למלכּה שלי
גילוּי עפרוֹת זהב בּמדינת קאליפוֹרניה בשׁנת הארבּעים ותשׁע למאה התּשׁע־עשׂרה שׁלח זעזוּעים חשׁמליים בּרחבי אמריקה כּשׁהיתה מעוּיפת ומיוּגעת ממלחמתּה עם המכּסיקאנים. מכּל עיר ועירה – מרוּצה וּמהוּמה לחוֹף המערבי. אישׁ עזב את אשׁתּו וּבן את אבוֹתיו. משׁפּחוֹת שׁלמוֹת נעלוּ את דלתוֹת בּתּיהן ורצוּ. גם בּני ארצוֹת רחוֹקוֹת בּאירוֹפּה וּבאוֹסטראליה הסתּחפוּ בּזרם הבּהלה. מעטים שׁבוּ עמוּסי שלל ויהיוּ לבוֹני אמריקה החדשׁה. אךְ רבּים שׁבוּ בפחי־נפשׁ ורבּים מתוּ שׁם עניים ומרוּדים.

I.

עִם שְׁקִיעָה חָזַר עֶזְרָא לוּנְטְ מִסֵּלֶם

וְהִכְנִיס סוּסוֹ אֶל תּוֹךְ אֻרְוָה כֵּהָה

מְקוֹם הִגִּישׁ לֶחֶם־עֶרֶב לוֹ; וּבְצֵאתוֹ

מַבָּטָיו נָחוּ רֶגַע עַל הַשְּׁדֵמוֹת,

חֲרוּשׁוֹת, שְׁחוֹרוֹת תַּחַת חַכְלִיל שַׁחַק,

וַעֲמוּסוֹת זְרַע יְבוּל, וּכְבַד־עַצֶּבֶת

אֶל עֵבֶר בֵּיתוֹ פָּנָה וַיִּכָּנֵס.

וְלֹא זָרְקָה אֶבִּי אֶבֶן־צְרוֹר בְּפִיהָ

עַל דִּמְמַת חַלּוֹנָיו; גַּם הוֹרֶיהָ,

שֶׁזָּקְנוּ כְבָר, מְאוּמָה לֹא שָׁאָלוּ;

וְכַדֵּי חָלָב חַם, תַּמְחוּיֵי גְבִינָה,

וְקַעֲרוֹת חֶמְאָה, צִנְצְנוֹת שַׁמֶּנֶת,

מִיָּד לְיָד הִתְהַלְּכוּ דֹּם. לוּנְטְ, נִרְגָּז

מֵהַחֲלָטָה אִלְּמָה כָּבְדָה בְּמַעֲמַקָּיו,

בַּחֲלַל הַדְּמָמָה חָשׁ מַקּוֹרִים מְנַקְּרִים

בִּקְלִפַּת סוֹדוֹ, וּלְהַבְרִיחָם נִסָּה

בְּסִפּוּר עַל יָדַיִם עוֹבְדוֹת הִשִּׂיג

בְּקשִׁי רַב בְּסֵלֶם, אַךְ הַדְּמָמָה

שׁוּב נִכְנְסָה וְאִתָּהּ הַמַּקּוֹרִים.

אָז בָּא הַזָּקֵן לְרַוְחָתוֹ, וּבְעֵינָיו

הַכַּסְפִּיּוֹת הַקְּטַנּוֹת חִיּוּךְ־מְשׁוּבָה:

מִיּוֹם נִסְפַּחְתָּ, עֶזְרָא, אֶל בֵּיתֵנוּ

נִסְתַּלֵּק מַזָּלֵנוּ. תִּזְכּוֹר אֶרִיק?

הוּא הָיָה מֵאָה פּוֹעֲלִים כְּאֶחָד".

הִתְגַּרְגְּרָה בְּלִי שֵׁן הָאֵם הַזְּקֵנָה

וְכָל פָּנֶיהָ קֻמְּטוּ מִתַּעֲנוּגוֹת:

"כְּלוּם פּוֹעֵל הָיָה? אֵשׁ אוֹכֶלֶת הָיָה.

מִכָּל הַחַוּוֹת בָּאוּ לִרְאוֹת אֶרִיק

כְּחַיָּה מִתְקַלֵּעַ עַל בִּרְכַּיִם

וְצוֹבֵט הַתִּירָסִים מִירַק סִתְרָם

וּמְעִיפָם קְלוּפִים כָּל־כַּךְ מַהֵר עַד –

עַד זֶה אֶת זֶה אֶל תּוֹךְ עֲגָלָה הִכּוּ.

כְּלוּם פּוֹעֵל הָיָה אֶרִיק?" לוּנְטְ הִתְהַרְהֵר.

הוּא זוֹכְרוֹ בְּרוּרוֹת. לָמָּה נֶעְלַם פִּתְאֹם?

וּבַחוּץ אַפֲלוּלִית עָטְפָה אֹדֶם־שְׁקִיעָה.

אֵי־שָׁם שְׂבַע־כֶּרֶס אַךְ בְּרָעָב אַחֵר

הִשְׁתַּפֵּךְ בְּעִיר בְּהֶמְיַת לֵב בְּעִירִי

כְּמוֹ כָל אֹפֶל בְּשָׂרוֹ בִּקֵּשׁ לְהִתְבַּקַּע.

עֲשָׁשִׁית הָדְלְקָה עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן,

הַזָּקֵן פָּתַח סֵפֶר כָּבֵד, קָדוֹשׁ,

פָּרָשָׁה קְצָרָה קָרָא, הֶעֱלָה נֵר:

“קְחִי מִשְׁעַנְתֵּךְ, זְקֶנְתִּי, נֵלֵךְ לִישׁוֹן”.

רַק אַחֲרֵי כֵן בַּגָּן בַּאֲפֵלַת לֵיל

מְלֵא רֵיחוֹת עֵץ וְקַרְקַע וּמְלֵא דְמָמָה –

מִלְּבַד שַׁעֲטוֹת סוּס מִתְקַצֵּף בִּתְנוּמָתוֹ:

לְכִי, אֲדָמָה, מֶה עָמַדְתְּ, פַּגְרָנִית? –

בְּיָגוֹן שָׁקֵט סָחָה אֶבִּי: "עֶזְרָא,

יָדַעְתִּי, קַלִּיפוֹרְנִיָּה בִּלְבָבֶךָ."

הוּא נֵעוֹר, וּתְקוּף תּוֹדָה כִּי הִיא עַצְמָה

אִיזְמֵל־דְּבָרוֹ לָקְחָה וְאֶל לֵב שָׂמַתְהוּ

(רְאֵה, לֹא חַד! דַּבֵּרָה, אוּכַל סְבֹל),

אֶת יָדָהּ אָחַז, הִבִּיט תּוֹךְ עֵינֶיהָ

שֶׁכְּפַנָּסִים כְּחֻלִּים בְּלֵיל אֵין־רוּחַ זָרְחוּ:

"יַקִּירָה, הַכֹּל הוֹלְכִים, הַכֹּל, הַכֹּל!

בְּסֵלֶם כָּל הַגְּבָרִים כְּבָר עָזָבוּ.

עֲבוֹדַת אֱלֹהִים לִכְבוֹדָם סֻדְּרָה,

הַכֹּהֵן דָּרַשׁ, חִלֵּק סִפְרֵי־קֹדֶשׁ,

וּבְתִזְמֹרֶת רַבָּה עַל פְּנֵי חוּצוֹת הָנְחוּ,

וּמֵעֲבָרִים נָשִׁים וְילְדֵיהֶן

בְּמִטְפָּחוֹת נִפְנְפוּ, וּפִתְאֹם – הֵידָד!

הַכֹּהֵן עַצְמוֹ עָזַב אֶת הַמַּעֲלוֹת

שֶׁל מִקְדַּשׁ־אֵל וּלְבֵין הַמְהַלְּכִים קָפַץ

וּלְרֹחַב הַיַּבֶּשֶׁת אִתָּם הִפְלִיג.

כָּךְ הָיָה שָׁם וְכַךְ בְּלִין וּבְווּסְטֶר

וּבְכָל הֶעָרִים". רַעַד קַל עֲבָרָהּ:

תִּזְמֹרֶת, נָשִׁים, כֹּהֲנִים, מִטְפָּחוֹת –

בַּקְּרָב כַּזָּהָב, אַחַת הַתַּהֲלוּכָה!

וּמִי יֵדַע אִם לֹא אֶחָד הַמְנַצֵּחַ.

הִיא הִתְרַפְּקָה עָלָיו: "זִכְרָה, עֶזְרָא, אָז

בְּשׁוּבְךָ מֵהַקְּרָב הַמֶּכְּסִיקַנִּי,

בְּבוֹאֲךָ הֲלוֹם לַעֲבוֹד אֲדָמָה:

הֲרֵגוֹת, נַהֲרוֹת דָּם, אֲבָרִים קְרוּעִים, –

חִלַּצְנוּ קַלִּיפוֹרְנִיָּה מִיָּדָם;

וּמָה? עָיַפְתִּי. שֶׁקֶט אֹבֶה, מְנוּחָה.

כַּךְ אָז לָחַשְׁתָּ לִי עַל סַפְסָל זֶה.

הֲתִזְכֹּר, עֶזְרָא?" כֵּן. אֶל נָכוֹן יִזְכֹּר:

כְּעוֹבֵר־אֹרַח, תּוֹעֶה בֵין הַמְּשָׁקִים,

מְבַקֵּשׁ מִשְׁלַח־יָד וּמִשְׁלַח־נֶפֶשׁ,

אָז בָּא הֲלוֹם וְרָאָה לְיַד הַגָּדֵר,

יְחֵפָה, שַׂעֲרָהּ – כְּשַׂעַר־פָּז רֵיחָנִי

שֶׁל תִּירָס עֵת מִירַק גְּלִימָתוֹ יָפְשַׁט –

בְּמִקְלַעַת כְּבֵדָה עִטֵּר אֶת קָדְקֳדָהּ,

וּבְיָדֶיהָ דָּלְיֵי חָלָב מִתְבַּעְבֵּעַ,

וְכֻלָּהּ שֶׁקֶט־עוֹלָם וּזְהַב־קָמָה,

וּבְגִיל הִשְׁתָּאֵג לִבּוֹ: הִנֵּה, כַּאן!

מַה יֹאבֶה שׁוּב הַלֵּב? אֵי אַחֵר “כַּאן”?

הִיא הִמְשִׁיכָה: "רַב הָרְכוּשׁ, הָרֶצַח זָלַל,

וְרַב הָעֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ עָתָּה,

וְרַבִּים שָׁבֵי קְרָב לְלֹא עֲבוֹדָה.

נָא יֵלְכוּ הֵם לְחַפֵּשׂ מֶלֶט־זָהָב

לְחַזֵק בֶּדֶק־בֵּיתָם. לֹא כֵן אָנוּ.

אֲחֻזַת נַחֲלָה לָנוּ מֵאֲבוֹתַי,

וְנוֹשֶׁה אָיִן. הָאֲדָמָה טוֹבָה,

פִּי מֵאָה כָּל רְסִיסֵי זֵעָה תִּגְמֹל.

מַה יִתֵּן לָנוּ זָהָב, עֶזְרָא, הַגֵּד".

הוּא שָׁתַק. יֵשׁ טְעָנוֹת כְּלִילוֹת־צֶדֶק

אַךְ כֹּה רְחוֹקוֹת מֵהֲמִית הַלֵּב וְשִׂיחוֹ

עַד תּוּכַלְנָה רַק לְהַכְאִיב כְּאַבְנֵי חָצָץ

מְיֻדּוֹת מִן הַמֶּרְחָק, לֹא לְפַתּוֹת.

הִיא רָאֲתָה אֶת זֹאת וַתְּנַס לְשַׂמְּחוֹ.

הֵרִימָה רֹאשׁ לְחַלּוֹן הָעֲלִיָּה

וּכְמוֹ בְגָאוֹן נֶעֱלָב סָחָה חֶרֶשׁ:

"אֵיךְ לֹא שָׁאַלְתָּ כְּלוּם לִשְׁלוֹם הַיָּלֶד?

גִּלִּיתִי פְּנִינַת זֹךְ בְּפִיו שֶׁל דֶנִי

כַּאן תַּחַת חָטְמוֹ. צַר שֶׁלֹּא רָאִיתָ.

הַפְּנִינָה וַדַּאי סִבַּת בְּכִי לֵילוֹתָיו".

כַּךְ סָחָה אַט, אַךְ קוֹלָהּ זָע לִפְרָקִים.

לוּנְטְ הִבִּיט בָּהּ וְרָאָה דְמָעוֹת קְטַנּוֹת

מְאִירוֹת כְּחֻלּוֹת, כּוֹכְבֵי אוֹר בַּמַּיִם,

וּמוּצַף גַּל שֶׁל רַחֲמִים לְחָצָהּ אֵלָיו

וְהֶחֱלִיק שַׂעֲרָהּ, נִשֵּׁק דִּמְעוֹתֶיהָ:

“רַק שָׁנָה אַחַת, אֶבִּי, שָׁנָה אַחַת”.

וּמֵחַוָּה סְמוּכָה בָא הֵד שִׁיר בַּלַּיְלָה,

שִׁיר פָּשׁוּט מְאֹד אַךְ אַלְפֵי לִבּוֹת הִצִּית

וְאַלְפֵי מְתִים בְּקֶצֶב אֶחָד הִצְעִיד:

"אֲנַקֵּר אֶת כָּל הָר וְגִבְעָה,

כָּל נָהָר, כָּל יְאוֹר אַחֲרִיבָה,

אֲנִי לְקַלִּיפוֹרְנִיָּה, שׁוֹשַׁנָּה, אַל בְּכִי!

הוֹי, שׁוֹשַׁנָּה, אַל נָא תִבְכִּי לִי,

אֲנִי לְקַלִּיפוֹרְנִיָּה וְקַתְרוֹס עַל בִּרְכִּי".

מֵחַלּוֹן הָעֲלִיָּה פָּרְצָה בְּכִיָּה.

כֶּלֶב רָחוֹק נָבַח. הַס! מִי צוֹעֵד שָׁם?

הַזָּקֵן בָּא. הֵם פִּנּוּ מָקוֹם לוֹ.

רֶגַע יָשַׁב שְׁחוֹחַ. אָז אֶת רֹאשׁוֹ הֵרִים:

"הַשִּׁירִים שֶׁל הַנֹּעַר שְׁנָת לֹא יִתְּנוּ.

פַּעֲמַיִם כְּבָר אֲמֵרִיקָה נֵעוֹרָה

בְּאִי־מְנוּחָה פִּתְאֹם. הִנֵּה הִיא שׁוֹכֶבֶת,

וְעַל צִדָּהּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב – הָרִים, בְּקָעוֹת,

עוֹלָם גָּדוֹל סָגוּר עוֹד וּמְלֵא תַעֲלוּמָה,

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּם שׁוֹקֵט לְיַד תַּעֲלוּמָה?

מִתְפָּרֵץ אֵיפוֹא לֵב הָאִישׁ לִפְרָקִים,

וְיָד וָרֶגֶל זָזוֹת קְצָת לַמֶּרְחָק.

וְאוּלַי לֵב הָאִישׁ כְּלֵב הַיָּם

וְאֵין לָדַעַת מַה־צֵּרוּף סַהַר וְסַעַר

יְחוֹלֵל אֶת הַתְּסִיסוֹת שָׁם בָּעֹמֶק.

פַּעֲמַיִם כָּךְ, וְאַחַת הִיא הַשִּׁירָה.

אוֹהַיּוֹ קֹדֶם, אַחֲרֵי כֵן מִיזוּרִי,

וְעַתָּה קַלִּיפוֹרְנִיָּה הַזְּהָבִית.

וְתָמִיד חַבְלֵי־עֹז אֶת לִבִּי מָשְׁכוּ,

וַחֲבָל! נִשְׁאַרְתִּי. רֵעַי כֻּלָּם עָזְבוּ.

וַאֲנִי? לֹא אֵדַע לָמָּה. אוּלַי אִשְׁתִּי

הַמְהַלְּכָה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ. אוּלַי דָּמִי,

דַּם דּוֹרוֹת שֶׁל נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה הַשָּׁרָה

שִׁיר־עֶרֶשׂ אֶל הַלֵּב הַמִּתְגַּעְגֵּעַ,

וּקְרָנָיו שֶׁל הַצְּבִי הַצָּעִיר תִּקְשֹׁר

לְמוֹט תָּקוּעַ מֵאֲחוֹרֵי בַּיִת

עַד יִקְהֶה בָן חוּשׁ־גִּיל שֶׁל שְׁרִיקַת רוּחוֹת

וְרֶגֶל תִּשְׁמַן וּמְעוּף־הוֹד יִשָּׁכַח,

רַק עֵינָיו זוֹכְרוֹת מָה, וּמְלֵאוֹת יָגוֹן

מִחוּץ לַגָּדֵר הַרְחֵק תִּסְתַּכֵּלְנָה.

הֵם הָלְכוּ, רֵעַי, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי,

וְהַבִּיטוּ בִי: מְכֻוָץ, מֻקְטָן, מְיֻבָּשׁ.

אָנֹכִי מַאֲזִין הֶמְיַת לִבְּךָ, עֶזְרָא.

עִם שְׁקִיעָה יִפְקְדוּנוּ גּוּשֵׁי חַיִּים

שֶׁלֹּא חָיִינוּ עַד הַשַּׁחַק כֻּלּוֹ

מִצַּעַר יִבְעַר. יֵלֵךְ, אֶבִּי, יֵלֵךְ".

הוּא הֵשַׁח רֹאשׁוֹ. הַס! הַסּוּס הַמְנַמְנֵם

עוֹד רָקַע בְּרַגְלוֹ: לְכִי, אֲדָמָה, לֵכִי!

כּוֹכָבִים לָהֲטוּ וְרוּחַ נָשַׁב,

טַל הֵחֵל עוֹלֶה וְהַזָּקֵן רָעַד,

וּשְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ שׁוֹתְקִים אֶל הַבַּיִת.

II.

כִּזְרָמִים תְּפָסָם רוּחַ עֹז וְנִפְּצָם

לִרְסִיסֵי רְסִיסִים הַמִּתְרוֹצְצִים

וְעָפִים זָרִים זֶה לָזֶה, כַּךְ נִשְׂאוּ

מִשְּׁלשֶׁת הָעֲבָרִים מְתִים עַל מְתִים:

הַלָּלוּ בְּסוּס וְרוֹבֶה וּצְרֹר כַּסְפָּם

בַּתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה לִקְנוֹת צָרְכָּם,

וְהַלָּלוּ כְבָר בַּעֲגָלוֹת סְפוּנוֹת צְחוֹרוֹת

בִּשְׁוָרִים, פָּרוֹת חוֹלְבוֹת, וְכָל הַכְּבוּדָה.

וְסוּס עִם סוּס הִתְחָרָה, גַּלְגַּל אֶחָד

הִשְׁתָּרְבֵּב תּוֹךְ הַשֵּׁנִי עַד לְמַגְּרוֹ

וְהָלְאָה רָץ וְשׁוֹט אָרֹךְ הָצְלַף עַזּוֹת,

וּשְׂחוֹק רָם גָּלַשׁ עַל עֲגָלָה פְרוּקָה. –

צֹאן־אָדָם יוֹדְעִים לִהְיוֹת זְאֵבִים,

עַד פַּחַד פּוֹרֵשׂ כַּנְפֵי שְׁחוֹר עַל רֹאשָׁם,

אָז חוֹזְרִים זְאֵבֵי־אָדָם לִהְיוֹת צֹאן.

מֵעֲבָרִים שְׁלשָׁה – עַד עִיר אִינְדֶּפֶּנְדֶּנְס

עַל גְּדוֹת מִיזוּרִי, נָהָר עָכוּר עַצְלָן,

אַסְקוּפָה לַחָה לַעֲרָבוֹת גְּדוֹלוֹת

מִשְׂתָּרְעוֹת לְרֹחַב אַלְפֵי מִיל בְּלִי יִשּׁוּב

רַק עֶדְרֵי שׁוֹר הַבָּר שָׁם שָׁטִים רוֹעִים,

וְעָף חֵץ הֹדִּי, פְּרָקִים גַּם גַּרְזִנּוֹ.

בְּעִיר זוּ חָדְלָה מְרוּצַת הַהֲמוֹנִים

אֲנָשִׁים חִכּוּ זֶה לָזֶה, הִתְוַדְּעוּ,

וּבָחֲרוּ לִמְדִינַת־נוּדָם פְּקִידִים

וְקָנוּ צָרְכָּם, מָכְרוּ עֹדֶף מַשָּׂא,

לְגִימָה גְדוֹלָה וַחֲרִיפָה לָגְמוּ,

וּמִשְׁכְּנוּ בִמְחִירָהּ כִּתְבֵי־קָדְשָׁם

שֶׁלָּקְחוּ אִתָּם צֵידַת־יָהּ לַדָּרֶךְ;

וּבֹקֶר אֶחָד – עוֹד לֹא הָיָה בֹקֶר –

הִתְחִילוּ הָעֲגָלוֹת לְהִתְמַתַּח

כְּנָחָשׁ לָבָן אָרֹךְ רַב־טַבָּעוֹת.

וְעֶזְרָא לוּנְטְ, רָם קוֹמָה, מָאֳרַךְ פָּנִים,

וּפֶרַע שַׂעֲרוֹ כְּטַס צִפֳּרִים חוּמוֹת –

עוֹד קָט וְתִתְעוֹפֵפְנָה לְכָל הָרוּחוֹת

וְנִשְׁאֲרָה כָל הַגֻּלְגֹּלֶת קָרְחָה –

וְהָדוּר בִּלְבוּשׁ־קְרָב חֲלוּד כַּפְתּוֹרִים

בִּגְלָלָם נִבְחַר לִהְיוֹת פְּקִיד הַמָּגֵן,

עַל מַעֲלַת בֵּית מַרְזֵחַ עָמַד גֵּא

וּבְלִבּו גִיל הַדֶּרֶךְ וְהַדְּרוֹר

וְקִשְׁרֵי־תְמוֹל נִתָּקִים וּמִפְעָלִים

מְחַכִּים שָׁם בֵין אֹפֶק לְמִשְׁנֵהוּ.

וּפִיּוֹת וְעֵינַיִם צָרְחוּ לוֹ

מֵחוֹרֵי הָעֲגָלוֹת: מַה־לְּךָ, לוּנְטְ?

הַשֶּׁמֶשׁ עָלָה כְבָר. תֵּן אוֹת, תֵּן אוֹת!

הוּא חִיֵּךְ, הִרְגִּישׁ עֶרְכּוֹ. פִּתְאֹם קָפַץ

וְהַמַּסָּע הֵחֵל תַּחַת אֵד זְהַבְהַב;

וַיְהִי אָז כְּמוֹ עֵת סְפִינָה תֵצֵא נְמָלָהּ

וְשָׁעוֹת־שָׁעוֹת מְלַוָּהּ בִּטְחוֹן־קַרְקַע

וְחֶדְוַת־חַג קוֹרֶנֶת עַל כָּל פָּנִים,

וְהִנֵּה נִדְנוּד קַל שֶׁל דָּפְנֵי סְפִינָה

וְצֵל שֶׁל פַּחַד יַךְ הָאוֹר הַחֲגִיגִי

וּבְרַעַד סָח הַלֵּב: עַד כַּאן הַפְּרוֹזְדוֹר,

מִכַּאן טְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל.

וְיָמִים רַבִּים בָּעֲרָבוֹת עָבְרוּ.

כָּל יוֹם לַאֲחוֹרָיו הִשְׁלִיךְ דֶּרֶךְ־חֻקּוֹ.

הָעֵשֶׂב הָיָה טוֹב לַבְּעִיר וְדָשֵׁן,

וְדֵי צֵידָה לָאֲנָשִׁים, וְרוֹבֶּרְט לִי

מֵאַלַּבַּמָּה, בָּחוּר כְּחֹל־עֵינַיִם

וּזְקַנְקַן־יֵשׁוּ לוֹ – הוּא נִקְרָא זְקַנְקַן –

וְרוֹבֶה־תָמִיד מֻדְבָּק לוֹ עַל שִׁכְמוֹ,

הַצַּיָּד שֶׁבַּחֲבוּרָה הָיָה. יֵשׁ

וְחָמַק עִם חֲבֵרָיו לְיוֹם אוֹ יָמִים

וּבְשׁוּבָם הָיוּ הֵם וְרִכְשָׁם מְכֻסִּים

אַרְנָבוֹת, אַוְזֵי־בָּר, אַיָּלִים, דֻּבִּים

כְּאִלּוּ כָּל זְנֵי עוֹף וְחַיְתוֹ יַעַר

מֵרֹם עֲלֵיהֶם נָפְלוּ וְנָפְחוּ רוּחָם.

פַּעַם נִשְׁמַע פִּתְאֹם רַעַם מַחֲרִישׁ אֹזֶן

כְּמוֹ הַרְבֵּה מַקְלוֹת הִכּוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת

עַל עוֹרוֹת תֻּפִּים, וְקוֹל הַתִּפּוּף הָלַךְ

וְהִתְקָרֵב וְהִתְחַזֵּק, וְהַסּוּסִים

הִתְמַשְּׁכוּ מִמּוֹסֵרוֹת, קָפְצוּ עָל

עַד לַהֲפֹךְ הָעֲגָלוֹת אֲחוֹרַנִּית;

וְעֵינֵי מְתִים הִתְעַגְּלוּ מִבֶּהָלָה.

מֵהֶם רַבִּים לֹא לִמּוּדֵי מְקוֹמוֹת אֵלֶּה

שֶׁחָרְדוּ מַה־זֶּה תִשְׁמֹר הָעֲרָבָה

לְשָׁלְחוֹ עַתָּה בָם וּלְבַלְּעָם כָּלִיל;

וְרַבִּים יָדְעוּ קוֹל זֶה מְבַשֵּׂר צֵידָה,

אַךְ אִם לִקְרָאתָם צַיִד זֶה יֵט שְׁבִילוֹ

לְמִרְמָס יִהְיוּ אִישׁ ובְעִיר וַעֲגָלָה.

שׁוּר! הִנֵּה שָׁם הַמְתוֹפְפִים בֶּחָיִל:

גְּדוּדֵי עִנְקֵי שׁוֹרֵי בָּר, חֲטוֹטְרוֹתֵיהֶם

מִתְרוֹמְמוֹת וְנוֹפְלוֹת גַּל עַל גָּל,

מֵרָחוֹק חוֹצִים אֶת נְתִיב הַנּוֹסְעִים.

הִתְכּוֹנְנוּ הָרוֹבִים. נָבַח אֶחָד,

חִישׁ שָׁמְעוּ וַיִּתְנַבְּחוּ גַּם אֲחֵרִים.

הָעֵדֶר נָס בְּהַשְׁאִירוֹ אֶת חֲלָלָיו,

וְקוֹל תִּפּוּפוֹ רָפָה, אַךְ רְאֵה!

שָׁם בַּגִּבְעָה תִּינוֹק־יַחְמוּר נִשְׁאַר חַי,

וַעֲזוּב הָאֵם הוּא נָבוֹךְ וּמִתְלַבֵּט.

– “יְרוּ, גִבּוֹרֵי צַיִד!” – “לֹא, הַמְתִּינוּ”.

רִגְעֵי מִסְפָּר עָבְרוּ וְהָאֵם, חֲרֵדָה

מַבֶּטֶת כֹּה וָכֹה, לְיַלְדָהּ שָׁבָה.

אֵשׁ שֻׁלְּחָה שׁוּב וְנָפְלוּ אֵם עַל יָלֶד.

אָז פָּשְׁטוּ אִישׁ וְאִשָּׁה עַל הַפְּגָרִים,

הִפְשִׁיטוּם, נִתְּחוּ פַּסִּים לְיַבְּשָׁם הֵיטֵב.

הַסּוּסִים שָׁקְטוּ, הַשַּׁיָּרָה זָזָה,

וְכֵרָה גְדוֹלָה שֶׁל צְלִי שׁוֹר־בָּר חִכְּתָה,

וְצֵידָה רַבָּה נִצְרְרָה לַדָּרֶךְ.

בָּעֶרֶב מִשֶּׁשָּׁקְעָה אֵשׁ הַמַּעֲרָב,

הִשְׁמִיעָה הַחֲצוֹצְרָה תְקִיעַת מְנוּחָה,

וְטוּר עֲגָלוֹת הֵחֵל לְהִתְעַגֵּל,

עַד נִהְיָה מַעְגָּל־מִבְצָר לְכָל הַבְּהֵמָה

לָנוּחַ מְקוֹם יַד־זָר בַּלֵּיל לֹא תָבוֹא.

מִחוּץ לַחוּג עַל מַרְבַד הָעֲרָבָה,

סְעוּדַת בָּשָׂר מְיֻבָּשׁ אוֹ צְלִי אֵשׁ

וּמַאֲפֵה פוֹל וְקָפֶה חָזָק תֻּקְנָה,

עַד כִּבְדֵי־כֶרֶס נוֹסְעִים הִשְׁתַּטָּחוּ,

וְהוּבְאוּ בּוּלֵי עֵץ, וּמְדוּרָה עָלְתָה,

וְהַזָּקֵן שַׂר הַצֵּידָה, תּוֹמַס לוֹגַן,

הִשְׁכִּיחָם כֹּבֶד כְּרֵסָם בְּסִפּוּרִים.

הוּא הָיָה רָם, עֲנָק רְחַב הַגָּרֶם.

וּפָנָיו גְּדוֹלִים שְׁחֻמִּים: מִכּוֹבָעוֹ,

רְחַב־שׁוּלַיִם, נִמְתַּח קַו קָדִימָה

עַל רָמַת מִצְחוֹ עַד לְאֶמְצַע חָטְמוֹ

וְשָׁם הַקַּו הִתְחָרֵט, נָסוֹג אָחוֹר

עַד קְצֵה הַסַּנְטֵר, זָקָן קָט שָׁם נֶחְבָּא.

וּבְשָׁקְעוֹ סְגוּר־עֵינַיִם בְּזִכְרוֹנוֹתָיו,

וּשְׂפָתָיו דַּקּוֹת עִקְּשׁוֹת, הָיוּ פָנָיו

כֵּף אַדִּיר עַתִּיק מְסֻגָּר, מוּרָם עָל

וְחוֹרְשָׁה כֵהָה שֶׁל אַלּוֹנִים תַּחְתָּיו.

לְתוֹךְ חוֹרְשָׁה זוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הִכְנִיס

וְקוֹל רָחוֹק אָפֵל בָּא מִמַּעֲבֵה כֵף

עַל חַיָּיו שֶׁל אִישׁ זֶה עֲשִׁיר נִסְיוֹנוֹת

שֶׁחָצַב כּל הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ חֲלוּצִים

מִדֵּי קָפְצָם לַחֲטֹף נֵתַח־מַעֲרָב חָדָשׁ,

שֶׁחָדַר יַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית וְהִשְׁמִיעַ

שִׁיר גַּרְזֶן רִאשׁוֹן בּוֹנֶה אָהֳלֵי אָדָם, –

עַל פְּגִישׁוֹת עִם חֶזְיוֹנוֹת טֶבַע קָשִׁים,

עִם חַיּוֹת, פִּרְאֵי־שְׁבָטִים, גַּם עִם עֵצִים

אֶת דַּרְכָּם סִלְּפוּ וְלֹא נָפְלוּ מְקוֹם

מְשָׁכָם לִנְפֹּל. חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ סִפֵּר

וּסְבִיבוֹ רָאשִׁים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ

וּמִמְּדִינוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לָאַטְלַנְטִי:

עַרְמוֹנִיִּים צְהֻבִּים וּשְׁחַרְחָרִים,

סְגַלְגַלִּים וּמָאֳרָכִים וּמָרְחָבִים;

מֵהֶם עֲנֻגֵּי תַּרְבּוּת, דַּבְּרָה אִתָּם

עַל כַּנְפֵי שֶׁלִּי וְעַל אוֹר אַפַּלְטוֹן,

וּמֵהֶם כֹּה פִרְאֵי־חָזוּת עַד אִם תַּעֲבֹר

בַּלֵּיל עֲלֵיהֶם דַּם עוֹרְקֶיךָ יִקְרשׁ.

וְאֵי מִשָּׁם בָּא קוֹל: "נָא סַפֵּר לָנוּ

עַל קַלִּיפוֹרְנִיָּה". הַכֵּף אֶת עֵינָיו פָּקַח

וְהִבִּיט סְבִיבוֹ בִּצְחוֹק קַל וְהִתְחִיל:

"מֵאוֹת שָׁנִים טֶרֶם סוּטֶר רַב קַרְקָעוֹת

וּמְפַקְּחוֹ מַרְשַׁל מָצְאוּ קִטְנִית פָּז

עַל יַד הַ“נָּהָר הָאֲמֵרִיקַנִּי”,

כְּבָר יָדְעוּ הַסְּפָרַדִּים חֶמְדַת אֶרֶץ זוּ,

וְקוֹרְטֶז שׁוֹדֵד אוֹצְרוֹת מוֹנְטֶזוּמָה

כְּבָר יָדַע כִּי בַצָּפוֹן יַךְ הַלֵּב

שֶׁל כָּל עוֹרְקֵי זָהָב נִגְלוּ בָאֲדָמָה

מִתְּקוּפַת מִקְדַּשׁ־שְׁלֹמֹה וְעַד עָתָּה.

וְכָמְרֵי סְפָרַד, שֻׁלְּחוּ שָׁם לָטַעַת

בֵּין הֹדִּים תּוֹרַת אֱמֶת, שָׁמְעוּ שִׂיחוֹת

עַל אֶלְדּוֹרַדּוֹ וְעַל קַלָּפִיָּה –

הַמַּלְכָּה נָתְנָה שְׁמָהּ לְכָל הַמְּדִינָה".

הוּא הִפְשִׁיל אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ, עָצַם עֵינָיו

וְקוֹל רָחוֹק גָּח מִתּוֹךְ עֲבִי הַכֵּף:

"אָז הָיְתָה שָׁם מְדִינָה כֻלָּהּ נָשִׁים

אַמִּיצוֹת גֵּו וְרוּחַ וּמְאֹד נָאוֹת,

אַךְ קַלָּפִיָּה עָלְתָה עַל כֻּלָּנָה.

הִיא הִדְבִּירָה תַחַת רַגְלָהּ שְׁבָטִים רַבִּים

וּלְעַמִּים שׁוֹנִים מַעְיְנוֹת־פָּז הִזִּילָה,

וְהִיא שֶׁתָּמְכָה גְּדוּדֵי אִי־מַאֲמִינִים

בְּרִיבָם עַל יַד קוּשְׁטָה עִם הַנּוֹצְרִים.

כָּל כְּלֵי מִלְחַמְתָּה צֻפּוּ זָהָב טָהוֹר

וּבְצֵאתָם לִקְרַאת קְרָב לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

אָז בְּנֵי הָאוֹיֵב – וְחֹק לָהּ אֶחָד הָיָה

לַהֲרֹג כָּל גֶּבֶר נָפַל אֶל תּוֹךְ שִׁבְיָהּ –

בְּרָצוֹן הָלְכוּ שְׁבִי לְמַעַן הַבֵּט

אַךְ רֶגַע קָט עָלֶיהָ וְאָז לָמוּת.

כֹּה יָפְתָה זוּ הַמַּלְכָּה קַלָּפִיָּה ".

הוּא שָׁתַק רֶגַע. "אַךְ לֹא רַבַּת אָרְכָה

מַמְלֶכֶת נָשִׁים זוּ. וְשָׁנִים עָבְרוּ

וּמֶלֶךְ קָם, לוֹ קָרְאוּ אֶלְדּוֹרַדּוֹ.

מִדֵּי בֹקֶר מָשְׁחוּ שָׂרָיו גֵּווֹ שֶׁמֶן

וְאַחַר זָרוּ עָלָיו אַבְקַת זָהָב;

וְעֶרֶב עֵת הַמַּעֲרָב הֵחֵל בּוֹעֵר,

לִבְרֵכַת־קֹדֶשׁ הָלַךְ הוּא וְשָׂרָיו,

וְאַבְנֵי־חֵן יְקָרוֹת זָרַק תּוֹכָהּ,

וּלְאַט לְאַט – תִּזְמֹרֶת חֶרֶשׁ נִגְּנָה –

בְּמֵי הַקֹּדֶשׁ יָרַד טָבַל עָלָה

וְאַבְקַת זָהָבוֹ עַל תַּחְתִּיתָם הִשְׁאִיר".

אֵי־מִי שָׁאַל: “הַאִם יוֹדְעִים מְקוֹם הַבְּרֵכָה?”

"לֹא, אֵין יוֹדֵעַ. מְסַפְּרִים אֶחָד צָעִיר

אֶת בֵּיתוֹ עָזַב לְחַפֵּשׂ אֶת הַבְּרֵכָה;

וְעֵת חָלְפָה שָׁנָה אַחַת, שָׁב לְבֵיתוֹ

וּמְאוּם לֹא שָׂח וְשַׂעֲרוֹ הָפַךְ לָבָן".

וּכְטוֹב לֵב הַבַּחוּרִים בְּצֵידָתָם

וּבִנְסִיעָה מִתְקַדֶּמֶת לְלֹא פֶגַע,

הִתְפָּרְצוּ מְחוֹלוֹת עַל־פְּנֵי הָעֲרָבָה

לְלִוְיַת צְלִילֵי־קַתְרוֹס רוֹעֲדִים

וְלְעִפְעוּף כּוֹכְבֵי רוֹם שֶׁסָּקְרוּ תְּמֵהִים.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר בַּת שַׂר־הַצֵּידָה, לוֹלָה,

בִּיעָף אֶל בֵּין הַמְחוֹלְלִים חָדָרָה.

עוֹד צְעִירָה הָיְתָה, דַּקַּת הַכְּתֵפַיִם,

שַׂעֲרָהּ גַּלֵּי־שְׁחוֹר, כַּדּוּרֵי־שְׁחוֹר עֵינֶיהָ,

וּפָנֶיהָ חִוְרִים שׁוֹפְעִים אֶל הַסַּנְטֵר;

וְעֵת הִתְהַרְהֲרָה וַתַּפְשֵׁל רֹאשָׁהּ

וּבְרַעַד אַפֶּיהָ צָפְתָה לַמֶּרְחַקִּים,

כֹּה דָמְתָה אָז לְעֹפֶר פֶּרֶא עָנֹג.

כִּמְעַט עוֹד יַלְדָה הָיְתָה, רִפְיוֹן עָדִין,

וּבְרִפְיוֹנָהּ שָׁלְטָה עַל הַגְּבָרִים עֵת

לִגְבוּרָה קָרְאָה וּלְהַעְפָּלָה עַזָּה.

הֵם פִּנּוּ מָקוֹם לָהּ וְהֵחֵלָּה רוֹקְדָה,

שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ נִפְרַע, שְׁחוֹר עֵינֶיהָ הִבְרִיק,

וְחִישׁ הִסְתּוֹבְבָה בִּנְקֻדָּה אַחַת

עַל רָאשֵׁי הָאֶצְבָּעוֹת וּבְלִי הֶרֶף

וּבִזְרוֹעוֹת דַּקּוֹת שְׁלוּחוֹת לָעֲבָרִים

כְּמוֹ בִּקְּשָׁה לְהִתְבָּרֵג לְתוֹךְ אֲדָמָה

לִצְנֹחַ וּלְהִסְתַּתֵּר שָׁם, אוֹ אוּלַי

לָצֵאת לַמֶּרְחָב, לַחְרֹג וּלְהִשְׁתַּחְרֵר

מִכַּף יָד מוֹשַׁכְתָּהּ מַטָה בָאֲדָמָה.

וּמִסָּבִיב פְּעוּרֵי־פֶה הַגְּבָרִים: מִי הִיא?

מַה־פֵּשֶׁר סַעֲרָהּ זֶה. מַה־מַּכְאוֹב שָׁנוּן

תּוֹךְ נַפְשָׁה נִקְלַע שֶׁהַגֵּו הַצָּעִיר

מְפַרְכֵּס, מְפַרְפֵּר לְהִתְנַעֵר מֶנּוּ?

הֲצַעַר פְּרָטִי הוּא וְכָמוּס עִמָּהּ,

אוֹ צַעַר מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת בַּעֲיָרָתָהּ

מְקוֹם הַנָּהָר הַטּוֹב מִיזוּרִי עוֹבֵר

וְחוֹתֵךְ אֶת הַדַּלּוּת מֵהִתְפַּשֵּׁט

אוֹ מֵצִיף מִתּוֹךְ רַחֲמִים בִּקְתּוֹת־עֹנִי

וְנוֹשֵׂא אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן עַל רַפְסוֹדוֹת

וּמְשׁוֹבֵב לְפָחוֹת נַפְשָׁם שֶׁל הַיְּלָדִים

בַּחֲזוֹן אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת לַמֶּרְחַקִּים?

חִישׁ חִישׁ הִסְתּוֹבְבָה כְּסַעַר עוֹמֵד,

וְכָל הַלְּבָבוֹת דָּפְקוּ עַד הִתְפַּקַּע.

מֶרְחַקִּים, שַׁחַק, אֶרֶץ – הַכֹּל נָמוֹג.

הִיא כָּל הַיֵּשׁ, הֲוָיָה מִסְתַּחְרֶרֶת

כֹּה מַהֵר עַד עוֹד קָט גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה!

וּפִתְאֹם נִפְסַק הַכֹּל, חָטְפָה קַתְרוֹס

וְהֵחֵלָּה פּוֹרְטָה, וּמִכָּל הֶחָזוֹת

הִבְקִיעַ שִׁיר־הַתְּקוּפָה מַצִּית לִבּוֹת:

הוֹי שׁוֹשַׁנָּה אַל נָא תִבְכִּי לִי –

וְכוֹכְבֵי מָרוֹם עִפְעֲפוּ מִתְפַּלְּאִים,

וּמֵחֶשְׁכַת לַיְלָה עֵינֵי אֵשׁ יְרוֹקָה

הִסְתַּכְּלוּ תְמֵהוֹת: מִי הֵם הַמַּחֲרִידִים

תַּרְדֵּמַת עַרְבוֹת־עַד?

הַס! אֵלָה כֵּהָה

בְּתוֹךְ לַהֲקַת נָמִים תַּחַת כִּפַּת שַׁחַק

דֹּם יוֹשְׁבָה עַל בִּרְכֶּיהָ, וּשְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ

אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה עַד קְצוֹתָיו מְכַסֶּה:

עֲלוּ עֲלוּ הֲגִיגִים מִמַּעֲמַקִּים,

עֵין אִישׁ לֹא תִרְאֶה, כּוֹכַב־רוֹם לֹא יֵדַע – –

הָהּ אֶבִּי אָשׁוּב אָשׁוּב. אוּלָם לָמָּה

אַתְּ נְסוֹגָה עִם הַיֶּלֶד בָּאֲפֵלָה? – –

כַּךְ, הָלְאָה, הָלְאָה, סַעֲרִי! אוּלָם אָנָה?

וּמֵרְחוֹקֵי הָרִים עָנָן אָפֵל בָּא

עִם עֵינֵי פָז נוֹרָאוֹת. – –

הַבִּיטִי! יַחְמוּר קָט וָרַךְ תָּפַשְׂתִּי

רַק לָךְ, רַק לָךְ – –

מִכָּל הָעֲבָרִים

אֵלַיִךְ, קַלָּפִיָּה;

רַק מַבָּט אֶחָד,

וּבוֹאִי מִיתַת־זָהָב. – –

וְהַס, רַק פַּרְסוֹת סוּס בְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל

וְצַעֲדֵי שׁוֹמֵר כֹּה וָכֹה יִתְהַלֵּךְ

וְקוֹל זְאֵב עֶרֶב שֶׁבִּילֵל יִשְׁתַּפֵּךְ.

III.

עִם יֶרַח אָב בָּא קֵצֶה לָעֲרָבוֹת.

הֵחֵלּוּ סוּסִים נוֹשְׁמִים כְּבֵדוֹת, מוֹשְׁכִים

אֶל עָל, אֶל מְרוֹמֵי “הַרְרֵי הַסְּלָעִים”,

אֶל לוּזָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַגְּדוֹלָה,

עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת חוֹרְקוֹת עַד הִשָּׁבֵר.

בַּמַּחֲנֶה קָמָה תְּלוּנָה: עִנְקֵי סְלָעִים,

וְאַחֲרֵי כֵן חַרְבוֹנֵי מִדְבָּר נוֹרָא.

וְאַחֲרֵי כֵן עַל מִפְתַּן קַלִּיפוֹרְנִיָּה

מִזְדַּקֵּר רֶכֶס קָטָן – הַסִּיֵּרָה –

בַּת־חֹרֶף מְנַסָּה שָׁם לָצֵאת רִאשׁוֹנָה

בִּמְחוֹלֶיהָ הַלְּבַנְבַנִּים וּלְהִתְפָּרֵק

צְעִיפֶיהָ אֶחָד אֶחָד עַד אֵין סוֹף

עַד הַשְׁווֹת הַגֵּאָיוֹת לִמְרוֹם הָרִים.

וְשָׁם עַל סַף הַסּוֹף דַּרְכֵּנוּ יֹאבַד

וּכְדוֹנֶר וְסִיעָתוֹ שָׁם נִקָּבֵר.

נָשׁוּבָה עַתָּה וּבַפַּעַם הַבָּאָה

נְמַהֵר צֵאת וְנַקְדִּים בּוֹא. כַּךְ טָעַן

אִישׁ אֶחָד שְׁמַנְמַן, גּוּץ, כְּדַג־הַחֶמְאָה,

וְרֹאשׁוֹ כַּדּוּר עָגֹל מַבְהִיק־קָרְחָה,

וּמִתּוֹךְ פִּימַת מִצְחוֹ וְלִסְתוֹתָיו

מְפַרְכְּסוֹת לָצֵאת קְטַנְטַנּוֹת עֵינָיו.

חַיֶּיךָ שֶׁחָנוּת לוֹ בָּעֲיָרָה,

וְאִשְׁתּוֹ הִשְׁאִיר לִהְיוֹת הַתַּגֶּרֶת

וְעַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ הוּא עַל שְׁתֵּיהֶן.

וְהֶגְיוֹן דְּבָרָיו לָכַד לִבּוֹת שׁוֹמְעָיו

שֶׁרָמְזוּ כִּי גַם הֹדִים יֵשׁ מִסָּבִיב.

וַתְּהִי הַמְרִידָה, רָעַם קוֹל: נָשׁוּבָה!

אָז קָפְצָה לוֹלָה חִישׁ עַל מוֹט עֲגָלָה,

וּכְמַלְאָךְ מְיַסֵּר וּמוֹכִיחַ עָמְדָה

וְעֵינֶיהָ יָרוּ בְּרָקִים לָעֲבָרִים:

"אַךְ שְׁפַנִּים אַתֶּם, צַעַד־צֵל יַפְחִידְכֶם;

אַךְ תַּרְנְגוֹלִים אַתֶּם, רִשְׁרוּשׁ קַל

וְעוּף לְכָל הָרוּחוֹת! אֵי הָרֹאשׁ

כְּבִצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל יַחֲזִיק בִּתְשׁוּקָתוֹ,

הַלֵּב הַנּוֹעֵל שְׁעָרָיו: בּוֹאוּ אֵימִים!

הַשֶּׁכֶם לִמְשֹׁךְ עֹל כָּל עוֹד יֵשׁ חַיִּים

עַד סוֹף הַדֶּרֶךְ, עַד עֲפַר הַזָּהָב!

לֹא, רְצוֹנְכֶם לָשׁוּב? שׁוּבוּ, שְׁפַנִּים, עָתָּה.

אַךְ אִם תִּשָּׁאֲרוּ וְאַחֲרֵי זְמָן

שׁוּב קוֹל מִתְאוֹנְנִים תָּרִימוּ, אֶחְטֹף

קְנֵה־רוֹבֶה קָרוֹב, אֶלְחַץ אֶת עַקְרַבּוֹ,

וְקוֹלְכֶם נֵצַח אַפְסִיק."

עֶזְרָא לוּנְטְ

עַל סוּסוֹ רָכַב. הִרְהֵר עַל הַמְּאוֹרָע

וְעַל מַלְאָךְ מְיַסֵּר זֶה, וְאוּלָם – צָדְקוּ.

לֹא אַחַת רָאָה הָעֲקֵבִים כַּאן.

הוּא לֵב לֹא שָׂם עַד כֹּה, כִּי תָמִיד לִוּוּ

עִקְּבוֹת סְיָחִים אֶת חֲרִיצֵי יִתְדוֹת אָהֳלִים;

וְעֵת אִשָּׁה מְלַוָּה, לֵב הַהֹדִּי שָׁלוֹם.

וּבְכָל זֹאת דִּבְרֵי הֹדִּי מֶכְּסִיקַנִּי –

כֹּה נֶחְמָד גֵּווֹ, כֻּלּוֹ מוּצַק אָרָד –

בְּמֹחוֹ עָלוּ: "אִם גַּם כַּאן תְּנַצְּחוּ,

אָז בַּדֶּרֶךְ בָּעֲרָבוֹת יַעַמְדוּ אַחַי

וּבְחִצֵּי רַעַל וְעֵינַיִם רוֹאוֹת סוֹפָן

יְקַדְּמוּ אֶת כָּל צַעַדְכֶם. טוֹב הִזָּהֵר

מֵעָם שֶׁשִּׁיר הַקְּרָב וְשִׁיר הַמָּוֶת

כְּאֶחָד יָשִׁיר". חִיל קַר עָבַר גֵּווֹ

וְרָכַב הָלְאָה, אַךְ לִפְרָקִים גָּחַן

לִבְחֹן הַקַּרְקַע הֵיטֵב, פִּתְאֹם קָפַץ

וּבְדָרְבַן־עַשְׁתּוֹ לָחַץ, עַד הַסּוּס

עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הִזְדַקֵּף,

וְעוּף תּוֹךְ תִּימְרוֹת אָבָק! זְמַן־מָה עָף

עַד צָנַח מֵעַל סוּסוֹ, הָלַךְ רַגְלִי

מִתְחַקֶּה עַל כָּל עֵשֶׂב כָּפוּף; אָז

הִתְמַתַּח, זָחַל, רָאָה נוֹצוֹת צְבוּעוֹת

מֵעֵבֶר הָר מִזְדַקְּרוֹת, הֵסֵב דַּרְכּוֹ

וְזָחַל סְחוֹר־סְחוֹר, עַד מִמֶּרְחַק־צְדָדִין

אֶת הַכֹּל סָקַר, וְאָז כְּדֶרֶךְ לֶכְתּוֹ

כֵּן לַמַּחֲנֶה שָׁב. מַה־קָּרָה? הָעֲגָלוֹת

בְּמַעֲגָל הוּשְׂמוּ, וְהַבְּעִיר בְּתוֹכוֹ,

וְרַבָּה שָׁם הַתְּכוּנָה. מַה־זֶּה קָרָה?

אַךְ אִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו – רוֹבִים חֻלְּקוּ,

אִשָּׁה עָמְדָה קְפוּאַת פַּחַד. שָׁם אַחֶרֶת

עִם יֶלֶד קָטָן טִפְּסָה עַל עֲגָלָה

לִמְקוֹם שָׁם כָּל הַמִּקְנֶה הָפְקַד. “מַה־זֶּה?”

וְהַפַּעַם רָעַם לוּנְטְ. עָנַתּוּ לוֹלָה

בְּשֶׁצֶף־אַף: "מְקוֹמְךָ יָרַשׁ ‘זְקַנְקַן’.

הַהֹדִּים לֹא רְחוֹקִים. לֹא יָכֹלְנוּ

לְחַכּוֹת יוֹתֵר". בָּרָק פִּלַּח מֹחוֹ:

קְרָב, קְרָב!

הָהּ, אֶבִּי, כֹּה עָיַפְתִּי!

תִּזְמֹרֶת מְנַגְּנָה.

יְמִינָה, שְׂמֹאלָה!

בְּרוֹבִים, בַּחֲנִיתוֹת!

הָהּ, רֹאשִׁי! אֹפֶל. נְפִילָה בְּלִי כָל סוֹף.

לֹא, טִיסָה עָל, בִּיקוּם שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַק.

הַזֶּה הַמָּוֶת?

מַה־מַּבְרִיק סִינַר אָחוֹת וְחִיּוּךְ לֶחְיָהּ!

הִזָּהֲרוּ מֵעָם שֶׁשִּׁיר הַקְּרָב – –

הָהּ, סוּרִי אֶצְבַּע מַתְרָה, הֵעָלֵמִי!

עָיַפְתִּי, אֶבִּי, שֶׁקֶט אֹבֶה, מְנוּחָה – –

כֹּה רִקְּדוּ בוֹ בְמֹחוֹ שִׁלְדֵי חָזוֹן,

וּמִלִּים אָיִן. נִגַּשׁ אַט הַזְּקַנְקַן

וְצִמְצֵם עֵינָיו כְּמוֹ אֶת רוֹבוֹ כוֹנֵן:

"גַּם אֲנִי נִלְחַמְתִּי עִם הַמֶּכְּסִיקַנִּים,

וּמַה תִּתְגַּנְדֵּר, לוּנְטְ? עוֹר יַחְמוּר אֶעֱרֹב

אִם לֹא אֶל אַחַת מִצִּפֳּרֵי רֹאשְׁךָ

מִמֶּרְחַק פַּרְסָה אֶקְלַע וְלֹא אַחֲטִיא".

לוּנְטְ הֶאְדִּים כֻּלּוֹ. אִגְרֵף אֶת שְׁתֵּי יָדָיו;

אַךְ רָאָה מַעְגַּל מְתִים מִסָּבִיב לוֹ

פְּעוּרֵי־פֶּה וּבְחִיּוּךְ טִפְּשִׁי מְחַכִּים

לְתִגְרַת־אֶגְרוֹף נָאָה, וְרָפוּ יָדָיו:

"אֱוִילִים, עַתָּה זֶה רָאִיתִי אוֹתָם.

מִשֵּׁבֶט־פּוֹנִים הֵם וּבְקֶשֶׁר קְרָבוֹת

עִם שֵׁבֶט הַסּוּאַנִּים יַעַמְדוּ עָתָּה,

וּלְחִוְּרֵי־פָנִים יִתְּנוּ לַעֲבֹר שָׁלוֹם".

“מַה לִּי פּוֹנִים אוֹ סוּאַנִּים?” קָרְאָה לוֹלָה,

"נְחָשִׁים הֵם וּבְעָקֵב כָּבֵד נְקַדְּמֵם.

הֲתַמְתִּין עַד יָבוֹאוּ הֵם אֵלֵינוּ

וְטֶבַח רַב עַל אִישׁ וְאִשָּׁה יַעַרְכוּ?

הֲיֵשׁ הֹדִּי אֲשֶׁר יִרְאֶה קְצִיר קַרְקָפוֹת

וְיָשִׁיב יָדוֹ רֵיקָם?" “נֵלֵכָה, לוֹלָה!”

צָרְחוּ רַבִּים מֵהַמַּעְגָּל מְאֻכְזָבִים

שֶׁבְּתֹהוּ־דְבָרִים עָלְתָה תִקְוַת תִּגְרָה.

“נֵלֵכָה”, עָנְתַה, קוֹפְצָה עַל גַּב סוּסָהּ,

"וְאַתָּה, לוּנְטְ, מֵאַחֲרֵי הָעֲגָלוֹת

עִם שְׁאָר הַבְּעִיר הִתְחַבֵּא!" לוּנְטְ כִּמְסֻמָּר

עַל מְקוֹמוֹ עָמַד. רָאָה בְּנֵי הַחֲבוּרָה –

חֲבַל, בֵּינֵיהֶם גַּם הַזָּקֵן תּוֹמַס –

בְּטוּסָם מְתוּחִים כְּפוּפִים אֶל סוּסֵיהֶם

כְּמוֹ כָל אֶחָד לָחַשׁ מַה בְּאֹזֶן רִכְשׁוֹ:

עוּף, אָחָא, עוּף וְנָבוֹא אֶל מַחֲנֵיהֶם

כְּאוֹרְחֵי־פִּתְאֹם אַף מְאֹד חֲבִיבִים,

וּמִסְפּוֹא רַב שָׁם תִּמְצָא. עוּפָה, עוּף!

לוּנְטְ חָשַׁב: כְּמֵאָה גְבָרִים הֵם וְלוֹלָה;

וְהֵם הַפּוֹנִים כְּמַחֲצִית אוֹתוֹ מִסְפָּר,

אַךְ לוֹחֲמִים הֵם גֵּאִים וְעַקְשָׁנִים.

הֲיִתֵּן יָד לְאֶחָיו בְּמִלְחָמָה

שֶׁהוּא לֹא בִקֵּשׁ אַךְ כְּבָר אֵין לְהָשִׁיב?

לְבָבוֹ צָוַח: אֵיךְ מִנֶּגֶד תַּעֲמֹד?

וּלְבָבוֹ כָּעַס וְהִתְעַקֵּשׁ: לֹא!

הֵם נָחֲתוּ בַגַּיְא עַד שׁוּב לֹא רָאָם.

רֶגֶשׁ־חֶרְפָּה תְקָפוֹ, אַךְ עוֹד מֵאֵן כַּעְסוֹ.

הוּא טִפֵּס עַל גַּב כִּלָּה שֶׁל עֲגָלָה,

עַל עֵינָיו הֶאֱהִיל, רָאָה הֹדִּי אֶחָד

מִזְדַּקֵּר מֵאֲחוֹרֵי הָר מִנֶּגֶד,

וְחִישׁ צָצוּ רַבִּים רוֹכְבֵי־סְיָחִים אַחֲרָיו;

וּבִן רֶגַע נִטַּשׁ קְרָב בֵּין גַּיְא וְגִבְעָה:

בַּגַּיְא אֶקְדוֹחִים, רוֹבִים, וּמִמַּעַל

כַּשִּׁילִים וְגַרְזִנִּים. שׁוּר! שָׁם הֹדִּי

מֵעַל סְיָחוֹ קוֹפֵץ עָל כִּנְשׁוּךְ צִפְעוֹנִי

וְנוֹפֵל בְּלִי קוּם. לוּנְטְ חִיֵּךְ רֶגַע

וַיִּכְעַס עַל חִיּוּכוֹ, אוּלָם חָשַׁב:

יֵשׁ מַצְחִיק פַּרְצוּף אִישׁ עִם מַר הַמָּוֶת

לְלֹא הֲכָנָה נִפְגָשׁ. וְהֹדִּים נוֹפְלִים

וְיַד הַגַּיְא כְנִרְאֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

אַךְ הִנֵּה הֹדִּים רַבִּים כְּמוֹ גּוּשׁ אֶחָד

מִמְּרוֹם הַגִּבְעָה זִנְּקוּ אֶל הַגַּיְא

מְקוֹם עָמְדוּ אֶחָיו צְפוּפִים חַסְרֵי־יֶשַׁע,

וּמִלִּבּוֹ עָלָה שַׁאַג: לֹא כֵן, אַחַי!

מִמּוּל הָאוֹיֵב יֵשׁ לַעֲמֹד רְוָחִים,

מְסֻדָּרִים אַךְ מְחֻלָּקִים, וְהָרְוָחִים

מוֹסִיפִים עֹז שֶׁעַל הַצָּר לְהַדְבִּיר.

אַךְ לֹא כַךְ! חִישׁ קַל עַל סוּסוֹ קָפַץ,

בִּגְלִישָׁה אַחַת כָּל הַמִּדְרוֹן עָבַר

עַד גְּרֹר מֵאַחֲרָיו אֶשֶׁד צְרוֹר וּסְלָעִים

וְנִגְלָה תּוֹךְ הַגְּדוּד בְּצָו: “הִתְפַּלְּגוּ!”

וּמְגֻלְּמֵי־תְּהִיָּה בְּלִי הִרְהוּרִים צִיְּתוּ.

הוּא שָׁט בְּסוּסוֹ, עָשָׂם שׁוּרוֹת, שׁוּרוֹת,

לָאַחֲרוֹנוֹת צָעַק: “לִירוֹת!” וְלַקְּרוֹבוֹת:

“בְּקַת וּבְנִצָּב!” רָאָה גָרְזֶן עָף

אֶל קָדְקֹד לוֹלָה, קָפַץ חִישׁ וַהֲדָפָהּ

עַד שָׂמָה עֵינֵי זַעַם בּוֹ. הוּא צָחַק

וּלְצִדָּהּ נִלְחַם. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ מְחִי

וּבָרָק נִצְנֵץ יָרֹק, אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ.

דָּם שָׁטַף פָּנָיו, מֹחוֹ – טִשְׁטוּשׁ אָדֹם.

לֹא יָדַע כְּבָר מַדּוּעַ וְעִם מִי,

אַךְ נִלְחַם עוֹד וְנוֹפֵף קַת לַעֲבָרִים

בְּלִי רֶגֶשׁ, בְּלִי הֲבָנָה אַךְ בִּקְפִיץ

מֵנִיעַ יָד הֲלוֹם וַהֲלוֹם בְּקֶצֶב – –

כַּךְ עַד הַעֲרֵב שָׁמֶשׁ. אָז הַחֲבוּרָה שָׁבָה

וְנָשְׂאָה חֲלָלֶיהָ וְהִשְׁכִּיבָתַם,

הַפְּצוּעִים לְחוֹד וּשְׁדוּדֵי־נְשִׁימָה לְחוֹד.

הָאִשָּׁה עִם הַתִּינוֹק עַל גַּב זְרוֹעָהּ

מֵאֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה בְּחִיּוּךְ־בּוּשָׁה

לְקַדֵּם בַּעֲלָהּ יָצְאָה. לוֹלָה עָבְרָה

עַל אֵלֶּה שֶׁלִּפְנֵי רַק שָׁעָה קַלָּה

הִתְלַהֲבוּ: נֵלֵךְ! וּכְמוֹ אָחוֹת טוֹבָה

בְּיָד רַכָּה זְהִירָה חִבְּשָׁה הַנִּפְצָעִים.

אָז עָבְרָה אֶל הַמֵּתִים וּמֵרָחוֹק

עֵינָהּ רָאֲתָה אֶת לוּנְטְ, וַהֲלוּמַת־צַעַר

אַט הָלְכָה אֵלָיו, חָפְצָה לְהִתְוַדּוֹת,

לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ וּלְתוֹךְ אָזְנוֹ לִלְחשׁ

הַכָּרַת חֶטְאָהּ וֶעֱזוּז חֶרְטָתָהּ;

הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו, גָּחֲנָה, – וּפִתְאֹם

הִשְׁתָּאֲגָה בְקוֹל: הוּא חַי, הוּא חַי! –

לְבַדָּהּ יָשְׁבָה כָּל הַלֵּיל לְיַד לוּנְטְ.

אָבִיהָ הִפְצִיר בָּהּ: "לְכִי לָנוּחַ,

אֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלָיו", אַךְ לֹא שָׁמְעָה.

וַתִּרְחַץ פָּנָיו, חִבְּשָׁה אֶת מְזוֹרוֹ,

הֶחֱזִיקָה יָדוֹ, שָׁמְרָה נְשִׁימָתוֹ. –

וְאֵי מִשָּׁם יְלָלוֹת כְּבוּשׁוֹת בָּאוּ,–

שָׁם בָּכוּ הָאַלְמָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת.

IV.

הֵם נִכְנְסוּ תּוֹךְ תְּחוּמֵי קוֹלוֹרַדּוֹ.

הָאוֹר שֶׁל יָמִים בָּעַר בְּלִי צֵל עָנָן;

אַךְ לֵילוֹת־הָרִים שׁוֹבְבוּ הַנְּפָשׁוֹת,

וַחֲדָשִׁים קָמוּ אִישׁ וּבְעִיר לַבְּקָרִים.

הֵם נָסְעוּ מַעְלָה־מָעְלָה עַד הִגִּיעוּ

לְרָמָה שְׁטוּחָה שָׁם הַמָּוֶת שָׁלַט.

רַק פֹּה וְשָׁם מִבְרֶשֶׁת קוֹץ וְדַרְדַּר

בָּאֲדָמָה זוּ אֲדֻמָּה, כְּמוֹ אֵי־מִי הֵחֵל

וְנוֹאַשׁ חִישׁ מִלְּנַקּוֹת הַשִּׁמָּמוֹן;

וְרַק פֹּה וְשָׁם עֵץ אָפוּר מְעֻקַּם־בַּדִּים,

כְּאֶצְבָּעוֹת נַעֲנוֹת נוֹקְשׁוֹת שֶׁאֶחָד אַכְזָר

בְּתַעֲנוּג שְׂטָנִי בָּא וּצְבָטָן, כְּפָפָן,

וְאִלְמֵי־כְּאֵב לָנֶצַח כֹּה הִשְׁאִירָן.

וּבוֹעֵר הָאֲוִיר. וּבַמֶּרְחַקִּים

הִזְדַּקֵּר צוּק שָׁמַיְמָה כְּשִׁמְשׁוֹן שָׂב

שֶׁדְּלִילַת־לַהַב גָּזְזָה אֶת רֹאשׁוֹ

וּקְווּצוֹת־שִׁלְגוֹ פְּזוּרוֹת בְּקִמְטֵי בִגְדוֹ

כִּסְיָחִים לְבָנִים מְנַמְנְמִים בַּחַמָּה.

וְכָל הַמָּקוֹם שָׁאַג: כְּלַךְ, בֶּן אָדָם,

סַע הָלְאָה! כַּאן נְאוֹת עֲנָקִים. שׁוּר!

שָׁם חוֹמַת־סֶלַע גְּבוֹהָה אֲדַמְדַמָּה

וְשַׁעַר לִרְוָחָה נִפְתָּח. מִי כַאן בָּנָה

בַּחֲרֵרִים חוֹמָה, וּלְאָן יוֹבִיל שַׁעֲרָהּ?

עַל דּוּכַן הָעֲגָלָה הָרִאשׁוֹנָה

בֵּין לוּנְטְ מְחֻבַּשׁ־קָדְקֹד וּבֵין לוֹלָה

עֲיֵפַת־פָּנִים, זְקַן־הַחֲבוּרָה יָשַׁב

וְלָחַש: “גַּן־הָאֵלִים הוּא”; וְהִצְלִיף

שׁוֹט אָרֹךְ עַל הַבְּעִיר וּכְמוֹ מִמָּקוֹם

הַמְהַלֵּךְ אִי־בִטָּחוֹן מִהֵר הָלְאָה.

הַשֶּׁמֶשׁ עָמַד רָחוֹק עוֹד מֵאֹפֶק,

וְשׁוֹפַר־מְנוּחָה חָמַל עַל הַסּוּסִים

פִּי שִׁבְעָה כָּבְדָה מְלַאכְתָּם עִם עֲלִיָּה.

וּבְעֵת כָּל סוּס לַמִּסְפּוֹא הוֹרִיד רֹאשׁוֹ,

בְּעָלָיו הֶחֱלִיק עוֹרוֹ מִתּוֹךְ חֶמְלָה:

יֵשׁ לִסְבֹּל קְצַת עַד נַעֲבֹר הָרִים אֵלֶּה,

וְאַחֲרֵי כֵן הַמִּדְבָּר, אַחֲרֵי כֵן

הָר קָט וְאָז נָנוּחַ, אָחָא. לוּנְטְ

לֹא יָכֹל שְׁלטֹ בְּנַפְשׁוֹ וַיִּתְחַמֵּק

אֶל גַּן־הָאֵלִים. נִפְעַר־פֶּה, מִשְׁתּוֹמֵם,

בְּשַׁעַר הַחוֹמָה עָמָד. עֵץ לֹא הוֹרִיק,

לֹא נִתְּרָה צִפּוֹר, לֹא הִשְׁתַּקְשֵׁק פֶּלֶג, –

צַעֲצוּעִים אֵלֶּה רַק מִלְּמַטָּה נִתְּנוּ

לְהַחֲיוֹת וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אִישׁ וּבְהֵמָה.

רַק סְלָעִים כַּאן הֲרָרִיִּים אֲדֻמִּים,

וְרַק תְּכֵלֶת־מַעֲלָה יוֹקְדָה בְּטָהֳרָתָהּ, –

שְׁנֵי צְבָעִים עַל הָאֵלִים מְאֹד חֲבִיבִים,

כְּעֵין הָאַכְזְרִיּוּת וְהָרַחֲמִים

מֵהֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית חֻבְּרָה.

וּשְׁנֵיהֶם עִוְּרוּ עֵינָיו עַד שֶׁנִּכְנַס

וַיַּרְא יְצוּרֵי עוֹלָם: עִנְקֵי פִילִים

מְשׂרְבְּבֵי־חֳטָמִים, לֵישִׁים מְזַנְקִים,

יַנְשׁוּפִים וְעִגּוּלִים סְבִיב עֵינֵיהֶם,

וְתַנִּין פּוֹעֵר פִּיו לִבְלֹעַ תֵּבֵל.

לוּנְטְ חָל לְרֶגַע. נִדְמָה לוֹ, עוֹד קָט

וּבְשַׁאַג וּבְנַהַם וּצְרִיחָה כָּל הַחַיּוֹת

בִּקְפִיצָה אַחַת תִּתְנַפֵּלְנָה עָלָיו.

וְהִנֵּה אִשָּׁה, אַלְמְנוּת לְבוּשָׁה,

כַּוָּנִים תַּעַשׂ לְאִישׁ חֲבוּשׁ־הַכֹּבַע;

וְצַר, הָאִישׁ לֹא יִשְׁעֶה לָאַלְמָנָה.

וּלְמַעְלָה מִכָּל אֵלֶּה, שׁוּר! שָׁם יַעֲמֹד,

שָׁם נִרְדָּם יַעֲמֹד, אֶחָד אֵל רַב־כֹּחַ,

עַל לְחָיָיו שֶׁקֶט־זִיו רַק אֵלִים יוֹדְעִים,

וְאֶצְבַּע יַד יְמִינוֹ מְתוּחָה אָרְצָה

כִּמְשַׁלְּחָה פְּקֻדּוֹת לַהֲוָיָה מָטָה.

וְהַרְחֵק שָׁם בַּחַמָּה אֵל נָם פְּרַקְדָן

וְסֶלַע גָּלְמִי, כַּדּוּר־הָר, עַל מִצְחוֹ.

מַחֲשָׁבָה כְבֵדָה הִיא מִמֹּחוֹ זִנְּקָה,

וְתָקְפָה אוֹתוֹ שְׁנָת בְּטֶרֶם הִסְפִּיק

לְזָרְקָהּ אֶל הַיְּקוּם. לוּנְטְ עָיֵף יָשַׁב

עַל בְּלִיטַת סֶלַע, רֹאשׁ לֶחָזֶה כָּפוּף,

וְגִשֵּׁשׁ פֶּתַח לִבּוֹ, וְלַשָּׁוְא!

אֵין לֵב, אֵין פֶּתַח, הַכֹּל הָפַךְ סֶלַע.

וּפִתְאֹם פִּכָּה זֶרֶם דַּק חֲרִישִׁי

מִתַּחְתִּית הִסְתַּלְעוּתוֹ:

הָהּ אֵלִים – אֵל – לֹא אֵדַע אֶת מִסְפַּרְכֶם –

הֲזִתְכְּרוּ בִּקּוּרְכֶם בְּגַן הָאָדָם

בְּחֵטְא עֵת תְּפַשְׂתֶּם אוֹתוֹ? רְאוּ, אֲשַׁלֵּם

בִּקּוּרְכֶם מִנִּי אָז:

אַיֶּכָּה, אֵל?

מַה יְצוּרִים אֵלֶּה כַאן מִתְגּוֹלְלִים?

הֲמִיָּמִים קְְדוּמִים הֵם וּמְכַזְּבֵי תִקְוָה,

וַתִּקְרְאוּם לָשׁוּב וְלַהֲפֹךְ אָבֶן?

מַדּוּעַ זֶה לֹא מְשַׁכְתֶּם בַּחֲזָרָה

אֶת הַכֹּל, הַכֹּל?

אוֹ יְצוּרֵי עָתִיד הֵם, וּקְפִיץ חַיֵּינוּ

עֵת יַפְסִיד אוֹן וְיִדַּלְדֵּל וְיִתְרוֹפֵף,

אָז תִּשְׁלְחוּם לָרֶשֶׁת אֶת מְקוֹמֵנוּ,

וְכָכָה עוֹלָם אָרוּר זֶה יִתְמַשֵּׁךְ, –

מַה־לָּכֶם עוֹלָם, אֵלִים,

וּמַה־לָּכֶם יְצוּרִים?

הַאַתֶּם טוֹמְנִים וּבִמְלֹא הַדַּעַת

בַּגְמָמִיּוֹת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ זְרַע הַיְּקָר

שֶׁמִּמֶּנּוּ יַעַל יַעַר פְּרִי הִלּוּלָיו?

הַאַתֶּם יוֹצְרִים כֵּלָיו הָעֲנֻגִּים:

הָרֶגֶל לִרְמֹס, הַשִּׁנַּיִם לַחֲרֹק,

וְאֶצְבָּעוֹת שָׂשׂוֹת לַחֲנֹק צַוַּאר אֻמְלָל?

וְאוֹתָהּ חַיַּת־שְׁחוֹר בִּלְבָבוֹ רוֹבְצָה

שֶׁעֵינֶיהָ אֵשׁ יְרוֹקָה, זְנָבָהּ רוֹעֵד,

וְכָל גּוּפָהּ נִמְתָּח לִקְפֹּץ מִמְאוּרָתָהּ

וְלַהֲפֹךְ כֹּל לִמְטַר רְסִיסֵי תֹּהוּ

וּלְשַׁלַּח פַּלְגֵי־דָם מְקוֹם הוֹרִיק עוֹלָם –

מִי שָׂם בּוֹ חַיָּה זוּ? שׁוּב אַתֶּם? אָז –

הַאֶאֱשַׁם אִם עַד אַחֲרוֹן רֶגַע חַיַּי

מְאֵרָה תַּעַל מִלְּבָבִי אֶל זִיו שְׁמֵיכֶם?

וַאֲנִי, אֲנִי, מַדּוּעַ בִּי נְטַעְתֶּם

דְּבַר־מָה לֹא יִתֵּן מְנוּחָה לִי, יַעַקְרֵנִי

מִבַּיִת־קֵן מְלֵא אֱמֶת, רֹךְ וְאַהֲבָה,

וּמִסּוֹף הַיְּקוּם עַד סוֹפוֹ יְקַלְּעֵנִי,

מִדְּמִי לְסַעַר וּמִסַּעַר לִדְמִי,

וּלְשֵׁם מַה, לְשֵׁם מַה? מַה פֵּשֶׁר נַפְשִׁי, אֵלִים? –

כַּךְ שָׁפַךְ לוּנְטְ אֶת כָּל תַּמְרוּרֵי לִבּוֹ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע, לַיְלָה בָא וּצְבָאָיו.

הוּא הֵרִים רֹאשׁוֹ אַט מֵעַל חָזֵהוּ,

חֲשֵׁכָה עָטְפָה אֶת כָּל חַיּוֹת־סֶלַע;

הוּא רָאָה רַק אֶת צֵל הָאֵל הַזָּקוּף

וּשְׁתֵּי עֵינָיו הָאֱלֹהִיּוֹת נִפְקָחוֹת,

לֹא אִישׁוֹן בָּן אַךְ בְּרֵכוֹת זֹהַר חִוֵּר,

וְהֵן צוֹפוֹת בְּלוּנְטְ, בְּלִי נִדְנוּד עַפְעַף,

בְּתוּגָה פְּתוּחָה כֹה עַד צַעַר אֱנוֹשִׁי

אֶת רֹאשׁוֹ יַרְכִּין, יַעֲנִיק לָהּ אֶת רַחֲמָיו,

בְּתוּגָה תַּחֲרִיד לֵב בְּקִפְאוֹן שִׁקְטָהּ,

וְתִתְחַנֵּן: רְאֵה, בֶּן אָדָם, שְׁקָט כָּמוֹנִי.

לוּנְטְ יָשַׁב, יָשַׁב, וְאֶת עָגְמַת נַפְשׁוֹ

בְּחֵיק הַתּוּגָה הָאֱלֹהִית הִשְׁכִּיב,

וּשְׁנַת־מְנוּחָה עִצְּמָה אַט אֶת עֵינָיו.

אַךְ לִפְנוֹת בֹּקֶר עֵת הַשַּׁחַק חָוַר

לוּנְטְ קָם, וְשׁוּב הָאֵלִים נָמוּ כֻלָּם,

וּמְרֻשַּׁל־צַעַד הָלַךְ אֶל הַשָּׁעַר.

V.

הַגּוֹרָל בָּחַר בָּם בַּחֲלוּצִים אֵלֶּה

לְשַׁעֲשַׁע נַפְשׁוֹ, אַךְ אֲיֹם שַׁעֲשׁוּעָיו

לַסּוֹף, לְסַף הַמִּלּוּי חָשַׂךְ, עֵת

כְּאֵבָם יוּחַד יוֹתֵר אַף יְשַׁגַּע.

הַצַּיִד הֵחֵל פּוֹחֵת. עֶדְרֵי יַחְמוּר

שֶׁרוּחַ חַג הֵבִיאוּ בָּעֲרָבוֹת

לֹא אָבוּ עוֹד בָּאֹפֶק לְהוֹפִיעַ.

אָז הַזָּקֵן תּוֹמַס נִכְנַס לִכְהֻנָּתוֹ,

וְכָל אֶחָד אֶל עֶגְלָתוֹ בָּא לְקַבֵּל

אֶת לַחְמוֹ וְאֶת מֵימָיו, קִצְבָה דַלָּה

שֶׁמִּדֵּי יוֹם עוֹד הָלְכָה וּפָחָתָה.

אַךְ גְּדָל עִנּוּיָם בָּא עִם רִדְתָּם

מִמְּרוֹם הֶהָרִים אֶל תּוֹךְ מִדְבַּר הוּמְבּוֹלְט,

מְעֻנִּים, כְּחוּשִׁים, שְׁקוּעֵי לְחִי וָעַיִן

כִּנְשָׁמוֹת נִמְסְרוּ בִּידֵי הַשָּׂטָן

הַמְנַהֲלָן דֶּרֶךְ כָּל מְדוֹרֵי צַעַר.

אַךְ פָּנָה לֵיל וַיְיֻשְּׁרוּ הָעֲגָלוֹת.

בַּמֶּרְחָק הִוְרִיד רֶכֶס־גְּבָעוֹת שָׁפָל.

הַשַּׁחַק הוֹרִיק, סָבִיב – חוֹלוֹת כְּתֻמִּים.

אַל עֵץ, אַל דֶּשֶׁא! פֹּה וְשָׁם צְרוֹר־שִׂיחַ

לְבַנְבַן־נַעֲוֶה, אָפֹר אוֹ יְרַקְרַק,

וְצֵל קָט אַרְגְּמָנִי תַּחְתָּיו. פֹּה וְשָׁם

כָּל מִינֵי צָבָר מַחֲלֶה בְיַרְקוֹנוֹ:

אַשְׁכְּלוֹת אַגָּסִים עוֹקְצִים, וְכַפּוֹת שׁטוּחוֹת

כְּכֹהֲנִים בְּדוּכָנָם. צָבָר רָם

כְּקֹלֶב הֵנִיף אַרְבַּע אֶצְבְּעוֹתָיו

וְרָמַז מַתְעוֹת: תְּלוּ מְעִיל וְכֹבַע

וְנוּחוּ בְגַן עֶדְנִי! שֶׁמֶשׁ מִהֵר

לְהַסִּיק הָאֲוִיר. שׁוֹט אָרֹךְ הָצְלַף

וְהַגַּלְגַּלִּים נִנְעֲצוּ בַּחוֹל הֶעָמֹק.

אָז הוּחַל תּוֹר הַפְּרִיקָה וַהֲקָלָה.

כֹּל רָכְשׁוּ בְּמֵיטַב כַּסְפָּם וְהוֹבִילוּ

בְּיִקְרוֹת תִּקְווֹת: רְהִיטִים וְתַכְשִׁיטִים

לְקָחוּם אִתָּן נָשִׁים לְמַעַן הַשְּׁמָמָה

בְּקַלִּיפוֹרְנִיָּה תְּהִי פָּחוֹת שְׁמָמָה,

וַעֲרִיסוֹת־טַף וְכַדֵּי מַיִם חָרְבוּ,

וְכָל מְלַאי הַמָּזוֹן שֶׁבָּאֵשׁ הִתְקַלְקֵל

עַד בָּחַל בּוֹ גַם חֵךְ חֲלוּצִים נוֹקְשִׁים –

אֶת הַכּל פָּרְקוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי דַרְכָּם

מִלְּבַד תִּקְוָה שֶׁכְּמוֹ יַלְדָּה חוֹלָה נָמָה

הִתְעוֹרְרָה לִרְגָעִים מִתְיַפַּחַת

בַּהֲרִימָם עַיִן אֶל הָהָר כְּבַר קָרוֹב

שֶׁעַל רֹאשׁוֹ הַמַּשּׂוֹרֵי הִפְחִיד לֹבֶן.

אָז נִכְנְסוּ לְעֵמֶק מֶלַח לָבָן

שֶׁעַד זוֹב־דָּם עֵינַיִם שָׂרַט, גָּרַד,

וְהֶחֱרִיץ גְּרוֹנוֹת עַד כָּל הֶגֶה כָּאַב.

אָז גַּם אוֹתָה יַלְדָּה חוֹלָה נָפְחָה רוּחָהּ.

וְשַׂר הַצֵּידָה – צֵידָה תֵּת לֹא יָכֹל –

תַּנְחוּמִים חִלֵּק: מָחָר מָחֳרָתַיִם

לְכָרֵי־טְרוֹקִי הַיְרַקְרַקִּים נָבוֹא,

שָׁם נִשְׁתֶּה נִסְעַד נִחְיֶה כְמוֹ בְנֵי־מְלָכִים,

וְהַלֹּבֶן עַל הָהָר רַק עָב, רַק עָב.

אַךְ דְּבָרָיו בָּאוּ כְמוֹ מִמֶּרְחָק רָב.

וְהַמִּדְבָּר בָּחַשׁ בְּתַרְוַד־אֵשׁ אֶת כְּשָׁפָיו:

לַבְנוּנִית אֶרֶץ עִם נְחשֶׁת שַׁחַק,

עַד הָיָה כָל הַגַּיְא לְטִשְׁטוּשׁ בּוֹעֵר

בּוֹ צְלָלִים נְדוֹנִים סַבּוּ כְמוֹ בְּמַעְגָּל,

וּלְאֵיזֶה צַד שֶׁהָלְכוּ מָצְאוּ עַצְמָם

בְּסוֹף יוֹם־נֹד בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחִילוּ.

כְּמוֹ יָצְאוּ עֶבְרֵי־עוֹלָם בִּמְחוֹל לַעַג

עַד הַכּוֹת הָאֻמְלָלִים בִּסְחַרְחֹרֶת,

עַד מְצֹץ כָּל כֹּחָם, עַד הִתְמַסְּרָם בְּיֵאוּשׁ

אֶל שְׂטַן הַמִּדְבָּר. כָּכָה יוֹם־יוֹם סַבּוּ

וּבִגְרוֹנוֹת כְּמוֹ חֲרִיצֵי טִיט מְיֻבָּשׁ, –

וּמִסָּבִיב מַרְאוֹת תְּמָרִים וּמַעְיָנוֹת.

אָז רַבִּים הָיוּ מְתִים וּבְעִיר שֶׁנָּפְלוּ

וְאִישׁ לֹא דָאַג לַחְפֹּר בּוֹר בִּשְׁבִילָם.

הַשֶּׁמֶשׁ יָדְעָה חָכְמַת הַחַרְטֻמִּים:

בִּנְשִׁיקָה אַחַת שָׂרְפָה אֶת שְׁיָר לֵחָם

וַתַּשְׁאֵר אוֹתָם בְּרֶגַע קָט חֲנוּטִים.

תַּכְסִיסוֹ שֶׁל הַמַּסָּע שֻׁנָּה עַתָּה.

בַּלַּיְלָה נָסְעוּ וּבְאֵשׁ־יוֹם הִתְרַפְּקוּ

עַל הַצְּלָלִים הַכְּחַלְחַלִּים שֶׁל עֲגָלוֹת,

וַעֲטוּפִים יָשְׁבוּ דֹּם מוּל מַרְאוֹת מָיִם.

לִפְרָקִים עָבַר צֵל מִתְחַנֵּן: מַיִם!

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה לוֹ לְלוֹעֵג מִסְכֵּן;

לִפְרָקִים אֵי־מִי יָרָה סוּס וַיַּעַט

אֶל דַּם הַפֶּצַע בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת;

לִפְרָקִים הִשְׁתַּגֵּעַ מִי, הִשְׁתָּאֵג

וַיָּנָס, לִבְלִי שׁוּב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

אַךְ הִנֵּה יָרוּץ אָדָם צוֹעֵק צְרוּדוֹת:

תְּנוּ טִפַּת מַיִם! אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי יַחְדָּו – –

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה לוֹ. אַךְ לוֹלָה קָמָה

מִבֵּין לוּנְטְ וְתּוֹמַס, הָלְכָה אַחֲרֵי אִישׁ זֶה

וְרָאֲתָה הָאִשָּׁה וְתִינוֹקָהּ

שֶׁבַּקְּרָב מֵאַחֲרֵי הָעֲגָלָה נִסְתְּרוּ,

עַל הָאֲדָמָה שְׁנֵיהֶם שׁוֹכְבִים מֵתִים,

פֶּרֶק־יָדָהּ נוֹטֵף דָּם לְתוֹךְ פִּי יַלְדָּהּ,

וּבִימִינָהּ תַּעַר. צְמַרְמֹרֶת חָלְפָה בָהּ,

וַתָּסֵב דַּרְכָּהּ אַט אֶל אֵשׁ הַמִּדְבָּר.

הִרְגִּישָׁה חֵטְא כְּמוֹ הִיא מְקוֹר כָּל צַעֲרָם,

וְאֶת נַפְשָׁהּ שָׁאֲלָה לָמוּת, וַעֲיֵפָה

לְקַדֵּם פְּנֵי הַמָּוֶת הִשְׂתָּרָכָה.

כָּל כַּךְ הִתְרוֹקְנוּ אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים,

כָּל כַּךְ הִרְחִיקוּ נְדֹד מֵהֶם נִשְׁמוֹתָם,

עַד כְּמוֹ מִמֶּרְחָק, דֶּרֶךְ צִנּוֹר אָרֹךְ,

כְּהֵדִים בָּאִים דֶּרֶךְ שַׁדְמוֹת שֵׁנָה,

כָּל רַחֲשֵׁי חַיִּים בָּאוּ עַתָּה לָמוֹ.

מִמֶּרְחָק שָׁמְעָה צַעֲדֵי סוּס. הִיא פָּנְתָה.

עַל יָדָהּ צָנַח לוּנְטְ מֵעַל גַּב סוּסוֹ.

“רְאִיתִיךְ עוֹזְבָה אֶת הַמַּחֲנֶה. לָמָּה?”

“לְחַפֵּשׂ מָיִם”. “אֵלְכָה אִתָּךְ, לוֹלָה”.

הֵם הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹתְקִים עִם הַסּוּס

שֶׁעַצְמוֹתָיו פִּתְּחוּ בּוֹ צִיּוּרִים שׁוֹנִים

כִּכְתֹבֶת קַעֲקַע שֶׁעַל פַּרְצוּף פֶּרֶא.

“לֹא”, לוֹלָה לָחֲשָׁה, "לַשָּׁוְא נְחַפֵּשׂ.

נֵשְׁבָה כָּאן". הֵם יָשְׁבוּ רֶגַע צוֹפִים

בַּאֲוִיר הָאֵשׁ. לוּנְטְ קָפַץ:“לְמָה אֲחַכֶּה?”

וְשָׁלַף אֶת אֶקְדוֹחוֹ. “אַל נָא, לוּנְטְ”.

“מַדּוּעַ לֹא?” “הַסּוּס כָּמוֹנוּ צָמֵא”.

“הֲתַהֲרֹג מַה גּוֹוֵעַ?” "דָּמוֹ, לוֹלָה,

יְשׁוֹבֵב נַפְשֵׁךְ". "אַל נָא, אֲבַקֶּשְׁךָ.

וְאִם נִשְׁתֶּה עַתָּה, אַחֲרֵי כֵן מַה יִּהְיֶה?

הֵרָגַע נָא וָשֵׁב." הוּא צִיֵּת לָהּ.

הִשְׂתָּרְעָה נִלְאָה עַל הַחוֹל הַלּוֹהֵט –

רֹךְ סֵבֶל הָשְׁקַט שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת.

אַיָּלָה חוֹלָה. מַה־לַּעֲדִינוּת זוּ

עַל קַרְקַע זֶה שֶׁל מְדוּרוֹת שְׁאוֹל? הוּא לָקַח

אֶת יָדָהּ. הִיא הִסְתַּכְּלָה בוֹ לְרֶגַע:

לְחָיָיו – שְׁקָעִים. עוֹרוֹ רֶמֶץ כָּבוּי.

“אָנוּ גוֹוְעִים, לוּנְטְ. וְסוֹף הַדֶּרֶךְ רָחוֹק”.

הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וַתִּתְפַּרְקַד.

מִי קוֹרֵא שְׁמָהּ בַּמֶּרְחָק? מִי מְרִימָהּ?

הִיא עֲיֵפָה כֹה. יַנִּיחוּ לָהּ. הִיא פָקְחָה

עֵינֶיהָ אַט. אָבִיהָ יָשַׁב אֶצְלָהּ,

וְחַלְמִישׁ־פָּנָיו נַעֲוָה מִכְּאֵב:

"חִפַּשְׂנוּךְ, בִּתִּי, סָבִיב־סָבִיב. לָמָּה

לְתוֹךְ הָאֵש הַזֹּאת הָלַכְתְּ? בַּמַּחֲנֶה

יֵשׁ צֵל לִנְשֹׁם. נָשׁוּבָה. בּוֹאָה, לוּנְטְ."

כִּשְׁלָדִים פְּלִיטֵי־בּוֹר לַכָּרִים בָּאוּ,

וְרַק יוֹם אֶחָד נָחוּ; אָז לְטַפֵּס יָצְאוּ

עַל אַחֲרוֹן הָר רֹאשׁ־שֵׂיבוֹ שָׁוְא הִפְחִידָם

בְּלֶכְתָּם שְׁבוּיֵי מִדְבָּר. אוֹהֵב חֹרֶף

שָׁם לִתְלוֹת מָסָךְ־עָב שֶׁרַק עֵת יֵרוֹם

יַתְחִילוּ מְחוֹלוֹת־צְחוֹר וְרֹן חֲלִילִים.

חִישׁ עָבְרוּ אֶת הַצּוּק, וְאָז, בִּרְאוֹתָם

כְּבָר שׁוֹכֵב חֹרֶף עַל הַמִּכְרוֹת, פֻּזְּרוּ.

הִתְלַהְלַהּ בָּם הַגּוֹרָל שָׁעָה קַלָּה,

אַךְ כְּדַיָּג בּוֹחֵר רַק הַטּוֹב שֶׁמָּשָׁה

וּמְנַעֵר רִשְׁתּוֹ עַל הַשְּׁאָר – הַיָּמָה,

הוּא הִרְפָּם עָתָּה: יוֹתֵר לֹא כְדָאי.

מִלְּבַד אֲחָדִים שֶׁאֲלֵיהֶם רִתֵּק

אֶת עֵינוֹ הַבּוֹעֶרֶת וְהגְּדוֹלָה,

וּבְתוֹכָם לוּנְטְ וְלוֹלָה שֶׁבְּלֵיל אַחֲרוֹן

בְּרֶגַע קָט הֶחֱלִיפוּ מַבָּט חָרֵד

וְנִסּוּ לְהִמָּלֵט זֶה מִזֹּה.

I.

בִּיפִי הַסְּתָו בִּמְסִבֵּי סַן פְרַנְצִיסְקוֹ,

עֵת אַחֲרוֹן אֵדֵי־קַיִץ טְחוּבִים יֵרוֹם,

וְנִגְלָה תֵבֵל בְּדָלְחִית חַדַּת קַוִּים

עַד מִזֹּךְ וְטָהֳרָה וּמַעֲרוּמֵי אֱמֶת

כִּילִידַת דִּמְיוֹן תֵּרָא, חֶזְיוֹן חוֹלֵם, –

עַל מַרְבַד פִּרְחֵי־בָר עֲמֻקֵּי־אֹדֶם

כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ שֶׁמְּנִיפַת־רָז מְלַבָּה

אֶת לַהַט חִיּוּתָן, רָכַב לוּנְטְ לְאִטּוֹ.

מִגְבַּעְתּוֹ רַחֲבַת הַתִּתּוֹרָה שְׁמוּטָה

בַּאֲלַכְסוֹן עַל קָדְקֳדוֹ, מְגַלָּה קְווּצוֹת

כְּצִפֳּרִים שְׁחֻמּוֹת סוֹקְרוֹת מִתּוֹךְ קֵן

תַּחַת כַּרְכֹּב גַּג, וּפָנָיו אָרְכוּ, נִרְזוּ.

אַךְ עֵינָיו שָׁתוּ צְמֵאוֹת עוֹלָם חָדָשׁ.

וְצִפִּיּוֹת, סְתוּמוֹת עוֹד, הִרְנִינוּ לִבּוֹ

שֶׁתָּמִיד נֵעוֹר שָׂשׂ כִּפְתִילָה חָשָׁה

פִּעְפּוּעַ שֶׁמֶן חָדָשׁ. הוּא עָצַר סוּסוֹ.

הַס!

קוֹל דְּפִיקָה קְצוּבָה עַזָּה בָא לְאָזְנָיו,

כְּדֹפֶק כָּל הַיְּקוּם, כְּלֵב עֲנָקִי

לֹא רֻקַּם בָּשָׂר. לוּנְטְ מֵרֶגֶשׁ רָעַד:

הַאַתָּה הוּא הַיָּם שֶׁבְּיַלְדוּתֵנוּ

הָגִינוּ שִׁמְךָ מִתּוֹךְ אַנְחַת עֶרֶג;

וְיַחַד עִם בַּלְבּוֹאַ וּמַגֶּלַן

נֶאֱבַקְנוּ עִם סְעָרוֹת טוֹרְפוֹת סְפִינוֹת

וְאוֹיְבִים פְּרָאִים וְעִנּוּיֵי כָפָן,

וְיַחַד עִמָּם בִּמְרוֹם כֵּף עָמַדְנוּ

וְהִבַּטְנוּ עַל פָּנֶיךָ, יָם הַשָּׁקֶט!

וּבְהוֹפַע רֵאשִׁית מוֹךְ עַל לְחִי וְשָׂפָה

הַחֲלוֹמוֹת הָפְכוּ לְמַאֲוַיִּים חוֹרְגִים

וְלֹא אֶחָד חָבֵר נֶעֱלַם מֵרְחוֹבֵנוּ

לְפֶתַע וְלָעַד! וְכַךְ הָיִיתָ,

אַתָּה יָם הַשֶּׁקֶט, לְיָם אִי־שֶׁקֶט בָּנוּ,

לִדְרָכִים רְחוֹקִים דּוֹפְקִים עַל דַּלְתֵּנוּ,

לְשִׁירַת חֵרוּף־נֶפֶשׁ. הַאַתָּה הוּא?

וְעוֹד קָט אַגִּיעַ וְאֶת לַהַט בְּשָׂרִי

אֲצַנֵּן בְּגַלֶּיךָ, סוֹף הָעוֹלָם? –

הוּא רָכַב הָלְאָה תּוֹךְ הַזִּיו הַדּוֹפֵק

וְלִבּוֹ דָפַק יַחַד עִם הַמֶּרְחָב,

וּפִתְאֹם –

יֵשׁ יָמִים בְּרוּכִים צְפוּפֵי הַגִּלּוּיִים,

וְדֶלֶת־לֵב לֹא תֶחְדַּל סֹב עַל צִירָהּ

מֵהֲמוֹן אֻשְׁפִּיזִים יִקְרֵי עֵרֶךְ – פִּתְאֹם,

כְּמוֹ זֹרַק כַּאן בְּיַד־כְּשָׁפִים נוֹף נְיוּ־אַנְגְּלִי,

אֹהֶל־קוֹרוֹת שַׁאֲנָן, גִּנָּה שֶׁל יְרָקוֹת,

וּוֶרֶד־בָּר מְטַפֵּס בְּסֹרֶג גָּדֵר,

וְצִפְצוּף דַּק שֶׁל פַּרְגִיּוֹת בַּלּוּל,

וְהוּא מֵעוֹדוֹ אָהַב מַחְטֵי צְלִילִים אֵלֶּה;

כַּדְּמָמָה הֵם: כֹּה קַל לְבִלְתִּי שָׁמְעָם,

אַךְ בְּהִשָּׁמְעָם הֵם כֹּה חַדִּים דּוֹקְרִים.

וּמִי שָׁם עַל הַסַּפְסָל? – שָׁלוֹם, חוֹתְנִי!

יוֹם נִפְלָא, חַם. וְאַיֵּה אֶבִּי? – זָהִיר,

כְּמוֹ יָרֵא פֶּן הַמַּרְאֶה כֻּלּוֹ יִמּוֹג

מֵהוֹפָעַת פִּתְאֹם, צָנַח מֵעַל סוּסוֹ,

וּבְהִסּוּס־צַעַד לְפֶתַח־גָּדֵר נִגַּשׁ.

וְלֹא חוֹתְנוֹ עַל הַסַּפְסָל שָׁם וְלֹא זָקֵן,

כִּי אִם הֹדִּי יוֹשֵׁב שָׁם וּבְמֵיטַב יָמָיו. –

אֵיךְ כָּל בֵּן לָעָם הַזֶּה בְּפָנָיו יִשָּׂא

חֲתִימַת זִקְנַת עַמּוֹ! – פָּנָיו חֻצְּבוּ

בְּקֻרְנָס כָּבֵד מִתּוֹךְ שַׁחַם כֵּהֶה;

בְּסַנְטְרוֹ הַחַד וּבְדַקּוּת שְׂפָתָיו,

מִי יֵדַע אִם מֵחַדּוּת־גַּרְזֶן בָּם

אוֹ דַּקּוּת־רֶגֶשׁ; עֵינָיו מֻצְמְצוּ

כְּשֶׁל מִי לֹא רַב אַךְ הַרְחֵק לִרְאוֹת יֹאבֶה;

וּבְסֶרֶט אָדֹם עַל שְׁחוֹר פֶּרַע שַׂעֲרוֹ

נִתְקַעַת נוֹצַת־צְחוֹר כִּלְכַוֵּן רוּחוֹת.

סָח לוּנְטְ: "מִמִּזְרָח אָנִי, מִנִּי גְדוֹת

יָם הָאַטְלַנְטִי, וְעָיַפְנוּ מְאֹד,

אָנֹכִי וְהַבְּעִיר. אָמַרְתִּי אוּלַי

פֹּה מָקוֹם לָלוּן". רִגְעֵי־מִסְפָּר סָקַר

הַהֹדִּי אֵת שְׁנֵי אוֹרְחָיו. אַחַר קָם

וְנִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר, פָּתַח דַּלְתָּהּ,

וְהִכְנִיס אֶת הַסּוּס הַצִּדָּה לִרְעוֹת.

הַסּוּס אַךְ בָּא – וַיַּעֲמֹד. הִבִּיט סְבִיבוֹ

כְּלֹא הֶאֱמִין מַרְאֵה עֵינָיו. הַרְחֵק רָאָה

חֶבֶר אַחִים, סְבִיבָם חָצִיר רָם וְרָטֹב;

אַךְ לֹא הֵהִין קְרַב אֲלֵיהֶם. הֵם סוּג אַחֵר

מִמְעֻגְּלֵי בֶּטֶן וּמַגְבִּיהֵי צַהַל,

וְהוּא סוּג דַּל וּמְצֻמָּק. אַךְ בְּהַגִּישׁוֹ

לַדֶּשֶׁא חָטְמוֹ וּבִרְחשׁ בִּנְחִירָיו

רֵיחַ חָמוּץ טוֹב עַד בִּצְבֵּץ רִיר עַל לְשׁוֹנוֹ,

אָז צָהַל עֹז וַיִּקְרַב. הַהֹדִּי עִיֵּן

בְּנִיד עַצְמוֹת סוּס מְעֻנֶּה זֶה וְקָרָא

פָּרָשַׁת קַעֲקַע שֶׁל חַתְחַתֵּי דָרֶךְ.

וּבְרֶמֶז יָד לְלוּנְטְ לָשֶׁבֶת אִתּוֹ

לִמְקוֹמוֹ שָׁב וְקָפָא שָׁם וּמִצְמֵץ

אֶת עֵינָיו מוּל הַחַמָּה הַיּוֹרֶדֶת.

אַךְ לוּנְטְ לֹא יָכֹל קְפֹא. בִּירַק הַשֶּׁקֶט

שׁוּב חָזָה הָעֲגָלוֹת חוֹרְשׁוֹת צִיּוֹת.

וְכְשָׁב מִשְּׁאוֹל וְלוֹכֵד עוֹבֵר זָר:

שְׁמַע, מַעֲשִׂיָּה נָאָה לִי, הַקְשִׁיבָה!

יֵשׁ זְכוּת לְסִבְלוֹת אִישׁ עַל אֹזֶן אָח,

וּסְפִינַת צַעַר זַכָּאִית לִנְמַל פְּרִיקָה, –

לוּנְטְ לָכַד הֹדִּי זֶה וְהֵחֵל סָח

עַל מְהוּמָה, דְּחַק וּמְרוּצָה בְּכָל הַדְּרָכִים,

עַל לֵילוֹת־מְחוֹלוֹת שֻׁכְּחוּ בְּלֵילוֹת־יָגוֹן,

עַל מָוֶת, רָעָב, צָמָא… עַד הַהֹדִּי

אֶת עֵינָיו הֵסֵב אֵלָיו, סְקָרוֹ רֶגַע,

שָׂם יָד עַל שִׁכְמוֹ: "בּוֹאָה, חִוֵּר־פָּנִים,

וְנַעַל לְקַדֵּם אֶת מְנוּחַת לָיְלָה."

הֵם חָצוּ אֶת הַשְּׁדֵמוֹת דֹּם מַעֲרָבָה

בֵּין פִּרְחֵי־בָר אֲדֻמִּים עַד שֶׁבָּאוּ

לְגָלְמֵי סְלָעִים זֶה עַל זֶה נֶעֱרָמִים.

מִצּוּק אֶל צוּק כְּחַיַּת הָרִים גְּמִישָׁה

הַהֹדִּי הֶחֱלִיק עָל, וְאַחֲרָיו לוּנְטְ

בְּיָד וּבְרֶגֶל טִפֵּס עַד הִגִּיעַ

לְעֶלְיוֹן כֵּף שָׁם עָמַד כְּבָר הַהֹדִּי,

צֵל־שְׁחוֹר מוּל מַעֲרַב־אֵשׁ. לוּנְטְ הִבִּיט דּוּמָם.

הַיָּם כְּמַרְבַד כְּחַלְחַל עַל סַף עוֹלָם.

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹקְדָה. מִמְּרוֹם סַן פְרַנְצִיסְקוֹ,

מִמִּדְרוֹן הָר יְרַקְרַק זְרוּעַ צִיצִים,

חוּג דֶּשֶׁא גָדוֹל אַךְ לֹא סָגוּר יוֹצֵא

עַל פְּנֵי הַיָּם, וּמְקוֹם לֹא חוֹבְרוֹת קְצָווֹת

לַהַט שְׁקִיעָה יַז נִיצוֹצוֹת. נִדְמָה: שָׁם

הַיְּקוּם הַמּוּצָק שָׂם טַבַּעַת זְמָרַגְדִית

בַּת כַּדְכֹּד־אֵשׁ עַל אֶצְבַּע תְּהוֹם כְּחַלְחַלָּה

בְּרֶגַע אַהֲבַת־עַד. לֹא, גְּבֶרֶת נַעֲלָה

בִּפְתִיגִיל יָרֹק עִם נְקֻדּוֹת חַכְלִיל

וְשׁוּלָיו שְׁטוּחִים סְבִיבָהּ, יוֹשְׁבָה חוֹלְמָה

וְכֶלֶב כָּחֹל נֶאֱמָן יַנַּח רֹאשׁוֹ

וְיַעֲצֹם עֵינָיו דֹּם בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרְדָה, יוֹרְדָה, וְהַיָּם

לָהּ יוֹשִׁיט שְׂפָתָיו הָאַרְגְמָנִיּוֹת

לִנְשִׁיקַת רַחֲמִים טֶרֶם בְּלִיעָה. הַס!

לוּנְטְ נֵעוֹר כְּמוֹ מִשְּׁנָת. לְמִי הַקּוֹל?

בְּיָד שְׁלוּחָה מוּל הָאֵשׁ, בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת,

וּבְנוֹצָה זָעָה אַט, הַהֹדִּי לָחַשׁ:

הַשֶּׁמֶשׁ גָּזָה. רֶגַע אֶחָד צָף

זֵר־אֵשׁ עַל קִבְרָהּ, אַךְ גַּם הוּא אַט הוּעַם.

הַהֹדִּי הוֹרִיד יָדוֹ וְשָׁב עִם לוּנְטְ.

לוּנְטְ בָּא לְחֶדְרוֹ, חֶדֶר מֻצַּע־מִטָּה,

וּוִילוֹנוֹת־בַּד לְבָנִים עַל חַלּוֹנוֹת.

הוּא הִתְפַּרְקֵד. לֵאוּת מְתוּקָה מִלְּאָה גֵווֹ.

הוּא הִפְנָה פָּנָיו מוּל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

וּבְעַד מֶרְחַקֵּי אֹפֶל שָׁלַח לַחֲשׁוֹ:

רְאִי, אֶבִּי, גַּם בַּמִּזְרָח גַּם בַּמַּעֲרָב

בְּכָל הָעוֹלָם דּוֹפֵק לֵב אֱנוֹשִׁי,

וְרֹאשׁ יָגֵעַ יִמְצָא כָּר וּמִטָּה,

וְסוֹף נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה לֹא סוֹף לְתֵבֵל.

II.

יוֹם חֶשְׁוָן קַלִּיפוֹרְנִי בְּרוּךְ אוֹר־חַמָּה,

וְלוּנְטְ וּמְאָרְחוֹ הִיּוּטְסְלוֹהַן יָשְׁבוּ

בְּאֶמְצַע נִיר הֲפוּךְ רְגָבִים שְׁחוֹרִים

לְיַד מַחֲרֵשָׁה לָפוּשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

לוּנְטְ הֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, נִגֵּב מִצְחוֹ.

הוּא בָא לְיוֹם, וּלְיָמִים רַבִּים נִשְׁאַר.

וּבְכָל עֲבוֹדוֹת־מֶשֶׁק שָׁלַח יָדוֹ.

וְיֵשׁ שֶׁלִּבּוֹ חִיֵּךְ, שָׁאַל: עֶזְרָא,

בַּמֶּרְחָק שָׁם הָלַכְתָּ גֵּא וְזָר

בֵּין עוֹבְדֵי אֶרֶץ שְׁקֵטֵי־צַעַד, וְכַאן –

פַּרְסָאוֹת כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לָנוּד,

וְכַמָּה יַמֵּי סֵבֶל עָלָיו לַחְצוֹת

עַד תָּצוּד אָזְנוֹ קוֹל אֲדָמָה תַּחְתָּיו?

אַךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת: בֵּין הַחוּטִים קָשְׁרוּ

לְקַרְקַע זֶה אֶת רַגְלָיו הָיָה רָז,

רָז חַיָּיו שֶׁל מְאָרְחוֹ הַמִּתְבּוֹדֵד

כַּאן רָחוֹק מִבְּנֵי עַמּוֹ לֶאֱרֹג דּוּמָם

מַסֶּכֶת־חַיִּים יָפָה אַךְ גַּם נוּגָה.

הוּא הֶחֱלִיט לִשְׁאֹל: לָמָּה וּמַדּוּעַ?

וְהִיּוּטְסְלוֹהַן הִצִּית אֵשׁ בְּמִקְטַרְתּוֹ,

סִלְסוּלֵי עָשָׁן עָלוּ אַט. אָז סָח:

"מִשֵּׁבֶט נֵי־פֶּרְסֵי אֲנִי, וּמְגוּרַי

מִלְּפָנִים אַיְדַּהוֹ. פַּעַם הֻגַּד לָנוּ:

לַחִוְּרִים סֵפֶר מַנִּיטוֹ הַגָּדוֹל

וְהֵם הַיּוֹדְעִים דֶּרֶךְ הַשָּׁמָיְמָה.

וַנֵּצֵא – שְׁנַיִם מֵאִתָּנוּ זְקֵנִים,

וַאֲנִי וְעוֹד אֶחָד, בְּנֵי הַנֹּעַר – לָנוּד

בִּנְתִיב לְבָנוֹת רַבּוֹת מִמְבוֹא שֶׁמֶשׁ,

בֵּין שְׁבָטִים שׁוֹנִים, גַּם בֵּין שׂוֹנְאִים רַבִּים;

וּבֹקֶר אֶחָד בְּיֶרַח מַפַּל־עָלִים

לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ בָּאנוּ, כְּפַר סֵנְט־לוּאִיס

מְקוֹם שַׂר הַצָּבָא קְלַרְקְ וַחֲבֵרָיו חָנוּ,

יְדִידֵי אָבִי רַבַּת הֵיטִיב לָמוֹ.

בִּלִּינוּ שָׁם הַסְּתָו, בִּלִּינוּ חֹרֶף,

הִתְאָרַחְנוּ אִתָּם וְהֶאֱזַנּוּ שִׂיחָם,

וּבַצַּיִד וּבַקְּרָב לִוִּינוּ אוֹתָם.

עִם בּוֹא הָאָבִיב מֵתוּ שְׁנֵי הָאָבוֹת.

הִפְקַדְנוּם שָׁם יְשֵׁנִים בְּחֵיק אֲדָמָה.

עֲיֵפִים הָיוּ וְהַמּוֹקַסִּינִים

מֵעַל רַגְלֵיהֶם בָּלוּ. שַׁבְנוּ שְׁנָיִם.

בַּדֶּרֶךְ עַל פִּי־זֶרֶם “סֶלַע צָהֹב”

כָּרִיתִי קֶבֶר גַּם לָאָח הַצָּעִיר.

וּבְבוֹאִי בּוֹדֵד אֶל וִיגְוַמֵּי אַרְצִי,

לְאַחַי נֶאֶסְפוּ סְבִיבִי כֹּה דִבַּרְתִּי:

הָלַכְתִּי לִשְׁאֹב בְּעֵינַיִם־כַּדִּים

מֵחַיֵּי חִוְרֵי־פָנִים אוֹר לְשִׁבְטִי,

וָאָשׁוּב וּבְתוֹךְ עֵינַי מִשְׁנֵה אֹפֶל.

בִּזְרוֹעוֹת עֹז לְדַרְכִּי שַׂמְתִּי פְּעָמַי

לְהָבִיא תְּשׁוּרָה כְּבֵדָה לִבְנֵי עַמִּי,

וָאָשׁוּב וּזְרוֹעוֹתַי רֵיקוֹת רָפוֹת.

אַךְ נְחַפֵּשׂ, אַחִים־הֹדִּים; אֵי־שָׁם יֶשְׁנָם

הַסֵּפֶר וְהַדָּרֶךְ". “וּמָצָאתָ?”

"קְרֹא וּכְתֹב כְּמוֹכֶם, קַו לְקַו,

אֲבוֹתַי לֹא לִמְדוּנִי. וּבְרֹב עָמָל,

וּבְמִצְמוּץ־הָעֵינַיִם נִמְשָׁךְ נִמְשָׁךְ,

בִּנְתִיבַת חָכְמָה תִּצְעַד נַפְשִׁי צָעַד.

וּמִקֵּץ לְבָנוֹת רַבּוֹת וְגַם שְׁמָשׁוֹת

מָצָאתִי סֵפֶר לִי וְדָרֶךְ". “אֵיפֹה?”

הַהֹדִּי הוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו מִקְטַרְתּוֹ

וְחָג בָּהּ מוּל הַנִּיר, וּתְחָבָהּ שׁוּב

בֵּין שְׂפָתָיו, וְסִלְסוּלֵי־קְטֹרֶת עָלוּ.

לוּנְטְ חִיֵּךְ רֶגַע קָט אַךְ אַט הִתְהַרְהֵר:

סֵפֶר גָּדוֹל אֶרֶךְ־טוּרִים וְהָאָדָם

זוֹרֵעַ תּוֹכוֹ אוֹתִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת,

יְבֵשׁוֹת, מֵתוֹת, עֶזְבוֹן שָׁנָה חָלְפָה;

וְסַהַר וָשֶׁמֶשׁ, כֹּחוֹת רֹם וּמַטָּה

יַכְנִיסוּן תַּחַת כַּנְפֵי־עַד בְּדַרְכָּם,

יְחַמְמוּן וִילַטְּפוּן עַד בּוֹא עֵת

וּמִלִּים חַיּוֹת וְרַעֲנַנּוֹת עוֹלוֹת

וְאָדָם בָּא וְשׁוֹבֵר בָּן רַעֲבוֹנוֹ

וַחֲדָשִׁים טוּרִים יִמְתַּח לִכְתָב חָדָשׁ.

וּבְעַנּוֹת סְפֵקוֹת אֶת הַלֵּב, עֵת יִשְׁאַל:

הַקֻּלְמוֹס נָע זֶה כְּבָר וְאֵי הַכְּתָב?

וּמָתַי פְּרִי וְשִׁלּוּם לְכָל הֶעָמָל?

יֵשׁ יַעַל לַחַשׁ כְּמוֹ אֲנָחָה דַּקָּה:

עֲבוֹד וְהַאֲמֵן, כָּל הַיְקוּם שֻׁתָּפְךָ. –

עֲבוֹד וְהַאֲמֵן. וּמַה עוֹד? דּוּמִיָּה.

מַה־דֶּרֶךְ חַיִּים יִיף וִיאֻשַּׁר יוֹתֵר? – –

רְאֵה,

אֵיךְ רִגְבֵי שְׁחוֹר מְנַצְנְצִים בַּחַמָּה,

אֵיךְ בְּרֶטֶט־גִּיל כָּל הָאֲדָמָה תִקְרָא

לִבְעִיר וְאָדָם:

הִתְנַעֲצוּ בִי בְּטֶלֶף וְצִפֹּרֶן,

הַעֲמִיקוּ אֶל תּוֹךְ בִּטְנִי חֹד־בַּרְזִלְכֶם,

וְנַתְּחוּ, צִבְטוּ, תַּחֲחוּ כָּל בְּשָׂרִי!

דַּם פְּצָעַי יִהְיֶה חָלָב עַל לְשׁוֹנְכֶם,

וְאַנְחַת כְּאֵבִי תִהְיֶה שִׁיר חַיֵּיכֶם. –

מָה אַתְּ, אֲדָמָה: אֵל אוֹ שֵׁד אֱלֹהִי? – –

וּמֵהַמִּקְטֹרֶת נָמוֹג אַחֲרוֹן סִלְסוּל

וְהִיּוּטְסְלוֹהַן חֶרֶשׁ קָם לַעֲבוֹדָה.

לוּנְטְ הִדֵּק בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ

וַיִּנְהַג צִמְדוֹ נֹכַח טוּר הַהֹדִּי

וְלִבּוֹ רִנֵּן: כַּאן אֶת חַיַּי אֶטַּע,

עִם חַיֵּי אֶבִּי וְעִם חַיֵּי בְּנֵנוּ,

וְנֵצַח נִשְׁכַּח כָּל סִיּוּטֵי זָהָב.

וּשְׁנֵי הַשְּׁוָרִים נִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם,

וְשֶׁמֶשׁ קַלִּיפוֹרְנִית שָׁפְכָה זָהֳרָהּ.

III.

לוּנְטְ רָכַב זְחוּחַ־דַּעַת לְסַן פְרַנְצִיסְקוֹ:

הוּא כָּבַשׁ תּוֹכוֹ יֵצֶר־רָע שֶׁל זָהָב,

הוּא יִבְנֶה בַּיִת כַּאן וְיִטַּע חַיָּיו

בְּאַדְמַת קַלִּיפוֹרְנִיָּה הַחֲדָשָׁה,

בְּחֶלְקָה עוֹד לֹא חָשָׁה מַגַּע בַּרְזֶל,

וְדוֹר לְדוֹר יְסַפֵּר: כַּאן הַמָּקוֹם

אִישׁ חִוֵּר־פָּנִים רִאשׁוֹן נָעַץ דֶּקֶר.

גַּם טִבְעֹו גַּם הַמָּקוֹם הִלְּכוּ עָלָיו

חֲלוֹמוֹת גַּדְלוּת: כַּאן הֵן אָכַל תִּירָס

שֶׁיּוּכַל שַׁמֵּשׁ מַשְׁעֵן לְחוֹתַנְתּוֹ;

כַּאן רָכַב תּוֹךְ חֲלַל מַצֶּבֶת־אֶרֶז

שֶׁתֵּבַת נֹחַ תּוּכַל לַעֲבֹר תּוֹכוֹ

תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים שְׁלִישִׁים;

וְכַאן הַקַּרְקַע חָדָשׁ, עוֹד לֹא צֻנַּן,

מַעְיָנוֹת רוֹתְחִים מְזַנְּקִים הַשָּׁמַיְמָה,

וְאַדְמַת שְׁחוֹר עוֹד חַמָּה מִתְבַּעְבַּעַת;

כַּאן־כַּאן הָאָרֶץ תִּשְׁאַג: תְּנוּ לִי מְתִים

חֲדָשִׁים גְּדוֹלִים! פִּתְאֹם וּמוֹדָעָה

עַל מַצֶּבֶת עֵץ: "אֲמֵרִיקָה מוֹכֶרֶת

אֲדָמָה קַלִּיפוֹרְנִית לְכָל הַדּוֹרֵשׁ".

הוּא עָמַד דֹּם וְקָרָא פַּעַם וּשְׁתַּיִם

וַיַּדְהֵר סוּסוֹ, עָף אֶל תּוֹךְ הַמִּשְׂרָד:

רְצוֹנִי לִקְנוֹת אֶרֶץ! יָשִׁישׁ קָט,

מֵעַם הַמֶּכְּסִיקַנִּים הַמְנֻשָּׁלִים,

שֶׁרֹאשׁוֹ נָם עַל שֻׁלְחָן מָלֵא אָבָק,

אַט קָם וּבְעֵינָיו מָדַד אֶת הַבָּחוּר

מִנְּעָלָיו עַד צִפֳּרָיו: "מַה־לְּךָ אָץ?

לֹא תְאַחֵר אֶת הַמְצִיאָה אִם גַּם תָּבוֹא

כָּמוֹנִי עֵת תִּזְדַּקֵּן. הַמּוֹדָעָה

כְּבָר תְּלוּיָה שָׁם מִזְמָן וְקוֹפְצִים אָיִן."

“רְצוֹנִי לִקְנוֹת חֶלְקָה. אֵי הָאָרֶץ?”

הַיָּשִׁישׁ שְׁחַרְחַר־עוֹר וּבְשַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה

עָמַד מוֹלֵל שֵׁשׁ הַשְּׂעָרוֹת בִּזְקַן־גֶּדְיוֹ

כְּטֶרֶם מַאֲמִין. אַחַר רָקַד טְפוּפוֹת

אֶל־מַפָּה שֶׁעַל כֹּתֶל: "הִנֵּה אֶרֶץ.

רְאֵה, כַּאן סַן פְרַנְצִיסְקוֹ וְעַל יָדָהּ

מִגְרָשִׁים יֵשׁ לִמְכִירָה". “מָה הַמְּחִיר?”

לוּנְטְ שָׁמַע נִפְצַע־לֵב. כִּמְעַט בְּחִנָּם

נִתֶּנֶת אַרְצוֹ זוּ וְדוֹרֵשׁ אָיִן.

“וּמָתַי הַפֵּרָעוֹן?” “בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ”.

“וְכַמָּה אוּכַל קְנוֹת?” גְּדִי הֵרִים זְקָנוֹ

שֶׁעוֹד קָט וְדִגְדֵּג סַנְטְרוֹ שֶׁל לוּנְטְ:

"כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ. מִגְרָשׁ אֶחָד

אוֹ כָל הַסְּבִיבָה". עֵינֵי לוּנְטְ הִתְנַעֲצוּ

לְרֶגַע קָט בַּמַּפָּה הַמְּשֹרְטֶטֶת

וְרַעְיוֹן־מְשׁוּבָה קָפַץ אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ:

“הַסְּבִיבָה כֻלָּהּ”. נִרְתַּע גְּדִי לַאֲחוֹרָיו,

בָּדַק הֵיטֵב אֶת אִישׁ־שִׂיחוֹ, יָדוֹ נָעָה

כְּמוֹ לָעוּג עוּגָה אִטִּית עַל רַקָּתוֹ.

אָז מָשַׁךְ כְּתֵפָיו, פָּתַח סֵפֶר גָּדוֹל:

“הֲתֵדַע לַחְתֹּם?” יָצָא לוּנְטְ בְּגָאוֹן

וְהַגְּדִי הַקָּט שָׁב לִישֹׁן.

                  וּמִמָּחֳרָת

עִגּוּלֵי זַעַף וּמְרִי בְסַן־פְרַנְצִיסְקוֹ:

הָאֶחָד בָּא וְקָנָה כָל הָעוֹלָם

בְּלִי הַשְׁאֵר כְּלוּם לַאֲחֵרִים. הֲיִתָּכֵן?

לוּנְטְ עָמַד לוֹפֵת אַחַד הָעַמּוּדִים

שֶׁל גְּזוֹזְטְרַת־מָלוֹן: כָּכָה, אַחַי, כַּעֲסוּ,

הָרִימוּ אֶגְרוֹף, לַחֲמוּ עַל אֶרֶץ

שֶׁבְּזִיל־הַזּוֹל לְחֶנְנָהּ מֵאַנְתֶּם.

יָדַעְתִּי כִי תַתְחִילוּ לַחְמֹד אֶרֶץ

בְּיַד אַחֵר עֵת תָּנוּחַ. פִּתְאֹם רָאָם

בְּהַצְבִּיעָם עָלָיו וּבְהַתְחִילָם פּוֹסְעִים

וְכָל פְּסִיעָה אוֹמְרָה קְרָב. וְהִנֵּה הִנָּם!

וְכָל פָּנִים זַעַם וְכָל עַיִן סַכִּין.

לֹא, אֵין מְשַׂחֲקִים עִם פַּרְצוּפִים אֵלֶּה.

“מַה תֹּאבוּ מֶנִּי?” אֶרֶץ נֹאבֶה, אֶרֶץ!"

"אֶמְכְּרֶנָּה. חֶלְקָה אַחַת לִי לְחַוָּה.

אָקִימָה לוּל וְדִיר. אַצְמִיחַ דָּגָן.

וְהַשְּׁאָר לְכָל הַקּוֹנֶה. אַךְ מַה בֶּצַע?

הַמְּחִיר גָּבוֹהַּ, רָב“. מַה־יָּקָר? הַגֵּד!”

הוּא הִגִּיד וְעֵינֵיהֶם תְּמֵהוֹת קָפְאוּ

וְזֶה לָזֶה הִצְבִּיעוּ: הֲשָׁמַעְתָּ?

בִּן־רֶגַע נֶחְטַף לוּנְטְ בְּיָדַיִם עַזּוֹת

וְהָרְכַּב עַל כְּתֵפַיִם; וּבְתַהֲלוּכָה,

מִתְּחִלָּה פְּרוּעָה, אַחֲרֵי־כֵן מְנֻצַּחַת

בְּשִׁיר וְקַתְרוֹס, הוּבַל בָּרִבּוּעַ

שְׁמוֹ סַן פְרַנְצִיסְקוֹ, אַחַר כַּךְ הַחוּצָה

לַמִּשְׂרָד שָׁם הַגְּדִי הַיָּשֵׁן הָחֳרַד

וְרִקֵּד כֻּלּוֹ תְּמִיָּה לְיַד הַכְּתָלִים,

וְהֵם פָּתְחוּ סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, חָתְמוּ

בְּאוֹתִיּוֹת־דָּרְבוֹנוֹת אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם.

אֵי־מִי צָעַק: “נִקְרָא שֵׁם עִירֵנוּ לוּנְטְוִיל”.

"לֹא, יִהְיֶה הַכֹּל סַן פְרַנְצִיסְקוֹ אַחַת,

אַךְ חֲרִישִׁית, מְיֻשֶּׁבֶת עוֹבְדִים שְׁקֵטִים,

וּרְחוֹבוֹת נָחִים דֹּם בֵּין גַּנֵּי יֶרֶק,

וְחַוּוֹת נָאוֹת סְבִיבָהּ". “וַדַּאי, וַדַּאי!”

וְעוֹד אוֹתוֹ לַיְלָה לָגְמוּ כֻלָּם לְגִימָה:

לְחַיֵּי לוּנְטְ וּלְחַיֵּי סַן פְרַנְצִיסְקוֹ!

וּבֹקֶר וַיִּתְלַהֲמוּ הַקֻּרְנָסִים,

מַסּוֹרִים נִסְּרוּ, שִׁלְדֵי בָתִּים עָלוּ.

וּבְרִנַּת־לֵב לוּנְטְ שָׁב לְהִיּוּטְסְלוֹהַן:

הוּא תָקַע יָתֵד כַּאן, הוּא קָנָה נַחֲלָה.

IV.

אֵד רָטֹב אָפֹר יָרַד לִבְלִי מוּשׁ

עַד אֶחָד גַּוָּן לְיוֹם וָלֵיל, עַד תֵּבֵל –

כְּעַיִן גְּדוֹלָה טְרִיָּה וּתְבַלּוּלִית.

כִּצְלָלִים יָצְאוּ לוּנְטְ וְהִיּוּטְסְלוֹהַן

עִם בֹּקֶר אֶל הַלּוּל וְאֶל הַמִּרְעֶה

וְשָׁבוּ חִישׁ לִדְמָמָה וּלְמִקְטֶרֶת

עַל הָאֶצְטַבָּה תַחַת כַּרְכֹּב גַּגָּם.

וּדְבַר־מָה הָלַךְ תֶּמֶם תּוֹךְ לֵב לוּנְטְ.

בְּשִׁבְתּוֹ שָׁם סְגוּר־שָׂפָה שָׁעָה עַל שָׁעָה

שׁוּב הֵחֵל רוֹאֶה אֶת הַכּוֹרִים אֶחָיו

שֶׁעוֹד קָט בְּשָׁאוֹן וּבְפַעֲמוֹנֵי תִקְווֹת

לַמִּכְרוֹת, נִתְּקוּ מוֹסְרוֹת־כְּפוֹר, יָעוּטוּ

וּבְלֵב קוֹדֵחַ יִצְפּוּ בָעַפְרוּרִית

שֶׁעַל כַּף יָדָם תַּחַת עֵינָם תַּהֲפֹךְ

לְכֶתֶם פָּז. וּבֵין הַכּוֹרִים חָזָה –

וְגַבּוֹת עֵינָיו עָבוֹת שְׁחֻמּוֹת הוּרְמוּ –

אֶת זוֹ שֶׁאִתָּהּ נִשְׂרַף בְּלַהַב הַצִּיָּה,

שֶׁלֵּילוֹת־שְׁחוֹר בְּשַׂעֲרָהּ וּבְעֵינֶיהָ,

וּפָנֶיהָ חִוְרִים שׁוֹפְעִים אֶל הַסַּנְטֵר

כְּעֹפֶר פֶּרֶא עָנֹג, עַד שֶׁכַּפָּיו

כְּמוֹ נָעוּ לִלִפֹּת לִסְגֹר אוֹתָם רַכּוֹת.

כַּךְ עָבְרוּ יָמִים לַחִים בְּעַד הַתְּבַלּוּל.

וּפִתְאֹם בֹּקֶר אֶחָד וּכְמוֹ וִילוֹן

שֶׁאָמָן בְּהַחֲוָיַת קִידָה מֵרִים

מֵעַל תְּמוּנַת־בַּד חֲדָשָׁה וּמַפְלִיאָה,

כֵּן נַעֲלָה כָּל הָאֵד וְנִגְלָה עוֹלָם

כֹּה רַעֲנַן־צְבָעִים עַד עוֹד אָסוּר גַּעַת,

יְרַקְרַק כְּחַלְחַל מְשֻׁכָּר מִתִּפְאַרְתּוֹ.

וְרוּחוֹת יֵינִיִּים וְחַמִּים נִשְּׁבוּ

וְחָדְרוּ אֶל הַלֵּב וּלְתוֹךְ הַדָּם. –

אָן תֵּצֵא־תִּרְכַּב, לוּנְטְ, יוֹם־יוֹם עִם שָׁחַר?

מַה מּוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ שׁוּב אֶל הַמֶּרְחַקִּים?

הַאִם לֹא תוּכַל שֵׂאת עוֹד חַיִּים אֵלֶּה

כֹּה שְׁלֵמִים כְּמוֹ הֲוָיָה מְסֻגֶּרֶת,

כְּמוֹ רֶגַע שֶׁל חֲלוֹם, כְּמוֹ אִי מְסֻתָּר

שֶׁשַּׁעֲטוֹת־זְמָן שַׁלְוָתוֹ לֹא תַפְרַעְנָה?

מַדּוּעַ תִּפְתַּח שַׁעֲרֵי שֶׁקֶט יָרֹק

לְסוּסִים פְּרוּעֵי־רַעְמָה, קוֹדְחֵי־נְשִׁימָה,

עַד כֹּל שֶׁהֵחֵל צָץ בְּצִנְעָה וּבְתִפְאֶרֶת

יֵהָרֵס יָחֳרב יַעַל בְּשַׁלְהֶבֶת

וְעֵת שֶׁקֶט יָבוֹא יִהְיֶה כְנַף־הַמָּוֶת? –

עַד פְּנוֹת הַיּוֹם הִתְשׁוֹטֵט וְעֵת שָׁב

וּלְיַד הַהֹדִּי יָשַׁב לִפְנֵי בֵּיתָם

רֵאָתוֹ נָשְׁמָה כְבֵדוֹת כְּמַפּוּחַ,

וְגַבּוֹ שָׁבוּר וְרֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ

כְּמוֹ אַחֲרֵי קְרָב לֹא־מֻצְלָח, עַד הַהֹדִּי

אֶת עֵינָיו הֵסֵב אֵלָיו, סְקָרוֹ רֶגַע,

שָׂם יָד עַל שִׁכְמוֹ: "בּוֹאָה, חִוֵּר־פָּנִים,

וְנַעַל לְקַדֵּם אֶת מְנוּחַת לַיְלָה."

וְלֵיל אַחֲרוֹן אָפֵל יָשַׁב עִם הַהֹדִּי

עַל שְׂפַת הַיָּם שֶׁבָּלַע כָּל הַמְּאוֹרוֹת

וּמִדֵּי פָתְחוֹ פִּיו לִשְׁאֹג הִזְדַּהֲרוּ

יָרֵחַ וְכוֹכָבִים מִתּוֹךְ לוֹעוֹ.

כְּמוֹ יַד־סְתָרִים גּוֹלְלָה לִרְגָעִים

אֵשׁ חִוְרָה עַל הַיָּם, וְגַלִּים רִקְּדוּ

כִּצְרוֹרוֹת בְּרָקִים. בֵּאֵר הִיּוּטְסְלוֹהַן:

"זֶהוּ זִיו הַחִלְפָה שֶׁבַּיָּם נִצְטַבְּרָה.

יֵשׁ לָדוּג מָחָר. דָּגִים אוֹכְלִים זִיו זֶה."

לוּנְטְ שָׁקַע תּוֹךְ עַצֶּבֶת־פְּרֵדָה. מָחָר

לֹא יֵשֵׁב עוֹד עִם אִישׁ זֶה שְׁקֵט־הַנֶּפֶשׁ,

וּמַסֶּכֶת חַיִּים הוּא עֲזָרוֹ לִרְקֹם

תִּתְגּוֹלֵל כַּאן נִקְרַעַת וְלֹא־רֻחָמָה.

הוּא הִבִּיט שׁוּב אֶל פְּנֵי הַהֹדִּי, חֻצְּבוּ

בְּקֻרְנָס כָּבֵד מִתּוֹךְ שַׁחַם כֵּהֶה

אַךְ כָּל שִׂרְטוּטָיו אוֹמְרִים דַּקּוּת־רֶגֶשׁ,

וְשׁוּב תְּקָפַתְהוּ חִידָה עוֹד מָצְעָפָה:

מַה־נִּימַת יָגוֹן זוֹ בְּרַעַד תַּעַל

מִתִּפְאֶרֶת חַיָּיו? לָמָּה כַאן יִתְבּוֹדֵד

נְזִיר הָעָם, וּמַה שֶׁמַּפְלִיא יוֹתֵר,

נְזִיר הָאִשָּׁה. “הִיּוּטְסְלוֹהַן, לָמָּה?”

הַהֹדִּי נִרְתַּע כְּמוֹ לְמַפַּל אָבֶן.

תִּמָּהוֹן הִרְחִיב רֶגַע אֶת עַפְעַפָּיו.

הַתִּמָּהוֹן גָּז וּרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים עָלוּ

וְנִעַנְעוּ אַט אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי סַהַר

מִפִּנּוֹת פְּנִימִיּוֹת שֶׁל עֵינָיו נִתְלוּ:

רֶגַע אֶחָד פַּחַד וּבֶהָלָה, אָז –

עֲדִינוּת, חִבָּה רַכָּה, אָז – הַכְנָעָה

וְצִדּוּק־דִּין. וְאוּלָם כְּלוּם לֹא עָנָה.

הוּא יָשַׁב דֹּם. יָם שָׁאַג וְהִזְדַּהֵר,

הַגַּלִּים רִקְּדוּ עָל כַּעֲמִירֵי בְרָקִים,

וְלוּנְטְ חָשַׁב: יָם הַשֶּׁקֶט לַיְלָה זֶה

אֵינֶנּוּ שׁוֹקֵט.

            וְעִם שַׁחַר יָצָא

לְהִתְהַלֵּךְ רֶגַע קָט עַל שָׂדוֹת נָמִים

וְלָקַחַת בִּרְכַת פְּרֵדָה מֵהַחַוָּה

בָּהּ מָצָא חֶדֶר, מִטָּה, וְגַם אָדָם

וּמַנְגִּינַת דְּמָמָה. אָז אֶת סוּסוֹ הוֹצִיא

וְעָלָה עָלָיו. הַסּוּס בְּרַגְלוֹ רָקַע.

לוּנְטְ הֶחֱלִיק צַלְעוֹ: אַל חִפָּזוֹן, אָחָא.

כַּאן מָצָאתָ אַחֲרֵי דֶרֶךְ אָרֹךְ מִרְעֶה.

נַפְשֵׁנוּ תִנְהֶה מָחָר אֲחוֹרַנִּית,

וְיָפְיוֹ שֶׁל הַיּוֹם בְּצַעַר נְגַלֶּה

עֵת יִהְיֶה תְמוֹל, וּמִי יוֹדֵעַ אִם

לֹא יִשְׁפֹּךְ קִתּוֹן עַל פָּנֵינוּ אָז

עֵת נָשׁוּב עוֹרְגִים אֵלָיו. הַס – הָאָדָם!

הַהֹדִּי יָצָא, נִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר

וְהֵרִים יָד. לוּנְטְ חָשׁ: הַגּוֹרָל הוּטַל,

וּבִמְשִׁיכַת רִסְנוֹ דָּהַר לַמֶּרְחַקִּים.

I.

וְהִנֵּה מִכְרוֹת־פָּז עַל יַד הַ"נָּהָר

הָאֲמֶרִיקַנִּי". יוֹם עֲבוֹדָה רִאשׁוֹן

וּבְכָל תָּקְפָּם הַצִּפִּיָּה וְהַחִדּוּשׁ.

הַדְּמָמָה גְדוֹלָה. צְעִירִים מְגֻדְּלֵי זָקָן,

מִגְבָּעוֹת רַחֲבוֹת־שׁוּל, עֵינַיִם קוֹפְצוֹת,

וּכָתְנוֹת־חַכְלִיל וּמְגָפַיִם גְּבוֹהִים.

הַלָּלוּ תוֹקְעִים אֵת בִּשְׂפַת הַנָּהָר;

הַלָּלוּ מְנוֹפְפִים כַּשִּׁילִים חַדִּים

וּפוֹרְמִים פַּסִּים מֵחֲזֵה־הַטְּרָשִׁים;

הַלָּלוּ – רֹאשׁ וָרֶגֶל בָּאֲדָמָה,

רַק גַּבָּם כְּמוֹ גַב חֹלֶד נָע עַל קִבְרָם;

הַלָּלוּ שׁוֹכְבִים שְׁטוּחִים עַל גְּחוֹנָם

וּמְגָרְדִים עָפָר בְּצִפָּרְנַיִם קוֹדְחוֹת;

הַלָּלוּ מְנַעַנְעִים בִּזְהִירוּת רַבָּה

אַגְּנוֹת טִיט וּמַיִם כֹּה וָכֹה

וְעֵינֵיהֶם כַּחֲנִיתוֹת תּוֹךְ הָאַגָּן,

כְּמוֹ כִשְּׁפוּ בוֹ אוֹ נִחֲשׁוּ עֲתִידוֹת;

וְהַלָּלוּ אָבָק דַּק בִּשְׁתֵּי כַפּוֹתָם

וְהֵם נוֹפְחִים־נוֹפְחִים עָלָיו כְּמוֹ עַל מִכְוָה

עַד כֻּלּוֹ נִפָּח גָּז וּכְלוּם לֹא נִשְׁאָר.

מִי אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים? הַמְשֻׁלָּחִים

לְאֶרֶץ גְּזֵרָה בְשֶׁל חֲטָאִים כְּבֵדִים

לַעֲבוֹדָה בְּלִי כָל תַּכְלִית זוּלַת עָמָל,

אוֹ נִשְׁמוֹת תָּפְתֶּה הֵן בְּחָזוֹת דּוֹלְקִים

הַשְּׁלוּחוֹת לִדְרשׁ סוֹד חַיֵּיהֶן אָבַד

בְּעִמְקֵי אֶרֶץ אוֹ בְּקֻבַּעַת נָהָר,

לִכְבֹּר אֶת כָּל הָעוֹלָם עַד הִמָּצְאוֹ?

וְהַדְּמָמָה גְדוֹלָה מְתוּחָה. רַק לְעִתִּים

יֵשׁ יִשְׁאַג מִי: מָצָאתִי! צֶבַע־זָהָב!

כְּאֶרֶג שְׂמָמִית!

גַּלְעִינִים!

קִטְנִית!

אוֹ יֵשׁ יִתְרַקֵּד מִי עַד כְּדֵי שִׁגָּעוֹן:

רְאוּ! כַּאן סֶלַע, סֶלַע זָהָב! הִנֵּה

הַסּוֹד וְהַמַּטָּרָה,

הַצְדָּקַת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁל עִנּוּיִים,

הַחֲלוֹם שֶׁבָּא!

וְנִפְנוּ אֵלָיו הָעֵינַיִם כֻּלָּן

לְרֶגַע קָט; אַךְ אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאֶחָד

זְמָן רַב לֹא יָאִיר חַיָּיו שֶׁל חֲבֵרוֹ;

וְשָׁבוּ צִפָּרְנַיִם אֶל הַחִטּוּט,

הָעֵינַיִם – אֶל הָאַגָּן,

הַפִּיּוֹת – אֶל הָאָבָק הַפּוֹרֵחַ,

וּדְמָמָה גְדוֹלָה תִּבְלַע כָּל הַקּוֹלוֹת.

לוּנְטְ רָכַב אַט בְּעוֹלַם־תֹּהוּ זֶה

שֶׁמְּשָׁכוֹ וְהִפְחִידוֹ. רֶגַע חָשַׁב

כִּי גֻלְגַּל בֵּין רְפָאִים חוֹזְרִים תָּמִיד –

בְּכָל הַלֵּב שֶׁמֵּת וְלֹא יוּכַל שַׁנּוֹת –

עַל מַעֲשִׂים וּמִפְעָלִים שֶׁל חַיֵּיהֶם.

אוֹ הַכֹּל נִדְמָה לוֹ כְּמִשְׂחָק נוֹרָא

בּוֹ שָׁכְחוּ הַמְשַׂחֲקִים כִּי הֵם מְשַׂחֲקִים,

וּתְנוּעוֹת־חוּץ לֶאֱמֶת־פְּחָדִים הָיוּ.

הוּא רָכַב אַט וְחִפֵּשׂ פְּנֵי מַכָּרִים,

אֲחִיזָה, מַגַּע־סַעַד בְּעוֹלַם־דִּמְיוֹן.

עַל גַּבּוֹ נָשָׂא שַׂק שֶׁמֵּחֲבָלָיו

הִזְדַּקֵּר כַּשִּׁיל עָל שֶׁבְּקֹצֶר־רוּחַ

הַצִּדָּה גָחַן: מַה־לּוֹ כוֹתֵת רַגְלָיו?

יִתְיַצֵּב!

גַּם כַּאן גַּם שָׁם אִם אַגִּישׁ חַדּוּת פִּי

בִּנְשִׁיקָה אֶל הַקַּרְקַע – יִגַּהּ זָהָב.

רְאֵה, הַגּוּץ הַשְּׁמַנְמַן בַּעַל “נָשׁוּבָה”.

הֲתִשְׂבַּע רָצוֹן עַתָּה, דַּג־הַחֶמְאָה?

וְשָׁם, מִי שָׁם? בְּחַיַּי, כֹּמֶר סַלֶם,

שֶׁעָזַב מַעֲלוֹת מִקְדַּשׁ־אֵל וְקָפַץ

אֶל תּוֹךְ הַסָּךְ. רְאֵה, שָׁם תּוֹמַס לוֹגַן,

כְּצָעִיר יָנִיף זָקֵן זֶה גַרְזִנּוֹ;

וּבְמִדְרוֹן־הָר, בְּבֶגֶד־עוֹבְדִים שָׁחוּם,

מִי גְחוּנָה שָׁם וּמְקִימָה מִזְבַּח אֶבֶן

לְכֵרַת־עָרֶב? לִבּוֹ נָקַף: לוֹלָה!

הוּא מָשַׁךְ רִסְנוֹ לָנוּס, לִרְכַּב הָלְאָה,

אַךְ עָצַר סוּסוֹ, צָנַח, חָזָה קַרְקַע

לְיַד הַנָּהָר, מָדַד אֶת " חֶזְקָתוֹ"

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו; תָּחַב אֵתוֹ

וּמִלֵּא אֶת אַגָּנוֹ טִיט וּמַיִם

וְהֵחֵל מְנַעַנְעוֹ בָאֳמָנוּת רַבָּה,

וּבִן־רֶגַע הָיָה חֵלֶק מֵהֶחָזוֹן

שֶׁנִּדְמָה מִשְׂחָק הוּא וְגַם אֱמֶת־פְּחָדִים

בַּקַּלַּחַת הָעֲמֻקָּה שֶׁל הֶהָרִים.

אַךְ לֵיל עֵת רַד עַל מְדוּרוֹת פְּזוּרוֹת קְטַנּוֹת

וְלוּנְטְ אָכַל פִּתּוֹ, סוֹקֵר תּוֹךְ אַגָּנוֹ

שֶׁמִּלְּאוֹ עִם גְּמַר יוֹם וּלְקָחוֹ אִתּוֹ

לְהָזִין עֵינָיו, שָׁמַע קוֹלוֹת קוֹרְאִים;

וּמִקִּיר הָאֹפֶל סְבִיב הָאֵשׁ הֶאְדִּימוּ

זֶה אַחֲרֵי זֶה פְּנֵי רַבִּים מִבְּנֵי דַרְכּוֹ:

– לוּנְטְ!

– שַׂר הַמָּגֵן!־

– אֵי כָל הַזְּמַן נַחְבֵּאתָ?

– מַה פָּעַלְתָּ הַיּוֹם?

– נִשְׁבַּעְתִּי, כָּל הָאָרֶץ זָהָב.

– כַּךְ לֹא שֵׁעַרְנוּ!

וּמִחוּג הָאֵשׁ – אֶל תּוֹךְ הַקִּיר הָאָפֵל

בְּקוֹלוֹת “לֹא שֵׁעַרְנוּ”. לוּנְטְ שׁוּב לָקַח

וְנוֹפֵף אֶת אַגָּנוֹ מוּל הַמְּדוּרָה,

עַד עַכָּבִישׁ שָׁחוֹר תּוֹךְ הַמַּיִם נִגְלָה

עִם אֶרֶג־פָּז וְעֵינֵי־פָז קְטַנְטַנּוֹת

שֶׁהִבִּיט יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינֵי לוּנְטְ

וּמְשָׁכוֹ אֶל תּוֹךְ קוּרָיו שֶׁמִּלְּמָטָה.

II.

יְשַׂחֲקוּ נָא הַנְּעָרִים שָׁם בְּזָהָב;

אֲנִי לִמְלַאכְתִּי. כַּךְ הַזָּקֵן הִרְהֵר

בְּשִׁבְתּוֹ פַּעַם בְּמִדְרוֹן הָר עִם בִּתּוֹ

תַּחַת חַכְלִיל שְׁקִיעָה מוּל הַיַּעַר הָאָפֵל:

אֲנִי לִמְלַאכְתִּי. וּמִמָּחֳרָת קָם

וְלָקַח אֶת גַּרְזִנּוֹ וּגְדָל־פְּסִיעוֹת,

רָם וּרְחַב הַגֶּרֶם, רָם עוֹד יוֹתֵר

בַּגַּרְזֶן שֶׁעַל כְּתֵפוֹ, פָּנָה מַעְלָה

לְיַעֲרוֹת הָרִים; וּמִזְּמָן לִזְמָן

לַמּוֹרָד שָׁלַח קוֹל חֲבָטָה עַזָּה,

קוֹל אָדָם מַכֶּה יַעַר: פַּנֵּה מָקוֹם

לַאֲמֵרִיקָה דוֹרֶכֶת עֹז מַעֲרָבָה.

יָקוּמוּ בָתִּים לְמַרְגֵּעַת לַיְלָה,

לְחַיֵּי יִשּׁוּב וְלַאֲסֵפוֹת עֹנֶג;

שָׁם יֵדַע גֶּבֶר רַעְיָה, וּבִצְעָקוֹת

מְפַלְּחוֹת לֵב הֶהָרִים דּוֹר יִוָּלֵד

לֹא יֵדַע כָּל טִלְטוּלֵי־נֹד שֶׁל הוֹרָיו

וִיקַבֵּל כָּל הַיְּרוּשָׁה בְּלִי מַכְאוֹבִים, –

חֲבָטוֹת עַזּוֹת, וּבִנְקֹף שָׁבוּעוֹת

הוֹפִיעוּ בָּתֵּי־עֵץ בְּצַלְעוֹת הָרִים

עִם דְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת, פֹּה וְשָׁם

גַּם פִּרְחֵי קַלִּיפוֹרְנִיָּה בַּחַלּוֹן.

וְלוּנְטְ בְּכָל מְאֹדוֹ הִשְׁתַּקֵּעַ

בַּחֲפִירַת פָּז. הַלֵּב אֲשֶׁר גּוֹרָלוֹ

צִוָּהוּ חַפֵּשׂ בְּלִי הוֹדִיעַ מָה,

עַל כָּל חִדּוּשׁ יַעֲמֹד: אוּלַי אַתָּה, אָתָּה!

וּבְתוֹךְ הַחִדּוּשׁ רִקְּדָה מִי

שֶׁבְּכָל לְבָבוֹ חָפֵץ לוּנְטְ לִשְׁכֹּחַ

וּבְכָל לְבָבוֹ זָכַר. רִאשׁוֹן לַתְחִיל

וְאַחֲרוֹן הָיָה לַעֲזֹב אֶת הַחֲפִירוֹת.

וּמַעְלָה מֵאֲחֵרִים דָּץ כַּשִּׁילוֹ

וְיוֹתֵר שָׂשׂ מֵהֶם עַל סְלָעִים צָנַח

עַד כְּמַקֵּל הַמְנַצֵּחַ הָיָה בְּיָדוֹ

בְּתִזְמֹרֶת דְּמָמָה שֶׁל עֲבוֹדַת זָהָב.

אַךְ יֵשׁ שֶׁהִפְסִיק רֶגַע וְהִזְדַּקֵּף:

הִנֶּהָ מְדַלְּגָה קַלָּה וְאַוְרִירִית

בֵּין כּוֹרִים כְּבֵדִים זִקְנֵי־מְחָטִים לָמוֹ;

וּכְיַלְדֵי־רֹךְ לְאִמָּם כֵּן לָהּ יַרְאוּ

מִי אָבָק רַב, מִי צְרוֹר, וּמִי גוּשׁ מַבְרִיק.

וְכָאֵם עַל שִׁכְמָם תְּטַפֵּחַ: חִפְרוּ, חִפְרוּ!

אָז מִמַּעֲמַקָּיו קָרָא לִבּוֹ: לוֹלָה,

מַדּוּעַ זֶה רַק לִי, רַק לִי תְקַמְּצִי

אֲרֶשֶׁת חַמָּה וְטִפּוּחַ יָדֵךְ?

עִם “זְקַנְקַן” יֵשׁ תֵעָלְמִי יוֹם אוֹ יָמִים

וּבְשׁוּבְכֶם מְעֻלָּפִים צַיִד, אַתְּ

כֹּה קְרוּנַת־גִּיל. הֲדָבְקָה נַפְשֵׁךְ בּוֹ?

רְאִי, מָצָאתִי סֶלַע־קְוַרְצָה זֶה

שֶׁאֶחָד סֶדֶק בּוֹ מוּזָרוֹת זָרַח.

הִתְחַלְתִּי מְסַתֵּת בּוֹ וְקוֹלְפוֹ זָהִיר;

וּמַה נִּטְמַן תּוֹכוֹ? לֵב שֶׁל פָּז! גְּעִי בוֹ,

הַאֵינוֹ חַם? הַאֵינוֹ חַי וּמְפַרְפֵּר? –

“חֲפוֹר, חֲפוֹר!” כֵּן אֶחְפֹּר, לוֹלָה, אֶחְפֹּר,

עַד מַטְמוֹן אַחֲרוֹן אוֹצִיא מִתּוֹךְ שְׁבִי

הָאָרֶץ הָאֲרוּרָה (הוּא רַק הָגָה

נִיב אַחֲרוֹן זֶה וְלִבּוֹ חָל מֵחֵטְא).

וּבְפִנַּת אָהֳלוֹ כַּדִּים בּוֹלְטֵי בֶטֶן

כְּבַרְוָזוֹת שְׂבֵעוֹת זוּ עַל זוּ מִתְרַפְּקוֹת:

תִּמְכִינִי אָחוֹת, עוֹד מְעַט אֶתְפַּקַּע!

וַעֲמַל הַכּוֹרִים עֵת לְסַקְרַמֶּנְטוֹ

לְפִקָּדוֹן לֻקַּח, אָז הַצְּרוֹר שֶׁל לוּנְטְ,

כְּבֵן יָחִיד רַךְ לְעַיִן רָעָה צָפוּי,

בְּיֶתֶר שְׁמִירָה כָל הַדֶּרֶךְ הוּבַל.

כֵּן, אֶחְפֹּר, אֶחְפֹּר. –

וְאֵי־שָׁם יָשַׁב מִי וְקִמֵּט מִצְחוֹ:

הָעֲבוֹדָה אִטִּית וְהַיְגִיעָה גְדוֹלָה

וְלֹא כָל הָאוֹר יֵחָשֵׂף מֵחֶשְׁכָתוֹ

וְלֹא כָל הַפָּז יִגָּרֵד מֵעֲפָרוֹ;

אֶל נָכוֹן יֵשׁ מַנְגָּנוֹן שֶׁלְּמוּל יָד

כַּבָּרָק הוּא מוּל הַכּוֹת צֹר עַל צֹר,

שֶׁבְּהַרְבֵּה צִמְדֵי־יָד אֶת מְלַאכְתּוֹ יַעַשׂ,

וּבְלִי חֲנִינָה יָרִיק כָּל הַנִּכְסָף

בְּלִי הַעֲנִיק אַף כְּגַרְגַּר חוֹל לַקְּלִפָּה.

הוּא יָשַׁב־חָשַׁב, הִבִּיט בַּחֲלַל מֹחוֹ

עַד הָגִיג מוּאַר־פָּנִים גָּח: הִנֵּנִי! –

וְיוֹם אֶחָד חָזַר לוּנְטְ מִסַּקְרַמֶּנְטוֹ,

מַה־יִּשָּׂא בְּעֶגְלָתוֹ? כּוֹרִים רַבִּים

– הִתְלַקְּטוּ סְבִיבוֹ: עֶרֶשׂ הֵבִיא אִתּוֹ

שֶׁלְּרָחְבָּהּ בְּתַחְתִּיתָהּ פַּסֵּי כַּסְפִּית

הַמְחַלְּצָה כָּל הַפָּז מִתּוֹךְ עֲפָרוֹ

וּבְלִי הִפָּרֵד מֶנּוּ תִבְלְעֶנּוּ;

רַק עַל הָאֵשׁ בְּאַבִּיק עֵת תִּתָּלֶה,

אָז הִיא הַזּוֹלְלָה בְּקִיטוֹר תַּעַל

וְכֹל שֶׁקָּלְטָה תַּנַּח מִתַּחְתֶּיהָ.

וְלוּנְטְ בֵּאֵר, כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ, כְּשֶׁמִּגְבַּעְתּוֹ

לַאֲחוֹרָיו שְׁמוּטָה: "סְבִיב עֲרִיסָה זוּ

מִתְחַלְּקָה וּמִתְגַּבְּרָה הָעֲבוֹדָה;

אִישׁ אֶחָד יַלְעִיטֶנָּה מַעְדְּרֵי עָפָר,

הַשֵּׁנִי יַשְׁקֶה אוֹתָהּ דָּלְיֵי מַיִם,

וְהַשְּׁלִישִׁי יְנַעֲנֵעַ הָעֲרִיסָה.

עִם כָּל נִעֲנוּעַ סָג הַיְסוֹד הֶעָכוּר,

עִם כָּל נִעֲנוּעַ יִשְׂגֶה בְּרַק הַיְקָר, –

וְאַי־לוּ־לוּ מַחְמַלִּי נוּם וּגְדָל

עַד רַגְלְךָ בְּכֹתֶל עֶרֶשׂ תִּבְעַט,

אָז תֵּצֵא וּלְבָבֵנוּ אוֹר תְּמַלֵּא".

הוּא הִפְשִׁיל רֹאשׁ וְיָרָה צְחוֹק אֶל עָל,

וְכֻלָּם צָחֲקוּ אִתּוֹ, טָפְחוּ לוֹ עַל גַּבּוֹ.

כֵּן, אֶחְפֹּר, אֶחְפֹּר. –

וּפַעַם בְּצָהֳרֵי־יוֹם עֵת הָעֲבוֹדָה

בְּלַהֲבָהּ הָיְתָה סְבִיב עֲרִיסוֹת רַבּוֹת,

הַלָּלוּ מְפַטְּמִים אוֹתָן עָפָר לַח,

הַלָּלוּ מַשְׁקִים וְהַלָּלוּ מְנַעַנְעִים,

וּפִתְאֹם קָפְאוּ כָל הַתְּנוּעוֹת: שׁוּר!

שָׁם מִן הַדֶּרֶךְ רָכוּב עַל סוּס שְׁחַרְחַר

הַצּוֹעֵד אַט, לוּנְטְ בָּא בִכְתֹנֶת־חַכְלִיל

וּמִטְפַּחַת־חַכְלִיל קְשׁוּרָה עַל צַוָּארוֹ

וְשַׁלְשֶׁלֶת גּוּשֵׁי פָּז עַל מִפְתַּח חָשְׁנוֹ,

וְאַחֲרָיו מֶכְּסִיקַנִּים לְבוּשֵׁי־קְרָעִים,

פְּנֵיהֶם – לְבֵנִים שְׂרוּפוֹת, וְהַשְּׂפָמִים

חֲנִיתוֹת שְׁחוֹרוֹת דּוֹקְרוֹת לְעֶבְרֵיהֶן.

מַה יַּעַשׂ בָּם? הַלְקָחָם שֶׁבִי? לָמָּה?

שׁוּר!

כְּמֶלֶךְ מוֹדֵד גְּבוּל מַמְלַכְתּוֹ, לוּנְטְ

פּוֹסֵעַ פְּסִיעוֹת מְדוּדוֹת לְיַד הַנָּהָר,

אַרְבָּעִים צַעַד וְשׁוּב וְשׁוּב אַרְבָּעִים.

הוּא נוֹתֵן אוֹת וְעַל כָּל חֶלְקָה מְדוּדָה

עֲרִיסָה תוּצַג. אָז אֶל גְּדוּדוֹ יִפְנֶה:

– מַשְׂכֻּרְתְּכֶם תֵּדָעוּ?

– סִי סֶנְיוֹר.

– וְלֹא תִגְנֹבוּ?

– נוֹ, סֶנְיוֹר.

– הֲתֵדְעוּ אֵיךְ הַכּוֹרִים שׁוֹפְטִים גַּנָּב?

– סִי, סֶנְיוֹר.

הוּא עָמַד דֹּם וּבָחַן הֵיטֵב גְּדוּדוֹ

שֶׁנִּצַּב מוּרַד־רֹאשׁ וּשְׁחוּז־חֲנִיתוֹת:

– כַּאן תּוּצַג שֹׁקֶת בֹּקֶר וַעֲרָבִים,

בָּהּ דַיְסָה טוֹבָה תִמְצְאוּ לְמַאֲכָל,

הָחֵלּוּ!

וּמַהֵר עַל כָּל חֶלְקָה עָמְדוּ שְׁלשָׁה,

וְכָרוּ שָׁטְפוּ נִעַנְעוּ הָעֲרִיסוֹת;

וּמִמֶּרְחָק כָּל הַכּוֹרִים עָמְדוּ קוֹפְאִים,

וְכָל פֶּה וְעַיִן עִגּוּל שֶׁל תִּמָּהוֹן,

עַד “זְקַנְקַן־זָהָב” הֵעִיף מַבָּט כְּחַלְחַל

אֶל עֵבֶר לוֹלָה, קָרָא מִתּוֹךְ לִגְלוּג:

– הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

וְהוֹרִיד אֶת כַּשִּׁילוֹ מִמְּקוֹם קָפָא,

חִישׁ נָע כָּל כַּשִּׁיל אִתּוֹ מַעְלָה מָטָה,

וְלוֹלָה דִלְּגָה שׁוּב אַוְרִירִית קַלָּה,

מְחַלְּקָה לְטִיפוֹת־יָד וּמִלּוֹת־חִבָּה;

אַךְ הַקֶּצֶב הָפְרַע, מַבְּטֵי קִנְאָה תָעוּ.

וְלוּנְטְ צָעַד קוֹמְמִיּוּת, סָקַר עוֹבְדָיו,

וּמִזְּמָן לִזְמָן לְבָבוֹ קָרָא נֶעֱלָב:

חָנִּינִי נָא גַם אָנִי!

אַךְ בָּעֲרָבִים אָהַב עוֹד לָקַחַת

וּלְנוֹפֵף אֶת אַגָּנוֹ מוּל הַמְּדוּרָה,

עַד עַכָּבִישׁ אָפֵל מִתּוֹךְ מֵימָיו גָּח

עִם אֶרֶג־פָּז וְעֵינֵי־פָז קְטַנְטַנּוֹת

וְהִבִּיט יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינֵי לוּנְטְ

וּמְשָׁכוֹ אֶל תּוֹךְ קוּרָיו שֶׁבְּמַעֲמַקִּים.

III.

יוֹשֶׁבֶת אֶבִּי בְּאַפְלוּלִית חֶדְרָהּ

וּבְנִגּוּן נוּגֶה תְנַעֲנֵעַ עֶרֶשׂ:

כַּךְ שָׁרָה אֶבִּי בְּאַפְלוּלִית חֶדְרָהּ,

וְכָל הַצְּלָלִים נָעִים שָׁרִים אִתָּהּ,

עַד יִפְּלוּ כֻלָּם יַחַד בִּבְכִי עָצוּר.

IV.

חֲבוּרַת כּוֹרִים יָשְׁבָה בְלֵיל־אֱלוּל

סְבִיב מְדוּרַת לוֹגַן חוֹלְמִים עַל שִׁיבָתָם.

נְצוּרוֹת וְנִפְלָאוֹת אוֹתוֹ יוֹם

מִפִּי חֲדָשִׁים כּוֹרִים שָׁמְעוּ, אֵיךְ

לַמִּזְרָח שָׁבוּ רַבִּים מֵהַחֲפִירוֹת

וּמְקִימִים בָּתִּים רָמִים לְתִפְאָרָה

וַחֲנוּיוֹת עִם חַלּוֹנוֹת־בְּדֹלַח גְּדוֹלִים

וּבוֹנִים עָרִים, מוֹתְחִים פַּסֵּי־בַרְזֶל,

וְעוֹרְקֵי כָל הָאָרֶץ, דָּמָם הֻקַּז

בַּקְּרָב עִם מֶכְּסִיקָה, שׁוּב דּוֹפְקִים מְלֵאִים.

הֵם יָשְׁבוּ חוֹלְמִים אֶת חֲלוֹם שִׁיבָתָם.

רַק אֶחָד לוּנְטְ קְצַת מֻפְרָשׁ מֵהַמַּעְגָּל,

מִתְיַחֵד עִם תַּעֲלוּמָה הַמְבַקַּרְתּוֹ

בְּכָל לֵיל עֵת יַבִּיט תּוֹךְ הַנָּהָר הָאָפֵל.

הַמְּדוּרָה נִפְּצָה שְׂמֵחָה, יָרְתָה גִצִּים.

וּבַשַּׁחַק אֵיזוֹ גְבֶרֶת שָׁם עֲדִינָה

בְּעַד פַּרְגֹדִים כְּחֻלִּים תָּקְעָה אָזְנָהּ,

אֹזֶן צֶדֶף צַח עִם נֶזֶם־כּוֹכָב תָּלוּי,

לִשְׁמוֹעַ כּוֹרִים חוֹלְמִים אֶת שִׁיבָתָם.

וְאֶחָד פָּתַח, עֶלֶם רָזֶה שְׁחַרְחַר:

"אָנֹכִי פְּרַקְלִיט צָעִיר, וְאָהַבְתִּי

הַנָּאוָה בַּעֲיָרָתִי, אַךְ אָבִיהָ

מִפְּרַקְלִיט צָעִיר דַּל בִּרְכָתוֹ יִמְנַע.

וַאֲנִי וּבְחִירַת לִבִּי בְּכָל יוֹם־רִאשׁוֹן

בַּיַּעַר חִפַּשְׂנוּ עֵצוֹת וּבָכִינוּ,

עַד בּוֹא מִקַּלִּיפוֹרְנִיָּה הַבְּשׂוֹרָה.

אָז לְיַד הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי בֵיתָהּ

הִיא נָשְׁקָה לִי וְנִשְׁבְּעָה לְחַכּוֹת.

וְרַק אַחַת אֹבֶה: לִצְבֹּר חִישׁ דֵּי זָהָב

וְלָשׁוּב מְקוֹם הַנַּעֲרָה לִי תְחַכֶּה,

וְאָבִיהָ עַצְמוֹ יֵצֵא שָׂשׂ לִקְרָאתִי."

הַשֵּׁנִי סָח, וְהוּא הַגּוּץ הַשְּׁמַנְמַן

שֶׁמִּדֵּי רָאָה לוֹלָה כַּאן בַּמִּכְרוֹת

אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִשֵּׁק עַל שֶׁאִיְּמָה

בְּאֶקְדֹחַ אִם לְאָחוֹר יִצְעַד צָעַד:

"לִי חֲנוּת־מַכֹּלֶת, אָמְנָם קְטַנָּה

אַךְ פִּרְנְסָה בְּכָבוֹד אֶת בְּנֵי בֵיתִי.

עַד נָבָל בָּא וְתָקַע אֶת חֲנוּתוֹ

כַּחֲנִית בְּצַלְעִי. וּמַה אֹבֶה לָשׁוּב

וּלְחַלֵּץ אֶת הַחֲנִית הַזֹּאת מִיָּדוֹ!

אָז בָּנַי יֵלְכוּ לְמִכְלָלוֹת גְּדוֹלוֹת,

אֲשַּׁדֵּךְ בְּנוֹתַי לְבַחוּרִים נָאִים,

וְאִשְׁתִּי תֵצֵא כְבוּדָה בֵּין הַנָּשִׁים".

הוּא נָעַץ פְּנִינֵי־עֵינָיו תּוֹךְ הַמְּדוּרָה

וְשָׂם יָד שְׁמֵנָה עַל קָרַחַת רֹאשׁוֹ

כִּלְעַכֵּב שָׁם חֲלוֹם־יְקָר פֶּן יָעוּף.

סָח שְׁלִישִׁי וְהַכֹּמֶר הוּא מִסֵּלֶם:

"וַאֲנִי בֵּית־תְּפִלָּה לִי יְשַׁן הַקּוֹרוֹת

רְעוּעַ־גַּג וּמְרֻפַּט־עוּגָב. אָמְנָם

גַּם מֵאֹהֶל דַּל לֹא יַרְחִיק אֵל שְׁכִינָתוֹ,

וְעוּגָב שָׁבוּר אֵל לֹא יִמְאַס אִם

אֶצְבָּעוֹת קוֹדְחוֹת־אַהֲבָה פּוֹרְטוֹת עָלָיו.

אַךְ גַּם דָּוִד בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ נֶהְדָּר

וּשְׁלֹמה אָמְנָם בָּנָה. וּכְשֶׁאָשׁוּב

אָקִימָה מִקְדַּשׁ־הוֹד עִם כִּפַּת זָהָב

וְעוּגָב גָּדוֹל עִם צִנּוֹרוֹת־זָהָב,

וְכַבִּירָה, דְּבֵקָה וּבוֹעֶרֶת תַּעַל

עַל גַּלֵּי זָהָב נְגִינַת־אָדָם. לִי נִדְמֶה

בְּהֵיכָל זֶה הָאָדָם יִהְיֶה טָהוֹר

וּמֵהֵיכָל זֶה לְבֵיתוֹ יִמְשֹׁךְ טָהֳרָה,

וְהָלְאָה, שָׂטָן, הָלְאָה, נָחָשׁ קַדְמוֹן!"

וּרְבִיעִי בַּעַל הַזְּקַנְקַן סָח בִּנְעִימוּת:

"אֲנִי זֹאת אֹבֶה: לִצְבּוֹר חִישׁ דֵּי זָהָב

וּלְאַלַּבַּמָּה לָשׁוּב. שָׁם לִי אֶקְנֶה

שְׂדֵה־כַּרְפַּס גָּדוֹל וּמָאתַיִם כּוּשִׁים,

וְאַחֲרֵי כֵן כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה;

אָז אֶהְיֶה רֹאשׁ לִמְדִינַת אַלַּבַּמָּה,

וְאִשְׁתִּי תֵּשֵׁב עַל מִרְפֶּסֶת רְחָבָה,

וְלַהֲקַת כּוּשִׁים מֵאַחֲרֶיהָ יַעַמְדוּ

וִינַפְנְפוּ עָלֶיהָ מְנִיפוֹת גְּדוֹלוֹת".

הוּא הִצְלִיף מַבָּט כָּחוֹל בִּשְׂחוֹק מָתוֹק

עַל לוֹלָה שֶׁמִּמִּפְתַּן בֵּיתָהּ שָׁמְעָה

וְעֵינֶיהָ זַעַם וּפִיהָ זָע מִגֹּעַל.

סָח חֲמִישִׁי, זְקַּן הַחֲבוּרָה סְגוּר־עֵינַיִם,

וּבְחוֹרְשַׁת סַנְטְרוֹ קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת תָּחַב:

"אֲנִי אֵין נַפְשִׁי לָשׁוּב. בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת

שָׁרָשִׁים תַּחְתַּי לֹא אָבִיתִי הַכּוֹת.

הִרְגַּשְׁתִּי אֵי־שָׁם בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ מְקוֹמִי.

וּבְיוֹם הַגִּיעִי שָׁם מַה יֵצַר לַקְּשִׁיב

קוֹל שֹׁרֶשׁ יָתוֹם יֵבְךְּ לִי מֵהַדָּרֶךְ.

לֹא, אַחַי, לֹא! לְאֶרֶץ זוּ לֹא בָאנוּ

בִּמְלֹא חָפְנֵינוּ לַחְפֹּן מֵעֲפָרָהּ

וְלָנוּס חִישׁ. כַּךְ עוֹשִׂים גּוֹנְבֵי־לָיְלָה.

לֹא זֹאת כַּוָּנַת כָּל הַסַּעַר הָעַז

שֶׁפְּעָמִים שָׁלשׁ קָם וְסָחַף גְּבָרִים

מֵעִיר וּכְפָר וְעָשָׂם צְנֵפָה אַחַת –

הַפּוּרִיטַנִּים מִנְּיוּ־אַנְגְּלִיָּה,

מְתוּנֵי נִיב וָצַעַד מִפְּנִים הָאָרֶץ,

וּבְנֵי הַדָּרוֹם גֵּאִים וּמְנֻמָּסִים –

וְיָדָם בְּלִיסְטְרָה אֶל קִיר מַעֲרָב רִאשׁוֹן,

וְאָז – לַקִּיר הַשֵּׁנִי, אָז – לָאַחֲרוֹן.

לֹא זֹאת הִיא הַכַּוָּנָה: לָנוּס חִישׁ!

כְּאֶחָד אִישׁ הָיִינוּ גְדָל־צְעָדִים

שֶׁרַגְלוֹ אַחַת – תְּחִלָּה, שְׁנִיָּה – סוֹף,

וְעֵת יִצְעַד צַעַד מִתְחַלְפִים סוֹף וּתְחִלָּה.

אַל נָא לַיְשִׁימוֹן נִתֵּן לִמְחוֹת עַתָּה

אֶת כָּל צְעָדֵינוּ. לֹא, אֲנִי לֹא אָשׁוּב.

לְהַשְׁלִים אֹבֶה אֶת מְלַאכְתִּי כַּאן:

עוֹד בָּתִּים, עוֹד בֵּית וַעַד, וְאַחֲרֵי כֵן –

לֹא אֵדַע מַה אָז אֹבֶה". הוּא נִשְׁתַּתֵּק.

בַּמַּעְגָּל אֵי־מִי מָחָה דִמְעַת עָיִן.

וְלוּנְטְ עוֹד יָשַׁב מֻפְרָשׁ וּמִסְתַּכֵּל

בְּרִשְׁתּוֹת־נֹגַהּ פְּרוּשׂוֹת עַל הַנָּהָר.

אָז הֵחֵל סָח כְּמוֹ חוֹלֵם: שָׁם בָּעֹמֶק

מַה־שְּׂכִיּוֹת חֶמְדָה זוֹרְחוֹת בַּאֲפֵלָתָן!

לוּ הִטִּינוּ אֶת הַנָּהָר מֵאֲפִיקוֹ,

לוּ סֶכֶר בַּחֲצִי –עִגּוּל הֲקִימוֹנוּ

לְגַלּוֹת אֶת תַּחְתִּיתוֹ שֶׁל הַנָּהָר

מַטְמוֹנִים מַה־יְקָרִים שָׁם מָצָאנוּ!

מֵאַיִן גּוֹרְפִים אוֹתָם זְרָמִים אֵלֶּה?

בַּעֲבִי הָאָרֶץ עוֹבְרִים עוֹרְקִים שׁוֹנִים

שֶׁל בַּרְזֶל אָבָץ נְחשֶׁת וְעוֹפֶרֶת.

בֵּינֵיהֶם עוֹרֵק אֶחָד שֶׁבִּגְלָלוֹ

הָאָדָם יַשְׁלִיךְ הַכֹּל אַחֲרֵי גֵווֹ:

דְּמִי בַיִת, אַהֲבַת אִשָּׁה, חֶבְרָה, חַיִּים.

זוֹרֵחַ, גֵּא, מִתְפַּתֵּל זֶה הָעוֹרֵק

וְשׁוֹלֵחַ פֹּה וְשָׁם שָׂרִיגִים דַּקִּים,

וְעַל אֶחָד מִנִּי אֵלֶּה יֵשׁ נִתְנַפֵּל:

מָצָאנוּ! מָה אֻשַּׁרְנוּ! אַךְ חֲבָל,

חִישׁ נִמְצָא, שָׂרִיג דַּק הוּא, תּוֹלָע קָטָן,

שֶׁדַּג הָאשֶׁר בּוֹלְעוֹ עַד אַרְגִּיעָה

וְנֶעְלָם בְּמַעֲמַקִּים. אַךְ יֵשׁ מְקוֹמוֹת

שֶׁנְּחַשׁ הַזָּהָב עַצְמוֹ יִזְחַל קָרוֹב

לְעוֹר הָאָרֶץ אַחַי, כַּאן הַמָּקוֹם".

הוּא הִשְׁתַּתֵּק, סָקַר הָעֵינַיִם סְבִיבוֹ

לְכוּדוֹת אֵשׁ וַחֲלוֹם, אָז נִלְהָב הִמְשִׁיךְ:

"אוּלַי לְיַד הַנָּהָר סַן ווֹקִין שָׁם, אוֹמְרִים,

הַפָּז גְּדָל גּוּשִׁים אִם גַּם פָּחוֹת צָרוּף

כִּי טֶרֶם נָדַד עַד כְּדֵי הַבְרָקָה,

אוֹ אוּלַי לְיַד נְהַר־הָרַחֲמִים גּוֹלֵשׁ

מֵהָרִים רָמִים לְתוֹךְ זֶה סַן ווֹקִין;

אַךְ אֵי־שָׁם בְּרֹאשׁ הֶהָרִים אֵם הָעוֹרְקִים,

וּפֶצַע־אֶרֶץ שָׁם לִרְחָבָה נִפְתָּח

הַמְזַלֵּף נִטְפֵי דָמוֹ הַזּוֹרֵחַ

אֶל תּוֹךְ גָּבִיעַ עָמֹק זֶה וְאָרֹךְ.

אֵי־שָׁם עַל מִטַּת הָר גָּבוֹהַּ שׁוֹכְבָה

מִתַּחַת מַרְבַד צַח וְרוּחוֹת שָׁרוֹת

הַמַּלְכָּה כֻלָּהּ פָּז חֲמוּדַת גֵּו.

נְחַפְּשֶׂנָה, אַחַי, נָרִים מַרְבַד שִׁלְגָּהּ

וְקֵץ לְחֵלֶק רַב שֶׁל צַעַר הָאָדָם,

עֲנִיּוּת תִּתֹּם, רָעָב בַּל יִוָּדַע,

וְחֶרֶב קְרָבוֹת תּוֹךְ נְדָנָהּ תִּישַׁן".

הוּא חָדַל. קוֹלוֹ, טוֹבֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת,

לֹא עָלָה שׁוּב. אַךְ כּוֹרִים עוֹד הִקְשִׁיבוּ

מַשְׁקִיפִים אֶל הַמְּדוּרָה הַשּׁוֹקַעַת.

הַזָּקֵן יָשַׁב וְסֶלַע־רֹאשׁוֹ סָגוּר.

לוֹלָה עָמְדָה דֹּם, קוֹפֵאת, מֻפְשֶׁלֶת רֹאשׁ.

אָז קָמוּ כוֹרִים לֵילֵךְ. תּוֹמַס נִגַּשׁ,

יַד־חִבָּה שָׂם עַל לוּנְטְ: חֲלוֹמוֹת תַּחְלֹם,

חֲלוֹמוֹת מְסֻכָּנִים! וְהַזְּקַנְקַן

הוּא זָרַק חִיּוּךְ־לִגְלוּג לוֹ: הִזָּהֵר

פֶּן תִּבְעַט בְּךָ הַמַּלְכָּה הָעֲנֻגָּה

מִמְּרוֹם מִשְׁכָּבָהּ בִּקְצֵה בֹּהֶן רַגְלָהּ.

וְלוּנְטְ עוֹד נִשְׁאַר סָגוּר תּוֹךְ הֲזָיָה

שֶׁפִּיו עֵת עִצֵּב יְצוּרֶיהָ נָפַח

עֹז־מִשְׁנֶה בָהּ. וּפִתְאֹם לוֹלָה אֶצְלוֹ:

“נָא סַפֵּר עוֹד מְעַט עַל מַלְכַּת זָהָב”.

הוּא נֵעוֹר, הִבִּיט בָּהּ תָּמֵהַּ, הֵחֵל:

“תַּחַת סָדִין צַח” – “כֵּן, כֵּן. אַךְ אֵי הַדֶּרֶךְ?”

"לְאֹרֶךְ נַחַל וּמִנַּחַל אֶחָד

לְאַחֵר יוֹתֵר צַר מִתְפַּצֵּל מֶנּוּ.

וְכָל הַזְּמַן מְטַפְּסִים מַעְלָה מָעְלָה

עַד הָר כְּכֹתֶל זָקוּף" – הוּא לֹא הִמְשִׁיךְ.

הוּא רָאָה אֶת עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

כְּעֵינֵי עֹפֶר צוֹפוֹת בְּלִי זִיז רִיס

אֵל אֵיזֶה רָז הָרוֹמֵז לָהּ מִמֶּרְחָק,

וְרַעַד בִּנְחִירֶיהָ כְּמוֹ הֵרִיחוּ:

מָה רוֹמֵז שָׁם בַּמֶּרְחָק, שׁוֹד אוֹ שָׁלוֹם?

וַהֲלוּם תִּפְאֶרֶת פְּרוּעָה וַעֲנֻגָּה

אֶת כַּפָּהּ לָקַח: "לוֹלָה, אַתְּ לֹא תֵדְעִי,

לֹא תֵדְעִי הָעֲרִיגוֹת בִּי עוֹרַרְתְּ.

לָקַחַתְּ כִּנּוֹר לִבִּי נָם זֶה כְבָר

וּנְגִינָה דַּקַּת־צְלִיל חִיִּית בְּנִימָיו.

הִבְקַעַתְּ מַעְיָן בִּי שֶׁל עֹז וְאֹמֶץ.

אַתְּ אָחוֹת לִי, בַּת זוּג אַתְּ לְנִשְׁמָתִי,

שֶׁכָּל הָעֵת, בְּלִי דַעַת מָה, חִפַּשְׂתִּי

וָאֱהִי אֻמְלָל תָּמִיד וַחֲסַר מְנוּחָה" – –

הִיא נִתְעוֹרְרָה וּבְלִי פְלֹט מִלָּה אַחַת

קָמָה פָּתְחָה דַלְתָּהּ וְנִכְנָסָה.

וְלוּנְטְ רִגְשׁוֹתָיו שָׁטוּ עוֹד בֶּחָלָל

מִתְחַנְנִים מִתְרַפְּקִים עַל הַדְּמוּת

שֶׁנֶּעֶלְמָה כְבָר, עַד נֶאֱנַח נוּגֶה, נֶעֱלָב. –

וּגְבֶרֶת שַׁחַק אָסְפָה צֶדֶף־אָזְנָה,

וְהַרְחֵק גָּחָה יִבְבַת־צְחוֹק נִמְשָׁכֶת.

V.

מְיֻגָּע, מְרֻקָּן יָשַׁב לוּנְטְ וְשָׁמַר

בְּיוֹם סוֹף־קַיִץ מַזְהִיר אֶת הַזָּקֵן

בְּקַצְצוֹ אִילָנוֹת. מְיֻגָּע מְרֻקָּן

כְּיוֹם סוֹף־קָיִץ. אוֹתוֹ רֶקֶם־אָבִיב

אֲדָמָה וְשָׁמַיִם בּוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ

בְּרִכּוּז כָּל הַכֹּחוֹת עַד הַנּוּלִים

מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה יַחְדָּו דָּפְקוּ

בְּאֶחָד קֶצֶב, אֶחָד שִׁיר – דְּמִי עָצוּם –

עַד אַלְפֵי עָלִים קָפְצוּ מִקְּלִפָּתָם:

מַה שָּׁר, מַה שָּׁר? – כָּל הַגִּיל־הַכְּאֵב הַשָּׁר

וַחֲגִירַת־כֹּחוֹת עַזָּה וְנִפְלָאָה –

הַכֹּל, הַכֹּל עָבָר. וּמֵעָל הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹד שׁוֹפֵךְ זִיו כְּנָהָר הוּרַם סִכְרוֹ.

מַה תִּשְׁפֹּךְ, זָקֵן? עוֹלָם פָּסַק גְּדֹל;

לֹא יוּכַל אוֹרְךָ עוֹד לְהוֹסִיף עָלֶה

אוֹ לְהָרִים עָלֶה אֶחָד מֵעַל קַרְקַע

וּלְחַבְּרוֹ חַי אֶל בַּד. מַה תִּשְׁפֹּךְ, תִּשְׁפֹּךְ?

כַּךְ, יֵשׁ יָגוֹן בְּחַג הַזֹּהַר הַסּוֹף־קֵיצִי,

וּמַשַּׁב צִנָּה יֵשׁ בְּכָל הַחֹם

שֶׁל עוֹלָם מְרוּט־עֳפָאִים פְּרוּץ־הַכְּתָלִים,

יֵשׁ רֵיקוּת בְּשֶׁפַע אוֹר לְלֹא מַטָּרָה,

וְאַנְחַת־רֹךְ בַּדְּמִי הַמַּזְהִיר תַּעַל

כְּמוֹ תָמִיד אַחֲרֵי מַאֲמָץ מְלֻוֵּה תִקְווֹת.

וּבְמֶרְחָב זֶה שֶׁל עֶצֶב־עוֹלָם עָלָה

כְּתַלְתַּל־עָשָׁן דַּק גַּם עֶצֶב לוּנְטְ.

כָּל הַקַּיִץ נִגְלַל־הֻדַּק קְפִיץ־נִשְׁמָתוֹ

שֶׁבְּרִתְמָה הֵרִיץ סְלִילָיו וְגַלְגַּלָּיו,

וְנַחְשׁוֹלֵי כּחוֹת זֶה אֶל זֶה זְרָקוּהוּ

וְהוּא נִקְלַע נִסְעַר רַן עִמָּהֶם יָחַד.

אַךְ קְפִיצוֹ רָפָה כְּבָר, גַּלְגַּלָּיו עוֹמְדִים,

הַגַּלִּים שַׁכּוּ, רֵיקוּת, סוֹף הַקַּיִץ!

שְׁתֵּי מַשְׂאוֹת נַפְשׁוֹ קֶשֶׁר־סוֹד בֵּינֵיהֶן –

הָאַחַת עוֹד רְחוֹקָה מִשֶּׁהָיְתָה,

וְהַשְּׁנִיָּה לֻגְלְגָה: חֲלוֹם, חֲלוֹם!

כַּךְ עָלָה תַלְתַּל־יָגוֹן דַּק. וְתוֹמַס

עָבַד, עָבַד. הִפְשִׁיל חֶבֶל אָרֹךְ

עַל בַּדֵּי אִילָן, הִכָּה בְגַרְזִנּוֹ

אֶל תּוֹךְ הַגֶּזַע סָמוּךְ לַאֲדָמָה

וְחָצַב כּוּךְ לְרֹחַב כָּל הַגֶּזַע

עַד פֶּה לִרְוָחָה נִפְתַּח, וְהָאִילָן

עַל רֹאשׁוֹ עָמַד מְפַהֵק לַהֲנָאָתוֹ.

אָז עָבַר תּוֹמַס אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד

וּבִמְגֵרָה חַדָּה דִגְדֵּג עַל מַפְרַקְתּוֹ

עַד זֶה בָּזֶה הַדִּגְדּוּג וְהַפֵּהוּק

כִּמְעַט נָגָעוּ, וְהָעֵץ עוֹד עָמָד.

אָז חָזַר תּוֹמַס אֶל הַצַּד הַקּוֹדֵם

וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אַט בִּקְצוֹת הַחֶבֶל;

וּפִתְאֹם שְׁמַע! עֵץ חָדַל לִהְיוֹת דּוֹמֵם,

וּבְשַׁאַג כְּמוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִקְרַע,

שַׁאַג חוּטֵי־לֵב נִתָּקִים אֶחָד אֶחָד,

הֵחֵל קוֹרֵס עַל חֲתַךְ תַּחְתִּיתוֹ.

תּוֹמַס קָפַץ חִישׁ הַצִּדָּה; וְקָרְבָּנוֹ,

עֵת שַׁאֲגוֹ תַּם, בַּחֲבָט עַל קַרְקַע נָפָל.

וְתַלְתַּל הָעַצֶּבֶת זָע. לוּנְטְ נֵעוֹר.

בְּרֶגֶל עַל הָעֵץ כַּאֲרִי עַל טַרְפּוֹ

מְחַיֵּךְ עָמַד תּוֹמַס, מְנַגֵּב מִצְחוֹ,

מַצְבִּיעַ עַל עֵץ אַחֵר, אֶרֶז בְּרֵאשִׁית:

"שׁוּר, לוּנְטְ! עוֹד אוֹתוֹ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים,

עוֹד יוֹנֵק רַךְ זֶה, וְהַסּוֹף לַמְּלָאכָה.

וְעֵת חֹרֶף יִדְפֹּק עַל חַלּוֹנוֹת לַיְלָה

יִתְבַּצֵּר זֶה בַּתַּנּוּר, וּמִשָּׁם

בְּאֶגְרוֹפֵי אֵשׁ וַחֲנִיתוֹת מְשֻׁלְהָבוֹת

אֶת עֵינֵי חֹרֶף לְבַנְבַנּוֹת יִקֹּר;

וַאֲנַחְנוּ נִישַׁן נִנְחַר כְּמוֹ הַדֻּבִּים

עַד בּוֹא הָאָבִיב. הַאִם לֹא כֵן, לוּנְטְ?"

לוּנְטְ הִבִּיט בְּהַעֲרָצָה אַחֲרֵי תּוֹמַס

שֶׁהֵרִים אֶת גַּרְזִנּוֹ שׁוּב וְהָלַךְ

לְאַחֲרוֹן עֵצָיו. נִדְמָה לוֹ הַזָּקֵן

כְּגִבּוֹר חַיִל הוֹלֵךְ לִגְמֹר קְרָבוֹ,

קְרָב אָדָם עִם יְשִׁימוֹן. נִדְמָה לוֹ

כַּעֲנָק הַשָּׂם לְבוּשׁוֹ כְּנַף הַיִּשּׁוּב

וְדוֹרֵךְ הָלְאָה וְכָל הַיִּשּׁוּב נִגְרָר

כְּשׂבֶל כָּבֵד אָרֹךְ רַב הַגְּוָנִים

אַחֲרֵי צְעָדָיו הַנִּרְחָבִים. נִדְמָה לוֹ

כְּרִאשׁוֹן אָדָם נִתַּק בִּימֵי קֶדֶם

מֵאֵדֵי מִזְרָח, וְלִפְסֹעַ הֵחֵל

מַעֲרָבָה עַל חֲגוֹרַת הָאֲדָמָה.

אַךְ גַּם הוּא סוֹף קַיִץ, עֶצֶב הַהִתְרוֹקְנוּת.

אֵין חַג לֹא בְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ וְלֹא בְסוֹפוֹ.

וְאֵי הָאשֶׁר? אַיֵּה חָכְמַת חַיִּים?

אֶבִּי, שֶׁקֶט־עוֹלָם וּזְהַב־קָמָה,

אַתְּ יָדַעְתְּ זֹאת וּכְרֵיחַ שֶׁל נְשָׁמָה

הַסּוֹד, הַנֶּעֱלָם מֶנִּי, יִלְפֹּת גֵּוֵךְ.

לֹא שַׁבְתִּי לָךְ עִם קָצִיר כְּמוֹ הִבְטַחְתִּי,

הַנְּסִיעָה אָרְכָה יוֹתֵר מִצִּפִּיתִי.

וְלֹא הֵנַפְתִּי חֶרְמֵשׁ יַחַד אִתָּךְ,

וְלֹא אִלַּמְתִּי אִתָּךְ הָאֲלֻמּוֹת,

וְלֹא הֶעֱלֵיתִי אִתָּךְ טַנְאֵי שֶׁפַע

מִטּוּרֵי גְמָמִיּוֹת שֶׁל הָאֲדָמָה,

וְלֹא נִצַּבְתִּי אֶצְלֵךְ עֵת הַדּוּרוֹת

הִתְחַנְּנוּ בִּבְטָנִים מְלֵאוֹת: קְחוּ!

וְלֹא עָזַרְתִּי לָךְ בְּקִלְשׁוֹן לַעֲרֹם

עֲרֵמַת שַׁחַת גְּדוֹלָה וְרֵיחָנִית

בְּאֶמְצַע שָׂדֶה; אַךְ הַפַּעַם נִשְׁבַּעְתִּי:

קַרְקָעִי שֶׁלְּיַד סַן פְרַנְצִיסְקוֹ אֶמְכֹּר

וְעַד בּוֹא עֵת הַזֶּרַע אָשׁוּב. אָשׁוּב.

מַה עוֹד לִי פֹּה?

אַךְ הָס!

עֵץ שׁוֹאֵג שׁוּב וַחֲבָט! כְּבָר אַחֲרוֹן נָפָל.

לוּנְטְ חָרַד: אַיֵּה תּוֹמַס? קָפַץ חִישׁ

לָעֵץ הַנָּח וְהִפְלִיט זַעַק חָנוּק:

עֲצוּם עֵינַיִם שָׁכַב שָׁם הַזָּקֵן

מִתַּחַת לַזַּלְזַלִּים וְלַבַּדִּים

שֶׁכִּילָדִים עַל סָב חָבִיב טִפְּסוּ עָלָיו

וּבַהֲמוֹן נְשִׁיקוֹת־זָהָב כִּסּוּ גֵווֹ,

וְתַחַת זְרוֹעוֹ שְׁלוּלִית־דָּם הִתְבַּעְבְּעָה.

לוּנְטְ רָץ לַנָּהָר, הִזְעִיק אֶת הַכּוֹרִים

וְהֵם רָצוּ מֵעֲבָרִים וְהֵרִימוּ

בִּזְהִירוּת אֶת הָעֵץ הַכָּבֵד, נָשְׂאוּ

אֶת תּוֹמַס אֶל הַבַּיִת, הִשְׁכִּיבוּהוּ.

הוּא חַי, הוּא נָשַׁם. אַךְ בֶּהָרִים, יָדְעוּ,

אוֹ בְּרִיאוּת אוֹ הַמָּוֶת. וַי לַחוֹלִים!

הֵם עָמְדוּ רֶגַע, גּוּשׁ שֶׁל צַעַר וַחֲרָדָה,

וְדַם הַזְּרוֹעַ טִפְטֵף עַל הַקַּרְקַע;

אָז לוֹלָה בְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת פְּחוּדוֹת

אֶת הַפֶּצַע חִבְּשָׁה, שִׁלְּחָה הָאֲנָשִׁים,

וְקָבְעָה מְקוֹמָהּ עַל יַד מִטַּת תּוֹמַס

בְּעֵינַיִם צְמוּדוֹת־קְסוּמוֹת אֶל דְּמִי פָנָיו.

כִּי לֹא רַק צַעַר, גַּם פֶּלֶא יֵשׁ בַּסּוֹף.

וְזֶהוּ הַמַּרְחִיב פִּינוּ וְעֵינֵינוּ

עַד בּוֹא הַתּוּגָה. חֶרֶשׁ יִצְעַד פֶּלֶא

כְּמֶלֶךְ רָז, וִיגוֹנִים טוּר מוּל טוּר

כְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ מֵעֶבְרֵי דַּרְכּוֹ מְחַכִּים,

וְרַק עֵת יָבוֹא פְּנִימָה אָז יִתְפָּרְצוּ

וְיִצְבְּאוּ עַל שַׁעַר הַלֵּב בִּילָלָה.

יֵשׁ הִפְלִיט תּוֹמַס נַאֲקַת־כְּאֵב עֲמוּמָה

וּבִטְנוֹ עָל הִזְדַּקְּרָה כִּלְהִתְחַלֵּץ

מִלַּחַץ שׂוֹנֵא עַז, אָז נָקַף לִבָּהּ:

לֹא מֵאֲלֵיהֶם חַיֵּי אִישׁ יִסּוֹגוּ,

יְוַתְּרוּ עַל הֶמְשֵׁכָם וַחֲסָל;

יֵשׁ קְרָב, יֵשׁ קְרָב! וְאַחַר־כַּךְ עֵת נָח

כְּמוֹ מוֹסֵר עַצְמוֹ אֶל רְשׁוּת הַמָּוֶת

וְאָזְנָיו נְטוּיוֹת כְּמוֹ לִמְתוּקַת נְגִינוֹת,

אָז יָשְׁבָה לוֹלָה תְמֵהָה: מָה הַמָּוֶת?

וּמַה חֲלִיל הַקֶּסֶם בּוֹ יַךְ צְלִילִים

כֹּה דוֹמְמִים עַד דְּמָמָה נֶגְדָם קוֹל

וּבָם יוֹצִיא אַט הַנְּשָׁמָה מִנַּרְתִּיקָהּ?

הִיא לֹא רָאֲתָה עֲדַיִן גְּוִיעָה אִטִּית,

וְהַתַּעֲלוּמָה מִלְּאָה שְׁחוֹר־עֵינֶיהָ.

רַק לֵיל עֵת רַד וּלְיַד נֵר לָבָן בּוֹעֵר

צֵל נִצַּב שַׁח וּבְיָדוֹ אַחֵר נֵר

יוֹתֵר יוֹתֵר אָרֹךְ; וְגַם סְבִיבָהּ צְלָלִים

עַל כְּתָלִים, תִּקְרָה, וּבִמְלוֹא אֲוִיר,

מֵעֵין אוֹתָם תָּמִיד עֶרֶשׂ־דְּוָי יַקִּיפוּ,

וְיַחַס עָמֹק, שִׂיג וְשִׂיחַ טָמִיר

בֵּינֵיהֶם וּבֵין זֶה הַשּׁוֹכֵב דַּוָּי,

וּכְחוּג חֲתוּלֵי־שְׁחוֹר יְרֻקֵּי־עַיִן

הַשָּׁעוֹת עוֹמְדוֹת סְבִיבָהּ בְּלִי כָל זִיז, –

אָז יֵשׁ שֶׁקָּפְצָה סִכְסְכָה אֶת הַכֹּל,

הַצְּלָלִים וְהַשָּׁעוֹת וְהַדְּמָמָה,

וּכְחַיָּה פְּצוּעָה רוֹצְצָה לַעֲבָרִים:

אָי פְּנוֹת? אֵי עֵזֶר? וּבְכָל פֶּרֶא־לִבָּהּ

לְנַפֵּץ בִּקְשָׁה שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת

וְלִשְׁאֹג תּוֹךְ הַלַּיְלָה וְהֶהָרִים:

הַצִּילוּ!

אָז נִדְמָה לָהּ, מִבַּעַד לַדְּמִי שֶׁרִחֵף

עַל פְּנֵי אָבִיהָ רָעַד רֶמֶז לָהּ:

נָא הַסִּי, לוֹלָה, תְּנִינִי וְאַקְשִׁיבָה.

הֵן תִשְׁמְעִי, הַנְּגִינָה כֹה מוֹשָׁכֶת!

וְשׁוּב לְיַד הַצֵּל שֶׁשַּׁח עַל נֵרוֹ

הָאָרֹךְ וְהָאָפֵל יָשְׁבָה דוּמָם.

וּמִזְּמַן לִזְמַן מִי פָתַח אֶת הַדֶּלֶת

וְהִבִּיט פְּנִימָה וְאַט אַט סְגָרָהּ,

וּמִבַּעַד לַכְּתָלִים כּוֹרִים הִתְלַחָשׁוּ,

וּזְקָנִים נֻדְנְדוּ בְחַלּוֹנוֹת: רָע!

כַּךְ עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עֵת דְּמִי נִמְשָׁךְ

אֶת מַרְדּוּת לִבָּהּ עִיֵּף וְהִכְנִיעַ.

וּבְקַבְּלָהּ גְּזַר הַדִּין הִרְגִּישָׁה עַצְמָהּ,

וְרֹאשָׁהּ צָנַח דֹּם לְצַד הַמִּטָּה:

וּפִתְאֹם פָּקַח תּוֹמַס עֵינָיו חוּמוֹת

כְּמוֹ מִתְּנוּמָה קַלָּה, כֶּתֶף שְׂמֹאלוֹ

הִתְנַעַנְעָה רֶגַע כְּמוֹ לְהוֹצִיא יָדָהּ

וּלְשִׂימָהּ עַל רֹאשׁ לוֹלָה. כְּאֵב תְּקָפוֹ

עַד כְּדֵי עֲצֹם עֵינַיִם, אַךְ שׁוּב פְּקָחָן

וְסָח לָהּ חַלַּשׁ־קוֹל: "הָבִיאִי, לוֹלָה,

אֶת עֶזְרָא לוּנְטְ הֲלוֹם: אֲדַבְּרָה אִתּוֹ".

גַּל חַם שֶׁל תִּקְוָה הֵצִיף אֶת לְבָבָהּ:

“מַה שְּׁלוֹמְךָ, אָב, מַה שְּׁלוֹמְךָ?” "הוּטַב, לוֹלָה.

אַתְּ מִבַּחוּץ תְּחַכִּי רֶגַע קָט."

“כֵּן, אָבִי, אֲבִיאֶנּוּ חִישׁ”. וְיָצְאָה

וְלִבָּהּ חַם מִתְּפִלָּה וְהוֹדָיָה.

לוּנְטְ עָמַד שַׁח וְהִקְשִׁיב אֶל הַזָּקֵן:

"לוּנְטְ, שְׁמַע. לֹא בִתִּי הִיא. מֵאַיִן בַּת

לְאִישׁ הַיְעָרוֹת? נַעֲרָה קְטַנָּה הָיְתָה.

אִישׁ לִי הֱבִיאָהּ. פְּרוּעָה וְשׁוֹבֵבָה.

שִׂים עֵינְךָ נָא עָלֶיהָ". “מִי, אָנֹכִי?”

"בַּת תְּחוּמִים. הֹדִּי נְתָנָהּ לִי. פִּקָּדוֹן.

אַךְ בִּתִּי הִיא. שִׂים עֵינְךָ". עֶזְרָא נִרְתַּע

וְשַׁאַג הִתְחוֹלֵל קִרְבּוֹ: לֹא, לֹא אוּכַל.

הֶחֱלַטְתִּי לָשׁוּב! פִּיו עִכֵּב שַׁאֲגוֹ.

לְצַעֲדֵי נֶפֶשׁ יוֹצְאָה יֵשׁ לִשְׁטֹחַ

מַרְבַדִּים רַכֵּי־דְמִי, לֹא סַלְעֵי קוֹל.

“שִׂים עֵינְךָ נָא עָלֶיהָ. הַכֹּל אָפֵל”.

לוּנְטְ שַׁח וְהִבִּיט תּוֹךְ עֵינַיִם גּוֹוְעוֹת

בְּפִנּוֹתֵיהֶן זָרְחָה דִמְעָה קְטַנָּה.

הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הָרִיסִים לַחוּ, דָבְקוּ,

וְנוֹצַת אוֹר קְטַנְטַנָּה בְגַלְגַּל־עַיִן

הִתְנַעַנְעָה כֹה וָכֹה, הִזְדַּעַזְעָה, קָפְאָה,

וְעַפְעַפַּיִם לַחֵי־רִיסִים צָנְחוּ

מְגַלִּים רַק הַדִּמְעָה שֶׁבַּפִּנָּה.

לוּנְטְ הֵרִים סָדִין, כִּסָּה אֶת פְּנֵי תּוֹמַס,

וְיָצָא אֶל הַכּוֹרִים וְאֶל לוֹלָה,

וְעָמַד רֶגַע מֻרְכַּן־רֹאשׁ וְשׁוֹתֵק,

וּמֻרְכַּן־רֹאשׁ לְאָהֳלוֹ שָׂם פְּעָמָיו.

VI.

וְהַקַּיִץ תַּם וְלֵיל בְּבֵית הַוַּעַד.

חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים. מֵאֱשׁוּן הֶהָרִים

בָּא קוֹל צַרְצוּרִים שָׁרִים יַחַד קְצוּבוֹת

אֶת אַחֲרוֹן שִׁירָם אֶל הַיְקוּם. נֵר כֵּהֶה

עַל כָּל שֻׁלְחָן דָּלַק. קְלָפִים זֹרְקוּ חֶרֶשׁ.

וּפְרֵדָה בָאֲוִיר. כֵּן, הָיֹה הָיָה

בְּלִי גְבוּלִים דְּרוֹר, וְגִיל שֶׁל פְּרִיקַת עֻלִּים,

וּמֶתֶק־חִיל שֶׁל לֶכֶת תּוֹךְ אִי־נוֹדָע,

וְסֵבֶל רַב שֶׁאַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת

לָרֶדֶת נֹאהַב תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי נֶפֶשׁ

וּלְהָמִישׁ קִיר וּלְגַשֵּׁשׁ שׁוּב בֵּין זִיזָיו

שְׂרִיד רָעָב, צָמָא, קְרָב, שֶׁל אוֹתוֹ זְמָן.

כֵּן, הָיָה, הָיָה… אַךְ שׁוּב חֹרֶף בָּא

וְלִבּוֹת נֹעַר תָּבְעוּ חֹם וּנְהָרָה

וְאָבוֹת, רַעְיוֹת, בָּנִים,

וְתַבְשִׁיל חַם וְלֶטֶף חַם… כֵּן, כֵּן,

וּבְכָל זֹאת נוּגֶה, נוּגֶה… הָהּ, לֵב מוּזָר,

לֹא אֶחָד רוּחַ נוֹשֵׁב בְּגַנֶּיךָ

כִּי אִם רוּחוֹת וּמִכָּל הַצְּדָדִים יַחַד

עַד עֵשֶׂב יָרֹק חָל בְּמַעְגָּל, מְבֻלְבָּל

מִנְּשִׁימוֹת־אֵשׁ לַעֲבָרִים שׁוֹנִים נוֹהוֹת!

וְאֵי־מִי הֵחֵל פּוֹרֵט עַל פִּי קַתְרוֹס

נְגִינַת־רֹךְ שֶׁל אֵיזוֹ כִבְרַת אֶרֶץ

בַּאֲמֵרִיקָה הָרְחָבָה. אֵי־מִי נִלְוָה

בְּקוֹל חֲרִישִׁי. וּמִחוּץ – צַרְצוּרִים

כְּצִלְצְלֵי הֲמוֹן פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים

שֶׁל עֶגְלוֹת קַיִץ אָצוֹת לַמֶּרְחַקִּים.

וּרְאֵה! עַל אֶדֶן אַחַד הַחַלּוֹנוֹת

לוּנְטְ נִשְׁעָן, רֹאשׁוֹ תָּחוּב בַּאֲפֵלָה.

הוּא וַדַּאי מַפְלִיג שָׁם בְּעֶגְלוֹת קַיִץ.

וְהַגַּעְגּוּעִים מִבִּפְנִים הִתְלַקְּחוּ:

פּוֹתֵחַ אֶחָד שִׁיר מִמְּחוֹז לֵדָתוֹ,

מִיַּד הַקַּתְרוֹס בְּרַעַד מֵיתָרִים חוֹטְפוֹ

וְכָל הַחֲבוּרָה בְקוֹל חֲרִישִׁי פוֹזְמָה.

וְכָל אֶחָד בְּשִׁיר מוֹלֶדֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ

יְעַר כְּלוֹת לִבּוֹ לִמְכוֹרָתוֹ הוּא.

וְאַגַּב שִׁיר וּקְלָפִים הָגִיג אֶחָד

מֵרֹאשׁ אֶל רֹאשׁ אֶת דַּרְכּוֹ קָדַח, לָחַם

עִם שׂוֹטְנִים פֹּה וְשָׁם וְקָדַח הָלְאָה:

– מַדּוּעַ נְחַכֶּה? נִצְרֹר שְׂמִיכוֹתֵינוּ.

– לֹא עַתָּה. כְּרִי־הַפָּז עוֹד לֹא גָבֹהַּ.

– כְּרִי פָז! לוּ שָׁם כְּמוֹ כַאן אֶת כָּל הַשָּׁעוֹת

שֶׁל אוֹר הַיּוֹם רָתַמְתָּ לְמַחֲרֵשָׁה,

אָז מָצָאתָ עַפְרוֹת פָּז אֲחוֹרֵי בֵיתְךָ.

– כֵּן, כֵּן, וְאוּלָם שָׁנָה אַחַת עוֹד.

– הֲתִזְכֹּר קַלָּפִיָּה? גּוּרָה מֶנָּה

פֶּן עַצְמוֹתֶיךָ כַּאן לָעַד תִּרְקַבְנָה.

כַּך קָדַח חֹלֶד זֶה מֵרֹאשׁ אֶל רֹאשׁ.

וְהִנֵּה דָץ הַזְּקַנְקַן, הֵרִים יָדוֹ:

"לְסַן פְרַנְצִיסְקוֹ מָחָר וּמִשָּׁם

בִּסְפִינָה דֶּרֶךְ פַּנַּמָּה מִזְרָחָה!

מַה תֹּאמְרוּ, אַחִים?"

הַס!

חִוֶּרֶת פְּרוּעַת־שֵׂעָר עָמְדָה לוֹלָה

בּוֹלַעַת נִיב וָנִיב אֶל גְּרוֹנָהּ קוֹפְצִים

כְּמוֹ רָפִים הֵם לַבִּיעַ כֹּל בָּהּ מְחַלְחֵל,

עַד בְּרָקִים בְּעֵינֶיהָ־שְׁחוֹר הִתְנַפְּצוּ:

"בַּחוּרִים גֵּאִים וְאַמִּיצִים,

מְרַצְּפֵי דֶרֶךְ אֶל הַמַּעֲרָב,

מְנַתְּקֵי הַוִּילוֹנוֹת שֶׁל מֶרְחַקִּים,

מַזִּילֵי זִרְמֵי פָז בְּכָל הָאָרֶץ, –

אֲבוֹיִ אֵיךְ הִתְגַּעְגַּעְתֶּם פֶּתַע פִּתְאֹם

עַל סִנּוֹר־אֵם!

וְכָל עַיִן – בְּכִי, וְכָל חֹטֶם – מַרְזֵב דּוֹלֵף,

וְכָל פֶּה כְּלִי־זֶמֶר

בְּתִזְמֹרֶת אַחַת כְּלִילַת־חֵן: “נָשׁוּבָה!”

מִי רוֹצֶה לָשׁוּב? יָקוּם נָא וְנֵדַע!"

לֹא קָם אַף אֶחָד. אָז הַמְתִיחוּת רָפְתָה,

הַבְּרָקִים חָדְלוּ, שַׁךְ הַסַּעַר, וְאַט

כְּשִׁבֳּלִים שׁוּב הִזְדַּקְּפוּ רָאשִׁים כְּפוּפִים.

עֵינֶיהָ שָׁקְטוּ כְּלֵילוֹת־אִיָּר חַמִּים,

שְׁחוֹר שִׂמְלַת אֶבְלָהּ הִבְלִיט אֶת חִוְרוֹנָהּ.

הַיְתֹם הִבְגִירָהּ: כְּמוֹ בִן־לַיְלָה עָבְרָה

מִנַּעֲרָה שׁוֹבְבָה לְאִשָּׁה צְעִירָה,

וְתֹאַר גֵּוָהּ שָׁלַח רֶטֶט חַם

לְלִבּוֹת כָּל הַכּוֹרִים נְזִירֵי־חֶמְדָּה.

וְלוּנְטְ עָמַד לְיַד הַחַלּוֹן, פִּיו פָּתוּחַ

מֵהִתְפַּלְּאוּת וְהַעֲרָצָה, וְצִפֳּרָיו

מְפַרְכְּסוֹת אֵלֶיהָ מִפַּדַּחְתּוֹ.

אָז שְׁקֵטָה סָחָה, חֶרֶשׁ כְּמוֹ לְעַצְמָהּ,

וּסְבִיבָהּ אוֹתוֹ מַעְגַּל־נֶפֶשׁ טָמִיר

שֶׁאֵבֶּל עָג סְבִיב כָּל שֶׁרָאָה מָוֶת:

"אֵיכָכָה כָל כַּךְ חִישׁ אָמַרְנוּ לַעֲזֹב

אֲדָמָה זוּ שֶׁעוֹד לֹא הֲרִימוֹנוּ

אַף קְצֵה הַלּוֹט הַמַּצְפִּין שְׂכִיּוֹתֶיהָ".

"כֵּן, לוֹלָה. אוּלָם חֶלְקָה זוּ עָבַדְנוּ

כֹּה הַרְבֵּה עַד בִּתְמִיָּה נַרְחִיב עַיִן

עֵת גַּרְעִין קָט בִּמְלֹא עֲרִיסָה נִמְצָא".

"אַף קְצֵה הַלּוֹט לֹא הֲרִימוֹנוּ עוֹד.

רְאוּ, בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת שָׁם בַּמֶּרְחָק

מְקוֹם סַהַר עָגֹל פּוֹרֵשׂ חֶרְמֵי זֹהַר,

שָׁם תַּחַת מַרְבַד־מַיִם נָמִים פְּלָאוֹת

רְחוּצִים זוֹרְחִים עַד הָרֹאשׁ יִסְתַּחְרֵר,

וְהֵם רַק שֹׁבֶל מִנִּי פְּתִיגִיל מַלְכָּה

שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב. הַאִם לֹא כֵן, לוּנְטְ?"

כְּמֵעֵבֶר רֹן־חֲלוֹם הִתְלַבֵּט שְׁמוֹ

לְאֹזֶן לוּנְטְ, וְעֵת בְּחוֹפוֹ נָגַע

הִמְשִׁיכָה לוֹלָה כְבָר בְּלַהַב שֶׁקָּפַץ

מִלֵּב אֶל לֵב כִּבְיַעַר צִחֵה קַיִץ,

עַד כֻּלָּם בְּשַׁלְהֶבֶת אַחַת עָלוּ.

"כֵּן, פְּלָאוֹת קוֹרְאִים לָנוּ,

וּמָה הַמְנִיעָה?

גַּעְגּוּעִים?

נְסִיחֵם מִלִּבֵּנוּ.

אִמָּהוֹת, רַעְיוֹת, כַּלּוֹת? תְּחַכֶּינָה.

מַיִם?

נָקִימָה סֶכֶר שֶׁעַד כְּלוֹת הָעַיִן

כְּשַׂהֲרוֹן רַב יְעַגֵּל אֶת הַנָּהָר.

עֲבוֹדָה?

צְעִירִים אָנוּ וְכָל שְׁרִירֵינוּ מְתוּחִים

כְּמֵיתְרֵי כִּנּוֹר.

מַה תֹּאמְרוּ אַחִים? תֹּאבוּ לְהִשָּׁאֵר?"

“כֵּן, לוֹלָה, כֵּן”.

“וְלַעֲבוֹד?”

“כֵּן”.

“וּלְחַלֵּץ קַרְקַּע מִנְּהַר בְּרֵאשִׁית?”

“כֵּן”.

וְהַתֵדְעוּ שִׁיר בְּנֵי תֵשַׁע וְאַרְבָּעִים?"

“כֵּן”.

וּמִכָּל הֶחָזוֹת שׁוּב הַשִּׁיר הֵגִיחַ:

וּבְמַעְגַּל זְרוֹעוֹת וּבִשְׁעָטוֹת כְּבֵדוֹת

הִתְרַקְּדָה הַחֲבוּרָה וְשׁוֹרֵרָה,

וְקוֹל לוּנְטְ מִמַּעַל לִשְׁאָר הַקּוֹלוֹת צָהַל,

וּבְעַד הַחַלּוֹנוֹת הָרִים, סַהַר וְנָהָר

הִבִּיטוּ תְּמֵהִים, וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים נֶעֱלַב.

– אַל חַכּוֹת, עֶגְלוֹת קַיִץ, סַעְנָה שָׁלוֹם!

כַּךְ שָׁעָה עַל שָׁעָה, עַד לוּנְטְ הִתְעוֹרֵר, חָרֵד:

אֵי, לוֹלָה, אֵי? וְחָמַק לְחַפְּשֶׂנָה.

אַךְ הִיא בְאָהֳלָהּ שָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ

וְכָל הִתְרַגְּשׁוּתָהּ הֻתְּכָה וַתְּהִי דֶמַע:

VII.

וְחֹרֶף־הָרִים בָּא כְּחַיַּת זַעַם

וַיִּפַּח מְלֹא נְחִירָיו רוּחוֹת שֶׁלֶג

שֶׁצָּנְחוּ זֹךְ עַל זֹךְ, מַרְבַדִּים כְּבֵדִים

שֶׁמִּלְּאוּ בְקָעוֹת, קִבְּרוּ עֵצִים, הָרִים.

וְשׁוּב הִתְנַפֵּל וּבִילָלָה מָרָה

לְקִרְעֵי קְרָעִים אֶת מַרְבַדָּיו קָרַע

וְהִשְׁלִיכָם מַעְלָה מַטָּה בִּמְעַרְבֹּלֶת,

כְּמוֹ טְעָנוֹת עַזּוֹת לוֹ עַל כָּל הַבְּרִיאָה,

כְּמוֹ רָצָה לִנְקֹם מָה, וְכֵהוּת מֹחוֹ

לֹא הוֹדִיעַתּוּ אֵיךְ

וְלֹא הוֹדִיעַתּוּ דַי,

עַד מְעֻיָּף מֻשְׁתָּק נָסוֹג לִמְאוּרָתוֹ.

אַךְ הִסְפִּיק כְּבָר לְחַלֵּץ מֵהָאֲוִיר

כָּל נֵטֶף חֹם וְרֹךְ, עַד קֹר הָאֶפֶס

כְּאֵשׁ הִתְלַקַּח וּבַעֲבֹר בּוֹ אָדָם

מִיַּד הִתְחִיל דְּלֹק. וַתֶּרֶב הָעֲבוֹדָה

עַל אַפָּהּ שֶׁל הַחַיָּה הַזּוֹעֶמֶת:

אֵשׁ הָעֲבוֹדָה נֶגֶד אֵשׁ קִפָּאוֹן,

אֵשׁ חַיִּים מוּל אֵשׁ מָוֶת. פֹּה הִפִּילוּ

אֶת אַרְזֵי בְרֵאשִׁית, מְקוֹם הַזָּקֵן נָפַל;

שָׁם קִצְצוּם לִקְּרָשִׁים וּלְעַמּוּדִים

שֶׁמַּרְאֵה תוֹכָם צַח כִּבְשַׂר תַּפּוּחַ

וְרֵיחָם – אֵיךְ כָּל בְּנֵי אֲדָמָה כֻלָּם

אֶת מֵיטַב רֵיחָם יִתְּנוּ עֵת יִגְוָעוּ! –

כְּשִׁכְרוֹן אָבִיב צָף בַּחֲלַל הַחֹרֶף;

וְשָׁם עַל כְּפוֹר “נְהַר אֲמֵרִיקָה”

הַלֵּב הָרָם שֶׁל כָּל הַפְּעֻלָּה דָפַק:

מַנְגָּנוֹן גֵּא שֶׁל כְּבָלִים וְסֻלָּמוֹת

וּמִסְגֶּרֶת גְּבוֹהָה, תּוֹכָהּ סַדָּן כָּבֵד

שֶׁבְּכֹחַ זְרוֹעוֹת רַבּוֹת מוֹשְׁכוֹת עָלָה

וְנָפַל וּבַחֲבָט עַל קָדְקֹד מוֹט

הַנִּתְקָע אֶל תּוֹךְ קַרְקְעִית הַנָּהָר.

וְגִיל וּצְחוֹק מִלִּבּוֹת נֹעַר גָּחוּ

בַּחֲרוּזֵי־לַעַג מִצַּד אֶל צַד נִקְלָעִים.

הִזְדַּמֵּר אֶחָד תּוֹךְ כְּדֵי מְשִׁיכַת סַדָּן:

שָׁר שֵׁנִי:

הִתְלוֹצֵץ שְׁלִישִׁי:

כַּךְ שָׁרוּ וְהַסַּדָּן הָךְ עֲלִיזוֹת.

וְלוֹלָה, אֵשׁ בְּלֶחְיָהּ וּבְסוּדָרָהּ,

כְּפַעַם בְּפַעַם הוֹפִיעָה בֵּין הָעוֹבְדִים,

וְסִפְלֵי פַחִים זֶה עַל זֶה עֲרוּכִים

מַהְבִּילִים מְדַגְדְּגִים נְחִירַיִם קָרִים

בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ נָשְׂאָה; וּלְשָׁעָה קַלָּה

הַפּוֹעֲלִים הִנִּיחוּ מַשּׂוֹר, גַּרְזֶן,

וְשַׁרְשְׁרוֹת הַסַּדָּן, וּמְקוֹם עָמְדוּ

שָׁם מְרַק הַצְּבִי אוֹ הָאַרְנֶבֶת גָּמְעוּ

שֶׁחִמֵּם וְהִתְפַּעְפַּע בְּכָל אֶבְרֵיהֶם.

אָז מָחוּ רֹטֶב שְׁמַנְמַן מִשִּׂפְתֵיהֶם

וְשׁוּב לַעֲבוֹדָה. וּבִסְפָלִים רֵיקִים

הִתְעַלְּמָה לוֹלָה מְקוֹם אֲרֻבַּת עָשָׁן

לַמֶּרְחָב שָׁלְחָה בְשׂוֹרַת סִיר וְתַנּוּר,

וּבִמְלֵאִים יָצְאָה לְחַמֵּם קְבוּצָה שְׁנִיָּה.

וְלוּנְטְ בְּכוֹבַע רָכוּב אֲלַכְסוֹנִית,

וּקְנֵה גִיר עַל אָזְנוֹ, כָּל הַיּוֹם הִתְרוֹצֵץ

מִפְּלֻגַּת עוֹבְדִים אַחַת אֶל חֲבֶרְתָּהּ.

"קַח סֵפֶל, לוּנְטְ; יְקַר־הַמְצִיאוּת הִנְּךָ

כַּדֹּב בַּחֹרֶף". נֵעוֹר לוּנְטְ וְחִיֵּךְ:

"מַה לַּעֲשׂוֹת, לוֹלָה? רַבּוֹת הָעֲבוֹדוֹת:

כַּאן לָמֹד עֵצִים, כַּאן לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן,

כַּאן לְהוֹרוֹת אֶת הַמְּלָאכָה, כַּאן לְתַקֵּן

פְּגָם קָטָן, קֶרַע מַשְׁהוּ בַּתַּחְבֹּרֶת,

וְכַאן בִּכְבוֹדִי וּבְעַצְמִי לְהִתְרַתֵּם.

מַה לַּעֲשׂוֹת? מַצְבִּיא אָנִי, מֵקִים חָזִית

לְהַתְקָפָה אַחַת גְּדוֹלָה עַל הַשּׂוֹנֵא

שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הִשְׂתָּרֵעַ, מַחְבִּיא תַחְתָּיו

חֲמֻדּוֹת עוֹלָם. הִנֵּה נָא הַבִּיטִי:

מָה רַב חֲצִי הָעִגּוּל שֶׁעוֹד קָט

יִתְיַצֵּב רָם וָעָז: אֲנַחְנוּ גְבוּלְךָ.

מִכַּאן וָהָלְאָה אַתָּה, לֹא בִפְנִים;

בִּפְנִים־הָאָדָם". חִיְּכָה לוֹלָה נֶגְדוֹ,

הִצְדִּיעָה: שָׁלוֹם, מַצְבִּיא! וְהִתְעַלְּמָה

בִּלְחִי וְסוּדָר סוֹמְקִים וּבִסְפָלִים.

וְהוּא נִזְכַּר מְקוֹם שָׁם הִפְסִיק, רָץ לַמְּלָאכָה,

אוֹ הוֹצִיא גִיר וּבְחֶשְׁבּוֹן הִשְׁתַּקֵּעַ.

וְחֹרֶף הֵחֵל סָג, וְאוֹתָהּ חַיָּה

כְּבָר פָּג הַיְקוֹד מִנְּשִׁימַת נְחִירֶיהָ,

גַּם פַּס הַכֹּחַ לְהִתְיַלֵּל רָמוֹת

וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ מָר עַל כָּּל הַבְּרִיאָה;

אַךְ צִפָּרְנֶיהָ הֵן עוֹד עַזּוֹת חַדּוֹת,

וּבְיֶתֶר עֹז הִתְגּוֹלְלָה הִתְנַפְּלָה

וְשָׂרְטָה זֹךְ־מַרְבַדִּים שְׂרֹט וּקְרֹעַ

וּזְרֹק רְסִיסֵי רְסִיסִים הַשָּׁמַיְמָה

וְגַלְגְּלָם וְעַרְבְּלָם בְּסוּפָה,

וִיחִי הַתֹּהוּ!

לֹא רָם לֹא מַטָּה,

לֹא שְׁתִי לֹא עֵרֶב,

אַךְ מְחוֹל מַחֲנַיִם שֶׁל כָּל פַּאֲתֵי עוֹלָם:

שְׂמֹאל טָס יָמִינָה,

הַיָּמִין –שְׂמֹאלָה.

וְשַׁחַק רַד וְאֶרֶץ תָּעוּף עָל.

בַּיּוֹם אֵין שֶׁמֶשׁ,

בַּלֵּיל אֵין כּוֹכָב,

רַק אַפְרוּרִית לַחָה סוֹבְבָה עַד עוֹלָם,

רַק בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת נִמְשָׁךְ עַד אֵין סוֹף,

מְמָאֵן לְהַכְרִיעַ

אִם לִהְיוֹת רֶחֶם יוֹם אוֹ תְחִלַּת לָיְלָה.

אַךְ פּוֹעֲלִים לְטֵרוּף הָאֲוִיר

לֹא יִתְּנוּ לֵב. עֲשָׁשִׁיּוֹת נִדְלָקוֹת,

וּלְאוֹרָן אֶת מְתִיחַת קַו שַׂהֲרוֹנִי

שֶׁל מוֹטוֹת כְּפוּלִים לִידֵי גְמָר יָבִיאוּ.

הַמְּלָאכָה רַבָּה עוֹד. עוֹד יֵשׁ לְשַׁקַּע

אֶת קִירוֹת הַפַּצִּימִים בֵּין הַמּוֹטוֹת,

אַךְ זְמָן לֹא יֶאֱרַךְ. עוֹד מְעַט וְיִרְאוּ

מָה הִשְׁאִיר כַּאן עַל דַּרְכּוֹ נוֹדֵד זֶה

שֶׁהוּא תָמִיד נָד וְתָמִיד הוּא בִמְקוֹמוֹ.

לֹא יֶאֱרַךְ עוֹד הַזְּמָן. וּבְמִשְׁנֵה גִיל

יְשַׁלְשְׁלוּ בַלָּמִים וְעַל גַּבָּם

בְּחִשּׁוּקֵי בַרְזֶל יַעַנְדוּ צִמְדֵי מוֹטוֹת.

וְקוֹל פַּטִּישִׁים רַנִּים. וְאֵי־שָׁם הַרְחֵק

הֵחֵלּוּ עֵינֵי תְכֵלֶת לְהִפָּתֵחַ,

וּנְשִׁימָה מְתֻקָּה יֵינִית הִתְעוֹרֵרָה,

וְטָהֳרָה צָמְחָה שׁוּב בַּאֲוִיר הָעוֹלָם.

חֲבָל. לֹא יֹאבַד זַעַם עֵת יֹאבַד זוֹעֵם;

וְעֵיט הַתֹּהוּ, צָמְחוּ לוֹ כְנָפַיִם.

עֵת רַבָּה יִחְיֶה אַחֲרֵי הֶרֶס קִנּוֹ;

וְשֵׁד מְחַיֵּךְ עֵת יְלָדִים רוֹקְדִים

עַל קֶבֶר אַחַד עוֹזְרָיו. חֹרֶף גָּוַע

אַךְ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו הָרִים עַל גַּב הָרִים

שֶׁל זַעַם צַח. הִשְׁתַּעַשְׁעָה בּוֹ הַחַמָּה

וְצִפַּתּוּ זִיו. לַקּוּהוּ עוּלֵי־פְלָגִים

וּלְתוֹךְ כָּל גַּיְא הִתְרַקְּדוּ וְהִתְחַבְּרוּ,

וְאֶרֶץ שׁוֹתְקָה שָׁתְתָה מְתִיקוּתוֹ,

וְהוֹרִיקָה, לִבְלְבָה, וּפִתְאֹם – רָעַם!

מִכָּל הַסְּבִיבָה בָאָה חֶרְדַת בְּשׂוֹרָה

עַל מַיִם עוֹלִים, עַל נְהָרוֹת צָבִים,

עַל נַחֲלֵי־אַכְזָב לְיַמֵּי־גַעַשׁ הָיוּ,

עַל דְּגֵי־רְקָק הִשְׁתָּאֲגוּ כַאֲרָיוֹת.

הִסְתָּעֲרָה הַמְּלָאכָה וַתִּתְלַקַּח.

לוּנְטְ רָץ הֲלוֹם וַהֲלוֹם עַל גַּב הַמּוֹטוֹת

וְתַחַת סַעַר מִתְחוֹלֵל הִשְׁאִיג צָוָיו:

"הָבִיאוּ שַׂקֵּי חוֹל! הֵי פַּגְרָן, מַהֵר!

הֵי בֹּאנָה בָּרַוָּזוֹת מְעֻבָּרוֹת!

הַעֲרִימוּ שַׂק עַל שַׂק!

כַּאן, כַּאן הַסֶּכֶר נֶאֱנָק קְצַת. תִּמְכוּהוּ!"

וְלוֹלָה יָשְׁבָה עַל סַף בֵּיתָהּ צוֹפָה

בְּסַחַף רוּחוֹ וּבִשְׁלִיטַת כֹּחוֹ;

הַעֲרָצָה עַל פָּנֶיהָ, וּשְׂפָתֶיהָ

מֵאֲלֵיהֶן נָעוּ: הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

וַיֶּחְשַׁךְ הָאֲוִיר. צִפֳּרִים עָפוּ

נְבוֹכוֹת צוֹרְחוֹת, בְּרָקִים נִטְּשׁוּ פְרָאִים

מִזְדַּקְרִים כְּקִלְשׁוֹנִים, כְּאִילָנוֹת,

מִתְרוֹצְצִים מִתְפַּתְּלִים כְּמוֹ נְחָשִׁים,

מִסְתּוֹבְבִים וְנוֹשְׁכִים זַנְבוֹת עַצְמָם.

וּבָאֹפֶל הַרְחֵק כְּבָר הַנָּהָר גָּאָה

כִּשְׁלַבֵּי שַׁיִשׁ עַל גַּב שְׁלַבֵּי שַׁיִשׁ,

כְּחַיּוֹת לְבָנוֹת זוּ עַל זוּ נֶחְפָּזוֹת:

אַרְנָבוֹת, כְּלָבִים, דֻּבֵּי קַרְחֵי צָפוֹן.

"כַּך, שַׂק עַל שַׂק עַד אוֹתוֹ נָהָר אָרוּר

אִם גַּם יִתְחַכֵּךְ לוֹ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ

לֹא יָנִיד סֶכֶר זֶה.

מַהֵרוּ!"

רַעַם בָּקַע אַדִּיר, אֻפְרַר הָאֲוִיר,

וּבָרָד נִתַּךְ מַצְלִיף. שְׁמַע, חֲבָט!

קוֹל אֶלֶף וָוִים, מַסְמְרִים חֲלוּדִים

שֶׁחָרְקוּ כֻלָּם יַחַד וְהִתְחַלְּצוּ;

קוֹל אֶלֶף מוֹטוֹת, קְרָשִׁים, שֶׁבְּבַת אַחַת

עַל בֶּרֶךְ־עֹז בְּיָד אַדִּירָה שֻׁבְּרוּ. –

רְאֵה, הַנָּהָר סָחַף אֶת בַּלָּמוֹ

וּבְגַעַשׁ־אוֹן וְקֶצֶף לָבָן יֵרוֹם – –

הִנֵּה הִנֵּה אוֹתוֹ זַעַם צַח שֶׁל חֹרֶף.

לַקּוּהוּ עוּלֵי פְּלָגִים וְהִתְרַקְּדוּ – –

וּבֵין מוֹטוֹת קְרָשִׁים וּפַצִּימִים נִתְּשׁוּ

עִם חִשּׁוּקֵיהֶם וַעֲקוּמֵי וָוִים,

הַפּוֹעֲלִים מִתְחַבְּטִים וּמִתְקַלְּעִים

נִגָּפִים מִן הָעֵצִים וְהַדְּכָיִים,

וְשׁוֹאֲגִים וְשׁוֹקְעִים וּמִתְנַשְּׂאִים;

וְלוֹלָה רָצָה: לוּנְטְ! הוֹי עֶזְרָא לוּנְטְ!

וְהַבָּרָד מַצְלִיף וַאֲנָשִׁים בָּאִים

אִישׁ אִישׁ וְחֶבֶל אָרֹךְ לְטוֹבֵעַ.

וְהַנָּהָר גּוֹעֵשׁ עוֹד. כְּבָר גָּז הַסָּכֶר.

רַק אִילָן עַתִּיק־גֶּזַע יֵשׁ יִנָּשֵׂא,

אוֹ כֶלֶב נִסְחָף יִתְנַבֵּחַ מְטֹרָף

וְיִשְׁקַע כַּעֲבֹר רֶגַע תּוֹךְ הַזָּרֶם. –

וְהַגֶּשֶׁם חָלַף, שֶׁמֶשׁ יָצָא מַבְרִיק.

וְלֵיל מַחֲשַׁכִּים רַד עַל מְדוּרוֹת נוּגוֹת

וְאֵבֶל אִלֵּם רָבָץ. אִישׁ לֹא דִבֵּר.

אַךְ מְתֵי מְעָט הִתְמַרְמְרוּ וְרָגְזוּ

וְעָבְרוּ רוֹגְנִים עַל יַד אֹהֶל לוּנְטְ

וְעֵינֵיהֶם – דְּקָרִים. אֶחָד בָּא אֶל לוֹלָה

וְסִנֵּן מִלָּה מִתּוֹךְ פִּיו: מְכַשֵּׁפָה!

וּ“זְקַנְקַן” בָּא לְסַלְסֵל בִּזְקַנְקַנּוֹ

וְסָנַט בָּהּ: הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ!

אַךְ כְּלוּם לֹא שָׁמְעָה. עַל סַף בֵּיתָהּ יָשְׁבָה

וּבְיֶקֶב נַפְשָׁהּ יֵינוֹת־שָׁכְרָה הָמוּ:

שׁוּב קְפִיצָה לַמֶּרְחַקִּים, מְרוֹמֵי הָרִים,

הַעְפָּלוֹת מְסֻכָּנוֹת, דָּם מְשֻׁלְהָב.

וְגַם יַיִן יוֹתֵר אָפֵל: גֵּו־בְּתוּלֶיהָ

בִּזְרוֹעוֹת גֶּבֶר כּוֹבֵשׁ, עַז. – הוֹי לוֹלָה,

מִלַּעַג לְפַחַד וּמִפַּחַד אֶל – –

הֲזֶה הַשְּׁבִיל כָּל אִשָּׁה בוֹ תְהַלֵּךְ

לָאֵל הָרוֹדֶה בָהּ, אוֹ רָז יֵשׁ צָפוּן

בְּמִפְנִים אֵלֶּה שֶׁל נְתִיב גּוֹרָלֵךְ?

מִי אוֹחֲזֵךְ עַל כַּפּוֹ, מִי מְנִיעֵךְ

לְכַאן וּלְכַאן וּמְגַלֶּה לָךְ רַק צַעַד –

רַק אֶחָד צַעַד – מֵרֹאשׁ? אוֹ אוּלַי הָלְאָה

גַּם הוּא לֹא יִרְאֶה, הַכֹּל מֻכֵּה־סַנְוֵר,

וְגַם עֶלְיוֹנַת הַמַּחֲשָׁבוֹת תִּצְעַד

אַט אַט מַקִּישָׁה בְמִשְׁעֶנֶת סוּמִים

עַל טַרְשֵׁי שַׁחַק? – הִיא קָמָה מִסַּף בֵּיתָהּ

וְעָבְרָה אֶל מְקוֹם שָׁם יָשַׁב לוּנְטְ

מִסְתַּכֵּל מַטָּה אֶל הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר

שֶׁנָּם כְּחַיָּה שְׂבֵעָה, חוֹבֵק גְּדוֹתָיו

פֶּן בִּתְנוּמָתוֹ שׁוּב מֵהֶן יְנֻשַּׁל.

הִיא יָשְׁבָה עַל יַד לוּנְטְ וּמִלְּטָה חֶרֶשׁ:

"אֵי שָׁם עַל מִטַּת הָר גָּבוֹהַּ שׁוֹכְבָה

מִתַּחַת מַרְבַד צַח וְרוּחוֹת שָׁרִים

הַמַּלְכָּה כֻלָּהּ זָהָב". – “הַכֹּל אָבַד”. –

– "לְאֹרֶךְ נַחַל וּמִנַּחַל אֶחָד

לְאַחֵר יוֹתֵר צַר מִתְפַּצֵּל מֶנּוּ" –

– “כֵּן, כֵּן. אַךְ מִי עוֹד יַאֲמִין בִּי?” – “אָנֹכִי.” –

הוּא שָׂם אֶת עֵינָיו בָּהּ. מֻפְשֶׁלֶת־רֹאשׁ

מוּרֶמֶת סַנְטֵר חַד וּבְרַעַד נְחִירַיִם

הִיא יָשְׁבָה דֹם כְּמוֹ אָז לְיַד הַמְּדוּרָה

עֵת פָּתַח לִבּוֹ לָהּ וְהֶעֱלִיבַתּוּ.

מַה תֹּאבֶה עָתָּה? לְעַנּוֹתוֹ יוֹתֵר?

“עִם שַׁחַר, עֶזְרָא, שְׁנֵינוּ נֵצֵא יַחְדָּו.”

הוּא רָאָה אֶת עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

נִבְלָעוֹת עִם שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ בְּלֵיל מַחֲשַׁכִּים,

אַךְ פָּנֶיהָ – כְּתָמִים צַחֵי־לֹבֶן צָפִים.

הוּא חָשׁ כְּמוֹ נֶאֱבַק חָתַר בְּיַם אֲפֵלָה

לִכְתָמִים אֵל, לְאִיִּים אֵל יְקָרִים.

הוּא לָקַח יָדָהּ אַט בְּאִי־בִטָּחוֹן

וְלֹא כִהֲתָה הַפָּעַם. הוּא הִגִּישׁ פִּיו

לְיַד הָרֹךְ, כֹּה כָלָה לְמַגָּעָהּ.

הִיא לָפְתָה רֹאשׁוֹ. פֶּה אֶל פֶּה הִתְקָרֵב

וְחֹם נֶפֶשׁ אַחַת בָּא לְתוֹךְ חֹם חֲבֶרְתָּהּ.

אָז תְּפָסָהּ לוּנְטְ אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו־עֹז.

הִתְקַשָּׁה פֶּרֶא־גֵוָהּ וְהִסְתַּמֵּר,

וַתְּהִי כֻלָּהּ עֶשֶׁת בַּרְזֶל. הִרְגִּישׁ לוּנְטְ

אֶת קְשִׁי בַרְזִלָּהּ, וּבְעֹז־יֶתֶר לְחָצָהּ

כְּמוֹ אָבָה שַׁבְּרָהּ, הִבִּיט תּוֹךְ עֵינֶיהָ

שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְעַצֵּם, אוּלָם חִישׁ

הִתְחַלְּצָה מִצְּבַת יָדָיו, שַׁחָה אֵלָיו,

וּבְאֶצְבַּע שָׂמָה דְמִי עַל שְׂפָתָיו: מָחָר,

עִם שַׁחַר, עֶזְרָא. וּבִיעָף – אֶל בֵּיתָהּ.

לוּנְטְ נִשְׁאַר צוֹפֶה אֶל תּוֹךְ שַׁחַר אָשְׁרוֹ.

הַרְחֵק בַּמַּחֲשַׁכִּים חַיַּת־טֶרֶף

בִּילֵל וּצְחוֹק כְּאֶחָד הִשְׁתַּפָּכָה.

I.

בְּגָבְהֵי הָרִים תַּחַת רַחֲבֵי זֹהַר

אַט רָכְבוּ וּמִזְּמַן לִזְמַן הֶחֱלִיפוּ

מַבָּטֵי אשֶׁר. מְחוֹז הַדֶּרֶךְ נִשְׁכַּח.

אוֹתָם כַּלְבֵי־נְדוּדִים שֶׁעַד עַתָּה רְדָפוּם

וְשָׁלְלוּ מֵעֵינֵיהֶם יִפְעַת יָמִים

וְזָלְלוּ עַד תֹּם כָּל תְּכֵלֶת מַעֲלָה

וִירַקְרַק מַטָּה,

וְרוּצוּ מְתִים בְּלִי גַג, בְּלִי קִיר, בְּלִי אוֹר

מִלְּבַד זֶה הַמַּתְעֶה הַרְחֵק, – כֻּלָּם גָּזוּ.

וְהָרִים נִשְׁפִּים שְׁחֻמִּים נִשְּׂאוּ סָבִיב,

טִפְּסוּ זֶה עַל זֶה מִתְפַּנְּקִים מוּל הַחַמָּה,

וַחֲרִיצִים עַל כָּל הָר, שְׁתִי וְעֵרֶב,

כְּשַׂקִּים גְּדוֹלִים צְרוּרִים בַּחֲבָלִים,

כְּמוֹ הִשְׁאִיר כַּאן הַיּוֹצֵר שַׂק עַל שַׂק

שֶׁל חֹמֶר לְעוֹלָמוֹת, וּבֵינְתַּיִם

מֵעֵבֶר הָרִים נִרְדַּם. וְהַבִּיטָה! –

גַּם נֶשֶׁם־שְׁנָת שֶׁל יוֹצֵר מְלֵא יְצִירָה –

מִיָּמִין מִמְּרוֹם הָר וּלְרֹחַב שַׁחַק

שְׁנֵי פַּסֵּי־זֹךְ, נְשִׁימוֹת שְׁנֵי נְחִירָיו;

וּבְתוֹךְ הַפַּסִּים כִּבְעַד צָעִיף צָחוֹר,

מַה־דְּמוּיוֹת, צְחוֹרוֹת יוֹתֵר, שָׁם נִשְׁקָפוֹת,

מַה־מְּגַמּוֹת־עָתִיד! לֵישֵׁי־גְבוּרָה רוֹעִים

בְּעֵשֶׂב שַׁחַק, יֶלֶד פְּרוּשׂ־כְּנָפַיִם

מְתֻלְתַּל־רֹאשׁ וּבְעֵינָיו יָם שֶׁל תְּבוּנָה,

וְטוֹרְסוֹ נַעֲרָה נָחָה קְרוּנַת שַׁד, –

וְהַכֹּל עֻלַּף שֶׁקֶט־אוֹר שָׁמַיְמִי

כְּמוֹ לֻקַּח רֶגַע מֵחֲלוֹם וְהָנְצַח.

לוּנְטְ נִפְעַם וּכְמוֹ תָמִיד בְּרֶגַע מְרוֹמָם

מִגְבַּעְתּוֹ הִרְכִּיב עַל אֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ:

נוּם, אֵל! עוֹלָמוֹת רַבִּים עוֹד בֶּחָזוֹן,

עוֹד קָט תִּתְעוֹרֵר תִּיצֹר בָּעֶלְיוֹנִים,

וַאֲנִי בְּבוֹא חֲלוֹמִי אֶעֱזֹר מָטָה.

לְפִי שָׁעָה כֹה יִיף הַדָּרֶךְ. וּמַבַּט־אשֶׁר

עִם לוֹלָה הֶחֱלִיף.

          וְהַלֵּיל עֵת יָרַד,

עַל מִדְרוֹן־הָר מְדוּרָה קְטַנָּה הֶעֱלוּ,

הוֹצִיאוּ בָשָׂר מְיֻבָּשׁ מִצִּקְלוֹנָם,

צָלוּהוּ עַל הַשְּׁפוֹד, וּלְאַחַר אֹכֶל

אֶת יָדָהּ־רֹךְ לוּנְטְ לָקַח אֶל תּוֹךְ כַּפָּיו

וּמֵאִישׁוֹן עֵינָיו הֵצִיץ תַּחֲנוּן־עֶרְגָה;

אַךְ הִיא שָׂמָה אֶצְבַּע דַּקָּה עַל שְׂפָתָיו

וְשָׁלְפָה אַט אֶקְדּוֹחוֹ מִתּוֹךְ כִּיסוֹ

וְהָלְכָה וְהִתְכַּוְּצָה בִשְׂמִיכָתָהּ,

הִנִּיחָה מְחַיְּכָה הָאֶקְדֹּחַ אֶצְלָהּ,

וְעֲיֵפָה סָגְרָה שְׁחוֹר עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת.

וְהוּא מֵעֵבֶר שֵׁנִי שֶׁל הַמְּדוּרָה

אֶל עָפְרַת־שִׁבְיוֹ הִבִּיט וַיֵּרָדַם.

זֶה הָיָה יֶרַח שֶׁלִּפְנֵי הַדְּבָשׁ,

הֲגִיגִים רָדוּ צוּף מִכַּדֵּי מָחָר.

וְהִיא בְעֹנֶג דַּק וְעַז שֶׁל חִכּוּי

וּבְרַעַד־פַּחַד מִפְּנֵי גֶבֶר כּוֹבְשָׁהּ

יוֹם יוֹם הֵזִיזָה כַדִּים אֵלֶּה הָלְאָה.

עַד פַּעַם עִם שְׁקִיעָה רָאוּ אֹהֶל נָטוּשׁ

שֶׁל כּוֹרֶה קָץ בְּחֶלְקוֹ, קְרוּא מֶרְחַקִּים,

מֶרְחַקֵּי עוֹלָם זֶה אוֹ עוֹלָם אַחֵר;

וַיֵשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא, אָכְלוּ צֶלְיָם,

וְכָל תָּא בְּגֵוָם הֵשִׁיק יֵין עֵרָגוֹן.

כּוֹכָבִים יָצְאוּ, רוּחַ חָמִים נָשַׁב,

הוּא הִבִּיט בָּהּ. קְרוּם לַח עֵינֶיהָ עָטָה.

הִיא קָמָה בָאָה לְבַדָּה אֶל הָאֹהֶל

וְאַחֲרֵי זְמַן־מָה פָּתְחָה חַלּוֹן מָחֳלָד,

וּפְרוּעַת שֵׂעָר וַעֲטוּפַת לְבָנִים עָמְדָה

וּבְיָדָהּ נֵר. אָז עֶזְרָא קָם וְנִכְנַס.

כַּאן גַּם הַדֶּרֶךְ נִשְׁכַּח. הוּא הִתְקַפֵּל

וְעָמַד דֹּם בַּפִּנָּה כְמִטְרִיָּה

בִּימוֹת הַחַמָּה. יֶרַח קָצָר שָׁהוּ

וְרָאוּ אשֶׁר עַז עַד כְּדֵי כְּאֵב.

בֵּינָתַיִם לוֹלָה נִקְּתָה, בִּשְּׁלָה, תָפְרָה.

וְלוּנְטְ? מִכָּל רְהִיטֵי־בַיִת הָיְתָה

רַק מִטָּה שָׁם, לַכּוֹרֶה בֶטַח שִׁמְּשָׁה

גַּם שֻׁלְחָן, כִּסֵּא, מִזְנוֹן, וּמֶלְתָּחָה.

הוּא חִיֵּךְ: גְּבָרִים הֵם מְעוּטֵי צְרָכִים

וְאִלְמָלֵי הֵם בִּלְבַד כִּי אָז עוֹד לַנּוּ

עַל עַנְפֵי עֵצִים יַחַד עִם הַקּוֹפִים,

וּבֶאֱגוֹזֵי־הֹדּוּ כָל הַיּוֹם שִׂחַקְנוּ.

רַק מִשֶּׁבָּאָה אִשָּׁה בָּאוֹת דְּרִישׁוֹת,

וּמִתְעַדְּנִים חַיִּים וּמַתְחִילָה תַרְבּוּת.

הוּא חָטַב עֵצִים, עָשָׂה קְרָשִׁים, נְסָרִים,

וְהִתְקִין כִּסֵֵּא, שֻׁלְחָן לְתִפְאָרָה;

לֹא יֵעָצְרוּ כַאן זְמָן רַב אַךְ טוֹב לְהַשְׁאִיר

דְּבַר־מָה לְדַיָּר בָּא. כַּךְ עָבְדוּ חֶרֶשׁ.

אַךְ יֵשׁ הִתְלַכְּדוּ מַבָּטֵיהֶם פִּתְאֹם

וּבְכֹחַ סַעַר זִנְּקוּ זֶה אֶל זֶה. –

כֹּה חֲדָשָׁה, תְּמִידַת־גִּלּוּי הִיא הַנֶּפֶשׁ

הַנִּזְרֶקֶת לְתוֹךְ הַזְּרוֹעוֹת שֶׁל אֲחוֹתָהּ,

וְרָעֵב כֹּה כָל חוּשׁ, עַד גַּם הַנֵּצַח

לֹא יוּכַל, נִדְמֶה, לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ כָפָן,

וּמְזוֹן הָרֶגַע יָבִיא גֹבַהּ־גִיל

וְגַם עֹמֶק כְּאֵב. לְכוּדִים־צְמוּדִים יָשְׁבוּ,

וּמִמַּעֲמַקֵּי נַפְשָׁם עָלוּ יָמִים

מֵעֲרָבוֹת וּמִצִּיָּה וּמִמִּכְרוֹת

שֶׁבְּשַׁעְתָּם הָיוּ יוֹם יוֹם וְעוֹלָמוֹ

וְעַל כֵּן הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר, אַךְ עַתָּה

כְּמָבוֹא יָקָר וּכַהֲכָנָה הָיוּ,

וּצְנוּעֵי־צַעַד וּמְבִינִים אֶת הֶכְרֵחָם

זֶה אַחֲרֵי זֶה הוֹפִיעוּ וְנָסוֹגוּ.

וּפִתְאֹם קָפְצָה לוֹלָה מִזְּרוֹעוֹתָיו:

“תָּפְשֵׂנִי, עֶזְרָא!” וְעַל פְּנֵי הֶהָרִים

בְּעִגּוּלִים הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים עָפָה,

וְהוּא אַחֲרֶיהָ, עַד בְּבִקְעָה גָזָה,

וְהוּא עָמַד וְלֹא יָדַע עִקְבוֹתֶיהָ.

“תָּפְשֵׂנִי, עֶזְרָא!” רָאָה לוּנְטְ וְקָפַץ

וְעָף אַחֲרֶיהָ בְעִגּוּלִים גְּדוֹלִים,

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּחוֹת, עוֹד מְעַט תִּגַּעְנָה

בְּפֶרַע שַׂעֲרָהּ, אָז הַצִּדָּה נָטָה

בַּאֲלַכְסוֹן דֶּרֶךְ גַּיְא עַד, בְּלִי רְאוֹת,

אֶל תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו פָּרְחָה. כָּכָה נִסּוּ

לְשַׁכֵּךְ סַעֲרַת לֵב בְּרַעַשׁ גֵּוָם,

לְהָקֵל לַחַץ אשֶׁר עַל קִירוֹתָיו

בִּפְתִיחַת בְּרָזִים אֶל תּוֹךְ חֵיק הַמֶּרְחָב.

II.

בְּתוֹךְ תַּרְדֵּמָה מְתוּקָה זוּ הֶאֱזִינוּ

מִמֶּרְחָק שׁוֹפְרוֹת פָּז; וּבְרַעַד סִכּוּי

לַדֶּרֶךְ יָצְאוּ, לִנְהַר סַן ווֹקִין

שָׁם הַפָּז גְּדָל גּוּשִׁים אִם גַּם פָּחוֹת צָרוּף

יַעַן טֶרֶם טֻלְטַל עַד כְּדֵי הַבְרָקָה;

וּמִמֶּנּוּ רָכְבוּ לְיַד “נְהַר הָרַחֲמִים”

עַד בָּאוּ אֶל תּוֹךְ גֵּיְא “הַדֹּב הַשָּׂב”¹

וַחֲטוּפֵי נְשִׁימָה עָמְדוּ עַל שְׁעָרָיו.

שָׁם לִפְנֵי אֶלֶף דּוֹרוֹת גַּיְא לֹא הָיָה

רַק שֶׁטַח רָם כְּכָל הֶהָרִים סָבִיב.

אַךְ מִמָּוֶת קַר וָצַח שֶׁל קַצְוֵי צָפוֹן

קַרְחוֹנִים שֻׁלְּחוּ לָשִׂים קֵץ לַחַיִּים

הַמִּתְעַלְּסִים בְּצִבְעֵיהֶם עַל פְּנֵי אָרֶץ.

וַיִּזְחֲלוּ קַרְחוֹנִים וּבְכָל כָּבְדָם

כֹּל תַּחְתָּם כָּתְשׁוּ הֵדַקּוּ גָּרְפוּ,

וְעַד עֹמֶק מִילִים טַחֲנוֹתֵיהֶם עָבְדוּ.

אַלְפֵי שָׁנִים נָחוּ חֶלְקֵי אֶרֶץ אֵלֶּה

כְּשַׁדְמוֹת מַזָּר חִוֵּר מֵת, עַד שֶׁמֶשׁ

אֶת כֹּחָהּ חָגְרָה וְשַׁגְרִירֵי מָוֶת

עַל עִקְבוֹתָם שָׁבוּ. דֹּם וּרְאֵה, בֶּן אָדָם,

אֵיךְ בֵּין כָּל כְּלֵי הַפִּסּוּל וְהַגִּלּוּף,

יְעַצֵּב בָּם הַיּוֹצֵר יֹפִי פֶרֶא,

הַמָּוֶת אֵינוֹ פְחוּת־הַיְקָר בְּיָדוֹ.

גַּיְא עָמֹק אָרֹךְ. רִצְפַּת מִישׁוֹר יָרֹק

שֶׁפַּס־כֶּסֶף חוֹלֵם שֶׁל “נְהַר הָרַחֲמִים”

לְאָרְכָּהּ חוֹתְכָהּ. סָבִיב מוֹנוֹלִתִּים

אֲפוּרִים זוֹרְחִים הַמִּתְנַשְּׂאִים זְקוּפִים

כְּקַתֶּדְרַלּוֹת כְּבֵדוֹת הַשָּׁמַיְמָה.

שָׁם כְּמָרִים דּוֹרְשִׁים עָתָּה, לָכֵן הַס!

אַךְ עוֹד מְעַט יִתְנַגְּנוּ הָעוּגָבִים

וְתָבְקַעְנָה דְלָתוֹת וְכָל הָעֵמֶק יִצְהַל

מִסּוּדָרִים סְמֻקִּים וּמְגָפַיִם שְׁחוֹרִים

שֶׁל מְטַיְלִים בָּיְתָה. עֵמֶק אָרֹךְ מְסֻגָּר,

עַד כָּל מַבָּט מַרְחִיק מֻכְרָח לִפְנוֹת מַעְלָה,

וְעַיִן תַּחַז חוּטֵי הַהֲוָיָה

הַמְּתוּחִים לֹא לְמֶרְחָב כִּי אִם לְגֹבַהּ.

וּמִכָּל הָעֲבָרִים מִתּוֹךְ חוֹרֵי שְׁחָקִים

נְהָרוֹת נוֹפְלִים כְּפָרֹכוֹת לְבָנוֹת

הַנָּעוֹת אַט בָּרוּחַ. לֹא, רְאֵה!

אַךְ גְּוִיּוֹת הֵן עֲנֻגּוֹת שְׁכֻלּוֹת־רֹאשׁ,

לַכֵּפִים צְמֻדּוֹת וּמִתְעַוְּתוֹת אַט

בְּמַכְאוֹב־דְּמִי; וְרַחֲמֵי־יָהּ מְרַחֲפִים

בְּקַשְׁתּוֹת־צְבָעִים כְּפוּלוֹת וּמְכֻפָּלוֹת

עַל גְּוִיּוֹת צְחוֹרוֹת אֵלֶּה, עַד הַגַּיְא

כְּעֵדֶן הוּא שֶׁלְּאַחַר מְדוּרוֹת שְׁאוֹל

שָׁם יָהּ מְנַשֵּׁק בְּתַחֲנוּנֵי סְלִיחָה

אֶת כֹּל שֶׁעִנָּה קֹדֶם. וְהָאוֹר

מְצֻחְצָח, חוֹגֵג, מְחַכֶּה, וְאֵין אִישׁ.

אַךְ צִפֳּרִים כְּחֻלּוֹת מְחֻדְדוֹת־כּוֹבָעִים

מִתְעוֹפְפוֹת בִּשְׁרִיקוֹת־גִּיל, וָעֳפָרִים

עֲנֻגִּים שְׁחֻמִּים תּוֹעִים בֵּין הַשִּׂיחִים.

בְּגַן צָנוּעַ זֶה הֵקִימוּ אָהֳלָם.

בְּכָל בֹּקֶר יָצָא לוּנְטְ עִם אֵת וְאַגָּן

לְטַפֵּס עַל הֶהָרִים, וּמִלְּמַעְלָה

לְבַקֵּר זְרָמִים עַד הַחִלָּם לִנְפֹּל,

לָדַעַת מִי מֵהֶם הוּא מְקוֹר־הַפָּז

לַנָּהָר שֶׁל מָטָה. וְלוֹלָה כְּיַלְדַת־בָּר

הִתְרוֹצְצָה בַּגָּן בֵּין שְׁלַל הַפְּלָאִים.

הִיא צָדָה שִׁחְרְרָה צִפֳּרִים כְּחֻלּוֹת;

וְאִלְּפָה עֹפֶר לִבְלִי פְּחֹד מֵאָדָם,

הֶאֱכִילַתּוּ מִכַּף יָדָהּ, חִבְּקָה גֵווֹ,

וְיַחְדָּו בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת שְׁחוֹרוֹת

הִבִּיטוּ מְהֻרְהָרִים; טִפְּסָה, עָמְדָה

מֵאַחֲרֵי אֶשֶׁד לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ עוֹלָם

כְּקַלַּחַת צְבָעִים מְרַתְּתִים בּוֹעֲרִים;

וְקָפְצָה עֵירוֹם תּוֹךְ “נְהַר הָרַחֲמִים”

וּפָרְשָׂה זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת וְצָלָלָה;

וּפִתְאֹם קָמָה עָשְׂתָה כַּפֶּיהָ

לְשׁוֹפָר קָט בְּפִיהָ וְנָשְׂאָה קוֹל

עַד הָעוֹרֵק שֶׁל צַוָּארָה בָּלַט: עֶזְרָא!

וְקוֹל מְמֻשָּׁךְ אַחֲרֵי רִגְעֵי־מִסְפָּר

מְרֻדַּד־הַמֶּרְחַקִּים עָנָה: לוֹלָה!

וְקוֹפְצָה מִנִּי גִילָה שׁוּב צָלָלָה,

וְחִוְרַת גֵּו וְדַקַּת זְרוֹעוֹת צָפָה

בִּירַק הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת שִׁטְחָם,

בֵּין קַתֶּדְרַלּוֹת כְּמָרִים עוֹד שָׁם דּוֹרְשִׁים.

וְאָז עַל סַף הַצְּרִיף רְחוּצָה לְבוּשָׁה

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת קִדְּמָה אֶת פְּנֵי עֶזְרָא,

וְזֶה לָזֶה אֶת פִּלְאוֹת יוֹמָם תִּנּוּ.

כַּךְ עָבְרוּ יַרְחֵי קַיִץ בְּרוּכֵי שֶׁקֶט.

וְזוּ עִם זֵר הַדָּגָן? אָמְנָם לוּנְטְ

יֵשׁ הִרְהֵר בָּהּ בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ.

יֵשׁ רָאָה אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת דָּלְיֵי חָלָב

אוֹ יְחֵפָה יוֹצֵאת וְעַל שִׁכְמָהּ חֶרְמֵשׁ.

וְדֶנִי אַיּוֹ? מַה מַּרְאֵהוּ, תָאֳרוֹ?

שְׂעַר רֹאשׁוֹ וַדַּאי פָּז וְעֵינָיו כְּחֻלּוֹת.

וְרוּחַ־חֵטְא לֹא נִשֵּׁב בֵּין הִרְהוּרָיו.

הַמֶּרְחָק רַב עַד כְּמוֹ מֵעוֹלָם אַחֵר,

שֶׁבְּקִשְׁרֵי־תְמוֹל יְשֻׁלַּם מֶכֶס גְּבוּלוֹ,

בְּעַד אֶשְׁנָב קָט הִסְתַּכֵּל וּבְלִי דִמְעָה.

רַק אֶנַח קַל עַל גּוֹרַל חַיִּים הוֹצִיא

וְהִבִּיט דֹּם אֶל זוּ שֶׁנָּמָה אֶצְלוֹ

נְסוּכַת כֶּסֶף סַהַר, וּשְׂפָתָיו נָעוּ:

כָּל אַהֲבָה שַׁי לָאָדָם מֵאלֹהִים,

וְאֵיךְ תִּהְיֶה חֵטְא? וְלוֹלָה פָנְתָה, סָחָה:

“אַתָּה לוֹחֵץ יָדִי, עֶזְרָא, נוּם, יַקִּירִי”.

III.

לוּנְטְ בָּחַן נַחַל אֶחָד שָׁם בַּמְּרוֹמִים.

הוּא מִלֵּא אֶת אַגָּנוֹ טִיט וּמַיִם,

הֱנִיעוֹ, סָקַר תּוֹכוֹ, וּשְׂבַע־רָצוֹן

אֶת פָּנָיו הֵרִים. כַּךְ, אֵין סָפֵק יוֹתֵר.

יֵשׁ לָקַחַת לוֹלָה וְלִנְסֹעַ הָלְאָה

בְּדֶרֶךְ זֶה. הַמָּקוֹר כְּבָר לֹא רָחוֹק.

אַךְ מַה קָּרָה לָהּ לְלוֹלָה? מִדֵּי שׁוּבוֹ

הִיא יוֹשְׁבָה מְהֻרְהֶרֶת עַל סַף אָהֳלָהּ

מַבֶּטֶת לְתוֹךְ אֲוִיר, וּזְמַן מַה חוֹלֵף

עַד תַּרְגִּישׁ בּוֹ וְתָקוּם תְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה.

וְכָל זֶה הֵחֵל מֵאָז עָלְתָה אֵלָיו,

עֵת קָרְאָה לוֹ כְדַרְכָּהּ, בְּשׁוֹפָרָהּ,

וְהוּא לֹא שָׁמַע יַעַן הִרְחִיק נוּד,

וַתֹּאמֶר לְהַפְתִּיעוֹ, לַעֲלוֹת אֵלָיו.

מַה רָאֲתָה הֲלוֹם אֲשֶׁר הִפְחִידָה

וְעוֹד יֹאחַז אִישׁוֹנֶיהָ בְּלִי תֵת דְּרוֹר?

הַס! אִישׁ מִלְּפָנָיו, פַּרְצוּפוֹ וְחוּלְצָתוֹ

הִתְחָרוּ מִי מִשְּׁנֵיהֶם אָדֹם יוֹתֵר,

וְעֵינָיו כְּשַׁלְחוּפִיּוֹת שֶׁל דָּגִים;

וּבְקוֹל עָבֶה, בִּטְנִי, קָרָא: “שָׁלוֹם, אָחָא!”

לוּנְטְ נִרְתַּע, גִּמְגֵּם: “שָׁלוֹם”. "לָמָה כַאן

לְבַדְךָ תַּחְפֹּר?" לוּנְטְ אֶת סוֹדוֹ כָבַשׁ

וּבְחִיּוּךְ עָנָה: “יַעַן אֵין אֲחֵרִים.”

הַזָּר הִשְׁהָה עָלָיו מַבָּט בּוֹחֵן חוֹשֵׁד:

“אוּלַי עוֹרֵק כַּאן מָצָאתָ?” “לֹא יְדִידִי”,

וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל קְשֵׁה־יוֹם בִּישׁ־מַזָּל,

“בְּקשִׁי אַעֲלֶה צֶבַע־פָּז בְּאַגָּן”.

הִתְרַחֵם עָלָיו זֶה הַזָּר וְטָעַן:

“וְלָמָּה לֹא אֵלֵינוּ תִסָּפֵחַ?”

“לֹא יָדַעְתִּי כִי יֵשׁ קְבוּצַת־כּוֹרִים קְרוֹבָה”.

"כְּמַהֲלַךְ שָׁעָה מִכַּאן דָּרוֹמָה. שִׁמְעָה:

בְּיוֹם רִאשׁוֹן זֶה יֵעָרֵךְ חַג אֶצְלֵנוּ

שֶׁל מְחוֹלוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים. תָּבוֹא, אָחָא?"

הֵם הָלְכוּ, לוּנְטְ וְלוֹלָה, גַּם הִתְעַנְּגוּ.

יוֹם רִאשׁוֹן הָיָה וְהַנָּהָר נָהַר

בְּלִי מְעַנֶּה מֵימָיו בְּקַדַּחַת זָהָב.

עַל מִדְרוֹן־הָר הַכּוֹרִים מְקֻפְּלֵי־רָגֶל.

וּמִלְּמַטָּה צֶמֶד שֶׂכְוִים, אֶחָד לָבָן

וְהַשֵּׁנִי שָׁחוֹר, טוֹפְפוּ וְנִקְּרוּ

אֶת גַּרְעִינֵיהֶם חֶרֶשׁ וּבִנְעִימוּת.

אָכֵן לָמָּה קְרָב עֵת טֶרֶף יֵשׁ בָּעוֹלָם

לִשְׁנֵי הַשֶּׂכְוִים? אַךְ אָז נִכְנַס אָדָם

וְקָשַׁר פַּחִים חַדִּים עַל כַּרְעֵיהֶם.

וּמִשֶּׁחָשׁוּ שְׁנֵי הַשֶּׂכְוִים בַּרְזֶל

וַיִּקְצַר מַצַּע טַרְפָּם מֵהִשְׂתָּרַע

וְהֵחֵלוּ קְפֹץ עַל גַּרְעִין אֶחָד שְׁנֵיהֶם.

אָז נִצְּבוּ כְמוֹ לוּדָרִים, נָשְׂאוּ גְרוֹנָם

וְקִרְקְרוּ אֶל הַגְּזוֹזְטְרוֹת: שָׁלוֹם, קֵיסָר,

מוֹרִיטוּרִי טֵי…

וּבְלִי רְאוֹת אִישׁ אֵיךְ הֵחֵל רִיב וּמָתַי,

כְּבָר נִקְּרוּ חָתְכוּ זֶה אֶת זֶה בְּלִי רַחֲמִים.

הֵם פָּרְחוּ מַעְלָה בְּקִרְקוּרֵי־אֵימִים

וְיָרְדוּ עוּף וְקַרְקֵר וְצָנֹחַ

בְּלִי הַרְפּוֹת אֶת הַקְּרָב לְרֶגַע קָט,

עַד זִרְמֵי דָם הֵחֵלּוּ שׁוֹטְפִים תַּחְתָּם

וְהַתַּרְנְגוֹל הַלָּבָן נָפַל מֵת

וּמְחִיאַת כָּף לִכְבוֹד הַשְּׁחַרְחַר פָּרְצָה.

אַךְ גַּם הוּא בְרַגְלַיִם מְפֻשָּׂקוֹת עָמַד

מִתְנוֹעֵעַ כִּמְעַט רֶגַע, עָצַם עֵינָיו

וְנָפַל, שָׁחוֹר עַל צְחוֹר, מְנֻצָּחִים שְׁנֵיהֶם.

אָז אִישׁ קִפֵּחַ וּבְגַרְגַּרְתּוֹ פִיקָה

הוֹפִיעַ, הֶחֱוָה קִידָה לַנֶּאֱסָפִים

וְהוֹלִיךְ הַכֹּל שׁוֹלָל בְּקוֹל וּדְבָרִים

שֶׁפַּעַם מִדָּרוֹם בָּאוּ, פַּעַם מִצָּפוֹן,

וּפַעַם כְּאוֹב מִתַּחְתִּית הָאֲדָמָה,

וּפַעַם מֵעָבִים זַכִּים שֶׁבַּמָּרוֹם;

שַׁרְווּלָיו הִפְשִׁיל וּמִתַּחַת יָדָיו

הִתְרַקְּדוּ כֵלִים וּכְמוֹ לֵצִים קְטַנִּים

הִתְעַלְּמוּ פֹה וְנִגְלוּ שָׁם, כִּבְלַחַשׁ

בְּצִנּוֹרוֹת טְמִירִים בָּאֲוִיר הֶעֱבִירָם;

מִגְבַּעְתּוֹ הֵסִיר וְהֵחֵל דּוֹלֶה מֶנָּה

קִשּׁוּרִים סְרָטִים מִכָּל צִבְעֵי קֶשֶׁת,

הִינוּמוֹת מֶשִׁי וּמַרְבַדֵּי רִקְמָה –

אִי מְכַשֵּׁף פֶּלִאי, מַה לְּךָ נָד לְמִחְיָה

עֵת בִּכְשָׁפֶיךָ טְמוּנִים אוֹצְרוֹת קֹרַח,

וּבְתוֹךְ מִגְבַּעְתְּךָ כָּל בַּזָּרֵי בַּגְדַּד? –

מְחִיאַת כָּף הִתְפָּרְצָה מִן הֶהָרִים,

בְּרַד צְרוֹרוֹת אַבְקוֹת פָּז לְרַגְלָיו נָפַל;

וְהוּא גָחַן, לִקֵּט שְׂכָרוֹ וְהִזְדַקֵּף,

הִשְׁתַּחֲוָה בְחֵן וְתוֹדָה מְלֹא קוֹמָתוֹ,

וּלְמִכְרֵה־זָהָב אַחֵר שָׂם פְּעָמָיו.

לַמְּחוֹלוֹת! וּבְבֵית הַוַּעַד עִוֵּר

בְּקֶרֶן זָוִית בְּכִנּוֹרוֹ נִגֵּן.

לְיַד הַקִּיר עַל סַפְסָל יָשְׁבוּ גְבָרִים

מְמַלְאֵי מְקוֹם הַמִּין הָרַךְ. אֶל אֵלֶּה

אֲחֵרִים בָּאוּ, שַׁחוּ בְּרֹב אֲדִיבוּת

וְחִבְּקוּם רַכּוֹת וְלַמָּחוֹל נָחוּם.

וְלוּנְטְ וְלוֹלָה רָקְדוּ דוּמָם יַחַד

בַּדְּחַק הָרַב וּבְרֵיחַ גּוּף וְשֵׁכָר.

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ אֵי־מִי טָפַח עַל כְּתֵפָיו,

הוּא רָאָה הַשַּׁלְחוּפִיּוֹת שֶׁל דָּגִים:

"טוֹב שֶׁבָּאתָ, אָחָא; אָנָא הַשְׁאִילֵנִי

יְפֵהפִיָּתְךָ זוּ לִרְקִידָה אַחַת".

הִיא רָקְדָה אִתּוֹ. אַחַר – עִם אֲחֵרִים.

וְלוּנְטְ מִנֶּגֶד עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן

בַּהִתְרַגְּשׁוּת הַמַּסְמִיקָה עַל לְחָיֶיהָ,

וְסָח לְעַצְמוֹ: אָכֵן רַק הַבְּדִידוּת

הֵצִיקָה לָהּ. בְּשֹׁךְ סַעַר־אַהֲבָה רִאשׁוֹן

חֶרֶשׁ יַעֲרֹג לֵב לְאוֹרְחִים בָּאֵי־בַיִת

מַחֲלִיפִים שִׂיחוֹת תּוֹךְ הַדְּמִי הֶחָמִים

וּמְנַשִּׁים אוֹתוֹ סַעַר־הַיְקָר שֶׁגָּז, –

בְּאֵין לוֹ אֵלֶּה יְבַקְרֶנּוּ יָגוֹן.

כְּבָר שֶׁמֶשׁ רַד עֵת הָלְכוּ דֹם הַבָּיְתָה.

עוֹד סַהַר לֹא הָיָה. טַל גָּבוֹהַּ הֶחֱוִיר

בּוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל גַּחֲלִילִיּוֹת הִתְנַשְּׂאוּ

כְּאַגְמוֹנֵי זָהָב עוֹלִים תּוֹךְ נְהָרוֹת.

וּבְכָל עֵמֶק וּבְכָל נִקְרָה בֵּין הֶהָרִים

עָב לָבָן נָח, כְּמוֹ אֵיזֶה קַטָּר תּוֹעֶה

הִתְשׁוֹטֵט שָׁם הֲלוֹם וַהֲלוֹם וְגָז

וְהִשְׁאִיר מַחְלְפוֹת קִיטוֹרוֹ כְבֵדוֹת.

“יִהְיֶה לַיְלָה יָפֶה”, לָחַשׁ לוּנְטְ. הִיא שָׁתְקָה.

וְהֵם יָשְׁבוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ עַל הָהָר

מִמַּעַל לְגֵיא “הַדֹּב הַשָּׂב”. לֵיל אָפֵל צָנַח.

אַךְ אַט מִתּוֹךְ חֲתָךְ בְּעָנָן דְּרוֹמִי

הַסַּהַר צָץ עַד נִגְלָה מְשֻׁלְהַב־פָּנִים

כְּאֶחָד נָזִיר נִצָּב בִּמְרוֹם שְׁחָקִים

שֶׁכֻּלּוֹ מְחֻתַּל שְׁחוֹר אַךְ פָּנָיו יוֹקְדִים

מִנֵּרוֹת־קֹדֶשׁ סְמוּיִים, צוֹפֶה קָשׁוֹת

וְזַעַם־דָּת בְּפִיו. דּוּמָם יָשְׁבוּ

כְּמוֹ הֵם לְבַדָּם הָיוּ בְכָל הַתֵּבֵל,

וְזַעַם הַסַּהַר רַק אֲלֵיהֶם כֻּוַּן.

אַךְ אַט אַט הָפַךְ לַהֲבוֹ חִוְרוֹן־רַחֲמִים

שֶׁהֵצִיף הִבְהִיר אֶת חֲלַל הַלַּיְלָה,

וְצוּקֵי הָרִים בָּלְטוּ כְגָלְמֵי סַפִּיר,

וְכָל נַהֲרוֹת־טָל ועַנְנֵי־הַבְּקָעוֹת

לְכִכַּר תְּכֵלֶת הָיוּ, לִשְׂדוֹת סַהַר

מוּצָקִים וְאַוְרִירִיִּים כְּאֶחָד,

דִּמְיוֹנִיִּים,כְּחַלְחַלִּים, עִמְקֵי דְמָמָה.

"רְאֵה נָא, עֶזְרָא, אִם לֹא נֵשֵׁב עַתָּה

עַל כַּדּוּר סַהַר? כַּמָּה יִיף הַשֶּׁקֶט!"

לוּנְטְ הִבִּיט בָּהּ. אוֹר לַח כִּפְנִינִים נִצְנֵץ

עַל שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ וְעַל חִוְרוֹן לֶחְיָהּ,

וְכֻלָּהּ קְרוּצַת שַׁלְוָה וְתִפְאֶרֶת.

אַךְ דִּמְעָה זוֹרְחָה רָאָה בִשְׁחוֹר עֵינָהּ.

“מִי יִתֵּן, עֶזְרָא, וְהַלַּיְלָה מַתִּי!”

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ מַחֲנַק צַעַר בִּגְרוֹנוֹ:

מַדּוּעַ? מָה הַכְּאֵב בְּנַפְשָׁהּ צָפוּן

עַד תֹּאבֶה לְהִמָּלֵט אֶל חֵיק מָוֶת?

הוּא חָשׁ הַפֶּלֶא שֶׁל חַיֶּיהָ, נִזְכַּר

בְּסוֹד עָמוּם גִּמְגֵּם תּוֹמַס לוֹ עִם מוֹתוֹ,

וּבְאוֹתָם מְחוֹלוֹת עֵת כְּסַעַר הִתְפָּרְצָה

כְּמוֹ חָרְגָה מִכַּף יָד מוֹשַׁכְתָּהּ מָטָה.

מַה כַּף הַיָּד הַהִיא? “הַבִּיטָה עֶזְרָא!”

מִתּוֹךְ הָרֵי צָפוֹן גָּחוּ קַוִּים עָל

רְחָבִים חִוְרִים מְגַשְׁשִׁים בְּרַעַד

וּמַכְהִים שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי עָשׁ, נָסוֹגוּ

וְשׁוּב הִתְפָּרְצוּ, וְכָל כּוֹכָב סָגַר

אֶת עֵינָיו תַּחְתָּם. "שׁוּר, הַיְקוּם הָאַחֵר

אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת יִשְׁלַח הֵנָּה.

נָנוּסָה, עֶזְרָא". “לוֹלָה, אַתְּ?” "נָשׁוּבָה.

אַל נֵלֵךְ הָלְאָה. יֵשׁ דֵּי זָהָב לָנוּ.

נָקִימָה אֵי שָׁם אֹהֶל. נִחְיֶה חֶרֶשׁ."

“אַתְּ, לוֹלָה, דּוֹבְרָה כָכָה? אַתְּ – נָשׁוּבָה?”

הִיא הֶחְשְׁתָה, דֹּם זָרְחָה דִמְעַת עֵינָהּ.

"לֹא,לֹא. אַל תֶּחֱשִׁי. דְּבַר־מָה מַפְחִיד אוֹתָךְ.

הַגִּידִי לִי, יַקִּירָה, מַה מַּפְחִידֵךְ?"

"כְּמוֹ בַחֲלוֹם כַּאן עוֹלִים יָמִים לִי

כֹּה חַדֵּי תֹאַר כְּמוֹ מִזְכוּכִית חֻתְּכוּ:

אָנֹכִי יַלְדָּה וְעִם אָח וְהוֹרִים

מַעֲרָבָה נוֹסְעִים. הֹדִּים הִתְקִיפוּנוּ.

אָז שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה וְהַהֹדִּים

כִּזְאֵבִים הָיוּ פְרוּעִים וּמָרְעָבִים.

לְעֵינַי רָצְחוּ הוֹרַי וּקְטֹן אָחִי,

וְאוֹתִי הֵבִיא חוֹטְפִי אֶל הַכְּפָר.

רָאַנִּי אִישׁ־הָרְפוּאוֹת שֶׁל הַשֵּׁבֶט

וְחָפֵץ קַחְתִּי אֵלָיו. חוֹטְפִי מֵאֵן.

וְהַבַּצֹּרֶת גָּבְרָה. כָּל הַכְּפָר הִתְקַדֵּשׁ

לְאַרְבָּעָה יָמִים שֶׁל רִקּוּדֵי־תְפִלּוֹת:

       שְׁלַח גֶּשֶׁם, רוּחַ גָּדוֹל,

        תֵּשְׁתְּ אֲדָמָה,

        תִּתְכַּס יֶרֶק,

        יִחְיוּ אִישׁ וּבְהֵמָה –

אַךְ אֵל לֹא שָׁלַח גֶּשֶׁם. וּבַשָּׂדוֹת

הַפָּרוֹת צִחוֹת־גָּרוֹן גָּעוּ, גָּוְעוּ,

וְרוּחוֹת יוֹקְדִים שְׁחֻמִּים קָרְעוּ נָשְׂאוּ

עֲפַר הָאָרֶץ, וּמִגִּבְעוֹת־חוֹלוֹת

עֵינַיִם־זָהָב זוֹעֲמוֹת הֵצִיצוּ.

        שְׁלַח גֶּשֶׁם, רוּחַ גָּדוֹל,

        תֵּשְׁתְּ אֲדָמָה.

וּפִתְאֹם אִישׁ־הָרְפוּאוֹת חָדַר פְּנִימָה

בְּרִקּוּד, בְּקִשְׁקוּשׁ־דְּלָעִים וּבִשְׁרִיקוֹת,

בִּכְרִיעוֹת בֶּרֶךְ וּבְהַעֲוָיוֹת מְשֻׁנּוֹת.

“מַה יֹּאבֶה רוּחַ גָּדוֹל?” – שָׁאַל רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט.

אַךְ הוּא עוֹד רָקַד מְפַרְכֵּס בְּכָל אֲבָרָיו

עַד קֶצֶף עַל שְׂפָתָיו הִתְבַּעְבֵּעַ.

אָז סָח: "הַמַּנִּיטוֹ הָרַע, אֵל־זָהָב,

עַד יִסֹּג פְּנִימָה יִדְרשׁ קָרְבַּן דָּמִים".

הַהֹדִּים פָּנוּ לוֹ בְרַעַם: “אֶת מִי?”

הוּא הֻצַּג כְּמוֹ עֵץ־שְׁחוֹר עֲקוּם־הַבַּדִּים

וּבְאֶחָד בַּד מְעֻקָּם רָמַז לִי.

“לָךְ, לוֹלָה?”

"כֵּן, עֶזְרָא.

וְחִישׁ קָפְצָה כָל הָעֵדָה וְהִתְרַקְּדָה

בִּשְׁרִיקוֹת פְּרָאִים וּבִמְחוֹגֵי שֵׁדִים,

וַאֲנִי נִכְפַּתִּי אֶל מַצֶּבֶת אַלּוֹן

וַעֲיֵפַת אֵימִים נַמְתִּי תְּנוּמָה מְתוּקָה.

אַךְ עִם בֹּקֶר לֹא הָיִיתִי שָׁם עֵת בָּאוּ

לְהַקְרִיבֵנִי לֵאלֹהֵי הַזָּהָב.

בִּשְׁנָתִי הִצִּילַנִּי הֹדִּי צָעִיר

מִשֵּׁבֶט נֵי־פֶּרְסֵי". “מִנֵּי־פֶּרְסֵי?”

"כֵּן, עֶזְרָא, וְחִבָּה רַבָּה הֶרְאָה לִי.

אַךְ נַסְתִּי מֶנּוּ תָמִיד וְהִפְקִידַנִּי

בִּידֵי תּוֹמַס לוֹגַן לִזְמַן־מָה עַד שׁוּבוֹ.

אַךְ הוּא לֹא שָׁב, לְאָשְׁרִי". “הִיּוּטְסְלוֹהַן?”

“כֵּן, זֶה הָיָה שְׁמוֹ. יָדַעְתָּ אוֹתוֹ, עֶזְרָא?”

לוּנְטְ הִתְהַרְהֵר: אוּלַי זֶה הוּא חוּט הַיָּגוֹן

בְּמַסֶּכֶת חַיָּיו. כַּךְ, הַהֹדִּי הֵבִין.

חֲלוֹמוֹת יֵשׁ, כָּל חֵן וְחֶמְדָה לָמוֹ,

רַק אַחַת אֱלֹהִים לֹא זְבָדָם: חַיִּים.

מַאֲוַיִּים נוּגִים! “הֲיָדַעְתָּ אוֹתוֹ?”

"נִפְגַשְׁתִּי אִתּוֹ. אִישׁ יְקַר הַנֶּפֶשׁ.

אַךְ כָּל זֶה עָבַר, לוֹלָה." "לֹא, לֹא עָבַר.

לִי נִדְמֶה הַכֹּל עוֹד מִתְרַחֵשׁ כַּאן.

עוֹדֶנִּי כְפוּתָה כַאן וְהֵם עוֹד רוֹקְדִים.

אַכִּירָה אֶת הַנִּקְרָה וְהַגְּבָעוֹת,

גַּם אֶרְאֶה עֵינֵי־פָז מִתּוֹךְ הַחוֹלוֹת,

וּפַחַד מוּזָר יַעַל אֵלַי מִסָּבִיב."

לוּנְטְ הִרְגִּישׁ סֵבֶל נַפְשָׁהּ, רָאָה עַל מִצְחָהּ

רְסִיסֵי־זִיו כְּטַל־נִשְׁמָתָהּ יוֹצְאִים,

וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה חִבְּקָהּ, לְחָצָהּ אֵלָיו:

"יַקִּירָה, אַל נָא תִּירְאִי. אִתָּךְ אָנִי

כְּאָב לְשָׁמְרֵךְ, יַלְדָּה יָפָה פְּחוּדָה,

וְרָע לֹא יִקְרַב לָךְ". וּמֵהַיְקוּם הָאַחֵר

עוֹד אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת גִּשְׁשׁוּ בְּרָעַד.

IV.

חֲבָל, הִיא חָכְמָה יוֹתֵר בְּרֶגַע פַּחְדָהּ

וּבְאוֹתוֹ לֵיל עֵת יָשְׁבוּ עַל הַסַּהַר,

מִבְּיָמִים אַחֲרֵי כֵן. רַק רֶגַע יָרִים

הַגּוֹרָל, שְׁחַרְחַר, מְסֻלְסַל שָׂפָם, מָסָךְ:

וּמָה, מִתְעַלְּפִים אַתֶּם? לִבְּכֶם פָּג?

לֹא תוּכְלוּ לַחֲזוֹת אֵיךְ תְּשַׂחֲקוּ מָחָר?

טוֹב, יָד עַל יָד וְרֶגֶל תַּחַת רֶגֶל

יֵשֵׁב יָנוּם וּמֵאַחֲרָיו פַּרְגֹּד רַד.

וּבְיֶתֶר עֹז קוֹל לוֹלָה הֵעִיר הֵדִים

בַּעֲשׂוֹתָהּ שׁוֹפָר קָט לְפִיהָ: עֶזְרָא!

וְעַל סַף הַצְּרִיף רְחוּצָה וּמְלֻבֶּשֶׁת

בִּזְרוֹעוֹת יוֹתֵר עוֹרְגוֹת קִדְּמָה פָּנָיו.

וְיוֹם אֶחָד אָמְרָה שָׁלוֹם אֶל גַּן־עֶדְנָהּ.

עוֹד פַּעַם טִפְּסָה מֵאֲחוֹרֵי אֶשֶׁד

לִרְאוֹת בַּעֲדוֹ עוֹלָם שֶׁל סְחַרְחֹרֶת־זִיוִים;

עוֹד פַּעַם קָפְצָה עֵירוֹם תּוֹךְ הַנָּהָר:

לִפְתוּנִי נָא, גַּלִּילֵי נְהַר הָרַחֲמִים;

וְעוֹד פַּעַם לָקְחָה עָפְרָהּ וְחִבְּקַתּוּ:

אָנוּ עוֹזְבִים מָחָר, הֱיֵה שָׁלוֹם, עָפְרִי,

וְצַיָּד רָע לֹא יַעֲבֹר עַל דַּרְכֶּךָ.

וּבֹקֶר אוֹר וְלוּנְטְ וְלוֹלָה קָמוּ

וְעָלוּ עַל סוּסֵיהֶם – אֶל הֶהָרִים.

וָעֳפָרִים שְׁחֻמִּים תָּמְהוּ בֵּין הַשִּׂיחִים:

מַדּוּעַ עוֹזְבִים בְּנֵי הָאָדָם עֶדְנָם?

וַאֲוִיר שֶׁל תִּשְׁרֵי הִצְלִיף קַר עַל פְּנֵיהֶם

וּמָסַךְ תּוֹכָם עֹז וְרוּחַ מַעְפִּיל

עַד לִמְצֹא מְקוֹר הַנַּחַל, אֵם הַנְּחָלִים.

הַשֶּׁמֶשׁ גָּבַהּ, וּמַעְלָה־מַעְלָה רָכְבוּ

עַד בּוֹאָם אֶל הָר תָּלוּל וּמַצְמִיחַ

יְעָרוֹת שִׁבְעָה זֶה עַל זֶה עַל צַלְעוֹ.

הַשְׁקִיפָה נָא לְמַטָּה רֶגַע קָט:

אֵיךְ דּוֹרוֹת רַבִּים אִלְּפוּ אִישׁ לְהַבִּיט

רַק אֶל הַמֶּרְחָב; אַךְ מְעַט מַעֲמַקִּים –

הֲצָצָה אַחַת בָּם וְכָל הַנֶּפֶשׁ

תִּשְׁתַּוַּע מֵהִתְמוֹטְטוּת הַבְּרִיאָה.

וְהַרְחֵק מֵעַל שִׂיא מְעֻלַּף־שֶׁלֶג

שֶׁל הָר כְּאִלּוּ צַד־חָזִיתוֹ קֻצַּץ,

קְטֹן פֶּלֶג כְּמוֹ הִינוּמַת־מֶשִׁי צָרָה

בָּרוּחַ רָעַד צָחוֹר וְצוֹנֵחַ

עַד תַּחְתִּית כָּל הַיְעָרוֹת. הִנֵּה, הִנֵּה!

לֵב לוּנְטְ מִגִּיל הִשְׁתָּאֵג: מְצָאתִיךְ.

עוֹד קְפִיצָה אַחַת וְהִנֵּנִי, מַלְכָּה!

וּפִתְאֹם לָחֲצָה לוֹלָה צֵלַע סוּסָהּ,

וְעוּף קָדִימָה, שַׂעֲרוֹתֶיהָ רָקְדוּ

לְחָיֶיהָ סָמְקוּ וּנְחִירֶיהָ רָעֲדוּ:

“לְאָן, יַקִּירָה?” “פַּגְרָן אַתָּה, פַּגְרָן!”

“לֹא כָל כַּךְ מַהֵר, לוֹלָה!” וּמִסָּבִיב

הִזְדַּקְּרוּ גְבָעוֹת סַלְעִיּוֹת עֲרוּמוֹת

יְבֵשׁוֹת וּמְקֻמָּטוֹת וּמְבֻקָּעוֹת

כִּקְלִפּוֹת שַׁבְּלוּל תִּלֵּי תִּלִּים. לֹא,

כַּעֲרֵמוֹת שֶׁל גֻּלְגָּלוֹת עַל גֻּלְגָּלוֹת

בְּשִׁנַּיִם לְבָנוֹת חוֹרְקוֹת מִתּוֹךְ לִגְלוּג;

עוֹד קָט יִתְנַעַנְעוּ סַנְטְרֵי הַגֻּלְגָּלוֹת

וּמִכָּל הֶהָרִים תְּרוּעַת צְחוֹק תִּתְבַּקַּע

יְבֵשָׁה, מְגַרְגְּרָה בְלִי חֵךְ, בְּלִי שָׂפָה.

וּמִתַּחְתָּיו עִם כָּל שַׁעַט־סוּסוֹ נִשְׁפַּךְ

נַחַל חוֹל וְחָצָץ וְגֻלְגָּלוֹת נָעוֹת.

לוּנְטְ נִרְתַּע רֶגַע, הֵחֵל קוֹרֵא: "לוֹלָה,

לֹא כָל כַּךְ מַהֵר!" תָּקַע אֶת עֲקֵבָיו

תּוֹךְ בֶּטֶן סוּסוֹ: “אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, לוֹלָה?”

וּפִתְאֹם צְרִיחָה חַדָּה, וּבַמֶּרְחָק

רָאָה סוּסָהּ, רַגְלָיו עָל, הַתְּהוֹמָה נוֹפֵל.

הִיא נָחָה דֹם עַל מִדְרוֹן הָר כִּישֵׁנָה

וְעַל פָּנֶיהָ, עֹפֶר עָנֹג, מְנוּחַת עוֹלָם.

אֵיזֶה צַיָּד רַחֲמָן נָתַן לָהּ הַמָּוֶת

אַךְ לֹא כְאֵב. לֹא נָטְפָה טִפַּת־דָּם.

אַךְ מֵעֲבָרֶיהָ עוֹד הֶחָצָץ נָע,

וְעַל שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ נִשְׁעַן סֶלַע קָטָן.

לוּנְטְ נִגַּשׁ אַט וְעָמַד רֶגַע דּוֹמֵם;

אָז לָקַח גֵּו זֶה עָנֹג עַל זְרוֹעוֹתָיו

וְיָשַׁב צוֹפֶה נֶגְדוֹ שָׁעָה עַל שָׁעָה,

מְאֻבַּן־לֵב מֵהוֹד הַמֶּלֶךְ מָוֶת

שֶׁעֵת יוֹפַע כּוֹרְעִים־קוֹפְאִים כָּל הַהֲגִיגִים,

עַד לִזְמַן־מָה נִדְמֶה: מָוֶת יוֹתֵר יֵשׁ

מִשֶּׁל רַק נֶפֶשׁ אַחַת. אוּלָם אַט

מֵאַבְנוּת עָמְקוֹ נִדְחַק פֶּלֶג עָל:

מְצָאתַנִּי, אֱלֹהִים,

אַתָּה פִּנְקְסָן שָׁמַיְמִי שֶׁדִּפְדַּפְתָּ

וְגִלִּיתָ אֶת עֲווֹנִי וּפָקַחְתָּ

אֶת עֵינֵי זַעַמְךָ. לָמָּה זֶה נָגַפְתָּ

כְּצַיָּד סוּמָא נֶפֶשׁ־רךְ זוּ חַפָּה

וְלֹא אוֹתִי, אֶת הַחוֹטֵא? וְלָמָּה צַקְתָּ

אֶל תּוֹךְ הַכּוֹס הַטְּלוּלָה שֶׁל יַלְדוּתָהּ

חֲלוֹם שֶׁל פְּחָדִים שֶׁכְּמוֹ חֶזְיוֹן אשֶׁר

מְשָׁכָהּ עֹז, הִרְתִּיחַ אֶת חַיֶּיהָ,

שָׂם נַפְשָׁהּ עַל גַּלְגַּלִּים, וּבִי בָחַרְתָּ

לִהְיוֹת הַסּוּס הַפֶּרֶא בְמֶרְכַּבְתָּהּ,

לְמָשְׁכָהּ לִמְקוֹר פַּחְדָהּ, לִסְגֹר מַעְגָּל,

ולְרוּחוֹת־אֹפֶל קָרְבָּן נִגְזָל הָשֵׁב?

מַה כֹּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ וּבָאֲוִיר

הָאוֹרְגִים אִתְּךָ יַחַד אֶת חַיֵּינוּ

עַד יֵשׁ יִסְתַּבֵּךְ כֹּל מֵרֹב יָדַיִם,

וְצַוַּאר אָדָם נֶחֱנָק בֵּין הַחוּטִים? – –

לוֹלָה, לוֹלָה,

כֹּה שְׁקֵטָה שְׁלֵוָה נָחָה אַתְּ עַל יָדַי!

כְּסַעַר הָיִית, סָעַרְתְּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ

מִגְּדוֹת מִיזוּרִי וְעַד כֹּה. אַךְ עָמֹק

כְּלֵב־תְּכֵלֶת תּוֹךְ שַׁלְהֶבֶת כֵּן תּוֹךְ סַעֲרֵךְ

תּוּגָה שְׁקֵטָה עָמְדָה – תְּכוּפוֹת זֹאת חָזִיתִי! –

הֲתִזְכְּרִי אֶת הַצִּיָּה בְּסוֹףְ הַדֶּרֶךְ,

וְאוֹתוֹ לֵיל עַל סַהַר עֵת יָשַׁבְנוּ –

תּוּגָה עָמְדָה וְהִתְפַּלְּלָה לַמָּוֶת.

תְּפִלָּתֵךְ נִתְּנָה לָךְ, וַאֲבוֹי כֹּה מַהֵר!

וְאִם נִשְׁאָר חוּשׁ עִם מָוֶת אוֹ אִם חוּשִׁים

אֲחֵרִים יֻתְּנוּ, אֶבְטַח כִּי לֹא צַר לָךְ

עַל אֵין לַהַב עוֹד לִסְגֹר אֶת לֵב הַתְּכֵלֶת.

אַךְ אָנֹכִי, מָתַי גַּם אֲנִי אֶתְפָּרֵץ

מִתּוֹךְ מִסְגֶּרֶת לַהֲבִי אֶל הַשֶּׁקֶט? –

כֹּה שְׁקֵטָה! מֵאַיִן זֶה הַשֶּׁקֶט

שֶׁאֵינוֹ רַק אַל־כְּאֵב כִּי אִם גַּם אשֶׁר־סוֹד?

הֲיִתֵּן לָנוּ מָוֶת בְּרֶגַע בּוֹאוֹ

אֶת כֹּל חָמַדְנוּ, כֹּל דָּלַקְנוּ אַחֲרָיו;

אוֹ חֲמוּדוֹת יוֹתֵר טוֹבוֹת יָבִיא אִתּוֹ

וְצַעֲצוּעִים קוֹדְמִים נַרְפֶּה מִיָּדֵנוּ?

הָהּ, מָתַי אַרְפֶּה גַם אֲנִי צַעֲצוּעַי? –

כַּךְ יָשֶׁב צוֹפֶה נֶגְדּוֹ כָל הַיּוֹם

וּמֵאַבְנוּתוֹ קִלַּח פֶּלֶג דַּק חֲרִישִׁי,

עַד שֶׁמֶשׁ הֵחֵל שְׁקֹעַ בֵּין הֶהָרִים.

אָז קָם וְחָפַר בּוֹר בַּסְּלָעִים,

הִשְׁכִּיב אֶת לוֹלָה שָׁם וְעָמַד נֶעְכָּר אֶצְלָהּ.

קַו שְׁקִיעָה נָפַל עַל הַלְּחִי הַחִוְרָה

וְהִצִּית רֶגַע־חַיִּים בָּהּ, אָז שָׁאַג

מִכָּל רִגְשׁוֹתָיו, כָּל נִשְׁמָתוֹ, גָח:

לוֹלָה!

וּבִנְשִׁיקוֹת דּוֹמְעוֹת כִּסָּה אֶת פָּנֶיהָ. –

וְחשֶׁךְ רַד. הוּא עָלָה מִן הַבּוֹר

וּמִלְּאוֹ עָפָר, וְכָל הַלַּיְלָה יָשַׁב

לְיַד תְּלוּלִית זוּ וְהָמָה: לוֹלָה, לוֹלָה.

וּבְהַחֲוֵר עוֹלָם נִגְלָה שׁוּב בַּמֶּרְחָק

קְטֹן פֶּלֶג תָּלוּי מֵעַל הַר גָּבוֹהַּ.

לוּנְטְ נֵעוֹר – הַאִם נָם לְשָׁעָה קַלָּה? –

וְאֶחָד קוֹל בִּלְבָבוֹ: אֵם הָעוֹרְקִים!

וְנֶאְפַּד עֹז לְחַלֵּץ כֹּפֶר צַעֲרוֹ

מִיַּד הַגּוֹרָל, עָלָה שׁוּב עַל סוּסוֹ;

וּבִפְרֹץ הַשֶּׁמֶשׁ עָל, לָהָר הִגִּיעַ

וְהֵחֵל מְטַפֵּס עָלָיו לְיַד הַפֶּלֶג

בְּיָד וּבְרֶגֶל. סְלָעִים גְּדוֹלִים בָּלְטוּ,

וּמְקוֹם קָצְרָה יָדוֹ נֶאֱחַז בְּכַשִּׁילוֹ.

הוּא בָא לִשְׁקָעִים גְּדוֹלִים וַחֲלַקְלַקִּים

כְּקַעֲרוֹת־מִזְנוֹן עוֹמְדוֹת עַל שׁוּלֵיהֶן;

וַיִּזְחַל זָהִיר וּסְחוֹר סְחוֹר כִּזְבוּב

סְבִיב מָרָק חַם. כַּךְ טִפֵּס וְהִתְנַשֵּׂא,

עַד שֶׁמֶשׁ טָפְחָה יָשָׁר עַל קָדְקֳדוֹ.

אָז נָח לְרֶגַע, עָמַד עַל זִיז סֶלַע.

חֲצִי הָהָר כְּבָר עָבַר. הִבִּיט מָטָה:

שְׂדֵרוֹת עַל גַּב שְׂדֵרוֹת שֶׁל יְעָרוֹת,

וְעָמֹק עָמֹק פַּס־הַנָּהָר הַנּוֹלָד

מִפֶּלֶג קָטָן זֶה. הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ

וְהִרְגִּישׁ אֶת גַּבְהוּתוֹ. כָּל הָעוֹלָם

עַל הָרָיו וְיַעֲרוֹתָיו תַּחַת רַגְלָיו. –

הָאֵל הַגָּדוֹל לוּנְטְ! – רַק אֶחָד צוּק עוֹד

וְכָל כֹּפֶר צַעֲרוֹ, כֹּפֶר הַתִּפְאֶרֶת

שֶׁלֻּקְּחָה מֶנּוּ, יוֹצִיא מִיַּד גּוֹרָל.

שׁוּב טִפֵּס מַעְלָה, מַעְלָה, וַיִּכָּנֵס

תּוֹךְ אֵזוֹר אֵדִי וְהַסְּלָעִים לַחוּ;

אַךְ עֹז בְּיָדוֹ וְכַשִּׁילוֹ אַמִּיץ,

וּמְקוֹם דָּבְקוּ אֵלֶּה עָמְדוּ מַהֵר רַגְלָיו.

שֶׁמֶשׁ עָבְרָה כְבָר מִימִינוֹ אֱלֵי שְׂמֹאלוֹ.

פֹּה וְשָׁם הִשְׁחִירוּ רָאשֵׁי כוֹרִים נֶאֶסְפוּ

לִרְאוֹת מִי מְטַפֵּס עַל הָהָר הַזָּקוּף,

וְלָמָּה וּבְשֶׁל מָה? הַהִשְׁתַּגֵּעַ?

וְהוּא לֹא יַעֲמֹד. כְּרֶמֶשׂ יִזְחַל שָׁם

עַל אַרְבַּע. הִנֵּה יִגַּע כְּבָר בַּשֶּׁלֶג.

הַאֻמְנָם יָרִים כֹּבַע קָטָן זֶה

וְיַרְאֶה קָרְחַת־פָּז לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ?

שְׁמַע! מַה יָּשִׁיר שָׁם? הַכְּבָר הִגִּיעַ?

הַכְּבָר הוּא רוֹאֶה עֵינֵי בַת הַמַּלְכָּה

הַנָּמָה שָׁם מִתַּחַת מַרְבַד צָחוֹר,

וְהוּא בֶן הַמֶּלֶךְ מְזֻמָּן מִימֵי בְרֵאשִׁית

לַהֲעִירָה וּלְהוֹרִידָהּ שַׁי לָאָדָם?

הֵן אָמְנָם פֶּלֶג זֶה מְקוֹר נַחֲלֵי מַטָּה

וּמוֹצָא לְכָל הַפָּז הַנִּגָּר סָבִיב.

מַה תִּשְׁאֲגוּ, כּוֹרִים? קוֹלְכֶם מְזַעֲזֵעַ

אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה בָּהּ נִתְלוּ חַיָּיו.

הוּא עוֹלֶה, עוֹלֶה. כְּבָר לֹא נִשְׁמָע שִׁירוֹ,

אַךְ עוֹדוֹ מְטַפֵּס. שׁוּר! עוֹד קָט, עוֹד קָט

עֲנִיּוּת תִּתֹּם, רָעָב בַּל יִוָּדַע,

וְחֶרֶב קְרָבוֹת תּוֹךְ נְדָנָהּ תִּישַׁן.

וְקֵץ לְצַעַר, פְּדוּת לָאִישׁ.

              אֲבוֹי,

בְּעַד הָעֲרָפֶל צְנֵפַת־שְׁחוֹר הִתְהַפְּכָה

וּמִצּוּק אֶל צוּק הִתְגַּלְגְּלָה. נָפָלָה.

I.

וּבַחַוָּה עַל יַד סֵלֶם הוּכַן חָג,

חַג שְׂרָף הַדֹּלֶב,¹ וְהַפַּעַם בְּרֹב תְּכוּנָה

יַעַן אַחֲרוֹן הוּא, מְעֹרַב גִּיל וְעֶצֶב

שֶׁל מִשְׁפָּחָה כְּבוּדָה עוֹקְרָה שָׁרָשֶׁיהָ

מִקַּרְקַע דּוֹרֵי־דוֹרוֹת לְקַרְקַע חָדָשׁ.

הַיֶּרַח – שְׁבָט וַאֲוִירוֹ סִנְוֵר הִבְרִיק

בְּזִיו־שֶׁמֶשׁ נִתָּז עָל מֵעַרְבוֹת שֶׁלֶג.

וְהַיּוֹם מְחַמֵּם וְהַלֵּיל עוֹד קוֹפֵא,

וַחֲלִיפוֹת קֹר וָחֹם הַשְּׂרָף תַּטֵּפְנָה.

וּבַיַּעַר בְּמַצְבוֹת עֲצֵי־דֹלֶב זְקוּפִים –

בַּחוּרִים גְּבוֹהִים כְּבָר לְפִרְקָם בָּאוּ –

נִתְחָבִים בְּרָזִים וְעַל פִּיהֶם דְּלָיִים

בְּטוּרִים טוּרִים נֹכַח פַּאֲתֵי דָרוֹם,

וְקוֹל טִיף־טִיף בַּדְּמִי הַלְּבַנְבַן נִשְׁמָע:

שְׁתֵה, בֶן־אָדָם, אֶת הַדָּם הַמָּתוֹק

שָׁרָשַׁי מָצְצוּ מֵעִמְקֵי אֶרֶץ,

שְׁתֵה כָל עוֹד צַמַּרְתִּי שְׁחוֹרָה רֵיקָה;

עֵת צִיץ יָרֹק רִאשׁוֹן יוֹפַע, אֶסְגֹּר חָזִי

וְהַכֹּל לִי וּלְצָרְכִּי. וְהָאָדָם בָּא.

שְׁמַע! פַּעֲמוֹנֵי סוּסִים וּמִגְרָרוֹת

וְיָדַיִם מְרִיקוֹת דְּלָיִים אַחֲרֵי דְלָיִים

לְחָבִית גְּדוֹלָה. וּמִגְרָרוֹת גָּזוֹת,

וְשׁוּב טִיף־טִיף בַּדְּמִי הַלְּבַנְבַן יַעַן:

נְגִינָה סְפוּרַת צְלִילִים אַךְ הֵם דּוֹפְקִים

עַל כָּל לֵב הַיַּעַר וְהַהֲוָיָה כֻלָּהּ.

כַּךְ שָׁבוּעוֹת שְׁלשָׁה. וְהָאָב הַזָּקֵן

שֶׁל אֶבִּי סוֹבֵב הוֹלֵךְ בֵּין הַחַוּוֹת:

כַּבְּדוּנִי נָא וּבוֹאוּ לְחַוָּתִי

לְחַג הַשְּׂרָף, חַג אַחֲרוֹן לִי עִמָּכֶם.

וּבַמִּטְבָּח טְרוּדָה אֶבִּי בַּהֲכָנוֹת,

מְבַשְּׁלָה, מְלַבְּבָה לְבִיבוֹת. וְיַלְדָהּ דֶנִי

עַל כָּתְלֵי גִיגִיּוֹת וַעֲרֵבוֹת מְטַפֵּס

עַד עֵינָיו חוּמוֹת־חַמּוֹת נוֹצְצוֹת

מִתּוֹךְ קֶמַח פָּנָיו. וּבַפִּנָּה נָמָה

הַזְּקֵנָה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ וְחוֹלֶמֶת

עַל אֲבַטִּיחִים גְּדוֹלִים כְּחָבִיּוֹת,

חָבִיּוֹת יְרוֹקוֹת מְלֵאוֹת תִּירוֹשׁ אָדֹם;

תּוֹקַעַת הִיא סַכִּין בַּאֲבַטִּיחַ גָּדוֹל

וְתִירוֹשׁוֹ יַךְ פָּנֶיהָ כְּמוֹ מִמַּעְיָן.

הִיא לוֹקְחָה תִּירָס גְּדָל־גַּרְעִינִים וְעָלֶיהָ

לְהַרְחִיב אֶת יָדֶיהָ לֶאֱחֹז קְצוֹתָיו.

כַּךְ תַּחֲלֹם וּבִלְשׁוֹנָהּ תָּלֹק פִּיהָ

עַד תֵּעוֹר מֵחֲבָט! שָׁם גִּיגִית נָפְלָה

וְתַחְתֶּיהָ דֶנִי כֻלּוֹ צְחוֹק וְקֶמַח.

וְהִנֵּה בָא הַלַּיְלָה הַחֲגִיגִי.

לִפְנֵי הַבַּיִת תַּחַת סַהַר מָלֵא,

דְּוָדִים שְׁלשָׁה תְּלוּיִים עַל מְדוּרוֹת.

בְּדוּד אֶחָד הוֹלֵךְ וּמִתְבַּשֵּׁל שְׂרָף,

רוֹתֵחַ מִתְבַּעְבֵּעַ מַקְטִיר קְטָרְתּוֹ,

וּפוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים מֵסִיר מֶנּוּ

כָּל זֻהֲמָה, כָּל קֶצֶף צָף עַל שִׁטְחוֹ

עַד יְהִי לְעָסִיס סָמִיךְ וּכְעֵין עַנְבָּר.

בַּשֵּׁנִי כְבָר מִתְבַּשֵּׁל אוֹתוֹ עָסִיס

רוֹתֵחַ מִתְבַּעְבֵּעַ מַקְטִיר קְטָרְתּוֹ.

וְהַפּוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים יוֹצֵק תּוֹכוֹ

מְעַט חָלָב, בֵּיצָה – סְגֻלָּה הִיא לְטָהֳרָה –

עַד יְהִי לְנֹפֶת־צוּף, שֶׁמִּי הָאָדָם

וְלֹא יֹאהַב לָשִׂים אֶצְבַּע בָּהּ וְלָלֹק?

וּבַשְׁלִישִׁי מִתְבַּשֶּׁלֶת כְּבָר הַנֹּפֶת

הַמִּתְבַּעְבַּעַת אַט וּמַעֲלָה קְטָרְתָּהּ,

וְהַפּוֹעֵל מְשֻׁלְהַב־פָּנִים שׁוֹפֵךְ מֶנָּהּ

אֶל תּוֹךְ אַגָּנוֹת, שָׁם מִיַּד תִּתְקַשֶּׁה

וּתְהִי לְסֻכָּר מַמְתִּיק כָּל הַמְרוֹרוֹת.

וְכָל הָאֹפֶל מְקֻטָּר, מָתוֹק: שְׁלַח

לְשׁוֹנְךָ, אָח, וְלַקֵּק אֶת הַלַּיְלָה!

וְאֹחִים וְתִנְשָׁמוֹת וַעֲטַלֵּפִים

בַּחֲשֵׁכָה שֶׁמֵּעַל לַמְּדוּרָה עָפִים

וְצוֹרְחִים מִשִּׁכָּרוֹן. וְהָאוֹרְחִים

בְּמִגְרָרוֹת וּפַעֲמוֹנִים בָּאִים, בָּאִים:

הַגְּדוֹלִים אֶל הַגֹּרֶן וּבְנֵי נֹעַר

בַּחוּץ מִתְעַכְּבִים, חוֹפְנִים שֶׁלֶג זַךְ

וְשׁוֹפְכִים עָלָיו סֻכָּר חַם הַנִּקְרָשׁ חִישׁ,

וּמַאֲכַל־מְלָכִים חוֹתֵךְ בְּקִפְאוֹנוֹ

וּמְפַיֵּס בִּמְתִיקוּתוֹ קִרְבָּם נָמֵס.

וְקֻנְדֵּסִים קְטַנִּים מְפַתִּים כְּלָבִים לָשִׂים

בְּקֻבַּעַת צִמִיגָה שֶׁל הַנֹּפֶת פִּיהֶם.

כֹּה טוֹבָה הִיא לַחֵךְ הַכַּלְבִּי, אַךְ חֲבָל:

מְתִיקוּת שַׁעֲוִית זוּ אֶת פִּיהֶם תַּדְבִּיק,

עַד רָצִים הֵם לַעֲבָרִים גּוֹנְחִים מְיַבְּבִים,

וְשׁוֹבָבִים בְּצְחוֹק־גִּיל אַחֲרֵיהֶם רוֹדְפִים.

וּבַגֹּרֶן מְחַלְּקָה אֶבִּי אֶת הַלְּבִיבוֹת, –

עוֹד אֵשׁ הַתַּנּוּר תּוֹכָן, וְעַל פְּנֵיהֶן

צִפּוּי עַנְבָּר מֻתָּךְ שֶׁל עֲסִיס הַדֹּלֶב –

רִאשׁוֹנָה לְזִקְנֵי־אוֹרְחִים חוֹבְשֵׁי סַפְסָל

לְיַד הַכֹּתֶל, אַחַר גַּם לַצְּעִירִים,

וְאַחַר לַקֻּנְדֵּסִים פָּרְצוּ פְּנִימָה.

וּבֵין רַעְיוֹתֶיהָ כְּבוּדָה וַהֲדוּרָה

אֵם אֶבִּי יוֹשְׁבָה לְבוּשַׁת מֶשִׁי שָׁחוֹר

כְּוִיקְטוֹרְיָה הַמַּלְכָּה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ.

וְהַזָּקֵן אֲבִי אֶבִּי הַשָּׁחוֹחַ

מִתְחָרֶה עִם צְעִירִים שָׁם בַּפִּנָּה

סְבִיב שֻׁלְחָן גְּדוּשׁ לְבִיבוֹת וְסִפְלֵי קָפֶה:

מִי יוֹסִיף בְּרוֹת וּגְמֹעַ עַד לְבַלּוֹת

חֲבֵרָיו כֻּלָּם, כֶּתֶר־גְּבוּרָה יִנְחָל.

וּבְאֶמְצַע הַגֹּרֶן שְׁלשָׁה זִקְנֵי סֵלֶם:

כֹּמֶר חֵרֵשׁ, גַּבַּאי עִוֵּר, שַׁמָּשׁ חִגֵּר,

עוֹמְדִים דָּנִים בְּקַלִּיפוֹרְנִיָּה הָרְחוֹקָה

שֶׁזְּהָבָהּ רֶשֶׁת־שָׂטָן הוּא לְאָדָם.

סָח הָעִוֵּר: אוֹמְרִים, עֶלֶם אֶחָד גִּלָּה

שָׁם אוֹצָר רָב אַךְ קָפְצָה מִן הָאוֹצָר

צְפַרְדֵּעַ־פָּז וּבָלְעָה אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו.

סָח הַחִגֵּר: אוֹמְרִים, אֶחָד פָּתַח בּוֹר

שֶׁכֻּלּוֹ פָז וּבְגִיל אֶל תּוֹכוֹ קָפַץ

וְתֵיכֶף חָשׁ יַד־סֵתֶר תֹּאחַז רַגְלוֹ

וְאִישׁ לֹא שָׁמַע צַעֲקוֹ וְכָכָה גָוַע.

סָח הַחֵרֵשׁ: כַּךְ שָׁמַעְתִּי. אוֹמְרִים שָׁמָּה,

לֹא עָבַר אֱלֹהִים נְהַר מִיזוּרִי,

וּגְבָרִים עוֹזְבִים שָׁם אֶת רַעְיוֹת בְּרִיתָם,

וְהֶפְקֵר, הֶפְקֵר שָׁם עַל אַדֲמַת זָהָב,

וְכָל דָּת וְקֹדֶשׁ גֹּרְשׁוּ מֵאָהֳלֵיהֶם.

וְאֶבִּי שָׁבָה וְהַזְּקֵנִים מְשִׁיבִים

צַלָּחוֹת רֵיקוֹת לָהּ עִם בִּרְכוֹת לִבָּם:

"אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בַּשָּׁנָה כָעֵת חַיָּה

בִּמְדִינָה שָׁם רְחוֹקָה תִּזְכּוּ לִבְרֹז

שׁוּב יַעֲרוֹת דֹּלֶב, וְהַשְּׂרָף לֹא יֵרַע

מִשָּׁנָה זוּ". וְעֵינֵיהֶם מְלַוּוֹת אוֹתָהּ,

מַחֲלִיקוֹת זֵר־הַדָּגָן שֶׁעַל רֹאשָׁהּ,

זְקִיפוּת תָּאֳרָהּ וְגֵוָהּ חַם וְחָסִין;

וְגַם הַזְּקֵנָה תֵּחַם תִּתְגַּעְגֵּעַ

עַל יְצִיר נְעוּרִים זֶה פּוֹרֵחַ רַעֲנָן

עוֹד טֶרֶם צֵאתוֹ. וְהַזָּקֵן שָׁם בַּפִּנָּה

עוֹד יַעַשׂ נִפְלָאוֹת: מַעְגַּל הַמִּתְחָרִים

אַט הוֹלֵךְ וּמִתְקַטֵּן. אֶחָד אֶחָד

נִכְנָעִים הֵם בִּצְחוֹק וּבְיָד עַל כֶּרֶס.

אַךְ פִּיו עוֹד כּוֹסֵס וּזְקַן־שֵׂיבוֹ קָלוּשׁ

לִצְדָדִים נָע בְּלִי הֶרֶף, עַד הָאַחֲרוֹן

מִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן; אוֹ אָז יַפְסִיק

וּבְעֵינָיו קְטַנּוֹת כַּסְפִּיּוֹת יִתְחַיֵּךְ:

הַבּוּז, בְּנֵי נֹעַר, דּוֹר שֶׁל קְטַנֵּי־כֶרֶס!

וְהַכֹּל סְבִיבוֹ מוֹחֲאִים כָּף לַזָּקֵן.

אַךְ תּוֹר בְּנֵי נֹעַר בָּא בְּהָחֵל מְחוֹלוֹת.

אָז גֵּוֵי־רֹךְ לִצְלִילֵי־רַעַד שֶׁל כִּנּוֹר

כִּבְמַשַּׁב רוּחַ עָנֹג נָעוּ. וְאֶבִּי

חֲלִיפוֹת עִם כָּל רַעְיוֹתֶיהָ רִקְּדָה,

וְאַחַר גַּם עִם פּוֹעֲלֵי הַחַוָּה,

וְאַחַר גַּם עִם זִקְנֵי חַוּוֹת שְׁכֵנוֹת,

וְחֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, יֵשׁ גַּם עָצְמָה עֵינָהּ

כְּמוֹ רִקְּדָה תּוֹךְ נִשְׁמָתָה עִם עֲבָרָהּ,

עִם שַׁדְמוֹת עַרְשָׂהּ, קָמָה, פָּרוֹת, עֵצִים,

עִם כֹּל שֶׁיָּדְעָה. חִבְּבָה עַד הֲלֹם.

וְכָל הָעֵינַיִם פָּנוּ רַק אֵלֶיהָ.

חֲרִישִׁיּוֹת מִתְאַפְּקוֹת תְּנוּעוֹתֶיהָ

כַּחֲרִישִׁיּוּת מִתְאַפְּקָה שֶׁבַּיָּגוֹן

הַמּוֹקִיר כָּל הַגָּז אַךְ גַּם הַבָּאוֹת – –

כַּךְ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָז הָאוֹרְחִים,

בְּפֶתַח־גֹּרֶן מַצְלִיף עַל הַשֶּׁלֶג

פַּס־אוֹר אֲדַמְדַּם, זוּגוֹת זוּגוֹת פָּרְשׁוּ:

סְעוּ לְשָׁלוֹם, אַחִים, וִיהִי אֵל עִמָּכֶם!

וַאֲחָדִים מָחוּ דִמְעָה מֵעֵינֵיהֶם.

שׁוּב פַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ, מִגְרָרוֹת נֶעֶלְמוּ,

מִתַּחַת דְּוָדִים כָּבוּ כְבָר הַמְּדוּרוֹת;

אַךְ הָאֲוִיר עוֹד מְקֻטָּר רֵיחוֹת מְתוּקִים,

וּמִתְעוֹפְפִים עוֹד אֹחִים וְתִנְשָׁמוֹת,

וְרִאשׁוֹן רוּחַ חַם אֲבִיבִי נֵעוֹר.

וּבֹקֶר לְיַד הַפֶּתַח שֶׁל הַגָּדֵר

עֲגָלוֹת שְׁתַּיִם עָמְדוּ. בָּרִאשׁוֹנָה

עֲרֵמוֹת כָּרִים,כְּסָתוֹת, תֵּבוֹת מָזוֹן;

וַעֲלֵיהֶם אֶבִּי, וְעַל יָדָהּ דֶנִי

שֶׁעֵינָיו רַחֲבוֹת פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת.

וְהוֹרֵי אֶבִּי יוֹשְׁבִים עַל סַף בֵּיתָם:

רַק רֶגַע אֶחָד עוֹד עַד יַעַזְבוּ נֵצַח.

וּבַעֲגָלָה שְׁנִיָּה מְלֵאַת־צְרוֹרוֹת חִכּוּ

הַבְּעָלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁל הַחַוָּה.

II.

מִבּוֹסְטוֹן עַד לְפַנַּמָּה בִּסְפִינָה,

וְאָז בַּעֲגָלָה לְרֹחַב פַּס אֲדָמָה,

וְשׁוב בִּסְפִינָה אֶל חוֹף סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ –

דֶּרֶךְ אָרֹךְ מִנִּי זֶה שֶׁל לוּנְטְ וַחֲבֵרָיו

אַךְ פְּחוּת־חַתְחַתִּים. רַבַּת עָמְדָה אֶבִּי

לְיַד מַעֲקֵה סִפּוּן מְגַלְגְּלָה בְּמֹחָהּ

דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹזְרִים לְעִיר סֵלֶם:

וְכִי מִי לֹא יֵדַע שָׁם אֶת עֶזְרָא לוּנְטְ?

לוֹ חֶלְקָה גְדוֹלָה עַל יַד סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ,

וְכוֹרֶה הוּא מַצְלִיחַ מֵאֵין כָּמֹהוּ.

(לוּ שָׁבוּ מִנִּי זְמָן מְאֻחָר יוֹתֵר,

סִפּוּרִים כַּמָּה שׁוֹנִים יָכְלוּ סַפֵּר

בְּאָזְנֵי סֵלֶם), וּבַמַּיִם סָקְרָה

אֵיךְ עֶזְרָא מְחַכֶּה שָׁם בְּפֶתַח אָהֳלוֹ

וְרָץ בְּגִיל אֵלֶיהָ וְאֶל דֶנִי.

אַךְ רְאִי־הַמַּיִם הֶרְאָה לָהּ מַדּוּחִים;

הוּא לֹא חִכָּה לָהּ בְּאֹהֶל עַל חֶלְקָתוֹ

וְעַל מִכְרֵהוּ חֻפַּשׂ וְאֵינֶנּוּ.

הוֹרֶיהָ נִחֲמוּהָ: הֵן לֹא יֵדַע

אֶת זְמַן בּוֹאֵנוּ. וַדַּאי חִישׁ יִמָּצֵא.

וּבַמְזֻמָּנִים שׁהֵבִיאוּ יָצְרוּ

מֶשֶׁק רָחָב שֶׁל יְבוּל עַל אַדְמַת לוּנְטְ

עִם עוֹבְדִים שְׁחוּזֵי שָׂפָם צָרֵי עַיִן

מִשְׁתַּחֲוִים: סִי, סֶנְיוֹר! אוֹ: סִי, סֶנְיוֹרָה!

וְאֶבִּי טִפְּלָה דֹּם בְּצָרְכֵי מֶשֶׁק שׁוֹנִים:

הוֹלִיכָה כַדֵּי חָלָב, חִבְּצָה, גִּבְּנָה.

אַךְ יֵשׁ הִפְסִיקָה רֶגַע: אוּלַי זְנָחָהּ.

הֵן יֵשׁ יְנֻתְּקוּ קְשָׁרִים מִתּוֹךְ מֶרְחָק.

אָמְנָם חוּטֵי נֶפֶשׁ אִשָּׁה הֵם כְּזָהָב

דַּק־דַּק וְעַד קְצֵה־עוֹלָם תּוּכְלוּ מָשְׁכוֹ;

וְאוּלָם רִגְשׁוֹת גֶּבֶר, בָּם יֵשׁ סִיג

הַמְחַזְקָם, אַךְ גַּם מְנַפְּצָם עֵת יִמָּתְחוּ.

אַךְ לֹא, לֹא הוּא. וְאוּלַי מֵת אוֹ הוּמַת?

הֵן רַבִּים מְתֵי־בְלִיַּעַל כַּאן הִתְלַקְּטוּ.

וְאוּלַי חוֹלֶה הוּא וּבְאֹהֶל דַּל

אֵי־שָׁם יִשְׁכַּב לוֹחֵשׁ: אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אֶבִּי?

וּבְמַגַּע יָד עַל מִצְחוֹ הַקּוֹדֵחַ

אוּלַי יָכְלָה לַהֲשִׁיבוֹ לְאֵיתָנוֹ.

אָז חָשָׁה כְּמוֹ עַל סַף שִׁגָּעוֹן עָמְדָה,

בְּלִי דַעַת עִם אֵיזֶה אָסוֹן תַּעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן,

עִם אֵיזֶה צַעַר עָלֶיהָ הֻטַּל לִחְיוֹת;

וּבְאֶחָד יוֹם הִפְקִידָה אֶבִּי יַלְדָּהּ

בִּידֵי הוֹרִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ עוֹד לְנַחֲמָהּ,

וַתֵּצֵא לִמְצֹא צַעֲרָהּ וְחֶשְׁבּוֹנָהּ.

בְּדַרְכֵי אָבָק בֵּין אֲנָשִׁים גַּסִּים

נָדָה אֶבִּי וּסְבִיב רֹאשָׁהּ זֵר הַדָּגָן:

הֲתֵדְעוּ אִישׁ, שְׁמוֹ עֶזְרָא לוּנְטְ מִסֵּלֶם?

כֵּן, מִי לֹא יֵדַע עֶזְרָא לוּנְטְ אַךְ אַיּוֹ?

הֵם מָשְׁכוּ כְתֵפָם, פְּרָקִים גַּם בְּלִגְלוּג.

יֵשׁ גָּחֲנָה לְיַד נַחַל וּבְאַגָּנָהּ

מָצְאָה טֶרֶף לָהּ לְיָמִים אוֹ לְשָׁבוּעַ;

וַתְּהִי כְְּרוּת עֵת הָלְכָה אַחֲרֵי קוֹצְרִים

שֶׁחֶמְדַּת־תֻּמָּהּ עַצְמָה הָיְתָה תְרִיסָהּ,

וְעַד הֻצַּת לַהַט בְּעֵינֵי הַבַּחוּרִים

נָגוֹזָה וְאֵינֶנָּהּ. פַּעַם הִשְׂתָּרְכָה

עֲיֵפָה אֶל תּוֹךְ אֶחָד מֵהַבָּתִּים

שָׁם סָבְאוּ כוֹרִים שֵׁכָר רָע וְאִבְּדוּ

בִקְלָפִים וּבְרוּלֶטָה צְרוֹרוֹת־פָּז.

עוֹד אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם וּבַעַל הַבַּיִת

בִּצְחוֹק נִתְעָב קִדְּמָהּ, הֶחֱלִיק אֶת פָּנֶיהָ:

"הַכּוֹרִים כֻּלָּם שׁוֹחֲרִים בֵּית מַרְזֵחַ,

וּלְחַסְרֵי בַיִת זֶהוּ בֵית מִקְלָטָם.

עִבְדִי כַאן, יוֹנָתִי, וְתָשִׁירִי שִׁירִים,

תְּרַקְּדִי עִם פַּיָּרִים, תִּשְׁתִּי אִתָּם;

כֻּלָּם יִהְיוּ כַפָּרָתֵךְ, וְסוֹף־סוֹף

גַּם בְּחִירֵךְ תִּמְצְאִי, אִם תִּרְצִי בוֹ".

הִיא עָמְדָה רֶגַע, כֻּלָּהּ חִיל וְגֹעַל.

עֵינָיו דְּלוּחוֹת קְטַנּוֹת, שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה

כְּשֹׁקֶת בָּלְטָה, לְחָיָיו אִי־מְגֻלָּחוֹת

מְלֵאוֹת קִלְחֵי זָקָן כְּפִגְרֵי זְבוּבִים

עַל נְיָר מְסֻכָּר. “לֹא”, הִיא שִׁוְּעָה, “לֹא!”

וְנָסָה, וְהוּא בִצְחוֹק פִּגּוּלוֹ נִשְׁאַר

וּמָחָה רִיר שֶׁרָר מִתּוֹךְ הַשֹּׁקֶת.

אַךְ צָדַק מְנֻוָּל זֶה בִּדְבַר מִקְלָטָם

שֶׁל כָּל הַכּוֹרִים. וְעֵת עָיְפָה לָנוּד

וְלֹא יָדְעָה יוֹתֵר עַל מְקוֹם מְבֻקָּשָׁהּ

מֵעֵת הִתְחִילָה, אָז לְכַהֵן בָּאָה

בְּבָתִּים אֵלֶּה. וּבְעֵינַיִם עֵרוֹת:

אוּלַי שָׁם הוּא, שָׁם, וּבְלֵב מֵעֶלְבּוֹן שׁוֹאֵג,

לַגְּבָרִים חִלְּקָה גִיל. וּבְשִׁבְתָּהּ אִתָּם

לִפְנֵי כוֹסוֹת שֵׁכָר וְלִבָּם נִפְתַּח לָהּ,

הִתְמַלְּאָה רַחֲמִים עַל יְלָדִים גְּדוֹלִים

שֶׁנִּתְעוּ הַרְחֵק וְלֹא יוּכְלוּ צֵאת

מִיַּעַר הַגּוֹרָל; אָז כְּאֵם יְקָרָה

הִטִּיפָה לָמוֹ צְרִי שֶׁנָּפַל גַּם

עַל פִּצְעֵי לִבָּהּ וּמַכְאוֹבָהּ הֵקֵל.

אַךְ בְּאַשְׁמוֹרָה שְׁלִישִׁית שֶׁל הַלֵּיל עֵת שָׁבָה

לִבְדִידוּת חֶדְרָהּ וּבְגָדֶיהָ פָרְקָה,

יֵשׁ עָמְדָה נִלְאָה וּבוֹחֶלֶת, נוֹשֵׂאת

זְרוֹעוֹתֶיהָ הַחֲשׂוּפוֹת אֶל עֵינֶיהָ

מוּסַבּוֹת אֶל הַצַּד לְבִלְתִּי הַבֵּט

בַּגֵּו הַזֶּה חֲבוּק יְדֵי הַגְּבָרִים;

רֶגַע עָמְדָה כַּךְ עֲרוּמַת־גֵּו וָנֶפֶשׁ,

אָז כִּבְּתָה נֵר, הִתְחַבְּטָה עַל מִטָּתָהּ,

וְכִתְפֵי־צְחוֹר הִתְיַפְּחוּ בִדְמִי חֶדְרָהּ.

III.

וְעֶזְרָא נָד לְאֹרֶךְ נְחָלִים רַבִּים

וּלְמִכְרוֹת רַבִּים בָּא. זְקָנוֹ צָמַח

מְעֹרַב־שֵׂיבָה. תַּחַת גַּג מִגְבַּעְתּוֹ

גַּם צִפֳּרָיו הָפְכוּ שֵׂיבָה, וְעַל פָּנָיו

חִיּוּךְ אִלֵּם אֻמְלָל. מִכָּל נִסְיוֹנוֹתָיו,

מַאֲמַצָּיו, עֲלִיּוֹתָיו וּנְפִילָתוֹ,

וּרְאוֹתוֹ מִיתוֹת רַבּוֹת בְּרֶגַע אֶחָד,

לֹא נִשְׁאַר הָגִיג בּוֹ, לֹא נִשְׁאַר רֶגֶשׁ.

נֶעֱלָבִים פָּרְשׁוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ מַעֲמַקָּיו,

וּמַה יֵּשׁ לְדַבֵּר? אִם לַפָּנִים צֹרֶךְ

לָשֵׂאת אֲרֶשֶׁת־מַה תְּהִי רַק חִיּוּךְ.

וְלֹא הִכִּירוֹ אִישׁ. יֵשׁ הִלֵּךְ פַּחַד,

וְיֵשׁ עוֹרֵר חֶמְלָה, אֹכֶל נִתַּן לוֹ,

וְהוּא אָכַל דֹּם וְחִיֵּךְ לְתוֹךְ קַעֲרָתוֹ,

וְיֵשׁ נָד וְחִיֵּךְ רָעֵב יָמִים רַבִּים.

אָז בָּא לְסַן־פְרַנְצִיסְקוֹ שֶׁלִּפְנֵי

שְׁנוֹת־מִסְפָּר עֵת אֲחֻזּוֹת חִלֵּק שָׁם

מְרֻבָּע קָטָן הָיְתָה וּמֵאָז

הִשְׂתַּגְּשְׂגָה הִתְרַחֲבָה עַד לְעִיר

עִם רְחוֹבוֹת הוֹמִים צְפוּפֵי עַזֵּי־מְתִים

בְּכָתְנוֹת־שָׁנִי וַאֲבַק־פָּז בָּאַבְנֵט,

עִם מִקְדָּשִׁים מְפֹאָרִים לֶאֱלִיל גִּיל,

עִם עֵינֵי קְדֵשׁוֹת מְשַׂקְרוֹת בְּעַד חַלּוֹנוֹת,

עִם זֻלּוּת־זָהָב נוֹהֲגָה מֶרְכַּבְתָּהּ

בָּהּ זוּג נֶאֱהָבִים: הֶפְקֵר וְהוֹלֵלוּת,

וְשׁוֹט שַׁחֲצָנִי עַל סוּסֶיהָ תַּצְלִיף.

וּרְאֵה, בַּקֶּרֶן שָׁם בְּתוֹךְ הַדְּחַק

אִישׁ יוֹשֵׁב רָכוּב כְּפֶסֶל גִּבּוֹר חַיִל,

וְנַעַר מְצַחְצֵחַ טַלְפֵי סוּסוֹ.

וְאֵי־שָׁם קוֹל יְרִיָּה. אָדָם נָפַל,

וְזֶרֶם רַעַשׁ הָרְחוֹב לֹא קָפָא רֶגַע –

עִיר גְּדוֹלָה וְלֹא לָאֵל כִּי אִם לַשָּׂטָן.

וְלֵיל אָפֵל רַד וּשְׁאוֹן הָרְחוֹבוֹת שַׁךְ.

הַתְּרִיסִים הוּגְפוּ דֹם. לִרְגָעִים זֹרַק

פַּס־אֵשׁ אֶל תּוֹךְ הַלֵּיל עִם נֵתַח נְגִינָה

מִדֶּלֶת נִפְתְּחָה לְבֵית מַרְזֵחַ.

לוּנְטְ בָּא לְבַיִת בְּשֵׁם “עַכָּבִישׁ־זָהָב”

שֶׁשָּׁמְעוֹ אָז בְּכָל הַמְּדִינָה הָלַךְ,

וְעַל יַד הַפֶּתַח יָשַׁב. בַּיִת אָרֹךְ

עַד קִיר לֹא יִרְאֶה קִיר, וְגֵהוּץ זָל

מְשַׁוֵּע מִנִּי בִּרְקֵי הַנִּבְרָשׁוֹת

וּמַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִסְגְּרוֹת הַזָּהָב.

רְאֵה, שָׁם אֶבִּי עַל יַד מִמְכַּר־שֵׁכָר.

תּוֹךְ מַעְגַּל סוֹבְאִים שָׁרָה הִיא שִׁירֶיהָ,

חֲרִישִׁים צְנוּעִים נוּגֵי־הַגַּעְגּוּעִים

שֶׁל בְּנוֹת נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה עַל מְאַהֲבֵיהֶן,

שֶׁל רַעְיוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן הַדַּיָּגִים

שֶׁמָּצְאוּ קִבְרָם תַּחַת גַּלֵּי יָם,

וְשֶׁל אִמּוֹת שְׁכוּלוֹת; וְהַכּוֹרִים סָבִיב

הֲלוּמֵי שֵׁכָר שׁוֹמְעִים וְנִזְכָּרִים

בְּבַיִת־קֵן וְאֵם וְרַעְיָה מְחַכּוֹת,

וּבִקְצוֹת עֵינֵיהֶם צָצוֹת טִפּוֹת דֶּמַע;

וּלְיַד הַפֶּתַח יוֹשֵׁב לוּנְטְ וּמְחַיֵּךְ.

וּמַחֲצִית שְׁנִיָּה שֶׁל הַבַּיִת קֹדֶשׁ

לִקְלָפִים וּלְרוּלֶטָה. אֶל כָּל שֻׁלְחָן

מְסֻבִּים כּוֹרִים, צְרוֹרוֹת־פָּז עַל צִדָּם;

וְאֶחָד בְּמִגְבַּע־מֶשִׁי יוֹשֵׁב נֶגְדָּם

כְּגוֹרָל שׁוֹתֵק, וּבְאֶצְבָּעוֹת שְׁמֵנוֹת

עִם טַבְּעוֹת זָהָב יָסֵב כַּפְתּוֹר גַּלְגַּל

אוֹ מְחַלֵּק אַט הַקְּלָפִים אֶל הַמְסֻבִּים

וּבְמַגְרֵף קָט הַצְּרוֹרוֹת אֵלָיו יֶחְתֶּה.

וּסְבִיב כָּל שֻׁלְחָן עוֹמְדִים פּוֹחֲחִים,

שֶׁתּוֹרָם עָבַר כְּבָר וְכָל חַיֵּיהֶם

רַק לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַמְאֻשָּׁרִים

הַיּוֹשְׁבִים עוֹד לְיַד הַשֻּׁלְחָן. שׁוּר!

שָׁם אוֹתוֹ עֶלֶם שְׁחַרְחַר. הָהּ פְרַקְלִיטִי,

לֹא תָשׁוּב עוֹד לַנָּאוָה בַּעֲיָרָתְךָ?

שָׁם בַּעַל הֶחָנוּת, שְׁמַנְמַן וְקֵרֵחַ, –

לֹא תִשְׁלַח עוֹד בָּנֶיךָ לְמִכְלָלוֹת,

וְלֹא תוֹבִיל עוֹד לַחֻפָּה אֶת בְּנוֹתֶיךָ?

וְשָׁם כֹּמֶר סֵלֶם, הָהּ גַם אַתָּה כַאן?

וּמִקְדַּשׁ־הוֹד עִם כִּפַּת־זָהָב אַיּוֹ?

הַאֵין כָּל תִּקּוּן עוֹד לְבֵית מִקְדָּשְׁךָ

רְעוּעַ־גַּג וְשַׁח וּמְרֻפַּט עוּגָב?

וְשָׁם, הַעוֹדְךָ כַּאן, זְקַנְקַנִּי? מָתַי

תִּקְנֶה שְׂדֵה הַכַּרְפַּס עִם מָאתַיִם כּוּשִׁים

וְאִשָּׁה עַל מַרְפֶּסֶת? – כֻּלְּכֶם, כֻּלְּּכֶם,

וּבֵין הַפּוֹחֲחִים הָעוֹמְדִים תַּעַמְדוּ.

מַה קָּרָה? דַּלּוּת קְרוּעָה בְלוּאָה זוּ

מִמְּדִינָה כֻּלָּהּ זָהָב אֵיךְ תִּוָּלֵד?

וְאֵי כָל הַחֲלוֹמוֹת, כָּל מַאֲוַיֵּי לִבְּכֶם,

וּמֶרֶץ עֹז שֶׁנִּפְתַּל עִם אֵיתָנִים?

            אֲנַקֵּר אֶת כָּל הָר וְגִבְעָה,

            כָּל נָהָר כָּל יְאוֹר אַחֲרִיבָה. –

הֲלָקְחָה אִתָּה לוֹלָה הַכֹּל, הַכֹּל,

וְנִשְׁאַרְתֶּם רֵיקִים מְרֻפֵּי יָד וְרָצוֹן?

כִּמְשַׂחֲקִים אַחֲרֵי רֶדֶת פַּרְגוֹד־חָזוֹן

אֲסָפְכֶם כַּאן הַגּוֹרָל וְהִצִּיגְכֶם:

הִשְׁתַּחֲווּ נָא אֻמְלָלִים, חַיְּכוּ קִמְעָה.

חֲזוֹן נְכָאִים הָיָה אַךְ הוּא עָבַר!

וְשָׁם עַל יַד הַפֶּתַח יוֹשֵׁב לוּנְטְ

וּמִשֵּׂיבַת זְקָנוֹ עַד צִפֳּרָיו־שֵׂיבָה

מִשְׂתָּרֵעַ חִיּוּךְ רָחָב. מַה יְחַיֵּךְ?

הֲיֵדַע יָבִין כֹּל? וְשׁוּב, שָׁם אֶבִּי.

“לְחַיַּיִךְ, אֶבִּי!” כּוֹרִים מְרִימִים אוֹתָהּ

וְעַל שֻׁלְחָן בִּרְזֵי שֵׁכָר יוֹשִׁיבוּהָ.

כְּבָר שִׁכָּרוֹן רָטֹב צָמֹג עַל פָּנֶיהָ

וּבְעֵינֵי־תְכֶלְתָּה אֵד, וְכָל הַבַּיִת

עַל נִבְרְשׁוֹתָיו וְקָדְקֳדֵי גְבָרָיו

אַט הֵחֵל סוֹבֵב וּמִתְרַחֵק מֶנָּה.

“שִׁירִי שִׁיר־הָעֶרֶשׂ, אֶבִּי”. וְהִיא שָׁרָה:

        נוּמָה יַלְדִּי, סְגוֹר עֵינֶיךָ,

            שֶׁמֶשׁ שָׁקַע גָּז;

        בַּמֶּרְחַקִּים חוֹצֵב אַבָּא

            מִתּוֹךְ סְלָעִים פָּז.

        תִּגְדַּל תִּרְאֶה הֵיכְלֵי זָהָב,

            גַּגָּם יִגַּע עָב;

        וּבַחֲדָרִים יַלְדֵי־חֶמֶד

            יִגְדְּלוּ בְלִי אָב.

הִיא הִפְסִיקָה. מִלְּפָנֶיהָ בָחוּר חָסוֹן,

כְּבַד גּוּף וְיָדָיו תְּלוּיוֹת כְּמַגְרֵפוֹת,

פְּקוֹלֵי־שַׂעֲרוֹ שְׁחוֹרִים וּמִזְדַּקְּרִים,

אַךְ עָמֹק תַּחַת מִצְחוֹ עֵינֵי בֹקֶר

מִתְבַּקְעוֹת תְּכֻלּוֹת תַּחַת שַׁחֲקֵי לַיְלָה.

הִיא הִבִּיטָה רֶגַע וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ

עַל בְּרַק נִבְרָשׁוֹת וְקָדְקֳדֵי גְבָרִים

סִבּוּבוֹ הִפְנָה אַט לְעֵבַר שֵׁנִי.

הִיא לָקְחָה כּוֹס. עוֹד קָט וְתָרִיק אוֹתָהּ

עַל פָּנָיו הַמּוּרָמִים. פִּתְאֹם צְרִיחָה

הִתְפָּרְצָה מִתּוֹךְ חָזָהּ צְרוּדוֹת: אֶרִיק!

וּמִתְעַלֶּפֶת נָפְלָה תּוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו.

הִיא הָשְׁכְּבָה עֲצוּמַת הָעֵינַיִם

עַל שֻׁלְחָן שָׁם יָשָׁבָה. מַיִם הוּבְאוּ,

חַלּוֹנוֹת נִפְתְּחוּ, הַכּוֹרִים עָמְדוּ

בְּמַעְגָּל שֶׁל עֵינַיִם קְפוּאוֹת־צַעַר.

הֵם חִבְּבוּ אוֹתָהּ, מָצְאוּ בָהּ הַתֹּם

שֶׁגַּם הַשּׁוֹקְעִים סוֹגְדִים נִכְחוֹ

בְּרַעַד תְּפִלָּה. צַר רַק שֶׁמַּגָּעָם

אֶת תֻמָּהּ הִכְתִּים, וּבְרַגְלֵיהֶם טִמְּאוּ

אֶת שֵׁישׁ הַדְּבִיר שָׁם בָּאוּ לִשְׁאֹב טֹהַר.

וְאֶרִיק עָמַד אֶצְלָהּ וּבַמַּיִם

רָחַץ מִצְחָהּ וּצְעָדֶיהָ רְחֹץ וּשְׁטֹף

כָּל רְבָב כָּל כֶּתֶם כָּל הַזֹּהַם; עַד

עֵינֶיהָ פָקְחָה, סָקְרָה זָרוֹת סְבִיבָהּ,

וְלָחֲשָׁה: "קָחֵנִי נָא מִכַּאן,

קָחֵנִי, אֶרִיק". וְנִשְׁעֲנָה עַל זְרוֹעוֹ,

וְחִוֶּרֶת יָצְאָה אִתּוֹ בְעַד הַפָּתַח.

לוּנְטְ יָצָא אֶל הַלֵּיל וְהֵחֵל נֶחְפָּז

מֵרְחוֹב לִרְחוֹב. הָהּ, מַה־זֶה הַשִּׁגָּעוֹן?

הֲרֹגֶז־פְּרִישָׁה הוּא וְהֶרֶס תְּעָלוֹת

שָׁם מִפְרָשִׂים קְטַנִּים נוֹסְעִים מִקְּצוֹת עוֹלָם

מוֹבִילִים צְלִיל וְצֶבַע לְחוֹף הַנֶּפֶשׁ?

אוֹ הַנֶּפֶשׁ קוֹלְטָה קוֹלְטָה, גַּם שׁוֹלַחַת

אֶת דְּבָרָהּ עָל, אַךְ שְׁבוּרִים כְּלֵי הַבָּעָה?

אָן יִצְעַד חִישׁ? בִּרְחוֹבוֹת וּבְסִמְטָאוֹת

יְמַהֵר יָרוּץ, יִגְחַן פֹּה וְשָׁם

וְיַדְלִיק קִיסָם, שְׁבָב. הֲמָצָא עַתָּה

כָּל הַמְרִי שֶׁקָּלְטָה נַפְשׁוֹ שְׁבִיל הַחוּצָה

וּכְלִי־הַבָּעָה נוֹרָא? שְׁמַע, פַּעֲמוֹנִים!

וְכַדּוּרֵי־אֵשׁ זֶה אַחֲרֵי זֶה מִתְפָּרְצִים

מִתּוֹךְ סִמְטָאוֹת עָל, עַד שַׁחַק יַאְדִּים.

וּמִכָּל בֵּית מַרְזֵחַ מְתִים כְּמוֹ עַכְבָּרִים

מִתְרוֹצְצִים וְנָסִים, זֶה עוֹד מַחֲזִיק

כּוֹס שֵׁכָר בְּיָד, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת פִּלַּגְשׁוֹ,

וְזֶה יַרְאֶה קְלָף: רְאִי נָא, אֵשׁ אֲרוּרָה,

מַה הוֹן וְעשֶׁר לִזְכּוֹת בּוֹ יָכֹלְתִּי!

הֵם רָצִים אֶל כָּל צַד תּוֹךְ עִרְבּוּב שְׂטָנִי

שֶׁל אֵשׁ וְחשֶׁךְ וְקוֹלוֹת מְשַׁוְּעִים עֶזְרָה.

וְלוּנְטְ נִדְחָק וּמֵרְחוֹב לִרְחוֹב יִתְרוֹצֵץ:

אֵשׁ גִּיל בְּעֵינָיו וּתְרוּעוֹת צְחוֹק בְּפִיו

כִּתְרוּעוֹת עוֹרְבִים בַּאֲוִיר אֲבִיבִי,

כְּמוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ בּוֹעֵר לַהֲנָאָתוֹ.

וְעֶגְלוֹת־מְכַבִּים רוֹעֲשׁוֹת וְשָׁטֹת

וְיוֹרוֹת סִילוֹנֵיהֶם עָל, כְּמוֹ חָפְצוּ

אֶת חַיַּת־אֵשׁ זוּ כְפֹת בְּחַבְלֵי מַיִם;

אַךְ הִיא תִצְחַק לָמוֹ, תְּנַתֵּר בִּכְרָעֶיהָ,

תְּדַלֵּג, תַּחֲזֹר עַל שִׁכְחָתָהּ,

וְתִקְפֹּץ הָלְאָה. שׁוּר! זֶה אַחֲרֵי זֶה

מִתְקַפְּלִים גַּגּוֹת וּמִתְעוֹפְפִים

כִּמְגִלּוֹת־אֵשׁ שָׁמַיְמָה. כְּתָלִים נוֹפְלִים.

זְקוּפִים עוֹמְדִים מוֹטוֹת־בַּרְזֶל שֶׁל הַחוֹמוֹת

וְקוֹפֵי־לַהַב מְטַפְּסִים חִישׁ עֲלֵיהֶם

לְהַסִּיעָם מִמַּטָּעָם וּלְהַפִּילָם

וְזֵכֶר אַל יִשָּׁאֵר, יִכְלֶה הַכֹּל –

כַּךְְ כָּל הַלַּיְלָה. נִתַּךְ עֹנֶשׁ־יָהּ

עַל סַן־פְרַנְצִיסְקוֹ; וּכְשֶׁצָץ הַשַּׁחַר

וַתְּהִי לְתִלֵּי רֶמֶץ וְגֶחָלִים,

וְתַלְתַּלֵּי עָשָׁן פֹּה וְשָׁם אַט עָלוּ;

וּבָנֶיהָ בְנוֹת הֵחֵלוּ עִיר חֲדָשָׁה.

IV.

וּבְאוֹתָהּ אֵשׁ, חִיּוּכוֹ נִשְׂרַף כָּלִיל.

וְאַחֲרֵי יָמִים שָׁקַע בִּדְמִי עָצוּם,

כְּכָל נֶפֶשׁ עוֹלָה מֵהַתְּהוֹם שָׁם לָמְדָה

אָן רִגְשַׁת־דָּם מוֹבִילָה, – דְּמָמָה קוֹדְרָה

שֶׁבִּהְיוֹתָהּ הִפּוּךְ סַעֲרוֹ וְצֶאֱצָאוֹ

עוֹד לֹא הָיְתָה שֶׁקֶט כִּי אִם סַעַר קָפוּא.

וְאוּלָם אַט הִצְטַלֵּל וְהִשְׁתַּקֵּט.

וּלְרֶגַע הֶרְאוֹ אֵל תִּפְאֶרֶת תְּמוֹל,

וְגַל עֶרֶג חַם מֵעֹמֶק לִבּוֹ נִבְקַע

וּזְרוֹעוֹת שָׁלַח לָהּ, אַךְ מַהֵר הֵבִין:

הַגָּדֵר סְגוּרָה נֵצַח, וּבִבְרָכָה

לְיֹפִי הָיָה לוֹ וְאָבַד לוֹ

לְדַרְכּוֹ הָאַחֲרוֹנָה שָׂם פְּעָמָיו.

הוּא בָא בִנְדוּדָיו אָז לִגְבוּלוֹת מֶשֶׁק

שֶׁחָסַם אֶת צְעָדָיו. מִתּוֹךְ לוּל

עָלָה צִפְצוּף דַּק שֶׁל פַּרְגִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת,

עָלוּ אוֹתָם מַחֲטֵי צְלִיל מֵעוֹדוֹ אָהַב

שֶׁנָּקְבוּ נָקְבוּ עַד מִנַּפְשׁוֹ צָפוּ

מַרְאוֹת חַוַּת סֵלֶם וְחַוָּה שֶׁכַּחֲלוֹם

בִּישִׁימוֹן זֶה הוֹפִיעָה. נְחִירָיו רָעֲדוּ.

מִתּוֹךְ שִׁבְעָה מְדוֹרֵי שְׁאוֹל הֵגִיחַ

לְמֶתֶק אֲוִיר־יָהּ. מֵעֵבֶר גָּדֵר

שֶׁל חוּטֵי־תַּיִל קָצְרוּ קוֹצְרִים דָּגָן

שֶׁנָּפַל מֵעֲבָרִים עַל הַחֶרְמֵשׁ

וְשָׁלַח רֵיחַ טוֹב כְּיַיִן מְשַׁכֵּר.

וְהַרְחֵק שָׁם עֲרֵמַת־שׁחַת גְּבוֹהָה

כְּחַלַת לֶחֶם עַל פְּנֵי שֻׁלְחָן זָהָב.

לוּנְטְ נִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר לָזִין עֵינָיו

וְלִשְׁאֹף מְלֹא רֵאָתוֹ. מִי שָׁם? אֶרִיק!

הוּא הִכִּיר שְׁחוֹר בְּלוֹרִיתוֹ הַמִּזְדַּקְּרָה

וְאֹרֶךְ יָדָיו. מָה הֱבִיאוֹ הֵנָּה?

וּמִי זֹאת שָׁם? דָּם זִנֵּק אֶל צְדָעָיו,

לְבָבוֹ הָךְ כְּמַפַּל אֶבֶן פִּתְאֹם,

וּמִפִּיו גָּח קוֹל מְחֻנָּק עַד לִלְחִישָׁה:

– אֶבִּי!

– אַתְּ?

עֵינָיו נָעַץ בָּהּ מְחֻדְּדוֹת תִּמָּהוֹן,

כְּמוֹ חָפֵץ תָּפְסָהּ בְרֹמַח עֵינוֹ בְלֶכְתָּהּ

יְחֵפָה, כְּחֻלַּת שִׂמְלָה, צְהֻבַּת סִינָר,

וְשַׂעֲרָהּ כְּמִקְלַעַת־פָּז סְבִיב רֹאשָׁהּ,

וּמְנוֹפְפָה אֶת חֶרְמְשָׁהּ לַעֲבָרִים:

– הַאֻמְנָם אַתּ הִיא, אֶבִּי? –

הֲבָאת אֵלַי לְאַחַר כָּל הַשָּׁנִים

שֶׁל נוּדִי וְסִבְלוֹתַי, לֶכְתִּי אַחֲרֵי

דְּבַר־מָה רַק דִּמְיוֹן קַדַּחְתָּנִי חָזוֹ,

וְשֶׁל כְּבוֹת הַנֵּר אֵל הִדְלִיק בַּחֲדַר מֹחִי,

וְלֶכְתִּי בִתְהוֹם־אֹפֶל מְקוֹם הַסְּעָרוֹת

הִתְחוֹלְלוּ כְּשֵׁדִים סְבִיב קָרְבָּנָם

בִּתְרוּעוֹת־לַעַג וְאֵימֵי־פָנִים, עַד

כְּשׁוֹר נִבְעָת נָס נַעֲשֵׂיתִי אֵיד לָאָדָם?

וְעֵת שֵׁדַי שִׁחְרְרוּנִי אֵיךְ הֻצַּגְתִּי

מְרֻקָּן מִכָּל אֶתְמוֹל, מִכָּל מָחָר,

בְּלִי נֹחַם, גַּם בְּלִי כְּאֵב, כְּלִי מְלֵא שִׁמָּמוֹן,

קָרוּעַ, מְזֻקָּן, דַּחְלִיל לְכָל הָרוֹאִים!

וְאַתְּ חָצִית מִדְבָּרִיּוֹת אוֹ יַמִּים,

סִכַּנְתְּ תֹּם נַפְשֵׁךְ. בֶּטַח חִפַּשְׂתִּנִי.

הִנְנִי, אֶבִּי, יַלְדַּת נִיר וְקָמָה.

הַנִּיחִי נָא חֹם־יָדֵךְ עַל קֹר־מִצְחִי,

וְהָשִׁיבִי אֵמוּן לִי וְחֹם נְעוּרַי;

נָא שִׂימִי רֹאשֵׁךְ־פָּז אֶל שֵׂיבַת רֹאשִׁי,

וְנַמְשִׁיךְ טְווֹת חַיֵּינוּ מְקוֹם חָדַלְנוּ;

וְכָל בֵּינְתַּיִם רַק חֲלוֹם־סִיּוּטִים.

אַךְ אֵיךְ אֵלַיִךְ אֶקְרַב? לוּ סִפַּרְתִּי

כִּי יֹפִי זָר לִי רָמַז בִּשְׁלַל חִנָּיו,

וְאַתְּ לֹא הָיִית עַל צִדִּי לְשָׁמְרֵנִי;

כִּי חִלַּלְתִּי שְׁבוּעַת־קֹדֶשׁ שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי

עֵת שַׂמְתִּי הַטַּבַּעַת עַל אֶצְבָּעֵךְ;

וְכִי לֵילוֹת הָיוּ עֵת כָּל גֵּוִי יָקַד,

וְלֹא זְרוֹעוֹתַיִךְ לִהֲטוּ הַמְּדוּרָה, –

הֲיָכֹלְתְּ לִסְלֹחַ לִי, וּבְכִשּׁוּף־סְלִיחָה

לַהֲפֹךְ לְאַיִן חוֹמַת־חֵטְא בֵּינֵינוּ?

הָהּ, אֶבִּי, אֶבִּי, אֵיךְ אֵלַיִךְ אֶקְרַב? – –

הוּא עָבַר אֶת הַגָּדֵר. עֵינָיו שָׂם

בַּעֲרֵמַת־פָּז לָשֶׁבֶת אֶצְלָהּ יוּכַל

וּמִקָּרוֹב לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אֶבִּי,

וּלְחַכּוֹת עַד צְעִיף הַגּוֹרָל יֵרוֹם.

סְחוֹר סְחוֹר בִּזְהִירוּת רַבָּה קָרַב, יָשַׁב.

שׁוּר, גַּם הִיא וְאֶרִיק הוֹלְכִים לָעֲרֵמָה.

פּוֹעֵל חָרוּץ הָיָה אֶרִיק. לָמָּה עָזַב

עֵת אֶבִּי נִשְּׂאָה? שׁוּר, הוּא תוֹפֵס יָדָהּ.

הֵם יוֹשְׁבִים כְּבָר בַּצַּד הַשֵּׁנִי. דְּמָמָה.

לֹא, הַס! הִיא דוֹבְרָה. תָּמִיד אָהַב קוֹלָהּ.

כֹּה רוֹעֵד, רַךְ. לוּ הוּצָא לֵב מִגֵּווֹ

וְהָיָה דוֹבֵר, הָיָה קוֹלוֹ כָכָה.

"רְאֵה, קֵיצֵנוּ הוּא הָרִאשׁוֹן, אֶרִיק;

וּבְפָנִים יָפוֹת קַרְקַע זֶה קִדְמָנוּ.

הַדָּגָן כַּאן הוּא רָם וְרָוֶה יוֹתֵר".

“כֵּן, אֶבִּי, כֵּן”. "כְּבָר רוֹב הַנִּיר קָצַרְנוּ.

הַאִם לֹא נִגְמֹר מָחָר?" “מָחָר, אֶבִּי”.

"רְאֵה נָא, אֶרִיק, מְקוֹם הַחֶרְמֵשׁ עָבַר

הַשִּׁבֳּלִים נָחוֹת זוּ מוּל זוּ מְשׂרָגוֹת

כְּצַמּוֹת אֵם־אֲדָמָה הָאֲרֻכּוֹת,

צַמּוֹת־פָּז וּמְתוּקוֹת־רֵיחַ". "כֵּן, כַּאן יִקְשֶׁה

לְהָבִין לָמָּה פָשְׁטוּ לַחְפֹּשׂ זָהָב

וּבְגַרְזֶן וְכֵילַפּוֹת כְּרוֹצְחֵי נֶפֶשׁ,

עֵת תַּעֲנִיק הָאֲדָמָה כָּל זְהָבָהּ

בְּרָצוֹן טוֹב וּבְאַהֲבָה". "אוּלַי, אֶרִיק,

הָיָה רָז בַּסַּעַר הַהוּא שֶׁבָּא וְסָחַף

אֶת עֶזְרָא וְכָל חֲבֵרָיו. הָאֲדָמָה

שֶׁהִשְׂתָּרְעָה כַאן רְחָבָה וְשׁוֹמֵמָה

בְּכֹחַ תְּנוּבָה רַבָּה אַךְ בְּלִי בָנִים

לִפְתֹּחַ רַחֲמָהּ, הִיא בְדָמָם שִׁלְּחָה

עֲרִיגוֹת־זָהָב וְשִׁדְּלָתַם הֵנָּה

כְּשַׁדֵּל יַלְדֵי־רֹךְ בְּסִפּוּרֵי־בַדִּים".

"אוּלַי בֵּין גַּלְגַּלִּים גְּדוֹלִים אֵלֶּה סָבַב

גַּם גַּלְגַּל קָטָן. תִּזְכְּרִי יוֹם הָרִאשׁוֹן

לִפְנֵי הִנָּשְׂאֵךְ, עֵת סְחוֹר סְחוֹר הָלַכְתִּי

סְבִיב עֲרֵמַת־שַׁחַת אַתְּ עָלֶיהָ נַחַתְּ?"

" אֲנִי לֹא שָׁכַחְתִּי, אֶרִיק". "אָז יָדַעְתִּי

לֹא אוּכַל לְהִשָּׁאֵר. אַחֲרֵי זְמָן

נִסְחַפְתִּי עִם הַזֶּרֶם. בָּאתִי לַחְפֹּר

וְלִבִּי בַּל עִמָּדִי. וּבְמָצְאִי אוֹתָךְ

יָצָאנוּ שְׁנֵינוּ לְחַפֹּשׂ עִקְבוֹת עֶזְרָא,

וָאֶבְלֹם פִּי בְּכַפִּי לְבַל יְגַלֶּה

מִכֹּל שֶׁהִפְצִיר־דָּחַק בִּי לְבָבִי.

עַד בָּא הַזְּמָן וְתִקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת.

הַגִּידִי, הַמְאֻשָּׁרָה אַתְּ עִמָּדִי?"

"הֲתֵדַע, כָּל הַזְּמָן מֵאָז שָׁמַעְנוּ

פָּרָשַׁת מוֹתוֹ, דְּבַר־מָה בִי לֹא הֶאֱמִין.

יָדַעְתִּי טֶבַע הוּא. הַלֵּב נָע אַט,

וְלֹא יוּכַל לַהֲפֹךְ פֶּתַע פִּתְאֹם

רֶגֶשׁ כְּלַפֵּי חַי לְרֶגֶשׁ כְּלַפֵּי מֵת,

עַד יֵשׁ וְנֶאֱהָב מֵת יוֹפִיעַ רֶגַע;

וְהַלֵּב כְּמוֹ נִפְחָד מִפְּנֵי מַה שֶׁיִּתְאַו,

יֶחֱרַד: הִנֵּה הִנּוֹ! כַּךְ יָדַעְתִּי. אַךְ סָבַלְתִּי.

אוּלָם עַתָּה יַרְגִּישׁ לִבִּי כִי הוּא מֵת,

וּזְרוֹעוֹת הִרְפּוּ מֶנִּי". "נָא הַגִּידִי,

הַמְאֻשָּׁרָה עִמִּי אַתְּ?" "כֵּן, אֶרִיק, כֵּן.

נָקוּמָה לַעֲבֹד. שֶׁמֶשׁ נָע מַעֲרָבָה".

לוּנְטְ קָם וְצָעַד זָהִיר אֶל הַגָּדֵר

לְבַל יֵרָאֶה. הִנֵּה שָׁם הַבַּיִת,

וְהַזָּקֵן עַל הַסַּפְסָל. זָקֵן חָבִיב,

הֲזִתְכֹּר לַיְלָה אַחֲרוֹן שָׁם בַּגַּן?

הֲשִׁחְרֵר צִבְיְךָ הַצָּעִיר קְרָנָיו

וְאָץ עִם כָּל הַצְּבָאִים לַמֶּרְחַקִּים?

וְהִנֵּה גַם הַזְּקֵנָה. אֵי מִשְׁעַנְתֵּךְ?

הַחִדְּשָׁה קַלִּיפוֹרְנִיָּה נְעוּרַיִךְ?

הַס!

יֶלֶד חָבִיב עֲגֹל־פָּנִים וּשְׁחֹם־בְּלוֹרִית

רָץ גִּלְגֵּל חִשּׁוּק־גַּלְגַּל בִּקְטֹן־מַקֵּל

בְּלִי תִתּוֹ לִנְפֹּל. נִפְעַם־לֵב לוּנְטְ חִכָּה

עַד הַיֶּלֶד יִקְרַב אֵלָיו. אָז בְּחִבָּה –

"מַה שִּׁמְךָ, יַלְדִּי? “דֶּנִי, לָמָּה?” "דֶּנִי?

וּמַה שֵּׁם אָבִיךָ, בְּנִי?" "שְׁמוֹ הָיָה עֶזְרָא.

אַךְ אַבָּא חָדָשׁ לִי וְאֶרִיק שְׁמוֹ".

“וְאָבִיךָ, זֶה הָרִאשׁוֹן, אַיּוֹ?” "מֵת.

מֵהַר מְאֹד מְאֹד גָּבוֹהַּ נָפַל".

לוּנְטְ הֶחֱלִיק פָּנָיו פִּקְחִיִּים וַחֲבִיבִים,

וְחוּשׁ־אֲבָהוּת רִאשׁוֹן כְּמֹו כְּאֵב עֲבָרוֹ.

הוּא לָקַח יַד הַיֶּלֶד אֶל תּוֹךְ כַּפָּיו

וְהִבִּיט אֶל אִישׁוֹנֵי־זִיו בְּעֵינָיו.

“מִי אַתָּה, זָר? יֵשׁ דְּמָעוֹת בְּעֵינֶיךָ”.

"יָדַעְתִּי אֶת אָבִיךָ. הוּא אֲהֵבְךָ

מְאֹד מְאֹד". מִמֶּרְחָק נִשְׁמַע קוֹלָהּ

שֶׁל אֶבִּי קוֹרְאָה דֶנִי. "סְלַח לִי, זָר,

אַךְ אִמָּא קוֹרְאָה לִי". לוּנְטְ גָּחַן, הֵרִים

הַיָּד הַקְּטַנָּה אֱלֵי פִיו וּנְשָׁקָהּ.

“אַתָּה בוֹכֶה, זָר. מַדּוּעַ?” "לֹא, לֹא אֵבְךְּ.

כֵּן כֵּן. מְאֹד אֲהֵבְךָ. וְלִפְנֵי מוֹתוֹ

הוּא שָׁלַח שָׁלוֹם גַּם לְאִמְךָ, יַלְדִּי".

לוּנְטְ הִרְפָּה אֶת הַיָּד וּפָנָה עָרְפּוֹ;

וּמֵאַחֲרָיו צִלְצֵל פַּעֲמוֹן־כֶּסֶף: אִמָּא!

הַמַּעֲרָב לָהַט כְּבָר, עֵת שׁוּב הִגִּיעַ

לְגָלְמֵי סְלָעִים עַל חוֹף יָם הַשָּׁקֶט.

שָׁם יָשַׁב, הִבִּיט עוֹד הַפַּעַם לִמְקוֹם

גּוֹלֶשֶׁת סַן פְרַנְצִיסְקוֹ וּמוֹשִׁיטָה

חוּג־דֶּשֶׁא לֹא־מְסֻגָּר עַל פְּנֵי יָם;

כְּמוֹ הַיְקוּם הַמּוּצָק שָׁם טַבַּעַת זְמָרַגְדִית

עִם כַּדְכֹּד־אֵשׁ עַל אֶצְבַּע־תְּהוֹם כְּחַלְחַלָּה

בְּרֶגַע אַהֲבַת־עַד. הוּא הִבִּיט נֶגְדּוֹ:

הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד אַט, וְיָם הַשֶּׁקֶט

כְּבָר הוֹשִׁיט שְׂפָתָיו הָאַרְגְמָנִיּוֹת

לִנְשִׁיקַת רַחֲמִים טֶרֶם בְּלִיעָה. שׁוּר,

שָׁם הִיּוּטְסְלוֹאַן עוֹמֵד עַל צוּק סֶלַע.

הֲיִגַּשׁ אֵלָיו? אִם יְסַפֵּר לוֹ

כִּי מָצָא זוֹ שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֶּיהָ

וְהוּא הוֹבִילָם שׁוּב אֶל מִזְבְּחָם?

הַיְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ?

לֹא, דַּי לַחַיִּים צַעֲרָם בְּלִי בוֹא מֵתִים

לִלְחשׁ תּוֹךְ אָזְנָם זָרֵי סִפּוּרֵיהֶם.

לֹא. הַכֹּל עָבַר, גָּז. הוּא הִרְגִּישׁ כְּבָר

אֵיךְ יֵין הַצַּעַר שֶׁל חַיֵּי אֱנוֹשׁ יַעֲזֹב

כָּל אֶבְרֵי גֵווֹ, וּמִצִּנּוֹר טָמִיר

נוֹבֵע אַט אֶל תּוֹכָם שֶׁקֶט טוֹב

שֶׁגִּלָּה עַל פְּנֵי לוֹלָה אַחֲרֵי מוֹתָה:

הוּא הֵחֵל יוֹרֵד. שֶׁמֶשׁ הֵחֵל צוֹלֵל.

וּבְיָד שְׁלוּחָה מוּל הָאֵשׁ, בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת,

וּבְנוֹצָה זָעָה אַט, הַהוֹדִּי לָחַשׁ:

        שְׁקַע, אֵל נוֹדֵד, שְׁקַע!

        וּמְדוּרוֹת־קָרְבָּן הִדָּעַכְנָה.

        וְאַתְּ, רוּחַ כָּל גַּרְעִינֵי חוֹל,

        קְחִי אֶת בְּנֵךְ בְּחֵיקֵךְ.

        גְּעִי בְּפִיו הַבּוֹכֶה

        וְיִדֹּם.

        גְּעִי בְלִבּוֹ הַמִּתְאַוֶּה

        וְיָנוּם.

        הוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל הַדְּבִיר הַכֵּהֶה

        וְיִתֹּם כֹּל בְּיֹפִי,

        וְיִתֹּם כֹּל בְּיֹפִי גָדוֹל.

תָּם.