רקע
ישראל אפרת
הַשִּׁיר הַחֲמִישִׁי: שְׁקַע, אֵל נוֹדֵד

 

I.    🔗

וּבַחַוָּה עַל יַד סֵלֶם הוּכַן חָג,

חַג שְׂרָף הַדֹּלֶב,1 וְהַפַּעַם בְּרֹב תְּכוּנָה

יַעַן אַחֲרוֹן הוּא, מְעֹרַב גִּיל וְעֶצֶב

שֶׁל מִשְׁפָּחָה כְּבוּדָה עוֹקְרָה שָׁרָשֶׁיהָ

מִקַּרְקַע דּוֹרֵי־דוֹרוֹת לְקַרְקַע חָדָשׁ.

הַיֶּרַח – שְׁבָט וַאֲוִירוֹ סִנְוֵר הִבְרִיק

בְּזִיו־שֶׁמֶשׁ נִתָּז עָל מֵעַרְבוֹת שֶׁלֶג.

וְהַיּוֹם מְחַמֵּם וְהַלֵּיל עוֹד קוֹפֵא,

וַחֲלִיפוֹת קֹר וָחֹם הַשְּׂרָף תַּטֵּפְנָה.

וּבַיַּעַר בְּמַצְבוֹת עֲצֵי־דֹלֶב זְקוּפִים –

בַּחוּרִים גְּבוֹהִים כְּבָר לְפִרְקָם בָּאוּ –

נִתְחָבִים בְּרָזִים וְעַל פִּיהֶם דְּלָיִים

בְּטוּרִים טוּרִים נֹכַח פַּאֲתֵי דָרוֹם,

וְקוֹל טִיף־טִיף בַּדְּמִי הַלְּבַנְבַן נִשְׁמָע:

שְׁתֵה, בֶן־אָדָם, אֶת הַדָּם הַמָּתוֹק

שָׁרָשַׁי מָצְצוּ מֵעִמְקֵי אֶרֶץ,

שְׁתֵה כָל עוֹד צַמַּרְתִּי שְׁחוֹרָה רֵיקָה;

עֵת צִיץ יָרֹק רִאשׁוֹן יוֹפַע, אֶסְגֹּר חָזִי

וְהַכֹּל לִי וּלְצָרְכִּי. וְהָאָדָם בָּא.

שְׁמַע! פַּעֲמוֹנֵי סוּסִים וּמִגְרָרוֹת

וְיָדַיִם מְרִיקוֹת דְּלָיִים אַחֲרֵי דְלָיִים

לְחָבִית גְּדוֹלָה. וּמִגְרָרוֹת גָּזוֹת,

וְשׁוּב טִיף־טִיף בַּדְּמִי הַלְּבַנְבַן יַעַן:

נְגִינָה סְפוּרַת צְלִילִים אַךְ הֵם דּוֹפְקִים

עַל כָּל לֵב הַיַּעַר וְהַהֲוָיָה כֻלָּהּ.

כַּךְ שָׁבוּעוֹת שְׁלשָׁה. וְהָאָב הַזָּקֵן

שֶׁל אֶבִּי סוֹבֵב הוֹלֵךְ בֵּין הַחַוּוֹת:

כַּבְּדוּנִי נָא וּבוֹאוּ לְחַוָּתִי

לְחַג הַשְּׂרָף, חַג אַחֲרוֹן לִי עִמָּכֶם.

וּבַמִּטְבָּח טְרוּדָה אֶבִּי בַּהֲכָנוֹת,

מְבַשְּׁלָה, מְלַבְּבָה לְבִיבוֹת. וְיַלְדָהּ דֶנִי

עַל כָּתְלֵי גִיגִיּוֹת וַעֲרֵבוֹת מְטַפֵּס

עַד עֵינָיו חוּמוֹת־חַמּוֹת נוֹצְצוֹת

מִתּוֹךְ קֶמַח פָּנָיו. וּבַפִּנָּה נָמָה

הַזְּקֵנָה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ וְחוֹלֶמֶת

עַל אֲבַטִּיחִים גְּדוֹלִים כְּחָבִיּוֹת,

חָבִיּוֹת יְרוֹקוֹת מְלֵאוֹת תִּירוֹשׁ אָדֹם;

תּוֹקַעַת הִיא סַכִּין בַּאֲבַטִּיחַ גָּדוֹל

וְתִירוֹשׁוֹ יַךְ פָּנֶיהָ כְּמוֹ מִמַּעְיָן.

הִיא לוֹקְחָה תִּירָס גְּדָל־גַּרְעִינִים וְעָלֶיהָ

לְהַרְחִיב אֶת יָדֶיהָ לֶאֱחֹז קְצוֹתָיו.

כַּךְ תַּחֲלֹם וּבִלְשׁוֹנָהּ תָּלֹק פִּיהָ

עַד תֵּעוֹר מֵחֲבָט! שָׁם גִּיגִית נָפְלָה

וְתַחְתֶּיהָ דֶנִי כֻלּוֹ צְחוֹק וְקֶמַח.

וְהִנֵּה בָא הַלַּיְלָה הַחֲגִיגִי.

לִפְנֵי הַבַּיִת תַּחַת סַהַר מָלֵא,

דְּוָדִים שְׁלשָׁה תְּלוּיִים עַל מְדוּרוֹת.

בְּדוּד אֶחָד הוֹלֵךְ וּמִתְבַּשֵּׁל שְׂרָף,

רוֹתֵחַ מִתְבַּעְבֵּעַ מַקְטִיר קְטָרְתּוֹ,

וּפוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים מֵסִיר מֶנּוּ

כָּל זֻהֲמָה, כָּל קֶצֶף צָף עַל שִׁטְחוֹ

עַד יְהִי לְעָסִיס סָמִיךְ וּכְעֵין עַנְבָּר.

בַּשֵּׁנִי כְבָר מִתְבַּשֵּׁל אוֹתוֹ עָסִיס

רוֹתֵחַ מִתְבַּעְבֵּעַ מַקְטִיר קְטָרְתּוֹ.

וְהַפּוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים יוֹצֵק תּוֹכוֹ

מְעַט חָלָב, בֵּיצָה – סְגֻלָּה הִיא לְטָהֳרָה –

עַד יְהִי לְנֹפֶת־צוּף, שֶׁמִּי הָאָדָם

וְלֹא יֹאהַב לָשִׂים אֶצְבַּע בָּהּ וְלָלֹק?

וּבַשְׁלִישִׁי מִתְבַּשֶּׁלֶת כְּבָר הַנֹּפֶת

הַמִּתְבַּעְבַּעַת אַט וּמַעֲלָה קְטָרְתָּהּ,

וְהַפּוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים שׁוֹפֵךְ מֶנָּהּ

אֶל תּוֹךְ אַגָּנוֹת, שָׁם מִיַּד תִּתְקַשֶּׁה

וּתְהִי לְסֻכָּר מַמְתִּיק כָּל הַמְרוֹרוֹת.

וְכָל הָאֹפֶל מְקֻטָּר, מָתוֹק: שְׁלַח

לְשׁוֹנְךָ, אָח, וְלַקֵּק אֶת הַלַּיְלָה!

וְאֹחִים וְתִנְשָׁמוֹת וַעֲטַלֵּפִים

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁמֵּעַל לַמְּדוּרָה עָפִים

וְצוֹרְחִים מִשִּׁכָּרוֹן. וְהָאוֹרְחִים

בְּמִגְרָרוֹת וּפַעֲמוֹנִים בָּאִים, בָּאִים:

הַגְּדוֹלִים אֶל הַגֹּרֶן וּבְנֵי נֹעַר

בַּחוּץ מִתְעַכְּבִים, חוֹפְנִים שֶׁלֶג זַךְ

וְשׁוֹפְכִים עָלָיו סֻכָּר חַם הַנִּקְרָשׁ חִישׁ,

וּמַאֲכַל־מְלָכִים חוֹתֵךְ בְּקִפְאוֹנוֹ

וּמְפַיֵּס בִּמְתִיקוּתוֹ קִרְבָּם נָמֵס.

וְקֻנְדֵּסִים קְטַנִּים מְפַתִּים כְּלָבִים לָשִׂים

בְּקֻבַּעַת צִמִיגָה שֶׁל הַנֹּפֶת פִּיהֶם.

כֹּה טוֹבָה הִיא לַחֵךְ הַכַּלְבִּי, אַךְ חֲבָל:

מְתִיקוּת שַׁעֲוִית זוּ אֶת פִּיהֶם תַּדְבִּיק,

עַד רָצִים הֵם לַעֲבָרִים גּוֹנְחִים מְיַבְּבִים,

וְשׁוֹבָבִים בְּצְחוֹק־גִּיל אַחֲרֵיהֶם רוֹדְפִים.


וּבַגֹּרֶן מְחַלְּקָה אֶבִּי אֶת הַלְּבִיבוֹת, –

עוֹד אֵשׁ הַתַּנּוּר תּוֹכָן, וְעַל פְּנֵיהֶן

צִפּוּי עַנְבָּר מֻתָּךְ שֶׁל עֲסִיס הַדֹּלֶב –

רִאשׁוֹנָה לְזִקְנֵי־אוֹרְחִים חוֹבְשֵׁי סַפְסָל

לְיַד הַכֹּתֶל, אַחַר גַּם לַצְּעִירִים,

וְאַחַר לַקֻּנְדֵּסִים פָּרְצוּ פְּנִימָה.

וּבֵין רַעְיוֹתֶיהָ כְּבוּדָה וַהֲדוּרָה

אֵם אֶבִּי יוֹשְׁבָה לְבוּשַׁת מֶשִׁי שָׁחוֹר

כְּוִיקְטוֹרְיָה הַמַּלְכָּה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ.

וְהַזָּקֵן אֲבִי אֶבִּי הַשָּׁחוֹחַ

מִתְחָרֶה עִם צְעִירִים שָׁם בַּפִּנָּה

סְבִיב שֻׁלְחָן גְּדוּשׁ לְבִיבוֹת וְסִפְלֵי קָפֶה:

מִי יוֹסִיף בְּרוֹת וּגְמֹעַ עַד לְבַלּוֹת

חֲבֵרָיו כֻּלָּם, כֶּתֶר־גְּבוּרָה יִנְחָל.

וּבְאֶמְצַע הַגֹּרֶן שְׁלשָׁה זִקְנֵי סֵלֶם:

כֹּמֶר חֵרֵשׁ, גַּבַּאי עִוֵּר, שַׁמָּשׁ חִגֵּר,

עוֹמְדִים דָּנִים בְּקַלִּיפוֹרְנִיָּה הָרְחוֹקָה

שֶׁזְּהָבָהּ רֶשֶׁת־שָׂטָן הוּא לְאָדָם.

סָח הָעִוֵּר: אוֹמְרִים, עֶלֶם אֶחָד גִּלָּה

שָׁם אוֹצָר רָב אַךְ קָפְצָה מִן הָאוֹצָר

צְפַרְדֵּעַ־פָּז וּבָלְעָה אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו.

סָח הַחִגֵּר: אוֹמְרִים, אֶחָד פָּתַח בּוֹר

שֶׁכֻּלּוֹ פָז וּבְגִיל אֶל תּוֹכוֹ קָפַץ

וְתֵיכֶף חָשׁ יַד־סֵתֶר תֹּאחַז רַגְלוֹ

וְאִישׁ לֹא שָׁמַע צַעֲקוֹ וְכָכָה גָוַע.

סָח הַחֵרֵשׁ: כַּךְ שָׁמַעְתִּי. אוֹמְרִים שָׁמָּה,

לֹא עָבַר אֱלֹהִים נְהַר מִיזוּרִי,

וּגְבָרִים עוֹזְבִים שָׁם אֶת רַעְיוֹת בְּרִיתָם,

וְהֶפְקֵר, הֶפְקֵר שָׁם עַל אַדֲמַת זָהָב,

וְכָל דָּת וְקֹדֶשׁ גֹּרְשׁוּ מֵאָהֳלֵיהֶם.

וְאֶבִּי שָׁבָה וְהַזְּקֵנִים מְשִׁיבִים

צַלָּחוֹת רֵיקוֹת לָהּ עִם בִּרְכוֹת לִבָּם:

"אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בַּשָּׁנָה כָעֵת חַיָּה

בִּמְדִינָה שָׁם רְחוֹקָה תִּזְכּוּ לִבְרֹז

שׁוּב יַעֲרוֹת דֹּלֶב, וְהַשְּׂרָף לֹא יֵרַע

מִשָּׁנָה זוּ". וְעֵינֵיהֶם מְלַוּוֹת אוֹתָהּ,

מַחֲלִיקוֹת זֵר־הַדָּגָן שֶׁעַל רֹאשָׁהּ,

זְקִיפוּת תָּאֳרָהּ וְגֵוָהּ חַם וְחָסִין;

וְגַם הַזְּקֵנָה תֵּחַם תִּתְגַּעְגֵּעַ

עַל יְצִיר נְעוּרִים זֶה פּוֹרֵחַ רַעֲנָן

עוֹד טֶרֶם צֵאתוֹ. וְהַזָּקֵן שָׁם בַּפִּנָּה

עוֹד יַעַשׂ נִפְלָאוֹת: מַעְגַּל הַמִּתְחָרִים

אַט הוֹלֵךְ וּמִתְקַטֵּן. אֶחָד אֶחָד

נִכְנָעִים הֵם בִּצְחוֹק וּבְיָד עַל כֶּרֶס.

אַךְ פִּיו עוֹד כּוֹסֵס וּזְקַן־שֵׂיבוֹ קָלוּשׁ

לִצְדָדִים נָע בְּלִי הֶרֶף, עַד הָאַחֲרוֹן

מִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן; אוֹ אָז יַפְסִיק

וּבְעֵינָיו קְטַנּוֹת כַּסְפִּיּוֹת יִתְחַיֵּךְ:

הַבּוּז, בְּנֵי נֹעַר, דּוֹר שֶׁל קְטַנֵּי־כֶרֶס!

וְהַכֹּל סְבִיבוֹ מוֹחֲאִים כָּף לַזָּקֵן.


אַךְ תּוֹר בְּנֵי נֹעַר בָּא בְּהָחֵל מְחוֹלוֹת.

אָז גֵּוֵי־רֹךְ לִצְלִילֵי־רַעַד שֶׁל כִּנּוֹר

כִּבְמַשַּׁב רוּחַ עָנֹג נָעוּ. וְאֶבִּי

חֲלִיפוֹת עִם כָּל רַעְיוֹתֶיהָ רִקְּדָה,

וְאַחַר גַּם עִם פּוֹעֲלֵי הַחַוָּה,

וְאַחַר גַּם עִם זִקְנֵי חַוּוֹת שְׁכֵנוֹת,

וְחֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, יֵשׁ גַּם עָצְמָה עֵינָהּ

כְּמוֹ רִקְּדָה תּוֹךְ נִשְׁמָתָה עִם עֲבָרָהּ,

עִם שַׁדְמוֹת עַרְשָׂהּ, קָמָה, פָּרוֹת, עֵצִים,

עִם כֹּל שֶׁיָּדְעָה. חִבְּבָה עַד הֲלֹם.

וְכָל הָעֵינַיִם פָּנוּ רַק אֵלֶיהָ.

חֲרִישִׁיּוֹת מִתְאַפְּקוֹת תְּנוּעוֹתֶיהָ

כַּחֲרִישִׁיּוּת מִתְאַפְּקָה שֶׁבַּיָּגוֹן

הַמּוֹקִיר כָּל הַגָּז אַךְ גַּם הַבָּאוֹת – –

כַּךְ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָז הָאוֹרְחִים,

בְּפֶתַח־גֹּרֶן מַצְלִיף עַל הַשֶּׁלֶג

פַּס־אוֹר אֲדַמְדַּם, זוּגוֹת זוּגוֹת פָּרְשׁוּ:

סְעוּ לְשָׁלוֹם, אַחִים, וִיהִי אֵל עִמָּכֶם!

וַאֲחָדִים מָחוּ דִמְעָה מֵעֵינֵיהֶם.

שׁוּב פַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ, מִגְרָרוֹת נֶעֶלְמוּ,

מִתַּחַת דְּוָדִים כָּבוּ כְבָר הַמְּדוּרוֹת;

אַךְ הָאֲוִיר עוֹד מְקֻטָּר רֵיחוֹת מְתוּקִים,

וּמִתְעוֹפְפִים עוֹד אֹחִים וְתִנְשָׁמוֹת,

וְרִאשׁוֹן רוּחַ חַם אֲבִיבִי נֵעוֹר.


וּבֹקֶר לְיַד הַפֶּתַח שֶׁל הַגָּדֵר

עֲגָלוֹת שְׁתַּיִם עָמְדוּ. בָּרִאשׁוֹנָה

עֲרֵמוֹת כָּרִים,כְּסָתוֹת, תֵּבוֹת מָזוֹן;

וַעֲלֵיהֶם אֶבִּי, וְעַל יָדָהּ דֶנִי

שֶׁעֵינָיו רַחֲבוֹת פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת.

וְהוֹרֵי אֶבִּי יוֹשְׁבִים עַל סַף בֵּיתָם:

רַק רֶגַע אֶחָד עוֹד עַד יַעַזְבוּ נֵצַח.

וּבַעֲגָלָה שְׁנִיָּה מְלֵאַת־צְרוֹרוֹת חִכּוּ

הַבְּעָלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁל הַחַוָּה.


 

II.    🔗

מִבּוֹסְטוֹן עַד לְפַנַּמָּה בִּסְפִינָה,

וְאָז בַּעֲגָלָה לְרֹחַב פַּס אֲדָמָה,

וְשׁוב בִּסְפִינָה אֶל חוֹף סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ –

דֶּרֶךְ אָרֹךְ מִנִּי זֶה שֶׁל לוּנְטְ וַחֲבֵרָיו

אַךְ פְּחוּת־חַתְחַתִּים. רַבַּת עָמְדָה אֶבִּי

לְיַד מַעֲקֵה סִפּוּן מְגַלְגְּלָה בְּמֹחָהּ

דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹזְרִים לְעִיר סֵלֶם:

וְכִי מִי לֹא יֵדַע שָׁם אֶת עֶזְרָא לוּנְטְ?

לוֹ חֶלְקָה גְדוֹלָה עַל יַד סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ,

וְכוֹרֶה הוּא מַצְלִיחַ מֵאֵין כָּמֹהוּ.

(לוּ שָׁבוּ מִנִּי זְמָן מְאֻחָר יוֹתֵר,

סִפּוּרִים כַּמָּה שׁוֹנִים יָכְלוּ סַפֵּר

בְּאָזְנֵי סֵלֶם), וּבַמַּיִם סָקְרָה

אֵיךְ עֶזְרָא מְחַכֶּה שָׁם בְּפֶתַח אָהֳלוֹ

וְרָץ בְּגִיל אֵלֶיהָ וְאֶל דֶנִי.

אַךְ רְאִי־הַמַּיִם הֶרְאָה לָהּ מַדּוּחִים;

הוּא לֹא חִכָּה לָהּ בְּאֹהֶל עַל חֶלְקָתוֹ

וְעַל מִכְרֵהוּ חֻפַּשׂ וְאֵינֶנּוּ.

הוֹרֶיהָ נִחֲמוּהָ: הֵן לֹא יֵדַע

אֶת זְמַן בּוֹאֵנוּ. וַדַּאי חִישׁ יִמָּצֵא.

וּבַמְזֻמָּנִים שׁהֵבִיאוּ יָצְרוּ

מֶשֶׁק רָחָב שֶׁל יְבוּל עַל אַדְמַת לוּנְטְ

עִם עוֹבְדִים שְׁחוּזֵי שָׂפָם צָרֵי עַיִן

מִשְׁתַּחֲוִים: סִי, סֶנְיוֹר! אוֹ: סִי, סֶנְיוֹרָה!

וְאֶבִּי טִפְּלָה דֹּם בְּצָרְכֵי מֶשֶׁק שׁוֹנִים:

הוֹלִיכָה כַדֵּי חָלָב, חִבְּצָה, גִּבְּנָה.

אַךְ יֵשׁ הִפְסִיקָה רֶגַע: אוּלַי זְנָחָהּ.

הֵן יֵשׁ יְנֻתְּקוּ קְשָׁרִים מִתּוֹךְ מֶרְחָק.

אָמְנָם חוּטֵי נֶפֶשׁ אִשָּׁה הֵם כְּזָהָב

דַּק־דַּק וְעַד קְצֵה־עוֹלָם תּוּכְלוּ מָשְׁכוֹ;

וְאוּלָם רִגְשׁוֹת גֶּבֶר, בָּם יֵשׁ סִיג

הַמְחַזְקָם, אַךְ גַּם מְנַפְּצָם עֵת יִמָּתְחוּ.

אַךְ לֹא, לֹא הוּא. וְאוּלַי מֵת אוֹ הוּמַת?

הֵן רַבִּים מְתֵי־בְלִיַּעַל כַּאן הִתְלַקְּטוּ.

וְאוּלַי חוֹלֶה הוּא וּבְאֹהֶל דַּל

אֵי־שָׁם יִשְׁכַּב לוֹחֵשׁ: אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אֶבִּי?

וּבְמַגַּע יָד עַל מִצְחוֹ הַקּוֹדֵחַ

אוּלַי יָכְלָה לַהֲשִׁיבוֹ לְאֵיתָנוֹ.

אָז חָשָׁה כְּמוֹ עַל סַף שִׁגָּעוֹן עָמְדָה,

בְּלִי דַעַת עִם אֵיזֶה אָסוֹן תַּעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן,

עִם אֵיזֶה צַעַר עָלֶיהָ הֻטַּל לִחְיוֹת;

וּבְאֶחָד יוֹם הִפְקִידָה אֶבִּי יַלְדָּהּ

בִּידֵי הוֹרִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ עוֹד לְנַחֲמָהּ,

וַתֵּצֵא לִמְצֹא צַעֲרָהּ וְחֶשְׁבּוֹנָהּ.


בְּדַרְכֵי אָבָק בֵּין אֲנָשִׁים גַּסִּים

נָדָה אֶבִּי וּסְבִיב רֹאשָׁהּ זֵר הַדָּגָן:

הֲתֵדְעוּ אִישׁ, שְׁמוֹ עֶזְרָא לוּנְטְ מִסֵּלֶם?

כֵּן, מִי לֹא יֵדַע עֶזְרָא לוּנְטְ אַךְ אַיּוֹ?

הֵם מָשְׁכוּ כְתֵפָם, פְּרָקִים גַּם בְּלִגְלוּג.

יֵשׁ גָּחֲנָה לְיַד נַחַל וּבְאַגָּנָהּ

מָצְאָה טֶרֶף לָהּ לְיָמִים אוֹ לְשָׁבוּעַ;

וַתְּהִי כְְּרוּת עֵת הָלְכָה אַחֲרֵי קוֹצְרִים

שֶׁחֶמְדַּת־תֻּמָּהּ עַצְמָה הָיְתָה תְרִיסָהּ,

וְעַד הֻצַּת לַהַט בְּעֵינֵי הַבַּחוּרִים

נָגוֹזָה וְאֵינֶנָּהּ. פַּעַם הִשְׂתָּרְכָה

עֲיֵפָה אֶל תּוֹךְ אֶחָד מֵהַבָּתִּים

שָׁם סָבְאוּ כוֹרִים שֵׁכָר רָע וְאִבְּדוּ

בִקְלָפִים וּבְרוּלֶטָה צְרוֹרוֹת־פָּז.

עוֹד אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם וּבַעַל הַבַּיִת

בִּצְחוֹק נִתְעָב קִדְּמָהּ, הֶחֱלִיק אֶת פָּנֶיהָ:

"הַכּוֹרִים כֻּלָּם שׁוֹחֲרִים בֵּית מַרְזֵחַ,

וּלְחַסְרֵי בַיִת זֶהוּ בֵית מִקְלָטָם.

עִבְדִי כַאן, יוֹנָתִי, וְתָשִׁירִי שִׁירִים,

תְּרַקְּדִי עִם פַּיָּרִים, תִּשְׁתִּי אִתָּם;

כֻּלָּם יִהְיוּ כַפָּרָתֵךְ, וְסוֹף־סוֹף

גַּם בְּחִירֵךְ תִּמְצְאִי, אִם תִּרְצִי בוֹ".

הִיא עָמְדָה רֶגַע, כֻּלָּהּ חִיל וְגֹעַל.

עֵינָיו דְּלוּחוֹת קְטַנּוֹת, שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה

כְּשֹׁקֶת בָּלְטָה, לְחָיָיו אִי־מְגֻלָּחוֹת

מְלֵאוֹת קִלְחֵי זָקָן כְּפִגְרֵי זְבוּבִים

עַל נְיָר מְסֻכָּר. “לֹא”, הִיא שִׁוְּעָה, “לֹא!”

וְנָסָה, וְהוּא בִצְחוֹק פִּגּוּלוֹ נִשְׁאַר

וּמָחָה רִיר שֶׁרָר מִתּוֹךְ הַשֹּׁקֶת.


