רקע
ויליאם שייקספיר
הַסְּעָרָה

לְפָנִים יָשַׁב בָּעִיר מִילַנוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אִיטָלִיָּה נָסִיךְ אֶחָד וּשְׁמוֹ פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

וְהָאִישׁ הָיָה אוֹהֵב חָכְמָה וָדַעַת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יָשַׁב וְהָגָה בִּסְפָרִים, מָשַׁל בְּמִילַנוֹ תַּחְתָּיו אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ הֶאֱמִין בְּאָחִיו וְחָשַׁב, כִּי אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הוּא כָמוֹהוּ; אַךְ אַנְטוֹנִיּוֹ הָיָה אִישׁ רַע, וְהוּא לֹא הָיָה רָאוּי, כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ יִתֵּן אֵמוּן בּוֹ. אַנְטוֹנִיּוֹ רָדַף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּמִילַנוֹ, וְלָכֵן קָשַׁר קֶשֶׁר עִם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וְהִבְטִיחַ לוֹ דְּבָרִים רַבִּים, אִם יַעֲזָר לוֹ לְהֵחָלֵץ מֵאָחִיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְאָז יִהְיֶה הוּא, אַנְטוֹנִיּוֹ, לְנָסִיךְ בְּמִילַנוֹ.

בְּלֵיל חשֶׁךְ אֶחָד פָּתַח הָאִישׁ הָרַע הַזֶּה אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל עִם חֵילוֹ בָּא אֶל תּוֹכָהּ.

הֵם לֹא הָרְגוּ אֶת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, אַךְ לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם וְעִמּוֹ בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מִירַנְדָּה, יַלְדָּה בַּת שָׁלשׁ, שָׂמוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֳנִיָּה, יְשָׁנָה, אֵין לָהּ תֹרֶן וְלֹא מִפְרָשׂ וְלֹא מְשׁוֹטִים. זוֹ הָיְתָה סְפִינָה רְעוּעָה, עַד כִּי גַם הָעַכְבָּרִים פָּחֲדוּ לָשֶׁבֶת בָּהּ פֶּן יִטְבְּעוּ וְלָכֵן בָּרְחוּ מִמֶּנָּה. וְאַנְטוֹנִיּוֹ לֹא שָׂם בָּאֳנִיָּה לֹא מָזוֹן וְלֹא בְגָדִים, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּבִתּוֹ יִטְבְּעוּ בַּמַּיִם אוֹ יָמוּתוּ מֵרָעָב וּמִקֹּר.

אַךְ הָיָה שָׁם אִישׁ זָקֵן נְדִיב-לֵב, אֲשֶׁר חָמַל מְאֹד עַל פְּרוֹסְפֶּרוֹ הַטּוֹב וְעַל יַלְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה וְהַיָּפָה, וְהוּא עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לַעֲזֹר לָהֶם. הוּא שָׂם לֶחֶם וָמַיִם בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה, גַּם בְּגָדִים, גַּם כָּל מִינֵי דְבָרִים כְּחֵפֶץ לִבָּם. וְיַעַן כִּי יָדַע, מָה אָהַב מְאֹד פְּרוֹסְפֶּרוֹ לִקְרֹא בִּסְפָרִים, שָׂם בַּסְּפִינָה גַּם סְפָרִים לָרֹב.

כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה בַּיָּם, נָשְׁבוּ רוּחוֹת וְהַגַּלִּים זָעֲפוּ מְאֹד, יֵשׁ אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמוּ גַלִּים גְּדוֹלִים וּפָגְעוּ בְּסִפּוּן הָאֳנִיָּה, וְדִמְעוֹת פְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיוּ מְלוּחוֹת כְּמֵי הַיָּם, בִּבְכוֹתוֹ מִתּוֹךְ צַעַר עַל גּוֹרַל בִּתּוֹ מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה, הָעוֹמֶדֶת בְּסַכָּנָה.

מִירַנְדָּה עָצְמָהּ הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד וְלֹא יָדְעָה מַה זֹּאת סַכָּנָה. פָּנֶיהָ הָיוּ כִּפְנֵי כְרוּב קָטָן, בְּשִׁבְתָּהּ מִתּוֹךְ בַּת-צְחוֹק לְיַד אָבִיהָ וּבְצָחֲקָהּ לְמוּל הַגַּלִּים הַדּוֹהֲרִים כְּסוּסִים גְּדוֹלִים לִבְנֵי-רַעְמָה וּמַזִּים עָלֶיהָ טִפּוֹת מָיִם אַךְ הָאֳנִיָּה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם בַּיָּם הַסּוֹעֵר וְהִגִּיעָה אֶל אִי אֶחָד. שָׁם עָלָה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְנָשָׂא עִמּוֹ אֶל הַחוֹף אֶת מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה.

עֵצִים רַבִּים גָּדְלוּ בָאִי הַזֶּה, וְפְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה שָׁמְעוּ קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אֹרֶן גָּדוֹל וְעַתִּיק. הַקּוֹלוֹת הָיוּ רָמִים וְנוּגִים כָּל כָּךְ עַד כִּי עוֹרְרוּ יִלְלַת הַזְּאֵבִים וְהֵטִילוּ פַּחַד עַל הַדֻּבִּים.

וְפְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיָה לֹא רַק אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, כִּי אִם גַּם קוֹסֵם. בִּקְסָמָיו בִּקַּע אֶת הָעֵץ וּמִתּוֹכוֹ יָצָא בֶּן-פֵיָה נֶחְמָד וּשְׁמוֹ אֲרִיאֵל.

אֲרִיאֵל סָח לוֹ לִפְּרוֹסְפֶּרוֹ, כִּי לִפְנֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּבָא הוּא וְעִמּוֹ עוֹד פֵיוֹת רַבּוֹת אֶל כֶּלֶא הָעֵץ עַל יְדֵי מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה אֲשֶׁר מֵתָה זֶה יָמִים רַבִּים. אָז הוֹצִיא פְּרוֹסְפֶּרוֹ גַּם אֶת יֶתֶר הַפֵיוֹת. וְהֵן עִם אֲרִיאֵל הָיוּ לוֹ לִידִידִים וְעָמְדוּ לְשָׁרֵת לְפָנָיו. מִלְּבַד הַפֵיוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ בָּאִי הַזֶּה, חוּץ מִבְּנָהּ יְחִידָה שֶׁל הַמְכַשֵּׁפָה הַזְּקֵנָה. שְׁמוֹ הָיָה קַלִּבַּן, אִישׁ מְכֹעָר מְאֹד וּכְסִיל, דּוֹמֶה יוֹתֵר לְחַיָּה רָעָה מֵאֲשֶׁר לְבֶן אָדָם.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ הִתְאַמֵּץ לְחַנֵּךְ אֶת קַלִּבַּן. הוּא לִמֵּד אוֹתוֹ אֶת שֵׁם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים, אַף כִּלְכֵּל אוֹתוֹ בְּגַרְגְּרִים וּבְמַיִם. וְהִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּרֵעַ. אַךְ קַלִּבַּן הִתְנַהֵג בְּרָע מְאֹד וְהָיָה כְפוּי טוֹבָה, זוֹעֵף וּפֶרֶא אָדָם, עַד כִּי לֹא יָכֹל פְּרוֹסְפֶּרוֹ לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְרֵעַ לוֹ, וּבְכֵן הָיָה קַלִּבַּן לְעֶבֶד לַחְטֹב עֵצִים וּלְהַבְעִיר אֵשׁ, וְהוּא גָר לְבַדּוֹ בִּמְעָרָה מְזֹהָמָה, תַּחַת לָשֶׁבֶת יַחְדָּו עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּמְעָרָתָם.

וּמִירַנְדָּה גָדְלָה בָּאִי הַבּוֹדֵד הַזֶּה וּמִיַּלְדָּה קְטַנָּה וּנְעִימָה נֶהֶפְכָה לְנַעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. אָבִיהָ שִׁנֵּן לָהּ לִמּוּדִים, אַךְ לֹא הָיָה לָהּ חָבֵר לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִלְּבַד אָבִיהָ וּבֶן-הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל. קַלִּבַּן הָיָה מְכֹעָר כָּל כָּךְ וְגַס כָּל כָּךְ, עַד כִּי יָרְאָה הַנַּעֲרָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

פַּעַם אַחַת, וּמִירַנְדָּה לֹא הָיְתָה עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, עָבְרָה סְעָרָה אֲיֻמָּה עַל פְּנֵי הַיָּם סָמוּךְ לָאִי. הִרְעִים הָרַעַם, הִבְרִיק הַבָּרָק; רָעֲדוּ הַחַלּוֹנוֹת וּמַרְאֵה הַשָּׁמַיִם שָׁחוֹר כִּדְיוֹ.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הוּא אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַסְּעָרָה הַזֹּאת. הוּא יָדַע, כִּי אֳנִיָּה עָבְרָה בַיָּם, וּבָאֳנִיָּה הַזֹּאת נוֹסֵעַ אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע. בָּהּ הָיוּ גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַטּוֹב, אֲשֶׁר עָשָׂה חֶסֶד עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה, בְּעֵת אֲשֶׁר נֶעֶזְבוּ בְלֶב-יָם, וְעִמָּהֶם עוֹד אֲצִילִים וּמַלָּחִים רַבִּים.

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חָשְׁבוּ, כִּי הָאֳנִיָּה תִּפְגַע בַּסְּלָעִים עַל חוֹף הָאִי וּתְנֻפַּץ לִרְסִיסִים בְּסַעֲרַת הַיָּם וְכָל הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ אָבֹד יֹאבֵדוּ.

אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הֵטִיל כָּל הַזְּמָן רַק אֵימָה וְעַל דַּעְתּוֹ לֹא עָלָה כְלָל לְנַפֵּץ אֶת הָאֳנִיָּה אוֹ כִּי אִישׁ מִן הַנּוֹסְעִים יִטְבַּע בַּיָּם.

הוּא שָׁלַח אֶת בֶּן-הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל לְרַחֵף מֵעַל הָאֳנִיָּה וְלִזְרֹק זִיקִים עַל הַסִּפּוּן. אִישׁ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת אֲרִיאֵל בְּעוּפוֹ כְּחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבַהֲטִילוֹ אֵימָה עַל הַמַּלָּחִים בְּזַעַף הַגַּלִּים.

לָאַחֲרוֹנָה נִדְמָה לָאֲנָשִׁים, כִּי סִפּוּן הָאֳנִיָּה עוֹלֶה בְאֵשׁ, וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר לֹא נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה נִבְהֲלוּ מְאֹד, עַד כִּי קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם הַסּוֹעֵר לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע קָפְצוּ אֶל הַיָּם, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי כֻלָּם יֵרְדוּ מְצוּלוֹת.

וְאוּלָם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וַאֲרִיאֵל יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי נִפְלָאוֹת בְּקִסְמֵיהֶם וּבְיָדָם עָלָה לְהַצִּיל אֶת הָאֳנִיָּה אֶל מִפְרָץ קָטֹן בָּאִי וְשָׁם עָמְדָה בְשָׁלוֹם בְּמֵי מְנוּחוֹת. עַל הַמַּלָּחִים אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה הִפִּיל תַּרְדֵּמָה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מַה קָּרָה וְאֵיפֹה הֵם.

וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם אֻסְּפוּ אֶל אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת וְהוּשְׁבוּ לְנֵיאַפּוֹל. וַאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ וְאַנְטוֹנִיּוֹ וְהָאָצִיל הַנָּדִיב וְעוֹד אֲחֵרִים הִנֵּה הוֹלִיךְ אוֹתָם אֲרִיאֵל בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ הַכְּרִית, עַד כִּי גַם בִּגְדֵיהֶם לֹא נִפְסָדוּ.

הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ הִגִּיעַ לְחוֹף הָאִי בְּחֵלֶק אַחֵר מֵאֲשֶׁר יֶתֶר הָאֲנָשִׁים, וְלָכֵן הֶאֱמִינוּ אָבִיו וִידִידָיו, כִּי טָבַע בַיָּם, וּפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא חָשַׁב כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ נִמְלַט מִמָּוֶת.

הָעֵת אֲשֶׁר הַנִּטְרָפִים הָאֵלֶּה שׁוֹטְטוּ מִסָּבִיב לָאִי וְלִבָּם מָלֵא צַעַר וְיָגוֹן, צִוָּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ עַל אֲרִיאֵל לִלְבּשׁ צוּרָה שֶׁל בַּת-גַּלִּים יְפֵהפִיָּה. רַק פְּרוֹסְפֶּרוֹ אֲדוֹנוֹ לְבַדּוֹ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ, אַךְ הָאֲחֵרִים יָכְלוּ רַק לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ הַדַּק בְּזַמְּרוֹ וּבְצַלְצְלוֹ כְּפַעֲמוֹן בָּהִיר וְנָעִים.

וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ פֶרְדִּינַנְדְּ לְבַדּוֹ מָלֵא יָגוֹן עַל אָבְדַן אָבִיו, הִתְעוֹדֵד בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל אֲרִיאֵל בְּשׁוֹרְרוֹ שִׁיר נָעִים וְהוּא נִסָּה לִמְצֹא מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל.

וְכֹה הָיְתָה רֵאשִׁית הַשִּׁיר:

"בֹּא נָא אֶל הַחוֹלוֹת הַצְּהֻבִּים,

אָז תֵּדַע דַּרְכֶּךָ".


הַנְּגִינָה הָיְתָה כְּמַחֲלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּבֶן-הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיב מִשְׁתָּאֶה לָדַעַת מֵאַיִן בָּאָה הַשִּׁירָה, הֲמִן הָאָרֶץ אוֹ מִן הַשָּׁמָיִם.

וְאֲרִיאֵל שָׁב וַיְשׁוֹרֵר:

"אָבִיךָ שׁוֹכֵב בְּמַעֲמַקִּים,

בְּעַצְמוֹתָיו עָלוּ אַלְמֻגִּים,

עֵינָיו לְפָנִים, פְּנִינִים הַיּוֹם,

מְאוּם בּוֹ לֹא בָלָה,

אַךְ בִּמְצוּלוֹת יָם נֶהְפַּךְ

וְהָיָה לְרַב-אוֹצָרוֹת.

בְּנוֹת גַּלִּים בְּכָל עֵת

תְּרִימֶינָה עָלָיו קִינָה:

הַסְכֵּת! אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָן –

דִּין-דָּן, דִּין-דָּן, דִּין-דָּן.

וְיֶתֶר בְּנוֹת הַגַּלִּים עָנוּ כְּקוֹל מְצִלְתַּיִם:

דִּין-דָּן, דִּין-דָּן, דִּין-דָּן!


לֵב בֶּן-הַמֶּלֶךְ נִמְלָא דְאָבָה. יָרֵא הָיָה, כִּי הַקּוֹל קוֹל בְּנוֹת הַגַּלִּים, הַמְסַפְּרוֹת לוֹ כִּי טָבַע אָבִיו הַמֶּלֶךְ וְכִי לֹא יָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם.

וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב פֶרְדִּינַנְדְּ מָלֵא צַעַר, עָבְרוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּתּוֹ.

מֵאָז הֱיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, לֹא רָאֲתָה מִירַנְדָּה פְּנֵי גֶבֶר מִלְּבַד אָבִיהָ; וּבִרְאוֹתָהּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר וְהַיָּפֶה, חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא.

וְפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מִירַנְדָּה, חָשַׁב כִּי בַת שָׁמַיִם הִיא וְלָהּ הָאִי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הִיא הָיְתָה כֹה יָפָה, עַד כִּי בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָהּ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה, כִּי לֹא בַת שָׁמַיִם הִיא וְכִי כָּמֹהוּ תְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי הָאָדָם, גִּלָּה לְפָנֶיהָ אֶת לִבּוֹ, כִּי אוֹהֵב הוּא אוֹתָהּ וּמְבַקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂמַח מְאֹד עַל הַדָּבָר, אַךְ הוּא אָמַר לְנַסּוֹת אִם פֶרְדִּינַנְדְּ ומִירַנְדָּה אוֹהֲבִים אָמְנָם זֶה אֶת זֶה בְּלֵב שָׁלֵם. וְלָכֵן הִתְחַפֵּשׂ וַיְדַבֵּר אֶל פֶרְדִּינַנְדְּ קָשׁוֹת, כִּי מְרַגֵּל הוּא, אֲשֶׁר בָּא לִגְזֹל אֶת הָאִי מִיָּדוֹ.

  • קוּם – קָרָא אֵלָיו – אָנֹכִי אָשִׂים כְּבָלִים עַל צַוָּארֶיךָ וְעַל רַגְלֶיךָ, שָׁרָשִׁים שְׁזוּפִים וּקְלִפּוֹת בַּלּוּט תֹּאכַל וּמֵי יָם מְלוּחִים תִּשְׁתֶּה. לֵך אַחֲרָי!

בֶּן הַמֶּלֶךְ נֶעֱלַב מְאֹד בְּדַבֵּר אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא הוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וַיֹּאמֶר לְהִלָּחֵם עִמּוֹ.

אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשָׂה בִקְסָמָיו וְהַחֶרֶב עָמְדָה בְתַעְרָהּ וְַרְגֵלי בֶן-הַמֶּלֶךְ כְּאִלּוּ רֻתְּקוּ אֶל הָאֲדָמָה.

פֶרְדִּינַנְדְּ רָאָה, כִּי נָפַל בִּידֵי קוֹסֵם וְאֵין בּוֹ כֹחַ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. וּבְכָל זֹאת הָיָה מוֹסִיף עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לוּלֵא אָהַב אַהֲבָה עַזָּה אֶת מִירַנְדָּה, עַד כִּי חָשׁ רָצוֹן לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּידֵי אָבִיהָ, לוּ רַק יוּכַל לִרְאוֹת מֵחֲדַר כִּלְאוֹ אֶת פָּנֶיהָ אַחַת בַּיּוֹם.

וּמִירַנְדָּה נִכְלְמָה מְאֹד וְלִבָּהּ דָּאַב, בְּשָׁמְעָהּ מִפִּי אָבִיהָ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְהַגַּסִּים. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין, מַדּוּעַ חָרָה אַף אָבִיהָ בָּאִישׁ הַנִּטְרָף הֶעָלוּב הַזֶּה.

– הִשָּׁקֶט נָא – קָרְאָה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ – לֵב אָבִי טוֹב מִפִּיו. מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְדַבֵּר קָשׁוֹת כָּאֵלֶּה.

וּבְכֵן הָלַךְ פֶרְדִּינַנְדְּ עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה אֶל חֵלֶק הָאִי אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם. וְאַף כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂם עֹל כָּבֵד עַל צַוָּאר הַנָּסִיךְ וְהֶעֱבִיד אוֹתוֹ בְּפֶרֶךְ, כִּי עָשָׂה אֶת עֲבוֹדַת קַלִּבַּן, בְּכָל זֹאת הָיָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מְאֻשָּׁר כִּמְעַט, כִּי עַל כֵּן הָיָה קָרוֹב לְמִירַנְדָּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ. הוּא הֶאֱמִין כִּי פֶרְדִּינַנְדְּ טָבַע. חֲבֵרָיו נִסּוּ לְנַחֲמוֹ בְּאָמְרָם, כִּי הַנָּסִיךְ הוּא שַׁיָּט נִפְלָא וּבְעֵינֵיהֶם רָאוּ אוֹתוֹ בְּהֵאָבְקוֹ עִם הַגַּלִּים וּבְחָתְרוֹ אֶל הַחוֹף. וּבְלֵב הַמֶּלֶךְ נוֹלְדָה תִּקְוָה קַלָּה. כִּי אוּלַי עוֹד יָשׁוּב יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנוֹ.

וּבְעוֹדֶנּוּ מְבַקֵּשׁ בְּיָגוֹן אֶת בְּנוֹ, בָּא אֲרִיאֵל, בִּפְקֻדַּת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לְהַפְחִיד אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּכָל מִינֵי פְּחָדִים. הוּא מִלֵּא אֶת לִבָּם אֵימָה בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְמַרְאוֹת אֲיֻמִּים, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵיהֶם עִם עֲדַת כְּלָבִים עַזִּים לּא-נִרְאִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִקְרֹעַ אוֹתָם לִגְזָרִים.

כַּאֲשֶׁר עָיְפוּ הָאֲנָשִׁים וְרָעֲבוּ מְאֹד, הִתְחַפְּשׂוּ אֲרִיאֵל וַחֲבֵרָיו וְלָבְשׁוּ צוּרוֹת מוּזָרוֹת, עָרְכוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן מָלֵא מַעֲדַנִּים וְנִגְּנוּ מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל נֶהְפַּךְ אֲרִיאֵל וְהָיָה לְעוֹף נוֹרָא, אֲשֶׁר נִפְנֵף בִּכְנָפָיו עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַכֹּל גָּז וְנֶעְלָם.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הוֹצִיאוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ לַהֲרוֹג אֶת הָעוֹף, אַךְ קִסְמֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשׂוּ אֶת עֲמָלָם לַשָּׁוְא.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיד אֲרִיאֵל, בְּעוֹדֶנּוּ לָבוּשׁ צוּרַת עוֹף נוֹרָא, לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּלְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע, כִּי כָל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר עָבְרָה עֲלֵיהֶם הִיא עֹנֶשׁ עַל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לַנָּסִיךְ הַטּוֹב פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

כַּאֲשֶׁר חָדַל מִדַּבֵּר, הִתְגַּלְגֵּל הָרַעַם וְהַפֵיוֹת רָקְדוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְפָנִים אֲיֻמִּים.

לֵב מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וַחֲבֵרָיו נִמְלָא פַחַד, כִּי יָדֹעַ יָדְעוּ אֶת עֲווֹנָם הַגָּדוֹל. אַךְ הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַנָּדִיב הוּא לְבַדּוֹ שָׁלֵו, יַעַן כִּי הוּא גָמַל רַק טוֹב לַקּוֹסֵם פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה הוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּלְבוּשׁ קוֹסֵם. הוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, כִּי רַב הָעֹנֶשׁ לָאֲנָשִׁים, אַחֲרֵי כָל הַפְּגָעִים וְכָל הַפְּחָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם מֵרֵאשִׁית הַסְּעָרָה, אַף רָאָה כִּי אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל נִחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יִסְלַח לָהֶם וְיָשׁוּב עִמָּהֶם לְמִילַנּוֹ, סָלַח לַעֲווֹנָם.

אַךְ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בְּיָגוֹן, כִּי בַּעֲווֹנוֹ טָבַע בְּנוֹ יְחִידוֹ בַמַּיִם, קָרָא אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ:

  • אַתָּה הֲשִׁיבוֹתָ לִי אֶת נְסִיכוּתִי, אַף אֲנִי אָשִׁיב לְךָ מַחְמַד עֵינֶיךָ.

וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל פִּי הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר שָׁם בֵּיתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לְהַבִּיט פְּנִימָה.

מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִבִּיט וַיַּרְא אֶת בְּנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ בָּרִיא וְשָׁלֵם וְהוּא מְשַׂחֵק עִם מִירַנְדָּה הַיָּפָה.

שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד. הוּא בִקֵּשׁ מֵאֵת מִירַנְדָּה, כִּי תִסְלַח לוֹ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אָבִיהָ. וְכַאֲשֶׁר אָמַר פֶרְדִּינַנְדְּ לְאָבִיו, כִּי מִירַנְדָּה תְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ שִׁבְעָתָיִם.

וּבְעֵת אֲשֶׁר הִשְׁתַּעַשְׁעוּ יַחְדָּו הֵעִיר אֲרִיאֵל אֶת הַמַּלָּחִים מִשְּׁנָתָם בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה וְכֻלָּם עָלוּ אֶל הַחוֹף לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂמְחָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשְׁבוּ כֻלָּם בָּאֳנִיָּה לָשׁוּב לְנֵיאַפּוֹל, אֲשֶׁר שָׁם חָגְגוּ פֶרְדִּינַנְדְּ וּמִירַנְדָּה אֶת חַג חֲתֻנָּתָם.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָזַב אֶת מַעֲשֵׂה קְסָמָיו בָּאִי וַיָּשָׁב אֶל מִילַנוֹ מוֹלַדְתּוֹ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בָּהּ וְלִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.

הַיָּם הָיָה שָׁקֵט וְתָכֹל, הַשָּׁמַיִם הִבִּיטוּ מִמַּעַל בְּבַת צְחוֹק נְעִימָה. וְרוּחוֹת קַלִּים נָשְׁבוּ בַּמִּפְרָשִׂים וַיִּשְׂאוּ אֶת הָאֳנִיָּה בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֲרִיאֵל עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הָאֳנִיָּה בְּשָׁלוֹם אֶל הַיַּבָּשָׁה, יָצָא לַחָפְשִׁי לְעוֹלָם וַיָּעָף לוֹ בְּקוֹל רִנָּה:

בַּאֲשֶׁר תָּמֹץ הַדְּבוֹרָה אָמֹץ גַּם אֲנִי,

בְּכוֹס הַפֶּרַח אָשִׂים מִשְׁכָּנִי,

שָׁם אֶשְׁכַּב עִם יִלְלַת הַיַּנְשׁוּף,

עַל גַּב הָעֲטַלֵּף אָעוּף,

אֲבַקֵּשׁ אֶת הַקַּיִץ הַנָּעִים;

אַךְ שָׂמֵחַ, אַךְ שָׂמֵחַ אֶהְיֶה

תַּחַת הַצִּיצִים בֵּין הָעֳפָאִים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר יותר מ־34381 יצירות מאת כ־1696 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם למעלה מ־10731 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!