I.    🔗

בִּיפִי הַסְּתָו בִּמְסִבֵּי סַן פְרַנְצִיסְקוֹ,

עֵת אַחֲרוֹן אֵדֵי־קַיִץ טְחוּבִים יֵרוֹם,

וְנִגְלָה תֵבֵל בְּדָלְחִית חַדַּת קַוִּים

עַד מִזֹּךְ וְטָהֳרָה וּמַעֲרוּמֵי אֱמֶת

כִּילִידַת דִּמְיוֹן תֵּרָא, חֶזְיוֹן חוֹלֵם, –

עַל מַרְבַד פִּרְחֵי־בָר עֲמֻקֵּי־אֹדֶם

כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ שֶׁמְּנִיפַת־רָז מְלַבָּה

אֶת לַהַט חִיּוּתָן, רָכַב לוּנְטְ לְאִטּוֹ.

מִגְבַּעְתּוֹ רַחֲבַת הַתִּתּוֹרָה שְׁמוּטָה

בַּאֲלַכְסוֹן עַל קָדְקֳדוֹ, מְגַלָּה קְווּצוֹת

כְּצִפֳּרִים שְׁחֻמּוֹת סוֹקְרוֹת מִתּוֹךְ קֵן

תַּחַת כַּרְכֹּב גַּג, וּפָנָיו אָרְכוּ, נִרְזוּ.

אַךְ עֵינָיו שָׁתוּ צְמֵאוֹת עוֹלָם חָדָשׁ.

וְצִפִּיּוֹת, סְתוּמוֹת עוֹד, הִרְנִינוּ לִבּוֹ

שֶׁתָּמִיד נֵעוֹר שָׂשׂ כִּפְתִילָה חָשָׁה

פִּעְפּוּעַ שֶׁמֶן חָדָשׁ. הוּא עָצַר סוּסוֹ.

הַס!

קוֹל דְּפִיקָה קְצוּבָה עַזָּה בָא לְאָזְנָיו,

כְּדֹפֶק כָּל הַיְּקוּם, כְּלֵב עֲנָקִי

לֹא רֻקַּם בָּשָׂר. לוּנְטְ מֵרֶגֶשׁ רָעַד:

הַאַתָּה הוּא הַיָּם שֶׁבְּיַלְדוּתֵנוּ

הָגִינוּ שִׁמְךָ מִתּוֹךְ אַנְחַת עֶרֶג;

וְיַחַד עִם בַּלְבּוֹאַ וּמַגֶּלַן

נֶאֱבַקְנוּ עִם סְעָרוֹת טוֹרְפוֹת סְפִינוֹת

וְאוֹיְבִים פְּרָאִים וְעִנּוּיֵי כָפָן,

וְיַחַד עִמָּם בִּמְרוֹם כֵּף עָמַדְנוּ

וְהִבַּטְנוּ עַל פָּנֶיךָ, יָם הַשָּׁקֶט!

וּבְהוֹפַע רֵאשִׁית מוֹךְ עַל לְחִי וְשָׂפָה

הַחֲלוֹמוֹת הָפְכוּ לְמַאֲוַיִּים חוֹרְגִים

וְלֹא אֶחָד חָבֵר נֶעֱלַם מֵרְחוֹבֵנוּ

לְפֶתַע וְלָעַד! וְכַךְ הָיִיתָ,

אַתָּה יָם הַשֶּׁקֶט, לְיָם אִי־שֶׁקֶט בָּנוּ,

לִדְרָכִים רְחוֹקִים דּוֹפְקִים עַל דַּלְתֵּנוּ,

לְשִׁירַת חֵרוּף־נֶפֶשׁ. הַאַתָּה הוּא?

וְעוֹד קָט אַגִּיעַ וְאֶת לַהַט בְּשָׂרִי

אֲצַנֵּן בְּגַלֶּיךָ, סוֹף הָעוֹלָם? –

הוּא רָכַב הָלְאָה תּוֹךְ הַזִּיו הַדּוֹפֵק

וְלִבּוֹ דָפַק יַחַד עִם הַמֶּרְחָב,

וּפִתְאֹם –

יֵשׁ יָמִים בְּרוּכִים צְפוּפֵי הַגִּלּוּיִים,

וְדֶלֶת־לֵב לֹא תֶחְדַּל סֹב עַל צִירָהּ

מֵהֲמוֹן אֻשְׁפִּיזִים יִקְרֵי עֵרֶךְ – פִּתְאֹם,

כְּמוֹ זֹרַק כַּאן בְּיַד־כְּשָׁפִים נוֹף נְיוּ־אַנְגְּלִי,

אֹהֶל־קוֹרוֹת שַׁאֲנָן, גִּנָּה שֶׁל יְרָקוֹת,

וּוֶרֶד־בָּר מְטַפֵּס בְּסֹרֶג גָּדֵר,

וְצִפְצוּף דַּק שֶׁל פַּרְגִיּוֹת בַּלּוּל,

וְהוּא מֵעוֹדוֹ אָהַב מַחְטֵי צְלִילִים אֵלֶּה;

כַּדְּמָמָה הֵם: כֹּה קַל לְבִלְתִּי שָׁמְעָם,

אַךְ בְּהִשָּׁמְעָם הֵם כֹּה חַדִּים דּוֹקְרִים.

וּמִי שָׁם עַל הַסַּפְסָל? – שָׁלוֹם, חוֹתְנִי!

יוֹם נִפְלָא, חַם. וְאַיֵּה אֶבִּי? – זָהִיר,

כְּמוֹ יָרֵא פֶּן הַמַּרְאֶה כֻּלּוֹ יִמּוֹג

מֵהוֹפָעַת פִּתְאֹם, צָנַח מֵעַל סוּסוֹ,

וּבְהִסּוּס־צַעַד לְפֶתַח־גָּדֵר נִגַּשׁ.

וְלֹא חוֹתְנוֹ עַל הַסַּפְסָל שָׁם וְלֹא זָקֵן,

כִּי אִם הֹדִּי יוֹשֵׁב שָׁם וּבְמֵיטַב יָמָיו. –

אֵיךְ כָּל בֵּן לָעָם הַזֶּה בְּפָנָיו יִשָּׂא

חֲתִימַת זִקְנַת עַמּוֹ! – פָּנָיו חֻצְּבוּ

בְּקֻרְנָס כָּבֵד מִתּוֹךְ שַׁחַם כֵּהֶה;

בְּסַנְטְרוֹ הַחַד וּבְדַקּוּת שְׂפָתָיו,

מִי יֵדַע אִם מֵחַדּוּת־גַּרְזֶן בָּם

אוֹ דַּקּוּת־רֶגֶשׁ; עֵינָיו מֻצְמְצוּ

כְּשֶׁל מִי לֹא רַב אַךְ הַרְחֵק לִרְאוֹת יֹאבֶה;

וּבְסֶרֶט אָדֹם עַל שְׁחוֹר פֶּרַע שַׂעֲרוֹ

נִתְקַעַת נוֹצַת־צְחוֹר כִּלְכַוֵּן רוּחוֹת.

סָח לוּנְטְ: "מִמִּזְרָח אָנִי, מִנִּי גְדוֹת

יָם הָאַטְלַנְטִי, וְעָיַפְנוּ מְאֹד,

אָנֹכִי וְהַבְּעִיר. אָמַרְתִּי אוּלַי

פֹּה מָקוֹם לָלוּן". רִגְעֵי־מִסְפָּר סָקַר

הַהֹדִּי אֵת שְׁנֵי אוֹרְחָיו. אַחַר קָם

וְנִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר, פָּתַח דַּלְתָּהּ,

וְהִכְנִיס אֶת הַסּוּס הַצִּדָּה לִרְעוֹת.

הַסּוּס אַךְ בָּא – וַיַּעֲמֹד. הִבִּיט סְבִיבוֹ

כְּלֹא הֶאֱמִין מַרְאֵה עֵינָיו. הַרְחֵק רָאָה

חֶבֶר אַחִים, סְבִיבָם חָצִיר רָם וְרָטֹב;

אַךְ לֹא הֵהִין קְרַב אֲלֵיהֶם. הֵם סוּג אַחֵר

מִמְעֻגְּלֵי בֶּטֶן וּמַגְבִּיהֵי צַהַל,

וְהוּא סוּג דַּל וּמְצֻמָּק. אַךְ בְּהַגִּישׁוֹ

לַדֶּשֶׁא חָטְמוֹ וּבִרְחשׁ בִּנְחִירָיו

רֵיחַ חָמוּץ טוֹב עַד בִּצְבֵּץ רִיר עַל לְשׁוֹנוֹ,

אָז צָהַל עֹז וַיִּקְרַב. הַהֹדִּי עִיֵּן

בְּנִיד עַצְמוֹת סוּס מְעֻנֶּה זֶה וְקָרָא

פָּרָשַׁת קַעֲקַע שֶׁל חַתְחַתֵּי דָרֶךְ.

וּבְרֶמֶז יָד לְלוּנְטְ לָשֶׁבֶת אִתּוֹ

לִמְקוֹמוֹ שָׁב וְקָפָא שָׁם וּמִצְמֵץ

אֶת עֵינָיו מוּל הַחַמָּה הַיּוֹרֶדֶת.

אַךְ לוּנְטְ לֹא יָכֹל קְפֹא. בִּירַק הַשֶּׁקֶט

שׁוּב חָזָה הָעֲגָלוֹת חוֹרְשׁוֹת צִיּוֹת.

וְכְשָׁב מִשְּׁאוֹל וְלוֹכֵד עוֹבֵר זָר:

שְׁמַע, מַעֲשִׂיָּה נָאָה לִי, הַקְשִׁיבָה!

יֵשׁ זְכוּת לְסִבְלוֹת אִישׁ עַל אֹזֶן אָח,

וּסְפִינַת צַעַר זַכָּאִית לִנְמַל פְּרִיקָה, –

לוּנְטְ לָכַד הֹדִּי זֶה וְהֵחֵל סָח

עַל מְהוּמָה, דְּחַק וּמְרוּצָה בְּכָל הַדְּרָכִים,

עַל לֵילוֹת־מְחוֹלוֹת שֻׁכְּחוּ בְּלֵילוֹת־יָגוֹן,

עַל מָוֶת, רָעָב, צָמָא… עַד הַהֹדִּי

אֶת עֵינָיו הֵסֵב אֵלָיו, סְקָרוֹ רֶגַע,

שָׂם יָד עַל שִׁכְמוֹ: "בּוֹאָה, חִוֵּר־פָּנִים,

וְנַעַל לְקַדֵּם אֶת מְנוּחַת לָיְלָה."

הֵם חָצוּ אֶת הַשְּׁדֵמוֹת דֹּם מַעֲרָבָה

בֵּין פִּרְחֵי־בָר אֲדֻמִּים עַד שֶׁבָּאוּ

לְגָלְמֵי סְלָעִים זֶה עַל זֶה נֶעֱרָמִים.

מִצּוּק אֶל צוּק כְּחַיַּת הָרִים גְּמִישָׁה

הַהֹדִּי הֶחֱלִיק עָל, וְאַחֲרָיו לוּנְטְ

בְּיָד וּבְרֶגֶל טִפֵּס עַד הִגִּיעַ

לְעֶלְיוֹן כֵּף שָׁם עָמַד כְּבָר הַהֹדִּי,

צֵל־שְׁחוֹר מוּל מַעֲרַב־אֵשׁ. לוּנְטְ הִבִּיט דּוּמָם.

הַיָּם כְּמַרְבַד כְּחַלְחַל עַל סַף עוֹלָם.

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹקְדָה. מִמְּרוֹם סַן פְרַנְצִיסְקוֹ,

מִמִּדְרוֹן הָר יְרַקְרַק זְרוּעַ צִיצִים,

חוּג דֶּשֶׁא גָדוֹל אַךְ לֹא סָגוּר יוֹצֵא

עַל פְּנֵי הַיָּם, וּמְקוֹם לֹא חוֹבְרוֹת קְצָווֹת

לַהַט שְׁקִיעָה יַז נִיצוֹצוֹת. נִדְמָה: שָׁם

הַיְּקוּם הַמּוּצָק שָׂם טַבַּעַת זְמָרַגְדִית

בַּת כַּדְכֹּד־אֵשׁ עַל אֶצְבַּע תְּהוֹם כְּחַלְחַלָּה

בְּרֶגַע אַהֲבַת־עַד. לֹא, גְּבֶרֶת נַעֲלָה

בִּפְתִיגִיל יָרֹק עִם נְקֻדּוֹת חַכְלִיל

וְשׁוּלָיו שְׁטוּחִים סְבִיבָהּ, יוֹשְׁבָה חוֹלְמָה

וְכֶלֶב כָּחֹל נֶאֱמָן יַנַּח רֹאשׁוֹ

וְיַעֲצֹם עֵינָיו דֹּם בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרְדָה, יוֹרְדָה, וְהַיָּם

לָהּ יוֹשִׁיט שְׂפָתָיו הָאַרְגְמָנִיּוֹת

לִנְשִׁיקַת רַחֲמִים טֶרֶם בְּלִיעָה. הַס!

לוּנְטְ נֵעוֹר כְּמוֹ מִשְּׁנָת. לְמִי הַקּוֹל?

בְּיָד שְׁלוּחָה מוּל הָאֵשׁ, בְּעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת,

וּבְנוֹצָה זָעָה אַט, הַהֹדִּי לָחַשׁ:

הַשֶּׁמֶשׁ גָּזָה. רֶגַע אֶחָד צָף

זֵר־אֵשׁ עַל קִבְרָהּ, אַךְ גַּם הוּא אַט הוּעַם.

הַהֹדִּי הוֹרִיד יָדוֹ וְשָׁב עִם לוּנְטְ.

לוּנְטְ בָּא לְחֶדְרוֹ, חֶדֶר מֻצַּע־מִטָּה,

וּוִילוֹנוֹת־בַּד לְבָנִים עַל חַלּוֹנוֹת.

הוּא הִתְפַּרְקֵד. לֵאוּת מְתוּקָה מִלְּאָה גֵווֹ.

הוּא הִפְנָה פָּנָיו מוּל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

וּבְעַד מֶרְחַקֵּי אֹפֶל שָׁלַח לַחֲשׁוֹ:

רְאִי, אֶבִּי, גַּם בַּמִּזְרָח גַּם בַּמַּעֲרָב

בְּכָל הָעוֹלָם דּוֹפֵק לֵב אֱנוֹשִׁי,

וְרֹאשׁ יָגֵעַ יִמְצָא כָּר וּמִטָּה,

וְסוֹף נְיוּ־אַנְגְּלִיָּה לֹא סוֹף לְתֵבֵל.

II.    🔗

יוֹם חֶשְׁוָן קַלִּיפוֹרְנִי בְּרוּךְ אוֹר־חַמָּה,

וְלוּנְטְ וּמְאָרְחוֹ הִיּוּטְסְלוֹהַן יָשְׁבוּ

בְּאֶמְצַע נִיר הֲפוּךְ רְגָבִים שְׁחוֹרִים

לְיַד מַחֲרֵשָׁה לָפוּשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

לוּנְטְ הֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ, נִגֵּב מִצְחוֹ.

הוּא בָא לְיוֹם, וּלְיָמִים רַבִּים נִשְׁאַר.

וּבְכָל עֲבוֹדוֹת־מֶשֶׁק שָׁלַח יָדוֹ.

וְיֵשׁ שֶׁלִּבּוֹ חִיֵּךְ, שָׁאַל: עֶזְרָא,

בַּמֶּרְחָק שָׁם הָלַכְתָּ גֵּא וְזָר

בֵּין עוֹבְדֵי אֶרֶץ שְׁקֵטֵי־צַעַד, וְכַאן –

פַּרְסָאוֹת כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לָנוּד,

וְכַמָּה יַמֵּי סֵבֶל עָלָיו לַחְצוֹת

עַד תָּצוּד אָזְנוֹ קוֹל אֲדָמָה תַּחְתָּיו?

אַךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת: בֵּין הַחוּטִים קָשְׁרוּ

לְקַרְקַע זֶה אֶת רַגְלָיו הָיָה רָז,

רָז חַיָּיו שֶׁל מְאָרְחוֹ הַמִּתְבּוֹדֵד

כַּאן רָחוֹק מִבְּנֵי עַמּוֹ לֶאֱרֹג דּוּמָם

מַסֶּכֶת־חַיִּים יָפָה אַךְ גַּם נוּגָה.

הוּא הֶחֱלִיט לִשְׁאֹל: לָמָּה וּמַדּוּעַ?

וְהִיּוּטְסְלוֹהַן הִצִּית אֵשׁ בְּמִקְטַרְתּוֹ,

סִלְסוּלֵי עָשָׁן עָלוּ אַט. אָז סָח:

"מִשֵּׁבֶט נֵי־פֶּרְסֵי אֲנִי, וּמְגוּרַי

מִלְּפָנִים אַיְדַּהוֹ. פַּעַם הֻגַּד לָנוּ:

לַחִוְּרִים סֵפֶר מַנִּיטוֹ הַגָּדוֹל

וְהֵם הַיּוֹדְעִים דֶּרֶךְ הַשָּׁמָיְמָה.

וַנֵּצֵא – שְׁנַיִם מֵאִתָּנוּ זְקֵנִים,

וַאֲנִי וְעוֹד אֶחָד, בְּנֵי הַנֹּעַר – לָנוּד

בִּנְתִיב לְבָנוֹת רַבּוֹת מִמְבוֹא שֶׁמֶשׁ,

בֵּין שְׁבָטִים שׁוֹנִים, גַּם בֵּין שׂוֹנְאִים רַבִּים;

וּבֹקֶר אֶחָד בְּיֶרַח מַפַּל־עָלִים

לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ בָּאנוּ, כְּפַר סֵנְט־לוּאִיס

מְקוֹם שַׂר הַצָּבָא קְלַרְקְ וַחֲבֵרָיו חָנוּ,

יְדִידֵי אָבִי רַבַּת הֵיטִיב לָמוֹ.

בִּלִּינוּ שָׁם הַסְּתָו, בִּלִּינוּ חֹרֶף,

הִתְאָרַחְנוּ אִתָּם וְהֶאֱזַנּוּ שִׂיחָם,

וּבַצַּיִד וּבַקְּרָב לִוִּינוּ אוֹתָם.

עִם בּוֹא הָאָבִיב מֵתוּ שְׁנֵי הָאָבוֹת.

הִפְקַדְנוּם שָׁם יְשֵׁנִים בְּחֵיק אֲדָמָה.

עֲיֵפִים הָיוּ וְהַמּוֹקַסִּינִים

מֵעַל רַגְלֵיהֶם בָּלוּ. שַׁבְנוּ שְׁנָיִם.

בַּדֶּרֶךְ עַל פִּי־זֶרֶם “סֶלַע צָהֹב”

כָּרִיתִי קֶבֶר גַּם לָאָח הַצָּעִיר.

וּבְבוֹאִי בּוֹדֵד אֶל וִיגְוַמֵּי אַרְצִי,

לְאַחַי נֶאֶסְפוּ סְבִיבִי כֹּה דִבַּרְתִּי:

הָלַכְתִּי לִשְׁאֹב בְּעֵינַיִם־כַּדִּים

מֵחַיֵּי חִוְרֵי־פָנִים אוֹר לְשִׁבְטִי,

וָאָשׁוּב וּבְתוֹךְ עֵינַי מִשְׁנֵה אֹפֶל.

בִּזְרוֹעוֹת עֹז לְדַרְכִּי שַׂמְתִּי פְּעָמַי

לְהָבִיא תְּשׁוּרָה כְּבֵדָה לִבְנֵי עַמִּי,

וָאָשׁוּב וּזְרוֹעוֹתַי רֵיקוֹת רָפוֹת.

אַךְ נְחַפֵּשׂ, אַחִים־הֹדִּים; אֵי־שָׁם יֶשְׁנָם

הַסֵּפֶר וְהַדָּרֶךְ". “וּמָצָאתָ?”

"קְרֹא וּכְתֹב כְּמוֹכֶם, קַו לְקַו,

אֲבוֹתַי לֹא לִמְדוּנִי. וּבְרֹב עָמָל,

וּבְמִצְמוּץ־הָעֵינַיִם נִמְשָׁךְ נִמְשָׁךְ,

בִּנְתִיבַת חָכְמָה תִּצְעַד נַפְשִׁי צָעַד.

וּמִקֵּץ לְבָנוֹת רַבּוֹת וְגַם שְׁמָשׁוֹת

מָצָאתִי סֵפֶר לִי וְדָרֶךְ". “אֵיפֹה?”

הַהֹדִּי הוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו מִקְטַרְתּוֹ

וְחָג בָּהּ מוּל הַנִּיר, וּתְחָבָהּ שׁוּב

בֵּין שְׂפָתָיו, וְסִלְסוּלֵי־קְטֹרֶת עָלוּ.

לוּנְטְ חִיֵּךְ רֶגַע קָט אַךְ אַט הִתְהַרְהֵר:

סֵפֶר גָּדוֹל אֶרֶךְ־טוּרִים וְהָאָדָם

זוֹרֵעַ תּוֹכוֹ אוֹתִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת,

יְבֵשׁוֹת, מֵתוֹת, עֶזְבוֹן שָׁנָה חָלְפָה;

וְסַהַר וָשֶׁמֶשׁ, כֹּחוֹת רֹם וּמַטָּה

יַכְנִיסוּן תַּחַת כַּנְפֵי־עַד בְּדַרְכָּם,

יְחַמְמוּן וִילַטְּפוּן עַד בּוֹא עֵת

וּמִלִּים חַיּוֹת וְרַעֲנַנּוֹת עוֹלוֹת

וְאָדָם בָּא וְשׁוֹבֵר בָּן רַעֲבוֹנוֹ

וַחֲדָשִׁים טוּרִים יִמְתַּח לִכְתָב חָדָשׁ.

וּבְעַנּוֹת סְפֵקוֹת אֶת הַלֵּב, עֵת יִשְׁאַל:

הַקֻּלְמוֹס נָע זֶה כְּבָר וְאֵי הַכְּתָב?

וּמָתַי פְּרִי וְשִׁלּוּם לְכָל הֶעָמָל?

יֵשׁ יַעַל לַחַשׁ כְּמוֹ אֲנָחָה דַּקָּה:

עֲבוֹד וְהַאֲמֵן, כָּל הַיְקוּם שֻׁתָּפְךָ. –

עֲבוֹד וְהַאֲמֵן. וּמַה עוֹד? דּוּמִיָּה.

מַה־דֶּרֶךְ חַיִּים יִיף וִיאֻשַּׁר יוֹתֵר? – –

רְאֵה,

אֵיךְ רִגְבֵי שְׁחוֹר מְנַצְנְצִים בַּחַמָּה,

אֵיךְ בְּרֶטֶט־גִּיל כָּל הָאֲדָמָה תִקְרָא

לִבְעִיר וְאָדָם:

הִתְנַעֲצוּ בִי בְּטֶלֶף וְצִפֹּרֶן,

הַעֲמִיקוּ אֶל תּוֹךְ בִּטְנִי חֹד־בַּרְזִלְכֶם,

וְנַתְּחוּ, צִבְטוּ, תַּחֲחוּ כָּל בְּשָׂרִי!

דַּם פְּצָעַי יִהְיֶה חָלָב עַל לְשׁוֹנְכֶם,

וְאַנְחַת כְּאֵבִי תִהְיֶה שִׁיר חַיֵּיכֶם. –

מָה אַתְּ, אֲדָמָה: אֵל אוֹ שֵׁד אֱלֹהִי? – –

וּמֵהַמִּקְטֹרֶת נָמוֹג אַחֲרוֹן סִלְסוּל

וְהִיּוּטְסְלוֹהַן חֶרֶשׁ קָם לַעֲבוֹדָה.

לוּנְטְ הִדֵּק בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ

וַיִּנְהַג צִמְדוֹ נֹכַח טוּר הַהֹדִּי

וְלִבּוֹ רִנֵּן: כַּאן אֶת חַיַּי אֶטַּע,

עִם חַיֵּי אֶבִּי וְעִם חַיֵּי בְּנֵנוּ,

וְנֵצַח נִשְׁכַּח כָּל סִיּוּטֵי זָהָב.

וּשְׁנֵי הַשְּׁוָרִים נִעַנְעוּ בְּרֹאשָׁם,

וְשֶׁמֶשׁ קַלִּיפוֹרְנִית שָׁפְכָה זָהֳרָהּ.

III.    🔗

לוּנְטְ רָכַב זְחוּחַ־דַּעַת לְסַן פְרַנְצִיסְקוֹ:

הוּא כָּבַשׁ תּוֹכוֹ יֵצֶר־רָע שֶׁל זָהָב,

הוּא יִבְנֶה בַּיִת כַּאן וְיִטַּע חַיָּיו

בְּאַדְמַת קַלִּיפוֹרְנִיָּה הַחֲדָשָׁה,

בְּחֶלְקָה עוֹד לֹא חָשָׁה מַגַּע בַּרְזֶל,

וְדוֹר לְדוֹר יְסַפֵּר: כַּאן הַמָּקוֹם

אִישׁ חִוֵּר־פָּנִים רִאשׁוֹן נָעַץ דֶּקֶר.

גַּם טִבְעֹו גַּם הַמָּקוֹם הִלְּכוּ עָלָיו

חֲלוֹמוֹת גַּדְלוּת: כַּאן הֵן אָכַל תִּירָס

שֶׁיּוּכַל שַׁמֵּשׁ מַשְׁעֵן לְחוֹתַנְתּוֹ;

כַּאן רָכַב תּוֹךְ חֲלַל מַצֶּבֶת־אֶרֶז

שֶׁתֵּבַת נֹחַ תּוּכַל לַעֲבֹר תּוֹכוֹ

תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים שְׁלִישִׁים;

וְכַאן הַקַּרְקַע חָדָשׁ, עוֹד לֹא צֻנַּן,

מַעְיָנוֹת רוֹתְחִים מְזַנְּקִים הַשָּׁמַיְמָה,

וְאַדְמַת שְׁחוֹר עוֹד חַמָּה מִתְבַּעְבַּעַת;

כַּאן־כַּאן הָאָרֶץ תִּשְׁאַג: תְּנוּ לִי מְתִים

חֲדָשִׁים גְּדוֹלִים! פִּתְאֹם וּמוֹדָעָה

עַל מַצֶּבֶת עֵץ: "אֲמֵרִיקָה מוֹכֶרֶת

אֲדָמָה קַלִּיפוֹרְנִית לְכָל הַדּוֹרֵשׁ".

הוּא עָמַד דֹּם וְקָרָא פַּעַם וּשְׁתַּיִם

וַיַּדְהֵר סוּסוֹ, עָף אֶל תּוֹךְ הַמִּשְׂרָד:

רְצוֹנִי לִקְנוֹת אֶרֶץ! יָשִׁישׁ קָט,

מֵעַם הַמֶּכְּסִיקַנִּים הַמְנֻשָּׁלִים,

שֶׁרֹאשׁוֹ נָם עַל שֻׁלְחָן מָלֵא אָבָק,

אַט קָם וּבְעֵינָיו מָדַד אֶת הַבָּחוּר

מִנְּעָלָיו עַד צִפֳּרָיו: "מַה־לְּךָ אָץ?

לֹא תְאַחֵר אֶת הַמְצִיאָה אִם גַּם תָּבוֹא

כָּמוֹנִי עֵת תִּזְדַּקֵּן. הַמּוֹדָעָה

כְּבָר תְּלוּיָה שָׁם מִזְמָן וְקוֹפְצִים אָיִן."

“רְצוֹנִי לִקְנוֹת חֶלְקָה. אֵי הָאָרֶץ?”

הַיָּשִׁישׁ שְׁחַרְחַר־עוֹר וּבְשַׂעֲרוֹת שֵׂיבָה

עָמַד מוֹלֵל שֵׁשׁ הַשְּׂעָרוֹת בִּזְקַן־גֶּדְיוֹ

כְּטֶרֶם מַאֲמִין. אַחַר רָקַד טְפוּפוֹת

אֶל־מַפָּה שֶׁעַל כֹּתֶל: "הִנֵּה אֶרֶץ.

רְאֵה, כַּאן סַן פְרַנְצִיסְקוֹ וְעַל יָדָהּ

מִגְרָשִׁים יֵשׁ לִמְכִירָה". “מָה הַמְּחִיר?”

לוּנְטְ שָׁמַע נִפְצַע־לֵב. כִּמְעַט בְּחִנָּם

נִתֶּנֶת אַרְצוֹ זוּ וְדוֹרֵשׁ אָיִן.

“וּמָתַי הַפֵּרָעוֹן?” “בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ”.

“וְכַמָּה אוּכַל קְנוֹת?” גְּדִי הֵרִים זְקָנוֹ

שֶׁעוֹד קָט וְדִגְדֵּג סַנְטְרוֹ שֶׁל לוּנְטְ:

"כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ. מִגְרָשׁ אֶחָד

אוֹ כָל הַסְּבִיבָה". עֵינֵי לוּנְטְ הִתְנַעֲצוּ

לְרֶגַע קָט בַּמַּפָּה הַמְּשֹרְטֶטֶת

וְרַעְיוֹן־מְשׁוּבָה קָפַץ אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ:

“הַסְּבִיבָה כֻלָּהּ”. נִרְתַּע גְּדִי לַאֲחוֹרָיו,

בָּדַק הֵיטֵב אֶת אִישׁ־שִׂיחוֹ, יָדוֹ נָעָה

כְּמוֹ לָעוּג עוּגָה אִטִּית עַל רַקָּתוֹ.

אָז מָשַׁךְ כְּתֵפָיו, פָּתַח סֵפֶר גָּדוֹל:

“הֲתֵדַע לַחְתֹּם?” יָצָא לוּנְטְ בְּגָאוֹן

וְהַגְּדִי הַקָּט שָׁב לִישֹׁן.

                  וּמִמָּחֳרָת

עִגּוּלֵי זַעַף וּמְרִי בְסַן־פְרַנְצִיסְקוֹ:

הָאֶחָד בָּא וְקָנָה כָל הָעוֹלָם

בְּלִי הַשְׁאֵר כְּלוּם לַאֲחֵרִים. הֲיִתָּכֵן?

לוּנְטְ עָמַד לוֹפֵת אַחַד הָעַמּוּדִים

שֶׁל גְּזוֹזְטְרַת־מָלוֹן: כָּכָה, אַחַי, כַּעֲסוּ,

הָרִימוּ אֶגְרוֹף, לַחֲמוּ עַל אֶרֶץ

שֶׁבְּזִיל־הַזּוֹל לְחֶנְנָהּ מֵאַנְתֶּם.

יָדַעְתִּי כִי תַתְחִילוּ לַחְמֹד אֶרֶץ

בְּיַד אַחֵר עֵת תָּנוּחַ. פִּתְאֹם רָאָם

בְּהַצְבִּיעָם עָלָיו וּבְהַתְחִילָם פּוֹסְעִים

וְכָל פְּסִיעָה אוֹמְרָה קְרָב. וְהִנֵּה הִנָּם!

וְכָל פָּנִים זַעַם וְכָל עַיִן סַכִּין.

לֹא, אֵין מְשַׂחֲקִים עִם פַּרְצוּפִים אֵלֶּה.

“מַה תֹּאבוּ מֶנִּי?” אֶרֶץ נֹאבֶה, אֶרֶץ!"

"אֶמְכְּרֶנָּה. חֶלְקָה אַחַת לִי לְחַוָּה.

אָקִימָה לוּל וְדִיר. אַצְמִיחַ דָּגָן.

וְהַשְּׁאָר לְכָל הַקּוֹנֶה. אַךְ מַה בֶּצַע?

הַמְּחִיר גָּבוֹהַּ, רָב“. מַה־יָּקָר? הַגֵּד!”

הוּא הִגִּיד וְעֵינֵיהֶם תְּמֵהוֹת קָפְאוּ

וְזֶה לָזֶה הִצְבִּיעוּ: הֲשָׁמַעְתָּ?

בִּן־רֶגַע נֶחְטַף לוּנְטְ בְּיָדַיִם עַזּוֹת

וְהָרְכַּב עַל כְּתֵפַיִם; וּבְתַהֲלוּכָה,

מִתְּחִלָּה פְּרוּעָה, אַחֲרֵי־כֵן מְנֻצַּחַת

בְּשִׁיר וְקַתְרוֹס, הוּבַל בָּרִבּוּעַ

שְׁמוֹ סַן פְרַנְצִיסְקוֹ, אַחַר כַּךְ הַחוּצָה

לַמִּשְׂרָד שָׁם הַגְּדִי הַיָּשֵׁן הָחֳרַד

וְרִקֵּד כֻּלּוֹ תְּמִיָּה לְיַד הַכְּתָלִים,

וְהֵם פָּתְחוּ סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, חָתְמוּ

בְּאוֹתִיּוֹת־דָּרְבוֹנוֹת אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם.

אֵי־מִי צָעַק: “נִקְרָא שֵׁם עִירֵנוּ לוּנְטְוִיל”.

"לֹא, יִהְיֶה הַכֹּל סַן פְרַנְצִיסְקוֹ אַחַת,

אַךְ חֲרִישִׁית, מְיֻשֶּׁבֶת עוֹבְדִים שְׁקֵטִים,

וּרְחוֹבוֹת נָחִים דֹּם בֵּין גַּנֵּי יֶרֶק,

וְחַוּוֹת נָאוֹת סְבִיבָהּ". “וַדַּאי, וַדַּאי!”

וְעוֹד אוֹתוֹ לַיְלָה לָגְמוּ כֻלָּם לְגִימָה:

לְחַיֵּי לוּנְטְ וּלְחַיֵּי סַן פְרַנְצִיסְקוֹ!

וּבֹקֶר וַיִּתְלַהֲמוּ הַקֻּרְנָסִים,

מַסּוֹרִים נִסְּרוּ, שִׁלְדֵי בָתִּים עָלוּ.

וּבְרִנַּת־לֵב לוּנְטְ שָׁב לְהִיּוּטְסְלוֹהַן:

הוּא תָקַע יָתֵד כַּאן, הוּא קָנָה נַחֲלָה.

IV.    🔗

אֵד רָטֹב אָפֹר יָרַד לִבְלִי מוּשׁ

עַד אֶחָד גַּוָּן לְיוֹם וָלֵיל, עַד תֵּבֵל –

כְּעַיִן גְּדוֹלָה טְרִיָּה וּתְבַלּוּלִית.

כִּצְלָלִים יָצְאוּ לוּנְטְ וְהִיּוּטְסְלוֹהַן

עִם בֹּקֶר אֶל הַלּוּל וְאֶל הַמִּרְעֶה

וְשָׁבוּ חִישׁ לִדְמָמָה וּלְמִקְטֶרֶת

עַל הָאֶצְטַבָּה תַחַת כַּרְכֹּב גַּגָּם.

וּדְבַר־מָה הָלַךְ תֶּמֶם תּוֹךְ לֵב לוּנְטְ.

בְּשִׁבְתּוֹ שָׁם סְגוּר־שָׂפָה שָׁעָה עַל שָׁעָה

שׁוּב הֵחֵל רוֹאֶה אֶת הַכּוֹרִים אֶחָיו

שֶׁעוֹד קָט בְּשָׁאוֹן וּבְפַעֲמוֹנֵי תִקְווֹת

לַמִּכְרוֹת, נִתְּקוּ מוֹסְרוֹת־כְּפוֹר, יָעוּטוּ

וּבְלֵב קוֹדֵחַ יִצְפּוּ בָעַפְרוּרִית

שֶׁעַל כַּף יָדָם תַּחַת עֵינָם תַּהֲפֹךְ

לְכֶתֶם פָּז. וּבֵין הַכּוֹרִים חָזָה –

וְגַבּוֹת עֵינָיו עָבוֹת שְׁחֻמּוֹת הוּרְמוּ –

אֶת זוֹ שֶׁאִתָּהּ נִשְׂרַף בְּלַהַב הַצִּיָּה,

שֶׁלֵּילוֹת־שְׁחוֹר בְּשַׂעֲרָהּ וּבְעֵינֶיהָ,

וּפָנֶיהָ חִוְרִים שׁוֹפְעִים אֶל הַסַּנְטֵר

כְּעֹפֶר פֶּרֶא עָנֹג, עַד שֶׁכַּפָּיו

כְּמוֹ נָעוּ לִלִפֹּת לִסְגֹר אוֹתָם רַכּוֹת.

כַּךְ עָבְרוּ יָמִים לַחִים בְּעַד הַתְּבַלּוּל.

וּפִתְאֹם בֹּקֶר אֶחָד וּכְמוֹ וִילוֹן

שֶׁאָמָן בְּהַחֲוָיַת קִידָה מֵרִים

מֵעַל תְּמוּנַת־בַּד חֲדָשָׁה וּמַפְלִיאָה,

כֵּן נַעֲלָה כָּל הָאֵד וְנִגְלָה עוֹלָם

כֹּה רַעֲנַן־צְבָעִים עַד עוֹד אָסוּר גַּעַת,

יְרַקְרַק כְּחַלְחַל מְשֻׁכָּר מִתִּפְאַרְתּוֹ.

וְרוּחוֹת יֵינִיִּים וְחַמִּים נִשְּׁבוּ

וְחָדְרוּ אֶל הַלֵּב וּלְתוֹךְ הַדָּם. –

אָן תֵּצֵא־תִּרְכַּב, לוּנְטְ, יוֹם־יוֹם עִם שָׁחַר?

מַה מּוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ שׁוּב אֶל הַמֶּרְחַקִּים?

הַאִם לֹא תוּכַל שֵׂאת עוֹד חַיִּים אֵלֶּה

כֹּה שְׁלֵמִים כְּמוֹ הֲוָיָה מְסֻגֶּרֶת,

כְּמוֹ רֶגַע שֶׁל חֲלוֹם, כְּמוֹ אִי מְסֻתָּר

שֶׁשַּׁעֲטוֹת־זְמָן שַׁלְוָתוֹ לֹא תַפְרַעְנָה?

מַדּוּעַ תִּפְתַּח שַׁעֲרֵי שֶׁקֶט יָרֹק

לְסוּסִים פְּרוּעֵי־רַעְמָה, קוֹדְחֵי־נְשִׁימָה,

עַד כֹּל שֶׁהֵחֵל צָץ בְּצִנְעָה וּבְתִפְאֶרֶת

יֵהָרֵס יָחֳרב יַעַל בְּשַׁלְהֶבֶת

וְעֵת שֶׁקֶט יָבוֹא יִהְיֶה כְנַף־הַמָּוֶת? –

עַד פְּנוֹת הַיּוֹם הִתְשׁוֹטֵט וְעֵת שָׁב

וּלְיַד הַהֹדִּי יָשַׁב לִפְנֵי בֵּיתָם

רֵאָתוֹ נָשְׁמָה כְבֵדוֹת כְּמַפּוּחַ,

וְגַבּוֹ שָׁבוּר וְרֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ

כְּמוֹ אַחֲרֵי קְרָב לֹא־מֻצְלָח, עַד הַהֹדִּי

אֶת עֵינָיו הֵסֵב אֵלָיו, סְקָרוֹ רֶגַע,

שָׂם יָד עַל שִׁכְמוֹ: "בּוֹאָה, חִוֵּר־פָּנִים,

וְנַעַל לְקַדֵּם אֶת מְנוּחַת לַיְלָה."

וְלֵיל אַחֲרוֹן אָפֵל יָשַׁב עִם הַהֹדִּי

עַל שְׂפַת הַיָּם שֶׁבָּלַע כָּל הַמְּאוֹרוֹת

וּמִדֵּי פָתְחוֹ פִּיו לִשְׁאֹג הִזְדַּהֲרוּ

יָרֵחַ וְכוֹכָבִים מִתּוֹךְ לוֹעוֹ.

כְּמוֹ יַד־סְתָרִים גּוֹלְלָה לִרְגָעִים

אֵשׁ חִוְרָה עַל הַיָּם, וְגַלִּים רִקְּדוּ

כִּצְרוֹרוֹת בְּרָקִים. בֵּאֵר הִיּוּטְסְלוֹהַן:

"זֶהוּ זִיו הַחִלְפָה שֶׁבַּיָּם נִצְטַבְּרָה.

יֵשׁ לָדוּג מָחָר. דָּגִים אוֹכְלִים זִיו זֶה."

לוּנְטְ שָׁקַע תּוֹךְ עַצֶּבֶת־פְּרֵדָה. מָחָר

לֹא יֵשֵׁב עוֹד עִם אִישׁ זֶה שְׁקֵט־הַנֶּפֶשׁ,

וּמַסֶּכֶת חַיִּים הוּא עֲזָרוֹ לִרְקֹם

תִּתְגּוֹלֵל כַּאן נִקְרַעַת וְלֹא־רֻחָמָה.

הוּא הִבִּיט שׁוּב אֶל פְּנֵי הַהֹדִּי, חֻצְּבוּ

בְּקֻרְנָס כָּבֵד מִתּוֹךְ שַׁחַם כֵּהֶה

אַךְ כָּל שִׂרְטוּטָיו אוֹמְרִים דַּקּוּת־רֶגֶשׁ,

וְשׁוּב תְּקָפַתְהוּ חִידָה עוֹד מָצְעָפָה:

מַה־נִּימַת יָגוֹן זוֹ בְּרַעַד תַּעַל

מִתִּפְאֶרֶת חַיָּיו? לָמָּה כַאן יִתְבּוֹדֵד

נְזִיר הָעָם, וּמַה שֶׁמַּפְלִיא יוֹתֵר,

נְזִיר הָאִשָּׁה. “הִיּוּטְסְלוֹהַן, לָמָּה?”

הַהֹדִּי נִרְתַּע כְּמוֹ לְמַפַּל אָבֶן.

תִּמָּהוֹן הִרְחִיב רֶגַע אֶת עַפְעַפָּיו.

הַתִּמָּהוֹן גָּז וּרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים עָלוּ

וְנִעַנְעוּ אַט אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי סַהַר

מִפִּנּוֹת פְּנִימִיּוֹת שֶׁל עֵינָיו נִתְלוּ:

רֶגַע אֶחָד פַּחַד וּבֶהָלָה, אָז –

עֲדִינוּת, חִבָּה רַכָּה, אָז – הַכְנָעָה

וְצִדּוּק־דִּין. וְאוּלָם כְּלוּם לֹא עָנָה.

הוּא יָשַׁב דֹּם. יָם שָׁאַג וְהִזְדַּהֵר,

הַגַּלִּים רִקְּדוּ עָל כַּעֲמִירֵי בְרָקִים,

וְלוּנְטְ חָשַׁב: יָם הַשֶּׁקֶט לַיְלָה זֶה

אֵינֶנּוּ שׁוֹקֵט.

            וְעִם שַׁחַר יָצָא

לְהִתְהַלֵּךְ רֶגַע קָט עַל שָׂדוֹת נָמִים

וְלָקַחַת בִּרְכַת פְּרֵדָה מֵהַחַוָּה

בָּהּ מָצָא חֶדֶר, מִטָּה, וְגַם אָדָם

וּמַנְגִּינַת דְּמָמָה. אָז אֶת סוּסוֹ הוֹצִיא

וְעָלָה עָלָיו. הַסּוּס בְּרַגְלוֹ רָקַע.

לוּנְטְ הֶחֱלִיק צַלְעוֹ: אַל חִפָּזוֹן, אָחָא.

כַּאן מָצָאתָ אַחֲרֵי דֶרֶךְ אָרֹךְ מִרְעֶה.

נַפְשֵׁנוּ תִנְהֶה מָחָר אֲחוֹרַנִּית,

וְיָפְיוֹ שֶׁל הַיּוֹם בְּצַעַר נְגַלֶּה

עֵת יִהְיֶה תְמוֹל, וּמִי יוֹדֵעַ אִם

לֹא יִשְׁפֹּךְ קִתּוֹן עַל פָּנֵינוּ אָז

עֵת נָשׁוּב עוֹרְגִים אֵלָיו. הַס – הָאָדָם!

הַהֹדִּי יָצָא, נִגַּשׁ אֶל הַגָּדֵר

וְהֵרִים יָד. לוּנְטְ חָשׁ: הַגּוֹרָל הוּטַל,

וּבִמְשִׁיכַת רִסְנוֹ דָּהַר לַמֶּרְחַקִּים.