יום יום לפני הצהרים הם מתכנסים בקפה הקבוע שלהם, ה“חלטורניקים” הללו, אנשי במות ליליות שונות. המוקיונים שבהם, המפליאים לעשות העוויות משונות, מעמידים עכשיו פנים סולידיים מאוד, וקשה לשפוט, מתי כשרונם השחקני בא לידי גילוי יותר, בשעת ה“הופעות” בערבים או עכשיו בקפה.
בוהימה. קריצות־עינים הדדיות. רמיזות מובנות רק להם בלבד. ברם, מאחורי כל אלה ניבט עצב כבד, סבל לבטי־קיוּם.
מבצר מעט מהווה להם חברם האתליט, שובר־הברזל. במבודד יושב הענק הזה, בירכתי הקפה, במקומו הקבוע ואינו מרבה שיחה. אבל כולם, כביכול, חשים עצמם שרויים בין כתפיו החסונות.
והנה הגיעוּ ימים, שגם מבצר זה התחיל מתמוטט. בהופעותיו תמול שלשום בקברט הזיע מאוד. אמנם, את מעשי גבורתו ביצע עד תום, אבל בקושי. כך לפעמים אנו רואים את הארי בכלובו, כיצד הוא מגרם את העצמות המוטלות לפניו ביגיעה רבה, בשארית כוחותיו. צער בעלי חיים!
עד… עד שכוס היגונים נתמלאה. ויהי יום ומקומו בירכתי הקפה נפקד. שובר הברזל נפטר אמש מהתקפת־לב.
“ויראו כי מת גיבורם” – –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.