ילדי רב החובל גרנט – כרך א / ז'ול ורן / עקיבא רוזנבוים

ילדי רב החובל גרנט – כרך א

ז'ול ורן
תרגום: עקיבא רוזנבוים (מצרפתית)

m נחלת הכלל

lפרוזה

שפת מקור: צרפתית

פרטי מהדורת מקור: תל־אביב : י. שמעוני; תש"י

2 לפריט הקודם

לפריט הבא 1

פֶּרֶק א: דַּג־הַפַּטִישׁ 🔗

הַדָּבָר הָיָה בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְחֹדֶשׁ יוּלִי, שְׁנַת 1864. עַל פְּנֵי מֵימֶיהָ שֶׁל הַתְּעָלָה הַצְפוֹנִית עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ אֳנִיָה מְפֹאָרָה. נִשֵׂאת עַל יְדֵי רוּחַ צְפוֹנִית־מַעֲרָבִית חֲזָקָה. בְּרֹאשׁ תָּרְנָהּ הִתְנוֹפֵף דֶגֶל אַנְגְלִי, וְעַל פְּנֵי רִקְעוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הַדֶגֶל נִרְאוּ הָאוֹתִיוֹת א. ג., שֶׁהָיוּ רְקוּמוֹת בְּחוּטֵי־זָהָב, וּמֵעַל לָהֶן – צוּרַת כֶּתֶר.

הָאֳנִיָה הַמְפֹאָרָה, שֶׁנָשְׂאָה אֶת הַשֵׁם “דוּנְקָן”, הָיְתָה קִנְיָנוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, אֶחָד מִשִׁשָׁה־עָשָׂר הָאֲצִילִים הַסְקוֹטִיִים הַנִמְנִים עִם חַבְרֵי בֵּית־הַלוֹרְדִים הָאַנְגְלִי, שֶׁהָיָה גַם אַחַד הַנוֹדָעִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּחַבְרֵי מוֹעֲדוֹן־הֵשַׁיִט הַמַלְכוּתִי, הַמְהֻלָל בְּכָל רַחֲבֵי הַמֶמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עָשָׂה אֶת דַרְכּוֹ בָּאֳנִיָתוֹ הַיָפָה יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ הַצְעִירָה – הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, וְעִם אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ – הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

אֳנִיָתוֹ “דוּנְקָן” הָיְתָה עוֹד חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי וְאַךְ לֹא מִכְּבָר הוּרְדָה הַיָמָה. הִיא יָצְאָה עַתָּה לְהַפְלָגַת נִסָיוֹן בְּמִפְרַץ קְלֵיד, וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְכּוֹנֵן לַעֲרֹךְ בָּהּ בִּקוּר בְּעִיר־הַנָמָל הַגְדוֹלָה גְלַזְגוֹ. בְּהִתְקָרֵב הָאֳנִיָה אֶל הָאִי אָרֶן, שֶׁבְּמִפְרַץ קְלֵיד, הוֹדִיעַ פִּתְאֹם הַשׁוֹמֵר בְּמִגְדָל־הַמִצְפֶּה, כִּי מֵרָחוֹק נִרְאֶה מִין דָג גָדוֹל וּמוּזָר, הַשָׁט בִּמְהִירוּת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה.

כְּשֶׁשָׁמַע אֶת הַדָבָר רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס, מִהֵר לְהוֹדִיעַ עַל הַמִקְרֶה לְלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁיָשַׁב אוֹתָהּ שָׁעָה בְּתָאוֹ הַיָפֶה וּבִלָה בְּחֶבְרַת אִשְׁתּוֹ וּבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ.

– אָכֵן מִקְרֶה מְעַנְיֵן מְאֹד, – קְרָא הַלּוֹרְד אֱדוּאַרְד – הָבָה וְנֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת הַדָג הַמוּזָר.

– כֵּן, הָבָה וְנֵלֵךְ, – עָנוּ פֶּה אֶחָד הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמַכְּס נַבְּס.

וּמִיָּד קָמוּ וְעָלוּ עִם הַלוֹרְד וְרַב־הַחוֹבֵל לְסִפּוּן הָאֳנִיָה.

– בֶּן אֵיזֶה מִין הוּא, לְדַעְתְּךָ, הַדָג הַזֶּה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת רַב־הַחוֹבֵל.

– אִם לֹא תַטְעֵנִי עֵינִי, הֲרֵי זֶה אַחַד הַכְּרִישִׁים הַגְדוֹלִים, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כָּרִישׁ? בְּמַיִם אֵלֶה? – תָּמַהּ הַלוֹרְד.

– הַכְּרִישִׁים מְצוּיִים בְּכָל הַיַמִים, וְזֶה שֶׁלְפָנֵינוּ הוּא, כִּמְדֻמַנִי, דַג־הַפַּטִישׁ. נִרְאֶה, כִּי הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ וּמְקַוֶה לִזְכּוֹת בְּטֶרֶף. אִם טוֹב בְּעֵינֵי הוֹד מַעֲלָתְךָ וּבְעֵינֵי הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, אֲצַוֶה עַל הַמַלָחִים לָצוּד אֶת הַשֵׁד הַזֶּה.

– וּמַה דַּעְתְּךָ, הַמַיוֹר? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל מַכְּס נַבְּס – הַאֻמְנָם כְּדַאי לָצוּד אֶת הַתַּכְשִׁיט הַזֶה?

– אֲנִי מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַּעְתְּךָ, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – הֲרֵי יָדַעְתָּ, שֶׁאֲנִי מְבַטֵל אֶת רְצוֹנִי בִּפְנֵי רְצוֹן הָאֲחֵרִים.

– לְדַעְתִּי, כְּדַאי מְאֹד לָצוּד דָג כָּזֶה, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְבּוֹנֵן בְּעַד מִשְׁקַפְתּוֹ בַּדָג הָעֲנָק, הַשָׁט בִּמְהִירוּת בְּעִקְבוֹת הָאֳנִיָה – אֶת חַיוֹת־הַטֶרֶף הַנוֹרָאוֹת הָאֵלוּ שֶׁבַּמַיִם יֵשׁ לְהַשְׁמִיד עַד חָרְמָה.

– אֱדוּאַרְד, – לָחֲשָׁה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַעֲלָהּ – גַם דַעְתִּי הִיא, שֶׁכְּדַאי לָצוּד אֶת הַמִפְלֶצֶת הַזֹאת.

– כִּדְבָרֵךְ, יַקִירָתִי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל ג’וֹן מַנְגֶלְס, הוֹסִיף:

– הָכֵן אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַצַיִד, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל.

ג’וֹן מַנְגֶלְס הֶחֱוָה קִדָה וּמִיָד פָּנָה אֶל הַמַלָחִים, כְּדֵי לִמְסֹר לָהֶם אֶת פְּקֻדַת הַלוֹרְד.

אוֹתָהּ שָׁעָה פָּסְקָה הָרוּחַ מִלְנַשֵׁב, הַיָם הָיָה שָׁלֵו וְחָלָק, וְהַדָג הַגָדוֹל נִרְאָה הֵיטֵב, כְּשֶׁהוּא חוֹתֵר בִּזְרִיזוּת, צוֹלֵל לִרְגָעִים וְעוֹלֶה שׁוּב עַל פְּנֵי הַמַיִם.

רַב־הַחוֹבֵל צִוָה לַמַלָחִים לְהָכִין חֶבֶל עָבֶה וְאָרֹךְ וְלִקְשֹׁר לְאֶחָד מִקְצוֹתָיו קֶרֶס־בַּרְזֶל גָדוֹל וְחָזָק.

– וְעַתָּה עוֹד נָחוּץ לָנוּ פִּתָּיוֹן הָגוּן, – אָמַר אַחַד הַמַלָחִים – נֵתַח בָּשָׂר שֶׁל עֶשְׂרִים קִילוֹ בְּעֵרֶךְ הָיָה מְמַלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ בֶּאֱמוּנָה.

– לֵךְ אֶל הַטַּבָּח וּבַקַשׁ מִמֶנוּ, – פָּקַד רַב־הַחוֹבֵל עַל הַמַלָח.

וְאָכֵן הִצְלִיחַ הַמַלָח בִּשְׁלִיחוּתוֹ. תַּחַת יָדוֹ שֶׁל הַטַבָּח נִמְצָא נֵתַח גָדוֹל שֶׁל בְּשַׂר עֵגֶל, שֶׁהָיָה מְיֻעָד לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, וְאֶת הַנֵתַח הַזֶה שָׂמוּ מִיָד – בִּרְשׁוּת בַּעַל הָאֳנִיָה, כְּמוּבָן, – עַל הַקֶרֶס וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַיָם.

כְּשֶׁהִרְגִישׁ הַדָג בַּבָּשָׂר הַשָׁט בַּמַיִם, הִגְבִּיר אֶת חֲתִירָתוֹ, בָּקַע בִּסְנַפִּירָיו הַשְׁחוֹרִים אֶת הַגַלִים, הֵנִיעַ אֶת זְנָבוֹ הַגָדוֹל הֵנָה וָהֵנָה כְּאִלוּ לֹא הָיָה זֶה זָנָב אֶלָא הֶגֶה חָזָק, וְהוּא הָלַךְ וְנִתְקָרֵב בְּחִפָּזוֹן אֶל הַטֶרֶף הַמוּכָן לוֹ. עַד מְהֵרָה נִתְקָרֵב בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה נִרְאוּ יָפֶה עֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת וְהַיְרֹקוֹת הַנוֹצְצוֹת מֵרֹב תַּאֲוָה לַבָּשָׂר, לִסְתוֹתָיו הַפְּעוּרוֹת לִרְוָחָהּ וְטוּרֵי שִׁנָיו הַחַדוֹת כְּפִגְיוֹנוֹת. אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה רָאוּ גַם יָפֶה אֶת רֹאשׁוֹ הָרֶחָב, שֶׁדָמָהּ לְפַטִישׁ עֲנָק, אֲשֶׁר קַתּוֹ – גוּף הַדָג.

עַתָּה רָאוּ הַנּוֹסְעִים, כִּי אָמְנָם צָדַק ג’וֹן מַנְגֶלְס וְהַדָג הוּא דַג־הַפַּטִישׁ מִמִשְׁפַּחַת הַכְּרִישִׁים הַטוֹרְפִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שׂבַע. הֵם עָמְדוּ, הִסְתַּכְּלוּ בִּתְשׂוּמַת־לֵב בִּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַטוֹרֵף וְרָאוּ כֵּיצַד הוּא מִתְקָרֵב אֶל נֵתַח הַבָּשָׂר הַטָעִים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, מִתְהַפֵּך עַל גַבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּיֶתֶר קַלוּת, וְאַחַר תּוֹפְסוֹ וְצוֹלֵל עִמוֹ לְמַעֲמַקֵי הַיָם.

בְּצָלְלוֹ, מָשַׁךְ אַחֲרָיו דַג־הַפַּטִישׁ אֶת הַחֶבֶל בְּכֹחַ רַב. הוּא הִתְאַמֵץ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַקֶרֶס, אַךְ דָבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. הַמַלָחִים הֵחֵלוּ מִיָד לִמְשֹׁךְ אֶת הַחֶבֶל לְמַעְלָה, וְעַד מְהֵרָה עָלָה הַדָג הָעֲנָק עַל פְּנֵי הַיָם, כְּשֶׁהוּא מִתְפַּתֵּל בְּחִיל וּרְעָדָה וּמַכֶּה בִּזְנָבוֹ הֶחָזָק בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁנַחֲשׁוֹלֵי הַמַיִם שֶׁקָמוּ מִסָבִיב דָמוּ מַמָשׁ לְהָרִים. כְּשֶׁעָלָה עַתָּה בִּידֵי הַמַלָחִים לְהַשְׁלִיךְ עַל זְנָבוֹ עֲנִיבַת חֶבֶל, הָלַךְ כֹּחַ הִתְנַגְדוּתוֹ שֶׁל הַדָג וְתָשׁ לְאַט־לְאַט, וּלְבַסוֹף עֲזָבוּהוּ כֹּחוֹתָיו בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁהַמַלָחִים יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה כִּמְעַט בְּלִי עָמָל. וּמִשֶׁהָעֳלָה עַל הַסִפּוּן, נִגַשׁ אֵלָיו מִיָד אַחַד הַמַלָחִים וּבְגַרְזֶן חַד הִתִּיז אֶת זְנָבוֹ – נִשְׁקוֹ הַמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר שֶׁל הַכָּרִישׁ.

עַתָּה לֹא הָיָה עוֹד מַה לְפַחֵד מִפְּנֵי חַיָה נוֹרָאָה זוֹ וְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה יָכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ יָפֶה. אַךְ הֵם יָדְעוּ, כִּי הָאֵבֶר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַכְּרִישִׁים הִיא קֵבָתָם, הַמְכִילָה כָּל מִינֵי דְבָרִים מְשֻׁנִים, וּלְפִיכָךְ בִּקְשׁוּ לַחֲקֹר אֶת דַג־הַפַּטִישׁ לֹא רַק מִבַּחוּץ אֶלָא גַם מִבִּפְנִים.

– הַרְשֵׁנִי־נָא, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, לְרַטֵשׁ אֶת בִּטְנוֹ שֶׁל בֶּן־חַיִל זֶה, – בִּקֵשׁ אַחַד הַמַלָחִים – יִתָּכֵן, שֶׁנִמְצָא בָּהּ כַּמָה וְכַמָה דְבָרִים מְעַנְיְנִים, שֶׁהֲרֵי אוֹצָר בָּלוּם הִיא קֵבָתוֹ שֶׁל כָּרִישׁ.

– רַטֵשׁ, חַפֵּשׂ, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל – אוּלַי בֶּאֱמֶת נִמְצָא מַשֶׁהוּ בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רוֹצֵחַ־יָם.

הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצְתָה לְהִסְתַּכֵּל בְּ“נִתּוּחַ” זֶה וּפָרְשָׁה לְתָאָהּ. וּבֵינְתַיִם הִתְכּוֹנְנוּ הַמַלָחִים לִמְלַאכְתָּם. הַכָּרִישׁ עוֹד נָשַׁם. הוּא הָיָה דָג עֲנָק, אָרְכּוֹ הָיָה כִּשְׁלשָׁה מֶטְרִים וּמִשְׁקָלוֹ יוֹתֵר מִשֵׁשׁ מֵאוֹת קִילוֹ. אוּלָם לְאַחַר שֶׁקִבֵּל שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ מַהֲלֻמוֹת הֲגוּנוֹת, נִתְבַּקְעָה בִּטְנוֹ וְנִתְגַלָה שֶׁהַקֶרֶס נֶאֱחַז בְּקֵבָתוֹ. אַךְ לְדַאֲבוֹנָם שֶׁל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, מָצְאוּ אֶת הַקֵבָה רֵיקָה. אַף נֵתַח הַבָּשָׂר לֹא הִסְפִּיק לְהַגִיעַ אֵלֶיהָ, כִּי נִתְקַע בְּבֵית לֹעוֹ שֶׁל הָרוֹצֵחַ הַמְקֻשְׂקָשׂ. וּמִשֶׁרָאוּ, כִּי תִּקְוָתָם לִמְצֹא מַשֶׁהוּ בְּבֶטֶן הַכָּרִישׁ נִכְזְבָה, כְּבָר עָמְדוּ לְהַטִיל אֶת הַגוּפָה הַמְרֻטָשָׁה הַיָמָה. אַךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם הִבְחִינָה עֵינוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל בִּדְבַר־מַה נוֹצֵץ, שֶׁנִזְדַקֵף מִבֵּין מְעֵי הַדָג הַפְּזוּרִים עַל הַסִפּוּן בְּהַעֲלוֹתָם אֵד בִּלְתִּי נָעִים.

– הַמְתִּינוּ! – קָרָא מִיָד רַב־הַחוֹבֵל – הִנֵה יֵשׁ כָּאן דְבַר־מָה!

– הֲבָלִים! – עָנָה הַמַלָח שֶׁבִּקַע אֶת בֶּטֶן הַכָּרִישׁ – זוֹהִי אֶבֶן. כְּנִרְאֶה, זָחַל הַכָּרִישׁ עַל קַרְקַע הַיָם, וּכְשֶׁלֹא מָצָא כָּל טֶרֶף, בָּלַע מֵרֹב צַעַר אֶת הָאֶבֶן הַזֹאת.

– לֹא, זוֹ אֵינֶנָה אֶבֶן, – אָמַר מַלָח אַחֵר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב בְּאוֹתוֹ דָבָר מַבְרִיק – כְּנִרְאֶה, קֶלַע שֶׁל תּוֹתָח לְפָנֵינוּ. אִלוּ הִמְשִׁיךְ דַג־הַפַּטִישׁ לִחְיוֹת, בְּוַדַאי הָיָה מְעַכֵּל גַם אֶת הַמַמְתָּק הַזֶה.

– הַפְסִיקוּ אֶת דִבְרֵי הַלַהַג שֶׁלָכֶם! – הִתְעָרֵב סְגַן רַב־הַחוֹבֵל תּוֹם אוֹסְטִין – וְכִי לֹא תִּרְאוּ, כִּי בַּקְבּוּק הוּא זֶה? אֵין זֹאת, אֶלָא שֶׁהַתַּכְשִׁיט בִּקֵשׁ לְהִתְבַּשֵׂם מְעַט, וּלְמַזְכֶּרֶת הִטְמִין בְּקֵבָתוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָקָר. וְאוּלַי בָּלַע אֶת הַבַּקְבּוּק כְּקִנוּחַ אַחֲרֵי שְׁתִיַת הַיַיִן הֶחָרִיף?

– הַאֻמְנָם בַּקְבּוּק הוּא זֶה? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּסַקְרָנוּת.

– כֵּן, בַּקְבּוּק, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס – בְּוַדַאי חָשַׁב, כִּי דְבַר־מַאֲכָל לְפָנָיו וּבְלָעוֹ.

– אָנָא, הוֹצִיאוּהוּ וְהִזָהֲרוּ, כִּי לֹא יִפָּגַע, – פָּקַד הַלוֹרְד – בַּקְבּוּקִים הַנִמְצָאִים בַּיָם הֵם עַל־פִּי־רֹב בַּעֲלֵי עֵרֶךְ רַב, כִּי יֵשׁ וְהֵם מְכִילִים בְּתוֹכָם תְּעוּדוֹת חֲשׁוּבוֹת.

– וְכִי סָבוּר אַתָּה, כִּי נִמְצָא מַשֶׁהוּ בְּבַקְבּוּק זֶה? – שְׁאֵלוּ הַמַיוֹר.

– קָרוֹב לְוַדַאי, – הֵשִׁיב גְלֶנֶרְוַן.

– הַכֹּל יִתָּכֵן, – הִפְלִיט הַמַיוֹר בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו – נִפְתַּח אוֹתוֹ וְנִרְאֶה.

– בְּכָל אֹפֶן כְּדַאי לִבְדֹּק, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד – גַם אִם לֹא נִמְצָא בּוֹ דָבָר, לֹא נַפְסִיד מְאוּמָה…

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל, הִמְשִׁיךְ:

– וּבְכֵן, תּוֹם?

וְאָז לָקַח תּוֹם אוֹסְטִין סַכִּין וּבְעֶזְרָתָהּ הוֹצִיא בִּזְהִירוּת אֶת הַחֵפֶץ הַמוּזָר מִבֵּין מְעֵי הַדָג. הוּא הֶרְאָה אוֹתוֹ לַלוֹרְד וְאָמַר:

– אָכֵן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, זֶה בֶּאֱמֶת בַּקְבּוּק.

– אִם כֵּן צַוֵה מִיָד לְנַקּוֹת אוֹתוֹ מִן הַזֻהֲמָה שֶׁדָבְקָה בּוֹ וְאַחַר שָׁלְחֶנוּ לְתָאִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן וְיָרַד מִן הַסִפּוּן לְמַטָה.

הַמַלָחִים לָקְחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק, נִקוּהוּ יָפֶה־יָפֶה, וּמִשֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לְתוֹם, יָרַד עִמוֹ הַלָה מִיָד אֶל תָּאוֹ שֶׁל בַּעַל הָאֳנִיָה. כָּאן הוּשַׂם הַבַּקְבּוּק, שֶׁנִמְצָא בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה מְשֻׁנֶה כָּל כָּךְ, עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן גָדוֹל, בֵּין סְפָרִים וְכָל מִינֵי חֶפְצֵי־נוֹי; וְהַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ וְהַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, שֶׁיָשְׁבוּ מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן, הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ בְּסַקְרָנוּת, שֶׁהֲרֵי הָיָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם חֵפֶץ סוֹדִי, הַשׁוֹמֵר בְּקִרְבּוֹ מַשֶׁהוּ בִּלְתִּי יָדוּעַ, וְקָרוֹב לְוַדַאי – פְּרָטִים עַל אֵיזֶה אָסוֹן מַחֲרִיד.

גְלֶנֶרְוַן לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק בְּיָדָיו וְהֵחֵל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכָּל צְדָדָיו בְּמֶבָּט חוֹדֵר, כְּחוֹקֵר בְּבֵית־הַמִשְׁפָּט הַמְבַקֵשׁ לִמְצֹא בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ אֵיזוֹ הוֹכָחָה חֲשׁוּבָה, כִּי יָדוֹעַ יָדַע, שֶׁדַיָהּ לִפְעָמִים שָׂרֶטֶת קַלָה וְחַסְרַת עֵרֶךְ, כְּדֵי לְגַלוֹת תּוֹדוֹת לָהּ אֶת כָּל הָאֱמֶת. צוּרַת הַבַּקְבּוּק, וְכֵן עָבְיָם שֶׁל דָפְנוֹתָיו שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ אַתְמוֹסְפֵירוֹת אֲחָדוֹת, הוֹכִיחוּ לוֹ שֶׁזֶהוּ בַּקְבּוּק שֶׁל יַיִן שַׁמְפַּנִי.

– הֲרֵי זֶה בַּקְבּוּק מִבֵּית־הַמִסְחָר הַגָדוֹל לְיֵינוֹת שֶׁל קְלִיקוֹ, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אֵין חֲזָקִים מִבַּקְבּוּקֵי הַמִין הַזֶה, הַשִׁכּוֹרִים רְגִילִים לִשְׁבֹּר בָּהֶם אֶת הַכִּסְאוֹת בַּמִסְבָּאוֹת, אַךְ בַּבַּקְבּוּקִים עַצְמָם אֵין לְגַלוֹת סִימָן מִמַעֲשֵׂי גְבוּרָתָם שֶׁל הַשִׁכּוֹרִים.

הַמַיוֹר הָיָה יָדוּעַ כְּמֻמְחֶה בְּעִנְיְנֵי יֵינוֹת וְלָכֵן לֹא הִתְנַגֵד אִישׁ לִדְבָרָיו.

– אֲבָל כָּאן לֹא טִיבוֹ שֶׁל הַבַּקְבּוּק הוּא הָעִקָר, – הֵעִירָה לוֹ בְּכָל זֹאת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֶלָא כֵּיצַד הוּא בָּא לְבֶטֶן הַדָג וְאִם אָמְנָם מֵכִיל הוּא מַשֶׁהוּ בְּתוֹכוֹ.

– יִתָּכֵן, כִּי גַם דָבָר זֶה יִוָדַע לָנוּ, יַקִירָתִי, – פָּנָה אֵלֶיהָ הַלוֹרְד – לְפִי שָׁעָה אָנוּ יְכוֹלִים רַק לִקְבֹּעַ בְּוַדָאוּת, כִּי הַבַּקְבּוּק שָׁהָה בַּמַיִם זְמַן דֵי רַב עוֹד לִפְנֵי שֶׁבְּלָעוֹ הַכָּרִישׁ, וְהוֹכָחָה לְכָךְ – מִינֵי הֶחֳמָרִים הַשׁוֹנִים שֶׁדָבְקוּ בּוֹ וְנִתְאַבְּנוּ בְּהַשְׁפָּעַת מֵי הַיָם. גַם הַזְכוּכִית עַצְמָה כִּמְעַט הָיְתָה לְאֶבֶן.

– כֵּן, דָבָר זֶה אָמְנָם נָכוֹן הוּא, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְתוֹדוֹת לִקְרוּם־הָאֶבֶן שֶׁעָטַף אוֹתוֹ אַף נִשְׁמַר שָׁלֵם וְלֹא נִשְׁבַּר.

– כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה – עָמְדָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַל דַעְתָּהּ – אוּלָם מַה שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָדַעַת הוּא מֵאַיִן שָׁט הַבַּקְבּוּק בְּשָׁעָה שֶׁנִתְקַל בַּכָּרִישׁ.

– הַמְתִּינִי־נָא, יַקִירָתִי, – הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ, בְּהִתְאַמְצוֹ לְנַקוֹת אֶת פִּי הַבַּקְבּוּק מִשִׁכְבַת־הָאֶבֶן שֶׁכִּסְתָה אוֹתוֹ – כְּשֶׁאַצְלִיחַ לִשְׁלֹף אֶת הַפְּקָק מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק, בְּוַדַאי יִוָדַע לָנוּ הַכֹּל.

סוֹף־סוֹף נִגְלָה הַפְּקָק וְהוּא כֻּלוֹ סָפוּג חוֹל וְתָפוּחַ.

– המ… – פָּתַח הַלוֹרְד בִּנְהִימָה – עַל־פִּי מַצָבוֹ שֶׁל הַפְּקָק אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, שֶׁאִלוּ גַם הוּשַׂם אֵיזֶה נְיָר בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק, הֲרֵי נִשְׁחַת בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁסָפֵק גָדוֹל הוּא, אִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְפַעְנֵחַ אֶת הַכְּתָב אֲשֶׁר עָלָיו.

– כִּמְדֻמַנִי, שֶׁאָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר, – הִסְכִּים לִדְבָרָיו מַכְּס נַבְּס.

– לְפִי דַעְתִּי, – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד אֶת דְבָרָיו – מָצָא הַכָּרִישׁ אֶת הַבַּקְבּוּק הַיָקָר הַזֶה לֹא עַל פְּנֵי הַמַיִם אֶלָּא בַּמְצוּלוֹת. אָכֵן תּוֹדָה אָנוּ חַיָבִים לְאוֹתוֹ טוֹרֵף אַכְזָר, כִּי אִלוּלֵא הוּא, לֹא הָיָה מַגִיעַ כְּלָל לְיָדֵינוּ הַבַּקְבּוּק עִם הַתְּעוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ.

– וּלְפִי דַּעְתִּי, – נִכְנַס לְתוֹךְ דְבָרָיו מַכְּס נַבְּס – מוּטָב הָיָה אִלוּ נִתְקַלְנוּ בְּאוֹתוֹ בַּקְבּוּק בְּלֵב הַיָם, אָז הָיִינוּ יְכוֹלִים, עַל סְמַךְ הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל מְקוֹם הִמָצְאוֹ וְכֵן עַל סְמַךְ זִרְמֵי הָאֲוִיר וְהַמַיִם, לְחַשֵׁב אֶת הַכִּווּן שֶׁבּוֹ שָׁט וְלִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם שֶׁמִשָׁם בָּא. הַתִּווּךְ שֶׁל שְׁלִיחִים מִקְרִיִים, כְּגוֹן הַכְּרִישִׁים הַמְשׁוֹטְטִים בְּכָל הַיַמִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינוֹ אֶלָא מְקַלְקֵל אֶת הַשׁוּרָה. הַאֻמְנָם תּוּכַל לְנַחֵשׁ הֵיכָן בָּלַע אוֹתוֹ כָּרִישׁ זוֹלֵל אֶת הַבַּקְבּוּק הַזֶה?

– יִתָּכֵן וּנְנַחֵשׁ בְּכָל זֹאת, – עָנָה הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל מְנַצֵחַ, כְּשֶׁהִצְלִיחַ לִשְׁלֹף אֶת הַפְּקָק.

בַּתָּא נִתְפַּשֵׁט רֵיחַ חָרִיף שֶׁל מֵי יָם וּמֶלַח.

– אִם כֵּן מַה שָׁם? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּקֹצֶר־רוּחַ.

– שָׁם רְאָיָה חוֹתֶכֶת, שֶׁאָמְנָם לֹא שָׁגִיתִי בְּהַשְׁעָרָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – אֲנִי רוֹאֶה נְיָרוֹת בִּפְנִים.

– תְּעוּדוֹת! תְּעוּדוֹת! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מִשִׂמְחָה וְקָפְצָה מִמְקוֹמָהּ.

– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַךְ לְצַעֲרִי הָרַב, אִי־אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כִּי בִּגְלַל הַטַחַב הָרַב נִדְבַּק אֶל דָפְנוֹת הַבַּקְבּוּק.

– יֵשׁ אֵפוֹא לִשְׁבֹּר אֶת הַבַּקְבּוּק, – הִצִיעַ הַמַיוֹר.

– לֹא, הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד לְהַשְׁאִירוֹ שָׁלֵם, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– אִלוּ הִצְלַחְתָּ בְּכָךְ, הָיָה, כְּמוּבָן, טוֹב יוֹתֵר, – הוֹדָה מַכְּס נַבְּס.

– אֲבָל הֱיוֹת וְהַנִמְצָא בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַבַּקְבּוּק עַצְמוֹ, אֵין צֹרֶךְ, לְפִי דַעְתִּי, לָחוּס עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, – הֵעִירָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הָעִקָר הוּא לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ.

– לְשֵׁם כָּךְ יַסְפִּיק לְהַתִּיז אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק בִּלְבַד, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – הִתְעָרֵב ג’וֹן מַנְגֶלְס – אִם יוּסַר הַצַוָאר, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהוֹצִיא אֶת הַנְיָרוֹת מִבְּלִי לִפְגֹעַ בָּהֶם.

– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּימָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לְדִבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל.

וּבְמָשְׁכָהּ אֶת בַּעֲלָהּ בְּשַׁרְווּלוֹ, בִּקְשַׁתְהוּ:

– אָנָא, אֱדוּאַרְד, שְׁבֹר אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק.

וְלַמְרוֹת שֶׁצַר מְאֹד הָיָה לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַשְׁחִית אֶת הַכְּלִי הַיָקָר הַזֶה, אֻלֵץ בְּכָל זֹאת לִמְצֹא עֹז בְּנַפְשׁוֹ וּלְהַחְלִיט לְשָׁבְרוֹ, כִּי אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַתְּעוּדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת.

שִׁכְבַת־הָאֶבֶן שֶׁכִּסְתָה אֶת צַוַאר הַבַּקְבּוּק הָיְתָה כֹּה עָבָה וְקָשָׁה, שֶׁכְּדֵי לְשָׁבְרוֹ הָיָה צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּפַטִישׁ. וּמִשֶׁהֻתַּז לְבַסוֹף הַצַוַאר וְלוּחַ הַשֻׁלְחָן נִזְרַע כֻּלוֹ צְרוֹרוֹת אֶבֶן וּרְסִיסִים נוֹצְצִים, נִרְאֲתָה לְעֵינֵי כֹּל לַבְנוּנִיתוֹ שֶׁל הַנְיָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק עַצְמוֹ. הָיָה זֶה צְרוֹר שֶׁל תְּעוּדוֹת, אֲשֶׁר כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתָן שְׁלֵמוֹת, אֻלַץ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לְהַרְטִיב אוֹתָן מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בְּמַיִם חַמִים, שֶׁהוּבְאוּ לַתָּא מִמִטְבָּח הָאֳנִיָה. וּכְשֶׁהִצְלִיחַ, אַחֲרֵי עָמָל רַב, לְהוֹצִיא אֶת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וּפָתַח אֶת הַצְרוֹר בִּזְהִירוּת, נִתְגַלוּ שְׁלשָׁה גִלְיוֹנוֹת נְיָר דְבוּקִים זֶה לָזֶה.

וּבְשָׁעָה שֶׁהַלוֹרְד עָסַק בְּהַפְרָדַת הַתְּעוּדוֹת, שֶׁשָׁמְרוּ עַל סוֹד כָּמוּס וּמוֹתֵחַ, עָמְדוּ הַנוֹכְחִים בַּתָּא מִסָבִיב לַשֻׁלְחָן וְאִי־סַבְלָנוּתָם הִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ.

פֶּרֶק ב: שָׁלשׁ תְּעוּדוֹת 🔗

בַּבַּקְבּוּק נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה גִלְיוֹנוֹת־נְיָר, אַךְ הַנְיָרוֹת הָיוּ מָשְׁחָתִים מִמֵי הַיָם בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁלֹא נוֹתְרָה עֲלֵיהֶם אַף שׁוּרָה אַחַת שְׁלֵמָה. נִשְׁתַּמְרוּ רַק מִלִים בּוֹדְדוֹת וְכַמָה קִטְעֵי מִלִים.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּשְׁלֹשֶׁת הַנְיָרוֹת, שֶׁהִצְלִיחַ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק, הָפַךְ אוֹתָם מִצַד אֶל צַד, הֶחֱזִיק אוֹתָם מוּל הָאוֹר וְחָקַר כָּל קַו דָקִיק וְכָל סִימָן רָפֶה שֶׁעוֹד נוֹתַר מִן הַדְיוֹ.

וְכֵן הָיוּ נְעוּצִים בַּנְיָרוֹת גַם מֶבָּטֵי שְׁאָר הַנוֹכְחִים וּפְנֵי כֻּלָם הִבִּיעוּ סַקְרָנוּת, קֹצֶר־רוּחַ וַחֲרָדָה.

– עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשִׂיג מִן הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת אוֹ הָאוֹתִיוֹת שֶׁנוֹתְרוּ שְׁלֵמוֹת, – פָּתַח הַלוֹרְד אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּתוֹ הַמְמֻשֶׁכֶת מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה גְמוּרָה – הֲרֵי לְפָנֵינוּ שְׁלשָׁה טְפָסִים שֶׁל תְּעוּדָה אַחַת. אֶחָד מֵהֶם נִכְתַּב צָרְפַתִּית, הַשֵׁנִי – גֶרְמַנִית וְהַשְׁלִישִׁי – אַנְגְלִית.

– וְכִי יֵשׁ יְסוֹד לְקַווֹת, שֶׁנוּכַל לְפַעְנֵחַ אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל הַתְּעוּדָה עַל פִּי הַמִלִים הַסְפוּרוֹת הַלָלוּ? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– מְסֻפְּקַנִי, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – הֲרֵי עַל־פִּי־רֹב נִשְׁתַּמְרוּ רַק חֶלְקֵי מִלִים, וּמֵהֶם קָשֶׁה מְאֹד יִהְיֶה לְהַצִיל דְבַר־מָה.

– שֶׁמָא נְנַסֶה לְפַעְנֵחַ אֶת הַתֹּכֶן עַל יְדֵי צֵרוּף שְׁלשׁ הַתְּעוּדוֹת יַחַד? – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס – יִתָּכֵן, כִּי מַה שֶׁנִּמְחַק בַּתְּעוּדָה הָאַחַת נִשְׁתַּמֵּר בַּחֲבֶרְתָּהּ.

– דָבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – סֵדֶר הַמִלִים בַּמִשְׁפָּט הוּא שׁוֹנֶה בְּכָל שְׁלשׁ הַשָׂפוֹת וְהַמַיִם גַם לֹא יָכְלוּ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַכְּתָב בְּכָל הַנְיָרוֹת דַוְקָא בְּמָקוֹם אֶחָד. אִם נְצָרֵף יַחַד אֶת הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת, וְכֵן אֶת קִטְעֵי הַמִלִים, מִכָּל שְׁלשׁ הַשָׂפוֹת, יִתָּכֵן שֶׁנוּכַל לְגַלוֹת מַשֶׁהוּ מִתֹּכֶן הַדְבָרִים.

– נְנַסֶה, – הִסְכִּים הַלוֹרְד – אַךְ מִקֹדֶם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּכָל אֶחָד מִשְׁלשֶׁת הַנְיָרוֹת וְנִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר נִשְׁתַּמֵר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם.

הוּא הוֹצִיא בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית וּפְרָשָׂה לִפְנֵי חֲבֵרָיו. וְאָכֵן הָיְתָה הַתְּעוּדָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת מְאֹד וְלֹא נוֹתְרוּ בָּהּ אֶלָא מִלִים וְחֶלְקֵי מִלִים אֵלֶה:

62 Bri gow

Sink stra

aland

skipp Gr

that monit of long

and ssistance

lost

– מִזֶה לֹא נַחְכִּים הַרְבֵּה, – רָטַן הַמַיוֹר וְדָחַף אֶת הַתְּעוּדָה הַצִדָה.

– רַק דָבָר אֶחָד אָנוּ יוֹדְעִים עַל־פִּי תְּעוּדָה זוֹ וְהוּא, שֶׁנִכְתְּבָה אַנְגְלִית, – אָמַר ג’וֹן אַנְגֶלְס.

– דָבָר זֶה הוּא בָּרוּר וְנָכוֹן כִּנְכוֹן הַיוֹם, – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הַמִלִים and lost, that, aland, sink¹ הֵן שְׁלֵמוֹת. הָאוֹתִיוֹת skipp הֵן בְּוַדַאי חֵלֶק מִן הַמִלָה skipper² וּשְׁתֵּי הָאוֹתִיוֹת Gr הֵן, כְּנִרְאֶה, תְּחִלָתוֹ שֶׁל שֵׁם פְּרָטִי, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, כִּי בָּהֶן יֵשׁ לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, אֲשֶׁר אֳנִיָתוֹ נִטְרְפָה בְּלֵב יָם. כְּלוּם אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַדְבָרִים אַחֶרֶת?

– אָכֵן אֶפְשָׁר בְּכָל זֹאת לְהַצִיל מַשֶׁהוּ מִתּוֹךְ הַתְּעוּדָה הַזֹאת! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – עַל־כָּל־פָּנִים, הִיא נוֹתֶנֶת נְקֻדַת־אֲחִיזָה לְהַשְׁעָרָה.

– לֹא, מַה שֶׁיֵשׁ בְּיָדֵנוּ לִלְמֹד עַל־פִּי נְיָר זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ מְסַפֵּק אוֹתָנוּ כְּלָל וּכְלָל, – עָנָה לָהּ ג’וֹן מַנְגֶלְס – הָעִקָר שֶׁאָנוּ רוֹצִים לָדַעַת הוּא מֶה הָיָה שְׁמָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה וְהֵיכָן קָרָה הָאָסוֹן. וְעַל דָבָר זֶה אֵין רֶמֶז בַּתְּעוּדָה.

– הַמְתֵּן־נָא, ג’וֹן, מָצוֹא נִמְצָא גַם אֶת זֶה, – נִחֵם הַלוֹרְד אֶת רַב־הַחוֹבֵל. – אַף אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין, שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַסְתוּמָה, – אָמַר הַמַיוֹר, שֶׁלֹא אָהַב וִכּוּחִים יְתֵרִים, – אֲבָל כֵּיצַד? בְּאֵיזֶה אֹפֶן?

– עַל יְדֵי צֵרוּף הַתְּעוּדוֹת וְהַשְׁוָאָתָן זוֹ לְזוֹ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד.

– הָבָה אֵפוֹא וְנַשְׁוֶה אוֹתָן! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

אַךְ הַנְיָר הַשֵׁנִי הָיָה מָשְׁחָת עוֹד יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן וְעָלָיו נִשְׁתַּמְרוּ רַק הַמִלִים וְחֶלְקֵי הַמִלִים הָאֵלֶה:

7 Juni Glas

Zwei atrosen

graùs

bringt ihnen

– כֵּן, תְּעוּדָה זוֹ הָיְתָה כְּתוּבָה גֶרְמַנִית, – הֵעִיר רַב־הַחוֹבֵל, בְּהַעִיפוֹ עַיִן עַל הַנְיָר.

– הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה לָשׁוֹן זוֹ, ג’וֹן? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– בְּמִדָה מַסְפִּיקָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל.

– אֱמֹר אֵפוֹא מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל הַמִלִים הָאֵלוּ?

רַב־הַחוֹבֵל הִרְהֵר קְצַת וְאַחֵר עָנָה:

– הָאָסוֹן קָרָה בְּוַדַאי בַּשְׁבִיעִי לְיוּנִי. אִם נוֹסִיף אֶת הַמִסְפָּר 62, שֶׁנִמְצָא בַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, נוּכַל לִקְבֹּעַ אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַמְדֻיָק: 7 לְיוּנִי, שְׁנַת 1862. – נָכוֹן בְּהֶחְלֵט! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וְעַתָּה הַמְשֵׁךְ־נָא, ג’וֹן.

– הַהֲבָרָה Glas – אָמַר שׁוּב רַב־הַחוֹבֵל – מִצְטָרֶפֶת אֶל הַהֲבָרָה gow שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית וּשְׁתֵּיהֶן נוֹתְנוֹת לָנוּ אֶת הַשֵׁם Glasgow. אֵין אֵפוֹא סָפֵק שֶׁהָאֳנִיָה עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּה מֵעִיר־הַנָמָל גְלַזְגוֹ.

– אַף זֶה נָכוֹן, – הִסְכִּים מַכְּס נַבְּס.

וְרַב־הַחוֹבֵל הִמְשִׁיךְ:

– הַשׁוּרָה הַשְׁנִיָה חֲסֵרָה כָּאן בִּכְלָל, אֲבָל בַּשְׁלִישִׁית אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַמִלִים Zwei ו־Zwei. astrosen – מַשְׁמָע: שְׁנַיִם; ו־astrosen הוּא בְּוַדַאי סוֹף הַמִלָה Matrosen. כְּלוֹמַר: מַלָחִים. – אִם כֵּן הַמְדֻבָּר כָּאן בִּשְׁנֵי מַלָחִים, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת.

– כֵּן, כָּךְ הוּא הַדָבָר, – אִשֵׁר בַּעֲלָהּ.

– הַשׁוּרָה הָרְבִיעִית חֲסֵרָה אַף הִיא, – הִמְשִׁיךְ שׁוּב רַב־הַחוֹבֵל – וְאִלוּ הַהֲבָרָה הַיְחִידָה שֶׁבַּשׁוּרָה הַחֲמִשִׁית מְבִיאָה אוֹתִי בִּמְבוּכָה רַבָּה. אֵינִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן מַה פִּשְׁרָהּ וְאִם הִיא רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל אֵיזוֹ מִלָה אוֹ סוֹפָהּ. יִתָּכֵן שֶׁהַתְּעוּדָה הַצָרְפָתִית תִּתֵּן לָנוּ אֶת הַמַפְתֵּחַ לְפַעֲנֵחַ אוֹתָהּ. הַשׁוּרָה הַשִׁשִׁית – לֹא נוֹתַר זֵכֶר מִמֶנָה. לְעֻמַת זֹאת נִשְׁתַּמְרוּ בַּשׁוּרָה הַשְׁבִיעִית שְׁתֵּי מִלִים שְׁלֵמוֹת bringt ihnen, שֶׁפֵּרוּשָׁן: הָחִישׁוּ לָהֶם. אִם נְצָרֵף אֶת שְׁתֵּי הַמִלִים הָאֵלוּ לַקֶטַע הַבִּלְתִּי בָּרוּר ssistance שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, נוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַמִשְׁפָּט “הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה”, כִּי ssistance הוּא בְּוַדַאי חֵלֶק מִן הַמִלָה assistance³. – נָכוֹן, נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, – הִסְכִּים הַלוֹרְד בְּעָמְדוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו – אֲבָל הֵיכָן עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה הַמְבַקְשִׁים עֶזְרָה? עַד עַתָּה לֹא מָצָאנוּ כָּל רֶמֶז לִמְקוֹם הָאָסוֹן.

– נְעַיֵן־נָא בַּתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית, – הִצִיעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – יִתָּכֵן, כִּי זוֹ תַּשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר בִּשְׁתֵּי הַתְּעוּדוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

וּכְשֶׁנִפְרְשָׂה הַתְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵעִיפָה בָּהּ עַיִן, קָרְאָה:

– הִנֵה סְפָרוֹת! הַבִּיטוּ־נָא וּרְאוּ, רַבּוֹתַי!

– כֵּן, אָמְנָם סְפָרוֹת, – עָנָה אַחֲרֶיהָ בַּעֲלָהּ – בִּכְלָל נִשְׁתַּמְרָה תְּעוּדָה זוֹ בְּמַצָב יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר הָאֲחֵרוֹת. כְּנִרְאֶה עָלֶיהָ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לָעֻבְדָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בַּתָּוֶךְ, בֵּין שְׁנֵי הַנְיָרוֹת הָאֲחֵרִים, וְהַמַיִם לֹא יָכְלוּ לַחְדֹר אֵלֶיהָ וְלִפְעֹל עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל שְׁתֵּי הַתְּעוּדוֹת הָאֲחֵרוֹת, שֶׁהָיוּ לָהּ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר.

Trois ats tannia

gonie austral

abor

contin pr cruel indi

jeté ongit

et 37°11' lat

הַלוֹרְד הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּתְעוּדָה וְהִמְשִׁיךְ:

– עַל־פִּי שְׁתֵּי הַמִלִים הָרִאשׁוֹנוֹת, נִרְאֶה בַּעֲלִיל, שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בָּאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים. וְאִם נוֹסִיף לַהֲבָרָה tannia אֶת ה־Bri שֶׁבַּתְּעוּדָה הָאַנְגְלִית, יֵצֵא לָנוּ הַשֵׁם Britannia, וְהוּא שְׁמָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה. וְאִלוּ מֵהַקְבוּצָה gonie austral מוּבָנָה הַמִלָה הַשְׁנִיָה כָּל צָרְכָּהּ. – כֵּן, הַמִלָה austral⁴ מוּבָנָה כָּל צָרְכָּהּ, – חָזַר ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַלוֹרְד – וּמִמֶנָה אֶפְשָׁר לְהַסִיק, שֶׁהָאֳנִיָה נִטְרְפָה בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

– לְדַעְתִּי, זוֹהִי מַסְקָנָה נֶחְפֶּזֶת מִדַי, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר בְּכֹבֶד־רֹאשׁ.

– הָבָה וְאַמְשִׁיךְ, – הִפְסִיק הַלוֹרְד אֶת הַוִכּוּחַ – הִנֵה הַהֲבָרָה abor, וְהִיא בְּוַדַאי שָׁרְשׁוֹ שֶׁל הַפֹּעַל aborder, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: לְהַגִיעַ. כְּנִרְאֶה הִסְפִּיקוּ כּוֹתְבֵי הַתְּעוּדוֹת לְהַגִיעַ לְאֵיזֶה חוֹף. אֲבָל הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ חוֹף? contin – יִתָּכֵן, שֶׁזֶה קָטַע מִן הַמִלָה continent, כְּלוֹמַר: יַבֶּשֶׁת. וְאַחַר כָּךְ – cruel. – cruel, – חָזַר רַב־הַחוֹבֵל – הֲרֵי גַם פֵּרוּשׁ לַקֶטַע – graus שֶׁבַּתְּעוּדָה הַגֶרְמַנִית, כִּי cruel בְּצָרְפַתִּית הוּא grausam בְּגֶרְמַנִית, כְּלוֹמַר: אַכְזָרִי. – כֵּן, כֵּן! – הִסְכִּים הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְשָׂמַח עַל הַהִתְקַדְמוּת הַיָפָה בְּפִעֲנוּחַ תֹּכֶן הַתְּעוּדוֹת – וְעַתָּה נַמְשִׁיךְ, יְדִידַי! הִנֵה לְפָנֵינוּ שֶׁבֶר־הַמִלָה indi – כְּלוּם אֵין כַּוָנָתָהּ אִינְדְיָה (הֹדוּ)? יִתָּכֵן, כִּי הַמַלָחִים הָאֻמְלָלִים הִגִיעוּ בָּאֳנִיָתָם עַד לְחוֹפֵי הֹדוּ. אֲבָל מַה מִסְתַּתֵּר בָּאוֹתִיוֹת ongit? – – חַכּוּ־נָא, רֶגַע! כֵּן! מָצָאתִי! אֵין זֹאת אֶלָא longitude, כְּלוֹמַר: אֹרֶך גִיאוֹגְרָפִי. וְהִנֵה גַם lat, הֲוֵה אוֹמֵר lattitude – רֹחַב גִיאוֹגְרָפִי – שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע מַעֲלָה וְאַחַת־עֶשְׂרֵה דַקָה! הַדָבָר בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ!

– כֵּן, אֲבָל הָאֹרֶךְ אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת לֹא נִמְצָא, יְדִידִי! – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד. לְפִי שָׁעָה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁמָצָאנוּ אֶת הָרֹחַב הַמְדֻיָק. וְעַתָּה, רַבּוֹתַי, כֵּיוָן שֶׁכָּל שְׁלשׁ הַתְּעוּדוֹת הֵן בַּעֲלוֹת תֹּכֶן אֶחָד, אֲנִי מַצִיעַ לָכֶם לְתַרְגֵם שְׁתַּיִם מֵהֶן לִשְׂפָתָהּ שֶׁל הַשְׁלִישִׁית וְלַעֲרֹךְ מִכֻּלָן תְּעוּדָה אַחַת. אָז יֵקַל לָנוּ לְהָבִין אֶת הַתֹּכֶן בְּיֶתֶר דִיוּק וּוַדַאי גַם יִתְגַלוּ לָנוּ פְּרָטִים נוֹסָפִים.

– אָכֵן, הַצָעָה טוֹבָה, – הִסְכִּים מַכְּס נַבְּס – אַךְ בְּאֵיזוֹ שָׂפָה אַתָּה בּוֹחֵר, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד?

– לְדַעְתִּי, יֵשׁ לְהַעְדִיף אֶת הַצָרְפַתִּים, גַם מִשׁוּם שֶׁאוֹתָהּ אָנוּ שׁוֹמְעִים כֻּלָנוּ וְגַם מִשׁוּם שֶׁהַתְּעוּדָה הַבְּרוּרָה בְּיוֹתֵר הִיא הַצָרְפַתִּית, – עָנָה הַלוֹרְד.

– צָדַקְתָּ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – כְּשֶׁנַעֲרֹךְ אֶת הַתְּעוּדָה כֻּלָהּ בְּצָרְפַתִּית, יִהְיֶה הָעִיוּן בָּהּ קַל פִּי כַּמָה.

– אִם כֵּן אֲנִי מַתְחִיל, – הוֹדִיעַ הַלוֹרְד – אֶשְׁתַּדֵל לְצָרֵף אֶת קִטְעֵי הַדְבָרִים, לְהַשְׁלִים עַל־פִּי הַהִגָיוֹן אֶת הַהֲבָרוֹת הַחֲסֵרוֹת, תּוֹךְ שְׁמִירָה עַל הָרְוָחִים שֶׁל הַמִלִים הַחֲסֵרוֹת, וְאָז נִרְאֶה מַה יִתְקַבֵּל וְנוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט עַל מֵעֲשֵׂנוּ.

מִיָד לָקַח הַלוֹרְד גִלְיוֹן־נְיָר וְעֵט וְהִתְחִיל בָּעֲבוֹדָה. הוּא עִיֵן בְּכָל הַתְּעוּדוֹת שֶׁלְפָנָיו וְאַחֲרֵי זְמַן־מַה שֶׁל עֲבוֹדָה מִתּוֹךְ רִכּוּז רַב הִצִיעַ לְחַוַת דַעַת הַנוֹכְחִים אֶת הַכְּתָב הַזֶה:

7 Juni 1862, trois־mats Britannia Glasgow

Sombré gonie austral

À terre deux matelots

Captaine Gr abor

Contin pr cruel indi

Jeté ce document de longitude

et 37°11' de latitude Portez leur secours

perdus

– וַהֲרֵי גַם תִּרְגּוּמוֹ הָעִבְרִי שֶׁל הַצֵרוּף:

7 לְיוּנִי, 1862, אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים "בְּרִיטַנְיָה" מִגְלַזְגוֹ

נִטְרְפָה גוֹנְיָה דְרוֹמִי

לַחוֹף שְׁנֵי מַלָחִים

רַב־הַחוֹבֵל גר עַל הַחוֹף

יַבֶּשׁ פּר אַכְזָרִי אִינְדִי

הִשְׁלִיךְ כְּתָב זֶה בָּאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי

וּ־ 37°11' הָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי. הָחִישׁוּ לָהֶם עָזְרָה.

אָבְדוּ.

כְּשֶׁעָמְדוּ הַלּוֹרְד וַחֲבֵרָיו לְעַיֵן בַּתְּעוּדָה הַמְצֹרֶפֶת, הוֹדִיעַ פִּתְאֹם אַחַד הַמַלָחִים שֶׁ“דוּנְקָן” הִגִיעָה לִקְצֵה הַמִפְרָץ קְלֵיד וְתוֹפֵס־הַהֶגֶה מְחַכֶּה לְהוֹרָאוֹת בִּדְבַר הֶמְשֵׁךְ דַרְכָּהּ שֶׁל הָאֳנִיָה.

– מַה תְּפַקֵד, הוֹד מַעֲלָתְךָ? – פָּנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס לְבַעַל הָאֳנִיָה.

– צַוֵה לְהַטוֹת אֶת הָאֳנִיָה לְדַמְבֶּרְטוֹן, – אָמַר הַלוֹרְד לְרַב־הַחוֹבֵל – שָׁם תַּחֲזֹר רַעֲיָתִי לְטִירַת־מַלְקוֹלְם, וַאֲנִי אֲמַהֵר בֵּינְתַיִם לוֹנְדוֹנָה, כְּדֵי לְהַגִישׁ שָׁם אֶת הַתְּעוּדוֹת לַמִפְקָדָה שֶׁל הַצִי.

ג’וֹן מַנְגֶלְס מָסַר אֶת הַהוֹרָאוֹת לַמַלָח וְהַלָה פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ.

– וְעַתָּה, יְדִידַי, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – נַמְשִׁיךְ בַּחֲקִירָתֵנוּ. הִנֵה הִצְלַחְנוּ כְּבָר לְהַצִיל פְּרָטִים רַבִּים מִתּוֹךְ הַנְיָרוֹת הַלָלוּ, וְעַתָּה עָלֵינוּ לְאַמֵץ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ, כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה עַד סוֹפָהּ.

– אָנוּ מוּכָנִים, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֵרָנוּתָהּ הַמְיֻחֶדֶת.

– רֵאשִׁית כֹּל – פָּתַח הַלוֹרְד – עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב לִשְׁלשָׁה עִקָרִים אֵלֶה: מַה יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, מָה אָנוּ יְכוֹלִים עוֹד לָדַעַת וּמָה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים. וְעַתָּה נַתְחִיל מִן הָרִאשׁוֹן: אָנוּ יוֹדְעִים יְדִיעָה בְּרוּרָה, כִּי בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְיוּנִי, שְׁנַת 1862, נִטְרְפָה בַּיָם אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה”. וְכֵן אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי רַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנַיִם מִמַלָחָיו הִשְׁלִיכוּ תְּעוּדָה זוֹ לַיָם בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי 37°11', וְהֵם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. – אֱמֶת וְיַצִיב! – אָמַר הַמַיוֹר.

– וּמָה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִכָּל זֶה? – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – רֵאשִׁית כֹּל, שֶׁהָאָסוֹן קָרָה בְּאַחַד הַיַמִים הַדְרוֹמִיִים, וְהַהֲבָרָה “גוֹנְיָה” נוֹתֶנֶת יְסוֹד לַהַשְׁעָרָה, כִּי הָאֳנִיָה נִטְרְפָה בְּסָמוּךְ לְפַּטַגוֹנְיָה.

– סָמוּךְ לְפַּטַגוֹנְיָה! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן בְּתִמָהוֹן.

– וְכִי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אַחֶרֶת אֶת שֶׁבֶר־הַמִלָה “גוֹנְיָה”?

– אוּלַי אֵין פַּטַגוֹנְיָה נִמְצֵת כְּלָל וּכְלָל בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי הַנִּתָּן? – עוֹרֵר שְׁאֵלָה הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

– דָבָר זֶה נוּכֵל מִיָד לִבְדֹק, – מִהֵר ג’וֹן מַנְגֶלְס לַעֲנוֹת לוֹ בְּהוֹצִיאוֹ מִכִּיסוֹ מַפָּה שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית וּבְפָרְשוֹ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן – אָכֵן, נָכוֹן הַדָבָר, פַּטַגוֹנְיָה סְמוּכָה אֶל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, הַמַפְרִידָה בֵּין אֲרַגוֹנְיָה וּבֵין הַפַּמְפּוֹת⁵ הַצְפוֹנִיוֹת שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה וְנִמְשֶׁכֶת הָלְאָה לָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

– מְצֻיָן! וְעַכְשָׁיו הָלְאָה: שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל הִגִיעוּ לְ… לְאָן זֶה יָכְלוּ לְהַגִיעַ? וּמַה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַקֶטַע – “יַבֶּשׁ” אִם לֹא “יַבֶּשֶׁת”? אָכֵן, לֹא לְאֵיזֶה אִי הִגִיעוּ, אֶלָּא לְיַבֶּשֶׁת מַמָשׁ. וְעַתָּה הָבָה וְנִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ – מֶה עָלוּל הָיָה לִקְרוֹת לָהֶם, בְּהַגִיעָם לְאוֹתָהּ יַבֶּשֶׁת? וְהַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ בְּוַדַאי טְמוּנָה בָּאוֹתִיוֹת pr שֶׁהֵן, כְּנִרְאֶה, רֵאשִׁית הַמִלָה pris אוֹ prissonniers, זֹאת אוֹמֶרֶת: שְׁבוּיִים. אַךְ מִי הֵם אֵלֶה שֶׁלְקָחוּם בַּשֶׁבִי? לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי מִלִים “אַכְזָרִי” וְ“אִינְדִי”, וּפִתְרוֹנָן, לְפִי דַעְתִּי “אִינְדִיאָנִים אַכְזָרִיִים”… אִם כֵּן מַה תֹּאמְרוּ, רַבּוֹתַי? הֲתַסְכִּימוּ לְבֵאוּרִי? אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי – הַכֹּל בָּרוּר לִי עַתָּה!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן דִבֵּר בְּטוֹן שֶׁל אָדָם הֶחָדוּר הַכָּרָה בַּאֲמִתַּת דְבָרָיו. עֵינָיו נוֹצְצוּ מִשִׂמְחָה שֶׁהִצְלִיחַ לִפְתֹּר בִּמְהִירוּת וּבְדֶרֶךְ בְּרוּרָה כָּל כָּךְ אֶת הַחִידָה הַסְתוּמָה, וְהַרְגָשַׁת בִּטְחוֹנוֹ עָבְרָה גַם לְלֵב חֲבֵרָיו. מִשֶסִיֵם אֶת דְבָרָיו, עָמְדוּ הַנוֹכְחִים כִּמְחֻשְׁמָלִים וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם דוֹבְבוּ:

– הַכֹּל נָכוֹן, הַכֹּל בָּרוּר.

– וּבְכֵן – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הִנְנוּ כֻּלָנוּ בְּדֵעָה אַחַת שֶׁ“בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בְּקִרְבַת חוֹפֶיהָ שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה. וְעַתָּה, לְאַחֵר שֶׁנִוָדַע בִּגְלַזְגוֹ לְאָן הִפְלִיגָה “בְּרִיטַנְיָה”, נוּכַל גַּם לִבְדֹק אִם אָמְנָם הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר בְּדַרְכָּהּ לְיַד פַּטַגוֹנְיָה וְאִם לָאו.

– לְשֵׁם כָּךְ אֵין אָנוּ זְקוּקִים לִגְלַזְגוֹ, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל – הִנֵּה שְׁמוּרָה אֶצְלִי חֲבִילָה גְדוֹלָה שֶׁל גִלְיוֹנוֹת “עִתּוֹן אֳנִיוֹת הַמַסָע וְהַמִסְחָר” וּבָהֶם בְּוַדַאי נִמְצָא מִיָד אֶת מְבֻקָשֵׁנוּ… הָבָה וַאֲבִיאֵם הֵנָה.

רַב־הַחוֹבֵל הָלַךְ לְתָאוֹ וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים חָזַר וּבְיָדוֹ צְרוֹר גָדוֹל שֶׁל עִתּוֹנִים.

– הָבָה וְנִרְאֶה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהֵחֵלָה לְחַפֵּשׂ בַּצְרוֹר אֶת הַגִלְיוֹן מִשְׁנַת 1862.

– אַל־נָא תִּטְרְחִי, הוֹד מַעֲלָתֵךְ, הִנֵה כְּבָר מָצָאתִי אֶת הַגִלָיוֹן, – פָּנָה אֵלֶיהָ רַב־הַחוֹבֵל, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַגִלָיוֹן הַדָרוּשׁ וּבְקָרְאוֹ:

“פֶּרוּ, קָלָאוֹ, 30 לְמַאי, שְׁנַת 1862. הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” הִפְלִיגָה לִגְלַזְגוֹ. רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט”,

– גְרַנְט! – קָרָא הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – הֲרֵי זֶה אוֹתוֹ סְקוֹטִי, גִבּוֹר וְאַמִיץ־לֵב, שֶׁרָצָה לְיַסֵד סְקוֹטְלֶנְד חֲדָשָׁה בְּאִיֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט!

– כֵּן, – עָנָה ג’וֹן מַנְגֶלְס – זֶהוּ. הוּא יָצָא בִּ“בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ בִּשְׁנַת 1861, וּמֵאָז לֹא נִתְקַבְּלָה מִמֶנוּ כָּל יְדִיעָה.

– אָכֵן – פָּתַח שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – עַתָּה הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ. כָּאן אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי תַּעֲלוּמַת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא יָצָא בִּשְׁלשִׁים לְמַאי מִקָלָאוֹ שֶׁבְּפֶּרו, וּבַשְׁבִיעִי לְיוּנִי, כְּלוֹמַר אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָמִים, נִטְרְפָה אֳנִיָתוֹ לְיַד חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה. כָּל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת הָיְתָה בְּוַדַאי רְשׁוּמָה עַל הַנְיָרוֹת שֶׁלְפָנֵינוּ. אִם כֵּן, ג’וֹן מַנְגֶלְס, הַכַּתָּבָה בָּעִתּוֹן אֵינָהּ אֶלָא מְאַשֶׁרֶת אֶת הַשְׁעָרָתִי, וְעַתָּה אָנוּ יוֹדְעִים כִּמְעַט הַכֹּל מִלְבַד הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי.

– אֶפְשָׁר גַם בְּלָאו הָכֵי, – אָמַר מַכְּס נַבְּס – אִם יָדוּעַ הָרֹחַב, אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם הַמְבֻקָשׁ לְלֹא עָמָל רַב.

– וְאִם כֵּן, כְּלוּם יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר כָּל הַדָּרוּשׁ? – שְׁאֵלָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, הַכֹּל, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – עָנָה לָהּ בַּעֲלָהּ – אֲנִי אֲמַלֵא מִיָד בַּתְּעוּדָה אֶת הַמִלִים הַחֲסֵרוֹת, כְּאִלוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב אוֹתָן עַל־פִּי הַכְתָּבָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַצְמוֹ.

וְהַלוֹרְד לָקַח שׁוּב אֶת עֵטוֹ, וּלְלֹא צֵל שֶׁל סָפֵק, מִלֵא אֶת הַמְקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים בַּתְּעוּדָה הַצָרְפַתִּית.

וַהֲרֵי נָסְחָהּ הַסוֹפִי:

"בּ־7 לְיוּנִי, 1862, נִטְרְפָה הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים "בְּרִיטַנְיָה" מִגְלַזְגוֹ

לְיַד חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה, בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַדְרוֹמִי, בְּאָחֲזָהּ אֶת דַרְכָּהּ

לַחוֹף. שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט חָתְרוּ וְעָלוּ עַל הַחוֹף.

בְּהַגִיעָם לַיַבֶּשֶׁת נִלְקְחוּ שְׁבִי בִּידֵי אִינְדִיאָנִים אַכְזָרִיִים.

הֵם הִשְׁלִיכוּ כְּתָב זֶה בְּ..... מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי

וּ־ 37°11'הָרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי. הָחִישׁוּ לָהֶם עֶזְרָה.

וְאִם לָאו וְאָבְדוּ

– יָפֶה, יָפֶה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן בְּמָחֳאָהּ כַּף – אִם אֻמְלָלִים אֵלֶה יִזְכּוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, הֲרֵי יִהְיֶה עֲלֵיהֶם לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ אַךְ וְרַק לְךָ!

– זָכֹה יִזְכּוּ וְיִרְאוּהָ! – קָרָא הַלוֹרְד מִתּוֹךְ אֱמוּנָה רַבָּה שֶׁבַּלֵב – תְּעוּדָה זוֹ שֶׁעָרַכְתִּי, הִיא כֹּה בְּרוּרָה וּמְדֻיָקָה, שֶׁתּוֹדוֹת לָהּ לֹא תְּהַסֵס אַנְגְלִיָה אַף רֶגַע וּתְמַהֵר לְחַלֵץ אֶת בָּנֶיהָ, שֶׁטֻלְטְלוּ עַל יְדֵי הַגַלִים הַזֵדוֹנִיִים לִידֵי הַפְּרָאִים שֶׁבְּחוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס. מַה שֶׁעָשְׂתָה לְמַעַן פְרַנְקְלִין וַאֲחֵרִים עָשׂה תַּעֲשֶׂה בְּחֵפֶץ־לֵב גַם לְמַעַן הַצָלָתָם שֶׁל שְׁלשֶׁת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶה.

– אֵין סָפֵק, כִּי לְאֻמְלָלִים אֵלֶה יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת הַדוֹאֲגוֹת לִשְׁלוֹמָם, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּצַעַר – יִתָּכֵן, כִּי לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אִשָׁה וּבָנִים…

– כֵּן, יִתָּכֵן וְיִתָּכֵן, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד – אֲנִי אֶשְׁתַּדֵל לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וְאִם אָמְנָם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה לוֹ, אוֹ יְדִידִים הַקְרוֹבִים לְלִבּוֹ, אוֹדִיעַ לָהֶם מִיָד כָּל אֲשֶׁר נוֹדַע לָנוּ הַיוֹם. יְדִיעוֹת אֵלוּ בְּוַדַאי יְעוֹדְדוּ אוֹתָם וִיחַזְקוּ אֶת תִּקְוָתָם לִרְאוֹתוֹ שׁוּב בָּרִיא וְשָׁלֵם. וְעַתָּה הָבָה וְנַעֲלֶה לַסִפּוּן, אִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי אָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַנָמָל.

וְאָמְנָם שָׁטָה עַתָּה “דוּנְקָן” בִּמְלֹא מְהִירוּתָהּ לְאֹרֶךְ חוֹפוֹ שֶׁל הָאִי בְּיוּט, בְּהַשְׁאִירָהּ בַּצַד אֶת רוֹטְסֵי עִם עֲיָרָתוֹ הַקְטַנָה וְהַנְעִימָה הַיוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ עֵמֶק נֶהְדָר וּפוֹרֵחַ. אַחַר כָּךְ פָּנְתָה הָאֳנִיָה הַמְפֹאָרָה אֶל הַצַוָאר הַצַר שֶׁל הַמִפְרָץ, הֶחֱלִיקָה וְעָבְרָה לְיַד גְרִינוֹק, וּבְשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב עָגְנָה לְיַד סֶלַע־הַבַּזֶּלֶת שֶׁל דַמְבֶּרְטוֹן, בּוֹ מִתְנוֹסֶסֶת הַטִירָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הַגִבּוֹר הַסְקוֹטִי אוּאֶלְס.

בַּנָמָל חִכְּתָה מֶרְכָּבָה שֶׁהוֹבִילָה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְאֶת מַכְּס נַבְּס לְטִירַת־מַלְקוֹלְם, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן נֶחְפַּז לָבוֹא לִגְלַזְגוֹ בְּמֶרְכָּבָה אַחֶרֶת, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִכָּאן אֶת דַרְכּוֹ לוֹנְדוֹנָה.

לִפְנֵי צֵאתוֹ לִגְלַזְגוֹ שָׁלַח הַלוֹרְד בְּאֹרַח טֶלֶגְרָפִי אֶל הָעִתּוֹנִים “טַיְמְס” וּ“מוֹרְנִינְג כְּרוֹנִיקְל” אֶת הַמוֹדָעָה הַבָּאָה:

“כָּל הַמְבַקֵשׁ יְדִיעוֹת עַל גוֹרָלָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ וְעַל גוֹרָלוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, מִתְבַּקֵשׁ לִפְנוֹת אֶל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, טִירַת־מַלְקוֹלְם, דֻכְּסוּת לְיוּס, דַמְבֶּרְטוֹן, סְקוֹטְלֶנְד”.

פֶּרֶק ג': טִירַת־מַלְקוֹלְם 🔗

טִירַת־מַלְקוֹלְם, אַחַת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּטִירוֹת סְקוֹטְלֶנְד, וְהַכְּפָר הַנָּעִים לְיוֹס הַסָּמוּךְ לַטִירָה, שָׁכְנוּ בְּעֵמֶק נִרְחָב וְיָפֶה מְאֹד. חוֹמוֹת הַטִירָה, שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיוֹת שַׁחַם, הִשְׁתַּקְפוּ יָפֶה בְּתוֹךְ מֵימָיו הַבְּהִירִים שֶׁל הַנָהָר רְחַב־הַיָדַיִם לוֹנְג, אֲשֶׁר עַל חוֹפוֹ הִתְנוֹסְסָה. זוֹ הָיְתָה טִירָה עַתִּיקַת יָמִים, נַחֲלַת הַגְלֶנֶרְוַנִים מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וַאֲדוֹנֶיהָ הָיוּ מְהֻלָלִים בְּכָל הַסְבִיבָה בְּטוּב־לִבָּם וּבְמִדַת הַכְנָסַת־הָאוֹרְחִים, שֶׁבָּה נִשְׁתַּבְּחוּ גִבּוֹרֵיהֶם הַקְדוּמִים שֶׁל סִפּוּרֵי וַלְטֶר סְקוֹט. בִּימֵי הֶעָבָר, כַּאֲשֶׁר אִכָּרִים רַבִּים, חוֹכְרֵי אֲדָמָה, שֶׁיָדָם לֹא הִשִׂיגָה לְשַׁלֵם לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת הַגְדוֹלוֹת אֶת דְמֵי הָאֲרִיסוּת הַמְרֻבִּים, גֹרְשׁוּ עַל יְדֵי הָאֲצִילִים מִכַּפְרֵיהֶם; הֵבִינוּ הַגְלֶנֶרְוַנִים, כִּי יֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת אִם לֹא יִפְגְעוּ בַּכְּפוּפִים לָהֶם, וְלֹא נָגְעוּ אַף בְּאֶחָד מֵהֶם לְרָעָה. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהָאִכָּרִים הַמְגֹרָשִׁים הָאֻמְלָלִים אֻלְצוּ לִבְרֹחַ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וְלִחְיוֹת חַיֵי יָגוֹן וְיֵאוּשׁ בַּנֵכָר, נִשְׁאֲרוּ אֵפוֹא חוֹכְרֵי הָאֲדָמָה אֵצֶל הַגְלֶנֶרְוַנִים בְּבָתֵּיהֶם וְלֹא נָטְשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה הַיְקָרָה, בָּהּ נִטְמְנוּ עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.

גַם עַתָּה, בַּזְמַן שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּר זֶה, לֹא הָיוּ הַיְחָסִים בֵּין הָאִכָּרִים וַאֲדוֹנֵיהֶם בַּעֲלֵי הָאֲחֻזוֹת יַחֲסֵי שָׁלוֹם וִידִידוּת בְּדֻכְּסִיוֹת סְקוֹטְלֶנְד. אַךְ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד גְלֶנֶרְוַן הִצְטַיֵן בְּכָל הַמַעֲלוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁל אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת־אֲבוֹתָיו וּבְדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן לֹא יָדְעוּ הָאִכָּרִים צַעַר וּדְאָגָה. הַלוֹרְד הָיָה בַּעַל רְכוּשׁ עָצוּם וּמֵהוֹנוֹ הָרַב הָיָה מוֹצִיא הַרְבֵּה לְמַעֲשֵׂי צְדָקָה שׁוֹנִים, אַךְ טוּב־לִבּוֹ עָלָה עַל נְדִיבוּת רוּחוֹ. הַמִדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּשְׁתֵּי אֵלוּ לֹא יָדְעָה גְבוּלוֹת, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשְׁנִיָה הָיְתָה לְעִתִּים עֲצוּרָה עַל יְדֵי דַעְתּוֹ הַמְיֻשֶׁבֶת. כְּבַעַל נַחֲלָאוֹת גְדוֹלוֹת וְרֹאשׁ הַדֻכְּסוּת הָיָה אֱדוּאַרְד גְלֶנֶרְוַן חָבֵר בְּבֵית־הַלוֹרְדִים הָאַנְגְלִי, אוּלָם כֵּיוָן שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לְבֵית הַמַלְכוּת שֶׁל הַסְטְיוּאַרְטִים, לֹא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי בֵּית הַמַלְכוּת הַהַנוֹבֵרִי הַמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, וְכֵן לֹא הָיוּ גַם מְתֻקָנִים בְּיוֹתֵר הַיְחָסִים בֵּינוֹ וּבֵין רֹב חַבְרֵי הַמֶמְשָׁלָה. הוּא הָיָה סְקוֹטִי בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, הִתְנַגֵד בְּתֹקֶף לְכָל הַתִּקוּנִים הַמְדִינִיִים שֶׁהִנְהִיגוּ “אַנְשֵׁי הַדָרוֹם”, וּמוּכָן הָיָה בְּכָל עֵת לְהָגֵן עַל הַזְכוּיוֹת וְהַחֻקִים הָעַתִּיקִים שֶׁל אֲבוֹתָיו וְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְעַל כָּל הַטוֹב וְהַיָפֶה שֶׁמָצָא בַּזְכוּיוֹת וּבַחֻקִים הָעַתִּיקִים הַלָלוּ. וּבִהְיוֹתוֹ חָבֵר בְּ“מוֹעֲדוֹן הַצִי הַמַלְכוּתִי”, הָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּיוֹת אַךְ וְרַק כְּדֵי לְהַגְדִיל בְּעֵינֵי כֹּל אֶת כְּבוֹד מוֹלַדְתּוֹ סְקוֹטְלֶנְד.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה עַתָּה בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה, זָקוּף וְיָפֶה. אֲרֶשֶׁת פָּנָיו, פְּנֵי אָצִיל טִפּוּסִי, שֶׁהָיְתָה לְמַרְאִית־עַיִן קָשָׁה וְעַזָה, נִתְרַכְּכָה עַל יְדֵי מֶבָּטָן הַנָעִים שֶׁל עֵינָיו הַכְּחֻלוֹת־כֵּהוֹת, וּדְמוּתוֹ כֻּלָה הִזְכִּירָה אֶת גִבּוֹרֵי סְקוֹטְלֶנְד הַקַדְמוֹנִים וְרַבֵּי הַתְּהִלָה. וְכֵיוָן שֶׁהַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הָיָה גַם יָדוּעַ בְּאֹמֶץ לִבּוֹ וְהִצְטַיֵן בְּכָל הַתְּכוּנוֹת הַנַעֲלוֹת שֶׁל הָאַבִּירִים הַקַדְמוֹנִים, זָכָה גַם לְהִקָרֵא עַל שֵׁם אַחַד הַיְקָרִים שֶׁבָּהֶם וְכֻנָה “פֶרְגִיוּס שֶׁל הַמֵאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה”.

אֶת אִשְׁתּוֹ נָשָׂא הַלוֹרְד אַךְ לִפְנֵי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבֵית טְיוּפְנֶל הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַנוֹדָע וִילְיַם טְיוּפְנֶל, שֶׁנָפַל קָרְבָּן עַל מִזְבַּח רְצוֹנוֹ הָעַז לְגַלוֹת אֲרָצוֹת חֲדָשׁוֹת וְלַחֲקֹר אֶת הָאֲרָצוֹת הַבִּלְתִּי יְדוּעוֹת עֲדַיִן.

מִשְׁפַּחַת טְיוּפְנֶל אָמְנָם לֹא הָיְתָה מִזֶרַע אֲצִילִים, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן לֹא שָׂם לֵב לְכָךְ. הוּא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, שֶׁהֶלֶנָה הִיא סְקוֹטִית מִלֵדָה, אִשָׁה אַמִיצַת־לֵב, בַּעֲלַת אֹפִי מוּצָק, מַשְׂכִּילָה וּנְבוֹנָה. הוּא נִתְוָדַע אֵלֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ בְּקִילְפַּטְרִיק, וּלְאַחֵר שֶׁהִכִּיר אֶת תְּכוּנוֹתֶיהָ הַיָפוֹת, נִתְאַהֵב בָּהּ בְּכָל לִבּוֹ וְהִצִיעַ לָהּ לְשֵׂאתָהּ לְאִשָׁה. זְמַן־מָה לִפְנֵי הַחֲתוּנָה נִתְיַתְּמָה מֵאָבִיהָ וְנִשְׁאֲרָה בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה. בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בִּלְבַד הָיְתָה, אַךְ הִיא הָיְתָה עַלְמָה בְּלוֹנְדִית חֲמוּדָה, בַּעֲלַת עֵינַיִם כְּחֻלוֹת וַעֲמֻקּוֹת כְּנַהֲרוֹת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ. אֶת בַּעֲלָהּ אָהֲבָה אַהֲבָה רַבָּה וַעֲדִינָה, לַעֲבָדֶיהָ וּמְשָׁרְתֶיהָ הָיְתָה טוֹבָה וְדָאֲגָה לְמָלֵא כָּל מַחְסוֹרָם, וְתוֹדוֹת לְטוּב לִבָּהּ הָיוּ כֻּלָּם מוּכָנִים לָבוֹא לְמַעֲנָה בָּאֵשׁ וּבַמַיִם.

עַד אוֹתוֹ יוֹם חָשׁוּב, שֶׁבּוֹ מַתְחִיל סִפּוּרֵנוּ, חַי הַזוּג הַצָעִיר בְּטִירַת־מַלְקוֹלְם וְהִתְעַנֵג עַל יְפֵה הַנוֹף הַפִּרְאִי שֶׁל אֶרֶץ סְקוֹטְלֶנְד. הֵם הָיוּ מְטַיְלִים עִם הַשְׁבִילִים הָאֲפֵלִים שֶׁבֵּין הָעַרְמוֹנִים וְהַשִׁקְמִים הָעֲנֵפִים וְהַמְצִלִים, עִם חוֹפֵי הַנְהָרוֹת רַחֲבֵי־הַיָדַיִם שֶׁעֲדַיִן נִשְׂאוּ עַל פְּנֵי מֵימֵיהֶם צְלִילֵיהֶם שֶׁל שִׁירֵי מִלְחָמָה קְדוּמִים, טִפְּסוּ בְּצוֹקֵי־סֶלַע זוֹעֲפִים וּבִקְרוּ בְּחֻרְבּוֹת עַתִּיקוֹת־יָמִים, אוֹ הָיוּ מְשַׂחֲקִים מִשְׂחֵק מַחְבּוֹאִים בִּנְקִיקֵי־סְלָעִים.

יָדוֹעַ יָדַע הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד, כִּי אִשְׁתּוֹ הֶלֶנָה הִיא בַּת תַּיָר נוֹדָע, וְכֵיוָן שֶׁהֵבִין, כִּי אָבִיהָ הוֹרִישׁ לָהּ בְּוַדַאי מֵרְצוֹנוֹ הָעַז לְסַיֵר בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, נָתַן לָהּ בְּמַתָּנָה אֶת הָאֳנִיָה “דוּנְקָן”, שֶׁנִבְנְתָה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם כָּךְ. וְאָכֵן לֹא טָעָה הַלוֹרְד וְהַמַתָּנָה הַיְקָרָה גָרְמָה לְאִשְׁתּוֹ עֹנֶג רָב. מִשֶׁהֻרְדָה הַיָמָה, הָיָה בִּרְצוֹנָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לַעֲרֹךְ בָּהּ מַסָע לְאִיֵי יָוָן, אַךְ הִנֵה קָרָה מִקְרֵה הַבַּקְבּוּק הַמוּזָר וְהַגוֹרָל שִׁנָה אֶת הַתָּכְנִית תַּכְלִית שִׁנוּי.

כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, נָסַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לוֹנְדוֹנָה, כְּדֵי לְהִשְׁתַּדֵל שָׁם בִּדְבַר מִשְׁלַחַת שֶׁתָּחִישׁ עֶזְרָה לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְלִשְׁנֵי הַמַלָחִים שֶׁנִצְלוּ יַחַד אִתּוֹ מִמָוֶת. לְמָחֳרַת יוֹם נְסִיעָתוֹ קִבְּלָה מִמֶנוּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה מִבְרָק, בּוֹ הוֹדִיעַ לָהּ, כִּי בִּמְהֵרָה יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ; אוּלָם בָּעֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הִגִיעַ מִמֶנוּ מִבְרָק שֵׁנִי וּבוֹ הוֹדָעָה, כִּי עָלָיו לְהִתְעַכֵּב עוֹד בְּלוֹנְדוֹן, הוֹאִיל וְהִשְׁתַּדְלוּתוֹ בִּדְבַר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה נִתְקְלָה בְּכַמָה וְכַמָה מִכְשׁוֹלִים, שֶׁעָלָיו לְסַלְקָם מִן הַדֶרֶךְ. גָרוּעַ מִזֶה הָיָה הַמִכְתָּב שֶׁנִתְקַבֵּל בַּיוֹם הַשֵׁנִי מִן הַלוֹרְד. בּוֹ הִתְאוֹנֵן מָרָה עַל מִפְקֶדֶת הַצִי שֶׁאֵינָהּ מְגַלָה עִנְיָן רַב בְּשִׁגוּר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ, כִּי בִּגְלַל כָּךְ לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בְּהֶקְדֵם הַבַּיְתָה, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה דָאֲגָה לְבַעֲלָהּ וְשָׁלְחָה לוֹ מִבְרָק, כִּי בְּאִם עָלָיו לְהִשָׁאֵר בְּלוֹנְדוֹן זְמַן רַב, הֲרֵי הִיא מוּכָנָה לָבוֹא אֵלָיו, כְּדֵי לִפְעֹל אִתּוֹ יַחַד וְלַעֲזֹר לוֹ, אוּלָם הַלוֹרְד עָנָה לָהּ, כִּי הוּא מְקַוֶה לַחֲזֹר בְּעוֹד יוֹם.

וְהִנֵה הוֹדִיעַ פִּתְאֹם סוֹכֵן הָאַרְמוֹן, לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כִּי עַלְמָה צְעִירָה בָּאָה לָאַרְמוֹן בְּלִוְיַת נַעַר, וְהִיא מְבַקֶשֶׁת לִרְאוֹת אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הִיא הָעַלְמָה הַזֹאת? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, הוֹד מַעֲלָתֵךְ, הִיא לֹא אָמְרָה לִי כְּלוּם, – עָנָה לָהּ הַסוֹכֵן.

– הַכְנֵס אוֹתָהּ אֵלַי, – צִוְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים עָמְדוּ לִפְנֵי הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן עַלְמָה כְּבַת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְנַעַר צָעִיר מִמֶנָה בְּאַרְבַּע שָׁנִים. עַל פִּי דִמְוֹיִן פְּנֵיהֶם, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר מִיָד, כִּי אָח וְאָחוֹת הֵם. עַל פָּנֶיהָ הָעֲדִינִים שֶׁל הַנַעֲרָה, שֶׁהִבִּיעוּ עֲנָוָה וָמֶרֶץ גַם יַחַד, הָיָה נָסוּךְ יָגוֹן עָמֹק וּבְעֵינֶיהָ עָמְדוּ דְמָעוֹת. הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה פְּשׁוּטָה, אַךְ נְקִיָה; וְלַמְרוֹת עִנְוְתָנוּתָהּ, הִתְנַהֲגָה כְּאָדָם הַמַכִּיר אֶת עֵרֶךְ עַצְמוֹ. מַרְאֵה הַנַעַר הָיָה אַחֵר לְגַמְרֵי. הוּא נִרְאָה כְּמוּכָן לְנַקֵר אֶת עֵינֵי כָּל אֲשֶׁר יָעֵז לִפְגֹעַ בּוֹ אוֹ בַּאֲחוֹתוֹ וְלוּ רַק בִּדְבַר עֶלְבּוֹן קַל. אֲבָל רֹשֶׁם כָּזֶה עָשָׂה מַרְאֵהוּ רַק לְמַרְאִית־עַיִן, בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עִם אֲנָשִׁים זָרִים. אַחַר כָּךְ הָלְכָה פְּרָאוּתוֹ וְעָבְרָה וְהוּא הָיָה נוֹחַ וְעָנָו כַּאֲחוֹתוֹ.

כְּשֶׁעָמְדָה הָעַלְמָה לִפְנֵי הַגְבֶרֶת הַנִּכְבָּדָה, הָיְתָה נְבוֹכָה מְאֹד וְלֹא יָדְעָה כֵּיצַד לִפְתֹּחַ אִתָּהּ בְּשִׂיחָה. הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִרְגִישָׁה בִּמְבוּכָתָהּ, וּבְהִסְתַּכְּלָהּ בָּהּ בְּעֵינֶיהָ הָרַכּוֹת וְהַמְלַטְפוֹת, בִּקְשָׁה לְעוֹדְדָהּ, וְאָמְרָה:

– הֲבִרְצוֹנְךָ לְשׂוֹחֵחַ עִמִי?

– לֹא, – הֵשִׁיב הַנַעַר קָשׁוֹת – לֹא לָךְ אָנוּ זְקוּקִים, אֶלָא לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

– אָנָא, סִלְחִי־נָא לוֹ, גְבֶרֶת נִכְבָּדָה, – אָמְרָה הָאָחוֹת לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהַצְלִיפָהּ עַל הַנַעַר מֶבָּט שֶׁל נְזִיפָה.

– הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֵינוֹ כָּעֵת בְּבֵיתוֹ, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת – אַךְ אֲנִי הִנְנִי אִשְׁתּוֹ וְיִתָּכֵן, כִּי אוּכַל לְמַלֵא אֶת מְקוֹמוֹ בִּשְׁבִילְכֶם.

– הַאֻמְנָם אַתְּ הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן? – שָׁאֲלָה הָעַלְמָה.

– כֵּן.

– אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מֵאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, שֶׁהִדְפִּיס בְּ“טַיְמְסְ” אֶת הַמוֹדָעָה עַל דְבַר הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה”? – כֵּן, אֲנִי. וּמִי הִנֵךְ אַתְּ?

– אֲנִי בִּתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְזֶהוּ אָחִי.

– גְבֶרֶת גְרַנְט! גְבֶרֶת גְרַנְט! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּחַבְּקָהּ בְּאַהֲבָה אֶת הָעַלְמָה וּבְנַשְׁקָהּ גַם לָהּ וְגַם לְאָחִיהָ.

– גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, אָנָא אִמְרִי לָנוּ מַה יָדוּעַ לָךְ בִּדְבַר אָבִינוּ? – פָּתְחָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אֲנַחְנוּ מְשַׁעֲרִים שֶׁקָרָהוּ אָסוֹן… “בְּרִיטַנְיָה” נִשְׁבְּרָה בְּוַדַאי… אִם יָדוּעַ לָךְ דְבַר־מָה, בְּבַקָשָׁה לְסֵפֵּר לָנוּ, לְמַעַן הַשֵׁם! הַעוֹד אָבִינוּ חַי? הֲזָכֹה נִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ עוֹד?

– לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לְעוֹרֵר בְּלִבְּכֶם תִּקְווֹת, אֲשֶׁר אוּלַי לֹא תִּתְאַמֵתְנָה…

– אֲנִי מִתְחַנֶנֶת לְפָנַיִךְ, גְּבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ אֶת כָּל הַיָדוּעַ לָךְ. אֲנַחְנוּ כְּבָר מוּכָנִים לַכֹּל וְהִנְנוּ מַבְטִיחִים לָךְ שֶׁנַבְלִיג עַל סִבְלֵנוּ וְנִשָׂא בְּאֹמֶץ־לֵב כָּל שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ.

– אֲנִי יְכוֹלָה לֵאמֹר לָךְ רַק, כִּי כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לָנוּ, נִמְצָא עוֹד אֲבִיכֶם בַּחַיִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נָתוּן בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה. אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי גַם יַעֲלֶה בְּיָדֵנוּ לְהַצִילוֹ.

– אֵלִי! אֵלִי! – קָרְאָה הָעַלְמָה וְכִסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ בְּיָדֶיהָ.

– אִם אָבִינוּ עוֹדֶנוּ חַי, נַעֲמֹל וְלֹא נָנוּחַ עַד שֶׁיַצִילוּ אוֹתוֹ! – קְרָא אָחִיהָ בְּבִטָחוֹן כָּזֶה, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק מֵחִיוּךְ קַל.

– אֲהָהּ, רוֹבֶּרְט, רוֹבֶּרְט, – לָחֲשָׁה אֲחוֹתוֹ – אִלוּ הָיָה הַמַעֲשֶׂה קַל כְּמוֹ הַדִבּוּר, כִּי אָז לֹא הָיָה כָּל רַע בָּעוֹלָם הַזֶה.

הִיא הִשְׁתַּדְלָה לִמְשֹׁל בְּרוּחָהּ וּבִקְשָׁה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, כִּי תְּסַפֵּר לָהּ בְּדִיוּק כָּל שֶׁיָדוּעַ לָהּ עַל גוֹרַל אָבִיהָ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. וְאָמְנָם נֵאוֹתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַקָּשָׁתָהּ וְסִפְּרָה בְּאָזְנֶיהָ וּבְאָזְנֵי אָחִיהָ עַל הַבַּקְבּוּק שֶׁנִמְצָא בְּבֶטֶן הַדָג, הַנְיָרוֹת שֶׁנִתְגַלוּ בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּק וּפִעֲנוּחַ כְּתָבָם שֶׁל הַנְיָרוֹת, אֲשֶׁר לְפִיו, טָבְעָהּ הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה” בְּקִרְבַת חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה וְרַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנַיִם מִמַלָחָיו, שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַגִיעַ לְיַבָּשָׁה, נָפְלוּ בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים וְהֵם מְצַפִּים שָׁם שֶׁיָבוֹאוּ לִפְדוֹתָם.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן, שֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה סִפְּרָה אֶת מַעֲשֵׂה הַבַּקְבּוּק וְתֹכֶן הַנְיָרוֹת, לֹא גָרַע רוֹבֶּרְט עַיִן מִמֶנָה, וְהוּא בָּלַע כָּל מִלָה וְכָל הֶגֶה שֶׁיָצְאוּ מִפִּיהָ. דִמְיוֹנוֹ צִיֵר לְפָנָיו אֶת כָּל הַפְּגָעִים וְהַצָרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל אָבִיו, הוּא רָאָה אֶת אָבִיו עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “בְּרִיטַנְיָה” הַטוֹבַעַת, יַחַד עִם אָבִיו הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַגַלִים הָרוֹעֲשִׁים, יַחַד עִמוֹ נֶאֱחַז בְּזִיזֵי הַסְלָעִים הַחַדִים וְהַחֲלָקִים שֶׁל הַחוֹף, וְיַחַד עִמוֹ זָחַל עָיֵף וְאֵין־אוֹנִים עַד לַמָקוֹם שֶׁהַגַלִים הַזֵדוֹנִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַשִׂיגוֹ.

מִפַּעַם לְפַעַם נִפְלְטוּ מִפִּיו הַמִלִים “הוֹי, אָבִי! אָבִי הָאֻמְלָל!” וְהוּא נִלְחַץ בִּרְעָדָה אֶל אֲחוֹתוֹ.

אַךְ הָעַלְמָה הֶאֱזִינָה לְדִבְרֵי הַגְבֶרֶת הֶלֶנֶה בִּשְׁתִיקָה וּבְעֵינַיִם זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת. וּכְשֶׁסִיְמָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דְבָרֶיהָ, אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט:

– אָנָא, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, הַרְאִי־נָא לָנוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת.

– הֵן אֵינָן בְּיָדִי, – עָנְתָה לָהּ הַגְבֶרֶת.

– וְהֵיכָן הֵן, גְבִרְתִּי?

– הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָקַח אוֹתָן לְלוֹנְדוֹן, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אוֹתָן שָׁם לְמִפְקֶדֶת הַצִי. אַךְ אֲנִי מָסַרְתִּי לָכֶם בְּדִיוּק אֶת הַתֹּכֶן, אֲשֶׁר רַק בְּעָמָל רַב הִצְלַחְנוּ לְחַבֵּר אוֹתוֹ, לְפִי הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת וְקִטְעֵי הַמִלִים שֶׁנִשְׁתַּמְרוּ עַל פְּנֵי הַנְיָרוֹת. חֲבָל רַק, שֶׁלֹא מָצָאנוּ כָּל סִימָן בְּעִנְיַן הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי…

– הָאֹרֶךְ הַגִיאוֹגְרָפִי – קְרָא רוֹבֶּרְט – אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הַמָקוֹם גַם בִּלְעָדָיו!

– כָּךְ אוֹמֵר גַּם בֶּן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, – הֵשִׁיבָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּחַיְכָהּ לְשֵׁמַע דִבְרֵי בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הַנַעַר הַצָעִיר.

– אֲנִי מוֹדָה לָךְ, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, עַל כָּל שֶׁסִפַּרְתְּ לָנוּ, – אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אַךְ מָה רַב רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת כְּתָב יָדוֹ שֶׁל אָבִי!

– כְּשֶׁיָשׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הַבַּיְתָה, תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַתְּעוּדוֹת, – הֵשִׁיבָה לָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הַלוֹרְד נָסַע לְלוֹנְדוֹן, כְּדֵי לְהִשְׁתַּדֵל שָׁם בִּדְבַר שִׁגוּר מִשְׁלַחַת לְהַצָלַת אֲבִיכֶם וַחֲבֵרָיו, וְהָיָה מֻכְרָח לָקַחַת אֶת הַתְּעוּדוֹת אִתּוֹ.

– הַאֻמְנָם? הַאֻמְנָם מִשְׁתַּדֵל גַם הַלוֹרְד בִּדְבַר מִשְׁלַחַת עֶזְרָה?

– בַּעֲלִי מוּכָן לַעֲזֹר תָּמִיד לְכָל זָקוּק לְעֶזְרָה.

– הוֹ, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, יְבָרֶכְכֶם אֱלֹהִים עַל טוּב לִבְּכֶם, – אָמְרָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּרִגְשֵׁי תּוֹדָה עֲמֻקִים וּבְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל הַעֲרָצָה.

– אֵין אַתְּ צְרִיכָה לַהוֹדוֹת לָנוּ, עַלְמָה יְקָרָה. אָנוּ מְקַיְמִים רַק אֶת אֲשֶׁר צִוָנוּ אֱלֹהִים – לֶאֱהֹב אֶת הַזוּלַת וּלְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה. יְהִי רָצוֹן, שֶׁשְׁאִיפָתֵנוּ הַכֵּנָה לְהַצִיל אֶת אֲבִיכֶם תִּתְקַיֵם; אֲבָל אִמְרִי־נָא לִי, גְבֶרֶת גְרַנְט, מֵאַיִן וְכֵיצַד בָּאתֶם לְכָאן?

– מִדַנְדִי, גְבִרְתִּי. עַד בַּלוֹנֶה נָסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת וּמִשָׁם הָלַכְנוּ בְּרֶגֶל.

– הֲרֵי אַתֶּם עֲיֵפִים מְאֹד… מִיָד אֲצַוֶה וְיָכִינוּ לָכֶם חֶדֶר, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַנָפֵשׁ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן יָשׁוּב בְּוַדַאי עוֹד הַיוֹם אוֹ מָחָר וַאֲנִי מְבַקֶשֶׁת אֶתְכֶם לְחַכּוֹת כָּאן עַד שׁוּבוֹ.

– אֲבָל, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, – הֵשִׁיבָה הָעַלְמָה גְרַנְט – אֵין אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת עָלַיִךְ לְטֹרַח.

– לֹא, לֹא, אֵין זֶה טֹרַח, – שִׁסְעָה אוֹתָהּ מִיָד הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לִי לְכָבוֹד וּלְעֹנֶג לִרְאוֹת בְּבֵיתִי אֶת בְּנֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְעַל כֵּן אֲבַקֶשְׁכֶם, כִּי תִּרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם כָּאן כְּמוֹ בְּבֵיתְכֶם.

– תּוֹדָה רַבָּה לָךְ, גְבִרְתִּי. אָנוּ נַרְשֶׁה לְעַצְמֵנוּ לִשְׁהוֹת כָּאן עַד שׁוּבוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו מֶה עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בִּדְבַר הַגָשַׁת עֶזְרָה לְאָבִינוּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה נָשְׁקָה שׁוּב לָעַלְמָה וּלְאָחִיהָ וְצִוְתָה לְהָכִין לְמַעֲנָם חֶדֶר.

פֶּרֶק ד: הַצָעַת הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן 🔗

כְּשֶׁיָרַד הָעֶרֶב, הִזְמִינָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הָעַלְמָה גְרַנְט וְאָחִיהָ לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה בִּקְשָׁה אֶת הָעַלְמָה, כִּי תְּסַפֵּר לָהּ עַל אָבִיהָ, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְכֵן עַל חַיֶיהָ וְעַל חַיֵי אָחִיהָ, לְאַחַר הֵעָלְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם.

הָעַלְמָה גְרַנְט נֵאוֹתָה בְּרָצוֹן לְבַקָשָׁתָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, סִפְּרָה עַל הַכֹּל בְּפַשְׁטוּת וּבְגִלוּי־לֵב, וְתוֹדוֹת לְסִפּוּרָהּ נוֹדְעוּ לַגְבֶרֶת הֶלֶנָה פְּרָטִים רַבִּים וַחֲשׁוּבִים.

רַק שְׁנֵי יְלָדִים הָיוּ לְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, הֲלֹא הֵם מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, שֶׁבָּאוּ עַתָּה לְאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַלוֹרְד. אִמָם מֵתָה עֲלֵיהֶם זְמַן קָצָר לְאַחַר לִדְתָּהּ אֶת רוֹבֶּרְט, וְכֵיוָן שֶׁאֲבִיהֶם הָיָה מְבַלֶה אֶת רֹב זְמַנוֹ בְּמַסָעוֹת אֲרֻכִּים, גֻדְלוּ הַיְלָדִים עַל יְדֵי אַחַת מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, אִשָׁה זְקֵנָה אַךְ טוֹבַת־לֵב, שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּאֵם.

מַצָבוֹ הַחָמְרִי שֶׁל אֲבִיהֶם לֹא הָיָה רַע כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה סַפָּן מְנֻסֶה וּמְפֻרְסָם, הִצְטַיֵן בִּידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת בְּעִנְיְנֵי סַחַר, וְכֵן נוֹדַע כְּאִישׁ יָשָׁר וְנֶאֱמָן וּשְׁמוֹ הַטוֹב הָלַךְ לְפָנָיו. תּוֹדוֹת לִסְגֻלוֹתָיו הַיְקָרוֹת הָאֵלוּ הֻזְמַן אֵפוֹא עַל יְדֵי בָּתֵּי־מִסְחָר גְדוֹלִים לְשַׁמֵשׁ רַב־חוֹבֵל לָאֳנִיוֹתֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַשְׂכֻּרְתּוֹ הָיְתָה גְבוֹהָה וְהוּא יָדַע לִשְׁמֹר עַל כַּסְפּוֹ וְלֹא לְבַזְבְּזוֹ, עָלָה בְּיָדוֹ לַחֲסֹךְ לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן, שֶׁהָיָה מְיֻעָד לְשֵׁם מַטָרָה מְיֻחֶדֶת וִיקָרָה.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן סְקוֹטְלֶנְד (אָבִיו הָיָה כֹּהֵן בָּעִיר דַנְדִי שֶׁבְּדֻכְּסוּת פֶּרְת), שָׁאַף בְּכָל לִבּוֹ, כְּמוֹ הַגְלֶנְרְוַנִים וְרָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת חֲשׁוּבוֹת אֲחֵרוֹת, לְהִתְמַסֵר לְעִנְיְנֵי מוֹלַדְתּוֹ וּלְהַקְדִישׁ אֶת כֹּחוֹתָיו לְרַוְחַת בְּנֵי עַמוֹ. לְפִיכָךְ תִּכֵּן תָּכְנִית לְיַסֵד בְּאַחַד הָאִיִים הַסְמוּכִים לְאוֹסְטְרַלְיָה מוֹשָׁבָה סְקוֹטִית גְדוֹלָה.

אִם הָיָה בִּרְצוֹנוֹ לְהַעֲנִיק לִבְנֵי הַמוֹשָׁבָה הַחֲדָשָׁה חֵרוּת דֻגְמַת חֵרוּתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אַרְצוֹת־הַבְּרִית, אוֹ נָשָׂא בְּלִבּוֹ שְׁאִיפוֹת נַעֲלוֹת אֲחֵרוֹת – לֹא יָדְעָה הָעַלְמָה גְרַנְט. אוּלָם הִיא יָדְעָה לְסַפֵּר, כִּי תָּכְנִיוֹתָיו שֶׁל אָבִיהָ לֹא הָיוּ לְרָצוֹן בְּעֵינֵי מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִיא הִתְנַגְדָה בְּתֹקֶף לִיסוּדָהּ שֶׁל הַמוֹשָׁבָה הַחֲדָשָׁה, אֶלָא אַף שָׂמָה מִכְשׁוֹלִים קָשִׁים בַּדֶרֶךְ לְבִצוּעוֹ שֶׁל הָרַעְיוֹן הַגָדוֹל.

אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נָפַל לִבּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הוּא הוֹציא קוֹל־קוֹרֵא לִבְנֵי אַרְצוֹ וְסִפֵּר לָהֶם עַל תָּכְנִיתוֹ, אַחַר כָּךְ בָּנָה לוֹ אֶת הָאֳנִיָה “בְּרִיטַנְיָה”, אֲשֶׁר בִּבְנְיָנָהּ הִשְׁקִיעַ אֶת כֹּל הוֹנוֹ, וּלְבַסוֹף הִפְלִיג בְּלִוְיַת אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו לָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט, כְּדֵי לַחֲקֹר אֶת הָאִיִים הַגְדוֹלִים שֶׁבּוֹ.

דָבָר זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1861 וְעַד לַחֹדֶשׁ מַאי שֶׁל שְׁנַת 1862 נִתְקַבְּלוּ מִמֶנוּ יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת וּנְכוֹנוֹת. אוּלָם מֵאָז צֵאתוֹ, בַּחֹדֶשׁ יוּנִי, מִקָלָאוֹ אָבְדוּ עִקְבוֹתָיו וְכָל יְדִיעָה עַל גוֹרָלוֹ לֹא הִגִיעָה.

בֵּינְתַיִם מֵתָה הָאִשָׁה הַזְקֵנָה וְהַיְלָדִים נִשְׁאֲרוּ גַלְמוּדִים וְכִמְעַט לְלֹא כָּל אֶמְצְעֵי קִיוּם. לְאָשְׁרָם, כְּבָר הִסְפִּיקָה אָז מֶרִי לִגְמֹר אֶת חֹק לִמוּדֶיהָ בְּבֵית־סֵפֶר טוֹב וְאַף רָכְשָׁה לָהּ יְדִיעָה מַסְפֶּקֶת בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וּבִהְיוֹתָהּ נַעֲרָה אַמִיצָה וּבַעֲלַת מֶרֶץ, לֹא כָּרְעָה תַּחַת מַהֲלֻמַת הַגוֹרָל הַמַר. הִיא הִסְתַּגְלָה עַד מְהֵרָה לַמַצָב הֶחָדָשׁ, הֵחֵלָה לִתְפֹּר שְׂמָלוֹת וְאַף לָתֵת שִׁעוּרִים לְתַלְמִידִים מִכִּתּוֹת נְמוּכוֹת, וּבַכֶּסֶף שֶׁהִשְׂתַּכְּרָה כִּלְכְּלָה אוֹתָהּ וְאֶת אָחִיהָ. הִיא גַם חִנְכָה וְלִמְדָה אֶת אָחִיהָ הַקָטָן וּמִלְאָה לוֹ אֶת מְקוֹם אִמוֹ בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת.

לְעַצְמָהּ לֹא דָרְשָׁה מֶרִי כְּלוּם. הִיא הֶחְלִיטָה לִחְיוֹת אַךְ וְרַק לְמַעַן אָחִיהָ, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה לִידֵי הָכָּרָה, כִּי אָבִיהָ אֵינֶנוּ עוֹד בַּחַיִים, הִתְפַּלְלָה לֵאלֹהִים רַק לְדָבָר אֶחָד: שֶׁיִתֵּן לָהּ אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הַיְכֹלֶת לְגַדֵל אֶת אָחִיהָ, עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

וְהִנֵה בָּא לְיָדָהּ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה אוֹתוֹ גִלְיוֹן הַ“טַיְמְס”, אֲשֶׁר בּוֹ פִּרְסֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַמוֹדָעָה שֶׁלוֹ. הִיא קָרְאָה אֶת הַשׁוּרוֹת בְּחֶרְדַת־לֵב וּבְהִתְרַגְשׁוּת וּמִיָד הֶחְלִיטָה לִפְנוֹת יַחַד עִם אָחִיהָ לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁבָּעִתּוֹן.

כְּשֶׁשָׁמְעָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת סִפּוּרָהּ הַפָּשׁוּט וְרַב־הַתּוּגָה שֶׁל הָעַלְמָה גְרַנְט, נָגְעוּ דְבָרֶיהָ לְלִבָּהּ. וּכְשֶׁבְּעֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת דְמָעוֹת, נִגְשָׁה אֶל הַנַעֲרָה אַמִיצַת־הַלֵב וְנִשְׁקָה לָהּ בְּחִבָּה.

גַם רוֹבֶּרְט הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי אֲחוֹתוֹ. פָּנָיו הֵפִיקוּ תִּמָהוֹן, כְּאִלוּ סִפְּרָה מֶרִי דְבָרִים חֲדָשִׁים לוֹ לְגַמְרֵי, וְרַק עַתָּה הֵבִין מַהִי לוֹ אֲחוֹתוֹ הַטוֹבָה.

– אִמָא! אִמָא חֲבִיבָה! אִמָא יַקִירָה! – פָּרְצָה מִלִבּוֹ קְרִיאָה מְלֵאָה הַעֲרָצָה לַאֲחוֹתוֹ הָעוֹשָׂה לְמַעֲנוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה – הוֹי, אִמָא, מָה עַזָה אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ גַם עַתָּה וְגַם לְהַבָּא!

וּבֵינְתַיִם יָרַד הַלַיְלָה. עֵינֵי הַנַעַר נִתְעַרְפְּלוּ מֵעַיְפוּת וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵבִינָה, כִּי הוּא מְבַקֵשׁ לָנוּחַ וְלִישׁוֹן. הִיא הִצִיעָה אֵפוֹא לְמֶרִי, כִּי תּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְחַדְרָם וְתַשְׁכִּיב אוֹתוֹ לִישׁוֹן.

– אִם תַּרְשִׁי לִי, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, אֶשְׁכַּב לִישׁוֹן גַם אֲנִי, – אָמְרָה מֶרִי.

– בְּבַקָשָׁה, גְבֶרֶת גְרַנְט, – עָנְתָה לָהּ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בַּאֲדִיבוּת – שִׁכְבִי וְהֵרָדְמִי מִתּוךְ תִּקְוָה טוֹבָה. יִתֵּן אֱלֹהִים וּבַבֹּקֶר נִשְׁמַע מִפִּי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.

כְּשֶׁהָעַלְמָה גְרַנְט וְאָחִיהָ הַקָטָן פָּנוּ לְחַדְרָם, כְּדֵי לָנוּחַ אַחֲרֵי יוֹם עֲמַל הַדֶרֶךְ וְהַהִתְרַגְשׁוּת הָרַבָּה, הִזְמִינָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְחַדְרָהּ אֶת הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס וְסִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ מִפִּי מֶרִי.

– אָכֵן, בַּעֲלַת נֶפֶשׁ יְקָרָה הִיא בְּוַדַאי עַלְמָה צְעִירָה זוֹ, – הֵעִיר הַמַיוֹר, כְּשֶׁגָמְרָה הַגְּבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת דְבָרֶיהָ.

– כֵּן, עַלְמָה נֶחְמָדָה הִיא, – אָמְרָה הַגְּבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן – הוֹ, כַּמָה רוֹצָה אֲנִי לָדַעַת מַה פָּעַל הַלוֹרְד לְטוֹבַת אֲבִיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַיְקָרִים הַלָלוּ. אֵינִי יְכוֹלָה לְתָאֵר לְעַצְמִי, כִּי הִשְׁתַּדְלוּתוֹ לֹא תְּעוֹרֵר אֶת תְּשׂוּמַת־הַלֵב הָרְאוּיָה.

– אֵין סָפֵק בַּדָבָר, – הֵשִׁיב לָהּ הַמַיוֹר – הֵן לֹא לֵב־אֶבֶן לְאַנְשֵׁי הָאַדְמִירַלִיוּת. אִלוּ הָיָה הַדָבָר תָּלוּי בִּי, כִּי אָז הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לֹא אֳנִיָה אַחַת בִּלְבַד כְּדֵי לְחַלֵץ אֶת בְּנֵי הַמוֹלֶדֶת מִצָרָתָם.

אוּלָם הַגְּבֶרֶת הֶלֶנָה לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה כְּלָל וּכְלָל בְּהַצְלָחַת פְּעֻלָתוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ וְלָכֵן עָבַר עָלֶיהָ הַלַיְלָה כִּמְעַט לְלֹא שֵׁנָה בִּכְלָל.

עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר כְּבָר עָמְדָה מֶרִי גְרַנְט עַל רַגְלֶיהָ. הִיא הֵעִירָה אֶת אָחִיהָ וְהָלְכָה עִמוֹ לְטַיֵל בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן הָרְחָבָה. אוּלָם לֹא עָבְרוּ אֶלָא רְגָעִים אֲחָדִים וּלְאָזְנֵיהֶם הִגִיעַ קוֹל דְפִיקַת אוֹפַנֶיהָ שֶׁל מֶרְכָּבָה נוֹסַעַת וּמִתְקָרֶבֶת בִּמְהִירות אֶל הָאַרְמוֹן.

זֶה הִגִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. הָרִאשׁוֹנָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמִיָד אַחֲרֶיהָ בָּא גַם מַכְּס נַבְּס. פְּנֵי הַלוֹרְד נִרְאוּ נִרְגָזוֹת. בְּרִדְתּוֹ מִן הַמֶרְכָּבָה חִבֵּק מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה אֶת אִשְׁתּוֹ וְהוֹשִׁיט לְלֹא אֹמֶר אֶת יָדוֹ לְבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ.

– מֶה הָיָה לְךָ, אֱדוּאַרְד יַקִירִי? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת בַּעֲלָהּ בַּחֲרָדָה – הַאֻמְנָם לֹא נָשְׂאָה פְּעֻלָתְךָ כָּל פֶּרִי?

– אֲנָשִׁים אֵלֶה הֵם חַסְרֵי לֵב, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד בְּתַרְעֹמֶת רַבָּה – אֲבָנִים נִתְּנוּ לָהֶם תַּחַת לֵב!

– כְּלוּם הֵשִׁיבוּ אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם?

– לַחֲלוּטִין! עַל דְבַר שִׁגוּר אֳנִיַת הַצָלָה אֵינָם רוֹצִים אַף לִשְׁמֹעַ. הֵם דִבְּרוּ עַל הַמִלְיוֹנִים שֶׁהוֹצִיאוּ לַשָׁוְא בִּזְמַן שֶׁנֶחְלְצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחִפּוּשִׁים אַחֲרֵי פְרַנְקְלִין. הֵם גַם סְבוּרִים, כִּי תְּעוּדָתִי הִיא בִּלְתִּי מוּבָנָה וּבִלְתִּי בְּרוּרָה, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְקַבֵּל אוֹתָהּ כִּיסוֹד מֻצְדָק לַעֲרִיכַת חִפּוּשׁ. כֵּן טָעֲנוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁעָבְרוּ כְּבָר שְׁנָתַיִם מֵאָז קָרָה הָאָסוֹן, אֶפְשָׁר לְהַנִיחַ, כִּי רַב־הַחוֹבֵל וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֵינָם עוֹד בַּחַיִים וְכָל הַחִפּוּשִׂים אַךְ לַשָׁוא יִהְיוּ. אַף אִם עוֹדָם בַּחַיִים, טָעֲנוּ, הֲרֵי אוֹתָם הָאִינְדִיאָנִים שֶׁלָקְחוּ אוֹתָם בַּשְׁבִי הֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנִים הָאָרֶץ, וְעַתָּה אִי־אֶפְשָׁר לְשׁוֹטֵט בְּכָל רַחֲבֵי פַּטַגוֹנְיָה וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בִּלְתִּי חֲשׁוּבִים כְּלָל וּכְלָל!… לְפִי דַעְתָּם שֶׁל הָאֲדוֹנִים הַחֲבִיבִים הָאֵלָה, יִהְיוּ הַחִפּוּשִׂים אֲרֻכִּים וּבִלְתִּי מֻצְלָחִים, וְכֵן יִתָּכֵן, כִּי בִּגְלַל הַצָלַת חַיֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יְסֻכְּנוּ חַיֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, מִבְּלִי לָקַחַת כְּבָר בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף הַגְדוֹלִים שֶׁיִדְרֹשׁ שִׁגוּר מִשְׁלַחַת כָּזֹאת. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי לְאַנְשֵׁי מִפְקֶדֶת הַצִי עוֹד נִמוּקִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲחֵרִים, אוּלָם עֲלֵיהֶם אֵינִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִפְנֵיכֶם אֲפִילוּ. הֵם עוֹשִׂים רֹשֶׁם, שֶׁמִתּוֹךְ כַּוָנָה בְּרוּרָה אֵינָם רוֹצִים לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתִי. כְּנִרְאֶה, נִזְכְּרוּ בָּתָכְנִיוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְכִמְדֻמַנִי, שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לְאָבְדָנוֹ.

– הוֹי, אָבִי, אָבִי הָאֻמְלָל! – קָרְאָה מֶרִי גְרַנְט וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הַלוֹרְד, כְּשֶׁזֶה אַךְ סִיֵם אֶת דְבָרָיו.

– אָבִיךְ?… מִי אַתְּ וְעַל מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת? – שָׁאַל הַלוֹרְד הַנִדְהָם, מִבְּלִי דַעַת כֵּיצַד לְבָאֵר לְעַצְמוֹ אֶת הוֹפָעָתָהּ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל הַנַעֲרָה וְאֶת יֵאוּשָׁהּ הַמַר.

– זוֹהִי הַגְבֶרֶת מֶרִי גְרַנְט, בִּתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְזֶהוּ אָחִיהָ הַצָעִיר, – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֵם בָּאוּ לְכָאן עַל־פִּי הַמוֹדָעָה שֶׁפִּרְסַמְתָּ “בְּטַיְמְס”, כִּי קִווּ לְהִוָדַע מִפִּיךָ פְּרָטִים עַל גוֹרַל אֲבִיהֶם.

– אֲהָהּ, גְּבִרְתִּי הַצְעִירָה, – אָמַר הַלוֹרְד, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַנַעֲרָה הַמִתְמוֹגֶגֶת בִּדְמָעוֹת מִן הָאָרֶץ – אִלוּ יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ כָּאן…

וְהוּא לֹא כִּלָה אֶת דְבָרָיו.

כֻּלָם עָמְדוּ שׁוֹתְקִים. אִיש לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. לֹא הָאֲדוֹנִים וְלֹא הַמְשָׁרְתִים שֶׁעָמְדוּ בַּמָקוֹם. אַךְ לְפִי הַבָּעַת פְּנֵי כֻּלָם, נִכָּר הָיָה כִּי הֵם נִרְעָשִׁים וְנִרְגָזִים מְאֹד מִמַעֲשֵׂי הָאֲדוֹנִים הַנִכְבָּדִים שֶׁבְּמִפְקֶדֶת הַצִי.

אַחֲרֵי דְמָמָה מְמֻשָׁכָה, שֶׁנִפְסְקָה רַק עַל יְדֵי בִּכְיָתָם שֶׁל יַלְדֵי הָאָב הָאוֹבֵד, שָׁאַל הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס.

– הַאֻמְנָם אָפְסָה כָּל תִּקְוָה לִפְעֹל עוֹד בְּלוֹנְדוֹן?

– לַחֲלוּטִין!

– וּבְכֵן אֵלֵךְ אֲנִי עַצְמִי אֶל הָאֲנָשִׁים קְשֵׁי־הַלֵב הָאֵלֶה וַאֲדַבֵּר עִמָם! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַמְאַיֵם שֶׁל רוֹבֶּרְט – נִרְאֶה אִם יָעֵזוּ לְהָשִׁיב רֵיקָם גַם אֶת פָּנַי!

הוּא רָצָה לְהַמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו, אַךְ אֲחוֹתוֹ הִשְׁתִּיקָה אוֹתוֹ מִיָד, וְאָז קִפֵּץ אֶת אֶגְרוֹפָיו בְּחָזְקָה וְנָעַץ אֶת עֵינָיו הַזוֹעֲפוֹת אֵי־שָׁם בַּמֶרְחָק.

– הֲלֹא תֵּבוֹש, רוֹבֶּרְט! לֹא נָאֶה לְדַבֵּר כָּךְ! – אָמְרָה לוֹ מֶרִי – אִם אָדָם נַעֲלֶה כְּמוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לֹא יָכֹל לִפְעֹל שׁוּם דָבָר, שׁוּב אֵין לָנוּ עוֹד מַה לְקַווֹת, לָאַרְמוֹן שֶׁל מִפְקֶדֶת הַצִי לֹא יִתְּנוּ לְךָ לְהִכָּנֵס אֲפִילוּ, וְאִם גַם יַרְשׁוּ לְךָ לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶה, גָרֵשׁ יְגָרְשׁוּךָ אַחֲרֵי הַמִלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתּוֹצִיא מִפִּיךָ… מוּטָב, כִּי נוֹדֶה לָאָדוֹן הַנַעֲלֶה וְלַגְבֶרֶת הַנִכְבָּדָה עַל כָּל שֶׁעָשׂוּ וְעַל כָּל שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַצָלַת אָבִינוּ, וְנַחֲזֹר לְבֵיתֵנוּ…

– מֶרִי! – קָרְאָה אֵלֶיהָ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַתֶּם עוֹזְבִים אוֹתָנוּ לֹא כּמוֹ שֶׁעוֹזְבִים יְדִידִים, אֶלָא כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִים מִפְּנֵי שׂוֹנְאִים, הַמְתִּינוּ־נָא וּנְטַכֵּס עֵצָה, שֶׁמָא נִמְצָא אֵיזֶה מוֹצָא.

מֶרִי הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּעֶצֶב.

– יֵשׁ רַק מוֹצָא אֶחָד, – אָמְרָה הָעַלְמָה אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים בְּקוֹל רָווּי תּוּגָה – אֲנִי אֵלֵךְ אֶל הַמַלְכָּה, אֶפֹּל לְרַגְלֶיהָ וַאֲבַקֵשׁ רַחֲמים עָלֵינוּ. לֹא יְתֹאַר שֶׁגַם הַמַלְכָּה הַטוֹבָה תֶּאֱטֹם אֶת אָזְנֶיהָ לְתַחֲנוּנֵי הַיְלָדִים הַמְבַקְשִׁים לְהַחֲזִיר לָהֶם אֶת אֲבִיהֶם.

הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בְּסָפֵק. הוּא לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל בְּטוּב לִבָּהּ שֶׁל הַמַלְכָּה, אַךְ הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁלֹא יִתְּנוּ לְמֶרִי לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. רַק לִסְפוּרִים מִמַגִישֵׁי הַבַּקָשׁוֹת לְהִתְיַצֵב לִפְנֵי הַמַלְכָּה נוֹתְנִים רְשׁוּת לַעֲמֹד לִפְנֵי כִּסֵא הַמַלְכוּת.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הֵבִינָה יָפֶה אֶת דִבְרֵי בַּעֲלָהּ. וְאַף הִיא לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁיִתְּנוּ לַנַעֲרָה הָעֲנִיָה לַחְדֹר וְלָבוֹא עַד לִפְנֵי הַמַלְכָּה. רַחֲמֶיהָ נִכְמְרוּ עַל הַיְתוֹמִים הָאֻמְלָלִים וְלִבָּהּ הָמָה לַשְׁבוּיִים הַנַעֲנִים תַּחַת יָדָם הַקָשָׁה שֶׁל הַפְּרָאִים. אַךְ פִּתְאֹם הִבְרִיק בְּמֹחָהּ רַעְיוֹן נֶאֱצָל וְהִיא פָּנְתָה אֶל בַּעֲלָהּ בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת:

– אֱדוּאַרְד! כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֶת בַּקָשָׁתוֹ לְעֶזְרָה לְתוֹךְ הַיָם, הִפְקִיד אוֹתָהּ בְּיַד אֱלֹהִים. הִיא בָּאָה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא לְיָדֵינוּ. סִימָן הוּא, כִּי עָלֵינוּ הִטִיל אֱלֹהִים אֶת הַחוֹבָה הַקְדוֹשָׁה לְּהַצִיל אֶת הָאֻמְלָלִים, לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ בְּשִׁבְיָם.

– מַה בִּרְצוֹנֵךְ לוֹמַר בָּזֶה, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְנַן⁶, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּתִמָהוֹן בְּאִשְׁתּו. – אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר בָּזֶה, – עָנְתָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – שֶׁעָלֵינוּ לַחֲשֹׁב לָנוּ אֶת הַדָּבָר לִזְכוּת גְדוֹלָה, שֶׁהַגוֹרָל נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַתְחִיל אֶת חַיֵי נִשׂוּאֵינוּ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. חָשׁוֹב חָשַׁבְנוּ לַעֲרֹךְ לָנוּ מַסַע תַּעֲנוּגוֹת, וְעַתָּה כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם תַּעֲנוּג גָדוֹל מִלְהַצִיל וּלְהָשִׁיב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם אֲנָשִׁים אוֹבְדִים הַנְתוּנִים בְּסַכָּנַת מָוֶת?

– הֶלֶנָה!

יוֹתֵר מִמִלָה יְחִידָה זוֹ לֹא יָכֹל הַלוֹרְד לְהוֹצִיא בְּרֶגַע זֶה מִפִּיו.

– אָכֵן, יָרְדְתָּ לְסוֹף דַעְתִּי, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – הִמְשִׁיכָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיָה טוֹבָה, הִיא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַגַלִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר וּבִפְנֵי רוּחוֹת הַסַעַר הַנוֹרָאוֹת בְּיוֹתֵר. אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָבָר, יָכוֹל תּוּכַל גַם לְהַקִיף אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ. וַהֲרֵי אֲנִי רוֹצָה לְבַקֶשְׁךָ: תַּחַת מַסַע טִיוּל לְשֵׁם עֹנֶג, הָבָה נֵצֵא לְבַקֵשׁ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט!

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לָחַץ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל לִבּוֹ וְנָשַׁק לָהּ. וְכָל הַנִצָבִים בְּמַעֲמָד זֶה נִתְפָּעֲלוּ כָּל כָּךְ מִן הַדְבָרִים שֶׁשָׁמְעוּ אָזְנֵיהֶם וְרָאוּ עֵינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָם קָרְאוּ פֶּה אֶחָד:

תְּחִי גְבִרְתֵּנוּ הַנְדִיבָה! יַאֲרִיךְ יָמִים הַלוֹרְד הַנָדִיב! יְחִי זֵכֶר מַעֲשֵׂיהֶם הַטוֹבִים לְעוֹלְמֵי־עַד!

וּמֶרִי וְרוֹבֶּרְט גְרַנְט נָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַלוֹרְד וְרַעֲיָתוֹ בִּדִמְעוֹת תּוֹדָה.

פֶּרֶק ה: “דוּנְקָן” יוֹצֵאת לַדֶרֶךְ 🔗

הַצָעָתָהּ הַנַעֲלָה שֶׁל הַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן, לַעֲרֹךְ מַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וַאֲנָשָׁיו בָּאֳנִיָה “דוּנְקָן”, הֵעִידָה עַל נְדִיבוּת לִבָּהּ וְאָפְיָהּ הֶחָזָק כְּמֵאָה עֵדִים. אָמְנָם עָלָה רַעְיוֹן זֶה גַם עַל לִבּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בְּלוֹנְדוֹן, כַּאֲשֶׁר נוֹכַח, כִּי אַנְשֵׁי הָאַדְמִירַלִיוּת לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר לְמַעַן הָעִנְיָן הַגָדוֹל שֶׁהֵביא לִפְנֵיהֶם, חָשַׁב לָקוּם וְלַעֲרֹךְ מַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עַל דַעַת עַצְמוֹ. אוּלָם הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֶׂה זֶה, הָיָה נֶאֱלָץ לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתּוֹ לִזְמַן מְמֻשָׁךְ, וְצַר הָיָה לוֹ לַעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה לְבַדָהּ בַּבַּיִת מִיָד לְאַחַר נִשׂוּאֵיהֶם. אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עַצְמָהּ בִּקְשָׁה מִמֶנוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְלֹא עוֹד אֶלָא גַם הִשְׁתּוֹקְקָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַסַע הַחִפּוּשִׂים הַנוֹעָז, נָגוֹזוּ מִלִבּוֹ כָּל הַסְפֵקוֹת.

מְשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן קִבְּלוּ אֶת הַצָעָתָהּ שֶׁל הַגְבֶרֶת וְאֶת הַסְכָּמָתוֹ הָאִלֶמֶת שֶׁל הַלוֹרְד בִּתְרוּעוֹת גִיל. הֵם יָדְעוּ, כִּי זֶה עִנְיָן שֶׁל הַצָלַת חַיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי סְקוֹטְלֶנְד, וּבִהְיוֹתָם סְקוֹטִים נֶאֱמֶנִים אַף הֵם, שָׂמְחוּ מְאֹד.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי מִשֶׁנָפְלָה הַהַחְלָטָה, הֵחֵלָה מִיָד תְּכוּנָה רַבָּה. הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ לֹא רָצוּ לְאַבֵּד זְמַן יָקָר לַשָׁוְא וְנִגְשׁוּ לַהֲכָנוֹת בְּכָל מִרְצָם. עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַהוּא שָׁלַח הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד הוֹרָאָה דְחוּפָה לְ’גוֹן⁷ מַנְגֶלְס לְהָבִיא אֶת “דוּנְקָן” לִגְלַזְגוֹ וּלְהָכִין אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לַהַפְלָגָה בְּמֵימֵי חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי. הוּא רָמַז לְרַב־הַחוֹבֵל, כִּי הַחִפּוּשִׂים יִמָשְׁכוּ בְּוַדַאי זְמַן רַב וְיִתָּכֵן כִּי יִהְיֶה צֹרֶךְ לְהַקִיף בָּאֳנִיָה אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ.

ג’וֹן מַנְגֶלְס קִבֵּל אֶת הַהוֹרָאָה הַחֲשׁוּבָה בְּהִתְלַהֲבוֹת. הוּא יָדַע, כִּי “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיָה חֲזָקָה הָעֲשׂוּיָה לְמַסְעוֹת־יָם אֲרֻכִּים, וְלִבּוֹ בָּטַח בָּהּ בִּטָחוֹן מָלֵא. וְאָמְנָם הָיְתָה “דוּנְקָן” אֳנִיַת־קִיטוֹר מְצֻיָנָה מִן הַסוּג הֶחָדָשׁ וְהַטוֹב בְּיוֹתֵר. הִיא יָכְלָה לְהָכִיל מַשָׂא שֶׁל מָאתַיִם וְעֶשֶׂר טוֹנוֹת, וְהָיְתָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה מִן הָאֳנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהִגִיעוּ לָעוֹלָם הֶחָדָשׁ, כְּגוֹן אֳנִיָתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, אֲמֵרִיגוֹ וֶסְפּוּצִי, מַגֶלַן וַאֲחֵרִים.

מְכוֹנַת־הַקִיטוֹר שֶׁל “דוּנְקָן” הָיְתָה בַּת מֵאָה וְשִׁשִׁים כֹּחוֹת־סוּס, בְּנוּיָה לְפִי הַשִׁטָה הַחֲדָשָׁה בְּיוֹתֵר וּמְצֻיֶדֶת בְּמַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים לְוִסוּת מְהִירוּתָהּ. מִלְבַד זֹאת הָיְתָה “דוּנְקָן” בַּעֲלַת שְׁנֵי תְּרָנִים וּמְצֻיֶדֶת בְּמִפְרָשִׂים, כְּדֵי שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁל קִלְקוּל בִּמְכוֹנַת־הַקִיטוֹר, תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּה בְּכֹחַ הָרוּחוֹת הַנוֹשְׁבוֹת. וְתוֹדוֹת לִמְכוֹנַת־הַקִיטוֹר רַבַּת הַכֹּחַ, לַמִפְרָשִׂים וּלְמַעֲרֶכֶת הַחֲבָלִים הַמְצֻיָנָה, הָיֹה הָיְתָה גַם מְהִירָה וְקַלָה בְּשׁוּטָהּ עַל פְּנֵי הַיָם. בְּמַסְעוֹת הַנִסָיוֹן שֶׁעָרְכָה בְּמִפְרַץ קְלַיד עָבְרָה 27,5 קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה וּבִמְהִירוּתָהּ זוֹ עָלְתָה עַל כָּל הָאֳנִיוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבִּזְמַנָהּ.

יָדוֹע יָדַע ג’וֹן מַנְגֶלְס, כִּי לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַשִׂיג בַּדֶרֶךְ חָמְרֵי הַסָקָה וְצָרְכֵי מָזוֹן בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה, וּלְפִיכָךְ הִקְצָה בְּ“דוּנְקָן” מָקוֹם רַב מְאֹד בִּשְׁבִיל מִטְעָנִים חִיוּנִיִים אֵלֶה, וּמִלֵא אֶת מַחְסָנֶיהָ חָמְרֵי הַסָקָה וְצָרְכֵי מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיקוּ לְפָחוֹת לִשְׁנָתַיִם. כֵּן הֵכִין תּוֹתָח וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בְּחַרְטוֹם הָאֳנִיָה, לְמַעַן יִהְיֶה זֶה לְמָגֵן לָהֶם בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ.

אַךְ בֶּן שְׁלֹשִים שָׁנָה הָיָה ג’וֹן מַנְגֶלְס, אוּלָם לַמְרוֹת גִילוֹ הַצָעִיר הָיָה יָדוּעַ כְּסַפָּן מְצֻיָן וּמְנֻסֶה, שֶׁלֹא אַחַת כְּבָר אִנָה לוֹ הַגוֹרָל לְהַרְאוֹת אֶת רֹב יְדִיעוֹתָיו וּזְרִיזוּתוֹ בְּמַסְעוֹת יָם נוֹעָזִים. הוּא הָיָה גְּבַהּ־קוֹמָה וִיפֵה־תֹאַר. שִׂרְטוּטֵי פָּנָיו הָיוּ עַזִים וְקָשִׁים, אֲבָל תּוֹדוֹת לְמֶבַּט עֵינָיו הַבְּהִירוֹת וְהַגְלוּיוֹת, הָיָה עוֹשֶׂה רֹשֶם נָעִים עַל כָּל רוֹאָיו. כֻּלוֹ אָמַר מֶרֶץ, עֹז וְאֵמוּן בִּלְתִּי מְשֻׁחָד.

ג’וֹן מַנְגֶלְס נוֹלַד בְּדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן וְגֻדַל עַל יְדֵי הַגְּלֶנֶרְוַנִים. תּוֹדוֹת לִמְחַנְכָיו הַטוֹבִים, קִבֵּל גַם הַשְׂכָּלָה כְּלָלִית וְגַם מִקְצוֹעִית, הִיא הַשְׂכָּלָתוֹ הַיַמִית, כִּי חֲלוֹם חָלַם בִּימֵי נְעוּרָיו לְהַפְלִיג בַּיַמִים כְּסַפָּן. תְּחִלָה שִׁמֵשׁ סְגַן רַב־הַחוֹבֵל בָּאֳנִיוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֶת זְרִיזוּתוֹ, מִרְצוֹ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ בְּמַסָעוֹת שׁוֹנִים, נִתְמַנָה רַב־חוֹבֵל בָּאֳנִיַת־מִסְחָר אַחַת, וּמִמֶנָה עָבַר, עַל־פִּי הַזְמָנָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, לְשַׁמֵשׁ רַב־חוֹבֵל בְּ“דוּנְקָן”. אֶת הַהַזְמָנָה הַזֹאת קִבֵּל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, כִּי אָהוֹב אָהַב אֶת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אַהֲבַת אָח וְרָצֹה רָצָה לְהוֹכִיחַ לוֹ אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ וּמְסִירוּתוֹ הָרַבָּה אֵלָיו.

גַם תּוֹם אוֹסְטִין הַזָקֵן, סְגָנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, הָיָה אִישׁ־יָם מְפֻרְסָם, בַּעַל תְּכוּנוֹת נֶפֶשׁ יְקָרוֹת וִידִיעָה עֲמֻקָה בְּסוֹדוֹת הַיָם וְאָרְחוֹתָיו. וּמִלְבַד שְׁנֵי הַמַנְהִיגִים הַמֻבְהָקִים הַלָלוּ הָיוּ בָּאֳנִיָה עוֹד עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה מַלָחִים, כֻּלָם מִבְּנֵי חוֹכְרֵי הָאֲדָמָה בְּנַחֲלָאוֹתָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, וְכֻלָם בַּחוּרִים סְקוֹטִיִים גִבֹּורִים וַעֲשׂוּיִים לִבְלִי חָת. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הָיָה אֵפוֹא מֻקָף אֲנָשִׁים אַמִיצֵי־לֵב, הַיוֹדְעִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּנֶשֶׁק בִּזְמַן הַצֹרֶךְ, וְכֵן מְסוּרִים לוֹ בְּכָל נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים אֶת הָעֲבוֹדָה הַמוּטֶלֶת עֲלֵיהֶם בֶּאֱמוּנָה וּבְהִתְמַכְּרוּת. אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה הָיוּ גַם כֻּלָם מַלָחִים מְנֻסִים, שֶׁהוֹכִיחוּ לֹא אַחַת אֶת כִּשְׁרוֹנָם לַעֲמֹד בִּפְנֵי תְּלָאוֹת וּפְגָעִים קָשִׁים, שֶׁמַסְעוֹת יָם רְחוֹקִים אֵינָם חֲסֵרִים אוֹתָם.

כְּשֶׁנוֹדַע לְאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” עַל הַמַסָע שֶׁלִפְנֵיהֶם, אָחֲזָה אוֹתָם הִתְפָּעֲלוּת כָּזֹאת, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב לֹא יָכְלוּ לְהֵרָגַע. תְּרוּעוֹת הַגִיל שֶׁלָהֶם, שֶׁנִשְׁנוּ וְחָזְרוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, פִּלְחוּ אֶת דִמְמָתָם שֶׁל עִמְקֵי דַמְבֶּרְטוֹן וְהִתְפַּשְׁטוּ עַל פְּנֵי כָּל הַסְבִיבָה.

מִשֶׁהָשְׁלְמוּ הַהֲכָנוֹת הָעִקָרִיוֹת, צִוָה רַב־הַחוֹבֵל לְהָכִין תָּאִים מְיֻחָדִים בִּשְׁבִיל הַלוֹרְד וְרַעֲיָתוֹ וְתָא אַחֵר בִּשְׁבִיל יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, אֲשֶׁר עַל־פִּי בַּקָשָׁתָם הַנִמְרָצָה, הִסְכִּים הַלוֹרְד לָקַחַת אוֹתָם לְמַסַע הַחִפּוּשִׂים אַף הֵם.

רוֹבֶּרְט הָיָה מוּכָן לְהִתְחַבֵּא בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָה וּבִלְבַד שֶׁיִהְיֶה יַחַד עִם אֵלֶה הַהוֹלְכִים לְהַצִיל אֶת אָבִיו. הוּא לֹא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכּוֹ לְלֹא תַּפְקִיד, וּבִקֵשׁ לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה שֶׁל מַלָח אוֹ מְשָׁרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיַעֲשֶׂה דְבַר־מָה וְלֹא יֵשֵׁב בְּחִבּוּק־יָדַיִם. הֲרֵי גַם פְרַנְקְלִין וְנֶלְסוֹן לֹא הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָא מְשָׁרְתִים בָּאֳנִיוֹת וּמַדוּעַ לֹא יִהְיֶה כָּזֶה גַם הוּא? הַלוֹרְד מִלֵא אֵפוֹא אֶת בַּקָשָׁתוֹ וְצִוָה לְג’וֹן מַנְגֶלְס, לְלַמֵד אֶת הַנַעַר פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת הַסַפָנוּת.

– אַל־נָא יָחוּס רַב־הַחוֹבֵל עַל הַמַגְלֵב, אִם לֹא אֲמַלֵא אֶת פְּקֻדָתוֹ כָּרָאוּי! – אָמַר רוֹבֶּרְט אֶל הַלוֹרְד.

– טוֹב, טוֹב, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד מִתּוֹךְ חִיוּךְ קַל, מִבְּלִי לְגַלוֹת לוֹ, כִּי בָּאֳנִיָתוֹ לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָצֵא כָּל מַגְלֵב וְכָל שׁוֹט.

יַחַד עִם הַגְלֶנֶרְוַנִים נָסַע גַם מַכְּס נַבְּס. הוּא הָיָה כְּבֶן חֲמִשִׁים, אָדָם צָנוּם, בַּעַל פָּנִים טוֹבוֹת, עָנָו, שַׁתְקָן וְנוֹחַ לַבְּרִיוֹת. הוּא הִסְכִּים תָּמִיד לַכֹּל, מֵעוֹלָם לֹא דָן אֶת מִישֶׁהוּ לְכַף חוֹבָה, לֹא רַב עִם אָדָם וְלֹא הִתְרַגֵז: וּכְשֶׁבִּקְשׁוּהוּ לַעֲשׂוֹת דְבַר־מָה, מִלֵא אֶת הַבַּקָשָׁה לְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת. שִׁוְיוֹן־נַפְשׁוֹ הָיָה מַמָשׁ מַתְמִיהַּ. אַחַת הָיְתָה לוֹ לָשֶׁבֶת בְּחַדְרוֹ בָּטוּחַ מִכָּל סַכָּנָה, אוֹ לַעֲמֹד בְּתוֹךְ מְטַר כַּדוּרִים בִּשְׂדֵה־הַקְרָב. הוּא לֹא יָרֵא מִפְּנֵי כֹּל. הָיָה בּוֹ אֹמֶץ־לֵב לֹא רַק שֶׁל אִישׁ־צָבָא, אֲשֶׁר לְעִתִּים הוּא תָּלוּי בַּעֲצַבָּיו הַחֲזָקִים שֶׁל הַחַיָל וּלְעִתִּים הוּא גַם מְעֻשֶׂה וּמְדֻמֶה, אֶלָא אֹמֶץ־לֵב אֲמִתִּי, הַנוֹבֵעַ מִכֹּחַ נַפְשִׁי טָהוֹר. חֶסְרוֹנוֹ הַיְחִידִי הָיָה רַק זֶה, שֶׁדָבַק בְּכָל־לִבּוֹ בְּמִנְהֲגֵי הַסְקוֹטִים הַקַדְמוֹנִים, וְשָׁמַר עֲלֵיהֶם בְּעַקְשָׁנוּת גְדוֹלָה, מִבְּלִי לָתֵת מָקוֹם – לְפָחוֹת בְּכָל הַנוֹגֵעַ לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ – לְשׁוּם חִדוּשִׁים וְתִקוּנִים.

הוּא סֵרַב לַעֲבֹד בַּצָבָא הָאַנְגְלִי, לַמְרוֹת שֶׁהִצִיעוּ לוֹ זֹאת פְּעָמִים רַבּוֹת, אַךְ לְעֻמַת זֹאת הִתְגַיֵס לַגְדוּד הַסְקוֹטִי, שֶׁכָּל אֲנָשָׁיו הָיוּ בְּנֵי אֲצִילֵי סְקוֹטְלֶנְד, וּמִמֶנוּ נִשְׁתַּחְרֵר בְּדַרְגַת מַיוֹר, בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. כְּבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, חַי רֹב יָמָיו בְּאַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם, וְהָיָה מְלַוֶה אֶת הַגְלֶנֶרְוַנִים לְכָל מָקוֹם. אֵין אֵפוֹא פֶּלֶא, כִּי גַם עַתָּה, בְּצֵאת הָאָדוֹן וְהַגְבֶרֶת גְלֶנֶרְוַן לְמַסַע הַחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבַל גְרַנְט, נִלְוָה אֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף אִתָּם יַחַד בִּמְשִׂימָתָם הַקָשָׁה.

כָּזֹאת הָיְתָה קְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁל הָאֳנִיָה. שֶׁעָמְדָה לַעֲרֹךְ אֶת אַחַד הַמַסָעוֹת הַנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר שֶׁל זְמַנֵנוּ.

וּכְשֶׁבָּאָה “דוּנְקָן” לִגְלַזְגוֹ, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ מִיָד אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, וּמִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ נָהֲרוּ אֵלֶיהָ אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ מִקָרוֹב. לְיָדָהּ עָמְדָה אֳנִיַת־הַקִיטוֹר הַגְדוֹלָה “סְקוֹטְיָה”, שֶׁעָמְדָה לְהַפְלִיג לְקַלְקוּטָה, בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן. אֲבָל אֵלֶיהָ כִּמְעַט לֹא שָׂם אִישׁ אֶת לִבּוֹ, וְדָבָר זֶה הִרְגִיז מְאֹד אֶת בּוּרְטָן.

בֵּינְתַיִם הָלַךְ וְהִתְקָרֵב זְמַן הַהַפְלָגָה. הַיוֹם הַמְיֻעָד לַהֲרָמַת הָעֹגֶן הָיָה הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, לְמַעַן תַּגִיעַ הָאֳנִיָה לַחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב.

מֵאָז נִתְפַּרְסְמָה בְּרַבִּים הַחְלָטָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד לָצֵאת לְמַסַע חִפּוּשִׂים אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא עָבַר כִּמְעַט יוֹם, שֶׁלֹא הֻזְהַר עַל הַמִכְשׁוֹלִים וְהַסַכָּנוֹת הַצְפוּיִים לוֹ, אַךְ הַלוֹרְד לֹא שָׂם לֵב לְכָל אֵלֶה וְלֹא נָתַן לְכָל פִּקְפּוּק לְהַדְרִיךְ אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ. הָיוּ שֶׁדָנוּ אוֹתוֹ לְחוֹבָה וְהָיוּ שֶׁהִתְפָּעֲלוּ מִמַעֲשֵׂהוּ הַגָדוֹל. וּלְבַסוֹף עָבְרָה דַעַת הַקָהָל כֻּלָהּ לְצִדוֹ שֶׁל הַלוֹרְד וְגַם הָעִתּוֹנוֹת הֵחֵלָה לְהַלֵל אוֹתוֹ וּלְגַנוֹת אֶת קְשִׁיחוּת לִבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצִי.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הִתְיַחֵס בַּאֲדִישׁוּת גַם לְדִבְרֵי הַשֶׁבַח וְגַם לְדִבְרֵי הַגְנַאי. הוּא עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ לִבּו, וּלְכָל הַשְׁאָר לֹא שָׂם לֵב כְּלָל וּכְלָל.

בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט עָזְבוּ הַגְלֶנֶרְוַנִים בְּלִוְיַת מַכְּס נַבְּס, מֶרִי וְרוֹבֶּרְט, וְכֵן אוֹלְבִּינֶט – הוּא הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח בְּ“דוּנְקָן”, וְאִשְׁתּוֹ שֶׁשֵׁרְתָה בָּאַרְמוֹן – אֶת אַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם וְיָצְאוּ לִגְלַזְגוֹ. יוֹשְׁבֵי גְלַזְגוֹ קִבְּלוּ בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, אוֹתָהּ אִשָׁה צְעִירָה, אַמִיצָה וּבַעֲלַת מֶרֶץ, שֶׁוִתְּרָה בְּרָצוֹן עַל כָּל הַתַּעֲנוּגוֹת וְהַתַּפְנוּקִים הַמוּכָנִים לָהּ, וְהֶעְדִיפָה לָצֵאת לְמַסָע נוֹעָז, כְּדֵי לְהַצִיל אֶת הָאוֹבְדִים הָאֻמְלָלִים.

אַךְ הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ לֹא הִתְעַכְּבוּ בָּעִיר, אֶלָא פָּנוּ יָשָׁר לָאֳנִיָה. תָּאֵיהֶם הָיוּ בְּחֶלְקָהּ הַקִדְמִי שֶׁל הָאֳנִיָה וְהֵם כָּלְלוּ שְׁנֵי חַדְרֵי־מִשְׁכָּב, שְׁנֵי חַדְרֵי הַלְבָּשָׁה וְעוֹד אוּלָם אֶחָד. לְיַד תָּאָם הָיָה עוֹד תָּא גָדוֹל אֶחָד וּמִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל זֶה שִׁשָׁה תָּאִים קְטַנִים בִּשְׁבִיל בְּנֵי לִוְיָתָם שֶׁל הַגְלֶנֶרְוַנִים, וּבֵינֵיהֶם אֶחָד מְרֻוָח וּמְקֻשָׁט יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים – בִּשְׁבִיל הַמַיוֹר. תָּאֵיהֶם שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וּסְגָנוֹ נִמְצְאוּ בְּקָצֶהָ הַשֵׁנִי שֶׁל הָאֳנִיָה. וְכֵיוָן שִׁמִלְבַד חָמְרֵי הַהַסָקָה וְצָרְכֵי הַמָזוֹן לֹא הוּבַל בָּאֳנִיָה כָּל מִטְעָן אַחֵר, נִשְׁאַר בָּהּ עוֹד דֵי מָקוֹם בִּשְׁבִיל הַמַלָחִים וְעוֹבְדֵי הָאֳנִיָה.

הָחְלַט לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן לְמָחֳרַת הַיוֹם, בַּשָׁעָה שָׁלֹש לִפְנוֹת בֹּקֶר, עִם הַתְחָלַת הַשֶׁפֶל. אַךְ עִם רֶדֶת הָעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁהַלוֹרְד וְהַגְבֶרֶת בָּדְקוּ אֶת הַכֹּל וְרָאוּ כִּי אָכֵן נַעֲשׂוּ כָּל הַהֲכָנוֹת עַל הַצַד הַטוֹב בְּיוֹתֵר, עָזְבוּ בְּלִוְיַת כָּל הַנוֹסְעִים וְהַמַלָחִים אֶת הָאֳנִיָה וְהָלְכוּ לְבֵית־הַתְּפִלָה עַתִּיק־הַיָמִים שֶׁבִּגְלַזְגוֹ, כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִן הַחוֹף בִּתְפִלָה. אַחֲרֵיהֶם נָהֲרוּ כִּמְעַט כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וְהַכֹּהֵן הָרָאשִׁי עָרַךְ תְּפִלָה וּבֵרְכָם, כִּי אֱלֹהִים יְלַוֶה אוֹתָם בְּדַרְכָּם, יִשְֹמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה וְיַעֲזֹר לָהֶם לְהַשִׂיג אֶת מַטְרָתָם. בִּזְמַן הַתְּפִלָה נִשְׁמְעָה מִפַּעַם לְפַעַם בִּכְיָתָהּ שֶׁל מֶרִי גְרַנְט, שֶׁהִתְפַּלְלָה בְּכָל חֹם לִבָּהּ וּבֵרְכָה מִתֹּוֹךְ דְמָעוֹת רוֹתְחוֹת אֶת נְדִיבֵי־הַלֵב הַהוֹלְכִים לְהַצִיל אֶת אָבִיהָ.

כְּשֶּנִגְמְרָה הַתְּפִלָה, חָזְרוּ כֻּלָם לָאֳנִיָה בְּדוּמִיָה חֲגִיגִית וּפָנוּ אִישׁ אִישׁ לְתָאוֹ אוֹ לִמְלָאכְתּוֹ.

בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס לְהַסִיק אֶת תַּנוּר־הָאֳנִיָה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל לְהִתְאַבֵּךְ מִתּוֹךְ הָאֲרֻבּוֹת עָשָׁן שָׁחוֹר שֶׁהִתְעָרֵב בַּאֲפֵלַת הַלַיְלָה וּבָעֲרָפֶל שֶׁכִּסָה אֶת הַיָם. הַמִפְרָשִׂים הָיוּ מְגֻלָלִים, כִּי הָרוּחַ שֶׁנָשְׁבָה הָיְתָה נֶגֶד כִּווּן מַהֲלָכָהּ שֶׁל הָאֳנִיָה וְ“דוּנְקָן” עָמְדָה אֵפוֹא לְהַתְחִיל אֶת מַסַעָהּ בְּכֹח הַקִיטוֹר.

מְחוֹגֵי הַשָׁעוֹן סוֹבְבוּ עַל פְּנֵי לוּחַ הַסְפָרוֹת. עָבְרָה הַשָֹעָה שְׁתַּיִם, בַּשָׁמַיִם נִרְאָה הַיָרֵחַ וּמִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל הַקָלוּשׁ הֵחֵלּו לְהִתְבַּלֵט חוֹפָיו הַזְקוּפִים שֶׁל מִפְרַץ קְלַיד. עַתָּה לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָא לְהַשְׁמִיעַ צְפִירַת פְּרִידָה וּלְהָרִים אֶת הָעֹגֶן.

רַב הַחוֹבֵל שָׁלַח אֶת סְגָנוֹ לְהוֹדִיעַ לַלוֹרְד, כִּי הִגִיעָה הַשָׁעָה וּבַעַל הָאֳנִיָה בָּא מִיָד וְעָלָה עַל הַסִפּוּן.

הֵחֵל הַשֶּפֶל.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן עָמַד רְגָעִים אֲחָדִים בְּחַרְטוֹם הָאֳנִיָה, כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וּלְבַסוֹף הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִמְחָטָה לְבָנָה וְנִפְנֵף בָּהּ. אוֹתוֹ רֶגַע פִּלְחָה אֶת הָאֲוִיר צְפִירָה חַדָה וּמְמֻשָׁכָה וְ“דוּנְקָן” הִשְׁלִיכָה בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַחֲבָלִים שֶׁרִתְּקוּ אוֹתָהּ לַחוֹף. הָעֹגֶן הוּרַם וְהָאֳנִיָה הֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַיִם.

בִּמְהִירוּת חָלְפוּ וְעָבְרוּ בָּתֵּי־הַחֲרשֶׁת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל גְלַזְגוֹ וְאַחֲרֵיהֶם מְעוֹנוֹת־הַקַיִץ הַפְּזוּרִים עַל גִבְעוֹת הַחוֹף.

כַּעֲבֹר שָׁעָה כְּבָר שָׁטָה “דוּנְקָן” לְאֹרֶךְ הַחוֹפִים הַסַלְעִיִים שֶׁל דַמְבֶּרְטוֹן, עוֹד שָׁעָה אַחַת וְהִיא עָבְרָה אֶת מִפְרַץ קְלַיד, וּבַשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר יָצְאָה מִן הַתְּעָלָה הַצְפוֹנִית וּבָאָה לְמֶרְחַבֵי הַיָם.

פֶּּרֶק ו: הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי 🔗

הַיוֹם הָרִאשׁוֹן לַהַפְלָגָה לֹא הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר. רוּחַ חֲזָקָה נָשְׁבָה, הַיָם גָעַשׁ, וְ“דוּנְקָן” הִתְנוֹדְדָה מִצַד אֶל צַד כַּעֲרִיסָה. כָּל אוֹתוֹ יוֹם לֹא נִרְאוּ הַנָשִׁים עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה וְנִשְׁאֲרוּ לְמַטָה, בְּתוֹךְ הַתָּאִים.

אַךְ לְמָחֳרַת הַיוֹם פָּסְקָה הָרוּחַ וְהַיָם שָׁקַט וְנָח. נִדְנוּדֶיהָ הַקַלִים שֶׁל הָאֳנִיָה לֹא הֻרְגְשׁוּ כִּמְעַט וּמַצַב רוּחָם שֶׁל הַנוֹסְעִים הִשְׁתַּפֵּר. עוֹד עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר נִתְקַבְּצוּ כִּמְעַט כֻּלָם עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בִּזְרִיחַת הַשֶׁמֶשׁ, וְעֵינֵיהֶם נִנְעֲצוּ בִּמְאוֹר־הַיוֹם הַגָדוֹל הָעוֹלֶה מִן הָאֹפֶק לְאַט־לְאַט וּבְגָאוֹן. הֵם דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי גַלְגַל־הַשֶׁמֶשׁ עוֹלֶה מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הַיָם, שֶׁגַלָיו הִבְרִיקוּ וְסִנְוְרוּ אֶת הָעֵינַיִם כְּזָהָב מְהֻתָּךְ.

“דוּנְקָן” שָׁטָה בִּמְלֹא כֹּחַ הַקִיטוֹר, בְּהַשְׁאִירָה מֵאֲחוֹרֶיהָ שִׁבֹּלֶת אֲרֻכָּה וְנוֹצֶצֶת.

– מַה נֶהְדָר הַמַרְאֶה! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אָכֵן מַתְחִיל הַיוֹם בְּמַזָל שֶׁל אוֹר וְיֹפִי וְיִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁהָרוּחַ תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ וְנִזְכֶּה לְמַסָע נוֹחַ וּמָהִיר!

– אִם אָמְנָם תּוֹאִיל הָרוּחַ לְהִתְנַהֵג כַּשׁוּרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי מַסָעֵנוּ, – הֵעִיר בַּהֲלָצָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – לֹא יִהְיֶה לָנוּ עַל מַה לְהִתְאוֹנֵן כְּלָל וּכְלָל.

– וְכַמָה זְמַן יִמָשֵׁךְ, לְדַעְתְּךָ, מַסָעֵנוּ, אֱדוּאַרְד? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– עַל שְׁאֵלָה זוֹ יוּכַל לַעֲנוֹת רַק רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן… – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד. וּפָנָה לְרַב־הַחוֹבֵל – אֱמֹר־נָא, ג’וֹן, הֲטוֹבָה נְסִיעָתֵנוּ כָּעֵת? הַשְׂבַע־רָצוֹן הִנְךָ מִן הָאֳנִיָה? – כֵּן, הוֹד מַעֲלָתְךָ, שְׂבַע־רָצוֹן אֲנִי מְאֹד, – הֵשִׁיב לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס – זוֹהִי הָאֳנִיָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְאָדָם כָּמוֹנִי, הָאוֹהֵב כָּל כָּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, יָכוֹל לְהִתְגָאוֹת בְּנַהֲלוֹ אֳנִיָה מְצֻיָנָה כָּזוֹ. הַבִּיטָה־נָא, אֲדוֹנִי, מַה יָשָׁר הוּא מַהֲלָכָהּ וּבְאֵיזוֹ קַלוּת הִיא חוֹצָה אֶת הַגַלִים. אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים כָּעֵת 17,5 קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה, וְאִם נַמְשִׁיךְ לְהִתְקַדֵם בִּמְהִירוּת כָּזוֹ, נַעֲבֹר אֶת האוֹקְיָנוֹס בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים וּבְעוֹד חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת נַקִיף אֶת רֹאשׁ הוֹרְן.

– הֲתִשְׁמְעִי, מֶרִי? – פָּנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לָעַלְמָה גְרַנְט – בְּעוֹד חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת נַגִיעַ לְרֹאשׁ הוֹרְן.

– שָׁמַעְתִּי, גְבִרְתִּי הַנִכְבָּדָה, – עָנְתָה לָהּ מֶרִי – יִתֵּן אֱלֹהִים וְדַרְכֵּנוּ תִּהְיֶה לְלֹא פֶּגַע וּמִכְשׁוֹל.

– עַל זֹאת אֶתְפַּלֵל אַף אֲנִי, – אָמַר הַלוֹרְד בִּפְנוֹתוֹ לָעַלְמָה גְרַנְט – וְכֵיצַד מַשְׁפִּיעָה עָלַיִךְ הַנְסִיעָה בַּיָם, גְבֶרֶת גְרַנְט?

– לֹא רַע, הוֹד מַעֲלָתְךָ. אֲנִי מַרְגִישָׁה כִּמְעַט כְּמוֹ בַּיַבָּשָׁה. אָמְנָם יֵשׁ וְהַתְּנוּדוֹת גוֹרְמוֹת קְצַת לִסְחַרְחֹרֶת, אַךְ זוֹ עוֹבֶרֶת מִיָד. בִּמְהֵרָה אֶתְרַגֵל לַנְסִיעָה וּוַדַאי אַרְגִישׁ יָפֶה מְאֹד.

– וְרוֹבֶּרְט שֶׁלָנוּ, כֵּיצַד הוּא מַרְגִישׁ? – שָׁאַל שׁוּב הַלוֹרְד.

– רוֹבֶּרְט? – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל – הֲרֵי בֶּן־חַיִל הוּא! אִם אֵינוֹ נִמְצָא עַתָּה לְיַד הַמְכוֹנָה, הֲרֵי הוּא מְטַפֵּס בְּוַדַאי עַל אַחַד הַתְּרָנִים. גִבּוֹר קָטָן זֶה לוֹעֵג לְמַחֲלַת הַיָם… הִנֵהוּ! הֲתִרְצֶה לִרְאוֹתוֹ, הוֹד מַעֲלָתְךָ?

עֵינֵי כֹּל פָּנוּ מִיָד לַמָקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו הִצְבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל בְּיָדוֹ.

הַנַעַר נִרְאָה בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהוּא מִתְנוֹעֵע וּמִתְנוֹדֵד עַל גַבֵּי אַחַד הַמוֹטוֹת בְּגֹבַהּ שְׁלֹשִים מֶטֵר בְּעֵרֶךְ מִן הַסִפּוּן.

מֶרִי חָרְדָה מְאֹד.

– אַל תֶּחֶרְדִי, עַלְמָה, – הִרְגִיעַ אוֹתָהּ רַב־הַחוֹבֵל – דָמוֹ בְּרֹאשִׁי! אִם יַצְלִיחַ אֱלֹהִים אֶת דַרְכֵּנוּ, הֲרֵינִי מְקַוֶה לְהַצִיג אוֹתוֹ לִפְנֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט כְּסַפָּן זָרִיז וּבָקִי.

– יִשְׁמַע אֱלֹהִים לִדְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל! – עָנְתָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּקוֹל רוֹעֵד וּבְעֵינַיִם דוֹמְעוֹת.

– כָּל שֶׁאֵרַע, נַעֲשָׂה לְפִי רְצוֹן הַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל כֵּן יְכוֹלִים אָנוּ לְקַווֹת, כִּי אֱלֹהִים יַצְלִיחַ אֶת דַרְכֵּנוּ; – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אָנוּ לֹא יָצָאנוּ לְמַסָעֵנוּ עַל־פִּי רְצוֹנֵנוּ הַטוֹב, אֶלָא הֻכְרַחְנוּ לְכָךְ עַל יְדֵי כֹּחַ טָמִיר. לֹא אָנוּ הֶחְלַטְנוּ עַל כָּךְ, אֶלָא כֹּחַ סוֹדִי שֶׁדָחַף אוֹתָנוּ. הַבִּיטִי־נָא וּרְאִי כַּמָה אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים הִסְכִּימוּ בְּחֵפֶץ־לֵב לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמַעֲשֶׂה. רַב־הַחוֹבֵל, סְגָנוֹ וְכָל הַמַלָחִים עוֹשִׂים אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְמַעַן הַמִפְעָל שֶׁאֱלֹהִים הוֹרָהוּ לָנוּ. אֲנִי מְקַוֶה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁנַשִׂיג אֶת מַטְרָתֵנוּ, אֶלָא אַף נִנָצֵל מִכָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע. אֲנִי הִבְטַחְתִּי לְרַעֲיָתִי נְסִיעָה נְעִימָה וַאֲנִי מַאֲמִין, כִּי לֹא אֶהְיֶה כִּמְתַעֲתֵעַ בְּעֵינֶיהָ.

– אֱדוּאַרְד, אַתָּה הַטוֹב בָּאֲנָשִׁים! – אָמְרָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּלָחֲצָהּ אֶת יָדוֹ.

– לֹא כָּךְ, הֶלֶנָה חֲבִיבָתִי, – הֵשִׁיב לָהּ הַלוֹרְד בְּבַת־צְחוֹק – אֶלָא שֶׁבֵּרְכַנִי אֱלֹהִים בַּמַלָחִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר וּבָאֳנִיָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי אֵינִי רָאוּי כְּלָל וּכְלָל לִשְׁבָחִים. הַאִם אַתְּ, גְבֶרֶת גְרַנְט, אֵינֵךְ חוֹשֶׁבֶת אֶת אֳנִיָתֵנוּ לַטוֹבָה וְלַמְשֻׁבָּחָה מִכָּל הָאֳנִיוֹת שֶׁרָאִית בְּחַיַיִךְ?..

– אָכֵן, מִתְפָּעֶלֶת אֲנִי לְמַרְאֶהָ שֶׁל “דוּנְקָן”, הוֹד מַעֲלָתְךָ, – עָנְתָה לוֹ הָעַלְמָה גְרַנְט – אִם כִּי רָאִיתִי כְּבָר בְּחַיַי אֳנִיוֹת רַבּוֹת וְאַף לָמַדְתִּי לְהָבִין בִּכְגוֹן דָא.

– הַאֻמְנָם?

– עַל־פִּי בַּקָשָׁתִי, הִסְבִּיר לִי אַבָּא דְבָרִים רַבִּים בְּעִנְיְנֵי אֳנִיוֹת. הוּא הִקְנָה לִי יְדִיעוֹת חֲשׁוּבוֹת עַל בִּנְיָנָן, מַעֲלוֹתֵיהֶן וְחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶן, וְאַף לִמְדַנִי פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת סַפָּנוּת. אֲנִי יוֹדַעַת, לְמָשָׁל, לְחַזֵק אֶת הַתְּרָנִים, וְאִלוּ הָיִיתִי גֶבֶר, הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּמַסָעֵנוּ.

– הֲיִתָּכֵן? – הִתְפָּעֵל רַב־הַחוֹבֵל.

– אֲנִי מַבְטִיחָתְךָ, הוֹד מַעֲלָתְךָ, כִּי אֱמֶת בְּפִי וַאֲנִי יְכוֹלָה גַם לְהוֹכִיחַ זֹאת מִיָד. בַּחֲנוּנִי וְתִרְאוּ. אַךְ גַם אִם לֹא אֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָה מַמָשׁ, לֹא אֶרְצֶה לְהִתְהַלֵךְ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. אֲנִי יְכוֹלָה לְבַשֵׁל, לִתְפֹּר, לְתַקֵן, לְכַבֵּס, וְגַם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּמִקְרֶה שֶׁל צֹרֶךְ.

– אִם כֵּן רוֹאֶה אֲנִי, כִּי תִּקְנִי לָךְ יְדִיד טוֹב בְּרַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָנוּ, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד – הוּא אוֹמֵר תָּמִיד, כִּי חוֹבוֹתָיו שֶׁל אִישׁ־הַיָם עוֹלוֹת עַל כָּל הַחוֹבוֹת הָאֲחֵרוֹת וְהָיָה רוֹצֶה לִרְאוֹת בֵּין הַסַפָּנִים גַם נָשִׁים הָעוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה חֲשׁוּבָה זוֹ. הַאִם לֹא כֵן, ג’וֹן?

– כֵּן, אֲדוֹנִי, – עָנָה רַב־הַחוֹבֵל בִּמְבוּכָה קַלָה – אָמְנָם יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ לַגְבֶרֶת גְרַנְט אִם תֵּשֵׁב עַל הַסִפּוּן וְלֹא תַּעֲסֹק בְּחִזוּק הַתְּרָנִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לִשְׁמֹעַ שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת עִנְיְנֵי הַיָם וְהַסַפָּנוּת.

– וְשֶׁהִיא מִתְפָּעֶלֶת מִ“דוּנְקָן”, – הוֹסִיף הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ.

– כְּדָאִית הִיא “דוּנְקָן” שֶׁיִתְפָּעֲלוּ מִמֶנָה, אֲדוֹנִי, – עָנְתָה לוֹ הָעַלְמָה גְרַנְט.

– כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת דִבְרֵי גַאֲוַתְכֶם עַל הָאֳנִיָה, תּוֹקֵף רָצוֹן אַף אוֹתִי לְהַכִּיר אוֹתָהּ, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לִשְׁמִי נִבְנְתָה “דוּנְקָן”, וְלָמָה זֶה לֹא אַכִּיר אוֹתָהּ הַכֵּר הֵיטֵב כְּמוֹכֶם, רַבּוֹתַי?… אַגַב, כֵּיצַד הִסְתַּדְרוּ הַמַלָחִים?

– בְּאֹפֶן מְצֻיָן, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ רַב־הַחוֹבֵל – הֵם מַרְגִישִׁים אֶת עַצְמָם כְּמוֹ בְּבֵיתָם.

– כֵּן, כְּמוֹ בְּבֵיתָם, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, – אִשֵׁר הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – אֳנִיָה זוֹ הִיא כְּאַחַת מִנְפוֹת קָלֵדוֹנְיָה הַיְשָׁנָה, שֶׁנִקְרָעָה מִדֻכְּסוּת דַמְבֶּרְטוֹן, וְהִיא שָׁטָה בָּאוֹקְיָנוֹס, הָאֲנָשִׁים מַרְגִישִׁים אֵפוֹא אֶת עַצְמָם כְּמוֹ בְּמוֹלַדְתָּם הַיְקָרָה. כֵּן, כֵּן, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, “דוּנְקָן” הִיא אַרְמוֹן־מַלְקוֹלְם וְהָאוֹקְיָנוֹס הוּא הַנָהָר לוֹמוֹנְד.

– אִם כֵּן נֵלֵךְ אֵפוֹא לְהִתְבּוֹנֵן בְּאַרְמוֹנֵנוּ – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בִּצְחוֹק – וְאַתָּה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, תִּהְיֶה לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ.

– הִנְנִי לְשָׁרְתֵךְ, גְבִרְתִּי, – עָנָה לָהּ הַלוֹרְד בִּצְחוֹק אַף הוּא – אֲבָל קֹדֶם כֹּל הַרְשִׁינִי־נָא לוֹמַר מַשֶׁהוּ לְאוֹלְבִּינֶט.

הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה סְקוֹטִי מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה, עָלָה בְּאוּמְנוּתוֹ עַל כָּל הַטַבָּחִים וְהַמְבַשְׁלִים הַצָרְפַתִּיִים. וְהִנֵה, הוּא אַךְ שָׁמַע אֶת קוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, בָּא מִיָד וְעָמַד לְפָנָיו.

– אוֹלְבִּינֶט, – אָמַר הַלוֹרְד – אָנוּ יוֹצְאִים לְטִיוּל קָצָר בָּאֳנִיָה, וּבְחָזְרֵנוּ נִהְיֶה בְּוַדַאי רְעֵבִים וְנִרְצֶה לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר שֶׁלָנוּ.

אוֹלְבִּינֶט הִשְׁתַּחֲוָה בְּנִמוּס.

– הֲתֵלֵךְ גַם אַתָּה עִמָנוּ, הַמַיוֹר? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת מַכְּס נַבְּס.

– אִם תִּרְצוּ, אֵלֵךְ, – עָנָה לָהּ הַמַיוֹר.

– מוּטָב, שֶׁנַעֲזֹב אוֹתוֹ כָּאן וְיִתְעַנֵג עַל הַסִיגָרָה שֶׁלוֹ, – אָמַר הַלוֹרְד – לָמָה זֶה נַפְרִיעַ לוֹ אֶת תַּעֲנוּגוֹ?… אֲנִי מַצִיג לְפָנַיִךְ, גְבֶרֶת גְרַנְט, אֶת בֶּן מִשְׁפַּחְתִּי כִּמְעַשֵׁן נוֹרָא. כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהוּא מְעַשֵׁן גַם בִּשְׁנָתוֹ.

הַמַיוֹר הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת, שֶׁהוּא מְבַכֵּר לְהִשָׁאֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה. וְהַחֲבוּרָה הַקְטַנָה פָּנְתָה לְדַרְכָּהּ.

וּכְשֶׁנִשְׁאַר הַמַיוֹר לְבַדוֹ, הִקִיף אֶת עַצְמוֹ בַּעֲתַר עָשָׁן, וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בְּמֵימֵי הַיָם הַשְׁלֵוִים, שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִפְנָה פִּתְאֹם הַמַיוֹר אֶת רֹאשׁוֹ וּמָצָא לְפָנָיו בַּר־נָשׁ שֶׁלֹא רָאָהוּ לִפְנֵי כֵן – לֹא בָּאֳנִיָה וְלֹא בְּכָל מָקוֹם אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה רָגִיל לִתְמֹהַּ כְּלָל וּכְלָל, אַף בְּמִקְרִים מַפְתִּיעִים בְּיוֹתֵר, לֹא הִשְׁתּוֹמֵם הַמַיוֹר גַם לִפְגִישָׁה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט.

הָאִישׁ הַזָר אָמְנָם הָיָה יָכוֹל לְהַתְמִיהַּ עַל נְקַלָה כָּל אָדָם שֶׁלֹא רָאָהוּ וְלֹא הִכִּירָהוּ. זֶה הָיָה אִישׁ כְּבֶן אַרְבָּעִים, גְבַהּ־קוֹמָה, רָזֶה, וְהוּא נִרְאָה כְּמַסְמֵר אָרֹךְ וּבַעַל רֹאשׁ גָדוֹל. מִצְחוֹ הָרָם וְהַזָקוּף, אַפּוֹ הָאָרֹךְ, פִּיו הָרָחָב, סַנְטֵרוֹ הַבּוֹלֵט, וְיוֹתֵר מֵאֵלֶה – עֵינָיו הַגְדוֹלוֹת הַנְתוּנוֹת מֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִים וְהַבָּעַת פָּנָיו הַמוּזָרָה, שֶׁהִזְכִּירָה אֶת הַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל נִיקְטוֹלוֹף⁸). שִׁווּ לְפַרְצוּפוֹ מַרְאֶה אָפְיָנִי וּמְקוֹרִי. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר, שֶׁהוּא אָדָם יְפֵה־תֹאַר, אֲבָל נִכָּר הָיָה מִיָד, כִּי הוּא פִּקֵחַ, עֵר, אוֹהֵב חֶבְרָה וּמוּכָן לַחֲמֹד לָצוֹן, מִבְּלִי לַחֲשׁשׁ שֶׁמָא יִפָּגַע עַל יְדֵי כָּךְ כְּבוֹדוֹ. מִלְבַד זֹאת עָשָׂה רֹשֶם שֶׁל אָדָם, הַשַׁיָךְ לְסוּג הָאֲנָשִׁים פְּזוּרֵי־הַנֶפֶשׁ, הַמַבִּיטִים מִבְּלִי לִרְאוֹת וְהַמַקְשִׁיבִים מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ דָבָר.

