סיפורי בוגולמה הופיעו בכתב העת הצ’כי טריבונה בפראג בין ינואר למרס 1921, אחרי שובו של יארוסלב האשק מברית המועצות לעיר מולדתו. העובדות הבסיסיות של תולדות העיר בוגולמה אינן פרי דמיונו הפרוע של האשק: אכן, הוא נשבה בחזית גליציה, בשבי הרוסי הצטרף לכוחות צבא המתנדבים הצ’כיים והסלובקיים, שהתארגנו ברוסיה למלחמה במונרכיה האוסטרית־ההונגרית למען עצמאות מולדתם הנתונה לשליטתה. כעיתונאי וסופר בעל ניסיון, צורף האשק למערכת העיתון צ’כוסלובן, שהופיע בקייב מטעם הלגיונות הצ’כוסלובקיים, שימש כתב בחזית, היה מגיה, כתב הומורסקות – ובעיקר, הוא חדל לשתות לשכרה, כמנהגו בפראג. ואולם אחרי המהפכה הבולשביקית בסתיו 1917 לא יצא עם הלגיונות הצ’כוסלובקיים דרך המזרח הרחוק כדי להמשיך במלחמה נגד אוסטריה וגרמניה בחזית צרפת, אלא הצטרף, למרבה הפלא לצבא האדום שזה עתה קם. הוא שימש קומיסר פוליטי של הארמיה ה־5 בצבא הסובייטי, ונתמנה בשנת 1918 למפקד כוחות – כנראה של אוגדה – הנלחמים בלבנים, הנאמנים לצאר.

עד כמה פרטי סיפורי בוגולמה נאמנים למה שהתרחש בעיר הלכה למעשה, איש כבר אינו יכול לקבוע ואין לכך גם כל חשיבות: בשלב מוקדם מאוד של המהפכה הבולשביקית זיהה האשק את מה שנתגלה לרבים רק כעבור עשרות שנים: את יצר הנקמה האישי במסווה של אידאולוגיה, את האכזריות כלפי פשוטי העם, את קלות הראש שבה חוסלו בני אדם על לא עוול בכפם, את הזלזול בכל כללי הדמוקרטיה המוצהרים, כפי שהם מתוארים בסיפורי בוגולמה בדרכו האירונית, בהומור היבש שלו.

הוא חזר בסתיו 1920 לרפובליקה הצ’כוסלובקית, שקמה מהריסות המונרכיה האוסטרית־ההונגרית, ובעיני חלק מבני ארצו נחשב בוגד בשל הפניית העורף ללגיונות הצ’כוסלובקיים והצטרפותו לבולשביקים. אחרים ראו בכך עוד אחד מתעלולי האשק שבהם התפרסם מלפני המלחמה. ולא זו בלבד, אלא שחזר לפראג עם אישה רוסייה, אלכסנדרה לבובה, בלי שטרח להתגרש תחילה מאשתו הראשונה, ירמילה לבית מאייר, אם בנו היחיד, שנותרה בפראג. הוא ניצל מהעמדה לדין בעבור ביגמיה רק בזכות העובדה, שהרפובליקה הצ’כוסלובקית לא הכירה אז בתוקף נישואים אזרחיים לפי חוקי ברית המועצות.

לרבים היה שובו של האשק בגדר הפתעה. על פי שמועות שהסתובבו בפראג, הוא מת כבר כמה פעמים: הוצא להורג בשל קשירת קשר למרידה, נפל בחזית, נרצח בקטטה. היו עיתונאים שהזדרזו לכתוב הספד עליו, לא מחמיא במיוחד, על האלכוהוליזם שלו, על דרכי התנהגותו הפרועה, על ליצנותו. האשק ענה להם בצחוק מריר בכמה פיליטונים.