רקע
שלמה טנאי
הַשַּׁיָּרָה הַגְּדוֹלָה
איורים מאת: תרצה טנאי

 

א    🔗

מָתַי זֶה קָרָה?

בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם, בַּחֹרֶף. אֲבָל לֹא כָּל הַחֹרֶף יוֹרֵד גֶּשֶׁם. יֵשׁ יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ, וְיֵשׁ יָמִים שֶׁל עֲנָנִים. לִפְעָמִים, כְּשֶׁהָעֲנָנִים שְׁחֹרִים מְאוֹד וְאֵין כֶּתֶם כָּחֹל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם יוֹרֵד גֶּשֶׁם.

אֵיפֹה זֶה קָרָה?

בַּשָּׂדֶה. מִחוּץ לָעִיר. רָחוֹק מִן הַבָּתִּים. בְּאֶמְצַע הָעִיר הַבָּתִּים צְפוּפִים מְאוֹד, אֲבָל מִחוּץ לָעִיר יֵשׁ מֶרְחָק גָּדוֹל בֵּין בַּיִת לַבַּיִת. וּבְמֶרְחָק הַגָּדוֹל בֵּין בַּיִת לַבַּיִת הָיָה הַשָּׂדֶה.

20.jpg

הָאֲנָשִׁים גָּרִים בַּבָּתִּים. הָאֲנָשִׁים רוֹצִים לָגוּר בַּבַּיִת, כִּי לֹא טוֹב לִהְיוֹת בַּחוּץ, בַּגֶּשֶׁם. הֵם בּוֹנִים בַּיִת וְעוֹד בַּיִת וְכָךְ קָמָה הָעִיר. בַּשָּׂדֶה יָרַד גֶּשֶׁם וְהַשָּׂדֶה הוּצַף מַיִם. הַמַּיִם הָיוּ כְּמוֹ שְׁלוּלִית גְּדוֹלָה, אוֹ כְּמוֹ יָם קָטָן. וּבְשָׁעָה שֶׁהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ בְּתוֹךְ הַבָּתִּים, שָׂחוּ הַצְּפַרְדְּעִים בַּמַּיִם הַקָּרִים. וְעַכְשָׁו נַכִּיר אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ רַקְרָק. קָרְאוּ לוֹ רַקְרָק כִּי צִבְעוֹ הָיָה יְרַקְרַק, כְּצִבְעָן שֶׁל רֹב הַצְּפַרְדְּעִים. וּכְמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לְגִדְעוֹן גִּידִי וּלְתָמָר תָּמִי קָרְאוּ לִירַקְרַק שָׁם חִבָּה – רַקְרָק. הַשְּׁלוּלִית הָיְתָה גְּדוֹלָה וְרַקְרָק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, אָב וָאֵם וְאָח קָטָן שָׂחוּ בַּשְּׁלוּלִית עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם.

מָה צוּרָה לַבַּיִת הַזֶּה? בִּקְצֵה הַשְּׁלוּלִית, בֵּין הָאֲדָמָה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲשָׂבִים וּפְרָחִים וּנְמָלִים וּבֵין הַמַּיִם הָיוּ מֻטָּלִים כַּמָּה עֲנָפִים. וּבֵין הָעֲנָפִים כַּמָּה אֲבָנִים קְטַנּוֹת. וּבֵין הָעֲנָפִים וְהָאֲבָנִים קְצָת גַּרְגִּירֵי עָפָר. וּמִתַּחַת לָעֲנָפִים, לָאֲבָנִים וּלְגַרְגְּרֵי הֶעָפָר מָצְאוּ לָהֶם רַקְרָק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בַּיִת לָגוּר בּוֹ.

אִמָּא, שָׁמַעְתָּ אֶת הָרַעַשׁ שֶׁעוֹשִׂים הָאֲנָשִׁים לְיַד הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ? שָׁאַל רַקְרָק עֶרֶב אֶחָד אֶת אִמּוֹ.

הֵם בּוֹנִים שׁוּב בַּיִת חָדָשׁ, – אָמְרָה אִמָּא לְרַקְרֵק וְנֶאֶנְחָה.

לָמָּה נֶאֱנַחַתְּ? שָׁאַל רַקְרָק אֶת אִמּוֹ.

דַּי, רַקְרָק בִּשְׁאֵלוֹת, כְּבָר זְמַן לִישֹׁן, – נִכְנַס אַבָּא לְשִׂיחָה בְּקוֹל נִמְרָץ וְתַקִּיף.

מָה יֵשׁ אִם הָאֲנָשִׁים בּוֹנִים בַּיִת? הוֹסִיף רַקְרָק וְשָׁאַל.

– נִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, אֶת הַשְּׁלוּלִית הַזֹּאת. – אָמְרָה אִמָּא. – וְעַכְשָׁו שְׁכַב לִישֹׁן, רַקְרָק, לַיְלָה טוֹב.

רַקְרַק הַצְּפַרְדֵּעַ הַקָּטָן לֹא יָכוֹל לְהַרְדֵּם. הָאֱמֶת הִיא, כִּי הוּא כָּעַס קְצָת עַל הָאֲנָשִׁים: כָּאן יֵשׁ לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ שְׁלוּלִית כָּל כָּךְ יָפָה, בַּיִת כָּל כָּךְ נוֹחַ, וּלְאָן יֵלְכוּ מִכָּאן? הַאִם יֵשׁ עוֹד שָׂדֶה בָּעוֹלָם? הַיֵּשׁ עוֹד שְׁלוּלִית אַחֶרֶת? מָה יִהְיֶה?

 

ב    🔗

עֶרֶב אֶחָד נִבְהַל רַקְרָק מְאוֹד. אַךְ יָצָא מִתּוֹךְ הַבַּיִת שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים וְהָאֲבָנִים וְהִנֵּה רָאָה אוֹר בְּתוֹךְ הַמַּיִם.

21.jpg

מֵאֵין בָּא הָאוֹר הַזֶּה? הוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁפָּתַח אֶת עֵינָיו עוֹד הָיָה אוֹר בְּמַיִם.

– מָתַי כְּבָר לֹא יִהְיֶה הָאוֹר הַזֶּה – חָשַׁב רַקְרָק בְּלִבּוֹ וְרָץ מִיָּד אֶל אִמּוֹ.

– אִמָּא, אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הָאוֹר הַזֶּה מִן הַמַּיִם? – שָׁאַל.

– לֹא רַקְרָק, – אָמְרָה הָאֵם. – עַכְשָׁו נִגְמַר בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ וַאֲנָשִׁים נִכְנָסִים לָגוּר בּוֹ. הָאֲנָשִׁים פּוֹחֲדִים קְצָת לִהְיוֹת בַּחֹשֶׁךְ. הֵם אַף אֵינָם רוֹאִים כִּמְעַט כְּלוּם בַּחֹשֶׁךְ. לָכֵן אֵין הֵם יְכוֹלִים לָגוּר בַּבַּיִת בְּלִי אוֹר. וְלָכֵן יֵשׁ לָהֶם חַשְׁמַל. וְזֶהוּ הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר גַּם אֶת הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

– וּמָה זֶּה חַשְׁמַל? – שָׁאַל רַקְרָק בְּתִמָּהוֹן. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא שָׁמַע אֶת הַמִּלָּה חַשְׁמַל.

– הַחַשְׁמַל, – אָמְרָה אִמָּא, – זֶהוּ הָאוֹר. אַל תְּבַהֵל. זֶה לֹא יַעֲשֶׂה לָךְ שׁוּם דָּבָר רַע

רַקְרַק חָשַׁב וְחָשַׁב. וְרַק דָּבָר אֶחָד הוּא לֹא הֵבִין:

לָמָּה יְכוֹלִים הָאֲנָשִׁים לָבוֹא וּלְהַפְרִיעַ לָהֶם לָגוּר בַּשְּׁלוּלִית. הוּא הֶחֱלִיט לָלֶכֶת אֶל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא הָאוֹר, וּלְהַגִּיד לַאֲנָשִׁים שֶׁיֵּלְכוּ מִן הַבַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם, זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא רַקְרָק, וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם.

 

ג    🔗

הָיָה עֶרֶב. בַּחוּץ הָיָה חֹשֶׁךְ וְכָל הַצְּפַרְדְּעִים בִּשְׁלוּלִית קִרְקְרוּ בְּקוֹל רָם. רַקְרָק מָצָא, כִּי שָׁעָה זוֹ טוֹבָה לֹו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. רַעַשׁ הַקִּרְקוּר הָיָה גָּדוֹל וְלָכֵן לֹא שָׁמְעוּ הַצְּפַרְדְּעִים כִּי רַקְרָק יָצָא מִן הַבַּיִת. הוּא קָפַץ לַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבֵב וְחָזַר אֶל הָאֲדָמָה וּבִקְפִיצָה זְרִיזָה עָלָה עַל הָאֲדָמָה. לִבּוֹ רַעַד. קְצָת מִתּוֹךְ פַּחַד וּקְצָת מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת.

הוּא הִתְחִיל לִקְפֹּץ אֶל עֵבֶר הַבַּיִת. קָפַץ קְפִיצָה אַחַת וְעוֹד אַחַת. הוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְנִתֵּר בְּבִטָּחוֹן אֶל הַבַּיִת. פִּתְאוֹם נָפַל לְתוֹךְ בּוֹר. לְמַזָּלוֹ הָיָה זֶה בּוֹר קָטָן וּבִקְפִיצָה אַחַת יָצָא מִתּוֹכוֹ. הוּא הִמְשִׁיךְ לִקְפֹּץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת. כָּאן הָיוּ הָאוֹרוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת יוֹתֵר חֲזָקִים מֵאֲשֶׁר הָאוֹר בְּמַיִם. וְרַקְרָק הָיָה צָרִיךְ לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו. בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בִּזְהִירוּת רַבָּה קָפַץ כָּל קְפִיצָה. הוּא עָבַר אֶת הַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל הַמִּסְדְּרוֹן. וּפִתְאוֹם, כְּשֶׁרָצָה לָקוּץ הָלְאָה פָּגַע בְּרֹאשׁוֹ יָשָׁר בַּקִּיר.

“אוֹי”, צָעַק רַקְרָק וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּקוֹל רָם. רַקְרָק קִבֵּל מַכָּה חֲזָקָה. כִּמְעַט שֶׁהִצְטַעֵר עַל הַכֹּל. אֲבָל כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. הַקִּיר שֶׁבּוֹ נִתְקַל לֹא הָיָה אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחַת, הָרִאשׁוֹנָה בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. כֵּן, רַקְרָק הִגִּיעַ אֶל חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. עַכְשָׁו הוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת לְמַעְלָה. אַף פַּעַם לֹא רָאָה מַדְרֵגוֹת. הַלֹּא בִּשְׁלוּלִית כָּל כָּךְ נָעִים לִשְׂחוֹת וְאֵין מַדְרֵגוֹת בְּמַיִם.

רַקְרַק חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אֲנַסֶּה לִקְפֹּץ שׁוּב. אוּלַי אַצְלִיחַ לַעֲלוֹת מַדְרֵגָה אַחַת. וְשׁוּב נִסָּה וְהַפַּעַם כִּמְעַט שֶׁעָלָה עַל הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. אֶלָּא שֶׁהִגִּיעַ כִּמְעַט עַד הַקָּצֶה וּמִשָּׁם הִתְחַלֵּק לְמַטָּה. אֲבָל עַכְשָׁו לֹא בָכָה, הוּא נָח קְצָת וְאָגַר כּוֹחַ. וְשׁוּב קָפַץ וְהַפַּעַם עָלָה לְמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. רֶגֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה וּבִטְחוֹן מִלֵּא אֶת לִבּוֹ. נָח קְצָת וְשׁוּב עָלָה מַדְרֵגָה. כָּךְ עָלָה מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.

הוּא רָאָה שְׁתֵּי דְּלָתוֹת. מִצַּד יָמִין דֶּלֶת. וּמִצַּד שְׂמֹאל דֶּלֶת. בְּאֵיזוֹ דֶּלֶת יִדְפֹּק? אֲנַסֶּה בְּצַד יָמִין, חָשַׁב. וְהִתְחִיל לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּבַפֶּתַח עָמַד אָדָם, וְשָׁאַל: – מָה אַתְּ רוֹצָה, צְפַרְדֵּעַ?

– אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת הַבַּיִת – כִּי אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בַּשְּׁלוּלִית!

– אֵין לִי זְמַן. אֲנִי עָסוּק עַכְשָׁו, – אָמַר הָאִישׁ בְּכַעַס, וְסָגַר בִּדְפִיקָה חֲזָקָה אֶת הַדֶּלֶת.

רַקְרַק נִבְהַל. בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הָיָה חֹשֶׁךְ וְהוּא יָכוֹל, לְפָחוֹת, לְהַחֲזִיק אֶת עֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. עוֹד הוּא מְהַרְהֵר וְחוֹשֵׁב מָה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵּה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת מִצַּד שְׂמֹאל בְּקוֹל חֲרִיקָה (בְּבָתִּים חֲדָשִׁים הַדְּלָתוֹת עַל פִּי רֹב חוֹרְקוֹת קְצָת) וּבְדֶלֶת רָאָה יַלְדָּה עוֹמֶדֶת.

– גִּידִי, הַבֵּט, צְפַרְדֵּעַ בָּאָה לְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת! – צָעֲקָה הַיַּלְדָּה.

– אֲנִי בָּא, רוּתִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל גִּידִי מִתּוֹךְ הַדִּירָה.

– הִיא בָאָה כַּנִּרְאֶה לְבָרֵךְ אוֹתָנוּ לִכְנִיסָתֵנוּ לְדִירָתֵנוּ הַחֲדָשָׁה, – הוֹסִיפָה רוּתִי.

– נִקַּח אוֹתָהּ וְנָשִׁים אוֹתָהּ בְּתוֹךְ קֻפְסָה, – קָרָא גִּידִי בְּשִׂמְחָה.

– יְלָדִים, – אָמַר רַקְרָק, – שְׁמִי רַקְרָק אֲנִי צְפַרְדֵּעַ מִן הַשְּׁלוּלִית שֶׁלִּפְנֵי הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם. בָּאתִי לְדַבֵּר אִתְּכֶם.

רוּת וְגִידִי פָּעֲרוּ פִּיהֶם בְּתִמָּהוֹן וְהִסְתַּכְּלוּ זֶה בָּזֶה.

22.jpg

– הַצְּפַרְדֵּעַ רוֹצָה לְדַבֵּר אִתָּנוּ, יֹפִי.

– בְּבַקָּשָה, בּוֹא הִכָּנֵס, אָדוֹן נִכְבָּד! שְׂמֵחִים אָנוּ לְקַבֵּל פָּנֶיךָ בָּצָל קוֹרָתֵנוּ.

עוֹד קְפִיצָה וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת וְרַקְרָק הָיָה בְּתוֹךְ הַדִּירָה. כָּאן הָיָה הָאוֹר כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁלֹּא יָכוֹל לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו וְלוּ לְרֶגַע. כְּשֶׁנִּסָּה לִפְקֹחַ אוֹתָן לְבַסּוֹף, כִּי רָצָה לִרְאוֹת אֶת רוּתִי וְגִידִי וּלְדַבֵּר אִתָּם, הִצְלִיחַ לְהַחֲזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת שְׁנִיָּה אַחַת וְשׁוּב עֲצָמָן. וְשׁוּב פְּקָחָן עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁאִיר אוֹתָן פְּקוּחוֹת.

