הערות־תשובה1 🔗
(21 ביולי 1899)
ניגוד בין העמים השונים ובין יהודים עשוי להתהוות בשל הציונות רק במקרה זה, שהציונים יסַגלו לעצמם הרגֵלים שוביניסטיים פרועים. ידידַי ואני השתמשנו בכל שעת־כושר, כדי להזהיר מפני משוגה כזאת. וכן אני מאמין, כי שום דבר בתנועתנו אינו נותן מקום להנחה, כי חפצים אנו, כביכול, להתנשא התנשאות נואֶלת או להיבדל היבדלות של איבה מכלל שאר האנושות התרבותית. להיפך, הדגשנו תמיד הדגשה ברורה, כי אנו מתארים לעצמנו את קיומו של עמנו לעתיד כקיום המיוסד על אחדות כל העמים וכי נרצה לפעול מען אחדות זו. נמצא שאין האידיאל הציוני שולל את הרעיונות ה“הומאניים”, של אהבת האנושות הכללית; הוא כולל אותם. אלא שאין אנו רוצים להיות קוסמופּוליטים חסרי־מין, אלא להודות בלאומיותנו, בשעה שאנו מטפחים את העקרונות הנעלים ביותר של ההומאניות. כי אהבת־אמת זו תזיק לנו בעיני אנשים אוהבי־צדק, קשה להאמין. ואילו האנשים שאינם אוהבים את הצדק, לעולם לא נפיק רצון מהם. הללו ממילא מאשימים אותנו מאז ומתמיד בכל מעשי־תועבה. אך יהיה זה בעתיד אחד מן התפקידים היפים והגדולים ביותר של הציונות להוכיח במעשה ובהתנהגות, כי שום דבר אנושי לא נעשה זר לנו, גם אם רוצים אנו להיות חופשים עד כדי כך, שלא נתכחש לגזע שלנו, האומלל והמבוזה. אנו רוצים להיות נאמנים לעצמנוּ; אז גם יאמינו לנו יותר, כי אנו יכולים להיות נאמנים לאחרים, הראויים לכך. זאת היא נקודת־ההשקפה הציונית. אם נרכוש ידידים, אל ננסה להיעשות שווים להם, אלא להיות נאמנים להם. זאת, נדמה לי, היא הדרך המכובדת יותר, ובה נרכוש לנו, מקווה אני, ידידים רבים יותר ממה שסבור עוד היום האדון הכומר נאומאן.
-
הופיע בראשונה ב“די ואֶלט”, שנה ג‘, גל’ 29, עמ' 3, מ־21 ביולי 1899, במדור: Der Zionismus im Urteile hervorragender Zeitgenossen (הציונות במשפטם של בני־דור דגולים). המדור הזה כלל את תשובותיהם של סופרים, מדינאים ואנשי־רוח נוצרים לשאלות מספר על הציונות, שהוגשו להם על־ידי מערכת “די ואֶלט”. הכומר פרידריך נאומאן, מראשי המפלגה הסוציאלית־הלאומית בגרמניה, כותב בתשובתו – שהופיעה באותו גליון – כי הוא חרד שהציונות תשיג רק הישגים ממשיים מוגבלים, לעומת זאת היא תחריף את הניגודים בין יהודים לבין לא־יהודים. לפי דעתו תגרום הציונות להגברת האנטישמיוּת. התשובה נושאת את הכותרת: תשובתו של ד"ר הרצל, והיא חתומה: ת. הרצל. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.