רקע
דוד רמז
הַתְּעוּפָה הָאֶזְרָחִית תִּקְלוֹט מְשֻׁחְרְרֵי חֵיל־אֲוִיר

נועדנו כאן, בלוד העתיקה־החדשה שלנו, לשם חנוכת השירות האוירי הישראלי “אל־על” – בתור שירות עתי קבוע בין ישראל למרכזי אירופה הגדולים: פאריס, לונדון, ציריך, רומא. טבעי היה לבחור את אחד מימי החנוכה לחנוכה זו, אשר קדמה לה עבודה מכינה של ארבעה חדשים וחצי החודש בקוי ישראל–צרפת וישראל–רומא. במשך הזמן הזה הוטסו ב“אל־על” בשני הכיוונים למעלה מאלף וחמש מאות נוסעים. יבורך הצוות האוירי והקרקעי על המלאכה היפה, אשר זכתה להצלחה ולהוקרה רבה – וּתלָווה נא הצלחה זו גם להבא את עבודתם האחראית. בטיסתי לוינה, כחבר מטעם ממשלת ישראל למשלחת הכבוד להעלאת עצמות ד"ר הרצל, ראיתי את עבודתם של אחדים מהבחורים היקרים הללו – וידעתי כי יש לנו על מי לסמוך. מכל מקצועות עבודת האדם אולי זהו המקצוע הנפלא ביותר והמחייב חרדה ושקידה יתירה מצד כל אלה שיש להם נגיעה בענין. למן היום הראשון, בו ניגשתי למפעל זה, התפללתי תפילה אחת, כי המפקידים את עצמם בידי נשרי ישראל יהיו לא פחות בטוחים מאשר אלה הנתונים על כנפיהן של מדינות אחרות. ומשאלתי החבויה היא, כי נשאף להשיג בתעופה הישראלית את המדרגה העליונה של בטיחוּת, במידה שזו תלויה בידי אדם.

הבאתי לראשונה את דבר יסוּד השירות האוירי הישראלי להחלטת ממשלת ישראל ביום י“ג באב תש”ח, וביום י“ג בחשון תש”ט נרשמה החברה כחוק והובטחה בתקנותיה ההשפעה המכרעת לממשלת ישראל. שלושת הגורמים, אשר זרעו עוד בארץ־ישראל של שנות המנדט את הגרעינים הראשונים לטיס העברי, הוזמנו לקחת חלק בקידום השירות האוירי של המדינה, בתנאים ההוגנים לבעלי זכויות חלוציות. ואני מעלה במעמד זה את דמותם של דוב הוז ויצחק בן־יעקב, אשר עמלו על הקמת בית־הספר לטיס הראשון ויסוד חברת “אוירון”, מתוך שותפות הנהלת הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים העברים הכללית ושל מר פינחס רוטנברג, אשר יזם והקים את חברת “נתיבי־אויר ארץ־ישראליים” והפעילה עד לפרוץ המלחמה.

כל התחלות קשות – ביבשה, בים ובאויר. אין האויר יוצא מן הכלל, ואולי הוא יוצא מן הכלל לקושי. סייעה לנו לא במעט העובדה, כי רקמת המעשה של התעופה האזרחית הישראלית באה לאחר שבגזרת המלחמה קם ויהי חיל־אויר ישראלי, אשר ריכז כוחות והישגים נועזים. ואין לתעופה האזרחית בישראל תפקיד נעלה יותר מאשר להיות בית־עתידם האזרחי של כל אלה, אשר לאחר מילוי חובתם בחיל־האויר ירצו להמשיך כאנשי־תעופה את דרכם בחיים.

בשדה הזה, שדה לוד, יוחג מחר חג קיבוץ גלויות, חג עלית העם למולדתו, אשר יסמלוה הבאים מירכתי תימן, על כנפי נשרים. השירות הישראלי האוירי הצעיר מתכוון לקחת את חלקו בעליה העתידה, במידה שזו תבוצע בדרכי אויר. והנני רואה להחזיק טובה לחברת “היאס” על אשר נתנה ידה להצעדת “אל־על” קדימה, מתוך מחשבה על שיתופו בהטסת עולים.

מחוז חפצו של השירות האוירי הישראלי הוא – הקצה האמריקני, אשר ממנו תצא ואליו תחזור התנועה התיירית המתמדת לישראל. אנו רואים בחנוכת השירות העתי לאירופה הקדמה לשלב הבא, אשר אנו שואפים להגיע אליו בזמן לא רחוק.

והנני להודות לכל המסובים וליושב־ראש. השמחה הזו, מובטחני, היא שמחת רבים בישראל.

כסליו תש"י.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49258 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!