– מָה אַתְּ רוֹצָה לְהַגִּיד לָנוּ, צְפַרְדֵּעַ? – שָׁאֲלָה רוּתִי וְחִיּוּךְ קַל עַל פָּנֶיהָ.

– שְׁמִי רַקְרָק וְלֹא צְפַרְדֵּעַ, – אָמַר רַקְרָק. – וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁלֹּא תָּגוּרוּ פֹּה. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי, כִּי אִם בּוֹנִים פֹּה בַּיִת וְעוֹד בַּיִת בַּשָּׂדֶה נִצְטָרֵךְ אָנוּ, הַצְּפַרְדְּעִים, לָלֶכֶת מִן הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

רוּתִי וְגִידִי שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הַנִּרְגָּשִׁים שֶׁל רַקְרָק וְלֹא יָדְעוּ מָה לְהָשִׁיב לוֹ. עַד שֶׁאָמְרָה רוּתִי: רַק עַכְשָׁו בָּאנוּ לָגוּר לְכָאן, לַבַּיִת. קֹדֶם גַּרְנוּ בַּצְּרִיף. בַּקַּיִץ הָיָה לָנוּ חַם מְאוֹד וּבַחֹרֶף קַר מְאוֹד. לִפְעָמִים, בַּחֹרֶף הַגֶּשֶׁם הָיָה שׁוֹטֵף לְתוֹךְ צָרִיךְ שֶׁלָּנוּ וְהָיָה רָטוּב מְאוֹד וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ חוֹלִים. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת הַזֶּה.

וְגִידִי הוֹסִיף: אִם אַתָּה רוֹצֶה, בּוֹא לָגוּר אֶצְלֵנוּ, אַתָּה וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ. נְסַדֵּר לָכֶם קֻפְסָה, שֶׁבָּהּ תָּגוּרוּ וְנִתָּן לָכֶם אֹכֶל, כַּמָּה שֶׁתִּרְצוּ.

רַקְרַק שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּשֶׁקֶט, וּבְשָׁעָה שֶׁגָּמְרוּ הֵשִׁיב לָהֶם: תּוֹדָה. אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָגוּר בַּקֻּפְסָה. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַמַּיִם. לֹא אוּכַל לִחְיוֹת זְמַן רַב מֵחוּץ לַמַּיִם. לִבִּי יִיבַש וַאֲנִי אֶגְוַע מִגַּעְגּוּעִים. אֲבָל אִם יִבְנוּ בַּיִת בַּשָּׂדֶה שֶׁלָּנוּ לְאָן נֵלֵךְ? הַאִם יֵשׁ עוֹד שָׂדֶה בָּעוֹלָם אוֹ שְׁלוּלִית אַחֶרֶת?

רוֹתִי וְגִידִי צָחֲקוּ: – הַרְבֵּה שָׂדוֹת וְהַרְבֵּה שְׁלוּלִיּוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ. אַתֶּם תִּמְצְאוּ לָכֶם בְּקַלּוּת שָׂדֶה אַחֵר וּבוֹ שְׁלוּלִית וְשָׁם תָּגוּרוּ.

וְאָז הֵבִין רַקְרָק שְׁנֵי דְּבָרִים: רֵאשִׁית, כִּי הָאֲנָשִׁים אֵינָם רוֹצִים, אַף אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת הֶחָדָש. שֵׁנִית, כִּי יֵשׁ עוֹד שָׂדוֹת וּשְׁלוּלִיּוֹת אֲחֵרוֹת בָּאָרֶץ.

– טוֹב, – אָמַר רַקְרָק. – תּוֹדָה לָכֶם. עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין. פִּתְחוּ לִי אֶת הַדֶּלֶת וּתְנוּ לִי לַחֲזֹר אֶל הַשְּׁלוּלִית.

