רקע
שמעון שמואל פרוג
הקרבן

(אגדת דברי־הימים)


 

א.    🔗

עַל פְּרָג הַהֹמִיָּה יִשְׂתָּרֵר

לֵיל אפֶל, לֵיל בָּצִיר. תַּרְדֵּמָה

שַׁאֲנַנָּה וּשְׁלֵוָה נְסוּכָה

עַל מִקְלַט מַרְטִין עֹשֵׂה־פֶלֶא.

יָנוּמוּ בִמְנוּחָה הַגַּנִּים,

יָנוּמוּ כָּל בָּתֵּי הַתְּפִלּוֹת

עִם חַדְרֵי הַנְּזִירִים – הַקִּנִּים

הַקֹּדְרִים לִכְמָרִים נִזְעָמִים

וּזְקֵנִים. רַק שָׁמָּה בְּפִנַּת

הֶחָצֵר בְּאַחַד הַבָּתִּים

יֵרָאֶה אוֹר כֵּהֶה מֵחַלּוֹן,

וּכְעַיִן מוּעָמָה יַגִּיהַּ

בֵּין עַנְפֵי אַלּוֹנִים עַתִּיקִים.

בַּבַּיִת הַזֶה, בִּפְאַת מִטָּה

חֲשׂוּפָה מִכָּרִים וּכְסָתוֹת,

שָׁם נָזִיר אֲכוּל אֵשׁ שַׁחֶפֶת

מִתְהַפֵּךְ בְּחָלְיוֹ. הַמֵּצַח

לִקְמָטִים חֹרָשָׁה. בַּקְּמָטִים

הָאֵל נִטְפֵי זֵעָה קָפָאוּ.

מֵחוֹרִים עֲמֻקִּים וְּגדוֹלִים

עֵינַיִם בְּעֶצֶב נִשְׁקָפוֹת,

וֶּפְתָחה מוּסַבּוֹת לִרְגָעִים

בְּתִקְוָה נִצַּחַת וּמְבוּכָה

כְּצוֹפוֹת לְאִישׁ כִּי יוֹפִיעַ.

מֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹן – הָעֵצִים

יֶהֱמוּ, יִרְעָשׁוּ, וּבְשׂוֹכָה

רְצוּצָה לִרְגָעִים עוֹד יַכֶּה

הָרוּחַ עַל זְכוּכִית הַחַלּוֹן. –

וּתְמוּנַת הַחֹלֶה אֲיֻמָּה!

אַךְ עֵינָיו מְבוּכָה רַק אַחַת

תָּפֵקְנָה, וְתִקְוָה רַק אַחַת

תַּבַּעְנָה. – "הָחִישָׁה – יַבִּיעַ

בִּדְמָמָה – הָחִישָׁה וָבוֹאָה!" –

וְהִנֵּה הִתְפַּלֵּץ וַיַּעֲצֹר

אֶת רוּחוֹ: מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל

קוֹל דְּמָמָה לְאָזְנָיו הִגִּיעַ.

הַדֶּלֶת לְאִטָּהּ נִפְתָּחָה,

וְיָשִׁישׁ גְּדָל קוֹמָה בִּמְעִילוֹ

הַשָּׁחוֹר הוֹפִיעַ הַבָּיְתָה.


וַיִּקְרָא הַחֹלֶה: “הוֹי, רַבִּי!” –

וַיִתַּר מֵעַרְשׂוֹ וַיִּפֹּל

לָאָרֶץ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים

לְרַגְלֵי הַזָקֵן הַנִּכְבָּד.

“הוֹי, רַבִּי” – יַבִּיעַ בְּחֻמּוֹ –

עַל גְּמוּלְךָ הַיָּקָר עִמָּדִי

לְךָ יָשִׁיב הָאֵל שִׁבְעָתָיִם!

שְׁמָעֵנִי, אִישׁ שֵׂיבָה! הֵן יָמַי

לֹא עוֹד יִמָּשֵׁכוּ… מְהֵרָה –

וּשְׂפָתַי נֶאֱלָמוֹת דּוּמִיָּה

וְעֵינַי נִסְגָּרוֹת לָנֶצַח…

וְלָכֵן שְׁמָעֵנִי: הֲתִזְכֹּר?…

הֲתִזְכֹּר בַּסִּלְיָה? – לֵיל אֹפֶל

וּשְׁאִיָּה?… קוֹל פַּעֲמֹון הַמִּגְדָּל…

הֲתִזְכֹּר? רָקִיעַ אֲדַמְדָּם…

קוֹל אֶנְקַת חֵלְכָּאִים, אֻמְלָלִים,

נִתָּנִים לָטֶבַח וּמְשִׁסָּה…

קוֹל צַעֲקֹות נְעָרוֹת וְנָשִׁים…

קוֹל צִלְצַל חֲרָבוֹת וָנֶשֶׁק…

וּנְאָקָה וּשְחֹק מֵאַפְסָיִם…

הֲתִזְכֹּר כָּל אֵלֶּה, רַב זָקֵן?…

בַּלַּיְלָה הַהוּא הָשְׁלַךְ אָבִי

לִלְהָבָה אֹכֵלָה, בָּרֶגַע

הַנּוֹרָא, עֵת נִסָּה בְּנֶפֶשׁ

נוֹאֶשֶת לְחַלֵּץ אֶת אִמִּי

מִיַּד שֹׁתֵה שִׁכּוֹר בְּלִיַּעַל…

וְגוֹרָל כָּזֶה הָיָה חֵלֶק

אֲחוֹתִי… הַיַּלְדָּה הִתְגּוֹלְלָה

עֲרֻמָּה עַל גַּלֵּי הָאֵפֶר

וּמְעִי הַמַּפָּלָה, וּקְוֻצָּה

לְבָנָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת נָזִיר

בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה לָחָצָה…

כָּל קוֹרוֹת הַלַּיְלָה הַנּוֹרָא

כַּחֲלֹם חֶזְיוֹן לַיִל מְלֵא דָמִים

לְפָנַי כָּעֵת יִתְיַצָּבוּ…

כֻּלָּמוֹ אָבָדוּ… אָנֹכִי

אָנֹכִי לְבַדִּי נִשְׁאַרְתִּי

לְקָלוֹן וּלְחֶרְפָּה… הָהּ, רַבִּי!

לִשְׁכֹּחַ אֶת הַכֹּל לִמְּדונִי.

לִי אָמְרוּ כִּי תְשׁוּעָה אֶמְצָאָה

מִתַּחַת לְבֶגֶד הַנְּזִירִים

וּבְחַדְרֵי הָאֹפֶל הָאֵלֶּה…

לִמְּדוּנִי הִשְׁתַּחֲוֹת לְמִזְבַּח

אֵל אַחֵר, אֵל שָׁלוֹם וָחֶסֶד,

אַהֲבָה וּסְלִיחָה וּמְחִילָה…

לִי אָמְרוּ כִּי אֶמְצָא הַצָּלָה

וּרְוָחָה בַּדָּת הַחֲדָשָׁה,

לִי אָמְרוּ כִּי אֹשֶׁר אֶשְׁאָבָה

בַּתְּפִלֹּות הַנְּעִימוֹת וּתְמִימוֹת, –

וּבְלַהַב קֹדֵחַ וְעָקַת

מָתְנַיִם נוֹרָאָה, כָּל מִלָּה

וּמִלָּה עַל לִבִּי חָרָתוּ…

הוֹי, אָבִי, לֹא עֵת הוֹכִיחֵנִי

הִיא עַתָּה עַל רִפְיוֹן הָרוּחַ,

עַל אֵימַת לֵב נִכְנָע וְנִקְלֶה…

כְּעֶבֶד אֵין אוֹנִים נִכְנַעְתִּי

וָאֶשַּׁק הַיָּד הָרוֹצֶצֶת

בְּשִׁבְטָהּ הַכָּבֵד אֶת רֹאשִׁי.

וְשָׁנִים זֶה שְׁלֹשִׁים יָשַׁבְתִּי

בַּחֶדֶר הַזֶּה… שְׁלֹשִים שָׁנָה

אֶת בִּגְדֵי הַנְזִירִים לָבַשְׁתִּי…

אַךְ עָמֹק בֵּין בִּתְרֵי לְבָבִי

הַזוֹעֵף, מִתַּחַת לָאֵפֶר

הַקַּר, בָּעַר נִצּוּץ קֹדֵחַ;

וּלְעִתִּים בְּלִי מֵשִׂים הִתְנָעֵר

מֵאַפְרוֹ וַיִּצְרֹב וַיַכְאֵב…

כֵּן שָׁנִים זֶה שְׁלֹשִים נָגֹזוּ…

אַךְ הִנֵּה בְּאֵשׁ הַשַּׁחֶפֶת

יֵאָכֵל הַמּוֹחַ הֶעָיֵף

וּבְלִבִּי הֵפִיחַ הַמָּוֶת

אֶת רוּחוֹ הַנּוֹרָא, וַיֻּצַּת

מִנִּשְׁמַת אַפֵּהוּ הַנִּצּוּץ

וַיְהִי לְשַׁלְהֶבֶת נוֹרָאָה…

הָהּ רַבִּי, אֶתְאַוֶּה לַמָּקוֹם

שָׁם עַצְמוֹת הוֹרָתִי נִקְבָּרוּ…

הַבִּיטָה, לֵב עִבְרִי נֶגְדֶּךָ

מִתַּחַת לִמְעִיל כֹּהֵן נָזִיר

מִתְדַּפֵּק בִּמְצוּקָה וּבְתוּגַת

הַנֹּחַם… לֹא נָזִיר, לֹא בוֹגֵד –

רַק גֶּבֶר יָגֵעַ אֵין אוֹנִים –

שֶׁיָּזוּב זוֹב דָּמָיו – נֶגְדֶּךָ…

הֲתִשְׁמַע קוֹל נַחֲרַת הֶחָזֶה?…

הַמָּוֶת בּוֹ יָשִׁיר אֶת שִׁירוֹ,

בִּנְהִי יְלַוֵּנִי עַל דַּרְכִּי…

חָהּ תְּנֵנִי, רַב יָשִׁישׁ, לָרֶדֶת

הַקִּבְרָה כִּלְעֻמַּת שָּׁבאתִי,

וּבְהֶגְיוֹן תְּפִלָּתְךָ הַחַמָּה

הַזְכִּירָה גַּם נַפְשִׁי הַחֹטֵאת!"…


 

ב.    🔗

מְלֵא יָגוֹן וְעֶצֶב קוֹדֵחַ

שָׁם חִישׁ רַב הָעֵדָה לְבֵיתוֹ,

שֶׁשָּׁם כְּבָר הִתְאַסְּפוּ כָּל זִקְנֵי

הָעֵדָה. – “אֵל צְבָאוֹת!” – הִבִּיעַ

הָרַב אֶל לִבֵּהוּ. – "הֲיֵשׁ לִי

כָל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הָדִיחַ

מִפָּנַי הַנֶּפֶשׁ הַנְּקִיָּה

אֲכוּלַת הַיָּגוֹן וָנֹחַם?…

אַךְ, אֵלִי, אֵל צַדִּיק, יָדַעְתָּ

כִּי לֹא מִמְּנָת חֶבְלִי אֵחָתָּה,

כִּי לֹא עַל הַיָּתִי אָחוּסָה…


מִנְּעוּרַי עַד עַתָּה אֶת נַפְשִׁי

לְךָ אֱלֹהַי, אַךְ הִקְדַּשְׁתִּי…

לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם הָלַכְתִּי

לְקַדֵּם פְּנֵי מָוֶת בְּשִׂמְחָה,

לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם קִבַּלְתִּי

בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן יִסּוֹרִים

אֲיֻמִּים עַל קְדֻשַׁת כְּבוֹד שְׁמֶךָ…

אַךְ עַתָּה… אַךְ עַתָּה, אֵל צַדִּיק,

מַה נּוֹרָא, מַה גָּדוֹל פָּעֳלִי!"…


וְאָמְנָם לֹא שָׁוְא פָּחַד פָּחַד,

לֹא שָׁוְא שָׁפַךְ דֶּמַע הַיָּשִׁישׁ!

לֹא חַיָּיו בְּעֵינָיו יָקָרוּ;

אַךְ ידָעַ הַיָּשִׁישׁ, כִּי אֹרְבוֹת

מִסֵּתֶר לוֹ עֵינֵי הָאוֹיֵב,

הָהּ, עֵינֵי הַבּוֹגֵד הָעִבְרִי.

הָאַכְזָר הַנּוֹרָא, הַנִּכְנָע

לִמְזִמַּת אֲחֵרִים וּרְצוֹנָם,

הִשְׁגִּיחַ בְּלִי הֶרֶף אֶל אֶחָיו,

עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלֵיהֶם הִתְחַקָּה

לְהַלְשִׁין בְּדִבּוֹת נִתְעָבוֹת

בְּלִי חָמֹל, בְּלִי רַחֵם עַל נָשִׁים,

עַל זְקֵנִים וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם…


"הַדָּבָר יִוָּדַע לַבּוֹגֵד –

– כֹּה חָשַׁב הַיָּשִׁישׁ – הוֹי, אֵלִי,

חַזְקֵנִי לַפֹּעַל הַנּוֹרָא!…

אֵל צַדִּיק! הַסְתִּירָה הַדָּבָר

בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ הַקְּדוֹשוֹת!

זֶה פֹעַל הַחֶסֶד אֲבַצַּע!

אֲבַצַּע… וְאִם – הוֹי, אֵל נוֹרָא,

אִם דָּמִים תִּדְרֹשָה, – וְהָיָה

לְךָ דָמִי לְרָצוֹן, עַד נִטְפוֹ

הָאַחֲרוֹן קָחֵהוּ לְקָרְבָּן,

אַךְ נַפְשׁוֹת עֲדָתִי – הַצִּילָה,

אֵל מָלֵא יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים!…


* * *


לְאֹרֶךְ בֵּית מִקְלַט הַנְּזִירִים,

בֵּית מִקְלַט מַרְטִין עֹשֵׂה פֶלֶא,

מִסָּבִיב לַשֹּׁמְרִים הַנָּמִים

שְׁתֵּי תְמוּנוֹת אַבִּירוֹת וּגְבֹהוֹת

בְּחָפְזָה הִתְחַמְּקוּ עָבָרוּ,

וְאִתָּן אֶת גּוּפַת הַנָּזִיר

הַמֵּת בּוֹ בַלַּיְלָה, הֶעֱבִירוּ…


בַּחֲצַר בֵּית הַקְּבָרוֹת דּוּמִיָּה

שֹׂרֶרֶת; רַק רוּחַ הוֹמִיָּה

בְּרֹגֶז וִילָלָה חֲרִישִׁית

עַל גַּלֵּי הַקְּבָרִים עָבָרָה,

וַתִּקְטֹף הֶעָלִים הַנֹּבְלִים

מעֵנַפְיֵ הַבְּכָאִים הַזְקֵנִים

הַלְּבוּשִׁים עֲרָפֶל וְקַדְרוּת…

וּבְאַחַת הַפִּנּוֹת שָׁם נִרְאוּ

שְׁנֵי חֹפְרִים נְטוִּים עַל שׁוּחָה

עֲמֻקָּה – זֶה עַתָּה חָפָרוּ…

לֹא נִשְׁמַע קוֹל קֻפּוֹת הַצְּדָקָה

עַל שׁוּחַת הַקֶּבֶר הֶחָדָשׁ,

לֹא מִסְפֵּד אַף הֶגֶה לֹא אֶחָד

הִפְרִיעַ דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה

מִסָּבִיב, בְּרֶגַע כִּי הוּרְדָה

הַגְּוִיָּה הַקָּרָה לַקֶּבֶר.

רַק עִתִּים מִמְּרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים

מֵרָחוֹק בֵּין בְּקִיעֵי הֶעָבִים

הִתְרָאֶה אוֹר כּוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף,

וּכְעֵינֵי יְלָדִים נִבְהָלִים –

אֶת עֵינָם בְּפַחַד וּמְבוּכָה

קָרָצוּ. גַּם רוּחַ הַבָּצִיר

בְּאַנְחַת תַּמְרוּרִים וּנְאָקָה

אֲרֻכָּה וּמְשׁוּכָה, עַל גַּלֵּי

הַקְּבָרִים הַיְשָׁנִים נִשָּׂאָה,

וַתִּקְטֹף הֶעָלִים הַנּוֹבְלִים

מֵעַנְפֵי הַבְּכָאִים הַזְקֵנִים…


הַשְּׁעָרִים הַבָּלִים מִזֹקֶן

בִּשְׁרִיקָה חֲרִישִׁית סֻגָּרוּ;

אֶל יוֹצְאֵי הֶחָצֵר הוֹפִיעַ

הָרַב מִמַּחֲבוֹאוֹ בִּדְמָמָה

וַיֹּאמֶר בְּלַחַשׁ: "יַקִּרַי!

עֲלִילָה נִשְׂגָּבָה וּקְדוֹשָׁה

בִּצַּעְתֶּם הַיּוֹם, וִיהִי חֶסֶד

אֵל עֶלְיוֹן עֲלֵיכֶם. אָנֹכִי

לְבַדִּי…"

         עוֹד דְּבָרָיו בְּפִיהוּ

וּפִתְאֹם – וַיֶּחֱרַד, וּפְעָמָיו

נָמוֹטוּ… קוֹל דְּמָמָה חֲרִישִׁית

מֵאַחֲרָיו לְאָזְנָיו הִגִּיעָה…

וַיִּפֶן לִסְבִיבוֹ וַיִּרְאֶה –

מֵרָחֹק בִּיעָף חָלַף עָבַר

צֵל גֶּבֶר, וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל

הַזוֹעֵף הִסְתַּתֵּר מֵעָיִן.


 

ג.    🔗

אֲנָחוֹת וּצְוָחוֹת אֵין סְפוֹרוֹת

ןִּמִסְפֵּד עַצֶּבֶת וּמְרוֹרוֹת

וָנֶהִי – כָּל מְלֹא בֵית הַכְּנֶסֶת

הַיָּשָׁן בְּלִי חָשָׂךְ יַרְגִּיזוּ.

בְּכִי זְקֵנִים בָּם שֵׂיבָה זֹרָקָה,

הִי נָשִׁים בֹּכִיּוֹת בָּרָמָה,

קוֹל צַעֲקַת יְלָדִים נִבְהָלִים –

כָּל אֵלֶּה הִתְעָרְבוּ כְאֶחָד

בִּנְאָקָה אֲרֻכָּה וּמְשׁוּכָה,

בְּאַחַת מֵאַנְקוֹת עַם עוֹלָם

שֶׁהֵדָם הַנּוֹרָא גַּם עַתָּה

יִשָּׁמַע מִיַּעֲרוֹת מַחֲשַׁכִּים,

מֵעִמְקֵי תַחְתִּיּוֹת אֲדָמָה,

מִשִּׁמֲמוֹת בָּתֵּי־הַסֹּהַר –

הַחוֹרִים הַצָּרִים וּרְטֻבִּים

עַד מַחֲנָק לַנֶּפֶשׁ יָשׂימוּ –

מִתּוֹך כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם עוֹד

לֹא נִמְחוּ עִקְבוֹתָיו וְזֶרֶם

דִמְעוֹתָיו הַמְּהוּלוֹת בְּדָמִים…


אַךְ מַה זֶה הַיּוֹם זַעֲקַת שֶׁבֶר

יָעִירוּ?… הֲקָרְאוּ לְמִסְפֵּד

עַל אַחַד הַגְּדוֹלִים בְּעַמּוֹ?

אוֹ צוֹם הוּא קְרָאוּהוּ לְזֵכֶר

עִיר צִיּוֹן וְהַדְרַת תִּפְאַרְתָּהּ

שֶׁהָיוּ זֶה כַּמָּה לִשְׁמָמָה?

אוֹ אוּלַי יוֹם מוֹעֵד הִקְדִּישׁוּ,

יוֹם מוֹעֵד, עֵת שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל

– כְּזֶרֶם הַמַּיִם בַּבָּצִיר

בְּבִקְעָה שׁוֹמֵמָה וְקֹדְרָה –

תִּשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁירַת עַצֶּבֶת

חֲרִישִׁית, וּנְגִינַת תַּמְרוּרִים

וּנְכָאִים אֵלֶיהָ תִלָּוֶה,

נְגִינַת תַּמְרורִים, הַמָּרָה

מִקִּינַת הַמְּקוֹנֵן עַל יָחִיד,

וּמָרְטָה כָל לֵב בִּמְרִירוּתָהּ

כִּמְרֹט מֶלְקָחַיִם בְּחָזְקָה.


כְּפַעַם בְּפַעַם לְפָנִים

בְּיָמִים כָּאֵלֶּה הִבִּיעַ

וְהִזִיל הָרַב אֶת אִמְרוֹתָיו

לְעַמּוֹ מִבִּימַת הַקֹּדֶשׁ,

וַיֵּרְדוּ אִמְרוֹתָיו כַּשֶּׁמֶן

אֶל לִבּוֹת מַקְשִׁיבֵי מוּסָרוֹ,

אָז עֵינָיו הַנּוּגוֹת תָּפֵקְנָה

אֱמוּנָה נִצַּחַת וּבִטְחָה

וּנְהָרָה תּוֹפִיעַ עֲלֵיהֶן,

וּדְבָרָיו יַרְהִיבוּ וִיחַזְקוּ,

וְנָסוּ עַצֶּבֶת וּדְאָבָה,

וּמַה זֶה הַיּוֹם – מָה הִלְבִּינוּ

פָּנֵיהוּ הַצְּנוּמִים וּקְמוּטִים

כְּלִבְנַת הָרְפָאִים בַּקֶּבֶר,

מַה שְּׁפָתָיו תִּרְעַדְנָה, תִּרְחַפְנָה,

וְיָדָיו הַנְּטוּיוֹת לְמַעְלָה

בָּעֹז – חָזוּת קָשֶׁה תַּבַּעְנָה,

בָּם יֵאוּשׁ וָזַעַם יֵרָאֶה,

בָּם תְּפִלָּה וּמְאֵרָה גַּם יַחַד?…


הָרַב, אִישׁ הַשֵּׂיבָה, וּנְשִׂיאֵי

הָעֵדָה בְּרֹאשׁ הֲמוֹן עַמָּם

הַנּוּגֶה בֵית־יָהּ הִתְאַסָּפוּ

לְחוֹנֵן וְלִרְצוֹת אֶת קִרוֹת

הַמִּקְדָּשׁ הַיָּשָׁן בְּטֶרֶם

יִפָּרְדוּ מֵאִתּוֹ לָנֶצַח…

הַמַּלְשִׁין הַבּוֹגֵד הוּא יַרְאֶה

לַשֹּׁפְטִים הַקָּשִׁים הַדֶּרֶךְ

לַקֶבֶר בּוֹ קָבְרוּ בַסֵּתֶר

אֶת גּוּפַת הַנָּזִיר הַכֹּהֵן;

וּלְמָחָר יוּבָאוּ בִפְלִילִים,

וַחֲבָלִים וּשְׁבָטִים אֲיֻמִּים

נָכוֹנוּ לְגֵוָם בְּעִמְקֵי

תַחְתִּיּוֹת אֲדָמָה, מִתַּחַת

בֵּית מִקְלַט מַרְטִין עֹשֶׂה־פֶלֶא.


 

IV    🔗

מִסָּבִיב דּוּמִיָּה שָׂרָרָה,

אַךְ פֶּרֶץ קוֹל בְּכִיָּה נֶעֱצָרָה

וְאַנְחַת תַּמְרוּרִים נֶעְכֶּרֶת

וּסֶפֶק כַּפַּיִם מִתּוּגָה

יִשָּׁמַע לִרְגָעִים בַּבַּיִת…

אָז נִשְׁמַע מִבִּימַת הַקֹּדֶשׁ

קוֹל אִמְרֵי הָרַב:

         "אַחַי, חִדְלוּ

מֵהַכְאוֹת אֶת לִבְּכֶם הַתָּמִים

בִּמְרִירוֹת וּמְצוּקוֹת עַצֶּבֶת.

אַל תִּפְחֲדוּ פַחַד אֵין פַּחַד,

אַל תִּירְאוּ מִשֹּׁאָה כִּי בָאָה!

אֵל רַחוּם וָטוֹב הֶרְאָה חַסְדּוֹ

לְזָקֵן בְּאַחֲרִית חַיֵּיהוּ,

לְהַשְׁלִים עֲלִילָה כַבִּירָה…

אָנֹכִי מָלֵאתִי רְצוֹנוֹ

הַקָּדוֹשׁ וּמְאֻשָּׁר הִנֵּנִי,

מְאֻשָּׁר כִּי יָכֹל יָכֹלְתִּי

לְהָקִים דְּבַר אֵל… מִנְעוּ קוֹלְכֶם

מִבֶּכִי. מֵרֵאשִׁית יָדַעְתִּי

כִּי טְמוּנִים חֲבָלִים עַל דַּרְכִּי

בָּהּ אֵלֵךְ. יָדַעְתִּי כִּי עֵינֵי

הַמַּלְשִׁין תִּשְׁמֹרְנָה עִקְבוֹתַי,

וּפְרִי הָעֲלִילָה הַקְּדוֹשָה –

עִנּוּיִם וִיסוּרִים נוֹרָאִים

לִבְשָׂרִי הַדַּל וְהַנִּכְאֶה.

כָּל אֵלֶּה יָדַעְתִּי… אַךְ, אַחַי,

הַאִם שִׁבְעָתַיִם לֹא תִגְדַּל

עֲלִיצוּת כָּל מִפְעָל אִם יַנְחִיל

לָאָדָם – לֹא כֶתֶר תִּפְאָרָה

רַק נֵזֶר סַלּוֹנִים מַמְאִירִים?

אִם יְדֵי הַמְבַצֵּעַ וּמַשְׁלִים

אֶת מִפְעַל הַקֹּדֶשׁ לֹא הֻזוּ

בְשֶׁמֶן הַמּוֹר וַאֲהָלוֹת,

רַק רֻחֲצוּ בִדְמָעוֹת וּבְדָמִים?

אֶת כּוֹס הָעֲדָנִים עַד תֻּמָּהּ

לֹא שָׁתָה הָאִישׁ – שֶׁתְּהִלָּתוֹ

– הַנְּעִימָה לָאֹזֶן – וּגְדֻלַּת

מִפְעָלוֹ בַּשְּׁעָרִים יַזְכִּירוּ;

שֶׁיִּקְטֹף וְיֹאכַל לָשׂבַע

מִפְּרִי עֲלִילוֹתָיו הָרָמוֹת

בִּשְׂדֵה הוֹד נִצָּחוֹן וְכָבוֹד.

הוּא נָגַע רַק מַעְלָה בְּשִׂפְתֵי

הַכּוֹס – מְלֵאת עֵדֶן וָנַחַת;

אַךְ תַּעֲנוּג וְנַחַת אֵין חֵקֶר,

אַךְ אֹשֶר וָנֹעַם נִשְׂגָּבִים

בַּכּוֹס בְּתַחְתִּיתָהּ נִצְפָּנוּ,

וְדַעַת הָאֹשֶׁר וָנֹעַם

הָאֵלֶּה, לֹא יוּכַל רַק גֶּבֶר

שֶׁנַּעֲנָה בִּגְלַל מִפְעַל קֹדֶשׁ,

שֶׁנִּתַּן לְעָמָל וּלְמַכְאוֹב

נוֹרָאִים בַּסֹּהַר, בַּשִּׁבְיָה:

הוּא שָׁתָה הוּא מָצָה עַד תֻּמָּהּ

אֶת כּוֹס הָעֲדָנִים וָנַחַת,

הוּא יָדַע הָעֹנֶג הַנַּעֲלֶה

שֶׁאֵין עַל הָאָרֶץ כָּמֹהוּ.

הוֹי, זִכְרוּ נָא, אַחַי, אֶת אַלְפֵי

קְדוֹשֵׁנוּ הַיְקָרִים שֶׁמָּסְרוּ

אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת אֵל צְבָאוֹת.

מַה נָּגַהּ מַה קָּרַן עוֹר פְּנֵיהֶם

עֵת כְּלֵי הַמּוּעָקָה אֲפָפוּם

וַיְרַקְּעוּ וַיְדַכְּאוּ וַיְנַפְּצוּ

אֶת בְּשַׂר כָּל הַגְּוִיָּה מִסָּבִיב

וּמְתֹם לֹא הִשְׁאִירוּ… הַמְדוּרוֹת

בָּם עָלוּ הַתְּמִימִים הָאֵלֶּה –

מִמִּזְבַּח הַקֹּדֶשׁ נִקְדָּשׁוּ,

דִּמְעָתָם וְשִׂיחַ תְּפִלָּתָם

מֵחֵלֶב עַתּוּדִים וּמְרִיאִים

וְשֶׁמֶן וּמִנְחָה וְּלבוֹנָה

בְּעֵינֵי אֵל עֶלְיוֹן יָקָרוּ!…

זֶה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר הָגִיתִי

וָאֶחְדֹּר בְּפֹעַל הַקְדוֹשִים

וּבְנֹעַם הַמְּצוּקוֹת הָאֵלֶּה,

וּבְאַוַּת כָּל נַפְשִי וּמְאֹדִי

חִלִּיתִי פְנֵי נוֹרָא עֲלִילָה

כִּי יַחֲלֹק לְנַפְשִׁי לְמִצְעָר

אַךְ נֵטֶף אַך־אֶחָד מִּנֹּעַם

הַמְצוּקוֹת הָאֵלֶּה, – וְהִנֵּה

הָאֵל הִטָּה אָזְנוֹ לְשִׂיחַ

שִׂפְתוֹתַי, כּוֹס מְלֵאָה תַעֲנוּגִים

מָצָאתִי וְאֶשְׁתֶּה לִרְוָיָה,

וְרוּחִי הַנִּכְאֶה וְנִלְאֶה

בְּסוֹד רוּחוֹת טְהוֹרוֹת יִמָּנֶה,

בִּמְקוֹם שָׁם לָנֶצַח יָשֹרוּ

שְׁלוֹם אֱמֶת וָחֹפֶשׁ וָעֵדֶן"…


 

V    🔗

וְעֵינֵי הָרַב אִישׁ הַשֵּׂיבָה

הִבְרִיקוּ מִשִּׁמְחָה חֲרִישִׁית,

מֵרֶגַע לָרֶגַע הוּאֲרוּ

הַפָּנִים הַנּוּגִים וּקְמוּטִים…

וַיִּדֹּם. וּדְמָעוֹת נִגָּרוּ

מֵעֵינָיו הַחוֹצְבוֹת לֶהָבָה

עַל לֶחְיוֹ הָרָזָה וּצְנוּמָה

וּקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלֵּי הַזָקָן,

וְחֶרֶשׁ מִשָּׁם הִתְגּוֹלָלוּ

עַל בִּגְדוֹ הַשָּׁחוֹר כְּלִיל־מֶשִׁי,

שֶׁשָּׁמָּה הִתְלַקְּחוּ, הִבְרִיקוּ

כִּפְנִינִים, לנְגֶדֶ אוֹר שֶׁמֶשׁ

עַרְבַּיִם, הַשֹּׁלְחָה אֶת קַוֵּי

אוֹרֶיהָ כְּחוּטִים מוּפָזִים

מִבַּעַד חַלּוֹנֵי בֵית תְּפִלַּת

יִשְׂרָאֵל הַיָּשָׁן וְאָפֵל…

אַךְ רִגְעֵי הַשֶּׁקֶט עָבָרוּ,

וְשֵׁנִית מִבִּימַת הַקֹּדֶשׁ

הִשְׁמִיעַ הָרַב אֶת אִמְרוֹתָיו:


"אָנֹכִי לֹא אִירָא מִמַּכְאוֹב

אֶסְבֹּלָה… הָהּ, אֵל הַשָּׁמַיִם!

הֵן אַתָּה תִכַּנְתָּ אֶת רוּחִי,

יָדַעְתָּ כִּי נָכוֹן הִנֵּנִי,

כְּהֹלֵךְ בֶּחָלִיל לִמְצוּקוֹת

אֵלֵכָה… הִנֵּנִי… קָחֵנִי!…

אַךְ, אֵלִי, מַדּוּעַ, מַדּוּעַ

בְּדָמַי לְבַדָּם לֹא יֶאְדְּמוּ

פְּנֵי מִזְבַּח קָדְשֶׁךָ! אָנֹכִי

לְבַדִּי בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

בִּצַּעְתִּי הַמִּפְעָל הַכָּבֵד,

וְאֵלֶּה הַהֹלְכִים עִמָּדִי –

הֵן הָלְכוּ כְּגַלֵּי הַמַּיִם

נִגְרָשִׁים בְּרוּחַ הַסַּעַר,

כְּצֹאן בְּלֵיל סוּפָה וְסַגְרִיר

לִמְקוֹם שֵׁבֶט רֹעֶה יוֹבִילֵם…

הַעֲבִירָה, אֵל עֶלְיוֹן, הַעֲבִירָה

אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה הַבָּאָה,

מִנַּפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים;

אָמוּתָה אָנֹכִי לְבַדִּי

כַּלֵּנִי בְאַפְּךָ רַק אָנִי,

אַךְ, אֵלִי, מַדּוּעַ, מַדּוּעַ

הַנְּקִיִּים וּתְמִימִים הָאֵלֶּה

בְּטֶרֶם בָּא יוֹמָם נְשִׁיָּה

יֵרֵדוּ?! – לֹא אוּכַל, הָהּ אֵלִי,

לֹא אוּכַל אֶשְׁקָטָה בְקִבְרִי,

לֹא אֵדַע מָנוֹחַ לְרוּחִי,

מִקּוֹלוֹת רְצוּצֵי מוּעָקָה,

מֵאַנְחוֹת אַלְמָנוֹת אֻמְלָלוֹת,

מִמְּאֵרוֹת יְתוֹמִים – לְיָגוֹן

נִשְׁאָרוּ… אֲהָהּ, מֶה עָשִׂיתִי?!…

הוֹי, אָרוּר הֱיֵה אִישׁ הַשֵּׂיבָה

שֶׁבְּאַחֲרִית יָמֶיךָ הִצְמַחְתָּ

מַתְּלָאוֹת וּמְצוּקוֹת אֵין חֵקֶר!

הוֹי, יָהּ! כַּמָּה דָמִים וּזְבָחִים!"…


– "חֲדַל! – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל קוֹרֵא

בַּפֶּתַח. – חֲדָלוּ! אָנֹכִי

אֶת כֻּלְּכֶם מִמָּוֶת אַצִּילָה!"…


 

VI    🔗

פְּנֵי כֻלָּם לַפֶּתַח הוּסַבּוּ,

וּפִתְאֹם קוֹל פְּחָדִים הִתְפָּרֶץ

מִקְּהַל הַנּוֹעָדִים בַּבַּיִת:

עַלְמָה עֲדִינָה וּצְעִירָה

מִטּוּרֵי הַנָּשִׁים וזְקֵנִים

– שֶׁפִּנּוּ לָהּ דֶרֶךְ – יָצָאָה

וּלְבִימַת הַקֹּדֶשׁ נִגָּשָּׁה…

פָּנֶיהָ הַחִוְרִים – אֲיֻמִּים,

עַל מַפְּלֵי הַשִּׂמְלָה הַקַּלָּה

וּצְחוֹרָה, הַמְכַסָּה הוֹד גֵּוָהּ

הֶעָנוּג – תַּלְתַּלֵּי הַשְּׂעָרוֹת

הָרַכּוֹת בְּלִי־סְדָרִים יָרָדוּ,

שְׂפָתֶיהָ הַלְּבָנוֹת נִפְתָּחוּ,

וּבְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת עֵינֶיהָ

הַשְּׁחוֹרוֹת בָּעָרוּ. בְּיָדָהּ

אֶת לִבָּהּ בְּחָזְקָה לָחָצָה

וַתַּעַל וַתִּקֹּד בַּמַּעֲלוֹת

וּבְלַחַשׁ וּדְמָמָה נֶאֱנָחָה;

וִּפִתְאֹם הִתְפַּלְּצָה, נֵעוֹרָה

וַתָּקָם, וּכְאוֹב מֵאֲדָמָה

דְּבָרֶיהָ הָרַכִּים, בְּשֶׁקֶט

הַקֹּדֶשׁ נִשְמָעוּ:

         "– אָנֹכִי –

הַצִּילְכֶם מִמָּוֶת אֶחְפֹצָה…

הָרַב! בַּת הַמַּלְשִׁין לִפְנֵיכֶם!

כֵּן, אָבִי… הוֹי אָרוּר הַיּוֹם בּוֹ

שֵׁם “אָב” לוֹ נָתַתִּי… הַבִּיטוּ!

רַק שָׁנִים שְׁבַע עֶשְׂרֵה הָיִיתִי…

וְתֵבֵל וּמְלֹאָהּ כְּבָר הָיוּ

בְּעֵינַי בֵּית כֶּלֶא וּמַאֲסָר…

אֲנַחְנוּ יָשַׁבְנוּ אָז הַרְחֵק

מִזֶה… אִמִּי מֵתָה בַנֹּעַר

מִתִּגְרַת יַד אָבִי הָאַכְזָר,

וַתָּבֹא הַבַּיְתָה אַחֶרֶת

וּבְיַד אַכְזְרִיָּה – אֶת לִבּוֹ

מִשֹּׁרֶשׁ עָקָרָה, וּפֶתֶן

מְלֵא רַעַל תַּחְתֵּהוּ נָתָנָה…

מֵאָז לֹא קִדְּמַנִי בְּחֶסֶד,

לֹא הֶרְאָה לִי פָּנִים מְאִירִים…

הוֹי, כַּמָּה עֲלִילוֹת נִתְעָבוֹת

לְעֵינַי, לְעֵינַי הוּקָמוּ!…

גַּם עַתָּה… הָהּ עַתָּה – אֵל עֶלְיוֹן!

אֵיך שְׁנֵימוֹ אֶת פִּיהֶם פָּעָרוּ

בִּשְׂחֹק יוֹרֵד־כְּלָיוֹת פָּרוּעַ!

הוּא שָׁתָה אֶת יֵינוֹ בִּתְרוּעַת

עֲלִיצוּת, מַבִּיעָה עֲתִידוֹת

נוֹרָאוֹת, וַיעֲשֶּׂה אֶת יָדָיו

בְּעֹנֶג… אֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי

בְּפָנָיו, בִּקַּשְׁתִּי בַּפָּנִים

הָרָעִים וּפְרוּעִים הָאֵלֶּה

קַו אֶחָד, קַו רֹשֶם הַגֶּבֶר

שֶיָּקַר לְפָנִים בְּעֵינַי –

לַשָּׁוְא!… אֵין בִּי כֹח עוֹד שֶׁבֶת

בַּכֶּלֶא הַזֶה הַשָּׂם מַחֲנָק

לְנַפְשִׁי… זַמֹּתִי, חָרָצְתִּי!…

הַקְרִיבוּ לָגֶשֶׁת… הַקְרִיבוּ…

חָרָצְתִּי… הַט אֹזֶן, אִישׁ שֵׂיבָה:

הוּא אָמַר כִּי שֹׁפְטִים אַכְזָרִים

לְמָחָר בַּבֹּקֶר יָבֹאוּ

וּפָתְחוּ הַקֶּבֶר… שָׁם “אוֹתוֹ”

יִמְצָאוּ… אַךְ לֹא כֵן, לֹא אוֹתוֹ

יִמְצָאוּ!… הַבִּיטָה – יְצוּרַי

יִרְעָדוּ… נִשְׁמָתִי הִתְעַלֵּך

חֹשֶבֶת… הִנֵּהוּ – הַמָּוֶת!…

בְּעוֹרְקַי יִשְׁתַּפֵּךְ כַּלַּהַב

הָרַעַל שֶׁבְּלִבִּי יָצַקְתִּי,

וּמְלַאכְתּוֹ לֹא יַעֲשֶׂה רְמִיָה…

עוֹד שָׁעָה – וּגְוִיָּה אִלֶּמֶתְ

וְקָרָה לִפְנֵיכֶם תִּתְגּוֹלֵל…

הַסְתִּירוּ, הַסְתִּירוּ גְוִיָּתִי,

וְתֹר חֲצִי לַיְלָה כִּי יֶאֱתֶה

הַטִּילוּ גְוִיָּתִי הַבּורה

בּוֹ נִקְבַּר הַכֹּהֵן הַנָזִיר,

כַּסּוּנִי בֶעָפָר… הַשּׁוֹפְטים

יָבֹאוּ, וְתַחַת הַנָּזִיר

הַשָּׁחוֹר בַּקֶּבֶר… וְתַחַת…

הָהּ, מוֹקֵד בִּלְבָבִי… הָרַעַל

יְלַחֵךְ… הָהּ אֵלִי!"…

         וַתִּדֹם…

………………..


 

VII    🔗

בִּפְרָג הָעַתִּיקָה גַּם עַתָּה –

– מְסֹרַת הֶהָמוֹן תַּבִּיעַ –

הַקֶּבֶר הַהוּא עוֹד יֵרָאֶה…


­­­­­­­­­­­­­­­­­___________


הֲקָרָה הַדָּבָר וַיֵּתֶא

אוֹ סִפּוּר הוּא בָּדוּא בֶחָזוֹן –

מִי יִפְתֹּר? – בְּזִכְרוֹן הַזָקֵן

הִתְעָרְבוּ בִּתְמוּנַת עֲרָפֶל

חֲלוֹמוֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ…

רַק זֹאת הִיא הָאֱמֶת, כִּי חֶזְיוֹן

חֲלוֹמוֹת אוֹ מַחֲזֵה הַדִּמְיוֹן

לֹא יִתְּנוּ יוֹסִיפוּ אַף דִּמְעָה

בְּכוֹס בַּת עַמֵּנוּ הַנִּדְכֵּאת:

כְּבָר מְלֵאָה הַכּוֹס עַד גְּדוֹתֶיהָ,

וְרוּחַ כִּי יַחֲלֹף – וְשָׁטְפוּ

הַדְּמָעוֹת מֵעַל לִגְדוֹתֶיהָ!…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52730 יצירות מאת 3068 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!