הֶעֱמִיסוּ עַל הָעֲגָלָה כָּל מַה שֶׁהָיָה בַּבַּיִת: אֲרוֹנוֹת, שֻׁלְחָן, כִּסְאוֹת, וַעֲלֵיהֹם כָּרִים וּכְסָתוֹת, שֶׁהָיוּ מֻטָּלִים כְּקַצֶּפֶת־שַׁמֶּנֶת עַל עוּגָה. לֹא נִשְׁאַר בַּבַּיִת דָּבָר; הָיָה רֵיק כְּקוֹנְכִיָּה. רַק עַל אֶדֶן־הַחַלּוֹן עָמְדָה הַמְּנוֹרָה –מְנוֹרַת הַנֵּפְט.
הִיא נִשְׁאָרָה אַחֲרוֹנָה.
אוֹתָהּ אֵיִן לָשִׂים בַּעֲגָלָה; עֲלוּלָה לְהִשָּׁבֵר. אוֹתָהּ יֵשׁ לָשֵׂאת בַּיָּדַיִם. הָאָחוֹת הַבְּכִירָה, הַשְּׁקוּלָה בְּדַעְתָּהּ וּזְהִירָה בִּצְעָדֶיהָ, לָקְחָה אוֹתָהּ. לָקְחָה וְהָלְכָה.
הַסּוּסִים מָשְׁכוּ וְנָשְׁפוּ וּמָשְׁכוּ אֶת הָעֲגָלָה הָעֲמוּסָה בַּחוֹל הֶעָמֹק – עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל פֶּתָח הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁבַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה, אֲחֻזַת־בֵּית. יָם־חוֹלוֹת, וְעַל שְׂפָתוֹ בֵּית חָדָשׁ, פְּעוּר חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת, רֵיק כְּקוֹנְכִיָּה. רַק עַל אֶדֶן־הַחַלּוֹן כְּבַר עֶמְדָּה הַמְּנוֹרָה – הָאַחֲרוֹנָה בַּבַּיִת הַיָּשָׁן וְרִאשׁוֹנָה בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ.
כְּמוֹ צִלְלֵי הֶהָרִים עַל הַיָּרֵחַ 🔗
בִּרְחוֹב הֶרְצְל שֶׁבְּתֵל־אָבִיב עָמְדוּ תְּרֵיסַר הַבָּתִּים הָרִאשׁוֹנִים. עִם בּוֹא הַלַּיְלָה הָיָה הָרְחוֹב חָשׁוּךְ כְּמִנְהָרָה. בְּחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים הַפְּזוּרִים הֵאִירוּ מְנוֹרוֹת הַנֵּפְט, שֶׁנִּצְּבוּ עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הָרְחוֹב.
וּבַבַּיִת – כָּל אָדָם שֶׁנִּכְנַס הָיָה עוֹמֵד בַּפֶּתַח, מְמַצְמֵץ בְּעֵינָיו אֶל מוּל שַׁלְהֶבֶת הַמְּנוֹרָה, וּמִיָּד הָיָה מַפִּיל צֵל מֵאֲחוֹרָיו; צֵל עֲנָק, שֶׁטִּפֵּס וְעָלָה עַל הַקִּירוֹת וְכִסָּה גַּם חֵלֶק מִן הַתִּקְרָה. כְּכֹל שֶׁהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַיּוֹשְׁבִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, הָיָה מִשְׁתַּנֶּה מַרְאֵה פָּנָיו. כְּשֶׁעָמַד בַּפֶּתַח הָיוּ כָּל פָּנָיו מוּאָרִים; אַךְ כְּשֶׁקָּרַב אֶל הַמְּנוֹרָה, שֶׁעָמְדָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְהָיְתָה נְמוּכָה מִקּוֹמָתוֹ שֶׁל הַבָּא – הוּאֲרוּ קַשְׁתוֹת מִשְקְעֵי הָעֵינַיִם, נְחִירֵי הָאַף שֶׁאֵין רְגִילִים לִרְאוֹתָם בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה וְתַחְתִּיתוֹ שֶׁל הַסַּנְטֵר. הַמֵּצַח, הָעֵינַיִם וְהַלְּחָיַיִם, שֶׁאוֹתָם רְגִילִים לִרְאוֹת יָפֶה בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, הָיוּ טְבוּעִים בְּצֵל כֵּהֶה וְהִזְכִּירוּ אֶת צִלְלֵי הֶהָרִים הַשּׁוֹמְמִים שֶׁעַל הַיָּרֵחַ.
הָאָדָם, שֶׁהָיָה מֻכָּר לָנוּ כֹּל־כָּךְ – נִרְאָה שׁוֹנֶה לְאוֹר הַמְּנוֹרָה. אוֹר הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִתְמַקֵּד עַל שֶׁטַח קָטָן, חָשַׂף וְהֶרְאָה אֶת כָּל הַקְּמָטִים הַסְּמוּיִים אֲשֶׁר בְּפָנָיו. הָאוֹר הִדְגִּישׁ אֶת מִבְנֵה הָאֵיבָרִים, הִבְדִיל אוֹתָם מִתּוֹךְ הָרֶקַע הַשָּׁחוֹר, הִבְלִיט אֶת קְצוֹת הָאֵיבָרִים וְטִשְׁטֵשׁ כַּמָּה מֵהֶם, עַד שֶׁנִּבְלְעוּ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.
אָדָם שֶׁאַתָּה מַכִּרוֹ גַּם בְּאוֹר הַמְּנוֹרָה – אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ יוֹתֵר וּמִתְקָרֵב אֵלָיו יוֹתֵר.
מִחוּץ לְמַעְגַּל הָאוֹר 🔗
מֵרֶגַע שֶׁנִּשְׁמְעָה שְׁחִיקַת הַגַּפְרוּר הָרִאשׁוֹן עִם בּוֹא הָעֶרֶב, הָיָה מֶרְכַּז הַחַיִּים סָבִיב הַמְּנוֹרָה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן. כָּל מָה שֶׁנִּמְצָא מִחוּץ לְמַעְגָּל־הָאוֹר שֶׁלָּהּ, הָיָה עוֹלָם זָר, וְכֹל מַה שֶׁהָיָה בְּשֶׁטַח אוֹרָהּ – הָיָה “אֲנַחְנוּ”. הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ גַּם חִפּוּשִׁיוֹת לַיְלָה, שֶׁהָיוּ – פִּיק! – מִתְדַּפְּקוֹת בִּזְכוּכִית הַמְּנוֹרָה וְנוֹשְׁרוֹת מַטָּה כְּדֵי לַעֲמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן.
בְּבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשְּׁכוּנָה, הֲלֹא הוּא מֵאִיר דִּיזֶנְגוֹף, דָּלְקָה מְנוֹרַת נֵפְט גְּדוֹלָה יוֹתֵר, כַּרְסְתָנִית, בַּעֲלַת כַּן־נְחשֶׁת גָּבוֹהַּ וְגֻלַּת־זְכוּכִית יְרֻקָּה מֵעָלֶיהָ. סְבִיבָהּ נֶעֶרְכוּ יְשִׁיבוֹת וַעַד הַשְּׁכוּנָה; לְאוֹרָהּ דִּבְּרוּ עַל הַצֹּרֶךְ לִסְלֹל כְּבִישׁ טוֹב, לִבְנוֹת מִדְרָכוֹת וּלְהַצִּיב עַמּוּדִים עִם פָּנָסִים, לְהָאִיר אֶת הָרְחוֹב. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עוֹד לֹא הָיוּ אָז בָּאָרֶץ.
עִם תֹּם הַיְשִׁיבוֹת הָיְתָה הַגְּבֶרֶת צִינָה דִּיזֶנְגוֹף נוֹטֶלֶת אֶת מְנוֹרַת הַנֵּפְט בְּיָדֶיהָ, מַגְבִּיהָה אוֹתָהּ וְנִצֶּבֶת לְיַד הַחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לָרְחוֹב. אוֹר־הַמְּנוֹרָה הֵאִיר אֶת חֲצִי פָּנֶיהָ, שֶׁחִיּוּךְ “לַיְלָה טוֹב” זוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם וּמְשַׁטֵּחַ קִרְעֵי אוֹר עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת. חַבְרֵי הַוַּעַד הָיוּ יוֹצְאִים אֶחָד אֶחָד מִפֶּתַח הַבַּיִת, מְגַשְּׁשִׁים בְּרַגְלֵיהֶם אֶת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבֵּין קִרְעֵי הָאוֹר וְיוֹרְדִים לְתוֹךְ חֶשְׁכַת הָרְחוֹב.
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּבָרְחוֹב הִתְנוֹסֵס פָּנָס, שֶׁנִּתְלָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עַמּוּד. בְּעֶזְרַת חוּט־תַּיִל, שֶׁהֻשְׁחַל לְתוֹךְ גַּלְגַּל־בַּרְזֶל, הָיָה הַפָּנָס מִוּרָד כְּדֵי לְמַלְאוֹ נֵפְט אוֹ לְהַדְלִיקוֹ. לְמִשְׁמַע קוֹל הַגַּלְגַּל הַחוֹרֵק הָיוּ הָאֲנָשִׁים מַפְסִיקִים שִׂיחָתָם וּמִתְקָרְבִים לָעַמּוּד, כְּדֵי לִצְפוֹת בְּהַדְלָקַת הַפָּנָס. לְאַחַר שֶׁהֻדְלַק הִפִּילוּ הָאֲנָשִׁים צְלָלִים אֲרֻכִּים, אֲרֻכִּים עַד כְּדֵי בִּדוּחַ, כְּאִלּוּ הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם עֲנָק מִסֵּפֶר הָאַגָּדוֹת. הַצְּלָלִים הִגִּיעוּ עַד לִקְצֵה הָרְחוֹב.
מְשִׁיכוֹת, מְשִׁיכוֹת. הַפָּנָס הַדּוֹלֵק מְטַפֵּס וְעוֹלֶה אֶל רֹאשׁ הָעַמּוּד. מְעַט מְעַט גָּדֵל שֶׁטַח הָאוֹר הַמֻּקְרָן מִן הַפָּנָס, וּמֶטְרִים עַל מֶטְרִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים צִלְלֵי הַנֶּאֱסָפִים, עַד שֶׁהֵם מִתְכַּוְּצִים וְנוֹפְלִים בֵּין הָרַגְלַיִם בִּלְבַד, יוֹצְרִים מַעְגָּל שַׁל צֵל מְעֻבֶּה סָבִיב כֻּלָּנוּ.
הָאוֹר שֶׁשָּׁפַע מִן הַפָּנָס בְּקוֹל זִמְזוּם מְמֻשָׁךְ, כְּזִמְזוּמָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה, קִבֵּץ אוֹתָנוּ וְעָשָׂה מֵאִתָּנוּ לֹא חֲבוּרָה שֶׁל “אֲנַחְנוּ” אֲחָדִים, כִּי אִם “אֲנַחְנוּ” אֶחָד, רַב־מִסְפָּר.
אֶת כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ לָּנוּ אוֹרוֹת מְנוֹרוֹת־הַנֵּפְט הַקְּטַנּוֹת, כַּיּוֹם נִּדְלָקִים אֶצְלֵנוּ עֶרֶב עֶרֶב, בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר בִּלְבַד, רִבְבוֹת נוּרוֹת־חַשְׁמַל בַּבָּתִּים וּבָרְחוֹבוֹת. בֵּין אוֹר הַיּוֹם לְאוֹר הַלַּיְלָה אֵין מֻרְגֶּשֶׁת כִּמְעַט הָאֶתְנַחְתָּא. אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא בָּרְחוֹב כָּל הַלַּיְלָה. הָאוֹר חוֹגֵג בָּרְחוֹבוֹת הַלֵּילִיִּים.
כָּל אֵלֶּה אֵינָם מְטַשְׁטְשִׁים אֶת זֵכֶר אוֹרָהּ שֶׁל מְנוֹרַת־הַנֵּפְט הַקְּטַנָּה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.