אַךְ צָדַק מְנֻוָּל זֶה בִּדְבַר מִקְלָטָם

שֶׁל כָּל הַכּוֹרִים. וְעֵת עָיְפָה לָנוּד

וְלֹא יָדְעָה יוֹתֵר עַל מְקוֹם מְבֻקָּשָׁהּ

מֵעֵת הִתְחִילָה, אָז לְכַהֵן בָּאָה

בְּבָתִּים אֵלֶּה. וּבְעֵינַיִם עֵרוֹת:

אוּלַי שָׁם הוּא, שָׁם, וּבְלֵב מֵעֶלְבּוֹן שׁוֹאֵג,

לַגְּבָרִים חִלְּקָה גִיל. וּבְשִׁבְתָּהּ אִתָּם

לִפְנֵי כוֹסוֹת שֵׁכָר וְלִבָּם נִפְתַּח לָהּ,

הִתְמַלְּאָה רַחֲמִים עַל יְלָדִים גְּדוֹלִים

שֶׁנִּתְעוּ הַרְחֵק וְלֹא יוּכְלוּ צֵאת

מִיַּעַר הַגּוֹרָל; אָז כְּאֵם יְקָרָה

הִטִּיפָה לָמוֹ צְרִי שֶׁנָּפַל גַּם

עַל פִּצְעֵי לִבָּהּ וּמַכְאוֹבָהּ הֵקֵל.

אַךְ בְּאַשְׁמוֹרָה שְׁלִישִׁית שֶׁל הַלֵּיל עֵת שָׁבָה

לִבְדִידוּת חֶדְרָהּ וּבְגָדֶיהָ פָרְקָה,

יֵשׁ עָמְדָה נִלְאָה וּבוֹחֶלֶת, נוֹשֵׂאת

זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחֲשׂוּפוֹת אֶל עֵינֶיהָ

מוּסַבּוֹת אֶל הַצַּד לְבִלְתִּי הַבֵּט

בַּגֵּו הַזֶּה חֲבוּק יְדֵי הַגְּבָרִים;

רֶגַע עָמְדָה כַּךְ עֲרוּמַת־גֵּו וָנֶפֶשׁ,

אָז כִּבְּתָה נֵר, הִתְחַבְּטָה עַל מִטָּתָהּ,

וְכִתְפֵי־צְחוֹר הִתְיַפְּחוּ בִדְמִי חֶדְרָהּ.


 

III.    🔗

וְעֶזְרָא נָד לְאֹרֶךְ נְחָלִים רַבִּים

וּלְמִכְרוֹת רַבִּים בָּא. זְקָנוֹ צָמַח

מְעֹרַב־שֵׂיבָה. תַּחַת גַּג מִגְבַּעְתּוֹ

גַּם צִפֳּרָיו הָפְכוּ שֵׂיבָה, וְעַל פָּנָיו

חִיּוּךְ אִלֵּם אֻמְלָל. מִכָּל נִסְיוֹנוֹתָיו,

מַאֲמַצָּיו, עֲלִיּוֹתָיו וּנְפִילָתוֹ,

וּרְאוֹתוֹ מִיתוֹת רַבּוֹת בְּרֶגַע אֶחָד,

לֹא נִשְׁאַר הָגִיג בּוֹ, לֹא נִשְׁאַר רֶגֶשׁ.

נֶעֱלָבִים פָּרְשׁוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ מַעֲמַקָּיו,

וּמַה יֵּשׁ לְדַבֵּר? אִם לַפָּנִים צֹרֶךְ

לָשֵׂאת אֲרֶשֶׁת־מַה תְּהִי רַק חִיּוּךְ.

וְלֹא הִכִּירוֹ אִישׁ. יֵשׁ הִלֵּךְ פַּחַד,

וְיֵשׁ עוֹרֵר חֶמְלָה, אֹכֶל נִתַּן לוֹ,

וְהוּא אָכַל דֹּם וְחִיֵּךְ לְתוֹךְ קַעֲרָתוֹ,

וְיֵשׁ נָד וְחִיֵּךְ רָעֵב יָמִים רַבִּים.


אָז בָּא לְסַן־פְרַנְצִיסְקוֹ שֶׁלִּפְנֵי

שְׁנוֹת־מִסְפָּר עֵת אֲחֻזּוֹת חִלֵּק שָׁם

מְרֻבָּע קָטָן הָיְתָה וּמֵאָז

הִשְׂתַּגְּשְׂגָה הִתְרַחֲבָה עַד לְעִיר

עִם רְחוֹבוֹת הוֹמִים צְפוּפֵי עַזֵּי־מְתִים

בְּכָתְנוֹת־שָׁנִי וַאֲבַק־פָּז בָּאַבְנֵט,

עִם מִקְדָּשִׁים מְפֹאָרִים לֶאֱלִיל גִּיל,

עִם עֵינֵי קְדֵשׁוֹת מְשַׂקְרוֹת בְּעַד חַלּוֹנוֹת,

עִם זֻלּוּת־זָהָב נוֹהֲגָה מֶרְכַּבְתָּהּ

בָּהּ זוּג נֶאֱהָבִים: הֶפְקֵר וְהוֹלֵלוּת,

וְשׁוֹט שַׁחֲצָנִי עַל סוּסֶיהָ תַּצְלִיף.

וּרְאֵה, בַּקֶּרֶן שָׁם בְּתוֹךְ הַדְּחַק

אִישׁ יוֹשֵׁב רָכוּב כְּפֶסֶל גִּבּוֹר חַיִל,

וְנַעַר מְצַחְצֵחַ טַלְפֵי סוּסוֹ.

וְאֵי־שָׁם קוֹל יְרִיָּה. אָדָם נָפַל,

וְזֶרֶם רַעַשׁ הָרְחוֹב לֹא קָפָא רֶגַע –

עִיר גְּדוֹלָה וְלֹא לָאֵל כִּי אִם לַשָּׂטָן.


וְלֵיל אָפֵל רַד וּשְׁאוֹן הָרְחוֹבוֹת שַׁךְ.

הַתְּרִיסִים הוּגְפוּ דֹם. לִרְגָעִים זֹרַק

פַּס־אֵשׁ אֶל תּוֹךְ הַלֵּיל עִם נֵתַח נְגִינָה

מִדֶּלֶת נִפְתְּחָה לְבֵית מַרְזֵחַ.

לוּנְטְ בָּא לְבַיִת בְּשֵׁם “עַכָּבִישׁ־זָהָב”

שֶׁשָּׁמְעוֹ אָז בְּכָל הַמְּדִינָה הָלַךְ,

וְעַל יַד הַפֶּתַח יָשַׁב. בַּיִת אָרֹךְ

עַד קִיר לֹא יִרְאֶה קִיר, וְגֵהוּץ זָל

מְשַׁוֵּע מִנִּי בִּרְקֵי הַנִּבְרָשׁוֹת

וּמַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִסְגְּרוֹת הַזָּהָב.

רְאֵה, שָׁם אֶבִּי עַל יַד מִמְכַּר־שֵׁכָר.

תּוֹךְ מַעְגַּל סוֹבְאִים שָׁרָה הִיא שִׁירֶיהָ,

חֲרִישִׁים צְנוּעִים נוּגֵי־הַגַּעְגּוּעִים

שֶׁל בְּנוֹת נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה עַל מְאַהֲבֵיהֶן,

שֶׁל רַעְיוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן הַדַּיָּגִים

שֶׁמָּצְאוּ קִבְרָם תַּחַת גַּלֵּי יָם,

וְשֶׁל אִמּוֹת שְׁכוּלוֹת; וְהַכּוֹרִים סָבִיב

הֲלוּמֵי שֵׁכָר שׁוֹמְעִים וְנִזְכָּרִים

בְּבַיִת־קֵן וְאֵם וְרַעְיָה מְחַכּוֹת,

וּבִקְצוֹת עֵינֵיהֶם צָצוֹת טִפּוֹת דֶּמַע;

וּלְיַד הַפֶּתַח יוֹשֵׁב לוּנְטְ וּמְחַיֵּךְ.

וּמַחֲצִית שְׁנִיָּה שֶׁל הַבַּיִת קֹדֶשׁ

לִקְלָפִים וּלְרוּלֶטָה. אֶל כָּל שֻׁלְחָן

מְסֻבִּים כּוֹרִים, צְרוֹרוֹת־פָּז עַל צִדָּם;

וְאֶחָד בְּמִגְבַּע־מֶשִׁי יוֹשֵׁב נֶגְדָּם

כְּגוֹרָל שׁוֹתֵק, וּבְאֶצְבָּעוֹת שְׁמֵנוֹת

עִם טַבְּעוֹת זָהָב יָסֵב כַּפְתּוֹר גַּלְגַּל

אוֹ מְחַלֵּק אַט הַקְּלָפִים אֶל הַמְסֻבִּים

וּבְמַגְרֵף קָט הַצְּרוֹרוֹת אֵלָיו יֶחְתֶּה.

וּסְבִיב כָּל שֻׁלְחָן עוֹמְדִים פּוֹחֲחִים,

שֶׁתּוֹרָם עָבַר כְּבָר וְכָל חַיֵּיהֶם

רַק לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַמְאֻשָּׁרִים

הַיּוֹשְׁבִים עוֹד לְיַד הַשֻּׁלְחָן. שׁוּר!

שָׁם אוֹתוֹ עֶלֶם שְׁחַרְחַר. הָהּ פְרַקְלִיטִי,

לֹא תָשׁוּב עוֹד לַנָּאוָה בַּעֲיָרָתְךָ?

שָׁם בַּעַל הֶחָנוּת, שְׁמַנְמַן וְקֵרֵחַ, –

לֹא תִשְׁלַח עוֹד בָּנֶיךָ לְמִכְלָלוֹת,

וְלֹא תוֹבִיל עוֹד לַחֻפָּה אֶת בְּנוֹתֶיךָ?

וְשָׁם כֹּמֶר סֵלֶם, הָהּ גַם אַתָּה כַאן?

וּמִקְדַּשׁ־הוֹד עִם כִּפַּת־זָהָב אַיּוֹ?

הַאֵין כָּל תִּקּוּן עוֹד לְבֵית מִקְדָּשְׁךָ

רְעוּעַ־גַּג וְשַׁח וּמְרֻפַּט עוּגָב?

וְשָׁם, הַעוֹדְךָ כַּאן, זְקַנְקַנִּי? מָתַי

תִּקְנֶה שְׂדֵה הַכַּרְפַּס עִם מָאתַיִם כּוּשִׁים

וְאִשָּׁה עַל מַרְפֶּסֶת? – כֻּלְּכֶם, כֻּלְּּכֶם,

וּבֵין הַפּוֹחֲחִים הָעוֹמְדִים תַּעַמְדוּ.

מַה קָּרָה? דַּלּוּת קְרוּעָה בְלוּאָה זוּ

מִמְּדִינָה כֻּלָּהּ זָהָב אֵיךְ תִּוָּלֵד?

וְאֵי כָל הַחֲלוֹמוֹת, כָּל מַאֲוַיֵּי לִבְּכֶם,

וּמֶרֶץ עֹז שֶׁנִּפְתַּל עִם אֵיתָנִים?

            אֲנַקֵּר אֶת כָּל הָר וְגִבְעָה,

            כָּל נָהָר כָּל יְאוֹר אַחֲרִיבָה. –

הֲלָקְחָה אִתָּה לוֹלָה הַכֹּל, הַכֹּל,

וְנִשְׁאַרְתֶּם רֵיקִים מְרֻפֵּי יָד וְרָצוֹן?

כִּמְשַׂחֲקִים אַחֲרֵי רֶדֶת פַּרְגוֹד־חָזוֹן

אֲסָפְכֶם כַּאן הַגּוֹרָל וְהִצִּיגְכֶם:

הִשְׁתַּחֲווּ נָא אֻמְלָלִים, חַיְּכוּ קִמְעָה.

חֲזוֹן נְכָאִים הָיָה אַךְ הוּא עָבַר!

וְשָׁם עַל יַד הַפֶּתַח יוֹשֵׁב לוּנְטְ

וּמִשֵּׂיבַת זְקָנוֹ עַד צִפֳּרָיו־שֵׂיבָה

מִשְׂתָּרֵעַ חִיּוּךְ רָחָב. מַה יְחַיֵּךְ?

הֲיֵדַע יָבִין כֹּל? וְשׁוּב, שָׁם אֶבִּי.

“לְחַיַּיִךְ, אֶבִּי!” כּוֹרִים מְרִימִים אוֹתָהּ

וְעַל שֻׁלְחָן בִּרְזֵי שֵׁכָר יוֹשִׁיבוּהָ.

כְּבָר שִׁכָּרוֹן רָטֹב צָמֹג עַל פָּנֶיהָ

וּבְעֵינֵי־תְכֶלְתָּה אֵד, וְכָל הַבַּיִת

עַל נִבְרְשׁוֹתָיו וְקָדְקֳדֵי גְבָרָיו

אַט הֵחֵל סוֹבֵב וּמִתְרַחֵק מֶנָּה.

“שִׁירִי שִׁיר־הָעֶרֶשׂ, אֶבִּי”. וְהִיא שָׁרָה:

        נוּמָה יַלְדִּי, סְגוֹר עֵינֶיךָ,

            שֶׁמֶשׁ שָׁקַע גָּז;

        בַּמֶּרְחַקִּים חוֹצֵב אַבָּא

            מִתּוֹךְ סְלָעִים פָּז.


        תִּגְדַּל תִּרְאֶה הֵיכְלֵי זָהָב,

            גַּגָּם יִגַּע עָב;

        וּבַחֲדָרִים יַלְדֵי־חֶמֶד

            יִגְדְּלוּ בְלִי אָב.

הִיא הִפְסִיקָה. מִלְּפָנֶיהָ בָחוּר חָסוֹן,

כְּבַד גּוּף וְיָדָיו תְּלוּיוֹת כְּמַגְרֵפוֹת,

פְּקוֹלֵי־שַׂעֲרוֹ שְׁחוֹרִים וּמִזְדַּקְּרִים,

אַךְ עָמֹק תַּחַת מִצְחוֹ עֵינֵי בֹקֶר

מִתְבַּקְעוֹת תְּכֻלּוֹת תַּחַת שַׁחֲקֵי לַיְלָה.

הִיא הִבִּיטָה רֶגַע וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ

עַל בְּרַק נִבְרָשׁוֹת וְקָדְקֳדֵי גְבָרִים

סִבּוּבוֹ הִפְנָה אַט לְעֵבַר שֵׁנִי.

הִיא לָקְחָה כּוֹס. עוֹד קָט וְתָרִיק אוֹתָהּ

עַל פָּנָיו הַמּוּרָמִים. פִּתְאֹם צְרִיחָה

הִתְפָּרְצָה מִתּוֹךְ חָזָהּ צְרוּדוֹת: אֶרִיק!

וּמִתְעַלֶּפֶת נָפְלָה תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו.


הִיא הָשְׁכְּבָה עֲצוּמַת הָעֵינַיִם

עַל שֻׁלְחָן שָׁם יָשָׁבָה. מַיִם הוּבְאוּ,

חַלּוֹנוֹת נִפְתְּחוּ, הַכּוֹרִים עָמְדוּ

בְּמַעְגָּל שֶׁל עֵינַיִם קְפוּאוֹת־צַעַר.

הֵם חִבְּבוּ אוֹתָהּ, מָצְאוּ בָהּ הַתֹּם

שֶׁגַּם הַשּׁוֹקְעִים סוֹגְדִים נִכְחוֹ

בְּרַעַד תְּפִלָּה. צַר רַק שֶׁמַּגָּעָם

אֶת תֻמָּהּ הִכְתִּים, וּבְרַגְלֵיהֶם טִמְּאוּ

אֶת שֵׁישׁ הַדְּבִיר שָׁם בָּאוּ לִשְׁאֹב טֹהַר.

וְאֶרִיק עָמַד אֶצְלָהּ וּבַמַּיִם

רָחַץ מִצְחָהּ וּצְעָדֶיהָ רְחֹץ וּשְׁטֹף

כָּל רְבָב כָּל כֶּתֶם כָּל הַזֹּהַם; עַד

עֵינֶיהָ פָקְחָה, סָקְרָה זָרוֹת סְבִיבָהּ,

וְלָחֲשָׁה: "קָחֵנִי נָא מִכַּאן,

קָחֵנִי, אֶרִיק". וְנִשְׁעֲנָה עַל זְרוֹעוֹ,

וְחִוֶּרֶת יָצְאָה אִתּוֹ בְעַד הַפָּתַח.


לוּנְטְ יָצָא אֶל הַלֵּיל וְהֵחֵל נֶחְפָּז

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב. הָהּ, מַה־זֶה הַשִּׁגָּעוֹן?

הֲרֹגֶז־פְּרִישָׁה הוּא וְהֶרֶס תְּעָלוֹת

שָׁם מִפְרָשִׂים קְטַנִּים נוֹסְעִים מִקְּצוֹת עוֹלָם

מוֹבִילִים צְלִיל וְצֶבַע לְחוֹף הַנֶּפֶשׁ?

אוֹ הַנֶּפֶשׁ קוֹלְטָה קוֹלְטָה, גַּם שׁוֹלַחַת

אֶת דְּבָרָהּ עָל, אַךְ שְׁבוּרִים כְּלֵי הַבָּעָה?

אָן יִצְעַד חִישׁ? בִּרְחוֹבוֹת וּבְסִמְטָאוֹת

יְמַהֵר יָרוּץ, יִגְחַן פֹּה וְשָׁם

וְיַדְלִיק קִיסָם, שְׁבָב. הֲמָצָא עַתָּה

כָּל הַמְרִי שֶׁקָּלְטָה נַפְשׁוֹ שְׁבִיל הַחוּצָה

וּכְלִי־הַבָּעָה נוֹרָא? שְׁמַע, פַּעֲמוֹנִים!

וְכַדּוּרֵי־אֵשׁ זֶה אַחֲרֵי זֶה מִתְפָּרְצִים

מִתּוֹךְ סִמְטָאוֹת עָל, עַד שַׁחַק יַאְדִּים.

וּמִכָּל בֵּית מַרְזֵחַ מְתִים כְּמוֹ עַכְבָּרִים

מִתְרוֹצְצִים וְנָסִים, זֶה עוֹד מַחֲזִיק

כּוֹס שֵׁכָר בְּיָד, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת פִּלַּגְשׁוֹ,

וְזֶה יַרְאֶה קְלָף: רְאִי נָא, אֵשׁ אֲרוּרָה,

מַה הוֹן וְעשֶׁר לִזְכּוֹת בּוֹ יָכֹלְתִּי!

הֵם רָצִים אֶל כָּל צַד תּוֹךְ עִרְבּוּב שְׂטָנִי

שֶׁל אֵשׁ וְחשֶׁךְ וְקוֹלוֹת מְשַׁוְּעִים עֶזְרָה.

וְלוּנְטְ נִדְחָק וּמֵרְחוֹב לִרְחוֹב יִתְרוֹצֵץ:

אֵשׁ גִּיל בְּעֵינָיו וּתְרוּעוֹת צְחוֹק בְּפִיו

כִּתְרוּעוֹת עוֹרְבִים בַּאֲוִיר אֲבִיבִי,

כְּמוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ בּוֹעֵר לַהֲנָאָתוֹ.

וְעֶגְלוֹת־מְכַבִּים רוֹעֲשׁוֹת וְשָׁטֹת

וְיוֹרוֹת סִילוֹנֵיהֶם עָל, כְּמוֹ חָפְצוּ

אֶת חַיַּת־אֵשׁ זוּ כְפֹת בְּחַבְלֵי מַיִם;

אַךְ הִיא תִצְחַק לָמוֹ, תְּנַתֵּר בִּכְרָעֶיהָ,

תְּדַלֵּג, תַּחֲזֹר עַל שִׁכְחָתָהּ,

וְתִקְפֹּץ הָלְאָה. שׁוּר! זֶה אַחֲרֵי זֶה

מִתְקַפְּלִים גַּגּוֹת וּמִתְעוֹפְפִים

כִּמְגִלּוֹת־אֵשׁ שָׁמַיְמָה. כְּתָלִים נוֹפְלִים.

זְקוּפִים עוֹמְדִים מוֹטוֹת־בַּרְזֶל שֶׁל הַחוֹמוֹת

וְקוֹפֵי־לַהַב מְטַפְּסִים חִישׁ עֲלֵיהֶם

לְהַסִּיעָם מִמַּטָּעָם וּלְהַפִּילָם

וְזֵכֶר אַל יִשָּׁאֵר, יִכְלֶה הַכֹּל –

כַּךְְ כָּל הַלַּיְלָה. נִתַּךְ עֹנֶשׁ־יָהּ

עַל סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ; וּכְשֶׁצָץ הַשַּׁחַר

וַתְּהִי לְתִלֵּי רֶמֶץ וְגֶחָלִים,

וְתַלְתַּלֵּי עָשָׁן פֹּה וְשָׁם אַט עָלוּ;

וּבָנֶיהָ בְנוֹת הֵחֵלוּ עִיר חֲדָשָׁה.


 

IV.    🔗

וּבְאוֹתָהּ אֵשׁ, חִיּוּכוֹ נִשְׂרַף כָּלִיל.

וְאַחֲרֵי יָמִים שָׁקַע בִּדְמִי עָצוּם,

כְּכָל נֶפֶשׁ עוֹלָה מֵהַתְּהוֹם שָׁם לָמְדָה

אָן רִגְשַׁת־דָּם מוֹבִילָה, – דְּמָמָה קוֹדְרָה

שֶׁבִּהְיוֹתָהּ הִפּוּךְ סַעֲרוֹ וְצֶאֱצָאוֹ

עוֹד לֹא הָיְתָה שֶׁקֶט כִּי אִם סַעַר קָפוּא.

וְאוּלָם אַט הִצְטַלֵּל וְהִשְׁתַּקֵּט.

וּלְרֶגַע הֶרְאוֹ אֵל תִּפְאֶרֶת תְּמוֹל,

וְגַל עֶרֶג חַם מֵעֹמֶק לִבּוֹ נִבְקַע

וּזְרוֹעוֹת שָׁלַח לָהּ, אַךְ מַהֵר הֵבִין:

הַגָּדֵר סְגוּרָה נֵצַח, וּבִבְרָכָה

לְיֹפִי הָיָה לוֹ וְאָבַד לוֹ

לְדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה שָׂם פְּעָמָיו.

הוּא בָא בִנְדוּדָיו אָז לִגְבוּלוֹת מֶשֶׁק

שֶׁחָסַם אֶת צְעָדָיו. מִתּוֹךְ לוּל

עָלָה צִפְצוּף דַּק שֶׁל פַּרְגִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת,

עָלוּ אוֹתָם מַחֲטֵי צְלִיל מֵעוֹדוֹ אָהַב

שֶׁנָּקְבוּ נָקְבוּ עַד מִנַּפְשׁוֹ צָפוּ

מַרְאוֹת חַוַּת סֵלֶם וְחַוָּה שֶׁכַּחֲלוֹם

בִּישִׁימוֹן זֶה הוֹפִיעָה. נְחִירָיו רָעֲדוּ.

מִתּוֹךְ שִׁבְעָה מְדוֹרֵי שְׁאוֹל הֵגִיחַ

לְמֶתֶק אֲוִיר־יָהּ. מֵעֵבֶר גָּדֵר

שֶׁל חוּטֵי־תַּיִל קָצְרוּ קוֹצְרִים דָּגָן

שֶׁנָּפַל מֵעֲבָרִים עַל הַחֶרְמֵשׁ

וְשָׁלַח רֵיחַ טוֹב כְּיַיִן מְשַׁכֵּר.

וְהַרְחֵק שָׁם עֲרֵמַת־שׁחַת גְּבוֹהָה

כְּחַלַת לֶחֶם עַל פְּנֵי שֻׁלְחָן זָהָב.

לוּנְטְ נִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר לָזִין עֵינָיו

וְלִשְׁאֹף מְלֹא רֵאָתוֹ. מִי שָׁם? אֶרִיק!

הוּא הִכִּיר שְׁחוֹר בְּלוֹרִיתוֹ הַמִּזְדַּקְּרָה

וְאֹרֶךְ יָדָיו. מָה הֱבִיאוֹ הֵנָּה?

וּמִי זֹאת שָׁם? דָּם זִנֵּק אֶל צְדָעָיו,

לְבָבוֹ הָךְ כְּמַפַּל אֶבֶן פִּתְאֹם,

וּמִפִּיו גָּח קוֹל מְחֻנָּק עַד לִלְחִישָׁה:

– אֶבִּי!

– אַתְּ?

עֵינָיו נָעַץ בָּהּ מְחֻדְּדוֹת תִּמָּהוֹן,

כְּמוֹ חָפֵץ תָּפְסָהּ בְרֹמַח עֵינוֹ בְלֶכְתָּהּ

יְחֵפָה, כְּחֻלַּת שִׂמְלָה, צְהֻבַּת סִינָר,

וְשַׂעֲרָהּ כְּמִקְלַעַת־פָּז סְבִיב רֹאשָׁהּ,

וּמְנוֹפְפָה אֶת חֶרְמְשָׁהּ לַעֲבָרִים:

– הַאֻמְנָם אַתּ הִיא, אֶבִּי? –

הֲבָאת אֵלַי לְאַחַר כָּל הַשָּׁנִים

שֶׁל נוּדִי וְסִבְלוֹתַי, לֶכְתִּי אַחֲרֵי

דְּבַר־מָה רַק דִּמְיוֹן קַדַּחְתָּנִי חָזוֹ,

וְשֶׁל כְּבוֹת הַנֵּר אֵל הִדְלִיק בַּחֲדַר מֹחִי,

וְלֶכְתִּי בִתְהוֹם־אֹפֶל מְקוֹם הַסְּעָרוֹת

הִתְחוֹלְלוּ כְּשֵׁדִים סְבִיב קָרְבָּנָם

בִּתְרוּעוֹת־לַעַג וְאֵימֵי־פָנִים, עַד

כְּשׁוֹר נִבְעָת נָס נַעֲשֵׂיתִי אֵיד לָאָדָם?

וְעֵת שֵׁדַי שִׁחְרְרוּנִי אֵיךְ הֻצַּגְתִּי

מְרֻקָּן מִכָּל אֶתְמוֹל, מִכָּל מָחָר,

בְּלִי נֹחַם, גַּם בְּלִי כְּאֵב, כְּלִי מְלֵא שִׁמָּמוֹן,

קָרוּעַ, מְזֻקָּן, דַּחְלִיל לְכָל הָרוֹאִים!

וְאַתְּ חָצִית מִדְבָּרִיּוֹת אוֹ יַמִּים,

סִכַּנְתְּ תֹּם נַפְשֵׁךְ. בֶּטַח חִפַּשְׂתִּנִי.

הִנְנִי, אֶבִּי, יַלְדַּת נִיר וְקָמָה.

הַנִּיחִי נָא חֹם־יָדֵךְ עַל קֹר־מִצְחִי,

וְהָשִׁיבִי אֵמוּן לִי וְחֹם נְעוּרַי;

נָא שִׂימִי רֹאשֵׁךְ־פָּז אֶל שֵׂיבַת רֹאשִׁי,

וְנַמְשִׁיךְ טְווֹת חַיֵּינוּ מְקוֹם חָדַלְנוּ;

וְכָל בֵּינְתַּיִם רַק חֲלוֹם־סִיּוּטִים.

אַךְ אֵיךְ אֵלַיִךְ אֶקְרַב? לוּ סִפַּרְתִּי

כִּי יֹפִי זָר לִי רָמַז בִּשְׁלַל חִנָּיו,

וְאַתְּ לֹא הָיִית עַל צִדִּי לְשָׁמְרֵנִי;

כִּי חִלַּלְתִּי שְׁבוּעַת־קֹדֶשׁ שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי

עֵת שַׂמְתִּי הַטַּבַּעַת עַל אֶצְבָּעֵךְ;

וְכִי לֵילוֹת הָיוּ עֵת כָּל גֵּוִי יָקַד,

וְלֹא זְרוֹעוֹתַיִךְ לִהֲטוּ הַמְּדוּרָה, –

הֲיָכֹלְתְּ לִסְלֹחַ לִי, וּבְכִשּׁוּף־סְלִיחָה

לַהֲפֹךְ לְאַיִן חוֹמַת־חֵטְא בֵּינֵינוּ?

הָהּ, אֶבִּי, אֶבִּי, אֵיךְ אֵלַיִךְ אֶקְרַב? – –

הוּא עָבַר אֶת הַגָּדֵר. עֵינָיו שָׂם

בַּעֲרֵמַת־פָּז לָשֶׁבֶת אֶצְלָהּ יוּכַל

וּמִקָּרוֹב לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אֶבִּי,

וּלְחַכּוֹת עַד צְעִיף הַגּוֹרָל יֵרוֹם.

סְחוֹר סְחוֹר בִּזְהִירוּת רַבָּה קָרַב, יָשַׁב.

שׁוּר, גַּם הִיא וְאֶרִיק הוֹלְכִים לָעֲרֵמָה.

פּוֹעֵל חָרוּץ הָיָה אֶרִיק. לָמָּה עָזַב

עֵת אֶבִּי נִשְּׂאָה? שׁוּר, הוּא תוֹפֵס יָדָהּ.

הֵם יוֹשְׁבִים כְּבָר בַּצַּד הַשֵּׁנִי. דְּמָמָה.

לֹא, הַס! הִיא דוֹבְרָה. תָּמִיד אָהַב קוֹלָהּ.

כֹּה רוֹעֵד, רַךְ. לוּ הוּצָא לֵב מִגֵּווֹ

וְהָיָה דוֹבֵר, הָיָה קוֹלוֹ כָכָה.

"רְאֵה, קֵיצֵנוּ הוּא הָרִאשׁוֹן, אֶרִיק;

וּבְפָנִים יָפוֹת קַרְקַע זֶה קִדְמָנוּ.

הַדָּגָן כַּאן הוּא רָם וְרָוֶה יוֹתֵר".

“כֵּן, אֶבִּי, כֵּן”. "כְּבָר רוֹב הַנִּיר קָצַרְנוּ.

הַאִם לֹא נִגְמֹר מָחָר?" “מָחָר, אֶבִּי”.

"רְאֵה נָא, אֶרִיק, מְקוֹם הַחֶרְמֵשׁ עָבַר

הַשִּׁבֳּלִים נָחוֹת זוּ מוּל זוּ מְשׂרָגוֹת

כְּצַמּוֹת אֵם־אֲדָמָה הָאֲרֻכּוֹת,

צַמּוֹת־פָּז וּמְתוּקוֹת־רֵיחַ". "כֵּן, כַּאן יִקְשֶׁה

לְהָבִין לָמָּה פָשְׁטוּ לַחְפֹּשׂ זָהָב

וּבְגַרְזֶן וְכֵילַפּוֹת כְּרוֹצְחֵי נֶפֶשׁ,

עֵת תַּעֲנִיק הָאֲדָמָה כָּל זְהָבָהּ

בְּרָצוֹן טוֹב וּבְאַהֲבָה". "אוּלַי, אֶרִיק,

הָיָה רָז בַּסַּעַר הַהוּא שֶׁבָּא וְסָחַף

אֶת עֶזְרָא וְכָל חֲבֵרָיו. הָאֲדָמָה

שֶׁהִשְׂתָּרְעָה כַאן רְחָבָה וְשׁוֹמֵמָה

בְּכֹחַ תְּנוּבָה רַבָּה אַךְ בְּלִי בָנִים

לִפְתֹּחַ רַחֲמָהּ, הִיא בְדָמָם שִׁלְּחָה

עֲרִיגוֹת־זָהָב וְשִׁדְּלָתַם הֵנָּה

כְּשַׁדֵּל יַלְדֵי־רֹךְ בְּסִפּוּרֵי־בַדִּים".

"אוּלַי בֵּין גַּלְגַּלִּים גְּדוֹלִים אֵלֶּה סָבַב

גַּם גַּלְגַּל קָטָן. תִּזְכְּרִי יוֹם הָרִאשׁוֹן

לִפְנֵי הִנָּשְׂאֵךְ, עֵת סְחוֹר סְחוֹר הָלַכְתִּי

סְבִיב עֲרֵמַת־שַׁחַת אַתְּ עָלֶיהָ נַחַתְּ?"

" אֲנִי לֹא שָׁכַחְתִּי, אֶרִיק". "אָז יָדַעְתִּי

לֹא אוּכַל לְהִשָּׁאֵר. אַחֲרֵי זְמָן

נִסְחַפְתִּי עִם הַזֶּרֶם. בָּאתִי לַחְפֹּר

וְלִבִּי בַּל עִמָּדִי. וּבְמָצְאִי אוֹתָךְ

יָצָאנוּ שְׁנֵינוּ לְחַפֹּשׂ עִקְבוֹת עֶזְרָא,

וָאֶבְלֹם פִּי בְּכַפִּי לְבַל יְגַלֶּה

מִכֹּל שֶׁהִפְצִיר־דָּחַק בִּי לְבָבִי.

עַד בָּא הַזְּמָן וְתִקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת.

הַגִּידִי, הַמְאֻשָּׁרָה אַתְּ עִמָּדִי?"

"הֲתֵדַע, כָּל הַזְּמָן מֵאָז שָׁמַעְנוּ

פָּרָשַׁת מוֹתוֹ, דְּבַר־מָה בִי לֹא הֶאֱמִין.

יָדַעְתִּי טֶבַע הוּא. הַלֵּב נָע אַט,

וְלֹא יוּכַל לַהֲפֹךְ פֶּתַע פִּתְאֹם

רֶגֶשׁ כְּלַפֵּי חַי לְרֶגֶשׁ כְּלַפֵּי מֵת,

עַד יֵשׁ וְנֶאֱהָב מֵת יוֹפִיעַ רֶגַע;

וְהַלֵּב כְּמוֹ נִפְחָד מִפְּנֵי מַה שֶׁיִּתְאַו,

יֶחֱרַד: הִנֵּה הִנּוֹ! כַּךְ יָדַעְתִּי. אַךְ סָבַלְתִּי.

אוּלָם עַתָּה יַרְגִּישׁ לִבִּי כִי הוּא מֵת,

וּזְרוֹעוֹת הִרְפּוּ מֶנִּי". "נָא הַגִּידִי,

הַמְאֻשָּׁרָה עִמִּי אַתְּ?" "כֵּן, אֶרִיק, כֵּן.

נָקוּמָה לַעֲבֹד. שֶׁמֶשׁ נָע מַעֲרָבָה".


לוּנְטְ קָם וְצָעַד זָהִיר אֶל הַגָּדֵר

לְבַל יֵרָאֶה. הִנֵּה שָׁם הַבַּיִת,

וְהַזָּקֵן עַל הַסַּפְסָל. זָקֵן חָבִיב,

הֲזִתְכֹּר לַיְלָה אַחֲרוֹן שָׁם בַּגַּן?

הֲשִׁחְרֵר צִבְיְךָ הַצָּעִיר קְרָנָיו

וְאָץ עִם כָּל הַצְּבָאִים לַמֶּרְחַקִּים?

וְהִנֵּה גַם הַזְּקֵנָה. אֵי מִשְׁעַנְתֵּךְ?

הַחִדְּשָׁה קַלִּיפוֹרְנִיָּה נְעוּרַיִךְ?

הַס!

יֶלֶד חָבִיב עֲגֹל־פָּנִים וּשְׁחֹם־בְּלוֹרִית

רָץ גִּלְגֵּל חִשּׁוּק־גַּלְגַּל בִּקְטֹן־מַקֵּל

בְּלִי תִתּוֹ לִנְפֹּל. נִפְעַם־לֵב לוּנְטְ חִכָּה

עַד הַיֶּלֶד יִקְרַב אֵלָיו. אָז בְּחִבָּה –

"מַה שִּׁמְךָ, יַלְדִּי? “דֶּנִי, לָמָּה?” "דֶּנִי?

וּמַה שֵּׁם אָבִיךָ, בְּנִי?" "שְׁמוֹ הָיָה עֶזְרָא.

אַךְ אַבָּא חָדָשׁ לִי וְאֶרִיק שְׁמוֹ".

“וְאָבִיךָ, זֶה הָרִאשׁוֹן, אַיּוֹ?” "מֵת.

מֵהַר מְאֹד מְאֹד גָּבוֹהַּ נָפַל".

לוּנְטְ הֶחֱלִיק פָּנָיו פִּקְחִיִּים וַחֲבִיבִים,

וְחוּשׁ־אֲבָהוּת רִאשׁוֹן כְּמֹו כְּאֵב עֲבָרוֹ.

הוּא לָקַח יַד הַיֶּלֶד אֶל תּוֹךְ כַּפָּיו

וְהִבִּיט אֶל אִישׁוֹנֵי־זִיו בְּעֵינָיו.

“מִי אַתָּה, זָר? יֵשׁ דְּמָעוֹת בְּעֵינֶיךָ”.

"יָדַעְתִּי אֶת אָבִיךָ. הוּא אֲהֵבְךָ

מְאֹד מְאֹד". מִמֶּרְחָק נִשְׁמַע קוֹלָהּ

שֶׁל אֶבִּי קוֹרְאָה דֶנִי. "סְלַח לִי, זָר,

אַךְ אִמָּא קוֹרְאָה לִי". לוּנְטְ גָּחַן, הֵרִים

הַיָּד הַקְּטַנָּה אֱלֵי פִיו וּנְשָׁקָהּ.

“אַתָּה בוֹכֶה, זָר. מַדּוּעַ?” "לֹא, לֹא אֵבְךְּ.

כֵּן כֵּן. מְאֹד אֲהֵבְךָ. וְלִפְנֵי מוֹתוֹ

הוּא שָׁלַח שָׁלוֹם גַּם לְאִמְךָ, יַלְדִּי".

לוּנְטְ הִרְפָּה אֶת הַיָּד וּפָנָה עָרְפּוֹ;

וּמֵאַחֲרָיו צִלְצֵל פַּעֲמוֹן־כֶּסֶף: אִמָּא!


הַמַּעֲרָב לָהַט כְּבָר, עֵת שׁוּב הִגִּיעַ

לְגָלְמֵי סְלָעִים עַל חוֹף יָם הַשָּׁקֶט.

שָׁם יָשַׁב, הִבִּיט עוֹד הַפַּעַם לִמְקוֹם

גּוֹלֶשֶׁת סַן פְרַנְצִיסְקוֹ וּמוֹשִׁיטָה

חוּג־דֶּשֶׁא לֹא־מְסֻגָּר עַל פְּנֵי יָם;

כְּמוֹ הַיְקוּם הַמּוּצָק שָׁם טַבַּעַת זְמָרַגְדִית

עִם כַּדְכֹּד־אֵשׁ עַל אֶצְבַּע־תְּהוֹם כְּחַלְחַלָּה

בְּרֶגַע אַהֲבַת־עַד. הוּא הִבִּיט נֶגְדּוֹ:

הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד אַט, וְיָם הַשֶּׁקֶט

כְּבָר הוֹשִׁיט שְׂפָתָיו הָאַרְגְמָנִיּוֹת

לִנְשִׁיקַת רַחֲמִים טֶרֶם בְּלִיעָה. שׁוּר,

שָׁם הִיּוּטְסְלוֹאַן עוֹמֵד עַל צוּק סֶלַע.

הֲיִגַּשׁ אֵלָיו? אִם יְסַפֵּר לוֹ

כִּי מָצָא זוֹ שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֶּיהָ

וְהוּא הוֹבִילָם שׁוּב אֶל מִזְבְּחָם?

הַיְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ?

לֹא, דַּי לַחַיִּים צַעֲרָם בְּלִי בוֹא מֵתִים

לִלְחשׁ תּוֹךְ אָזְנָם זָרֵי סִפּוּרֵיהֶם.

לֹא. הַכֹּל עָבַר, גָּז. הוּא הִרְגִּישׁ כְּבָר

אֵיךְ יֵין הַצַּעַר שֶׁל חַיֵּי אֱנוֹשׁ יַעֲזֹב

כָּל אֶבְרֵי גֵווֹ, וּמִצִּנּוֹר טָמִיר

נוֹבֵע אַט אֶל תּוֹכָם שֶׁקֶט טוֹב

שֶׁגִּלָּה עַל פְּנֵי לוֹלָה אַחֲרֵי מוֹתָה:

הוּא הֵחֵל יוֹרֵד. שֶׁמֶשׁ הֵחֵל צוֹלֵל.

וּבְיָד שְׁלוּחָה מוּל הָאֵשׁ, בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת,

וּבְנוֹצָה זָעָה אַט, הַהוֹדִּי לָחַשׁ:

        שְׁקַע, אֵל נוֹדֵד, שְׁקַע!

        וּמְדוּרוֹת־קָרְבָּן הִדָּעַכְנָה.

        וְאַתְּ, רוּחַ כָּל גַּרְעִינֵי חוֹל,

        קְחִי אֶת בְּנֵךְ בְּחֵיקֵךְ.

        גְּעִי בְּפִיו הַבּוֹכֶה

        וְיִדֹּם.

        גְּעִי בְלִבּוֹ הַמִּתְאַוֶּה

        וְיָנוּם.

        הוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל הַדְּבִיר הַכֵּהֶה

        וְיִתֹּם כֹּל בְּיֹפִי,

        וְיִתֹּם כֹּל בְּיֹפִי גָדוֹל.


תָּם.



  1. דֹּלֶב – Maple  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53406 יצירות מאת 3180 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!