִיתָתְךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַדַּיָּג דִּבְרֵי הַשֵּׁד, אָמַר: “מִפִּלְאֵי אֱלֹהִים הוּא. לֹא בָאתִי אֲנִי לְהַצִּילְךָ אֶלָּא בְיָמִים אֵלּוּ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלֶיךָ וְלֹא יַהַרְגֶךָ, וְאַל תְּכַלֵּנִי שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט אֱלֹהִים עָלֶיךָ מִי שֶׁיְכַלֶּה אוֹתְךָ”. אָמַר הַמּוֹרֵד: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ. בְּרֹר לְךָ אִם כֵּן, בְּחַסְדִּי עִמָּךְ, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ”. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לַדַּיָּג שֶׁגְּמוּרָה הִיא אֶצְלוֹ לְהָרְגוֹ, פָּנָה לַשֵּׁד וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי, גְּמוֹל עָלַי טוֹבָה שֶׁשִּׁחְרַרְתִּיךָ”. אָמַר הַשֵּׁד: “וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי הוֹרְגֶךָ אֶלָּא עַל שֶׁהִצַּלְתָּנִי”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "נְשִׂיא הַשֵּׁדִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה וּתְשַׁלֵּם לִי רָעָה? אָמְנָם לֹא כָזָב דִּבֵּר הַמָּשָׁל:

פָּעַלְנוּ טוֹבָה וַיִּגְמְלוּנוּ הָפְכָּהּ.

אַךְ זֶה, חֵי-אָנִי מַעַשׂ פּוֹשֵׁעַ וְרֵיקָא.

וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב לְמִי שֶׁאֵינוֹ הוֹגֵן,

גְּמוּלוֹ כִּגְמוּל לַצָּבוּעַ יְהִי מָגֵן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ. “אַל תִּשְׁהֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא מִיתָתֶךָ”. אָמַר הַדַּיָּג בְּלִבּוֹ: “זֶהוּ שֵׁד וַאֲנִי בֶּן-אָדָם שֶׁנָּתַן לִי אֱלֹהִים שֵׂכֶל שָׁלֵם. הֲרֵינִי מַעֲרִים עָלָיו לְהַשְׁמִידוֹ, וְשִׂכְלִי הוּא שֶׁיַּעֲמוֹד לִי לְהַעֲרִים עָלָיו וְעַל רָעָתוֹ”. אָמַר לַשֵּׁד: “גְּמוּרָה הִיא מֵעִמְּךָ לְהָרְגֵנִי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הֶחָקוּק עַל טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ דָּבָר וְתַגֵּד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. אָמַר: “מוּטָב”. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ נִרְעַד וְנִרְעָשׁ וְאָמַר: “שְׁאַל וְקַצֵּר בִּדְבָרִים”. אָמַר לוֹ: אַתָּה הָיִיתָ בְּקֻמְקוּם זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַקֻמְקוּם אֵינֹו מֵכִיל אֲפִלּוּ יָד שֶׁלְּךָ וְלֹא רֶגֶל שֶׁלְּךָ, וְכֵיצַד זֶה הֱכִילְךָ כֻּלְּךָ?". אָמַר הַשֵּׁד: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָיִיתִי בוֹ?” אָמַר הַדַּיָּג: “לֹא אַאֲמִין לְךָ לְעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרְבִיעִי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ אֶת סוֹף הַסִּפּוּר, אִם אֵין הַשֵּׁנָה תּוֹקַפְתֵּךְ”. פָּתְחָה וְאָמְרָה:

" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּיָּג אָמַר לַשֵּׁד: “לֹא, אֵינִי מַאֲמִין לְךָ עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”. הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד וְהָפַךְ עָשָׁן עַל פְּנֵי הַיָּם. הִתְעַבָּה הֶעָשָׁן, וְקִמְעָה קִמְעָה הִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ הַקֻּמְקוּם עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ כֻּלּוֹ. הִזְדָּרֵז הַדַּיָּג וְנָטַל פְּקַק הָעוֹפֶרֶת שֶׁעָלֶיהָ הַחוֹתֶמֶת, וּפִקֵּק בּוֹ אֶת פִּי הַקֻּמְקוּם, וְקָרָא לַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "בְּרֹר לְעַצְמְךָ, בְּחַסְדִּי, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ. חֵי- אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַטִּילְךָ לְיָם זֶה, וּבוֹנֶה לִי כָאן בָּיִת, וְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא לְכָאן אֲנִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא יָדוּג בְּכָאן, וְאוֹמֵר לוֹ: “כָּאן שֵׁד, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲלֵהוּ, יִתֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּבְרֹר לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּיתָה שֶׁיָּמוּת בָּהּ וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דִּבְרֵי הַדַּיָּג וְרָאָה עַצְמוֹ חָבוּשׁ, בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכוֹל, שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה עִכֵּב בַּעֲדוֹ. הִכִּיר בַּדָּבָר שֶׁהַדַּיָּג הֶעֱרִים עָלָיו וְאָמַר: “לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ אֶלָּא שְׂחוֹק”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הַבָּזוּי שֶׁבַּשֵּׁדִים וְהַמְכֹעָר וְהַשָּׁפָל שֶׁבָּהֶם”. הוֹלִיךְ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם לְעֵבֶר הַיָּם. קָרָא הַשֵּׁד: “לֹא, לֹא”. אָמַר הֶַדַּיָּג: “הֵן, הֵן”. חִנֵּן הַשֵּׁד קוֹלוֹ, וְהִתְרַפֵּס וְאָמַר: “מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמִּי, דַּיָּג?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לַיָּם. וְאִם עָמַדְתָּ בוֹ אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ שֶׁתַּעֲמֹד בּוֹ עַד לְיוֹם הַדִּין. וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאֵר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַּיִּים, וְלֹא חָפַצְתָּ אֶלָּא לִגְמֹל לִי רָעָה. עַכְשָׁו נָתַן אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּיָדִי וְהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “פְּתַח לִי שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "מְשַׁקֵּר אַתָּה, אָרוּר. דּוֹמִים אָנוּ, אֲנִי וְאַתָּה לְמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן. אָמַר הַשֵּׁד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְּמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן?” פָּתַח הַדַּיָּג וְאָמַר:


סִפּוּר מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן

דַּע הַשֵּׁד, שֶׁהָיָה בְיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁחָלְפוּ בִּמְדִינַת פָּרַס וּבְאֶרֶץ רוּמָאן מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ יוּנָאן. וְהָיָה לוֹ הוֹן רַב וְצָבָא וְחַיִל וְכָבוֹד וּמִשְׁמָרוֹת מִכָּל הָאֻמּוֹת. לָקָה בְגוּפוֹ בְצָרַעַת, וְנִלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאוֹ, וְלֹא הוֹעִילוּ לוֹ לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא סַמִּים שֶׁהִשְׁקוּהוּ וְלֹא אֲבָקוֹת וְלֹא מְשָׁחוֹת שֶׁמְּשָׁחוּהוּ. לֹא הָיָה שׁוּם רוֹפֵא יָכוֹל לְרַפְּאוֹ.

נִכְנַס לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ יוּנָאן חָכָם גָּדוֹל, זָקֵן וּבָא בַיָּמִים. וְשֵׁם הָרוֹפֵא דּוּבָּאן. וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּסִפְרֵי יָוָן וּפָרַס וְרוֹמָא וַעֲרָב וְסוּרְיָה, וְיָדַע חָכְמַת הָרְפוּאָה וְחָכְמַת הַכּוֹכָבִים, וְהָיָה בָקִי בִיסוֹדוֹת חָכְמָתָם וְחֻקּוֹת עִנְיָנָם וְתוֹעַלְתָּם וְנִזְקָם, וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַצְּמָחִים וְהָעֲשָׂבִים הַמּוֹעִילִים וְהַמַּזִּיקִים וְיָדַע מַדַּע הַפַּלְסָפָה וְכָל מַדָּעֵי הָרְפוּאָה וְזוּלָתָם. נִכְנַס חָכָם זֶה לַמְּדִינָה, וְלֹא עָמַד בָּהּ יָמִים מְעַטִּים, עַד שֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיָן הַמֶּלֶךְ וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ בְּגוּפוֹ מִן הַצָּרַעַת, שֶׁנִּגְּעוֹ בָהּ אֱלֹהִים, וְשֶׁהָרוֹפְאִים וְאַנְשֵׁי הַמַּדָּע נִלְאוּ לְרַפְּאוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָכָם כָּךְ, שָׁהָה לַיְלָה תָּפוּס בְּמַחֲשָׁבוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר אוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַחַמָּה תַמָּה בַהֲדַר יִפְעָתָהּ, לָבַשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים וְכָבוֹד וָעשֶׁר, בְּדִבְרֵי חֵן, וְהוֹדִיעוֹ מִי הוּא וְאָמָר: “הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי בְעִנְיָן הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ בִּגְלַל זֶה שֶׁבְּגוּפְךָ, וְשֶׁרַבִּים מִן הָרוֹפְאִים לֹא מָצְאוּ עֵצָה לַהֲסִירָהּ מִמְּךָ. וַהֲרֵי אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, מִבְּלִי שֶׁאַשְׁקֶה אוֹתְךָ סַמִּים וּמִבְּלִי שֶׁאֶמְשַׁח אוֹתְךָ בְּמִשְׁחָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ יוּנָאן דְּבָרָיו תָּמַהּ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה? וְהָאֱלֹהִים, אִם תְּרַפְּאֵנִי, הֲרֵינִי מַעֲשִׁיר אוֹתְךָ וְעַד נִינְךָ וְנֶכְדֶּךָ, וְאֵיטִיב עִמְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְךָ הוּא, וְתִהְיֶה בְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנִי וַאֲהוּבִי”. הִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד פְּאֵר וְהֵיטִיב לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם תְּרַפֵּא אוֹתִי מֵחֹלִי זֶה מִבְּלִי מַשְׁקֶה סַמִּים וּמִבְּלִי מִשְׁחָה?” אָמַר הֶחָכָם: “הֵן, מְרַפֵּא אֲנִי אוֹתְךָ”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר: “רוֹפֵא, מָתַי יִהְיֶה זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי? לְכַמָּה יָמִים וּלְכַמָּה זְמָן? הִזְדָּרֵז בְּנִי, בַדָּבָר”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

יָרַד לַמְּדִינָה וְשָׂכַר לוֹ בַיִת וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סְפָרָיו וְסַמֵּי רְפוּאוֹתָיו וְעִקָּרֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁלּוֹ. בָּחַר לוֹ אֶת הַסַּמִּים וְהָעִקָּרִים וְעָשָׂה לוֹ מֵהֶם שַׁרְבִיט. עָשָׂה אוֹתוֹ נָבוּב, וְתִקֵּן לוֹ בֵּית-יָד. וְסִדֵּר לוֹ כַדּוּר כְּפִי שֶׁיָּדַע. אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה כָל זֶה וְגָמַר מְלַאכְתּוֹ, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְצִוָּהוּ שֶׁיִּרְכַּב אֶל מִגְרַשׁ מֵרוֹץ-הַסּוּסִים, וְשֶׁיְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר וּבַשַׁרְבִיט. יָצְאוּ עִמּוֹ הַנְּסִיכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. וְאַךְ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן, וְהוֹשִׁיט לוֹ הַשַּׁרְבִיט וְאָמָר: “טוּל שַׁרְבִיט זֶה וְתָפְסֵהוּ בִמְלֹא כַפְּךָ, כָּזֹאת. וְעַכְשָׁו רְכַב אֶל הַמִּגְרָשׁ וְשֵׁב הָכֵן עַל הַסּוּס וְהַכֵּה בַכַּדּוּר עַד שֶׁיָּזִיעוּ כַּף יָדְךָ וְגוּפֶךָ, וְיַעֲבֹר הַסַּם דֶּרֶךְ כַּף יָדְךָ וְיִתְפַּשֵּׁט בְּכָל גּוּפֶךָ. וּכְשֶׁתִּגְמֹר, אַחֲרֵי שֶׁיַּחְדֹּר הַסַּם בְּכָל גּוּפְךָ, תַּחֲזֹר לְאַרְמוֹנְךָ, וְתִכָּנֵס אַחֲרֵי זֶה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְתִתְרַחֵץ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר רָפָא לְךָ, וְשָׁלוֹם”.

אוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אוֹתוֹ שַׁרְבִיט מִיַּד הָרוֹפֵא וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְרָכַב עַל סוּסוֹ. יָרוּ הַכַּדּוּר לְפָנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִדְבִּיקוֹ וְהִכָּה בוֹ בְכֹחַ, אַחֲרֵי שֶׁתָּפַס בִּמְלֹא כַפּוֹ אֶת קְנֵה הַשַּׁרְבִיט. לֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בּוֹ בַכַּדּוּר וּמֵרוּץ אַחֲרָיו עַל סוּסוֹ, מוֹסִיף וּמַכֶּה, עַד שֶׁהֵזִיעָה כַף יָדוֹ וְכָל גּוּפוֹ, וְהִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ הַסַּם מִן הַשַּׁרְבִיט. הִכִּיר הֶחָכָם דּוּבָּאן שֶׁהַסַּם נִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ. צִוָּהוּ לַחֲזֹר לְאַרְמוֹנוֹ וּלְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. חָזַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְצִוָּה לְפַנּוֹת לוֹ אֶת בֵּית-הַמֶּרְחָץ, וּפִנּוּ לוֹ. נִזְדָּרְזוּ מְשָׁרְתֵי חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ וּמִהֲרוּ עֲבָדָיו וְהֵכִינוּ לַמֶּלֶךְ בְּגָדָיו. נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ יָפֶה יָפֶה וְלָבַשׁ בְּגָדָיו בְּתוֹךְ בֵּית-הַמֶּרְחָץ. יָצָא מִתּוֹכוֹ וְרָכַב לְאַרְמוֹנוֹ וְיָשֵׁן בּוֹ.

זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַמֶּלֶךְ יוּנָאן. וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן הֶחָכָם דּוּבָּאן, הֲרֵי חָזַר לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לָבוֹא לְפָנָיו, וְנָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס. נִכְנַס וְנָשַׁק בָּאָרֶץ לְפָנָיו וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בְּנָשְׂאוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

פָּרְחָה הַנְּדִיבוּת בְּהָדָר, בְּהִקָּרְאֲךָ אָב לָהּ,

וּבְקָרְאָהּ יוֹם אֶחָד לְזוּלָתְךָ לֹא אָבָה לָהּ.

הוֹי אֲדוֹן הַפָּנִים, אֲשֶׁר אוֹרוֹתָיו זִיו,

יְפַלְּשׁוּ בְחֶשְׁכַּת אֵימִים לָהֶם נְתִיב –

אַל יִכְלוּ מִפָּנֶיךָ זֹהַר וָאוֹרָה,

לְמַעַן לֹא נִרְאֶה פְּנֵי זְמַן בְּמוֹרָא.

הִשְׁפַּעְתָּ חַסְדֶּךָ וְטוֹבָה לִי הִפְלֵיתָ.

כֶּעָנָן פָּעֳלֶךָ, אֶרֶץ צְחִיחָה הִשְׁקֵיתָ,

וַתְּפַזֵּר הוֹן יָקָר מְרוֹמִים לַעֲלוֹת,

עֲדֵי הִשַּׂגְתָּ מִן הַזְּמַן רֹאשׁ הַפְּסָגוֹת.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם עַל רַגְלָיו, וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ בִגְדֵי פְאֵר. שֶׁכָּךְ הָיָה: כְּשֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. הִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם מִן הַצָּרַעַת. וְהָיָה גוּפוֹ נָקִי כַכֶּסֶף הַלָּבָן, וְשָׂמַח עַל זֶה תַּכְלִית שִׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְנִכְנַס אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן. וּכְשֶׁרָאָהוּ, קָם חִישׁ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּמַטְעַמִּים וְאָכַל בְּחֶבְרָתוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כָל יוֹמוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָתַן לֶחָכָם דּוּבָּאן אַלְפַּיִם דִּינָר מִלְּבַד הַלְּבוּשׁ וְהַמַּתָּנוֹת, וְהִרְכִּיבוֹ עַל סוּסוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן מִתְפַּלֵּא וְאוֹמֵר: “הֲרֵי זֶה רִפֵּא אֶת גּוּפִי מִבַּחוּץ מִבְּלִי שֶׁמָּשַׁח אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְמִשְׁחָה. וְהָאֱלֹהִים, אֵין זוֹ אֶלָּא חָכְמָה מֻפְלָאָה. חַיָּב אֲנִי לְהֵיטִיב לָאִישׁ הַזֶּה וּלְכַבְּדוֹ וְלָקַחַת אוֹתוֹ אֵלַי לָשֶׁבֶת אִתִּי וְלִהְיוֹת לְרֵעַ לִי כָּל הַיָּמִים”. בִּלָּה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הַלַּיְלָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל שֶׁהִבְרִיא גוּפוֹ וְנֶחֱלַץ מִמַּחֲלָתוֹ.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ. עָמְדוּ רַבֵּי מַלְכוּתוֹ לְפָנָיו וְיָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים לִימִינוֹ וּלִשְׂמֹאלוֹ. בִּקֵּשׁ אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וְנִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו. קָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לִצִּדּוֹ וְאָכַל עִמּוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְחַיִּים אֲרֻכִּים. נָתַן לוֹ בֶגֶד פְּאֵר וּמַתָּנוֹת, וְלֹא פָסַק מִלִּשְׂמֹחַ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. צִוָּה לָתֵת לוֹ חָמֵשׁ חֲלִיפוֹת בִּגְדֵי פְּאֵר וְאֶלֶף דִּינָרִים יָצָא הֶחָכָם לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מוֹדֶה לַמֶּלֶךְ. הֵאִיר הַבֹּקֶר וְיָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ. הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי הַסָּף. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מִמִּשְׁנָיו מְכֹעָר לְמַרְאֶה, וְחָזוּת פָּנָיו מְנַבְּאָה רָעוֹת. הָיָה הוֹלֵךְ רָכִיל וְקַמְצָן וּמְקַנֵּא, וְכָל תְּכוּנָתוֹ קִנְאָה וְרֹעַ-לֵב. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקָרֵב אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וּמֵיטִיב לוֹ כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, נִתְקַנֵּא בוֹ וְחָרַשׁ לוֹ בְלִבּוֹ רָעָה, כְּמַאֲמַר הַמָּשָׁל: “אֵין גּוּף שֶׁאֵין בְּתוֹכוֹ קִנְאָה”. וְנֶאֱמַר עוֹד בְּמָשָׁל: “הָרָעָה אוֹרֶבֶת בְּכָל נֶפֶשׁ. הַחֲזָקָה תְגַלֶּנָּה וְהַחֲלָשָׁה תַּצְפִּינֶנָּה”. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים, אַתָּה הוּא שֶׁגָּדַלְתִּי בְחַסְדְּךָ, עֵצָה טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה עִמִּי לְהַשִּׂיאֲךָ. וְאִם אֲנִי מַסְתִּירָה מִמְּךָ הֲרֵי לְמַמְזֵר אֵחָשֵׁב. אִם תְּצַוֶּה אוֹתִי לְגַלּוֹתָהּ אֲגַלֶּה אוֹתָהּ לָךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁתָּמַהּ לְדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה: “וּמַה עֲצָתֶךָ?” אָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אֵין הַזְּמַן יָדִיד לוֹ. וּכְבָר רָאִינוּ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה; מֵיטִיב הוּא לְשׂוֹנְאוֹ וְלָזֶה שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהַכְרִית מַלְכוּתוֹ. הֲרֵי הֵיטִיב לוֹ הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְקֵרְבוֹ תַכְלִית הַקִּרְבָה. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמֶּלֶךְ מִזֹּאת”. נִרְעַשׁ הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁד בּוֹ וּכְלַפֵּי מִי אַתָּה מְרַמֵּז?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה, הָקִיצָה. מִתְכַּוֵּן אֲנִי לֶחָכָם דּוּבָּאן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אוֹי לְךָ, הֵן זֶה הוּא יְדִידִי הַיָּקָר בְּעֵינַי מִכָּל אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁתְּפַסְתִּיו בְּיָדִי, וְהִבְרִיאַנִי מִמַּחֲלָתִי שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים לְרַפְּאָהּ. וַהֲרֵי אֵין כְּמוֹתוֹ בַדּוֹר הַזֶּה בָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא בְמִזְרָח וְלֹא בְמַעֲרָב. וְכֵיצַד זֶה אַתָּה מְדַבֵּר בּוֹ דְבָרִים כָּאֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵב לוֹ הַיּוֹם קִצְבָה וְקוֹבֵעַ לוֹ לְכָל חֹדֶשׁ פְּרָס שֶׁל אֶלֶף דִּינָרִים. וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ חֲצִי הַמַּלְכוּת, הָיַה זֶה מְעָט בִּשְׂכָרוֹ. דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה מְדַבֵּר כָּךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ קִנְאָה, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ לִי בִדְבַר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ, אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתֵּךְ”. פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוּנָאן אָמַר לַמִּשְׁנֵה שֶׁלּוֹ: " הַמִּשְׁנֵה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה בְךָ קִנְאָה וְחָפֵץ אַתָּה בְמִיתָתוֹ. וְאַחַר כַּךְ אֶתְחָרֵט עַל הַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד עַל שֶׁהָרַג אֶת הַבָּז. אָמַר הַמִּשְׁנֵה: “סְלַח לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ:


סִפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלְסִּנְדִבָּאד

סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ כֹּל – שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַפַּרְסִים, שֶׁהָיָה אוֹהֵב תַּעֲנוּגוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים, וְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. וְהָיָה לוֹ בָז שֶׁגִּדֵּל וְלֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם. וְהָיָה לָן כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ כְּשֶׁהוּא נוֹשְׂאוֹ עַל יָדוֹ. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְצַיִד, הָיָה נוֹטְלוֹ עִמּוֹ. תִּקֵּן לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, נִכְנַס אֵלָיו הַמְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת הַצַּיִד וְאָמָר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִגִּיעַ זְמַן הַיְצִיאָה לְצָיִד”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָצֵאת, וְנָטַל הַבָּז עַל יָדוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַחַל. סִדְּרוּ מַעְגַּל הַצַּיִד, וְנָפְלָה אַיָּלָה בְתוֹךְ אוֹתוֹ מַעְגַּל. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”. הֵצֵרוּ עָלֶיהָ אֶת מַעְגַּל הַצָּיִד. נִתְקָרְבָה הָאַיָּלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִזְדַּקְּרָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת וְנָשְׂאָה אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת וְהִנִּיחָתַן עַל לִבָּהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לָאַיָּלָה וְנִמְלְטָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהָלְכָה לַמִּדְבָּר. פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַצָּבָא וְרָאָה אוֹתָם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה עָלָיו. אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, מַה הוּא זֶה שֶׁהַצָּבָא אוֹמְרִים?”. אָמַר: “אוֹמְרִים הֵם שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “חֵי רֹאשִׁי, שֶׁאָנֹכִי מְרַדֵּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ”. רָכַב הַמֶּלֶךְ בְּעִקְּבוֹת הָאיָּלָה וְלֹא פָסַק לִרְדֹף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְהַר מִן הֶהָרִים. בִּקְּשָׁה לְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ מְאוּרָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַבָּז אַחֲרֶיהָ, וְהָיָה הַבָּז טוֹפֵחַ עַל עֵינֶיהָ עַד שֶׁעִוְּרָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ חַסְרַת אוֹנִים. תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּאַלָּתוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ עַל חָזָהּ וַהֲפָכָהּ וְיָרַד וּשְׁחָטָהּ וּפְשָׁטָהּ וְתָלָה אוֹתָהּ בְּקֶרֶן אֻכָּפוֹ.

הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת מְנוּחַת-הַצָּהֳרַיִם, וְהָיָה הַמָּקוֹם מִדְבַּר-שְׁמָמָה אֵין בּוֹ מָיִם. צָמֵא הַמֶּלֶךְ וְצָמֵא הַסּוּס. פָּנָה הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה וְרָאָה אִילָן, שֶׁיּוֹרְדִים מִמֶּנּוּ מַיִם דּוֹמִים לְחֶמְאָה נְמַסָּה וְהָיָה הַמֶּלֶךְ לוֹבֵשׁ כְּפָפוֹת שֶׁל עוֹר צְבָאִים עַל יָדָיו, וְלֹא נָגְעָה בָהֶן טִפָּה. נָטַל אֶת הַסֵּפֶל מֵעַל צַוַּאר הַבָּז, מִלֵּא אוֹתוֹ בְאוֹתָם הַמַּיִם וְשָׂם אוֹתָם לְפָנָיו. פָּגַע הַבָּז בַּסֵּפֶל וְהָפַךְ אוֹתוֹ. לָקַח הַמֶּלֶךְ שׁוּב אֶת הַסֵּפֶל וְכִנֵּס לְתוֹכוֹ הַטִּפּוֹת הַמְטַפְטְפוֹת עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַבָּז צָמֵא שָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, פָּגַע בּוֹ שׁוּב וְהָפַךְ אוֹתוֹ. נִתְכַּעֵס הַמֶּלֶךְ עַל הַבָּז וְקָם פַּעַם שְׁלִישִׁית וּמִלֵּא הַסֵּפֶל וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַסּוּס. הָפַךְ אוֹתוֹ הַבָּז בִּכְנָפָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יַעְכָּרְךָ אֲלֹהִים, אַתָּה הַמְגֻנֶּה שֶׁבָּעוֹפוֹת, מָנַעְתָּ אוֹתִי מִשְּׁתוֹת, וּמָנַעְתָּ עַצְמְךָ וּמָנַעְתָּ אֶת הַסּוּס”. הִכָּה אֶת הַבָּז בַּחֶרֶב וְהִתִּיז כְּנָפָיו. הָיָה הָעוֹף נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר בְּרֶמֶז: “הִסְתַּכֵּל לְזֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן”. נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו וְרָאָה עַל הָאִילָן נָחָשׁ, וְשֶׁזֶּה שֶׁנּוֹזֵל סַמּוֹ הוּא. הִתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁקָּצַץ כַּנְפֵי הַבָּז. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ וְהָאַיָּלָה עִמּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲנֶה עִם טַרְפּוֹ. מָסַר אֶת הָאַיָּלָה לַטַּבָּח וְאָמַר לוֹ: “טוּל וְצְלֵה אוֹתָהּ”. וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ וְהַבָּז עַל יָדוֹ. נֶאֱנַח הַבָּז אֲנָחָה כְבֵדָה וָמֵת. זָעַק הַמֶּלֶךְ מֵאֵבֶל וְיָגוֹן שֶׁרָצַח אֶת הַבָּז, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה הִצִּיל אוֹתוֹ מִכִּלָּיוֹן. זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ יוּנָאן, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ אַדִּיר, כְּלוּם לֹא הָיָה מַה שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ, הֶכְרֵחַ? אֵינִי רוֹאֶה בוֹ רָעָה. וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְךָ, וּלְמַעַן תֵּדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁלֹּא תֹאבַד כְּשֵׁם שֶׁאָבַד הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִתְנַכֵּל לְבֶן-מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים”. אמר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה:


סִפּוּר הַמִּשְׁנֶה הַבּוֹגֵד

דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה פַּעַם מֶלֶךְ. וְהָיָה לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ מִשְׁנֶה וְיֶלֶד שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. צִוָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת נִטְפָּל לִבְנוֹ בְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה. יָצָא הַבֵּן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת וּצְבָאִים, וְיָצָא עִמּוֹ מִשְׁנֶה אָבִיו. נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְרָאוּ חַיַּת בָּר גְּדוֹלָה. אָמַר הַמִּשְׁנֶה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ חַיַּת בָּר זוֹ, הַשֵּׂג אוֹתָהּ”. יָצָא בֶן-הַמֶּלֶךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָיו בַּמִּדְבָּר. נָבוֹךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ. רָאָה נַעֲרָה בְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ וְהִיא בוֹכִיָּה. אָמַר לָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הֹדוּ אָנִי. וְהָיִיתִי רוֹכֶבֶת בַּמִּדְבָּר, חַטָפַתְנִי שֵׁנָה וְנָפַלְתִּי מֵעַל בֶּהֱמַת רִכְבִּי מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְנִשְׁאַרְתִּי בוֹדְדָה וּנְבוֹכָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ בִגְלַל מַצָּבָהּ, נָשָׂא אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי בֶהֱמַת רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבָה מֵאַחֲרָיו. נָסַע עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי חֻרְבָּה אַחַת. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, זְקוּקָה אֲנִי לְהִפָּנוֹת לִצְרָכַי”. הוֹרִידָהּ לְיַד הַחֻרְבָּה. אֵחֲרָה לָצֵאת, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהִיא מִתְמַהְמְהָה. נִכְנַס אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּמָצָא אוֹתָהּ שֵׁדָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִילָדֶיהָ: “יְלָדַי הֲרֵי הֵבֵאתִי לָכֶם הַיּוֹם נַעַר שָׁמֵן”. אָמְרוּ לָהּ: “הַכְנִיסִי אוֹתוֹ אֵלֵינוּ, אִמֵּנוּ, שֶׁנְּמַלֵּא בוֹ בִטְנֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, הָיָה בָרי לוֹ שֶׁהוּא מֵת. רָעַד בְּכָל אֲבָרָיו וּפָחַד עַל נַפְשׁוֹ וְחָזַר וְיָצָא. יָצְאָה הַשֵּׁדָה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כִמְפַחֵד וְהוּא רוֹעֵד. אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא?” אָמַר לָהּ: "שׂוֹנֵא יֵשׁ לִי וּמִתְיָרֵא אֲנִי מִפָּנָיו. אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “הֵן אָמַרְתָּ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי?” אָמַר לָהּ: “אֱמֶת הַדָּבָר”. אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ נוֹתֵן לְשׂוֹנַאֲךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וּמְפַיְסוֹ?” אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא מִתְפַּיֵּס בְּמָמוֹן, אֶלָּא בְנֶפֶשׁ, וַהֲרֵי אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְהִנְנִי בְצָרָה”. אָמְרָה לוֹ: “אִם בְּצָרָה אַתָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, קְרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתְךָ, וְהוּא יָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי רָעָתוֹ וּמִפְּנֵי רָעַת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְפַחֵד הֵימֶנּוּ”. נָשָׂא בֶּן-הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “הוֹי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה לַקּוֹרְאִים אֵלָיו וּמַעֲבִיר הָרָעָה, הַגְבִּירֵנִי עַל אוֹיְבִי וְהַעֲבִירֵהוּ מֵעָלַי, שֶׁאַתָּה כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ יָכוֹל”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשֵּׁדָה תְפִלָּתוֹ, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ. חָזַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיו וְשָׂח לוֹ עִנְיָן הַמִּשְׁנֶה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְהָרַג אוֹתוֹ.

וַהֲרֵי אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁתִּבְטַח בָּרוֹפֵא זֶה יְמִיתְךָ בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִיתוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לוֹ וּמְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ, שֶׁכֵּן מִתְנַכֵּל הוּא לְהָרְגֶּךָ. כְּלוּם לֹא רָאִיתָ שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִן הַמַּחֲלָה מִחוּץ לַגּוּף בְּדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתּוֹ בְיָדְךָ, וַהֲרֵי אֵין אַתָּה בָטוּחַ שֶׁלֹּא יְמִיתְךָ כָּךְ בְּדָבָר שֶׁתַּחֲזִיק בְּיָדְךָ". אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁכָּךְ יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, מִשְׁנֶה יוֹעֵץ-טוֹב. אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁחָכָם זֶה בָא כִמְרַגֵּל לְבַקֵּשׁ מִיתָתִי. וְאִם רִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְּיָדִי, הֲרֵי יָכוֹל הוּא לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ”. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת מִשְׁנֵהוּ: “הַמִּשְׁנֶה, כֵּיצַד אֶנְהַג בּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שְׁלַח אֵלָיו מִיָּד וּבַקְּשֵׁהוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ, וּכְשֶׁיָּבוֹא, הַתֵּז רֹאשׁוֹ, וְתִחְיֶה שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן מֵרָעָתוֹ וְיָנוּחַ לְךָ מִמֶּנּוּ. הִתְנַכֵּל לוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתְנַכֵּל לְךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הַמִּשְׁנֶה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם. בָּא שָׂמֵחַ, שֶׁלֹּא יָדַע מַהוּ שֶׁגָּזַר עָלָיו אֵל רַחוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים בּעִנְיָן זֶה:

הוֹי מְפַחֵד מִפִּגְעֵי זְמָן, הֱיֵה שַׁאֲנָן,

וַעֲלֵי רוֹקֵעַ עוֹלָם הֱיֵה נִשְׁעָן.

שֶׁכֵּן הַנִּגְזָר,יָקוּם וְלֹא יוּפָר,

וְאַתָּה בָּטוּחַ מִמַּה שֶּׁלֹּא נִגְזָר.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם יוֹם אֲשֶׁר לְךָ מִן הַתּוֹדָה לֹא אֲהַלֵּל,

אֱמֹר לִי: לְמִי הֲכִינוֹתָ שִׁיר, וּמְלִיצָה תְמַלֵּל?

בְּטֶרֶם שָׁאַלְתִּי עָלַי רֹב טוֹבָה הִשְׁפַּעְתָּ,

מִבְּלִי שְׁהוֹת וּמִבְּלִי פַקְפֵּק לִי הֶאֱצַלְתָּ.

וּמַה לִּי וּבְשִׁבְחֲךָ כַּיָּאוּת לֹא אָרִיעָה?

הֵן מַתְּנַת יָדְךָ בַסֵּתֶר וּבַגָּלוּי אַבִּיעָה.

אוֹדֶה עַל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי,

קַלִּים הֵם עַל פִּי, וְאִם גַּם כָּבְדוּ עַל שִׁכְמִי.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

הַרְחֵק מֵאִתְּךָ דַּאֲגָתֶךָ,

וְעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלֵךְ יְהָבֶךָ.

וּבַטּוֹבָה חוּשָׁה וּשְׂמַח,

מַה שֶּׁעָבַר עַל יָדָהּ תִּשְׁכָּח.

יֵשׁ עִנְיָן בּוֹ כַּעַס וְחָרוֹן

שֶׁבְּאַחֲרִיתוּ לְךָ רַק רָצוֹן.

כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה אֱלֹהִים,

אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּמַּמְרִים.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

מְסוֹר עִנְיָנְךָ לְיַד הַיּוֹדֵעַ הֶחָכָם,

וְתֵן לִלְבָבְךָ מָנוֹחַ מִכָּל הָעוֹלָם.

וְדַע שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ

וְרַק כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים מוֹשֵׁל בַּכֹּל יַחֲרֹץ.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

אַל יֵרַע לְבָבְךָ וְכָל דְּאָגָה שְׁכַח,

כִּי גַם לֵב אַמִּיץ בִּדְאָגָה יִשַּׁח.

לֹא יוֹעִיל לְעֶבֶד חַלָּשׁ דַּרְכּוֹ כִּי יְפַלֵּס,

עָזְבֵנוּ אֵפוֹא וְתִשְׁלַם וּבַטּוֹב תִּתְעַלֵּס.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם דּוּבָּאן: “יוֹדֵעַ אַתָּה עַל שׁוּם מָה הֲבֵאתִיךָ?” אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “אֵין יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הֲבֵאתִיךָ לַהֲרָגְךָ וְלִטֹּל אֶת נַפְשְׁךָ”. תָּמַהּ הֶחָכָם דּוּבָּאן עַל דְּבָרִים אֵלֶּה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, עַל שׁוּם מָה תַּהַרְגֵנִי, וּמַה חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי שֶׁמְרַגֵּל אַתָּה וּבָאתָ לְהָרְגֵנִי, וַהֲרֵינִי מַשְׁכִּים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתַּהַרְגֵנִי”. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: “הַתֵּז רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוֹגֵד זֶה, שֶׁיָּנוּחַ לִי מֵרָעָתוֹ”. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. וְחָזַר עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, כְּשֵׁם שֶׁחָזַרְתִּי אֲנִי עֲלֵיהֶם לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁד, וְלֹא הִסְכַּמְתָּ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי, אֶלָּא עָמַדְתָּ עַל דַּעְתְךָ לְהָרְגֵנִי. אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן לֶחָכָם דּוּבָּאן: “אֲנִי אֵין לִי בִּטָּחוֹן אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהֲרַגְתִּיךָ, שֶׁהֲרֵי רִפֵּאתָ אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְיָדִי, וְאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תַּהַרְגֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ אוֹ זוּלַת זֶה”. אָמַר הָרוֹפֵא: “הַמֶּלֶךְ, וְכִי זֶה הוּא תַגְמוּלִי מִיָּדְךָ? הַתְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶהֳרָגְךָ בְּלִי שְׁהִיּוֹת”. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָרוֹפֵא שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ בְּלִי סָפֵק, בָּכָה וְנִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁעָשָׂה מִן הַטּוֹבָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:

מַיְמוּנָה נִבְעֲרָה מִכָּל בִּינָה,

אַךְ אָבִיהָ אֶת אַנְשֵׁי בִינוֹת נִמְנָה.

אִם בֶּחָרָבָה וְאִם בַּבִּצָּה, לֹא יִצְעַד

בִּלְתִּי אִם לְאוֹר מֵישָׁרִים, וְלֹא יִמְעַד.

מִיָּד נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְקָשַׁר עֵינָיו וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “תֵּן לִי רְשׁוּת”. וְהֶחָכָם בּוֹכֶה וְאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תהרג אוֹתִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

יָעַצְתִּי טוֹב וְלֹא הִצְלַחְתִּי, וְרִמָּה וְהִצְלִיחַ.

וַתַּפִּילֵנִי עֲצָתִי בַחֲצַר נִקְלֶה וּשְׁפַל-רוּחַ.

אִם אֶחְיֶה לֹא אִיעֶץ, וְאִם אָמוּת, אֹרוּ אָרוֹר

כָּל יוֹעֵץ טוֹב בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל דּוֹר.

אָמַר הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ: “וְכִי זֶה הוּא גְמוּלְךָ שֶׁאַתָּה גוֹמְלֵנִי, גְּמוּל הַתַּנִּין?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּר הַתַּנִּין?” אָמַר הֶחָכָם: “אִי אֶפְשָׁר לִי לְסַפְּרוֹ לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַשְׁאֵר אוֹתִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים”. בָּכָה הָרוֹפֵא בְּכִי מָר. קָם אֶחָד מֵהַפַּמַלְיָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, תֵּן לִי בְמַתָּנָה דָמָיו שֶׁל חָכָם זֶה, שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁחָטָא לְךָ. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאָהּ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי הוֹרֵג רוֹפֵא זֶה. הֲרֵי הִיא מִשּׁוּם שֶׁאִם אֲנִי מַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים, אֲנִי אוֹבֵד בְּלִי סָפֵק. שֶׁכֵּן מִי שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּיו בְּיָדִי, אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי, מִשּׁוּם שֶׁעַל-הָרֹב אֵין הוּא אֶלָּא מְרַגֵּל וְלֹא בָא אֶלָּא לְהָרְגֵנִי, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא בַהֲרִיגָתוֹ. וְרַק אַחֲרֵי זֶה אֶהְיֶה בָטוּחַ עַל נַפְשִׁי.” אָמַר הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”.

כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לֶחָכָם, הַשֵּׁד, שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ וַדָּאי, אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא הֲרִיגָתִי, תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֵרֵד לְבֵיתִי וַאֲצַוֶּה לִבְנֵי-בֵיתִי וּשְׁכֵנַי שֶׁיִּקְבְּרוּנִי וְשֶׁיְסַדְּרוּ עִנְיָנַי, וְאֶמְסֹר לְיָדָם סִפְרֵי הָרְפוּאָה שֶׁלִּי. וְיֵשׁ אִתִּי סֵפֶר מְיֻחָד שֶׁבַּמְיֻחָד, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְךָ בְמַתָּנָה, שֶׁתֶּאֱצֹר אוֹתוֹ בְּבֵית גְּנָזֶיךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם: “וּמַה יֵּשׁ בְּסֵפֶר זֶה?”. אָמַר הֶחָכָם: “בּוֹ עִנְיָנִים שֶׁלֹּא יִסָּפְרוּ מֵרֹב, וְהַפָּחוֹת שֶׁבּוֹ מִן הַסּוֹדוֹת הוּא זֶה: אַחֲרֵי שֶׁתִּכְרֹת אֶת רֹאשִׁי, תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר וְתִמְנֶה שְׁלשָׁה דַּפִּים, וְאַחַר-כָּךְ תִּקְרָא שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִן הָעַמּוּד שֶׁלִּשְׂמֹאלְךָ, וְאָז יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רֹאשִׁי וְיַעֲנֶה אוֹתְךָ עַל כָּל מַה שֶׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר לוֹ: “הָרוֹפֵא, כְּלוּם אַחֲרֵי שֶׁאֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ תְּדַבֵּר אֵלַי?” אָמַר לוֹ: “הֵן, הַמֶּלֶךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא”.

שָׁלַח אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִפְקִיד עָלָיו מִשְׁמָר. יָרַד הֶחָכָם לְבֵיתוֹ וְסִדֵּר עִנְיָנָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַמְּלָכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַנְּצִיבִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה כֻלָּם. וְהָיָה הַמּוֹשָׁב דּוֹמֶה לְגַן בִּפְרָחָיו. נִכְנַס הָרוֹפֵא לִמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וּבְיָדוֹ סֵפֶר עַתִּיק וְקֻפְסָה שֶׁאַבְקָה בְּתוֹכָהּ. יָשַׁב וְאָמַר: “תְּנוּ לִי טַס”. הֵבִיאוּ לוֹ טַס. הֵרִיק הָאַבְקָה לְתוֹכוֹ, וְהֶחֱלִיק עָלֶיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, טֹל סֵפֶר זֶה וְאַל תַּעֲסֹק בּוֹ עַד שֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי, וּכְשֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי הַנַּח אוֹתוֹ עַל הַטַּס הַזֶּה, וְצַו לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּאַבְקָה זוֹ. וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ, תִּפָּסֵק שְׁתִיתַת דָּמָי. אַחַר-כָּךְ תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַסֵּפֶר. נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ. נָפַל הָרֹאשׁ עַל הַטַּס בְּאֶמְצָעוֹ, כָּבַשׁ אוֹתוֹ בָּאַבְקָה וּפָסְקָה שְׁתִיתַת דָּמָיו. פָּקַח הֶחָכָם דּוּבָּאן עֵינָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, פְּתַח אֶת הַסֵּפֶר”. פָּתַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא דַפָּיו דְבוּקִים. שָׂם אֶצְבָּעוֹ בְּפִיו וְהִרְטִיב אוֹתָהּ בְּרִיקוֹ וּפָתַח הַדַּף הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא נִפְתְּחוּ הַדַּפִּים אֶלָּא בְּעָמָל. פָּתַח הַמֶּלֶךְ שִׁשָּׁה דַפִּים וְלֹא מָצָא שׁוּם כְּתָב. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָרוֹפֵא, הֲרֵי אֵין שׁוּם דָּבָר כָּתוּב בּוֹ”, אָמַר הֶחָכָם: “הֲפָךְ בּוֹ עוֹד יוֹתֵר”. הָפַךְ עוֹד יוֹתֵר. לֹא עָבַר זְמַן מוּעָט עַד שֶׁחָדַר הַסַּם לִקְרָבָיו תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁהַסֵּפֶר הָיָה מָשׁוּחַ בְּרַעַל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַוֵּת הַמֶּלֶךְ וְצָעַק וְאָמָר: “כְּבָר חָדַר אֶל קִרְבִּי הָרַעַל”. נָשְׂאָה גֻלְגֹּלֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן קוֹלָהּ בְּבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה וְאָמְרָה:

מָשְׁלוּ בְּרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,

אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.

לוּ בּצֶדֶק שָׁפָטוּ, שָׁפְטוּ כֵּן גַּם אוֹתָם,

אַךְ עִוְּתוּ, וְהַזְּמָן בְּצָרָה וְיָגוֹן עִוְּתָם.

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הַזְּמַן דִּבֵּר אוֹדוֹתָם:

“זֶה גְמוּל זֶה” – וְאֵין תּוֹאֲנוֹת עַל גּוֹרָלָם.

כְּשֶׁגָּמַר רֹאשׁ הֶחָכָם דּוּבָּאן דְּבָרָיו, נָפַל הַמֶּלֶךְ מֵת מִיָּד.

דַּע אֵפוֹא, הַשֵּׁד, שֶׁאִלּוּ הִשְׁאִיר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן בַּחַיִּים, הָיָה אֱלֹהִים מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵאֵן וַהֲרָגוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָרַג אֱלֹהִים אוֹתוֹ. וְאַף אַתָּה, הַשֵּׁד, אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי, הָיָה אֱלֹהִים חַס עָלֶיךָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִּינָאזָאד: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף הַסִּפּוּר”. אָמְרָה: “אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”. אָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַדַּיָּג לַשֵּׁד: “אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי הָיָה אֱלֹהִים חָס עָלֶיךָ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מֵאַנְתָּ וְעָמַדְתָּ עַל דַּעְתְּךָ לְהָרְגֵנִי. וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתְךָ אַחֲרֵי שֶׁחֲבַשְׁתִּיךָ בְּתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה וּמֵטִיל אוֹתְךָ לַיָּם”. צָוַח הַמּוֹרֵד וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, הַדַּיָּג, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כֵּן, הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, וְאַל תִשָּׂא עָלַי חֵטְא עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ. וַאֱפִילוּ אִם עָשִׂיתִי רָעָה, עֲשֵׂה אַתָּה טוֹב. וּכְבָר אָמְרוּ מוֹשְׁלֵי הַמְּשָׁלִים: הוֹי הַמֵּיטִיב לְעוֹשֶׂה הָרָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֵׂה הָרָעָה בְּרָעָתוֹ. וְאַל תִּנְהַג בִּי מִנְהָגָהּ שֶׁל אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”. אָמַר הַדַּיָּג: “וּמַה מִּנְהָג נָהֲגָה אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”? אָמַר הַשֵּׁד: “לֹא עֵת סִפּוּרִים הוּא הַזְּמַן שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ. שַׁחְרְרֵנִי וַאֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר הַדַּיָּג: “הַנַּח דְּבָרֶיךָ, אִי-אֶפְשַׁר אֶלָּא לַהֲטִילְךָ לַיָּם וְאֵין דֶּרֶךְ לְהוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הֲרֵי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמְּךָ וּמִתְרַפֵּס לְפָנֶיךָ וְלֹא הִסְכַּמְתָּ אֶלָּא לְהָרְגֵנִי עַל לֹא חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ, וְגַם לֹא עָשִׂיתִי לְךָ כָּל רָעָה מֵעוֹלָם אֶלָּא טוֹבָה. כְּשֶׁהוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁנָּהַגְתָּ עִמִּי כָּךְ, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְגֻנֶּה מֵעִקָּרְךָ, וְדַע שֶׁאֲנִי מְטִילְךָ לְיָם זֶה עַל מְנָת שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ יְטִילְךָ חֲזָרָה לְתוֹכוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי מְסַפֵּר לוֹ מִנְהָג שֶׁנָּהַגְתָּ בִּי וּמַזְהִירוֹ, וְתַעֲמֹד בְּיָם זֶה עַד שֶׁתִּכְלֶה בְאַחֲרִית הַיָּמִים”. אָמַר הַשֵּׁד: “שַׁחְרְרֵנִי, שֶׁהֲרֵי שָׁעָה הִיא זוֹ לְהַרְאוֹת נְדִיבוּת. וְנִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ, שֶׁלֹּא אֶגְרֹם לְךָ שׁוּם רָעָה לְעוֹלָם. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד: אֶלָּא שֶׁאָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תֵּדַע מַחֲסוֹר לְעוֹלָם”.

קִבֵּל מִמֶּנּוּ הַדַּיָּג הִתְחַיְּבוּת, שֶׁכְּשֶׁיְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לֹא יִגְרֹם לוֹ נֵזֶק לְעוֹלָם. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ טוֹבָה. אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ הִתְחַיְּבוּת וְהִשְׁבִּיעוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, פָּתַח לוֹ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם. הִתְנַשֵּׂא הֶעָשָׁן עַד שֶׁיָּצָא וְהִתְעַבָּה וְנַעֲשָׂה שֵׁד, זְוָעָה לְמַרְאֶה. וּבָעַט בַּקֻּמְקוּם וְהֵטִיל אוֹתוֹ לַיָּם. כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג, שֶׁהַקֻּמְקוּם הוּטַל לַיָּם, הָיָה בָּרוּר לוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא אָבוּד וְהִרְטִיב מִכְנָסָיו. וְאָמַר: “אֵין זֶה סִימָן לְטוֹבָה”. וְאוּלָם אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְאָמַר: "הַשֵּׁד, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אָמָר: "עִמְדוּ בְּדִבּוּרְכֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם, וַהֲרֵי כְבָר הִתְחַיַּבְתָּ לְפָנַי וְנִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִבְגֹד בִּי, שֶׁלֹּא יָשִׁיב לְךָ אֱלֹהִים כִּגְמוּלְךָ, שֶׁכֵּן אֵל קַנָּא הוּא, מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְפוֹשֵׁעַ, אַךְ לֹא יְנַקֶּה אוֹתוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם דּוּבָּאן לַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַיִּים”. צָחַק הַשֵּׁד, וְהָלַךְ לְפָנָיו וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”. הָלַךְ הַדַּיָּג אַחֲרָיו וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַצָּלָתוֹ. הָלְכוּ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִחוּץ לַמְּדִינָה. עָלָה לְהַר וְיָרַד לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, וְעָמְדוּ לִפְנֵי יַמַּת מַיִם. יָרַד לְתוֹכָהּ וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”. וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצְעִיתָהּ שֶׁל הַיַּמָּה. עָמַד הַשֵּׁד וְצִוָּה לַדַּיָּג שֶׁיַּשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וְיָדוּג. הִסְתַּכֵּל הַדַּיָּג בַּבְּרֵכָה וְרָאָה בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָּגִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים, לָבָן וְאָדֹם וּתְכֵלֶת וְצָהֹב. תָּמַהּ הַדַּיָּג עַל כָּךְ. הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וּמָצָא בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָגִים, כָּל דָּג בְּצֶבַע אַחֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַדַּיָּג שָׁמַח. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “הָבֵא אוֹתָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַגֵּשׁ אוֹתָם לוֹ, וְהוּא נוֹתֵן לְךָ עַד כְּדֵי לְהַעֲשִׁירְךָ. וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתְּקַבֵּל הִצְטַדְּקוּתִי מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַעֲשִׁירְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי בַּיָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וְלֹא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ. וְאַל תָּדוּג בְּיַמָּה זוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְיוֹם”. נִפְרַד מֵעָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵינִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”. רָקַע בְּרַגְלוֹ בַּקַּרְקַע וְנִבְקְעָה תַּחְתָּיו הָאֲדָמָה וּבָלְעָה אוֹתוֹ.

הָלַךְ הַדַּיָּג לָעִיר, כְּשֶׁהוּא תָמֵהַּ עַל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּׁד וְעַל כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. נָטַל אֶת הַדָּגִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ. לָקַח קַעֲרַת חֶרֶס וּמִלֵּא אוֹתָהּ מַיִם וְשָׂם אֶת הַדָּגִים בְּתוֹכָהּ. הִשְׁתַּכְשְׁכוּ הַדָּגִים בַּקְּעָרָה בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נָשָׂא אֶת הַקְּעָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְכוֹנֵן צְעָדָיו לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ כְּפִי מַה שֶׁהוֹרָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד. כְּשֶׁעָלָה הַדַּיָּג אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדָּגִים, הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַפְּלִיאָה עַל הַדָּגִים אֵלֶּה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הַדַּיָּג. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה מֵעוֹלָם לֹא כְּתָאֳרָם וְלֹא כְּמַרְאָם. אָמַר: “מִסְרוּ דָגִים אֵלֶּה לַנַּעֲרָה הַמְבַשֶּׁלֶת”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ לוֹ מֶלֶךְ רוֹמִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לְכֵן, וַעֲדַיִן לֹא בָּחַן אוֹתָהּ בְּאֻמָּנוּת הַבִּשּׁוּל. צִוָּה עָלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה לְטַגֵּן אוֹתָם וְאָמַר לָהּ: “הַנַּעֲרָה, הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לוֹמַר לָךְ: לֹא אָגַרְתִּי דִמְעָתִי אֶלָּא לִשְׁעַת צָרָתִי. הַרְאִי לָנוּ אֵפוֹא הַיּוֹם אֶת אֻמָּנוּתֵךְ וְטִיב בִּשּׁוּלֵךְ, שֶׁכֵּן הֵבִיא הַיּוֹם אָדָם לַשֻּׂלְטָאן בְּמַתָּנָה”. אַחֲרֵי שֶׁפָּקַד עָלֶיהָ פְּקֻדָּתוֹ, חָזַר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לַדַּיָּג אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. נָתַן אוֹתָם לוֹ הַמִּשְׁנֶה, לָקַח אוֹתָם וְהִנִּיחָם בְּחֵיקוֹ וּמִהֵר לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וְקָם וְכוֹשֵׁל שׁוּב, וְהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁחֲלוֹם הוּא. קָנָה לִבְנֵי בֵיתוֹ מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַדַּיָּג, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנַּעֲרָה, הֲרֵי נָטְלָה אֶת הַדָּגִים וְנִקְּתָה אוֹתָם וְעָרְכָה אֶת הַמַּחֲבַת עַל הָאֵשׁ, וְהִנִּיחָה אוֹתָם לְטַגְּנָם. וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר טִגּוּנָם מִצַּד אֶחָד, וַעֲדַיִן לֹא הָפְכָה אוֹתָם לַצַּד הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁנִּבְקַע כֹּתֶל הַמִּטְבַּח וְיָצְאָה מִתּוֹכוֹ עַלְמָה כְּלוּלָה בְּתָאֳרָהּ, וּלְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת מֶשִׁי שֶׁגְּדִיל תְּכֵלֶת בָּהּ, וּבְאָזְנֶיהָ נְזָמִים, וּבְפִרְקֵי יָדֶיהָ זוּג אֶצְעָדוֹת, וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ טַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבְיָדָהּ שַׁרְבִיט קְנֵה-סוּף. תָּקְעָה אֶת הַשַּׁרְבִיט בְּתוֹךְ הַמַּחְבַת וְאָמְרָה: “הַדָּגִים עוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם?” כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה נִתְעַלְּפָה. חָזְרָה הָעַלְמָה עַל דְּבָרֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה וְשִׁלְּשָׁה. נָשׂאוּ הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחְבַת וְאָמְרוּ בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה: “הֵן, הֵן”. כָּךְ נָשְׂאוּ קוֹלָם בְּשִׁיר וְאָמְרוּ:

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

בְּאוֹתָה שָׁעָה הָפְכָה הָעַלְמָה אֶת הַמַּחְבַת וְיָצְאָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל כְּמוֹת שׁהָיָה.

הִתְעוֹרְרָה הַנַּעֲרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, וְרָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדָּגִים שְׂרוּפִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר. וְאָמְרָה: “בְּרִקּוּד-כִּידוֹנָיו הָרִאשׁוֹן נִשְׁבַּר בְּיָדו הַכִּידוֹן”, וְצָנְחָה שׁוּב לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. בְּעוֹד הִיא בְּכָךְ, בָּא הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אוֹתָה אֶת הַפְּנִינָה הַשְּׁחוֹרָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה, עַד לִבְלִי הַבְחִין בֵּין שַׁבָּת וּבֵין הַיּוֹם הַחֲמִשִּׁי לַשַּׁבוּעַ. נִדְנֵד אוֹתָהּ בְּרַגְלוֹ וְנִתְעוֹרְרָה.

בָּכְתָה וְסִפְּרָה לַמִּשְׁנֶה אֶת הַסִּפּוּר וּמַה שֶּׁאֵרַע. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “אֵין זֶה אֶלָּא פֶלֶא”. שָׁלַח לַדַּיָּג וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ. קָרָא אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַדַּיָּג, הָבֵא לָנוּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵבֵאתָ”. יָצָא הַדַּיָּג לַיַּמָּה וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמָשַׁךְ אוֹתָה, וְעָלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים. נְטָלָם וֶהֱבִיאָם לַמִּשְׁנֶה. הִכְנִיסָם הַמִּשְׁנֶה אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “קוּמִי וְטַגְנִי אוֹתָם לְעֵינָי, שֶאֶרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְתִקְּנָה אוֹתָם וְעָרְכָה הַמַּחְבַת עַל הָאֵשׁ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָם לְתוֹכָהּ. אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ הַדָּגִים לְקַרְקָעִיתָהּ שֶׁל הַמַּחֲבַת נִבְקַע הַכֹּתֶל וְהוֹפִיעָה הָעַלְמָה וּמַרְאֶהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה וּבְיָדָהּ שַרְבִיט. תָּקְעָה אוֹתוֹ בַּמַחֲבַת וְאָמְרָה: “דָּגִים, דָּגִים עוֹמְדִים אָתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” נָשְׂאוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן”. וְאָמְרוּ אוֹתוֹ בֵּית-שִׁיר כְּבָרִאשׁוֹנָה:

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁדִּבְּרוּ הַדָּגִים וְהָפְכָה הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּחֲבַת בַּשַּׁרְבִיט וְיָצְאָה בְּדֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל אַחֲרֶיהָ, פָּתַח הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “עִנְיָן הוּא זֶה שֶׁאֵין לְהַעֲלִימוֹ מִן הַמֶּלֶךְ”. נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ הַסִּפּוּר וּמַה שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה בְּעֵינַי. שָׁלַח לַדַּיָּג וְצִוָּה אוֹתוֹ לְהָבִיא אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים, וְנָתַן לוֹ זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים. הָלַךְ הַדַּיָּג וְהֵבִיא לוֹ הַדָּגִים מִיָּד. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְנָתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “קוּם אַתָּה וְטַגֵּן הַדָּגִים כָּאן, לְעֵינָי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא הַמַּחֲבַת וְתִקֵּן הַדָּגִים וְעָרַךְ הַּמַחֲבַת עַל הָאֵשׁ וְהִטִּיל לְתוֹכָה אֶת הַדָּגִים. נִבְקַע הַכֹּתֶל וְיָצָא מִתּוֹכוֹ כּוּשִׁי שָׁחוֹר, כְּאִלּוּ הָיָה סֶלַע-עַד אוֹ מִיֶּתֶר עַם עָאד1, וּבְיָדוֹ עֲנַף עֵץ יָרֹק, וְאָמַר בְּקוֹל חֲרָדוֹת: “דָּגִים, דָּגִים, הַעוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” הֵרימוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחֲבַת וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן, עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ בְּדִבּוּרֵנוּ”.

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים,

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

נִתְקָרֵב הַכּוּשִׁי לַמַּחֲבַת וְהָפַךְ אוֹתָהּ בֶּעָנָף שֶׁבְּיָדוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם שֶׁבָּא. הִסְתַּכְּלוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַמֶּלֶךְ בַּדָּגִים וְרָאוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר. הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְאָמָר: "דָּבָר הוּא שֶׁאֵין לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁדָּגִים אֵלֶּה זָר עִנְיָנָם. שָׁלַח לִקְרֹא לַדַּיָּג. וּכְשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: “דָּגִים אֵלֶּה מֵהֵיכָן הֵם?” אָמַר לוֹ: “מִתּוֹךְ יַמָּה שֶׁבֵּין אַרְבָּעָה הָרִים מִתַּחַת לְהַר שֶׁמִחוּץ לִמְדִינָתְךָ”. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַדַּיָּג וְאָמַר לוֹ: “מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, מַהֲלַךְ חֲצִי שָׁעָה”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה מִיָּד לְחֵיל הָרַגְלִים שֶׁלּוֹ וְלַפָּרָשִׁים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, וְיָצָא הוּא עִם הַדַּיָּג שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו הוֹלֵךְ וּמְקַלֵּל אֶת הַשֵּׁד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהָרִים וְיָרְדוּ לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁלֹּא רָאוּהָ הַמֶּלֶךְ וְחֵילוֹתָיו מִימֵיהֶם. תָּמְהוּ תְּמִיהָה רַבָּה כְּשֶׁהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ עֲרָבָה גְּדוֹלָה וְהַיַּמָּה שֶׁבֵּין אַרְבַּעַת הֶהָרִים וְהַדָּגִים שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּאַרְבַּעַת צִבְעֵיהֶם, אָדֹם וְלָבָן וְצָהֹב וּתְכֵלֶת. עָמַד הַמֶּלֶךְ מִשְׁתָּאֶה וְאָמַר לְחֵילוֹתָיו וּלְכָל הַנִּצָּבִים עִמּוֹ: “כְּלוּם רָאָה מִי מִכֶּם יַמָּה זוֹ קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא, מֶלֶךְ הַדּוֹר, מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ”. שָׁאֲלוּ אֶת הַיְשִׁישִים הַבָּאִים בַּיָּמִים וְאָמְרוּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ יַמָּה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְהָאֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נִכְנַס לִמְדִינָתִי וְאֵינִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי עַד שֶׁאֵדַע עִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה”. צִוָּה אֶת חֵילוֹתָיו לַחֲנוֹת מִסָּבִיב לְהָרִים אֵלֶּה וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה מֻמְחֶה וְאִישׁ שֵׂכֶל, נְבוֹן דָּבָר וּבָקִי בְּכָל עִנְיָן, וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ אוֹתוֹ: בְּדַעְתִּי לָצֵאת יְחִידִי בְּלַיְלָה זֶה וְלַחֲקֹר בְּעִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה. וּבְכֵן תֵּשֵׁב אַתָּה לְפֶתַח אָהֳלִי, וְתֹאמַר לַנְּסִיכִים וְלַמִּשְׁנִים וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְלַנְּצִיבִים וּלְכָל מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלַי: הַשֻּׂלְטָאן חָשׁ עַצְמוֹ בְּרָע, וְצִוָּה עָלַי שֶׁלֹּא אֶתֵּן רְשׁוּת לְאָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. וְאַל תּוֹדִיעַ לְשׁוּם אָדָם אֶת כַּוָּנָתִי”. לּא יָכוֹל הַמִּשְׁנֶה לְהִתְנַגֵּד לוֹ.

הִתְנַכֵּר הַמֶּלֶךְ וְחָגַר חַרְבּוֹ וְעָלָה לְאַחַד הֶהָרִים וְהָלַךְ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד הַבֹּקֶר. הָלַךְ כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתָּקַף עָלָיו הַחֹם מִמַּהֲלַךְ יוֹמוֹ וְלֵילוֹ. הָלַךְ לַיְלָה שֵׁנִי עַד הַבֹּקֶר. נִגְלְתָה לְעֵינָיו נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה. שָׂמַח וְאָמַר: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִי שֶׁיַּגִּיד לִי פֵּשֶׁר דְּבַר הַיַּמָּה וְהַדָּגִים”. הִתְקָרֵב וּמָצָא אַרְמוֹן בָּנוּי אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת רָקוּעַ בַּרְזֶל וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת שְׁעָרָיו הָאַחַת פְּתוּחָה עַל צִירֶיהָ וְהַשְּׁנִיָּה נְעוּלָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְעָמַד עַל הַשַּׁעַר וְדָפַק דְּפִיקָה קַלָּה, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. דָפַק פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. דָפַק דְּפִיקָה מַחֲרִידָה וְלֹא עָנָהוּ אָדָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁרֵיק הוּא”. אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן לַפְּרוֹזְדוֹר וְקָרָא וְאָמַר: "הוֹי בְּנֵי הָאַרְמוֹן, אָדָם זָר וְעוֹבֵר אֹרַח כָּאן. הֲיֵשׁ אִתְּכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּזוֹנוֹת? "חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית עַל דְּבָרָיו וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. אִמֵּץ רוּחוֹ וְחִזֵּק לִבּוֹ וְנִכְנַס מִן הַפְּרוֹזְדוֹר לְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְלֹא מָצָא בּוֹ אָדָם,אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מֻצָּע בְּמַצָּעִין שֶׁל מֶשִׁי וּרְקָמוֹת וְהַוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין. וּבְאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וְאַרְבָּעָה אוּלַמּוֹת פְּתוּחִים אֵלֶיהָ וּבָהֶם אִצְטַבָּעוֹת, זֶה לָקָבָל זֶה. וּבְתוֹךְ הֶחָצֵר בַּתָּוֶךְ בְּרֵכָה וּבָהּ מִזְרָקָה וְעָלֶיהָ אַרְבָּעָה אֲרָיוֹת מִן הַזָּהָב הָאָדֹם, הַזּוֹרְקִים מִפִּיוֹתֵיהֶם מַיִם זַכִּים כִּפְנִינִים וּכְאַבְנֵי חֵפֶץ. וּמִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עוֹף מְעוֹפֵף וְעַל הָאַרְמוֹן מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת, זָהָב, הַמּוֹנֵעַ אֶת הָעוֹף לַעֲלוֹת. וְאוּלָם שׁוּם אָדָם לֹא רָאָה. הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְנִצְטָעֵר שֶׁלֹּא מָצָא אָדָם לִשְׁאֹל פִּיו בְּעִנְיַן אוֹתָהּ עֲרָבָה, וְהַיַּמָּה וְהַדָּגִים וְהֶהָרִים וְהָאַרְמוֹן. יָשַׁב בֵּין הַדְּלָתוֹת וְהִרְהֵר. פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל תַּאֲנִיָּה מִלֵּב מָלֵא צַעַר, מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר:

צָפַנְתִּי אֶת אֲשֶׁר מְצָאָנִי, וַיִּתְגַּל,

וּשְׁנַת-עֵינַי נְדוֹד שֵׁנָה יִנְחַל.

זְמַן, הֲלָנֶצַח עָלַי תָּקוּם וְלֹא תָּנַח,

וְלִבִּי הָאָמֵל בֵּין צָרָה וְיָגוֹן יִשַּׁח?

הֲלֹא תְּרַחְמוּ שַׂר בְּעַמָּיו אֲשֶׁר שָׁפָל

בִּגְלַל אַהֲבָה, עָשִׁיר בְּעַמָּיו צָלָל.

קִנֵּאנוּ בְּרוּחַ צָפִיר עֲלֵיכֶם כִּי עָבָר.

אָכֵן כְּבוֹא אָסוֹן מְאוֹר-עֵינַי נִתְעַוָּר.

מָה עֵצָה לְיוֹרֶה חֵץ, אֲשֶׁר יָצָא לַקְּרָב,

וּבְבַקְּשׁוֹ לִירוֹת נִכְרַת יִתְרוֹ וְאָחוֹר שָׁב?

וְעֵת נֶעֱרְמוּ הַצָּרוֹת, עַל אָדָם עָלוּ עָל,

אָנָה יִבְרַח מִפְּנֵי גוֹרָלוֹ וּמִפְּנֵי הַמַּזָּל?

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן נְהִי זֶה, קָם עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת צִלְצוּלוֹ וּמָצָא וִילוֹן מְשֻׁלְשָׁל עַל פְּנֵי חֶדֶר. הֵרִים אֶת הַוִּילוֹן וְרָאָה מֵאַחֲרָיו עֶלֶם יוֹשֵׁב עַל סַפָּה גְבוֹהָה כְאַמָּה מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה, נֶחְמָד לְמַרְאֶה. מִדְבָּרוֹ צַח וּמִצְחוֹ פֶּרַח רַךְ, לֶחְיוֹ וְרוּדָה וְשׂוּמָה בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְזָקוּף הַגֵּו, שְׂעָרוֹ וּמִצְחוֹ

יַשְׁרֶה אָדָם בְּחשֶׁךְ וּבָאוֹר,

אַל נָא תָּבוּז לַשּׂוּמָה שֶׁבְּלֶחְיוֹ

יִשְׁבְּ לֵב כָּל רוֹאֶה בִּנְקֻדַּת שְׁחוֹר.

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם הָעֶלֶם נִשְׁאַר יוֹשֵׁב וְעָלָיו קַפְטַן מֶשִׁי רָקוּם בַּזָּהָב הַמִּצְרִי, וְעַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַךְ בְּפָנָיו רִשְׁמֵי הַצַּעַר. הֶחֱזִיר שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַתָּה נִכְבָּד וְרָאוּי אַתָּה שֶׁאָקוּם בְּפָנֶיךָ, וְאוּלָם יֵשׁ לִי בַמֶּה לְהִצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר מָחַלְתִּי לְךָ, עֶלֶם, וַהֲרֵי אֲנִי אוֹרְחֶךָ, וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְעִנְיָן חָשׁוּב. רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה עִנְיָנָהּ שֶׁל יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה וְאַרְמוֹן זֶה, וּמַה סִבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְתוֹכוֹ, וּמַה סִבַּת בְּכִיָּתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּבָכָה בְכִי מַר עַד שֶֹׁנִּתְרַטֵּב חָזֵהוּ. אַחַר-כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:

אִמְרוּ לַיָּשֵׁן בְּתַהְפּוּכוֹת הַיָּמִים: וּלְוָאי וְנִרְדָּמוּ.

כַּמָּה הִשְׁפִּילוּם מְסִבּוֹת זְמַן, וְכַמָּה בָהֶן רָמוּ.

אִם יָשַׁנְתָּ, הִנֵּה עֵין הָאֱלֹהִים לֹא תִישַׁן.

אָכֵן לְמִי קַיָּם טוּב הָעוֹלָם, וּלְמִי טָהֲרוּ פְנֵי זְמָן?

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח אַנְחַת יָגוֹן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:

הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֲדוֹן כָּל בָּשָׂר.

וַעֲזֹב דְּאָגָה וְכָל הִרְהוּר הָסַר.

אַל תֹּאמַר לְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה: אֵיכָה קָרָה?

שֶׁכֵּן הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט וּבִגְזֵרָה נִגְזָרָה.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ לִבְכּוֹת, הָעֶלֶם?” אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַצָּבִי”. שָׁלַח יָדָיו אֶל שׁוּלָיו וְהֵרִים אוֹתָם, וְנִגְלָה מֵחֶצְיוֹ וּלְמַטָּה עַד כַּפּוֹת רַגְלָיו אָבֶן, וּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִזֶּה עַד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, בָּשָׂר. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֶלֶם בְכָךְ, נִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל וְאָמַר: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי צַעַר עַל צַעֲרִי. מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לָדַעַת עַל-דְּבַר הַדָּגִים וְעִנְיָנָם, וְעַכְשָׁו שׁוֹאֵל אֲנִי לְעִנְיָנָם וּלְעִנְיָנֶךָ. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. חוּשָׁה-נָא, הָעֶלֶם, לְגַלּוֹת לִי הַסִּפּוּר”. אָמַר לוֹ: “הַטֵּה לִי אָזְנְךָ וְעֵינֶךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָזְנִי וְעֵינִי מוּכָנוֹת”. אָמַר הָעֶלֶם: “אָמְנָם לְדָגִים אֵלּוּ וְלִי סִפּוּר נִפְלָא, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בְּחֻדֵּי מְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה?” פָּתַח הָעֶלֶם וְאָמָר:


סִפּוּר הַנָּסִיךְ הַמְשֻׁתָּק

דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מֶלֶך הָיָה בִמְדִינָה זוֹ, וּשְׁמוֹ מַחְמוּד, מוֹשֵׁל הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, הַיְנוּ אֵלֶּה אַרְבַּעַת הֶהָרִים. עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, מָשַׁלְתִּי אַחֲרָיו וְנָשָׂאתִי אִשָּׁה אֶת בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וְהָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי נֶעְדָּר מֵאֶצְלָהּ, לֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה, עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עִמָּהּ. שָׁהֲתָה עִמִּי חָמֵשׁ שָׁנִים, עַד שֶׁהָלְכָה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְבֵית הַמֶּרְחָץ. צִוִּיתִי אֶת הַטַּבָּח שֶׁיִּזְדָּרֵז וְיָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ לְתַקֵּן לָנוּ מַאֲכָל לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב. אַחַר-כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן זֶה, וְשָׁכַבְתִּי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים בּוֹ וְצִוִּיתִי עַל שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת שֶׁתֵּשַׁבְנָה אֶצְלִי, אַחַת לִמְרַאשׁוֹתַי וְאַחַת לְמַרְגְּלוֹתַי. הָיִיתִי מָלֵא הִרְהוּרִים עַל שֶׁאֵינָה אֶצְלִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָדֵם. הָיוּ עֵינַי עֲצוּמוֹת וְנַפְשִׁי עֵרָה. שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁפְחָה שֶׁלִּמְרַאשׁוֹתַי אוֹמֶרֶת לְזוֹ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתַי: “מַסְעוּדָה, כַּמָּה עָלוּב הוּא אֲדוֹנֵנוּ וְכַמָּה עֲלוּבִים עֲלוּמָיו, וְחֲבָל חֲבָל עַל חַיָּיו עִם גְּבִרְתֵּנוּ הַמְכַשֵּׁפָה”. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָהּ: “אָמְנָם כֵּן. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת. אָכֵן אָדָם כַּאֲדוֹנֵנוּ בַּעֲלוּמָיו לֹא יִצְלַח לְאִשָּׁה כָּזוֹ הַלָּנָה כָּל הַלֵּילוֹת בְּמִטַּת זוּלָתוֹ. אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם הוּא כְּאָדָם שֶׁהִשְׁקוּהוּ מַשְׁקֵה כְּשָׁפִים וְאֵינוֹ מוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל דְּרָכֶיהָ. אָמְרָה חֲבֶרְתָהּ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם יוֹדֵעַ הוּא אֲדוֹנֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִזֶּה. וּכְלוּם עוֹזֶבֶת הִיא אוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָתוֹ? הֲרֵי הִיא מוֹזֶגֶת לוֹ כוֹסוֹ שֶׁהוּא שׁוֹתֶה אוֹתוֹ כָּל לַיְלָה לִפְנֵי שְׁנָתוֹ וּמוֹסֶכֶת בָּהּ סַם שֵׁנָה, עַד שֶׁהוּא נִרְדָּם וְאֵינוֹ חָשׁ בְּמָה שֶׁנַּעֲשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת וְאָנָה הִיא בָּאָה. וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַשְׁקָה אוֹתוֹ, הִיא לוֹבֶשֶׁת אֶת בְּגָדֶיהָ וּמִתְבַּשֶּׂמֶת וְיוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ וְעוֹזֶבֶת אוֹתוֹ עַד הַשַּׁחַר וְחוֹזֶרֶת וּבָאָה אֶצְלוֹ וּמַעֲלָה בְּאַפּוֹ מִין קְטֹרֶת, וְהוּא מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁפָחוֹת חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְקָצְרָה רוּחִי לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּאָה בַּת דּוֹדִי מִבֵּית הַמֶּרְחָץ פָּרַשְׂנוּ אֶת הַמַּפָּה וְאָכַלְנוּ וְיָשַׁבְנוּ שָׁעָה קַלָּה וְשׂוֹחַחְנוּ כַּרָגִיל. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַכּוֹס. הֲרִיקוֹתִי אוֹתָהּ, כְּלוֹמֶר עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּשׁוֹתֶה אוֹתָהּ כְּמִנְהָגִי, וְאוּלָם הֲרִיקוֹתִיהָ לְתוֹךְ כִּיס שֶׁעַל חָזִי, וְשָׁכַבְתִּי תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּיָשֵׁן. וְהִנֵּה הִיא אוֹמֶרֶת: " יְשַׁן לֵילְךָ וְאַל תּוֹסֶף קוּם עוֹד לְעוֹלָם. חֵי אֱלֹהִים שֶׁמְתָעֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ וּמְשַׁקֶּצֶת אֶת פַּרְצוּפְךָ, וְנַפְשִׁי קָצָה בְּחֶבְרָתֶךָ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מָתַי יִטֹּל אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתֶךָ”. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת הַחֲמוּדוֹת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ וְהִתְבַּשְׂמָה וְנָטְלָה חַרְבִּי וְחָגְרָה אוֹתָהּ. פָּתְחָה אֶת שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְיָצְאָה. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁיָּצְאָה מִן הָאַרְמוֹן. חָצְתָה אֶת שׁוּקֵי הָעִיר עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הָעִיר. לָחֲשָׁה דְבָרִים שֶׁאֵינִי מְבִינָם וְנָפְלוּ הַבְּרִיחִים וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר. יָצְאָה וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְגַלֵּי הָאַשְׁפָּה אֶל גֶּדֶר קָנִים, וּמִתּוֹכָהּ לוֹ קֻבָּה עֲגֻלָּה בְּנוּיָה לִבְנֵי-חֵמָר וּבָהּ פֶּתַח קָטָן, וְנִכְנְסָה בּוֹ. עָלִיתִי לְגַג הַקֻּבָּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְתוֹכָהּ. וְהִנֵּה בַת דּוֹדִי נִכְנֶסֶת אֶל עֶבֶד כּוּשִׁי, שְׂפָתוֹ הָאַחַת כְּכִסּוּי קְדֵרָה מֵעַל לִשְׂפָתוֹ הַשְּׁנִיָּה הַדּוֹמָה לְסֻלְיָה שֶׁל נַעַל. וְהָיְתָה שְׂפָתוֹ מְלַקֶּטֶת אֶת הַחוֹל מִתּוֹךְ הֶחָצָץ שֶׁעַל קרְקַע הַקֻּבָּה, וְהוּא לָקוּי בְּצָרַעַת וְשָׂרוּעַ עַל קַשׁ קָנִים עוֹטֶה סְמַרְטוּטִים בָּלִים. נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָשָׂא אוֹתוֹ הָעֶבֶד אֶת רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מִשּׁוּם מַה אֵחַרְתְּ עַד עַכְשָׁו? הָיוּ כָּאן כַּמָּה מִבְּנֵי דוֹדַי הַכּוּשִׁים וְשָׁתוּ יֵינָם, וְהָיְתָה עִם כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲהוּבָתוֹ, וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לִשְׁתּוֹת בִּגְלָלֵךְ”. אָמְרָה: "אֲדוֹנִי וַאֲהוּבִי וְחֶמְדַּת עֵינִי, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנְשׂוּאָה אֲנִי לְבֶן דּוֹדִי זֶה שֶׁאֲנִי מְתָעֶבֶת אֶת פַּרְצוּפוֹ וּמְמָאֶסֶת בְּחֶבְרָתוֹ? וְאִלְמָלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לִשְׁלוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי מַנִּיחָה לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲלֶה שׁוּב לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי שָׂמָה עִיר זוֹ חֲרֵבָה לַעֲנוֹת בָּהּ יַנְשׁוּף וְעוֹרֵב וְהָיִיתִי חוֹלֶצֶת אֲבָנֶיהָ וּמַשְׁלִיָכָתן מֵעֵבֶר לְהָר “קָאף”. נָזַף בָּהּ הָעֶבֶד וְאָמַר: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, אֲרוּרָה, בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַכּוּשִׁים נִשְׁבָּע אָנֹכִי – וְאַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ שֶׁנִּמּוּסִים שֶׁל לְבָנִים נִמּוּסֵיהֶם – שֶׁאִם תִּתְמַהְמְהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, אֵינִי מִתְרוֹעֵעַ שׁוּב אֵלַיִךְ וְאֵינִי דָבֵק בָּךְ יוֹתֵר. אֲרוּרָה, מְשַׂחֶקֶת אַתְּ עִמִּי מִשְׂחַק שִׁבְרֵי-חֶרֶס. כְּלוּם אֵינִי מְשַׁמֵּשׁ לָךְ אֶלָּא לְמַלּאוֹת תַּאֲוָתֵךְ? כַּלְבָּה סְרוּחָה, וּשְׁפָלָה שֶׁבַּלְּבָנִים”.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרָיו וְרָאִיתִי בְעֵינַי, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁעָבַר בֵּינֵיהֶם, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, הֵיכָן אֲנִי. וְהָיְתָה בַּת דּוֹדִי עוֹמֶדֶת וּבוֹכָה לְפָנָיו, וּמַשְׁפִּילָה עַצְמָהּ לְעֵינָיו וְאוֹמֶרֶת לָעֶבֶד: “אֲהוּבִי וּפְרִי-לִבִּי, אִם אַתָּה כּוֹעֵס עָלַי מִי יִקָּחֵנִי, וְאִם אַתָּה דוֹחֶה אוֹתִי מִי יַאַסְפֵנִי, אֲהוּבִי וְאוֹר עֵינַי?” לֹא פָּסְקָה מִלִּבְכּוֹת וּמֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְפַּיֵּס עִמָּהּ. שָׂמְחָה וְקָמָה וּפָשְׁטָה בְגָדֶיהָ עַד לְסַרְבְּלֶיהָ הָרְחָבוֹת וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתֹּאכַל שִׁפְחָתֶךָ?” נָהַם וְאָמַר לָהּ: “הָסִירִי מִכְסֵה הָאַגָּן, שֶׁמִּתַּחְתָּיו עַצְמוֹת עַכְבָּרִים מְבֻשָּׁלִים, וְאִכְלִי אוֹתָם, וּגְשִׁי אֶל כַּד חֲרָסִים זֶה שֶׁבּוֹ שְׁיָרֵי שֵׁכָר וּשְׁתִי אוֹתוֹ”. קָמָה וְאָכְלָה וְשָׁתְתָה וְרָחֲצָה יָדֶיהָ וּפִיהָ וּבָאָה וְשָׁכְבָה אֵצֶל הָעֶבֶד עַל גַּבֵּי קַשׁ הַקָּנִים, וְגִלְּתָה עַצְמָהּ וְהִתְכַּנְּסָה אֵלָיו אֶל תּוֹךְ הַבְּלָיוֹת הַמְלֻכְלּכוֹת וּמִתַּחַת לַסְּמַרְטוּטִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי בַּת דּוֹדִי עוֹשָׂה כֵּן, נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי. יָרַדְתִּי מֵעַל גַּג הַקֻּבָּה וְנִכְנַסְתִּי וְתָפַסְתִּי אֶת הַחֶרֶב שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ, שָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ וּבִקַּשְׁתִּי לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם. הִכֵּיתִי תְּחִלָּה אֶת הָעֶבֶד עַל עָרְפּוֹ, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁשַּׂמְתִּי קֵץ לְחַיָּיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְּשָׁפִים אָמַר לַמֶּלֶךְ: כְּשֶׁפָּגַעְתִּי בָּעֶבֶד בַּחֶרֶב כְּדֵי לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא חָתַכְתִּי אֶת שְׁנֵי סִמָּנָיו, אֶת הַוֵּשֶׁט וְאֶת הַקָּנֶה, אֶלָּא אֶת הַקָּנֶה בִּלְבָד וְאֶת הָעוֹר וְאֶת הַבָּשָׂר, וְאוּלָם אֲנִי דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁהָרַגְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁנָּחַר נְחִירָה בְּקוֹל רָם, הִתְנוֹדְדָה בַּת דּוֹדִי, וַאֲנִי חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ וּבָאתִי לָעִיר וְנִכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן וְיָשַׁנְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי עַד הַבֹּקֶר. בָּאָה אִשְׁתִּי וְעוֹרְרָה אוֹתִי. מְצָאתִיהָ שֶׁגָּזְזָה אֶת שַׂעֲרָהּ וְלָבְשָׁה בִּגְדֵי אֵבֶל, אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי, אַל יִחַר לְךָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוּעָה בָּאָה לִי שֶׁאִמִּי נִפְטְרָה וְאָבִי נָפַל בְּמִלְחֶמֶת-מִצְוָה, וּשְׁנֵי אַחַי, אֶחָד מֵהֶם מֵת מִנְּשִׁיכַת נָחָשׁ וְהַשֵּׁנִי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת. וְרָאוּי לִי שֶׁאֶבְכֶּה וְשֶׁאֶתְאַבֵּל”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ הֶחֱשֵׁיתִי מִמֶּנָּה וְאָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, אֵין אֲנִי מְעַכֵּב עַל יָדֵךְ”. הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד שָׁנָה תְּמִימָה מִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה לִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמְרָה הַשָּׁנָה אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי לִבְנוֹת לִי בְּאַרְמוֹנְךָ מְקוֹם-קֶבֶר וְקֻבָּה עָלֶיהָ, שֶׁאֲיַחֵד אוֹתָהּ לְאֵבֶל, וְאֶקְרָא לָהּ שֵׁם בֵּית-הָאֵבֶל”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. בָּנְתָה לָהּ בַּיִת לְאֵבֶל וּבָנְתָה בְּתוֹכוֹ בַּתָּוֶךְ קֻבָּה וּמְקוֹם-קֶבֶר כְּצוּרַת הַקְּבָרוֹת. אַחַר-כָּךְ הֶעֱבִירָה אֶת הָעֶבֶד אֵלָיו וְהִשְׁכִּינָה אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ. אוּלָם הוּא הָיָה אֵין-אוֹנִים וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּחַ לְשַׁמְּשָׁהּ. הוּא הָיָה רַק שׁוֹתֶה מַשְׁקֶה, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁפְּצַעְתִּיו לֹא הָיָה מְדַבֵּר כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר בַּחַיִּים אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מָלְאָה עֲדַיִן מִדַּת יָמָיו. הָיְתָה אִשְׁתִּי נִכְנֶסֶת אֵלָיו יוֹם יוֹם לַקֻּבָּה, עֶרֶב וָבֹקֶר, בּוֹכָה לוֹ וְסוֹפֶדֶת לוֹ וּמַשְׁקָתוֹ מַשְׁקֶה וְדַיְסוֹת בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. לֹא פָסְקָה מִכָּךְ שָׁנָה שְׁנִיָּה, וַאֲנִי מַאֲרִיךְ לָהּ אַפִּי וְאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בָּהּ. עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ פִּתְאֹם יוֹם אֶחָד, מְצָאתִיהָ בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “לָמָּה זֶה רָחַקְתָּ מֵעֵינַי, תַּעֲנוּג-נַפְשִׁי, שׂוֹחֲחֵנִי, נִשְׁמָתִי, דַּבֵּר אֵלַי, יְדִידִי”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

פַּס קִיּוּמִי בָּאָדָם אַחֲרֵי רָחְקְכֶם,

כִּי לֹא אָהַב לִבִּי אָדָם זוּלַתְכֶם.

קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסָּעֲכֶם,

וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם.

וְקִרְאוּ בִּשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם

אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְּשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.

אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה:

אָכֵן יוֹם כִּסּוּפַי הוּא יוֹם אַצְלִיחַ כִּי תִּקְרְבוּ אֵלַי,

וְיוֹם מוֹתִי הוּא רַק יוֹם אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מֵעָלַי,

אִם הָיִיתִי לַיְלָה בְּתוֹךְ פַּחַד וּבַלְהוֹת אָסוֹן,

הִנֵּה מִכָּל בִּטָּחוֹן אַךְ קִרְבַתְכֶם לִי שָׂשׂוֹן.

אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

וְלוּ הִשְׁכַּמְתִּי וְלִי כָּל טוּב,

וְכָל הָעוֹלָם וּמַלְכוּת פָּרָס לִי הָיָתָה,

לֹא שָׁווּ בֵּעֵינַי גַם כִּכְנַף זְבוּב,

אִם עֵינִי פְּנֵיכֶם לֹא רָאָתָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ וּבִכְיָתָהּ אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת דּוֹדִי, רַב לָךְ לְהִתְאַבֵּל, שֶׁאִין לָךְ תּוֹעֶלֶת בַּבֶּכִי”. אָמְרָה: “אַל תְּעַכֵּב אוֹתִי מִזֶּה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, שֶׁאִם אַתָּה מְעַכֵּב עַל יָדִי, הֲרֵי אֲנִי טוֹרֶפֶת אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי”. הֶחֱרַשְׁתִּי לָהּ וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ. לֹא פָסְקָה מֵאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד עוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּכַעַס בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁאֵרַע לִי, אַחֲרֵי שֶֹכְּבָר אָרְכוּ לִי הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּתְעַנֵּיתִי בָּהֶם, וּמְצָאתִיהָ מוּל הַקֶּבֶר בְּתוֹךְ הַקֻּבָּה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, אֵינִי שׁוֹמַעַת מִפִּיךְ אֲפִלּוּ מִלָּה אֶחָת. אֲדוֹנִי, מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה עוֹנֶה לִי תְּשׁוּבָה”. אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל יָפְיֶךָ?

הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר, אוֹרֶךָ?

קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,

וְאֵיכָה הָיוּ תּוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ וְשִׁירָהּ, הוֹסַפְתִּי כַּעַס עַל כַּעֲסִי וְאָמַרְתִּי: “אוֹי וַאֲבוֹי עַד מָתַי אֵבֶל זֶה?” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:

קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל כֵּעוּרְךָ?

אִם חָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר בְּלִכְלוּכֶךָ?

קֶבֶר, הֵן לֹא בּוֹר אַף לֹא קְדֵרָה הִנֶּךָ,

וְאֵיכָה הָיוּ לַאֲחָדִים הַבֹּץ וְהַפִּיחַ תּוֹכֶךָ?

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי קָפְצָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: “אוֹי לְךָ, כַּלֶב, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לִי מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁפָּצַעְתָּ אֶת אֲהוּבִי וְגָרַמְתָּ לִי צַעַר וְהָרַסְתָּ אֶת עֲלוּמָיו, וַהֲרֵי זֶה לוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא חָי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת בְּלִיַּעַל, שְׁפָלָה וְזוֹנָה כְּעוּרָה, אֲהוּבַת עֶבֶד כּוּשִׁי וּמֻפְקָרָה, אֱמֶת הִיא, אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת”. אָחַזְתִּי בְּחַרְבִּי וְשָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ בְּיָדִי וְכוֹנַנְתִּי אוֹתוֹ לְמוּלָהּ לְהָרְגָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי וְרָאֲתָה שֶׁאֲנִי זוֹמֵם לְהָרְגָהּ, צָחֲקָה וְאָמְרָה: “סוּר, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ. אֱמֶת הִיא שֶׁהַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, וְהַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ. וְאוּלָם אֱלֹהִים נָתַן בְּיָדִי אֶת זֶה שֶׁעָשָׂה בִּי כָּךְ וְגָרַם לְהַצִּית בְּלִבִּי אֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה וְלֶהָבָה שֶׁלֹּא תִכְלֶה”. אַחַר-כָּךְ עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ, וְאָמְרָה: “הֵהָפֵךְ בִּכְשָׁפַי חֶצְיְךָ אֶבֶן וְחֶצְיְךָ בָּשָׂר”. נַעֲשֵׂיתִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. אֵיִני קָם וְאֵינִי יוֹשֵׁב, וְאֵינִי לֹא מֵת וְלֹא חַי. וּכְשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כָּךְ, עָשְׂתָה כְשָׁפִים לַמְּדִינָה וּלְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ מִן הַשְּׁוָקִים וְהַגַּנּוֹת, וְהָפְכָה אוֹתָם לְיַמַּת-מַיִם. וְהָיוּ בִּמְדִינָתֵנוּ אַרְבָּעָה סוּגִים: מֻסְלִמִים וְנוֹצְרִים וִיהוּדִים וְאַמְגּוּשִׁים, וְהָפְכָה אוֹתָם בִכְשָׁפִים לְדָגִים. הַלְּבָנִים הֵם הַמֻּסְלִמִים, הָאֲדֻמִּים הֵם הָאַמְגּוּשִׁים, הַתְּכֻלִּים הֵם הַנּוֹצְרִים וְהַצְּהֻבִּים הֵם הַיְהוּדִים. וְהָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת אַרְבַּעַת הָאִיִּים לְאַרְבָּעָה הָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַיַּמָּה. וּמֵאָז הִיא מַכָּה אוֹתִי כָּל יוֹם וּמַלְקָה אוֹתִי בְשׁוֹט מֵאָה מַלְקוֹת, עַד שֶׁדָּמִי שׁוֹתֵת, וְעַד שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת כְּתֵפַי חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת. אַחֲרֵי זֶה הִיא מַלְבִּישָׁה אוֹתִי בֶּגֶד שֶׁל שֵׂעָר מֵאָרִיג שֶׁל מִכְנָסַיִם מֵחֶצְיִי וּלְמַעְלָה, וּמַלְבִּישָׁה אוֹתִי בִּגְדֵי פְּאֵר אֵלֶּה מִלְמַעְלָה". בָּכָה הָעֶלֶם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

לְמִשְּׁפָּטֶיךָ, אֱלֹהַי, אֲיַחֵל וְלַאֲשֶׁר חָרַצְתָּ

דּוּמָם אֲיַחֵל אִם רַק אַתָּה חָפַצְתָּ.

עֲרָצוּנוּ וַיִּתְקְפוּנוּ וַתִּקֶּשׁ יָדָם עָלֵינוּ,

וְאוּלַי בְּגַן עֵדֶן צָפוּן לָנוּ שְׂכָרֵנוּ,

אָכֵן גָּבְרָה מְצוּקָתִי בַּאֲשֶׁר אוֹתִי מָצָא,

אַךְ מְלִיצִי הַנָּבִיא בְּחִיר-יָהּ, אוֹתוֹ רָצָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה הַמֶּלֶךְ לָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי יָגוֹן עַל יְגוֹנִי, אַחֲרֵי שֶׁהֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי דַאֲגָתִי. וְאוּלָם, הָעֶלֶם, הֵיכָן הִיא וְהֵיכָן מְקוֹם-הַקֶּבֶר שֶׁהָעֶבֶד הַפָּצוּעַ בְּתוֹכוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “הָעֶבֶד מֻטָּל בַּקֻּבָּה בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ, וְהִיא בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁמִמּוּל לַדֶּלֶת, וְהִיא בָאָה בְכָל יוֹם בִּזְמַן זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְרֵאשִׁית כֹּל, הִיא בָּאָה אֵלַי וּפוֹשֶׁטֶת מֵעָלַי בְּגָדַי וּמַלְקָה אוֹתִי בְּשֵׁבֶט מֵאָה מַלְקוֹת, כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָזוּז וּלְהָדְפָהּ מֵעָלַי. וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַלְקָה אוֹתִי, הִיא מוֹרִידָה לָעֶבֶד יַיִן וְדַיְסָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ. וּמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם תָּבוֹא”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, הָעֶלֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד, שֶׁעַל יָדוֹ יִזְכְּרוּ אוֹתִי וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת”. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה וְיָשְׁנוּ שְׁנֵיהֶם.

קָם הַמֶּלֶךְ עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, וְאָץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָעֶבֶד בּוֹ. הִתְבּוֹנֵן לְנֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְלַמְּנוֹרוֹת וּלְרֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים וְהַמְּשָׁחוֹת, וְכוֹנֵן דַּרְכּוֹ אֶל הָעֶבֶד, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו וְהִכָּהוּ מַכָּה אַחַת וְהָרַג אוֹתוֹ. טָעַן אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וֶהֱטִילוֹ לְבוֹר שֶׁהָיָה בָּאַרְמוֹן. אַחַר כָּךְ יָרַד וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי הָעֶבֶד וְשָׁכַב בְּתוֹךְ חֶדֶר-הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהַחֶרֶב שְׁלוּפָה עִמּוֹ לְאֹרֶךְ גּוּפוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאָה הָאֲרוּרָה הַמְכַשֵּׁפָה. אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסָה פָּשְׁטָה רֵאשִׁית כֹּל אֶת בִּגְדֵי בֶן-דּוֹדָהּ מֵעָלָיו וְנָטְלָה שׁוֹט וְהִלְקְתָה אוֹתוֹ. אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, דַי לִי בְּמַה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, בַּת דּוֹדִי. חוּסִי וְרַחֲמִי עָלַי, בַּת דּוֹדִי”. אָמְרָה: “כְּלוּם רִחַמְתָּ אַתָּה עָלַי וְהִשְׁאַרְתָּ לִי אֶת אֲהוּבִי?” הָיְתָה מַלְקָה אוֹתוֹ עַד שֶׁעָיְפָה, וְשָׁתַת דָּמוֹ עַל צַלְעוֹתָיו. אַחֲרֵי זֶה הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ אֶת לְבוּשׁ הַשֵּׂעָר וְאֶת בִּגְדֵי הַבַּד מֵעַל לָזֶה, וְיָרְדָה אֶל הָעֶבֶד וְעִמָּהּ כּוֹס הַמַּשְׁקֶה וְסֵפֶל הַדַּיְסָה. יָרְדָה לַקֻּבָּה וּבָכְתָה וְהֵילִילָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, דַּבֶּר-נָא אֵלָי, אֲדוֹנִי, שׂוֹחֲחֵנִי”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עַד מָתַי הַסְתֵּר-פָּנִים זֶה וּקְשִׁי-הַלֵּבָב?

הֵן כְּבָר נִגְּרוּ דִמְעוֹתַי, זָלְגוּ רָב.

וּכְבָר אָרַךְ הַפֵּרוּד בְּזָדוֹן רָחַקְתָּ,

אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְרָתְךָ, הֲרֵי כְּבָר הִשַּׂגְתָּ.

בָּכְתָה שׁוּב וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי דַּבֶּר-נָא אֵלַי וְשׂוֹחֲחֵנִי”. וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הִנְמִיךְ קוֹלוֹ וְעִלֵּג אֶת לְשׁוֹנוֹ וְדִבֵּר כְּדֶרֶךְ דִּבּוּרָם שֶׁל הַכּוּשִׁים וְאָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו נִזְעֲקָה מִשִּׂמְחָה וְהִתְעַלְפָה. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, הַאִם אֱמֶת הִיא זוֹ?” הֶחֱלִישׁ הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְאוֹמֵר: “אֲרוּרָה, כְּלוּם כְּדָאִית אַתְּ שֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלַיִךְ וִישׂוֹחֲחוּ אוֹתָךְ?” אָמְרָה: “וּמַה הַסִּבָּה?” אָמַר: “הַסִּבָּה הִיא זוֹ, שֶׁאַתְּ מְעַנָּה אֶת בַּעֲלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְהוּא מְצַעֵק וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וּכְבָר גָּזַל אֶת שְׁנָתִי מִן הָעֶרֶב וְעַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מִתְחַנֵּן וּמְקַלֵּל אוֹתִי וְאוֹתֵךְ וּמַחֲרִידֵנִי וְגוֹרֵם לִי נֶזֶק, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתִי מַבְרִיא. וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתִי מִלְּהָשִׁיב לָךְ תְשׁוּבָה”. אָמְרָה: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְחַלֶּצֶת אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “חַלְּצִי אוֹתוֹ וְהָנִיחִי לִי מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָמָה וְיָצְאָה מִן הַקֻּבָּה לָאַרְמוֹן. נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מַיִם. לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם לַחַשׁ, וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם מְבַעְבְּעִים וְרוֹתְחִים כִּרְתִיחַת הַקְּדֵרָה. זָלְפָה עָלָיו מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “גּוֹזְרַתְנִי עָלֶיךָ בְּכֹחַ זֶה שֶׁלָּחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי, שֶׁאִם נַעֲשֵׂיתָ כָךְ בִּכְשָׁפַי וּבִמְזִמָּתִי, תֵּצֵא מִצּוּרָה זוֹ וְתַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. הִתְנָעֵר הָעֶלֶם וְקָם וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשָׂמַח בְּהַצָּלָתוֹ שֶׁנִּצַּל, וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וְשֶׁמֻּחַמָּד, יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “צֵא מִכָּאן וְאַל תַּחֲזֹר שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ”. נָזְפָה בוֹ בְפָנָיו וְיָצָא מֵעַל פָּנֶיהָ. חָזְרָה וְיָרְדָה אֶל הַקֶּבֶר וְאָמְרָה: “אֲהוּבִי, צֵא אֵלַי, שֶׁאֶחֱזֶה בְמַרְאֲךָ הַיָּפֶה”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּלַחַשׁ: " מֶה עָשִׂית? נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הֶעָנָף וְלֹא נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הַשֹּׁרֶשׁ?" אָמְרָה: “אֲהוּבִי וְכוּשִׁי שֶׁלִּי, וּמַהוּ הַשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי לָךְ, אֲרוּרָה, בְּנֵי מְדִינָה זוֹ וְאַרְבַּעַת הָאִיִּים. מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה כְּשֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, נוֹשְׂאִים הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם וְצוֹעֲקִים לְעֶזְרָה וּמְקַלְּלִים אוֹתִי וְאוֹתֵךְ. וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֵינִי מַבְרִיא. לְכִי וְחַלְּצִי אוֹתָם בִּמְהֵרָה וּבוֹאִי וְהַחֲזִיקִי בְיָדִי וְהָקִימִי אוֹתִי. שֶׁכְּבָר נוֹטֶה אֲנִי לְהַבְרִיא”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁדּוֹמָה הָיְתָה שֶׁהוּא הָעֶבֶד, קָרְאָה בְשִׂמְחָה: “אֲדוֹנִי, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הִתְרוֹמְמָה וְקָמָה עַלִּיזָה, וְאָצָה וְיָצְאָה אֶל הַיַּמָּה וְנָטְלָה מִקְצָת מִמֵּימֶיהָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשִׁיעִי, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻּשָּׁר, שֶׁכַּאֲשֶׁר נָטְלָה הָעַלְמָה הַמְכַשֵּׁפָה קְצָת מִן הַמַּיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים. הִתְנַשְּׂאוּ הַדָּגִים וְנָשְׂאוּ רָאשֵׁיהֶם וְנַעֲשׂוּ מִיָּד בְּנֵי אָדָם, וּפָקַע הַכִּשּׁוּף מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנֶעֶשְׂתָה הַמְּדִינָה מְאֻכְלֶסֶת בְּאוּכְלְסִין, וְהָיוּ הַתַּגָּרִים נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים, וְהָיָה כָל אָדָם עוֹסֵק בְּאֻמָּנוּתוֹ וְחָזְרוּ אַרְבַּעַת הֶהָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ. בָּאָה הָעַלְמָה הַמְכַשֵּׁפָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, הַב לִי יָדְךָ הַנְּדִיבָה וְקוּם”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל מִתְנַכֵּר: “הִתְקָרְבִי אֵלָי”. וּכְשֶׁהִתְקָרְבָה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנָּגְעָה בוֹ, תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּחַרְבּוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ בְּלִבָּה עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ. אַחַר כָּךְ הִכָּה אוֹתָהּ וְשִׁסַּע אוֹתָהּ עַד שֶׁהִפִּילָה לָאָרֶץ שְׁנֵי שְׁסָעִים. יָצָא וּמָצָא אֶת הָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לוֹ. בֵּרַךְ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם. נָשַׁק הָעֶלֶם יָדוֹ וְהוֹדָה לוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנְךָ לֵישֵׁב בִּמְדִינָתְךָ אוֹ תָבוֹא עִמִּי לִמְדִינָתִי?” אָמַר הָעֶלֶם: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יוֹדֵעַ אַתָּה מַהוּ הַמַּהֲלָךְ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שְׁנֵי יָמִים וָחֵצִי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה הָקִיצָה. בֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ מַסַּע שָׁנָה לְנוֹסֵעַ זָרִיז, וְאִלְמָלֵא הַכְּשָׁפִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַמְּדִינָה לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ בְּיוֹמַיִם וָחֵצִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אֵינִי עוֹזֵב אוֹתְךָ שׁוּב אֲפִלּוּ כְהֶרֶף עַיִן”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי חֶסֶד בְּזֶה שֶׁנָּתַן אוֹתְךָ לִי. הֲרֵי בְנִי אָתָּה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי בְּכָל יָמַי וָלָד”. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים אֶת רַבֵּי מַלְכוּתוֹ, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לַדֶּרֶךְ וּלְהָכִין רִכְבּוֹ וְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ. עָסְקוּ בַהֲכָנוֹת זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, וְיָצְאוּ הֵם וְהַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁלִבּוֹ לוֹהֵט אֵשׁ מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים לִמְדִינָתוֹ שֶׁעָמַד לִרְחַק מִמֶּנָּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ.

נָסְעוּ וְאִתָּם חֲמִשִּׁים עֲבָדִים וּמַתָּנוֹת יִקְרוֹת-עֶרֶךְ. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹם שָׁנָה תְמִימָה, וּפָרַשׂ אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שְׁלוֹמוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת הַשֻּׂלְטָאן. שָׁלְחוּ וְהוֹדִיעוּ לַמִּשְׁנֶה שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם. יָצְאוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַגְּיָסוֹת לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַמֶּלֶךְ. נִגְשׁוּ הַגְּיָסוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה, וְהִגִּיד לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לַנָּסִיךְ הַצָּעִיר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בֵּרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַצָּרָה. וּכְשֶׁנִּסְתַּדֵּר הַכֹּל, נָתַן הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת לַאֲנָשִׁים רַבִּים מִנְּתִינָיו וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַדַּיָּג שֶׁהֵבִיא לָנוּ אֶת הַדָּגִים”. שָׁלַח לַדַּיָּג שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְהַצָּלַת בְּנֵי הַמְּדִינָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְבוּשׁ-מַלְכוּת וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְאִם יְלָדִים לוֹ. הִגִּיד לוֹ שֵׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן וּשְׁתֵּי בָנוֹת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְהֵבִיא אוֹתָם, וְנָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה בַת אַחַת וְנָתַן לָעֶלֶם אֶת הַבַּת הַשְּׁנִיָּה וּמִנָּה אֶת הַבֵּן לְשַׂר-אוֹצְרוֹתָיו. אַחַר-כָּךְ מִנָּה אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׂלְטָאן עַל מְדִינַת הָעֶלֶם שֶׁהם הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁם וְשָׁלַח עִמּוֹ אֶת חֲמִשִּׁים הָעֲבָדִים שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיָדוֹ לְבוּשֵׁי מַלְכוּת לְכָל הַנְּסִיכִים. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְיָצָא וְנָסַע תֵכֶף וּמִיָּד. יָשְׁבוּ הַשֻּׂלְטָאן וְהָעֶלֶם בְּשַׁלְוָה. וּבַאֲשֶׁר לַדַּיָּג, הֲרֵי נַעֲשָׂה לֶעָשִׁיר בְּדוֹרוֹ וְנַעֲשׂוּ בְנוֹתָיו נְשֵׁי מְלָכִים עַד יוֹם מוֹתָן.

וְאוּלָם אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לַסַּבָּל.



  1. עם אגדי של צפון ערב, שהיו מפורסמים בבנינים שחצבו להם בהרים (קוראן פרשה כ“ו פסוק קכ”ח).  ↩

סִפּוּר מִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן;
סִפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלְסִנְדִבָּאר; סִפּוּר הַמִּשְׁנֶה הַבּוֹגֵד;
סִפּוּר הַנָּסִיךְ הַמְשֻׁתָּק

הָיָה אִישׁ מִן הַסַּבָּלִים בִּמְדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה רַוָּק. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק נִשְׁעָן עַל קֻפָּתוֹ, נִצְּבָה לְיָדוֹ אִשָּׁה עוֹטָה אַדֶּרֶת מוּצְלִית שֶׁל מֶשִׁי, נְעָלֶיהָ דִיבָג וּשְׂפָתָן רִקְמַת זָהָב וּצְעִיף רְדִידִים עָלֶיהָ.

הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ וְנִגְלוּ מִתַּחַת לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְגַבּוֹת נָאוֹת עַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, וּמַבָּטָהּ עָנֹג וְכֻלָּהּ כְּלִילַת יֹפִי. פָּנְתָה אֶל הַסַּבָּל וְאָמְרָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְשָׂפָה נִמְלֶצֶת:“שָׂא קֻפָּתְךָ וּבוֹא אַחֲרָי”. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע הַסַּבָּל אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר נָטַל אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְנִזְדָּרֵז וְאָמַר:“אַךְ יוֹם שֶׁל מַזָּל טוֹב הוּא זֶה, יוֹם שֶׁל הַצְלָחָה”.

הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה עַל דַלְתָּהּ שֶׁל חָצֵר וְדָפְקָה בַדֶּלֶת. מִיָּד יָרַד אֵלֶיהָ אָדָם, נוֹצְרִי. נָתְנָה לוֹ דִינָר וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בַקְבּוּק יָרֹק כֵּהֶה. הִנִּיחָה אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקֻּפָּה וְאָמְרָה:“שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים, אַךְ יוֹם שֶׁל בְּרָכָה הוּא הַיּוֹם, יוֹם מַזָּל טוֹב וְהַצְלָחָה”. וְנָשָׂא הַקֻּפָּה אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדוּ עַל-יַד חֲנוּת שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ פֵּרוֹת. קָנְתָה מִתּוֹכָהּ תַּפּוּחֵי סוּרְיָה וַחֲבוּשֵׁי עֹתְמָאן וְשְׁזִיפֵי עַמָאן וְיַסְמִין חֲלַבִּי וַחֲבַצְלוֹת. מַיִם שֶׁל דַּמֶשֶׂק וּמְלָפְפוֹנֵי הַסְּתָו וְלִימוֹנֵי מִצְרַיִם וְאֶתְרוֹגִים שֻׂלְטָאנִיִּים וַהֲדַסִּים רֵיחָנִיִּים וְתָמָר הֹדִי וְחַרְצִיּוֹת וּכְרִיזַנְטִימוֹת וּפְרָגִים אֲדֻמִּים וְסִגָּלִיּוֹת וְרִמּוֹנִים וְשׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת. שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בְקֻפָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל וְאָמְרָה:

“שָׂא”. נָשָׂא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד קַצָּב וְאָמְרָה לוֹ: “קְצֹב לִי עֲשָׂרָה רוֹטְלִים שֶׁל בָּשָׂר”. קָצַב לָהּ. נָתְנָה לוֹ מְחִירָם וְלִפְּפָה אֶת הַבָּשָׂר בַּעֲלֵי מוֹז וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְקֻּפָּה וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. הֵרִים אֶת הַקֻּפָּה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. עָמְדָה לְיַד מוֹכֵר תַּבְלִין וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צָרְכֵי קִנּוּחַ סְעֻדָּה: לְבָבִין שֶׁל בָּטְנִים, צִמּוּקִים עַרְבִיִּים וּשְׁקֵדִים, וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. נָשָׂא אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר מִינֵי מְתִיקָה, וְקָנְתָה סַלְסִלָּה וּמִלְּאָה אוֹתָהּ מִכָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ: דַּקִיקוֹת וְעֻגּוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּמוֹר וְעֻגוֹת שְׁקֵדִים וְקוּרְצוֹת עֲשׂוּיוֹת מִלִּימוֹנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וּמַסְרְקוֹת זַיְנָבּ עֲשׂוּיִים סֻכָּר וּמִינֵי מַאֲפֵה אֶצְבְּעוֹנִין. לָקְחָה מִכָּל מִינֵי הַמְּתִיקָה וְנָתְנָה אוֹתָם בַּקֻּפָּה. אָמַר לָהּ הַסַּבָּל: “אִלּוּ הָיִית מוֹדִיעָה אוֹתִי, הָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי פִרְדָּה לְמַשָּׂא, וְהָיִיתִי טוֹעֶנֶת אוֹתָהּ כָּל הַמַּעֲדַנִּים הַלָּלוּ”. חִיְּכָה וְטָפְחָה לוֹ טְפִיחָה קַלָּה עַל גַּבֵּי כְתֵפוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הִזְדָּרֵז בְּדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה. שְׂכָרְךָ מֻבְטָח לְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

אַחַר-כָּךְ עָמְדָה לְיַד בַּשָּׂם וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה מִינֵי נוֹזְלִים מְבֻשָּׂמִים, וּבָהֶם מֵי וְרָדִים וּמֵי פִּרְחֵי תַּפּוּחַ-זָהָב וּמֵי חֲבַצָּלוֹת וּמֵי פִרְחֵי הָעֲרָבָה. קָנְתָה שְׁנֵי כִּכְּרוֹת שֶׁל סֻכָּר, בַּקְבּוּק מֵי-שׁוֹשַׁנִּים מְסוּכִים בְּמֹר וּקְנֵי לְבוֹנָה אֲחָדִים, עֲצֵי אֲהָלִים, עַנְבָּר וּמֹר וְנֵרוֹת שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. נָתְנָה כָל זֶה בַקֻפָּה וְאָמְרָה: “טֹל קֻפָּתְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי”.

הֵרִים קֻפָּתוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר אַחַת וּלְפָנֶיהָ רַחֲבָה מְרֻוַּחַת, בִּנְיָן בָּנוּי כְּמוֹ רָמִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים, וּלְשַׁעֲרוֹ שְׁתֵּי דְלָתוֹת מֵעֲצֵי הָבְנִים רְקוּעִים רִקּוּעֵי זָהָב אָדֹם. עָמְדָה הָעַלְמָה לְיַד הַשַּׁעַר, הֵרִימָה אֶת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ וְדָפְקָה דְפִיקָה קַלָּה, וְהַסַּבָּל עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיהָ וּמְהַרְהֵר בְּלִי הַפְסֵק בְּיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ. נִפְתַּח הַשַּׁעַר עַל צִירֵי שְׁתֵּי דַלְתוֹתָיו. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּזוֹ שֶׁפָּתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְרָאָה אִשָּׁה: קוֹמָתָהּ נָאָה, גְּבוֹהָה עַד חָמֵשׁ רַגְלַיִם, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, יָפָה וַחֲנוּנָה, חֲמוּדָה וַאֲבָרֶיהָ חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה אָמָן, מִצְחָה כְּלֹבֶן הַנִּצָּנִים וּלְחָיֶיהָ אֲדֻמּוֹת כַּפְּרָגִים. עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָעֶגְלָה אוֹ הָאַיָּלָה וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְּרֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הַמְבֹרָךְ חֹדֶשׁ הָרַמַצָ’אן. פִּיהָ כְּטַבַּעַת שְׁלֹמֹה וּשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם אַלְמֻגִּים וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים אוֹ כַעֲלֵי נִצָּנֵי הַחַרְצִיּוֹת. צַוָּארָהּ כְּצַוַּאר הָרְאֵם, חָזָהּ אַגַּן שַׁיִשׁ וְשָׁדֶיהָ כָּרִמּוֹנִים תּוֹאֲמוֹת, גֵּוָהּ רַךְ כַּקְּטִיפָה וּשָׁרְרָהּ עַר כְּדֵי לְהָכִיל אוֹקִיָּה שֶׁל מִשְׁחַת לוֹבֵן-יָבָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְזוֹ שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

חֲזוּ בָהּ: הֵן תַּכְהֶה מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

דָּמְתָה לְיַקִנְתְּ, זֹהַר נִצָּנָיו פּוֹרֵחַ.

עַיִן לֹא רָאֲתָה שְׁחוֹר וָלֹבֶן בְּיֹפִי אֻחָדוּ,

בִּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל לֹבֶן פָּנֶיהָ יָרָדוּ.

וְרֻדִּים לְחָיֶיהָ, וְיָפְיָהּ תְּהִלָּתָהּ יַבִּיעַ,

אִם גַּם רֹב עשֶׁר עָדָהּ לֹא הִגִּיעַ.

אֲחַיֵּךְ לִירֵכוֹתֶיהָ, בְּלֶכְתָּהּ אוֹתָן תָּנֵף,

וּרְאֵה פֶּלֶא, כִּי אֵבְךְּ לְגֵוָּהּ זָקוּף עַד לְהִתְכּוֹפֵף.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסַּבָּל, נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט נָפְלָה הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ:“מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי, בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יוֹם מְבֹרָךְ שֶׁכָּזֶה”. אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הִכָּנְסִי לַשַּׁעַר, וְיִפְרֹק הַסַּבָּל הַמִּסְכֵּן מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו”. נִכְנְסָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה הַשּׁוֹעֶרֶת אַחֲרֶיהָ והַסַּבָּל אַף הוּא. הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם יָפֶה וּמְרֻוָּח, שֶׁהָיָה בָּנוּי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן, בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים וּקְשָׁתוֹת, גְּזֻזְטְרוֹת וְאִצְטַבָּאוֹת, מִשְׁקָעוֹת וַאֲרוֹנוֹת שֶׁוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין עֲלֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָאוּלָם בְּרֵכַת מַיִם וּבְתוֹכָהּ בֵּית-סִירָה וּבִקְצֵה הָאוּלָם עָמְדָה עֶרֶשׂ עֲצֵי-עַרְעָר מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֻפָּה עָלֶיהָ אַטְלַס אָדוֹם, אֲחוּזָה בִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת כָּאֱגוֹזִים וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה. נִגְלְתָה בְּתוֹכָהּ עַלְמָה מִבְחַר הַיֹּפִי. פָּנֶיהָ חֲמוּדִים, עֵינֶיהָ קֶסֶם וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְפִיקוֹת תְּבוּנָה, יָפָה לְמַרְאֶה כַּיָּרֵחַ וְגַבּוֹתֶיהָ כִּקְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה כַּקַּו הַיָּשָׁר, נְשִׁימָתָהּ עַנְבָּר וְשִׂפְתוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת כְּעָקִיק וּמְתוּקוֹת כְּסֻכָּר. זֹהַר פָּנֶיהָ מְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְכוֹכָב מָרוֹם אוֹ לְכִפָּה מְצֻפָּה זָהָב אוֹ לְכַלָּה בְּמִבְחַר תַּכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לְנַעֲרָה אֲצִילָה שֶׁל הָעַרְבִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כְּאִלּוּ חָשַׂף חִיּוּכָהּ לְבָנוֹת פְּנִינִים

אוֹ גְבִישֵׁי בָּרָד אוֹ לַחַרְצִית נִצָּנִים.

וּקְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

וְזֹהַר לָהּ, בְּפָנָיו יֵבוֹשׁ לַשַּׁחַר אוֹר.

קָמָה הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית מֵעַל הָעֶרֶשׂ וְטָפְפָה לְאִטָּה עַד שֶׁבָּאָה לְאֶמְצַע הָאוּלָם אֵצֶל אַחְיוֹתֶיהָ וְאָמְרָה:“מַה הִיא עֲמִידַתְכֶם כֹּה? פִּרְקוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, הַסַּבָּל, אֶת מַשָּׂאוֹ”. נִגְּשָׁה עֲקֶרֶת הַבַּיִת מִלְפָנָיו וְהַשּׁוֹעֶרֶת מֵאַחֲרָיו וְעָזְרָה לִשְׁתֵּיהֶן הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵסִירוּ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁ הַסַּבָּל. הֵרִיקוּ מַה שַּׁבְּתוֹכָהּ וְסִדְּרוּ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנָתְנוּ לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמְרוּ לוֹ: “לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, סַבָּל”. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת וּבְיָפְיָן הָרָב וְאֶל שִׂרְטוּטֵי פְּנֵיהֶן הַנָּאוֹת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה יָפוֹת יוֹתֵר מֵהֶן – וְאֵין אִישׁ אִתָּן. הִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֶצְלָן מִן הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְכָל הַמַּעֲדַנִּים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ אִתָּן. תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְשָׁהָה בִיצִיאָתוֹ. אָמְרָה לוֹ אַחַת הָעֲלָמוֹת: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא, אֶפְשָׁר שְׂכָרְךָ מְקֻפָּח?”

פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “תְּנִי לוֹ עוֹד דִּינָר”. אָמַר הַסַּבָּל:"חֵי-אֱלֹהִים, שָׂרָתִי, אֵינִי מוֹצֵא שְׂכָרִי מְקֻפָּח, שֶׁכֵּן שְׂכָרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים בִּלְבָד, וְאוּלָם אֵין לִבִּי וְנַפְשִׁי הוֹגִים אֶלָּא בָּכֶן, כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁאַתֶּן לְבַדְכֶן, וְאֵין אִישׁ אִתְּכֶן אוֹ מִי שֶּׁהוּא שֶׁיְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶתְכֶן. כְּלוּם אֵין אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּגְדַּל הַמִּסְגָּד אֵינוֹ אֶלָּא עַל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מוּסָדִים? וַהֲרֵי אַתֶּן חֲסֵרוֹת אֶת הָרְבִיעִי. אֵין שִׂמְחַת נָשִׁים שְׁלֵמָה אֶלָּא בִּגְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ:

הֲלֹא רָאִיתָ אַרְבָּעָה אֲסוּפִים לְגִיל:

נֵבֶל וְכִנּוֹר וְקַתְרוֹס וַחֲלִיל,

וְאַרְבָּעָה מִן הַבְּשָׂמִים לָהֶם תּוֹאֲמִים:

הֲדַס וְקַרְפּוֹל, פְּרָגִים וְשׁוֹשַׁנִּים.

וְלֹא יִסְכְּנוּ אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בְּאַרְבָּעָה:

בְּיַיִן, עֲלוּמִים, זָהָב וְשִׁירָה מְשַׁעְשְׁעָה.

וַהֲרֵי אַתֶּן שָׁלשׁ וַחֲסֵרוֹת רְבִיעִי, שֶׁיְהֵא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, חָרִיף וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר סוֹד".
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שָׂשׂוּ עֲלֵיהֶם, וְצָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: "וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְמַלְּאוֹת לָנוּ זֹאת? הֲרֵי אָנוּ בְתוּלוֹת וְחוֹשְׁשׁוֹת לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ לְמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ. וּכְבָר קָרָאנוּ בְּאַחַד הַסְּפָרִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר אִבְּן אַלְתֻּמַּאם שֶׁאָמַר:

שְׁקֹד לִשְׁמֹר סוֹדְךָ, אַל תְּגַלֶּנּוּ לְאִישׁ,

כִּי מְגַלֶּה סוֹדוֹ אַךְ יֹאבַד מַהֵר חִישׁ.

וְאִם חָזֶךָ מֵהָכִיל סוֹדֶךָ צַר,

אֵיךְ יְכִילוֹ חֲזֵה זֶה גִלִּיתוֹ לוֹ וְהוּא זָר

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אַבּוּ נֻוָאס שֶׁאָמָר:

מִי שֶׁגִּלָּה לִבְנֵי-אָדָם סוֹדֵהוּ,

כְּדָאי הוּא שֶׁתִּכָּוֶה מִכְוָה בְמִצְחֵהוּ".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל דִּבְרֵיהֶן אָמַר: "חַיֵּיכֶן שֶׁאִישׁ חָכָם וְנֶאֱמָן אָנִי. קָרָאתִי בִּסְפָרִים וְעִיַּנְתִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. מְגַלֶּה אֲנִי אֶת הַיָּפֶה וּמַסְתִּיר אֶת הַמְכֹעָר, וְנוֹהֵג כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל“.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת חֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיד לָהֶן אָמְרוּ לוֹ:”יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהוֹצֵאנוּ עַל בִּנְיָן זֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל זֶה? שֶׁכֵּן אֵין אָנוּ מַנִּיחוֹת לְךָ לָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ וְלִהְיוֹת אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, עַד שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לָנוּ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ: אַהֲבָה בְּלִי הוֹן, אֵין בָּהּ כְּמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר אוֹן". וְאָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “אִם רֵיקָם בָּאתָ רֵיקָם תֵּצֵא”.

אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “אַחְיוֹתַי, הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁכֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים, הַיּוֹם לֹא מְעָט. וְאִלּוּ הָיָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּנוּ. וּמַה שֶׁאַתֶּן מַטִּילוֹת עָלָיו, אֲנִי מְסַלֶּקֶת”. שָׂמַח הַסַּבָּל וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “שָׂרָתִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁמָּמוֹן רִאשׁוֹן הִרְוַחְתִּי הַיּוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא מִיָּדֵךְ”. אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב עִמָּנוּ בְכָבוֹד וּבְאַהֲבָה”. וְאָמְרָה זוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלוֹת שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב אֶצְלֵנוּ אֶלָּא בִתְנָאי אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, וְאִם אַתָּה מִתְעָרֵב בָּהֶם הִנְּךָ סוֹפֵג מַלְקוֹת”. אָמַר הַסַּבָּל: “שָׂרָתִי, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי בְּשִׂמְחָה רַבָּה. רְאֶינָה הֲרֵי נִטְּלָה לְשׁוֹנִי”.

קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ וְסִדְּרָה הַבַּקְבּוּקִים, וְסִנְּנָה אֶת הַיַּיִן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָלוּל. שָׂמָה יֶרֶק מִסָּבִיב לַכַּד וְעָרְכָה כָּל מַה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לוֹ. הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִן וְיָשְׁבָה הִיא וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְיָשַׁב הַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם הוּא. נָטְלָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת כַּד הַיַּיִן וּמִלְאָה כוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ, וְכוֹס שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. מִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ, לְבַסּוֹף מִלְאָה וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שִׁיר:

שְׁתֵה לַהֲנָאָתְךָ לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת,

אָכֵן מַשְׁקֶה זֶה בּוֹ לָחֳלִי רִפְאוּת.

נָטַל אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה וְהוֹדָה לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אֵין שׁוֹתִים בִּלְתִּי אִם עִם אֲחִי-אֱמוּנִים,

טְהוֹר-הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּתְיַלֵּד עַל קְדוּמִים.

שֶׁהַיַּיִן כָּרוּחַ בְּנָשְׁבָהּ עַל בֹּשֶׂם, תָּפִיחַ

רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ, וּבְעָבְרָה עַל פֶּגֶר תַּסְרִיחַ.

הוֹסִיף וְאָמַר:

רַק מִידֵי יְפֵה תֹאַר שְׁתֵה הַיָּיִן,

יְשׂוֹחַחֲךָ שִׂיחָה נָאָה, דּוֹמָה לוֹ בְעָיִן.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נָשַׁק יְדֵיהֶן וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא נָע בְּשִׁכְרוּתוֹ בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׁקֶה כָּל שֶׁהוּא מִן הַדָּם נֶאֱסָר,

מִלְּבַד דַּם אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֻתָּר.

הַשְׁקִינִי, הֵן בְּעַד עֵינַיִךְ, עָפְרָה,

אֶתֵּן כָּל הוֹנִי וְכָל יֵשׁ לִי כַּפָּרָה.

מִלְאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת כּוֹס וְנָתְנָה לַשּׁוֹעֶרֶת. נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ וְשָׁתְתָה. מִלְּאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ וּמִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל. נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְשָׁתָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַגִּישֵׁהוּ, חֵי-אֱלֹהִים, חוּשָׁה.

הַגִּישֵׁהוּ בְּכוֹס מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה.

וְהַשְׁקֵנִי מֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ,

כִּי הוּא אַך מֵי-חַיִּים יַבִּיעַ.

נִתְקָרֵב אֶל עֲקֶרֶת הַבַּיִת ואָמַר: “שָׂרָתִי, עַבְדֵּךְ אָנִי וּמִקְנַת כַּסְפֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עֶבֶד מֵעֲבָדַיִךְ עַל הַשַּׁעַר נִצָּב,

מוֹדֶה בִּנְדִיבוּתֵךְ וּבְחַסְדֵּךְ כִּי רָב.

הֲיָבוֹא, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת, וְלָשׁוּר יִקְרַב

בְּיָפְיֵךְ, כִּי לֹא נִפָּרֵד אֲנִי וְאַהַב.

אָמְרָה לוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, הֵיטִיבָה לִבֶּךָ וּשְׁתֵה לְחַיִּים, וְתָבוֹא בְרִיאוּת בְּעוֹרְקֶיךָ”. נָטַל אֶת הַכּוֹס וְנָשַׁק יָדָהּ, וְזִמֵּר בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ, דּוֹמֶה לִלְחָיֶיהָ מַבְהִיקוֹת,

יַיִן יָשָׁן, אוֹרוֹ כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ מַבְרִיקוֹת.

וַתִּגַּע בּוֹ וַתֹּאמֶר וְהִיא צוֹחֲקָת מְחַיְּכָה:

“אִיכָכָה לְחִי אָדָם אָדָם תַּשְׁקֶה, אֵיכָה?”

וָאֹמַר: "שְׁתִי, דִמְעוֹתַי הֵן וְדַם לְבָבִי,

מֶנּוּ אָדָמוּ, מְסָכָן בְכוֹס רוּחַ אַפִּי".

עָנְתָה לְעֻמָּתוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם דַּם דְּמָעוֹת שָׁפַכְתָּ בְּגִינִי,

הוֹשִׁיטֶנּוּ לִי, יְדִידִי, מֶנּוּ הַשְׁקֵנִי.

נָטְלָה הָעַלְמָה אֶת הַכּוֹס וְהֵרִיקָה אוֹתָהּ לְחַיֵּי אֲחוֹתָהּ. לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן. הָיוּ מְרַקְדוֹת וּמְשַׂחֲקוֹת וּמְזַמְּרוֹת זְמִירוֹת וְשִׁירִים וְשִׁירֵי לַעַג. הִתְחִיל הַסַּבָּל מִתְעַסֵּק אִתָּן, נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ, מְלַטֵּף וּמְגַפֵּף וּמְלַפֵּף אוֹתָן וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַעְתּוּעִים. הָיְתָה הָאַחַת תּוֹחֶבֶת תּוּפִינִים לְתוֹךְ פִּיו, וְהַשְּׁנִיָּה מְלַטְּפָתוֹ; זוֹ מְטַפַּחַת לוֹ עַל גַּבֵּי לְחָיָיו וְזוֹ מַטִּילָה פֶּרַח כְּלַפָּיו, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג בְּתוֹכָן מִתַּעֲנוּג, מִתְמוֹגֵג, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵן בְּגַן-עֵדֶן עִם הַבְּתוּלוֹת שְׁחוֹרוֹת-הָעָיִן.

הִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁן, וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁן. כְּשֶׁגָּבְרָה עֲלֵיהֶן הַשִּׁכְרוּת, קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה עֲרֻמָה וְעֶרְיָה. פָּרְעָה שַׂעֲרָהּ וְנָפַל עַל גֵּוָהּ כְּמָסָךְ, וְהֵטִילָה עָצְמָה לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. שָׂחֲקָה בַמָּיִם וְצָלְלָה כְּבַר-וָז וְזוֹרְרָה. נָטְלָה מִן הַמַּיִם לְתוֹךְ פִּיהָ וְזָרְקָה אוֹתָם עַל הַסַּבָּל, אַחַר-כָּךְ רָחֲצָה אֶת אֲבָרֶיהָ וּבֵין יְרֵכוֹתֶיהָ. קָפְצָה וְעָלְתָה מִן הַמַּיִם, וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיק הַסַּבָּל, וְאָמְרָה כְּשֶׁהִיא מַרְאָה עַל חֵיקָהּ: “אֲדוֹנִי, מַה שֵׁם זֶה?” אָמַר: “רַחְמֵךְ”. אָמְרָה: “כֵּיצַד? כְּלוּם אִי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” תָּפְשָׂה בְצַוָּארוֹ וְטָפְחָה לוֹ עָלָיו. אָמַר: “פַרְג שֶׁלָּךְ”. טָפְחָה עָלָיו שׁוּב וְאָמְרָה: “וַי, וַי. כַּמָּה מְכֹעָר הוּא. כְּלוּם אֵין לְךָ עוֹד כָּל בּוּשָׁה?”אָמַר: “כֻּס שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין אַתָּה בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?” הָדְפָה אוֹתוֹ בְּיָדָהּ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ. אָמַר: "זֻנְבּוּר שֶׁלָּךְ ". תָּקְפָה אוֹתוֹ הַבְּכִירָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת וְהִכְּתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין הוּא נָאֶה לְךָ לְדַבֵּר כֵּן”. וְהוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ כָּךְ עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם שֶׁקָּרָא, הַכּוֹת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁצָּבָה צַוָּארוֹ מִן הַטְּפִיחוֹת, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בָזֶה מַטָּרָה לִצְחוֹקָן. אָמַר לָהֶן: וּמַה כִּנּוּי אַתֶּן מְכַנּוֹת אוֹתוֹ?אָמְרָה הָעַלְמָה: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמַר הַסַּבָּל: “תּוֹדָה לָאֵל שֶׁנִּצַּלְתִּי: דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.

הִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׁתוּ וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, וְקָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּהֶן וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ. הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, וְעָשְׂתָה כְמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. עָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַסַּבָּל. רִמְזָה עַל בֵּית-הַסְּתָרִים שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה: “אוֹר עֵינַי, מַה שֵּׁם זֶה?” אָמַר: “פַרְג' שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין הוּא כֵעוּר מִצִּדְּךָ לְדַבֵּר כָּךְ?” וְתָקְעָה לוֹ בְכַפָּהּ מַכָּה עַד שֶׁצָּלַל הָאוּלָם לְקוֹלָהּ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אִי אַתָּה בּוֹשׁ?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “לֹא”. וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתוֹ וְטוֹפַחַת עַל צַוָּארוֹ. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ, כֻּס שֶׁלָּךְ, פַרְג' שֶׁלָּךְ, נֻדוּל שֶׁלָּךְ”. וְהִיא אוֹמֶרֶת: “לֹא וָלֹא”. וְחָזַר וְאָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. צָחֲקוּ הַשָּׁלשׁ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן מִן הַצְּחוֹק, וְהָיוּ מַכּוֹת אוֹתוֹ וְאוֹמְרוֹת: “לֹא, לֹא זֶה שְׁמוֹ”. אָמַר: “אַחְיוֹתַי וּמַה שְּׁמוֹ?” אָמְרוּ: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”.

לָבְשָׁה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת שׁוּב אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִשְׁתוֹת. וְהָיָה הַסַּבָּל מִתְאַנֵּחַ עַל עָרְפּוֹ וּכְתֵפָיו. הִקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה. קָמָה הַבְּכִירָה וְהַיָּפָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, שָׁלַח הַסַּבָּל אֶת יָדוֹ לְעָרְפּוֹ, שִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ וְאָמַר: “עָרְפִּי וּכְתֵפוֹתַי, בְּיָדְךָ אֱלֹהִים אַפְקִיד אוֹתָם”. כְּשֶׁפָּשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, צָלְלָה בָהּ וְשָׂחֲקָה בַמַּיִם וְהִתְרָחֲצָה. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְהָיוּ כְפֶלַח הַסַּהַר, וּפָנֶיהָ דּוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה, הִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֶהָ וּבְחָזָהּ וּבְאוֹתָן הַלְּחָיַיִם הָעֲגַלְגַּלוֹת שֶׁהָיוּ מְרַטְּטוֹת, שֶׁכֵּן עֲרֻמָּה הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא אוֹתָהּ הַיּוֹצֵר, וְאָמַר: “וַי, וַי”, וְדִבֵּר בָּהּבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אוֹתֵךְ שִׁוִּיתִי,

כִּי אָז רַבָּה חַטָּאתִי וְאָשַׁמְתִּי וְעָוִיתִי.

סְעִיףעֵץ יִיף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּבְגָדָיו לֹא מָצִינוּ,

אַךְ יָפְיֵךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמַּיִךְ לֹא חָזִינוּ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה שִׁיר זֶה, עָלְתָה מִן הַבְּרֵכָה וּבָאָה וְיָשְׁבָה בְּחֵיקוֹ וְרָמְזָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמְרָה:“אֲדוֹנְדוֹנִי, מַה הוּא זֶה?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “גֶּשׁ הָלְאָה”. אָמַר: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”. אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ”. חֵרְפָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ. וְכָל כִּנּוּי שֶׁהָיָה מְכַנֶּה, הָיְתָה מוֹסִיפָה וּמַכָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת: “לֹא, לֹא”. עַד שֶׁאָמַר: “אֲחָיוֹת, וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?” אָמְרוּ: “מְלוֹנוֹ שֶׁל אַבּוּ מַנְצוּר”. הָלְכָה הָעַלְמָה וְלָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ. חָזְרוּ לְמִנְהָגָן, וְהָיְתָה הַכּוֹס מַקִּיפָה בֵינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה.

אַחַר-כָּךְ קָם הַסַּבָּל וּפָשַׁט בְּגָדָיו. קָפַץ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ שׂוֹחֶה בְּתוֹךְ הַמָּיִם. רָחַץ מִתַּחַת לְסַנְטָרוֹ הַשָּׂעִיר וּבָתֵי שֶׁחְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָחֲצוּ הֵן. עָלָה וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְתָמַךְ זְרוֹעוֹתָיו בְּחֵיק הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהִנִּיחַ רַגְלָיו עַל שׁוֹקֶיהָ שֶׁל עֲקֶרֶת-הַבַּיִת. הֶרְאָה עַל אֵבֶר שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “גְּבִירוֹתַי, מַה הוּא כִנּוּיוֹ שֶׁל זֶה?” צָחֲקוּ שְׁלָשְׁתָּן לִדְבָרָיו עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְאָמְרָה הָאַחַת: “זֻבּ שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְנָשַׁךְ לְכָל אַחַת מֵהֶן נְשִׁיכָה לְעֹנֶשׁ. אָמְרוּ: “עַיִר שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְחִבְּקָן כֻּלָּן אִשָּׁה אַחֲרֵי רְעוּתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינַאזָאד: “סַפְּרִי נָא לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְשִׂמְחָה רַבָּה. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַנָּשִׁים חָזְרוּ וְאָמְרוּ לַסַּבָּל: “זֻבּ שֶׁלְּךָ, עַיִר שֶׁלְּךָ, חָזוּק שֶׁלְּךָ”, וְהָיָה הוּא נוֹשְׁקָן וְנוֹשְׁכָן וּמְחַבְּקָן, עַד שֶׁהִשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ בָהֶן, וְהָיוּ הֵן צוֹחֲקוֹת יָחַד. לְבַסּוֹף אָמְרוּ: “אָחִינוּ, וּמַה שֵּׁם אַתָּה קוֹרֵא לוֹ?” אָמַר: “כְּלוּם אִי אַתֶּן יוֹדְעוֹת מַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?”אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר: “זֶה הוּא הַפֶּרֶד הַפּוֹלֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַדִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב, לִהְיוֹת לוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה. הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף מַאֲכָלוֹ, וּבִמְלוֹן אַבּוּ מַנְצוּר יְבַלֶּה לֵילוֹ”. צָחֲקוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְחָזְרוּ לִשְׁתוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַלָּיְלָה. אָמְרוּ לַסַּבָּל: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, חֲבִיבֵנוּ, קוּם וְשִׂים נְעָלֶיךָ בְרַגְלֶיךָ וְסֹב וּפְנֵה לְךָ, וְהַרְאֵנוּ רֹחַב כְּתֵפֶיךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי-אֱלֹהִים, קַל לִי יוֹתֵר לִפְרשׁ מִנִּשְׁמָתִי מֵאֲשֶׁר לִפְרשׁ מִכֵּן. בֹּאנָה וּנְחַבֵּר אֶת הַלַּיְלָה לַיּוֹם, וּלְמָחָר כָּל אֶחָד מַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “חֵי-נַפְשִׁי, הַנַּחְנָה לוֹ שֶׁיָּלוּן אֶצְלֵנוּ וּנְצַחֵק עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים עַד כְּדֵי זֶה שֶּיִּמְצָא שׁוּב כְּמוֹתוֹ. אָמְנָם רֵעַ עַלִּיז הוּא וְיוֹדֵעַ מַהֲתַלּוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אִי אַתָּה לָן אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא בִתְנָאי שֶׁתְּצַיֵּת לָנוּ לְכָל מַה שֶׁנְּצַוֶּה עָלֶיךָ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁאַל לְסִבַּת שׁוּם דָּבָר שֶׁתִּרְאֶה”. אָמַר: “מוּטָב”. אָמְרוּ: “קוּם וּקְרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַשַּׁעַר”. הָלַךְ לַשַּׁעַר וּמָצָא כָתוּב עָלָיו בְמֵי-זָהָב: “אַל תָּשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֶךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶן בִּי שֶׁלֹּא אָשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לִי”. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְשָׂמָה לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ הִדְלִיקוּ נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהִנִּיחוּ לְיַד הַנֵּרוֹת עִנְבָּר וַעֲצֵי אֲהָלִים, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵמִירוּ אוֹתוֹ אוּלָם בְּאַחֵר, וְעָרְכוּ פֵרוֹת וּמַשְׁקָאוֹת. יָשְׁבוּ לִשְׁתוֹת וְשׂוֹחֲחוּ בְּשִׂיחוֹת-אֲהָבִים. לֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּפִטְפּוּטִין וּמִפִּצוּחַ פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וּמִצְּחוֹק וּמַהֲתַלּוֹת שָׁעָה שְׁלֵמָה.

פִּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל דְּפִיקָה בַדָּלֶת. וְאוּלָם לֹא פָסְקוּ מִמְּסִבָּתָם, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶן קָמָה וְהָלְכָה לַשַּׁעַר וּמִיָּד חָזְרָה וְאָמְרָה: “אָמְנָם עוֹד תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה הַלַּיְלָה”. אָמְרוּ לָהּ: מַה הוּא זֶה? אָמְרָה: "עַל הַשַּׁעַר עוֹמְדִים שְׁלשָׁה קַבְּצָנִים פַּרְסִים, שֶׁזִקְנֵיהֶם וּשְׂעַר רֹאשָׁם וְגַבּוֹתֵיהֶם מְגֻלָּחִים, וּשְׁלָשְׁתָּם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית –מַשֶׁהוּ הַמּוּזָר בְּמַה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת.

הֵם הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה מִנְּסִיעָתָם וַעֲדַיִן סִמָּנֶיהָ נִכָּרִים בָּהֶם. הַשָּׁעָה הִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד. וְזוֹ הִיא פַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מְסַיְּרִים בִּמְדִינָתֵנוּ. וְלֹא דָפְקוּ עַל שַׁעֲרֵנוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצְאוּ לָהֶם מְקוֹם לִינָה. גַּם אָמְרוּ: אֶפְשָׁר יִתֵּן לָנוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאֻרְוָתוֹ אוֹ לְסֻכָּה שֶׁנָּלוּן בָהּ, שֶׁכֵּן תָּקַף עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב, וּמִהְיוֹתָם זָרִים אֵינָם מַכִּירִים אָדָם שֶׁיִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ צֵל קוֹרָה. וְדַעְנָה, אַחְיוֹתַי, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם צוּרָתוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ". לֹא פָסְקָה מִלְהַפְצִיר בָּהֶן עַד שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ, וְהַתְנִי עֲלֵיהֶם תְּנָאי, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ מַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנָם”. שָׂמְחָה וְהָלְכָה וְחָזְרָה מִיָּד עִם שְׁלשֶׁת הָעִוְּרִים בְּעֵינָם הָאֶחָת וְשֶׁזִּקְנֵיהֶם וּשִׂפְמֵיהֶם מְגֻלָּחִים. נָתְנוּ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים, וְחָלְקוּ כָּבוֹד לְבַעֲלוֹת-הַבַּיִת וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. קָמוּ הָעֲלָמוֹת וּבֵרְכוּ אוֹתָם בְּשָׁלוֹם לְבוֹאָם, וְאֵחֲלוּ לָהֶם הַצְלָחָה לְהַגִּיעָם לְשָׁלוֹם בְּטוּחִים, וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת. רָאוּ הַקַּבְּצָנִים אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא: אוּלָם נָקִי מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, נֵרוֹתָיו דּוֹלְקִים וְרֵיחַ לְבוֹנָה עוֹלֶה, פֵּרוֹת וְיַיִן וְשָׁלשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, וְקָרְאוּ קוֹל אֶחָד: “חֵי-אֱלֹהִים, נָאֶה הוּא”. פָּנוּ אֶל הַסַּבָּל וּמָצְאוּ שֶׁרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא עָיֵף וְשִׁכּוֹר. אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁמִּשֶּׁלָּהֶם הוּא, וְאָמְרוּ: “קַבְּצָן כָּמוֹנוּ הוּא, עַרְבִי אוֹ נָכְרִי”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל כָּךְ, נָתַן בָּהֶם עֵינָיו פְּעוּרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ בְּלִי פִּטְפּוּטִים, כְּלוּם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעַל הַשַּׁעַר? הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁקַּבְּצָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם שֶׁבָּאתֶם אֶצְלֵנוּ, תַּרְחִיבוּ פִּיכֶם עָלֵינוּ?” אָמְרוּ: “הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, פַקִיר, הִנֵּה רָאשֵׁינוּ בְּיָדְךָ”. צָחֲקוּ הַבָּנוֹת וְהִשְׁרוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ וְהַשּׁוֹעֶרֶת מַשְׁקָה אוֹתָם, וּמַקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם. אָמַר הַסַּבָּל לַקַּבְּצָנִים: “וְאַתֶּם, אַחַי, כְּלוּם אֵין עִמָּכֶם סִפּוּר אוֹ בְּדִיחָה שֶׁתְּסַפְּרוּ אוֹתָם לָנוּ?” וּבִהְיוֹת שֶׁהַיַּיִן כְּבָר בָּעַר בָּהֶם, בִּקְשׁוּ כְּלֵי נְגִינָה, וְהֵבִיאָה לָהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת טַנְבּוּר וְנֵבֶל וְנֵבֶל פַּרְסִי. נָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַקַּבְּצָנִים אַחַד כְּלֵי הַנְּגִינָה, וְכִוֵּן אוֹתוֹ, הָאֶחָד אֶת הַטַּנְבּוּר וְהַשֵּׁנִי אֶת הַנֵּבֶל וְהַשְּׁלִישִׁי אֶת הַנֵּבֶל הַפַּרְסִי, פָּרְטוּ עַל גַּבֵּי הַנִּימִין וְשָׁרוּ, וְהָיוּ הָעֲלָמוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָם בְּקוֹל רָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁדָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת לִרְאוֹת מַה בַּשָּׁעַר.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: וְהָיְתָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַסִּבָּה לַדְּפִיקָה עַל הַשַּׁעַר, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָרַד הַכַלִיף הַרוּן אַלרְרַשִׁיד מֵאַרְמוֹנוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ מִן הָעִנְיָנִים. הוּא וְגַ’עְפָר, מִשְׁנֵהוּ וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב-הַנָּקָם שֶׁלּוֹ. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁהָיָה מִתְנַכֵּר בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים. כְּשֶׁיָּרְדוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְעָבְרוּ בָּעִיר, הוֹבִילָה אוֹתָם דַּרְכָּם לְאוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת כְּלֵי הַנְּגִינָה וְאֶת הַזִּמְרָה. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁנִּכָּנֵס לְחָצֵר זוֹ וְנִשְׁמַע שִׁירִים אֵלּוּ וְנִרְאֶה אֶת הַשָּׁרִים אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי-אָדָם שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם יַיִן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה". אָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכָּנֵס, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתִּמְצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁנִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

נִתְקָרֵב גַ’עְפָר וְדָפַק עַל הַשַּׁעַר. יָצְאָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָתְחָה הַשַּׁעַר. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ מִטְּבֶרְיָה, וְזֶה לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים בְּבַגְדָאד. מָכַרְנוּ סְחוֹרָתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּאַכְסַנְיָא שֶׁל הַסּוֹחֲרִים. הִזְמִין אוֹתָנוּ סוֹחֵר אֶחָד לִסְעֻדָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. סַרְנוּ אֶל בֵּיתוֹ וְהִגִּישׁ לָנוּ אֹכֶל וְאָכַלְנוּ. אַחַר-כָּךְ בִּלִּינוּ אֶצְלוֹ שָׁעָה בְּמִשְׁתֶּה. נָתַן לָנוּ רְשׁוּת וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ וְיָצָאנוּ בּלַּיְלָה. וּמִהְיוֹתֵנוּ זָרִים תָּעִינוּ וְלֹא מָצָאנוּ אֶת הָאַכְסַנְיָה שֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בָּהּ. אֶפְשָׁר אַתֶּם עוֹשִׂים צְדָקָה עִמּנוּ, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לַיְלָה זֶה שֶׁנָּלוּן אֶצְלְכֶם, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ לָכֶם טוֹב”. הִסְתַּכְּלָה בָּהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת וְרָאֲתָה שֶׁמַּלְבּוּשָׁם כִּלְבוּשׁ הַסּוֹחֲרִים, וּמִנְהָגָם בְּנִמּוּסִין. נִכְנְסָה אֵצֶל שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְהוֹדִיעָה אוֹתָן בְּעִנְיָן גַ’עְפָר. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵיהֶן עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ”. חָזְרָה וּפָתְחָה לָהֶם הַדֶּלֶת. אָמְרוּ לָהּ: “הֲנִכָּנֵס, בִּרְשׁוּתֵךְ?” אָמְרָה: “הִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר.

כְּשֶׁרָאוּ הָעֲלָמוֹת אוֹתָם, קָמוּ לִקְרָאתָם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם וְכִבְּדוּם וְאָמְרוּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְהַבַּיִת לִפְנֵיכֶם, אוֹרְחִים. וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אָנוּ מַתְנוֹת עִמָּכֶם”. אָמְרוּ: "וּמַה הוּא? " אָמְרוּ: “אַל תָּשִׂיחוּ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַנְכֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנְכֶם”. אָמְרוּ: “הֵן”. יָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂיחָה. הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף אֶל שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וּמְצָאָם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית, וְתָמַהּ עַל כָּךְ. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת, בְּיָפְיָן וּבְחִנָּן וְנָבוֹךְ וְהִתְפַּלֵּא. נִתְעַסְּקוּ הָעֲלָמוֹת בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂיחָה, וְאָמְרוּ לַכַלִיף: “שְׁתֵה”. אָמַר: “כְּבָר קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי קְדֻשַּׁת הָעֲלִיָּה לְרֶגֶל לֶחָג”. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָרְשָׂה לְפָנָיו מַפָּה רְקוּמָה בְּכֶסֶף וְעָרְכָה עָלֶיהָ סֵפֶל חַרְסִית-סִינִית וְיָצְקָה לְתוֹכוֹ מֵי נִצָּנֵי חִלְפִין, הִכְנִיסָה לְתוֹכָם קַמְצוּץ שֶׁל שֶׁלֶג וְכִכָּרוֹן שֶׁל סֻכָּר. הוֹדָה לָהּ הַכַלִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לְמָחָר אֲנִי גוֹמֵל עִמָּדֵךְ חֶסֶד עַל מַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַטּוֹב”. הִתְחִילוּ הַשְּׁאָר שׁוֹתִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בְּהֶקֵּף. נִכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן וְקָמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְהֶחְוְתָה קִידָה לִפְנֵיהֶם וְתָפְסָה בְּיַד עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, קוּמִי וּנְמַלֵּא חוֹבָתֵנוּ”. אָמְרוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת: “הֵן”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהֵסִירָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, הֵטִילָה גֶזֶר לְבֵנָה לְהַעֲלוֹת קְטֹרֶת, פִּנְּתָה אֶת הָאוּלָם בְּאֶמְצָעוֹ, וְהוֹלִיכָה בְּשׁוּרָה אֶת הַקַּבְּצָנִים לְעֵבֶר אִצְטַבָּה לְצַד הָאוּלָם מִזֶּה וְאֶת הַכַלִיף וְאֶת גַ’עְפָר וְאֶת מַסְרוּר בְּשׁוּרָה לְעֵבֶר מִזֶּה, וְקָרְאָה בְּקוֹל לַסַּבָּל וְאָמְרָה: “כַּמָּה קַלָּה יְדִידוּתְךָ, הֲרֵי לֹא זָר אַתָּה, הֵן מִבְּנֵי הַבַּיִת אָתָּה”. קָם הַסַּבָּל וְאָזַר חֲלָצָיו וְאָמַר: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה: “עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ”. קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִצִּיגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שְׁרַפְרַף. פָּתְחָה חֶדֶר וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “קוּם וַעֲזֹר לִי”. רָאָה שְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת וְקוֹלָרִין נְתוּנִים בְּצַוָּארָן. אָמְרָה לַסַּבָּל: “הַחֲזֵק בָּהֵן”. הֶחֱזִיק בָּהֶן הַסַּבָּל וְהוֹצִיאָה לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל אוּלָם. קָמָה הָעַלְמָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ עַד מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְנָטְלָה שׁוֹט וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “הַקְרֵב אֵלַי כַּלְבָּה מִשְׁתֵּי אֵלּוּ”. הִקְרִיבָה כְּשֶׁהוּא גוֹרְרָהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, וְהַכַּלְבָּה בוֹכָה וּמְנַעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי הָעַלְמָה. הִתְחִילָה הָעַלְמָה מַצְלִיפָה עָלֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ וְהַכַּלְבָּה צוֹוַחַת. לֹא פָסְקָה מִלְּהַצְלִיף עָלֶיהָ עַד שֶׁעָיְפָה זְרוֹעָהּ. הִשְׁלִיכָה אֶת הַשּׁוֹט מִיָדָהּ וְאִמְּצָה אֶת הַכַּלְבָּה אֶל לִבָּהּ, מָחֲתָה בְּעֶצֶם יָדָהּ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסַּבָּל: “טוֹל אוֹתָהּ וְהַקְרֵב אֶת הַשְּׁנִיָּה”. הִקְרִיב אֶת הַשְּׁנִיָּה וְעָשְׂתָה בָּהּ כַּמַּעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף זֹאת, נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו וְהָיָה לִבּוֹ מֵצֵר וְקָצְרָה רוּחוֹ לָדַעַת עִנְיָנָן שֶׁל שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ. רָמַז לְגַ’עְפָר. פָּנָה אֵלָיו גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ בְּרָמֶז: “שְׁתֹק”. פָּנְתָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹעֶרֶת וְאָמְרָה לָהּ: “קוּמִי וּמַלְּאִי אֶת הַמּוּטָל עָלַיִךְ”. אָמְרָה: “הֵן”. יָשְׁבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת עַל עַרְשָׂהּ עֶרֶשׂ עֲצֵי-הָעַרְעָר שֶׁהָיְתָה רְקוּעָה רִקּוּעֵי זָהָב וָכֶסֶף וְאָמְרָה לַשּׁוֹעֶרֶת וְלַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הָבֵאנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּכֶן”. יָשְׁבָה הַשּׁוֹעֶרֶת עַל שְׁרַפְרַף לְצִדָּהּ. וְאוּלָם עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נִכְנְסָה לְחֶדֶר אֶחָד וְיָצְאָה וּבְיָדָהּ כִּיס שֶׁל אַטְלַס, צִיצִיּוֹתָיו יְרֻקּוֹת וּשְׁנֵי חַמָּנִים שֶׁל זָהָב עָלָיו. נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְנִעֲרָה אֶת הַכִּיס וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ נֵבֶל זִמְרָה. תִּקְּנָה נִימָיו וְהִדְּקָה סְלִילָיו, וְאַחֲרֵי שְׁכִּוְּנָה אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

לְךָ כִּסּוּפַי, תַּאֲוַת לִבִּי.

עֵת אוֹתְךָ אֶחֱזֶה חֲבִיבִי,

אַךְ נְעִימוֹת נֶצַח אָשׁוּר,

וְגֵהִנֹּם מְנָתִי עֵת מֶנִּי תָסוּר.

אַךְ מִיָּדְךָ הָיָה לִי שִׁגְעוֹנִי,

וּלְאֹרֶךְ-זְמַן מֵאִתְּךָ יְגוֹנִי.

וּמִי זֶה מְחָרֵף אוֹתִי יְחָרֵף,

כִּי לְךָ אַהֲבָתִי, לְךָ, אוֹתִי יְגַדֵּף?

נִקְרַע צְעִיפִי קְרָעִים הָיָה,

מֵעֵת אַהֲבָתִי לְךָ נִטָּיָה.

כֵּן תִּקְרַע אַהֲבָה תָמִיד

כָּבוֹד, וְחֶרְפָּה עָלָיו תָּמִיט.

לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד חֹלִי, עָטִיתִי,

וַיִּתְגַּל כִּי אָמְנָם שָׁגִיתִי.

וְעֵת הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים אוֹתִי עָבָר,

רַק בְּךָ לִבִּי, בְּךָ, אָז בָּחָר.

נָזְלוּ דִמְעוֹת עֵינַי,

וַיְגַלּוּ אֶת צְפוּנַי.

וַיֵּרָאוּ לְעֵין כֹּל קְרָבַי,

עֵת שָׁפַכְתִּי דִמְעוֹתַי.

הוֹאֵל נָא אַתָּה אֶת נְגָעַי לְרַפֵּא,

כִּי אַתָּה גַם מַחֲלָה אַתָּה גַם מַרְפֵּא.

אַךְ זֶה אֲשֶׁר לוֹ אִתְּךָ מָזוֹר,

מֵחָלְיוֹ לוֹ לֹא יִקָּרֵא דְרוֹר.

מְאוֹר עֵינֶיךָ לוֹ יָצִיק וְיָצֵר.

חֶרֶב אַהֲבָתִי לַמָּוֶת אוֹתִי תָּגֵר,

כַּמָּה עֲצוּמִים חֲלָלִים נִשְׁמָדוּ

בְּחֶרֶב אַהֲבָה, אֲשֶׁר לְפָנִים נִכְבָּדוּ.

עַד נֵצַח לֹא אַרְפֶּה מִגַּעְגּוּעִים,

לֹא אֲבַקֵּשׁ לִי נֹחַם בְּשַׁעֲשׁוּעִים,

אַהֲבָה תְּרַפְּאֵנִי חֹק הִיא לִי,

עֶדְיִי בְּסִתְרִי אַף גַּם בִּגְלוּיִי.

אַשְׁרֵי עַיִן תֶּרֶב לַחֲזוֹת בְּךָ,

וְתִתְעַנָּג עַל נֹעַם מַבָּטְךָ,

אַךְ מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי, תָּפוּג.

מִפַּחַד וּמְצוּקָה תִּמַּס תָּמוּג.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר זֶה, אָמְרָה: “אוֹי, אוֹי, אוֹי”, וְקָרְעָה בְּגָדֶיהָ וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת, וְרָאָה הַכַלִיף עִקְבוֹת פְּצָעִים שֶׁל מַכּוֹת שׁוֹט וּרְצוּעוֹת בְּגוּפָהּ, וְתָמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְזָלְפָה עַל פָּנֶיהָ מָיִם, וְהֵבִיאָה בֶּגֶד מְפֹאָר וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ. כְּשֶׁרָאוּ הַנִּמְצָאִים כָּל זֶה, נִתְבַּלְבֵּל רַעְיוֹנָם, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְיַשֵּׁב בְּדַעְתָּם, כֵּיצַד אֵרַע כָּל זֶה וּמַה הָעִנְיָן. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַלְמָה זוֹ וְרִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפָהּ, לֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד שֶׁאֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ בְּעִנְיָן עַלְמָה זוֹ וּבִדְבַר שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַלָּלוּ”. אָמַר לוֹגַ’עְפָר: " הֲרֵי תְּנָאי הִתְנוּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֵנוּ". אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲחוֹתִי, מַלְאִי חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה”. נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִסְמִיכָה אוֹתוֹ לְחָזָהּ. פָּרְטָה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַנִּימִין וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד,

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה, נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחַ? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית,

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

לֹא יִצְמְחוּ לוֹ בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה.

הוֹי הַנִּסְתָּר מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהוּא בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרֵךְ? הֲתִזְכֹּר בְּרִית?

רַק כַּמַּיִם הוּא עָבָרוּ, זְמַן יַכְרִית.

אוֹ שָׁכַחְתָּ עִם הִתְרַחֶקְךָ אַהֲבַת אָמָה,

לְךָ דִּמְעָתָהּ גַם אַנְחָתָהּ שָׁמָּה?

וּבְעֵת אַהֲבָה אוֹתִי אִתְּךָ תְּאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, קְשִׁי-לִבְּךָ אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שֵׁנִי זֶה, קָרְאָה וְאָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה”, וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהֵטִילָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה. בָּאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בֶּגֶד פְּאֵר שֵׁנִי אַחֲרֵי שֶׁזָּלְפָה מַיִם עַל פָּנֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן, וְאָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “שִׁירִי לִי לְמַלֵּא חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי, הֲרֵי לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָּא שִׁיר זֶה”. תִּקְּנָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת הַנֵבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְעַד מָתַי קשִׁי זֶה וְלֵב-אַכְזָר,

הַאִם לֹא דַּי בְּדִמְעִי אֲשֶׁר נִגָּר?

כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ פֵּרוּדְךָ מִנִּי בִּצְדִיָּה,

אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְּרָתְךָ, הִנֵּה מָלְאָה.

לוּ צָדַק זְמַן בְּשָׁפְטוֹ קָשָׁה אוֹהֵב,

לֹא הָיָה לוֹ לָעִיר לַיְלָה בְּאַהֲבָה לָהּ, דּוֹאֵב.

חוּסָה עָלַי הֵן קַשְׁחוּת הַלֵּב תְּדַכְּאֵנִי,

הוֹי מוֹשְׁלִי, הֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן לְרַחֲמֵנִי.

לְמִי אֲגַלֶּה אַהֲבָתִי, הוֹי הַמְמִיתִי,

אֲשֶׁר בְּהִנְדֹּף אֲמִתְּךָ, לֹא תַקְשִׁיב אַנְחָתִי.

תִּרְבֶּה אַהֲבָתִי לְךָ עִם דִּמְעוֹתַי, תִּגְדַּל,

וּזְמַן קַשְׁחוּת הַלֵּב יֶאֱרַךְ עֲדֵי יֶחְדַּל,

הוֹי, מֻסְלִמִים, קְחוּ לַאֲסִירַת-אַהֲבָה נָקָם,

אֲשֶׁר שְׁנָתָהּ נָדְדָה וְאֹרֶךְ רוּחָהּ תַּם.

הַהֻתַּר, הוֹי גַּעְגּוּעַי, בְּחֻקַּת הַתְּשׁוּקָה,

אֲשֶׁר אֶרְחַק וּתְהִי זוּלָתִי קְרוֹבָה, דְּבוּקָה,

וּמַה שִּׂמְחָה עוֹד בּוֹ אֶתְעַלֵּז?

מַה יָגַּע זֶה הַמְבַכֵּר לְבַזְבֵּז.

בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שְׁלִישִׁי זֶה, צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם עַד לְשׁוּלֵיהֶם וְנָפְלָה לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה פַּעַם שְׁלִישִׁית וְנִתְגַלּוּ שׁוּב צַלְּקוֹת הַמַּכּוֹת.

אָמְרוּ הַקַּבְּצָנִים זֶה אֶל זֶה: “וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבַיִת זֶה, וְהָיִינוּ לָנִים עַל גַּל הָאַשְׁפָּה, שֶׁכְּבָר נִתְעַכְּרָה לִינָתֵנוּ כָּאן בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ הַקּוֹרְעִים לְבָבוֹת”. פָּנָה הַכַלִיף אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “מִשּׁוּם מָה?” אָמְרוּ: “כְּבָר נִזְדַּעְזְעוּ קְרָבֵינוּ עַל-יְדֵי עִנְיָן זֶה”. אָמַר הַכַלִיף: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם מִבַּיִת זֶה?” אמרו: “לֹא, וְלֹא רָאִינוּ מָקוֹם זֶה מֵעוֹלָם קוֹדֵם לְלַיְלָה זֶה”. תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר: “אָדָם זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם, אֶפְשָׁר הוּא יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן”. רָמַז לַסַּבָּל וְנִגַּשׁ, וְשָׁאַל אֶת פִּיו לָעִנְיָנִים. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי, שֶׁכֻּלָּנוּ שָׁוִים בָּאַהֲבָה. אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּבַגְדָאד, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְבַיִת זֶה מִיָּמַי בִּלְתִּי הַיּוֹם הַזֶּה. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶן סִפּוּר מַפְלִיא הוּא”. אָמְרוּ: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁמֵּהֶן אַתָּה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּמוֹנוּ כָּמוֹךָ”. אָמַר הַכַלִיף: “הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה גְבָרִים, וְהַלָּלוּ שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן רְבִיעִי, וְאִם כָּךְ שַׁאֲלוּ אוֹתָן לְמַצָּבָן, וְאִם לֹא תַּעֲנֶינָה בְרָצוֹן, תַּעֲנֶינָה בְּאֹנֶס”. הִסְכִּימוּ כֻּלָּם לַדָּבָר. אָמַר גַ’עְפָר: “דַּעְתִּי אֵינָה כָּךְ; הַנִּיחוּ לָהֶן, שֶׁכֵּן אוֹרְחִים אָנוּ אֶצְלָן, וּכְבָר הִתְנוּ עָלֵינוּ וְקִבַּלְנוּ תְּנָאָן כְּפִי שְׁיְדַעְתֶּם. וְאִם כֵּן מוּטָב שֶׁנִּשְׁתֹּק מִזֶּה. וַהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא מִקְצָתוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. רָמַז לַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. לְמָחָר הֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתָן לְפָנֶיךָ וְתִשְׁאַל אוֹתָן לְסִפּוּרָן”. נָשָׂא הַכַלִיף רֹאשׁוֹ וְקָרָא בְּכַעַס וְאָמַר: “קָצְרָה רוּחִי לָדַעַת עִנְיָנָן. הַנַּח אֵפוֹא לַקַּבְּצָנִים וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתָן”. אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין דַּעְתִּי כָּךְ”. הִתְנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה בִדְבָרִים וְהִרְבּוּ בְּוִכּוּחַ, מִי יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָן תְּחִלָּה, אָמְרוּ: "הַסַּבָּל ".

אָמְרָה לָהֶם העַלְמָה: “חַבְרַיָּה, עַל מַה אַתֶּם רוֹגְזִים?”. קָם הַסַּבָּל וְנִגַּשׁ אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חַבְרַיָּה זוֹ מִתְאַוָּה הָיְתָה שֶׁתְּסַפְּרִי לָהֶם מָה עִנְיַן שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וּמַה סִּפּוּרָן, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתָן וְחוֹזֶרֶת וּבוֹכָה וּמְנַשַּׁקְתָּן, וְשֶׁתַּגִּידִי לָהֶם בִּדְבַר אֲחוֹתֵךְ, כֵּיצַד זֶה הִלְקְתָה אוֹתָן בְּשׁוֹטִים שֶׁל עַנְפֵי עֵץ-תָּמָר כְּגֶבֶר. זוֹ הִיא שְׁאֵלָתָם, וְשָׁלוֹם”.

אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת לָאוֹרְחִים: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר מִשִּׁמְכֶם?” אָמְרוּ כֻלָּם: “הֵן”, מִלְּבַד גַ’עְפָר שֶׁשָּׁתַק. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: חֵי-אֱלֹהִים שֶׁהֶעֱלַבְתֶּם אוֹתָנוּ עֶלְבּוֹן קָשֶּׁה, אוֹרְחֵינוּ, וַהֲרֵי הֲתְנֵינוּ עֲלֵיכֶם תְּנָאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמִּי שֶׁיְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ יִשְׁמַע מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנוֹ. לֹא דַי לָכֶם שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶתְכֶם לְבֵיתֵנוּ וְהֶאֱכַלְנוּ אֶתְכֶם מִצֵידָתֵנוּ? וְאוּלָם אֵין זוֹ אַשְׁמַתְכֶם בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהִיא אַשְׁמַת זֶה שֶׁהוֹבִילְכֶם אֵלֵינוּ". הִפְשִׁילָה שַׁרְוֻלֶיהָ מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְחָבְטָה שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע וְאָמְרָה: “מַהֵרוּ”. נִפְתְּחָה דֶלֶת תָּא אֶחָד וְיָצְאוּ מִתּוֹכוֹ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. אָמְרָה: “כִּבְלוּ אֶת אֵלֶּה הַפַּטְפְּטָנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם גַּב אֶל גַּב”. עָשׂוּ כֵן וְאָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, צַוִּי עָלֵינוּ וְנַתִּיז רָאשֵׁיהֶם שֶׁל אֵלּוּ”. אָמְרָה: “תְּנוּ לָנוּ שְׁהוּת שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם, מִי הֵם, לִפְנֵי שֶׁיַּתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם”. אָמַר הַסַּבָּל: “יְהֵא אֱלֹהִים סִתְרָה לִי, אַל תָמִיתִי אוֹתִי בַּעֲוֹן זוּלָתִי. וַהֲרֵי כָּל אֵלֶּה חָטְאוּ מִבַּלְעָדַי אָנִי, שֶׁכֵּן הָיָה לֵילֵנוּ נָאֶה, חֵי-אֱלֹהִים, אִלּוּ פְּטוּרִים הָיִינוּ מִקַּבְּצָנִים אֵלּוּ שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְנָסִים לִמְדִינָה מְרֻבָּה בְּאֻכְלְסֶיהָ, הָיוּ מַחֲרִיבִים אוֹתָהּ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

מַה נָּאָה הַסְּלִיחָה מֵאֵת הַיָּכוֹל,

וּמַה גַּם לַחֲסַר יֶשַׁע בַּכֹּל מִכֹּל.

חֵי קְדֻשַּׁת הַיְדִידוּת אוֹתָנוּ אָפְפָה,

אַל תַּהַרְגִי אֶת הָרֵאשִׁית בְּיַד סוֹפָהּ.

כְּשֶׁגָּמַר הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ צָחֲקָה הָעַלְמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר, הִמְשִׁיכָה סִפּוּרָהּ וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעַלְמָה אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּעֲסָה צָחֲקָה וּפָנְתָה לַחַבְרַיָּה וְאָמְרָה: “סַפְּרוּ לִי, מִי אַתֶּם, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה מֵחַיֵּיכֶם אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. וְאִלְמָלֵא שֶׁאַתֶּם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וְנִכְבָּדִים אוֹ מוֹשְׁלִים בְּעַמְּכֶם לֹא הֱיִיתֶם מְעִזִּים פְּנֵיכֶם עַד כְּדֵי כָּךְ”. וְאָמַר הַכַלִיף: אוֹי לְךָ, גַ’עְפָר, הַגֵּד לָהּ מִי אָנוּ, שֶׁלֹּא תְּמִיתֵנוּ מִתּוֹךְ שְׁגָגָה, וְדַבֵּר אִתָּהּ רַכּוֹת שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לָנוּ רָעָה". אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין זֶה אֶלָּא מִקְצָת מִמַּה שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ”. גָּעַר בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “לַכֹּל עֵת: עֵת לְמַהֲתַלּוֹת וְעֵת לְכֹבֶד רֹאשׁ”.

כָּךְ הָיָה, וְהָעַלְמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת פָּנְתָה אֶל הַקַּבְּצָנִים וְאָמְרָה לָהֶם: "אַחִים אַתֶּם? " אָמְרוּ לָהּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ אֶלָּא פַקִירִים וְזָרִים”. אָמְרָה לְאֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם עִוֵּר מִלֵּדָה אַתָּה בְּעֵינְךָ הָאֶחָת?” אָמַר: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵרַע לִי מְאוֹרָע נִפְלָא כְּשֶׁהֻפְּלָה עֵינִי. וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. שָׁאֲלָה אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמְרוּ לָהּ כְּמָה שֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן. אָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת הוּא, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בַּאֲרָצוֹת וּבָאָדָם”. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם הָעַלְמָה וְאָמְרָה: “כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר לִי סִפּוּרוֹ וּמַה סִּבַּת בּוֹאוֹ אֶצְלֵנוּ. אַחַר-כָּךְ יַצְדִּיעַ בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ לִפְרִידָה וְיֵלֶךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ”. הָיָה הַסַּבָּל רִאשׁוֹן שֶׁנִּגַּשׁ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי. סַבָּל פָּשׁוּט אָנִי, וְנָתְנָה לִי עֲקֶרֶת-הַבַּיִת מַשָּׂא לְשֵׂאתוֹ, וְהוֹבִילָה אוֹתִי תְּחִלָּה אֶל בֵּית מוֹכֵר-הַיָּיִן וּמִמֶּנּוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב וּמִן הַקַּצָּב אֶל מוֹכֵר-הַפֵּרוֹת וּמֵאֶצְלוֹ אֶל מוֹכֵר-הַתַּבְלִין וּמִמּוֹכֵר-הַתַּבְלִין לְמוֹכֵר-מִינֵי-מְתִיקוֹת וּלמוֹכֵר-בְּשָׂמִים וּמִמֶּנּוּ לְכָאן, וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע. זֶהוּ סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם”. צָחֲקָה הָעַלְמָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַצְדַּע בְּיָדְך אֶל מִצְחֲךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “וְהָאֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהּ:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן

גְּבִרְתִּי, דְּעִי שֶׁהַסִּבָּה לְגִלּוּחַ זְקָנִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הִיא זוֹ: הָיָה אָבִי מֶלֶךְ וְהָיָה לוֹ אָח. וְהָיָה אָחִיו מֶלֶךְ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. אֵרַע הַדָּבָר שֶׁבּוֹ בְּיוֹם שֶׁיָּלְדָה אִמִּי אוֹתִי, נוֹלַד בֵּן לְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי. עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁגָּדַלְנוּ. וְהָיִיתִי מְבַקֵּר אֵצֶל דּוֹדִי תְּכוּפוֹת וְשׁוֹהֶה עִמּוֹ חֳדָשִׁים מִסְפָּר. והָיָה בֶּן-דּוֹדִי מְכַבְּדֵנִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, טוֹבֵחַ לִי טֶבַח-צֹאן וְצֹולֵל לִי יָיִן, וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים. כְּשֶׁנִּכְנַס בָּנוּ יַיִן, אָמַר לִי בֶּן-דּוֹדִי: “בַּקָּשָׁה חֲשׁוּבָה לִי אֵלֶיךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁלֹּא תְּעַכֵּב עַל יָדִי מִמַּה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֶעֱלָם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר, וּמֵאַחֲרָיו אִשָׁה רְעוּלָה, מְקֻטֶּרֶת בְּשָׂמִים וּלְבוּשָׁה שִׂמְלוֹת מֶשִׁי שֶׁעֶרְכָּן הוֹן עָצוּם. פָּנָה אֵלַי, כְּשֶׁהָאִשָּׁה מֵאַחֲרָיו וְאָמַר: “טֹל אִשָּׁה זוֹ וַעֲבֹר לְפָנַי אֶל בֵּית-קְבָרוֹת פְּלוֹנִי”. תֵּאַר אוֹתוֹ לְפָנַי וִידַעְתִּיו. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִכָּנֵס עִמָּהּ לְתוֹךְ מְקוֹם-הַקְּבָרוֹת וְהַמְתֵּן לִי שָׁם”. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לְהָשִׁיב פָּנָיו מִשּׁוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. לָקַחְתִּי אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְקוֹם-הַקְּבָרוֹת אֲנִי וְהִיא. לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁבָּא בֶּן-דּוֹדִי וְעִמוֹ סֵפֶל וּמַיִם בְּתוֹכוֹ, וְשַׂק וְגֶבֶת בְּתוֹכוֹ וְקַרְדֹּם. תָּפַס בַּקַּרְדֹּם וּבָא לְקֶבֶר שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, בַּתָּוֶךְ. פָּתַח אוֹתוֹ וְחִלֵּץ אֲבָנָיו לְצַד הַקֶּבֶר, חָפַר בַּקַּרְדֹּם בְּקַרְקַע הַקֶּבֶר עַד שֶׁנִּתְגַלָּה בַּקַּרְקַע רִקּוּעַ בַּרְזֶל כְּגָדְלָהּ שֶׁל דֶּלֶת קְטַנָּה. הֵרִים אוֹתָהּ וְנִרְאֲתָה תַּחְתֶּיהָ לוּלִית. פָּנָה לָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הַבְּרֵרָה בְּיָדֵךְ”. יָרְדָה הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ לוּלִית. פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-דּוֹדִי, יְהֵא חַסְדְּךָ שָׁלֵם עִמִּי. כְּשֶׁאֵרֵד אֲנִי לְתוֹךְ מָקוֹם זֶה, הַחֲזֵר עָלָיו עַל הָרִקּוּעַ אֶת הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה. וּלְמַעַן מַלֵּא חַסְדְּךָ בִּשְׁלֵמוּת, הֲרֵי גֶבֶת זֶה שֶׁבַּשַּׂק וּמַיִם אֵלֶּה שֶׁבַּסֵּפֶל, גַּבֵּל אֶת הַגֶּבֶת בָּהֶם וְטוּחָה אֶת הַקֶּבֶר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה מִסָּבִיב לָאֲבָנִים, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מֵחָדָשׁ נִפְתַּח זֶה אַךְ תּוֹכוֹ עַתִּיק”, שֶׁכֵּן זֶה לִי שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁעָמַלְתִּי בּוֹ בְּאֵין יוֹדֵעַ זוּלָתִי אֱלֹהִים. הִנֵּה זוֹ הִיא בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “יְהִי רָצוֹן, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁלֹּא נִפָּקֵד מֵאִתְּךָ זְמַן רָב”, וְיָרַד בַּלּוּלִית.

כְּשֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינַי, קַמְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי הָרִקּוּעַ וְעָשִׂיתִי כְּמִצְוָתוֹ, וְחָזַר הַקֶּבֶר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וַאֲנִי כְּאִישׁ עֲבָרוֹ יַיִן וְשִׁכּוֹר. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹן דּוֹדִי, וְהָיָה אָז דּוֹדִי בְּצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וְאַיָּל. יָשַׁנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִרְהַרְתִּי בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וּבְמַה שֶׁאֵרַע בּוֹ בְּבֶן-דּוֹדִי, הִתְחָרַטְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בַּחֲרָטָה תּוֹעֶלֶת, עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ וְעַל זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ. בִּקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא נַפְשִׁי שֶׁרַק חֲלוֹם הָיָה זֶה. הִתְחַלְתִּי שׁוֹאֵל לְבֶן-דּוֹדִי, וְאֵין אָדָם מֵשִׁיב לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו. יָצָאתִי לְבֵית-הַקְּבָרוֹת אֶל מְקוֹם הַקְּבָרִים, וְחִפַּשְׂתִּי אֶת מְקוֹם הַצִּיּוּן וְלֹא הִכַּרְתִּיו. לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתּוֹבֵב עַל צִיּוּן אַחֲרֵי צִיּוּן וְעַל קֶבֶר אַחֲרֵי קֶבֶר, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא מָצָאתִי דַרְכִּי אֵלָיו. חָזַרְתִּי לָאַרְמוֹן וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי, שֶׁהָיְתָה דַעְתִּי טְרוּדָה בְּבֶן-דּוֹדִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לוֹ. הָיִיתִי מִצְטָעֵר צַעַר רַב וּבִלִּיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַלַּיְלָה בִּדְאָגָה עַד הַבֹּקֶר. בָּאתִי שׁוּב לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֶן-דּוֹדִי, וְהִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁקִּבַּלְתִּי דְבָרָיו. חָזַרְתִּי עַל כָּל צִיּוּנֵי הַקְּבָרוֹת כֻּלָּם וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ צִיּוּן וְאוֹתוֹ קֶבֶר. נִשְׁאַרְתִּי בְּכָךְ שִׁבְעָה יָמִים מִבְּלִי שֶׁאֶמְצָא אֵלָיו דָרֶךְ. תָּקְפוּ עָלַי הַרְהוֹרִים רָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט נִטְרָפָה עָלַי דַעְתִּי. לֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אֶלָּא בְזֶה שֶׁנָּסַעְתִּי וְחָזַרְתִּי אֶל אָבִי. וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינַת אָבִי, קָמָה עָלַי חֲבוּרָה עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה וּכְבָלוּנִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ כָּל תְּמִיהָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שַׁלִּיטָה שֶׁל הַמְּדִינָה וְהֵם מְשָׁרְתֵי אָבִי וּנְעָרָיו. נָפְלָה עָלַי אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵיהֶם וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַהו שֶׁאֵרַע לְאָבִי”. שָׁאַלְתִּי אֶת אֵלֶּה שֶׁתְּפָסוּנִי לְסִבַּת הָעִנְיָן וְלֹא הֵשִׁיבוּ לִי תְּשׁוּבָה. לְאַחַר זְמַן אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנַי: “בָּגַד הַזְּמַן בְּאָבִיךָ וּבָגְדוּ בוֹ הַחֲיָלוֹת וְהָרַג אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, וּבִפְקֻדָּתוֹ הוּא שֶׁאָנוּ אוֹרְבִים לְךָ”. תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי בִּגְלַל הַשְּׁמוּעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעִנְיָן אָבִי, וְהֶעֱמִידוּנִי לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.

וְהָיְתָה בֵינִי וּבֵין הַמִּשְׁנֶה שִׂנְאָה קְדוּמָה. וְהַסִּבָּה הִיא זוֹ: הָיִיתִי שָׁטוּף בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת. כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל גַּג אַרְמוֹנִי, יָרַד עוֹף עַל גַּגּוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וְעָמַד שָׁם. בִּקַּשְׁתִּי לִירוֹת בָּעוֹף, אַךְ הַכַּדּוּר הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וּפָגַע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, שֶׁכָּךְ נִגְזָרָה גְזֵרָה, כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר בְּאַחַד הַמְּשָׁלִים הַקְּדוּמִים:

הָלַכְנוּ בַדֶּרֶךְ עָלֵינוּ נִגְזָרָה,

וּמִי שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו דֶרֶךְ, עֲבָרָהּ.

וְכָל אֲשֶׁר יְחַכֶּה לוֹ מוֹתוֹ בְּאָרֶץ,

לֹא יְבוֹאוֹ בְּזוּלָתָהּ כָּל קָרֶץ.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וּכְשֶׁהֻפְּלָה עֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאָבִי הָיָה מֶלֶךְ הַמְּדִינָה. וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת הָאֵיבָה בֵינוֹ וּבֵינִי. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו וַאֲנִי כָבוּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, צִוָּה לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאֵיזֶה חֵטְא אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי?” אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ חֵטְא גָדוֹל מִזֶּה?” וְרָמַז עַל עֵינוֹ שֶׁהֻשְׁחָתָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹגֵג הָיִיתִי”. אָמַר: “אִם אַתָּה בְשׁוֹגֵג עָשִׂיתָ, הֲרֵי אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְמֵזִיד”. אָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”, וְהִגִּישׁוּ אוֹתִי אֵלָיו. שָׁלַח אֶצְבָּעוֹ בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, וְנַעֲשֵׂיתִי מֵאוֹתָהּ שָׁעָה עִוֵּר בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְכָבְלֵנִי וְשָׂם אוֹתִי בְתֵבָה וְאָמַר לְנוֹשֵׂא-הַחֶרֶב: “קַבֵּל לִרְשׁוּתְךָ אֶת זֶה וּשְׁלֹף חַרְבְּךָ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהָרְגֵהוּ וַעֲזֹב אוֹתוֹ לַחַיָּה וְלָעוֹף שֶׁיֹּאכְלוּהוּ”. נָשָׂא אוֹתִי נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב מִן הָעִיר לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל עֲרָבָה, וְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַתֵּבָה כְּשֶׁאֲנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּי יָדַי וְכָבוּל בִּשְׁתֵּי רַגְלָי, וּבִקֵּשׁ לְקַשֵּׁר עֵינַי וּלְהָרְגֵנִי אַחֲרֵי זֶה. בָּכִיתִי בְּכִי מַר עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ לְבֶכִי. תָּלִיתִי עֵינַי בּוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הֵן שַׂמְתִּי אֶתְכֶם שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

מִפְּנֵי חִצֵּי מְשַׂנֵּא, וַתְּנַחֲתוּם בְּלִבִּי.

וָאֱהִי מְצַפֶּה לָכֶם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה,

בִּהְיוֹת יַד-יְמִין לְיַד שְׂמֹאל זְקוּקָה.

אַל-נָא יְחָרֶפְכֶם מְחָרֵף בִּגְלָלִי.

וְעִזְבוּ אֶת אוֹיְבִי יִיר הוּא חִצָּיו בִּי.

אִם אַתֶּם לֹא מִשְׁמָּר תִּהְיוּ לִי בִּפְנֵי אוֹיְבַי,

נָא הַחֲרִישׁוּ וּבְעֶזְרוֹ אַל תִּהְיוּ וְלֹא תָקוּמוּ עָלַי.

וְאָמַר עוֹד:

וְאַחִים חֲשַׁבְתִּים שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

וַיִּהְיוּ כֵן, אַךְ לֹא לִי כִּי אִם לְאוֹיְבִי.

דִּמִּיתִים מוֹרִים בַּחִצִּים וְלֹא יַחְטִיאוּ,

וַיִּהְיוּ כֵּן, אַךְ בְּלִבִּי אוֹתָם הֵבִיאו

כְּשֶׁשָּׁמַע נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב שִׁירִי, – וּכְבָר הָיָה נוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ טוֹבוֹת הַרְבֵּה – אָמַר: “אֵיכָה אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁאֵינֶנִּי אֶלָּא עֶבֶד סָר לְמִשְׁמַעַת אֲדוֹנָיו?” אַחֲרֵי-כֵן אָמַר: “הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ וְאַל תַּחֲזֹר לְאֶרֶץ זוֹ, שֶׁלֹּא תִּסָּפֶה וְאִסָּפֶה עִמְּךָ” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ רָעָה,

וְתֵן לִסְפֹּד לֶחָצֵר לְזֶה שֶׁבְּנָאָהּ.

כִּי תִמְצָא לְךָ אֶרֶץ תְּמוּרַת אָרֶץ,

אַךְ לֹא לְנַפְשֶׁךָ בַּעֲלוֹת עָלֶיהָ קָרֶץ.

תָּמַהְתִּי לַחַי בְּאַרְצוֹת בּוּז וְקָלוֹן,

עֵת אֶרֶץ-אֵל רְחָבָה וּדְרוֹר בָּהּ נָכוֹן.

וְאַל תִּשְׁלַח שָׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת נִכְבָּדָה,

כִּי לֹא תִיעַץ לַנֶּפֶשׁ טוֹב בִּלְתִּי הִיא לְבַדָּה.

וְלֹא יֶחֱזַק לְעוֹלָם עָרְפּוֹ שֶׁל שַׁחַל,

עַד אִם חָזַק בְּרוּחוֹ, הֶאֱמִין וַיּוּכַל.

נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו, וַעֲדַיִן לֹא הָיִיתִי בּוֹטֵחַ בְּהַצָּלָתִי. וְהָיָה עִוְרוֹן עֵינִי קַל בְּעֵינַי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁנִּצַּלְתִּי. נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית-דּוֹדִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְשַׂחְתִּי לְפָנָיו מַה שֶּׁאֵרַע לְאָבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵהַפָּלַת עֵינִי. בָּכָה בְּכִי רַב וְאָמַר: “אָכֵן הוֹסַפְתָּ יָגוֹן עַל יְגוֹנִי וְצַעַר עַל צַעֲרִי, שֶׁכֵּן נֶעֱלַם בֶּן-דּוֹדְךָ מֵעֵינֵינוּ זֶה יָמִים רַבִּים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו”. וְהָיָה בּוֹכֶה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וְהָיִיתִי אֲנִי מִתְאַבֵּל עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד. בִּקֵּשׁ לָשִׂים סַמֵּי-מַרְפֵּא עַל עֵינִי, אַךְ נוֹכַח שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּאֱגוֹז הַנָּבוּב. אָמַר לִי: “בְּנִי, טוֹב שֶׁנִּפְגַעְתָּ בְּעֵינֶךָ וְלֹא נִפְגַּעְתָּ בְּנַפְשֶׁךָ”.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. שָׂמַח דּוֹדִי בְּמַה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּשֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיַן בְּנוֹ, וְאָמַר: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת צִיּוּן הַקֶּבֶר”. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן הָלַכְתִּי אַחֲרֵי זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הִכַּרְתִּי מְקוֹמוֹ”. הָלַכְתִּי אֲנִי וְדוֹדִי אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, הִתְבּוֹנַנְתִּי לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל וְהִכַּרְתִּי שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם. שָׂמַחְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִכְנַסְנוּ אֲנִי וָהוּא אֶל תּוֹךְ קֻבַּת הַקֶּבֶר. הֵסַרְנוּ אֶת הַטִּיחַ מֵעַל הַקֶּבֶר, וְהֵרַמְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרַדְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי חֲמִשִּׁים מַדְרֵגוֹת בְּעֶרֶךְ. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הַלּוּלִית. וְהִנֵּה עָשָׁן עוֹלֶה וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ. אָמַר דּוֹדִי אֶת הַמַּאֲמַר שֶׁכָּל אוֹמְרָיו לֹא יֵבוֹשׁוּ, כְּלוֹמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הָלַכְנוּ וּפִתְאֹם הִגַּעְנוּ לְאוּלָם מָלֵא קֶמַח וּתְבוּאָה וְכָל מִינֵי צָרְכֵי אֹכֶל וְזוּלַת זֶה. רָאִינוּ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם כִּלָּה מְשֻׁלְשֶׁלֶת עַל גַּבֵּי מִטָּה. הִסְתַּכֵּל דּוֹדִי בַּמִּטָּה וּמָצָא אֶת בְּנוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר, כְּאִלּוּ הֵטִילוּ אוֹתָם לְתוֹךְ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ. כְּשֶׁרָאָה דוֹדִי כָּךְ, יָרַק בִּפְנֵי בְּנוֹ וְאָמַר: “כְּדָאי וְרָאוּי אַתָּה לְכָךְ, מְתֹעָב, זֶהוּ עָנְשְׁךָ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר עֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשְּׁנֵים עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן סִפֵּר לָעַלְמָה, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרָיו וְהַכַלִיף וְגַ’עְפָר שׁוֹמְעִים, כָּך: טָפַח דּוֹדִי בְנַעַל עַל בְּנוֹ, כְּשֶׁזֶּה מוּטָל כַּעֲרֵמָה שֶׁל פֶּחָם שָׁחוֹר. תָּמַהְתִּי עַל מִנְהָגוֹ בּוֹ, וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל בֶּן-דּוֹדִי וְהָעַלְמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפֶחָם שָׁחוֹר. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, כָּל קְרָבַי וַהֲגִיגַי מְלֵאִים יָגוֹן עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְבִנְךָ, כְּלוּם אֵין דַּי בְּכָל זֶה עַד שֶׁאַתָּה מְטַפֵּחַ עָלָיו גַם בְּנַעַל?” אָמַר: “בֶּן-אָחִי, בְּנִי זֶה מִקַּטְנוּתוֹ לָהוּט הָיָה אַחֲרֵי אַהֲבַת אֲחוֹתוֹ, וְהָיִיתִי מוֹנְעוֹ מִמֶּנָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאָמַרְתִּי: הֲרֵי שְׁנֵיהֶם קְטַנִּים הֵם. כְּשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ מַעֲשֵׂה חֵטְא, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה. וְאִם גַּם כִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַשְּׁמוּעָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן תְּפַסְתִּיו וְנָזַפְתִּי בּוֹ נְזִיפָה חֲמוּרָה, וְאַף הָעֲבָדִים הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ תוֹכֵחָה נִמְרֶצֶת. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֱוֵה נִזְהָר מִמַּעֲשֵׂה חֵטְא כָּזֶה שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ אָדָם לְפָנֶיךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אָדָם אַחֲרֶיךָ, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְךָ שֵׁם רָע בֵּין הַנְּסִיכִים וְהָיִיתָ לְחֶרְפָּה וְלִשְׁנִינָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֵצֵא סוּרֵנוּ רָע עַל יְדֵי הַשַּׁיָּרוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת. הִשָּׁמֶר לְךָ מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, שֶׁאִם לָאו, הֲרֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ וּמוֹצִיאֲךָ לַהֲרִיגָה”. הִפְרַדְתִּי אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְהָיְתָה אוֹתָהּ בַּת-בְּלִיַּעַל אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם הַשָּׂטָן, וְיִפָּה מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה בְּנִי שֶׁהִפְרַדְתִּי בֵּינֵיהֶם, בָּנָה לוֹ מְאוּרָה זוֹ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְסִדֵּר אוֹתָהּ, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכָהּ צָרְכֵי אֹכֶל, כִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהֵעָדְרִי, כְּשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, וּבָא לְכָאן עִם אֲחוֹתוֹ. וּבָא עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּשְׂרָפָם. אַךְ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא קָשֶׁה מִזֶּה וְקַיָּם יוֹתֵר”. בָּכָה וּבָכִיתִי עִמּוֹ. הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “בְּנִי, מֵעַתָּה אַתָּה תְּמוּרָתוֹ”. הִרְהַרְתִּי שָׁעָה בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּבַחֲלִיפוֹתָיו, בָּזֶה שֶׁהָרַג הַמִּשְׁנֶה אֶת אָבִי וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו, וְשִׁחֵת עֵינִי, וּבָזֶה שֶׁאֵרַע לְבֶן-דּוֹדִי מִן הַמְּאוֹרָע הַמְשֻׁנֶּה – וּבָכִיתִי וּבָכָה דוֹדִי עִמִּי.

אַחַר-כָּךְ עָלִינוּ וְהֶחֱזַרְנוּ אֶת רִקּוּעַ הַבַּרְזֶל לִמְקוֹמוֹ וְכִסִּינוּ אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְאַחַרֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר חָזַרְנוּ לְאַרְמוֹנֵנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ רַעַשׁ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם, וְקוֹל רָמְחֵיהֶם שֶׁל קַלְגַּסִּים מִשְׁתַּקְשֵׁק, בְּנֵי אָדָם מְרִיעִים וְרִסְנֵי סוּסִים מְקַשְׁקְשִׁים, סוּסִים דוֹהֲרִים וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָטוּף אָבָק וָחוֹל מִשַּׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים. בָּאנוּ בִּמְבוּכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מֶה הָעִנְיָן. שָׁאַלְנוּ וְהֻגַּד לָנוּ:" מִשְׁנֶה זֶה שֶׁהָרַג אֶת אָבִיךָ וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, גִּיֵּס גְּיָסוֹת וְאָסַף חֵילוֹת-צָבָא מִן הַבֵּדוּאִים הַפְּרָאִים, וַהֲרֵי הוּא וְצִבְאוֹתָיו בְּדַרְכָּם, רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאֵין מִסְפָּר לָהֶם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם". הִסְתָּעֲרוּ פִּתְאֹם עַל הַמְּדִינָה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחַ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְנַגֵּד לָהֶם, מָסְרוּ אֶת הַמְּדִינָה לְיָדוֹ. נָפַל דּוֹדִי, וַאֲנִי בָּרַחְתִּי אֶל מִחוּץ לַמְּדִינָה, שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם אַתָּה נוֹפֵל בְּיָדוֹ הוּא הוֹרֵג אוֹתְךָ”. נִתְחַדְּשׁוּ עָלַי יְגוֹנִי וְהִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶׁאֵרַע לְאָבִי וּלְדוֹדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתִי, יַכִּירוּנִי אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְצִבְאוֹת אָבִי, וְהָיְתָה זֹאת מִיתָתִי וּכְלָיָה שֶׁלִּי. לֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ שֶׁאֶמָּלֵט בָּה אֶלָּא בְּגִלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי. וְכָךְ עָשִׂיתִי וְשִׁנִּיתִי לְבוּשִׁי וְיָצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי לְעִיר זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיְבִיאֵנִי לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי למְדִינָה זוֹ בְלֵיל אֶמֶשׁ וְעָמַדְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֶפְנֵה. וְהִנֵּה קַבְּצָן זֶה הַשֵּׁנִי עוֹמֵד. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נָכְרִי אָנִי. אָמַר לִי: “וְאַף אֲנִי כָךְ, זָר”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְּכָךְ, עַד שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ זֶה בֶּן-הַלְּוָיָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּנוּ וְנָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְאָמַר: “נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ כָךְ, זָרִים”. הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁתָּקְפָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה, וְהוֹלִיכָנוּ גוֹרָלֵנוּ אֲלֵיכֶם. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית. אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת ,הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ. אָמְרָה אֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל זוּלָתִי”. תָּמְהוּ כֻּלָּם עַל סִפּוּרוֹ, וְאָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “חֵי-אֱלֹהִים, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כְּמָה שֶׁאֵרַע לְקַבְּצָן זֶה”.

נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּפָתַח וְאָמָר:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי

גְּבִרְתִּי, אַף אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי סוּמָא בְּעֵינִי, וְאַף לִי סִפּוּר נִפְלָא שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַקֻּרְאָן בְּכָל שֶׁבַע גִּרְסוֹתָיו, וְקוֹרֵא סְפָרִים וּמַרְצֶה אוֹתָם לִפְנֵי זִקְנֵי-חָכְמָה, וְעָסַקְתִּי בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּבִדְבֵרי הַמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹקֵד עַל כָּל שְׁאָר הֶחָכְמוֹת, עַד שֶׁעָלִיתִי עַל בְּנֵי דוֹרִי, וְעָלָה כְּתַב-יָדִי עַל כָּל כִּתְבֵי-יָדָם שֶׁל הַסּוֹפְרִים כֻּלָּם, וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמִי בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְאֵצֶל כָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתִי לְמֶלֶךְ הֹדּוּ וְשָׁלַח לְאָבִי לְהַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו, וְשָׁלַח לְאָבִי מַתָּנוֹת וּכְלֵי-חֵפֶץ הָרְאוּיִים לִמְלָכִים. צִיֵּד אוֹתִי אָבִי בְּשֵׁשׁ סְפִינוֹת, וְנָסַעְנוּ בַּיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים וְהִגַּעְנוּ לְיַבָּשָׁה. הוֹצֵאנוּ סוּסִים שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסְּפִינוֹת וְהִטְעַנּוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת עַל עֲשָׂרָה גְמַלִּים. הָלַכְנוּ קְצָת לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה אָבָק עָלָה וְנִתְעוֹרֵר עַד שֶׁסָּתַם אֶת חֲלַל הָאָרֶץ בְּאֵין לִרְאוֹת כְּלוּם. אַחֲרֵי שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, סָר הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, אֲרָיוֹת מַפִּילִים אֵימָה וּלְבוּשָׁם בַּרְזֶל. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם וְהִנֵּה הֵם עַרְבִיִּים, לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאָנוּ מְתֵי-מִסְפָּר וְעִמָּנוּ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְמֶלֶךְ הֹדּוּ, הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְשָׁלְחוּ רָמְחֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ. רָמַזְנוּ לָהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ לָהֶם: “שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ הֹדּוּ הַמְרוֹמָם אָנוּ, אַל תַּזִּיקוּ לָנוּ”. אָמְרוּ: " אֵין אָנוּ בְּאַרְצוֹ וְלֹא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ". הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהַנְּעָרִים וּבָרְחוּ הַנִּשְׁאָרִים, וּבָרַחְתִּי אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּפְצַעְתִּי פֶּצַע אָנוּשׁ. הִשִּׂיאוּ הַמָמוֹן וְהַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ אֶת דַּעַת הָעַרְבִיִּים מִמֶּנִּי, וְהָיִיתִי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ, הָיִיתִי נִכְבָּד וְנַעֲשֵׂיתִי נִקְלֶה. הָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַר, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מַחֲסֶה בְּתוֹךְ מְעָרָה עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. לֹא פָּסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח וּבְצוּרָה שֶׁסָּר מִמֶּנָּה הַחֹרֶף עִם קָרָתוֹ וְסָר אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְעָלוּ פְּרָחֶיהָ וְזָרְמוּ פְּלָגֶיהָ וְצִפְצְפוּ צִפֳּרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר בְּמָקוֹם שֶׁתֵּאֵר אוֹתָהּ:

עִיר לֹא פַחַד לַיּוֹשֵׁב בִּגְבוּלָהּ,

וְהַבִּטָּחוֹן רֵעַ, חָבוּר לָהּ.

כְּאִלּוּ הָיְתָה תוֹכָהּ לְיוֹשְׁבֶיהָ,

גִּנַּת פְּאֵר נִגְלוּ פִלְאוֹתֶיהָ.

שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר עָיַפְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָיִיתִי מָלֵא יָגוֹן וּבְפָנַי חִוָּרוֹן. וְעִם זֶה הֲרֵי הָיָה מַצָּבִי בְּרָע, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן לִפְנוֹת. סַרְתִּי אֶל חַיָּט בַּחֲנוּתוֹ. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלֹום, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהִסְבִּיר לִי פָּנִים, וּשְׁאָלַנִי לְסִבַּת בּוֹאִי לְמָקוֹם זָר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. נִצְטָעֵר עָלַי וְאָמַר: “בָּחוּר, אַל תְּגַלֶּה מַה שֶּׁאִתְּךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּאוֹיְבֵי אָבִיךָ, וְהוּא דוֹרֵשׁ מֵעמּוֹ דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם”. שָׂם לְפָנַי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכַלְתִּי וְאָכַל עִמִּי וּבִלִּינוּ הַלַּיְלָה בְּשִׂיחָה. אַחַר-כָּךְ הִקְצָה לִי בְרָצוֹן מָקוֹם בְּפִנַּת חֲנוּתוֹ, וְהֵבִיא לִי מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ מִכַּר וָכֶסֶת. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, אָמַר לִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חָכָם אֲנִי בְּחָכְמַת הַמִּשְׁפָּטִים וְיוֹדֵעַ סֵפֶר וּכְתָב וְחֶשְׁבּוֹן, וְאָמָּן בִּמְלֶאכֶת יְפִי הַכְּתָב”. אָמַר: “אוּמָנוּתְךָ אוּמָנוּת סְרָק הִיא בְּאַרְצֵנוּ. אֵין בְּעִירֵנוּ יוֹדֵעַ בְּמַדָּע וְלֹא בִּכְתָב, זוּלָתִי בְּרֶוַח מָמוֹן”. אָמַרְתִּי: " חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם מִלְּבַד מַה שּׁמָּנִיתִי לְפָנֶיךָ". אָמַר: “אֱזֹר חֲלָצֶיךָ וְטֹל גַּרְזֶן וְחֶבֶל וַחֲטֹב עֵצִים בָּעֲרָבָה, שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּזֶה עַד שֶׁיַּעֲזָרְךָ הַשֵּׁם. וְאַל תַּגֵּד לְאָדָם מִי אַתָּה, שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ”. קָנָה לִי גַרְזֶן וְחֶבֶל, וּמְסָרַנִי לַאֲחָדִים מֵחוֹטְבֵי הָעֵצִים. וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי. יָצָאתִי עִמָּם וְחָטַבְתִּי עֵצִים כָּל יוֹמִי כֻּלּוֹ, וְהֵבֵאתִי מַשָּׂא עֵצִים עַל רֹאשִׁי וּמְכַרְתִּיו בַּחֲצִי הַדִּינָר, אָכַלְתִּי בְּמִקְצָתוֹ וְהִנַּחְתִּי עִמִּי מִקְצָתוֹ, וְהִמְשַׁכְתִּי בְּכָךְ זְמַן שֶׁל שָׁנָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה בָּאתִי יוֹם אֶחָד אֶל הָעֲרָבָה כְּמִנְהָגִי. עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי סְבָךְ-עֵצִים בְּשִׁפּוּלֵי מָקוֹם אֶחָד, וּבוֹ עֲצֵי דֶלֶק לְמַכְבִּיר. נִכְנַסְתִּי לְשִׁפּוּלֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָאתִי גֶזַע אַלּוֹן עָבֶה. חָפַרְתִּי מִסָּבִיב לוֹ וְהֵסַרְתִּי אֶת הֶעָפָר. נִתְקַל הַגַּרְזֶן בְּטַבַּעַת שֶׁל נְחשֶׁת. נִקִּיתִיהָ מִן הֶעָפָר, וְהִנֵּה הִיא תְּקוּעָה בְּרִקּוּעַ שֶׁל עֵץ. הֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְנִתְגַּלְּתָה מִתַּחְתָּיו מַדְרֵגָה. יָרַדְתִּי עַד לְשִׁפְלָהּ שֶׁל הַמַּדְרֵגָה וְרָאִיתִי דֶלֶת. נִכְנַסְתִּי בָּהּ וְרָאִיתִי אַרְמוֹן מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבִּנְיָנִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים. מָצָאתִי בְּתוֹכוֹ עַלְמָה כַּפְּנִינָה הַיְקָרָה, כָּל דְּאָגָה וְכַעַס וָצַעַר מִן הַלֵּב מְסִירָה. קוֹלָהּ מַרְפֵּא לְכָל יָגוֹן, וְלוֹקֵחַ שְׁבִי כָּל חָכָם וְנָבוֹן. קוֹמָתָהּ נָאָה לִרְאוֹת, וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ תָּאֳמֵי צְבִיּוֹת. לְחָיֶיהָ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת בְּזֹךְ צִבְעָן, וּלְהַפְלִיא עֵין רוֹאִים עוֹרָן. פָּנֶיהָ נִשְׁקָפוֹת מֵאֲפֵל לֵיל תַּלְתַּלֶיהָ, וּמֵעַל לְכִתְפוֹתֶיהָ מַבְרִיק בְּרַק שִׁנֶּיהָ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ:

תַּלְתַּלֶיהָ שְׁחוֹרִים וְזָקוּף גֵּוָהּ,

עַל תְּלוּלִית נִשָּׂאָה כַּעֲרָבָה עֲנֵפָה.

וְאָמַר אַחֵר:

אַרְבָּעָה לַאֲחָדִים כְּמוֹ בָהּ, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

אֶת כָּל דְּמֵי לְבָבִי אֶשְׁפֹּךְ בִּשְׁבִילָם:

אוֹר זֹהַר הַמֵּצַח, שְׁחוֹר-לֵיל תַּלְתַּל צָנוּף,

לְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים וַעֲדִי הַגֵּו הַזָּקוּף.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְנָתַתִּי שֶׁבַח לְיוֹצְרָהּ עַל מַה שֶּׁבָּרָא מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי. הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה, אָדָם אוֹ שֵׁד?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אָדָם”. אָמְרָה: “וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי כָאן, לֹא רָאִיתִי בוֹ שׁוּם אָדָם כְּלָל?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, מָצָאתִי קוֹלָהּ עָרֵב, וְנִכְנַס אֶל קִרְבִּי עַד עִמְקֵי הַלֵּב, וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, כּוֹכָבִי הַטּוֹב הוֹבִילַנִי לְהָסִיר דְּאָגָה וְיָגוֹן מִמֶּנִּי”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה בְּעֵינֶיהָ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַף אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי. דַּע שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס אָנִי, אֲדוֹן אִיֵּי עֲצֵי הַהָבְנִים, וְהִשִּׂיא אוֹתִי אָבִי לְבֶן-דּוֹדִי בֶּן-אָחִיו. אַךְ בְּלֵיל נִשּׂוּאַי חֲטָפַנִי שֵׁד, גַּרְגַרִיס בֶּן רַגְמוּס שְׁמוֹ, בֶּן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל אִבְּלִיס. טָס אִתִּי וְהוֹרִיד אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ מִכְּלֵי-מִלַּת וְתַכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי שֵׁשׁ וְכֵלִים וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה. וְאַחַת לַעֲשָׂרָה יָמִים הוּא בָּא אֶצְלִי וְלָן לַיְלָה כָאן, וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן לְקָחַנִי שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמַת קְרוֹבָיו. וְהִסְכִּים עִמִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶהֱיֶה זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ אִם בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה, אַעֲבִיר יָדִי עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ הָרְשׁוּמוֹת עַל הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל, וּבְטֶרֶם אָסִיר יָדִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ אֶצְלִי. וְזֶה לוֹ הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים, וְנוֹתְרוּ לוֹ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁיָּבוֹא. רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֲמִשָּׁה יָמִים, וְתִסְתַּלֵּק מִכָּאן יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא”? אָמַרְתִּי: “הֵן, בְּרָצוֹן רָב, אִם רַק יִתְקַיְּמוּ חֲלוֹמוֹתַי”. שָׂמְחָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְתָפְסָה בְּיָדִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי דֶרֶךְ שַׁעַר-קֶשֶׁת, וְנִכְנְסָה עִמִּי לְאַמְבַּטְיָה מְפֹאָרָה וְנֶהְדָּרָה. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, פָּשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי. פָּשְׁטָה אַף הִיא שִׂמְלוֹתֶיהָ וְנִכְנְסָה לָאַמְבַּטְיָה וְעָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְיָשְׁבָה עַל סַפָּה. הוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּהּ וְהֵבִיאָה מַשְׁקֵה-סֻכָּר מָסוּךְ בּמשֶׁק וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי. שָׂמָה לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אֶחָת. אָמְרָה: וְעַכְשָׁו שְׁכַב וְתָנוּחַ שֶׁעָיֵף אָתָּה". שָׁכַחְתִּי, גְּבִרְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וְהוֹדֵיתִי לָהּ וְשָׁכַבְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְׁנָתִי, חַשְׁתִּי שׁהִיא מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלַי וּמְעַסָּה אוֹתָן. הִתְפַּלַּלְתִּי לְבִרְכוֹת אֱלֹהִים שֶׁתָּחֹלְנָה עָלֶיהָ, וְיָשַׁבְנוּ שׁוּב שָׁעָה אַחַת וְשׂוֹחַחְנוּ. אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, מֵצַר הָיָה לִבִּי, כְּשֶׁהָיִיתִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים יְחִידָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה מִבְּלִי לִמְצֹא מִי שֶׁיְשִׂיחֵנִי. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ אֵלָי”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בָּחוּר, רְצוֹנְךָ בְּמַשְׁקֶה”? אָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. נִגְּשָׁה לְאָרוֹן וְהוֹצִיאָה יַיִן יָשָׁן חָתוּם בְּקַנְקַנּוֹ, וְקִשְּׁטָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיֶרֶק וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ וְהוֹדֵיתִי לָהּ; וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ לִבִּי וּפָסְקוּ צַעֲרִי וְדַאֲגָתִי, וְיָשַׁבְנוּ יַחַד בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן עַד הָעֶרֶב, וּבִלִּיתִי עִמָּה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי קָשַׁרְנוּ שִׂמְחָה אֶל שִׂמְחָה עַד הַצָּהֳרַיִם. נִכְנַס ביִּ יַיִן עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹד בְּדַעְתִּי. קַמְתִּי מִתְנוֹדֵד לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְאָמַרְתִּי לָהּ: “קוּמִי יָפָתִי, שֶׁאוֹצִיא אוֹתֵךְ מִבֵּית-כִּלְאֵךְ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְאָנִיחַ לָךְ מִשֵּׁד זֶה”. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וּשְׁתֹק, שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁד אֶחָד לַעֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְנִשְׁאֲרוּ לְךָ תִּשְׁעָה יָמִים”. אָמַרְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעֲבָרַנִי הַיָּיִן: “הֲרֵי אֲנִי מַחֲרִיב בְּשָׁעָה זוֹ אֶת הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁכְּתֹבֶת זוֹ חֲקוּקָה בָהּ, וְהַנִּיחִי לוֹ לְשֵׁד זֶה שֶׁיָּבוֹא כְּדֵי שֶׁאַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכֵּן מֻמְחֶה אֲנִי בַּהֲרִיגַת שֵׁדִים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַשׂ כֵּן”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

מַעַשׂ שֶׁבּוֹ אָבְדַן נַפְשֶׁךָ,

לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו חוֹבָה עָלֶיךָ.

אַחַר נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הוֹי אַתָּה הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאָט!

וְסוּס מְהִיר הַמֵּרוֹץ, כִּמְעָט קָט

הִתְאַפֵּק, שֶׁמִּטֶּבַע הַזְּמָן בְּגִידָה,

וְסוֹף כָּל חֲבִילָה אַךְ לִפְרִידָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בִּדְבָרֶיהָ וּבָעַטְתִּי בְּרַגְלִי בַּמִּשְׁקַעַת בְּעִיטָה חֲזָקָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ כָּךְ: וּכְשֶׁבָּעַטְתִּי גְּבִרְתִּי, בַּמִּשְׁקַעַת בְּרַגְלִי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, חָשַׁךְ הָעוֹלָם, וְרָעֲמוּ רְעָמִים וּבָרְקוּ בְרָקִים וְרָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. מִיָּד פָּג שִׁכְרוֹנִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמְרָה: “כְּבָר הִגִּיעַ הַשֵּׁד אֵלֵינוּ. כְּלוּם לֹא הִזְהַרְתִּיךָ מִפְּנֵי זֶה? חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר גָּרַמְתָּ לִי רָעָה. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, וַעֲלֵה בַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתָ בָּהּ”. אַךְ מֵרֹב פַּחֲדִי שָׁכַחְתִּי אֶת נְעָלַי וְאֶת גַּרְזִנִּי. כְּשֶׁעָלִיתִי שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, הָפַכְתִּי פָּנַי וּבִקַּשְׁתִּי לִמְצֹא אוֹתָם. רָאִיתִי וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְעָלָה מִתּוֹכָהּ שֵׁד מְכֹעָר הַמַּרְאֶה וְאָמַר: “מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהֶחֱרַדְתִּנִי בוֹ, וּמָה רָעָה הִגִּיעָה אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא הִגִּיעָה לִי שׁוּם רָעָה, אֶלָּא שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה וּבִקַּשְׁתִּי לִשְׁתּוֹת יָיִן, שֶׁיִּרְחַב לְלִבִּי. לָקַחְתִּי לִי קְצָת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, כָּבֵד רֹאשִׁי עָלַי וְנָפַלְתִּי עַל הַמִּשְׁקַעַת”. אָמַר הַשֵּׁד: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, בַּת זְנוּנִים”. הִתְבּוֹנֵן לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְרָאָה אֶת הַנַּעַל וְאֶת הַגַּרְזֶן. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֵלֶּה לָאו שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם? מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא רְאִיתִים אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְבְּקוּ בְךָ כְּשֶׁעָלִיתָ”. אָמַר הַשֵּׁד: “דִּבְרֵי הֶבֶל הֵם וְאֵינָם מְקֻבָּלִים עָלַי, בַּת בְּלִיַּעַל”. פָּשַׁט אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וְהִצְלִיב אוֹתָהּ בֵּין אַרְבַּע יְתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהִתְחִיל מְעַנֶּה אוֹתָהּ שֶׁתּוֹדֶה. לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִשְׁמוֹעַ קוֹל בִּכְיָתָהּ. וְעָלִיתִי בַּמַּדְרֵגָה נִרְעָשׁ וְנִפְחָד. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַעְלָה הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בֶּעָפָר וְהִתְחָרַטְתִּי תַּכְלִית חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּנַּעֲרָה וּבְיָפְיָהּ, וְכֵיצַד הָיָה מְעַנֶּה אוֹתָהּ אָרוּר זֶה, וְשֶׁזֶּה לָהּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁהִיא בוֹדְדָה, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְרַם לָהּ בִּגְלָלִי. הִרְהַרְתִּי בְּאָבִי וּבְמַלְכוּתוֹ, וְכֵיצַד נַעֲשֵׂיתִי חוֹטֵב-עֵצִים, וּכְבָר נֶעְכְּרוּ חַיָּי אַחֲרֵי שֶׁהֵאִיר לִי הַזְּמָן פָּנִים, וּבָכִיתִי וְאָמַרְתִּי בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם הַזְּמָן בְּאַחַד הַיָּמִים אָסוֹן עָלֶיךָ יָמִיט,

הִנֵּה יֵשׁ יוֹם קַל תִּרְאֵהוּ וְיוֹם קָשֶׁה תַּבִּיט.

הָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶל יְדִידִי הַחַיָּט, וּמְצָאתִיו כְּיוֹשֵׁב עַל גַחֲלֵי-אֵשׁ בַּעֲבוּרִי, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לִי. אָמַר: “כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עָבַר עָלַי כְּשֶׁלִבִּי אֶצְלְךָ, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה אוֹ זוּלַת זֶה. תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ”. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל רַחֲמָיו עָלַי וּפָרַשְׁתִּי לְזָוִיתִי וְהִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּנְקוּטֹתִי בְּנַפְשִׁי עַל שֶׁבָּעַטְתִּי בַּמִּשְׁקַעַת.

וּבְעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשִׁי, נִכְנַס אֵלַי יְדִידִי הַחַיָּט וְאָמַר לִי: “בַּחוּץ עוֹמֵד אִישׁ פַּרְסִי זָקֵן הַשּוֹאֵל עָלֶיךָ וְעִמּוֹ גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ, שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים וְאָמַר לָהֶם: יָצָאתִי בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז הַכָּרוֹז עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמָצָאתִי שְׁנֵי אֵלֶּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי הֵם. הַרְאוּ לִי אֶת בַּעֲלֵיהֶם. הִכִּירוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים אֶת גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה, הֶחֱוִירוּ פָּנַי מִפַּחַד וְדַעְתִּי נִטְרְפָה עָלַי. וְעוֹדֶנִּי בְּכָךְ עַד שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ בְּזָוִיתִי וְעָלָה מִתּוֹכָהּ הַפַּרְסִי, וְהִנֵּה הוּא הַשֵּׁד. שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעִנָּה אֶת הָעַלְמָה כָּל עִנּוּי וְלֹא הוֹדְתָה לוֹ בִכְלוּם, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְאֶת הַנַּעַל וְאָמַר לָהּ: “אִם גַּרְגַּרִיס מִזֶּרַע אִבְּלִיס אֲנִי, הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ לְכָאן אֶת בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל גַּרְזֶן זֶה וְנַעַל זוֹ”. וּלְשֵׁם זֶה בָּא אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים מִתְנַכֵּר בִּבְגָדִים כָּאָמוּר, וּבָא אֵלָי. לֹא נָתַן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁחֲטָפַנִי וְטָס עִמִּי לְמַעְלָה וְיָרַד שׁוּב וְשָׁקַע עִמִּי בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּשֶׁאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁהָיִיתִי בוֹ, וְרָאִיתִי אֶת הָעַלְמָה עֲרֻמָּה וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּבוּלוֹת לְאַרְבַּע יְתֵדוֹת וְדָמָהּ שׁוֹתֵת מִצַּלְעוֹתֶיהָ, וְזָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת. תָּפַס אוֹתָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר לָהּ: “זוֹנָה, אֵין זֶה אֲהוּבֵךְ?” הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “אֵינִי מַכִּירָה לוֹ לְזֶה, וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “כֵּיצַד זֶה? כְּלוּם אֵין אַתְּ מוֹדָה אַחֲרֵי כָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה”? אָמְרָה בְּשֶׁקֶט: “מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אָדָם זֶה, וְלֹא הִתִּיר אֱלֹהִים לְהָעִיד בּוֹ שֶׁקֶר”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “אִם אֵין אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי טְלִי סַיִף זֶה וְהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ בוֹ”. נָטְלָה אֶת הַסַּיִף וּבָאָה אֵלַי וְעָמְדָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּגַבּוֹת עֵינָי, כְּשֶׁדִּמְעוֹתַי עוֹבְרוֹת עַל לְחָיַי. הֵבִינָה אֶת הָרֶמֶז שֶׁלִּי וְרָמְזָה בְּעֵינֶיהָ כְּאוֹמֶרֶת: “אֵיכָה זֶה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ כָל זֶה”? רָמַזְתִּי לָהּ: “שָׁעָה זוֹ שְׁעַת סְלִיחָה וּמְחִילָה הִיא”. וּכְאִלּוּ אָמְרָה לְשׁוֹנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

יְהִי מֶבָּט עֵינִי מֵלִיץ לִלְשׁוֹנִי, וְאוֹתָךְ יוֹדִיעַ,

וַאֲשֶׁר בִּצְפוּנִי אַסְתִּיר, לְמַעֲנִי אוֹתָךְ יַשְׁמִיעַ.

וּבְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ וְהָיוּ הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת,

הֶחֱרַשְׁתִּי וְהָגוּ בָּכֶם עֵינַי עוֹרְגוֹת.

רָמְזָה וָאֵדַע אֶת אֲשֶׁר תַּבִּיעַ בְּמֶבָּטָהּ,

נָתַתִּי לָהּ אוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת, וְהֵבִינָה בְּדַעְתָּהּ.

וּבְעֵת אֲשֶׁר מֶבָּט יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ,

נַחֲרִישָׁה, וְאַהֲבָה תְּהִי לְפֶה לַאֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ.

כְּשֶׁהֵבִינָה הָעַלְמָה רִמְזִי, גְּבִרְתִּי, הִשְׁלִיכָה אֶת הַסַּיִף מִיָּדָהּ וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאֵינִי מַכִּירָה וְשֶׁלֹּא עָשָׂה לִי רָעָה. אֵין דָּבָר זֶה מֻתָּר לִי עַל פִּי דָתִי”, וְנִרְתְּעָה לְאָחוֹר. אָמַר הַשֵּׁד: “אֵין הַדָּבָר קַל בְּעֵינַיִךְ לַהֲרֹג אֶת אֲהוּבֵךְ. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּלָּה אִתָּךְ לַיְלָה אֶחָד, שֶׁאַתְּ סוֹבֶלֶת יִסּוּרִים אֵלֶּה וְאֵינֵךְ מוֹדָה בְּעִנְיָנוֹ. מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין רֶגֶשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מִין אֶלָּא כְּלַפֵּי בֶּן-מִינוֹ”. פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁד וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, וְאַף אַתָּה אֵין אַתָּה מַכִּיר אֶת זוֹ”? אָמַרְתִּי: וּמִי הִיא זֹאת? מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיהָ אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ". אָמַר: “אִם כָּךְ טֹל סַיִף זֶה וְהַתֵּז אֶת רֹאשָׁהּ וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ, שֶׁאָז יִהְיֶה בָּרוּר בְּעֵינַי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ כְּלָל”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. נָטַלְתִּי אֶת הַסַּיִף וְנִגַּשְׁתִּי בִּזְרִיזוּת וְהֵרַמְתִּי יָדִי. אָמְרָה לִי בְּגַבּוֹת עֵינֶיהָ: “אֲנִי לֹא קִפַּחְתִּי זְכוּתְךָ, כְּלוּם כָּךְ אַתָּה גוֹמֵל עָלַי?” הֲבִינוֹתִי מַה שֶּׁאָמְרָה וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּעֵינָי: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ”. וּכְאִלּוּ הִבִּיעָה לְשׁוֹנִי אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הָאוֹמְרִים:

מָה רַב אֲשֶׁר שׁוֹתֵק סִפְּרָה עֵינוֹ

לַאֲהוּבָתוֹ אֶת אֲשֶׁר לִבּוֹ יַצְפִּינוֹ.

גָּלוּי יַבִּיעַ מֶבָּט עַפְעַפָּיו:

“יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִשָּׂא הַגּוֹרָל בִּכְנָפָיו”.

וּמַה יָּפֶה לְהַבִּיט בִּפְנֵי דוֹדָה,

וּמַה נֶּחְמָד הַמֶּבָּט יְגַלֶּה סוֹדָהּ.

אָכֵן זֶה יִכְתֹּב בִּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו,

וְזֶה יִקְרָא קָרוֹא בְּאִישׁוֹנָיו.

נִתְמַלְּאוּ עֵינַי דְמָעוֹת וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַסַּיִף מִיָּדִי וְאָמַרְתִּי: “הוֹי שֵׁד אַדִּיר וְגִבּוֹר כַּבִּיר, אִם אִשָּׁה שֶׁדַּעְתָּה קַלָּה וְכֵן דָתָהּ, לֹא מָצְאָה הַתֵּר לְעַצְמָהּ לְהַתִּיז רֹאשִׁי, כֵּיצַד אַתִּיר לְעַצְמִי אֲנִי לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ מֵעוֹדִי? אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס הַמָּוֶת וְהַכִּלָּיוֹן”. אָמַר הַשֵּׁד: “אַתֶּם אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם”. תָּפַס בַּסַּיִף וְהִכָּה עַל יַד הָעַלְמָה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, חָזַר וְהִכָּה בַּשְּׁנִיָּה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, וְקִצֵּץ בְּאַרְבַּע מַכּוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְעֵינַי רוֹאוֹת. הָיָה בָּרִי לִי שֶׁאָמוּת. רָמְזָה לִי הָעַלְמָה בְּעֵינֶיהָ בִּרְכַּת פְּרִידָה מִמֶּנִּי. רָאָה זֹאת הַשֵּׁד וְצָוַח: “כְּבָר זָנִית בְּעֵינַיִךְ”. הִכָּה בְּרֹאשָׁהּ וְנִתָּז. אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, בְּדִינֵנוּ מֻתָּר לַהֲרֹג אִשָּׁה שֶׁשָּׁטְתָה. וַהֲרֵי עַלְמָה זוֹ חֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל חֻפָּתָהּ, כְּשֶׁהָיְתָה בַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא יָדְעָה אִישׁ זוּלָתִי. הָיִיתִי בָּא אֵלֶיהָ אַחַת לַעֲשָׂרָה לֵילוֹת בְּצוּרַת גֶּבֶר פַּרְסִי. וּמִשֶּׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגְדָה בִּי, הֲרַגְתִּיהָ. וְאוּלָם אַתָּה, הֲרֵי לֹא נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגַדְתָּ אַתָּה בִּי. אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא אוֹצִיאֲךָ בְּשָׁלוֹם. עַכְשָׁו בַּקֵּשׁ לְךָ מֵאִתִּי חֶסֶד שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ”. נִתְמַלֵּאתִי, גְּבִרְתִּי, שִׂמְחָה וְאָמַרְתִּי: “מַה חֶסֶד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ?” אָמַר:

“בְּרֹר לְךָ אֶת הַצּוּרָה שֶׁאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לָהּ, צוּרַת כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ קוֹף”. וּבִהְיוֹת שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּמְחַל לִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “מְחַל לִי, שֶׁיִּמְחַל אֱלֹהִים לְךָ בַּעֲבוּר מְחִילָתְךָ שֶׁמָּחַלְתָּ לְאָדָם מֻסְלִם, שֶׁלֹּא עָשָׂה לְךָ רָעָה מֵעוֹלָם”. הִתְרַפַּסְתִּי לְפָנָיו תַּכְלִית הַהִתְרַפְּסוּת, וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ: “עָשׁוּק אֲנִי”. אָמַר: “אַל תַּאֲרֵךְ בִּדְבָרִים עָלַי. אֵין דָּבָר קַל בְּעֵינַי מֵאֲשֶׁר לְהָרְגֶךָ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן הַבְּרֵרָה בְּיָדֶךָ”. אָמַרְתִּי: “שֵׁד, נָאֶה לְךָ יוֹתֵר שֶׁתִּמְחַל לִי. מְחַל לִי כְּשֵׁם שֶׁמָּחַל לַמְקַנֵּא זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ”. אָמַר הַשֵּׁד: "וְכֵיצַד הָיָה זֶה: פָּתָחְתִּי וְאָמַרְתִּי:

סִפּוּר הַמְקַנֵּא וְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ

מְסַפְרִים, הַשֵּׁד, שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הָיוּ גָרִים בִּשְׁנֵי בָּתִּים דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בְּכֹתֶל אֶחָד. הָיָה הָאֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי וּמַזִּיקוֹ בְּעַיִן-רָעָה, וְהָיָה מַפְלִיג בְּהֶזֵּקוֹ. הָיָה מְקַנֵּא בוֹ בְּכָל שָׁעָה וְגָדְלָה וְרָבְתָה קִנְאָתוֹ עַד שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּנְעִימוּת-הַשֵּׁנָה. וְאוּלָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לֹא נִתּוֹסְפָה לוֹ אֶלָּא טוֹבָה, וּכְכָל אֲשֶׁר קִנֵּא בוֹ שְׁכֵנוֹ יוֹתֵר, כֵּן הוּטַב מַצָּבוֹ יוֹתֵר. הִגִּיעָה לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁשְּׁכֵנוֹ מְקַנֵּא בוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיקוֹ. נָסַע מִשְּׁכֵנוּתוֹ וְהִתְרַחֵק מֵאַרְצוֹ, שֶׁאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי פּוֹרֵשׁ מִן הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ”. הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וְקָנָה לוֹ בָּהּ קַרְקַע. וְהָיָה בְּאוֹתָהּ קַרְקַע בּוֹר קָדוּם. בָּנָה לוֹ בֵּית תְּפִלָּה מְיֻחָד לִפְרשׁ לְתוֹכוֹ וּלְהִתְבּוֹדֵד וְקָנָה לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמָסַר עַצְמוֹ כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. הָיוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בָּאִים מִכָּל צַד, וְיָצְאָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לִשְׁכֵנוֹ הַמְקַנֵּא בוֹ בִּדְבַר הַטּוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו, וְשֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ. בָּא אֵלָיו וְנִכְנַס לְמִנְזָרוֹ. קִבֵּל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁקִּנֵּא בוֹ בִידִידוּת וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אָמַר לוֹ הַמְקַנֵּא: “דְּבָרִים לִי לָקַחַת עִמְּךָ, וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁנָּסַעְתִּי אֵלֶיךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב, קוּם וְלֵךְ עִמִּי לְתָאֲךָ”. קָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְתָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הַמְקַנֵּא. וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַתָּא. אָמַר הַמְקַנֵּא: “אֱמֹר לַעֲנִיֶּיךָ שֶׁיִּפְרְשׁוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָהֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֶלָּא בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֵנוּ אָדָם”. אָמַר זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לַעֲנִיָּיו: “הִכָּנְסוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָכֶם”. עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. הָלַךְ עִמּוֹ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ אֶל הַבּוֹר הַקָּדוּם, דָּחַף הַמְקַנֵּא לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְהִפִּילוֹ לַבּוֹר, בְּאֵין אָדָם יוֹדֵעַ, וְיָצָא וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהֲרָגוֹ. הָיָה אוֹתוֹ בּוֹר מְיֻשָּׁב בְּשֵׁדִים. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כַּפֵּיהֶם וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל צוּר וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר מִי שֶׁאָמַר מֵהֶם: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי זֶה שֶׁמְּקַנֵּא בוֹ וְנִתְיַשֵּׁב בִּמְדִינָתֵנוּ וְהֵקִים מִנְזָר זֶה, וְשֶׁאָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל תְּפִלָּתוֹ וּקְרִיאָתוֹ בַּקֻּרְאָן. וּכְבָר בָּא הַמְקַנֵּא וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ וְהֶעֱרִים עָלָיו עַד שֶׁהֱטִילוֹ אֶצְלְכֶם. וּכְבָר הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ הַטּוֹבָה הַלַּיְלָה לְשֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְבַקְּרוֹ מָחָר בִּגְלַל בִּתּוֹ”. אָמַר זֶה לָזֶה: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה לְבִתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַס בָּהּ דִבּוּק, וְאִלּוּ הָיָה מַכִּיר רְפוּאָתָהּ הָיָה מְרַפְּאָה, וּרְפוּאָתָהּ קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “וּמַה רְפוּאָתָהּ?” אָמַר: "אֵצֶל חָסִיד זֶה יֶשְׁנוֹ חָתוּל שָׁחוֹר, שֶׁבִּקְצֵה זְנָבוֹ נְקֻדָּה לְבָנָה כְגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן. וְאִלּוּ נָטַל הֵימֶנָּה שֶׁבַע מִן הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת וְהָיָה מַקְטִיר עַל הַנַּעֲרָה בָּהֶן, הָיְתָה נִצֶּלֶת מִן הַשֵּׁד הַמָּארִד וְלֹא הָיָה חוֹזֵר אֵלֶיהָ עוֹלָמִית, וְהָיְתָה מַבְרִיאָה מִיָּד.

וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁהָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ שׁוֹמֵעַ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וְעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה, בָּאוּ הָעֲנִיִּים אֶל הַשַּׁיְךְ וּמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מִן הַבּוֹר, וְגָדַל עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר. נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ לֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר וְלָקַח מִן הַנְּקֻדָּה הַלְּבָנָה שֶׁבִּזְנָבוֹ שֶׁבַע שְׂעָרוֹת. וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד

שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בִּגְיָסוֹת שֶׁלּוֹ. נִכְנְסוּ הוּא וּגְדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לִשְׁאָר גֵּיסוֹתָיו לַעֲמֹד בּחוּץ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם לְבוֹאוֹ וְקֵרְבוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲגַלֶּה לְךָ לְשֵׁם מַה בָּאתָ אֵלַי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר: “בָּאתָ כְּאִלּוּ לְבַקְּרֵנִי, וְאוּלָם בְּלִבְּךָ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בִּדְבַר בִּתֶּךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: " כֵּן הַדָּבָר, שַׁיְךְ יָשָׁר“. אָמַר זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ: “שְׁלַח מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלַי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁתַּבְרִיא מִיָּד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אֶת עוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא כְּפוּתָה וּכְבוּלָה. הוֹשִׁיב אוֹתָהּ זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ וּפָרַשׂ לְפָנֶיהָ מָסָךְ וְהוֹצִיא הַשְּׂעָרוֹת וְהִקְטִיר אוֹתָן עָלֶיהָ. צָרַח זֶה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְיָצָא מִתּוֹכָהּ. חָזְרָה אֵלֶיהָ דַעְתָּהּ וְהִסְתִּירָה פָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “מַה הוּא הַמַּצָּב הַזֶּה, וּמִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה?” שָׂמַח הַשֻּׁלְטָאן שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָשַׁק שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנָשַׁק שְׁתֵּי יְדֵי הַשַּׁיְךְ שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ. פָּנָה אֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “מָה אַתֶּם אוֹמְרִים? מַה הוּא שֶׁרָאוּי לוֹ זֶה שֶׁרִפֵּא אֶת בִּתִּי?” אָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “צְדַקְתֶּם”. נָתַן אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְנַעֲשָׂה זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁמֵּת הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת מִי נְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה?” אָמְרוּ: “אֶת חֲתָנֶךָ”. מִנּוּ אֶת זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. וְשׁוּב לֹא עָבָר אֶלָּא זְמַן מוּעָט עַד שֶׁמֵּת הַשֻּׁלְטָאן. שָׁאֲלוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה: “אֶת מִי נַמְלִיךְ?” אָמְרוּ: " אֶת הַמִּשְׁנֶה”. הִמְלִיכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׁלְטָאן, וְהָיָה לְמֶלֶךְ מוֹשֵׁל.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וְעָבָר הַמְקַנֵּא בְּדַרְכּוֹ, וְרָאָה לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ עוֹבֵר בְּתִפְאֶרֶת יְקָר מַלְכוּתוֹ בֵּין נְסִיכָיו וּמִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ. נָתַן עֵינָיו בַּמְקַנֵּא וּפָנָה אֶל אַחַד מִמִּשְׁנָיו וְאָמַר: “הָבֵא לְפָנַי אוֹתוֹ אָדָם, וְאַל תַּטֵּל עָלָיו אֵימָה”. הָלַךְ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְקַנֵּא שְׁכֵנוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “תְּנוּ לוֹ אֶלֶף מִשְׁקַל זָהָב מִבֵּית גְּנָזַי וּשְׂאוּ לוֹ מַשְׂאַת מֵאָה גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וְשִׁלְחוּ עִמּוֹ מִשְׁמָר שֶׁיְלַוֶּה אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וּפִטְּרָהוּ מִבְּלִי לְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ. רְאֵה מֵעַתָּה, הַשֵּׁד, כֵּיצַד מָחַל זֶה שֶׁקִּנְּאוֹ בוֹ לַמְקַנֵּא. כַּמָּה קִנֵּא בוֹ בִּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָסַע אֵלָיו וְהִזִּיקוֹ, וְהִגִּיעַ עַד כְּדֵי זֶה שֶהֱטִילוֹ לְבוֹר וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אַךְ זֶה לֹא גָמַל לוֹ כְרָעָתוֹ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁסָּלַח לוֹ וּמָחַל לוֹ". אַחַר-כָּךְ בָּכִיתִי לְפָנָיו, גְּבִרְתִּי, בְּכִי מַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְנָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי בְּשִׁיר:

מָחֲלוּ הַנְּדִיבִים, וְלֹא יֶחְדְּלוּ חֲכָמִים

מִנְּשׂא לְפוֹשְׁעִים פְּשָׁעִים וַאֲשָׁמִים.

וְאִם אֵין חֵטְא לְךָ לֹא חֲטָאתִיו,

אֱחֹז בְּמִדָּתְךָ סְלִיחַת נָדִיב.

כִּי מְבַקֵּשׁ סְלִיחַת גָּבוֹהַּ מֵעָלָיו,

יִמְחַל חֲטָאִים לָזֶה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.

אָמַר הַשֵּׁד: “אַל תַּאֲרֵךְ עָלַי בְּדִבּוּרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמִיתָה, הֲרֵי אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ מִמֶּנָּה. אַךְ סְלִיחָה אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ. הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים”. הֶעְתִּיק אוֹתִי בְּכֹחַ מִן הָאֲדָמָה וְטָס עִמִּי בָּאֲוִיר עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִתַּחַת לִי כְּאִלּוּ הִיא קְעָרָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתִי עַל הַר, וְנָטַל קְצָת מִן הֶעָפָר וְלָחַשׁ עָלָיו לַחַשׁ שֶׁל כְּשָׁפִים וְזָרַק אוֹתוֹ עָלַי וְאָמַר: "צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת קוֹף ", מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֵׂיתִי קוֹף בֶּן מֵאָה שָׁנָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּצוּרָה כְעוּרָה זוֹ, בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְהִשְׁלַמְתִּי עִם גּוֹרַל הַזְּמָן הַקָּשֶׁה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם בְּיָדוֹ.

יָרַדְתִּי מִמַּעֲלֵה הָהָר לְשִׁפּוּלָיו וּמָצָאתִי מִדְבָּר רְחַב-יָדַיִם. נָסַעְתִּי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. לְבַסּוֹף הוֹבִילוּנִי רַגְלַי לְחוֹפוֹ שֶׁל הַיָּם הַמָּלוּחַ. עָמַדְתִּי שָׁעָה אַחַת, וְרָאִיתִי סְפִינָה בְּלֵב הַיָּם, וְהָרוּחַ יָפָה לָהּ חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. הִסְתַּתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע שֶׁבְּצַד הַיַּבָּשָׁה, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבָּאָה הַסְּפִינָה וְיָרַדְתִּי בָּהּ, אָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים: “הוֹצִיאוּ מְכֹעָר זֶה מֵעַל פָּנֵינוּ”. אָמַר רַב-הַחוֹבֵל: "נַהֲרֹג אוֹתוֹ ". אָמַר אַחֵר: “הִרְגוּהוּ בְּחֶרֶב זוֹ”. תָּפַסְתִּי בְּשׁוּלֵי בִּגְדוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וּבָכִיתִי וְהָיוּ דִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת. נִכְמְרוּ עָלַי רַחֲמָיו שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמַר: “סוֹחֲרִים, קוֹף זֶה בִּקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה מִמֶּנִּי, וּכְבָר הָיִיתִי מַחֲסֶה לוֹ וַהֲרֵי הוּא בְּחָסוּתִי, וְשׁוּב אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְגוֹעַ בוֹ לְרָעָה וּלְהַכְלִים אוֹתוֹ”. הָיָה רַב-הַחוֹבֵל מֵיטִיב עִמִּי, וְכָל מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵלָי הָיִיתִי מְבִינוֹ וּמְמַלֵּא כָל חֶפְצוֹ כֻלּוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ בַּסְּפִינָה עַד שֶׁהִתְחִיל מְחַבְּבֵנִי. הָיְתָה הָרוּחַ יָפָה לָאֳנִיָּה מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהֵטַלְנוּ עֹגֶן לְחוֹפָה שֶׁל מְדִינָה גְדוֹלָה וּבָהּ אוּכְלְסִין רַבִּים, אֵין מוֹנֶה לְמִסְפָּרָם זוּלָתִי אֲלֹהִים. בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ וְעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ, בָּאוּ אֵלֵינוּ מַמְלוּכִּים שְׁלוּחִים מֵאֵת מַלְכָּהּ שֶׁל הַמְּדִינָה וְעָלוּ עַל הָאֳנִיָּה וּבֵרְכוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים לְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “מַלְּכֵּנוּ מְבָרֵךְ אֶתְכֶם לְהַגִּיעֲכֶם בְּשָׁלוֹם, וְשׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם מְגִלּוֹת נְיָר אֵלּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִכְתֹּב שׁוֹרָה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה בַּעַל כְּתָב-יָד יָפֶה וּמֵת. נִשְׁבַּע הַשֻּׁלְטָאן שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּאָלָה, שֶׁלֹּא יְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּכְתֹּב יָפֶה כִּכְתָבוֹ”. מָסְרוּ לַסּוֹחֲרִים מְגִלַּת נְיָר אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְּרֹחַב אַמָּה, וְכָתַב כָּל הַיּוֹדֵעַ כְּתִיבָה עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. קַמְתִּי, וַאֲנִי בְּצוּרַת קוֹף, וְחָטַפְתִּי הַמְּגִלָּה מִידֵיהֶם. חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֶקְרַע אוֹתָהּ וְגָעֲרוּ בִי. רָמַזְתִּי לָהֶם: “יוֹדֵעַ אֲנִי כְּתֹב”. רָמַז לָהֶם רַב-הַחוֹבֵל: “הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאִם יְשַׁרְבֵּב בִּכְתָבוֹ נְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֵינוּ. וְאִם יֵיטִיב לִכְתֹּב, הֲרֵינִי מְאַמְּצוֹ לִי לְבֵן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי קוֹף מֵבִין דָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. נָטַלְתִּי אֶת הַקּוֹלְמוֹס וּטְבַלְתִּיו בַּדְיוֹ שֶׁבַּדְּיוֹתָה וְכָתַבְתִּי בַּקּוֹלְמוֹס בַּכְּתָב הַמְשֻׁפָּע שְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר רָשַׁם זְמַן חֶסֶד נְדִיבֵי עָם,

אַךְ חַסְדְּךָ עַד הֵנַּה עוֹד לֹא נִרְשָׁם.

אַל נָא אֱלֹהִים בְּמוֹתְךָ יָתוֹם יְיַתֵּם,

שֶׁאַתָּה לַחֶסֶד גַּם אָב אַתָּה גַּם אֵם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מְאֹרָךְ:

לוֹ עֵט תּוֹעַלְתּוֹ מָלֵא עוֹלָם,

וְכָלְלוּ תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הָאָדָם כֻּלָּם,

וְאֵין אֶרֶץ אֲשֶׁר כְּמַתַּת יָדְךָ לָהּ נִתָּן,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ חָמֵשׁ שְׁלַחְתָּן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מִדְרוֹנִין:

וְאֵין סוֹפֵר לֹא יִפְנֶה וְיַחֲלֹף,

וְיָקוּם כְּתָבוֹ לְדוֹרוֹת אֵין סוֹף,

אַל תִּכְתֹּב אֵפוֹא בְּכַפְּךָ כָּל מְאוּם,

לֹא תִשְׂמַח לִרְאוֹתוֹ יוֹם לִתְחִיָּה תָקוּם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב חֲרָטִין:

כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לָנוּ דְבַר הַפְּרִידָה,

מְסִבַּת-זְמַן בָּהּ אוֹתָנוּ הֶחֱרִידָה,

חָזַרְנוּ עַל פִּיּוֹת דְּיוֹ וַנִּתְאוֹנֵן,

עַל כְּאֵב פְּרִידָה בִּלְשׁוֹן עֵטִים נְקוֹנֵן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב תְּעוּדוֹת-מִסְמָכִין:

אֵין לְאָדָם שִׁלְטוֹן לָעַד קַיָּם,

וְאִם תְּכַחֵשׁ זֹאת, הָרִאשׁוֹנִים אַיָּם?

מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְךָ טַע זַלְזַל,

אֲשֶׁר גַּם בְּחָלְפְךָ הוּא לֹא יֶחְדָּל.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב עִטּוּרִין:

פְּתַח קֶסֶת הָעשֶׁר וְהַטּוֹבוֹת,

וְשִׂים דְּיוֹךָ אֲצִילוֹת וּנְדִיבוֹת.

כְּתֹב הַטּוֹב מֵאֲשֶׁר לָאֵל יָדֶךָ,

כִּי בָזֹאת יִרְבֶּה כְּבוֹדְךָ וְשֵׁם עֵטֶךָ.

אַחֲרֵי-כֵן הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם הַמְּגִלָּה. נְטָלוּהָ וְהוֹלִיכוּהָ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בַּמְגִלָּה, לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו כְּתָב זוּלָתִי כְּתָבִי, וְאָמַר לָעוֹמְדִים עָלָיו מִן הַשָּׂרִים: “לְכוּ אֶל בַּעַל כְּתָב זֶה וְהַלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אֵלֶּה וְהַרְכִּיבוּהוּ עַל פִּרְדָּה וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בִּכְלֵי-זֶמֶר וְהַכְנִיסוּהוּ אֵלָי”.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ חִיְּכוּ. כָּעַס עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֲרוּרִים, אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם דָּבָר וְאַתֶּם מְצַחֲקִים עָלָי?” אָמְרוּ: “יֵשׁ סִבָּה לַצְּחוֹק שֶׁלָּנוּ”. אָמַר: “וּמַה הִיא?” אָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא לְפָנֶיךָ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב כְּתָב יָפֶה זֶה, וּמַצַּב הָעִנְיָן הוּא שֶׁזֶּה שֶׁכְּתָבוֹ קוֹף הוּא וְאֵינוֹ בֶּן-אָדָם. וַהֲרֵי הוּא עִם רַב-הַחוֹבֵל שֶׁל הַסְּפִינָה”. אָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים וּבְחַסְדְּךָ אָנוּ נִשְׁבָּעִים”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: "רְצוֹנִי לִקְנוֹת קוֹף זֶה מֵרַב-הַחוֹבֵל ". שָׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַסְּפִינָה, וְאֶת הַפִּרְדָּה וְהַמַּחֲלָצוֹת וּכְלֵי-זֶמֶר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אלֶּה וְתַרְכִּיבוּהוּ עַל הַפִּרְדָּה וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַסְּפִינָה וְתַכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלָי”. הָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה וּלְקָחוּנִי מֵרַב-הַחוֹבֵל וְהִלְבִּישׁוּנִי הַמַּחֲלָצוֹת וְהִרְכִּיבוּנִי עַל הַפִּרְדָּה. הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם נִדְהָמִים, וְנֶהְפְּכָה הַמְּדִינָה בְּגִינִי, שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּי. כְּשֶׁהֶעֱלוּנִי לַמֶּלֶךְ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים. צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכַּי וְעל עֶצֶם-הַכֶּרַע שֶׁלִּי. הִתְפַּלְּאוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עַל נִימוּסִין שֶׁלִּי. וְהָיָה הַמֶּלֶך זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּא יוֹתֵר מִכֻּלָּם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּלֵּק, וְנִסְתַּלְּקוּ, וְלֹא נִשְׁאַרְנוּ אֶלָּא אֲנִי וְהוֹד מַלְכוּתוֹ הַמֶּלֶךְ וְסָרִיס וְעֶבֶד קָטָן לָבָן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ שֻׁלְחַן מַאֲכָלִים. וְהָיוּ בָהֶם מִמַּה שֶּׁמְנַתֵּר וּמִמַּה שֶׁעָף, וְהַשּׁוֹכֵן לְזוּגוֹתָיו בְּקִנָּיו, מִתַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ וְהַשְּׂלָו וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים. רָמַז לִי הַמֶּלֶךְ שֶׁאֹכַל עִמּוֹ. קַמְתִּי וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁבְתִּי וְאָכַלְתִּי עִמּוֹ. הֶעֱבִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. רָחַצְתִּי אֶת יָדַי שֶׁבַע פְּעָמִים וְלָקַחְתִּי הַקֶּסֶת וְהָעֵט וְכָתַבְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

סוּרָה אֱלֵי בַעֲלֵי-כָנָף וּבַרְבּוּרִים לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָם,

וּבְכֵה עֲלֵי צָלִי וְתַרְנְגוֹלֵי-בָר, כִּי נִפְקַד מְקוֹמָם,

וְקוֹנֵן עֲלֵי בְּנוֹת תַּרְנְגוֹלֵי-הֹדּוּ, לֹא פוּגַת לְבִכְיִי עֲלֵיהֶן,

עִם עֲדַת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְכָל הָאֶפְרוֹחִים כֻּלָּם לְמִינֵיהֶן.

מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי עַל שְׁנֵי מִינֵי הַדָּגָה,

עַל כִּכַּר לֶחֶם עוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּדְרָגָה.

מְזוֹן שָׁמַיִם הַצָּלִי, הֶאָח מַה יִּיטָב,

וְהַחֵלֶב שׁוֹקֵעַ בְּחֹמֶץ קַנְקַנִּים כִּי רָב.

לֹא הֱנִיעַנִי רָעָב כַּאֲשֶׁר בְּלֵיל עָמְדִי עָצוּר

בִּתְפִלָּתִי, לִפְנֵי דַיְסָה לְאוֹר סַלְעֵי צוּר,

וָאֲהַרְהֵר בְּמַאֲכַל, בְּרֵיחַ בְּשָׂמָיו,

עַל שֻׁלְחַן מַפָּתוֹ קְטִיפָה, רַבּוּ מַטְעַמָּיו.

נַפְשִׁי הוֹחִילִי, כִּי רַבּוּ פִּלְאֵי הַזְּמָן,

אִם יוֹם יָצַר, מִשְׁנֵהוּ רֶוַח יָבִיא לָן.

קַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּרִחוּק מָקוֹם. הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי וְקָרָא אוֹתוֹ וְתָמַהּ וְאָמַר: “פֶּלֶא הוּא קוֹף שֶׁלּוֹ מְלִיצָה כָּזוֹ וּכְתָב שֶׁכָּזֶה. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאוֹת”. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לַמֶּלֶךְ יַיִן מְיֻחָד בִּכְלִי שֶׁל זְכוּכִית, וְשָׁתָה הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיט לִי אַחַר-כָּךְ. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ וְשָׁתִיתִי וְכָתַבְתִּי:

שָׂרְפוּ אוֹתִי בָּאֵשׁ וַיְעוֹרְרוּנִי לִדְבַר שְׂפָתַיִם,

וַיִּמְצְאוּ אוֹתִי בַצָּרָה מַאֲרִיךְ אַפַּיִם,

וַיְנַשְּׂאוּנִי וַיְנַטְּלוּנִי עַל כַּפַּיִם,

וָאֶטֹּל נְשִׁיקַת שִׂפְתֵי יְפַת-לְחָיַיִם.

וְעוֹד זֹאת:

חִלָּה בֹקֶר אֲפֵלַת-לַיִל: הַשְׁקִינִי נָא מְעַט

יַיִן צָלוּל יַהֲפֹךְ אֶת הַמָּתוּן לְקַל דַּעַת.

זַכִּים וּצְלוּלִים הַשְּׁנַיִם עֲדֵי מַבְחִין אָיִן,

אִם הַיַּיִן בַּכּוֹס וְאִם הַכּוֹס בַּיָּיִן.

קָרַא הַמֶּלֶךְ אֶת הַשִּׁיר וְנֶאֱנַח וְאָמַר: "אִלּוּ הָיְתָה דַעַת בְּבֶן-אָדָם הָיָה עוֹלֶה עַל כָּל בְּנֵי-דוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי מְאַת הַשָּׁנִים שֶׁהוּא חַי בָּהּ. צִוָּה וְהִגִּישׁוּ לוֹ אֶת טַבְלַת הַשָׁאח-מַאתְּ וְאָמַר: “רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק עִמִּי?” רָמַזְתִּי לוֹ בְּרֹאשִׁי: “הֵן”. וְנִגַּשְׁתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת הַטַּבְלָא בְּצוּרוֹתֶיהָ וְשִׂחַקְתִּי עִמּוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְהָיִיתִי אֲנִי הַמְנַצֵחַ. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ. תָּפַסְתִּי בַקֶּסֶת וּבַקּוּלְמוּס וְכָתַבְתִּי עַל פִּתְקָה שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִלְחֲמוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת כָּל יוֹמָן,

וְהָלַךְ וָרָב כָּל שָׁעָה קֵרְבָן,

עֲדֵי כַאֲשֶׁר אוֹתָן חשֶׁךְ עָטָה,

יָשְׁנוּ חֲבוּקוֹת בְּאוֹתָה מִטָּה.

כְּשֶׁקָרָא הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא וְחָרַד וּבָאָה מְבוּכָה בְנַפְשׁוֹ וְאָמַר לְסָרִיסוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן וֶאֱמֹר לָהּ: הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ שֶׁתָּבוֹאִי וְתִתְבּוֹנְנִי לְקוֹף נִפְלָא זֶה”. הָלַךְ הַסָּרִיס וְחָזַר וְעִמּוֹ הַגְּבִירָה. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בִי כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי גְבָרִים זָרִים?” אָמַר: “סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן, אֵין אֶצְלִי זוּלָתִי הָעֶבֶד הַקָּטָן וְהַסָּרִיס שֶׁגִּדְלֵךְ וַאֲנִי אָבִיךְ. וְאִם כָּךְ בִּפְנֵי מִי אַתְּ מְכַסָּה פָנַיִךְ?” אָמְרָה: “קוֹף זֶה בָּחוּר הוּא, בֶּן-מֶלֶךְ, וּכְשָׁפִים עָשׂוּ לוֹ. עָשָׂה לוֹ אוֹתָם הַשֵּׁד גַּרְגַּרִיס מִזַּרְעוֹ שֶׁל אִבְּלִיס, אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס מוֹשֵׁל אִיֵּי הָהָבְנִים. וְזֶה שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבוֹ לְקוֹף, אָדָם מְלֻמָּד וּמַשְׂכִּיל הוּא”.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵי בִתּוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיךָ?” אָמַרְתִּי בִתְנוּעַת רֹאשׁ: “הֵן”, וּבָכִיתִי. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְבִתּוֹ: “מִנַּיִן לָךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים?” אָמְרָה: “אָבִי, הָיְתָה אֶצְלִי בְקַטְנוּתִי אִשָּׁה זְקֵנָה בַּעֲלַת-מְזִמּוֹת וּמְכַשֵּׁפָה, וְלִמְּדָה אוֹתִי חָכְמַת הַכְּשָׁפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. וְלָמַדְתִּי אוֹתָם וְהִתְמַחֵיתִי בָהֶם, וּשְׁמוּרִים בְּדַעְתִּי מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵיהֶם, שֶׁבַּשַּׁעַר הַפָּחוֹת שֶׁבָּהֶם אוּכַל לְהַעְתִּיק אֶת אַבְנֵי מְדִינָתְךָ אֶל מֵעֵבֶר לְהַר קָאף, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִתְהוֹמוֹ שֶׁל יָם וְלַהֲפֹךְ בְּתוֹכוֹ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ לְדָגִים”. אָמַר אָבִיהָ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, הַצִּילִי לָנוּ בָּחוּר זֶה, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה לִי, שֶׁהוּא בָּחוּר הָגוּן וְנָבוֹן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נָטְלָה סַכִּין בְּיָדָהּ וְעָגָה עוּגָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר הַקַּבְּצָן לָעַלְמָה: גְּבִרְתִּי, נָטְלָה בַּת-הַמֶּלֶךְ סַכִּין בְּיָדָהּ שֶׁשֵּׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּעִבְרִית חֲקוּקִים עָלֶיהָ וְעָגָה עוּגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שֶׁל הָאַרְמוֹן, וְכָתְבָה בְּתוֹכָהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִסְתּוֹרִין, וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ וְאָמְרָה דְבָרִים הַמּוּבָנִים וְשֶׁאֵינָם מוּבָנִים. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדֵנוּ, וְעָלָה הַשֵּׁד לְפָנֵינוּ בְמַרְאֵהוּ וּבְצוּרָתוֹ: יָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים וּשְׁתֵּי עֵינָיו כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ. נִבְעַתְנוּ מִפָּנָיו. אָמְרָה בַּת-הַמֶּלֶךְ: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תְהִי בָרוּךְ”. הִתְהַפֵּךְ הַשֵּׁד לְצוּרַת אַרְיֵה וְאָמַר לָהּ: “בּוֹגֶדֶת, הֵפַרְתְּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה, כְּלוּם לֹא נִשְׁבַּעְנוּ זֶה לְזוֹ שֶׁלֹּא נַעֲמֹד זֶה לְזוֹ בְדַרְכֵּנוּ?” אָמְרָה לוֹ:“אָרוּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינִי וּבֵין שֶׁכְּמוֹתְךָ שְׁבוּעָה?” אָמַר הַשֵּׁד: “טְלִי מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָךְ”, וּפָתַח הָאַרְיֵה אֶת פִּיו וְהִתְנַפֵּל עַל הָעַלְמָה. נִזְדָרְזָה וְנָטְלָה שַׂעֲרָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, הֵנְיפָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְלָחֲשָׁה בִּשְׂפָתֶיהָ. נַעֲשְׂתָה הַשַּׂעֲרָה חֶרֶב חַדָּה, וְהִכְּתָה בוֹ אוֹתוֹ אַרְיֵה וְשִׁסְּעָה אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, הָפַךְ רֹאשׁוֹ עַקְרָב. הָפְכָה הָעַלְמָה נַחַשׁ עָצוּם וְהִתְנַפְּלָה עַל אָרוּר זֶה כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עַקְרָב וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה. הָפַךְ הָעַקְרָב נֶשֶׁר וְהָפַךְ הַנַּחַשׁ פֶּרֶס שֶׁרָדַף אַחֲרֵי הַנֶּשֶׁר וּבִקֵּשׁ שָׁעָה זְמַן לְתָפְסוֹ. הָפַךְ הַנֶּשֶׁר חָתוּל שָׁחוֹר וְהָפְכָה הָעַלְמָה זְאֵב מְנֻמָּר וְנִלְחֲמוּ בָּאַרְמוֹן שָׁעָה זְמָן. רָאָה הֶחָתוּל אֶת עַצְמוֹ מְנֻצָּח וְהָפַךְ וְנַעֲשָׂה רִמּוֹן אָדֹם גָּדוֹל, וְיָשַׁב הָרִמּוֹן בְּאֶמְצַע הַבְּרֵכָה הַמּוֹצֶקֶת מַיִם, שֶׁבָּאַרְמוֹן. בָּא אֵלָיו הַזְּאֵב וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנָפַל עַל רִצְפַּת הָאַרְמוֹן וְנִשְׁבַּר, וְנִתְפַּזְּרוּ הַגַּרְגִּירִים כָּל גַּרְגִּיר לְחוּד, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קַרְקַע הָאַרְמוֹן גַּרְגִּירִים. הִתְנָעֵר הַזְּאֵב וְנַעֲשָׂה תַּרְנְגוֹל וְלִקֵּט אוֹתָם גַּרְגִּירִים שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר גַּרְגִּיר אֶחָד. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁאַר גַּרְגִּיר אֶחָד בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל מְצַעֵק וּמְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּמַקּוֹרוֹ, וַאֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה הוּא אוֹמֵר. נָתַן עָלֵינוּ בְקוֹל צְעָקָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָנוּ שֶׁהָאַרְמוֹן נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ, וְהָיָה סוֹבֵב עַל קַרְקַע הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ גַּרְגִּיר שֶׁהִסְתַּתֵּר בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. חָשׁ אֵלָיו לְלַקְּטוֹ, וְהִנֵּה צָלַל הַגַּרְגִּיר בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּבְּרֵכָה וְנַעֲשָׂה דָג וְצָלַל בְּתַחְתִּיתָם שֶׁל הַמַּיִם. הָפַךְ הַתַּרְנְגוֹל לְתַנִּין גָּדוֹל וְיָרַד אַחֲרָיו וְנֶעֱלַם שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְנוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִזְדַּעְזַעְנוּ. אַחֲרֵי-כֵן יָצָא הַשֵּׁד כְּשֶׁהוּא אֲבוּקַת אֵשׁ. פָּתַח פִּיו וְיָצְאָה אֵשׁ מִתּוֹכוֹ, וּמִתּוֹךְ עֵינָיו וְאַפּוֹ אֵשׁ וְעָשָׁן. יָצְאָה הָעַלְמָה כְּשֶׁהִיא גַּחֲלַת אֵשׁ עֲצוּמָה. נִלְחֲמוּ זֶה בְּזוֹ שָׁעָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ הָאִשִּׁים זוֹ בְּזוֹ וְנִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן עָשָׁן וְנֶעֱלַמְנוּ בְּתוֹכוֹ. פָּחַדְנוּ וּבִקַּשְׁנוּ לִצְלֹל בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֵחֲשַׁשׁ שְׂרֵפָה וַאֲבָדוֹן. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵטִיל עָלֶיהָ לְהַצִּיל קוֹף זֶה וְלֹא הָיִיתִי מְיַגְּעָהּ יְגִיעָה עֲצוּמָה זוֹ עִם שֵׁד אָרוּר זֶה, שֶׁאֵין כָּל הַשֵּׁדִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירִים קוֹף זֶה. אַל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה שֶׁבָּא לְכָאן. בִּקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה לְשֵׁם-שָׁמַיִם וּלְהַצִּילוֹ מִן הַכְּשָׁפִים, וְהִגִּיעָה לָנוּ מְגִנַּת-לֵב”. וְאוּלָם אֲנִי, גְבִרְתִּי, הָיְתָה לְשׁוֹנִי קְשׁוּרָה וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהַגִּיד לוֹ כְלוּם. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ, עַד שֶׁהַשֵּׁד צָרַח מִתַּחַת לָאִשִּׁים, וְעָמַד אֶצְלֵנוּ בְאוּלָם הָעַמּוּדִים וְהֵפִיח בְּפָנֵינוּ אֵשׁ. הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה וְהֵפִיחָה בְּפָנָיו, פָּגְעוּ בָנוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ מִמֶּנָּה וּמִמֶּנּוּ. וְאוּלָם רְשָׁפֶיהָ לֹא הִזִּיקוּ לָנוּ, אַךְ בַּאֲשֶׁר לִרְשָׁפָיו, הִנֵּה פָּגַע בִּי רֶשֶׁף בְּעֵינִי וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי בְּצוּרַת קוֹף. וּפָגַע רֶשֶׁף מִמֶּנּוּ בַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו, וְשָׂרַף אֶת חֲצִי פָּנָיו, אֶת זְקָנוֹ וְאֶת לִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה וְהִפִּיל אֶת מַעֲרֶכֶת שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנָה. וְנָפַל רֶשֶׁף בַּחֲזֵה הַסָּרִיס וְנִשְׂרַף תֵּכֶף וּמִיָּד. הָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אֲבוּדִים וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַחַיִּים. אַךְ בְּעוֹד אֲנַחְנוּ בְּכָךְ וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלֵינוּ: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, נָתַן תְּשׁוּעָה וְעֶזְרָה וְעָשָׂה כָלָה בַכּוֹפֵר בְּדַת מֻחַמָּד אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”. וּכְבָר שָׂרְפָה בַת-הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֵּׁד וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל אֵפֶר.

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֵלֵינוּ וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ לִי סֵפֶל מָיִם”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָהּ. לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם. אַחַר-כָּךְ הִזְלִיפָה עָלַי מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “הִנָּצֵל בְכֹחַ אֱלֹהִים אַדִּיר וָאֱמֶת וּבְכֹחַ שֵׁם אֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. הִתְנָעַרְתִּי וְנַעֲשֵׂיתִי אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי, וְאוּלָם עֵינִי אָבְדָה. אָמְרָה הָעַלְמָה: “הָאֵשׁ, הָאֵשׁ, אָבִי. אֵינִי נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים, שֶׁאֵינִי רְגִילָה לְהִלָּחֵם עִם שֵׁדִים. וְאִלּוּ הָיָה בֶן-אָדָם, הָיִיתִי הוֹרְגוֹ מִזְּמָן. וְלֹא סָר כֹּחִי, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וְלִקַּטְתִּי גַרְגִּירָיו וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַגַּרְגִּיר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁד בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיִיתִי מְלַקְּטוֹ, הָיָה מֵת מִיָּד. וְאוּלָם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי בוֹ עַד שֶׁתָּקַף אוֹתִי, וְהָיְתָה בֵינֵינוּ מִלְחָמָה קָשָׁה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּבָאֲוִיר וּבַמַּיִם. וְכָל אֵימַת שֶׁפָּתַחְתִּי עָלָיו שַׁעַר שֶׁל כְּשָׁפִים, פָּתַח הוּא עָלַי שַׁעַר עָצוּם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁפָּתַח אֶת שַׁעַר הָאֵשׁ. וּמְעַטִּים הֵם אֵלּוּ שֶׁפָּתְחוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר הָאֵשׁ וְנִצְלוּ מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם הַמַּזָּל עָמַד לִי בְפָנָיו עַד שֶׁשְּׂרַפְתִּיו לִפְנֵי שֶׁנִּשְׂרַפְתִּי, אַחֲרֵי שֶׁהִכְרַחְתִּיו לְקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אֲבָל אֲנִי, מֵתָה אֲנִי, וְהַמָּקוֹם יְנַחֶמְכֶם אַחֲרָי…” הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, וְלֹא פָסְקָה מִבַּקֵּשׁ רַחֲמִים מִפְּנֵי הָאֵשׁ. וְהִנֵּה רֶשֶׁף אֵשׁ שָׁחוֹר עָלָה עַל חָזָהּ וְעָבַר עַל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פָּנֶיהָ בָּכְתָה וְאָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד נְבִיא אַללָּה”. הִסְתַּכַּלְנוּ בָהּ וְרָאִינוּ שֶׁנַּעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר לְצַד אֶפְרוֹ שֶׁל הַשֵּׁד. הִתְאַבַּלְנוּ עָלֶיהָ, וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ בְּלִבִּי לִהְיוֹת אֲנִי בִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָן הַפָּנִים הַחֲמוּדוֹת שֶׁעָשׂוּ עִמִּי טוֹבָה שֶׁכָּזוֹ נַעֲשִׂים אֵפֶר. וְאוּלָם אֵין מֵשִׁיב מִשְׁפַּט-אֱלֹהִים.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּתּוֹ נַעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר, מָרַט שְׁאֵרִית זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְעָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא, וּבָכִינוּ לָהּ. בָּאוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּמָצְאוּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּאֵין-אוֹנִים וְאֶת שְׁנֵי גַלֵּי הָאֵפֶר. נִדְהֲמוּ וְעָמְדוּ סְבִיב הַמֶּלֶךְ כְּשָׁעָה אֶחָת. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר, סִפֶּר לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע לְבִתּוֹ עִם הַשֵּׁד, וְגָדְלָה צָרַת נַפְשָׁם וְהֵרִימוּ קוֹל זְעָקָה הַנָּשִׁים וְהַשְּׁפָחוֹת, וְעָשׂוּ מִסְפֵּד שִׁבְעַת יָמִים. קָם הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹת עַל אֵפֶר בִּתּוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וְהִדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמְנוֹרוֹת. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְאֵפֶר הַשֵּׁד, הֲרֵי זָרוּהוּ לָאֲוִיר לְקִלְלַת אֱלֹהִים.

אַחֲרֵי זֶה חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה, שֶׁהָיָה צָפוּי בָּהּ לְמִיתָה, וְנִשְׁאַר חֹדֶשׁ יָמִים בְּמַחֲלָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הִבְרִיא וְצָמַח זְקָנוֹ. נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא לְפָנָיו, וְאָמַר לִי: "בָּחוּר, בִּלִּינוּ זְמַנֵּנוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים, שַׁאֲנַנִּים מִמִּקְרֵי הַזְּמָן, עַד שֶׁבָּאתָ אֵלֵינוּ. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ וְלֹא אֶת יוֹם בּוֹאֲךָ הַמְכֹעָר. אָבַדְנוּ בִּגְלָלֶךָ. רֵאשִׁית כֹּל שִׁכַּלְתִּי אֶת בִּתִּי שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה גְבָרִים, וְשֵׁנִית קָרָה אוֹתִי מִן הַשְּׂרֵפָה מַה שֶּׁקָרָה וְאִבַּדְתִּי אֶת שִׁנַּי וּמֵת נַעֲרִי. וְעִם כָּל זֶה לֹא רָאִיתִי קוֹדֵם לָכֵן דָּבָר רַע מִמְּךָ, וְאוּלָם הַכֹּל מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא, עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים. הִנֵּה הִצִּילָה אוֹתְךָ בִּתִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִבְּדָה אֶת עַצְמָהּ. עַכְשָׁו, בְּנִי, צֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, צֵא בְשָׁלוֹם מִמְּדִינָתִי. דַּי הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בִּגְלָלְךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל זֶה נִגְזַר עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ. צֵא אֵפוֹא בְשָׁלוֹם, וְאִם אָשׁוּב לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ.

נָזַף בִּי וְיָצָאתִי, גְבִרְתִּי, מֵעַל פָּנָיו, כְּשֶׁאֵינִי בָּטוּחַ כִּמְעַט בְּהַצָּלָתִי, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אֶפְנֶה. עָבַר לְנֶגֶד עֵינַי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי: זֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי בַדֶּרֶךְ וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִיָּדָם, וְהָלַכְתִּי חֹדֶשׁ וְנִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זָרָה, פְּגִישָׁתִי עִם הַחַיָּט וּפְגִישָׁתִי עִם הָעַלְמָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהַצָּלָתִי מִידֵי הַשֵּׁד אַחֲרֵי שֶׁשָּׂם בְּדַעְתּוֹ לְהָרְגֵנִי – וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית. נָתַתִּי הוֹדָיָה לָאֵל וְאָמַרְתִּי: “בְּעֵינִי וְלֹא בְנַפְשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְגִלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְלָבַשְׁתִּי מְעִיל-נְזִירִים שָׁחוֹר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לַעֲלוֹת לָחֹג בְּמֶכָּה, גְבִרְתִּי. וּבְכָל יוֹם בּוֹכֶה אֲנִי וּמְהַרְהֵר בַּצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי וּבְאִבּוּד עֵינִי וְנוֹשֵׂא קוֹלִי וְאוֹמֵר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אֵין-סָפֵק, חֵי-הָרַחֲמָן.

וַיַּקִּיפוּנִי יְגוֹנִים, לֹא אֵדַע מֵאָן מְקוֹמָן.

אֲיַחֵל עֲדֵי תוֹחֶלֶת תִּיעַף לְתוֹחַלְתִּי.

וַאֲיַחֵל עֲדֵי יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים מִשְׁפָּטִי.

וַאֲיַחֵל מְנֻצָּח מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן,

כְּיַחֵל צָמֵא מְקוֹם חֲרֵרִים מִתְלוֹנֵן.

אֲיַחֵל עַד יֵדַע אָדָם כִּי אָנֹכִי אָנֹכִי,

בְּדָבָר מַר מִתּוֹחֶלֶת הֶאֱרַכְתִּי כֹחִי,

וְאֵין מְאוּם כְּתוֹחֶלֶת מָר. וְאוּלָם מְאֹד מְאֹד

מַר מִשְּׁנֵיהֶם, אִם תּוֹחַלְתִּי בִּי תִבְגֹּד.

מִסְתְּרֵי צְפוּנִי הֵם פֶּה לְמַצְפּוּנִי,

אִם צְפוּנֵי-צָפוּן לָךְ יְגַלּוּ צְפוּנִי.

וְאִלּוּ הָיָה בֶהָרִים אֲשֶׁר בִּי, חָרָבוּ.

וּבָאֵשׁ – כָּבְתָה, וּבָרוּחוֹת – לֹא נָשָׁבוּ.

וְכָל הָאוֹמֵר: זְמַן מְתִיקוֹת תוֹכֵהוּ,

לֹא יִמָּלֵט מִיּוֹם מַר מִמַּר, יְבוֹאֵהוּ.

נָסַעְתִּי מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְיָרַדְתִּי לֶעָרִים וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר הַשָּׁלוֹם בַּגְדָאד, אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ שָׁם אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וַאֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי לְבַגְדָאד בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּמָצָאתִי אֶת אָחִי זֶה הָרִאשׁוֹן עוֹמֵד נָבוֹךְ. אָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ” וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ, וְהִנֵּה קָרַב אָחִינוּ הַשְּׁלִישִׁי וּבָא אֵלֵינוּ וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אִישׁ נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ נָכְרִים וְהִגַּעְנוּ בְלַיְלָה מְבֹרָךְ זֶה”. הָלַכְנוּ אֲנַחְנוּ הַשְּׁלשָׁה, וְאֵין בְּתוֹכֵנוּ אִישׁ יוֹדֵעַ סִפּוּרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הוֹבִילָנוּ הַגּוֹרָל לְדֶלֶת זוֹ וְנִכְנַסְנוּ אֲלֵיכֶן. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְעִוְרוֹן עֵינִי.

אָמְרָה בַעֲלַת-הַבַּיִת: “אָכֵן מוּזָר סִפּוּרְךָ. הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “אֵינִי יוֹצֵא עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל בֶּן-לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֵין סִפּוּרִי כְּסִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-לִוְיָתִי, נִפְלָא הוּא וּמַתְמִיהַּ מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְעִוְרוֹן עֵינִי. שֶׁכֵּן הֵם בָּא עֲלֵיהֶם הַדָּבָר עַל-פִּי הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל, וַאֲנִי הֵבֵאתִי עָלַי הַגּוֹרָל וְגָרַמְתִּי לִי אֲנִי בְעַצְמִי עַגְמַת נָפֶשׁ. וְזֶהוּ סִפּוּרִי”.

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי

מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי. מֵת אָבִי, וְתָפַסְתִּי הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו וּמָשַׁלְתִּי וְעָשִׂיִתי הַיָּשָׁר וְהֵטַבְתִּי לַנְּתִינִים. וְהָיְתָה בְלִבִּי חִבָּה יְתֵרָה לִנְסִיָעה בִסְפִינוֹת בַּיָּם. שֶׁהָיְתָה מְדִינָתִי עַל הַיָּם, וְהַיָּם רְחַב יָדַיִם, וּבִסְבִיבָתֵנוּ אִיִּים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּלֵב הַיָּם, וְהָיוּ לִי בַיָּם חֲמִשִּׁים סְפִינָה לְמִסְחָר, וַחֲמִשִּׁים סְפִינָה קְטַנּוֹת מֵהֶן לְטִיּוּל, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְפִינַת-מָשׁוֹט מוּכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת רְשׁוֹת וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה. בִּקַּשְׁתִּי לְטַיֵּל בָּאִיִּים וְיָרַדְתִּי בְעֶשֶׂר סְפִינוֹת. וְלָקַחְתִּי עִמִּי צֵדַת חֹדֶשׁ תָּמִים וְנָסַעְתִּי עֶשְׂרִים יוֹם. בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נָשְׁבָה עָלֵינוּ רוּחַ מִנֶּגֶד לָנוּ וְקָם עָלֵינוּ הַיָּם בִּסְעָרָה עֲצוּמָה וְהִכּוּ גַּלָּיו עַד שֶׁנִּתְיָאַשְׁנוּ מֵחַיִּים. יָרְדָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לְשַׁבֵּחַ אֶת זֶה שֶׁמִּסְתַּכֵּן וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹצֵא בְשָׁלוֹם”. הִתְפַּלַּלְנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִתְחַנַנּוּ אֵלָיו. וְלֹא פָסְקוּ הָרוּחוֹת לִהְיוֹת נֶגְדֵּנוּ וְהַגַּלִּים לְהַכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר וְשָׁקַט הָרוּחַ וְרָגַע הַיָּם. אַחַר-כָּךְ זָרְחָה הַחַמָּה וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ אִי. עָלִינוּ לַיַּבָּשָׁה וּבִשַּׁלְנוּ מַשֶּׁהוּ לְאָכְלֵנוּ וְאָכָלְנוּ. נַחְנוּ יוֹמַיִם וְנָסַעְנוּ עֶשְׂרִים יוֹם. זָרְמוּ הַמַּיִם כְּנֶגְדֵּנוּ, וְהָיָה הַיָּם מוּזָר לְרַב-הַחוֹבֵל, אָמַרְנוּ לַצּוֹפֶה: “עֲלֵה לַמִּצְפֶּה בְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהַשְׁקֵף עַל הַיָּם”. עָלָה הַצּוֹפֶה לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהִשְׁקִיף וְאָמַר לְרַב-הַחוֹבֵל: “רַב-הַחוֹבֵל, רָאִיתִי לִימִינִי דָגִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְלֵב הַיָּם וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר מֵרָחוֹק. שָׁעָה הוּא מְנוֹצֵץ שָׁחוֹר וְשָׁעָה לָבָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי הַצּוֹפֶה, הִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ לָאָרֶץ וּמָרַט זְקָנוֹ וְאָמַר לַאֲנָשִׁים: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְאָבְדָנֵנוּ כֻלָּנוּ יַחַד, שֶׁכֵּן לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מִמֶּנּוּ”. הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְאָנוּ כֻלָּנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. אָמַרְתִּי: “רַב-הַחוֹבֵל, הַגֵּד לָנוּ מַה הוּא שֶׁרָאָה הַצּוֹפֶה?” אָמַר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ בוֹ בְיוֹם שֶׁסָּעֲרוּ הָרוּחוֹת נֶגֶד דַּרְכֵּנוּ וְלֹא שָׁקְטוּ עַד מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְעָמַדְנוּ שְׁנֵי יָמִים. אָז תָּעִינוּ בַיָּם, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ אַחַד-עָשָׂר יוֹם מֵאוֹתוֹ לַיְלָה, וְאֵין לָנוּ רוּחַ שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, וּבִנְטוֹת הַיּוֹם בְּיוֹם מָחָר אָנוּ מַגִּיעִים לְהַר שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה, הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת, וְיִסְחֲבוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ לְרַגְלָיו, וְתִתְרַסֵּק הַסְּפִינָה וְיֵלֵךְ כָּל מַסְמֵר שֶׁבַּסְּפִינָה אֶל הָהָר וְיִדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה צָפַן בְּאֶבֶן-שׁוֹאֶבֶת זוֹ סוֹד, הַיְנוּ שֶׁכָּל בַּרְזֶל הוֹלֵךְ אֵלָיו. וּבְאוֹתוֹ הַר הַרְבֵּה בַּרְזֶל שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים בְּהַר זֶה סְפִינוֹת הַרְבֵּה. וּמֵאַחֲרָיו שֶׁל הַיָּם כִּפַּת נְחשֶׁת-קָלָל הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל עֲשָׂרָה עַמּוּדִים. וְעַל הַכִּפָּה לְמַעְלָה פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת. וּבְיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ רֹמַח שֶׁל נְחשֶׁת. וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים בּוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵין מַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הָאָדָם אֶלָּא זֶה שֶׁרוֹכֵב עַל אוֹתוֹ סוּס, וְאֵין הַצָּלָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיִּפֹּל פָּרָשׁ זֶה מֵעַל אוֹתוֹ סוּס”. בָּכָה, גְבִרְתִּי, רַב-הַחוֹבֵל בְּכִי מָר, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים בְּאֵין מוֹצָא. נִפְרַד כָּל אָדָם מֵאִתָּנוּ מֵחֲבֵרוֹ וּמָסַר לוֹ צַוָּאתוֹ אִם יֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְלֹא יָשְׁנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְקָרַבְנוּ לְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹבִילוּנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֵלָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפִינוֹת לְרַגְלָיו יָצְאוּ הַמַּסְמְרוֹת, וְכָל בַּרְזֶל שֶׁבַּסְּפִינוֹת שָׁאַף לְאֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְדָבַק בָּהּ. וּכִנְטוֹת הַיּוֹם הִסְתּוֹבַבְנוּ מִסָּבִיב לָהָר. וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁטָּבַע וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁנִּצָּל. וְאוּלָם רֻבֵּנוּ טָבְעוּ, וְאֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם לֹא יָדְעוּ זֶה עַל אֹדוֹת זֶה דָבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַגַּלִּים וְרוּחוֹת הַפְּרָצִים הֵטִילוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְצַד אַחֵר. וּבַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, בִּרְצוֹנוֹ לְעַנּוֹתֵנִי וּלְיַסְּרֵנִי. רָכַבְתִּי עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת. טִלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ וְדָבַק בָּהָר וּמָצָאתִי דֶרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל שִׂיאוֹ בְצוּרַת מַדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בְּאֶבֶן, וְקָרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי סִפֵּר לָעֲלָמוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וְהָעֲבָדִים עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת: אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו וְהִתְחַנַּנְתִּי, תָּפַסְתִּי בַמַּדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בָּאֶבֶן, וְעָלִיתִי מְעַט מְעָט. וְנָתַן אֱלֹהִים רְשׁוּת לָרוּחוֹת לִשְׁקֹט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְעָזַר בְּיָדִי לַעֲלוֹת וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם לְשִׂיא הָהָר, וְלֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ אֶלָּא לַכִּפָּה, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. נִכְנַסְתִּי לַכִּפָּה וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי כְּשֶׁאֲנִי כוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְרִיעוֹת כַּהֲלָכָה, הוֹדָיָה לָאֵל עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ נִרְדַּמְתִּי בְתוֹךְ הַכִּפָּה, וְשָׁמַעְתִּי בַחֲלוֹמִי קוֹל קוֹרֵא אֵלָי: "הוֹי בֶּן-חַצִ’יב, כְּשֶׁתִּיקַץ מִשְּׁנָתְךָ, תַּחְפֹּר לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ וְתִמְצָא קֶשֶׁת שֶׁל נְחשֶׁת-קָלָל וּשְׁלשָׁה חִצִּים שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁקָּמֵיעוֹת חֲקוּקוֹת עֲלֵיהֶן, וְלָקַחְתָּ אֶת הַקֶּשֶׁת וְאֶת הַחִצִּים וְיָרִיתָ בַפָּרָשׁ שֶׁעַל הַכִּפָּה וְתָנִיחַ לִבְנֵי-אָדָם מִצָּרָה קָשָׁה זוֹ, וּכְשֶׁתִּירֶה בַפָּרָשׁ יִפֹּל בַּיָּם וְהַקֶּשֶׁת תִּפֹּל מִיָּדְךָ. וְלָקַחְתָּ שׁוּב אֶת הַקֶּשֶׁת וְטָמַנְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָךְ יָצוּף הַיָּם וְיַעֲלֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגֹבַהּ הָהָר, וְתַעֲלֶה סִירָה וּבְתוֹכָהּ אָדָם שֶׁל נְחשֶׁת, אָדָם אַחֵר מִזֶּה שֶׁיָּרִיתָ בוֹ, וּבָא אֵלֶיךָ וּבְיָדוֹ מָשׁוֹט. וְעָלִיתָ אֵלָיו לַסִּירָה וְאַל תַּזְכֵּר אֶת שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהוּא יַחְתֹּר בַּמָּשׁוֹט וְנָסַע עִמְּךָ מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עַד הֲבִיאוֹ אוֹתְךָ לְיַם-הַשָּׁלוֹם. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, תִּמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילְךָ לְאַרְצְךָ. וְאוּלָם כָּל זֶה יָבוֹא לְךָ כְתֻמּוֹ רַק אִם לֹא תַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים. הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וְקַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁאָמַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא. יָרִיתִי בַפָּרָשׁ וְנָפַל לַיָּם וְנָפְלָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדִי. תָּפַסְתִּי בַקֶּשֶׁת וּטְמַנְתִּיהָ. מִיָּד גָּעַשׁ הַיָּם וְעָלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָבְהוֹ שֶׁל הָהָר וּלְגָבְהִי שֶׁלִּי. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁרָאִיתִי סִירָה בְלֵב הַיָּם בָּאָה אֵלַי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה אֵלַי, מָצָאתִי בְתוֹכָהּ אִישׁ שֶׁל נְחשֶׁת וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים עָלָיו. עָלִיתִי בַסִּירָה וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי מְדַבֵּר דָּבָר. חָתַר הָאִישׁ בַּמָּשׁוֹט יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי עַד שֶׁתַּמּוּ הָעֲשָׂרָה. הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אִיֵּי הַשָּׁלוֹם, וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבְשִׂמְחָתִי הָעֲצוּמָה זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהִים וְאָמַרְתִּי: “כְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְקָרָאתִי בִשְׁמוֹ וְגִדַּלְתִּי לוֹ. וּכְשֶׁעָשִׂיתִי כָךְ, נָטְתָה הַסִּירָה וְהֵטִילָה אוֹתִי לַיָּם, וְהִתְנַשְּׂאָה שׁוּב וְשָׁקְעָה בְתוֹךְ הַיָּם. וְהָיִיתִי יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת. שָׂחִיתִי אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, עַד שֶׁעָיְפוּ זְרוֹעוֹתַי וְיָגְעוּ כִתְפוֹתַי, וְהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה וּכְשֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, אָמַרְתִּי מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, מֵעִיד אֲנִי עַל אֱמוּנָתִי בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ. וַעֲדַיִן הָיָה הַיָּם סוֹעֵר מֵרִבּוּי הָרוּחוֹת. בָּא גַל כְּטִירָה עֲצוּמָה וּנְשָׂאַנִי וְטִלְטֵל אוֹתִי טַלְטֵלָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן רָצָה אֱלֹהִים.

עָלִיתִי לַחוֹף וְסָחַטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְיִבַּשְׁתִּי אוֹתָם וּפָרַשְׂתִּי אוֹתָם עַל הָאָרֶץ לְהִתְיַבֵּשׁ וְלַנְתִּי שָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְקַמְתִּי לָתוּר לִי מָקוֹם לָלֶכֶת אֵלָיו וּמָצָאתִי בִקְעָה. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ וּמָצָאתִי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ אִי קָטָן הוּא שֶׁהַיָּם מַקִּיפוֹ. אָמַרְתִּי: “כָּל אֵימַת שֶׁאֲנִי נִמְלָט מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּקָשָׁה הֵימֶנָּה”. וּבְעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת, רָאִיתִי אֳנִיָּה וַאֲנָשִׁים בְּתוֹכָהּ, וְהִיא חוֹתֶרֶת לְהִתְקָרֵב לָאִי שֶׁאֲנִי עָלָיו. קַמְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ, וְהִנֵּה כְבָר עָגְנָה הַסְּפִינָה וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְעִמָּם מַעְדְּרִים. הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הָאִי וְחָפְרוּ בָּאֲדָמָה וְחָשְׂפוּ רִקּוּעַ. הֵרִימוּ אֶת הָרִקּוּעַ וּפָתְחוּ דַלְתּוֹ וְחָזְרוּ לַסְּפִינָה וְהֶעְתִּיקוּ מִתּוֹכָהּ לֶחֶם, קֶמַח, חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת צֹאן וְכֵלִים וְכָל צָרְכֵי דִירָה. וְלֹא פָסְקוּ הָעֲבָדִים לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלָרֶדֶת מִמֶּנָּה עַד שֶׁהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבַּסְּפִינָה לַבּוֹר. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְעִמָּם מֵהַיָּפִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וּבְתוֹכָם יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים, שֶׁהֶחֱלִישׁוֹ הַזְּמַן עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְכָלֶה, כִּי הַשָּׁנִים הִכְבִּידוּ אַכְפָּם עָלָיו, וּמַרְאֵהוּ כְפֶגֶר מֵת, וְהוּא לָבוּשׁ סְחָבוֹת תְּכֵלֶת שֶׁרוּחוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב עוֹבְרוֹת בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר הֶחֱרִיד הַזְּמָן – וְאֵיזוֹ חֲרָדָה.

וְהָעֵת רַבַּת אוֹנִים אֵיתָן עָמָדָה.

הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְלֹא יָדַעְתִּי חֵלֵכָה,

וְכַיּוֹם נֶחֱלֵיתִי וְלֹא אוּכַל אֲהַלֵכָה.

הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן בְּיָדוֹ שֶׁל עֶלֶם, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ הֻצַּק בִּדְפוּסָם שֶׁל הַנֹּעַם וְהַחֵן וְהַשְּׁלֵמוּת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה יָפְיוֹ לְמָשָׁל מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב. וְהוּא כַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן מַקְסִים כָּל לֵב בְּנֹעַם תָּאֳרֵהוּ וְכוֹבֵשׁ כָּל לֵב בְּחֵן מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:

הֵבִיאוּ אֶת הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

וַיָּכֹף יֹפִי אֶת רֹאשׁוֹ, בּוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אָמְרוּ: “יֹפִי, כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתוֹ?”

אָמַר: “כָּזֶה לֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתוֹ”.

לֹא פָסְקוּ, גְבִרְתִּי, מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדֶלֶת וְיָרְדוּ כֻלָּם בַּדֶּלֶת וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן. אַחַר-כָּךְ עָלוּ הָעֲבָדִים וְהַיָּשִׁישׁ. וְאוּלָם הַנַּעַר לֹא עָלָה. הֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְיָרְדוּ בַּסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ. כְּשֶׁפָּנוּ וְהָלְכוּ, יָרַדְתִּי מִן הָעֵץ וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּל, גֵּרַפְתִּי אֶת הֶעָפָר וַהֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הֶעָפָר. נִגְלְתָה הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא עֵץ בְּגֹדֶל אֶבֶן-הָרֵיחַיִּם. הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ, וְנִרְאֲתָה מִתַּחַת לָהּ לוּלִית שֶׁל אֶבֶן. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְיָרַדְתִּי בַלּוּלִית עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹפָהּ וּמָצָאתִי אוּלָם נָאֶה מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעוֹת וּכְלֵי-מִילַת. יָשַׁב שָׁם הַנַּעַר עַל גַּבֵּי עֶרֶשׂ נִשָּׂא וּמֻסָּב עַל כַּר עָגֹל, בְּיָדוֹ מַפּוּחַ, וּלְפָנָיו פְּרָחִים וַעֲשַׂבִּים נוֹתְנִים רֵיחַ, וְהָיָה יְחִידִי. כְּשֶׁרָאַנִי הִלְבִּינוּ פָּנָיו. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ:“תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְהֵרָגַע וְהִשָּׁקֵט. אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ. אָדָם אֲנִי כְמוֹתְךָ וּבֶן-מֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הוֹבִילַנִי אֵלֶיךָ לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתְךָ בִּבְדִידוּתְךָ. וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ אָתָּה, וּמַה סִפּוּרְךָ, שֶׁיְחִידִי אַתָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי בֶן-אָדָם מִמִּינוֹ, שָׂמַח וְחָזַר צִבְעוֹ לְפָנָיו וְקֵרַב אוֹתִי אֵלָיו וְאָמַר:

"אָחִי, סִפּוּרִי מַתְמִיהַּ. וְכָךְ הוּא: אָבִי הוּא סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִסְחָרוֹ פָרַץ בָּאָרֶץ, וְלוֹ עֲבָדִים שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים. סוֹחֲרִים נוֹסְעִים לוֹ בִסְפִינוֹת בִּסְחוֹרָה לְקַצְוֵי אֶרֶץ, וּשְׁיָרוֹת שֶׁל גְּמַלִּים לוֹ וּנְכָסִים רַבִּים. אַךְ לֹא חוּנַן כָּל וָלָד בָּרִאשׁוֹנָה. פַּעַם רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁיּוּחַן בֵּן, וְאוּלָם יְמֵי חַיָּיו יִהְיוּ קְצָרִים. קָם אָבִי מִמָּחֳרָת בִּזְעָקָה וָבֶכִי. בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחֲרֵי-כֵן הָרְתָה אִמִּי אוֹתִי. רָשַׁם לוֹ אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ. וּכְשֶׁמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת יָלְדָה אוֹתִי. שָׂמַח אָבִי וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת, וְהֶאֱכִיל הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאֶבְיוֹנִים, בִּהְיוֹת שֶׁנּוֹלַדְתִּי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. אָסַף אֶת הָאִצְטַגְנִינִים וְאֶת הַבְּקִיאִים בְּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְאֶת חַכְמֵי הַדּוֹר וְאֶת הַמֻּמְחִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּמִים וְהַתּוֹלָדוֹת, וּבָדְקוּ אֶת שְׁעַת מוֹלָדִי, וְאָמְרוּ לוֹ: "בִּנְךָ יִחְיֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז צְפוּיָה לוֹ סַכָּנָה וְאִם יֵצֵא מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם יִחְיֶה זְמַן רָב. וְסִבַּת מִיתָתוֹ תְּהֵא זוֹ: יֵשׁ בְּיַם הָאֲבַדּוֹן הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְעָלָיו פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת, וְהַפָּרָשׁ לוּחַ בְּחָזֵהוּ מֵעוֹפֶרֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּפֹּל הַפָּרָשׁ מִסּוּסוֹ יָמוּת בִּנְךָ מִקֵּץ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְרוֹצְחוֹ הוּא זֶה שֶׁיִּירֶה בַפָּרָשׁ, וְהוּא מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ.

נִתְעַצֵּב אָבִי עֶצֶב גָּדוֹל. גִּדֵּל אוֹתִי וְהֵיטִיב לְגַדְּלֵנִי עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. עַכְשָׁו הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַפָּרָשׁ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם, וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּרָה בוֹ עַגִ’יבּ בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ חַצִ’יבּ שְׁמוֹ. חָשַׁשׁ אָבִי לְמִיתָתִי וְהֶעֱבִירַנִי לְכָאן. זֶה הוּא סִפּוּרִי וְסִבַּת בְּדִידוּתִי".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּר תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי כָּל זֶה. וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי הוֹרְגוֹ לְעוֹלָם”. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, נִמְלַטְתָּ מֵחֹלִי וְהִנְּךָ בָּטוּחַ מִנֶּזֶק, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא תִרְאֶה לֹא דְאָגָה וְלֹא יָגוֹן וְהָיִיתָ שַׁאֲנָן. הֲרֵינִי נִשְׁאָר עִמְּךָ וּמְשָׁרֵת אוֹתְךָ, וְאַחַר אֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֲשַׁעְשֵׁעַ אוֹתְךָ בְּיָמִים אֵלֶּה תְּשַׁלְּחֵנִי בְלִוְיָתָם שֶׁל מַמְלוּכִּים אֲחָדִים שֶׁאֶסַּע עִמָּם לְאַרְצִי”. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ עַד הַלָּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי נֵר גָּדֹל וְעָרַכְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְיָשַׁבְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁשַּׂמְנוּ לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַלְנוּ. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְאָכַלְנוּ מֵהֶם. יָשַׁבְנוּ לְבַדֵּנוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רֻבּוֹ. שָׁכַב לִישֹׁן וְכִסִּיתִיו וְקַמְתִּי גַם אֲנִי וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן.

כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר קַמְתִּי וְחִמַּמְּתִּי קְצָת מִן הַמַּיִם. וְעוֹרַרְתִּיו בְּרַכּוֹת עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר. הֵבֵאתִי לוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים וְרָחַץ פָּנָיו וְאָמַר :“יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּשֻׁלַּם טוֹבָה, עֶלֶם. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכְּשֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מִמַּה שֶׁאֲנִי בוֹ וּמִזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ, אֲבַקֵּשׁ אֶת אָבִי לִגְמָלְךָ טוֹב. אַךְ אִם אָמוּת, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת בִּרְכָתִי שָׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יָבוֹא יוֹם שֶׁתִּפְגָּעֲךָ בוֹ רָעָה, וּלְוַאי שֶׁיָּשִׂים אֲלֹהִים שֶׁיָּבוֹא יוֹמִי לִפְנֵי בוֹא יוֹמְךָ”. הִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְנוּ, וְסִדַּרְתִּי לוֹ לְבוֹנָה וְהִתְקַטֵּר. סִדַּרְתִּי לוֹ מִשְׂחַק שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְשִׂחַקְנוּ אֲנִי וְהוּא. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ מַשֶׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְשִׂחַקְנוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְיָשַׁבְתִּי לְשׂוֹחֲחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא זְמַן מוּעָט מִן הַלַּיְלָה. וְיָשֵׁן. כִּסִּיתִיו וְיָשַׁנְתִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁנִּכְנְסָה אַהֲבָתוֹ בְלִבִּי, וּמָצָאתִי תַּנְחוּמִים לְעַצְמִי, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ הַחוֹזִים-בַּכּוֹכָבִים. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלּאֹ אַהַרְגֶנוּ”. לֹא חָדַלְתִּי לְשָׁרְתוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ עַד זְמַן שְׁלשִׁים וְתִשְּׁעָה יָמִים.

בְּלֵיל אַרְבָּעִים שָׂמַח וְאָמַר: “אָחִי, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהִצִּילַנִי מִמָּוֶת, וְזֶה בְּבִרְכָתְךָ וּבְבִרְכַּת בּוֹאֲךָ. שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים שֶׁיַחְזִירְךָ לְאַרְצְךָ. וְעַכְשָׁו אָחִי, חָפֵץ אֲנִי, שֶׁתְּחַמֵּם לִי מַיִם שֶׁאֶתְרַחֵץ וְאֶטְבֹּל גּוּפִי בָהֶם”. אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. חִמַּמְתִּי לוֹ מַיִם בְּשֶׁפַע, וְהִכְנַסְתִּים לוֹ וְרָחַצְתִּי אֶת גּוּפוֹ רַחֵץ הֵיטֵב בְּקֶמַח שֶׁל תֻּרְמוּס מַעֲלֶה קֶצֶף, וּמְשַׁחְתִּיו וְשִׁפְשַׁפְתִּיו וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו וְהִצַּעְתִּי לוֹ מִטָה גְבוֹהָה, וּבָא הַבָּחוּר וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ וְנָח אַחֲרֵי שֶׁרָחַץ בַּמֶּרְחָץ, וְאָמַר: “אָחִי, פְּתַח לִי אֲבַטִּיחַ וְהָמֵס בּוֹ מִקְצָת מִן הַסֻּכָּר שֶׁל צְמָחִים”. נִכְנַסְתִּי לְאוֹצַר הַמָּזוֹן וְנָטַלְתִּי אֲבַטִּיחַ יָפֶה שֶׁמָּצָאתִי בִקְעָרָה וְקָרָאתִי לוֹ וְאָמַרְתִּי: " אֲדוֹנִי, אֵין אִתְּךָ סַכִּין?" אָמַר: “הֲרֵי הוּא מֵעַל לְרֹאשִׁי עַל הַזֵּר הָעֶלְיוֹן”. קַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְלָקַחְתִּי הַסַּכִּין וּתְפַסְתִּיהָ בְנִצָּבָהּ וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. נִתְקְלָה רַגְלִי וְנָפַלְתִּי בְּכָל כֹּבֶד מַשָּׂאִי עַל הַנַּעַר וְהַסַּכִּין בְּיָדִי. חָשָׁה הַסַּכִּין לְמַלֵּא מַה שֶׁנִּכְתַּב מִבְּרֵאשִׁית וְנִתְקְעָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר וּמֵת מִיָּד, וּכְשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, זָעַקְתִּי זְעָקָה גְדוֹלָה וְטָפַחְתִּי עַל פָּנַי וְקָרַעְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאָמַרְתִּי: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. הוֹי מֻסְלִמִים, נַעַר זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהוֹדִיעוּ עָלֶיהָ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְהַחֲכָמִים, עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וּבָא קִצּוֹ שֶׁל בָּחוּר חֶמֶד זֶה. אֵין זֶה אֶלָּא הַכּוֹכָב הָרָע. אֵיזֶה אָסוֹן. וְאוּלָם אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר גָּזָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר לָהּ עַגִ’יבּ לָעַלְמָה: כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי וַדַּאי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, קַמְתִּי וְיָצָאתִי בְדֶרֶךְ הַלּוּלִית וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּעָפָר. הִשְׁקַפְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם וְרָאִיתִי אֶת הַסְּפִינָה בּוֹקַעַת לָהּ דַּרְכָּהּ בַּיָּם כְּשֶׁהִיא חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. פָּחַדְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וּמוֹצְאִים אֶת בְּנָם הָרוּג וּמַכִּירִים שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהוֹרְגִים אוֹתִי בְּלִי סָפֵק”. שַׂמְתִּי פָנַי אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָלִיתִי עָלָיו וְהִתְחַבֵּאתִי בְעָלָיו. לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן עַל הָעֵץ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָעֲבָדִים וְעָלָה עִמָּם הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ, אֲבִי הַנַּעַר. בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם וְהֵסִירוּ אֶת הֶעָפָר וּמָצְאוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרְדוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנַּעַר שׁוֹכֵב, פָּנָיו מְאִירִים מִן הַמֶּרְחָץ וְהוּא לָבוּשׁ נְקִיִּים וְהַסַּכִּין תְּקוּעָה בְחָזֵהוּ. זָעֲקוּ וּבָכוּ וְטִפְּחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ “אוֹי וָשֶׁבֶר”. וְנִתְעַלֵּף הַזָּקֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְדָמוּ הָעֲבָדִים שֶׁהַזָּקֵן לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי מוֹת בְּנוֹ. כָּרְכוּ אֶת הַנַּעַר בִּבְגָדָיו וְעָטוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֶשִׁי וְהָלְכוּ לַסְּפִינָה. עָלָה הַזָּקֵן אַחֲרֵיהֶם וְרָאָה אֶת בְּנוֹ מוּטָל, נָפַל לָאָרֶץ וְשָׂם עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בַּהֲרִיגַת בְּנוֹ וְרָבְתָה בְּכִיָּתוֹ וְנִתְעַלֵּף שׁוּב. עָלָה עֶבֶד מֵהֶם וְהֵבִיא מִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי, וְהִנִּיחוּ אֶת הַזָּקֵן עַל כַּר וְיָשְׁבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. כָּל זֶה הָיָה כְּשֶׁאֲנִי עַל הָעֵץ מִמַּעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְרוֹאֶה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְנִזְרְקָה שֵׂיבָה בְלִבִּי לִפְנֵי שֶׁנִּזְרְקָה שֵׂיבָה בְרֹאשִׁי מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר שֶׁחָזְקוּ עָלַי, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר:

וְכַמָּה מֵחַסְדֵי אֱלֹהִים צְפוּנִים,

עֲמֻקָּה תַעֲלוּמָתָם מֵחֲכָמִים וּנְבוֹנִים.

וְיֵשׁ מִקְרִים יֵרַע לְךָ בֹּקֶר בָּאוּ,

וְתַשִּׂיג שָׂשׂוֹן לָעֶרֶב עֵת נִתָּעוּ,

וְהַרְבֵּה יֵשׁ קַל בָּא אַחֲרֵי הַקָּשֶׁה עָבָר,

וְהֵסִיר יָגוֹן מִלֵּב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר.

גְּבִרְתִּי, לֹא חָדַל הַזָּקֵן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁקָּרַב הָעֶרֶב לָבוֹא. אָז הִתְעוֹרֵר וְהִסְתַּכֵּל בִּבְנוֹ וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּגֹר מִפָּנָיו בָּא עָלָיו. טָפַח עַל פָּנָיו וְעַל רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִפֵּרוּד אֲהוּבִים הֻכָּה רְסִיסִים הַלֵּב.

וְדִמְעַת עֵינִי תִּזַּל פְּלָגִים לַכְּאֵב.

כָּל גַּעֲגוּעַי נָדְדוּ אִתָּם, הוֹי לִיגוֹנִי.

הָבוּ עֵצָה: מַה אֲדַבֵּר, אֶפְעַל בַּאֲסוֹנִי?

מִי יִתֵּן וּמֵעוֹלָם אוֹתָם לֹא רָאִיתִי.

מַה עֵצָה? צָרוּ כָּל שְׁבִילִים לִנְתִיבָתִי.

אֵיכָה אֶשְׁקֹט, אֶשְׁלַו וּכְבָר שֻׁלָּחָה

אֵשׁ יְגוֹנִים בִּלְבָבִי וְנִתְלַקָּחָה.

מַה מְּאֻשָּׁרִים הָיִינוּ בְצֵל קוֹרָה מְאֻחָדִים,

שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וּבַחַיִּים מְאֻשָּׁרִים,

עַד בָּנוּ שֻׁלַּח חֵץ פֵּרוּד, בֵּינֵינוּ הִפְרִיד,

כִּי מִי זֶה חֵץ פֵּרוּד אוֹתוֹ לֹא יַחֲרִיד?

נָשָׂאתִי אֵלָיו קוֹלִי אַךְ לְשׁוֹן גוֹרָל אוֹתוֹ עָבָר,

מִי יִתֵּן בְּנִי וְקֵץ כָּל חַי עָלֶיךָ לֹא גָבָר.

מַה הִיא הַדֶּרֶךְ אֲמַהֵרָה לִפְגִישָׁתֶךָ,

אֶת נַפְשִׁי נָתַתִּי, לוּ קִבְּלוּ, כַּפָּרָתֶךָ.

אִם יָרֵחַ אֲכַנְּךָ, הֵן יָרֵחַ יַחֲלֹף זָהֳרוֹ.

אוֹי לְאֶבְלִי עָלֶיךָ וְעַל זְמַן, אֲבוֹי, יַגֵּנִי.

אֵין תְּמוּרָה לְךָ, וּמַה הוּא אוֹתְךָ יַשְׁכִּיחֵנִי?

אָבִיךָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ וְתֵצֵא אֵלֶיךָ,

בִּגְזֹל מָוֶת אוֹתְךָ אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ עָדֶיךָ.

עֵין מְקַנְּאִים הִיא אֲשֶׁר בָּנוּ הַיּוֹם שָׁלָטָה,

וַיַּצְלִיחוּ בְפָעֳלָם. הוֹי לָרָעָה יָדָם עָשָׂתָה.

נֶאֱנַח אֲנָחָה אַחַת וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ בְאַנְחָתוֹ וָמֵת. זָעֲקוּ הָעֲבָדִים: “הוֹי אָדוֹן” וְשָׂמוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם וְהִגְדִּילוּ בְכִיָּתָם. הוֹרִידוּהוּ לַסְּפִינָה לְצַד בְּנוֹ וְהִתִּירוּ קַלְעֵי הַסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָי. יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ וְנִכְנַסְתִּי בַדֶּלֶת וְהִרְהַרְתִּי בַּבָּחוּר, וְרָאִיתִי אֲחָדִים מֵחֲפָצָיו וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר וָאֹמַר:

רָאִיתִי רִשְׁמֵיהֶם וּנְמַסֹּתִי מִכִּסּוּפִים,

וּבְמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עֲזוּבִים דְמָעַי עֲרוּפִים,

וָאֶשְׁאַל מֵאֵת גָּזַר רַחֲקִי מֵהֶם,

יְהִי חַסְדּוֹ יוֹם לַהֲשִׁיבֵנִי אֲלֵיהֶם.

אַחַר-כָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת, וְהָיִיתִי בַיּוֹם מְשׁוֹטֵט בָּאִי וּבַלַּיְלָה יוֹרֵד לָאוּלָם. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לִקְצֵה הָאִי שֶׁבְּצַד מַעֲרָב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שָׁם הַיָּם וְחָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר, עַד שֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם מִצַּד מַעֲרָב וּפָסְקוּ לִזְרֹם. כְּשֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ חָרַב הַיָּם בְּאוֹתוֹ צַד וְשָׂמַחְתִּי, שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם. קַמְתִּי וְחָצִיתִי בְמַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיָּם וְיָצָאתִי לְעִקָּרָה שֶׁל הַיַּבָּשָׁה, וּמָצָאתִי שָׁם תֶּל שֶׁל חוֹל, שֶׁהָיְתָה שׁוֹקַעַת בּוֹ רֶגֶל הַגָּמָל עַד לְבִרְכָּיו. חִזַּקְתִּי רוּחִי וְעָבַרְתִּי בַחוֹל, וְהִנֵּה אֵשׁ נוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק, וְהִיא מִתְלַקַּחַת הִתְלַקְּחוּת עֲצוּמָה. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ אוּלַי אֶמְצָא יֶשַׁע, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּשִׁיר לֵאמֹר:

מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יֵט זְמָן רִסְנוֹ, וְאֵלַי

יָבִיא טוֹבָה, אִם כִּי הַזְּמָן קַנָּאי,

וְיַשְּׁלִים כָּל חֶפְצִי וִימַלֵּא תִקְווֹתַי,

וִיחַדֵּשׁ עָלַי טוֹבוֹת אַחֲרֵי תְלָאוֹתַי.

הָלַכְתִּי אֶל הָאֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, רָאִיתִי אַרְמוֹן וְשַׁעֲרוֹ נְחשֶׁת קָלָל. וּכְשֶׁזָּרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר מֵרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא אֵשׁ. שָׂמַחְתִּי לְמַרְאֵהוּ וְיָשַׁבְתִּי מִמּוּל לְשַׁעֲרוֹ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּאוּ עֲשָׂרָה בַחוּרִים לוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְעִמָּם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, אֶלָּא שֶׁהַבַּחוּרִים עִוְרִים בְּעֵינָם הַשׂמָּאלִית. תָּמַהְתִּי לְתָאֳרָם וֶהֱיוֹתָם תּוֹאֲמִים בְּעִוְרוֹנָם. כְּשֶׁרָאוּנִי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּלְסִפּוּרִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם. הִשְׁתָּאוּ לְסִפּוּרִי וּנְטָלוּנִי וְהֶעֱלוּנִי לָאַרְמוֹן. רָאִיתִי בְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר סַפּוֹת, וְכָל סַפָּה וְסַפָּה מַצָּעֶיהָ וְכִסְתוֹתֶיהָ תְכֵלֶת. וּבְאֶמְצַע אוֹתָן סַפּוֹת בַּתָּוֶךְ סַפָּה קְטַנָּה, וְהִיא כְמוֹתָן, כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ תְכֵלֶת. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ עָלָה כָל בָּחוּר לְסַפָּה וְנִגַּשׁ הַזָּקֵן לְאוֹתָהּ סַפָּה קְטַנָּה שֶׁבֵּין הַסַּפּוֹת בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “שֵׁב בְּאַרְמוֹן זֶה וְאַל תִּשְׁאַל לְמַצָּבֵנוּ וְלֹא לְעִוְרוֹן עֵינֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ קָם הַזָּקֵן וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מַאֲכָל בְּכֶלִי וּמַשְׁקֶה בְּכֶלִי, וְאַף לִי הִגִּישׁ כָּךְ. הֵסֵבּוּ וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים: “זָקֵן, הַגֵּשׁ לָנוּ הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ”. אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ תָּא שֶׁבָּאַרְמוֹן וְנֶעֱלַם וְחָזַר כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ עֶשְׂרִים צַלָּחוֹת, כָּל צַלַּחַת מְכֻסָּה בְמִכְסֵה תְכֵלֶת. הִגִּישׁ לְכָל בָּחוּר צַלַּחַת. הִדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת שַׁעֲוָה וְהִדְבִּיק לְכָל צַלַּחַת נֵר. אַחַר-כָּךְ הֵסִיר אֶת הַמִּכְסוֹת וְנִגְלָה מִתַּחְתָּם בַּצַּלָחוֹת עָפָר וּפִיחַ פֶּחָם שָׁחוֹר שׁוּלֵי קְדֵרָה. הִפְשִׁילוּ כֻלָּם אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם מֵעַל לִזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבָכוּ וְנֶאנְחוּ וְהִשְׁחִירוּ פְנֵיהֶם וְקָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִכּוּ עַל חָזֵיהֶם וְאוֹמְרִים:

“יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְשַׁלְוָה וְלֹא הִנִּיחָה לָנוּ פְזִיזוּתֵנוּ”. וְלֹא חָדְלוּ מִזֶּה עַד שֶׁמִּשְׁמֵשׁ הַבֹּקֶר וּבָא. קָם הַזָּקֵן וְחִמֵּם לָהֶם מַיִם. רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וְלָבְשׁוּ בְגָדִים אֲחֵרִים. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, גְּבִרְתִּי, הָלְכָה תְבוּנָתִי וְנָבוֹכָה דַעְתִּי, וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁתֹּק שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי כָךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ בְרַחֲבוּת הַדַּעַת וְעָיַפְנוּ? הֲרֵי אַתֶּם, תְּהִלָּה לָאֵל, שֵׂכֶל בָּרִיא בָּכֶם, וּמַעֲשִׂים אֵלֶּה לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם אֶלָּא הַמְשֻׁגָּעִים. שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם וּמַשְׁבִּיעֲכֶם בַּיָּקָר מִכֹּל עֲלֵיכֶם, שֶׁתְּסַפְּרוּ לִי עִנְיַנְכֶם, וְסִבַּת עִוְרוֹן עֵינֵיכֶם וְהַשְׁחָרַת פְּנֵיכֶם בְּאֵפֶר וָפִיחַ”. פָּנוּ אֵלַי וְאָמְרוּ לִי: “אַל יַתְעוּךָ יְמֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וַחֲדַל מִשְּׁאֵלוֹתֶיךָ”. קָמוּ וְקַמְתִּי עִמָּם וְהִגִּישׁ הַזָּקֵן מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ וְהֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. קָם הַזָּקֵן וְהִדְלִיק הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְהִגִּישׁ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ יָשַׁבְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ וְהִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים לַזָּקֵן: “הָבָה לָנוּ אֶת הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה”. קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא הַצַּלָּחוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֵפֶר הַשָּׁחוֹר, וְעָשׂוּ כְמוֹ שֶׁעָשׂוּ בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

יָשַׁבְתִּי אִתָּם בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהֵם מַשְׁחִירִים פְּנֵיהֶם בָּאֵפֶר בְּכָל לַיְלָה וְאַחֲרֵי-כֵן רוֹחֲצִים אוֹתָם וּמַחֲלִיפִים בִּגְדֵיהֶם, וַאֲנִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ. וְהָיָה הוֹלֵךְ וָרָב הַנִּסָּיוֹן שֶׁעָמַדְתִּי בוֹ עַד שֶׁמָּנַעְתִּי עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אָמַרְתִּי לָהֶם: “בַּחוּרִים, הָסִירוּ דְאָגָה מִלִּבִּי וְהַגִּידוּ הַסִּבָּה שֶׁאַתֶּם מַשְׁחִירִים פְּנֵיכֶם”. אָמְרוּ: “מוּטָב שֶׁנִּשְׁמֹר עַל סוֹדֵנוּ”. נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנָם וּמוֹנֵעַ עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁתַּגִּידוּ לִי מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמְרוּ: “דָּבָר זֶה יָמִיט רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן תִּהְיֶה כְמוֹתֵנוּ”. אָמַרְתִּי: "אֵין מָנוֹס מִזֶּה, וְאִם לָאו הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֶסַּע מֵאֶצְלְכֶם וְאֶחֱזֹר לְבֵיתִי וְיָנוּחַ לִי מִמַּרְאֵה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. שֶׁכֵּן יֹאמַר הַמָּשָׁל: “טוֹב שֶׁאֶרְחַק מִכֶּם, שֶׁהָעַיִן לֹא תִרְאֶה וְלֹא יֵעָצֵב הַלֵּב”. נִגְּשׁוּ אֶל אַיִל וְזָבְחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לִי: “טֹל סַכִּין זוֹ וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ עוֹר זֶה, וְאָנוּ נִתְפֹּר אוֹתוֹ עָלֶיךָ, שֶׁאָז יָבוֹא אֵלֶיךָ עוֹף אַלרְרֻס שְׁמוֹ, וִינַשְּׂאֶךָ וִינַטְּלֶךָ עַל הָר. אָז תְּבַקַּע אֶת הָעוֹר וְתֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְיִבָּהֵל הָעוֹף וְיַנִּיחֲךָ וְיֵלֵךְ. תֵּלֵךְ חֲצִי יוֹם וְתִמְצָא אַרְמוֹן שֶׁתָּאֳרוֹ זָר וְתִכָּנֵס בּוֹ, וְאָז תִּמָּלֵא מִשְׁאַלְתְּךָ, שֶׁכֵּן כְּנִיסָתֵנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן הִיא הַסִּבָּה לְהַשְׁחָרַת פָּנֵינוּ וְשִׁחוּת עֵינֵינוּ. וְאִלּוּ אָמַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְסַפֵּר לְךָ תֶאֱרַךְ פָּרָשָׁתֵנוּ. שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵרַע לוֹ מְאֹרָע בְּשִׁחוּת עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית”. שָׂמַחְתִּי בָזֶה. עָשׂוּ בִי כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, וְנָשָׂא הָעוֹף אוֹתִי וְהִנִּיחַנִי עַל הָהָר. יָצָאתִי מִן הָעוֹר וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נַעֲרָה יָפוֹת כַּלְּבָנָה, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹתָן. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ יַחְדָּו: “הַבַּיִת בֵּיתְךָ, וּמָקוֹם רְחַב-יַדַיִם בּוֹ לְךָ, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ אֲדוֹנֵנוּ. זֶה חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁאָנוּ מְצַפּוֹת לְךָ. הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הָרָאוּי לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ רְאוּיוֹת לוֹ”. הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל דַּרְגָּשׁ גָּבוֹהַּ וְאָמְרוּ: “אַתָּה הַיּוֹם אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ וְאָנוּ שִׁפְחוֹתֶיךָ הַסָּרוֹת לְמִשְׁמַעְתֶּךָ. צַוֵּה אֵפוֹא כְכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֶךָ”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. הֵבִיאוּ לִי אֹכֶל וְאָכַלְתִּי אֲנִי וָהֵן. הִגִּישׁוּ לִי מַשְׁקֶה וְקָמוּ חָמֵשׁ מֵהֶן וּפָרְשׂוּ לִי מַחֲצֶלֶת, וְשָׂמוּ מִסָּבִיב זֵר פְּרָחִים וּפֵרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה הַרְבֵּה וְהֵבִיאוּ יַיִן, וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת. לָקְחוּ הַנְּעָרוֹת נֵבֶל וּפָרְטוּ עָלָיו וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת וְהַסְּפָלִים, וְעָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה שֶׁהִשְׁכִּיחָה אוֹתִי אֶת כָּל דַּאֲגוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאָמַרְתִּי: “אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים לַאֲמִתָּם”. עָמַדְתִּי עִמָּן עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה אָמְרוּ: “קַח עִמְּךָ מֵאִתָּנוּ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ בָּהּ שֶׁתִּתְרוֹעֵעַ לְךָ בְּמִשְׁכָּבֶךָ”. בָּחַרְתִּי לִי בְאַחַת מֵהֶן. פָּנֶיהָ יָפוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, שְׂעָרָהּ שָׁחוֹר וְזוּג שְׂפָתֶיהָ נָאוֹת, גַּבּוֹתֶיהָ חָבְרוּ לָהֶן יַחְדָּו וְכֻלָּהּ נֶחְמָדָה לְמַרְאֶה. דּוֹמָה הָיְתָה לַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן אוֹ לִסְעִיף עֵץ-הֲדַס, לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הַלֵּב. כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ עָלֶיהָ לְפָנִים הַמְשׁוֹרְרִים:

אַךְ הֶבֶל אִם לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אַשְׁוֶה אוֹתָהּ,

וְרָחוֹק הוּא אִם לְעֵין עֹפֶר אֲדַמֶּה מֶבָּטָהּ.

מֵאַיִן לְעֹפֶר רַךְ כִּיצִירֶיהָ זְקוּפִים?

אוֹ כִדְבַשׁ שִׂפְתוֹתֶיהָ נֹפֶת צוּפִים?

אוֹ עַיִן רְחָבָה אַהֲבָה כַּמָּוֶת תַּלְהֵב,

בְכַבְלֵי מָוֶת תֶּאֱסֹר לֵב אוֹהֵב?

קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בְּאַהֲבַת פְּרָאִים אֱלִילִית.

וּמַה פֶּלֶא אִם לֵב חוֹלֶה בְתַאֲוָה תַּלְהִיט.

וְחָזַרְתִּי עַל דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

תָּשׁוּר עֵינִי תָּמִיד אֶל יִפְעָתֵךְ,

וְלֹא תְמַלֵּא לִבִּי בִּלְתִּי אִם תְּמוּנָתֵךְ,

וְכָל הֲגִיגִי, גְּבִרְתִּי, אַךְ בְּהַדְרָתֵךְ,

אָמוּת גַּם אָקוּם לִתְחִיָּה בְאַהֲבָתֵךְ.

בִּלִּיתִי אוֹתוֹ לַיְלָה אֶצְלָהּ. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי לַיְלָה יָפֶה מִזֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הוֹלִיכוּ אוֹתִי הַנְּעָרוֹת לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצוּ אוֹתִי וְהִלְבִּישׁוּנִי בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת בְּתוֹכֵנוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. בָּחַרְתִּי לִי שׁוּב פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן יָפָה לְמַרְאֶה וְרַכָּה לְתֹאַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

רָאִיתִי עַל חָזָהּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת, מֹר חוֹתְמֵיהֶם,

לְבַל יִגַּע בָּם אוֹהֵב וְלֹא יַהֲרֹס לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

וּלְמִשְׁמָר עַל שְׁנֵיהֶם פָּקְדָה חִצֵּי עֵינֶיהָ,

תִּירֶה אֶת חִצָּהּ בַּאֲשֶׁר יָקוּם עָלֶיהָ.

בִּלִּיתִי גַם אִתָּהּ לַיְלָה יָפֶה עַד הַבֹּקֶר. אֲקַצֵּר בִּדְבָרִים, גְּבִרְתִּי. עָמַדְתִּי אֶצְלָן בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אָמְרוּ לִי: “וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירוֹת אוֹתְךָ. אַךְ אִם לַעֲצָתֵנוּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, יִהְיֶה זֶה לְתַקָּנָתְךָ”. וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת. תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ בְנוֹת מְלָכִים, וְנִתְאַסַּפְנוּ לְכָאן מִזֶּה שָׁנִים. אַרְבָּעִים יוֹם אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן וְשׁוֹהוֹת אַחֲרֵי כֵן שָׁנָה כָאן, אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת וּמִתְעַנְּגוֹת וּמִתְעַלְּסוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן. זֶה מִנְהָגֵנוּ וְחוֹשְׁשׁוֹת אָנוּ שֶׁמָּא תַמְרֶה מִצְוָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְצַוּוֹת עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁנֵּעָלֵם מֵעֵינֶיךָ. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹסְרוֹת לְיָדֶיךָ אֶת מַפְתְּחוֹת הָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ אַרְבָּעִים חֲדָרִים. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לִפְתֹּחַ תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים דֶּלֶת, אַךְ חָלִילָה לְךָ מִפְּתֹחַ אֶת דֶּלֶת הָאַרְבָּעִים”. נִפְרַדְנוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶן “אֵינִי פוֹתֵחַ אוֹתוֹ, אִם בְּכָךְ תְּלוּיָה פְרִישָׁתִי מִכֶּן”. נִגְשָׁה אַחַת מֵהֶן אֵלַי, חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם קִרְבָה תְּאַחֲדֵנוּ אַחֲרֵי יְמֵי פְרִידָה חָלָפוּ,

יִצְהֲלוּ פְנֵי הַזְּמַן אַחֲרֵי רָעָמוּ, זָעָפוּ.

וְאִם מֶבָּטְךָ אַתָּה אֶת עֵינַי יְיַפֶּה,

אֶסְלַח לוֹ לַזְּמַן וְעַל חַטָּאתוֹ אֲחַפֶּה.

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

קָרַבְתִּי לִפְרִידָה וְנִתְמַלֵּא הַלֵּב

כִּסּוּפִים עַזִּים, וְגָדַל הַכְּאֵב.

זָלְגוּ פְנִינִים וְעֵינַי יַהֲלוֹמִים יָרְדוּ,

עַל חָזָהּ עָלוּ וְאוֹתוֹ יַעֲדוּ.

רְאִיתִיהָ בוֹכָה וְאָמַרְתִּי: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ דֶּלֶת זוֹ לְעוֹלָם”. וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה. יָצְאוּ כֻלָּן וְטָסוּ לְדַרְכָּן, כְּשֶׁקָּרַב הָעֶרֶב, פָּתַחְתִּי דַלְתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם דּוֹמֶה לְגַן עֵדֶן. וְהָיָה בְתוֹכוֹ גַן שֶׁאִילָנוֹתָיו יְרֹקִים וּפֵרוֹתָיו נָאִים וּבְשֵׁלִים, וְצִפָּרָיו מְצַפְצְפוֹת וּפְלָגָיו זַכִּים וּמְפַכִּים. נָחָה בָהֶם דַּעְתִּי וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים וְהֵרַחְתִּי רֵיחַ הַפְּרָחִים, וְהִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרַת הַצִּפֳּרִים, כְּשֶׁהֵן מְשַׁבְּחוֹת אֶת הָאֶחָד הָאַדִּיר. וְרָאִיתִי אֶת צֶבַע הַתַּפּוּחִים בֵּין הָאָדֹם וּבֵין הַצָּהֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל תַּפּוּחַ שְׁנֵי צְבָעִים כְּאֶחָד, וְדָמָה

לִלְחִי הָאֲהוּבָה מִכִּסּוּפִים קִרְבָּה הָמָה.

הִסְתַּכַּלְתִּי בַחֲבוּשִׁים, שָׁאַפְתִּי רֵיחַ בִּשְׂמֵיהֶם הַמְבַיֵּשׁ אֶת רֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר וְהוּא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל חֲבוּשׁ כָּל נְעִימוֹת אָדָם,

בְּמַעֲלָה עָלָה עַל הַפֵּרוֹת כֻּלָּם.

כְּיַיִן לְטַעַם וּכְמֹר לוֹ רֵיחַ,

כַּזָּהָב לוֹ צֶבַע וּמַרְאֶה כַיָּרֵחַ.

הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֲפַרְסֵק, הַמַּקְסִים בְּיָפְיוֹ אֶת הָעַיִן כְּאִלּוּ הוּא סַפִּיר מְלֻטָּשׁ. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָעַלְתִּי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. וּכְשֶׁהִגִּיעָה מָחֳרַת הַיּוֹם פָּתַחְתִּי חֶדֶר שֵׁנִי וְנִכְנַסְתִּי בּוֹ וּמָצָאתִי בּוֹ כִּכָּר רָחָב, וּבוֹ תְּמָרִים רַבִּים וְנָהָר שׁוֹטֵף וְשִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים וְיַסְמִין וְשִׁמְשׁוּק וּוֶרֶד אֲדַמְדַּם וְנַרְקִיסוֹת וְצִפֹּרֶן. וְהָיוּ הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת עַל אוֹתָם הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים, וְהִתְפַּשֵּׁט רֵיחַ זֶה שֶׁל הַבְּשָׂמִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִשַּׂגְתִּי מִזֶּה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מִמָּקוֹם זֶה וְנָעַלְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, וְרָאִיתִי בְּתוֹכוֹ אוּלָם גָּדוֹל רָצוּף שַׁיִשׁ מְגֻוָּן וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן, וּבְתוֹכוֹ כְּלוּבִים מֵעֲצֵי-צַנְדָּל וַאֲהָלִים וּבָהֶם צִפָּרִים מְזַמְּרוֹת כְּגוֹן הַזָּמִיר וְהַחֲמִימָה וְהַשַּׁחְרוּר וְהַכַּנָּרִי וְהַנּוּבִי הַמְצַפְצֵף. נָחָה דַּעְתִּי מִכָּל זֶה, וְנִסְתַּלְּקָה דַּאֲגָתִי וְיָשַׁנְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד הַבֹּקֶר. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ בַּיִת גָּדוֹל, וּבְאוֹתוֹ בַּיִת אַרְבָּעִים חֶדֶר שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם פְּתוּחוֹת. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָם וְרָאִיתִי מִן הַפְּנִינִים וְהַסַּפִּירִים וְהַפִּטְדּוֹת וְהַזְּמָרַגְדִּין וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אוֹתָן בַּלָּשׁוֹן. נִדְהַמְתִּי מִכָּל זֶה וְאָמַרְתִּי: “מֵעַתָּה אֲנִי מֶלֶךְ דּוֹרִי אָנִי, וְאוֹצְרוֹת אֵלֶּה הֵם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶצְלִי”. לֹא פָּסַקְתִּי מֵעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁעָבְרוּ תִשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם, וּכְבָר פָּתַחְתִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה אֶת הַחֲדָרִים כֻּלָּם זוּלָתִי הַחֶדֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי פְּתִיחַת דַּלְתּוֹ. נִשְׁאֲרָה דַּעְתִּי,ג ְּבִרְתִּי, עֲסוּקָה בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים לָאַרְבָּעִים, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי הַשָׂטָן לְהַוָּתִי, וְהִשִּׁיאַנִי שֶׁאֶפְתַּח אוֹתוֹ. וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת זֹאת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַמּוֹעֵד אֶלָּא יוֹם אֶחָד. נִגַּשְׁתִּי לַחֶדֶר הַנִּזְכָּר וּפָתַחְתִּי דַלְתּוֹ וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ רֵיחַ עַז, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵרַחְתִּי כְּמוֹתוֹ, וְהָמַם רֵיחַ זֶה אֶת דַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ. אַחַר-כָּךְ אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְנִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְרָאִיתִי אֶת קַרְקָעוֹ רְפוּדָה בְּכַרְכֹּם, וּבוֹ מְנוֹרוֹת זָהָב וּפְרָחִים שֶׁרֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶם, וְהָיוּ מְפִיצוֹת אוֹר בָּהִיר. וְרָאִיתִי שְׁנֵי בָזִיכִים עֲצוּמִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מָלֵא אֲהָלִים וְעִנְבָּר וּדְבַשׁ רֵיחָנִי. וְנִתְבַּשֵּׂם כָּל הַמָּקוֹם מֵרֵיחָם. וְרָאִיתִי, גְּבִרְתִּי, סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר כְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה בְּהַחֲשִׁיכוֹ, וּלְפָנָיו אֵבוּס שֶׁל בְּדֹלַח לָבָן, וּבוֹ שֻׂמְשְׁמִין קְלוּפִים, וְאֵבוּס שֵׁנִי וּבוֹ מֵי-שׁוֹשַנִּים מְסוּכִים בְּמֹר. וְהַסּוּס חָבוּשׁ וְרֶסֶן לוֹ וְאֻכָּפוֹ זָהָב אָדֹם. כְּשֶׁרְאִיתִיו הִתְפַּלֵּאתִי עָלָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁעִנְיָן חָשׁוּב בּוֹ”. הִתְעַנִי הַשָּׂטָן וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ וְרָכַבְתִּי עָלָיו, אַךְ הוּא לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. דָּפַקְתִּי אוֹתוֹ בַּעֲקֵבַי וְלֹא נָע וְלֹא זָע. תָּפַסְתִּי בַשּׁוֹט וְהִכִּיתִיו בּוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בַּמַּכָּה, צָהַל בְּקוֹל גָּדוֹל דּוֹמֶה לָרַעַם הַמַּרְעִיד, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס עִמִי עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִן הָעַיִן בְּגָּבְהֵי מְרוֹמִים, שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַנִי עַל גַּג וְהוֹרִידַנִי וְהִכָּה אוֹתִי בִּזְנָבוֹ עַל פָּנַי וְהוֹצִיא אֶת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית עַד שֶׁהִזִּילָה עַל לְחָיַי, וְנִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי.

יָרַדְתִּי מֵעַל הַגַּג וּמָצָאתִי אֶת עֲשֶׂרֶת הַבַּחוּרִים הָעִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאָמְרוּ לִי: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לֹא שָׁלוֹם וְלֹא בָרוּךְ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֲרֵי הָיִיתִי כְּאַחַד מִכֶּם, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּתְּנוּ לִי צַלַּחַת פִּיחַ שֶׁאַשְׁחִיר בּוֹ אֶת פָּנַי, וְקַבְּלוּ אוֹתִי לְחֶבְרַתְכֶם שֶׁאֵשֵׁב אֶצְלְכֶם”. אָמְרוּ: “צֵא מִכָּאן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תֵשֵׁב אֵצְלֵנוּ”. וּכְשֶׁגֵּרְשׁוּנִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי בְצָרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, – יָצָאתִי מֵאֶצְלָם וְלִבִּי אָבֵל עָלַי וְעֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְאָמַרְתִּי בְלַחַשׁ “הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, אַךְ פְּזִיזוּתִי לֹא הִנִּיחָה לִי”. גִּלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְאֶת שְׂפָמִי, וְהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁאֶסַּע בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי בְעֶרֶב לַיְלָה זֶה, וּמָצָאתִי אֶת אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הָעוֹמְדִים נְבוֹכִים. וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי: “זָר אָנֹכִי”. אָמְרוּ: “וְאַף אָנוּ זָרִים”. וְכָךְ נִזְדַמַּנּוּ אָנוּ שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שְׁלָשְׁתֵּנוּ עִוְרִים בְּעֵינֵינוּ הַשְּׂמָאלִית. וְזוֹהִי, גְּבִרְתִּי, סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְחֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה".

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֶל הַכַלִיף וְאֶל גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְאָמְרָה לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי אַתֶּם סִפּוּרְכֶם”. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר לַשּׁוֹעֶרֶת בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָם לַבַּיִת. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: “הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לָכֶם אֶת חַיֵּיכֶם בְּמַתָּנָה יַחְדָּו”. יָצְאוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָרְחוֹב. אָמַר הַכַלִיף לַקַּבְּצָנִים: “חַבְרַיָּה, לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת עַכְשָׁו, וַעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַשַּׁחַר?” וְאָמַר לְגַ’עְפָר: “קַח אוֹתָם וְהַעֲמֵד אוֹתָם לְפָנַי מָחָר שֶׁנִּרְשֹׁם מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. מִלֵּא גַ’עְפָר אֶת פְּקֻדַּת הַכַלִיף, עָלָה הַכַלִיף לְאַרְמוֹנוֹ וְלֹא רָאָה שֵׁנָה בְאוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו רַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְאָמַר:“הָבֵא לְפָנַי אֶת שְׁלשׁ הָעֲלָמוֹת וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת וְאֶת הַקַּבְּצָנִים”. קָם גַ’עְפָר וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהִכְנִיס אֶת הָעֲלָמוֹת כְּשֶׁפְּנֵיהֶן מְכֻסּוֹת בִּצְעִיף. פָּנָה אֲלֵיהֶן גַ’עְפָר וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְנוּ לָכֶן, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַגְתֶּן אִתָּנוּ בְטוֹבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתֶּן אוֹתָנוּ. וַהֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶן מִי אָנוּ: עוֹמְדוֹת אַתֶּן לִפְנֵי הַחֲמִשִּׁי לְשׁוֹשֶׁלֶת בְּנֵי עַבָּאס, לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָחִיו שֶׁל הַכַלִיף מוּסַא אַלְהָאדִי בֶּן מֻחַמָּד אַלְמַהְדִי בְּנוֹ שֶׁל אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר בֶּן מֻחַמָּד אָחִיו שֶׁל אַלסַּפְפָאח בֶּן מֻחַמָּד. וּבְכֵן אַל תַּגִּידוּ לָנוּ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר בְּשֵׁם נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נִגְּשָׁה הַגְּדוֹלָה וְאָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לִי סִפּוּר, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה בוֹ מָשָׁל ומוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר, וְעֵצָה טוֹבָה לִמְבַקֵּשׁ עֵצָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, כְּשֶׁנִגְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַגְּדוֹלָה בָּעֲלָמוֹת

לִי סִפּוּר נִפְלָא, וְהוּא: שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ הַשְּׁחוֹרוֹת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי הֵן שֶׁכֵּן הָיִינוּ שָׁלשׁ אֲחָיוֹת אֲהוּבוֹת לְאֵם וּלְאָב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁתֵּי נְעָרוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ זוֹ שֶׁעָלֶיהָ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת וְהַשְּׁנִיָּה עֲקֶרֶת הַבָּיִת, לְאֵם אַחֶרֶת הֵן. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ נָטְלָה כָל אַחַת מֵאִתָּנוּ חֶלְקָהּ בַּיְרֻשָּׁה. לְיָמִים נִפְטְרָה אִמִּי וְעָזְבָה לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָטְלָה כָל אַחַת יְרֻשָּׁתָהּ אֶלֶף דִּינָר. וְהָיִיתִי אֲנִי הַצְּעִירָה בָהֶן לְשָׁנִים. הֵכִינוּ אַחְיוֹתַי לְעַצְמָן צָרְכֵי נִשּׂוּאִין, וְנִשְּׂאָה כָל אַחַת מֵהֶן לְאִישׁ וְשָׁהוּ אִתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ זִמֵּן לוֹ כָל אֶחָד מִבַּעֲלֵיהֶן סְחוֹרָה וְלָקַח מֵאִשְׁתּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְנָסְעוּ יָחַד וְעָזְבוּ אוֹתִי, וְנֶעֶדְרוּ מִמֶּנִּי חָמֵשׁ שָׁנִים. אִבְּדוּ בַעֲלֵיהֶן אֶת הַמָּמוֹן וּפָשְׁטוּ אֶת הָרֶגֶל וְעָזְבוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם בַּנֵּכָר. אַחֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים בָּאָה אֵלַי הַגְּדוֹלָה בְצוּרַת קַבְּצָנִית לְבוּשָׁה בְלָיוֹת וְאַדַּרְתָּהּ מְלֻכְלֶכֶת וִישָׁנָה, וְהִיא עַצְמָה בַּשֵּׁפֶל שֶׁבַּמַּצָּב. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נִרְאֲתָה לִי זָרָה וְלֹא הִכַּרְתִּיהָ. וּלְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה?” אָמְרָה: “אֲחוֹתִי אֵין תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרִים, וּמַה שֶׁנִּגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם, נִתְמַלֵּא”. שְׁלַחְתִּיהָ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָהּ מַחֲלָצוֹת וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי אַתְּ לִי תַּחַת אָבִי וְאִמִּי, וְהַיְרֻשָּׁה שֶׁעָלְתָה בְחֶלְקִי שָׁלַח בָּהּ אֱלֹהִים בְּרָכָה, וּמַצָּבִי טוֹב וּרְכוּשִׁי פָרַץ לָרֹב. שֻׁתָּפוֹת אָנוּ בוֹ אֲנִי וָאָתְּ”. הֵיטַבְתִּי עִמָּהּ תַּכְלִית הַהֲטָבָה וְיָשְׁבָה אֶצְלִי זְמַן שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ נְתוּנָה עַל אֲחוֹתֵנוּ הַשְּׁנִיָּה. לֹא עָבְרוֹ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁבָּאָה וּמַרְאָהּ גָרוּעַ מִזֶּה שֶׁבָּאָה בוֹ הָאָחוֹת הַבְּכִירָה. עָשִׂיתִי עִמָּהּ טוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנָה, וְחִלַּקְתִּי אִתָּן חֵלֶק כְּחֵלֶק בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה לִי. לְיָמִים אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מְבַקְּשׁוֹת אָנוּ לְהִנָּשֵׂא, שֶׁאֵין אָנוּ סוֹבְלוֹת לִהְיוֹת שְׁרוּיוֹת בְּלִי בַעַל”. אָמַרְתִּי לָהֶן: “אַתֶּן שְׁתֵּי עֵינַי, לֹא נִשְׁאֲרָה טוֹבָה בְנִשּׂוּאִין, וּבְיָמֵינוּ הֲרֵי גֶבֶר הָגוּן יְקַר הַמְּצִיאוּת הוּא. אֵינִי רוֹאָה בְרָכָה לָכֶן בְּמַה שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת, וַהֲרֵי כְבָר נֻסֵּיתֶן בְּנִשּׂוּאִין”. לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרַי, וְנִשְּׂאוּ שֶׁלֹּא בְהַסְכָּמָתִי. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נָתַתִּי לָהֶן נְדוּנְיָה מִמָּמוֹנִי, וְכִסִּיתִי אוֹתָן וְנָסְעוּ עִם בַּעֲלֵיהֶן.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁמָּעֲלוּ בָהֶן בַּעֲלֵיהֶן וְלָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְעָזְבוּ אוֹתָן. שָׁבוּ אֶצְלִי עֲלוּבוֹת וְהִצְטַדְּקוּ לְפָנַי. אָמְרוּ: “אַל נָא תַקְפִּידִי אִתָּנוּ, שֶׁאִם אָמְנָם צְעִירָה אַתְּ מֵאִתָּנוּ לְשָׁנִים, הֲרֵי שְׁלֵמָה אַתְּ יוֹתֵר לְשֵׂכֶל. וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ שׁוֹעוֹת יוֹתֵר בְּנִשּׂוּאִין לְעוֹלָם. קְחִי אוֹתָנוּ לִשְׁפָחוֹת לָךְ, וְאָכַלְנוּ פַּת-לַחְמֵנוּ”. אָמַרְתִּי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, אַחְיוֹתַי, אֵין יָקָר לִי מִכֶּן”. קִבַּלְתִּי אוֹתָן וְהוֹסַפְתִּי לְכַבְּדָן יוֹתֵר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. שַׂמְתִּי בְדַעְתִּי לְצַיֵּד סְפִינָה שֶׁתֵּצֵא לְבָצְרָה. טָעַנְתִּי סְפִינָה גְדוֹלָה וְשַׂמְתִּי בָהּ סְחוֹרָה וְקִנְיָן לְמִסְחָר וְכָל צֵדָה שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לָהּ, וְאָמַרְתִּי: “אַחְיוֹתַי, רְצוֹנְכֶן לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת עַד שֶׁאֶסַּע וְאֶחֱזֹר, אוֹ נוֹסְעוֹת אַתֶּן עִמִּי?” אָמְרוּ: “נוֹסְעוֹת אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לָשֵׂאת פְּרִידָתֵךְ”. לָקַחְתִּי אוֹתָם עִמִּי, חִלַּקְתִּי מָמוֹנִי לַחֲצָאִין, וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַחֵצִי וְטָמַנְתִּי אֶת הַחֵצִי, שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיִּקְרֶה אָסוֹן אֶת הַסְּפִינָה וְאָנוּ נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וּכְשֶׁנָּשׁוּב נִמְצָא מַשֶׁהוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ”.

נָסַעְנוּ יָמִים אֲחָדִים וְלֵילוֹת, וְתָעֲתָה סְפִינָתֵנוּ, שֶׁלֹּא נָתַן רַב-הַחוֹבֵל דַּעְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנְסָה הַסְּפִינָה בְּיָם אַחֵר, לֹא זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים, וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן, שֶׁכֵּן הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. כְּשֶׁעָלָה הַצּוֹפֶה לַמִּצְפָּה, אָמַר: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְטוֹבָה, רָאִיתִי מֵעֵין מְדִינָה שֶׁמַּרְאֶה לָהּ כְּמַרְאֵה הַיּוֹנָה”. שָׂמַחְנוּ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵרָחוֹק. שָׁאַלְנוּ אֶת רַב-הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, וּמֵעוֹדִי לֹא עָבַרְתִּי בְיַם זֶה. וְאוּלָם הָעִנְיָן נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר לָכֶן, אֶלָּא לָרֶדֶת לִמְדִינָה זוֹ וּלְהַצִּיעַ סְחוֹרַתְכֶן. וְאִם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לְמָכְרָהּ, מִכְרוּהָ וּקְנוּ בִמְחִירָהּ מַה שֶׁתִּמְצְאוּ בָהּ. וְאִם לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לִמְכֹּר, נִשְׁהֶה כָּאן רַק יוֹמַיִם וְנִצְטַיֵּד וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ”.

נִכְנַסְנוּ לַנָּמָל, וְעָלָה רַב-הַחוֹבֵל וְשָׁהָה שָׁעָה וְחָזַר אֵלֵינוּ וְאָמַר: “קֹמְנָה צְאֶינָה לַמְּדִינָה וְהִתְפַּלְּאוּ עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּבְרוּאָיו, וְהַעְתֵּרְנָה לוֹ לִהְיוֹת לָכֶן לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי זַעֲמוֹ”. עָלִינוּ לַמְּדִינָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר, רָאִיתִי עָלָיו בְּנֵי אָדָם וּמַקְלוֹתָם בִּידֵיהֶם. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם הֲפוּכִים לְאֶבֶן מִזַּעַם אֱלֹהִים. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּמָצָאנוּ כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ הָפוּךְ לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה, אֵין בָהּ לֹא יוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, וְהִדְהִימָנוּ הַדָּבָר. עָבַרְנוּ בַשְּׁוָקִים וּמָצָאנוּ אֶת הַסְּחוֹרוֹת נְטוּשׁוֹת וְאֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף עֲזוּבִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם. הִתְבּוֹנַנּוּ וְאָמַרְנוּ: “הֲלֹא דָבָר הוּא”. פָּשַׁטְנוּ בִּרְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה, וְהִסִּיחָה כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ אֶת דַּעְתָּהּ מֵאֲחוֹתָהּ, מֵהֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקוֹת לְכַנֵּס אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הָאֲרִיגִים הַיְקָרִים. וְאוּלָם אֲנִי עָלִיתִי לַטִּירָה וּמָצָאתִי אוֹתָהּ בְנוּיָה אֵיתָן. נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמָצָאתִי כָל כֵּלָיו כֻּלָּם זָהָב וָכֶסֶף, וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּלְיָדוֹ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ וּנְצִיבָיו וּמִשְׁנָיו, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת בְּיִקְרָתָם. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ מְצָאתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, לְבוּשׁוֹ מַחֲלָצוֹת שֶׁל זָהָב, וּבָהֶן כָּל אֶבֶן יְקָרָה מַזְהִירָה כַכּוֹכָב. וּמִסָּבִיב לוֹ עוֹמְדִים חֲמִשִּׁים עֲבָדִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין שֶׁל מֶשִׁי וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאִיתִי זֹאת נִדְהַמְתִּי. הִמְשַׁכְתִּי אֶת דַּרְכִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַנָּשִׁים, וּמָצָאתִי עַל קִירוֹתָיו וִילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמוֹת בְּזָהָב, וּמָצָאתִי אֶת הַמַּלְכָּה שׁוֹכֶבֶת בִּלְבוּשׁ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְעַל רֹאשָׁהּ זֵר כָּלוּל בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וּבְצַוָּארָהּ מַחְרֹזוֹת וְתַכְשִׁיטִין. וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים וְהַתַּכְשִׁיטִין נִשְׁאַר כַּאֲשֶׁר הוּא, וְרַק הִיא נֶהְפְּכָה מֵחֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה. מָצָאתִי דֶלֶת פְּתוּחָה וְנִכְנַסְתִּי בְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי בָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל שֶׁבַע מַעֲלוֹת. עָלִיתִי בָהּ וְהִגַּעְתִּי לְאוּלָם, רִצְפָּתוֹ שַׁיִשׁ וּמַצָּעָיו רִקְמוֹת-זָהָב. וְעָמַד בַּתָּוֶךְ כִּסֵּא מַלְכוּת שֶׁל עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָיָה שָׁם מִשְׁקָע בַּקִּיר שֶׁוִּילוֹנוֹ אָחוּז בְּחֶבֶל שֶׁל פְּנִינִים. עָלִיתִי לְשָׁם וּמָצָאתִי אֶבֶן יְקָרָה בְגָדְלָהּ שֶׁל בֵּיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה, שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּקָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כִּסֵּא-מַלְכוּת קָטָן, וְהָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה אוֹר בָּהִיר וּמִתְפַּשֵּׁט. וְהָיָה אוֹתוֹ כִסֵּא מְכֻסֶּה בְּכָל מִינֵי אֲרִיגֵי מֶשִׁי הַמְבַלְבְּלִים בְּמַרְאָם אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאָם. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל אֵלֶּה תָּמַהְתִּי. רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם נֵרוֹת שַׁעֲוָה דוֹלְקִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּי שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵרוֹת אֵלֶּה”. הִמְשַׁכְתִּי בְדַרְכִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְחֶדֶר אֶחָד וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ. עָבַרְתִּי בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְשָׁכַחְתִּי אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ זֶה שֶׁתְּקָפַתְנִי תְּמִיהָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְשָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת וְלֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְאִבַּדְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְחָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ מִשְׁקָע, לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפָּה וְהִתְכַּסֵּיתִי בִשְׂמִיכָה, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן. בִּקַּשְׁתִּי לִישֹׁן וְלֹא יָכֹלְתִּי, וְעָבְרָה אוֹתִי חֲרָדָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת-לַיְלָה שָׁמַעְתִּי נְעִימַת קֻרְאָן בְּקוֹל יָפֶה הַקּוֹרֵא בְלַחַשׁ. הָלַכְתִּי בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי הַקּוֹל, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ סְגוּרָה. פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצַצְתִּי לְתוֹךְ הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה הוּא מְקוֹם תְּפִלָּה וּבְתוֹכוֹ מִשְׁקָע מְיֻחָד לִתְפִלָּה כְּאוֹתוֹ שֶׁבַּמִּסְגָּדִים, וּבְתוֹכוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת תְּלוּיוֹת וּשְׁנֵי נֵרוֹת שַׁעֲוָה, וְשָׁטִיחַ הַמְיֻחָד לִכְרִיעָה לִתְפִלָּה שָׁטוּחַ, וְעָלָיו יוֹשֵׁב נַעַר יָפֶה לְמַרְאֶה, לְפָנָיו סֵפֶר קֻרְאָן שֶׁהוּא קוֹרֵא בוֹ, עַל גַּבֵּי כּוֹנָנִית. תָּמַהְתִּי כֵּיצַד יָצָא בְשָׁלוֹם מִכָּל שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, נִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם. נָשָׂא עֵינָיו וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת זֶה שֶׁקָּרָאתָ שֶׁתַּעֲנֶה לִי עַל שְׁאֵלָתִי”. הִסְתַּכֵּל בִּי הַנַּעַר וְחִיֵּךְ וְאָמַר: "שִׁפְחַת אֱלֹהִים, הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְמָקוֹם זֶה, וְאַגִּיד לָךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּלְאַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ. אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי לִי קְצָת,אֲחוֹתִי”. סָגַר אֶת הַסֵּפֶר וְשָׂם אוֹתוֹ בְתוֹךְ תִּיק שֶׁל אַטְלַס וְהוֹשִׁיבַנִי לְצִדּוֹ. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְהִנֵּה הוּא יָפֶה כַּסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ, הָדוּר בְּיָפְיוֹ וִיצוּרֵי גֵווֹ רַכִּים, מָתוֹק לְמַרְאֶה כְכִכָּר שֶׁל סֻכָּר, וְקוֹמָתוֹ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו,

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

סְמָכוֹ שַׁבְּתָאי שְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאֲדִים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו,

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה לְהַבִּיט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

וְהִלְבִּישׁוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַחֲלָצוֹת הַשְּׁלֵמוּת וְעִטֵּר אֶת לְחָיָיו בְּנֹעַם מַזְהִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

נִשְׁבַּעְתִּי בְרֵיחַ שְׁמוּרוֹתָיו, וּבְקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה,

בְּחִצָיו קֶסֶם יִיר, לֹא לָמוֹ תְרוּפָה,

בִּיצִירָיו רַכִּים, בְּזֹהַר דֹּק מֶבָּטָיו,

בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹר עֲבוֹת תַּלְתַּלָּיו,

בְּאֵלֶּה לָקְחוּ אִישׁוֹן עֵינִי שֶׁבִי – גַּבּוֹתָיו,

בִּלְחָיָיו שׁוֹשַׁנִּים, בִּבְרַק כִּשּׁוּת שַׂעֲרוֹתָיו,

בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וּבְמַחְרֹזֶת פְּנִינֵי שִׁנָּיו,

בְּצַוָּארוֹ, בְּגֵווֹ יַטֶּנּוּ בְּחֵן קְסָמָיו,

וְעַל חָזֵהוּ יֵרָאוּ נִצָּנֵי רִמּוֹנָיו,

בְּכֹבֶד יְרֵכוֹתָיו מְרַטְּטוֹת בַּהֲלִיכוֹתָיו,

אַף בְּנוּחוֹ, בְּזָקוּף בֶּהָדָר, גּוּפוֹ,

בְּמֶשִׁי עוֹרוֹ, בְּרֹךְ נִשְׁמַת אַפּוֹ.

בְּיָדוֹ נְדִיבוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹ צַחוֹת דּוֹבָרֶת,

בְּיַחַס מוֹלַדְתּוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ עַל כָּל גוֹבָרֶת.

לוֹ הַמֻּשֶׁק בִּרְקֹחַ אוֹתוֹ יִתֵּן רֵיחוֹ,

עֲנַן עִנְבָּר יִמְלָא יְקוּם עֵת יְפִיחוֹ.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְעֻמָּתוֹ אַךְ חִוְרוֹת.

לִקְצֵה צִפָּרְנוֹ לֹא יוּכְלוּ הִשְׁתַּוּוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי אֵלָיו בְּמֶבָּט שֶׁעוֹרֵר בִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת שֶׁל גַּעֲגוּעִים, וְהִצִּית בְּלִבִּי אֶת כָּל גַּחֲלֵי הָאַהֲבָה, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָשִׁיבָה לִי תְשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ”. אָמַר: "שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֲשֶׂה. דְּעִי, שִׁפְחַת-אֱלֹהִים, שֶׁמְּדִינָה זוֹ הָיְתָה בִירָתוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ, זֶה שֶׁרָאִית אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָפוּךְ מִזַּעַם אֱלֹהִים לְאָבֶן. וְהַמַּלְכָּה שֶׁרָאִית אוֹתָהּ בַּכִּלָּה, אִמִּי הִיא. וְהָיוּ הֵם וְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה אַמְגּוּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר. וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּאֵשׁ וּבָאוֹר, בַּצֵּל וּבְלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ וּבַגַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים. לֹא הָיָה לְאָבִי כָל וָלָד, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְנָתַן אוֹתִי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. גִּדְּלַנִי עַד שֶׁגָּדַלְתִּי. וְהָיָה הָאשֶׁר מְקַדֵּם אֶת פָּנַי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתִי. הָיְתָה אֶצְלֵנוּ זְקֵנָה בָאָה בַיָּמִים, מַאֲמִינָה בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ בַסֵּתֶר, וּמַסְכִּימָה לְדַעַת בְּנֵי עַמִּי לְמַרְאִית-עַיִן. הָיָה אָבִי בּוֹטֵחַ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בָּהּ מִן הַנֶּאֲמָנוּת וְהַמִּנְהָג הַטּוֹב, וְהָיָה מְכַבְּדָהּ וְמוֹסִיף לְכַבְּדָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה בְדָתוֹ. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי מְסָרַנִי אָבִי לְיָדָהּ וְאָמַר: “טְלִי אוֹתוֹ וְחַנְּכִי אוֹתוֹ וְלַמְּדִי אוֹתוֹ עִנְיָנֵי דָתֵנוּ, וְטַפְּלִי בוֹ כַהֲלָכָה, וְעִמְדִי לְפָנָיו לְשַׁמְּשׁוֹ”. נְטָלַתְנִי הַזְּקֵנָה וְלִמְּדָה אוֹתִי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הִלְכוֹת טָהֳרָה וְהִלְכוֹת הָרְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהַתְּפִלָּה, וְהוֹרְתָה אוֹתִי לָדַעַת אֶת הַקֻּרְאָן בְּעַל-פֶּה, וְאָמְרָה: “אַל תַּעֲבֹד זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁהִשְׁלַמְתִּי כָל זֶה, אָמְרָה לִי: “בְּנִי, הַסְתֵּר עִנְיָן זֶה מֵאָבִיךָ, וְאַל תְּגַלֶּה לוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ”. הִסְתַּרְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, עַד שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה לְיָמִים מוּעָטִים.

וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה מוֹסִיפִים כְּפִירָה עַל כְּפִירָתָם וְגַאֲוָה עַל גַּאֲוָתָם וְטָעוּת עַל טָעוּתָם. וּבְעוֹד הֵם בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹ, שָׁמְעוּ כָרוֹז מַכְרִיז בְּעֹז קוֹלוֹ כָּרַעַם הַמַּחֲרִיד, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, וְאוֹמֵר: “הוֹי בְּנֵי-מְדִינָה זוֹ, חִזְרוּ בָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְעִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”. תָּקְפָה אֵימָה אֶת בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנִתְאַסְּפוּ אֵצֶל אָבִי, שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא קוֹל מַבְעִית זֶה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְנִדְהַמְנוּ מֵעֹז אֵימָתוֹ?” אָמַר לָהֶם: “אַל יַבְהִילְכֶם הַקּוֹל וְאַל יַחֲרִידְכֶם וְאַל יְסִירְכֶם מֵאַחֲרֵי דַתְכֶם”. נָטָה לִבָּם אַחֲרֵי דִבְרֵי אָבִי, וְלֹא פָסְקוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִרְדָּם עַד זְמַן שָׁנָה, לַמּוֹעֵד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן. נִגְלָה עֲלֵיהֶם קוֹל שֵׁנִי וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ, וְקוֹל שְׁלִישִׁי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים בְּכָל שָׁנָה פַּעַם. לֹא פָסְקוּ מִלַּעֲמֹד בְּסוּרָם, עַד שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה מִן הַשָּׁמַיִם אַחֲרֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְנַעֲשׂוּ אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת הֵם וּבְהֶמְתָּם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְלֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי מְדִינָה זוֹ זוּלָתִי. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ אֵרַע מְאֹרָע זֶה, הִנְנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי בֹו, עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וְצוֹם וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וּכְבָר פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי מִן הַבְּדִידוּת, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ“. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר אֶת לִבִּי:” בָּחוּר, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְתִרְאֶה אֶת חַכְמֵי-הַתּוֹרָה וְאֶת הַיּוֹדְעִים דִּין, שֶׁתּוֹסִיף חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת הַתּוֹרָה? וְדַע שֶׁשִּׁפְחָתְךָ הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, גְּבִירַת בְּנֵי-עַמָּהּ הִיא וְשׁוֹלֶטֶת בִּבְנֵי-אָדָם, סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים. וְעִמִּי סְפִינָה טְעוּנָה בִסְחוֹרָה. וְלֹא הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, אֶלָּא לְשֵׁם זֶה שֶׁאַכִּיר עִנְיָנִים אֵלֶּה. וּמִן הַמַּזָּל יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁנִּפָּגֵשׁ". לֹא פָסַקְתִּי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיִּסַּע וּלְהַפְצִיר בּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, עַד שֶׁהָיָה נָכוֹן לְכָךְ וְנַעֲנָה לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעַלְמָה לֹא פָסְקָה לְפַתּוֹת אֶת הָעֶלֶם עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ וְאָמַר: “כֵּן”. אָמְרָה הָעַלְמָה: וְלַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לְמַרְגְּלוֹתָיו. כְּשֶׁאֵינִי יוֹדַעַת נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְנוּ וְנִכְנַסְנוּ לְבָתֵּי הַגִּנְזַכִּים, וְנָטַלְנוּ כָל מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָרַדְנוּ מִן הַטִּירָה לָעִיר. בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ רַב-הַחוֹבֵל וְהָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂמְחוּ. הִגַּדְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, וְסִבַּת הֲפִיכַת מְדִינָה זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְתָמְהוּ עַל כָּךְ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, וְעִמִּי בָחוּר זֶה, נִתְקַנְאוּ בִי בַּעֲבוּרוֹ וּבָאוּ לִידֵי כַעַס וְזָמְמוּ מְזִמָּה בְקִרְבָּן. הָלַכְנוּ שְׂמֵחִים לַחוֹף, וְהָיִינוּ מַמָּשׁ טָסִים מִשִּׂמְחָה בָּרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ. עָמַדְנוּ וְהִמְתַּנּוּ עַד שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ, וּפָרַשְׂנוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסַעְנוּ. יָשְׁבוּ אַחְיוֹתַי אֶצְלִי וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת. אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מַה תַּעֲשִׂי בְעֶלֶם יָפֶה זֶה?” אָמַרְתִּי לָהֶן: “מִתְכַּוֶּנֶת אֲנִי לְקַחְתּוֹ לִי לְבַעַל”. פָּנִיתִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, וְאַל תָּשֵׁב אֶת פָּנַי, וְהוּא: כְשֶׁנַּגִּיעַ לְבַגְדָּאד עִירֵנוּ, אַצִּיעַ עַצְמִי לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת שִׁפְחָתֶךָ כְּדַת הַנִּשּׂוּאִין, וְתִהְיֶה לִי בַעַל וְאֶהֱיֶה אֲנִי לְךָ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. פָּנִיתִי אֶל אַחְיוֹתַי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “רַב לִי בְּבָחוּר זֶה, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרְכוּשִׁי, לוֹ הוּא”. אָמְרוּ לִי: “יָפֶה עָשִׂית”. אַךְ בְּקִרְבָּן צָפְנוּ לִי רָעָה.

לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסוֹעַ, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִיַּם הָאֵימוֹת וְנִכְנַסְנוּ לְיַם הַבִּטְחָה. נָסַעְנוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וּכְשֶׁהוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ חוֹמוֹתֶיהָ, הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב. כְּשֶׁתָּקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה קָמוּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וּנְשָׂאוּנִי בְמִטָּתִי וְהֵטִילוּ אוֹתִי לַיָּם, וְכָךְ עָשׂוּ בָעֶלֶם. וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׂחוֹת טָבַע. וְכָתַב אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְתוֹךְ הַמּוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ-שְׁמוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבַעַת עִמּוֹ – אַךְ אֱלֹהִים גָּזַר שֶׁאֶהֱיֶה מִן הַיּוֹצְאִים בְּשָׁלוֹם. וּכְשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם, זִמֵּן לִי אֱלֹהִים קוֹרַת-עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְטִלְטְלוּנִי הַגַּלִּים עַד שֶׁהֱטִילוּנִי לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בָּאִי שְׁאֵרִית לֵילִי. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאִיתִי דֶרֶךְ בְּרֹחַב כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, הַמּוֹבִילָה מִן הָאִי לַיַּבָּשָׁה, וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. יִבַּשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי בַּשֶּׁמֶשׁ וְאָכַלְתִּי מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל הָאִי וְשָׁתִיתִי מִמֵּימָיו וְהָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לַיַּבָּשָׁה וּכְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר בֵינִי וּבֵין הָעִיר אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, רָאִיתִי נָחָשׁ מְכַוֵּן דַּרְכּוֹ אֵלַי. עָבְיוֹ כַּעֲבִי הַתֹּמֶר, וְהָיָה מְמַהֵר בִּמְרוּצָתוֹ. כְּשֶׁבָּא לִקְרָאתִי רְאִיתִיו אוֹחֵז דַּרְכּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלִי. וְהִנֵּה לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ פִּיו עַל הָאָרֶץ בְּגֹדֶל כַּף יָדוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, וְהוּא גוֹרֵף אֶת הֶעָפָר בְּאָרְכָּהּ. וּמֵאַחֲרָיו אֶפְעֶה רוֹדֵף אַחֲרָיו, וְהָיָה אָרֹךְ וְדַק, אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הָרֹמַח. הָיָה הַנָּחָשׁ בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו, וְנוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אַךְ הָאֶפְעֶה כְבָר תְּפָסוֹ בִזְנָבוֹ. הָיָה מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְנִשְׁתַּרְבְּבָה לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת מְרוּצָתוֹ. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמַי עַל הַנָּחָשׁ, וְהֵרַמְתִּי אֶבֶן וְהֵטַלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֶפְעֶה, וּמִיָּד מֵת. פָּרַשׂ הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָי. יָשַׁבְתִּי תְמֵהָה עַל כָּךְ, שֶׁהָיִיתִי עֲיֵפָה וַאֲחוּזַת תְּנוּמָה, וְנִרְדַּמְתִּי שָׁעָה אֶחָת. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, מָצָאתִי נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כְלָבוֹת, וְהִיא מְעַסָּה אֶת רַגְלַי. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְקַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “מַה מִּהַרְתְּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי. אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁעָשִׂית עִמִּי טוֹבָה וְזָרַעְתְּ זֶרַע הַחֶסֶד וְהָרַגְתְּ אֶת אוֹיְבִי, אֲנִי הַנָּחָשׁ שֶׁהִצַּלְתִּנִי מִן הָאֶפְעֶה. שֵׁדָה אֲנִי, וְאֶפְעֶה זֶה שֵׁד וְהָיָה אוֹיְבִי. וְלֹא בָאָה הַצָּלָתוֹ מִיָּדוֹ אֶלָּא עַל יָדֵךְ. וּכְשֶׁהִצַּלְתְּ אוֹתִי מִיָּדוֹ טַסְתִּי בָּרוּחַ וְהָלַכְתִּי לַסְּפִינָה שֶׁהֵטִילוּ אַחְיוֹתַיִךְ אוֹתָךְ מֵעָלֶיהָ, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְבֵיתֵךְ וְטִבַּעְתִּי אוֹתָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַחְיוֹתַיִךְ, הִנֵּה הָפַכְתִּי אוֹתָן לִשְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת אֵלּוּ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָךְ אִתָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם, הֲרֵי טָבַע בַּיָּם”. נָטְלָה אוֹתִי וְאֶת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ וֶהֱטִילַתְנוּ עַל גַּבֵּי גַג בֵּיתִי. וְרָאִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי כָּל מַה שֶׁהָיָה בַסְּפִינָה מִן הַהוֹן, לֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי זוֹ שֶׁהָיְתָה נָחָשׁ:“מַשְׁבִּיעָתֵךְ אֲנִי בָּזֶה שֶׁחָקוּק עַל חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַלְקָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּכָל יוֹם, הֲרֵינִי בָאָה וְעוֹשָׂה אוֹתָךְ כְּמוֹתָן”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַקְתִּי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מֵהַלְקוֹתָן מַלְקוֹת אֵלּוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶן. וְיוֹדְעוֹת הֵן, שֶׁלֹּא אַשְׁמָתִי הִיא כְשֶׁאֲנִי מַלְקָה אוֹתָן וְסוֹלְחוֹת לִי, זֶהוּ סִפּוּרִי וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי.

תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר לָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה: “וְאַתְּ, מַה סִבַּת רִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפֵך?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הָעַלְמָה הַשּׁוֹעֶרֶת

נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הָיָה לִי אָב וּמֵת, וְעָזַב הוֹן רָב. שָׁהִיתִי אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט וְנִשֵּׂאתִי לָאִישׁ הַמְאֻשָּׁר בְּדוֹרוֹ. יָשַׁבְתִּי עִמּוֹ שָׁנָה תְמִימָה וּמֵת, וְיָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר, לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְחֶלְקִי עַל-פִּי הַדִּין. הִתְעַשַּׁרְתִּי עשֶׁר רָב וּשְׁמִי יָצָא בְכָל הָאָרֶץ. עָשִׂיתִי לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת, כָּל שִׂמְלָה בְּאֶלֶף דִּינָר. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, לְחָיֶיהָ נְפוּלוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ דְלִילוֹת וְעֵינֶיהָ טְרוּטוֹת וְשִׁנֶּיהָ שְׁבוּרוֹת וּפָנֶיהָ כְתוּמוֹת וּנְחִירֶיהָ נוֹזְלוֹת וְשִׁכְמָהּ עָקֹם, שַׂעֲרָה אָפֹר וְגוּפָהּ צָרוּעַ וְצִבְעָהּ מִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

זְקֵנַת הַכֵּעוּר, בַּשָּׁוְא כָּלוּ לָהּ עֲלוּמִים,

וּבְיוֹם מוֹתָהּ לֹא תִמְצָא רַחֲמִים,

תְּרַסֵּן אֶלֶף פִּרְדָּה בָרְחוּ חִישׁ,

בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ, בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנַי וְאָמְרָה: “בַּת יְתוֹמָה לִי, וְהַלַּיְלָה אֲנִי מַשִּׂיאָה לְאִישׁ וְעוֹשָׂה לָהּ חַתְנוּת. וְאוּלָם נָכְרִים אֲנַחְנוּ בִמְדִינָה זוֹ וְלִבֵּנוּ נִשְׁבָּר. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֵפוֹא לְזַכּוֹתֵךְ בְּשָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא וּגְמוּל הַטּוֹב, בּוֹאִי נָא לְשִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁתִּשְׁמַעְנָה נְשֵׁי-הַמְּדִינָה, שֶׁאַתְּ בָּאת, תּוֹפַעְנָה אַף הֵן. וְהָיָה זֶה מַרְפֵּא לְשִׁבְרָהּ, שֶׁרוּחָה נְכֵאָה וְאֵין לָהּ אֶלָּא אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. בָּכְתָה וְנָשְׁקָה אֶת רַגְלַי, וְאָמְרָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹאֵךְ לְכָבוֹד הוּא לָנוּ,

זֹאת גָּלוּי נְמַלֵּלָה.

אַךְ כִּי תִרְחֲקִי מֵאִתָּנוּ,

אֵין מִי מְקוֹמֵךְ יְמַלֵּאָה.

הָיִיתִי מְצֵרָה עָלֶיהָ וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי, וְאָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי, וּכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. וְהוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עוֹד אוֹסִיף אֶעֱשֶׂה לְמַעְנָהּ יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הַיְנוּ שֶׁאוֹבִילָה אֶל בַּעֲלָהּ בִּלְבוּשַׁי וּבְתַכְשִׁיטַי וּבְסִבְלוֹנוֹתַי”. שָׂמְחָה הַזְּקֵנָה וְהִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְרַגְלַי וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְאָמְרָה: “יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים טוֹב לָךְ וִינַחֵם לִלְבָבֵךְ, כְּשֵׁם שֶׁנִּחַמְתְּ אוֹתִי. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ בַּעֲשׂוֹתֵךְ עִמִּי חֶסֶד בְּשָׁעָה זוֹ. הֱיִּי נְכוֹנָה, שֶׁבִּשְׁעַת הָעֶרֶב אָבוֹא וּלְקַחְתִּיךְ”. נָשְׁקָה יָדִי וְהָלְכָה לָהּ. הֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי, וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה גְבִירוֹת הָעִיר בָּאוּ, שֶׁכֵּן הוֹדַעְתִּי לָהֶן אֶת דְּבַר בּוֹאֵךְ, וְשָׂמְחוּ, וַהֲרֵי הֵן מְצַפּוֹת לְהוֹפָעָתֵךְ”. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי אֶת מְעִילִי עָלַי וְלָקַחְתִּי אֶת נַעֲרוֹתַי עִמִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְסִמְטָא מְרֻבֶּצֶת בְּמַיִם וּמְטֻאְטְאָה יָפֶה, וְרוּחַ צַח וְנָעִים מְנַשֵּׁב בָּהּ. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן, רָם וּמִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמַגִּיעַ לֶעָבִים, וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי בַיִת בָּנוּי בְּשָׂשׂוֹן,

לְשִׂמְחָה וְצָהֳלָה תָּמִיד נָכוֹן.

בַּחֲצֵרִי בּוֹר מֵימָיו יָקֵר,

כָּל דְּאָגָה יַשְׁכַּח וְיָסֵר.

עָלָיו כְּסוּת כַּלָּנִיּותֹ,

הֲדַסִּים וּמְעֻיָּנוֹת.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר, דָּפְקָה הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְנִפְתַּח לָנוּ. נִכְנַסְנוּ וּמָצָאנוּ מִסְדְּרוֹן מֻצָּע שְׁטִיחִים, וּבוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן. הָלַכְנוּ דֶרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאוּלָם שֶׁאֵין לִמְצֹא כְדֻגְמָתוֹ, וְהָיָה מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי וּתְלוּיוֹת בוֹ מְנוֹרוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, עוֹמְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת. וּבְרֹאשׁ הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלָיו הָאַפִּרְיוֹן שֶׁל קְטִיפָה מְרֻקֶּמֶת בִפְנִינִים. יָצְאָה מֵאַחֲרֵי הַכִּלָּה עַלְמָה יָפָה כַלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ, וּמִצְחָהּ כְּאוֹר הַשַּׁחַר בַּעֲלוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ:

רַק לַחֲדַר כַּלַּת קֵיסָר הָיִית יְעוּדָה,

וּבְתוֹךְ בְּחִירוֹת כּוֹזְרָי בְּתוּלָה כְּבוּדָה.

עַל לְחָיֶיהָ טֶרֶף עֲלֵי אֹדֶם-שׁוֹשָׁן.

מַה יָּפוּ הַלְּחָיַיִם בִּלְבוּשָׁן אַרְגָּמָן.

זְקוּפָה, מֶבָּטֶיהָ אוֹר עֲיֵפוֹת וְתוֹהוֹת,

כָּל תִּפְאֶרֶת, כָּל יֹפִי הָיוּ בָהּ לַאֲחָדוֹת.

כְּאִלּוּ תַלְתַּלָהּ עַל פְּנֵי מִצְחָהּ יֵרַחֵף,

כַּלַּיִל הֶעָגוּם עַל פְּנֵי שַׁחַר יְרַפֵרף.

יָרְדָה הָעַלְמָה מִן הָאַפִרְיוֹן וְאָמְרָה אֵלַי: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ וּבֵיתֵךְ הוּא לְפָנַיִךְ, אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה וְהַנַּעֲלָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

לוּ יָדַע הַבַּיִת מִי מְבַקְּרוֹ, שֵׁשׁ וַיָּגֶל,

וְהִתְבַּשֵּׂר וְנָשַׁק מִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל,

וְהוֹדִיעַ בִּשְׂפַת אֵלֶם בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים:

בָּרוּךְ בּוֹאָם שֶׁל בְּנֵי נָדִיב וְשָׂרִים.

יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי, הִנֵּה אָח לִי, שֶׁכְּבָר רָאָה אוֹתָךְ פְּעָמִים בַּחֲתוּנוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה מִמֶּנִּי, וְאָהַב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה, שֶׁכֵּן אִחֵד בָּךְ הַמַּזָּל הַטּוֹב כָּל יֹפִי וְכָל חֵן. שָׁמַע כִּי שָׂרָה בְעַמֵּךְ אַתְּ, וְאַף הוּא שַׂר בְּעַמּוֹ, וְלָזֹאת רְצוֹנוֹ לִקְשֹׁר חַיַּיִךְ בְּחַיָּיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ חִבֵּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁנִּפָּגֵשׁ שְׁנֵינוּ אֲנִי וָאָתְּ. רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה כְּדַת אֱלֹהִים וּנְבִיאוֹ. וְאֵין גְּנָאי בַּדָּבָר הַמֻּתָּר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּיָה בַבַּיִת, אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְקִבַּלְתִּי”. שָׂמְחָה עַל כָּךְ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת, וְיָצָא עֶלֶם, בְּעֶצֶם פֶּרַח עֲלוּמָיו, וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר. תָּאֳרוֹ קָצוּב, וְהוּא יָפֶה וְנָעִים. מָלֵא חֵן וְתָמִים, וְרַךְ וְחָבִיב. גַּבּוֹתָיו כִּקְשָׁתוֹת הַמּוּכָנוֹת לִירוֹת, וְעֵינָיו לוֹקְחוֹת כָּל לֵב בְּקִסְמָן, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

פָּנָיו כַּיָּרֵחַ בְּהִוָּלְדוֹ, יָאִירוּ,

כַּפְּנִינָה בְּזָהֳרָה בְּיָפְיָם יַזְהִירוּ.

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָכֵן הוֹסִיף יֹפִי, יִתְבָּרֵךְ בּוֹרְאֵהוּ

וְיִתְהַדָּר, שֶׁצְּבָרוֹ וַיַּעֲשֵׂהוּ.

נָטַל כָּל חֵן אַךְ לוֹ לְבַדֵּהוּ,

אַךְ תֹּהוּ כָל הוֹד מוּל הִנֵּהוּ.

כְּבָר כָּתַב הַיֹּפִי עַל לֶחְיֵהוּ,

מֵעִידֵנִי: אֵין יֹפִי מִבַּלְעָדֵיהוּ.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ נָטָה לִבִּי אֵלָיו. בָּא וְיָשַׁב אֶצְלִי, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה. הִכְּתָה הָעַלְמָה כַּף אֶל כַּף, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד, וְהוֹפִיעַ הַקָאצִ’י וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה עֵדִים. נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ וְכָתְבוּ אֶת כְּתָב קֶשֶׁר הַנִּשׂוּאִין בֵּינִי וּבֵין הָעֶלֶם וְהִסְתַּלָּקוּ. פָּנָה הָעֶלֶם אֵלַי וְאָמַר: “יְבֹרַךְ לֵילֵנוּ” וְהוֹסִיף וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, תְּנַאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עִמָּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמַה הוּא”. קָם וְהֵבִיא לְפָנַי אֶת סֵפֶר הַקֻּרְאָן וְאָמַר: “הִשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא תִּשְׂאִי עַיִן אֶל אִישׁ זוּלָתִי וְלֹא תִטִּי אֵלָיו”. נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְחִבְּקַנִי, וּמִלְּאָה אֲהַבָתוֹ אֶת כָּל לִבִּי. עָרְכוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ. כְּשֶׁבָּא עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, הוֹבִיל אוֹתִי לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּנְשָׁקַנִי וְחִבְּקַנִי חַבֵּק וְנַשֵּׁק וְהוֹסֵף עַד לַבֹּקֶר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים בְּתַעֲנוּגוֹת וּשְׂמָחוֹת.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי אָרִיג. וְנָתַן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת. לָבַשְׁתִּי אֶת מְעִילִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַזְּקֵנָה וְשִׁפְחָה אַחַת וְיָרַדְתִּי לַשּׁוּק, וְיָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל עֶלֶם סוֹחֵר, שֶׁהָיְתָה הַזְּקֵנָה מַכִּירָה אוֹתוֹ. אָמְרָה לִי: “עֶלֶם זֶה מֵת אָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד וְעָזַב לוֹ הוֹן רַב, וְיֵשׁ לוֹ אוֹצַר רַב שֶׁל סְחוֹרָה וְאֶצְלוֹ תִמְצְאִי אֶת מְבֻקָּשֵׁךְ, שֶׁאֵין בְּכָל הַשּׁוּק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲרִיגִים יָפִים מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “שִׂים לִפְנֵי עַלְמָה זוֹ מִן הַיָּקָר מִזֶּה שֶׁאִתְּךָ מִן הָאֲרִיגִים”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה לְתַנּוֹת אֶת תְּהִלָּתוֹ. אָמַרְתִּי: “אֵין לָנוּ חֵפֶץ בִּתְהִלּוֹתַיִךְ אוֹתוֹ, שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ הִיא לָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ וְלַחֲזֹר לִמְעוֹנֵנוּ”. הֵבִיא לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי. נָתַתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְסֵרֵב לָקַחַת כָּל שֶׁהוּא,וְאָמַר: “יְהִי זֶה תִּקְרֹבֶת שֶׁאֲנִי מַגִּישׁ לָכֶן, אוֹרְחוֹתַי”. אָמַרְתִּי לַזְּקֵנהָ: “אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הָשִׁיבִי לוֹ אֶת אֲרִיגָיו”. אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמֵּךְ כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא מַתָּנָה מֵאִתִּי חֵלֶף נְשִׁיקָה אַחַת, הַיְקָרָה לִי מִכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתִי”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה מוֹעִיל לְךָ בַּנְּשִׁיקָה?” וְהוֹסִיפָה וְלָחֲשָׁה לִי: “בִּתִּי, כְּבָר שָׁמַעְתְּ מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה אוֹמֵר? וּמַה מִּמֵּךְ יַהֲלֹךְ אִם יְקַבֵּל מִמֵּךְ נְשִׁיקָה וְתִטְּלִי כָל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַרְתִּי:“כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה?” אָמְרָה: “הַנִּיחִי לוֹ וִינַשֵּׁק אוֹתָךְ כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְלֹא יִהְיֶה בָךְ חֵטְא, וְתִקְּחִי את כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה”. לֹא פָסְקָה לְיַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בְּעֵינַי עַד שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַמַּלְכֹּדֶת וְנִתְרַצֵּיתִי לַדָּבָר. כִּסִּיתִי אֶת עֵינַי בַּצָּעִיף וְהִסְתַּרְתִּי אֶת פָּנַי מֵרוֹאִים תַּחַת הָעֵבֶר הָאֶחָד שֶׁל מְעִילִי. שָׂם אֶת פִּיו מִתַּחַת לִמְעִילִי עַל לֶחְיִי. אַךְ כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתִי נְשָׁכַנִי נְשִׁיכָה עַזָּה, עַד שֶׁקָּרַע חֲתִיכַת בָּשָׂר מֵלֶחְיִי. נִתְעַלַּפְתִּי וּלְקָחַתְנִי הַזְּקֵנָה בְּחֵיקָהּ.

וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי אֶת הֶחָנוּת סְגוּרָה, וְהַזְּקֵנָה מִתְרָאָה בְפָנַי כְּמִתְאַבֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: “מַה שֶּׁהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה הוּא רַב מִזֶּה” וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “קוּמִי וְנָקוּמָה וְנֵלְכָה הַבַּיְתָה. וְאַמְּצִי אֶת לִבֵּךְ, בְּטֶרֶם יִהְיֶה עָלַיִךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי הַבַּיְתָה שִׁכְבִי וְהִתְחַלִּי, וַאֲכַסֵּךְ בְּמִכְסֶה וְאָבִיא לָךְ רְפוּאוֹת שֶׁתְּרַפְּאִי בָהֶן נְשִׁיכָה זוֹ וְתִתְרַפְּאִי בָהֶן”. קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁאֲנִי תְפוּסַת דְּאָגָה, מִשּׁוּם שֶׁגָּבַר פַּחְדִּי, וְהָלַכְתִּי לְאִטִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה. שָׁכַבְתִּי וְהִתְחַלֵּיתִי. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנַס בַּעֲלִי וְאָמַר: “מַה הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי, בִּיצִיאָה זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בְקַו הַבְּרִיאוּת רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי”. הִדְלִיק נֵר וְנִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “מַה הַפֶּצַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּלֶחְיֵךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ בְּיוֹתֵר?” אָמַרְתִּי: “כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ הַיּוֹם רְשׁוּת לָצֵאת לִקְנוֹת אֶת הָאֲרִיגִים, דְּחָפַנִי גָמָל טָעוּן עֲצֵי-דֶלֶק, וְקָרַע אֶת צְעִיפִי וּפָצַע אוֹתִי כְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּרָכִים צָרוֹת בְּעִיר זוֹ”. אָמַר: “לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַמּוֹשֵׁל וּמִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, וְהוּא תוֹלֶה כָּל חוֹטֵב עֵצִים שֶׁבַּמְּדִינָה”. אָמַרְתִּי מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תֶּחֱטָא לְאָדָם וְלֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְנִכְשַׁל עִמִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנִתְקַלְתִּי בְבוּל עֵץ וְשָׂרַט לֶחְיִי וּפְצָעַנִי". אָמַר: “אִם כָּךְ עוֹלֶה אֲנִי לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדָּבָר וְהֵמִית כָּל חַמָּר שֶׁבְּעִיר זוֹ”. אָמַרְתִּי: “כְּלוּם תַּשְׁמִיד אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם בִּגְלָלִי? וַהֲרֵי מַה שֶּׁקָּרָה לִי בִגְזֵרַת אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטוֹ הוּא”. אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”. קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהֵצִיק לִי עַד שֶׁבָּחַלְתִּי בוֹ, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ קָשׁוֹת. אָז הִכִּיר, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֶת אֲשֶׁר הָיָה עִמִּי וְקָרָא: “חִלַּלְתְּ אֶת שְׁבוּעָתֵךְ”. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים. פָּקַד עֲלֵיהֶם לִסְחֹב אוֹתִי מִן הַמִּטָּה וְלַהֲטִילֵנִי בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר. פָּקַד עַל אַחַד הָעֲבָדִים שֶׁיִּתְפְּשֵׂנִי בִּכְתֵפִי וְיִרְבַּץ לִמְרַאֲשׁוֹתַי וּפָקַד עַל שֵׁנִי שֶׁיֵּשֵׁב עַל בִּרְכַּי וְיִתְפְּשֵׂנִי בְרַגְלַי, וּבָא הַשְּׁלִישִׁי וּבְיָדוֹ חֶרֶב. אָמַר לוֹ: “פְּגַע בָּהּ וְשַׁסְּעֶנָּה לִשְׁנַיִם, וְיִקַּח כָּל אֶחָד בֶּתֶר מִבְּתָרֶיהָ וְיָטִיל אוֹתוֹ לִנְהַר חִדֶּקֶל שֶׁיֹּאכְלוּהָ הַדָּגִים. זֶהוּ גְמוּל כָּל מֵפֵר שְׁבוּעָה וּמְחַלֵּל אַהֲבָה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אִם הָיָה לִי בַאֲשֶׁר אָהַבְתִּי שֻׁתָּף,

חָשַׂכְתִּי מֵאַהַב נַפְשִׁי וְאִם בִּיגוֹנִי אִסָּף,

וָאֹמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מוּתִי מוֹת נָדִיב,

שֶׁאֵין טוֹב בְּאַהֲבָה יַחַד עִם יָרִיב.

אַחַר-כָּךְ אָמַר שׁוּב לָעֶבֶד: “פְּגַע בָּהּ, סַעַד”. כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּקֻדָּה בְרוּרָה לָעֶבֶד, גָּחַן אֵלַי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אִמְרִי אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, וְחַשְּׁבִי בְמַה שֶּׁיֵּשׁ לָךְ מִן הַחֲפָצִים וְצַוִּי צַוָּאָתֵךְ,שֶׁקָּרוֹב קִצֵּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “עֶבֶד טוֹב, הַמְתֵּן לִי קְצָת עַד שֶׁאֹמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וַאֲצַוֶּה צַוָּאָתִי”. נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְמַצָּבִי, וְכֵיצַד נָפַלְתִּי מִפִּסְגַת הָאשַׁר לְשֵׁפֶל הַצָּרָה. זָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת וּבָכִיתִי מָרָה. וְאוּלָם בַּעֲלִי הִבִּיט בִּי בְעֵינֵי זַעַם וְאָמַר אֶת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַאֲשֶׁר בָּזְתָה אַהֲבָתֵנוּ וְאוֹתָנוּ זָנָחָה,

וַתֵּט חַסְדָּה לִמְאַהֵב וְאַחֲרָיו הָלְכָה:

שָׂבַעְנוּ אוֹתָךְ בְּטֶרֶם תַּחְזְרִי לְסוּרֵךְ,

מֵאָז תִּעַבְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינֵךְ.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בָכִיתִי וְנָשָׂאתִי עֵינַי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בִּצַּעְתֶּם פֵּרוּדִי מִן אַהֲבָה, וְנַחְתֶּם,

וַתַּדֵּדוּ שְׁנַת שְׁמוּרוֹתַי פְצוּעוֹת, וְנַמְתֶּם.

וַתָּבִיאוּ עַל עֵינַי לֵילוֹת אָעִירָה,

אַךְ לֹא יִשְׁכָּחֲכֶם הַלֵּב, וְדִמְעָה אַגִּירָה.

ִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בְּרִית עִמִּי כְּרַתֶּם,

וְכַאֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם אֶת לִבִּי בְגַדְתֶּם.

כְּלוּם לֹא יָדַעְתִּי מֵאַהֲבָה, כְּיֶלֶד אֲהַבְתִּיךָ,

אַל תְּמִיתֵנִי אֵפוֹא, כִּי לְאַהֲבָה אֲנִי חֲנִיכָה,

בֵּאלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, בְּמוֹתִי כִתְבוּ נָא

עַל לוּחַ קִבְרִי: אֲסִיר אַהֲבָה כָּאן יִשְׁכֹּנָה.

אוּלַי יוֹדֵעַ יִסּוּרֵי אַהֲבָה, נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה,

יַעֲבֹר עַל פְּנֵי קֶבֶר אוֹהֵב, וְאוֹתוֹ יְרַחֵמָה.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַשִּׁיר וְרָאָה בִכְיָתִי הוֹסִיף זַעַם עַל זַעֲמוֹ, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נָטַשְׁתִּי אֶת אֲהוּבַת-הַלֵּב לֹא מֵאֲשֶׁר קַצְתִּי בָהּ,

וְאוּלָם פִּשְׁעָה הוּא אֲשֶׁר הֵנִיעֲנִי לְעָזְבָהּ,

כִּי בִקְּשָׁה שֻׁתָּף לְאַהֲבָה בֵּינָהּ וּבֵינִי,

וֶאֱמוּנַת לִבִּי כָּל שִׁתּוּף לֹא תַרְשֵׁנִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָכִיתִי שׁוּב וּבִקַּשְׁתִּי רַחֲמִים, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אֶתְרַפְּסָה לְפָנָיו וַאֲדַבֵּר רַכּוֹת, אוּלַי יִסְלַח לִי וְלֹא יַהַרְגֵנִי, גַּם אִם יִקַּח אֶת כָּל רְכוּשִׁי. הִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי וְשַׁרְתִּי לְפָנָיו אֶת בָּתֵּי-שִׁיר הָאֵלֶּה:

חַיֶּיךָ לוּ בְצֶדֶק שָׁפַטְתָּ, אוֹתִי לֹא הֵמַתָּ,

הִטַּלְתָּ עָלַי מַשָּׂא כִסּוּפִים, וְאוּלָם אָנֹכִי

חָלַשְׁתִּי מִשֵּׂאת כֻּתָּנְתִּי, לֹא יַעֲצֹר כֹּחִי.

וְלֹא אָבְדַן נַפְשִׁי הוּא אֲשֶׁר יַפְלִיאֵנִי, וְאָכֵן

תְּמֵהֲנִי אִם גּוּפִי בִּלְעָדֶיךָ לְהַכִּיר יִתָּכֵן.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב. הִבִּיט בִּי וְגָעַר בִּי וְחֵרֵף אוֹתִי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דַּעְתֵּךְ מֶנִּי הִסַּחְתְּ לֶאֱהֹב זוּלָתִי,

וַתָּבִיאִי פֵרוּד, אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.

בַּאֲשֶׁר לְעָזְבֵנִי הִקְדַּמְתְּ, אֶעֱזֹב אוֹתָךְ,

וְכַאֲשֶׁר אָהַבְתְּ אַחֵר אֹהַב אַחֶרֶת אַחֲרָיִךְ,

אָכֵן חִלּוּל אַהֲבָה לֹא עָלַי יָחוּל כִּי עָלָיִךְ.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ קָרָא לְעֶבֶד וְאָמַר: “שַׁסְּעֶנָה לִשְׁתַּיִם וּפַטְּרֵנוּ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין לָנוּ בָהּ עוֹד מוֹעִיל”. וְאוּלָם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בְּעוֹד אָנוּ פּוֹנִים אִישׁ לִרְעוּתוֹ בַחֲרוּזִים וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאָמוּת וְהִתְיָאַשְׁתִּי מִן הַחַיִּים, וְהִפְקַדְתִּי עִנְיָנִי בְיַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הָעֶלֶם וּנְשָׁקָתָן וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְזֶה שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ שֶׁתִּסְלַח לְעַלְמָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְאַתָּה צָעִיר הִנְּךָ עֲדַיִן וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי קִלְלוֹתֶיהָ. שֶׁכֵּן נֶאֱמָר: מָוֶת תַּחַת מָוֶת. מַה לְּךָ וּלְזוֹנָה זוֹ? הַנַּח לָהּ וְתֵלֵךְ, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִדַּעְתְּךָ וּמִלְּבָבֶךָ”. בָּכְתָה וְלֹא פָסְקָה מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “סָלַחְתִּי לָהּ. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָשִׂים לָהּ אוֹת שֶׁיֵּרָאֶה עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ”. צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים וְגֵרְרוּ אוֹתִי וּפָשְׁטוּ אֶת שִׂמְלוֹתַי וְהֵבִיא עֲנַף עֵץ-חֲבוּשִׁים וְהִצְלִיף עָלַי עַל גַּבִּי וְעַל צַלְעוֹתַי, עַד שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתִּי עָלַי מֵעָצְמַת הַמַּכּוֹת וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה יִשָּׂאוּנִי וְיִקְּחוּ אֶת הַזְּקֵנָה עִמָּם וְיָטִילוּ אוֹתִי בְּבֵיתִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ קוֹדֶם לְכֵן. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִוָּה אוֹתָם אֲדוֹנָם וֶהֱטִילוּנִי בְּבֵיתִי וְהָלְכוּ לָהֶם. נִשְׁאַרְתִּי מִתְעַלֶּפַת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. טִפַּלְתִּי בִּפְצָעַי בִמְשָׁחוֹת וְאַסְפְּלָנִיּוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי לְרַפֵּא אֶת גּוּפִי. וְאוּלָם עַל צַלְעוֹתַי נִשְׁאָרוּ צַלְּקוֹת הַשּׁוֹט, כְּפִי שֶׁרָאִיתָ. שָׁכַבְתִּי חוֹלָה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֲסוּרָה לְמִטָּתִי, עַד שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי וְהִבְרֵאתִי. אַחֲרֵי זֶה בָאתִי לֶחָצֵר שֶׁבָּהּ קָרָה לִי כָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, וּמְצָאתִיהָ חֲרֵבָה, וְאֶת הַסִּמְטָא הֲרוּסָה מִן הַמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת, וּמָצָאתִי בִמְקוֹם הֶחָצֵר תֵּל שְׁמָמָה, וְאֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה לַדָּבָר. בָּאתִי אֶל אֲחוֹתִי זֹאת מֵאָבִי וּמָצָאתִי אֶצְלָהּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. שָׁאַלְתִּי לָהּ לְשָׁלוֹם וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִפִּגְעֵי הַזְּמָן? הַתּוֹדָה לָאֵל, שֶׁנִּמְלַטְתְּ בַּחַיִּים”. וְאָמְרָה:

כָּזֶה הוּא הַגּוֹרָל, שָׂאֶנּוּ בְדֻמִיָּה וּסְבֹל,

אִם אָבְדַן רְכוּשְׁךָ אוֹ פֵּרוּד מֵאוֹהֵב עָלֶיךָ יִטֹּל.

אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לִי אֶת סִפּוּרָהּ, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, וְכֵיצַד נִשְׁתַּנְּתָה צוּרָתָן. יָשְׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהִיא, מִבְּלִי לְהַעֲלוֹת כָּל זֵכֶר נִשּׂוּאּין עַל לְשׁוֹנֵנוּ, לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁרֵעֲתָה לָנוּ עַלְמָה זוֹ, עֲקֶרֶת-הַבַּיִת, וּבְכָל בֹּקֶר הִיא יוֹצֵאת וְקוֹנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ. הִמְשַׁכְנוּ בְּכָךְ עַד הַיּוֹם שֶׁעָבַר. יָצְאָה אֲחוֹתֵנוּ לִקְנוֹת לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּמִנְהָגָהּ, וְאֵרַע לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע מִבּוֹא הַסַּבָּל וּשְׁלשֶׁת קַבְּצָנִים אֵלֶּה. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם וְנָתַנּוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלֵנוּ וְאֵרַחְנוּ אוֹתָם בְּיַד נְדִיבָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מִן הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלשָׁה סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִמּוֹצָל וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרָם. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם, אֶלָּא שְׁתְּנַאי הִתְנֵינוּ עֲלֵיהֶם, וְהֵפֵרוּ אוֹתוֹ, וְנָהַגְנוּ בָהֶם כְּמִנְהָג שֶׁנּוֹהֲגִים עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִמְאֹרְעוֹתֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. סָלַחְנוּ לָהֶם וְיָצְאוּ מֵעַל פָּנֵינוּ, וְהַבֹּקֶר הוּבַלְנוּ, מִבְּלִי שֶׁצִּפִּינוּ לְכָךְ, אֵלֶיךָ. זֶה הוּא סִפּוּרֵנוּ.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף עַל כָּךְ וּפָקַד לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעָהֹ-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-גִּנְזֵי הַמַּלְכוּת. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָעַלְמָה הַגְּדוֹלָה: "כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ הֵיכָן הַשֵּׁדָה שֶׁעָשְׂתָה כְשָׁפִים לְאַחְיוֹתַיִךְ? אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הִיא נָתְנָה לִי תַּלְתַּל מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: כְּשֶׁתַּחְפְּצִי שֶׁאוֹפִיעַ שִׂרְפִי אַחַת מִשְּׂעָרוֹת אֵלּוּ וַאֲנִי מוֹפִיעָה מִיַּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לָהָר קָאף”. אָמַר הַכַלִיף: “הָבִיאִי לִי אֶת הַשֵּׂעָר”. הֵבִיאָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה, וְלָקַח אוֹתוֹ הַכַלִיף וּשְׂרָפוֹ. כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׂעָר רֵיחוֹ, רָעַש הָאַרְמוֹן וְשָׁמְעוּ קוֹל סוֹאֵן וְסוֹעֵר, וְהוֹפִיעָה הַשֵּׁדָה. הִיא הָיְתָה מֻסְלִמִית וְאָמְרָה: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ כַלִיף אַללָּה”. אָמַר: “וְעָלַיִךְ הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אַללָּה וּבִרְכוֹתָיו”. אָמְרָה: “דַּע, עַלְמָה זוֹ זָרְעָה עִמִּי חֶסֶד וְאֵין בְּיָדִי רַב כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן הִצִּילָה אוֹתִי מִמָּוֶת וְהֵמִיתָה אֶת אוֹיְבִי. וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, לֹא נִרְאָה לִי אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נִקְמָתָהּ מֵהֶן, וּבִקַּשְׁתִּי תְחִלָּה לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ דָבָר זֶה קָשֶׁה מִנְּשׂא, וַהֲפַכְתִּין לִכְלָבוֹת. וְאוּלָם אִם אַתָּה חָפֵץ עַכְשָׁו בְּהַצָּלָתָן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתָן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן מִן הַמֻּסְלִמִים אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף: “הַצִּילִי אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ נָדוּן בְּעִנְיָן הָעַלְמָּה הַמֻּכָּה וְנַחֲקֹר בְּמַצָּבָהּ, וּכְשֶיִּתְבָּרֵר לָנוּ צִדְקָתָהּ נִקֹּם נִקְמָתָהּ מִיַּד זֶה שֶׁעֲשָׁקָהּ”. אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתָן וְגַם אַרְאֶה לְךָ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְעַלְמָה זוֹ מַעֲשֶׂה זֶה וְעָשַׁק אוֹתָהּ וְלָקַח הוֹנָהּ, שֶׁאֵין אָדָם קָרוֹב לְךָ מִמֶּנּוּ”.

נָטְלָה הַשֵּׁדָה סֵפֶל מַיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וּמִלְמְלָה דְבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹתִי אוֹתָם, וְזָרְקָה אוֹתָם עַל פְּנֵי שְׁתֵּי הַכְלָבוֹת וְאָמְרָה: “חֲזֹרְנָה לִדְמוֹת אָדָם כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶן”. חָזְרוּ וְהָיוּ שְׁתֵּי עֲלָמוֹת, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָן שֶׁיָּצַר יָפוֹת כְּמוֹתָן. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן זֶה שֶׁהִכָּה אֶת הָעַלְמָה הַזֹּאת בִּנְךָ אַלְאַמִין אֲחִי אַלְמַאֲמוּן הוּא. שָׁמַע עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְזָמַם לָהּ מְזִמָּה, וּנְשָׂאָה לְאִשָּׁה כַּדָּת. אַךְ אֵין בּוֹ חֵטְא עַל שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הִתְנָה עִמָּהּ תְּנַאי, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שְׁבוּעָה לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כֵּן. וְאוּלָם הִיא הֵפֵרָה אֶת שְׁבוּעָתָהּ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגָהּ, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן לֹא הֲרָגָהּ, וְרַק הִלְקָה אוֹתָהּ כָּךְ וְשָׁלַח אוֹתָהּ חֲזָרָה לְבֵיתָהּ. זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁדָה, וְנוֹדַע לוֹ מִי הוּא שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר, שֶׁעָשָׂה עִמִּי טוֹבָה לְהָבִיא עַל יָדִי אֶת הַצָּלַת שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ וְאֶת פטוּרָן מִיִּסּוּרִים, וַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי בְּחַסְדּוֹ אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁיִּכָּתֵב לְזִכָּרוֹן אַחֲרֵי מוֹתִי”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ אַלְאַמִין, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה, וְסִפֵּר לוֹ זֶה הַכֹּל, אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה. צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכֵן אֶת שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וְאֶת הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶן כְּשָׁפִים, וְהִשִּׂיא אֶת הַשָּׁלשׁ לִשְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שֶׁסִּפְּרוּ שֶׁמְּלָכִים הָיוּ, וְשָׁת אוֹתָם לְשׁוֹמְרֵי-הֶחָצֵר אֶצְלוֹ, וְקָצַב לָהֶם מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְנָתַן לָהֶם דִּירָה בְאַרְמוֹנוֹ בְּבַגְדָאד, וְאֶת הַנַּעֲרָה עִם הַצַּלָּקוֹת הֶחֱזִיר לִבְנוֹ אַלְאַמִין, וְעָשָׂה לָהֶם חַתְנוּת מֵחָדָשׁ וְנָתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְצִוָּה לִבְנוֹת אֶת הֶחָצֵר יָפָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. וּלְעַצְמוֹ נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת. בָּא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. וּלְמָחֳרָת הִקְצָה לָהּ בַּיִת וּשְׁפָחוֹת שֶׁיְשָׁרְתוּהָ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת וְנָתַן לָהּ מָקוֹם בְּתוֹךְ נְשׁוֹתָיו.

וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְּאִים עַל גֹּדֶל רוּחוֹ שֶׁל הַכַלִיף וְעַל טוּב-לִבּוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ. וְהַכַלִיף חָזַר וְצִוָּה לִרְשֹׁם אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בְּתוֹךְ קוֹרוֹת-הַיָּמִים שֶׁלּוֹ.

אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהַרָזָאד: “אֲחוֹתִי, חֵי-אֱלֹהִים זֶהוּ סִפּוּר יָפֶה וְנֶחְמָד שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ סַפְּרִי לָנוּ עוֹד סִפּוּר חָדָשׁ, כְּדֵי שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ שְׁאָר שְׁעוֹת לַיְלָה זֶה”. אָמְרָה: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָך”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי סִפּוּרֵךְ, וְחוּשִׁי לְסַפְּרוֹ”. פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן;
סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי;
סִפּוּר הַמְקַנֵּא וְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ;
סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי;
סִפּוּר הַגְּדוֹלָה בָּעֲלָמוֹת;
סִפּוּר הָעַלְמָה הַשּׁוֹעֶרֶת
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.