גִּידִי לֹא כָּל כָּךְ רָצָה לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ לַחָפְשִׁי אֲבָל רוּתִי אָמְרָה, שֶׁהוֹרָיו בְּוַדַּאי מְחַכִּים לוֹ וְאָז פָּתְחוּ לְרַקְרָק אֶת הַדֶּלֶת. רַקְרָק מִהֵר (לְאַחַר שֶׁחָזַר אֶל הִתְחִיל לִרְאוֹת יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר בָּאוֹר) בִּקְפִיצוֹת מְהִירוֹת אֶל הַשְּׁלוּלִית.

אִמָּא וְאַבָּא שֶׁל רַקְרָק שָׂמְחוּ לְבוֹאוֹ, כִּי הֵם כְּבָר דָּאֲגוּ לוֹ בְּמִקְצָת.

– אֵיפֹה הָיִיתָ, רַקְרָק? – שָׁאֲלָה אִמָּא.

– הָיִיתִי בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל הָאֲנָשִׁים אֵינָם רוֹצִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת. הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הַשְּׁלוּלִית וְלִמְצֹא לָנוּ שָׂדֶה אַחֵר.

– נָכוֹן, – אָמְרָה אִמָּא. – אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּאֶרֶץ שֶׁבָּאִים אֵלֶיהָ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. כְּשֶׁהֵם בָּאִים – נִכְנָסִים הֵם לָגוּר בִּצְרִיפִים, בַּדּוֹנִים אוֹ פַּחוֹנִים וְאַחַר כָּךְ עוֹבְרִים הֵם לָגוּר בְּבַיִת חֲזָקִים, בְּנוּיִים לְבָנִים וּבֶטּוֹן. וַאֲנַחְנוּ הַצְּפַרְדְּעִים זֶה גּוֹרָלֵנוּ לְנַדֵּד מִשָּׂדֶה לַשָּׂדֶה. כְּשֶׁבָּאנוּ לְכָאן לֹא הָיָה אַף בַּיִת בְּכָל הַשָּׂדֶה. עַכְשָׁו כְּבָר נִרְאִים הָאוֹרוֹת בְּתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמָּחָר יַתְחִילוּ לִבְנוֹת בַּיִת מַמָּשׁ עַל הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

רַקְרַק נִבְהַל.

– אַל תִּדְאַג רַקְרָק. אִם יַתְחִילוּ לִבְנוֹת כָּאן בַּיִת נִמְהֵר וְנַקְדִּים לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם.

23.jpg

 

ד    🔗

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים בָּאוּ פּוֹעֲלִים וְהֵבִיאוּ קְרָשִׁים וּמַסְמְרִים, מַשּׁוֹרִים וּפַטִּישִׁים, סֻלָּמוֹת וּמְרִיצוֹת וְהִנִּיחוּ אוֹתָם לְיַד הַשְּׁלוּלִית שֶׁל רַקְרָק. מִיָּד נִגְּשׁוּ בְּמֶרֶץ לַעֲבוֹדָה. הִתְחִילוּ לַחְפֹּר יְסוֹדוֹת לַבִּנְיָן. בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אִמָּא וְאַבָּא אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הַכֵּלִים לָקְחוּ אֶת רַקְרָק וְאֶת אָחִיו הַקָּטָן וְיָצְאוּ מִן הַשְּׁלוּלִית. מֵי הַשְּׁלוּלִית הִתְחִילוּ נִקְוִים לְתוֹךְ תְּעָלוֹת שֶׁחָפְרוּ הָאֲנָשִׁים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאוּ גַּם צְפַרְדֵּעִים אֲחֵרוֹת, שְׁאַר דַּיָּרֵי הַשְּׁלוּלִית מִבָּתֵּיהֶם. וְשַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל צְפַרְדֵּעִים יְרַקְרַקּוֹת עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ הָלְאָה מִן הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, מִן הַפּוֹעֲלִים, מִן הַכֵּלִים אֶל הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, הַרְחֵק מִן הַבָּתִּים. הֵם חַפְּשׂוּ לָהֶם שְׁלוּלִית חֲדָשָׁה בִּשְׁבִיל לָגוּר בָּהּ.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות