(26 באוגוסט 1897)
השבוע הבא יהיה שבוע הקונגרס. אין אנו יכולים למצוא כיום נושא חשוב ונכבד לדיונינו יותר מעצרת זו, שעל־אף כל הלעג, התככים וההשמצה, פילסה לה את דרכה. ידידינו יודעים, באילו אמצעים פסולים שונים ניסו להילחם נגד הקונגרס. אנו עברנו על רובם של התכסיסים השפלים הללו בשתיקה גמורה, משום שלא רצינו להרחיב יותר את המסכת המעציבה הזאת. לאחר־זמן בוודאי לא תיחשב לכבוד ליריבינו2 העובדה, שהם נלחמו באמצעים כאלה נגד תנועה, שאולי לא היה מיד ברור, שהיא תביא תועלת רבה לכול, אבל כל אדם ישר־לב משתכנע ממנה, שאין היא עשויה להזיק לשום אדם. כבר כיום נקל לנו להתייחס ביתר סלחנות לנסיונות ההפרעה והחבלה בקונגרס, משום שהם נכשלו. כיום הזה עדיין אין אנו יכולים לדעת, מה הם הערכים החיוביים, שיביא אתו הקונגרס לאור העולם. אבל עצם העובדה שהוא מתכנס, שיהודים מן הארצות השונות ממהרים להתכנס לקול הקריאה הלאומית, היא עובדה של חשיבות. עכשיו יהיה התפקיד, שלא להניח לעובדה זו להתעמעם ולדעוך. בקונגרס הבאזלאי יוצג בפעם הראשונה בעיני העולם נסיון כנה, לפתור את שאלת־היהודים בדרך הומאנית ומודרנית.
התנועה הציונית כבר עוררה את תשומת־לבם של מדינאים רציניים בכל מקום. כל יום מביא לנו חוות־דעת ראוּיות לתשומת־לב של עתונים יומיים וכתבי־עת רבי־חשיבות. אולי נוכל להגדיר תופעה זו בדרך הטובה ביותר, אם נאמר כי שאלת־היהודים מתחילה להיהפך ולהיות שאלת־ציון. מי אטום כל־כך – גם אם הוא נמנה על מתנגדיה של הציונות – שיסרב להודות, כי בכך מסתמן והולך שיפור מהותי בצורת־הדיונים לטובת כל היהודים? מי שעדיין אינו מודה בכך היום, יהיה מוכרח להודות בכך מחר. גם זאת היא עובדה מתהוה. מי שמתנכר לעובדה המתהווית, הרי ירכין ראשו בפני זו שכבר נתהוותה, ואולי אפילו ההרכנה העמוקה ביותר. אלה הממתינים להצלחה המוגמרת, הם אחר־כך המשרתים המסורים ביותר. אבל יהודים רבים עדיין הם ביישנים או מעמידים פנים של ביישנים, כי פחד ישן מפני דיון פומבי בעניינים יהודיים נעוץ להם באבריהם. ולמען השם, בלבד שלא נהיה לצחוק! כאילו יש ערך כלשהו למעט צחוק של מטומטמי־ מוח ולהלצות התפלות שמשליכים אחרי מישהו. נזכור נא את דברי התפלות, שנאמרו ונכתבו על הסוציאליזם לפני עשר שנים. אילו קאריקאטורות בעתונים, גם בשאינם־היתוליים, כמה התמוגגו הפיקחים מצחוק, כמה רעדו בעלי־הנכסים מפחד עם הזכרת שמו בלבד! כיום שוב אין אדם אחד, שאינו מתייחס לסוציאליזם בכובד־ראש, ואין מדינאי שאינו מתחשב בו. ובכן, חזקוּ לב וזקפוּ ראש, ואַל נא לגלות חולשת־עצבים!
הרבה מן הרושם, שיעשה הקונגרס הבאזלאי על העולם המדיני, תלוי בחוש־המידה וברגש־הכבוד שבהתייעצוּיות שתיערכנה בו. כל ציר וציר של הקונגרס נושא בחלק מן האחריות הזאת. אל ישכח שום איש, כי חולשותיהם הקטנות של חברי־אגודות ועסקני־ציבור עלולות בבאזל דווקא לעשות רושם רע יותר מבמקומות אחרים. מריבות, התגרויות, מהומה ורעשנות, אובּסטרוּקציות – אף־על־פי שהן מצויות בכל כינוס גדול, משום שאנשים אחדים מספיקים בשביל לעורר אותן – הרי בבאזל הן תנופחנה עד כדי לשמש עדות חותכת נגד נכונותם של עקרונותינו ונגד האפשרות להגשמתן. אכן, אנו מאמינים בחושה הבריא וברצונה כבד־המשקל של העצרת שלנו. היא לא תסבול שום הפרעה, עם כל החופש בהבעת הדעות, בתוך תחומי הנימוס ההוגן. אבל מה זו הפרעה ומה זה נימוסי והוגן? קשה לפרט זאת בפרוטרוט, וספק אם הדבר ניתן להגדרה, אבל חוש־המידה הבריא נותן תשובה על־כך בכל מקרה ומקרה.
אם אנו נותנים כאן בכלל מקום לשיקולים כאלה, הרי זה נעשה רק מתוך רצון להביא בחשבון מראש את כל האפשרויות, אף את הרחוקות ביותר, העלולות לחבל במפעלנו. אנו סבורים כי כמעט מן־הנמנע הוא, שרצון זדוני יתגנב לתוך העצרת הזאת, שאליה נשואות עיניהם של אלפים ורבבות מאחינו3 האומללים מתוך כיסופים וציפייה.
הקונגרס הזה הוא המועצה הגדולה, שאחריה צריך לבוא, חייב לבוא, ובוא יבוא המעשה הגדול. דבר זה ישים נא לנגד עיניו כל מי שמשתתף באסיפה הזאת, והוא משום־כך שותף באחריות לכבודו של הקונגרס. כן אסור יהיה לשכוח אף רגע אחד שכל מלה בלתי־זהירה עלולה להזיק לאחינו באותן הארצות דווקא, שבהן מצבם כבר רע גם בלאו הכי.4 מי יתן, ותעבור האסיפה רבת־התקווה בלא שום צרימה, בלא בכיינות בלתי־גברית, בלא קטרוּגים חסרי־תכלית, בלא דברי־שיסוי, בלא קנאוּת בלתי־סובלנית. יש להבליט אך ורק את הגורמים המאחדים אותנוּ ושאיחדוּ אותנוּ בזמנים הקשים ביותר. וככל שתגביר צרוּת־העין את מאמציה לשים את הקונגרס ללעג ולבוז, כן צריכות שאיפותינו להיות מכוּונות יותר לכך, שהוא לא יהיה לא מגוחך ולא עלוב, אלא רציני וגדול, ולכל היהודים להתעלוּת מתמדת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.