רקע
יוהאן וולפגנג פון גתה
הִשְׁתַּנּוּת צוּרַת הַצְּמָחִים

הִנֵּךְ נְבוֹכָה, אֲהוּבָה, מֵאוֹתָהּ עִרְבּוּבְיָה שֶׁל אַלְפֵי

פְּרָחִים בֶּהָמוֹן הָרָב אֲשֶׁר מִסָּבִיב בַּגָּן.

רַבִּים הַשֵּׁמוֹת תִּשְׁמָעִי, וְחוֹזְרִים הַשֵּׁמוֹת חָלִילָה,

בְּצִלְצוּל בַּרְבָּרִי וְזָר מַטְרִיד אֶת אָזְנֵךָ הַשֵּׁם.

דּוֹמָה צוּרָה לְצוּרָה וְאֵינָהּ שָׁוָה לַחֲבֶרְתָּהּ;

מַשְׁמַע: בְּכָל אוֹתוֹ הַכְּלָל יֵשׁ אֶחָד חֹק מָלֵא סוֹד,

יֶשְׁנָהּ חִידָה קְדוֹשָׁה, וְלוּ אַךְ יָכֹלְתִּי, יוֹנָתִי,

לִמְסֹר וְאֶמְסֹר לָךְ אוֹתוֹ הַפִּתְרוֹן מִיָּד.

אָנָּא, הִסְתַּכְּלִי בַּצֶּמַח, רְאִי אֵיךְ יִתְהַוֶּה וְיַעֲלֶה

דַּרְגָּה דַּרְגָּה עַד יִהְיֶה פֶּרַח וּפְרִי.

הוּא מִן הַזֶּרַע יִתְפַּתַּח, לִכְשֶׁיִּקְרָאֶנּוּ לְחַיִּים

חֵיק הָאֲדָמָה הֶחָם, אוֹתוֹ חֵיק מַפְרִיא בַלָּט,

בְּיַד הָאוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַמִּתְנוֹעַעַת לְעוֹלָם

תִּמְסֹר אוֹתוֹ מִיָּד – בִּנְיָן שֶׁל עָלִים מְאֹד רַךְ.

יָשֵׁן בַּזֶּרַע הַכֹּחַ; וּמַתְחִיל מִתְעוֹרֵר הַצֶּלֶם

הָיָה עָצוּר בִּפְנִים, נָתוּן בַּקְּלִפָּה מִחוּץ.

עָלָה, שֹׁרֶשׁ וְנֶבֶט בְּנוּיִים-לְמֶחֱצָה, אֵין-צֶבַע.

גַּרְעִין קָשֶׁה זֶה – חַיִּים שְׁקֵטִים יֵש בּוֹ.

אוּלָם בְּשָׁאֳפוֹ מָעְלָה, טָפַח לְרֹע שֶׁל לַחְלוּחִית,

פָּרַץ וְעָלָה אֶל עָל מִמַּחֲשַׁכֵּי הַלֵּיל.

אֶפֶס לְעוֹלָם פְּשׁוּטָה צוּרַת חִזָּיוֹן בְּרֵאשִׁיתָהּ,

כֵּן גַּם טִבְעוֹ שֶׁל זֶה – צֶמַח – יֶלֶד בַּיְקוּם.

תֵּכֶף יוֹפִיעַ עוֹד נֵצֶר, וּלְעוֹלָם בְּצוּרָה קִדְּמַתָּה,

מִדֵּי יִתְנַשֵּׂא אֶל עָל – קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר לְאֵין סוֹף.

אָכֵן לֹא תָמִיד כְּצַלְמָהּ, כִּי מַאֲלִיפִים וְשׁוֹנִים

פְנֵי הֶעָלֶה הַבָּא עִם גְּמַר צוּרָתוֹ, רְאִי.

יוֹתֵר גְּדוֹלִים וְנִפְרָדִים וּפְגוּמִים חֲלָקָיו וְחֻדָּיו,

אֲשֶׁר נָחוּ עַד כֹּה דְבוּקִים בַּכְּלִי זֶה בָזֶה.

כָּכָה יַגִּיעַ עַד פִּסְגַּת גְּמָר זֶה שִׁכְלוּלוֹ לוֹ נוֹעָד,

לוּ גַּם תִּשְׁתָּאִי מְאֹד לִרְאוֹת בְּמִין זֶה וָזֶה,

פּוֹרֶה הַשֶׁטַח וְכַשֶּׂה, רַבִּים הַצְּלָעוֹת וְהַחֻדִּים.

נִדְמֶה, אֵין קֵץ וְאֵין גְּבוּל לְשֶׁפַע הַנֶּצֶר הַלָּז.

אךְ הַתּוֹלָדָה עוֹצֶרֶת בְּיָד נַעֲרָצָה בַּיְצִירָה.

הִיא גַם תַּנְחֶנָּה בְּרֹךְ כְּלַפֵּי הַשִּׁכְלוּל וְהַנּוֹי,

הוֹלְכָה וּמִקַמְּצָה בַּמִּיץ, הוֹלְכָה וּמְצֵרָה הַתְּעָלוֹת,

וְהִנֵּה בַּתְּמוּנָה מִיָּד נִגְלִים עֲקֵבוֹת שֶׁל רֹךְ.

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת עִזּוּז הַשָּׂפוֹת הַשּׁוֹאֲפוֹת הָלְאָה,

אֶלָּא צֶלַע הַגִּבְעוֹל הִיא תִּשְׁתַּכְלֵל, אַךְ הִיא.

אַךְ לְלֹא עָלֶה מְמַהֵר מִתְרוֹמֵם הַקָנֶה הֶעָדִין.

מַרְאֵה פְלָאִים בָּא צָד לֵב הַמִּסְתַּכֵּל בָּזֶה:

סָבִיב לוֹ סַבּוּ בְּעִגּוּל עוֹמְדִים לְלֹא-מִסְפָּר וּבְמִסְפָּר

עָלֶה בְּצַד עָלֶה קָט, עָלָה וְשׁוּב דּוֹמֶה לוֹ:

סָמוּךְ לַקֹּטֶב יִפָּרֵד אָז הַגָּבִיעַ הַחוֹסֶה,

בּוֹרֵא לִשִׁכְלוּל הַדְּמוּת כִּתְרֵי צִבְעוֹנִין וְהוֹד.

כָּכָה יִתְנוֹסֵס הַטֶּבַע עִם גְּמַר שִׁכְלוּלוֹ וּמַרְאֶה

חֻלְיָה וְחֻלְיָה לְבָד, מַעֲלָה וּמַעֲלָה בַטּוּר,

תָּמִיד תָּשׁוּבִי תִּשְׁתָּאִי לִרְאוֹת הַפֶּרַח בְּנוּעוֹ

עַל הַקָּנֶה בְּתוֹךְ בִּנְיַן הֶעָלִים הַדַּק.

אַךְ אוֹתוֹ הוֹד אֵינוֹ אֶלָּא מְבַשֵּׂר יְצִירָה חֲדָשָׁה.

אָכֵן, זֶה עֲלֵה-הַגּוֹן מַרְגִּישׁ יַד-הָאֱלֹהִים.

תֵּכֶף יִתְכַּוֵּץ, מִיָּד, וְצוּרָה מִצּוּרָה תִפָּרֵד,

רַכָּה בְתַכְלִית-הָרֹךְ לְזִוּוּג עָתִיד לָבוֹא.

עוֹמְדִים הֵם בֶּאֱמוּנָה כָּל זוּגֵי הַחֶמֶד בְּיַחַד,

רַבִּים רַבִּים מְאֹד סָבִיב לְמִזְבַּח הַנּוֹי,

הִימֶן1 בָּא מְרַחֵף לְכָאן, וְרֵיחוֹת נִיחוֹחַ מְתוּקִים

נוֹדְפִים בֶּהָדָר בַּכֹּל לִהְיוֹת מְחַיִּים הַכֹּל.

תֵּכֶף צָצִים וְטוֹפְחִים קְהַל הֲמוֹן נְבָטִים בּוֹדְדִים

קְבוּעִים בְּנֹעַם בְּחֵיק פְּרִי אֲשֶׁר טִפַּח בְּהוֹד.

כָּכָה יְסַיֵּם הַטֶּבַע טַבַּעַת הַכֹּחוֹת הַנִּצְחִים,

אֶלָא שֶׁתֵּכֶף מִיָּד תּוֹפְסָה אַחֶרֶת בְּזוּ

כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ שַׁלְשַׁלְתָּם, שַׁלְשֶׁלֶת לְעִדָּן וְעִדָּנִים,

יִחְיֶה וְיִהְיֶה הַכֹּל חַיֵּי אֶחָד לְבָד.

שְׁאִי נָא, אֲהוּבָה, עֵינַיִךְ וּרְאִי: כָּל הֶהָמוֹן הַמְנֻמָּר

עָמַד מִנּוֹעַ וּכְבָר אֵינוֹ מְבַלְבֵּל הַלֵּב.

צֶמַח צֶמַח יַבִּיעַ לָךְ חֻקּוֹת עוֹלָם, חֹק-נִצְחִי,

פֶּרַח פֶּרַח לָךְ שָׂח, הוֹלֵךְ וְגָדֵל הַקּוֹל.

אֶפֶס פֹּה אַתְּ פּוֹתֶרֶת אוֹתוֹת הַקֹּדֶשׁ לָאֵלָה,

תִּרְאִי אוֹתָם בַּכֹּל, וְלוּ גַם בְּהִשְׁתַּנּוּת הַדְּמוּת.

גָּזָם מְפַגֵּר בִּזְחִילָה, פַּרְפַּר מְמַהֵר בְּעִסְקוֹ,

שַׁנֵּה תְּשַׁנֶּה יַד-אָדָם צוּרָה יְעוּדָה מֵרֹאשׁ.

זִכְרִי אַתְּ אֵיךְ מִתּוֹךְ נֶבֶט הֶכֵּרוּת הִתְפַּתַּח,

צָץ בִּלִבֵּנוּ לְאַט הֶרְגֵּל חֲמוּדוֹת הַזֶּה,

הָלְכָה וְהִתְפַַּתְּחָה הָרֵעוּת בְּכֹחַ בְּתוֹךְ לְבָבֵנוּ,

עַד שֶׁהוֹלִיד לַקֵּץ אָמוֹר גַּם צִיצִים גַּם פְּרִי.

זִכְרִי וְזִכְרִי, אֵיךְ פִּתַּח הַטֶּבַע בְּצִנְעָה רִגְשֵׁנוּ,

הִלְבִּישׁ דְּמוּת, הִפְשִׁיט דְּמוּת, מַרְאוֹת שׁוֹנִים מְאֹד!

שִׂמְחִי גַם בְּיוֹם זֶה! הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹאֶפֶת

לַיְצוּר הַנַּעֲלֶה בִּפְרִי מַעַרְכֵי לֵבָב אֶחָד,

מַהֲלַךְ נֶפֶשׁ אֶחָד, לְמַעַן יִתְאַחֵד בְּהַשְׁקָפָה

אַחַת הַרְמוֹנִית הַזּוּג בְּעוֹלָם נַעֲלֶה מְאֹד.

פיכטנגרונד, 1927–29



  1. אלוהות הנישואים.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות