רקע
יורם ברונובסקי
כרם העלילה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 10.10.1997; 10.10.1997

“זאת מדינה מוטרפת, זאת”, אומר בסלנג ישראלי (אף זה חשוד־משהו) תימני זקן ליד שולחן בבית קפה של כרם התימנים, בסרט “כרם התקווה” (ערוץ 2, יום ב', 22:00), שהוא יצירת הבימאי ימין מסיקה, הנשען על סיפור המהלך באחרונה בארץ, ובעצם לא ירד במשך עשרות שנים מן הבימה הציבורית. זה המעשה בחטיפתם של ילדים תימנים בידי האשכנזים הרשעים – וביחוד בידי אחות אחת בבית חולים רמב"ם בחיפה, המופיעה בסרט בשם הבדוי והמגוחך למדי, אך בכל זאת ארכי־אשכנזי, “מירב גולד”.

יחסית לפלורנטין, שהוצגה יום קודם לכן בסרט שכולו זיוף מתחנחן, כרם התימנים של הסרט של מסיקה הוא האותנטיות עצמה, התגלמות הטוהר הדוקומנטרי, והצילומים של השכונה המטה לנפול, ועם זאת מקסימה, היו באמת נהדרים.

אבל חוץ מתצלומי הכרם והרחובות סביבו, הסיפור כולו הוא עלילה מטורפת. כמובן, זה סרט בז’אנר ההיסטוריה הבדיונית – ובסוגה הזאת הכל מותר, כי הסוגה עוסקת בהיפותזות מומחזות ומבוימות.

אבל כאן אנו עוסקים בהיסטוריה, או בהיסטריה, חדשה, או חדשה למדי, וההמצאות מוצאות להן נתיבות ללבם התם של הצופים. אלה אינם מבינים שזו פיקציה, ולמראה הסרט עשויים חלקם להתמלא תשוקה להצטרף לתנועתו המוטרפת של משיח־השקר התימני, עוזי משולם.

כדאי אם כן לחזור בשבילם ולומר להם שמעולם לא הוכח בעליל שאמנם נחטפו ילדים תימנים כלשהם על ידי אחות אשכנזייה כלשהי, או אשכנזים כלשהם. זה לא הוכח גם באחרונה, בפרשת הישראלית שבאה מאמריקה וגילתה כאן כאילו את משפחתה התימנית (על הפרשה הטרייה הזאת נשען כמדומה הסרט). כמה ועדות חקירה שחקרו עניין זה במשך שנים לא מצאו זכר לאמיתוּת העוון הנורא הזה שהוטל בעדה האשכנזית. דומני שהעדה הזאת תשמח לשמוע בקשת מחילה על ההאשמה שלא הוכחה. בקשת מחילה מפיו של ימין מסיקה, למשל, העוזר בסרטו המצולם־יפה להפצת העלילה הנתעבת.


הארץ, 10.10.97

המלצות קוראים
תגיות