I.    🔗

בְּגָבְהֵי הָרִים תַּחַת רַחֲבֵי זֹהַר

אַט רָכְבוּ וּמִזְּמַן לִזְמַן הֶחֱלִיפוּ

מַבָּטֵי אשֶׁר. מְחוֹז הַדֶּרֶךְ נִשְׁכַּח.

אוֹתָם כַּלְבֵי־נְדוּדִים שֶׁעַד עַתָּה רְדָפוּם

וְשָׁלְלוּ מֵעֵינֵיהֶם יִפְעַת יָמִים

וְזָלְלוּ עַד תֹּם כָּל תְּכֵלֶת מַעֲלָה

וִירַקְרַק מַטָּה,

וְרוּצוּ מְתִים בְּלִי גַג, בְּלִי קִיר, בְּלִי אוֹר

מִלְּבַד זֶה הַמַּתְעֶה הַרְחֵק, – כֻּלָּם גָּזוּ.

וְהָרִים נִשְׁפִּים שְׁחֻמִּים נִשְּׂאוּ סָבִיב,

טִפְּסוּ זֶה עַל זֶה מִתְפַּנְּקִים מוּל הַחַמָּה,

וַחֲרִיצִים עַל כָּל הָר, שְׁתִי וְעֵרֶב,

כְּשַׂקִּים גְּדוֹלִים צְרוּרִים בַּחֲבָלִים,

כְּמוֹ הִשְׁאִיר כַּאן הַיּוֹצֵר שַׂק עַל שַׂק

שֶׁל חֹמֶר לְעוֹלָמוֹת, וּבֵינְתַּיִם

מֵעֵבֶר הָרִים נִרְדַּם. וְהַבִּיטָה! –

גַּם נֶשֶׁם־שְׁנָת שֶׁל יוֹצֵר מְלֵא יְצִירָה –

מִיָּמִין מִמְּרוֹם הָר וּלְרֹחַב שַׁחַק

שְׁנֵי פַּסֵּי־זֹךְ, נְשִׁימוֹת שְׁנֵי נְחִירָיו;

וּבְתוֹךְ הַפַּסִּים כִּבְעַד צָעִיף צָחוֹר,

מַה־דְּמוּיוֹת, צְחוֹרוֹת יוֹתֵר, שָׁם נִשְׁקָפוֹת,

מַה־מְּגַמּוֹת־עָתִיד! לֵישֵׁי־גְבוּרָה רוֹעִים

בְּעֵשֶׂב שַׁחַק, יֶלֶד פְּרוּשׂ־כְּנָפַיִם

מְתֻלְתַּל־רֹאשׁ וּבְעֵינָיו יָם שֶׁל תְּבוּנָה,

וְטוֹרְסוֹ נַעֲרָה נָחָה קְרוּנַת שַׁד, –

וְהַכֹּל עֻלַּף שֶׁקֶט־אוֹר שָׁמַיְמִי

כְּמוֹ לֻקַּח רֶגַע מֵחֲלוֹם וְהָנְצַח.

לוּנְטְ נִפְעַם וּכְמוֹ תָמִיד בְּרֶגַע מְרוֹמָם

מִגְבַּעְתּוֹ הִרְכִּיב עַל אֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ:

נוּם, אֵל! עוֹלָמוֹת רַבִּים עוֹד בֶּחָזוֹן,

עוֹד קָט תִּתְעוֹרֵר תִּיצֹר בָּעֶלְיוֹנִים,

וַאֲנִי בְּבוֹא חֲלוֹמִי אֶעֱזֹר מָטָה.

לְפִי שָׁעָה כֹה יִיף הַדָּרֶךְ. וּמַבַּט־אשֶׁר

עִם לוֹלָה הֶחֱלִיף.

          וְהַלֵּיל עֵת יָרַד,

עַל מִדְרוֹן־הָר מְדוּרָה קְטַנָּה הֶעֱלוּ,

הוֹצִיאוּ בָשָׂר מְיֻבָּשׁ מִצִּקְלוֹנָם,

צָלוּהוּ עַל הַשְּׁפוֹד, וּלְאַחַר אֹכֶל

אֶת יָדָהּ־רֹךְ לוּנְטְ לָקַח אֶל תּוֹךְ כַּפָּיו

וּמֵאִישׁוֹן עֵינָיו הֵצִיץ תַּחֲנוּן־עֶרְגָה;

אַךְ הִיא שָׂמָה אֶצְבַּע דַּקָּה עַל שְׂפָתָיו

וְשָׁלְפָה אַט אֶקְדּוֹחוֹ מִתּוֹךְ כִּיסוֹ

וְהָלְכָה וְהִתְכַּוְּצָה בִשְׂמִיכָתָהּ,

הִנִּיחָה מְחַיְּכָה הָאֶקְדֹּחַ אֶצְלָהּ,

וְעֲיֵפָה סָגְרָה שְׁחוֹר עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת.

וְהוּא מֵעֵבֶר שֵׁנִי שֶׁל הַמְּדוּרָה

אֶל עָפְרַת־שִׁבְיוֹ הִבִּיט וַיֵּרָדַם.

זֶה הָיָה יֶרַח שֶׁלִּפְנֵי הַדְּבָשׁ,

הֲגִיגִים רָדוּ צוּף מִכַּדֵּי מָחָר.

וְהִיא בְעֹנֶג דַּק וְעַז שֶׁל חִכּוּי

וּבְרַעַד־פַּחַד מִפְּנֵי גֶבֶר כּוֹבְשָׁהּ

יוֹם יוֹם הֵזִיזָה כַדִּים אֵלֶּה הָלְאָה.

עַד פַּעַם עִם שְׁקִיעָה רָאוּ אֹהֶל נָטוּשׁ

שֶׁל כּוֹרֶה קָץ בְּחֶלְקוֹ, קְרוּא מֶרְחַקִּים,

מֶרְחַקֵּי עוֹלָם זֶה אוֹ עוֹלָם אַחֵר;

וַיֵשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא, אָכְלוּ צֶלְיָם,

וְכָל תָּא בְּגֵוָם הֵשִׁיק יֵין עֵרָגוֹן.

כּוֹכָבִים יָצְאוּ, רוּחַ חָמִים נָשַׁב,

הוּא הִבִּיט בָּהּ. קְרוּם לַח עֵינֶיהָ עָטָה.

הִיא קָמָה בָאָה לְבַדָּה אֶל הָאֹהֶל

וְאַחֲרֵי זְמַן־מָה פָּתְחָה חַלּוֹן מָחֳלָד,

וּפְרוּעַת שֵׂעָר וַעֲטוּפַת לְבָנִים עָמְדָה

וּבְיָדָהּ נֵר. אָז עֶזְרָא קָם וְנִכְנַס.

כַּאן גַּם הַדֶּרֶךְ נִשְׁכַּח. הוּא הִתְקַפֵּל

וְעָמַד דֹּם בַּפִּנָּה כְמִטְרִיָּה

בִּימוֹת הַחַמָּה. יֶרַח קָצָר שָׁהוּ

וְרָאוּ אשֶׁר עַז עַד כְּדֵי כְּאֵב.

בֵּינָתַיִם לוֹלָה נִקְּתָה, בִּשְּׁלָה, תָפְרָה.

וְלוּנְטְ? מִכָּל רְהִיטֵי־בַיִת הָיְתָה

רַק מִטָּה שָׁם, לַכּוֹרֶה בֶטַח שִׁמְּשָׁה

גַּם שֻׁלְחָן, כִּסֵּא, מִזְנוֹן, וּמֶלְתָּחָה.

הוּא חִיֵּךְ: גְּבָרִים הֵם מְעוּטֵי צְרָכִים

וְאִלְמָלֵי הֵם בִּלְבַד כִּי אָז עוֹד לַנּוּ

עַל עַנְפֵי עֵצִים יַחַד עִם הַקּוֹפִים,

וּבֶאֱגוֹזֵי־הֹדּוּ כָל הַיּוֹם שִׂחַקְנוּ.

רַק מִשֶּׁבָּאָה אִשָּׁה בָּאוֹת דְּרִישׁוֹת,

וּמִתְעַדְּנִים חַיִּים וּמַתְחִילָה תַרְבּוּת.

הוּא חָטַב עֵצִים, עָשָׂה קְרָשִׁים, נְסָרִים,

וְהִתְקִין כִּסֵֵּא, שֻׁלְחָן לְתִפְאָרָה;

לֹא יֵעָצְרוּ כַאן זְמָן רַב אַךְ טוֹב לְהַשְׁאִיר

דְּבַר־מָה לְדַיָּר בָּא. כַּךְ עָבְדוּ חֶרֶשׁ.

אַךְ יֵשׁ הִתְלַכְּדוּ מַבָּטֵיהֶם פִּתְאֹם

וּבְכֹחַ סַעַר זִנְּקוּ זֶה אֶל זֶה. –

כֹּה חֲדָשָׁה, תְּמִידַת־גִּלּוּי הִיא הַנֶּפֶשׁ

הַנִּזְרֶקֶת לְתוֹךְ הַזְּרוֹעוֹת שֶׁל אֲחוֹתָהּ,

וְרָעֵב כֹּה כָל חוּשׁ, עַד גַּם הַנֵּצַח

לֹא יוּכַל, נִדְמֶה, לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ כָפָן,

וּמְזוֹן הָרֶגַע יָבִיא גֹבַהּ־גִיל

וְגַם עֹמֶק כְּאֵב. לְכוּדִים־צְמוּדִים יָשְׁבוּ,

וּמִמַּעֲמַקֵּי נַפְשָׁם עָלוּ יָמִים

מֵעֲרָבוֹת וּמִצִּיָּה וּמִמִּכְרוֹת

שֶׁבְּשַׁעְתָּם הָיוּ יוֹם יוֹם וְעוֹלָמוֹ

וְעַל כֵּן הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר, אַךְ עַתָּה

כְּמָבוֹא יָקָר וּכַהֲכָנָה הָיוּ,

וּצְנוּעֵי־צַעַד וּמְבִינִים אֶת הֶכְרֵחָם

זֶה אַחֲרֵי זֶה הוֹפִיעוּ וְנָסוֹגוּ.

וּפִתְאֹם קָפְצָה לוֹלָה מִזְּרוֹעוֹתָיו:

“תָּפְשֵׂנִי, עֶזְרָא!” וְעַל פְּנֵי הֶהָרִים

בְּעִגּוּלִים הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים עָפָה,

וְהוּא אַחֲרֶיהָ, עַד בְּבִקְעָה גָזָה,

וְהוּא עָמַד וְלֹא יָדַע עִקְבוֹתֶיהָ.

“תָּפְשֵׂנִי, עֶזְרָא!” רָאָה לוּנְטְ וְקָפַץ

וְעָף אַחֲרֶיהָ בְעִגּוּלִים גְּדוֹלִים,

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת, עוֹד מְעַט תִּגַּעְנָה

בְּפֶרַע שַׂעֲרָהּ, אָז הַצִּדָּה נָטָה

בַּאֲלַכְסוֹן דֶּרֶךְ גַּיְא עַד, בְּלִי רְאוֹת,

אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו פָּרְחָה. כָּכָה נִסּוּ

לְשַׁכֵּךְ סַעֲרַת לֵב בְּרַעַשׁ גֵּוָם,

לְהָקֵל לַחַץ אשֶׁר עַל קִירוֹתָיו

בִּפְתִיחַת בְּרָזִים אֶל תּוֹךְ חֵיק הַמֶּרְחָב.

II.    🔗

בְּתוֹךְ תַּרְדֵּמָה מְתוּקָה זוּ הֶאֱזִינוּ

מִמֶּרְחָק שׁוֹפְרוֹת פָּז; וּבְרַעַד סִכּוּי

לַדֶּרֶךְ יָצְאוּ, לִנְהַר סַן ווֹקִין

שָׁם הַפָּז גְּדָל גּוּשִׁים אִם גַּם פָּחוֹת צָרוּף

יַעַן טֶרֶם טֻלְטַל עַד כְּדֵי הַבְרָקָה;

וּמִמֶּנּוּ רָכְבוּ לְיַד “נְהַר הָרַחֲמִים”

עַד בָּאוּ אֶל תּוֹךְ גֵּיְא “הַדֹּב הַשָּׂב”¹

וַחֲטוּפֵי נְשִׁימָה עָמְדוּ עַל שְׁעָרָיו.

שָׁם לִפְנֵי אֶלֶף דּוֹרוֹת גַּיְא לֹא הָיָה

רַק שֶׁטַח רָם כְּכָל הֶהָרִים סָבִיב.

אַךְ מִמָּוֶת קַר וָצַח שֶׁל קַצְוֵי צָפוֹן

קַרְחוֹנִים שֻׁלְּחוּ לָשִׂים קֵץ לַחַיִּים

הַמִּתְעַלְּסִים בְּצִבְעֵיהֶם עַל פְּנֵי אָרֶץ.

וַיִּזְחֲלוּ קַרְחוֹנִים וּבְכָל כָּבְדָם

כֹּל תַּחְתָּם כָּתְשׁוּ הֵדַקּוּ גָּרְפוּ,

וְעַד עֹמֶק מִילִים טַחֲנוֹתֵיהֶם עָבְדוּ.

אַלְפֵי שָׁנִים נָחוּ חֶלְקֵי אֶרֶץ אֵלֶּה

כְּשַׁדְמוֹת מַזָּר חִוֵּר מֵת, עַד שֶׁמֶשׁ

אֶת כֹּחָהּ חָגְרָה וְשַׁגְרִירֵי מָוֶת

עַל עִקְבוֹתָם שָׁבוּ. דֹּם וּרְאֵה, בֶּן אָדָם,

אֵיךְ בֵּין כָּל כְּלֵי הַפִּסּוּל וְהַגִּלּוּף,

יְעַצֵּב בָּם הַיּוֹצֵר יֹפִי פֶרֶא,

הַמָּוֶת אֵינוֹ פְחוּת־הַיְקָר בְּיָדוֹ.

גַּיְא עָמֹק אָרֹךְ. רִצְפַּת מִישׁוֹר יָרֹק

שֶׁפַּס־כֶּסֶף חוֹלֵם שֶׁל “נְהַר הָרַחֲמִים”

לְאָרְכָּהּ חוֹתְכָהּ. סָבִיב מוֹנוֹלִתִּים

אֲפוּרִים זוֹרְחִים הַמִּתְנַשְּׂאִים זְקוּפִים

כְּקַתֶּדְרַלּוֹת כְּבֵדוֹת הַשָּׁמַיְמָה.

שָׁם כְּמָרִים דּוֹרְשִׁים עָתָּה, לָכֵן הַס!

אַךְ עוֹד מְעַט יִתְנַגְּנוּ הָעוּגָבִים

וְתָבְקַעְנָה דְלָתוֹת וְכָל הָעֵמֶק יִצְהַל

מִסּוּדָרִים סְמֻקִּים וּמְגָפַיִם שְׁחוֹרִים

שֶׁל מְטַיְלִים בָּיְתָה. עֵמֶק אָרֹךְ מְסֻגָּר,

עַד כָּל מַבָּט מַרְחִיק מֻכְרָח לִפְנוֹת מַעְלָה,

וְעַיִן תַּחַז חוּטֵי הַהֲוָיָה

הַמְּתוּחִים לֹא לְמֶרְחָב כִּי אִם לְגֹבַהּ.

וּמִכָּל הָעֲבָרִים מִתּוֹךְ חוֹרֵי שְׁחָקִים

נְהָרוֹת נוֹפְלִים כְּפָרֹכוֹת לְבָנוֹת

הַנָּעוֹת אַט בָּרוּחַ. לֹא, רְאֵה!

אַךְ גְּוִיּוֹת הֵן עֲנֻגּוֹת שְׁכֻלּוֹת־רֹאשׁ,

לַכֵּפִים צְמֻדּוֹת וּמִתְעַוְּתוֹת אַט

בְּמַכְאוֹב־דְּמִי; וְרַחֲמֵי־יָהּ מְרַחֲפִים

בְּקַשְׁתּוֹת־צְבָעִים כְּפוּלוֹת וּמְכֻפָּלוֹת

עַל גְּוִיּוֹת צְחוֹרוֹת אֵלֶּה, עַד הַגַּיְא

כְּעֵדֶן הוּא שֶׁלְּאַחַר מְדוּרוֹת שְׁאוֹל

שָׁם יָהּ מְנַשֵּׁק בְּתַחֲנוּנֵי סְלִיחָה

אֶת כֹּל שֶׁעִנָּה קֹדֶם. וְהָאוֹר

מְצֻחְצָח, חוֹגֵג, מְחַכֶּה, וְאֵין אִישׁ.

אַךְ צִפֳּרִים כְּחֻלּוֹת מְחֻדְדוֹת־כּוֹבָעִים

מִתְעוֹפְפוֹת בִּשְׁרִיקוֹת־גִּיל, וָעֳפָרִים

עֲנֻגִּים שְׁחֻמִּים תּוֹעִים בֵּין הַשִּׂיחִים.

בְּגַן צָנוּעַ זֶה הֵקִימוּ אָהֳלָם.

בְּכָל בֹּקֶר יָצָא לוּנְטְ עִם אֵת וְאַגָּן

לְטַפֵּס עַל הֶהָרִים, וּמִלְּמַעְלָה

לְבַקֵּר זְרָמִים עַד הַחִלָּם לִנְפֹּל,

לָדַעַת מִי מֵהֶם הוּא מְקוֹר־הַפָּז

לַנָּהָר שֶׁל מָטָה. וְלוֹלָה כְּיַלְדַת־בָּר

הִתְרוֹצְצָה בַּגָּן בֵּין שְׁלַל הַפְּלָאִים.

הִיא צָדָה שִׁחְרְרָה צִפֳּרִים כְּחֻלּוֹת;

וְאִלְּפָה עֹפֶר לִבְלִי פְּחֹד מֵאָדָם,

הֶאֱכִילַתּוּ מִכַּף יָדָהּ, חִבְּקָה גֵווֹ,

וְיַחְדָּו בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

הִבִּיטוּ מְהֻרְהָרִים; טִפְּסָה, עָמְדָה

מֵאַחֲרֵי אֶשֶׁד לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ עוֹלָם

כְּקַלַּחַת צְבָעִים מְרַתְּתִים בּוֹעֲרִים;

וְקָפְצָה עֵירוֹם תּוֹךְ “נְהַר הָרַחֲמִים”

וּפָרְשָׂה זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת וְצָלָלָה;

וּפִתְאֹם קָמָה עָשְׂתָה כַּפֶּיהָ

לְשׁוֹפָר קָט בְּפִיהָ וְנָשְׂאָה קוֹל

עַד הָעוֹרֵק שֶׁל צַוָּארָה בָּלַט: עֶזְרָא!

וְקוֹל מְמֻשָּׁךְ אַחֲרֵי רִגְעֵי־מִסְפָּר

מְרֻדַּד־הַמֶּרְחַקִּים עָנָה: לוֹלָה!

וְקוֹפְצָה מִנִּי גִילָה שׁוּב צָלָלָה,

וְחִוְרַת גֵּו וְדַקַּת זְרוֹעוֹת צָפָה

בִּירַק הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת שִׁטְחָם,

בֵּין קַתֶּדְרַלּוֹת כְּמָרִים עוֹד שָׁם דּוֹרְשִׁים.

וְאָז עַל סַף הַצְּרִיף רְחוּצָה לְבוּשָׁה

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת קִדְּמָה אֶת פְּנֵי עֶזְרָא,

וְזֶה לָזֶה אֶת פִּלְאוֹת יוֹמָם תִּנּוּ.

כַּךְ עָבְרוּ יַרְחֵי קַיִץ בְּרוּכֵי שֶׁקֶט.

וְזוּ עִם זֵר הַדָּגָן? אָמְנָם לוּנְטְ

יֵשׁ הִרְהֵר בָּהּ בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ.

יֵשׁ רָאָה אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת דָּלְיֵי חָלָב

אוֹ יְחֵפָה יוֹצֵאת וְעַל שִׁכְמָהּ חֶרְמֵשׁ.

וְדֶנִי אַיּוֹ? מַה מַּרְאֵהוּ, תָאֳרוֹ?

שְׂעַר רֹאשׁוֹ וַדַּאי פָּז וְעֵינָיו כְּחֻלּוֹת.

וְרוּחַ־חֵטְא לֹא נִשֵּׁב בֵּין הִרְהוּרָיו.

הַמֶּרְחָק רַב עַד כְּמוֹ מֵעוֹלָם אַחֵר,

שֶׁבְּקִשְׁרֵי־תְמוֹל יְשֻׁלַּם מֶכֶס גְּבוּלוֹ,

בְּעַד אֶשְׁנָב קָט הִסְתַּכֵּל וּבְלִי דִמְעָה.

רַק אֶנַח קַל עַל גּוֹרַל חַיִּים הוֹצִיא

וְהִבִּיט דֹּם אֶל זוּ שֶׁנָּמָה אֶצְלוֹ

נְסוּכַת כֶּסֶף סַהַר, וּשְׂפָתָיו נָעוּ:

כָּל אַהֲבָה שַׁי לָאָדָם מֵאלֹהִים,

וְאֵיךְ תִּהְיֶה חֵטְא? וְלוֹלָה פָנְתָה, סָחָה:

“אַתָּה לוֹחֵץ יָדִי, עֶזְרָא, נוּם, יַקִּירִי”.

III.    🔗

לוּנְטְ בָּחַן נַחַל אֶחָד שָׁם בַּמְּרוֹמִים.

הוּא מִלֵּא אֶת אַגָּנוֹ טִיט וּמַיִם,

הֱנִיעוֹ, סָקַר תּוֹכוֹ, וּשְׂבַע־רָצוֹן

אֶת פָּנָיו הֵרִים. כַּךְ, אֵין סָפֵק יוֹתֵר.

יֵשׁ לָקַחַת לוֹלָה וְלִנְסֹעַ הָלְאָה

בְּדֶרֶךְ זֶה. הַמָּקוֹר כְּבָר לֹא רָחוֹק.

אַךְ מַה קָּרָה לָהּ לְלוֹלָה? מִדֵּי שׁוּבוֹ

הִיא יוֹשְׁבָה מְהֻרְהֶרֶת עַל סַף אָהֳלָהּ

מַבֶּטֶת לְתוֹךְ אֲוִיר, וּזְמַן מַה חוֹלֵף

עַד תַּרְגִּישׁ בּוֹ וְתָקוּם תְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה.

וְכָל זֶה הֵחֵל מֵאָז עָלְתָה אֵלָיו,

עֵת קָרְאָה לוֹ כְדַרְכָּהּ, בְּשׁוֹפָרָהּ,

וְהוּא לֹא שָׁמַע יַעַן הִרְחִיק נוּד,

וַתֹּאמֶר לְהַפְתִּיעוֹ, לַעֲלוֹת אֵלָיו.

מַה רָאֲתָה הֲלוֹם אֲשֶׁר הִפְחִידָה

וְעוֹד יֹאחַז אִישׁוֹנֶיהָ בְּלִי תֵת דְּרוֹר?

הַס! אִישׁ מִלְּפָנָיו, פַּרְצוּפוֹ וְחוּלְצָתוֹ

הִתְחָרוּ מִי מִשְּׁנֵיהֶם אָדֹם יוֹתֵר,

וְעֵינָיו כְּשַׁלְחוּפִיּוֹת שֶׁל דָּגִים;

וּבְקוֹל עָבֶה, בִּטְנִי, קָרָא: “שָׁלוֹם, אָחָא!”

לוּנְטְ נִרְתַּע, גִּמְגֵּם: “שָׁלוֹם”. "לָמָה כַאן

לְבַדְךָ תַּחְפֹּר?" לוּנְטְ אֶת סוֹדוֹ כָבַשׁ

וּבְחִיּוּךְ עָנָה: “יַעַן אֵין אֲחֵרִים.”

הַזָּר הִשְׁהָה עָלָיו מַבָּט בּוֹחֵן חוֹשֵׁד:

“אוּלַי עוֹרֵק כַּאן מָצָאתָ?” “לֹא יְדִידִי”,

וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל קְשֵׁה־יוֹם בִּישׁ־מַזָּל,

“בְּקשִׁי אַעֲלֶה צֶבַע־פָּז בְּאַגָּן”.

הִתְרַחֵם עָלָיו זֶה הַזָּר וְטָעַן:

“וְלָמָּה לֹא אֵלֵינוּ תִסָּפֵחַ?”

“לֹא יָדַעְתִּי כִי יֵשׁ קְבוּצַת־כּוֹרִים קְרוֹבָה”.

"כְּמַהֲלַךְ שָׁעָה מִכַּאן דָּרוֹמָה. שִׁמְעָה:

בְּיוֹם רִאשׁוֹן זֶה יֵעָרֵךְ חַג אֶצְלֵנוּ

שֶׁל מְחוֹלוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים. תָּבוֹא, אָחָא?"

הֵם הָלְכוּ, לוּנְטְ וְלוֹלָה, גַּם הִתְעַנְּגוּ.

יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה וְהַנָּהָר נָהַר

בְּלִי מְעַנֶּה מֵימָיו בְּקַדַּחַת זָהָב.

עַל מִדְרוֹן־הָר הַכּוֹרִים מְקֻפְּלֵי־רָגֶל.

וּמִלְּמַטָּה צֶמֶד שֶׂכְוִים, אֶחָד לָבָן

וְהַשֵּׁנִי שָׁחוֹר, טוֹפְפוּ וְנִקְּרוּ

אֶת גַּרְעִינֵיהֶם חֶרֶשׁ וּבִנְעִימוּת.

אָכֵן לָמָּה קְרָב עֵת טֶרֶף יֵשׁ בָּעוֹלָם

לִשְׁנֵי הַשֶּׂכְוִים? אַךְ אָז נִכְנַס אָדָם

וְקָשַׁר פַּחִים חַדִּים עַל כַּרְעֵיהֶם.

וּמִשֶּׁחָשׁוּ שְׁנֵי הַשֶּׂכְוִים בַּרְזֶל

וַיִּקְצַר מַצַּע טַרְפָּם מֵהִשְׂתָּרַע

וְהֵחֵלוּ קְפֹץ עַל גַּרְעִין אֶחָד שְׁנֵיהֶם.

אָז נִצְּבוּ כְמוֹ לוּדָרִים, נָשְׂאוּ גְרוֹנָם

וְקִרְקְרוּ אֶל הַגְּזוֹזְטְרוֹת: שָׁלוֹם, קֵיסָר,

מוֹרִיטוּרִי טֵי…

וּבְלִי רְאוֹת אִישׁ אֵיךְ הֵחֵל רִיב וּמָתַי,

כְּבָר נִקְּרוּ חָתְכוּ זֶה אֶת זֶה בְּלִי רַחֲמִים.

הֵם פָּרְחוּ מַעְלָה בְּקִרְקוּרֵי־אֵימִים

וְיָרְדוּ עוּף וְקַרְקֵר וְצָנֹחַ

בְּלִי הַרְפּוֹת אֶת הַקְּרָב לְרֶגַע קָט,

עַד זִרְמֵי דָם הֵחֵלּוּ שׁוֹטְפִים תַּחְתָּם

וְהַתַּרְנְגוֹל הַלָּבָן נָפַל מֵת

וּמְחִיאַת כָּף לִכְבוֹד הַשְּׁחַרְחַר פָּרְצָה.

אַךְ גַּם הוּא בְרַגְלַיִם מְפֻשָּׂקוֹת עָמַד

מִתְנוֹעֵעַ כִּמְעַט רֶגַע, עָצַם עֵינָיו

וְנָפַל, שָׁחוֹר עַל צְחוֹר, מְנֻצָּחִים שְׁנֵיהֶם.

אָז אִישׁ קִפֵּחַ וּבְגַרְגַּרְתּוֹ פִיקָה

הוֹפִיעַ, הֶחֱוָה קִידָה לַנֶּאֱסָפִים

וְהוֹלִיךְ הַכֹּל שׁוֹלָל בְּקוֹל וּדְבָרִים

שֶׁפַּעַם מִדָּרוֹם בָּאוּ, פַּעַם מִצָּפוֹן,

וּפַעַם כְּאוֹב מִתַּחְתִּית הָאֲדָמָה,

וּפַעַם מֵעָבִים זַכִּים שֶׁבַּמָּרוֹם;

שַׁרְווּלָיו הִפְשִׁיל וּמִתַּחַת יָדָיו

הִתְרַקְּדוּ כֵלִים וּכְמוֹ לֵצִים קְטַנִּים

הִתְעַלְּמוּ פֹה וְנִגְלוּ שָׁם, כִּבְלַחַשׁ

בְּצִנּוֹרוֹת טְמִירִים בָּאֲוִיר הֶעֱבִירָם;

מִגְבַּעְתּוֹ הֵסִיר וְהֵחֵל דּוֹלֶה מֶנָּה

קִשּׁוּרִים סְרָטִים מִכָּל צִבְעֵי קֶשֶׁת,

הִינוּמוֹת מֶשִׁי וּמַרְבַדֵּי רִקְמָה –

אִי מְכַשֵּׁף פֶּלִאי, מַה לְּךָ נָד לְמִחְיָה

עֵת בִּכְשָׁפֶיךָ טְמוּנִים אוֹצְרוֹת קֹרַח,

וּבְתוֹךְ מִגְבַּעְתְּךָ כָּל בַּזָּרֵי בַּגְדַּד? –

מְחִיאַת כָּף הִתְפָּרְצָה מִן הֶהָרִים,

בְּרַד צְרוֹרוֹת אַבְקוֹת פָּז לְרַגְלָיו נָפַל;

וְהוּא גָחַן, לִקֵּט שְׂכָרוֹ וְהִזְדַקֵּף,

הִשְׁתַּחֲוָה בְחֵן וְתוֹדָה מְלֹא קוֹמָתוֹ,

וּלְמִכְרֵה־זָהָב אַחֵר שָׂם פְּעָמָיו.

לַמְּחוֹלוֹת! וּבְבֵית הַוַּעַד עִוֵּר

בְּקֶרֶן זָוִית בְּכִנּוֹרוֹ נִגֵּן.

לְיַד הַקִּיר עַל סַפְסָל יָשְׁבוּ גְבָרִים

מְמַלְאֵי מְקוֹם הַמִּין הָרַךְ. אֶל אֵלֶּה

אֲחֵרִים בָּאוּ, שַׁחוּ בְּרֹב אֲדִיבוּת

וְחִבְּקוּם רַכּוֹת וְלַמָּחוֹל נָחוּם.

וְלוּנְטְ וְלוֹלָה רָקְדוּ דוּמָם יַחַד

בַּדְּחַק הָרַב וּבְרֵיחַ גּוּף וְשֵׁכָר.

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ אֵי־מִי טָפַח עַל כְּתֵפָיו,

הוּא רָאָה הַשַּׁלְחוּפִיּוֹת שֶׁל דָּגִים:

"טוֹב שֶׁבָּאתָ, אָחָא; אָנָא הַשְׁאִילֵנִי

יְפֵהפִיָּתְךָ זוּ לִרְקִידָה אַחַת".

הִיא רָקְדָה אִתּוֹ. אַחַר – עִם אֲחֵרִים.

וְלוּנְטְ מִנֶּגֶד עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן

בַּהִתְרַגְּשׁוּת הַמַּסְמִיקָה עַל לְחָיֶיהָ,

וְסָח לְעַצְמוֹ: אָכֵן רַק הַבְּדִידוּת

הֵצִיקָה לָהּ. בְּשֹׁךְ סַעַר־אַהֲבָה רִאשׁוֹן

חֶרֶשׁ יַעֲרֹג לֵב לְאוֹרְחִים בָּאֵי־בַיִת

מַחֲלִיפִים שִׂיחוֹת תּוֹךְ הַדְּמִי הֶחָמִים

וּמְנַשִּׁים אוֹתוֹ סַעַר־הַיְקָר שֶׁגָּז, –

בְּאֵין לוֹ אֵלֶּה יְבַקְרֶנּוּ יָגוֹן.

כְּבָר שֶׁמֶשׁ רַד עֵת הָלְכוּ דֹם הַבָּיְתָה.

עוֹד סַהַר לֹא הָיָה. טַל גָּבוֹהַּ הֶחֱוִיר

בּוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל גַּחֲלִילִיּוֹת הִתְנַשְּׂאוּ

כְּאַגְמוֹנֵי זָהָב עוֹלִים תּוֹךְ נְהָרוֹת.

וּבְכָל עֵמֶק וּבְכָל נִקְרָה בֵּין הֶהָרִים

עָב לָבָן נָח, כְּמוֹ אֵיזֶה קַטָּר תּוֹעֶה

הִתְשׁוֹטֵט שָׁם הֲלוֹם וַהֲלוֹם וְגָז

וְהִשְׁאִיר מַחְלְפוֹת קִיטוֹרוֹ כְבֵדוֹת.

“יִהְיֶה לַיְלָה יָפֶה”, לָחַשׁ לוּנְטְ. הִיא שָׁתְקָה.

וְהֵם יָשְׁבוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ עַל הָהָר

מִמַּעַל לְגֵיא “הַדֹּב הַשָּׂב”. לֵיל אָפֵל צָנַח.

אַךְ אַט מִתּוֹךְ חֲתָךְ בְּעָנָן דְּרוֹמִי

הַסַּהַר צָץ עַד נִגְלָה מְשֻׁלְהַב־פָּנִים

כְּאֶחָד נָזִיר נִצָּב בִּמְרוֹם שְׁחָקִים

שֶׁכֻּלּוֹ מְחֻתַּל שְׁחוֹר אַךְ פָּנָיו יוֹקְדִים

מִנֵּרוֹת־קֹדֶשׁ סְמוּיִים, צוֹפֶה קָשׁוֹת

וְזַעַם־דָּת בְּפִיו. דּוּמָם יָשְׁבוּ

כְּמוֹ הֵם לְבַדָּם הָיוּ בְכָל הַתֵּבֵל,

וְזַעַם הַסַּהַר רַק אֲלֵיהֶם כֻּוַּן.

אַךְ אַט אַט הָפַךְ לַהֲבוֹ חִוְרוֹן־רַחֲמִים

שֶׁהֵצִיף הִבְהִיר אֶת חֲלַל הַלַּיְלָה,

וְצוּקֵי הָרִים בָּלְטוּ כְגָלְמֵי סַפִּיר,

וְכָל נַהֲרוֹת־טָל ועַנְנֵי־הַבְּקָעוֹת

לְכִכַּר תְּכֵלֶת הָיוּ, לִשְׂדוֹת סַהַר

מוּצָקִים וְאַוְרִירִיִּים כְּאֶחָד,

דִּמְיוֹנִיִּים,כְּחַלְחַלִּים, עִמְקֵי דְמָמָה.

"רְאֵה נָא, עֶזְרָא, אִם לֹא נֵשֵׁב עַתָּה

עַל כַּדּוּר סַהַר? כַּמָּה יִיף הַשֶּׁקֶט!"

לוּנְטְ הִבִּיט בָּהּ. אוֹר לַח כִּפְנִינִים נִצְנֵץ

עַל שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ וְעַל חִוְרוֹן לֶחְיָהּ,

וְכֻלָּהּ קְרוּצַת שַׁלְוָה וְתִפְאֶרֶת.

אַךְ דִּמְעָה זוֹרְחָה רָאָה בִשְׁחוֹר עֵינָהּ.

“מִי יִתֵּן, עֶזְרָא, וְהַלַּיְלָה מַתִּי!”

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ מַחֲנַק צַעַר בִּגְרוֹנוֹ:

מַדּוּעַ? מָה הַכְּאֵב בְּנַפְשָׁהּ צָפוּן

עַד תֹּאבֶה לְהִמָּלֵט אֶל חֵיק מָוֶת?

הוּא חָשׁ הַפֶּלֶא שֶׁל חַיֶּיהָ, נִזְכַּר

בְּסוֹד עָמוּם גִּמְגֵּם תּוֹמַס לוֹ עִם מוֹתוֹ,

וּבְאוֹתָם מְחוֹלוֹת עֵת כְּסַעַר הִתְפָּרְצָה

כְּמוֹ חָרְגָה מִכַּף יָד מוֹשַׁכְתָּהּ מָטָה.

מַה כַּף הַיָּד הַהִיא? “הַבִּיטָה עֶזְרָא!”

מִתּוֹךְ הָרֵי צָפוֹן גָּחוּ קַוִּים עָל

רְחָבִים חִוְרִים מְגַשְׁשִׁים בְּרַעַד

וּמַכְהִים שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי עָשׁ, נָסוֹגוּ

וְשׁוּב הִתְפָּרְצוּ, וְכָל כּוֹכָב סָגַר

אֶת עֵינָיו תַּחְתָּם. "שׁוּר, הַיְקוּם הָאַחֵר

אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת יִשְׁלַח הֵנָּה.

נָנוּסָה, עֶזְרָא". “לוֹלָה, אַתְּ?” "נָשׁוּבָה.

אַל נֵלֵךְ הָלְאָה. יֵשׁ דֵּי זָהָב לָנוּ.

נָקִימָה אֵי שָׁם אֹהֶל. נִחְיֶה חֶרֶשׁ."

“אַתְּ, לוֹלָה, דּוֹבְרָה כָכָה? אַתְּ – נָשׁוּבָה?”

הִיא הֶחְשְׁתָה, דֹּם זָרְחָה דִמְעַת עֵינָהּ.

"לֹא,לֹא. אַל תֶּחֱשִׁי. דְּבַר־מָה מַפְחִיד אוֹתָךְ.

הַגִּידִי לִי, יַקִּירָה, מַה מַּפְחִידֵךְ?"

"כְּמוֹ בַחֲלוֹם כַּאן עוֹלִים יָמִים לִי

כֹּה חַדֵּי תֹאַר כְּמוֹ מִזְכוּכִית חֻתְּכוּ:

אָנֹכִי יַלְדָּה וְעִם אָח וְהוֹרִים

מַעֲרָבָה נוֹסְעִים. הֹדִּים הִתְקִיפוּנוּ.

אָז שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה וְהַהֹדִּים

כִּזְאֵבִים הָיוּ פְרוּעִים וּמָרְעָבִים.

לְעֵינַי רָצְחוּ הוֹרַי וּקְטֹן אָחִי,

וְאוֹתִי הֵבִיא חוֹטְפִי אֶל הַכְּפָר.

רָאַנִּי אִישׁ־הָרְפוּאוֹת שֶׁל הַשֵּׁבֶט

וְחָפֵץ קַחְתִּי אֵלָיו. חוֹטְפִי מֵאֵן.

וְהַבַּצֹּרֶת גָּבְרָה. כָּל הַכְּפָר הִתְקַדֵּשׁ

לְאַרְבָּעָה יָמִים שֶׁל רִקּוּדֵי־תְפִלּוֹת:

       שְׁלַח גֶּשֶׁם, רוּחַ גָּדוֹל,

        תֵּשְׁתְּ אֲדָמָה,

        תִּתְכַּס יֶרֶק,

        יִחְיוּ אִישׁ וּבְהֵמָה –

אַךְ אֵל לֹא שָׁלַח גֶּשֶׁם. וּבַשָּׂדוֹת

הַפָּרוֹת צִחוֹת־גָּרוֹן גָּעוּ, גָּוְעוּ,

וְרוּחוֹת יוֹקְדִים שְׁחֻמִּים קָרְעוּ נָשְׂאוּ

עֲפַר הָאָרֶץ, וּמִגִּבְעוֹת־חוֹלוֹת

עֵינַיִם־זָהָב זוֹעֲמוֹת הֵצִיצוּ.

        שְׁלַח גֶּשֶׁם, רוּחַ גָּדוֹל,

        תֵּשְׁתְּ אֲדָמָה.

וּפִתְאֹם אִישׁ־הָרְפוּאוֹת חָדַר פְּנִימָה

בְּרִקּוּד, בְּקִשְׁקוּשׁ־דְּלָעִים וּבִשְׁרִיקוֹת,

בִּכְרִיעוֹת בֶּרֶךְ וּבְהַעֲוָיוֹת מְשֻׁנּוֹת.

“מַה יֹּאבֶה רוּחַ גָּדוֹל?” – שָׁאַל רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט.

אַךְ הוּא עוֹד רָקַד מְפַרְכֵּס בְּכָל אֲבָרָיו

עַד קֶצֶף עַל שְׂפָתָיו הִתְבַּעְבֵּעַ.

אָז סָח: "הַמַּנִּיטוֹ הָרַע, אֵל־זָהָב,

עַד יִסֹּג פְּנִימָה יִדְרשׁ קָרְבַּן דָּמִים".

הַהֹדִּים פָּנוּ לוֹ בְרַעַם: “אֶת מִי?”

הוּא הֻצַּג כְּמוֹ עֵץ־שְׁחוֹר עֲקוּם־הַבַּדִּים

וּבְאֶחָד בַּד מְעֻקָּם רָמַז לִי.

“לָךְ, לוֹלָה?”

"כֵּן, עֶזְרָא.

וְחִישׁ קָפְצָה כָל הָעֵדָה וְהִתְרַקְּדָה

בִּשְׁרִיקוֹת פְּרָאִים וּבִמְחוֹגֵי שֵׁדִים,

וַאֲנִי נִכְפַּתִּי אֶל מַצֶּבֶת אַלּוֹן

וַעֲיֵפַת אֵימִים נַמְתִּי תְּנוּמָה מְתוּקָה.

אַךְ עִם בֹּקֶר לֹא הָיִיתִי שָׁם עֵת בָּאוּ

לְהַקְרִיבֵנִי לֵאלֹהֵי הַזָּהָב.

בִּשְׁנָתִי הִצִּילַנִּי הֹדִּי צָעִיר

מִשֵּׁבֶט נֵי־פֶּרְסֵי". “מִנֵּי־פֶּרְסֵי?”

"כֵּן, עֶזְרָא, וְחִבָּה רַבָּה הֶרְאָה לִי.

אַךְ נַסְתִּי מֶנּוּ תָמִיד וְהִפְקִידַנִּי

בִּידֵי תּוֹמַס לוֹגַן לִזְמַן־מָה עַד שׁוּבוֹ.

אַךְ הוּא לֹא שָׁב, לְאָשְׁרִי". “הִיּוּטְסְלוֹהַן?”

“כֵּן, זֶה הָיָה שְׁמוֹ. יָדַעְתָּ אוֹתוֹ, עֶזְרָא?”

לוּנְטְ הִתְהַרְהֵר: אוּלַי זֶה הוּא חוּט הַיָּגוֹן

בְּמַסֶּכֶת חַיָּיו. כַּךְ, הַהֹדִּי הֵבִין.

חֲלוֹמוֹת יֵשׁ, כָּל חֵן וְחֶמְדָה לָמוֹ,

רַק אַחַת אֱלֹהִים לֹא זְבָדָם: חַיִּים.

מַאֲוַיִּים נוּגִים! “הֲיָדַעְתָּ אוֹתוֹ?”

"נִפְגַשְׁתִּי אִתּוֹ. אִישׁ יְקַר הַנֶּפֶשׁ.

אַךְ כָּל זֶה עָבַר, לוֹלָה." "לֹא, לֹא עָבַר.

לִי נִדְמֶה הַכֹּל עוֹד מִתְרַחֵשׁ כַּאן.

עוֹדֶנִּי כְפוּתָה כַאן וְהֵם עוֹד רוֹקְדִים.

אַכִּירָה אֶת הַנִּקְרָה וְהַגְּבָעוֹת,

גַּם אֶרְאֶה עֵינֵי־פָז מִתּוֹךְ הַחוֹלוֹת,

וּפַחַד מוּזָר יַעַל אֵלַי מִסָּבִיב."

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ סֵבֶל נַפְשָׁהּ, רָאָה עַל מִצְחָהּ

רְסִיסֵי־זִיו כְּטַל־נִשְׁמָתָהּ יוֹצְאִים,

וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה חִבְּקָהּ, לְחָצָהּ אֵלָיו:

"יַקִּירָה, אַל נָא תִּירְאִי. אִתָּךְ אָנִי

כְּאָב לְשָׁמְרֵךְ, יַלְדָּה יָפָה פְּחוּדָה,

וְרָע לֹא יִקְרַב לָךְ". וּמֵהַיְקוּם הָאַחֵר

עוֹד אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת גִּשְׁשׁוּ בְּרָעַד.

IV.    🔗

חֲבָל, הִיא חָכְמָה יוֹתֵר בְּרֶגַע פַּחְדָהּ

וּבְאוֹתוֹ לֵיל עֵת יָשְׁבוּ עַל הַסַּהַר,

מִבְּיָמִים אַחֲרֵי כֵן. רַק רֶגַע יָרִים

הַגּוֹרָל, שְׁחַרְחַר, מְסֻלְסַל שָׂפָם, מָסָךְ:

וּמָה, מִתְעַלְּפִים אַתֶּם? לִבְּכֶם פָּג?

לֹא תוּכְלוּ לַחֲזוֹת אֵיךְ תְּשַׂחֲקוּ מָחָר?

טוֹב, יָד עַל יָד וְרֶגֶל תַּחַת רֶגֶל

יֵשֵׁב יָנוּם וּמֵאַחֲרָיו פַּרְגֹּד רַד.

וּבְיֶתֶר עֹז קוֹל לוֹלָה הֵעִיר הֵדִים

בַּעֲשׂוֹתָהּ שׁוֹפָר קָט לְפִיהָ: עֶזְרָא!

וְעַל סַף הַצְּרִיף רְחוּצָה וּמְלֻבֶּשֶׁת

בִּזְרוֹעוֹת יוֹתֵר עוֹרְגוֹת קִדְּמָה פָּנָיו.

וְיוֹם אֶחָד אָמְרָה שָׁלוֹם אֶל גַּן־עֶדְנָהּ.

עוֹד פַּעַם טִפְּסָה מֵאֲחוֹרֵי אֶשֶׁד

לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ עוֹלָם שֶׁל סְחַרְחֹרֶת־זִיוִים;

עוֹד פַּעַם קָפְצָה עֵירוֹם תּוֹךְ הַנָּהָר:

לִפְתוּנִי נָא, גַּלִּילֵי נְהַר הָרַחֲמִים;

וְעוֹד פַּעַם לָקְחָה עָפְרָהּ וְחִבְּקַתּוּ:

אָנוּ עוֹזְבִים מָחָר, הֱיֵה שָׁלוֹם, עָפְרִי,

וְצַיָּד רָע לֹא יַעֲבֹר עַל דַּרְכֶּךָ.

וּבֹקֶר אוֹר וְלוּנְטְ וְלוֹלָה קָמוּ

וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם – אֶל הֶהָרִים.

וָעֳפָרִים שְׁחֻמִּים תָּמְהוּ בֵּין הַשִּׂיחִים:

מַדּוּעַ עוֹזְבִים בְּנֵי הָאָדָם עֶדְנָם?

וַאֲוִיר שֶׁל תִּשְׁרֵי הִצְלִיף קַר עַל פְּנֵיהֶם

וּמָסַךְ תּוֹכָם עֹז וְרוּחַ מַעְפִּיל

עַד לִמְצֹא מְקוֹר הַנַּחַל, אֵם הַנְּחָלִים.

הַשֶּׁמֶשׁ גָּבַהּ, וּמַעְלָה־מַעְלָה רָכְבוּ

עַד בּוֹאָם אֶל הָר תָּלוּל וּמַצְמִיחַ

יְעָרוֹת שִׁבְעָה זֶה עַל זֶה עַל צַלְעוֹ.

הַשְׁקִיפָה נָא לְמַטָּה רֶגַע קָט:

אֵיךְ דּוֹרוֹת רַבִּים אִלְּפוּ אִישׁ לְהַבִּיט

רַק אֶל הַמֶּרְחָב; אַךְ מְעַט מַעֲמַקִּים –

הֲצָצָה אַחַת בָּם וְכָל הַנֶּפֶשׁ

תִּשְׁתַּוַּע מֵהִתְמוֹטְטוּת הַבְּרִיאָה.

וְהַרְחֵק מֵעַל שִׂיא מְעֻלַּף־שֶׁלֶג

שֶׁל הָר כְּאִלּוּ צַד־חָזִיתוֹ קֻצַּץ,

קְטֹן פֶּלֶג כְּמוֹ הִינוּמַת־מֶשִׁי צָרָה

בָּרוּחַ רָעַד צָחוֹר וְצוֹנֵחַ

עַד תַּחְתִּית כָּל הַיְעָרוֹת. הִנֵּה, הִנֵּה!

לֵב לוּנְטְ מִגִּיל הִשְׁתָּאֵג: מְצָאתִיךְ.

עוֹד קְפִיצָה אַחַת וְהִנֵּנִי, מַלְכָּה!

וּפִתְאֹם לָחֲצָה לוֹלָה צֵלַע סוּסָהּ,

וְעוּף קָדִימָה, שַׂעֲרוֹתֶיהָ רָקְדוּ

לְחָיֶיהָ סָמְקוּ וּנְחִירֶיהָ רָעֲדוּ:

“לְאָן, יַקִּירָה?” “פַּגְרָן אַתָּה, פַּגְרָן!”

“לֹא כָל כַּךְ מַהֵר, לוֹלָה!” וּמִסָּבִיב

הִזְדַּקְּרוּ גְבָעוֹת סַלְעִיּוֹת עֲרוּמוֹת

יְבֵשׁוֹת וּמְקֻמָּטוֹת וּמְבֻקָּעוֹת

כִּקְלִפּוֹת שַׁבְּלוּל תִּלֵּי תִּלִּים. לֹא,

כַּעֲרֵמוֹת שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת עַל גֻּלְגָּלוֹת

בְּשִׁנַּיִם לְבָנוֹת חוֹרְקוֹת מִתּוֹךְ לִגְלוּג;

עוֹד קָט יִתְנַעַנְעוּ סַנְטְרֵי הַגֻּלְגָּלוֹת

וּמִכָּל הֶהָרִים תְּרוּעַת צְחוֹק תִּתְבַּקַּע

יְבֵשָׁה, מְגַרְגְּרָה בְלִי חֵךְ, בְּלִי שָׂפָה.

וּמִתַּחְתָּיו עִם כָּל שַׁעַט־סוּסוֹ נִשְׁפַּךְ

נַחַל חוֹל וְחָצָץ וְגֻלְגָּלוֹת נָעוֹת.

לוּנְטְ נִרְתַּע רֶגַע, הֵחֵל קוֹרֵא: "לוֹלָה,

לֹא כָל כַּךְ מַהֵר!" תָּקַע אֶת עֲקֵבָיו

תּוֹךְ בֶּטֶן סוּסוֹ: “אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, לוֹלָה?”

וּפִתְאֹם צְרִיחָה חַדָּה, וּבַמֶּרְחָק

רָאָה סוּסָהּ, רַגְלָיו עָל, הַתְּהוֹמָה נוֹפֵל.

הִיא נָחָה דֹם עַל מִדְרוֹן הָר כִּישֵׁנָה

וְעַל פָּנֶיהָ, עֹפֶר עָנֹג, מְנוּחַת עוֹלָם.

אֵיזֶה צַיָּד רַחֲמָן נָתַן לָהּ הַמָּוֶת

אַךְ לֹא כְאֵב. לֹא נָטְפָה טִפַּת־דָּם.

אַךְ מֵעֲבָרֶיהָ עוֹד הֶחָצָץ נָע,

וְעַל שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ נִשְׁעַן סֶלַע קָטָן.

לוּנְטְ נִגַּשׁ אַט וְעָמַד רֶגַע דּוֹמֵם;

אָז לָקַח גֵּו זֶה עָנֹג עַל זְרוֹעוֹתָיו

וְיָשַׁב צוֹפֶה נֶגְדוֹ שָׁעָה עַל שָׁעָה,

מְאֻבַּן־לֵב מֵהוֹד הַמֶּלֶךְ מָוֶת

שֶׁעֵת יוֹפַע כּוֹרְעִים־קוֹפְאִים כָּל הַהֲגִיגִים,

עַד לִזְמַן־מָה נִדְמֶה: מָוֶת יוֹתֵר יֵשׁ

מִשֶּׁל רַק נֶפֶשׁ אַחַת. אוּלָם אַט

מֵאַבְנוּת עָמְקוֹ נִדְחַק פֶּלֶג עָל:

מְצָאתַנִּי, אֱלֹהִים,

אַתָּה פִּנְקְסָן שָׁמַיְמִי שֶׁדִּפְדַּפְתָּ

וְגִלִּיתָ אֶת עֲווֹנִי וּפָקַחְתָּ

אֶת עֵינֵי זַעַמְךָ. לָמָּה זֶה נָגַפְתָּ

כְּצַיָּד סוּמָא נֶפֶשׁ־רךְ זוּ חַפָּה

וְלֹא אוֹתִי, אֶת הַחוֹטֵא? וְלָמָּה צַקְתָּ

אֶל תּוֹךְ הַכּוֹס הַטְּלוּלָה שֶׁל יַלְדוּתָהּ

חֲלוֹם שֶׁל פְּחָדִים שֶׁכְּמוֹ חֶזְיוֹן אשֶׁר

מְשָׁכָהּ עֹז, הִרְתִּיחַ אֶת חַיֶּיהָ,

שָׂם נַפְשָׁהּ עַל גַּלְגַּלִּים, וּבִי בָחַרְתָּ

לִהְיוֹת הַסּוּס הַפֶּרֶא בְמֶרְכַּבְתָּהּ,

לְמָשְׁכָהּ לִמְקוֹר פַּחְדָהּ, לִסְגֹר מַעְגָּל,

ולְרוּחוֹת־אֹפֶל קָרְבָּן נִגְזָל הָשֵׁב?

מַה כֹּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ וּבָאֲוִיר

הָאוֹרְגִים אִתְּךָ יַחַד אֶת חַיֵּינוּ

עַד יֵשׁ יִסְתַּבֵּךְ כֹּל מֵרֹב יָדַיִם,

וְצַוַּאר אָדָם נֶחֱנָק בֵּין הַחוּטִים? – –

לוֹלָה, לוֹלָה,

כֹּה שְׁקֵטָה שְׁלֵוָה נָחָה אַתְּ עַל יָדַי!

כְּסַעַר הָיִית, סָעַרְתְּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ

מִגְּדוֹת מִיזוּרִי וְעַד כֹּה. אַךְ עָמֹק

כְּלֵב־תְּכֵלֶת תּוֹךְ שַׁלְהֶבֶת כֵּן תּוֹךְ סַעֲרֵךְ

תּוּגָה שְׁקֵטָה עָמְדָה – תְּכוּפוֹת זֹאת חָזִיתִי! –

הֲתִזְכְּרִי אֶת הַצִּיָּה בְּסוֹףְ הַדֶּרֶךְ,

וְאוֹתוֹ לֵיל עַל סַהַר עֵת יָשַׁבְנוּ –

תּוּגָה עָמְדָה וְהִתְפַּלְּלָה לַמָּוֶת.

תְּפִלָּתֵךְ נִתְּנָה לָךְ, וַאֲבוֹי כֹּה מַהֵר!

וְאִם נִשְׁאָר חוּשׁ עִם מָוֶת אוֹ אִם חוּשִׁים

אֲחֵרִים יֻתְּנוּ, אֶבְטַח כִּי לֹא צַר לָךְ

עַל אֵין לַהַב עוֹד לִסְגֹר אֶת לֵב הַתְּכֵלֶת.

אַךְ אָנֹכִי, מָתַי גַּם אֲנִי אֶתְפָּרֵץ

מִתּוֹךְ מִסְגֶּרֶת לַהֲבִי אֶל הַשֶּׁקֶט? –

כֹּה שְׁקֵטָה! מֵאַיִן זֶה הַשֶּׁקֶט

שֶׁאֵינוֹ רַק אַל־כְּאֵב כִּי אִם גַּם אשֶׁר־סוֹד?

הֲיִתֵּן לָנוּ מָוֶת בְּרֶגַע בּוֹאוֹ

אֶת כֹּל חָמַדְנוּ, כֹּל דָּלַקְנוּ אַחֲרָיו;

אוֹ חֲמוּדוֹת יוֹתֵר טוֹבוֹת יָבִיא אִתּוֹ

וְצַעֲצוּעִים קוֹדְמִים נַרְפֶּה מִיָּדֵנוּ?

הָהּ, מָתַי אַרְפֶּה גַם אֲנִי צַעֲצוּעַי? –

כַּךְ יָשֶׁב צוֹפֶה נֶגְדּוֹ כָל הַיּוֹם

וּמֵאַבְנוּתוֹ קִלַּח פֶּלֶג דַּק חֲרִישִׁי,

עַד שֶׁמֶשׁ הֵחֵל שְׁקֹעַ בֵּין הֶהָרִים.

אָז קָם וְחָפַר בּוֹר בַּסְּלָעִים,

הִשְׁכִּיב אֶת לוֹלָה שָׁם וְעָמַד נֶעְכָּר אֶצְלָהּ.

קַו שְׁקִיעָה נָפַל עַל הַלְּחִי הַחִוְרָה

וְהִצִּית רֶגַע־חַיִּים בָּהּ, אָז שָׁאַג

מִכָּל רִגְשׁוֹתָיו, כָּל נִשְׁמָתוֹ, גָח:

לוֹלָה!

וּבִנְשִׁיקוֹת דּוֹמְעוֹת כִּסָּה אֶת פָּנֶיהָ. –

וְחשֶׁךְ רַד. הוּא עָלָה מִן הַבּוֹר

וּמִלְּאוֹ עָפָר, וְכָל הַלַּיְלָה יָשַׁב

לְיַד תְּלוּלִית זוּ וְהָמָה: לוֹלָה, לוֹלָה.

וּבְהַחֲוֵר עוֹלָם נִגְלָה שׁוּב בַּמֶּרְחָק

קְטֹן פֶּלֶג תָּלוּי מֵעַל הַר גָּבוֹהַּ.

לוּנְטְ נֵעוֹר – הַאִם נָם לְשָׁעָה קַלָּה? –

וְאֶחָד קוֹל בִּלְבָבוֹ: אֵם הָעוֹרְקִים!

וְנֶאְפַּד עֹז לְחַלֵּץ כֹּפֶר צַעֲרוֹ

מִיַּד הַגּוֹרָל, עָלָה שׁוּב עַל סוּסוֹ;

וּבִפְרֹץ הַשֶּׁמֶשׁ עָל, לָהָר הִגִּיעַ

וְהֵחֵל מְטַפֵּס עָלָיו לְיַד הַפֶּלֶג

בְּיָד וּבְרֶגֶל. סְלָעִים גְּדוֹלִים בָּלְטוּ,

וּמְקוֹם קָצְרָה יָדוֹ נֶאֱחַז בְּכַשִּׁילוֹ.

הוּא בָא לִשְׁקָעִים גְּדוֹלִים וַחֲלַקְלַקִּים

כְּקַעֲרוֹת־מִזְנוֹן עוֹמְדוֹת עַל שׁוּלֵיהֶן;

וַיִּזְחַל זָהִיר וּסְחוֹר סְחוֹר כִּזְבוּב

סְבִיב מָרָק חַם. כַּךְ טִפֵּס וְהִתְנַשֵּׂא,

עַד שֶׁמֶשׁ טָפְחָה יָשָׁר עַל קָדְקֳדוֹ.

אָז נָח לְרֶגַע, עָמַד עַל זִיז סֶלַע.

חֲצִי הָהָר כְּבָר עָבַר. הִבִּיט מָטָה:

שְׂדֵרוֹת עַל גַּב שְׂדֵרוֹת שֶׁל יְעָרוֹת,

וְעָמֹק עָמֹק פַּס־הַנָּהָר הַנּוֹלָד

מִפֶּלֶג קָטָן זֶה. הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ

וְהִרְגִּישׁ אֶת גַּבְהוּתוֹ. כָּל הָעוֹלָם

עַל הָרָיו וְיַעֲרוֹתָיו תַּחַת רַגְלָיו. –

הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ! – רַק אֶחָד צוּק עוֹד

וְכָל כֹּפֶר צַעֲרוֹ, כֹּפֶר הַתִּפְאֶרֶת

שֶׁלֻּקְּחָה מֶנּוּ, יוֹצִיא מִיַּד גּוֹרָל.

שׁוּב טִפֵּס מַעְלָה, מַעְלָה, וַיִּכָּנֵס

תּוֹךְ אֵזוֹר אֵדִי וְהַסְּלָעִים לַחוּ;

אַךְ עֹז בְּיָדוֹ וְכַשִּׁילוֹ אַמִּיץ,

וּמְקוֹם דָּבְקוּ אֵלֶּה עָמְדוּ מַהֵר רַגְלָיו.

שֶׁמֶשׁ עָבְרָה כְבָר מִימִינוֹ אֱלֵי שְׂמֹאלוֹ.

פֹּה וְשָׁם הִשְׁחִירוּ רָאשֵׁי כוֹרִים נֶאֶסְפוּ

לִרְאוֹת מִי מְטַפֵּס עַל הָהָר הַזָּקוּף,

וְלָמָּה וּבְשֶׁל מָה? הַהִשְׁתַּגֵּעַ?

וְהוּא לֹא יַעֲמֹד. כְּרֶמֶשׂ יִזְחַל שָׁם

עַל אַרְבַּע. הִנֵּה יִגַּע כְּבָר בַּשֶּׁלֶג.

הַאֻמְנָם יָרִים כֹּבַע קָטָן זֶה

וְיַרְאֶה קָרְחַת־פָּז לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ?

שְׁמַע! מַה יָּשִׁיר שָׁם? הַכְּבָר הִגִּיעַ?

הַכְּבָר הוּא רוֹאֶה עֵינֵי בַת הַמַּלְכָּה

הַנָּמָה שָׁם מִתַּחַת מַרְבַד צָחוֹר,

וְהוּא בֶן הַמֶּלֶךְ מְזֻמָּן מִימֵי בְרֵאשִׁית

לַהֲעִירָה וּלְהוֹרִידָהּ שַׁי לָאָדָם?

הֵן אָמְנָם פֶּלֶג זֶה מְקוֹר נַחֲלֵי מַטָּה

וּמוֹצָא לְכָל הַפָּז הַנִּגָּר סָבִיב.

מַה תִּשְׁאֲגוּ, כּוֹרִים? קוֹלְכֶם מְזַעֲזֵעַ

אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה בָּהּ נִתְלוּ חַיָּיו.

הוּא עוֹלֶה, עוֹלֶה. כְּבָר לֹא נִשְׁמָע שִׁירוֹ,

אַךְ עוֹדוֹ מְטַפֵּס. שׁוּר! עוֹד קָט, עוֹד קָט

עֲנִיּוּת תִּתֹּם, רָעָב בַּל יִוָּדַע,

וְחֶרֶב קְרָבוֹת תּוֹךְ נְדָנָהּ תִּישַׁן.

וְקֵץ לְצַעַר, פְּדוּת לָאִישׁ.

              אֲבוֹי,

בְּעַד הָעֲרָפֶל צְנֵפַת־שְׁחוֹר הִתְהַפְּכָה

וּמִצּוּק אֶל צוּק הִתְגַּלְגְּלָה. נָפָלָה.