רקע
שמעון שמואל פרוג
מַחֲזֶה מוּל מַחֲזֶה

 

I    🔗

עֵת הַבָּצִיר. קוֹל חֲצֹצְרָה,

תֹּף וָנֵבֶל יִשָּׁמֵעוּ;

חַג הִלּוּלִים הוּא לְבַכּוֹס1,

חַג שִׁכָּרוֹן וַעֲגָבִים.


בִּגְדֵי רִקְמָה יִתְנוֹסֵסוּ,

עֵינֵי אֵשׁ, שְׂפַָתַיִם דֹּלְקִים;

אֶת הַהֵד בְּהַר וּבִקְעָה

יָעִיר רַעַם הַהוֹלֵלוֹת.


בִּגְדֵי רִקְמָה יִתְנוֹסֵסוּ,

תִּתְנוֹצֵצְנָה הָאֶצְעָדוֹת,

יִגְעַשׁ, יֶהֱמֶה דַם הָעֵנָב,

יַךְ הַלְּבָבוֹת בַּתִּמָּהוֹן.


יַךְ הַלְּבָבוֹת בַּתִּמָּהוֹן,

וּבִמְחוֹלוֹת הַשּׁוֹבֵבוֹת

אֵשׁ הַנְּשִׁיקָה מִדֵּי רֶגַע

תַּצִּית לֶחִי שְׁזוּפַת־שָׁמֶשׁ.


נִשְׁמַע לַחַשׁ תַּאֲוָה קֹדְחָה,

נִשְׁמַע אַנְחוֹת חֶבֶל נָעִים…

אָתָא לַיְלָה, וַיִּתְגַּבָּר

שׂוֹא מִצְהֲלַת זְנוּת וָיַיִן.

________

וּבָעֵת הַזֹאת, בְּמִקְדַּשׁ

אֵל הַנְּקָמָה, אֵל הָעֶבְרָה –

קוֹל מַקְהֵלָה יִשָּׁמֵעַ,

קוֹל מַנְגִּינַת שִׁירֵי כָבוֹד.


אֵשׁ הַזְּבָחִים עַל הַמּוֹקֵד,

הַכֹּהֲנִים שָׁם מוֹלִיכִים

לַמִּזְבֵּחַ שִׁבְעִים פָּרִים,

בֵּין קַרְנֵיהֶם זֵרֵי פְרָחִים.


כֹּהֵן גָּדוֹל לָבוּשׁ בַּדִּים

אֶת הַפָּרִים כֻּלָּם יַקְרִיב

אֶחָד, אֶחָד בַּמַּעֲרָכָה

לֵאלֹהִים, לָאֵל הַנְּקָמָה.


וּבְהַקְרִיבוֹ כֹה יִתְפַּלּלֵ:

"הָשֵׁב אַפְּךָ, אֵל הַנְּקָמָה,

מִן הָעַמִּים מוֹרְדֵי אוֹרָה –

אָרְחוֹת מִשְׁפָּט לֹא יִנְצֹרוּ..


טַהֵר לִבָּם מִמַּשְׂטֵמָה

וּמִקִּנְאָה אַכְזְרִיָּה,

הָאֵר עֵינָם מִמַּדּוּחִים

וּמִכֹּבֶד שְׁנַת אִוֶּלֶת".


חֹם תְּפִלָּתוֹ – שֶׁמֶשׁ נֶגֶב,

בֹּר דְּבָרֶיהָ – בֹּקֶר אָבִיב,

וּבֶהָדָר מִשְׁתַּפֶּכֶת

עַל הָעֵדָה הַכֹּרַעַת…


 

II    🔗

קַו אוֹר כֵּהֶה וּמִתְנוֹדֵד

יָאִיר חֶשְׁכַת חֵדֶר רָטוּב

עָמֹק עָמֹק בָּאֲדָמָה,

וּבִדְמִי שִׁמָּמוֹן נוֹרָא


יִכְהוּ, יִכְבּוּ פְתִילֵי פִשְׁתָּה –

פְּתִילֵי מְנוֹרַת שִׁבְעַת קָנִים

הַהֲפוּכָה עַל פָּנֶיהָ

עַל הַבִּימָה הַשּׁוֹמֵמָה.


מוּל הַבִּימָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ,

עַל הַשֻּׁלְחָן “לֶחֶם עֹנִי”

וּמְפֻזָרִים פֹּה גַּם שָׁמָּה,

עָלִים בָּלִים מֵ“הַגָּדָה”.


עַל הָרִצְפָּה בֵין הַמְּכִתּוֹת,

שָׁם – בְּרֹאשׁ מְנֻפַּץ־קָדְקֹד

עֲלֵי קֶרַע סֵפֶר תּוֹרָה

מְגֹאָל־דָּמִים, שֶׁלִּרְגָעִים.


תָּאִיר עָלָיו אוֹר הַמְּנוֹרָהּ

הָאוֹסֶפֶת קַוֵּי נָגְהָהּ –

מִתְגּוֹלֶלֶת גְּוִיָּה קְפוּאָה

גְּוִיַּת “אָנוּס” מִיִּשְׂרָאֵל.

________

וּבִרְחוֹב מַדְרִיד הַקָּרֶת

הַהֹמִיָּה – לִפְנֵי מִקְדַּשׁ

אֵל הַחֶסֶד, אֵל הַסְּלִיחָה,

מִקְדָּשׁ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה –


שְׁנֵי עַמּוּדִים יִתְנַשָּׂאוּ,

וּמַעֲרֶכֶת שְׁתֵּי מְדוּרוֹת.

בָּמוֹת שְׁתַּיִם רָמוֹת קוֹמָה –

עוֹלוֹת כָּלִיל שָׁם תָּקְטַרְנָה.


וַאֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנִים

לֹבְשֵׁי שְׁחוֹרִים נוֹשְׂאֵי זִמְרָה

מֹשְׁכִים מָשֹׁךְ, בַּחֲרִיצוּת,

שְׁנַיִם זְקֵנִים חִוְּרֵי פָנִים:


אוֹתָם מָצְאוּ בַ“מַּחְתֶּרֶת”

לִפְנֵי שֻׁלְחַן “לֶחֶם עֹנִי”. –

הַכְּנֵסִיָּה הַסֹּלַחַת

הָהּ, לָהֶם לֹא תוּכַל סְלֹחַ…


נִתַּן אוֹת – וּלְשׁוֹנוֹת לַהַב

כַּמִּשְׁבָּרִים הִתְפָּרָצוּ…

תִּימְרוֹת עָשָׁן הִתאַבָּכוּ

וַתְּכַסֶּינָה פְּנֵי הַחֹטְאִים…


רֵיחַ קִיטוֹר, רֵיחַ דָּמִים…

וּבִתְרוּעַת עֹז וְהָדָר

תִּשָּׁמֵעַ: “De profundis”

עַל הָעֵדָה הַכֹּרָעַת…


  1. הוא אל־היין.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות