¹

הבאנק הקולוניאלי היהודי בלונדון, שייסודו הוא פעולתה המעשית הראשונה של הציונות המדינית, גרם עוד לפני היווסדו לתשפוכת גדולה של דיו. כל אי־ההבנות האפשריות נוצרו באופן מלאכותי, אם לא נתהוו מאליהן. המתנגדים ניגשו בשקידה נלהבת לערפל ולסלף את הדבר הפשוט הזה. אבל לא היה כדאי להיכנס בפולמוס עם כל המתכוונים־להרע או עם קצרי־ההבנה. עתה הגיע הזמן לומר כמה מלים על מהותו ותפקידיו של הבאנק, שהפרוספקט והתקנון שלו נשלחים עכשיו מלונדון אל רחבי העולם.

הבאנק הקולוניאלי היהודי, כפי שהשם בעצמו כבר מעיד על כך ברוּרות, ישמש לצורכי ההתיישבות היהודית. והכוונה היא להתיישבות חקלאית ותעשייתית על הבסיס המשפטי הנודע.

דרוש היה זמן מסויים, עד שנוצרו כל התנאים המוקדמים, קודם שאפשר היה לחשוב על הקמת הבאנק ממש. אחד מן התנאים המוקדמים החשובים ביותר היה – הסברה לדעת־הקהל על מגמותיה ומטרותיה של הציונות. הקונגרסים שלנו, פרסומינו הכנים והמשכנעים, תרמו לכך הרבה. כיום אפשר לומר בוודאות, כי הציונות השיגה לעצמה בחוגים מדיניים רציניים את ההכרה, כי היא תנועה שהשפעתה המבורכת לא תצטמצם בתחום היהדוּת בלבד, אלא משמעותה תהיה תוספת כללית של ערכי תרבות. גם בכך אין כיום שום ספק, הציונות אין לה שום קירבה ושום קשר עם התנועות המהפכניות השונות. לא רעיון של הרס, אלא רעיון בניין הוא המונח ביסודה.

כל זה נאמר לעתים תכופות. מישהו יכול למצוא אולי שכבר חזרנו על הדברים תכופות יותר מדי. אבל נוסחות חדשות יש לשנן ולחזור ולשנן בלי די. צריך להטביע אותן בזכרון יפה־יפה. מובן, שבתנועה אסור לה שתצטמצם בתחומי הדיבורים בלבד. הציונים אינם דקלמנים. אין הם רוצים להשתכר מדיבורים, אלא להתעלות מתוך עבודה מפוכחת ושקדנית. הציונות נושאת עיניה אל עזרה־בעבודה בקנה־מידה רחב, עזרה עצמית לשם עבודה.

ולאחר שתיארנו את המטרה הזאת בבירור, וכפי שאנו מקווים גם באורח משכנע, בכוח הסברותינו הפּשוטות בתכלית, רוצים אנו להקים את המכשיר הכספי להגשמתן של התוכניות, שכבר נודעו לכל העולם.

מה יעשה הבאנק הקולוניאלי היהודי? הוא יעשה עסקים. הוא יטפל בכל העסקות הבאנקאיות ההגונות, אבל בזכות־עדיפות מיוחדת לאותן העסקות, המשמשות למטרה ההתיישבותית. בשעת ההחתמה המוקדמת על מניות, שנערכה כדי לבחון את מצב־הרוח הקיים בנוגע לייסודו של הבאנק, נתגלתה עוּבדה שיש בה משום אפתעה נעימה, שהבאנק נתחבב מיד על העם כבר בגלל שמו בלבד. האדונים המנהלים, חברי הדירקטוריון, נשתכנעו על־יסוד הידיעות שהגיעו אליהם בחדשים האחרונים מכל עבר, כי המוסד הזה יגיע במהירות בלתי רגילה להיקף־עסקים נרחב ביותר. העם המפוזר, שרבים בו אנשי המסחר, גילה מיד הבנה והתעניינות במוסד שעלה במחשבתנו. הבאנק הזה רשאי כבר כיום להביא בחשבון ציבור לקוחות מקאנאדה ועד ארגנטינה, ממצרים ועד טראנסוואל, ובוודאי בכל ארץ בעולם.

אבל אם גם יעסוק הבאנק הקולוניאלי היהודי בעסקות־באנק רגילות, הרי תפקידו אינו מתמצה בכך בשום פנים. הוא יתווך ברכישת שטח־ההתיישבות, ואחר־כך יממן את ההתיישבות. אין זה מן־הצורך וגם לא מן־החכמה לקבוע עכשיו את פרטי הדברים. אבל מיד לאחר שיגיעו הזכיונות הדרושים לידיהם של מנהלי הבאנק, יעשו את הצעד הבא וייסדו את חברות־הקרקעות. הוצאת מניות־הבכורה של חברת־הקרקעות, דוגמת ה־ Charterd Company²) תהייה בודאי העסק הגדול ביותר שיטפל בו הבאנק הקולוניאלי היהודי.

אלה הם בקווים כלליים תפקידיו של הבאנק, עד כמה שאפשר כבר עתה לראותם מראש. כל אדם רואה, זהו משהו מעשי, בר־הגשמה והגיוני. בתורת מוסד המבוסס על יסוד מסחרי מובהק – אם כי הוא נתון לפיקוחם של אנשי־אמונים, העושים זאת שלא על־מנת לקבל פרס, מתוך קפידה מדוקדקת על התנהגות ישרה – יעסוק הבאנק בעסקות כספים. ראשית, עסקות־הבאנק הרגילות, עם כל הסתעפויותיהן המודרניות. שנית, תיווך בעסקיה של אותה ממשלה, שממנה יש להשיג את זכויות ההתיישבות. שלישית, ייסודה של חברת־הקרקעות הגדולה, שנועדה להגשים את התוכנית הציונית למעשה.