רקע
שמעון שמואל פרוג
דְּבוֹרָה

 

I

שִׁפְעַת מֵי קִישׁוֹן חֹרָבָה.

מִסָּבִיב עַל סַלְעֵי הַנְּהָרוֹת

הִשְׂתָּרְעוּ אֲבַק הָעֲרָבָה

וְחוֹל הָעוֹלָמִים. הַיְעָרוֹת

שֶׁחַיִּים וָרֶגֶשׁ מָלָאוּ

בְּדִמֲמַת מָוֶת נִשְׁקָעוּ.

וְשַׁפְרִיר שְׁמֵי טֹהַר כַּתְּכֵלֶת –

יְלַהֵט אֶת מַצְּבוֹת הַקְּבָרִים

וּשְׂדֵרוֹת עַמּוּדֵי מַפֶּלֶת

וְעִיֵּי מִגְדָּלִים נִשְׁבָּרִים,

שֶׁהֶעֱלוּ מִסָּבִיב קִמְשׁוֹנִים –

שְׂרִידֵי זִכְרוֹנוֹת קַדְמוֹנִים…


וְצַלְמֵי בַלָּהוֹת נוֹרָאִים

כַּמְפַחֲדִים – בְּאִישׁוֹן אֲפֵלָה

כָּל לַיְלָה מוֹפִיעִים וּבָאִים

לְאִטָּם בִּמְקוֹם הַמַּפֵּלָה…

עֵינַיִם זֶה כַּמָּה קָדָרוּ

בְּדִמֲמַת לַיִל תַּבְרֵקְנָה,

שְׂפָתַיִם זֶה כַּמָּה סֻגָּרוּ

עַצֶּבֶת תַּעֲלֻמָה תָּפֵקְנָה…

פֹּה בְּרַק עֶשֶׁת בַּרְזֶל הִגִּיהַּ

בָּאָבָק בֵּין גִּזְעֵי הַבְּכָאִים,

שָׁם קֹבַע גִּבּוֹרִים יוֹפִיעַ

מִנֶּגֶד בֵּין צוּרֵי הַסְּלָעִים,

וּצְלִילֵי קוֹל צְמִידִים בְּנַחַת

עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ נִשָּׂאוּ

וּצְעִיפִים וּרְדִידֵי מִטְפַּחַת

בְּחֶשְׁכַת אֲפֵלָה יֵרָאוּ.

וְרוּחוֹת בַּלָּאט יֵאָסֵפוּ,

וּבְעֶצֶב בִּשְׂדֵרָה מְשׁוּכָה

מֵעַל אֲרוֹן מֵת יְרַחֵפוּ…

מִי מָצָא בָאָרוֹן לוֹ מְנוּחָה?

מַדּוּעַ עַל חוֹרֵי עֵינֵיהֶם

עַצֶּבֶת עֲמֻקָּה נְסוּכָה?

וּפֶתַח חֲלַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם

מַדּוּעַ אֲנָחָה יַשְׁמִיעַ? –

הַנְּבִיאָה פֹּה מָצְאָה לָהּ מְנוּחָה,

פֹּה דְּבוֹרָה בָאָרוֹן תַּרְגִיעַ!


 

II

זֶה שָׁנִים כַּבִּירוֹת חָלָפוּ..

בְּנֵי חָצֹר כְּשֶׁטֶף הַנַּחַל

אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל שָׁטָפוּ.

………………..

לֹא נִשְׁמַע קוֹל חֹרְשִׁים מִסָּבִיב,

עַל כַּרְמֶל, עַל שָׁרוֹן בָּאָבִיב

בַּקַּיִץ לֹא הָלְכוּ, לֹא שָׁרוּ

שִׁירֵיהֶם הַקֹּצְרִים בַּקָּמָה…

דְּמֵי יַעֲקֹב כַּנַּחַל נִגָּרוּ

וְרוּחוֹ בְקִרְבּוֹ לֹא קָמָה

הִתְיַצֵּב מוּל גְּדוּדֵי הַצָּרִים,

כָּל שִׁלְטֵי גִבּוֹרִים – נִשְׁבָּרִים,

הַחֶרֶב חֲלֻדָּה הֶעֱלָתָה

וּבְתַעַר הַיָּשָׁן תָּנוּחַ,

הֲתֻלַּת עַכָּבִישּׁ כִּסָּתָה

אֶת דִּגְלֵי הָאֻמָּה הַיְקָרִים,

אֵין נָבִיא לְעוֹדֵד הָרוּחַ,

אֵין מַצְבִּיא מִלְחָמָה בַּשְּׁעָרִים,

וּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב פֹרֶצֶת

כְּשֶׁטֶף שִׁבֹּלֶת הֹמִיָּה,

כֹּל תִּפְגֹּשׁ עַל דַּרְכָּה נֹתֶצֶת

וְהֹפְכָה בְּלִי חֶמְלָה לִשְׁאִיָּה…

בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הַקָּשִׁים

הָרוּחַ לְפַעֵם הֵחֵלָּה

לֵב אִשָּׁה, רַבָּתִי בַנָּשִׁים…

אֵשׁ קִצְפָּהּ הִתְלַקְּחָה, וְקוֹלָהּ

אָז נִשְׁמַע מֵהָרֵי אֶפְרַיִם

כְּרַעַם בְּמֶרְחַב שָׁמָיִם…

לָךְ שָׁלָל, לָךְ צְפִירוֹת תִפְאָרָה,

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל מִצָּרָה!

לָךְ כָּבוֹד וּתְהִלָּה יָרִיעוּ.

וְדוֹרוֹת לְדוֹרוֹת הַבָּאִים

בְּשִׁירֵי הִלּוּלִים נִפְלָאִים

שֵׁם דְּבוֹרָה הַנַּעֲלֶה יַפְלִיאוּ!…


 

III

וַיְמַהֲרוּ מִכָּל הָעֲבָרִים –

בִּנְתִיבוֹת וּדְרָכִים לֹא סְלוּלִים,

בִּשְׁבִילֵי הֶהָרִים הַתְּלוּלִים,

בְּצִיָּה וּבְמֵימֵי הַנְּהָרִים,

אֶל דִּגְלָהּ – כְּסַעַר מִתְגּוֹרֵר –

אַחֶיהָ, אַחֶיהָ הַנְּפוּצִים.

וַיָּקָם הָעָם וַיִּתְעוֹרֵר!

וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הַחֲלוּצִים

יִגְעָשׁוּ, יִרְעָשׁוּ, יִזְרֹמוּ,

וּלְרַגְלֵי הַר תָּבוֹר יֵהֹמוּ…

– "אִם עָצַם הָאוֹיֵב אִם גָּבָר

לֹא נִירָא, לֹא נֵחַת, אֵין דָּהָר!

הֵן דְּבוֹרָה אִתָּנוּ – נֵלֵכָה!

בַּת חַיִל, אֶת שְׁמֵךְ נְבָרֵכָה…

אֵל עָז לִפְנֵי דִגְלָךְ יוֹפִיעַ

וּבְעֻזוֹ אוֹיְבֵינוּ יַכְנִיעַ!…

………………..

גִּבּוֹרֵי בְנֵי חָצֹר בָּרָחוּ,

אַחֲרֵיהֶם חֵיל דְּבוֹרָה שֻׁלָּחוּ

וּבְרוּחַ שֹׁאֶפֶת נְקָמָה

לְהָפִיץ הָאוֹיֵב יִסְעָרוּ,

וּפַרְסוֹת הַסּוּסִים עֻקָּרוּ

מִדַּהֲרוֹת חֲלוּץ הַמִּלְחָמָה…


לָךְ שָׁלָל, לָךְ צְפִירוֹת תִּפְאָרָה,

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל מִצָּרָה!


גִּבּוֹרֵי בְנֵי חָצֹר בָּרָחוּ,

מִקֶּשֶׁת חֵיל דְּבוֹרָה נֻצָּחוּ,

וַיַּעַזְבוּ מֵרִפְיוֹן יָדַיִם

לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם

אֶת שְׂרִידֵי צִבְאוֹתָם – בַּיְעָרִים,

בְּחוֹל הָעֲרָבָה, בְּצִיָּה,

בְּעִמְקֵי שִׁבֹּלֶת הַנְּהָרִים,

עַל חֶלְקַת אֲדָמָה נָכְרִיָּה…

וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַבְּרוּכָה

אָז תָּשׁוּב כְּקֶדֶם הַמְּנוּחָה,

אָז תָּשׁוּב לְחַיִּים חֲדָשִׁים

אָז תִּשְׁכַּח הַיָּמִים הַקָּשִׁים…


 

IV

עַל הָר תַּחַת תֹּמֶר רַב־שָׁנִים,

שֶׁשָּׁם אֶת תְּמוּנָתוֹ בְּזֹהַר

הָאוּבָל הַשּׁוֹפֵךְ אֶת טֹהַר

זִרְמָתוֹ בֵּין פִּרְחֵי נִצָּנִים

וּמוֹלִיךְ בֵּין נִקְרוֹת הֶהָרִים

לַשְׁדֵמוֹת אֶת גַּלָּיו הַבֵרִים –

שָׁם דְּבוֹרָה אָהֳלָהּ תָּקָעָה.

אֶל תַּחַת הַתֹּמֶר הָהָרָה

עֲדַת כָּל יִשְׂרָאֵל נָהָרָה

וְדִבְרֵי הַנְּבִיאָה שָׁמָעָה…

כֵּן חָלְפוּ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מְנוּחָה,

וּצְדָקָה וְשָׁלוֹם שָׂרָרוּ

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַבְּרוּכָה…


––––––––


מֵאָז, דּוֹרוֹת רַבִּים עָבָרוּ…

כְּבָר שִׁפְעַת מֵי קִישׁוֹן חֹרָבָה.

מִסָּבִיב עַל סַלְעֵי הַנְּהָרוֹת

הִשְׂתָּרְעוּ אֲבַק הָעֲרָבָה

וְחוֹל הָעוֹלָמִים. הַיְעָרוֹת

שֶׁחַיִּים וָרֶגֶשׁ מָלָאוּ

בְּדִמֲמַת מָוֶת נִשְׁקָעוּ.

וְשַׁפְרִיר שְׁמֵי טֹהַר כַּתְּכֵלֶת

יְלַהֵט אֶת מַצְּבוֹת הַקְּבָרִים

וּשְׂדֵרוֹת עַמּוּדֵי מַפֵּלֶת

וְעִיֵּי מִגְדָּלִים נִשְׁבָּרִים.

שֶׁהֶעֱלוּ מִסָּבִיב קִמְשׁוֹנִים –

שְׂרִידֵי זִכְרוֹנוֹת קַדְמוֹנִים.

המלצות קוראים
תגיות