I.    🔗

עִם שְׁקִיעָה חָזַר עֶזְרָא לוּנְטְ מִסֵּלֶם

וְהִכְנִיס סוּסוֹ אֶל תּוֹךְ אֻרְוָה כֵּהָה

מְקוֹם הִגִּישׁ לֶחֶם־עֶרֶב לוֹ; וּבְצֵאתוֹ

מַבָּטָיו נָחוּ רֶגַע עַל הַשְּׁדֵמוֹת,

חֲרוּשׁוֹת, שְׁחוֹרוֹת תַּחַת חַכְלִיל שַׁחַק,

וַעֲמוּסוֹת זְרַע יְבוּל, וּכְבַד־עַצֶּבֶת

אֶל עֵבֶר בֵּיתוֹ פָּנָה וַיִּכָּנֵס.

וְלֹא זָרְקָה אֶבִּי אֶבֶן־צְרוֹר בְּפִיהָ

עַל דִּמְמַת חַלּוֹנָיו; גַּם הוֹרֶיהָ,

שֶׁזָּקְנוּ כְבָר, מְאוּמָה לֹא שָׁאָלוּ;

וְכַדֵּי חָלָב חַם, תַּמְחוּיֵי גְבִינָה,

וְקַעֲרוֹת חֶמְאָה, צִנְצְנוֹת שַׁמֶּנֶת,

מִיָּד לְיָד הִתְהַלְּכוּ דֹּם. לוּנְטְ, נִרְגָּז

מֵהַחֲלָטָה אִלְּמָה כָּבְדָה בְּמַעֲמַקָּיו,

בַּחֲלַל הַדְּמָמָה חָשׁ מַקּוֹרִים מְנַקְּרִים

בִּקְלִפַּת סוֹדוֹ, וּלְהַבְרִיחָם נִסָּה

בְּסִפּוּר עַל יָדַיִם עוֹבְדוֹת הִשִּׂיג

בְּקשִׁי רַב בְּסֵלֶם, אַךְ הַדְּמָמָה

שׁוּב נִכְנְסָה וְאִתָּהּ הַמַּקּוֹרִים.

אָז בָּא הַזָּקֵן לְרַוְחָתוֹ, וּבְעֵינָיו

הַכַּסְפִּיּוֹת הַקְּטַנּוֹת חִיּוּךְ־מְשׁוּבָה:

מִיּוֹם נִסְפַּחְתָּ, עֶזְרָא, אֶל בֵּיתֵנוּ

נִסְתַּלֵּק מַזָּלֵנוּ. תִּזְכּוֹר אֶרִיק?

הוּא הָיָה מֵאָה פּוֹעֲלִים כְּאֶחָד".

הִתְגַּרְגְּרָה בְּלִי שֵׁן הָאֵם הַזְּקֵנָה

וְכָל פָּנֶיהָ קֻמְּטוּ מִתַּעֲנוּגוֹת:

"כְּלוּם פּוֹעֵל הָיָה? אֵשׁ אוֹכֶלֶת הָיָה.

מִכָּל הַחַוּוֹת בָּאוּ לִרְאוֹת אֶרִיק

כְּחַיָּה מִתְקַלֵּעַ עַל בִּרְכַּיִם

וְצוֹבֵט הַתִּירָסִים מִירַק סִתְרָם

וּמְעִיפָם קְלוּפִים כָּל־כַּךְ מַהֵר עַד –

עַד זֶה אֶת זֶה אֶל תּוֹךְ עֲגָלָה הִכּוּ.

כְּלוּם פּוֹעֵל הָיָה אֶרִיק?" לוּנְטְ הִתְהַרְהֵר.

הוּא זוֹכְרוֹ בְּרוּרוֹת. לָמָּה נֶעְלַם פִּתְאֹם?

וּבַחוּץ אַפֲלוּלִית עָטְפָה אֹדֶם־שְׁקִיעָה.

אֵי־שָׁם שְׂבַע־כֶּרֶס אַךְ בְּרָעָב אַחֵר

הִשְׁתַּפֵּךְ בְּעִיר בְּהֶמְיַת לֵב בְּעִירִי

כְּמוֹ כָל אֹפֶל בְּשָׂרוֹ בִּקֵּשׁ לְהִתְבַּקַּע.

עֲשָׁשִׁית הָדְלְקָה עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן,

הַזָּקֵן פָּתַח סֵפֶר כָּבֵד, קָדוֹשׁ,

פָּרָשָׁה קְצָרָה קָרָא, הֶעֱלָה נֵר:

“קְחִי מִשְׁעַנְתֵּךְ, זְקֶנְתִּי, נֵלֵךְ לִישׁוֹן”.

רַק אַחֲרֵי כֵן בַּגָּן בַּאֲפֵלַת לֵיל

מְלֵא רֵיחוֹת עֵץ וְקַרְקַע וּמְלֵא דְמָמָה –

מִלְּבַד שַׁעֲטוֹת סוּס מִתְקַצֵּף בִּתְנוּמָתוֹ:

לְכִי, אֲדָמָה, מֶה עָמַדְתְּ, פַּגְרָנִית? –

בְּיָגוֹן שָׁקֵט סָחָה אֶבִּי: "עֶזְרָא,

יָדַעְתִּי, קַלִּיפוֹרְנִיָּה בִּלְבָבֶךָ."

הוּא נֵעוֹר, וּתְקוּף תּוֹדָה כִּי הִיא עַצְמָה

אִיזְמֵל־דְּבָרוֹ לָקְחָה וְאֶל לֵב שָׂמַתְהוּ

(רְאֵה, לֹא חַד! דַּבֵּרָה, אוּכַל סְבֹל),

אֶת יָדָהּ אָחַז, הִבִּיט תּוֹךְ עֵינֶיהָ

שֶׁכְּפַנָּסִים כְּחֻלִּים בְּלֵיל אֵין־רוּחַ זָרְחוּ:

"יַקִּירָה, הַכֹּל הוֹלְכִים, הַכֹּל, הַכֹּל!

בְּסֵלֶם כָּל הַגְּבָרִים כְּבָר עָזָבוּ.

עֲבוֹדַת אֱלֹהִים לִכְבוֹדָם סֻדְּרָה,

הַכֹּהֵן דָּרַשׁ, חִלֵּק סִפְרֵי־קֹדֶשׁ,

וּבְתִזְמֹרֶת רַבָּה עַל פְּנֵי חוּצוֹת הָנְחוּ,

וּמֵעֲבָרִים נָשִׁים וְילְדֵיהֶן

בְּמִטְפָּחוֹת נִפְנְפוּ, וּפִתְאֹם – הֵידָד!

הַכֹּהֵן עַצְמוֹ עָזַב אֶת הַמַּעֲלוֹת

שֶׁל מִקְדַּשׁ־אֵל וּלְבֵין הַמְהַלְּכִים קָפַץ

וּלְרֹחַב הַיַּבֶּשֶׁת אִתָּם הִפְלִיג.

כָּךְ הָיָה שָׁם וְכַךְ בְּלִין וּבְווּסְטֶר

וּבְכָל הֶעָרִים". רַעַד קַל עֲבָרָהּ:

תִּזְמֹרֶת, נָשִׁים, כֹּהֲנִים, מִטְפָּחוֹת –

בַּקְּרָב כַּזָּהָב, אַחַת הַתַּהֲלוּכָה!

וּמִי יֵדַע אִם לֹא אֶחָד הַמְנַצֵּחַ.

הִיא הִתְרַפְּקָה עָלָיו: "זִכְרָה, עֶזְרָא, אָז

בְּשׁוּבְךָ מֵהַקְּרָב הַמֶּכְּסִיקַנִּי,

בְּבוֹאֲךָ הֲלוֹם לַעֲבוֹד אֲדָמָה:

הֲרֵגוֹת, נַהֲרוֹת דָּם, אֲבָרִים קְרוּעִים, –

חִלַּצְנוּ קַלִּיפוֹרְנִיָּה מִיָּדָם;

וּמָה? עָיַפְתִּי. שֶׁקֶט אֹבֶה, מְנוּחָה.

כַּךְ אָז לָחַשְׁתָּ לִי עַל סַפְסָל זֶה.

הֲתִזְכֹּר, עֶזְרָא?" כֵּן. אֶל נָכוֹן יִזְכֹּר:

כְּעוֹבֵר־אֹרַח, תּוֹעֶה בֵין הַמְּשָׁקִים,

מְבַקֵּשׁ מִשְׁלַח־יָד וּמִשְׁלַח־נֶפֶשׁ,

אָז בָּא הֲלוֹם וְרָאָה לְיַד הַגָּדֵר,

יְחֵפָה, שַׂעֲרָהּ – כְּשַׂעַר־פָּז רֵיחָנִי

שֶׁל תִּירָס עֵת מִירַק גְּלִימָתוֹ יָפְשַׁט –

בְּמִקְלַעַת כְּבֵדָה עִטֵּר אֶת קָדְקֳדָהּ,

וּבְיָדֶיהָ דָּלְיֵי חָלָב מִתְבַּעְבֵּעַ,

וְכֻלָּהּ שֶׁקֶט־עוֹלָם וּזְהַב־קָמָה,

וּבְגִיל הִשְׁתָּאֵג לִבּוֹ: הִנֵּה, כַּאן!

מַה יֹאבֶה שׁוּב הַלֵּב? אֵי אַחֵר “כַּאן”?

הִיא הִמְשִׁיכָה: "רַב הָרְכוּשׁ, הָרֶצַח זָלַל,

וְרַב הָעֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ עָתָּה,

וְרַבִּים שָׁבֵי קְרָב לְלֹא עֲבוֹדָה.

נָא יֵלְכוּ הֵם לְחַפֵּשׂ מֶלֶט־זָהָב

לְחַזֵק בֶּדֶק־בֵּיתָם. לֹא כֵן אָנוּ.

אֲחֻזַת נַחֲלָה לָנוּ מֵאֲבוֹתַי,

וְנוֹשֶׁה אָיִן. הָאֲדָמָה טוֹבָה,

פִּי מֵאָה כָּל רְסִיסֵי זֵעָה תִּגְמֹל.

מַה יִתֵּן לָנוּ זָהָב, עֶזְרָא, הַגֵּד".

הוּא שָׁתַק. יֵשׁ טְעָנוֹת כְּלִילוֹת־צֶדֶק

אַךְ כֹּה רְחוֹקוֹת מֵהֲמִית הַלֵּב וְשִׂיחוֹ

עַד תּוּכַלְנָה רַק לְהַכְאִיב כְּאַבְנֵי חָצָץ

מְיֻדּוֹת מִן הַמֶּרְחָק, לֹא לְפַתּוֹת.

הִיא רָאֲתָה אֶת זֹאת וַתְּנַס לְשַׂמְּחוֹ.

הֵרִימָה רֹאשׁ לְחַלּוֹן הָעֲלִיָּה

וּכְמוֹ בְגָאוֹן נֶעֱלָב סָחָה חֶרֶשׁ:

"אֵיךְ לֹא שָׁאַלְתָּ כְּלוּם לִשְׁלוֹם הַיָּלֶד?

גִּלִּיתִי פְּנִינַת זֹךְ בְּפִיו שֶׁל דֶנִי

כַּאן תַּחַת חָטְמוֹ. צַר שֶׁלֹּא רָאִיתָ.

הַפְּנִינָה וַדַּאי סִבַּת בְּכִי לֵילוֹתָיו".

כַּךְ סָחָה אַט, אַךְ קוֹלָהּ זָע לִפְרָקִים.

לוּנְטְ הִבִּיט בָּהּ וְרָאָה דְמָעוֹת קְטַנּוֹת

מְאִירוֹת כְּחֻלּוֹת, כּוֹכְבֵי אוֹר בַּמַּיִם,

וּמוּצַף גַּל שֶׁל רַחֲמִים לְחָצָהּ אֵלָיו

וְהֶחֱלִיק שַׂעֲרָהּ, נִשֵּׁק דִּמְעוֹתֶיהָ:

“רַק שָׁנָה אַחַת, אֶבִּי, שָׁנָה אַחַת”.

וּמֵחַוָּה סְמוּכָה בָא הֵד שִׁיר בַּלַּיְלָה,

שִׁיר פָּשׁוּט מְאֹד אַךְ אַלְפֵי לִבּוֹת הִצִּית

וְאַלְפֵי מְתִים בְּקֶצֶב אֶחָד הִצְעִיד:

"אֲנַקֵּר אֶת כָּל הָר וְגִבְעָה,

כָּל נָהָר, כָּל יְאוֹר אַחֲרִיבָה,

אֲנִי לְקַלִּיפוֹרְנִיָּה, שׁוֹשַׁנָּה, אַל בְּכִי!

הוֹי, שׁוֹשַׁנָּה, אַל נָא תִבְכִּי לִי,

אֲנִי לְקַלִּיפוֹרְנִיָּה וְקַתְרוֹס עַל בִּרְכִּי".

מֵחַלּוֹן הָעֲלִיָּה פָּרְצָה בְּכִיָּה.

כֶּלֶב רָחוֹק נָבַח. הַס! מִי צוֹעֵד שָׁם?

הַזָּקֵן בָּא. הֵם פִּנּוּ מָקוֹם לוֹ.

רֶגַע יָשַׁב שְׁחוֹחַ. אָז אֶת רֹאשׁוֹ הֵרִים:

"הַשִּׁירִים שֶׁל הַנֹּעַר שְׁנָת לֹא יִתְּנוּ.

פַּעֲמַיִם כְּבָר אֲמֵרִיקָה נֵעוֹרָה

בְּאִי־מְנוּחָה פִּתְאֹם. הִנֵּה הִיא שׁוֹכֶבֶת,

וְעַל צִדָּהּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב – הָרִים, בְּקָעוֹת,

עוֹלָם גָּדוֹל סָגוּר עוֹד וּמְלֵא תַעֲלוּמָה,

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּם שׁוֹקֵט לְיַד תַּעֲלוּמָה?

מִתְפָּרֵץ אֵיפוֹא לֵב הָאִישׁ לִפְרָקִים,

וְיָד וָרֶגֶל זָזוֹת קְצָת לַמֶּרְחָק.

וְאוּלַי לֵב הָאִישׁ כְּלֵב הַיָּם

וְאֵין לָדַעַת מַה־צֵּרוּף סַהַר וְסַעַר

יְחוֹלֵל אֶת הַתְּסִיסוֹת שָׁם בָּעֹמֶק.

פַּעֲמַיִם כָּךְ, וְאַחַת הִיא הַשִּׁירָה.

אוֹהַיּוֹ קֹדֶם, אַחֲרֵי כֵן מִיזוּרִי,

וְעַתָּה קַלִּיפוֹרְנִיָּה הַזְּהָבִית.

וְתָמִיד חַבְלֵי־עֹז אֶת לִבִּי מָשְׁכוּ,

וַחֲבָל! נִשְׁאַרְתִּי. רֵעַי כֻּלָּם עָזְבוּ.

וַאֲנִי? לֹא אֵדַע לָמָּה. אוּלַי אִשְׁתִּי

הַמְהַלְּכָה עַל מִשְׁעַנְתָּהּ. אוּלַי דָּמִי,

דַּם דּוֹרוֹת שֶׁל נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה הַשָּׁרָה

שִׁיר־עֶרֶשׂ אֶל הַלֵּב הַמִּתְגַּעְגֵּעַ,

וּקְרָנָיו שֶׁל הַצְּבִי הַצָּעִיר תִּקְשֹׁר

לְמוֹט תָּקוּעַ מֵאֲחוֹרֵי בַּיִת

עַד יִקְהֶה בָן חוּשׁ־גִּיל שֶׁל שְׁרִיקַת רוּחוֹת

וְרֶגֶל תִּשְׁמַן וּמְעוּף־הוֹד יִשָּׁכַח,

רַק עֵינָיו זוֹכְרוֹת מָה, וּמְלֵאוֹת יָגוֹן

מִחוּץ לַגָּדֵר הַרְחֵק תִּסְתַּכֵּלְנָה.

הֵם הָלְכוּ, רֵעַי, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי,

וְהַבִּיטוּ בִי: מְכֻוָץ, מֻקְטָן, מְיֻבָּשׁ.

אָנֹכִי מַאֲזִין הֶמְיַת לִבְּךָ, עֶזְרָא.

עִם שְׁקִיעָה יִפְקְדוּנוּ גּוּשֵׁי חַיִּים

שֶׁלֹּא חָיִינוּ עַד הַשַּׁחַק כֻּלּוֹ

מִצַּעַר יִבְעַר. יֵלֵךְ, אֶבִּי, יֵלֵךְ".

הוּא הֵשַׁח רֹאשׁוֹ. הַס! הַסּוּס הַמְנַמְנֵם

עוֹד רָקַע בְּרַגְלוֹ: לְכִי, אֲדָמָה, לֵכִי!

כּוֹכָבִים לָהֲטוּ וְרוּחַ נָשַׁב,

טַל הֵחֵל עוֹלֶה וְהַזָּקֵן רָעַד,

וּשְׁלָשְׁתָּם הָלְכוּ שׁוֹתְקִים אֶל הַבַּיִת.

II.    🔗

כִּזְרָמִים תְּפָסָם רוּחַ עֹז וְנִפְּצָם

לִרְסִיסֵי רְסִיסִים הַמִּתְרוֹצְצִים

וְעָפִים זָרִים זֶה לָזֶה, כַּךְ נִשְׂאוּ

מִשְּׁלשֶׁת הָעֲבָרִים מְתִים עַל מְתִים:

הַלָּלוּ בְּסוּס וְרוֹבֶה וּצְרֹר כַּסְפָּם

בַּתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה לִקְנוֹת צָרְכָּם,

וְהַלָּלוּ כְבָר בַּעֲגָלוֹת סְפוּנוֹת צְחוֹרוֹת

בִּשְׁוָרִים, פָּרוֹת חוֹלְבוֹת, וְכָל הַכְּבוּדָה.

וְסוּס עִם סוּס הִתְחָרָה, גַּלְגַּל אֶחָד

הִשְׁתָּרְבֵּב תּוֹךְ הַשֵּׁנִי עַד לְמַגְּרוֹ

וְהָלְאָה רָץ וְשׁוֹט אָרֹךְ הָצְלַף עַזּוֹת,

וּשְׂחוֹק רָם גָּלַשׁ עַל עֲגָלָה פְרוּקָה. –

צֹאן־אָדָם יוֹדְעִים לִהְיוֹת זְאֵבִים,

עַד פַּחַד פּוֹרֵשׂ כַּנְפֵי שְׁחוֹר עַל רֹאשָׁם,

אָז חוֹזְרִים זְאֵבֵי־אָדָם לִהְיוֹת צֹאן.

מֵעֲבָרִים שְׁלשָׁה – עַד עִיר אִינְדֶּפֶּנְדֶּנְס

עַל גְּדוֹת מִיזוּרִי, נָהָר עָכוּר עַצְלָן,

אַסְקוּפָה לַחָה לַעֲרָבוֹת גְּדוֹלוֹת

מִשְׂתָּרְעוֹת לְרֹחַב אַלְפֵי מִיל בְּלִי יִשּׁוּב

רַק עֶדְרֵי שׁוֹר הַבָּר שָׁם שָׁטִים רוֹעִים,

וְעָף חֵץ הֹדִּי, פְּרָקִים גַּם גַּרְזִנּוֹ.

בְּעִיר זוּ חָדְלָה מְרוּצַת הַהֲמוֹנִים

אֲנָשִׁים חִכּוּ זֶה לָזֶה, הִתְוַדְּעוּ,

וּבָחֲרוּ לִמְדִינַת־נוּדָם פְּקִידִים

וְקָנוּ צָרְכָּם, מָכְרוּ עֹדֶף מַשָּׂא,

לְגִימָה גְדוֹלָה וַחֲרִיפָה לָגְמוּ,

וּמִשְׁכְּנוּ בִמְחִירָהּ כִּתְבֵי־קָדְשָׁם

שֶׁלָּקְחוּ אִתָּם צֵידַת־יָהּ לַדָּרֶךְ;

וּבֹקֶר אֶחָד – עוֹד לֹא הָיָה בֹקֶר –

הִתְחִילוּ הָעֲגָלוֹת לְהִתְמַתַּח

כְּנָחָשׁ לָבָן אָרֹךְ רַב־טַבָּעוֹת.

וְעֶזְרָא לוּנְטְ, רָם קוֹמָה, מָאֳרַךְ פָּנִים,

וּפֶרַע שַׂעֲרוֹ כְּטַס צִפֳּרִים חוּמוֹת –

עוֹד קָט וְתִתְעוֹפֵפְנָה לְכָל הָרוּחוֹת

וְנִשְׁאֲרָה כָל הַגֻּלְגֹּלֶת קָרְחָה –

וְהָדוּר בִּלְבוּשׁ־קְרָב חֲלוּד כַּפְתּוֹרִים

בִּגְלָלָם נִבְחַר לִהְיוֹת פְּקִיד הַמָּגֵן,

עַל מַעֲלַת בֵּית מַרְזֵחַ עָמַד גֵּא

וּבְלִבּו גִיל הַדֶּרֶךְ וְהַדְּרוֹר

וְקִשְׁרֵי־תְמוֹל נִתָּקִים וּמִפְעָלִים

מְחַכִּים שָׁם בֵין אֹפֶק לְמִשְׁנֵהוּ.

וּפִיּוֹת וְעֵינַיִם צָרְחוּ לוֹ

מֵחוֹרֵי הָעֲגָלוֹת: מַה־לְּךָ, לוּנְטְ?

הַשֶּׁמֶשׁ עָלָה כְבָר. תֵּן אוֹת, תֵּן אוֹת!

הוּא חִיֵּךְ, הִרְגִּישׁ עֶרְכּוֹ. פִּתְאֹם קָפַץ

וְהַמַּסָּע הֵחֵל תַּחַת אֵד זְהַבְהַב;

וַיְהִי אָז כְּמוֹ עֵת סְפִינָה תֵצֵא נְמָלָהּ

וְשָׁעוֹת־שָׁעוֹת מְלַוָּהּ בִּטְחוֹן־קַרְקַע

וְחֶדְוַת־חַג קוֹרֶנֶת עַל כָּל פָּנִים,

וְהִנֵּה נִדְנוּד קַל שֶׁל דָּפְנֵי סְפִינָה

וְצֵל שֶׁל פַּחַד יַךְ הָאוֹר הַחֲגִיגִי

וּבְרַעַד סָח הַלֵּב: עַד כַּאן הַפְּרוֹזְדוֹר,

מִכַּאן טְרַקְלִינוֹ שֶׁל הַיָּם הַגָּדוֹל.

וְיָמִים רַבִּים בָּעֲרָבוֹת עָבְרוּ.

כָּל יוֹם לַאֲחוֹרָיו הִשְׁלִיךְ דֶּרֶךְ־חֻקּוֹ.

הָעֵשֶׂב הָיָה טוֹב לַבְּעִיר וְדָשֵׁן,

וְדֵי צֵידָה לָאֲנָשִׁים, וְרוֹבֶּרְט לִי

מֵאַלַּבַּמָּה, בָּחוּר כְּחֹל־עֵינַיִם

וּזְקַנְקַן־יֵשׁוּ לוֹ – הוּא נִקְרָא זְקַנְקַן –

וְרוֹבֶה־תָמִיד מֻדְבָּק לוֹ עַל שִׁכְמוֹ,

הַצַּיָּד שֶׁבַּחֲבוּרָה הָיָה. יֵשׁ

וְחָמַק עִם חֲבֵרָיו לְיוֹם אוֹ יָמִים

וּבְשׁוּבָם הָיוּ הֵם וְרִכְשָׁם מְכֻסִּים

אַרְנָבוֹת, אַוְזֵי־בָּר, אַיָּלִים, דֻּבִּים

כְּאִלּוּ כָּל זְנֵי עוֹף וְחַיְתוֹ יַעַר

מֵרֹם עֲלֵיהֶם נָפְלוּ וְנָפְחוּ רוּחָם.

פַּעַם נִשְׁמַע פִּתְאֹם רַעַם מַחֲרִישׁ אֹזֶן

כְּמוֹ הַרְבֵּה מַקְלוֹת הִכּוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת

עַל עוֹרוֹת תֻּפִּים, וְקוֹל הַתִּפּוּף הָלַךְ

וְהִתְקָרֵב וְהִתְחַזֵּק, וְהַסּוּסִים

הִתְמַשְּׁכוּ מִמּוֹסֵרוֹת, קָפְצוּ עָל

עַד לַהֲפֹךְ הָעֲגָלוֹת אֲחוֹרַנִּית;

וְעֵינֵי מְתִים הִתְעַגְּלוּ מִבֶּהָלָה.

מֵהֶם רַבִּים לֹא לִמּוּדֵי מְקוֹמוֹת אֵלֶּה

שֶׁחָרְדוּ מַה־זֶּה תִשְׁמֹר הָעֲרָבָה

לְשָׁלְחוֹ עַתָּה בָם וּלְבַלְּעָם כָּלִיל;

וְרַבִּים יָדְעוּ קוֹל זֶה מְבַשֵּׂר צֵידָה,

אַךְ אִם לִקְרָאתָם צַיִד זֶה יֵט שְׁבִילוֹ

לְמִרְמָס יִהְיוּ אִישׁ ובְעִיר וַעֲגָלָה.

שׁוּר! הִנֵּה שָׁם הַמְתוֹפְפִים בֶּחָיִל:

גְּדוּדֵי עִנְקֵי שׁוֹרֵי בָּר, חֲטוֹטְרוֹתֵיהֶם

מִתְרוֹמְמוֹת וְנוֹפְלוֹת גַּל עַל גָּל,

מֵרָחוֹק חוֹצִים אֶת נְתִיב הַנּוֹסְעִים.

הִתְכּוֹנְנוּ הָרוֹבִים. נָבַח אֶחָד,

חִישׁ שָׁמְעוּ וַיִּתְנַבְּחוּ גַּם אֲחֵרִים.

הָעֵדֶר נָס בְּהַשְׁאִירוֹ אֶת חֲלָלָיו,

וְקוֹל תִּפּוּפוֹ רָפָה, אַךְ רְאֵה!

שָׁם בַּגִּבְעָה תִּינוֹק־יַחְמוּר נִשְׁאַר חַי,

וַעֲזוּב הָאֵם הוּא נָבוֹךְ וּמִתְלַבֵּט.

– “יְרוּ, גִבּוֹרֵי צַיִד!” – “לֹא, הַמְתִּינוּ”.

רִגְעֵי מִסְפָּר עָבְרוּ וְהָאֵם, חֲרֵדָה

מַבֶּטֶת כֹּה וָכֹה, לְיַלְדָהּ שָׁבָה.

אֵשׁ שֻׁלְּחָה שׁוּב וְנָפְלוּ אֵם עַל יָלֶד.

אָז פָּשְׁטוּ אִישׁ וְאִשָּׁה עַל הַפְּגָרִים,

הִפְשִׁיטוּם, נִתְּחוּ פַּסִּים לְיַבְּשָׁם הֵיטֵב.

הַסּוּסִים שָׁקְטוּ, הַשַּׁיָּרָה זָזָה,

וְכֵרָה גְדוֹלָה שֶׁל צְלִי שׁוֹר־בָּר חִכְּתָה,

וְצֵידָה רַבָּה נִצְרְרָה לַדָּרֶךְ.

בָּעֶרֶב מִשֶּׁשָּׁקְעָה אֵשׁ הַמַּעֲרָב,

הִשְׁמִיעָה הַחֲצוֹצְרָה תְקִיעַת מְנוּחָה,

וְטוּר עֲגָלוֹת הֵחֵל לְהִתְעַגֵּל,

עַד נִהְיָה מַעְגָּל־מִבְצָר לְכָל הַבְּהֵמָה

לָנוּחַ מְקוֹם יַד־זָר בַּלֵּיל לֹא תָבוֹא.

מִחוּץ לַחוּג עַל מַרְבַד הָעֲרָבָה,

סְעוּדַת בָּשָׂר מְיֻבָּשׁ אוֹ צְלִי אֵשׁ

וּמַאֲפֵה פוֹל וְקָפֶה חָזָק תֻּקְנָה,

עַד כִּבְדֵי־כֶרֶס נוֹסְעִים הִשְׁתַּטָּחוּ,

וְהוּבְאוּ בּוּלֵי עֵץ, וּמְדוּרָה עָלְתָה,

וְהַזָּקֵן שַׂר הַצֵּידָה, תּוֹמַס לוֹגַן,

הִשְׁכִּיחָם כֹּבֶד כְּרֵסָם בְּסִפּוּרִים.

הוּא הָיָה רָם, עֲנָק רְחַב הַגָּרֶם.

וּפָנָיו גְּדוֹלִים שְׁחֻמִּים: מִכּוֹבָעוֹ,

רְחַב־שׁוּלַיִם, נִמְתַּח קַו קָדִימָה

עַל רָמַת מִצְחוֹ עַד לְאֶמְצַע חָטְמוֹ

וְשָׁם הַקַּו הִתְחָרֵט, נָסוֹג אָחוֹר

עַד קְצֵה הַסַּנְטֵר, זָקָן קָט שָׁם נֶחְבָּא.

וּבְשָׁקְעוֹ סְגוּר־עֵינַיִם בְּזִכְרוֹנוֹתָיו,

וּשְׂפָתָיו דַּקּוֹת עִקְּשׁוֹת, הָיוּ פָנָיו

כֵּף אַדִּיר עַתִּיק מְסֻגָּר, מוּרָם עָל

וְחוֹרְשָׁה כֵהָה שֶׁל אַלּוֹנִים תַּחְתָּיו.

לְתוֹךְ חוֹרְשָׁה זוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הִכְנִיס

וְקוֹל רָחוֹק אָפֵל בָּא מִמַּעֲבֵה כֵף

עַל חַיָּיו שֶׁל אִישׁ זֶה עֲשִׁיר נִסְיוֹנוֹת

שֶׁחָצַב כּל הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ חֲלוּצִים

מִדֵּי קָפְצָם לַחֲטֹף נֵתַח־מַעֲרָב חָדָשׁ,

שֶׁחָדַר יַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית וְהִשְׁמִיעַ

שִׁיר גַּרְזֶן רִאשׁוֹן בּוֹנֶה אָהֳלֵי אָדָם, –

עַל פְּגִישׁוֹת עִם חֶזְיוֹנוֹת טֶבַע קָשִׁים,

עִם חַיּוֹת, פִּרְאֵי־שְׁבָטִים, גַּם עִם עֵצִים

אֶת דַּרְכָּם סִלְּפוּ וְלֹא נָפְלוּ מְקוֹם

מְשָׁכָם לִנְפֹּל. חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ סִפֵּר

וּסְבִיבוֹ רָאשִׁים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ

וּמִמְּדִינוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לָאַטְלַנְטִי:

עַרְמוֹנִיִּים צְהֻבִּים וּשְׁחַרְחָרִים,

סְגַלְגַלִּים וּמָאֳרָכִים וּמָרְחָבִים;

מֵהֶם עֲנֻגֵּי תַּרְבּוּת, דַּבְּרָה אִתָּם

עַל כַּנְפֵי שֶׁלִּי וְעַל אוֹר אַפַּלְטוֹן,

וּמֵהֶם כֹּה פִרְאֵי־חָזוּת עַד אִם תַּעֲבֹר

בַּלֵּיל עֲלֵיהֶם דַּם עוֹרְקֶיךָ יִקְרשׁ.

וְאֵי מִשָּׁם בָּא קוֹל: "נָא סַפֵּר לָנוּ

עַל קַלִּיפוֹרְנִיָּה". הַכֵּף אֶת עֵינָיו פָּקַח

וְהִבִּיט סְבִיבוֹ בִּצְחוֹק קַל וְהִתְחִיל:

"מֵאוֹת שָׁנִים טֶרֶם סוּטֶר רַב קַרְקָעוֹת

וּמְפַקְּחוֹ מַרְשַׁל מָצְאוּ קִטְנִית פָּז

עַל יַד הַ“נָּהָר הָאֲמֵרִיקַנִּי”,

כְּבָר יָדְעוּ הַסְּפָרַדִּים חֶמְדַת אֶרֶץ זוּ,

וְקוֹרְטֶז שׁוֹדֵד אוֹצְרוֹת מוֹנְטֶזוּמָה

כְּבָר יָדַע כִּי בַצָּפוֹן יַךְ הַלֵּב

שֶׁל כָּל עוֹרְקֵי זָהָב נִגְלוּ בָאֲדָמָה

מִתְּקוּפַת מִקְדַּשׁ־שְׁלֹמֹה וְעַד עָתָּה.

וְכָמְרֵי סְפָרַד, שֻׁלְּחוּ שָׁם לָטַעַת

בֵּין הֹדִּים תּוֹרַת אֱמֶת, שָׁמְעוּ שִׂיחוֹת

עַל אֶלְדּוֹרַדּוֹ וְעַל קַלָּפִיָּה –

הַמַּלְכָּה נָתְנָה שְׁמָהּ לְכָל הַמְּדִינָה".

הוּא הִפְשִׁיל אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ, עָצַם עֵינָיו

וְקוֹל רָחוֹק גָּח מִתּוֹךְ עֲבִי הַכֵּף:

"אָז הָיְתָה שָׁם מְדִינָה כֻלָּהּ נָשִׁים

אַמִּיצוֹת גֵּו וְרוּחַ וּמְאֹד נָאוֹת,

אַךְ קַלָּפִיָּה עָלְתָה עַל כֻּלָּנָה.

הִיא הִדְבִּירָה תַחַת רַגְלָהּ שְׁבָטִים רַבִּים

וּלְעַמִּים שׁוֹנִים מַעְיְנוֹת־פָּז הִזִּילָה,

וְהִיא שֶׁתָּמְכָה גְּדוּדֵי אִי־מַאֲמִינִים

בְּרִיבָם עַל יַד קוּשְׁטָה עִם הַנּוֹצְרִים.

כָּל כְּלֵי מִלְחַמְתָּה צֻפּוּ זָהָב טָהוֹר

וּבְצֵאתָם לִקְרַאת קְרָב לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,

אָז בְּנֵי הָאוֹיֵב – וְחֹק לָהּ אֶחָד הָיָה

לַהֲרֹג כָּל גֶּבֶר נָפַל אֶל תּוֹךְ שִׁבְיָהּ –

בְּרָצוֹן הָלְכוּ שְׁבִי לְמַעַן הַבֵּט

אַךְ רֶגַע קָט עָלֶיהָ וְאָז לָמוּת.

כֹּה יָפְתָה זוּ הַמַּלְכָּה קַלָּפִיָּה ".

הוּא שָׁתַק רֶגַע. "אַךְ לֹא רַבַּת אָרְכָה

מַמְלֶכֶת נָשִׁים זוּ. וְשָׁנִים עָבְרוּ

וּמֶלֶךְ קָם, לוֹ קָרְאוּ אֶלְדּוֹרַדּוֹ.

מִדֵּי בֹקֶר מָשְׁחוּ שָׂרָיו גֵּווֹ שֶׁמֶן

וְאַחַר זָרוּ עָלָיו אַבְקַת זָהָב;

וְעֶרֶב עֵת הַמַּעֲרָב הֵחֵל בּוֹעֵר,

לִבְרֵכַת־קֹדֶשׁ הָלַךְ הוּא וְשָׂרָיו,

וְאַבְנֵי־חֵן יְקָרוֹת זָרַק תּוֹכָהּ,

וּלְאַט לְאַט – תִּזְמֹרֶת חֶרֶשׁ נִגְּנָה –

בְּמֵי הַקֹּדֶשׁ יָרַד טָבַל עָלָה

וְאַבְקַת זָהָבוֹ עַל תַּחְתִּיתָם הִשְׁאִיר".

אֵי־מִי שָׁאַל: “הַאִם יוֹדְעִים מְקוֹם הַבְּרֵכָה?”

"לֹא, אֵין יוֹדֵעַ. מְסַפְּרִים אֶחָד צָעִיר

אֶת בֵּיתוֹ עָזַב לְחַפֵּשׂ אֶת הַבְּרֵכָה;

וְעֵת חָלְפָה שָׁנָה אַחַת, שָׁב לְבֵיתוֹ

וּמְאוּם לֹא שָׂח וְשַׂעֲרוֹ הָפַךְ לָבָן".

וּכְטוֹב לֵב הַבַּחוּרִים בְּצֵידָתָם

וּבִנְסִיעָה מִתְקַדֶּמֶת לְלֹא פֶגַע,

הִתְפָּרְצוּ מְחוֹלוֹת עַל־פְּנֵי הָעֲרָבָה

לְלִוְיַת צְלִילֵי־קַתְרוֹס רוֹעֲדִים

וְלְעִפְעוּף כּוֹכְבֵי רוֹם שֶׁסָּקְרוּ תְּמֵהִים.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר בַּת שַׂר־הַצֵּידָה, לוֹלָה,

בִּיעָף אֶל בֵּין הַמְחוֹלְלִים חָדָרָה.

עוֹד צְעִירָה הָיְתָה, דַּקַּת הַכְּתֵפַיִם,

שַׂעֲרָהּ גַּלֵּי־שְׁחוֹר, כַּדּוּרֵי־שְׁחוֹר עֵינֶיהָ,

וּפָנֶיהָ חִוְרִים שׁוֹפְעִים אֶל הַסַּנְטֵר;

וְעֵת הִתְהַרְהֲרָה וַתַּפְשֵׁל רֹאשָׁהּ

וּבְרַעַד אַפֶּיהָ צָפְתָה לַמֶּרְחַקִּים,

כֹּה דָמְתָה אָז לְעֹפֶר פֶּרֶא עָנֹג.

כִּמְעַט עוֹד יַלְדָה הָיְתָה, רִפְיוֹן עָדִין,

וּבְרִפְיוֹנָהּ שָׁלְטָה עַל הַגְּבָרִים עֵת

לִגְבוּרָה קָרְאָה וּלְהַעְפָּלָה עַזָּה.

הֵם פִּנּוּ מָקוֹם לָהּ וְהֵחֵלָּה רוֹקְדָה,

שְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ נִפְרַע, שְׁחוֹר עֵינֶיהָ הִבְרִיק,

וְחִישׁ הִסְתּוֹבְבָה בִּנְקֻדָּה אַחַת

עַל רָאשֵׁי הָאֶצְבָּעוֹת וּבְלִי הֶרֶף

וּבִזְרוֹעוֹת דַּקּוֹת שְׁלוּחוֹת לָעֲבָרִים

כְּמוֹ בִּקְּשָׁה לְהִתְבָּרֵג לְתוֹךְ אֲדָמָה

לִצְנֹחַ וּלְהִסְתַּתֵּר שָׁם, אוֹ אוּלַי

לָצֵאת לַמֶּרְחָב, לַחְרֹג וּלְהִשְׁתַּחְרֵר

מִכַּף יָד מוֹשַׁכְתָּהּ מַטָה בָאֲדָמָה.

וּמִסָּבִיב פְּעוּרֵי־פֶה הַגְּבָרִים: מִי הִיא?

מַה־פֵּשֶׁר סַעֲרָהּ זֶה. מַה־מַּכְאוֹב שָׁנוּן

תּוֹךְ נַפְשָׁה נִקְלַע שֶׁהַגֵּו הַצָּעִיר

מְפַרְכֵּס, מְפַרְפֵּר לְהִתְנַעֵר מֶנּוּ?

הֲצַעַר פְּרָטִי הוּא וְכָמוּס עִמָּהּ,

אוֹ צַעַר מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת בַּעֲיָרָתָהּ

מְקוֹם הַנָּהָר הַטּוֹב מִיזוּרִי עוֹבֵר

וְחוֹתֵךְ אֶת הַדַּלּוּת מֵהִתְפַּשֵּׁט

אוֹ מֵצִיף מִתּוֹךְ רַחֲמִים בִּקְתּוֹת־עֹנִי

וְנוֹשֵׂא אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן עַל רַפְסוֹדוֹת

וּמְשׁוֹבֵב לְפָחוֹת נַפְשָׁם שֶׁל הַיְּלָדִים

בַּחֲזוֹן אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת לַמֶּרְחַקִּים?

חִישׁ חִישׁ הִסְתּוֹבְבָה כְּסַעַר עוֹמֵד,

וְכָל הַלְּבָבוֹת דָּפְקוּ עַד הִתְפַּקַּע.

מֶרְחַקִּים, שַׁחַק, אֶרֶץ – הַכֹּל נָמוֹג.

הִיא כָּל הַיֵּשׁ, הֲוָיָה מִסְתַּחְרֶרֶת

כֹּה מַהֵר עַד עוֹד קָט גַּם הִיא לֹא תִהְיֶה!

וּפִתְאֹם נִפְסַק הַכֹּל, חָטְפָה קַתְרוֹס

וְהֵחֵלָּה פּוֹרְטָה, וּמִכָּל הֶחָזוֹת

הִבְקִיעַ שִׁיר־הַתְּקוּפָה מַצִּית לִבּוֹת:

הוֹי שׁוֹשַׁנָּה אַל נָא תִבְכִּי לִי –

וְכוֹכְבֵי מָרוֹם עִפְעֲפוּ מִתְפַּלְּאִים,

וּמֵחֶשְׁכַת לַיְלָה עֵינֵי אֵשׁ יְרוֹקָה

הִסְתַּכְּלוּ תְמֵהוֹת: מִי הֵם הַמַּחֲרִידִים

תַּרְדֵּמַת עַרְבוֹת־עַד?

הַס! אֵלָה כֵּהָה

בְּתוֹךְ לַהֲקַת נָמִים תַּחַת כִּפַּת שַׁחַק

דֹּם יוֹשְׁבָה עַל בִּרְכֶּיהָ, וּשְׁחוֹר שַׂעֲרָהּ

אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה עַד קְצוֹתָיו מְכַסֶּה:

עֲלוּ עֲלוּ הֲגִיגִים מִמַּעֲמַקִּים,

עֵין אִישׁ לֹא תִרְאֶה, כּוֹכַב־רוֹם לֹא יֵדַע – –

הָהּ אֶבִּי אָשׁוּב אָשׁוּב. אוּלָם לָמָּה

אַתְּ נְסוֹגָה עִם הַיֶּלֶד בָּאֲפֵלָה? – –

כַּךְ, הָלְאָה, הָלְאָה, סַעֲרִי! אוּלָם אָנָה?

וּמֵרְחוֹקֵי הָרִים עָנָן אָפֵל בָּא

עִם עֵינֵי פָז נוֹרָאוֹת. – –

הַבִּיטִי! יַחְמוּר קָט וָרַךְ תָּפַשְׂתִּי

רַק לָךְ, רַק לָךְ – –

מִכָּל הָעֲבָרִים

אֵלַיִךְ, קַלָּפִיָּה;

רַק מַבָּט אֶחָד,

וּבוֹאִי מִיתַת־זָהָב. – –

וְהַס, רַק פַּרְסוֹת סוּס בְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל

וְצַעֲדֵי שׁוֹמֵר כֹּה וָכֹה יִתְהַלֵּךְ

וְקוֹל זְאֵב עֶרֶב שֶׁבִּילֵל יִשְׁתַּפֵּךְ.

III.    🔗

עִם יֶרַח אָב בָּא קֵצֶה לָעֲרָבוֹת.

הֵחֵלּוּ סוּסִים נוֹשְׁמִים כְּבֵדוֹת, מוֹשְׁכִים

אֶל עָל, אֶל מְרוֹמֵי “הַרְרֵי הַסְּלָעִים”,

אֶל לוּזָהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַגְּדוֹלָה,

עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת חוֹרְקוֹת עַד הִשָּׁבֵר.

בַּמַּחֲנֶה קָמָה תְּלוּנָה: עִנְקֵי סְלָעִים,

וְאַחֲרֵי כֵן חַרְבוֹנֵי מִדְבָּר נוֹרָא.

וְאַחֲרֵי כֵן עַל מִפְתַּן קַלִּיפוֹרְנִיָּה

מִזְדַּקֵּר רֶכֶס קָטָן – הַסִּיֵּרָה –

בַּת־חֹרֶף מְנַסָּה שָׁם לָצֵאת רִאשׁוֹנָה

בִּמְחוֹלֶיהָ הַלְּבַנְבַנִּים וּלְהִתְפָּרֵק

צְעִיפֶיהָ אֶחָד אֶחָד עַד אֵין סוֹף

עַד הַשְׁווֹת הַגֵּאָיוֹת לִמְרוֹם הָרִים.

וְשָׁם עַל סַף הַסּוֹף דַּרְכֵּנוּ יֹאבַד

וּכְדוֹנֶר וְסִיעָתוֹ שָׁם נִקָּבֵר.

נָשׁוּבָה עַתָּה וּבַפַּעַם הַבָּאָה

נְמַהֵר צֵאת וְנַקְדִּים בּוֹא. כַּךְ טָעַן

אִישׁ אֶחָד שְׁמַנְמַן, גּוּץ, כְּדַג־הַחֶמְאָה,

וְרֹאשׁוֹ כַּדּוּר עָגֹל מַבְהִיק־קָרְחָה,

וּמִתּוֹךְ פִּימַת מִצְחוֹ וְלִסְתוֹתָיו

מְפַרְכְּסוֹת לָצֵאת קְטַנְטַנּוֹת עֵינָיו.

חַיֶּיךָ שֶׁחָנוּת לוֹ בָּעֲיָרָה,

וְאִשְׁתּוֹ הִשְׁאִיר לִהְיוֹת הַתַּגֶּרֶת

וְעַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ הוּא עַל שְׁתֵּיהֶן.

וְהֶגְיוֹן דְּבָרָיו לָכַד לִבּוֹת שׁוֹמְעָיו

שֶׁרָמְזוּ כִּי גַם הֹדִים יֵשׁ מִסָּבִיב.

וַתְּהִי הַמְרִידָה, רָעַם קוֹל: נָשׁוּבָה!

אָז קָפְצָה לוֹלָה חִישׁ עַל מוֹט עֲגָלָה,

וּכְמַלְאָךְ מְיַסֵּר וּמוֹכִיחַ עָמְדָה

וְעֵינֶיהָ יָרוּ בְּרָקִים לָעֲבָרִים:

"אַךְ שְׁפַנִּים אַתֶּם, צַעַד־צֵל יַפְחִידְכֶם;

אַךְ תַּרְנְגוֹלִים אַתֶּם, רִשְׁרוּשׁ קַל

וְעוּף לְכָל הָרוּחוֹת! אֵי הָרֹאשׁ

כְּבִצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל יַחֲזִיק בִּתְשׁוּקָתוֹ,

הַלֵּב הַנּוֹעֵל שְׁעָרָיו: בּוֹאוּ אֵימִים!

הַשֶּׁכֶם לִמְשֹׁךְ עֹל כָּל עוֹד יֵשׁ חַיִּים

עַד סוֹף הַדֶּרֶךְ, עַד עֲפַר הַזָּהָב!

לֹא, רְצוֹנְכֶם לָשׁוּב? שׁוּבוּ, שְׁפַנִּים, עָתָּה.

אַךְ אִם תִּשָּׁאֲרוּ וְאַחֲרֵי זְמָן

שׁוּב קוֹל מִתְאוֹנְנִים תָּרִימוּ, אֶחְטֹף

קְנֵה־רוֹבֶה קָרוֹב, אֶלְחַץ אֶת עַקְרַבּוֹ,

וְקוֹלְכֶם נֵצַח אַפְסִיק."

עֶזְרָא לוּנְטְ

עַל סוּסוֹ רָכַב. הִרְהֵר עַל הַמְּאוֹרָע

וְעַל מַלְאָךְ מְיַסֵּר זֶה, וְאוּלָם – צָדְקוּ.

לֹא אַחַת רָאָה הָעֲקֵבִים כַּאן.

הוּא לֵב לֹא שָׂם עַד כֹּה, כִּי תָמִיד לִוּוּ

עִקְּבוֹת סְיָחִים אֶת חֲרִיצֵי יִתְדוֹת אָהֳלִים;

וְעֵת אִשָּׁה מְלַוָּה, לֵב הַהֹדִּי שָׁלוֹם.

וּבְכָל זֹאת דִּבְרֵי הֹדִּי מֶכְּסִיקַנִּי –

כֹּה נֶחְמָד גֵּווֹ, כֻּלּוֹ מוּצַק אָרָד –

בְּמֹחוֹ עָלוּ: "אִם גַּם כַּאן תְּנַצְּחוּ,

אָז בַּדֶּרֶךְ בָּעֲרָבוֹת יַעַמְדוּ אַחַי

וּבְחִצֵּי רַעַל וְעֵינַיִם רוֹאוֹת סוֹפָן

יְקַדְּמוּ אֶת כָּל צַעַדְכֶם. טוֹב הִזָּהֵר

מֵעָם שֶׁשִּׁיר הַקְּרָב וְשִׁיר הַמָּוֶת

כְּאֶחָד יָשִׁיר". חִיל קַר עָבַר גֵּווֹ

וְרָכַב הָלְאָה, אַךְ לִפְרָקִים גָּחַן

לִבְחֹן הַקַּרְקַע הֵיטֵב, פִּתְאֹם קָפַץ

וּבְדָרְבַן־עַשְׁתּוֹ לָחַץ, עַד הַסּוּס

עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הִזְדַקֵּף,

וְעוּף תּוֹךְ תִּימְרוֹת אָבָק! זְמַן־מָה עָף

עַד צָנַח מֵעַל סוּסוֹ, הָלַךְ רַגְלִי

מִתְחַקֶּה עַל כָּל עֵשֶׂב כָּפוּף; אָז

הִתְמַתַּח, זָחַל, רָאָה נוֹצוֹת צְבוּעוֹת

מֵעֵבֶר הָר מִזְדַקְּרוֹת, הֵסֵב דַּרְכּוֹ

וְזָחַל סְחוֹר־סְחוֹר, עַד מִמֶּרְחַק־צְדָדִין

אֶת הַכֹּל סָקַר, וְאָז כְּדֶרֶךְ לֶכְתּוֹ

כֵּן לַמַּחֲנֶה שָׁב. מַה־קָּרָה? הָעֲגָלוֹת

בְּמַעֲגָל הוּשְׂמוּ, וְהַבְּעִיר בְּתוֹכוֹ,

וְרַבָּה שָׁם הַתְּכוּנָה. מַה־זֶּה קָרָה?

אַךְ אִישׁ לֹא שָׁעָה אֵלָיו – רוֹבִים חֻלְּקוּ,

אִשָּׁה עָמְדָה קְפוּאַת פַּחַד. שָׁם אַחֶרֶת

עִם יֶלֶד קָטָן טִפְּסָה עַל עֲגָלָה

לִמְקוֹם שָׁם כָּל הַמִּקְנֶה הָפְקַד. “מַה־זֶּה?”

וְהַפַּעַם רָעַם לוּנְטְ. עָנַתּוּ לוֹלָה

בְּשֶׁצֶף־אַף: "מְקוֹמְךָ יָרַשׁ ‘זְקַנְקַן’.

הַהֹדִּים לֹא רְחוֹקִים. לֹא יָכֹלְנוּ

לְחַכּוֹת יוֹתֵר". בָּרָק פִּלַּח מֹחוֹ:

קְרָב, קְרָב!

הָהּ, אֶבִּי, כֹּה עָיַפְתִּי!

תִּזְמֹרֶת מְנַגְּנָה.

יְמִינָה, שְׂמֹאלָה!

בְּרוֹבִים, בַּחֲנִיתוֹת!

הָהּ, רֹאשִׁי! אֹפֶל. נְפִילָה בְּלִי כָל סוֹף.

לֹא, טִיסָה עָל, בִּיקוּם שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַק.

הַזֶּה הַמָּוֶת?

מַה־מַּבְרִיק סִינַר אָחוֹת וְחִיּוּךְ לֶחְיָהּ!

הִזָּהֲרוּ מֵעָם שֶׁשִּׁיר הַקְּרָב – –

הָהּ, סוּרִי אֶצְבַּע מַתְרָה, הֵעָלֵמִי!

עָיַפְתִּי, אֶבִּי, שֶׁקֶט אֹבֶה, מְנוּחָה – –

כֹּה רִקְּדוּ בוֹ בְמֹחוֹ שִׁלְדֵי חָזוֹן,

וּמִלִּים אָיִן. נִגַּשׁ אַט הַזְּקַנְקַן

וְצִמְצֵם עֵינָיו כְּמוֹ אֶת רוֹבוֹ כוֹנֵן:

"גַּם אֲנִי נִלְחַמְתִּי עִם הַמֶּכְּסִיקַנִּים,

וּמַה תִּתְגַּנְדֵּר, לוּנְטְ? עוֹר יַחְמוּר אֶעֱרֹב

אִם לֹא אֶל אַחַת מִצִּפֳּרֵי רֹאשְׁךָ

מִמֶּרְחַק פַּרְסָה אֶקְלַע וְלֹא אַחֲטִיא".

לוּנְטְ הֶאְדִּים כֻּלּוֹ. אִגְרֵף אֶת שְׁתֵּי יָדָיו;

אַךְ רָאָה מַעְגַּל מְתִים מִסָּבִיב לוֹ

פְּעוּרֵי־פֶּה וּבְחִיּוּךְ טִפְּשִׁי מְחַכִּים

לְתִגְרַת־אֶגְרוֹף נָאָה, וְרָפוּ יָדָיו:

"אֱוִילִים, עַתָּה זֶה רָאִיתִי אוֹתָם.

מִשֵּׁבֶט־פּוֹנִים הֵם וּבְקֶשֶׁר קְרָבוֹת

עִם שֵׁבֶט הַסּוּאַנִּים יַעַמְדוּ עָתָּה,

וּלְחִוְּרֵי־פָנִים יִתְּנוּ לַעֲבֹר שָׁלוֹם".

“מַה לִּי פּוֹנִים אוֹ סוּאַנִּים?” קָרְאָה לוֹלָה,

"נְחָשִׁים הֵם וּבְעָקֵב כָּבֵד נְקַדְּמֵם.

הֲתַמְתִּין עַד יָבוֹאוּ הֵם אֵלֵינוּ

וְטֶבַח רַב עַל אִישׁ וְאִשָּׁה יַעַרְכוּ?

הֲיֵשׁ הֹדִּי אֲשֶׁר יִרְאֶה קְצִיר קַרְקָפוֹת

וְיָשִׁיב יָדוֹ רֵיקָם?" “נֵלֵכָה, לוֹלָה!”

צָרְחוּ רַבִּים מֵהַמַּעְגָּל מְאֻכְזָבִים

שֶׁבְּתֹהוּ־דְבָרִים עָלְתָה תִקְוַת תִּגְרָה.

“נֵלֵכָה”, עָנְתַה, קוֹפְצָה עַל גַּב סוּסָהּ,

"וְאַתָּה, לוּנְטְ, מֵאַחֲרֵי הָעֲגָלוֹת

עִם שְׁאָר הַבְּעִיר הִתְחַבֵּא!" לוּנְטְ כִּמְסֻמָּר

עַל מְקוֹמוֹ עָמַד. רָאָה בְּנֵי הַחֲבוּרָה –

חֲבַל, בֵּינֵיהֶם גַּם הַזָּקֵן תּוֹמַס –

בְּטוּסָם מְתוּחִים כְּפוּפִים אֶל סוּסֵיהֶם

כְּמוֹ כָל אֶחָד לָחַשׁ מַה בְּאֹזֶן רִכְשׁוֹ:

עוּף, אָחָא, עוּף וְנָבוֹא אֶל מַחֲנֵיהֶם

כְּאוֹרְחֵי־פִּתְאֹם אַף מְאֹד חֲבִיבִים,

וּמִסְפּוֹא רַב שָׁם תִּמְצָא. עוּפָה, עוּף!

לוּנְטְ חָשַׁב: כְּמֵאָה גְבָרִים הֵם וְלוֹלָה;

וְהֵם הַפּוֹנִים כְּמַחֲצִית אוֹתוֹ מִסְפָּר,

אַךְ לוֹחֲמִים הֵם גֵּאִים וְעַקְשָׁנִים.

הֲיִתֵּן יָד לְאֶחָיו בְּמִלְחָמָה

שֶׁהוּא לֹא בִקֵּשׁ אַךְ כְּבָר אֵין לְהָשִׁיב?

לְבָבוֹ צָוַח: אֵיךְ מִנֶּגֶד תַּעֲמֹד?

וּלְבָבוֹ כָּעַס וְהִתְעַקֵּשׁ: לֹא!

הֵם נָחֲתוּ בַגַּיְא עַד שׁוּב לֹא רָאָם.

רֶגֶשׁ־חֶרְפָּה תְקָפוֹ, אַךְ עוֹד מֵאֵן כַּעְסוֹ.

הוּא טִפֵּס עַל גַּב כִּלָּה שֶׁל עֲגָלָה,

עַל עֵינָיו הֶאֱהִיל, רָאָה הֹדִּי אֶחָד

מִזְדַּקֵּר מֵאֲחוֹרֵי הָר מִנֶּגֶד,

וְחִישׁ צָצוּ רַבִּים רוֹכְבֵי־סְיָחִים אַחֲרָיו;

וּבִן רֶגַע נִטַּשׁ קְרָב בֵּין גַּיְא וְגִבְעָה:

בַּגַּיְא אֶקְדוֹחִים, רוֹבִים, וּמִמַּעַל

כַּשִּׁילִים וְגַרְזִנִּים. שׁוּר! שָׁם הֹדִּי

מֵעַל סְיָחוֹ קוֹפֵץ עָל כִּנְשׁוּךְ צִפְעוֹנִי

וְנוֹפֵל בְּלִי קוּם. לוּנְטְ חִיֵּךְ רֶגַע

וַיִּכְעַס עַל חִיּוּכוֹ, אוּלָם חָשַׁב:

יֵשׁ מַצְחִיק פַּרְצוּף אִישׁ עִם מַר הַמָּוֶת

לְלֹא הֲכָנָה נִפְגָשׁ. וְהֹדִּים נוֹפְלִים

וְיַד הַגַּיְא כְנִרְאֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

אַךְ הִנֵּה הֹדִּים רַבִּים כְּמוֹ גּוּשׁ אֶחָד

מִמְּרוֹם הַגִּבְעָה זִנְּקוּ אֶל הַגַּיְא

מְקוֹם עָמְדוּ אֶחָיו צְפוּפִים חַסְרֵי־יֶשַׁע,

וּמִלִּבּוֹ עָלָה שַׁאַג: לֹא כֵן, אַחַי!

מִמּוּל הָאוֹיֵב יֵשׁ לַעֲמֹד רְוָחִים,

מְסֻדָּרִים אַךְ מְחֻלָּקִים, וְהָרְוָחִים

מוֹסִיפִים עֹז שֶׁעַל הַצָּר לְהַדְבִּיר.

אַךְ לֹא כַךְ! חִישׁ קַל עַל סוּסוֹ קָפַץ,

בִּגְלִישָׁה אַחַת כָּל הַמִּדְרוֹן עָבַר

עַד גְּרֹר מֵאַחֲרָיו אֶשֶׁד צְרוֹר וּסְלָעִים

וְנִגְלָה תּוֹךְ הַגְּדוּד בְּצָו: “הִתְפַּלְּגוּ!”

וּמְגֻלְּמֵי־תְּהִיָּה בְּלִי הִרְהוּרִים צִיְּתוּ.

הוּא שָׁט בְּסוּסוֹ, עָשָׂם שׁוּרוֹת, שׁוּרוֹת,

לָאַחֲרוֹנוֹת צָעַק: “לִירוֹת!” וְלַקְּרוֹבוֹת:

“בְּקַת וּבְנִצָּב!” רָאָה גָרְזֶן עָף

אֶל קָדְקֹד לוֹלָה, קָפַץ חִישׁ וַהֲדָפָהּ

עַד שָׂמָה עֵינֵי זַעַם בּוֹ. הוּא צָחַק

וּלְצִדָּהּ נִלְחַם. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ מְחִי

וּבָרָק נִצְנֵץ יָרֹק, אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ.

דָּם שָׁטַף פָּנָיו, מֹחוֹ – טִשְׁטוּשׁ אָדֹם.

לֹא יָדַע כְּבָר מַדּוּעַ וְעִם מִי,

אַךְ נִלְחַם עוֹד וְנוֹפֵף קַת לַעֲבָרִים

בְּלִי רֶגֶשׁ, בְּלִי הֲבָנָה אַךְ בִּקְפִיץ

מֵנִיעַ יָד הֲלוֹם וַהֲלוֹם בְּקֶצֶב – –

כַּךְ עַד הַעֲרֵב שָׁמֶשׁ. אָז הַחֲבוּרָה שָׁבָה

וְנָשְׂאָה חֲלָלֶיהָ וְהִשְׁכִּיבָתַם,

הַפְּצוּעִים לְחוֹד וּשְׁדוּדֵי־נְשִׁימָה לְחוֹד.

הָאִשָּׁה עִם הַתִּינוֹק עַל גַּב זְרוֹעָהּ

מֵאֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה בְּחִיּוּךְ־בּוּשָׁה

לְקַדֵּם בַּעֲלָהּ יָצְאָה. לוֹלָה עָבְרָה

עַל אֵלֶּה שֶׁלִּפְנֵי רַק שָׁעָה קַלָּה

הִתְלַהֲבוּ: נֵלֵךְ! וּכְמוֹ אָחוֹת טוֹבָה

בְּיָד רַכָּה זְהִירָה חִבְּשָׁה הַנִּפְצָעִים.

אָז עָבְרָה אֶל הַמֵּתִים וּמֵרָחוֹק

עֵינָהּ רָאֲתָה אֶת לוּנְטְ, וַהֲלוּמַת־צַעַר

אַט הָלְכָה אֵלָיו, חָפְצָה לְהִתְוַדּוֹת,

לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ וּלְתוֹךְ אָזְנוֹ לִלְחשׁ

הַכָּרַת חֶטְאָהּ וֶעֱזוּז חֶרְטָתָהּ;

הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו, גָּחֲנָה, – וּפִתְאֹם

הִשְׁתָּאֲגָה בְקוֹל: הוּא חַי, הוּא חַי! –

לְבַדָּהּ יָשְׁבָה כָּל הַלֵּיל לְיַד לוּנְטְ.

אָבִיהָ הִפְצִיר בָּהּ: "לְכִי לָנוּחַ,

אֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלָיו", אַךְ לֹא שָׁמְעָה.

וַתִּרְחַץ פָּנָיו, חִבְּשָׁה אֶת מְזוֹרוֹ,

הֶחֱזִיקָה יָדוֹ, שָׁמְרָה נְשִׁימָתוֹ. –

וְאֵי מִשָּׁם יְלָלוֹת כְּבוּשׁוֹת בָּאוּ,–

שָׁם בָּכוּ הָאַלְמָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת.

IV.    🔗

הֵם נִכְנְסוּ תּוֹךְ תְּחוּמֵי קוֹלוֹרַדּוֹ.

הָאוֹר שֶׁל יָמִים בָּעַר בְּלִי צֵל עָנָן;

אַךְ לֵילוֹת־הָרִים שׁוֹבְבוּ הַנְּפָשׁוֹת,

וַחֲדָשִׁים קָמוּ אִישׁ וּבְעִיר לַבְּקָרִים.

הֵם נָסְעוּ מַעְלָה־מָעְלָה עַד הִגִּיעוּ

לְרָמָה שְׁטוּחָה שָׁם הַמָּוֶת שָׁלַט.

רַק פֹּה וְשָׁם מִבְרֶשֶׁת קוֹץ וְדַרְדַּר

בָּאֲדָמָה זוּ אֲדֻמָּה, כְּמוֹ אֵי־מִי הֵחֵל

וְנוֹאַשׁ חִישׁ מִלְּנַקּוֹת הַשִּׁמָּמוֹן;

וְרַק פֹּה וְשָׁם עֵץ אָפוּר מְעֻקַּם־בַּדִּים,

כְּאֶצְבָּעוֹת נַעֲנוֹת נוֹקְשׁוֹת שֶׁאֶחָד אַכְזָר

בְּתַעֲנוּג שְׂטָנִי בָּא וּצְבָטָן, כְּפָפָן,

וְאִלְמֵי־כְּאֵב לָנֶצַח כֹּה הִשְׁאִירָן.

וּבוֹעֵר הָאֲוִיר. וּבַמֶּרְחַקִּים

הִזְדַּקֵּר צוּק שָׁמַיְמָה כְּשִׁמְשׁוֹן שָׂב

שֶׁדְּלִילַת־לַהַב גָּזְזָה אֶת רֹאשׁוֹ

וּקְווּצוֹת־שִׁלְגוֹ פְּזוּרוֹת בְּקִמְטֵי בִגְדוֹ

כִּסְיָחִים לְבָנִים מְנַמְנְמִים בַּחַמָּה.

וְכָל הַמָּקוֹם שָׁאַג: כְּלַךְ, בֶּן אָדָם,

סַע הָלְאָה! כַּאן נְאוֹת עֲנָקִים. שׁוּר!

שָׁם חוֹמַת־סֶלַע גְּבוֹהָה אֲדַמְדַמָּה

וְשַׁעַר לִרְוָחָה נִפְתָּח. מִי כַאן בָּנָה

בַּחֲרֵרִים חוֹמָה, וּלְאָן יוֹבִיל שַׁעֲרָהּ?

עַל דּוּכַן הָעֲגָלָה הָרִאשׁוֹנָה

בֵּין לוּנְטְ מְחֻבַּשׁ־קָדְקֹד וּבֵין לוֹלָה

עֲיֵפַת־פָּנִים, זְקַן־הַחֲבוּרָה יָשַׁב

וְלָחַש: “גַּן־הָאֵלִים הוּא”; וְהִצְלִיף

שׁוֹט אָרֹךְ עַל הַבְּעִיר וּכְמוֹ מִמָּקוֹם

הַמְהַלֵּךְ אִי־בִטָּחוֹן מִהֵר הָלְאָה.

הַשֶּׁמֶשׁ עָמַד רָחוֹק עוֹד מֵאֹפֶק,

וְשׁוֹפַר־מְנוּחָה חָמַל עַל הַסּוּסִים

פִּי שִׁבְעָה כָּבְדָה מְלַאכְתָּם עִם עֲלִיָּה.

וּבְעֵת כָּל סוּס לַמִּסְפּוֹא הוֹרִיד רֹאשׁוֹ,

בְּעָלָיו הֶחֱלִיק עוֹרוֹ מִתּוֹךְ חֶמְלָה:

יֵשׁ לִסְבֹּל קְצַת עַד נַעֲבֹר הָרִים אֵלֶּה,

וְאַחֲרֵי כֵן הַמִּדְבָּר, אַחֲרֵי כֵן

הָר קָט וְאָז נָנוּחַ, אָחָא. לוּנְטְ

לֹא יָכֹל שְׁלטֹ בְּנַפְשׁוֹ וַיִּתְחַמֵּק

אֶל גַּן־הָאֵלִים. נִפְעַר־פֶּה, מִשְׁתּוֹמֵם,

בְּשַׁעַר הַחוֹמָה עָמָד. עֵץ לֹא הוֹרִיק,

לֹא נִתְּרָה צִפּוֹר, לֹא הִשְׁתַּקְשֵׁק פֶּלֶג, –

צַעֲצוּעִים אֵלֶּה רַק מִלְּמַטָּה נִתְּנוּ

לְהַחֲיוֹת וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אִישׁ וּבְהֵמָה.

רַק סְלָעִים כַּאן הֲרָרִיִּים אֲדֻמִּים,

וְרַק תְּכֵלֶת־מַעֲלָה יוֹקְדָה בְּטָהֳרָתָהּ, –

שְׁנֵי צְבָעִים עַל הָאֵלִים מְאֹד חֲבִיבִים,

כְּעֵין הָאַכְזְרִיּוּת וְהָרַחֲמִים

מֵהֶם הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית חֻבְּרָה.

וּשְׁנֵיהֶם עִוְּרוּ עֵינָיו עַד שֶׁנִּכְנַס

וַיַּרְא יְצוּרֵי עוֹלָם: עִנְקֵי פִילִים

מְשׂרְבְּבֵי־חֳטָמִים, לֵישִׁים מְזַנְקִים,

יַנְשׁוּפִים וְעִגּוּלִים סְבִיב עֵינֵיהֶם,

וְתַנִּין פּוֹעֵר פִּיו לִבְלֹעַ תֵּבֵל.

לוּנְטְ חָל לְרֶגַע. נִדְמָה לוֹ, עוֹד קָט

וּבְשַׁאַג וּבְנַהַם וּצְרִיחָה כָּל הַחַיּוֹת

בִּקְפִיצָה אַחַת תִּתְנַפֵּלְנָה עָלָיו.

וְהִנֵּה אִשָּׁה, אַלְמְנוּת לְבוּשָׁה,

כַּוָּנִים תַּעַשׂ לְאִישׁ חֲבוּשׁ־הַכֹּבַע;

וְצַר, הָאִישׁ לֹא יִשְׁעֶה לָאַלְמָנָה.

וּלְמַעְלָה מִכָּל אֵלֶּה, שׁוּר! שָׁם יַעֲמֹד,

שָׁם נִרְדָּם יַעֲמֹד, אֶחָד אֵל רַב־כֹּחַ,

עַל לְחָיָיו שֶׁקֶט־זִיו רַק אֵלִים יוֹדְעִים,

וְאֶצְבַּע יַד יְמִינוֹ מְתוּחָה אָרְצָה

כִּמְשַׁלְּחָה פְּקֻדּוֹת לַהֲוָיָה מָטָה.

וְהַרְחֵק שָׁם בַּחַמָּה אֵל נָם פְּרַקְדָן

וְסֶלַע גָּלְמִי, כַּדּוּר־הָר, עַל מִצְחוֹ.

מַחֲשָׁבָה כְבֵדָה הִיא מִמֹּחוֹ זִנְּקָה,

וְתָקְפָה אוֹתוֹ שְׁנָת בְּטֶרֶם הִסְפִּיק

לְזָרְקָהּ אֶל הַיְּקוּם. לוּנְטְ עָיֵף יָשַׁב

עַל בְּלִיטַת סֶלַע, רֹאשׁ לֶחָזֶה כָּפוּף,

וְגִשֵּׁשׁ פֶּתַח לִבּוֹ, וְלַשָּׁוְא!

אֵין לֵב, אֵין פֶּתַח, הַכֹּל הָפַךְ סֶלַע.

וּפִתְאֹם פִּכָּה זֶרֶם דַּק חֲרִישִׁי

מִתַּחְתִּית הִסְתַּלְעוּתוֹ:

הָהּ אֵלִים – אֵל – לֹא אֵדַע אֶת מִסְפַּרְכֶם –

הֲזִתְכְּרוּ בִּקּוּרְכֶם בְּגַן הָאָדָם

בְּחֵטְא עֵת תְּפַשְׂתֶּם אוֹתוֹ? רְאוּ, אֲשַׁלֵּם

בִּקּוּרְכֶם מִנִּי אָז:

אַיֶּכָּה, אֵל?

מַה יְצוּרִים אֵלֶּה כַאן מִתְגּוֹלְלִים?

הֲמִיָּמִים קְְדוּמִים הֵם וּמְכַזְּבֵי תִקְוָה,

וַתִּקְרְאוּם לָשׁוּב וְלַהֲפֹךְ אָבֶן?

מַדּוּעַ זֶה לֹא מְשַׁכְתֶּם בַּחֲזָרָה

אֶת הַכֹּל, הַכֹּל?

אוֹ יְצוּרֵי עָתִיד הֵם, וּקְפִיץ חַיֵּינוּ

עֵת יַפְסִיד אוֹן וְיִדַּלְדֵּל וְיִתְרוֹפֵף,

אָז תִּשְׁלְחוּם לָרֶשֶׁת אֶת מְקוֹמֵנוּ,

וְכָכָה עוֹלָם אָרוּר זֶה יִתְמַשֵּׁךְ, –

מַה־לָּכֶם עוֹלָם, אֵלִים,

וּמַה־לָּכֶם יְצוּרִים?

הַאַתֶּם טוֹמְנִים וּבִמְלֹא הַדַּעַת

בַּגְמָמִיּוֹת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ זְרַע הַיְּקָר

שֶׁמִּמֶּנּוּ יַעַל יַעַר פְּרִי הִלּוּלָיו?

הַאַתֶּם יוֹצְרִים כֵּלָיו הָעֲנֻגִּים:

הָרֶגֶל לִרְמֹס, הַשִּׁנַּיִם לַחֲרֹק,

וְאֶצְבָּעוֹת שָׂשׂוֹת לַחֲנֹק צַוַּאר אֻמְלָל?

וְאוֹתָהּ חַיַּת־שְׁחוֹר בִּלְבָבוֹ רוֹבְצָה

שֶׁעֵינֶיהָ אֵשׁ יְרוֹקָה, זְנָבָהּ רוֹעֵד,

וְכָל גּוּפָהּ נִמְתָּח לִקְפֹּץ מִמְאוּרָתָהּ

וְלַהֲפֹךְ כֹּל לִמְטַר רְסִיסֵי תֹּהוּ

וּלְשַׁלַּח פַּלְגֵי־דָם מְקוֹם הוֹרִיק עוֹלָם –

מִי שָׂם בּוֹ חַיָּה זוּ? שׁוּב אַתֶּם? אָז –

הַאֶאֱשַׁם אִם עַד אַחֲרוֹן רֶגַע חַיַּי

מְאֵרָה תַּעַל מִלְּבָבִי אֶל זִיו שְׁמֵיכֶם?

וַאֲנִי, אֲנִי, מַדּוּעַ בִּי נְטַעְתֶּם

דְּבַר־מָה לֹא יִתֵּן מְנוּחָה לִי, יַעַקְרֵנִי

מִבַּיִת־קֵן מְלֵא אֱמֶת, רֹךְ וְאַהֲבָה,

וּמִסּוֹף הַיְּקוּם עַד סוֹפוֹ יְקַלְּעֵנִי,

מִדְּמִי לְסַעַר וּמִסַּעַר לִדְמִי,

וּלְשֵׁם מַה, לְשֵׁם מַה? מַה פֵּשֶׁר נַפְשִׁי, אֵלִים? –

כַּךְ שָׁפַךְ לוּנְטְ אֶת כָּל תַּמְרוּרֵי לִבּוֹ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע, לַיְלָה בָא וּצְבָאָיו.

הוּא הֵרִים רֹאשׁוֹ אַט מֵעַל חָזֵהוּ,

חֲשֵׁכָה עָטְפָה אֶת כָּל חַיּוֹת־סֶלַע;

הוּא רָאָה רַק אֶת צֵל הָאֵל הַזָּקוּף

וּשְׁתֵּי עֵינָיו הָאֱלֹהִיּוֹת נִפְקָחוֹת,

לֹא אִישׁוֹן בָּן אַךְ בְּרֵכוֹת זֹהַר חִוֵּר,

וְהֵן צוֹפוֹת בְּלוּנְטְ, בְּלִי נִדְנוּד עַפְעַף,

בְּתוּגָה פְּתוּחָה כֹה עַד צַעַר אֱנוֹשִׁי

אֶת רֹאשׁוֹ יַרְכִּין, יַעֲנִיק לָהּ אֶת רַחֲמָיו,

בְּתוּגָה תַּחֲרִיד לֵב בְּקִפְאוֹן שִׁקְטָהּ,

וְתִתְחַנֵּן: רְאֵה, בֶּן אָדָם, שְׁקָט כָּמוֹנִי.

לוּנְטְ יָשַׁב, יָשַׁב, וְאֶת עָגְמַת נַפְשׁוֹ

בְּחֵיק הַתּוּגָה הָאֱלֹהִית הִשְׁכִּיב,

וּשְׁנַת־מְנוּחָה עִצְּמָה אַט אֶת עֵינָיו.

אַךְ לִפְנוֹת בֹּקֶר עֵת הַשַּׁחַק חָוַר

לוּנְטְ קָם, וְשׁוּב הָאֵלִים נָמוּ כֻלָּם,

וּמְרֻשַּׁל־צַעַד הָלַךְ אֶל הַשָּׁעַר.

V.    🔗

הַגּוֹרָל בָּחַר בָּם בַּחֲלוּצִים אֵלֶּה

לְשַׁעֲשַׁע נַפְשׁוֹ, אַךְ אֲיֹם שַׁעֲשׁוּעָיו

לַסּוֹף, לְסַף הַמִּלּוּי חָשַׂךְ, עֵת

כְּאֵבָם יוּחַד יוֹתֵר אַף יְשַׁגַּע.

הַצַּיִד הֵחֵל פּוֹחֵת. עֶדְרֵי יַחְמוּר

שֶׁרוּחַ חַג הֵבִיאוּ בָּעֲרָבוֹת

לֹא אָבוּ עוֹד בָּאֹפֶק לְהוֹפִיעַ.

אָז הַזָּקֵן תּוֹמַס נִכְנַס לִכְהֻנָּתוֹ,

וְכָל אֶחָד אֶל עֶגְלָתוֹ בָּא לְקַבֵּל

אֶת לַחְמוֹ וְאֶת מֵימָיו, קִצְבָה דַלָּה

שֶׁמִּדֵּי יוֹם עוֹד הָלְכָה וּפָחָתָה.

אַךְ גְּדָל עִנּוּיָם בָּא עִם רִדְתָּם

מִמְּרוֹם הֶהָרִים אֶל תּוֹךְ מִדְבַּר הוּמְבּוֹלְט,

מְעֻנִּים, כְּחוּשִׁים, שְׁקוּעֵי לְחִי וָעַיִן

כִּנְשָׁמוֹת נִמְסְרוּ בִּידֵי הַשָּׂטָן

הַמְנַהֲלָן דֶּרֶךְ כָּל מְדוֹרֵי צַעַר.

אַךְ פָּנָה לֵיל וַיְיֻשְּׁרוּ הָעֲגָלוֹת.

בַּמֶּרְחָק הִוְרִיד רֶכֶס־גְּבָעוֹת שָׁפָל.

הַשַּׁחַק הוֹרִיק, סָבִיב – חוֹלוֹת כְּתֻמִּים.

אַל עֵץ, אַל דֶּשֶׁא! פֹּה וְשָׁם צְרוֹר־שִׂיחַ

לְבַנְבַן־נַעֲוֶה, אָפֹר אוֹ יְרַקְרַק,

וְצֵל קָט אַרְגְּמָנִי תַּחְתָּיו. פֹּה וְשָׁם

כָּל מִינֵי צָבָר מַחֲלֶה בְיַרְקוֹנוֹ:

אַשְׁכְּלוֹת אַגָּסִים עוֹקְצִים, וְכַפּוֹת שׁטוּחוֹת

כְּכֹהֲנִים בְּדוּכָנָם. צָבָר רָם

כְּקֹלֶב הֵנִיף אַרְבַּע אֶצְבְּעוֹתָיו

וְרָמַז מַתְעוֹת: תְּלוּ מְעִיל וְכֹבַע

וְנוּחוּ בְגַן עֶדְנִי! שֶׁמֶשׁ מִהֵר

לְהַסִּיק הָאֲוִיר. שׁוֹט אָרֹךְ הָצְלַף

וְהַגַּלְגַּלִּים נִנְעֲצוּ בַּחוֹל הֶעָמֹק.

אָז הוּחַל תּוֹר הַפְּרִיקָה וַהֲקָלָה.

כֹּל רָכְשׁוּ בְּמֵיטַב כַּסְפָּם וְהוֹבִילוּ

בְּיִקְרוֹת תִּקְווֹת: רְהִיטִים וְתַכְשִׁיטִים

לְקָחוּם אִתָּן נָשִׁים לְמַעַן הַשְּׁמָמָה

בְּקַלִּיפוֹרְנִיָּה תְּהִי פָּחוֹת שְׁמָמָה,

וַעֲרִיסוֹת־טַף וְכַדֵּי מַיִם חָרְבוּ,

וְכָל מְלַאי הַמָּזוֹן שֶׁבָּאֵשׁ הִתְקַלְקֵל

עַד בָּחַל בּוֹ גַם חֵךְ חֲלוּצִים נוֹקְשִׁים –

אֶת הַכּל פָּרְקוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי דַרְכָּם

מִלְּבַד תִּקְוָה שֶׁכְּמוֹ יַלְדָּה חוֹלָה נָמָה

הִתְעוֹרְרָה לִרְגָעִים מִתְיַפַּחַת

בַּהֲרִימָם עַיִן אֶל הָהָר כְּבַר קָרוֹב

שֶׁעַל רֹאשׁוֹ הַמַּשּׂוֹרֵי הִפְחִיד לֹבֶן.

אָז נִכְנְסוּ לְעֵמֶק מֶלַח לָבָן

שֶׁעַד זוֹב־דָּם עֵינַיִם שָׂרַט, גָּרַד,

וְהֶחֱרִיץ גְּרוֹנוֹת עַד כָּל הֶגֶה כָּאַב.

אָז גַּם אוֹתָה יַלְדָּה חוֹלָה נָפְחָה רוּחָהּ.

וְשַׂר הַצֵּידָה – צֵידָה תֵּת לֹא יָכֹל –

תַּנְחוּמִים חִלֵּק: מָחָר מָחֳרָתַיִם

לְכָרֵי־טְרוֹקִי הַיְרַקְרַקִּים נָבוֹא,

שָׁם נִשְׁתֶּה נִסְעַד נִחְיֶה כְמוֹ בְנֵי־מְלָכִים,

וְהַלֹּבֶן עַל הָהָר רַק עָב, רַק עָב.

אַךְ דְּבָרָיו בָּאוּ כְמוֹ מִמֶּרְחָק רָב.

וְהַמִּדְבָּר בָּחַשׁ בְּתַרְוַד־אֵשׁ אֶת כְּשָׁפָיו:

לַבְנוּנִית אֶרֶץ עִם נְחשֶׁת שַׁחַק,

עַד הָיָה כָל הַגַּיְא לְטִשְׁטוּשׁ בּוֹעֵר

בּוֹ צְלָלִים נְדוֹנִים סַבּוּ כְמוֹ בְּמַעְגָּל,

וּלְאֵיזֶה צַד שֶׁהָלְכוּ מָצְאוּ עַצְמָם

בְּסוֹף יוֹם־נֹד בַּמָּקוֹם בּוֹ הִתְחִילוּ.

כְּמוֹ יָצְאוּ עֶבְרֵי־עוֹלָם בִּמְחוֹל לַעַג

עַד הַכּוֹת הָאֻמְלָלִים בִּסְחַרְחֹרֶת,

עַד מְצֹץ כָּל כֹּחָם, עַד הִתְמַסְּרָם בְּיֵאוּשׁ

אֶל שְׂטַן הַמִּדְבָּר. כָּכָה יוֹם־יוֹם סַבּוּ

וּבִגְרוֹנוֹת כְּמוֹ חֲרִיצֵי טִיט מְיֻבָּשׁ, –

וּמִסָּבִיב מַרְאוֹת תְּמָרִים וּמַעְיָנוֹת.

אָז רַבִּים הָיוּ מְתִים וּבְעִיר שֶׁנָּפְלוּ

וְאִישׁ לֹא דָאַג לַחְפֹּר בּוֹר בִּשְׁבִילָם.

הַשֶּׁמֶשׁ יָדְעָה חָכְמַת הַחַרְטֻמִּים:

בִּנְשִׁיקָה אַחַת שָׂרְפָה אֶת שְׁיָר לֵחָם

וַתַּשְׁאֵר אוֹתָם בְּרֶגַע קָט חֲנוּטִים.

תַּכְסִיסוֹ שֶׁל הַמַּסָּע שֻׁנָּה עַתָּה.

בַּלַּיְלָה נָסְעוּ וּבְאֵשׁ־יוֹם הִתְרַפְּקוּ

עַל הַצְּלָלִים הַכְּחַלְחַלִּים שֶׁל עֲגָלוֹת,

וַעֲטוּפִים יָשְׁבוּ דֹּם מוּל מַרְאוֹת מָיִם.

לִפְרָקִים עָבַר צֵל מִתְחַנֵּן: מַיִם!

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה לוֹ לְלוֹעֵג מִסְכֵּן;

לִפְרָקִים אֵי־מִי יָרָה סוּס וַיַּעַט

אֶל דַּם הַפֶּצַע בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת;

לִפְרָקִים הִשְׁתַּגֵּעַ מִי, הִשְׁתָּאֵג

וַיָּנָס, לִבְלִי שׁוּב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

אַךְ הִנֵּה יָרוּץ אָדָם צוֹעֵק צְרוּדוֹת:

תְּנוּ טִפַּת מַיִם! אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי יַחְדָּו – –

וְאִישׁ לֹא שָׁעָה לוֹ. אַךְ לוֹלָה קָמָה

מִבֵּין לוּנְטְ וְתּוֹמַס, הָלְכָה אַחֲרֵי אִישׁ זֶה

וְרָאֲתָה הָאִשָּׁה וְתִינוֹקָהּ

שֶׁבַּקְּרָב מֵאַחֲרֵי הָעֲגָלָה נִסְתְּרוּ,

עַל הָאֲדָמָה שְׁנֵיהֶם שׁוֹכְבִים מֵתִים,

פֶּרֶק־יָדָהּ נוֹטֵף דָּם לְתוֹךְ פִּי יַלְדָּהּ,

וּבִימִינָהּ תַּעַר. צְמַרְמֹרֶת חָלְפָה בָהּ,

וַתָּסֵב דַּרְכָּהּ אַט אֶל אֵשׁ הַמִּדְבָּר.

הִרְגִּישָׁה חֵטְא כְּמוֹ הִיא מְקוֹר כָּל צַעֲרָם,

וְאֶת נַפְשָׁהּ שָׁאֲלָה לָמוּת, וַעֲיֵפָה

לְקַדֵּם פְּנֵי הַמָּוֶת הִשְׂתָּרָכָה.

כָּל כַּךְ הִתְרוֹקְנוּ אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים,

כָּל כַּךְ הִרְחִיקוּ נְדֹד מֵהֶם נִשְׁמוֹתָם,

עַד כְּמוֹ מִמֶּרְחָק, דֶּרֶךְ צִנּוֹר אָרֹךְ,

כְּהֵדִים בָּאִים דֶּרֶךְ שַׁדְמוֹת שֵׁנָה,

כָּל רַחֲשֵׁי חַיִּים בָּאוּ עַתָּה לָמוֹ.

מִמֶּרְחָק שָׁמְעָה צַעֲדֵי סוּס. הִיא פָּנְתָה.

עַל יָדָהּ צָנַח לוּנְטְ מֵעַל גַּב סוּסוֹ.

“רְאִיתִיךְ עוֹזְבָה אֶת הַמַּחֲנֶה. לָמָּה?”

“לְחַפֵּשׂ מָיִם”. “אֵלְכָה אִתָּךְ, לוֹלָה”.

הֵם הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹתְקִים עִם הַסּוּס

שֶׁעַצְמוֹתָיו פִּתְּחוּ בּוֹ צִיּוּרִים שׁוֹנִים

כִּכְתֹבֶת קַעֲקַע שֶׁעַל פַּרְצוּף פֶּרֶא.

“לֹא”, לוֹלָה לָחֲשָׁה, "לַשָּׁוְא נְחַפֵּשׂ.

נֵשְׁבָה כָּאן". הֵם יָשְׁבוּ רֶגַע צוֹפִים

בַּאֲוִיר הָאֵשׁ. לוּנְטְ קָפַץ:“לְמָה אֲחַכֶּה?”

וְשָׁלַף אֶת אֶקְדוֹחוֹ. “אַל נָא, לוּנְטְ”.

“מַדּוּעַ לֹא?” “הַסּוּס כָּמוֹנוּ צָמֵא”.

“הֲתַהֲרֹג מַה גּוֹוֵעַ?” "דָּמוֹ, לוֹלָה,

יְשׁוֹבֵב נַפְשֵׁךְ". "אַל נָא, אֲבַקֶּשְׁךָ.

וְאִם נִשְׁתֶּה עַתָּה, אַחֲרֵי כֵן מַה יִּהְיֶה?

הֵרָגַע נָא וָשֵׁב." הוּא צִיֵּת לָהּ.

הִשְׂתָּרְעָה נִלְאָה עַל הַחוֹל הַלּוֹהֵט –

רֹךְ סֵבֶל הָשְׁקַט שֶׁל הַהוֹלֵךְ לָמוּת.

אַיָּלָה חוֹלָה. מַה־לַּעֲדִינוּת זוּ

עַל קַרְקַע זֶה שֶׁל מְדוּרוֹת שְׁאוֹל? הוּא לָקַח

אֶת יָדָהּ. הִיא הִסְתַּכְּלָה בוֹ לְרֶגַע:

לְחָיָיו – שְׁקָעִים. עוֹרוֹ רֶמֶץ כָּבוּי.

“אָנוּ גוֹוְעִים, לוּנְטְ. וְסוֹף הַדֶּרֶךְ רָחוֹק”.

הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וַתִּתְפַּרְקַד.

מִי קוֹרֵא שְׁמָהּ בַּמֶּרְחָק? מִי מְרִימָהּ?

הִיא עֲיֵפָה כֹה. יַנִּיחוּ לָהּ. הִיא פָקְחָה

עֵינֶיהָ אַט. אָבִיהָ יָשַׁב אֶצְלָהּ,

וְחַלְמִישׁ־פָּנָיו נַעֲוָה מִכְּאֵב:

"חִפַּשְׂנוּךְ, בִּתִּי, סָבִיב־סָבִיב. לָמָּה

לְתוֹךְ הָאֵש הַזֹּאת הָלַכְתְּ? בַּמַּחֲנֶה

יֵשׁ צֵל לִנְשֹׁם. נָשׁוּבָה. בּוֹאָה, לוּנְטְ."

כִּשְׁלָדִים פְּלִיטֵי־בּוֹר לַכָּרִים בָּאוּ,

וְרַק יוֹם אֶחָד נָחוּ; אָז לְטַפֵּס יָצְאוּ

עַל אַחֲרוֹן הָר רֹאשׁ־שֵׂיבוֹ שָׁוְא הִפְחִידָם

בְּלֶכְתָּם שְׁבוּיֵי מִדְבָּר. אוֹהֵב חֹרֶף

שָׁם לִתְלוֹת מָסָךְ־עָב שֶׁרַק עֵת יֵרוֹם

יַתְחִילוּ מְחוֹלוֹת־צְחוֹר וְרֹן חֲלִילִים.

חִישׁ עָבְרוּ אֶת הַצּוּק, וְאָז, בִּרְאוֹתָם

כְּבָר שׁוֹכֵב חֹרֶף עַל הַמִּכְרוֹת, פֻּזְּרוּ.

הִתְלַהְלַהּ בָּם הַגּוֹרָל שָׁעָה קַלָּה,

אַךְ כְּדַיָּג בּוֹחֵר רַק הַטּוֹב שֶׁמָּשָׁה

וּמְנַעֵר רִשְׁתּוֹ עַל הַשְּׁאָר – הַיָּמָה,

הוּא הִרְפָּם עָתָּה: יוֹתֵר לֹא כְדָאי.

מִלְּבַד אֲחָדִים שֶׁאֲלֵיהֶם רִתֵּק

אֶת עֵינוֹ הַבּוֹעֶרֶת וְהגְּדוֹלָה,

וּבְתוֹכָם לוּנְטְ וְלוֹלָה שֶׁבְּלֵיל אַחֲרוֹן

בְּרֶגַע קָט הֶחֱלִיפוּ מַבָּט חָרֵד

וְנִסּוּ לְהִמָּלֵט זֶה מִזֹּה.