הוּא חָבַשׁ כּוֹבַע־נוֹסְעִים, רַגְלָיו הָיוּ נְעוּלוֹת מַגָפֵי־עוֹר כְּתֻמִים, וְלָבוּשׁ הָיָה מִכְנְסֵי קְטִיפָה וּמְעִיל שֶׁכִּיסָיו הַמְרֻבִּים הָיוּ מַמָשׁ מְנֻפָּחִים מֵרֹב הַחֲפָצִים שֶׁבְּתוֹכָם. וְכֵן הָיְתָה תְּלוּיָה בְּאַחַת מִכְּתֵפָיו מִשְׁקֶפֶת אֲרֻכַּת־קָנִים.

מְבוּכָתוֹ שֶׁל הַזָר, שֶׁנִרְאֲתָה בְכָל יְצוּרֵי גַווֹ, הָיְתָה בְּנִגוּד מָחְלָט לִמְנוּחָתוֹ וְשִׁוְיוֹן־נַפְשׁוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס. הוּא הִסְתּוֹבֵב מִסָבִיב לַמַיוֹר כְּמוֹ חָתוּל. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִכָּל צַד וְהִתְאַפֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו שֶׁלֹא לְהַמְטִיר עָלָיו מַבּוּל שֶׁל שְׁאֵלוֹת, בָּהּ בַּשָׁעָה שֶׁהַסְקוֹטִי קַר־הַמֶזֶג אַף לֹא הִתְעַנְיֵן לָדַעַת כֵּיצַד הוֹפִיעַ פִּתְאֹם בָּאֳנִיָה אוֹתוֹ בַּר־נָשׁ מְשֻׁנֶה וּמַה חֶפְצוֹ עַתָּה מִמֶנוּ.

כְּשֶׁנוֹכַח הַזָר, כִּי כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו לְהוֹצִיא אֶת הָאִישׁ־הַפֶּסֶל שֶׁלְפָנָיו מִמַצַב קִפְאוֹנוֹ עָלוּ בְּתֹהוּ, הוֹרִיד מִכְּתֵפוֹ אֶת מִשְׁקַפְתּוֹ הָאֲרֻכָּה, וּבְעָמְדוֹ בְּרַגְלַיִם מְפֻשָׂקוֹת, כּוֹנֵן אוֹתָהּ לַמֶרְחָק, בִּמְקוֹם שֶׁמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס וְשׁוּלֵי הַשָׁמַיִם מִתְמַזְגִים וּמִתְלַכְּדִים יַחְדָיו. אַחַר כָּךְ הֶעֱמִידָהּ עַל הַסִפּוּן וְנִשְׁעַן עָלֶיהָ כְּהִשָׁעֵן אָדָם עַל מַקְלוֹ. אוּלָם כָּרֶגַע נִכְנְסוּ שְׁפוֹפְרוֹת קְנֵי הַמִשְׁקֶפֶת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ, וּכְשֶׁנִתְקַצְרָה לְפֶתַע פִּתְאֹם מִשְׁעַנְתּוֹ, אִבֵּד אֶת שִׁווּי־מִשְׁקָלוֹ וְכִמְעַט הִשְׁתַּטַח מְלֹא קוֹמָתוֹ עַל הַסִפּוּן. אִלוּ רָאָה מַחֲזֶה זֶה אִישׁ אַחֵר, וְלֹא מַכְּס נַבְּס, הָיָה לְפָחוֹת מְחַיֵךְ קְצַת, אוּלָם הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג אַף לֹא הֵנִיעַ גַּבּוֹת עֵינָיו, כְּאִלוּ הָיָה בֶּאֱמֶת פֶּסֶל־אֶבֶן וְלֹא בֶּן־אָדָם חַי.

– הוֹי, טַבָּח, טַבָּח! – קָרָא פִּתְאֹם הָאִישׁ הַזָר בְּמִבְטָא שֶׁל בֶּן חוּץ־לָאָרֶץ.

אַךְ אִישׁ לֹא עָנָה לוֹ.

– הוֹי, טַבָּח, שְׁמַע־נָא! – חָזַר וְקָרָא הָאִישׁ.

וּכְשֶׁעָבַר בְּמִקְרֶה מַר אוֹלְבִּינֶט, בְּלֶכְתּוֹ מִתָּאוֹ אֶל הַמִטְבָּח, הִתְפַּלֵא מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ קוֹל זָר קוֹרֵא לוֹ. הוּא הִתְקָרֵב מִיָד, וּכְשֶׁרָאָה לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ הַזָר, שֶׁלֹא פִּלֵל כְּלָל וּכְלָל כִּי נִמְצָא כָּזֶה בָּאֳנִיָה, הָלְכָה תְּמִיהָתוֹ וְגָבְרָה.

– מִי הוּא זֶה? – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ – הַאֻמְנָם אֶחָד מִמַכָּרָיו שֶׁל הַלוֹרְד? וְלָמָה זֶה לֹא רְאִיתִיו עַד עַתָּה? מַפְלִיא!

הוּא נִגַשׁ וְעָמַד לְפָנָיו בְּעֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת.

– אַתָּה, כִּמְדֻמַנִי, הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח כָּאן, נָכוֹן? – שָׁאַל הַזָר.

– כֵּן, אֲבָל לֹא הָיָה לִי הַכָּבוֹד לְהַכִּיר אֶת…

– לְהַכִּיר אוֹתִי? – נִכְנַס הַזָר לְתוֹךְ דְבָרָיו – אֲנִי הִנְנִי הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי.

– הַתָּא הַשִׁשִׁי? – לָטַשׁ מַר אוֹלְבִּינֶט אֶת עֵינָיו.

– כֵּן, וּמַה שְׁמֶךָ?

– אוֹלְבִּינֶט.

– אָכֵן, טוֹב וְיָפֶה, מַר אוֹלְבִּינֶט. וְעַתָּה בְּבַקָשָׁה לְהַגִישׁ לִי מִיָד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. אֲנִי רָעֵב כְּמַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל כְּרִישִׁים. וְאֵין כָּל פֶּלֶא בַּדָבָר. אִם תָּשִׂים לֵב לָעֻבְדָה, שֶׁלֹא בָּא כָּל אֹכֶל אֶל פִּי זֶה שְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת, תָּבִינֵנִי בְּוַדַאי יָפֶה. כָּל הַזְמַן הָרַב הַזֶה יָשַׁנְתִּי. וְגַם עַל כָּךְ אֵין לְהִתְפַּלֵא. כְּשֶׁבֶּן־אָדָם נִשָׂא לְלֹא רֶגַע שֶׁל הַפְסָקָה וּמְנוּחָה מִפָּרִיס וְעַד גְלַזְגוֹ… מָתַי נוֹהֲגִים אֶצְלְכֶם לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, מַר אוֹלְבִּינֶט?

– בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, – עָנָה לוֹ אוֹלְבִּינֶט, בְּהִסְתַּכְּלוֹ הֵיטֵב־הֵיטֵב בָּאִישׁ הַמְשֻׁנֶה, שֶׁהוֹפִיעַ עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל “דוּנְקָן”, כְּאִלוּ נָפַל לְפֶתַע־פִּתְאֹם מִן הַשָׁמַיִם.

בֵּינְתַיִם הֵחֵל הַלָה לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו הַמְרֻבִּים וּלְחַפֵּשׂ אֶת שְׁעוֹנוֹ. הוּא עַצְמוֹ לֹא זָכַר בְּאֵיזֶה כִּיס שָׂם אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ יָגַע יְגִיעָה הֲגוּנָה עַד שֶׁמְצָאוֹ סוֹף־סוֹף.

– אֵין עוֹד שְׁמוֹנֶה אֲפִילוּ, – אָמַר בְּצַעַר, בְּתִתּוֹ אַחַת מֵעֵינָיו בְּלוּחַ־הַסְפָרוֹת שֶׁל הַשָׁעוֹן וְאַחַת בְּמַר אוֹלְבִּינֶט – וְאִם כָּךְ הַדָבָר, תֵּן לִי, בְּבַקָשָׁה, קֹדֶם כֹּל רְקִיקִים אֲחָדִים וְכוֹסִית יֵין־שָׂרָף, אֲנִי גוֹוֵעַ מַמָשׁ בְּרָעָב.

מַר אוֹלְבִּינֶט הָיָה מוּכָן לְמַלֵא מִיָד אֶת בַּקָשָׁתוֹ, אוּלָם הַזָר עִכֵּב אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת חֲדָשׁוֹת:

– אוּלַי תּוּכַל לוֹמַר לִי הֵיכָן רַב־הַחוֹבֵל? כְּלוּם הוּא יָשֵׁן עוֹד? וְאַיֵה סְגָנוֹ? הֲלֹא אֶחָד מֵהֶם חַיָב לְהִמָצֵא עַל הַסִפּוּן! אוּלַי יָשֵׁן עוֹד גַם הַסְגָן?… טוֹב, שֶׁמֶזֶג־הָאַוִיר אֵינוֹ רַע הַיוֹם, אֵין רוּחַ חֲזָקָה, שׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ צְפוּיָה לָאֳנִיָה וְהִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּהּ גַם בְּלִי רַב־הַחוֹבֵל.

אַךְ סִיֵם הַבַּר־נָשׁ הַזָר אֶת דְבָרָיו, וְעַל הַמַדְרֵגוֹת הַמוֹבִילוֹת מִלְמַטָה לַסִפּוּן נִרְאָה ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הִנֵה רַב־הַחוֹבֵל, – אָמַר לוֹ הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח.

– מְצֻיָן! – קָרָא הַזָר – שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַכִּירְךָ!

מַרְאֵה הַנוֹסֵעַ הַבִּלְתִּי מֻכָּר וּדְבָרָיו הַמְשֻׁנִים הִתְמִיהוּ כָּל כָּךְ אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁהוּא עָמַד כְּבוּל־עֵץ.

אַךְ הָאִישׁ הַזָר הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אֵלָיו בְּבַת־צְחוֹק נְעִימָה.

– אַרְשֶׁה לְעַצְמִי רֵאשִׁית כֹּל לִלְחֹץ אֶת יָדְךָ, מַר בּוּרְטָן, לִפְנֵי כֵן לֹא יָכֹלְתִּי, לְדַאֲבוֹנִי, לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי לֹא רָצִיתִי לְהַטְרִידְךָ בִּשְׁעַת הַפְלָגָתָהּ שֶׁל “סְקוֹטְיָה”, וְאִלוּ אַחַר כָּךְ שָׁכַבְתִּי לִישׁוֹן וְהִמְשַׁכְתִּי בִּשְׁנָתִי הַנְעִימָה עַד עַתָּה… אֲנִי חוֹזֵר עַל דְבָרַי, שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לְהַכִּירְךָ, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל!

ג’וֹן מַנְגֶלְס פָּקַח אֶת עֵינָיו לִרְוָחָה, בְּהַבִּיטוֹ רֶגַע עַל אוֹלְבִּינֶט וְרֶגַע עַל הַזָר הַפַּטְפְּטָן.

– אֲקַוֵה, רַב־הַחוֹבֵל הֶחָבִיב, שֶׁנִתְרוֹעֵעַ וְנִהְיֶה יְדִידִים טוֹבִים… נְשׂוֹחֵחַ קְצַת… וְאַגַב, הַגִידָה־נָא לִי, בְּבַקָשָׁה, הַשְׂבַע־רָצוֹן אַתָּה מִ“סְקוֹטְיָה”?

– “סְקוֹטְיָה”? – פָּתַח לְבַסוֹף ג’וֹן מַנְגֶלְס הַמֻכֶּה תִּמָהוֹן – לָמָה זֶה הִנְךָ מְדַבֵּר עַל “סְקוֹטְיָה”, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד?

– מַה פֵּרוּשׁ “לָמָה?” – הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַזָר בִּתְמִיהָה אַף הוּא – הֲרֵי אָנוּ נוֹסְעִים בִּ“סְקוֹטְיָה”, הַאַף אֵין זֹאת? זֶה מִכְבָר שָׁמַעְתִּי, שֶׁזוֹהִי אַחַת הַגְדוֹלוֹת וְהַמְצֻיָנוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבָּאֳנִיוֹת הָאַנְגְלִיוֹת, וּקְבַרְנִיטָהּ, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, אָדָם יוֹצֵא מִן הַכְּלָל! כְּלוּם אֵין אַתָּה, מַר בּוּרְטָן, בֶּן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַמְפֻרְסָם בּוּרְטָן, שֶׁחָקַר אֶת אַפְרִיקָה? אִם כֵּן, אֲנִי מְבָרֶכְךָ עַל יַחַשְׂךָ הַנִכְבָּד!

– אַתָּה טוֹעֶה טָעוּת גְדוֹלָה, אֲדוֹנִי! – הֵשִׁיב לוֹ לְבַסוֹף ג’וֹן מַנְגֶלְס – לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינֶנִ בֶּן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר בּוּרְטָן, אֶלָא גַם אֲנִי עַצְמִי אֵינֶנִי בּוּרְטָן וְכֵן אֵינֶנִי קְבַרְנִיטָהּ שֶׁל “סְקוֹטְיָה” כְּלָל וּכְלָל.

– אִם כֵּן יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְדַבֵּר עִם סְגָנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל, מַר בַּרְדְנֶס?

– בַּרְדְנֶס? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס, בְּהַחִלוֹ לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, אִם כִּי עֲדַיִן לֹא יָכֹל עוֹד לְהַחְלִיט אִם יֵשׁ לוֹ כָּאן עֵסֶק עִם אָדָם מְטֹרָף אוֹ אִישׁ מוּזָר וּמְפֻזָר.

הוּא בִּקֵשׁ תַּחְבּוּלָה כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה שֶׁלְפָנָיו, אַךְ בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעוּ עַל הַסִפּוּן בַּעֲלֵי הָאֳנִיָה וְאוֹרְחֵיהֶם.

בִּרְאוֹת אוֹתָם הַנוֹסֵעַ מִן הַתָּא הַשִׁשִׁי, קָרָא מִיָד בְּקוֹל:

– הֶאָח! חֲבֵרִים לִנְסִיעָה! עֲשֵׂה־נָא לִי הַכָּרָה אִתָּם, מַר בַּרְדְנֶס!

וּמִבְּלִי לְחַכּוֹת לְתִווּכוֹ, נִגַשׁ אֶל הַחֲבוּרָה, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵיהֶם כָּל מִינֵי קִדוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת מְיֻשָׁנוֹת, וּפָתַח מִיָד בְּשִׂיחָה, אֲשֶׁר בָּהּ כִּבֵּד אֶת הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט בְּתֹאַר “גְבָרוֹת נַעֲלוֹת” וְאֶת הַלוֹרְד בְּשֵׁם “אָדוֹן נִכְבָּד”, מַה שֶׁהִרְגִיז מְאֹד אֶת ג’וֹן מַנְגֶלְס, שֶׁמִהֵר לְתַקֵן מִיָד:

– זֶהוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְלֹא סְתָם “אָדוֹן נִכְבָּד”.

– נָעִים לִי מְאֹד, – הִמְשִׁיךְ הַזָר, מִבְּלִי לְיַחֵס חֲשִׁיבוּת רַבָּה לְתִקוּנוֹ שֶׁל ג’וֹן מַנְגֶלְס – סִלְחוּ־נָא לִי, שֶׁהִצַגְתִּי אֶת עַצְמִי לִפְנֵיכֶם בְּאֹפֶן יָשָׁר וּפָשׁוּט כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵינִי סָבוּר, כִּי עַל פְּנֵי הַיָם אֵין לְהַקְפִּיד בְּכָל אוֹתָם הַנִמוּסִים וְהַמִנְהָגִים הַמְקֻבָּלִים עַל הַיַבָּשָׁה, אֲשֶׁר שָׁם נוֹצְרוּ וְהִתְפַּתְּחוּ. אֲנִי מְקַוֶה שֶׁנִתְוַדֵעַ יוֹתֵר, בְּיִחוּד אֲנִי שָׂמֵחַ, שֶׁאֵין אָנוּ כָּאן לְלֹא חֶבְרַת נָשִׁים. בְּחֶבְרָתָן שֶׁל נָשִׁים הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַמְיַגַעַת בְּיוֹתֵר נִרְאֵית קְצָרָה וּנְעִימָה. בִּכְלָל אֲנִי מְרֻצֶה מְאֹד גַם מִן הָאֳנִיָה “סְקוֹטְיָה” וְגַם מִן הַחֶבְרָה הַנְעִימָה שֶׁמָצָאתִי בָּהּ.

הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט הִבִּיטוּ זוֹ עַל זוֹ מִבְּלִי דַעַת מַה לַחֲשֹׁב עַל הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל הָאִישׁ הַמְשֻׁנֶה הַזֶה וּמִבְּלִי לְהָבִין מַדוּעַ זֶה הוּא מְדַבֵּר כָּאן עַל “סְקוֹטְיָה”.

– עִם מִי יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְדַבֵּר, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד? – נִגַשׁ הַלוֹרְד יָשָׁר אֶל הָעִנְיָן, בַּהֲבִינוֹ מִיָד, כִּי נָפְלָה כָּאן טָעוּת גְדוֹלָה.

– אֲנִי הִנְנִי זַ’ק פְרַנְסוּאָה מָרִי פַּגַנֶל, מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה: – עָנָה מִיָד הַזָר – אֲנִי גַם כַּתָּבָן שֶׁל חֶבְרוֹת גִיאוֹגְרָפִיוֹת רַבּוֹת, כְּגוֹן הַבֶּרְלִינִית, הַלַיפְּצִיגִית, הַלוֹנְדוֹנִית, הַפֶּטֶרְסְבּוּרְגִית, הַוִינָאִית, הַנְיוּ־יוֹרְקִית וְהַבּוֹמְבֵּאִית. כְּמוֹ כֵּן אֲנִי חָבֵר בַּמָכוֹן הַגִיאוֹגְרָפִי הַמַלְכוּתִי שֶׁל הֹדוּ הַמִזְרָחִית. בְּקִצוּר – אֲנִי אָדָם שֶׁבִּלָה עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּחַדְרוֹ עַל לִמוּד הַגִיאוֹגְרַפְיָה וְהָאֶטְנוֹגְרַפְיָה, וְעַתָּה הֶחְלַטְתִּי לְהִוָכַח בַּאֲמִתָּן שֶׁל יְדִיעוֹתַי הָעִיוּנִיוֹת הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וּלְשֵׁם כָּךְ אֲנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ, הִיא הָאָרֶץ הַמְעַנְיֶנֶת אוֹתִי יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

פֶּרֶק ז: מֵאַיִן בָּא וּלְאָן נוֹסֵעַ זַ’ק פַּגַנֶל 🔗

מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה הִצִיג אֶת עַצְמוֹ בְּעֵרָנוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת, וּכְשֶׁשָׁמַע הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ בְּשִׂמְחָה וְאָמַר:

– שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי, יָדוּעַ לִי זֶה מִכְּבָר, וַאֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁבָּאָה לְיָדִי הַהִזְדַמְנוּת לְהַכִּירְךָ.

וְאָמְנָם הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל זַ’ק פַּגַנֶל יָדוּעַ בָּעוֹלָם. תּוֹדוֹת לַעֲבוֹדוֹתָיו הַמֶחְקָרִיוֹת וּרְשִׁימוֹתָיו בְּכָל כִּתְבֵי־הָעֵת הַמַדָעִיִים, לֹא הָיָה כִּמְעַט אָדָם, וְלוּ גַם בַּעַל הַשְׂכָּלָה מְעַטָה, שֶׁלֹא שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ וְלֹא כִּבְּדוֹ.

– וְעַתָּה, כְּשְׁהִתְוָדַעְנוּ כְּבָר זֶה אֶל זֶה, – הוֹסִיף הַלוֹרְד – הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיג לְךָ שְׁאֵלָה אַחַת.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, וְלוּ גַם מֵאָה! – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – אֶשְׂמַח מְאֹד לְהִכָּנֵס אִתְּךָ בְּשִׂיחָה.

– אַתָּה יָשַׁבְתָּ בָּאֳנִיָה זוֹ בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב, – הֶחֱזִיר מַזְכִּיר הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית – כְּשֶׁיָרַדְתִּי מִן הָרַכֶּבֶת שֶׁהֱבִיאַתְנִי לִגְלַזְגוֹ, קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַכִּרְכָּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִזְדַמְנָה לִי וּבִקַשְׁתִּי לַהֲבִיאֵנִי לִ“סְקוֹטְיָה”, כִּי בָּאֳנִיָה זוֹ הִזְמַנְתִּי לִי בְּאֹרַח טֶלֶגְרָפִי תָּא מְיֻחָד עוֹד בִּהְיוֹתִי בְּפָּרִיס. בַּעֲלוֹתִי עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה הָיָה כְּבָר חשֶׁךְ. אָמְנָם הַשֶׁקֶט שֶׁשָׂרַר בָּאֳנִּיָה בְּשָׁעָה זוֹ הִפְלִיאַנִי מְאֹד. גַם הֶעְדֵר הָאֲנָשִׁים בָּהּ הִתְמִיהַנִּי. אַךְ לֹא הִרְהַרְתִּי בָּזֶה הַרְבֵּה וְיָרַדְתִּי מִיָד לְמַטָה לְחַפֵּשׂ אֶת תָּאִי, הוּא הַתָּא מִסְפָּר שֵׁשׁ, אַשֶׁר נִּקְבַּע לִי בְּאֹרַח טֶלְגְרָפִי אַף הוּא. הָיִיתִי עָיֵף וְיָגֵעַ מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה. בָּרַכֶּבֶת לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם עַיִן בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַנְסִיעָה. וּכְשֶׁמָצָאתִי לְפָנַי בְּתָאִי מִטָה מֻצַעַת, נָפַלְתִּי אֵפוֹא עָלֶיהָ מִיָד וְשָׁקַעְתִּי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה. בִּשְׁעַת הַפְלָגַת הָאֱנִּיָה כְּשֶׁהֵחֵלָה הַמְהוּמָה הָרְגִילָה, הֱקִיצֹתִי, קָפַצְתִּי מִמִשְׁכָּבִי וּמִהַרְתִּי לַעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן. רָצִיתּ מְאֹד לְהִכָּנֵס בְּדְבָרִים עִם רַב־הַחוֹבֵל, אַךְ בִּרְאוֹתִי, כִּי הוּא עָסוּק וְטָרוּד מְאֹד, חַזַרְתִּי לְתָאִי וְנִּרְדַמְתִּי שׁוּב מִבְּלִי לְהִתְעוֹרֵר עַד עַתָּה.

גַּם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִשְׁמִיעַ פַּגַנֶל בְּעֵרָנוּת רַבָּה וּבְלִווּי תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַשׁוֹמְעִים, שֶׁעָמְדוּ מִיָד עַל טָעוּתוֹ שֶׁל הַצָרְפַתִּי הַמְפֻזָר, הִתְאַפְּקוּ בְּכָל כֹּחָם שֶׁלֹא לִפְרֹץ בִּצְחוֹק. עַתָּה הָיָה בָּרוּר לַכֹּל, כִּי הַגִיאוֹגְרָף הֶחֱלִיף אֶת הָאֳנִיוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” הָלְכוּ לבֵית־הַתְּפִלָה, נִכְנַס לָאֳנִיָתָם בִּמְקוֹם לְהִכָּנֵס לִ“סְקוֹטְיָה”. אָמְנָם נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי מַלָחִים בָּאֳנִיָה וְהֵם עָמְדוּ עַל הַמִשְׁמָר, אַךְ כְּנִרְאֶה, שָׁקְעוּ שְׁנֵי הַשׁוֹמְרִים הַמְצֻיָנִים בְּשִׂיחָה מְעַנְיֶנֶת וְלֹא הִבְחִינוּ כְּלָל וּכְלָל בָּאוֹרֵחַ הַבִּלְתִּי קָרוּא.

– וְאַתָּה בָּחַרְתָּ לְךָ לְמַטְרַת נְסִיעָתְךָ אֶת הֹדוּ, הֲנָכוֹן, מַר פַּגַנֶל? – שְׁאֵלוֹ שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – כָּל יְמֵי חַיַי נָשָׂאתִי אֶת נַפְשִׁי לְבַלוֹת זְמַן־מָה בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם שֶׁל הַפִּילִים וְהַנְמֵרִים, וְאַךְ עַתָּה בָּאָה לְיָדִי שְׁעַת־הַכּשֶׁר לְהַגְשִׁים אֶת שְׁאִיפָתִי הָעַזָה.

– בְּאֹפֶן כָּזֶה בָּרוּר לִי, כִּ לֹא הָיָה נָעִים לְךָ כְּלָל וּכְלָל לְהַגִיעַ לְאֵיזוֹ אֶרֶץ אַחֶרֶת בִמְקוֹם לְהוֹדוּ, הַאַף אֵין זֹאת, מַר פַּגַנֶל?

– דָבָר זֶה בָּרוּר בְּהֶחְלֵט, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ לְשֵׁם הֲנָאָה, אֶלָא בִּשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית וְאַף מִכְתַּב־הַמְלָצָה בְּיָדִי לַלוֹרְד סוֹמֶרְסֶט, הַמוֹשֵׁל הָאַנְגְלִי בְּהֹדוּ.

– הַאֻמְנָם?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד. יְדִידִי וְרֵעִי הָאָדוֹן וִיוְיֶן דֶה סֶן־מַרְטֶן הֵכִין לִי תָּכְנִית לְמַסָעִי זֶה וַאֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הָאַחִים שֶׁלְגִינְטְוַיט, הַקָצִין וֵיגָה, הַנְזִירִים דְיוּק וְגֶבֶּט וְחוֹקְרֵי־מִזְרָח מְפֻרְסָמִים אֲחֵרִים. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לֹא לְהַכְזִיב אֶת רֵעַי בַּחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית וּלְבַצֵעַ מַה שֶׁלֹא עָלָה בְּיַד הַנָזִיר קְרָק, בִּשְׁנַת 1846, כְּלוֹמַר לַחֲקֹר אֶת זִרְמוֹ שֶׁל הַנָהָר יַמְדוֹק־צוֹ, הַשׁוֹטֵף אֶת מִדְרוֹנוֹתֵיהֶם הַצְפוֹנִִיִם שֶׁל הָרֵי הִימָלָיָה וְאָרְכּוֹ כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר. פַּעַם אַחַת יֵשׁ לְבָרֵר בְּאֹפֶן סוֹפִי, אִם אָמְנָם נָכוֹן הוּא הַדָבָר, כִּי נָהָר זֶה מִתְאַחֵד עִם הַבְּרַמַפּוּטְרָה בָּעֵבֶר הַצְפוֹנִי־מִזְרָחִי שֶׁל אָסָם. הָאִישׁ שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִפְתֹּר חִידָה גִיאוֹגְרָפִית זוֹ, יְקַבֵּל אוֹת־הִצְטַיְנוּת שֶׁל זָהָב.

אֶת דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים דִבֵּר פַּגַנֶל בְּהִתְרַגְשׁוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לֹא לְהָבִין כִּי אָדָם זֶה אוֹהֵב אֶת הָעִנְיָן, שֶׁלוֹ הִקְדִישׁ אֶת חַיָיו, בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ. בְּבַקְשׁוֹ לְהַבִּיעַ אֶת אֲשֶׁר מִלֵא אֶת לִבּוֹ בְּרֶגַע זֶה, רָעַד כֻּלוֹ בִּשְׁעַת דִבּוּרוֹ, עֵינָיו הִבְרִיקוּ וּפָנָיו נִשְׁתַּנוּ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁנִרְאוּ כִּמְעַט יָפוֹת.

– אָכֵן, מַר פַּגַנֶל – פָּתַח הַלוֹרְד לְאַחַר הַפְסָקָה קְצָרָה – שְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה הִטַלְתָּ עַל עַצְמְךָ. מַעַשְׂךָ זֶה – יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲשִׁיר אֶת הַמַדָע בִּתְרוּמָה נִכְבָּדָה כָּל כָּךְ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַנָאוֹר יַכִּיר לְךָ תּוֹדָה…וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, מַר פַּגַנֶל, אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַעֲמִיד אוֹתְךָ עַל טָעוּת קָשָׁה⁹ מְאֹד… אַתָּה אֵינְךָ עוֹשֶׂה עַתָּה אֶת דַרְכְּךָ לְהֹדוּ כְּלָל וּכְלָל… – הָא כֵּיצַד? – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף, בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו הָעִוְרוֹת לְמֶחֱצָה.

– צַר לִי מְאֹד, אַךְ אָנוּ שָׁטִים עַתָּה בַּכִּווּן הֶהָפוּךְ לְהֹדוּ.

– זֶה לֹא יִתָּכֵן! לֹא יִתָּכֵן! הַאֻמְנָם, רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן?

– כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁאֲנִי אֵינֶנִי רַב־הַחוֹבֵל בּוּרְטָן, – עָנָה לוֹ ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אֲבָל אֳנִיָה זוֹ הֲלֹא ״סְקוֹטְיָה" הִיא!

– אַף זֶה אֵינוֹ נָכוֹן.

פַּגַנֶל הָיָה נָבוֹךְ וְנִדְהָם. הוּא הֶעֶבִיר מֶבָּטֵי שְׁאֵלָה עַל פְּנֵי הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְלַמְרוֹת שֶׁהֵבִין יָפֶה, כִּי כָּל מַה שֶׁנֶאֱמַר לוֹ אֱמֶת הוּא, לֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַשְׁלִים עִם הָאֱמֶת הַמָרָה הַזֹאת. בָּרִאשׁוֹנָה פָּרַשׁ אֶת כַּפָּיו וְמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הֵסִיט אֶת מִשְׁקָפָיו הַגְדוֹלִים מֵאַפּוֹ לְמִצְחוֹ וְחָזַר וְהוֹרִיד אוֹתָם מֵעַל לְעֵינָיו. אַחַר כָּךְ קָפַץ קְפִיצָה גְדוֹלָה לְעֵבֶר מִגְדַל־הַמִצְפֶּה, וְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹתִיוֹת הַגְדוֹלוֹת שֶׁהִתְנוֹסְסוּ עָלָיו.

“דוּנְקָן”

גְלַזְגוֹ

הַכְּתֹבֶת הַזֹאת הָיְתָה גְדוֹלָה וְנִרְאֲתָה יָפֶה לְעֵין כֹּל, אַךְ בִּגְלַל פִּזוּר נַפְשׁוֹ לֹא הִבְחִין בָּה מִקֹדֶם הַגִיאוֹגְרָף הַצָרְפַתִּי.

– “דוּנְקָן”, ״דוּנְקָן"¹⁰, – קָרָא מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ בְּפָרְשׂוֹ כַּפָּיו. וְאַחַר כָּךְ פָּנָה מִמִגְדַל־הַמִצְפֶּה וְנֶעֶלַם מִן הַסִפּוּן.

אַךְ יָרַד הַמְלֻמָד הַמִסְכֵּן מִן הַסִפּוּן וְנֶעֱלַם, פָּרְצוּ כָּל הַנוֹסְעִים, מִלְבַד הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג, בִּצְחוֹק רָם.

– לְהִכָּנֵס בְּטָעוּת לְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת וְלָבוֹא, לְמָשָׁל, בִּמְקוֹם לְאֶדֶנְבּוּרְג – לְדַמְבֶּרְטוּן, אֶפְשָׁר עוֹד לְהָבִין: אַךְ לְהַפְלִיג לְצִ’ילִי בִּמְקוֹם לְהֹדוּ – זֶה מַמָשׁ מַעֲשֶׂה מְטֹרָף.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין פַּגַנֶל מַתְמִיהַּ אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה, – אָמַר הַלוֹרְד לְאַחַר שֶׁפָּסַק מְעַט הַצְחוֹק – זַ’ק פַּגַנֶל מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם גַם בִּידִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת וַעֲבוֹדוֹתָיו הַמַדָעִיוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְגַם בְּפִזוּר־נַפְשׁוֹ הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל. הִנֵה, לְמָשָׁל, פִּרְסֵם פַּעַם מַפָּה מְצֻיָנָה שֶׁל אֲמֵרִיקָה וְטָעָה טָעוּת קְטַנָה – קָבַע בַּיַבֶּשֶׁת הַחֲדָשָׁה אֶת אֶרֶץ יַפָּן. פִּזוּר־הַנֶפְשׁ הוּא טִבְעִי לַמְלֻמָדִים בִּכְלָל וּלְפַּגַנֶל הַנוֹדָע שְׁבַּגִיאוֹגְרָפִים הַצָרְפַתִּיִים עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה.

– וּמָה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ כָּעֵת? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הֲרֵי לֹא נַסִיעֵהוּ אִתָּנוּ לְפַּטַגוֹנְיָה!

– וְלָמָה זֶה לֹא? – אָמַר מַכְּס נַבְּס בְּנַחַת – הֲרֵי אֵין אָנוּ אֲשֵׁמִים כְּלָל בְּפִזוּר־נַפְשׁוֹ. שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, שֶׁיָשַׁב עַל־פִּי טָעוּת בְּרַכֶּבֶת, וּבְאֶמְצַע הַדֶרֶךְ עָמַד עַל טָעוּתוֹ, כְּלוּם יַחֲזִירוּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת הָרַכֶּבֶת לְאָחוֹר?

– כָּזֹאת לֹא יַעֲשׂוּ, אַךְ לַעֲצֹר אֶת הָרַכֶּבֶת וּלְהוֹרִידוֹ הֲרֵי אֶפְשָׁר – עָנְתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

בְּרֶגַע זֶה שָׁב פַּגַנֶל לַסִפּוּן וְהוּא נִכְלָם וּמְדֻכָּא, כְּאָדָם שֶׁנִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ. הוּא הִתְהַלֵךְ עַל הַסִפּוּן הֵנָה וָהֵנָה מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אִישׁ וּמִפִּיו נִתְמַלְטָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הַמִלָה: “דוּנְקָן”, “דוּנְקָן”.

אַחַר כָּךְ עָמַד לִפְנֵי הַלוֹרְד וּשְׁאֵלוֹ בְּקוֹל מְקֻטָע:

– וּלְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן” זוֹ?

– לַאֲמֵרִיקָה, מַר פַּגַנֶל.

– וּלְאֵיזֶה מָקוֹם בַּאֲמֵרִיקָה?

– לְצִ’ילִי.

– לְצִ’ילִי! לְצִ’ילִי! – צָוַח שׁוּב הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל בִּגְבֹר עָלָיו יֵאוּשוֹ – וְאֵיךְ אֲמַלֵא עַתָּה אֶת הַשְׁלִיחוּת שֶׁקִבַּלְתִּי עָלַי? וּמַה יֹאמְרוּ קַטְר פַּ’ז – רֹאשׁ הַוַעֲדָה הַמֶרְכָּזִית אַוֶזַק, קוֹרְטַמְבֶּר, וִיוְיֶן דֶה סֶן־מַרְטֶן? וְאֵיךְ אוֹפִיעַ אַחַר כָּךְ לִישִׁיבוֹת הַחֶבְרָה?

– הֵרָגַע, מַר פַּגַנֶל, וְאַל תִּתְיַאֵשׁ, – אָמַר לוֹ הַלוֹרְד – אָנוּ נִשְׁתַּדֵל לְסַדֵר אֶת הַדָבָר כָּךְ, שֶׁאָסוֹנְךָ יִהְיֶה רַק בָּזֶה שֶׁתְּאַחֵר קְצַת. יַמְדוֹק־צוֹ לֹא יִבְרַח בֵּינְתַיִם וְעוֹד תַּסְפִּיק לְהִתְעַנֵג עָלָיו. הִנֵה אָנוּ הולְכִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הָאִי מַדֵירָה, שָׁם נוּכַל לְהוֹרִידְךָ, וּמִמַדֵירָה תּוּכַל לָשׁוּב לִגְלַזְגוֹ.

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל דִבְרֵי הַנִחוּמִים שֶׁלְךָ, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – אָכֵן אֵין בְּרֵירָה וְאֶצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתְךָ… מִקְרֶה מְשֻׁנֶה כָּזֶה יָכֹל לִקְרוֹת רַק לִי… כֵּן… וַהֲרֵי יֵשׁ לִי תָּא מֻזְמָן בִּ“סְקוֹטְיָה”…

– עַל “סְקוֹטְיָה” אֵין לְךָ מַה לַחֲשֹב עַתָּה. אוֹתָהּ לֹא תַּדְבִּיק עוֹד.

פַּגַנֶל הִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמַת־לֵב בָּאֳנִיָה וּבַחֲבָלֶיהָ.

– נִדְמֶה לִי, כִּי “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיַת־טִיוּל. – אָמַר – הֲנָכוֹן הַדָבָר, אוֹ טָעוּת בְּיָדִי.

– אֵין זוֹ טָעוּת, – עָנָה לוֹ רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס – “דוּנְקָן” הִיא אֳנִיַת־טִיוּל וְהִיא קִנְיָנוֹ שֶׁל הוֹד מַעֲלָתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– הַמְקַבֵּל אוֹתְךָ כְּאוֹרַח בָּהּ בְּכָל לִבּוֹ, מַר פַּגַנֶל, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.

– אַלְפֵי תּוֹדוֹת לְךָ, אָדוֹן נַעֲלֶה, – הוֹדָה לוֹ פַּגַנֶל בְּרֶגֶשׁ – אֲבָל הַרְשֵׁנִי־נָא לְהָעִיר הֶעָרָה קְטַנָה. כְּיָדוּעַ לְךָ, הֹדוּ – אֶרֶץ־פְּלָאוֹת הִיא. גְבִירוֹתֶיךָ וְאַף אַתָּה עַצְמְךָ, אֲדוֹנִי, עוֹד לֹא הֲיִיתֶם שָׁם. הַהַגָאי אֵין לוֹ אֵפוֹא אֶלָא לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה לְצַד אַחֵר וְ“דוּנְקָן” תִּנָשֵׂא בְּקַלוּת לְעֵבֶר קַלְקוּטָה, מַמָשׁ כְּשֵׁם שֶׁהִיא שָׁטָה לָהּ יָפֶה לִקְרַאת צִ’ילִי. וְכִי לֹא אַחַת הִיא לָכֶם לְאָן תִּסְעוּ, בְּשָׁעָה שֶׁלִבְּכֶם רַק לְטִיוּל?

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וּפַּגַנֶל נִשְׁתַּתֵּק, בַּהֲבִינוֹ שֶׁאַף בְּכָךְ טָעָה.

– יִהְיֶה לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, מַר פַּגַנֶל, – הִתְעָרְבָה בַּשִׂיחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כִּי אִלוּ יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ לְשֵׁם טִיוּל, הָיִיתִי מַצִיעָה מִיָד: לְהֹדוּ הַמִזְרָחִית! וְהַלוֹרְד בְּוַדַאי הָיָה מְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתִי בְּרָצוֹן. אֲבָל “דוּנְקָן” עוֹשָׂה אֶת דַרְכָּהּ לְפַּטַגוֹנְיָה לֹא לְשֵׁם טִיוּל, אֶלָא לְמַעַן שַׁחְרֵר מִשִׁבְיָם שְׁלשָׁה סְקוֹטִים וּלְהַחֲזִירָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הֲרֵי תַּסְכִּים גַם אַתָּה, שֶׁלֹא נוּכַל לְוַתֵּר עַל מַטְרָתֵנוּ זוֹ.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַנוֹסֵעַ הַצָרְפַתִּי כְּבָר יָדַע אֵת הָעִנְיָן לְכָל פְּרָטָיו. סֻפַּר לוֹ עַל הַבַּקְבּוּק שֶׁנִמְצָא בְּבֶטֶן דַג־הַפַּטִישׁ, עַל הַתְּעוּדוֹת וּפִעֲנוּחַ כְּתָבָן, עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְכֵן עַל מַעֲשָׂם הַנָדִיב שֶׁל הַלוֹרְד וְאִשְׁתּוֹ.

– גְבִרְתִּי הַנַעֲלָה! – קָרָא פַּגַנֶל נִפְעָם מִן הַסִפּוּר שֶׁשָׁמַע מִפִּי חֲבֵרָיו לִנְסִיעָה – הַרְשִׁינִי־נָא לְהַבִּיעַ אֶת רַחֲשֵׁי לִבִּי עַל מַעֲשֵׂךְ הַגָדוֹל! תֵּלֵךְ אֳנִיַתְכֶם בַּדֶרֶךְ שֶׁקְבַעְתֶּם לָהּ, כִּי לְחֵטְא וּלְעָווֹן הָיִיתִי חוֹשֵׁב לִי לְעַכֵּב אוֹתָהּ, וְלוּ גַם לְשָׁעָה אַחַת!

– וְאוּלַי תּוֹאִיל גַם אַתָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחִפּוּשֵׂינוּ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– דָבָר זֶה, גְבִרְתִּי, הוּא, לְדַאֲבוֹנִי, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – עָלַי לְמַלֵא אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהִטִילוּ עָלַי. וּלְפִיכָךְ אֲבַקֵשׁ אֶתְכֶם לְהוֹרִיד אוֹתִי מֵאֳנִיַתְכֶם בִּמְקוֹם חֲנָיַתְכֶם הָרִאשׁוֹן.

– כְּלוֹמַר בָּאִי מַדֵירָה? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– אִם תַּחֲנוּ בְּמַדֵירָה, אֵרֵד בְּמַדֵירָה, – אָמַר פַּגַנֶל – אָז אֶמָצֵא בְּמֶרְחַק מָאתַיִם שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה קִילוֹמֶטֶר מִלִיסַבּוֹן. אֶשְׁתַּדֵל אֵפוֹא לְהַגִיעַ לְלִיסַבּוֹן, וּמִמֶנָה אַפְלִיג בָּאֳנִיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּזְדַמֵן לִי.

– אֲבַל הִשָׁמֵר לְבַל תִּטְעֶה שֵׁנִית… – אָמְרָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּבַת־צְחוֹק.

– לֹא, טָעוּת כָּזוֹ לֹא אֶטְעֶה עוֹד! – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק אַף הוּא.

– אַחֲרֵי לֶקַח כָּזֶה – הוֹסִיף הַלוֹרְד – תִּהְיֶה כְּבָר זָהִיר, מַר פַּגַנֶל… וּבְכֵן בְּמַדֵירָה נִפָּרֵד וְעַד אָז הִנְנִי מְבַקֶשְׁךָ לִרְאוֹת אֶת עַצְמְךָ כְּאוֹרְחִי הַיָקָר. אֲקַוֶה, כִּי לֹא תִּשְׁתַּעֲמֵם בְּמֶשֶׁךְ הַיָמִים הַסְפוּרִים שֶׁנוֹתְרוּ לָנוּ לְבַלוֹת יַחַד.

– הוֹ, אֲדוֹנִי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אֲנִי אֲפִילוּ מוּכָן לִשְׂמֹחַ עַל טָעוּתִי, שֶׁתּוֹדוֹת לָהּ הָיָה לִי הָעוֹנֶג לְהַכִּיר אוֹתְךָ. אַךְ הִנְנִי מַרְגִישׁ, שֶׁהִנְנִי נִרְאֶה מְגֻחָךְ בְּעֵינֵיכֶם בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי, יָצָאתִי לַדֶרֶךְ, כְּדֵי לָבוֹא לְהֹדוּ, וְהִנֵה אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לַאֲמֵרִיקָה!

– אָנוּ יוֹדְעִים יָפֶה, כִּי הַמְלֻמָדִים מִצְטַיְנִים בְּפִזוּר־נַפְשָׁם, וְלָכֵן נִרְאֵית לָנוּ טָעוּתְךָ טִבְעִית לְגַמְרֵי, – הִרְגִיעָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – הַאֲמִינָה, כִּי רִגְשֵׁי הַכָּבוֹד שֶׁאָנוּ רוֹחֲשִׁים אֵלֶיךָ, כְּאֶל אִישׁ מַדָע גָדוֹל, לֹא יִפָּגְעוּ כְּלָל וּכְלָל בִּגְלַל טָעוּתְךָ.

דְבָרֶיהָ אֵלֶה שֶׁל הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה שִׂמְחוּ מְאֹד אֶת פַּגַנֶל, אֲשֶׁר מֵאוֹתוֹ רֶגַע נִרְאָה בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף וְאִישׁ שִׂיחָה מְעַנְיֵן מְאֹד. וּבָעֶרֶב הָיָה כְּבָר יְדִידָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.

עַל־פִּי בַּקָשָׁתוֹ, הֶרְאָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַתְּעוּדוֹת שֶׁהוּצְאוּ מִן הַבַּקְבּוּק וְהַמְלֻמָד חָקַר אוֹתָן זְמַן רַב בִּתְשׂוּמַת־לֵב וּלְבַסוֹף בָּא לִידֵי הַחְלָטָה, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לְפַעֲנֵחַ אֶת תָּכְנָן בְּאֹפֶן אַחֵר מִזֶה שֶׁפִּעַנְחוּ אוֹתוֹ הַלוֹרְד וּבְנֵי לִוְיָתוֹ.

הוּא הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם שֶׁל בְּנֵי רַב־החוֹבֵל גְרַנְט וְהִשְׁתַּדֵל לְעוֹדֵד אוֹתָם בְּתִקְוָה, כִּי אֲבִיהֶם יִמָצֵא וְיִפָּדֶה מִשִׁבְיוֹ. בַּשִׂיחָה אִתָּם, תֵּאֵר לָהֶם בִּצְבָעִים מְלַבְּבִים אֶת פְּגִישָׁתָם הַקְרוֹבָה עִם אֲבִיהֶם, וְתֵאוּרוֹ הָיָה כֹּה נֶחְמָד וּמְשַׂמֵחַ, שֶׁאַף מֶרִי הָעֲצוּבָה חִיְכָה לְמִשְׁמַע דְבָרָיו. אִלְמַלֵא עָצְרָה אוֹתוֹ הַשְׁלִיחוּת מִטַעַם הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית, הִבְטִיחַ לָהֶם, הָיָה בְּרָצוֹן רַב מִשְׁתַּתֵּף בַּחִפּוּשִׂים גַם הוּא.

כְּשֶׁנוֹדַע לוֹ, כִּי הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִיא בִּתּוֹ שֶׁל הַתַּיָר הַנוֹדָע וִילְיַם טְיוּפְנֶל, בָּא לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת וְלֹא פָּסַק מִלְהַלֵל אֶת אָבִיהָ.

– אֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת אָבִיךְ, גְבִרְתִּי, פָּנִים אֶל פָּנִים! – סִפֵּר לָהּ – הוֹ, מַה מְצֻיָן הָיָה הָאִישׁ הַזֶה! מָה עֲמֻקוֹת הָיוּ יְדִיעוֹתָיו! כַּמָה טוֹבוֹת עָשָׂה לַמַדָע!… אֲנִי וּמוֹלְט בְּרוּן גִלִינוּ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְהִכְנַסְנוּהוּ לַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית… וּמָה רַב הָיָה קֶשֶׁר הַמִכְתָּבִים בֵּינֵינוּ, כְּשֶׁהִסְכִּים לְשַׁמֵשׁ סוֹפֵר לַחֶבְרָה!… הֶאָח, גְבִרְתִּי, מַה גָדוֹל אָשְׁרִי לְהַכִּיר אֶת בִּתּוֹ שֶׁל וִילְיֵם טְיוּפְנֶל, הַבַּת, שֶׁכְּדָאִית וּרְאוּיָה הִיא לִהְיוֹת בִּתּוֹ!

פֶּרֶק ח: עוֹד אָדָם טוֹב אֶחָד בָּאֳנִיָה 🔗

עִם הָרוּחַ הַנְעִימָה, שֶׁנָשְׁבָה מֵעֵבֶר אֲמֵרִיקָה הַצְפוֹנִית, נִשְׂאָה הָאֳנִיָה “דוּנְקָן” לִקְרַאת הַמַשְׁוָן. בַּיוֹם הַשְׁלשִׁים לְאוֹגוּסְט כְּבָר נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק קְבוּצַת אִיֵי מַדֵירָה; וְהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁזָכַר אֶת הַבְטָחָתוֹ לְפַּגַנֶל, הִתּכּוֹנֵן לְהַטוֹת אֶת הָאֳנִיָה לַנָמָל, כְּדֵי לְהוֹרִיד שָׁם אֶת הַגִיאוֹגְרַף.

– אֱמֹר־נָא לִי, אֲדוֹנִי הַיָקָר, – פָּנָה פַּגַנֶל אֶל הַלוֹרְד, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַחֲנָיָה – הֶהָיָה בְּדַעְתְּךָ לַחֲנוֹת בְּמַדֵירָה גַם לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתַּנִי?

– לֹא, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.

– אִם כֵּן הַרְשֵׁנִי־נָא לְבַקֵשׁ מִמְךָ שִׁנוּי קַל, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף – מַדֵירָה נֶחְקְרָה כְּבָר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וּאֵין בָּהּ עוֹד שׁוּם דָבָר מְעַנְיֵן בִּשְׁבִילִי. כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר וְלִכְתֹּב עַל קְבוּצַת אִיִים זוֹ, כְּבָר נֶאֱמַר וְנִכְתַּב מֵאָה פְּעָמִים. יֵשׁ רַק לְהוֹסִיף, שֶׁהַיַיִן אֲשֶׁר בּוֹ הִתְפָּאֲרָה לְפָנִים מַדֵירָה, יָרַד עַתָּה פְּלָאִים. וְאַף זֶה כְּבָר יָדוּעַ לַכֹּל. הַיוֹם כדִמְעַט שֶׁאֵין שָׁם גְפָנִים עוֹד. בִּשְׁנַת 1813 נָתְנוּ כַּרְמֵי מַדֵירָה כְּ־22.200 חָבִיוֹת יַיִן, אַךְ כְּבָר בִּשְׁנַת 1845 יָרְדָה הַתּוֹצֶרֶת עַד 2,700 חָבִיוֹת, וְאִלוּ עַתָּה אֵין מַדֵירָה נוֹתֶנֶת אֶלָא כַּ־500 חָבִיוֹת יַיִן בִּלְבָד. וּמִכֵּיוָן, שֶׁאַחַת הִיא לְךָ בְּאֵיזֶה מָקוֹם לַחֲנוֹת, שֶׁמָא תּוּכַל אֵפוֹא לְהוֹרִידֵנִי בָּאִיִים הַכַּנָרִיִים?

– גַם זֶה אֶפְשָׁר, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – שֶׁהֲרֵי גַם הָאִיִים הַכַּנָרִיִים בְּדַרְכֵּנוּ הֵם.

– בָּרוּר… – נִכְנַס לִדְבָרָיו הַגִיאוֹגְרָף – שְׁלשׁ הַקְבוּצוֹת שֶׁל הָאִיִים הָאֵלֶה עוֹד יְכוֹלוֹת לְעַנְיֵן אֶת הַחוֹקֵר. אֶת הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי, לְמָשָׁל, רָצִיתִי לִרְאוֹת זֶה מִזְמַן, וְעַתָּה אֶשְׂמַח מְאֹד אִם אֶמְצָא הִזְדַמְנוּת לְכָךְ. בְּוַדַאי אֶצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת שָׁם זְמַן־מָה, עַד שֶׁאֶמְצָא אֳנִיָה לַחֲזֹר לְאֵירוֹפָּה, וּבֵינְתַיִם אוּכַל לַחֲקֹר אֶת הָהָר הַמְפֻרְסָם הַזֶה.

– כִּרְצוֹנְךָ, מַר פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אֲנִי מוּכָן לְהוֹרִידְךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה, אִם אַתָּה מְבַקֵשׁ¹¹ דַוְקָא לַעֲזֹב אוֹתָנוּ. לְמָחֳרָת, בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה, הִתְהַלְכוּ ג’וֹן מַנְגֶלְס וּפַּגַנֶל עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה. שְׁנֵיהֶם לֹא יָכְלוּ אוֹתוֹ לַיְלָה לְהֵרָדֵם, וּכְשֶׁנִפְגְשׁוּ עַל הַסִפּוּן, שָׁקְעוּ בְּשִׂיחָה עַל עִנְיָנִים מֵעִנְיָנִים שׁוֹנִים. פִּתְאֹם הִצְבִּיעַ רַב־הַחוֹבֵל בְּיָדוֹ לְעֵבֶר דָרוֹם, מְקוֹם שָׁם נִרְאֲתָה כְּעֵין נְקֻדָה שְׁחוֹרָה.

– רְאֵה, מַר פַּגַנֶל! – אָמַר.

– מַה? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף.

– הַבֵּט יָשָׁר, הֲתִרְאֶה?

– לֹא, שׁוּם דָבָר.

– הֲרֵי אֵינְךָ מַבִּיט לַצַד הַנָכוֹן… אַל תַּבִּיט אֶל הָאֹפֶק, אֶלָא קְצַת לְמַעְלָה מִמֶנוּ… שָׁם, בִּמְקוֹם הָעֲנָנִים…

– בִּמְקוֹם הָעֲנָנִים?… וּבְכֵן מַה יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם? עֲנָנִים הֲרֵי רַק עֲנָנִים הֵם.

– הַבֵּט בַּקַו הַיָשָׁר מֵחַרְטוֹם הָאֳנִיָה.

– אֲנִי מַבִּיט וּמַבִּיט וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינֶנִי רוֹאֶה וְלֹא כְלוּם. אֵינִי מֵבִין לְמַה אַתָּה מִתְכַּוֵן. – כְּנִרְאֶה, שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת כְּלָל וּכְלָל. הֲרֵי לְעֵינֵינוּ מִתְגַלֶה הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי! אָמְנָם עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִמֶנוּ מֶרְחַק שִׁשִׁים וְחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר, אֲבָל הוּא כְּבָר נִרְאֶה לָעַיִן יָפֶה־יָפֶה.

אִם רָאָה פַּגַנֶל אֶת הַכֵּף אוֹ לֹא, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים; אַךְ כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם הוֹדָה בְּעַל־כָּרְחוֹ, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ.

– אָכֵן סוֹף־סוֹף הִבְחַנְתָּ בּוֹ! – אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל בְּבַת־צְחוֹק. – כֵּן, כֵּן, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, – אָמַר פַּגַנֶל – אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֵין בַּכֵּף הַזֶה כָּל עִנְיָן מְיֻחָד שֶׁכְּדַאי לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. וְכִי מַה יֵשׁ בּוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת. אֲנִי צֵיַרְתִּיו לִי בְּדִמְיוֹנִי בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

– וְאֵיךְ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– הֲרֵי הוּא אֵינֶנוּ גָבוֹהַּ כְּלָל וּכְלָל. וַאֲנִי חֲשַׁבְתִּיו לְגָבוֹהַּ מְאֹד, – הִמְשִׁיךְ הַגִיאוֹגְרָף לִכְפֹּר בְּיָפְיוֹ שֶׁל הַכֵּף הַטֶנֶרִיפִּי.

– בְּכָל זֹאת הֲרֵי יִגְבַּהּ מִפְּנֵי הַיָם 3,300 מֶטֶר.

– כֵּן, אֲבָל לְעֻמַת מוֹן־בְּלַן הֲרֵיהוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.

– לְכָךְ אֵינֶנִי מִתְנַגֵד, אַךְ אִלוּ נִצְרַכְתָּ לְטַפֵּס בּוֹ, הָיִיתָ נוֹכָח, כִּי הוּא גָבוֹהַּ לְמַדָי.

– וּלְשֵׁם מַה יֵשׁ לִי לְטַפֵּס בּוֹ, אָדוֹן מַנְגֶלְס, אַחֲרֵי שֶׁהוּמְבּוֹלְד וּבּוֹנְפְּלַן כְּבָר טִפְּסוּ בּוֹ לִפְנֵי כֵן? הוּמְבּוֹלְד עָשָׂה מַעֲשֶׂה רַב מְאֹד. הוּא הִגִיעַ עַד פִּסְגָתוֹ שֶׁל הָהָר וְנָתַן לָנוּ תֵּאוּר מַקִיף וּמְפֹרָט מְאֹד מִמֶנוּ. הוּא גִלָה בּוֹ חֲמִשָׁה אֲזוֹרִים: אֵזוֹר הַגְפָנִים, אֵזוֹר שִׂיחֵי הַדַפְנָה, אֵזוֹר שִׂיחֵי הָאַלְפִּים, אֵזוֹר הָאֳרָנִים וּלְבַסוֹף אֵזוֹר מְחֻסַר צְמָחִים לְגַמְרֵי. הוּא הִגִיעַ עַד לְשִׂיא כָּזֶה, שֶׁלֹא מָצָא שָׁם אֲפִילוּ מָקוֹם לִישִׁיבָה. מִן הַמָקוֹם הַהוּא הִקִיף בְּעֵינוֹ שֶׁטַח גָדוֹל מֵרֶבַע אַרְצָהּ שֶׁל סְפָרַד. אַחַר כָּךְ הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב־הֵיטֵב בְּהַר־הַגַעַשׁ הַכָּבוּי וְאַף יָרַד עַד לְתַחְתִּית לֹעוֹ. וּבְכֵן אֳמֹר לִי, אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, הֲיֵשׁ לִי עוֹד לַעֲשׂוֹת שָׁם מַשֶׁהוּ אַחֲרֵי הוּמְבּוֹלְד?

– כֵּן, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאִם הַכֹּל כְּבָר נֶחְקַר שָׁם, שׁוּב אֵין לְךָ מַה לְחַפֵּשׂ בַּכֵּף הַטֶנֶרִיפִי, – הִסְכִּים ג’וֹן מַנְגֶלְס.

וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הוֹסִיף:

– חֲבָל, חֲבָל… אֲנִי מְשַׁעֵר, כִּי בָּאִיִים הַכַּנָרִיִים תִּצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת לָאֳנִיָה זְמַן רַב וּוַדַאי תִּשְׁתַּעֲמֵם שָׁם כְּהֹגֶן…

– המ… – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו – סִכּוּיִים בִּלְתִּי מַזְהִירִים בְּיוֹתֵר…

– וְשֶׁמָא – הִמְשִׁיךְ פִּתְאֹם – תּוּכַל לְהַבִיא אוֹתִי אֶל אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק?

– מַדוּעַ לֹא? אִם תִּרְצֶה, אוּכַל לְהוֹרִיד אוֹתְךָ בְּוִילָה פְּרַיָה.

– מְצֻיָן! הֲרֵי אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק הֵם קְרוֹבִים לְסֶנֶגַל וְשָׁם יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁאֶמְצָא אֲנָשִׁים מִבְּנֵי אַרְצִי. אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי זֶה מְקוֹם פֶּרֶא הַמַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הַבְּרִיאוּת, אֲבָל… כֵּן, גַם לָזֶה יֵשׁ חֵן מְיֻחָד בְּעֵינֵי הַגִיאוֹגְרָף… יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם כָּל כִּשְׁרוֹן לְהִסְתַּכֵּל, וְהֵם נוֹסְעִים וְעוֹבְרִים מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אוֹתָם, מַמָשׁ כְּאוֹתָהּ תּוֹלַעַת הַזוֹחֶלֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֲבָל אֲנִי – אֵין חֶלְקִי עִם אֵלֶה. אֲנִי יָכוֹל לִמְצֹא עִנְיָן רַב גַם בְּמַרְאוֹת, שֶׁאֵינָם מוֹשְׁכִים כְּלָל וּכְלָל אֶת לֵב הָאֲחֵרִים.

– אִם כֵּן נִמְנֵינוּ וְגָמַרְנוּ, שֶׁנַעֲלֶה אוֹתְךָ עַל חוֹף הָרֹאשׁ הַיָרֹק – סִכֵּם ג’וֹן מַנְגֶלְס – אֵין אֲנִי מְפַקְפֵּק בַּדָבָר, שֶׁמִשְׁהוּתְךָ שָׁם יִתְעַשֵׁר הַמַדָע. וְאַגַב, נִדְמֶה לִי, כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה נִצְטָרֵךְ לַעֲגֹן בְּוִילָה פְּרַיָה, כְּדֵי לְהִצְטַיֵד בְּצָרְכֵי אֹכֶל וְהַסָקָה. אָכֵן, תִּהְיֶה הַחֲנָיָה לְתוֹעֶלֶת גַם לָנוּ וְלֹא נְאַבֵּד אֶת הַזְמַן לַשָׁוְא.

בֵּינְתַיִם הֵחֵלָה “דוּנְקָן” לְהַקִיף אֶת חוֹפֵיהֶם הַצְפוֹנִיִים שֶׁל הָאִיִים הַכַּנָרִיִים וְהַכֵּף הַטֶנֶרִיפִי נִשְׁאַר מִצַד יָמִין. וּכְשֶׁעָבְרָה הָאֳנִיָה בַּשֵׁנִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר, בַּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, אֶת חוּג הַסַרְטָן, הֵחֵל מֶזֶג הָאֲוִיר לְהִשְׁתַּנוֹת. הָאֲוִיר הַכָּבֵד וְהַמָלֵא לָחוּת בִּשֵׂר אֶת בּוֹא תְּקוּפַת הַגְשָׁמִים. הַיָם הִתְחִיל לְהִתְנַפֵּחַ וּלְהַכּוֹת גַלִים וְהַנוֹסְעִים נִמְנְעוּ מִלְעֲלוֹת עַל הַסִפּוּן וְהֶעְדִיפוּ לְהִשָׁאֵר בְּתָאֵיהֶם.

בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר אָסַף פַּגַנֶל אֶת חֲפָצָיו וְהִתְכּוֹנֵן לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.

“דוּנְקָן” כְּבָר עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בֵּין אִיֵי הָרֹאשׁ הַיָרֹק. חָלְפָה וְעָבְרָה לְיַד הָאִי סֶל, הַשׁוֹמֵם לְגַמְרֵי וּמַרְאֵהוּ כְּתֵל־עָפָר שֶׁל קֶבֶר, וּלְאַחַר שֶׁהִצְלִיחָה לְפַלֵס לָהּ נָתִיב בֵּין שִׂרְטוֹנֵי הָאַלְמֻגִים הָרְחָבִים, הֶחֱלִיקָה בְּקִרְבַת הָאִי סֶן־זַ’ק, הַמְבֻתָּר כֻּלוֹ בְּרִכְסֵי בַּזֶלֶת, נִכְנְסָה לְמִפְרַץ וִילה פְּרַיָה וְעָגְנָה בִּמְבוֹאֵי הָעִיר.

מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה נוֹרָא וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמִפְרָץ הָיָה מוּגָן יָפֶה, הִתְנוֹדְדָה הָאֳנִיָה כַּעֲרִיסָה. גֶשֶׁם סוֹחֵף נִתַּךְ אַרְצָה, וְאַךְ בְּקשִׁי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הָעִיר, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל פְּנֵי מִישׁוֹר גָבוֹהַּ, נִשְׁעָן עַל מִדְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרֵי־הַגַעַשׁ הַסְמוּכִים. בִּשְׁעַת גֶשֶׁם סוֹחֵף כָּזֶה לֹא הָיָה מַרְאֵה הָעִיר מְלַבֵּב כָּל עִקָר.

הַקְנִיוֹת נַעֲשׂוּ בְּקשִׁי רַב, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, שֶׁחָשְׁבָה לִפְנֵי כֵן לְבַקֵר בָּעִיר, אֻלְצָה לְהִשָׁאֵר בָּאֳנִיָה, יַחַד עִם הַנוֹסְעִים הָאֲחֵרִים, שֶׁלֹא הֵעֵזוּ לְהֵרָאוֹת עַל הַסִפּוּן וְיָשְׁבוּ כָּל הַיוֹם בְּתָאֵיהֶם. שִׂיחָתָם נָסַבָּה בְּיוֹם זֶה עַל אֵיתָנֵי הַטֶבַע, שֶׁהָאָדָם מֻכְרָח לְהִתְגוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם, וּבְעִנְיָן זֶה מָצָא כִּמְעַט כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֳנִיָה לוֹמַר מַשֶׁהוּ, מִלְבַד הַמַיוֹר, שֶׁגַם הַמַבּוּל עַצְמוֹ, אִלוּ נִשְׁנָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשִׁוְיוֹן־רוּחוֹ.

פַּגַנֶל הִתְהַלֵךְ בַּתָּא הַכְּלָלִי הֵנָה וָהֵנָה, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הַגָדוֹל, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְנוֹפֵף בְּיָדָיו מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ.

– כָּל זֶה לֹא בָּא אֶלָא לְהַקְנִיטֵנִי, – רָטַן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּחִיוּךְ – כָּל אֵיתָנֵי הַטֶבַע נִדְבְּרוּ יַחַד, כְּדֵי לְהַרְגִיזְךָ וּלְהַקְנִיטְךָ, מַר פַּגַנֶל. דָבָר זֶה בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ.

– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יְעַכְּבוּנִי מִלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי, – לֹא נִכְנַע הַגִיאוֹגְרָף. – הַאֻמְנָם לֹא תִּירָא מִפְּנֵי הַסוּפָה הָאֲיוּמָה הַזֹאת? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– אוֹתִי עַצְמִי אֵין הַסוּפָה מַפְחִידָה כְּלָל וּכְלָל, אֶלָא שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַחֲפָצַי וּמַכְשִׁירַי הָעֲלוּלִים לְהִתְקַלְקֵל בַּגֶשֶׁם, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל.

– נַנִיחַ, – אָמַר לוֹ שׁוּב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – כִּי רַק הַיְצִיאָה מִן הָאֳנִיָה לֹא תִּהְיֶה נוֹחָה בְּיוֹתֵר. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁתָּבוֹא הָעִירָה, תִּמְצָא לְךָ מַחֲסֶה עַל נְקַלָה… אָמְנָם שָׁמַעְתִי, שֶׁוִילָה פְּרַיָה מִצְטַיֶנֶת בְּבֹץ יוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל, הוֹאִיל וְהַקוֹפִים וְהַחֲזִירִים אֲשֶׁר בָּהּ מְרֻבִּים מִן הָאֲנָשִׁים, אֲבָל בְּעִנְיַן דִירָה אֵין לְךָ מַה לִדְאֹג. בִּשְׁעַת הַדְחַק תִּשְׂמַח גַם עַל דִיר שֶׁל חֲזִירִים… וְשֵׁנִית – הֲרֵי לֹא תִּצְטָרֵךְ לְבַלוֹת זְמַן רַב בְּיוֹתֵר בַּחֶבְרָה הַנְעִימָה הַזֹאת. אֲנִי סָבוּר, כִּי בְּעוֹד שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים בְּוַדַאי תִּזְדַמֵן לְךָ אֵיזוֹ אֳנִיָה, שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר בָּהּ לְאֵירוֹפָּה.

– שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים! – קָרָא פַּגַנֶל בִּרְעָדָה.

– כֵּן, וְלֹא פָּחוֹת מִזֶה, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – בְּעוֹנַת הַגְשָׁמִים אֵין הָאֳנִיוֹת קְרֵבוֹת לְכָאן אֶלָא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבָד. אֲבָל לְמַעַנְךָ אֵין זֶה אָסוֹן כְּלָל וּכְלָל. אוֹמְרִים, כִי הָאַרְכִיפֶּלַג הַזֶה עֲדַיִן לֹא נֶחְקַר כָּרָאוּי, וּכְשֶׁתַּתְחִיל בַּחֲקִירָתוֹ, בְּוַדַאי יָגוּזוֹ הַיָמִים מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִישׁ בָּהֶם. תּוּכַל לְהִתְחַקוֹת עַל הַטוֹפּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָאִיִים וְעַל תְּנָאֵי אַקְלִימָם. תּוּכַל לַחֲקֹר מְעַט אֶת אֹרַח חַיֵי יוֹשְׁבֵיהֶם, וְאִם תִּרְצֶה, יָכוֹל תּוּכַל גַם לִמְדֹד אֶת גֹבַהּ הֶהָרִים…

– גַם אֶת הַנְהָרוֹת תּוּכַל לַחֲקֹר, – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– הֲרֵי אֵין כָּאן נְהָרוֹת כְּלָל וּכְלָל, – הֵשִׁיב לָהּ הַמְלֻמָד.

– אֲבָל פְּלָגִים, נְחָלִים, אוֹ מַעְיָנוֹת בְּוַדַאי מְצוּיִים…

– לֹא, לְכָל אֵלֶה אֵין כָּל זֵכֶר כָּאן.

– אִם כֵּן תַּעֲסֹק בַּחֲקִירַת הַיְעָרוֹת, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.

– הַיַעַר הוּא, כְּיָדוּעַ, קִבּוּץ גָדוֹל שֶׁל עֵצִים, וְכָאן לֹא יִמָצֵא אַף שִׂיחַ קָטָן אֶחָד, – הֵשִׁיב שׁוּב פַּגַנֶל.

– וְאִם כֵּן, הֲרֵי זֶה נֶחְמָד, – לֹא יָכֹל לִכְבּשׁ אֶת חִיוּכוֹ הַקַל אַף הַמַיוֹר קַר־הַמֶזֶג.

– הִתְנַחֵם, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר, בֶּהָרִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר כָּאן. – אָמַר שׁוּב הַלוֹרְד – הָרִים אֵלֶה יִתְּנוּ לְךָ חֹמֶר רַב לַחֲקִירָה.

– אָמְנָם, אֲדוֹנִי, הֶהָרִים אֵינָם חֲסֵרִים כָּאן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אֲבָל כֻּלָם קְטַנִים הֵם, וְאֵין בָּהֶם כָּל דָבָר מְיֻחָד הֶעָשׂוּי לִמְשֹׁךְ אֶת לֵב הַחוֹקֵר.

– הֲרֵי הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת לֹא מְשַׂמֵח בְּיוֹתֵר, – עָנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, כָּזֶה הוּא גוֹרָלִי, – הִתְאוֹנֵן הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל – אֶת הָאִיִים הַכַּנָרִיִים חָקַר לְפָנַי הוּמְבּוֹלְד, וְכָאן הִקְדִימַנִי קַר סֶן־קְלֶר דֶוִיל, מִלְבַד כָּל מִינֵי הַתַּיָרִים שֶׁלֹא זָכוּ לְפִרְסוּם.

– הַאֻמְנָם?

– כֵּן, כָּךְ הוּא הַדָבָר, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל כִּמְעַט בְּקוֹל בּוֹכִים – דֶוִיל בָּא הֵנָה בָּאֳנִיַת־הַמִלְחָמָה “דֵיסִידֵי”, וְהוּא חָקַר אֶת הַר־הַגַעַשׁ פָּגָה, שֶׁהוּא הָהָר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאִיִים הָאֵלֶה. וּמַה נִשְׁאַר לִי עוֹד לַעֲשׂוֹת כָּאן?

– חֲבָל, חֲבָל, – הִשְׁתַּתְּפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּצַעֲרוֹ – מַה תַּעֲשֶׂה אֵפוֹא, מַר פַּגַנֶל?

הַמְלֻמָד לֹא יָדַע מַה לְהָשִׁיב לָהּ. הוּא פָּסַע הֵנָה וָהֵנָה מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

– מוּטָב הָיָה אִלוּ יָרַדְתָּ בְּמַדֵירָה, – אָמַר לוֹ הַלוֹרְד – שָׁם הָיִיתָ מוֹצֵא תְּנָאִים נוֹחִים פִּי כַּמָה, וְכֵן הָיִיתָ מוֹצֵא שָׁם גַם עִנְיָן קָרוֹב לְלִבְּךָ.

– אָמְנָם כֵּן, חֲבָל שֶׁלֹא יָרַדְתָּ שָׁם – הִסְכִּים הַמַיוֹר לְדַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

וְהִנֵה עָמַד פִּתְאֹם פַּגַנֶל לִפְנֵי הַלוֹרְד וּשְׁאֵלוֹ:

– אֱמֹר־נָא לִי, אָדוֹן גְלֶנֶרְוַן הַיָקָר, הֵיכָן בְּדַעְתְּךָ לַחֲנוֹת בַּשְׁנִיָה?

– לֹא לִפְנֵי צִ’ילִי.

– לַעֲזָאזֵל! זֶה מַרְחִיקֵנִי מֵהֹדוּ עוֹד יוֹתֵר!

– לְהֵפֶךְ פַּגַנֶל יַקִירִי, אַךְ תַּקִיף אֶת רֹאשׁ הוֹרְן, תִּתְקָרֵב לְהֹדוּ.

– אֲנִי מְפַקְפֵּק בָּזֶה!

– וְכִי לֹא אַחַת הִיא לְךָ, אִם תָּבוֹא לְהֹדוּ הַמִזְרָחִית אוֹ הַמַעֲרָבִית? – שָׂאַל הַלוֹרְד.

– מַה פֵּרוּשׁ הַדָבָר, אִם אַחַת הִיא לִי זוֹ?

– כֵּן, מוּבָן מֵאֵלָיו… אַךְ הֲרֵי גַם הַפַּטַגוֹנִים הֵם אִינְדִיאָנִים.

– דָבָר זֶה אָמְנָם נָכוֹן הוּא, – עָנָה פַּגַנֶל כְּשֶׁפַּנָיו הַמְעֻנָנוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְבַּהֲרוֹת – מַחֲשָׁבָה זוֹ לֹא עָלְתָה בִּכְלָל עַל דַעְתִּי.

– וּבְאוֹת־הִצְטַיְנוּת שֶׁל זָהָב הֲרֵי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת גַּם בְּמִפְעֲלֵי חֲקִירָה אֲחֵרִים. בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁר לִמְצֹא מַה לְגַלוֹת, לַחֲקֹר וּלְתָאֵר, וְרִכְסֵי הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינָם נוֹפְלִים מֵהָרֵי טִיבֶּט.

– אֲבָל הַנָהָר יַמְדוֹק־צוֹ מַה תְּהֵא עָלָיו? – נִסָה עוֹד הַגִיאוֹגְרָף לַעֲמֹד עַל דַעְתּוֹ.

– תַּחֲלִיף אוֹתוֹ בַּנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, – הִצִיעַ לוֹ הַלוֹרְד – נָהָר זֶה לֹא נֶחְקַר עוֹד אֶלָא בְּמִדָה מוּעָטָה מְאֹד וּבְכָל מַפָּה וּמַפָּה הוּא זוֹרֵם בְּכִווּן אַחֵר, פַּעַם לְכָאן וּפַעַם לְכָאן, לְפִי רַצוֹנָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים הַשׁוֹנִים.

– כֵּן, דָבָר זֶה יָדוּעַ לִי יָפֶה, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – דֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים בְּיַחַס לְזִרְמוֹ שֶׁל הַקוֹלוֹרָדוֹ הֵן בְּאֱמֶת שׁוֹנוֹת מְאֹד… אֵין סָפֵק, שֶׁהַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית הָיְתָה שׁוֹלַחַת אוֹתִי לְפַּטַגוֹנְיָה, מַמָשׁ כְּשֵׁם שֶׁשָׁלְחָה אוֹתִי לְהֹדוּ… אֲבָל אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי – לֹא עָלָה עַל דַעְתִּי מֵעוֹלָם לְבַקֵר בְּפַּטַגוֹנֶיָה.

– אִם כֵּן תָּאֵר לְךָ, כִּי הָרַעְיוֹן הַזֶה נוֹלַד בְּמֹחֲךָ עַתָּה.

– וּמַדוּעַ זֶה, מַר פַּגַנֶל, לֹא תְּלַוֶה אוֹתָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ בִּכְלָל? – הוֹסִיפָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּבַת־צְחוֹק מְשַׁחֶדֶת.

– אָמְנָם כֵּן, – גִמְגֵם הַגִיאוֹגְרָף – אֲבָל מַה לַעֲשׂוֹת עִם¹² אוֹתָהּ שְׁלִיחוּת שֶׁקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי מִטַעַם הַחֶבְרָה? – אַל־נָא תִּשְׁכַּח, מַר פַּגַנֶל, שֶׁאָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַעֲבֹר בְּמֵצַר מַגֶלַן – הֵעִיר גַם הַלוֹרְד.

– אַתָּה מְפַתֶּה אוֹתִי, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד.

– וְאַחַר כָּךְ נְבַקֵר בִּנְמַל־הָרָעָב.

– נְמַל־הָרָעָב! הַאֻמְנָם זֶה אוֹתוֹ נָמָל שֶׁהַתַּיָרִים מַרְבִּים כָּל כָּךְ לְדַבֵּר עָלָיו בְּסִפְרֵי הַזִכְרוֹנוֹת שֶׁלָהֶם?

– כֵּן, זֶהוּ, – אִשְׁרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – וּמִלְבַד זֹאת עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי בְּהִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בְּמַסָעֵנוּ תִּהְיֶה לְךָ הַזְכוּת לְיַצֵג אֶת צָרְפַת בְּמִפְעָל אֱנוּשִׁי גָדוֹל.

– כֵּן, זֶה מוּבָן.

– גִיאוֹגְרָף מְלֻמָד יָכוֹל לְהָבִיא לָנוּ עֶזְרָה רַבָּה בְּמִפְעָלֵנוּ, וַהֲרֵי כָל עִקָרוֹ שֶׁל הַמַדָע אֵינוֹ אֶלָא לַעֲזֹר לִבְנֵי־הָאָדָם.

– כֵּן דִבַּרְתְּ, גְבִרְתִּי הַנַעֲלָה!

– דְבָרַי דִבְרֵי אֱמֶת הֵם, מַר פַּגַנֶל! הַשְׁלֵךְ אֶת יְהָבְךָ עַל מַזָלְךָ וְהוּא יָבִיא אוֹתְךָ לַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם זְקוּקִים לְךָ בְּיוֹתֵר. הַכֹּל הוּא מִידֵי שָׁמַיִם. הִנֵה זִמְנָה לְיָדֵינוּ הַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה אֶת תְּעוּדָתוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְאֵין זֹאת, אֶלָא הִיא הִיא שְֶהֵבִיאָה גַם אוֹתְךָ לָאֳנִיָתֵנוּ. וּלְפִיכָךְ, מַר פַּגַנֶל, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְעָזְבֵנוּ.

– מִתּוֹךְ דִבְרֵיכֶם, יְדִידַי הַיְקָרִים, אֲנִי לוֹמֵד, שֶׁאַתֶּם רוֹצִים דַוְקָא לְהַחֲזִיקֵנִי בְּחֶבְרַתְכֶם, הַאַף אֵין זֹאת?

– וַאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂיךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק עַד מְאֹד לְהִשָׁאֵר אִתָּנוּ, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד.

– אָמְנָם כֵּן, אֶלָא חָשַׁשְׁתִּי לוֹמַר לָכֶם זֹאת, – הוֹדָה הַגִיאוֹגְרָף.

כָּל הַנוֹכְחִים בְּמַעֲמָד זֶה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק גָדוֹל וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל בֶּן־לִוְיָתָם הֶחָדָשׁ.

פֶּרֶק ט: מֵצַר מַגֶלַן 🔗

הַחְלָטָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לְהִשָׁאֵר בְּ“דוּנְקָן” גָרְמָה שִׂמְחָה לְכָל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה. מֵרֹב גִיל נָפַל רוֹבֶּרְט עַל צַוָארָיו וְחִבְּקוֹ בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁפַּגַנֶל נָטָה עַל צִדוֹ וְכִמְעַט נָפַל אַרְצָה.

– בֶּן־חַיִל הוּא רוֹבֶּרְט! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּהִשְׁתַּחְרְרוֹ מֵחִבּוּקָיו שֶׁל הַנַעַר – וְאִם כָּךְ הַדָבָר, הֲרֵי כְּדָאִי הוּא, שֶׁאֲלַמְדֶנוּ פֶּרֶק בְּגִיאוֹגְרַפְיָה.

– אָכֵן יִהְיֶה רוֹבֶּרְט שֶׁלָנוּ חָכָם וְמַשְׂכִיל וְאִישׁ נִמוּסִים מְצֻיָנִים, – אָמַר ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּבַת־צְחוֹק – כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ אֶלָא מְלַמְדוֹ וּמְפַטְמוֹ תּוֹרָה וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ. הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן מִשְׁתַּדֵל לַעֲשׂוֹתוֹ לְאִישׁ יָשָׁר, הַמוּכָן תָּמִיד לַעֲזֹר לַנִמְצָא בְּצָרָה; הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה עוֹשָׂה הַכֹּל, כְּדֵי לְהַקְנוֹת לוֹ נִמוּסֵי הַחֶבְרָה הַטוֹבָה וְהִלְכוֹתֶיהָ; הַמַיוֹר מְשַׁמֵשׁ לוֹ דֻגְמָה לְקֹר־רוּחַ וְאֹמֶץ־לֵב; מַר פַּגַנֶל מוּכָן לִמְסֹר לוֹ מִידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת בְּמַדַע הַגִיאוֹגְרָפְיָה; הַגְבֶרֶת גְרַנְט מַשְׁפִּיעָה עָלָיו לְהַכִּיר טוֹבָה לְמֵיטִיבָיו; וַאֲנִי מְלַמֵד אוֹתוֹ אֶת אָרְחוֹת הַיָם וְחָכְמַת הַסַפָּנוּת.

לְאַחַר שֶׁנִגְמְרָה טְעִינַת הַפֶּחָם, שֶׁנִקְנָה בְּוִילָה פְּרַיָה, הֵרִימָה “דוּנְקָן” אֶת הָעֹגֶן וְעָזְבָה אֶת הָאִיִים הַקוֹדְרִים שֶׁל הָרֹאשׁ הַיָרֹק, כְּדֵי לִפְנוֹת לְעֵבֶר בְּרַזִילְיָה. הִיא עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּה בִּמְהִירוּת. בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי לְסֶפְּטֶמְבֶּר עָבְרָה אֶת הַמַשְׁוָן וְרוּחַ צְפוֹנִית קַלָה הֵבִיאָה אוֹתָהּ לִתְחוּם חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי.

הַנְסִיעָה הָיְתָה נְעִימָה, לְלֹא מִכְשׁוֹלִים, וְלֵב הַנוֹסְעִים נִתְמַלֵא תִּקְוָה וְאֱמוּנָה בְּהַצְלָחַת¹³ הַמַסָע. סְפֵקוֹת לֹא עָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד מֵהֶם, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם הָיָה בָּטוּחַ בְּהַצְלָחַת הַמְשִׂימָה הַגְדוֹלָה רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס. הוּא בָּנָה מִגְדָלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, שְֶאֶחָד מֵהֶם הָיָה טוֹב וְיָפֶה מִן הַשֵׁנִי, וְלֹא הִטִיל סָפֵק כְּלָל וּכְלָל, כִּי עוֹד מְעַט יִתְוַסֵף בְּ“דוּנְקָן” עוֹד אָדָם מְצֻיָן אֶחָד, הוּא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הַסַפָּן הַסְקוֹטִי הַזֶה בִּקֵשׁ לִרְאוֹת אֶת מֶרִי גְרַנְט שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה, וּלְפִיכָךְ נָתַן חֹפֶשׁ גָמוּר לְכֹחַ דִמְיוֹנוֹ וְנִחֵם אוֹתָהּ בְּתֵאוּרָיו הַיָפִים עַל שִׁחְרוּרוֹ הַמָהִיר שֶׁל אָבִיהָ. הָעַלְמָה הָעַנְוְתָנִית וְאַמִיצַת־הַלֵב כָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹ, וְלַמְרוֹת שֶׁהִשְׁתַּדֵל כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְהַסְתִיר אֶת רִגְשׁוֹת נַפְשׁוֹ, רָאוּ זֹאת הַכֹּל. רַק הָאַחַת, שֶׁבָּהּ נָגַע הַדָבָר בְּיִחוּד, לֹא רָאֲתָה כְּלוּם, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַם לְבָבָהּ רָחַשׁ אַהֲבָה לְרַב־הַחוֹבֵל הַצָעִיר.

פַּגַנֶל הָיָה מְאֻשָׁר שֶׁנִתְּנָה לוֹ הַיְכֹלֶת לְהִשְׁתַּקֵעַ בַּחֲקִירַת מַפּוֹתָיו. הוּא הָיָה פּוֹרֵשׂ אוֹתָן עַל פְּנֵי שֻׁלְחַן־הָאֹכֶל, הַגָדוֹל מִכָּל הַשֻׁלְחָנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁבָּאֳנִּיָה, וּבִגְלַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה פָּרְצוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם מְרִיבוֹת בֵּינוֹ וּבֵין מַר אוֹלְבִּינֶט, שֶׁלֹא יָכֹל לָשֵׂאת אֶת “חֹסֶר הַנִמוּס” הַזֶה. לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל הַמְמֻנֶה עַל הַמִטְבָּח, הָיָה עַל פַּגַנֶל לִפְרֹשׂ אֶת מַפּוֹתָיו הַגְדוֹלוֹת עַל פְּנֵי רִצְפַּת הַתָּא שֶׁלוֹ, וְלֹא עַל שֻלְחַן־הָאֹכֶל.

– תַּחַת לְהִתְכּוֹפֵף עַל גַבֵּי הַשֻׁלְחָן, מַר פַּגַנֶל, – הָיָה פּוֹנֶה אֶל הַגִיאוֹגְרָף – מוּטָב לְךָ לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל הָרִצְפָּה. אָז תּוּכַל לִזְחֹל לְךָ עַל פְּנֵי מַפּוֹתֶיךָ כְּאַוַת נַפְשְׁךָ וּלֹא תַּפְרִיעַ בְּכָךְ לְאִישׁ.

לְמִשְׁמַע דְבָרָיו שֶׁל מַר אוֹלְבִּינֶט אָמְנָם פָּרְצוּ הַכֹּל בִּצְחוֹק, אוּלָם לַמְרוֹת זֹאת לֹא הָיָה אַף אֶחָד שֶׁלֹא הֵגֵן עַל הַמְלֻמָד, וְזֶה שָׂמַח מְאֹד בְּנִצְחוֹנוֹ. מִלְבַד חֲקִירוֹתָיו הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת מָצָא לוֹ הַצָרְפַתִּי הַזָרִיז עוֹד עִנְיַן חָשׁוּב אֶחָד בִּימֵי הַמַסָע. בְּאַחַד הַיָמִים, כַּאֲשֶׁר חִטֵט וּפִשְׁפֵּשׁ בְּאַרְגַז הַסְפָרִים שֶׁל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל, גִלָה פִּתְאֹם סֵפֶר דִקְדוּק יָשָׁן־נוֹשָׁן, קָרוּעַ וּבָלוּי, ללֹא דַפֵּי־כְּרִיכָה, לְלֹא שַׁעַר וְאַף חֲסַר דַפִּים אֲחָדִים בְּסוֹפוֹ.

– הֶאָח! הֲרֵי זֶה דִקְדוּק הַלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית! – אָמַר בְּלִבּוֹ שָׂמֵחַ עַל מְצִיאָתוֹ – זֶה מִכְּבָר הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לִלְמֹד אֶת הַלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית, וְהִנֵה אוּכַל עַתָּה, כְּשֶׁזְמַן אֵינוֹ חָסֵר לִי, בָּרוּךְ־הַשֵׁם, לְהַשִׂיג מַּטָרָה זוֹ.

זַ’ק פַּגַנֶל לָמַד שָׂפוֹת בְּחֵשֶׁק רַב וּבְקַלוֹת הֵבִין כָּל שֶׂפָה, אִם רַק הָיְתָה לוֹ בָּהּ אֲחִיזָה כָּלְשֶׁהִי.

מִלְבַד זֹאת מָצָא לוֹ גַם זְמַן לְהוֹרוֹת לְרוֹבֶּרְט יְדִיעוֹת גִיאוֹגְרָפִיוֹת וְהִסְטוֹרִיוֹת מִכָּל הַמְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם חָתְרָה עַתָּה “דוּנְקָן” בְּכָל כֹּח הַקִיטוֹר שֶׁלָהּ. וְאַגַב רָאוּי לְצַיֵן, שֶׁבִּזְמַן הַשֵׁעוּרִים הַלָלוּ נָכְחוּ לֹא רַק הַמוֹרֶה וְתַלְמִידוֹ, אֶלָא גַם כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁנִתְלַקְטוּ בִּשְׁעַת הַלִמוּד מִסָבִיב לַמְלֻמָד הַשׁוֹפֵעַ יְדִיעוֹת.

הִגִיעַ הָעֲשִׂירִי בְּסֶפְּטֶמְבֶּר וְהָאֳנִיָה עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בְּמַעֲלַת הָרֹחַב ׳5º37 וּבְמַעֲלַת הָאֹרֶךְ ׳.31º15.וּבַיוֹם הַהוּא הִתְמִיהַּ מַמָשׁ הַגִיאוֹגְרָף אֶת שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ בְּסִפּוּרָיו הַמְעַנְיְנִים. הוּא סִפֵּר עַל אֲמֵרִיקָה, וּבְבַקְשׁוֹ לְתָאֵר אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַנוֹעָזִים שֶׁל מְגָלֶיהָ, אֲשֶׁר בִּנְתִיבָם שָׁטָה עַתָּה “דוּנְקָן”, פָּתַח בִּכְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוּמְבּוּס, וְתוֹךְ כְּדֵי הַרְצָאתוֹ הִדְגִישׁ, כִּי הָאָדָם הַגָדוֹל הַזֶה שָׁבַק אֶת חַיָיו, מִבְּלִי שֶׁיֵדַע כְּלָל וּכְלָל שֶׁגִלָה יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, אִשְׁתּוֹ וְרַב־הַחוֹבֵל לֹא נָתְנוּ אֵמוּן בִּדְבָרָיו אֵלֶה שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף וּבִקְשׁוּ לִסְתֹּר אוֹתָם, אוּלָם פַּגַנֶל עָמַד עַל דַעְתּוֹ בְּתֹקֶף.

– וְכִי מָה אַתֶּם סָחִים, רַבּוֹתַי? – אָמַר – הֲרֵי זוֹ עֻבְדָה, שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בָּהּ. וּבְהַסְכִּימִי אַף אֲנִי לְדֵעָה זוֹ, אֵין בִּרְצוֹנִי כְּלָל וּכְלָל לְהַמְעִיט, חַס וְחָלִילָה, אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי בְּסוֹף הַמֵאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הָיוּ כָּל הַמֹחוֹת שְׁקוּעִים רַק בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת – לִמְצֹא דֶרֶךְ מִן הַמַעֲרָב אֶל הַמִזְרָח, בְּיִחוּד אֶת הַדֶרֶךְ הַקְצָרָה לְהֹדוּ, אֶרֶץ הַצְמָחִים וְהַתְּבָלִים הַטוֹבִים, כְּדֵי לְהָקֵל עַל עִנְיְנֵי הַמִסְחָר עִם אַסְיָה. וְאֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת חִפֵּשׂ גַּם קוֹלוּמְבּוּס. הוּא עָרַךְ אַרְבָּעָה מַסָעוֹת וְנָגַע בְּחוֹפֵי אֲמֵרִיקָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, כְּגוֹן הוֹנְדוּרַס, נִיקָרַגְוָה, קוֹסְטָה־רִיקָה וּפָּנָמָה, וְאוּלָם חָשׁוֹב חָשַׁב, כִּי כָּל אֵלוּ הֵן אֲרָצוֹת יָפָּנִיוֹת אוֹ סִינִיוֹת. אַף בְּמֹתוֹ לֹא יָדַע, כִּי גִלָה עוֹלָם חָדָשׁ, וּלְפִיכָךְ גַם לֹא נִקְרְאָה אֲמֵרִיקָה עַל שְׁמוֹ.

– אֲנִי מוּכָן לְהַאֲמִין לְךָ, פַּגַנֶל יַקִירִי, – אָמַר הַלוֹרְד – אַךְ דְבָרֶיךָ מַתְמִיהִים אוֹתִי מְאֹד. וְעַתָּה הַרְשֵׁנִי־נָא לִשְׁאֹל אוֹתְךָ מִי הוּא הָאִישׁ שֶׁעָמַד עַל טָעוּתוֹ שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס?

– כָּל אֵלֶה שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו. אוּלָם בְּיִחוּד זָכָה לְפִרְסוּם בְּדָבָר זֶה אֶחָד מִמְלַוָיו שֶׁל קוֹלוּמְבּוּס, הוּא אֲמֵרִיגוֹ וֶסְפּוּצִי, אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרְאָה אֲמֵרִיקָה. תַּיָרִים אֵלֶה נָסְעוּ לְאֹרֶךְ חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה הַמִזְרָחִיִים וְעָשׂוּ אֶת דַרְכָּם דָרוֹמָה, מַמָשׁ עִם אוֹתוֹ זֶרֶם, שֶׁבּוֹ נִשֵׂאת עַתָּה “דוּנְקָן”. הִנֵה עָבַרְנוּ אֲנַחְנוּ אֶת הַמַשְׁוָן בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עָבַר אוֹתוֹ בַּשָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לַמֵאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֶה הַתַּיָר הַנוֹדָע וִינְצֶנְט פִּנְזָן, וְאָנוּ אַף מִתְקָרְבִים לַמַעֲלָה הַשְׁמִינִית שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי, שֶׁבָּהּ הִגִיעַ פִּנְזָן לְחוֹפֵי בְּרַזִילְיָה. שָׁנָה לְאַחַר זֶה עָבַר כָּאן קַבְּרַל הַפּוֹרְטוּגַלִי וְעוֹד הִרְחִיק דָרוֹמָה יוֹתֵר מִפִּינְזָן; וְאִלוּ וֶסְפּוּצִי בְּמַסָעוֹ בִּשְׁנַת 1502 הִדְרִים אַף יוֹתֵר מִקַבְּרַל. שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחַר זֶה יָצָא סָלִיס לַחֲקֹר אֶת חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית וְהִגִיעַ עַד לְשֶׁפֶךְ הַנָהָר לַה־פְּלָטָה, שֶׁשָׁם הָיָה לְטֶרֶף בִּידֵי אִינְדִיאָנִים פְּרָאִים, אוֹכְלֵי בְּשַׂר־אָדָם. וּלְבַסוֹף בָּא מַגֶלַן. תַּיָר גְאוֹנִי זֶה שָׁט בִּשְׁנַת 1519 בַּחֲמֵשׁ אֳנִיוֹתָיו לְאֹרֶךְ חוֹפֵי פַּטַגוֹנְיָה, גִלָה אֶת מִפְרַץ דֶזֶדוֹ וְאֶת מִפְרַץ סַן־ז’וּלְיַן, וּלְבַסוֹף נִכְנַס לְמֵצַר “אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף הבְּתוּלוֹת”, שֶׁנִקְרָא אַחַר כָּךְ עַל שְׂמוֹ מֵצַר־מַגֶלַן, כְּדֵי לָצֵאת מִמֶנוּ בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְנוֹבֶמְבֶּר, שְׁנַת 1520, לָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט. וּמַה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ וּמַה פָּעַם לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ, כְּשֶׁרָאָה לְפָנָיו יָם חָדָשׁ. שֶׁשׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע אֲפִילוּ עָלָיו לִפְנֵי כֵן.

– הוֹי, מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַגֶלַן! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּהִתְלַהֲבוּת.

– גַם אֲנִי, יְדִידִי הַצָעִיר, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אִלוּ חָיִיתִי לִפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אֵין סָפֵק, כִּי הָיִיתִי נִמְצָא יַחַד אִתּוֹ!

– חַס וְשָׁלוֹם, – הִצְטַחֲקָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אִלוּ חָיִיתָ לִפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, מַר פַּגַנֶל, הֲרֵי לֹא הָיָה לָנוּ הָעֹנֶג לִרְאוֹת אוֹתְךָ עַתָּה בְּחֶבְרָתֵנוּ וְלִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרֶיךָ הַמְעַנְיְנִים.

– זוֹ לֹא הָיְתָה בְּוַדַאי אֲבֵדָה גְדוֹלָה, – הֵשִׁיב לָהּ פַּגַנֶל – כִּי בִּמְקוֹמִי הָיָה כָּאן יוֹשֵׁב אִתְּכֶם גִיאוֹגְרָף אַחֵר, שֶׁהָיָה אוּלַי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶנִי… וְאַגַב עָלַי לְהוֹסִיף לְכָל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם כְּבָר, כִּי חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה צְרִיכִים לְהַחֲזִיק גַם תּוֹדָה מְרֻבָּה לָאַחִים פִּיזָרוֹ. רוֹדְפֵי הַרְפַּתְקָאוֹת נִפְלָאִים אֵלֶה הָיוּ גַם מְיַסְדֵי עָרִים מֻבְהָקִים. קוּסְקוֹ, סַנְטִיָגוֹ, וַלְפָּרָאִיזוֹ וְעוֹד עָרִים רַבּוֹת הֲרֵי כִּמְעַט מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם הֵן. תַּגְלִיוֹתָיו שֶׁל פִּיזָרוֹ הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה מְאֹד לְאֵלוּ שֶׁל מַגֶלַן, וּלְשִׁמְחָתָם שֶׁל הַגִיאוֹגְרָפִים, הֵחֵלוּ חוֹפֵי אֲמֵרִיקָה לְהִתְפַּשֵׁט עַל פְּנֵי הַמַפּוֹת הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם יוֹתֵר.

– אֲנִי לֹא הָיִיתִי מִסְתַּפֵּק אַף בָּזֶה, – הֵעִיר פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט.

– לָמָה זֶה? – שָׁאֲלָה מֶרִי, שֶׁשָׂמְחָה עַל הִתְעַנְיְנוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל רוֹבֶּרְט בַּתַּגְלִיוֹת הַגִיאוֹגְרָפִיוֹת.

– וּבֶאֱמֶת, לָמָה זֶה, יְדִידִי הַצָעִיר? – שָׁאַל גַם הַלוֹרְד בְּחִיוּךְ קַל.

– כִּי אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת גַם מַה נִמְצָא מֵאֲחוֹרֵי מֵצַר מַגֶלַן, – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט.

– הֵידָד! הֵידָד! – שָׂמַח פַּגַנֶל – מַמָשׁ כָּמֹנִי, כִּי גַם אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם הַיַבֶּשֶׁת מִשְׂתָּרַעַת עַד לַקֹטֶב, אוֹ אִם גַם מֵאֲחוֹרֶיהָ מֶרְחֲבֵי יָם עֲצוּמִים. אֵין סָפֵק, שֶׁאִלוּ חָיוּ רוֹבֶּרְט גְרַנְט וְזַ’ק פַּגַנֶל בַּמֵאָה הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה, הָיוּ הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת סְקוּטֶן וְלֶמֶר, הֲלֹא הֵם שְׁנֵי הַהוֹלַנְדִים תְּאֵבֵי הַדַעַת שֶׁבִּקְשׁוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה הַגִיאוֹגְרָפִית הַזֹאת פִּתְרוֹן מָחְלָט.

– הֶהָיוּ הַלָלוּ מְלֻמָדִים? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– לֹא, אֵלֶה הָיוּ סוֹחֲרִים, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – אוּלָם בַּעֲלֵי מֶרֶץ בִּלְתִּי מָצוּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלָלוּ. אוֹתָם לֹא עִנְיְנָה הַשְׁאֵלָה מִבְּחִינָה מַדָעִית, אֶלָא מַטָרָה מִסְחָרִית הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. בַּזְמַן הַהוּא הָיְתָה קַיֶמֶת חֶבְרָה הוֹלַנְדִית אַחַת, אֲשֶׁר רָכְשָׁה אֶת זִכְיוֹן הַמַעֲבָר בְּמֵצַר מַגֶלַן. וּמִכֵּיוָן שֶׁדֶרֶךְ אַחֶרֶת מֵאַרְצוֹת הַמַעֲרָב לְאַסְיָה לֹא הָיְתָה עוֹד יְדוּעָה בַּיָמִים הָהֵם, הִכְנִיס הַזִכָּיוֹן הַזֶה לְבַעֲלֵי הַחֶבְרָה רְוָחִים גְדוֹלִים מְאֹד, וְכָל הַסוֹחֲרִים שֶׁלֹא הֶיוּ חֲבֵרִים בְּאוֹתָהּ חֶבְרָה הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם בְּקִנְאָה. אָז הֶחְלִיטוּ אֲחָדִים מִן הַסוֹחֲרִים הַמְקַנְאִים הַלָלוּ לְחַפֵּשׂ מַעֲבָר אַחֵר. בֵּינֵיהֶם הָיָה גַם הָאָדָם הַמַשְׂכִּיל וְהַנָבוֹן יִצְחָק לֶמֶר, אֲשֶׁר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ הַפְּרָטִי שִׁגֵר מְשְׁלַחַת, בְּרָאשׁוּתָם שֶׁל בֶּן מְשְׁפַּחְתוֹ יַעֲקֹב לֶמֶר וְסַפָּן מְנֻסֶה אֶחָד מֵהוֹרְן, סְקוּטֶן שְׁמוֹ, עַל מְנָת לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַעֲבָר הַנִכְסָף. אֲנָשִׁים זְרִיזִים אֵלֶה יָצְאוּ לְמַסָעָם בַּיוֹם הַשֵׁנִי לְיוּנִי, שְׁנַת 1615, כְּלוֹמַר כְּמֵאָה שָׁנִים אַחֲרֵי מַגֶלַן, וְאָמְנָם עָלָה בְּיָדָם לִמְצֹא מַעֲבָר חָדָשׁ בֵּין הַיַבֶּשֶׁת וְאֶרֶץ־הָאֵשׁ, וְהוּא נִקְרָא עַד יָמֵינוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל לֶמֶר.

– הוֹי, מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יַחַד עִם לֶמֶר וּסְקוּטֶן! – קָרָא שׁוּב רוֹבֶּרְט בְּעֵינַיִם מַבְרִיקוֹת וְרוֹעֵד כֻּלוֹ מֵהִתְרַגְשׁוּת.

– אָכֵן, כְּדַאי לִחְיוֹת לְמַעַן מַעֲשֶׂה כָּזֶה! – נִתְלַוָה פַּגַנֶל לְהִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרט – וְכִי יֶשׁ רֶגֶשׁ שֶׁל עֹנֶג גָדוֹל מִשִׂמְחָתוֹ שֶׁל אִישׁ־הַיָם הַמַעֲשִׁיר אֶת הַמַפָּה בְּתַגְלִיוֹתָיו? תַּאֲרוּ לָכֶם אִישׁ כָּזֶה, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל סִפּוּן אֳנִיָתוֹ וּלְעֵינָיו מוֹפִיעוֹת וּמִתְגַלוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֲדָמוֹת חֲדָשׁוֹת, אוֹ אִיִים בִּלְתִּי יְדוּעִים. בָּרִאשׁוֹנָה אֵין צוּרָתָם בְּרוּרָה כָּל צָרְכָּה, הִיא מְקֻטַעַת וְמְטֻשְׁטֶשֶׁת. כָּאן מִישׁוֹר שׁוֹמֵם, שָׁם לְשׁוֹן־יָם, הָלְאָה מִכָּאן – מִפְרָץ אוֹבֵד בַּמֶרְחָק, וְעַל הַמַפָּה הוֹלְכִים הַקַוִים וּמִתְאַחֲדִים, הַנְקֻדוֹת נֶהְפָּכוֹת לְשִׂרְטוּטִים, לְשׁוֹנוֹת־הַיָם מִצְטַיְרוֹת, הָרָאשִׁים נִשְׁעָנִים אֶל חוֹפִים מְסֻיָמִים… וּלְבַסוֹף מוֹפִיעָה לִפְנֵיכֶם יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה עַל אֲגָמֶיהָ, נַהֲרוֹתֶיהָ, יוּבַלֶיהָ, הָרֶיהָ, מִישׁוֹרֶיהָ וַעֲמָקֶיהָ, כְּפָרֶיהָ, עָרֶיהָ וּבִירוֹתֶיהָ… אָכֵן, יְדִידַי, מְגַלֵה הָאֲרָצוֹת דוֹמֶה לְמַמְצִיא… אוֹתוֹ רֶגֶשׁ הַחֶדְוָה מַרְעִיד אֶת לֵב שְׁנֵיהֶם וְאוֹתָהּ הַשִׂמְחָה מְצִיפָה אֶת נֶפֶשׁ שְׁנֵיהָם… אַךְ, לְצַעֲרִי הָרַב, נִדַלְדֵל בְּיָמֵינוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי הַמָקוֹר הַנַעֲלֶה שֶׁל הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי הַזֶה! כָּל שֶׁהָיָה כְּדָאִי לְגַלוֹת כְּבָר גֻלָה, הַכֹּל נֶחְקַר וְצֻיַר, יַבָּשׁוֹת חֲדָשׁוֹת וְחֶלְקֵי תֵּבֵל חֲדָשִׁים לֹא יִפְּלוּ עוֹד בְּחֶלְקֵנוּ. אָנוּ אֵחַרְנוּ לָבוֹא לְמִשְׁתֵּה גִלוּי הָעוֹלָם, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְהַלֵךְ בְּקֵבוֹת רֵיקוֹת! אֵין לָנוּ מַה לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּעוֹלָם זֶה!

– אֵיךְ זֶה אַיִן? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– וּמַה נַעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי?

– הִנֵה מַה שֶׁנַעֲשֶׂה כָּעֵת אֲנַחְנוּ, אוֹ, לְפָחוֹת, מַה שֶׁאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת! וְכִי אֵין זֶה מַעֲשֶׂה רַב כְּגִלוּי יַבָּשָׁה חֲדָשָׁה?

– פַּגַנֶל נָבוֹךְ קְצַת, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת.

וּבֵינְתַיִם הִתְקַדְמָה “דוּנְקָן” בִּנְתִיבָם שֶׁל וֶסֶפּוּצִי וּמַגֶלַן בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. בַּיוֹם הַחֲמִישָׁה־עָשָׂר לְסֶפְּטֶמְבֶּר עָבְרָה אֶת חוּג הַגְדִי וְהִתְכּוֹנְנָה לְהִכָּנֵס לַמֵצַר הַמְפוּרְסָם. בְּפַאֲתֵי הָאֹפֶק הֵחֵלוּ לְהִצְטַיֵר אִי־אֵלֶה שִׂרְטוּטִים מְטֻשְׁטָשִׁים שֶׁל הָרֵי פַּטַגוֹנְיָה, אוּלָם הַמֶרְחָק שֶׁהִפְרִיד עוֹד בִֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאֳנִיָה הָיָה עוֹד לְמַעְלָה מֵחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וְאַף בְּמִשְׁקַפְתּוֹ הַגְדוֹלָה שֶׁל פַּגַנֶל אִי־אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לִרְאוֹת כָּל דָבָר בָּרוּר.

וְהִנֵה הִגִיעַ הָעֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה לְסֶפְּטֶמְבֶּר וְ“דוּנְקָן” נִכְנְסָה בְּגָאוֹן לְמֵצַר מַגֶלַן. אֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת מְבַכְּרוֹת כִּמְעַט כָּל הָאֳנִיוֹת הַהוֹלְכוֹת אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט עַל פְּנֵי הַדְרָכִים וְהַמַעֲבָרִים הָאַחֵרִים. אָרְכּוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים קִילוֹמֶטֶר וְהָאֳנִיוֹת הַגְדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר עוֹבְרוֹת בּוֹ בִּרְוָחָה, אֲפִילוּ בְּקִרְבַת הַחוֹפִים. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ אֶת מֵימֵיהֶם נְהָרוֹת עֲשִׁירִים בְּדָגִים; עַל חוֹפָיו יְעָרוֹת נִפְלָאִים וּבָהֶם חַיוֹת מֵחַיוֹת שׁוֹנוֹת; וּמִלְבַד כָּל אֵלֶה הֲרֵי רַבִּים בּוֹ גַם הַמְקוֹמוֹת הַנוֹחִים לְמַעְגָן. בִּכְלָל יֵשׁ לְמֵצַר מַגֶלַן יִתְרוֹנוֹת רַבִּים עַל מַעֲבָר לֶמֶר, אוֹ הַמַעֲבָר לְיַד רֹאשׁ הוֹרְן, שֶׁסְלָעָיו הָרַבִּים טוֹמְנִים סַכָּנוֹת לָאֳנִיוֹת וְכִמְעַט תָּמִיד סוֹעֲרוֹת שָׁם סוּפוֹת נוֹרָאוֹת.

בֱּפֶתַח הַמֵצַר, בְּמֶרְחַק אֶלֶף – אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר לִפְנֵי רֹאשׁ גְרִיגוֹר, הַחוֹפִים הֵם נְמוּכִים וּמְכוּסִים חוֹל, וְאִם כִּי פַּגַנֶל הִתְפַּעֵל הִתְפָּעֲלוּת רַבָּה אַף מֵהָם, לֹא מָצְאוּ בָּהֶם שׁאָר הַנוֹסְעִים כָּל דָבָר מְיֻחָד. אוּלָם אַחֲרֵי רֹאשׁ גְרִיגוֹר נִרְאוּ מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַמֵצַר מַרְאוֹת מַרְהִיבִים כָּל כָּךְ, שֶׁאַנְשֵׁי “דוּנְקָן” לֹא יָכְלוּ לִגְרֹעַ עַיִן מֵהֶם. אֲנָשִׁים כִּמְעַט לֹא נִרְאוּ, מִלְבַד כַּמָה פְּרָאִים עֲלוּבִים שֶׁנִרְאוּ מְטַפְּסִים עַל צוֹקֵי אֶרֶץ־הָאֵשׁ. וּכְשֶׁהֵחֵל פַּגַנֶל לְהִתְמַרְמֵר, שֶׁאֵינֶנוּ רוֹאֶה אֶת הַפַּטַגוֹנִים, לֹא יָכְלוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק.

– פַּטַגוֹנְיָה בְּלִי פַּטַגוֹנִים… – הִתְמַרְמֵר – בְּחַיַי, שֶׁקָצְרָה בִּינָתִי מֵהָבִין זֹאת!…

– הִתְאַזֵר סַבְלָנוּת, יְדִידִי, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַלוֹרְד – יִתֵּן אֱלֹהִים וְגַם אֶת הַפַּטַגוֹנִים תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ.

– מְסֻפְּקַנִי… – עָנָה מְיֻאָשׁ.

– אֲבָל הַפַּטַגוֹנִים הֲרֵי לֹא דְמוּיוֹת אַגָדִיוֹת הֵם, – הֵשִׁיבָה לוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כְּפִי שֶׁיָדוּעַ לָנוּ, פַּטַגוֹנְיָה הִיא אֶרֶץ מְיֻשֶׁבֶת.

– אֲנִי כְּבָר מַתְחִיל לְפַקְפֵּק בְּכָךְ, גְבִרְתִּי; הֲרֵי לֹא נִרְאָה עוֹד אֲפִילוּ סִימָן שֶׁל בְּרִיוֹת בְּנֵי־דַעַת.

– הַכִּנוּי הַסְפָרַדִי “פַּטַגוֹנִים” פֵּרוּשׁוֹ “רַגְלַיִם גְדוֹלוֹת”, וְכִנוּי כָּזֶה לֹא נִתַּן לִיצוּרִים דִמְיוֹנִיִים, אֶלָא לַאֲנָשִׁים הַחַיִים בַּמְצִיאוּת.

– הַכִּנוּי אֵינוֹ וְלֹא כְּלוּם! – הִתְעַקֵשׁ פַּגַנֶל – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, אֵין לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ זוֹ… סְלִיחָה, אֲנִי מִתְכַּוֵן לוֹמַר: לָאֲנָשִׁים, שֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִים, כִּי הֵם נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ זוֹ – כָּל שֵׁם מְסֻיָם.

– מַכְּס נַבְּס, הַשָׁמַעְתָּ מִיָמֶיךָ הַנָחָה מוּזָרָה כָּזֹאת? – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בִּתְמִיהָה.

– לֹא, – עָנָה מַכְּס נַבְּס – אֲבָל אַחַת הִיא לִי אִם נִמְצָאִים כָּאן תּוֹשָׁבִים אוֹ לֹא, וְאִם יֵשׁ לְתוֹשָׁבִים אֵלֶה שֵׁם מְסֻיָם אוֹ אַיִן.

– אִם אַתָּה מְמַעֵט כָּל כָּךְ לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁאֵלוֹת כָּאֵלוּ, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, הֲרֵי לֹא מֵחָכְמָה אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת – הֵשִׁיב לוֹ מִיָד פַּגַנֶל הַסוֹעֵר כֻּלוֹ – וְעַתָּה הִנֵה הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַקְשִׁיב לִדְבָרַי אוֹ לֹא, וַאֲנִי אֲנַסֶה בְּכָל זֹאת לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן כָּל צָרְכּוֹ. הִנֵה קָרָא מַגֶלַן לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ זוֹ בְּשֵׁם פַּטַגוֹנִים; אַךְ בְּנֵי צִ’ילִי קוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם קאוּהַלְהִים; יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ קַרְמֶן יְכַנוּ אוֹתָם טֶהוּלְצִ’ים; הָאֲרָאוּקָנִים יִקְרְאוּ לָהֶם צִ’ילִיקִים; הַתַּיָר בּוּגֶנְוִיל מָצָא, כִּי שְׁמָם הוּא גָאוּצִ’ים; וְאִלוּ הֵם עַצְמָם אוֹמְרִים כִּי אִינְקִים הֵם. אִמְרוּ אֵפוֹא בְּעַצְמְכֶם, אִם נוּכַל לִמְצֹא אֶת יָדֵינוּ וְרַגְלֵנוּ בְּתֹהוּ וָבֹהוּ כָּזֶה, וְאִם אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּכְלָל עַל עַם אֶחַד, כְּשֶׁלְפָנֵינוּ כָּל כָּךְ הַרְבֶּה שֵׁמוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִים?

– אָכֵן, הוֹכָחָה יָפָה הֵבֵאתָ, מַר פַּגַנֶל, – הִלְלָה אוֹתוֹ הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– נָכוֹן, הַהוֹכָחָה הִיא יָפָה וּמְשַׁכְנַעַת, – הִסְכִּים הַלוֹרְד גְּלֶנֶרְוַן – אֲבָל אוּלַי תּוּכַל, מַר פַּגַנֶל לְהַגִיד לָנוּ מַשֶׁהוּ בִּדְבַר מַרְאָם וְקוֹמָתָם?

– לֹא, כָּזֹאת לֹא אוּכַל! – קָבַע מִיָד הַגִיאוֹגְרָף.

– אֵין סָפֵק, כִּי גְבוֹהֵי־קוֹמָה הֵם, – הֵעִיר הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד.

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– וְאוּלַי הֵם דַוְקָא נְמוּכֵי־קוֹמָה? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה.

– גַם זֹאת לֹא אֵדַע.

– אִם כֵּן בַּעֲלֵי קוֹמָה מְמֻצַעַת הֵם, – הִתְעָרֵב מַכְּס נַבְּס כִּמְפַשֵׁר בֵּין שְׁתֵּי הַדֵעוֹת הַמְנֻגָדוֹת.

– יִתָּכֵן, אוּלָם אֲנִי חוֹזֵר עַל מַה שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵי כֵן: אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– הֲרֵי אַתָּה מַגְזִים קְצַת, מַר פַּגָנֶל, – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַתַּיָרִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם, מְתָאֲרִים אוֹתָם כְּ…

– הַתַּיָרִים שֶׁרָאוּ אוֹתָם, – הִפְסִיקוֹ מִיָד פַּגַנֶל בְּדַבְּרוֹ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף – דִבְרֵיהֶם סוֹתְרִים אֵלֶה אֶת אֵלֶה. מַגֶלַן, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר לָנוּ, כִּי רֹאשׁוֹ הִגִיעַ רַק עַד מָתְנֵיהֶם; וְאִלוּ דְרֵיק קוֹבֵעַ, כִּי הָאַנְגְלִי גָדוֹל מִן הַפַּטַגוֹנִי הַגָבוֹהַּ בְּיוֹתֵר.

– יִתָּכֵן, כִּי הַהֵפֶךְ מִזֶה הוּא הַנָכוֹן, – הֵעִיר הַמַיוֹר בְּטוֹן שֶׁל לַעַג – הָאַנְגְלִים אוֹהֲבִים תָּמִיד לְהַפְרִיז. אָכֵן, הָאַנְגְלִים הֵם אַנְגְלִים וְלֹא סְקוֹטִים.

– קַוֶנְדִישׁ אוֹמֵר, כִּי הַפַּטַגוֹנִים הֵם גְבוֹהֵי־קוֹמָה וַחֲסֻנִים; – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל – הוֹפְּקִינְס קוֹרֵא לָהֶם עֲנָקִים; וְלֶמֶר וּסְקוּטֶן אוֹמְרִים, כִּי גֹבַהּ קוֹמָתָם עוֹלֶה עַל שְׁלשָׁה מֶטְרִים.

– וּבְכֵן דִבְרֵי מִי הֵם הַנְכוֹנִים? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶוְרַן – לְמִי נוּכַל לְהַאֲמִין?

– לְדַעְתִּי, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – הֲרֵי דֵעוֹתֵיהֶם הַשׁוֹנוֹת שֶׁל הַתַּיָרִים בָּאוּ בּגְלַל אָרְכָּם הָרַב שֶׁל גוּפָם וְרַגְלֵיהֶם שֶׁל הַפַּטַגוֹנִים. מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, חָשַׁב שֶׁהֵם גְבוֹהִים מְאֹד; וּמִי שֶׁרָאָה אוֹתָם עוֹמְדִים אוֹ הוֹלְכִים, הָיָה סָבוּר, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי קוֹמָה מְמֻצַעַת. וְאָכֵן, הֵעִיר כְּבָר מִישֶׁהוּ, כִּי בְּשִׁבְתָּם נִרְאִים הַפַּטַגוֹנִים גְבוֹהִים כְּדֵי מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר; אוּלָם בְּקוּמָם אֵין הֵם נִרְאִים אֶלָא כְּבַעֲלֵי קוֹמָה שֶׁל מֶטֶר וָחֵצִי בִּלְבָד.

– נִפְלָא! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – הֶסְבֵּר זֶה מִתְקַבֵּל עַל הַדַעַת, וְנִרְאֶה לִי, כִּי נָכוֹן בְּהֶחְלֵט.

– כָּךְ נִרְאֶה גַם לִי, – הִסְכִּימָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – אַךְ אֵין סָפֵק, שֶׁנִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַפַּטַגוֹנִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ וְאָז תִּהְיֶה לָנוּ הוֹכָחָה שֶׁל מַמָשׁ.

בִּשְׁעַת הַוִכּוּחַ הַנִלְהָב הַזֶה הִקִיפָה “דוּנְקָן” אֶת חֲצִי־הָאִי בְּרָאוּנְשְׁוִיג הַמְצֻיָן בִּיפִי נוֹפוֹ. אַחַר כָּךְ נִכְנְסָה לְתוֹךְ מַעֲבָר צַר, שֶׁמִשְׁנֵי עֲבָרָיו הִתְנַשְׂאוּ הָרֵי שַׁחַם מְלֵאֵי הוֹד, שֶׁמִדְרוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מְכֻסִים יַעֲרוֹת־עַד וּפִסְגוֹתֵיהֶם הָעֲטוּרוֹת בְּשֶׁלֶג־עוֹלָמִים הִגִיעוּ עַד הָעֲנָנִים.

דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב הָאֲרוּכִּים הָלְכוּ וְהֶחֱשִׁיכוּ. בָּא הַלַיְלָה, וְאוֹרוֹ הַבָּהִיר שֶׁל הַיוֹם הָחְלַף בְּאוֹרוֹ הַחֲוַרְוָר שֶׁל הַיָרֵחַ. הַשָׁמַיִם נִזְרְעוּ כּוֹכָבִים בְּהִירִים, וּלְנֹגַהּ הַיָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים הִמְשִׁיכָה “דוּנְקָן” אֶת דַרְכָּה בִּמְהִירוּת.

לְאַחַר זמַן מוּעָט נִגְלוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים חָרְבוֹת בָּתִים, שֶׁעַרְפִלֵי הַלַיְלָה עָטְפוּ אוֹתָן הוֹד וָקֶסֶם. אֵלוּ הָיוּ שְׂרִידֵי הַמוֹשָׁבָה הַחֲרֵבָה, שֶׁנוֹדְעָה בְּשֵׁם “נְמַל־הָרָעָב”. כָּאן יִסֵד בִּשְׁנַת 1581 הַסְפָרַדִי סוֹרְמֶנְטָה מוֹשָׁבָה שֶׁל מְהַגְרִים שֶׁמָנְתָה אַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ. אוּלָם סוֹפָהּ שֶׁל מוֹשָׁבָה זוֹ הָיָה מַר מְאֹד, כִּי מַחֲצִית הַתּוֹשָׁבִים מֵתוּ מִפְּאַת הַקֹר הַנוֹרָא הַשׂוֹרֵר כָּאן, וְהַנוֹתָרִים גָוְעוּ בָּרָעָב. בִּשְׁנַת 1587 מָצָא הַתַּיָר קַוֶנְדִישׁ בֵּין הֶחֳרָבוֹת אֶת אַחֲרוֹן הָאֻמְלָלִים, כְּשֶׁהוּא גוֹסֵס מֵאֲפִיסַת־כֹּח.

בְּהָאִיר הַבֹּקֶר, כְּשֶׁ“דוּנְקָן” הִשְׁאִירָה מֵאֲחוֹרֶיהָ אֶת הַחוֹפִים הַשׁוֹמְמִים שֶׁלִווּ אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַיְלָה, נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַמַעֲבָר הַצַר בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמֵצַר. מִשְׁנֵי עֲבָרָיו כִּסוּ אֶת הַחוֹפִים עֵצִים מֵעֵצִים שׁוֹנִים, וּמִפַּעַם לְפַעַם נִרְאָה אֶחָד מֵהֶם גָבוֹהַּ מִן הַשְׁאָר, כְּאִלוּ רָצְתָה צַמַרְתּוֹ לְהַעְפִּיל הַשָׁמַיְמָה. וּלְבַסוֹף הֶחֱלִיקָה הָאֳנִיָה לְיַד מִפְרַץ נִיקְלַס הַקָדוֹשׁ, הוּא הַמִפְרָץ שֶׁבּוּגֶנְוִיל קָרָא לוֹ בְּשֵׁם “מִפְרַץ הַצָרְפָתִּים”, וּמֵרָחוֹק נִרְאוּ לְעֵינֵי הַנוֹסְעִים מַחֲנוֹת כַּלְבֵי־יָם וְלִוְיָתָנִים, שֶׁשִׂחַקוּ לָהֶם עַל פְּנֵי הַמַיִם. הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בְּוַדַאי גְדוֹלִים מְאֹד, כִּי סִילוֹנוֹת־הַמַיִם שֶׁפָּלְטוּ מִנְחִירֵי אַפָּם נִרְאוּ עוֹד מִמֶרְחָק רַב.

מִצַד אֶרֶץ־הָאֵשׁ נִתְגַלָה רֹאשׁוֹ הַנִשָׂא שֶׁל הָהָר סוֹרְמֶנְטָה, שֶׁפִּסְגָתוֹ הָעֲשׂוּיָה צוֹקִים נִפְרָדִים כְּאִלוּ נִקְרְעָה עַל יְדֵי הָעֲנָנִים מִגוּף הָהָר וְנִרְאֲתָה כִּקְבוּצַת אִיִים בְּיָם הָאֲוִיר. וְאַחֲרֵי הַר נִשָׂא זֶה הִתְחִיל הַמֵצַר לְהִתְפַּתֵּל בִּרְצוּעָה צָרָה בֵּין חֲצִי־הָאִי בְּרָאוּנְשְׁוִיג וּבֵין אַדְמַת־הַיֵאוּשׁ, הַמֻקָפַה אִיִים קְטַנִים לְאֵין סְפֹר וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה לִוְיָתָן עֲנָק שֶׁנִכְלָא בֵּין סְלָעִים מִסָבִיב וְאֵין בְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכִּלְאוֹ.

לְאַט־לְאַט הִתְחִיל הַמֵצַר שׁוּב לְהִתְרָחֵב. הָאֳנִיָה הִקִיפָה אֶת הָאִיִים הַסַלְעִיִים וְהָלְכָה וְנִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹפִים הַדְרוֹמִיִים, וְאַחֲרֵי שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת מֵאָז נִכְנְסָה “דוּנְקָן” לְתוֹךְ הַמֵצַר, נִרְאָה בִּקְצֵה אַדְמַת־הַיֵאוּשׁ הָרֹאשׁ פִּילָרֶס, וּלְעֵינֵי הַנוֹסְעִים נִגְלָה הָאוֹקְיָנוֹס הֶעָצוּם וְהַמַבְרִיק, הֲלֹא הוּא הַאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט. לְמַרְאֵהוּ בָּא פַּגַנֶל לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת כָּזֹאת, שֶׁהַנוֹסְעִים דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי לֹא הַגִיאוֹגְרָף הַצָרְפַתִּי לִפְנֵיהֶם, אֶלָא פֶרְדִינַנְד מַגֶלַן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

פֶּרֶק י: הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע 🔗

שְׁמוֹנָה יָמִים לְאַחַר הַקִיפָהּ אֶת רֹאשׁ פִּילָרֶס, נִכְנְסָה “דוּנְקָן” בְּכָל כֹּחַ מְרוּצָתָהּ לְתוֹךְ לְשׁוֹן־הַיָם טַלְקָהוּאָנוֹ. מֶזֶג־הָאֲוִיר הָיָה יָפֶה מְאֹד. אָמְנָם הָיָה עוֹד הַחֹרֶף בְּעֶצֶם תָּקְפּוֹ, אוּלָם הַשָׁמַיִם לֹא נִרְאוּ כָּאן מְעֻנָנִים וְקוֹדְרִים כְּמוֹ בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה בִּתְקוּפָה זוֹ, וְעַל פְּנֵי הַיָם נָשְׁבָה רוּחַ דְרוֹמִית חֲמִימָה.

בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, עָשָׂה רַב־הַחוֹבֵל אֶת דַרְכּוֹ בְּסָמוּךְ לָאַרְכִיפֶּלָג צִ’לוֹאֶה, כִּי קַוֵה קִוָה הַלוֹרְד לְגַלוֹת בֵּין הָאִיִים וְהַסְלָעִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר כָּאן שָׂרִיד כָּלְשֶׁהוּ מֵהָאֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה, כְּגוֹן שֶׁבֶר שֶׁל תֹּרֶן, גְזִיר־עֵץ מְעֻבָּד, אוֹ מַשֶׁהוּ אַחֵר. אַךְ שׁוּם דָבָר לֹא נִמְצָא, וְהָאֳנִיָה הִמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּהּ, עַד שֶׁנִכְנְסָה בַּיוֹם הָאַרְבָּעִים מֵאָז עָזְבָה אֶת מִפְרַץ קְלַיד– לִנְמַל טַלְקָהוּאָנוֹ.

גְלֶנֶרְוַן צִוָה לְהוֹרִיד מִיָד סִירָה וְיַחַד עִם פַּגַנֶל עָלָה עַל הַחוֹף. כָּאן שַׂמַח הַגִיאוֹגְרָף לַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה לְשׂוֹחֵחַ קְצַת עִם אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בַּלָשׁוֹן הַסְפָרַדִית שֶׁלָמַד בִּימֵי הַמַסָע, אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב, נוֹכַח עַד מְהֵרָה, כִּי תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֵינָם מְבִינִים כְּלָל וּכְלָל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו.

– מִבְטָאִי הוּא בְּוַדַאי רַע כָּל כָּךְ, שֶׁהָאֲנָשִׁים אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת דְבָרַי, – אָמַר בְּלִבּוֹ.

– נֵלֵךְ לְבֵית־הַמֶכֶס, – הִצִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – וְשָׁם אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם אַנְשֵׁי הַמָקוֹם.

אוּלָם גַם בְּבֵית־הַמֶכֶס לֹא הֶעֱלוּ דָבָר. הַפְּקִידִים רַק הִצְלִיחוּ לְהַסְבִּיר לָהֶם בְּאַנְגְלִית רְצוּצָה, כִּי בָּעִיר הָרְחוֹקָה מִכָּאן מַהֲלַךְ שָׁעָה יוֹשֵׁב הַצִיר הַבְּרִיטִי, וְיָעֲצוּ לָהֶם לִשְׂכֹּר צֶמֶד סוּסִים וְלִרְכֹּב לְשָׁם.

וְאָמְנָם עָשׂוּ הַלוֹרְד וּפַּגַנֶל כַּעֲצַת פְּקִידֵי בֵּית־הַמֶכֶס. הֵם שָׂכְרוּ לָהֶם שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, וּלְאַחַר שֶׁנוֹדְעוּ לָהֶם בְּקשִׁי רַב פִּרְטֵי הַדֶרֶךְ, יָצְאוּ בִּרְכִיבָה לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַצִיר. כַּעֲבֹר שָׁעָה הִגִיעוּ לְחוֹמָתָהּ שֶׁל עִיר גְדוֹלָה, שֶׁנוֹסְדָה וְנִבְנְתָה עַל יְדֵי וַלְדִיוְיָה, אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל פִּיזָרוֹ.

אֲבָל הָעִיר וַלְדִיוְיָה, שֶׁהָיְתָה לְפָנִים גְדוֹלָה וְמְפֹאָרָה, נִגְלְתָה עַתָּה לְעֵינֵי הָאוֹרְחִים עֲלוּבָה מְאֹד. הִיא שֻׁדְדָה עַל יְדֵי תּוֹשָׁבֵי הַסְבִיבָה וְאַחֲרֵי הַשְׂרֵפָה הַנוֹרָאָה, שֶׁפָּרְצָה בָּהּ בִּשְׁנַת 1819, נֶחֶרְבָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי וְלֹא נוֹתְרוּ בָּהּ אֶלָא כִּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים אִישׁ. הַתּוֹשָׁבִים שֶׁבְּיָמִים אֵלֶה לֹא דָאֲגוּ לָהּ וְהִזְנִיחוּ אוֹתָהּ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁהָרְחוֹבוֹת נֶהֶפְּכוּ לְכָרֵי דֶשֶׁא – מִרְעֶה לְצֹאנָם שֶׁל בַּעֲלֵי הָעֲדָרִים. אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בִּמְלֹא כָּל הָעִיר זֵכֶר לְעִסְקֵי מִסְחָר וְתַעֲשִׂיָה, אוֹ לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא פְּעֻלָה תַּרְבּוּתִית בְּקֶרֶב הַתּוֹשָׁבִים. מִגְזֻזְטְרָאוֹת הַבָּתִּים רַק הִגִיעוּ צְלִילֶיהָ שֶׁל הַמַנְדוֹלִינָה וּבְעַד הַחַלוֹנוֹת הַמְכֻסִים וִילָאוֹת בָּקְעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁירֵי אַהֲבָה סֶנְטִימֶנְטַלִיִים. הָעִיר הָעַתִּיקָה וְהַמְהֻלָלָה נִרְאֲתָה אֵפוֹא כְּעֵין מוֹשָׁבָה מֻזְנָחָה שֶׁל הוֹלְכֵי בָּטֵל.

פַּגַנֶל הָיָה מוּכָן לְהַרְצוֹת לִפְנֵי הַלוֹרְד עַל סִבּוֹת יְרִידָתָהּ שֶׁל הָעִיר, אֲבָל לִגְלֶנֶרְוַן לֹא הָיָה עַתָּה כָּל רָצוֹן לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, וּמִבְּלִי לְאַבֵּד זְמַן לָרִיק חִפֵּשׂ אַחֲרֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַצִיר הַבְּרִיטִי מִיסְטֶר בֶּנְטוֹק.

סוֹף־סוֹף הִגִיעוּ שְׁנֵי הָאוֹרְחִים לְבֵית הַצִיר. מִיסְטֶר בֶּנְטוֹק קִבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, הִקְשִׁיב בְּהִתְעַנְיְנוּת רַבָּה לַסִפּוּר עַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהִבְטִיחַ לַעֲרֹךְ מִיָד חֲקִירָה וּדְרִישָׁה בְּעִנְיָן זֶה בְּכָל יִשׁוּבֵי הַחוֹף.

אוּלָם הַחֲקִירָה שֶׁנֶעֶרְכָה לֹא הֵבִיאָה כָּל תּוֹצָאוֹת. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא יָדְעוּ עַל מִקְרֵה טְבִיעָה שֶׁל אֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשָׁה תְּרָנִים וּשְׁמָהּ “בְּרִיטַנְיָה” וְאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע עַל אֳנִיָה זוֹ וְלֹא יָדַע עַל גוֹרָלָהּ.

מְדֻכָּא בְּמִקְצָת, אִם כִּי לֹא מְיֹאָשׁ כְּלָל וּכְלָל, חָזַר הַלוֹרְד לְטַלְקָהוּאָנוֹ. מִכָּאן שָׁלַח רָצִים לְכָל הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָם, כְּדֵי לַחֲקֹר מִפִּי יוֹשְׁבֵיהֶם אִם לֹא יָדוּעַ לָהֶם מַשֶׁהוּ עַל “בְּרִיטַנְיָה”¹⁴, אוּלָם גַם מַעֲשֵׂהוּ זֶה לֹא הֵבִיא כָּל תּוֹצָאוֹת. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא שָׁמַע אִישׁ עַל אֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה בַּיָם וְעַל מַלָחִים שֶׁנִלְקְחוּ בִּשְׁבִי עַל יְדֵי אִינְדִיאָנִים; וְנִרְאֶה הָיָה, כְּאִלוּ צָלְלָה “בְּרִיטַנְיָה” בָּאוֹקְיָנוֹס מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר כָּל זֵכֶר אַחֲרֶיהָ, וְרַב־הַחוֹבֵל וּשְׁנֵי הַמַלָחִים, שֶׁנִזְכְּרוּ בַּתְּעוּדָה, כְּאִלוּ הִתְנַדְפוּ בָּאֲוִיר.

כְּשֶׁחָזַר הַלוֹרְד לָאֳנִיָה, הָיָה אֵפוֹא לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו מְאֹד. בְּלֵב נִשְׁבָּר סִפֵּר לַחֲבֵרָיו עַל מַאֲמַצָיו בִּדְבַר הַשָׂגַת יְדִיעוֹת עַל “בְּרִיטַנְיָה” וְעַל אִי־הַצְלָחָתוֹ הַגְמוּרָה בְּנִדוֹן זֶה.

מָרִי וְרוֹבֶּרְט נִתְעַצְבוּ מְאֹד, כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַלוֹרְד, וְהַגְבֶרֶת הֶלֶנָה הִשְׁתַּדְלָָה לְעוֹדֵד אוֹתָם וּלְנַחֲמָם. הִיא לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר עַל לִבָּם, כִּי מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּתָהּ לֹא מָצְאָה מִלִים בְּפִיהָ. אַךְ בְּחַבְּקָהּ וּבְלָחֳצָהּ אֶת הַיְתוֹמִים הַמְדֻכָּאִים אֶל לִבָּהּ, בִּטְאָה אֶת רִגְשׁוֹת צַעֲרָהּ וְתַנְחוּמֶיהָ גַם ללֹא דְבָרִים.

פַּגַנֶל בִּקֵשׁ מִן הַלוֹרְד אֶת הַתְּעוּדוֹת, כְּדֵי לְחָקְרָן פַּעַם שְׁנִיָה; וְשׁוּב שָׁקַע בַּחֲקִירָתָן, בְּקַווֹתוֹ לִמְצֹא פִּתְרוֹן חָדָשׁ לַחִידָה הַסְתוּמָה. לְמַעֲלָה מִשָׁעָה יָשַׁב מַחֲרִישׁ וּבְלִי נוֹעַ, אַךְ לְבַסוֹף נִגַשׁ אֵלָיו הַלוֹרְד, שֶׁהֶחְלִיט לְהוֹצִיאוֹ מִמַצַב קִפְאוֹנוֹ, וְשָׁאַל:

– מַר פַּגַנֶל, הֲרֵי פִּקְחוּתְךָ הִא חַדָה וְחוֹדֶרֶת, שֶׁמָא מָצָאתָ אֵפוֹא בַּתְּעוּדוֹת מַשֶׁהוּ חָדָשׁ? כְּלוּם יִתָּכֵן שֶׁבַּפִּעֲנוּחַ שֶׁלָנוּ נָפְלָה טָעוּת? וְאוּלַי לֹא צֵרַפְנוּ נְכוֹנָה אֶת הַמִלִים הַבּוֹדְדוֹת אוֹ הָאוֹתִיוֹת?

פַּגַנֶל אָמְנָם נִתְעוֹרֵר מֵהִרְהוּרָיו וְשָׁמַע אֶת דִבְרֵי הַלוֹרְד בִּתְשׂוּמַת־לֵב, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא עָנָה לוֹ דָבָר וְהִמְשִׁיךְ בִּשְׁתִיקָתוֹ. מֹחוֹ עָבַד בְּוַדַאי בְּשָׁעָה זוֹ עֲבוֹדָה מְאֻמֶצֶת מְאֹד.

– אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשׁשׁ, כִּי טָעִינוּ בְּיַחַס לָעִקָר, כְּלוֹמַר בְּיַחַס לִמְקוֹם הָאָסוֹן, – הוֹסִיף הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – כְּלוּם לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהַכַּוָנָה לֹא הָיְתָה לְפַּטַגוֹנְיָה? מַה דַעְתְּךָ, מַר פַּגַנֶל?

אַךְ גַם הַפַּעַם לֹא עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף הַשָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.

– וּכְלוּם אֶפְשָׁר הָיָה לְבָאֵר אֶת הַקֶטַע indi בֵּאוּר אַחֵר מִזֶה שֶׁלָנוּ? – שָׁאַל שׁוּב הַלוֹרְד – הֲרֵי הַדָבָר בָּרוּר, כִּי כָּאן דֻבַּר עַל אִינְדִיאָנִים.

– אֵין סָפֵק! – חִזֵק הַמַיוֹר אֶת דַעְתּוֹ.

– וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים – הִמְשִׁיךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – כִּי בִּזְמַן כְּתִיבַת הַתְּעוּדָה הָיוּ הַטוֹבְעִים בְּטוּחִים שֶׁיִפְּלוּ בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים.

– סְלִיחָה, – הִתְעוֹרֵר לְבַסוֹף פַּגַנֶל – כָּאן אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהַפְסִיקְךָ. לְבֵאוּרֶיךָ הַקוֹדְמִים אֵין לִי כָּל יְסוֹד לְהִתְנַגֵד, אֲבָל זֶה הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ כָּל כָּךְ בָּטוּחַ וְאֶפְשָׁר שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק כְּלָל וּכְלָל.

– מָה רְצוֹנְךָ לֵאמֹר בָּזֶה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאֲלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּשָׁעָה שֶׁעֵינֵי כָּל הַנוֹכְחִים נִנְעֲצוּ בִּפְנֵי הַגִיאוֹגְרָף.

– בָּזֶה אֲנִי רוֹצֶה לֵאמֹר – עָנָה פַּגַנֶל בְּהַטְעִימוֹ כָּל מִלָה וּמִלָה – שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִמְצָא כָּעֵת בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים וְאֶת הַדָבָר הַזֶה מְאַשֶׁרֶת הַתְּעוּדָה.

– אָנָא, בָּרֵר אֶת דְבָרֶיךָ בְּיֶתֶר דִיוּק, מַר פַּגַנֶל, – בִּקְשָׁה הָעַלְמָה גְרַנְט.

– בְּרָצוֹן רַב, גְבֶרֶת גְרַנְט, – עָנָה לָהּ פַּגַנֶל – הַשְׁאֵלָה הִיא: מָתַי הָשְׁלַךְ הַבַּקְבּוּק לְתוֹךְ הַמַיִם, כְּשֶׁהָיוּ כְּבָר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמַלָחָיו בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים, אוֹ לִפְנֵי כֵן. וְדַעְתִּי הִיא – כְּשֶׁהָיוּ כְּבָר בַּשֶׁבִי.

– דָבָר זֶה מִן הַנִמְנָעוֹת הוּא! – קָרָא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– מִן הַנִמְנָעוֹת? וּמִשׁוּם מָה, אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בְּבַת־צְחוֹק.

– כִּי אֶת הַבַּקְבּוּק יָכְלוּ לִזְרֹק לַמַיִם רַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִטְבִיעַת הָאֳנִיָה. וּמִכָּאן, שֶׁמַעֲלוֹת הָרֹחַב מִתְיַחֲסוֹת רַק לִמְקוֹם הָאָסוֹן.

– אֲבָל לְדָבָר זֶה אֵין כָּל הוֹכָחָה! – הֵשִׁיב פַּגַנֶל בְּעֵרָנוּת – אֵינֶנִי מֵבִין, מִשׁוּם מַה לֹא יָכְלוּ הַנִצוֹלִים, שֶׁהוּבְלוּ עַל יְדֵי הָאִינְדְיאָנִים לִפְנִים הָאָרֶץ, לְחַפֵּשׂ לָהֶם שְׁעַת־כּשֶׁר לִזְרִיקַת הַבַּקְבּוּק לַמַיִם כְּבָר בִּהְיוֹתָם בַּשֶׁבִי?

– מִשׁוּם סִבָּה פְּשׁוּטָה, פַּגַנֶל יַקִירִי, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – שְׁעַת־כּשֶׁר כָּזֹאת לֹא נִתְּנָה לָהֶם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!

– מַדוּעַ?

– הוֹ, אֵלִי! כְּלוּם לֹא תָּבִין, שֶׁהַשְׁבוּיִים לֹא נִמְצְאוּ בְּקִרְבַת הַיָם?

– נָכוֹן, אֲבָל הֵם יָכְלוּ לְהִמָצֵא בְּקִרְבַת נָהָר גָדוֹל הַנוֹפֵל לַיָם, נָכוֹן?

תְּשׁוּבָה בִּלְתִּי צְפוּיָה זוֹ, שֶׁנִרְאֲתָה הֶגְיוֹנִית מְאֹד, הִכְרִיחָה אֶת כֻּלָם לְהִשְׁתַּקֵעַ קְצַת בְּמַחֲשָׁבוֹת; וּמִתּוֹךְ בְּרַק עֵינֵי שׁוֹמְעָיו הֵבִין הַמְלֻמָד הַפִּקֵחַ, שֶׁבְּלֵב כֻּלָם נוֹלְדָה תִּקְוָה חֲדָשָׁה.

לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה פָּתְחָה הָרִאשׁוֹנָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה:

– אָכֵן, רַעְיוֹן חָדָשׁ!

– וְאַף יָפֶה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל בִּתְמִימוּת.

– מָה אֵפוֹא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עַתָּה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– לְפִי דַעְתִּי, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – עָלֵינוּ לִמְצֹא בְּחוֹף אֲמֵרִיקָה אֶת הַמָקוֹם, שֶׁבּוֹ פּוֹגַעַת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְלַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ בַּיַבָּשָׁה רַק עַל־פִּיהָ, מִבְּלִי לִנְטוֹת מִמֶנָה אַף כְּדֵי מַחֲצִית הַמַעֲלָה, וּבְלֶכְתֵּנוּ כָּךְ לְהַגִיעַ עַד הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. יִתָּכֵן כִּי לְאָרְכָּהּ שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלְשִׁים וָשֶׁבַע נִמְצָא אֶת הָאוֹבְדִים.

– תִּקְוָה קְלוּשָׁה, – הֵעִיר הַמַיוֹר.

– לַמְרוֹת שֶׁהִיא קְלוּשָׁה, אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ בְּקַלוּת־רֹאשׁ, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – אִם הַשְׁעָרָתִי הִיא נְכוֹנָה וְהַבַּקְבּוּק אָמְנָם בָּא לַיָם עִם אַחַד הַנְהָרוֹת הַמִשְׁתַּפְּכִים אֵלָיו, אָז אֵין סָפֵק שֶׁנְגַלֶה אֶת עִקְבוֹת הַשְׁבוּיִים. אִם תִּסְתַּכְּלוּ, יְדִידַי, בְּמַפָּה זוֹ, הַסְכֵּם תַּסְכִּימוּ גַם אַתֶּם, שֶׁלְהַשְׁעָרָתִי יֵשׁ יְסוֹד מֻצְדָק.

תּוֹךְ כְּדֵי דְבָרָיו אֵלֶה פָּרַשׂ פַּגַנֶל עַל פְּנֵי הַשֻׁלְחָן מַפָּה גְדוֹלָה וּמְפֹרֶטֶת שֶׁל צִ’ילִי וְאַרְגֶנְטִינָה.

– הִסְתַּכְּלוּ וּרְאוּ, – הִמְשִׁיךְ בְּהַצְבִּיעוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַמַפָּה – וְנַעֲרֹךְ יַחַד טִיוּל בְּיַבַּשְׁתָּהּ שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. הִנֵה אָנוּ נִכְנָסִים לִרְצוּעַת־יַבָּשָׁה צָרָה – זוֹהִי צִ’ילִי. אָנוּ עוֹבְרִים אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים וְיוֹרְדִים לְמֶרְחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת. וּרְאוּ – הַמְעַטִים הֵם כָּאן הַנְהָרוֹת, הַיוּבַלִים וְהַפְּלָגִים? הִנֵה רִיוֹ־נֶגְרוֹ, הִנֵה רִיוֹ קוֹלוֹרָדוֹ, וּמָה רַבִּים הֵם יוּבַלֵיהֶם, שֶׁהַמַעֲלָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע חוֹצָה אוֹתָם. כָּל אֵלֶה יָכְלוּ לְהָבִיא אֶת הַבַּקְבּוּק אֶל הַיָם. אָכֵן יִתָּכֵן, כִּי עַל חוֹפָיו שֶׁל אַחַד הַנְהָרוֹת הַלָלוּ, בְּתוֹךְ אֵיזֶה שֵׁבֶט שֶׁל פְּרָאִים נוֹדְדִים אוֹ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים הַיוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם יְשִׁיבַת קֶבַע, באַחַת הַפִּנוֹת הַנִדָחוֹת, אוּלַי לְמַרְגְלוֹת הַסְיֶרָה, נִמְצָאִים אֵלֶה שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׁים אוֹתָם. הֵם יוֹשְׁבִים שָׁם נוּגִים וּמְדֻכָּאִים וְלִבָּם מְצַפֶּה לְעֶזְרַת הָאֱלֹהִים. הַאֻמְנָם נַכְזִיב אֶת תִּקְוָתָם? הֲאֻמְנָם לֹא תֵּאוֹתוֹ לָצֵאת לְכָל אוֹתָם הַמְקוֹמוֹת, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לָכֶם כָּאן עַל הַמַפָּה? וְאִם גַם טָעוּת בְּיָדִי, כְּלוּם אֵין אָנוּ מְחֻיָבִים – לְפָחוֹת לְמַעַן הַשְׁקִיט אֶת מַצְפּוּנֵנוּ – לָבוֹא עַד לִקְצֵה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְאִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ – אַף לְהַקִיף אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ?

דְבָרִים אֵלֶה, שֶׁנֶאֶמְרוּ מִתּוֹךְ הַרְגָשָׁה וְהִתְעוֹרְרוּת, עָשׂוּ רשֶׁם כַּבִּיר עַל הַשׁוֹמְעִים וְכֻלָם קָמוּ וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

– כֵּן, אָבִי בְּוַדַאי שָׁם הוּא! – קָרָא רוֹבֶּרְט כְּשֶׁמֶבָּטֵי עֵינָיו תְּקוּעִים בַּמַפָּה.

– מָצוֹא נִמְצָאֵהוּ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, יְדִידִי הַקָטָן! – נִחֵם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַנַעַר – שׁוּם דָבָר אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת הֶגְיוֹנִי יוֹתֵר מֵהַסְבָּרָתוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הַמְנֻסֶה, וְעַל כֵּן נֵלֵךְ לְלֹא כָּל פִּקְפּוּק בַּדֶרֶךְ, שֶׁהוּא מוֹרֶה לָנוּ. יִתָּכֵן, שֶׁאָבִיךָ נִמְצָא בִּידֵי שֵׁבֶט אִינְדִיאָנִי גָדוֹל וְחָזָק; וְיִתָּכֵן, כִּי קָטָן וְחַלָשׁ הוּא הַשֵׁבֶט שֶׁשָׁבָה אוֹתוֹ. אִם הַדָבָר הוּא כְּהַנָחָתִי הַשְׁנִיָה, שַׁחְרֵר נְשַׁחְרְרֵנוּ לְלֹא עָמָל רַב; וְאִם הַדָבָר הוּא כְּהַנָחָתִי הָרִאשׁוֹנָה, נַחֲקֹר רֵאשִׁית כֹּל אֶת הָעִנְיָן חֲקֹר הֵיטֵב, אַחַר כָּךְ נָשׁוּב אֶל “דוּנְקָן” וְנַפְלִיג בָּהּ לְבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס, וְשָׁם יְגַיֵס הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס גְדוּד שֶׁל מִתְנַדְבִים, כְּדֵי לְהַפִּיל בְּעֶזְרָתוֹ אֶת חִתִּתֵּנוּ עַל הָאִינְדִיאָנִים, וּבְאֹפֶן כָּזֶה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנְשַׁחְרֵר אֶת הַשְׁבוּיִים, אֶלָא הָאִינְדִיאָנִים עַצְמָם יִמָסְרוּ לְיָדֵינוּ.

– כֵּן, כֵּן, גְלֶנֶרְוַן, תָּכְנִיתְךָ יָפָה מְאֹד! – קָרָא הַמַיוֹר – וַאֲנִי יָכוֹל עוֹד לְהוֹסִיף, כִּי הַדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לַעֲבֹר בָּהּ אֵינָהּ, כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לִי, קָשָׁה בְּיוֹתֵר וְאַף לְסַכָּנוֹת גְדוֹלוֹת אֵין אָנוּ צְפוּיִים בָּהּ, הַאַף אֵין זֹאת, מַר פַּגַנֶל?

– אָכֵן, כֵּן, – הִסְכִּים הַגִיאוֹגְרָף לְדַעְתּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס – אֵין כָּל פַּחַד וְכָל קשִׁי מְיֻחָד בְּדַרְכֵּנוּ. הִנֵה עָבְרוּ בָּהּ כְּבָר אֲנָשִׁים לֹא מְעַטִים, שֶׁלֹא הָיוּ לָהֶם כְּלָל וּכְלָל אֶמְצָעִים מַסְפִּיקִים לְשֵׁם כָּךְ, וּבְכָל זֹאת לֹא קָרָה לָהֶם דָבָר וְהִגִיעוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז־חֶפְצָם. וְכִי לֹא עָבַר בַּזִילְיָה וִילְיַרְמוֹ בִּשְׁנַת 1782 אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים בְּצֵאתוֹ מִן הָעִיר קַרְמֵן? וְדוֹן לוּאִי לַה־קְרוּז אִישׁ צִ’ילִי, שֶׁיָצָא מֵאַנְטוֹקָה וְחָצָה אֶת הָאַנְדִים, כְּלוּם לֹא עָבַר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹאת לְרָחְבָּהּ וְהִגִיעַ לְבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס? וּמִלְבַד אֵלֶה הֲרֵי יְכוֹלִים לְשַׁמֵשׁ לָנוּ דֻגְמָה גַם כַּמָה וְכַמָה אֲחֵרִים, כְּגוֹן הַקָצִין גְרָסִיֶה, אַלְסִיד ד’אוֹרְבִּינְיֶה וִידִידִי וְרֵעִי הַנִכְבָּד הַדוֹקְטוֹר מַרְטֵן דֵה־מוּסִי, שֶׁעָבְרוּ אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְעָשׂוּ בָּהּ לְמַעַן הַמַדָע וְהַחָכְמָה אֶת אֲשֶׁר אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לַעֲשׂוֹת עַתָּה לְמַעַן אַהֲבַת הָאָדָם.

– הוֹי, מַר פַּגַנֶל! – קָרְאָה הָעַלְמָה גְרַנְט בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְשׁוּת – כֵּיצַד עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְךָ עַל דַאֲגָתְךָ הָרַבָּה הַזֹאת לְגוֹרַל אָבִי הָאוֹבֵד וּלְגוֹרָלֵנוּ אָנוּ?

– אֵין עָלַיִךְ לְהוֹדוֹת לִי כְּלָל, – הֵשִׁיב לָהּ פַּגַנֶל – אָנוּ כֻּלָנוּ עוֹשִׂים מַה שֶׁגַם אֲחֵרִים בִּמְקוֹמֵנוּ הָיוּ עוֹשִׂים בְּרָצוֹן.

– וְכַמָה זְמַן יִהְיֶה עָלֵינוּ לָלֶכֶת עַד הַגִיעֵנוּ לִקְצֵה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.

– לֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, יְדִידִי הַצָעִיר, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – עָלֵינוּ לַעֲבֹר דֶרֶךְ שֶׁל 460 קִילוֹמֶטֶר בְּעֶרֶךְ וְלֹא יוֹתֵר, וְאַגַב עָלַי לְהוֹסִיף, כִּי נִמָצֵא בָּרֹחַב הַגִיאוֹגְרָפִי שֶׁל סְפָרַד, סִיצִילְיָה וְיָוָן, כְּלוֹמַר: נִתְעַנֵג עַל אַקְלִים מְצֻיָן וְלֹא רַק חִפּוּשׂ יִהְיֶה זֶה אֶלָא גַם טִיוּל נָעִים מְאֹד.

– אֲבָל כַּמָה זְמַן יֶאֱרַךְ טִיוּל זֶה? – שָׁאַל שׁוּב רוֹבֶּרְט.

– סְבוּרַנִי, כְּחֹדֶשׁ יָמִים.

– וְמַה דַעְתְּךָ, מַר פַּגַנֶל, עַל שְׁלוֹמָם שֶׁל הַשְׁבוּיִים? – הִתְעָרְבָה בַּשִׂיחָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה – כְּלוּם לֹא נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְחַיֵיהֶם?

– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן, – קָבַע הַגִיאוֹגְרָף – הָאִינְדִיאָנִים אֵינָם אוֹכְלֵי־אָדָם. אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי, חָבֵר לַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית שָלָנוּ, גִינְפַּר שְׁמוֹ, בִּילָה שָׁלשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים. הוּא אָמְנָם סָבַל הַרְבֵּה מִמִנְהֲגֵי חַיֵיהֶם הַשׁוֹנִים וְהַמְשֻׁנִים, אֲבַל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹל לְהִתְאוֹנֵן, שֶׁהֵרֵעוּ לוֹ מִדַעַת וּבְכַוָנָה. הָאִינְדִיאָנִים שֶׁבַּאֲרָצוֹת אֵלוּ מְכַבְּדִים מְאֹד אֶת בְּנֵי אֵירוֹפָּה, הַנֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵיהֶם לְמוֹעִילִים בִּידִיעוֹתֵיהֶם הָרַבּוֹת, וְלָכֵן יִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם יַחַס יָפֶה.

– כָּל זֶה הוּא טוֹב וְיָפֶה, – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ עַתָּה אָסוּר לָנוּ לְאַבֵּד אֶת זְמַנֵנוּ לָרִיק. עָלֵינוּ לְמַהֵר וְלָצֵאת לְדַרְכֵּנוּ מִבְּלִי לְהִתְמַהֲמֵהַּ. אַךְ הַשְׁאֵלָה הָעוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ הִיא לְאָן לִפְנוֹת רִאשׁוֹנָה?

– דַרְכֵּנוּ תִּהְיֶה נוֹחָה וּנְעִימָה, – אָמַר פַּגַנֶל – אָנוּ נַעֲבֹר הָרִים קְטַנִים אֲחָדִים וְאַחַר כָּךְ נֵרֵד לְאַט־לְאַט עִם שִׁפּוּעָם הַמִזְרָחִי שֶׁל הָאַנְדִים וְנָבוֹא לְמִישׁוֹר חָלָק הַדוֹמֶה מַמָשׁ לְגַן נֶחְמָד.

– הָבָה וְנִרְאֶה בַּמַפָּה אֶת הַדֶרֶךְ הַמוֹבִילָה לְגַנְךָ הַנֶחְמָד, – פָּנָה מַכְּס נַבְּס לַפַּגַנֶל.

– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בְּחִבָּה וְהִקְרִיב לְפָנָיו אֶת הַמַפָּה – הַבֵּט, אָנוּ נִבְחַר לָנוּ כִּנְקֻדַת־מוֹצָא חֵלֶק זֶה מִן הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, הַנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ חוֹפֶיהָ שֶָל צִ’ילִי, בֵּין הָרֹאשׁ רוּמֶן וְהַמִפְרָץ קַרְנֵרָה. וּכְשֶׁנַעֲבֹר אֶת בִּירַת הָאֲרָאוּקָנִים, נֶחֱצֶה אֶת הַקוֹרְדִילֵרִים לְיַד אַנְטוּקָה וְנִסְטֶה מֵהַר־הָאֵשׁ, שֶׁיִשָׁאֵר בְּצַד דָרוֹם. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנֵרֵד מִן הֶהָרִים, נֶחֱצֶה אֶת עֲרוּצֵיהֶם שֶׁל הַנְיוּקְוֶן וְהַקוֹלוֹרָדוֹ, נָבוֹא לַפַּמְפּוֹת, נַמְשִׁיךְ עַד הַנְהָרוֹת סָלִינָס וְקוּאַמִינִי, וּלְבַסוֹף נַגִיעַ לְהָרֵי טַפַּלְקָן. כָּאן נִהְיָה כְּבָר עַל גְבוּלָהּ שֶׁל בּוּאֵנוֹס אַיְרֶס. וּכְשֶׁנַעֲבֹר גְבוּל זֶה, נֶחֱצֶה אֶת רִכְסֵי טַנְדִיל וְנַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשֵׂינוּ עַד מֶדָנָה, הַנִמְצֵאת כְּבָר עַל חוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.

בְּגוֹלְלוֹ אֶת תָּכְנִיתָהּ שֶׁל הַמִשְׁלַחַת וּבְקָבְעוֹ בְּדַיְקָנוּת אֶת דַרְכָּהּ, לֹא הִבִּיט פַּגַנֶל בַּמַפָּה, כִּי לֹא הָיָה זָקוּק לָהּ כְּלָל וּכְלָל. הוּא הָיָה בַּעַל זִכָּרוֹן מְצֻיָן וְיָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הַמְקוֹמוֹת וּלְתָאֵר אוֹתָם בִּפְרוֹטְרוֹט מִבְּלִי לִטְעוֹת טָעוּת קַלָה אֲפִילוּ. וּלְאַחַר שֶׁסִיֵם אֶת הַרְצָאָתוֹ הַמְפֹרֶטֶת עַל הַדֶרֶךְ וְתַחֲנוֹתֶיהָ הָעִקָרִיוֹת, הוֹסִיף וְאָמַר:

– הִנְכֶם רוֹאִים אֵפוֹא, יְדִידַי, כִּי הַדֶרֶךְ יְדוּעָה יָפֶה וְהִיא גַם יְשָׁרָה וּקְצָרָה. אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח אֶת “דוּנְקָן” אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי, וּבְעַצְמֵנוּ נַגִיעַ שָׁמָה כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ בְּעֶרֶךְ, כְּלוֹמַר בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת עִם הָאֳנִיָה, אִם לֹא יְעַכְּבוּהָ, כְּמוּבָן, הָרוּחוֹת הָמַעֲרָבִיוֹת.

– וְאִם כֵּן עַל “דוּנְקָן” לְחַכּוֹת לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בֵּין רֹאשׁ קוֹרְיֶנְטֶה וּבֵין רֹאשׁ אַנְטוֹנִי הַקָדוֹשׁ? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס.

– כֵּן, כְּמוּבָן.

– וּמִי צָרִיךְ, לְפִי דַעְתְּךָ, לָקַחַת חֶבֶל בַּמִשְׁלַחַת? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת פַּגַנֶל.

– הוֹאִיל וְעִקַר תַּפְקִידֵנוּ הַפַּעַם הוּא רַק לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, וְלֹא לְהִלָחֵם בְּשׁוֹבָיו, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף – הָיִיתִי מַצִיעַ, כִּי נִקַח אִתָּנוּ רַק אֲנָשִׁים אַחָדִים. אַתָּה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, תִּהְיֶה רֹאש הַמִשְׁלַחַת! וַחֲבֵרֶיהָ יִהְיוּ הַמַיוֹר וְעַבְדְּךָ הַסָר לְמִשְׁמַעְתְּךָ זַ’ק פַּגַנֶל.

– וַאֲנִי! – הוֹסִיף מִיָד גְרַנְט הַצָעִיר.

– רוֹבֶּרְט! רוֹבֶּרְט! – הִפְסִיקַתְהוּ אֲחוֹתוֹ.

– כֵּן, כֵּן, גַם אַתָּה תּוּכַל לָלֶכֶת אִתָּנוּ, – הִרְגִיעַ פַּגַנֶל אֶת רוֹבֶּרְט, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל מֶרִי, הוֹסִיף – וְכִי לָמָה זֶה לֹא יְלַוֶה אוֹתָנוּ, הֵן הַדָבָר יָבִיא לוֹ תּוֹעֶלֶת רַבָּה… וּבְכֵן אָנוּ אַרְבַּעְתֵּנוּ וְעוֹד שְׁלשָׁה מִמַלָחֵינוּ.

– הָא כֵּיצַד? – שָׁאַל ג’וֹן מַנְגֶלְס בְּצַעַר, כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר מֶבָּטֵי תַּחֲנוּנִים מִגְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל וּמִפַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן – כְּלוּם עָלַי אַתֶּם מְוַתְּרִים?

– ג’וֹן חֲבִיבִי, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אָנוּ מַשְׁאִירִים בָּאֳנִיָתֵנוּ “דוּנְקָן” אֶת הַיָקָר לָנוּ מִכָּל יְקָר וּמִי יִדְאַג וְיָגֵן עַל מַחֲמַדֵינוּ, אִם לֹא אַתָּה, יְדִידֵנוּ הַנֶאֱמָן, רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס?

– מִדְבָרֶיךָ, אֱדוּאַרְד, אֲנִי לְמֵדָה, – אָמְרָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּעֶצֶב – כִּי מֶרִי וַאֲנִי אֵינֶנוּ רַשָׁאִיוֹת לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִשְׁלַחַת.

– הֲבִינִי־נָא, הֶלֶנָה יַקִירָתִי, כִּי לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ־לֵב אֲנִי חוֹשֵׁב כָּכָה, – הֵשִׁיב לָהּ בַּעֲלָהּ – עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ בִּמְהִירוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפַּגַנֶל יְדִידֵינוּ מַבְטִיחֵנוּ שֶׁדַרְכֵּנוּ אֵינָהּ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, הֲרֵי בְּכָל זֹאת אָנוּ עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בְּמִכְשׁוֹלִים בִּלְתִּי צְפוּיִים. מוּטָב אֵפוֹא, כִּי תִּשָׁאֲרִי בְּ“דוּנְקָן” וּתְחַכִּי בְּסַבְלָנוּת לִפְגִישָׁתֵנוּ הַקְרוֹבָה.

– לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – קִבְּלָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה אֶת הַדִין וְהִשְׁתַּדְלָה לְהַבְלִיג עַל מַר־נַפְשָׁהּ – צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם וְיַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַרְכְּךָ!

הָחְלַט שֶׁלֹא לְגַלוֹת אֶת דְבַר יְצִיאָתָה שֶׁל הַמִשְׁלַחַת, כְּדֵי לֹא לְעוֹרֵר כָּל חֲשָׁד בְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים, וְהַיוֹם הַמְיֻעָד לִיצִיאָה נִקְבַּע לָאַרְבָּעָה־עָשָׂר בְּאוֹקְטוֹבֶּר.

כְּשֶׁנִגַשׁ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן לִבְחֹר לוֹ בְּנֵי לְוָיָה מִבֵּין הַמַלָחִים, הִתְחִילוּ כֻּלָם לְבַקֵשׁ וּלְהִתְחַנֵן לְפָנָיו שֶׁיְשַׁתֵף אוֹתָם בַּמִשְׁלַחַת, וְלֹא הָיְתָה אֵפוֹא בְּרֵרָה אֶלָא לְהַפִּיל גוֹרָל וְהַפּוּר נָפַל עַל סְגַן רַב־הַחוֹבֵל תּוֹם אוֹסְטִין וְעַל שְׁנֵי הַמַלָחִים הַחֲזָקִים וְאַמִיצֵי־הַלֵב וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי.

הַהֲכָנוֹת נַעֲשׂוּ בְּקַדַחְתָּנוּת, כִּי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן הֶחְלִיט לָצֵאת בַּיוֹם הַמְיֻעָד וִיהִי מָה! גַם ג’וֹן מַנְגֶלְס עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּכָן בְּיוֹם צֵאת הַמִשְׁלַחַת לְהַפְלִיג עִם “דוּנְקָן” אֶל הַחוֹף הַמִזְרָחִי. הוּא רָצָה לְהַקְדִים אֶת הַמִשְׁלַחַת וּלְהַגִיעַ לְחוֹפֵי אַרְגֶנְטִינָה בְּדֶרֶךְ הַיָם עוֹד לִפְנֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ לְהַגִיעַ לְשָׁם אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בְּדֶרֶךְ הַיַבָּשָׁה. וְאָכֵן הִצְלִיחוּ לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת גַם הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְגַם ג’וֹן מַנְגֶלְס, וּבַיוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר בַּבֹּקֶר, הָיוּ כֻּלָם מוּכָנִים.

לְאַחַר הַפְּרִידָה נִתְלַקְטָה כָּל הַחֲבוּרָה בַּתָּא הַכְּלָלִי, וְ“דוּנְקָן” חִכְּתָה לָאוֹת, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הָעֹגֶן. מַדְחֵפָהּ רָעַד כְּבָר מִקֹצֶר־רוּחַ וְעוֹרֵר קְמָטִים בִּפְנֵי הַמַיִם הַשְׁקֵטִים שֶׁל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ.

הַלוֹרְד גְּלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל, מַכְּס נַבְּס, רוֹבֶּרְט גְרַנְט, תּוֹם אוֹסְטִין, וִילְסוֹן וּמְיוּלרֶדִי, מְצֻיָדִים בְּרוֹבִים וּבְאֶקְדָחִים, הִתְכּוֹנְנוּ לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.

עַל הַחוֹף חִכּוּ לָהֶם מוֹרֵי־דֶרֶךְ עִם פִּרְדוֹתֵיהֶם.

– הִגִיעָה הַשָׁעָה! – הוֹדִיעַ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּהַבִּיטוֹ בִּשְׁעוֹנוֹ.

– צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, יְדִידַי הַיְקָרִים! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה, בְּהִתְאַמְצָהּ לַעֲצֹר אֶת דִמְעוֹתֶיהָ.

הַלוֹרְד חִבְּקָהּ וְנָשַׁק לָהּ.

גַם רוֹבֶּרְט חִבֵּק אֶת אֲחוֹתוֹ וְנָשַׁק לָהּ.

– וַאֲנִי – אָמַר פַּגַנֶל – אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לִלְחֹץ אֶת יְדֵי הַנִשְׁאָרִים בָּאֳנִיָה בְּכֹחַ כָּזֶה, שֶׁיַרְגִישׁוּ אֶת לְחִיצָתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי פְּרִידָתֵנוּ.

כֻּלָם צָחֲקוּ לַהֲלָצָתוֹ הַמְקוֹרִית שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף וְהוּא עַצְמוֹ עָשָׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת יָרְדוּ אֶל הַסִירָה שֶׁחִכְּתָה לָהֶם, עָלוּ הַנִשְׁאָרִים בָּאֳנִיָה עַל הַסִפּוּן, כְּדֵי לִרְאוֹתָם בְּהִתְרַחֲקָם מֵהֶם.

הַסִירָה הֶחֱלִיקָה לְעֵבֶר הַחוֹף, אוּלָם בְּהַגִיעָהּ אֵלָיו, הִדְבִּיקָה אוֹתָהּ “דוּנְקָן”.

– בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת! יוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם אֱלֹהִים! – קָרְאָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּנַפְנְפָהּ בְּמִטְפַּחְתָּהּ.

– הוּא יוֹשִׁיעַ, הֱיִי בְּטוּחָה גְבִרְתִּי! – עָנָה לָה פַּגַנֶל – גַם אָנוּ לֹא נֵשֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם; וֵאלֹהִים, שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵר לְפַחְדָנִים וּלְעַצְלָנִים בִּלְבַד, יִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ!

– קָדִימָה! – פָּקַד ג’וֹן מַנְגֶלְס עַל הַהַגָאי.

– לַדֶרֶךְ! – נִשְׁמַע מִן הַחוֹף הֵד קוֹלוֹ שֶׁל הַלוֹרְד.

וּבְשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת יָשְׁבוּ עַל הַפְּרָדוֹת, נָסוֹגָה “דוּנְקָן” לְאָחוֹר, כְּדֵי לְהִנָשֵׂא בְּכָל כֹּחַ הַקִיטוֹר עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס.

פֶּרֶק יא: הַמַעֲבָר בְּאֶרֶץ צִ’ילִי 🔗

קְבוּצַת מוֹרֵי־הַדֶרֶךְ, שֶׁנִשְׂכְּרָה עַל יְדֵי הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הָיְתָה בַּת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מְבֻגָרִים וְנַעַר אֶחָד. בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה עָמַד אִישׁ אַנְגְלִי, שֶׁיָשַׁב בְּצִ’ילִי זֶה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וְסִגֵל לוֹ יָפֶה אֶת לְשׁוֹן בְּנֵי הַמָקוֹם וְנִמוּסֵיהֶם. עִסְקוֹ הָיָה בְּהַשְׂכָּרַת פְּרָדוֹת לְתַיָרִים, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ הָיָה גַם מְשַׁמֵשׁ מוֹרֵה־דֶרֶךְ וּמוֹלִיךְ אֶת הַתַּיָרִים בַּמַעֲבָרִים הַקָשִׁים שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים. לְשִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת, זָכַר עוֹד הָאִישׁ מְעַט מִן הַשָׂפָה הָאַנְגְלִית וְהֵם יָכְלוּ אֵפוֹא לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ ללֹא קשִׁי רַב. בְּיִחוּד שָׂמַח עַל כָּךְ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כִּי אֶת לְשׁוֹנוֹ “הַסְפָרַדִית” שֶׁל פַּגַנֶל לֹא הֵבִין כָּאן אִישׁ.

תַּפְקִידָם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָרִים הָאַחֵרִים הָיָה לְחַמֵר אַחַרֵי הַפְּרָדוֹת, לִשְׁמֹר עַל מִטְעָנָם שֶׁל הַתַּיָרִים וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ לַעֲזֹר לְרֹאשׁ הַקְבוּצָה. וְאִלוּ הַנַעַר הַצָעִיר, שֶׁהָיָה כְּבֶן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה מוֹלִיךְ אֶת הַ“מַדְרִינָה”, הוּא הַסוּס נְמוּךְ־הַקוֹמָה, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ הַשַׁיָרָה וּמַקִישׁ בְּפַעֲמוֹנִים קְטַנִים תְּלוּיִים בְּצַוָארוֹ, כְּדֵי לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶרֶךְ לַפְּרָדוֹת.

עִם הַשָׁיָרָה הָיוּ שֶׁבַע פְּרָדוֹת. עַל חַמֵשׁ מֵהֶן רָכְבוּ חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת וְהַ“קַטַפַּץ”, הוּא מוֹרֵה הַדֶרֶךְ, וּשְׁתֵּי הָאֲחֵרוֹת הָיוּ עֲמוּסוֹת מִטְעָן, צֵידָה, וַחֲבִלוֹת אָרִיג, שֶׁהוּבְלוּ שַׁי לַ“קָצִיקִים”, הֵם רָאשֵׁי הַשְׁבָטִים הָאִינְדִיאָנִיִים, לְמַעַן מְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם. הָעוֹזְרִים עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּרֶגֶל.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בִּתְנָאִים כָּאֵלָה לֹא הָיוּ אַנְשֵׁי הַשַׁיָרָה צְפוּיִים לִקְשָׁיִים רַבִּים בְּדַרְכָּם. אוּלָם הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, וּבְיִחוּד – דֶרֶךְ הָאַנְדִים, אֵינוֹ קַל כְּלָל וּכְלָל, כְּפִי שְֶחָשַׁב פַּגַנֶל. לְלֹא עֶזְרַת פְּרָדוֹת טוֹבוֹת הֲרֵי הוּא כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. בְּכָל הַדֶרֶךְ הָאֲרוּכָּה, מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאֶחָד וְעַד הָאוֹקְיָנוֹס הַשֵׁנִי, אֵין אַף אַכְסַנְיָה אַחַת. הַתַּיָרִים הָעוֹבְרִים בָּהּ נֶאֱלָצִים אֵפוֹא לְהִצְטַיֵד בְּבָשָׂר מְעֻשָׁן וּבְאֹרֶז מְתֻבָּל בְּפִלְפֵּל הֹדִי. לִפְעָמִים הֵם גַם מַצְלִיחִים לָצוּד לָהֶם אֵיזֶה עוֹף בְּדַרְכָּם. וּכְדֵי שֶׁיוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵי הַמַעְיָנוֹת אוֹ הַנְחָלִים, הֵם נֶאֱלָצִים לְהַטִיף לְתוֹכָם כַּמָה טִפּוֹת יֵין־שָׂרָף. אָמְנָם אֵין תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה, שֶׁגַם בְּלָאו הָכֵי עֲצַבֵּיהֶם מְתוּחִים מְאֹד, מַרְבִּים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים. אוּלָם בְּצֵאתָם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, הֵם רְגִילִים לָקַחַת אִתָּם יֵין־שָׂרָף בְּתוֹךְ קֶרֶן־פָּר עֲשׂוּיָה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם כָּךְ, וְהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ רַק לְהַנְעָמַת מֵי הַשְׁתִּיָה.

כָּרִים וּכְסָתוֹת אֵין הַתַּיָרִים מוֹבִילִים אִתָּם. בְּבוֹא הַלַיְלָה, הֵם שָׂמִים לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם אֶת הַאֻכָּף, הֶעָשׂוּי עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וּמְכֻנֶה בְּפִי אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בְּשֵׁם רֵיקַדָה, מִתְכַּסִים בִּשְׂמִיכָה חַמָה, וְכָךְ הֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת מְנוּחָה תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁכְּבָר עָרַךְ בִּימֵי¹⁵ חַיָיו הַרְבֵּה מַסָעוֹת וְטִיוּלִים קָשִׁים, דָאַג לְכָךְ, שֶׁהַשַׁיָרָה תִּהְיֶה מְצֻיֶדֶת יָפֶה, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ לַדֶרֶךְ מָצָא לְנָכוֹן לִרְכּשׁ בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל בְּנֵי לִוְיָתוֹ אַף בְּגָדִים צִ’ילִיאִים.

פַּגַנֶל וְרוֹבֶּרְט, אֵלֶה שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁלֹא נִבְדְלוּ זֶה מִזֶה אֶלָא בְּגִילָם וּבְקוֹמָתָם, בָּאוּ לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת עַזָה, כְּשֶׁהִכְנִיסוּ אֶת רֹאשָׁם לְתוֹךְ הַפּוֹנְצָ’ה, הוּא הַמְעִיל הַצִ’לִיאִי הַלְאֻמִי, הֶעָשׂוּי כְּעֵין שָׂק תָּפוּר מֵאָרִיג מְשֻׁבָּץ וּבְאֶמְצָעוֹ פֶּתַח גָדוֹל לְהַעֲבִיר בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ. וְלֹא פָּחוֹת מִזֶה שָׂמְחוּ הַשְׁנַיִם בְּהַעֲלוֹתָם עַל רַגְלֵיהֶם אֶת הַמַגָפַיִם הָאֲרֻכִּים הָעֲשׂוּיִים עוֹר סְיָחִים.

אוּלָם לֹא בְּרֶגֶשׁ אֶחָד קִבְּלוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים הַלָלוּ אֶת פְּנֵי הַפְּרָדוֹת. בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁרוֹבֶּרְט יָשַׁב עַל פִּרְדָתוֹ בְּבִטָחוֹן, כְּפָרָשׁ מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה; עָלָה פַּגַנֶל עַל פִּרְדָתוֹ בְּקשִׁי רַב וּבְאִי־אֵמוּן לְבַעַל־הַחַיִים הָעַקְשָׁנִי. אַךּ מִשֶׁהִצְלִיחַ כְּבָר לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל פִּרְדָתוֹ, מָסַר אֶת עַצְמוֹ בִּידֵי הַפִּרְדָה שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמוֹ כִּרְצוֹנָהּ.

בְּשָׁעָה שֶׁהַשַׁיָרָה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר יָפֶה מְאֹד. בַּשָׁמַיִם לֹא נִרְאֲתָה אַף עֲנָנָה קְטַנָה וְהַשָׁרָב הוּקַל עַל יְדֵי הָרוּחַ הַנְעִימָה שֶׁהֵחֵלָה לְנַשֵׁב מִצַד הַיָם.

אֶת רֵאשִׁית דַרְכָּם עָשׂוּ הַתַּיָרִים עִם חוֹפוֹ שֶׁל מִפְרַץ טַלְקָהוּאָנוֹ, כְּדֵי לְהַגִיעַ בּוֹ אֶל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, שֶׁנִמְצְאָה בְּמֶרְחַק אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטֶר דָרוֹמָה. הֵם רָכְבוּ בְּשֶׁקֶט וּפִלְסוּ לָהֶם דֶרֶךְ בֵּין קוֹצִים דוֹקְרָנִיִים, כּשְׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עוֹד נִמְצָא תַּחַת רשֶׁם הַפְּרִידָה מִן הָאֲנָשִׁים הַקְרוֹבִים לְלִבּוֹ: הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – מֵאִשְׁתּוֹ, רוֹבֶּרְט – מֵאֲחוֹתוֹ, וְהַשְׁאָר – מִידִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵיהֶם, אֵי־שָׁם הַרְחֵק בָּאֹפֶק, עוֹד נִרְאָה לָהֶם עַמוּד הֶעָשָׁן שֶׁל “דוּנְקָן”, וּמִפַּעַם לְפַעַם הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, כְּדֵי לִשְׁלֹחַ מֶבַּט־פְּרִידָה אַחֲרוֹן לַאֲהוּבֵי נַפְשָׁם.

הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו הָיָה פַּגַנֶל. הַצָרְפַתִּי חַם־הַמֶזֶג הַזֶה שֶׁלֹא יָכֹל לְהַתְמִיד זְמַן מְמֻשָׁךְ בְּרֶגֶשׁ אֶחָד, שָׁכַח עַד מְהֵרָה אֶת רִגְעֵי הַפְּרִידָה; אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת מַצַב־רוּחָם הֶעָכוּר שֶׁל חֲבֵרָיו, לֹא הֵעֵז לְהִכָּנֵס אִתָּם בְּשִׂיחָה, וּלְפִיכָךְ שׂוֹחַח לוֹ עִם עַצְמוֹ בִּשְׂפָתוֹ “הַסְפָרַדִית”.

גַם הַקַטַפַּץ, שֶׁהָיָה מִטִבְעוֹ אָדָם שַׁתְקָן, הִשְׁמִיעַ מִפַּעַם לְפַעַם אֵי־אֵלֶה דְבָרִים קְטוּעִים לְעֵבֶר עוֹזְרָיו, וְהַלָלוּ, שֶׁהֵבִינוּ מִיָד אֶת הֶעָרוֹתָיו, מִלְאוּ אוֹתָן לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים. כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת הַפְּרָדוֹת מִתְרַשֶׁלֶת וּמַתְחִילָה לְפַגֵר בְּדַרְכָּהּ, הָיוּ מִיָד מְזַרְזִים אוֹתָהּ בִּקְרִיאָה גְרוֹנִית מְיֻחֶדֶת, וְאִם זֵרוּז זֶה לֹא הוֹעִיל, הָיְתָה הָעַקְשָׁנִית נֶעֱנֶשֶׁת מִיָד בְּאֶבֶן שְׁלוּחָה אֵלֶיהָ. וְאִם הֻתַּר רִסְנָהּ שֶׁל אַחַת הַפְּרָדוֹת, אוֹ חֲגוֹרַת אֻכָּפָהּ נִתְרוֹפְפָה, הֵסִיר מֵעָלָיו הַמְחַמֵר אֶת הַפּוֹנְצָ’ה, כִּסָה בָּה אֶת רֹאשׁ הַבְּהֵמָה, וּלְאַחַר שֶׁתִּקֵן אֶת הַטָעוּן תִּקוּן, חָזַר וְלָבַשׁ אֶת הַשַׂק הַמְשֻׁבָּץ וְהִמְשִׁיךּ אֶת דַרְכּוֹ.

לְפִי מִנְהַג הַמָקוֹם, יוֹצְאִים הַמְחַמְרִים לְדַרְכָּם בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְהוֹלְכִים לְלֹא הַפְסָקָה עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה. בְּעֵינֵי גְלֶנֶרְוַן אָמְנָם לֹא נִרְאָה מִנְהָג קָשֶׁה זֶה, אוּלָם בִּרְצוֹתוֹ לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לִתְנָאֵי הַמָקוֹם, הֶחְלִיט לְהִכָּנַע לַמְקֻבָּל כָּאן וְלֹא לְשַׁנוֹת מִן הַמִנְהָג.

כְּשֶׁנָתַן הַקַטַפַּץ אוֹת לַחֲנוֹת, כְּבָר עָמְדוּ הַתַּיָרִים מֵאֲחוֹרֵי חוֹמַת הָעִיר אֲרָאוּקָה, שֶׂהִשְׂתָּרְעָה בְּקָצֵהוּ הַדְרוֹמִי שֶׁל הַמִפְרָץ. רְצוּעַת הָאוֹקְיָנוֹס הַמַעֲלָה קֶצֶף עוֹד לֹא נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן, אַךְ עַד לְמִפְרַץ קַרְנֵרָה, שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע עוֹד נִשְׁאֲרוּ יוֹתֵר מִשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר.

בְּכָל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה כְּבָר עָבְרוּ לִפְנֵי כֵן הַשְׁלִיחִים הַמְיֻחָדִים שֶׁשָׁלַח הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, כְּדֵי לְהִוָדַע, אִם לֹא שָׁמְעוּ בְּנֵי הַסְבִיבָה עַל אֳנִיָה שֶׁנִטְרְפָה בַּיָם וְעַל מַלָחִים שֶׁנִשְׁבּוּ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים. וְכֵיוָן שֶׁשְׁלִיחִים אֵלֶה לֹא הֶעֱלוּ כְּלוּם, לֹא עָרַךְ הַלוֹרְד כָּל חִפּוּשִׂים נוֹסָפִים בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְגָמַר אֹמֶר לָלוּן בַּאֲרָאוּקָה, וְאַחַר כָּךְ לְהַמְשִׁיךְ וְלִפְנוֹת מִזְרָחָה.

אֲרָאוּקָה הִיא בִּירָתָהּ שֶׁל מְדִינַת אַרָאוּקַנְיָה, הַמִשְׂתָּרַעַת עַל פְּנֵי שֶׁטַח שֶׁאָרְכּוֹ 240 קִילוֹמֶטֶר וְרָחְבּוֹ 48 קִילוֹמֶטֶר. הִיא מְיֻשֶׁבֶת שְׁבָטִים מִבְּנֵי הַגֶזַע הַצִ’ילִיאִי, גֵאִים וְשׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֵם אֶת מָרוּתָם שֶׁל כּוֹבְשִׁים זָרִים. אָמְנָם הָיְתָה לְפָנִים אֲרָאוּקַנְיָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הַסְפָרַדִים, אוּלָם תּוֹשָׁבֶיהָ אַמִיצֵי־הַלֵב לֹא הִכִּירוּ בְּמֶמְשַׁלְתָּם וְהֵגֵנוּ בְּעֹז וּבִמְסִירוּת־נֶפֶשׁ עַל חֵרוּתָם. גַם אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִסְתָה מֶמְשֶׁלֶת צִ’ילִי לִגְזֹל מֵהֶם אֶת עַצְמָאוּתָם, עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם בְּגַאֲוָה וּבְאֹמֶץ לֵב; וְעַד עַתָּה יִתְנוֹסֵס עַל הָרָמָה הַבְּצוּרָה, הַמְגִנָה עַל עִיר הַבִּירָה, דִגְלָם הַיָפֶה שֶׁל הָאֲרָאוּקָנִים אוֹהֲבֵי הַחֹפֶשׁ, וְהַכּוֹכָב הַלָבָן עַל פְּנֵי רֶקְַע הַתְּכֵלֶת נִרְאֶה לְמֵרָחוֹק.

בְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹזְרִים הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, יָצְאוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל, וְהַקַטַפַּץ לְטַיֵל קְצַת בְּחוּצוֹת הָעִיר וְהִתְהַלְכוּ בֵּין בָּתֶּיהָ הַנְמוּכִים וְהַמְכֻסִים גַגוֹת תֶּבֶן. מִלְבַד בֵּית־הַתְּפִלָה וְחָרְבוֹתָיו שֶׁל הַמִנְזָר הַצָרְפַתִּי לֹא מָצְאוּ כָּאן כָּל דָבָר מְעַנְיֵן. אַךְ לְעֻמַת זֹאת עוֹרְרוּ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם תּוֹשָׁבֶיהָ גְבוֹהֵי־הַקוֹמָה. הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי פָּנִים שְׁטוּחוֹת וְצֶבַע עוֹרָם הָיָה כְּעֵין הַנְחֹשֶׁת. סַנְטֵרָם הָיָה בּוֹלֵט, שַׂעֲרוֹתֵיהֶם שְׁחוֹרוֹת, אֲרֻכּוֹת וּסְמִיכוֹת, וּמֶבָּטָם הֵפִיק אִי־אֵמוּן וַחֲשַׁד.

כְּדֶרֶךְ כָּל הָאִינְדִיאָנִים, הָעֲסוּקִים רַק בִּימֵי מִלְחָמָה וְאִלוּ בִּימֵי הַשָׁלוֹם יִתְהַלְכוּ בְּטֵלִים, לֹא עָשׂוּ הָאֲרָאוּקָנִים וְלֹא כְּלוּם, בָּה־בַּשָׁעָה שְׁנְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲלוּבוֹת, הַמְשֻׁעְבָּדוֹת כִּשְׁפָחוֹת, נָשְׂאוּ בְּכָל הָעֹל הַכָּבֵד שֶׁל עַבוֹדַת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה. הֵן הָיוּ מְנַקוֹת אֶת הַסוּסִים, מְצַחְצְחוֹת אֶת כְּלֵי־הַנֶשֶׁק, עוֹבְדוֹת בַּשָׂדֶה, הוֹלְכוֹת לָצוּד צַיִד בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵיהֶן, מְבַשְׁלוֹת, מְכַבְּסוֹת, תּוֹפְרוֹת, מַשְׁגִיחוֹת עַל הַיְלָדִים, וּמִלְבַד כָּל אֵלֶה עוֹד מָצְאוּ דֵי זְמַן לַהֲכָנַת הַפּוֹנְצ’וֹת הַכְּחֻלוֹת, שֶׁהַתְקָנַת כָּל אַחַת מֵהֶן מַצְרִיכָה לֹא פָּחוֹת מִשְׁנָתַיִם.

– זֶהוּ שֵׁבֶט מְעַנְיֵן מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל בִּשְׁעַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב – אָמְנָם פְּרָאִים הֵם הָאֲרָאוּקָנִים, גַם אַכְזָרִיִים וְעַצְלָנִים הֵם, אַךְ אוֹהַבֵי חֵרוּת הֵם, בְּנֵי סְפַּרְטָה אַמִתִּיִים!

הְלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, מַכְּס נַבְּס וְטוֹם אוֹסְטִין פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם לִרְוָחָה, בְּשָׁמְעָם אֶת דְבָרָיו אֵלֶה שֶׁל פַּגַנֶל. אַךְ תְּמִיהָתָם הָלְכָה וְרָבְתָה, כְּשֶׁהֵעִיר פַּגַנֶל, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲרָאוּקַנְיָה, מִתְמַלֵא לִבּוֹ, לֵב הַצָרְפַתִּי שֶׁבּוֹ, רֶגֶשׁ חָזָק שֶּל אַהֲבָה וְהַעֲרָצָה אֶל תּוֹשָׁבֶיהָ.

– מִשׁוּם מַה? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.

– מִשׁוּם שֶׁלִפְנֵי זְמַן לֹא רַב מָלַךְ בְּאֶרֶץ זוֹ אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל.

מַכְּס נַבְּס הִתְעַנְיֵן מְאֹד לָדַעַת מִי זֶה הָיָה אוֹתוֹ מוֹשֵׁל, וּפַּגַנֶל קָרָא בְּאָזְנָיו אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַגִבּוֹר טוֹנֵין, שֶׁהָיָה לִפְנֵי כֵן עוֹרֵךְ־דִין בָּעִיר פֶּרִיגְיָה. הוּא דִבֵּר בְּגַאֲוָה עַל אוֹתוֹ אָדָם יָשָׁר וּבַעַל מִדוֹת מְצֻיָנוֹת, שֶׁסָבַל כֹּה הַרְבֵּה מְ“נְתִינָיו כְּפוּיֵי הַטוֹבָה”; אַךְ הַמַיוֹר חִיֵךְ בְּלִי מֵשִׂים, כְּשֶׁהִרְהֵר בְּאוֹתוֹ מֶלֶךְ, שֶׁלֹא הָיָה לִפְנֵי כֵן אֶלָא עוֹרֵךְ־דִין.

פַּגַנֶל הִבְחִין מִיָד בְּחִיוּכוֹ הַלַגְלְגָנִי שֶׁל מַכְּס נַבְּס, הֵבִין אֶת פִּשְׁרוֹ וְעָנָה לוֹ, כִּי אֵין כָּאן עַל מַה לִצְחוֹק, הוֹאִיל וְעוֹרֵךְ־דִין טוֹב יָכוֹל תָּמִיד לִהְיוֹת מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל טוֹב, אֲבָל מֶלֶךְ טוֹב לֹא תָּמִיד יוּכַל לִהְיוֹת עוֹרֵךְ־דִין וְלוּ גַם בֵּינוֹנִי.

– אָכֵן, צָדַקְתָּ, יְדִידִי! – קָרָא הַלוֹרְד בִּצְחוֹק – וּלְפִיכָךְ הָבָה וְנָרִים כּוֹס לִכְבוֹד הַגִבּוֹר טוֹנֵין, מִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ בַּאֲרָאוּקַנְיָה!

הֵם מִלְאוּ אֶת כּוֹסוֹתֵיהֶם מַיִם, הוֹסִיפוּ לָהֶם כַּמָה טִפּוֹת יַיִן, וְאַחַר הִקִישׁוּ אֶת הַכּוֹסוֹת זוֹ בְּזוֹ וְשָׁתוּ בְּשִׂמְחָה.

וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הִתְעַטְפוּ אַנְשֵׁי הַשַׁיָרָה בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם, הִשְׁתַּטְחוּ בְּשׁוּרָה עַל הָאָרֶץ, בְּשִׂימָם לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם אֶת הָאֻכָּפִים וְכֹה יָשְׁנוּ שֵׁנָה חֲזָקָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

לְמָחֳרַת הַיוֹם עָבְרוּ מִן הַשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר וְעַד הַשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם לְמַעְלָה מֵחֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה קִילוֹמֶטֶר. בָּרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ בִּמְקוֹמוֹת פּוֹרִיִים, בִּסְבִיבַת גְפָנִים מִשְׂתָּרְגוֹת, שָׂדוֹת וְכָרִים, שֶׁבָּהֶם נִרְאוּ עֶדְרֵי צֹאן גְדוֹלִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ בָּאוּ לִמְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּבִלְתִּי נְעִימִים בְּהֶחְלֵט. רַק מִזְמַן לִזְמַן מָצְאוּ בְּדַרְכָּם אֶת צְרִיפֵיהֶם הַבּוֹדְדִים שֶׁל הָרַסְטְרֶאָדוֹרִים, הֲלֹא הֵם מְאַלְפֵי הַסוּסִים הַפְּרָאִים, אוֹ אֵיזוֹ חֻרְבָּה, הַמְשַׁמֶשֶׁת מִקְלָט לִבְנֵי הַסְבִיבָה הַנוֹדְדִים.

בְּדַרְכָּם נִתְקְלוּ בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת, רִיוֹ רַק וְרִיוֹ טוּבַּל, אַשֶׁר תּוֹדוֹת לַקַטַפַּץ חָצוּ וְעָבְרוּ אוֹתָם לְלֹא כָּל קשִׁי. וּמִשֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, נִגְלוּ לָהֶם בָּאֹפֶק רִכְסֵי הָאַנְדִּים, שֶׁפִּסְגוֹתֵיהֶם הִתְנַשְׂאוּ מוּל תְּכֵלֶת הַשָׁמַיִם הַבְּהִירִים.

כְּשֶׁהִגִיעָה שְׁעַת הַמְנוּחָה, מָצְאוּ הַתַּיָרִים מְקוֹם עֵצִים גְבוֹהִים, אֲשֶׁר בְּצִלָם יָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב – בָּשָׂר מְעֻשָׁן וָאֹרֶז. וּמִשֶׁשָׁבְרוּ גַם אֶת צְמָאָם בְּמַיִם רַעֲנַנִים שֶׁמָצְאוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם הַחֲנָיָה, שָׁכוֹב שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ לִקְרַאת יוֹם הֶעָמָל הַבָּא.

בַּיוֹם הַשֵׁנִי שׁוּב עָבְרוּ כַּחֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה קִילוֹמֶטֶר, וּבִנְטוֹת הַיוֹם לַעֲרֹב הִפְסִיקוּ אֶת מַסָעָם, כְּדֵי לָנוּחַ, לֶאֱכֹל וְלִישׁוֹן. מְקוֹם חֲנָיָתָם הָיָה עַתָּה עַל חוֹפוֹ שֶׁל הַנָהָר בִּיוֹ־בִּיוֹ, בִּסְבִיבָה יָפָה וּפוֹרִיָה, מְכֻסָה כֻּלָהּ דֶשֶׁא רַעֲנָן וְשִׁפְעַת פְּרָחִים. מִבַּעֲלֵי־הַכָּנָף מָצְאוּ כָּאן יַנְשׁוּפִים, אֲנָפוֹת וְכִיכְלִים מְזַמְרִים, וּבַלַיְלָה הִגִיעוּ לְאָזְנֵיהֶם יִלְלוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּנִים רְעֵבִים. אַךְ אֲנָשִׁים כִּמְעַט שֶׁלֹא נִרְאוּ בִּסְבִיבָה זוֹ, רַק מִפַּעַם לְפַעַם נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק דְמוּתוֹ שֶׁל גוּאָסוֹס¹⁶ רוֹכֵב עַל גַבֵּי סוּס. לְמָחֳרָת, בְּיוֹם הַשִׁבְעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר, כְּבָר הִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַגְבָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁבִּשְׂרוּ לָהֶם אֶת קִרְבַת הָאַנְדִים הַגְבוֹהִים. פֹּה וָשָׁם זָרְמוּ בְּרַעַשׁ יוּבַלֵי מַיִם זַכִּים וּבְהִירִים, וּפַּגַנֶל, שֶׁלֹא פָּסַק בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ מִלְעַיֵן בְּמַפּוֹתָיו, הִתְרַגֵז מְאֹד, כְּשֶׁלֹא מָצָא בָּהֶן כָּל סִימָן לַנְהָרוֹת וְלַפְּלָגִים הָרַבִּים שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה.

– נָהָר בְּלִי שֵׁם הוּא כְּמוֹ אָדָם בְּלִי שֵׁם! – קָרָא בְּכַעַס.

וּבְסַמְנוֹ בַּמַפָּה אֶת כִּווּן זִרְמָם שֶׁל הַנְהָרוֹת וְהַפְּלָגִים הַשׁוֹנִים, קָרוֹא קָרָא לָהֶם מִיָד שְׁמוֹת מְצַלְצְלִים בִּשְׂפָתוֹ ״הַסְפָרַדִית".

– אֵיזוֹ שָׂפָה עֲשִׁירָה וּמְצַלְצֶלֶת הִיא זוֹ! – הִתְפָּעֵל הַגִיאוֹגְרָף בְּעַיְנוֹ בַּמִלוֹן הַסְפָרַדִי, אֲשֶׁר בּוֹ נֶעֱזַר בִּקְבִיעַת הַשֵׁמוֹת לַנְהָרוֹת – הִיא מְצַלְצֶלֶת כְּמַתֶּכֶת, כְּפַעֲמוֹן שֶׁל אָרָד.

– אָמְנָם יָפָה הִיא לָשׁוֹן זוֹ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – אַךְ וַדַאי הִיא גַם קָשָׁה מְאֹד, אֵין אִישׁ מֵבִין אוֹתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בָּהּ.

– לֹא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – אִם אִישׁ אֵינוֹ מֵבִין אוֹתִי, הֲרֵי זֶה מִשׁוּם שֶׁמִבְטָאִי אֵינוֹ נָכוֹן. אַךְ אִם אֶשְׁמַע אֶת הַדִבּוּר הַחַי וַאֲסַגֵל לִי אֶת הַמִבְטָא הַנָכוֹן, יָבִינוּ אוֹתִי הַכֹּל!

אוּלָם פַּגַנֶל לֹא חִכָּה עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַהִזְדַמְנוּת לִלְמֹד אֶת הַשָׂפָה עַל יְדֵי שִׂיחָה טִבְעִית, וּבֵינְתַיִם הִמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּלֵם בָּהּ עַל יְדֵי שִׁנוּן מִשְׁפָּטִים מִתּוֹךְ סֵפֶר הַלִמוּד שֶׁלוֹ, מִבְּלִי לְהַזְנִיחַ יַחַד עַם זֶה אֶת הָעִקָר – הַהִסְתַּכְּלוּת הַגִיאוֹגְרָפִית.

יְדִּיעוֹתָיו וְזִכְרוֹנוֹ בְּמִקְצוֹעַ הַגִיאוֹגְרַפְיָה הָיוּ מַמָשׁ מַתְמִיהוֹת. כָּל פַּעַם שֶׁפָּנָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, הָיָה פַּגַנֶל מַקְדִּים לַעֲנוֹת לוֹ, וּבַתְּשׁוּבוֹת הַמְפֹרָטוֹת הָיָה לֹא פַּעַם מֵבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַקַטַפַּץ עַצְמוֹ.

הִנֵה, לְמָשָׁל, הִגִיעוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְפָרָשַׁת־דְרָכִים, וְהַלוֹרְד שָׁאַל אֶת הַקַטַפַּץ לְאָן מוֹבִילָה הַדֶרֶךְ הַחוֹצָה אֶת דַרְכָּם.

– זוֹהִי הַדֶרֶךְ מִטְיוּמְבֶּל לְלוֹס־אַנְזֶ’לֶס, – הֵשִׁיב מִיָד פַּגַנֶל.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט עַל הַקַטַפַּץ.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – עָנָה הַלָה, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַגִיאוֹגְרָף, שָׁאַל:

– אַתָּה, כְּנִרְאֶה, כְּבָר הָיִיתָ כָּאן.

– מוּבָן מֵאֵלָיו, הָיִיתִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל בִּרְצִינוּת.

– וְכֵיצַד עָשִׂיתָ אֶת דַרְכְּךָ כָּאן? הֲרָכַבְתָּ עַל פִּרְדָה?

– לֹא, עַל כִּסֵא.

הַקַטַפַּץ לֹא הֵבִין אֶת חִדוּדוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ מִמֶנוּ וְלֹא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת.

בְּיוֹם זֶה אֵחֲרָה הַשַׁיָרָה לָנוּחַ בְּשָׁעָה תְּמִימָה וְלִמְקוֹם חֲנָיָה נִבְחְרָה הַפַּעַם נִקְרַת־סְלָעִים יָפָה, בְּמֶרְחַק קִילוֹמֶטְרִים אַחָדִים מִן הָעִיר לוֹאֵי.

פֶּרֶק יב: בְּגֹבַהּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מֶטֶר 🔗

כָּל זְמַן שֶׁתַּיָרֵינוּ הִתְנַהֲלוּ עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִישׁוֹר, הָיְתָה דַרְכָּם בְּאֶרֶץ צִ’ילִי לְלֹא כָּל קשִׁי. אַךְ מִשֶׁהִגִיעוּ לְחֶבֶל הֶהָרִים, נִשְׁתַּנָה הַכֹּל תַּכְלִית שִׁנוּי, כִּי כָּאן קִדְמוּ אֶת פְּנֵיהֶם קְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת לְאֵין סְפֹר, שֶׁעַל הַתַּיָרִים הָיָה לְהֵאָבֵק בָּהֶם מַאֲבָק קָשֶׁה, כְּדֵי לְהִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם.

בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם הַחִלָם לְהַעְפִּיל בֶּהָרִים, יָשְׁבוּ כֻּלָם לְהִוָעֵץ.

– אֵיזֶהוּ הַמַעֲבָר הַטוֹב בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹא יְאַלְצֵנוּ לִנְטוֹת מִדַרְכֵּנוּ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת הַקַטַפַּץ.

– אֲנִי יוֹדֵעַ שְׁנֵי מַעֲבָרִים טוֹבִים בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים, – עָנָה לוֹ הַקַטַפַּץ.

– אֶל נָכוֹן תִּתְכַּוֵן לְמַעֲבַר אֲרִיקוֹ, שֶׁגֻלָה עַל יְדֵי וַלְדִיוִי מֶנְדוֹזָה, – נִכְנַס פַּגַנֶל לְתוֹךְ דְבָרָיו.

– כֵּן הוּא, – הֵשִׁיב לוֹ מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

– וּלְמַעֲבַר וִילָרִיקָה, הַנִמְצָא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל נֵיוָדָה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל.

– אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, – אִשֵׁר אַף הַפַּעַם הַקַטַפַּץ.

– וּבְכֵן, יְדִידִי, – הוֹדִיעַ הַגִיאוֹגְרָף – שְׁנֵי הַמַעֲבָרִים הָאֵלֶה אֵינָם בִּשְׁבִילֵנוּ, כִּי הָאֶחָד מֵהֶם יוֹלִיכֵנוּ צָפוֹנָה מִדַרְכֵּנוּ, וְהַשֵׁנִי יוֹבִילֵנוּ דָרוֹמָה מִמֶנָה.

– וְאוּלַי יָדוּעַ לְךָ אֵיזֶה מַעֲבָר אַחֵר, שֶׁיַתְאִים לְדַרְכֵּנוּ יוֹתֵר מִשְׁנֵי אֵלֶה? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.

– כֵּן, יָדוּעַ לִי, – עָנָה פַּגַנֶל – זֶהוּ מַעֲבַר אַנְטוּקוֹ, הַנִמְצָא בְּמוֹרַד הַר־הַאֵשׁ, בְּרֹחַב שֶׁל '30 37º, כְּלוֹמַר – בְּמֶרְחַק חֲצִי מַעֲלָה מִן הַדֶרֶךְ שֶׁהִתְוֵינוּ לָנוּ. מַעֲבָר זֶה, הַנִמְצָא בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר, גֻלָה עַל יְדֵי זָנוּדִיָה דֶה־קְרוּז.

– וּלְךָ הַקַטַפַּץ, יָדוּעַ מַעֲבָר זֶה? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ.

– כֵּן, הוּא יָדוּעַ לִי, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ הַקַטַפַּץ – אֲבָל אֲנִי לֹא הִצַעְתִּי אוֹתוֹ מִשׁוּם שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּמְשִׁים רַק הָרוֹעִים הָאִינְדִיאָנִיִים, הַמַעֲבִירִים בּוֹ אֶת מִקְנָם וְצֹאנָם מִן הַמִזְרָח לְכָאן.

– בְּמָקוֹם שֶׁעוֹבְרִים עֶדְרֵי סוּסִים, פָּרִים וּכְבָשִׂים הֲרֵי נוּכַל לַעֲבֹר גַם אֲנַחְנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וְאִם כֵּן, רַבּוֹתַי, בָּחוֹר נִבְחַר בְּמַעֲבָר זֶה, כִּי הוּא לֹא יַטֶה אוֹתָנוּ מִדַרְכֵּנוּ.

וְמִשֶׁנָפְלָה הַהַחְלָטָה, נִתַּן אוֹת וּבְנֵי הַשַׁיָרָה יָצְאוּ לַדֶרֶךְ. בָּרִאשׁוֹנָה יָרְדוּ לְבִקְעַת לַס־לֵיַס, הָעֲטוּרָה גִבְעוֹת־סִיד מִסָבִיב. כָּאן עָבְרוּ לְיַד אֲגַם־מַיִם גָדוֹל, אֲשֶׁר לְתוֹכוֹ הִשְׁתַּפְּכוּ הַפְּלָגִים הַמְרֻבִּים שֶׁהִתְגַלְגְלוּ מִן הַגְבָעוֹת כְּרַצֵי־כֶּסֶף מַזְהִירִים; וּמִשֶׁהִתְרַחֲקוּ מִן הָאֲגָם, הִגִיעוּ לְמִישׁוֹרִים גְבוֹהִים וְרַחֲבֵי־יָדַיִם, שֶׁהָיוּ מְכֻסִים מַרְבַדֵי־דֶשֶׁא רַעֲנַנִים, וּבָהֶם רָעוּ עֶדְרֵיהֶם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. הֵם חָצוּ אֶת מִישׁוֹרֵי הַמִרְעֶה וּמָצְאוּ לִפְנֵיהֶם אַדְמַת מְלֵיחָה רַחֲבַת־יָדַיִם, אֲשֶׁר רַק תּוֹדוֹת לְחוּשָׁן הַטִבְעִי שֶׁל הַפְּרָדוֹת יָצְאוּ מִתּוֹכָהּ בְּשָׁלוֹם, וְהִגִיעוּ לְרָמָה צָרָה וּזְרוּעָה כֻּלָהּ סְלָעִים וּטְרָשִׁים.

הַפְּרָדוֹת הָלְכוּ בִּזְהִירוּת, בְּהַשְׁפִּילָן אֶת רָאשֵׁיהֶן וּבַהֲרִיחָן אֶת הַקָרְקָע אֲשֶׁר לְרַגְלֵיהֶן, וְהֵן פּוֹסְעוֹת בְּשׁוּרָה עָרְפִּית, הָאַחַת אַחֲרֵי הַשְׁנִיָה. מִפַּעַם לְפַעַם נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי הַתַּיָרִים הַ“מַדְרִינָה” הַהוֹלֶכֶת בְּרֹאשׁ, כִּי הֻסְתְּרָה עַל יְדֵי צוֹקֵי־סֶלַע עֲצוּמִים, וְאָז הִמְשִׁיכָה הָאֹרְחָה אֶת דַרְכָּהּ לְפִי קוֹל צִלְצוּלָן שֶׁל פַּעֲמוֹנֶיהָ הַקְטָנִים.

זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם עוֹד נִלְחְמָה מֶמְשֶׁלֶת הַצוֹמֵחַ בְּמֶמְשֶׁלֶת הָאֶבֶן, אַךְ נִרְאֶה הָיָה, כִּי עוֹד מְעַט וְיַד הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְהִנֵה נִרְאוּ גַם הַסִימָנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל קִרְבַת הַר־הָאֵשׁ. פֹּה וְשָׁם רָאוּ לִפְנֵיהֶם הַתַּיָרִים פַּלְגֵי לַבָּה קְפוּאִים, שֶׁצִבְעָם הָיָה כְּעֵין הַבַּרְזֶל וַעֲלֵיהֶם כְּתָמִים צְהֻבִּים. אוּלָם יוֹתֵר מֵאֵלֶה רִתְּקוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הַתַּיָרִים סַלְעֵי הַפֶּרֶא שֶׁמִסָבִיב. הֵם נִרְאוּ כְּנֶעֱרָמִים בְּעִרְבּוּבְיָה וּכְעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם בְּדֶרֶךְ נֵס בִּלְבָד וְלַמְרוֹת כָּל חֻקֵי שִׁווּי־הַמִשְׁקָל. נִרְאֶה הָיָה, שֶׁדַיָהּ כָּאן תְּנוּדַת אֲדָמָה קַלָה בִּלְבָד, וְאוּלַי רַק נִדְנוּד כָּלְשֶׁהוּ בָּאֲוִיר, וּמַרְאֵה הַסְבִיבָה כֻּלָהּ, עַל סְלָעֶיהָ וְצוֹקֶיהָ הָאֲיֻמִים, יִשְׁתַּנֶה תַּכְלִית שִׁנוּי. כָּל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָם גוּשֵׁי־הָאֶבֶן הַתְּלוּיִים וְעוֹמְדִים בְּעִרְבּוּבְיָה מֵעַל לִתְהוֹמוֹת וּבְאוֹתָן הַפְּסָגוֹת הַמְשֻׁנוֹת וְהָעֲקֻמוֹת, בָּטוּחַ הָיָה, כִּי בִּמְרוּצַת הַזְמַן יְקַבֵּל הַנוֹף הַפִּרְאִי וְרַב הַהוֹד וְהָאֵימָה הַזֶה צוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.

בִּסְבִיבָה הֲרָרִית זוֹ קָשֶׁה הָיָה לִשְׁמֹר עַל דֶרֶךְ יְשָׁרָה. הַקַטַפַּץ הִתְחִיל מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְהִתְעַכֵּב, לְהִתְבּוֹנֵן מִתּוֹךְ תְּשׂוּמַת־לֵב רַבָּה בְּצוֹקֵי הַפְּסָגוֹת, אֲשֶׁר לְפִיהֶן בִּקֵשׁ לִמְצֹא אֶת הַנָתִיב הַנָכוֹן בִּמְבוֹךְ הָעֲלִיוֹת וְהַמוֹרָדוֹת הַבִּלְתִּי נֶחְקָר; וּבָהּ־בַּמִדָה שֶׁהַשַׁיָרָה הִמְשִׁיכָה דַרְכָּהּ לְמַעֲלָה, בָּהּ־בַּמִדָה קָשְׁתָה הַהִתְמַצְאוּת וּקְבִיעַת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה.

גְלֶנֶרְוַן הָלַךְ מַחֲרִישׁ אַחֲרֵי מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ. הוּא רָאָה אֶת מְבוּכָתוֹ וְאִי־בִּטְחוֹנוֹ הַגָלוּי, אוּלָם קַוֵה קִוָה, שֶׁהָרֶגֶשׁ הַטִבְעִי שֶׁל מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ וְהַבְּהֵמוֹת הַמְנֻסוֹת יִפְדֶה אוֹתָם מִכָּל צָרָה.

כְּשָׁעָה תְּמִימָה תָּעָה הַקַטַפַּץ וְגִשֵׁשׁ כִּמְעַט בְּלִי דַעַת, בְּהִתְרוֹמְמוֹ בְּכָל זֹאת יוֹתֵר ושיוֹתֵר לְמַעְלָה. אַךּ הִנֵה הִגִיעַ לְבַסוֹף לְסֶלַע זָקוּף וּלְפָנָיו תְּהוֹם עֲמֻקָה, וְכָאן הִתְעַכֵּב. הוּא שִׁלֵב אֶת יָדָיו עַל גַּבֵּי חָזֵהוּ וְחִכָּה עַד שֶׁיִתְקָרֵב אֵלָיו רֹאשׁ הַמִשְׁלַחַת.

– הֲתָעִיתָ בַּדֶרֶךְ? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– לֹא, אֲדוֹנִי.

– וּבְכֵן מַה? כְּלוּם לֹא הִגַעְנוּ עוֹד אֶל מַעֲבַר אַנְטוּקוֹ?

– אָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּמַעֲבַר אַנְטוּקוֹ עַצְמוֹ.

– וְאֵינְךָ טוֹעֶה בַּדָבָר?

– לֹא אֲדוֹנִי, אֵינֶנִי טוֹעֶה. הִנֵה שְׁיָרֵי מְדוּרָה שֶהִבְעִירוּ כָּאן הָאִינְדִיאָנִים. וְכָאן הִנְךָ יָכוֹל לִרְאוֹת גַּם עִקְבוֹת סוּסִים וּפְרָדוֹת.

– אִם כֵּן עָבְרוּ בְּמָקוֹם זֶה אֲנָשִׁים וְעֶדְרֵי מִקְנֶה?

– כֵּן, עָבְרוּ, אַךְ עָבוֹר לֹא יַעַבְרוּ עוֹד. רְעִידַת הָאֲדָמָה הָאַחֲרוֹנָה הִשְׁמִידָה אֶת הַמַעֲבָר.

– אָמְנָם לְמַעֲבַר פְּרָדוֹת לֹא יִצְלַח עוֹד, – הֵעִיר הַמַיוֹר – אַךְ לְמַעֲבַר אֲנָשִׁים הֲרֵי יִכְשַׁר.

– דָבָר זֶה אֵינוֹ תָּלוּי אֶלָא בָּכֶם, רַבּוֹתַי, – עָנָה הַקַטַפַּץ – אֲנִי מִלֵאתִי אֶת הַמוּטָל עָלַי, וְאִם תִּרְצוּ, אוּכַל גַם לְהוֹבִילְכֶם חֲזָרָה אֶל הַמִישׁוֹר וּנְבַקֵשׁ מַעֲבָר אַחֵר.

– וּבְכַמָה זְמַן עָלוּל לַעֲלוֹת לָנוּ שִׁנוּי הַדֶרֶךְ הַזֶה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.

– בִּשְׁלשָׁה יָמִים.

גְלֶנֶרְוַן שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוּא רָאָה, כִּי מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ צוֹדֵק וְאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת¹⁷ לְהַעֲבִיר בְּמָקוֹם זֶה אֶת הַפְּרָדוֹת. הוּא פָּנָה אֵפוֹא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְשָׁאַל:

– הֲמוּכָנִים אַתֶּם, יְדִידַי, לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶרֶךְ גַם לְלֹא עֶזְרָתָם שֶׁל הַקַטַפַּץ וְהַפְּרָדוֹת?

– עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ וְאָנוּ הָלוֹךְ נֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, – עָנָה לוֹ מַכְּס נַבְּס.

– לְפִי דַעְתִּי, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ! – קָרָא פַּגַנֶל – וְכִי מַהוּ הַקשִׁי שֶׁלְפָנֵינוּ? שֶׁנִצְטָרֵךְ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל הַסֶלַע הַזֶה? אָנוּ נְטַפֵּס עָלָיו! אִם מִדְרוֹנוֹ מִצַד זֶה זָקוּף וּמְסֻכָּן הוּא, הֲרֵי מִדְרוֹנוֹ מִן הַצַד הַשֵׁנִי בְּוַדַאי מְשֻׁפָּע הוּא, וְהַיְרִידָה מִמֶנוּ תֵּקַל לָנוּ פִּי כַּמָה מִן הָעֲלִיָה עָלָיו. אִם נְטַפֵּס וְנַעֲבֹר עַל גַבֵּי גוּשׁ פִּרְאִי זֶה, הַמְבַקֵשׁ לַחֲסֹם בְּפָנֵינוּ אֶת הַדֶרֶךְ, מָצוֹא נִמְצָא בָּעֵבֶר הַשֵׁנִי מוֹרֵי־דֶרֶךְ אַרְגֶנְטִינִיִים וְלָהֶם סוּסִים קַלֵי רַגְלַיִם, הָרְגִילִים לְקַפֵּץ וּלְדַלֵג עַל פְּנֵי אַדְמַת הָרָמוֹת וְהַגְבָעוֹת. וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, אַל פִּקְפּוּקִים וְהִסוּסִים! קָדִימָה!

– קָדִימָה! – עָנוּ אַחֲרָיו שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת.

– וְאַתָּה לֹא תִּרְצֶה לְלַווֹת אוֹתָנוּ יוֹתֵר? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הַקַטַפַּץ.

– אֲנִי אֵינֶנִי אֶלָא מְחַמֵר אַחַרֵי הַפְּרָדוֹת, – הֵשִׁיב הַלָה תְּשׁוּבָה מִשְׁתַּמֶטֶת.

– עֲשֵׂה אֵפוֹא כִּרְצוֹנְךָ!

– אֲנַחְנוּ אֵינֶנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּלָל וּכְלָל, – אָמַר פַּגַנֶל – אִם רַק נַגִיעַ לָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַסֶלַע, נִמְצָא אֶת הֶמְשֵׁךְ דַרְכֵּנוּ עַל נְקַלָה. אֲנִי עַצְמִי מְקַבֵּל עָלַי לְהוֹצִיאֲכֶם מִן הַקוֹרְדִילֵרִים.

דִבְרֵי פַּגַנֶל עוֹדְדוּ אֶת רוּחַ כֻּלָם וְהָחְלַט לְהַתְחִיל מִיָד בַּטִפּוּס עַל הַסֶלַע הַזָקוּף.

גְלֶנֶרְוַן שִׁלֵם לְמוֹרֵה־הַדֶרֶךְ אֶת שְׂכָרוֹ, וּכְשֶׁזֶה אָסַף אֶת הַפְּרָדוֹת וְהָלַךְ לוֹ עִם עוֹזְרָיו, הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לְחַלֵק בֵּינֵיהֶם אֶת הַמִטְעָן וְהַנֶשֶׁק, וּמִבְּלִי לְאַבֵּד זְמַן לָקוּם וּלְהַעְפִּיל.

בְּעֶבְרוֹ הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַצוֹק נִרְאָה נָתִיב צַר וּמְשֻׁפָּע וְכָאן הִתְחִילוּ תַּיָרֵינוּ אַמִיצֵי־הַלֵב לְטַפֵּס. הֵם נֶאֶחְזוּ בְּכָל כֹּחָם בַּזִיזִים, זָחֲלוּ בִּזְהִירוּת, וְלַמְרוֹת כָּל הַקְשָׁיִים וְהַסַכָּנוֹת הִתְגַבְּרוּ עַל הַמִכְשׁוֹלִים הַמְרֻבִּים וְהִגִיעוּ בְּשָׁלוֹם לְעֶבְרוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל אַנְטוּקוֹ.

– הֲתִרְאוּ? – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּשִׂמְחָה וְהוּא מוֹחֶה אֶת אֶגְלֵי הַזֵעָה מִפָּנָיו – יָצוֹא יָצָאנוּ מִן הַמֵצַר! עַתָּה אֵין לָנוּ עוֹד מִפְּנֵי מַה לְפַחֵד, כִּי מִכָּאן וְהָלְאָה תִּהְיֶה לָנוּ דֶרֶךְ טוֹבָה וְקַלָה! אֲנִי מְיָעֵץ לָכֶם אֵפוֹא, כִּי עַתָּה נֵשֵׁב קְצַת, וּלְאַחַר שֶׁנִנָפֵשׁ וְנַחֲלִיף כֹּח, נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ.

אוּלָם לֹא כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ פַּגַנֶל כֵּן הָיָה. כְּשֶׁיָצְאוּ לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שֶׁל מְנוּחָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם, נִתְקְלוּ בְּמִכְשׁוֹלִים לְאֵין סוֹף, שֶׁלֹא פִּלְלוּ כְּלָל וּכְלָל לְפָגְשָׁם, וְעַל כֵּן חָלְפָה שִׂמְחַת נִצְחוֹנָם הָרִאשׁוֹן עַד מְהֵרָה. פַּגַנֶל הִסְבִּיר אֶת הוֹפָעַת הַמִכְשׁוֹלִים הַבִּלְתִּי צְפוּיִים הַלָלוּ בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה שֶׁאֵרְעָה כָּאן לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב. כְּתוֹצָאָה מִן הָרְעִידָה הִשְׁתַּנָה הַנוֹף בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁאַף מוֹרֵה־הַדֶרֶךְ הַמְנֻסֶה בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לִמְצֹא בּוֹ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו.

– אָכֵן נִלְכַּדְנוּ, יְדִידַי… – קָבַע פַּגַנֶל – אֲבָל עַתָּה אֵין לְפָנֵינוּ בְּרֵרָה וְעָלֵינוּ לְהִתְגַבֵּר עַל הַמַחְסוֹמִים הָאֵלֶה כְּשֵׁם שֶׁהִתְגַבַּרְנוּ עַל הַמַחְסוֹם הָרִאשׁוֹן. חָזוֹר לֹא נַחֲזֹר מִכָּאן וֵאלֹהִים יִהְיֶה עִם עַזֵי־הַלֵב! מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי כֵּיוָן שֶׁהַמַעֲבָרִים סְגוּרִים וַחֲסוּמִים לְפָנֵינוּ, יִהְיֶה עָלֵינוּ לְטַפֵּס עַד לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מֶטֶר. דָבָר זֶה אֵינוֹ מִשְׂחָק, כְּמוּבָן, אֲבָל אַנַחְנוּ הֵן לֹא בָּאנוּ הֵנָה כְּדֵי לְשַׂחֵק. וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, קָדִימָה!

– כֵּן, קָדִימָה! – עָנָה אַחֲרָיו גְלֶנֶרְוַן, שֶׁעָמַד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן מַחֲרִישׁ וְעֵינָיו אֶל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל צוֹקֵי הַפֶּרֶא הַמִתְנַשְׂאִים אֶל עָל – אוֹתָנוּ הֵבִיא לְכָאן רְצוֹנֵנוּ הַכַּבִּיר לְהַצִיל אֶת חַיֵי חֲבֵרֵינוּ, וְעַל כֵּן אֵין לָנוּ לְהִבָּהֵל מִפְּנֵי כָּל מִכְשׁוֹל וּמַעְצוֹר. בְּעֶזְרַת הָאֱלֹהִים, קָדִימָה!

לְאָשְׁרָם שֶׁל הַתַּיָרִים הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר טוֹב, שָׁקֵט, חַם וּבָהִיר. אִלוּ בָּאוּ הֵנָה בַּחֹרֶף, הַנִמְשָׁךְ כָּאן מִמַאי וְעַד אוֹקְטוֹבֶּר, לֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל תִּקְוָה לַעֲלוֹת עַד לְגֹבַהּ כָּזֶה. כָּל אָדָם שֶׁהֵעֵז אֵי־פַעַם לְהַעְפִּיל בְּעוֹנַת הַחֹרֶף בְּהָרֵי הַקוֹרְדִילֵרִים, נָפַח אֶת נִשְׁמַתוֹ בַּקֹר הַנוֹרָא, אוֹ בְּסוּפוֹת הַזַעַף הַשׂוֹרְרוֹת אָז בַּמְקוֹמוֹת הַלָלוּ. תְּהוֹמוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים זְרוּעוֹת פִּגְרֵי מַעְפִּילִים כָּאֵלֶה, שֶׁבִּקְשׁוּ לְהֵאָבֵק עִם כֹּחוֹת הַטֶבַע הַבִּלְתִּי מְנֻצָחִים, הַקֹר הַנוֹרָא וְרוּחוֹת הַסוּפָה הָאֲיֻמוֹת.

הַתַּיָרִים אֻלְצוּ לְהִתְרוֹמֵם מִפִּסְגָה אַחַת לִשְׁנִיָה. וְהֵם טִפְּסוּ עַל גַּבֵּי זִיזֵי הַסֶלַע, בְּהֵאָחֲזָם בָּהֶם כַּחֲתוּלִים, אוֹ דִלְגוּ וְקָפְצוּ מֵעַל לִתְהוֹמוֹת עַמֻקוֹת, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְטַפֵּס עַל גַבֵּי כָּתְלֵי אֶבֶן תְּלוּלִים וְכִמְעַט זְקוּפִים מַמָשׁ. בִּמְקוֹם חֲבָלִים שִׁמְשׁוּ לָהֶם זְרוֹעוֹתֵיהֶם הַשְׁלוּבוֹת וְהָאֲחוּזוֹת בְּחָזָקָה, וּבִמְקוֹם סֻלָמוֹת – כִּתְפֵיהֶם. בְּיִחוּד הִצְטַיְנוּ בִּזְרִיזוּתָם מְיוּלְרֶדִּי וּוִילְסוֹן. סְקוֹטִים קַלֵי תְּנוּעָה וְאַמִיצֵי־לֵב אֵלֶהוּ הֶרְאוּ מַמָשׁ נִפְלָאוֹת. בְּכָל מִקְרֶה שֶׁל סַכָּנָה, מִהֲרוּ מִיָד לְהַצִיל אֶת חַבְרֵיהֶם, וּבִלְעֲדֵי עֶזְרָתָם לֹא הָיְתָה הַדֶרֶךְ רַבַּת הַמְתִיחוּת וְהַמַאֲמַצִים הַזֹאת מִסְתַּיֶמֶת לְלֹא קָרְבָּנוֹת.

גְלֶנֶרְוַן דָאַג בְּיִחוּד לְרוֹבֶּרְט, אֲשֶׁר מִפְּאַת צְעִירוּתוֹ וְחֹסֶר נִסְיוֹנוֹ, עָשָׂה שְׁטוּת אַחֲרֵי הַשְׁנִיָה. גַם פַּגַנֶל לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ. מִי שֶרָאָה אוֹתוֹ סוֹעֵר וּמִתְפָּרֵץ לַעֲלוֹת בְּצוֹקֵי הַסֶלַע, הָיָה יָכוֹל לַחֲשׁוֹב, שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לְהִשְׂתָּעֵר עַל מִבְצָר חָזָק שֶׁאֵין לְכָבְשׁוֹ. וּבָהּ־בַּמִדָה שֶׁרַבּוּ בְּדַרְכּוֹ הַמִכְשׁוֹלִים, בָּהּ־בַּמִדָה הִתְגַבְּרוּ כֹּחוֹתָיו וּמִרְצוֹ.

אַךְ לֹא כֵן מַכְּס נַבְּס. הַלָה טִפֵּס לוֹ בִּמְנוּחַת־נֶפֶשׁ גְמוּרָה כְּעֵין אוֹטוֹמַט. הִגִיעַ שַׁעְתּוֹ לִקְפֹּץ – קָפַץ, רָאָה שֶׁיֵשׁ צֹרֶךְ לִזְחֹל עַל אַרְבַּע – זָחַל, וְאַף פַּעַם לֹא הוֹצִיא מִפִּיו קְרִיאָה שֶׁל תִּמָהוֹן אוֹ רֹגֶז. הוּא עָשָׂה אֶת הַכֹּל ללֹא כָּל הִתְאַמְצוּת, וְיִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁאֲפִילוּ לֹא שָׂם לֵב לַסַכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת לוֹ וְדַמֵה דִמָה בְּלִבּוֹ, שֶׁהוּא מְהַלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וַחֲלָקָה לְגַמְרֵי.

כָּכָה עָשׂוּ הַתַּיָרִים אֶת דַרְכָּם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה וּבְשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר הֶרְאָה לָהֶם הַבָּרוֹמֶטֶר, כִּי הִגִיעוּ כְּבָר לְגֹבַהּ שֶׁל 2,250 מֶטֶר. כָּאן הִתְקָרֵב כְּבָר לְסוֹפו אֵזוֹר הַצְמָחִים וְרַק זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִרְאוּ אֵי־אֵלוּ חַיוֹת־בָּר, שֶׁיָכְלוּ לְשַׂמֵחַ אֶת לֵב הַצַיָד, כִּי הָיוּ בָּהֶן כָּאֵלוּ שֶׁעוֹרָן נִשְׂקַל מַמָשׁ בְּמִשְׁקַל הַזָהָב. רַבּוֹת מִכָּל הָאֲחֵרוֹת הָיוּ הַלַמוֹת הַפִּרְאִיוֹת, שֶׁתּוֹשָׁבֵי אַמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית מְגַדְלִים אוֹתָן בְּמִשְׁקֵיהֶם, וְהֵן מְשַׁמְשׁוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן כְּבֶהֱמוֹת מַשָׂא וּרְכִיבָה. כֵּן נִמְצְאוּ כָּאן בְּמִסְפַּר רַב מְאֹד הָאַלְפָּקוֹת הַמַרְהִיבוֹת אֶת הָעַיִן בְּיָפְיָן, וְהַצִ’ינְצִ’ילוֹת, הַדוֹמוֹת לְאַרְנָבוֹת, אֶלָא שֶׁבִּגְלַל רַגְלֵיהֶן הָאֲחוֹרִיוֹת הָאֲרֻכּוֹת הֵן מַזְכִּירוֹת מְעַט אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל הַקֶנְגוּרוּ. הַצִ’ינְצִ’ילוֹת הָיוּ זְרִיזוֹת מְאֹד וּבְטַפְּסָן עַל הָעֵצִים נִרְאוּ כְּאִלוּ מִתְעוֹפְפוֹת.

– הַלָלוּ נִרְאוֹת כְּאִלוּ יָצְאוּ כְּבָר מִסוּג בַּעֲלֵי הָאַרְבַּע וְלִכְלַל עוֹפוֹת לֹא הִגִיעוּ עֲדַיִן – אָמַר פַּגַנֶל בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בִּשְׁתֵּי בְּרִיוֹת חֲמוּדוֹת כָּאֵלוּ.

אוּלָם שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הָיוּ עֲיֵפִים כָּל כָּךְ מֵעֲמַל הַדֶרֶךְ, שֶׁכִּמְעַט לֹא שָׂמוּ לֵב לְבַעֲלֵי־הַחַיִים שֶׁנִרְאוּ כָּאן בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים. הַדֶרֶךְ שֶׁלִפְנֵיהֶם הָיְתָה עוֹד רַבָּה, וְהַקְשָׁיִים לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא תַּמוּ עֲדַיִן, אֶלָא הֵם הָלְכוּ וְנִתְגַבְּרוּ מִפַּעַם לְפַעַם.

כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ בַּשָׁמַיִם, פָּשַׁט הַנוֹף הַהֲרָרִי אֶת צוּרָתוֹ הַקוֹדֶמֶת וְלָבַשׁ צוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. גוּשֵׁי־הַקֶרַח, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים מֵעַל רָאשֵׁי הַתַּיָרִים, הִבְהִיקוּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת, וְהַכֹּל מִסָבִיב הָיָה נוֹצֵץ, מַקְרִין וּמַזְהִיר בְּרִבְבוֹת נְגוֹהוֹת וּצְבָעִים.

עַתָּה הָיָה עַל הַתַּיָרִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכָּם עַל גַבֵּי קֶרַח הָעוֹלָמִים הַמְכַסֶה אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְכִמְעַט עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל עֲלוּלִים הָיוּ לְהַחֲלִיק וּלְהִתְגַלְגֵל לִתְהוֹם עֲמֻקָה. וִילְסוֹן הָלַךְ בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה, כְּדֵי לִבְדֹק בְּיָדָיו אֶת הַקֶרֶח, וּבְעִקְבוֹתָיו נִמְשְׁכוּ שְׁאָר הַתַּיָרִים, שֶׁדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּלַחַשׁ וְהִשְׁתַּדְלוּ לֹא לְהָקִים רַעַשׁ, כִּי כָּל זַעֲזוּעַ קַל שֶׁבָּאֲוִיר עָלוּל הָיָה לְקְרֹעַ אֶת גוּשֵׁי הַשֶׁלֶג הָעֲצוּמִים, שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בְּזִיזֵי סְלָעִים, כִּמְעַט מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.

סוֹף־סוֹף הִגִיעוּ הַמְטַפְּסִים הַתְּשׁוּשִׁים לְאֵזוֹר הַשִׂיחִים הַנְמוּכִים וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ מְעַט. הֵם סָעֲדוּ אֶת לִבָּם, וּמִשֶׁהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, קָמוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּטִפּוּס וּבַהַעְפָּלָה רַבַּת הַסַכָּנוֹת. הַשִׂיחִים פִּנוּ אֶת מְקוֹמָם לְמִינֵי עֲשָׂבִים קָשִׁים וְצִמְחֵי צָבָר דוֹקְרָנִיִים, וְאַחַר כָּךְ, בְּגוֹבַהּ שֶׁל 3,300 מֶטֶר נֶעֱלַם כָּל סִימָן שֶׁל צֶמַח, וּלְנֶגֶד עֵינֵי הַתַּיָרִים לֹא נִרְאוּ אֶלָא אֲבָנִים וָקֶרַח.

הָעֲלִיָה נֶעֶשְׂתָה עַתָּה קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר. עַל הַתַּיָרִים הָיָה לְטַפֵּס עַל שִׁנֵי סֶלַע וּלְדַלֵג עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת עֲמֻקוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהָעַיִן לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אֶת קַרְקָעָן. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִרְאוּ לָהֶם צַלְבֵּי־עֵץ – צִיוּנִים לְקִבְרֵיהֶם שֶׁל תַּיָרִים עַזֵי־לֵב שֶׁמָצְאוּ אֵי־פַעַם אֶת מוֹתָם בְּהָרֵי הָאֵימִים הַלָלוּ. אַךְ לְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים וְלַמְרוֹת כָּל הַסַכָּנוֹת הַנוֹרָאוֹת וְהַמַאֲמַצִים הָעַל־אֶנוֹשִׁיִים לֹא קָרָה לָהֶם כָּל אָסוֹן בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים שֶׁלָהֶם.

בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם הִרְגִישׁוּ כֻּלָם, כִּי כֹּחוֹתֵיהֶם הוֹלְכִים וְעוֹזְבִים אוֹתָם. רוֹבֶּרְט כִּמְעַט שֶׁלֹא יָכֹל עוֹד לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, אִם כִּי הִשְׁתַּדֵל לְהִתְחַזֵק וּלְהַעֲלִים אֶת עַיְפוּתוֹ. וּבִרְאוֹת זֹאת הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, הִצִיעַ לַחֲבֵרָיו לְהַפְסִיק מְעַט אֶת הַטִפּוּס.

– לָמָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל.

– הֲרֵי צָרִיךְ לָנוּחַ מְעַט, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד.

– אַךְ לֹא זֶה הַמָקוֹם, – הִתְנַגֵד פַּגַנֶל – אִם לָנוּחַ אַתָּה רוֹצֶה, הֲרֵי יֵשׁ לִמְצֹא אֵיזֶה צְרִיף דַל אוֹ חֻרְבָּה, וְכָאן אֵין לָנוּ וְלֹא כְלוּם.

– מַה יִהְיֶה אֵפוֹא? רוֹבֶּרְט אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָלֶכֶת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.

– אָנָא, אַל־נָא תִּדְאַג לִי, אֲדוֹנִי, – בִּקֵשׁ רוֹבֶּרְט – אֲנִי יָכוֹל לַעֲבֹר עוֹד מֶרְחָק כַּמֶרְחָק שֶׁעָבַרְנוּ עַד כָּאן.

– לֹא, חֲבִיבִי, לֹא תַּעֲבֹר, אַל תִּתְפָּאֵר, – הֵשִׁיב לוֹ הַלוֹרְד – וְאֵין לְךָ גַם לְהִתְבַּיֵשׁ עַל כָּךְ, יְדִידִי. אֲנִי מִשְׁתּוֹמֵם שֶׁיָכֹלְתָּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד עַתָּה.

– אֲנִי מַצִיעַ אֵפוֹא, – קָרָא פַּגַנֶל – שֶׁאָנוּ נִשָׂא אֶת רוֹבֶּרְט עַל יָדֵינוּ עַד שֶׁנַגִיעַ לַמוֹרָד הַמִזְרָחִי וְנִמְצָא שָׁם אֵיזֶה צְרִיף. שָׁם חַיִים בְּוַדַאי רוֹעֵי צֹאן, וַאֲנִי מְקַוֶה, כִּי נַגִיעַ אֲלֵיהֶם בְּעוֹד שְׁעָתַיִם בְּעֵרֶךְ.

– וּבְכֵן, יְדִידַי, – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן לִשְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת – הֲמַסְכִּימִים אַתֶּם לְהַמְשִׁיךְ?

– מַסְכִּימִים! – עָנוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.

– וְאֶת הַנַעַר אֶשָׂא אֲנִי לְבַדִי, – הוֹסִיף מְיוּלְרֶדִי.

רוֹבֶּרְט אָמְנָם הִתְנַגֵד שֶׁיִשָׂאוּהוּ עַל הַיָדַיִם כְּתִינוֹק. אַךְ לְבַסוֹף נִכְנַע, וּמִשֶׁלְקָחוֹ מְיוּלְרֶדִי בִּזְרוֹעוֹתָיו, לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָה וְהוּא נִרְדַם וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת הִמְשִׁיכוּ הַתַּיָרִים לְטַפֵּס וּלְהַעְפִּיל מַעְלָה לְפִסְגַת הָרֶכֶס, אֲשֶׁר שָׁם קִווּ לִמְצֹא אֶת רֵאשִׁית הַמוֹרָד לְצַד מִזְרָח. הָאֲוִיר נַעֲשָׂה כָּאן קָלוּשׁ בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁתָּקוֹף תָּקַף אוֹתָם מִין מַחֲנָק מוּזָר וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם הֵחֵלוּ לְשׁוֹתֵת דָם. כְּדֵי לְמַלֵא אֶת רֵאוֹתֵיהֶם אֲוִיר בְּמִדָה מַסְפֶּקֶת, אֻלְצוּ אֵפוֹא לִנְשֹׁם נְשִׁימוֹת מְהִירוֹת וַעֲמֻקוֹת, וְדָבָר זֶה הוֹגִיעַ אוֹתָם עוֹד יוֹתֵר וְהֵם הִתְנַהֲלוּ בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם.

נוֹסָף עַל קְלִישׁוּת הָאֲוִיר וְהַרְגָשָׁתָם הָרָעָה, סִנְוְרוּ אֶת עֵינֵיהֶם גוּשֵׁי הַשֶׁלֶג וְהַקֶרַח, שֶׁקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הִשְׁתַּקְפוּ בָּהֶן כְּמוֹ בְּמַרְאוֹת נוֹצְצוֹת. הָאוֹר הָרַב הִכְאִיב כָּל כָּךְ לְעֵינֵיהֶם, שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת דַרְכָּם וּלְהִזָהֵר לְבַל יִמְעֲדוּ וְלַמְרוֹת שֶׁבִּקְשׁוּ לֶאֱסֹף אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם וּלְהַמְשִׁיךְ, הִגִיעַ בְּכָל זֹאת הָרֶגַע הַנוֹרָא שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לָזוּז כִּמְעַט. רֹאשָׁם הָלַךְ סְחַרְחַר וְהֵם נָפְלוּ לָאָרֶץ, אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וְהִתְנוֹעֲעוּ בִּזְחִילָה חַסְרַת אוֹנִים, אַף כִּי דַוְקָא עַתָּה יָכְלוּ לָלֶכֶת בְּרַגְלֵיהֶם לְלֹא כָּל קשִׁי.

גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט בְּפַחַד אֶל גוּשֵׁי הַקֶרַח וְהַשֶׁלֶג שֶׁמִסָבִיב, הִרְגִישׁ אֶת הַקֹר הַהוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵק וְרָאָה אֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים.

– כֵּן, עַתָּה נֹאבַד פֹּה כֻּלָנוּ – הִרְהֵר בְּעֶצֶב – מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַקֹר אֵין כָּאן, לָלֶכֶת הָלְאָה אֵין כֹּחַ, וְאִם נֵרָדֵם פֹּה בַּשֶׁלֶג, לֹא נוֹסִיף עוֹד לָקוּם.

– וְהִנֵה בִּקְתָה! – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹלוֹ הַשָׁלֵו שֶׁל הַמַיוֹר, אֲשֶׁר נִתֵּק אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו הַנוּגוֹת שֶׁל גְלֶנֶרְוַן.

פֶּרֶק יג: הַיְרִידָה מִמְרוֹמֵי הַקוֹרְדִילֵרִים 🔗

אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס הָיָה עוֹבֵר לְיַד הַבִּקְתָּה, אוֹ אַף פּוֹסֵחַ עָלֶיהָ, וְלֹא הָיָה מַבְחִין בָּהּ כְּלָל וּכְלָל. הִיא לֹא נִבְדְלָה מִשְׁאָר מִישׁוֹר הַשְׁלָגִים אֶלָא בְּתֵל קָטָן, וּכְדֵי לְגַלוֹת אוֹתָהּ וּלְהַגִיעַ אֵלֵיהָ, הָיָה צֹרֶךְ לַחְפֹּר בַּעֲרֵמַת הַשֶׁלֶג שֶׁכִּסְתָה אוֹתָהּ וְלַחֲשֹׂף אֶת פִּתְחָהּ.

אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶה קִבְּלוּ עַל עַצְמָם וִילְסוֹן וּמְיוּלִרֶדִי, וְאַחֲרֵי עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ שֶׁל חֲצִי שָׁעָה עָלָה בְּיָדָם לְנַקוֹת אֶת פִּתְחָהּ שֶׁל הַקָזוּצָ’ה, – כָּךְ יִקְרְאוּ הָאִינְדִיאָנִים לְבִקְתַּת הָרִים מֵעֵין זוֹ – כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

הַקָזוּצָ’ה, שֶׁנִבְנְתָה כָּאן עַל יְדֵי רוֹעִים אִינְדִיאָנִיִים, הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְבֵנִים מְיֻבָּשׁוֹת בְּחֹם הַשֶׁמֶשׁ וַחֲלָלָהּ לֹא הָיָה גָדוֹל בְּיוֹתֵר. הִיא הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְאָרְכָּהּ, רָחְבָּה וְכֵן גָבְהָהּ לֹא עָלוּ עַל שְׁלשָׁה מֶטְרִים וָחֵצִי.

לְפָנֶיהָ הָיוּ חֲצוּבוֹת בְּסֶלַע הָהָר מַדְרֵגוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁיָרְדוּ וְהוֹבִילוּ אֶל הַפֶּתַח, אֲשֶׁר מִלְבַדוֹ לֹא הָיָה לַבִּקְתָּה כָּל מָבוֹא אַחֵר. פֶּתַח יְחִידִי זֶה הָיָה נָמוּךְ וְצַר, וְאָדָם לֹא הָיָה מְסֻגָל לְהִכָּנֵס פְּנִימָה אֶלָא בְּזָחֲלוֹ עַל אַרְבַּע. אוּלָם פֶּתַח זֶה הִסְפִּיק כָּל צָרְכּוֹ בִּשְׁבִיל הָרוּחַ, הַשֶׁלֶג וְהַבָּרָד לַחְדֹר לְתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה, וְאוֹרְחִים בִּלְתִּי קְרוּאִים אֵלֶה רַבּוּ בְּעִקָר בְּשָׁעָה שֶׁבַּחוּץ הִתְחוֹלְלוּ סְעָרוֹת וְסוּפוֹת־שֶׁלֶג.

הַבִּקְתָּה יָכְלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ כַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁקִירוֹתֶיהָ לֹא יָכְלוּ לְהָגֵן עָלֶיהָ כָּרָאוּי מִן הַטַחַב, בְּיִחוּד בְּעוֹנַת הַגְשָׁמִים, הֲרֵי שִׁמְשָׁה בְּכָל זֹאת מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַקֹר הַגָדוֹל שֶׁבַּחוּץ.

כְּשֶׁנִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ הַתַּיָרִים הַתְּשׁוּשִׁים וַאֲכוּלֵי הַקֹר, מִלְאָה אֶת לִבָּם שִׂמְחָה, כְּשִׂמְחַת הָאָדָם הַנִצָל מִמָוֶת.

הֵם אָמְנָם מָצְאוּ בְּתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה כִּירַת לְבֵנִים, אוּלָם לְמַעַן הַסִיק אוֹתָהּ, לְהִתְחַמֵם לְיָדָהּ וּלְבַשֵׁל בָּהּ תַּבְשִׁיל חַם, חָסְרוּ לָהֶם חָמְרֵי הַסָקָה.

– אָמְנָם אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכֹּל כָּאן מְסֻדָר וְנוֹחַ בְּיוֹתֵר, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – אֲבָל עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ גַם עַל מִקְלָט זֶה. הָעִקָר שֶׁאֵין אָנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.

– וְכִי מָה עוֹד דָרוּשׁ לְךָ כָּאן, אֲדוֹנִי? – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – לְדַעְתִּי, הֲרֵי לְאַרְמוֹן בָּאנוּ וְאֵין אָנוּ חֲסֵרִים עוֹד אֶלָא סְרִיסִים וְשׁוֹמְרֵי־סַף. אֵין דְאָגָה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, אָנוּ נִסְתַּדֵר כָּאן לְלִינַת הַלַיְלָה יָפֶה מְאֹד.

– טוֹב הָיָה, אִלוּ יָכֹלְנוּ לְהַבְעִיר בַּכִּירָה אֵשׁ מְאִירָה וּמְשַׂמַחַת, – הִתְעָרֵב תּוֹם אוֹסְטִין – בְּחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי מַחֲלִיף עַתָּה אֶת מְנַת הַבָּשָׂר הַמְעֻשָׁן שֶׁלִי בַּחֲבִילַת זְרָדִים, כְּדֵי שֶׁאַפְשָׁר יִהְיֶה לְחַמֵם קְצַת אֶת הָאֲבָרִים הַקְפוּאִים.

– גַם זְרָדִים נַשִׂיג, תּוֹם יַקִירִי! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף.

– זְרָדִים בְּפִסְגַת הַקוֹרְדִּילֵרִים! – קָרָא בִּתְמִיהָה מְיוּלְרֶדִי – לֹא, מַר פַּגַנֶל, אוֹתָם לֹא תִּמְצָא כָּאן!

– אִם הָרוֹעִים בָּנוּ בְּתוֹךְ בִּקְתָּתָם כִּירָה, – הֵעִיר הַמַיוֹר – הֲרֵי סִימָן הוּא, כִּי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּקִרְבַת מָקוֹם גַּם חָמְרֵי־הַסָקָה.

– יְדִידֵנוּ מַכְּס נַבְּס צוֹדֵק גַם הַפַּעַם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא צוֹדֵק תָּמִיד, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הֲכִינוּ אֵפוֹא הַכֹּל לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב וַאֲנִי אֵצֵא לְחַפֵּשׂ, אוּלַי אֶמְצָא מְעַט זְרָדִים.

– אֲנִי וּוִילֶסוֹן נֵלֵךְ אִתְּךָ יַחַד, אֲדוֹנִי, – הִצִיעַ פַּגַנֶל.

– וְאוּלַי אוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם אַף אֲנִי? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט שֶׁהֵקִיץ בֵּינְתַיִם מִשְׁנָתוֹ.

– לֹא, עָלֶיךָ לָנוּחַ, יְדִידִי! – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה עָיֵף גַם בְּלָאו הָכֵי. אִלוּ נִמְצְאוּ כָּאן יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילְךָ, וָדַאי הָיוּ מְרִימִים קוֹלוֹת בְּכִי וִילָלָה כָּאֵלֶה, שֶׁהָיוּ מַחֲרִישִׁים אֶת אָזְנֵינוּ וּמְבִיאִים אוֹתָנוּ לִידֵי טֵרוּף הַדַעַת.

גְלֶנֶרְוַן, פַּגַנֶל וּוִילְסוֹן יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַקָזוּצָ’ה. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב, וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֲוִיר הָיָה שָׁקֵט הָיָה הַקֹר מֻרְגָשׁ מְאֹד. הַמַדְחֹם הֶרְאָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. תְּכֵלֶת הַשָׁמַיִם כְּבָר הֶחֱשִׁיכָה בְּמִקְצָת וְקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת שָׁפְכוּ אוֹר אַרְגְמָנִי עַל פִּסְגוֹתֵיהֶם הַנִשָׂאוֹת שֶׁל הָאַנְדִים.

פַּגַנֶל, שֶׁלָקַח אִתּוֹ אֶת הַבָּרוֹמֶטֶר, קָבַע שֶׁהֵם נִמְצָאִים בְּגֹבַהּ שֶׁלְמַעְלָה מִשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר מֵעַל פְּנֵי הַיָם וְהוּא עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן, שֶׁחֵלֶק זֶה מִן הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינוֹ נָמוּךְ מִן הַמוֹן־בְּלַן אֶלָא בִּכְדֵי מָאתַיִם וְשִׁבְעִים מֶטֶר.

אַךְ אִלוּ הָיוּ נִתְקָלִים בְּהָרִים אֵלֶה בְּאוֹתָם הַקְשָׁיִים וְהַמַעְצוֹרִים שֶׁנִתְקָלִים בָּהֶם הַמְטַפְּסִים בָּעֲנָק הַשְׁוֵיצָרִי מוֹן־בְּלַן, וְאִלוּ הִשְׁתּוֹלְלוּ כָּאן סְעָרוֹת וְסוּפוֹת־שֶׁלֶג כְּמוֹ בִּמְרוֹמֵי הַמוֹן־בְּלַן, לֹא הָיָה מַצְלִיחַ אַף אֶחָד מִתַּיָרֵינוּ לַעֲבֹר בְּשַׁלְשֶׁלֶת הָרִים אַדִירָה זוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ.

גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל טִפְּסוּ וְעָלוּ לִמְרוֹם צוֹק גָבוֹהַּ וְהִתְבּוֹנְנוּ סְבִיבָם. הֵם נִמְצְאוּ עַתָּה עַל אַחַת הַפְּסָגוֹת הַגְבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַקוֹרְדִילֵרִים וְיָכְלוּ לְהַקִיף מֶרְחָב גָדוֹל לְמַעְלָה מִמֵאָה קִילוֹמֶטְרִים מְרֻבָּעִים. מִצַד מִזְרָח רָאוּ מוֹרָד מְשֻׁפָּע, שֶׁהָיָה נוֹחַ מְאֹד לְהוֹלְכֵי רֶגֶל, אַךְ בְּסָמוּךְ לָהֶם הָיוּ פְּזוּרִים בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה גוּשֵׁי שֶׁלֶג אַדִירִים שֶׁזָחֲלוּ עִם הַקַרְחוֹנִים לְמַטָה. בְּבִקְעַת הַקוֹלוֹרָדוֹ כְּבָר פָּשְׁטוּ הַצְלָלִים שֶׁהָלְכוּ וְנִתְעַבּוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע, וּלְאַט־לְאַט נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן כָּל הַזִיזִים, שִׁנֵי־הַסֶלַע, הַפְּסָגוֹת וְהַמַדְרֵגוֹת, שֶׁהָיוּ עַד עַתָּה מוּאָרִים בְּקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַאַחֲרוֹנוֹת.

לְאַט־לְאַט עָטַף הָעֲרָפֶל אֶת שִׁפּוּעָם הַמִזְרָחִי שֶׁל הָאַנְדִים, וְרַק בַּמַעֲרָב עֲדַיִן בָּעֲרוּ בְּאֵשׁ אַדֻמָה בְּלִיטוֹת־הָאֶבֶן שֶׁתָּמְכוּ בְּמַדְרְגוֹת שִׁפּוּעַ הַמַעֲרָב. הַצוֹקִים הַמְכֻסִים שֶׁלֶג וְהַקַרְחוֹנִים הַמַבְרִיקִים בָּעֲרוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כְּאִלוּ יָצְאָה מִתּוֹכָם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת. מִצָפוֹן נִרְאֲתָה שׁוּרַת רְכָסִים וּפְסָגוֹת, שֶׁהָלְכָה וְהִתְפַּתְּלָה, כְּאִלוּ הָיְתָה מְצֻיֶרֶת בְּיַד צַיָר רוֹעֶדֶת, וּמֶבַּט הָעַיִן תָּעָה וְאָבַד בַּגַלִים הַקְפוּאִים הַלָלוּ. אַךְ יָפֶה וְנוֹרָא מִכֹּל הָיָה הַמַרְאֶה מִצַד דָרוֹם. עַל פְּנֵי מִישׁוֹר טַרְבִּידָה הַשׁוֹמֵם הִתְנַשֵׂא בְּגָאוֹן הַר־הָאֵשׁ אַנְטוּקוֹ וְלֹעוֹ הַפָּעוּר נִרְאָה הֵיטֵב לַתַּיָרִים. אוֹתוֹ עֲנָק גוֹעֵשׁ נָהַם בִּנְשִׁימַת־הָאֵשׁ שֶׁלוֹ, שָׁאַג כַּלִוְיָתָן הָאַגָדִי וְזָרַק מִקִרְבּוֹ תִּימְרוֹת עָשָׁן, אֲשֶׁר בְּתוֹכָן נִרְאוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אֲדֻמוֹת, וְכָל הֶהָרִים שֶׁבְּקִרְבַתוֹ נִרְאוּ כַּאֲחוּזֵי שַׁלְהָבוֹת נוֹרָאוֹת. בְּרַד אֲבָנִים מְלֻבָּנוֹת, עַנְנֵי אֵד אָדֹם וּפַלְגֵי לַבָּה הִתְאַחְדוּ וְהִתְלַכְּדוּ בַּעֲרֵמוֹת מַבְהִיקוֹת, שֶׁנִתְפַּזְרוּ בַּמְרוֹמִים. כָּל הַסְבִיבָה הָיְתָה נְסוּכָה נֹגַהּ מְסַנְוֵר עֵינַיִם שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וּמָאוֹר אָדֹם זֶה, שֶׁאֵינוֹ מְבַשֵׂר אֶלָא רַע, נַעֲשָׂה מֵרֶגַע לְרֶגַע בָּהִיר יוֹתֵר, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ הַגוֹסֶסֶת יָרְדָה לְאַט־לְאַט אֶל מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק וְסָבִיב־סָבִיב פָּשְׁטָה חֶשְׁכַת הַלַיְלָה.

גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל – וּבְיִחוּד פַּגַנֶל – הָיוּ מִתְפָּעֲלִים עוֹד זְמַן רַב מֵאוֹתוֹ מַחֲזֶה מַפְלִיא שֶׁל מִלְחֶמֶת הָאֵיתָנִים, מִלְחֶמֶת אִשֵׁי הַשָׁמַיִם וְאִשֵׁי הָאָרֶץ בָּעֲלָטָה הַהוֹלֶכֶת וְתוֹקֶפֶת עוֹלָם וְמְלֹאוֹ, אִלוּלֵא וִילְסוֹן, אָדָם מַעֲשִׂי בְּהֶחְלֵט, שֶׁהִזְכִּירָם אֶת מַטְרַת בּוֹאָם הֵנָה וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לַחֲזֹר אֵל הַמְצִיאוּת.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי עֵצִים לֹא הָיוּ כָּאן, אוּלָם בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים הָיוּ הַסְלָעִים מְכֻסִים חֲזָזִיוֹת, וְאוֹתָן לִקְטוּ הַמְחַפְּשִׂים וֶהֱבִיאוּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה לַקָזוּצָ’ה.

תּוֹם אוֹסְטִין וּמְיוּלְרֶדִי הִתְחִילוּ מִיָד לְטַפֵּל בְּהַסָקַת הַכִּירָה, אַךְ הַחֲזָזִיוֹת לֹא נִתְלַקְחוּ עַל נְקַלָה וְגַם קְלִישׁוּת הָאֲוִיר, הֶעָנִי כָּאן בְּחַמְצָן, הִקְשְׁתָה עַל הַבְּעֵרָה. הָאֵשׁ שֶׁבַּכִּירָה הָיְתָה אֵפוֹא דַלָה מְאֹד.

– אֲבָל תְּמוּרַת זֹאת – נִחֵם הַמַיוֹר אֶת חֲבֵרָיו – רוֹתְחִים כָּאן הַמַיִם בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה נְמוּכָה יוֹתֵר. הָאִישׁ הָרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת קָפֶה, שֶׁרָתַח בְּחֹם שֶׁל מֵאָה מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס, אַל יַעֲלֶה לְכָאן, כִּי פֹּה יִרְתְּחוּ הַמַּיִם בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה שֶׁל תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת בְּעֵרֶךְ.

וְאָכֵן, צָדַק מַכְּס נַבְּס. הַמַדְחֹם שֶׁהֻשְׁקַע בַּמַיִם הָרוֹתְחִים עַל הַכִּירָה הֶרְאָה רַק שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע מַעֲלוֹת. בְּכָל זֹאת עָרֵב הָיָה הַקָפֶה הָרֵיחָנִי לְחֵךְ הַתַּיָרִים וְכֻלָם שָׁתוּ אוֹתוֹ בְּעֹנֶג וְאַף לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּסֵפֶל אֶחָד בִּלְבָד. לְעֻמַת זֹאת לֹא נֶהֱנוּ בְּיוֹתֵר מִן הַבָּשָׂר הַמְעֻשָׁן וּפַּגַנֶל אַף מָצָא מָקוֹם לְהִתְבַּדֵחַ בְּעִנְיָן זֶה.

– נֵתַח בָּשָׂר שֶׁל לַמָה בְּוַדַאי הָיָה עָרֵב לָנוּ עַתָּה יוֹתֵר, – אָמַר – הַלַמָה הִיא, כְּיָדוּעַ, חַיָה מוֹעִילָה מְאֹד בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִוָכַח אִם בִּרְכָתָה רַבָּה גַם מִבְּחִינַת חָכְמַת הַבִּישׁוּל.

– וְכִי אֵינְךָ שְׂבַע־רָצוֹן מֵאֲרוּחָתֵנוּ, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל הַמַיוֹר.

– אַדְרַבָּה, אֲנִי נֶהֱנֶה מִן הָאֲרוּחָה הֲנָאָה מְרֻבָּהּ, חֲבִיבִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – אַךְ לֹא הָיִיתִי מִצְטַעֵר כְּלָל וּכְלָל, אִלוּ נוֹסְפָה לָהּ גַם חֲתִיכָה הֲגוּנָה שֶׁל בָּשָׂר טָרִי.

– אָכֵן, מְפֻנָק אַתָּה, – צָחַק הַמַיוֹר.

– הֶעָרָתְךָ, הַמַיוֹר, נְכוֹנָה הִיא, – עָנָה לוֹ מִיָד הַגִיאוֹגְרָף – אַךְ מֻבְטְחַנִי שֶׁגַם אַתָּה לֹא הָיִיתָ מִתְנַגֵד, אִלוּ שָׂמוּ לְפָנֶיךָ צְלִי רַעֲנָן.

– יִתָּכֵן.

– וְאִם יִדְרְשׁוּ מִמְךָ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר, לַמְרוֹת הַקֹר הֶחָזָק שֶׁבָּחוּץ, הֶהָיִיתָ מַסְכִּים אַף לְכָךְ?

– אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי הִתְפָּעֲלוּתָם לְעֵרָנוּתוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס, וְהִנֵה נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם יְלָלָה מֵרָחוֹק. הַכֹּל הִטוּ אֶת אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, וְהַיְלָלָה הָלְכָה הָלוֹךְ וְחָזָק. נִכָּר הָיָה, כִּי לֹא חַיָה בּוֹדֶדֶת הִיא הַמַשְׁמִיעָה אֶת קוֹל הַיְלָלָה, אֶלָא עֵדֶר שָׁלֵם, הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַקָזוּצָ’ה.

– לֹא דַי לָהּ לַהַשְׁגָחָה הָרַחְמַנִיָה שֶׁנָתָנָה לָנוּ מִקְלָט לְלִינַת הַלָיְלָה, – הִתְלוֹצֵץ פַּגַנֶל – אֶלָא שֶׁהִיא רוֹצָה לְהַעֲנִיק לָנוּ גַם בְּשַׂר חַיָה טָרִי, כְּפִי שֶׁבִּקַשְׁנוּ.

– פַּגַנֶל יַקִירִי, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – אֲנִי מְיָעֶצְךָ לֹא לִשְׁגוֹת בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא, כִּי חַיוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים אֵינָן מַגִיעוֹת לְגֹבַהּ זֶה.

– אִם כֵּן מָה הֵן הַקוֹלוֹת הָאֵלֶה? –שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין – הֲתִשְׁמְעוּ? הֲרֵי זֶה מַמָשׁ קוֹנְצֶרְט!

– כְּנִרְאֶה, אֵין זֶה אֶלָא רַעַשׁ הַשְׁלָגִים הַגוֹלְשִׁים לְמַטָה, וְלָנוּ נִדְמֶה, כִּי יִלְלַת חַיוֹת הִנְנוּ שׁוֹמְעִים, – הֵעִיר מְיוּלְרֶדִי – בֶּהָרִים הַקוֹלוֹת הֵם אַחֵרִים לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר בַּשְׁפֵלוֹת.

– אָכֵן, נְכוֹנָה הִיא הֶעָרָתְךָ, אֲבָל בְּעִנְיַן הָרַעַשׁ הַזֶה טָעוּת בְּיָדְךָ, כִּי יִלְלַת חַיוֹת הִיא, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.

– נֵצֵא וְנִוָכַח, – הִצִיעַ גְלֶנֶרְוַן.

– אֲבָל מוּטָב לָנוּ, כִּי נֵצֵא לְהִוָכֵחַ כְּצַיָדִים, – הוֹסִיף הַמַיוֹר, בְּתוֹפְסוֹ בְּיָדוֹ אֶת רוֹבֵהוּ.

וְכַעֲבֹר רֶגַע יָצְאוּ כֻּלָם מִן הַקָזוּצָ’ה. מִסָבִיב הָיָה חֹשֶׁךְ. הַיָרֵחַ טֶרֶם עָלָה, הַפְּסָגוֹת הַצְפוֹנִיוֹת וְהַמִזְרָחִיוֹת הָיוּ לוּטוֹת בַּעֲרָפֶל, שֶׁמִתּוֹכוֹ בִּצְבְּצוּ בְּצוּרוֹת פַנְטַסְטִיוֹת רַק אֲחָדִים מִן הַצוקִים הַקְרוֹבִים. יִלְלַת הַחַיוֹת הַנִבְהָלוֹת נִשְׁמְעָה כְּבָר מִקָרוֹב וּבִבְהִירוּת רַבָּה. הִיא הִגִיעָה לְאָזְנֵי הָאֲנָשִׁים מִצַד הָעֲרָפֵל הַכָּבֵד.

– אֲבָל מַה זֶה מִתְרַחֵשׁ שָׁם? – שָׁאֲלוּ הַתַּיָרִים זֶה אֶת זֶה, כְּשֶׁהֵם מְאַמְצִים אֶת עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת אֶת הַנַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הָעֲרָפֵל וְהַחֲשֵׁכָה.

וְהִנֵה נִרְאָה פִּתְאֹם כְּעֵין גוּשׁ גָדוֹל, גוּשׁ שֶׁל יְצוּרִים חַיִים שֶׁבָּאוּ בִּמְרוּצָה מְבֹהֶלֶת, כְאִלוּ נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם דַעְתָּם מֵרֹב פַּחַד. מִסְפַּר הַחַיוֹת הִגִיעַ בְּוַדַאי לַאֲלָפִים רַבִּים וּמִמְרוּצָתָן הַמְהִירָה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִסָבִיב.

אַךְ מָה הֵן חַיוֹת אֵלוּ? כְּלוּם עֶדְרֵי לַמוֹת הֵם שֶׁהִגִיעוּ לְכָאן מִן הַפַּמְפּוֹת?

עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הָאֲנָשִׁים לְהִתְמָצֵא בַּנַעֲשֶׂה, וְהִנֵה אֻלְצוּ לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְעַל גַבֵּיהֶם עָבְרָה הַסוּפָה הַחַיָה הַזֹאת בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. פַּגַנֶל לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי הִשְׁתוֹקֵק לְהִסְתַּכֵּל בַּחַיוֹת הַמְבֹהָלוֹת. אַךְ לֹא עָבַר רֶגַע וְהוּא הֻפַּל בְּכֹחַ וְהָיָה לְמִרְמָס אַף הוּא.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה. זֶה הָיָה הַמַיוֹר שֶׁיָרָה מִתּוֹךְ רוֹבֵהוּ. הוּא כּוֹנֵן אֶת הָרוֹבֶה לְתוֹךְ הָעֶדֶר הֶעָצוּם, שֶׁשָטַף וְעָבַר בְּרַעַשׁ וּבִילָלָה נוֹרָאָה, כְּנִרְדָף עַל יְדֵי אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר וְנֶעֱלָם, וּפָנָיו אֶל הַמוֹרָדוֹת הַמוּאָרִים בְּאוֹרוֹ הָאָדֹם שֶׁל הַר־הָאֵשׁ.

– מָצָאתִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.

– מַה מָצָאתָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּקוּמוֹ עַל רַגְלָיו.

– אֶת מִשְׁקָפַי! – עָנָה פַּגַנֶל – אָכֵן, תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁיָצָאתִי מִכָּל הָעִנְיָן הַזֶה רַק בַּאֲבֵדַת מִשְׁקָפַי וְגַם אוֹתָם הִנֵה זֶה מָצָאתִי.

– וְלֹא נִפְצַעְתָּ?

– לֹא, לֹא נִפְצַעְתִּי, רַק נִמְעַכְתִּי קְצַת. אֲבָל מְעַנְיֵן לָדַעַת מִי הֵם אֵלֶה שֶׁזָכוּ לִרְמֹס אוֹתִי כָּל כָּךְ יָפֶה.

– הִנֵה, חַיוֹת כָּאֵלוּ! – הֵשִׁיב הַמַיוֹר, כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב וּמוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו בַּעַל־חַיִים הָרוּג.

הַחֲבוּרָה חָזְרָה לַקָזוּצָ’ה וְהַכֹּל הֵחֵלוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּסַקְרָנוּת בְּטַרְפּוֹ שֶׁל מַכְּס נַבְּס.

זוֹ הָיְתָה חַיָה יָפָה מְאֹד, דוֹמָה לְגָמָל קָטָן, אַךְ מְחֻסֶרֶת דַבֶּשֶׁת. צַוָארָהּ הָיָה אָרֹךְ וְזָקוּף, רַגְלֶיהָ אֲרֻכּוֹת אַף הֵן וְצַמְרָהּ הַדַק וְהָרַךְ הָיָה חוּם־בָּהִיר. רַק בִּטְנָהּ הָיְתָה מְכֻסָה בֶּהָרוֹת לְבָנוֹת.

פַּגַנֶל הֵעִיף בָּהּ עַיִן וְקָרָא:

– הֲרֵי הַגוּאָנָקוֹ הוּא זֶה!

– גוּאָנָקוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – אֵיזֶה מִין בַּעַל־חַיִים הוּא זֶה?

– הָעִקָר שֶׁבְּשָׂרוֹ טוֹב לְמַאֲכָל! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף.

– וְאַף טָעִים?

– אֵין כָּמוֹהוּ! יַעֲלֶה לְרָצוֹן גַם עַל מִזְבַּח אֵלֵי הָאוֹלִימְפּוּס וְגַם הֵם יְלַקְקוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם.

– אָכֵן, אָמַר לִי לִבִּי, כִּי לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב יִהְיֶה לָנוּ בָּשָׂר טָרִי. וְהִנֵה צָדַק לִבִּי וְעוֹד אֵיךְ! אַךְ מִי מֵאִתָּנוּ מִתְנַדֵב לִהְיוֹת קַצָב?

– אֲנִי! – קָרָא וִילְסוֹן.

– טוֹב מְאֹד! וַאֲנִי אֶהְיֶה הַטַבָּח! – אָמַר פַּגַנֶל.

– וְכִי כְּבָר שִׁמַשְׁתָּ בְּחַיֶיךָ טַבַּח, מַר פַּגַנֶל? – שְׁאֵלוֹ הַמַיוֹר.

– לֹא, אֲבָל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. בְּכָל אִישׁ צָרְפַתִּי חָבוּי טַבָּח, הַמְחַכֶּה רַק לִשְׁעַת־כּשֶׁר שֶׁל הִתְגַלוּת.

לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וְהַגִיאוֹגְרָף כְּבָר הִנִיחַ עַל גַבֵּי הַגֶחָלִים הַלוֹחֲשׁוֹת שֶׁבַּכִּירָה נִתְחֵי בָּשָׂר גְדוֹלִים. עוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים וּמְנוֹת הַבָּשָׂר הָיוּ מוּכָנוֹת.

– בְּבָקָשָׁה, אֲדוֹנִי, – פָּנָה פַּגַנֶל מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְאִישׁ אַחֵר, בְּהַגִישׁוֹ אֶת הָבָּשָׂר – הִנֵה צְלִי טָעִים מִבְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ, אֲקַוֶה כִּי יֶעֱרַב לְךָ.

הַכֹּל הִתְחִילוּ לֶאֱכֹל אֶת הַצְלִי מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן רַב, אַךְ מַה גָדְלָה תְּמִיהָתוֹ שֶׁל “הַטַבָּח”, כְּשֶׁהַסוֹעֲדִים עִווּ עַד מְהֵרָה אֶת פְּנֵיהֶם וְיָרְקוּ אֶת הַבָּשָׂר שֶׁבְּפִיהֶם.

– מָוֶת בַּבָּשָׂר! – קָרְאוּ.

הַמְלֻמָד הַנִכְלָם נִסָה גַם הוּא לִטְעֹם מִן הַצְלִי, וּלְצַעֲרוֹ, אֻלַץ לְהוֹדוֹת, כִּי אָמְנָם לֹא יִטְעַם הַבָּשָׂר אַף לְחִכּוֹ שֶׁל אָדָם הַגוֹוֵעַ בְּרָעָב.

חֲבֵרָיו הֵחֵלוּ לְהִתְלוֹצֵץ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, אֲבָל הוּא לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נֶעֱלַב כְּלָל וּכְלָל, אֶלָא אַף הוּא צָחַק בִּמְלֹא פִּיו יַחַד עִם כֻּלָם.

וּמִשֶׁפָּסַק לְבַסוֹף הַצְחוֹק, הֵחֵל פַּגַנֶל לְחַפֵּשׂ אֶת פֵּשֶׁר הַחִידָה. יָדוֹעַ יָדַע יְדִיעָה בְּרוּרָה, כִּי בְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ מִצְטַיֵן בְּטַעְמוֹ הַטוֹב וְהוּא אַף מֵזִין מְאֹד, וְהִנֵה לְפָנָיו בְּשַׂר־פִּגוּל. לָמָה זֶה?

וּמִשֶׁמָצָא לְאַחַר שָׁעָה קַלָה שֶׁל מַחֲשָׁבָה אֶת הַסִבָּה, אוֹרוּ פָּנָיו מִשִׂמְחָה.

– הִנֵה, עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַסִבָּה! – קָרָא, בְּטָפְחוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל מִצְחוֹ.

הַכֹּל פָּנוּ אֵלָיו בְּמֶבָּט שׁוֹאֵל.

– אוּלַי הָיָה הַבָּשָׂר יָשָׁן? – שָׁאַל הַמַיוֹר בְּבַת־צְחוֹק.

– לֹא, לֹא! – קָרָא פַּגַנֶל – אֶלָא הוּא מִהֵר מְאֹד לָרוּץ! כֵּן, זוֹהִי הַסִבָּה.

– לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵן בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶה, מַר פַּגַנֶל? – שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין בְּסַקְרָנוּת.

– נִזְכַּרְתִּי, כִּי בְּשַׂר הַגוּאָנָקוֹ טָעִים רַק בְּמִקְרֶה, שֶׁמְמִיתִים אוֹתוֹ בְּמַצָב שָׁקֵט וְשָׁלֵו. אֲבָל כְּשֶׁהוּא נֶהֱרָג בִּזְמַן הַצַיִד, לְאַחַר רִיצָה מְבֹהֶלֶת, לֹא יִצְלַח בְּשָׂרוֹ לְמַאֲכָל.

– וְאַתָּה בָּטוּחַ, כִּי אָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.

– כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת אֶל נָכוֹן.

– המ… אֲבָל מַה זֶה יָכוֹל הָיָה לְהַחֲרִיד כָּל כָּךְ אֶת הַחַיוֹת הָאֵלוּ בִּשְׁעַת לַיָלָה זוֹ, כְּשֶׁכָּל הַחַיוֹת רְגִילוֹת לִישׁוֹן כְּבָר בִּמְאוּרוֹתֵיהֶן שְׁלֵווֹת וּשְׁקֵטוֹת? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר אֶת הַדָבָר הַזֶה?

– לְצַעֲרִי, אֵין אֲנִי מֻכְשָׁר לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה קָשָׁה זוֹ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – בְּשָׁעָה זוֹ לֹא כְּדַאי גַם, כִּי נוֹגִיעַ אֶת מֹחֵנוּ בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, וַעֲצָתִי הִיא, כִּי עַתָּה נִשְׁכַּב וְנִישַׁן.

הַצָעָתוֹ זוֹ שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלָה לְלֹא כָּל הִתְנַגְדוּת.

הַתַּיָרִים הוֹסִיפוּ מְעַט חֲזָזִיוֹת לַכִּירָה, כְּדֵי שֶׁהָאֵשׁ תִּבְעַר כָּל הַלַיְלָה, וְאַחַר הִתְעַטְפוּ בְּפּוֹנְצָ’וֹתֵיהֶם וְהִשְׁתַּטְחוּ עַל קַרְקַע הַקָזוּצָ’ה.

עַד מְהֵרָה נִשְׁמְעָה בַּקָזוּצָ’ה נַחֲרַת הַיְשֵׁנִים, אִישׁ אִישׁ וְקוֹל נַחֲרָתוֹ הַמְיֻחָד. וְהַנְעִימָה הָעֲרֵבָה בְּיוֹתֵר לָאֹזֶן הָיְתָה נַחֲרָתוֹ הַמְסֻלְסֶלֶת שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.

רַק גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד לֹא יָשֵׁן.

אֶת מְנוּחַת לִבּוֹ הִדְרִיכָה אֵיזוֹ הַרְגָשָׁה עֲמוּמָה שֶׁל אָסוֹן מִתְקָרֵב. הוּא לֹא יָכֹל לְהַסִיחַ אֶת דַעְתּוֹ מִן הָעֵדֶר שֶׁבָּרַח בְּבֶהָלָה כָּזוֹ, וּבְשָׁכְבּוֹ בִּקֵשׁ לְהַסְבִּיר לְעַצְמוֹ אֶת סִבַּת בֶּהָלָתָן שֶׁל הַחַיוֹת.

מִי הֶחֱרִיד אוֹתָן פִּתְאֹם? הֲרֵי בְּגֹבַהּ זֶה אֵין חַיוֹת טוֹרְפוֹת וּבִשְׁעַת לַיְלָה כָּזוֹ לֹא יָבוֹא לְכָאן אַף כָּל צַיָד! מַהוּ אֵפוֹא הַדָבָר שֶׁאִלֵץ אֶת כָּל הַמַחֲנֶה הַכָּבֵד הַזֶה לָקוּם בַּלַיְלָה וְלִבְרֹחַ בְּרִסוּק אֲבָרִים אֶל תְּהוֹמוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים? הַחַיוֹת אֵינָן עוֹשׂוֹת דָבָר לְלֹא סִבָּה וּמַטָרָה. יִתָּכֵן אֵפוֹא, כִּי בֶּהָרִים קָרָה מַשֶׁהוּ הַמַפִּיל עֲלֵיהֶן אֵימָה וּמְסַכֵּן אֶת חַיֵיהֶן.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִפְנְתָה הָעַיְפוּת אֶת מַהֲלַךְ הִרְהוּרָיו שֶׁל גְלֶנֶרְוַן לְצַד אַחֵר. הוּא שָׁכַח אֶת הַהוֹוֶה וּפָנָה אֶל הֶעָתִיד. נִדְמֶה הָיָה לוֹ, כִּי הוּא כְּבָר נִמְצָא בְּמִישׁוֹר הָאַנְדִים, מוֹצֵא שָׁם אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּשְׁנֵי מַלָחָיו וּמְשַׁחְרֵר אוֹתָם בְּשָׁלוֹם מִשִׁעְבּוּדָם הַקָשֶׁה.

בַּכִּירָה לָחֲשָׁה הָאֵשׁ, בַּהֲאִירָהּ אֶת פְּנֵי הַיְשֵׁנִים וּבְצַיְרָהּ עַל פְּנֵי קִירוֹת הַקָזוּצָ’ה הַחֲשׂוּפִים צְלָלִים מִתְנוֹעֲעִים הֵנָה וָהֵנָה. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְלַהֲבוּ הַשַׁלְהָבוֹת וּמְטַר נִיצוֹצוֹת מַבְרִיקִים נִתָּז לְמַעְלָה. רֶגַע וְהַנִיצוֹצוֹת כָּבוּ וְנָפְלוּ חֲזָרָה לְמַטָה בִּדְמוּת אַבְקַת אֵפֶר לְבַנְבָּנָה. מִשְׂחָקָהּ זֶה שֶׁל הָאֵשׁ נִתֵּק אֶת חוּט הִרְהוּרָיו שֶׁל הַלוֹרְד וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ שׁוּב אֶל הַמְצִיאוּת.

פִּתְאֹם נִלְחַץ וְנִתְכַּוֵץ לִבּוֹ עַל יְדֵי רֶגֶשׁ גַעְגוּעִים חָזָק שֶׁתָּקַף אוֹתוֹ.

וּמִן הַחוּץ חָדְרוּ לְתוֹךְ הַקָזוּצָ’ה מִינֵי קוֹלוֹת מְשֻׁנִים, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד עַל טִיבָם. מַשֶׁהוּ הָמָה וְגָעַשׁ בְּקוֹל עָמוּם וְלִפְעָמִים הָיָה הָרַעַשׁ דוֹמֶה לְקוֹל רַעַם מִתְגַלְגֵל.

גְלֶנֶרְוַן רָצָה לָדַעַת אֶת הַנַעֲשֶׂה וְעַל כֵּן קָם בַּחֲשָׁאי וְיָצָא מִתּוֹךְ הַקָזוּצָ’ה.

בַּשָׁמַיִם הֵאִיר הַיָרֵחַ. גַם הֲמוֹן כּוֹכָבִים נוֹצְצוּ. הָאֲוִיר הָיָה שָׁקֵט וְשָׁקוּף, עַמוּד־הָאֵשׁ שֶׁל אַנְטוּקוֹ בָּעַר כְּמִקֹדֶם. לְשׁוֹאָה כָּלְשֶׁהִי – וְלוּ אַף רְחוֹקָה – לֹא נִרְאָה כָּל סִימָן. אוּלָם הַשָׁאוֹן הֶעָמוּם לֹא פָּסַק. נִדְמֶה הָיָה, כִּי הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְגַבֵּר, הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב, כְּאִלוּ יַעֲבֹר בִּמְרוּצָה עַל פְּנֵי מוֹרְדוֹת הָאַנְדִים.

נִרְעַשׁ וְנִפְעַם עוֹד יוֹתֵר שָׁב גְלֶנֶרְוַן אֶל הַקָזוּצָ’ה. הוּא הֵבִין, כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין אוֹתָהּ הֶמְיָה מְשֻׁנָה וּבֵין מְרוּצַת הַחַיוֹת. אֲבָל מַהוּ הָעִנְיָן לֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַסְבִּיר לְעַצְמוֹ.

הוּא הִסְתַּכֵּל בִּשְׁעוֹנוֹ. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר שְׁתַּיִם לְאַחַר חֲצוֹת. וְכֵיוָן שֶׁכָּל סַכָּנָה יְשָׁרָה לֹא הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת בְּשָׁעָה זוֹ, הֶחְלִיט לֹא לְהָעִיר אֶת חֲבֵרָיו הָעֲיֵפִים מְאֹד וְהַיְשֵׁנִים שֵׁנָה שְׁלֵוָה וְחַסְרַת דְאָגָה. גַם הוּא כְּבָר הָיָה עָיֵף מְאֹד, וְעַל כֵּן הִשְׁתַּטַח עַל הַקַרְקַע לְיַד חֲבֵרָיו וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים שָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.

אַךְ פִּתְאֹם הֵעִיר אוֹתוֹ רַעַשׁ אָיֹם וְהוּא קָם כְּהֶרֶף־עַיִן עַל רַגְלָיו.

הַשָׁאוֹן הֶחֱרִישׁ מַמָשׁ אֶת הָאָזְנַיִם וְדוֹמֶה הָיָה לְרַעַשׁ תּוֹתָחִים כְּבֵדִים הָעוֹבְרִים עַל פְּנֵי גְשָׁרִים חוֹרְקִים וּמְצַלְצְלִים. יַחַד עִם זֶה הִרְגִישׁ גְלֶנֶרְוַן כְּאִלוּ נִשְׁמַט הַקַרְקַע מִתַּחַת לְרַגְלָיו וְקִירוֹת הַקָזוּצָ’ה מִתְמוֹטְטִים וְנוֹפְלִים.

– קוּמוּ! קוּמוּ! – קָרָא מְבֹהָל לַחֲבֵרָיו הַשְׁקוּעִים עוֹד בִּשְׁנָתָם הַחֲזָקָה.

הֲלָלוּ פָּקְחוּ מִיָד אֶת עֵינֵיהֶם, רָצוּ לָקוּם וְלַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם, אַךְ לֹא יָכְלוּ.

אֵיזֶה כֹּחַ טָמִיר דָחַף אוֹתָם וְהֵם נָפְלוּ זֶה עַל זֶה, הִתְגַלְגְלוּ וְהֵחֵלוּ לִגְלשׁ לְמַטָה, לְמַטָה – – –

הַשַׁחַר עָלָה וְאוֹרוֹ הַחֲוַרְוַר הֵאִיר בְּקֹשִׁי אֶת הַמַרְאֶה הַמַחֲרִיד. צוּרַת הֶהָרִים נִשְׁתַּנְתָה פִּתְאֹם. פִּסְגוֹת הַצוּר נִתְמוֹטְטוּ, הַשִׂיאִים הַגֵאִים נִתְבַּקְעוּ, וְרָאשֵׁי הֶהָרִים הוּעֲפוּ וְנֶעֶלְמוּ, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁבְּסִיסֵיהֶם הָיוּ לְכִכָּר יְשָׁרָה, מְבֻתֶּרֶת רַק פֹּה וְשָׁם בִּסְדָקִים כְּלֹעוֹת פְּעוּרִים.

– רְעִידַת־אֲדָמָה! – קָרָא פַּגַנֶל.

וְאָמְנָם לֹא שָׁגָה. זוֹ הָיְתָה אַחַת מֵאוֹתָן הַקָטַסְטְרוֹפוֹת הַמַרְעִידוֹת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת אֶת הַחֶבֶל הַזֶה, בְּיִחוּד בְּקִרְבַת קַפְּיָנוֹ וְסַנְטְיָגוֹ, שֶׁהָרִאשׁוֹנָה מֵהֶן כְּבָר נֶחֶרְבָה פַּעֲמַיִם, וְהַשְׁנִיָה – אַרְבַּע פְּעָמִים בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה.

בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל כַּדוּר־הָאָרֶץ פּוֹעֵל עוֹד הַחֹם הַפְּנִימִי שֶׁל עוֹלָמֵנוּ בְּחָזְקָה, וְהָרֵי־הַגַעַשׁ אֵינָם מַסְפִּיקִים לָתֵת מוֹצָא לָאֵדִים הַכַּבִּירִים שֶׁבְּבֶטֶן הָאֲדָמָה. לְפִיכָךְ מְרֻבּוֹת כָּאן כָּל כָּךְ רְעִידוֹת־הָאֲדָמָה וְהֵן קָשׁוֹת וּמְסֻכָּנוֹת מְאֹד.

אַךְ הִנֵה וְגַם אוֹתָהּ חֶלְקָה שֶׁהַתַּיָרִים נֶאֶחְזוּ בָּה בְּדֹחַק, בְּהַחֲזִיקָם בְּכָל כֹּחָם בִּצְרוֹרוֹת הַחֲזָזִיוֹת, הִתְחִילָה לְהַחֲלִיק לְמַטָה בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה וְאִתָּה שִׁבְעַת הָאֲנָשִׁים הַמְבֻלְבָּלִים וְהַמְטֹרָפִים מִפַּחַד.

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל תְּנוּעָה לְהַצָלַת חַיֵיהֶם, אֶלָא אַף קוֹלָם נִטַל מֵהֶם וְלֹא יָכְלוּ לְהָרִים קוֹל צְעָקָה. וּמֶה הָיְתָה מוֹעִילָה לָהֶם צְעָקָתָם? אִלוּ צָעֲקוּ, לֹא הָיוּ גַם שׁוֹמְעִים אִישׁ אֶת קוֹל רֵעֵהוּ.

הָרַעַשׁ שֶׁמִתַּחַת הָאֲדָמָה, הִתְפּוֹצְצוּת הַקַרְחוֹנִים, הִתְנַגְשׁוּת גוּשֵׁי הַשַׁחַם אֵלֶה בְּאֵלֶה וְסוּפַת הַשֶׁלֶג הִשְׁתּוֹלְלוּ יַחַד בְּעִרְבּוּבְיָה נוֹרָאָה וְהַתֹּהוּ וָבֹהוּ הָאָיוֹם הַזֶה שָׁלַל מִן הָאֲנָשִׁים כָּל יְכֹלֶת לְהִתְחַבֵּר זֶה עִם זֶה. יֵשׁ וְגוּשֵׁי־הַסֶלַע הָאַדִירִים הֶחֱלִיקוּ לְמַטָה בְּקַלוּת, כִּמְעַט לְלֹא נִדְנוּד וָרַעַשׁ; וְיֵשׁ שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ כָּאֳנִיָה מְטֻלְטֶלֶת בְּרוּחַ סוּפָה, כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים בִּיעָף מֵעַל לִתְהוֹמוֹת, עוֹקְרִים עֲצֵי־עֲנָק וְטוֹחֲנִים לְאָבָק זִיזֵי אֶבֶן וְשִׁנֵי־סֵלַע שֶׁבְּדַרְכָּם.

כַּמָה זְמַן נִמְשְׁכָה מַהְפֵּכָה נוֹרָאָה זוֹ לֹא יָכֹל אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לִקְבֹּעַ, וְלוּ גַם בְּקֵרוּב. הֲנִשְׁאֲרוּ כֻּלָם בַּחַיִים, אוֹ נָפְלוּ מֵהֶם לְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת וְגוּפוֹתֵיהֶם נִתְרַסְקוּ – גַם זֹאת לֹא יָדַע אִישׁ מֵהֶם. עַתָּה דָאַג כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ בִּלְבַד וְלֹא יָכֹל לָשִׂים לֵב לַחֲבֵרָיו.

כָּל עוֹד נִשְׁמָתָם בָּם, קְפוּאִים מִן הָרוּחַ הַקָרָה וְהַחוֹדֶרֶת עַד הָעֲצָמוֹת וּמֻכֵּי סַנְוֵרִים מִסוּפַת הַשֶׁלֶג, נֶאֶחְזוּ הָאֻמְלָלִים בְּאֹפֶן אִינְסְטִינְקְטִיבִי בְּכָל שֶׁבָּא לְיָדָם, וּבְכָל רֶגַע חִכּוּ לַמָוֶת, שֶׁלֹא הָיָה כִּמְעַט מִפְלָט מִמֶנוּ.

פִּתְאֹם הֻטְלוּ כֻּלָם עַל יְדֵי דְחִיפָה חֲזָקָה לְמַעְלָה, וּמִשֶׁנָפְלוּ שׁוּב, הִתְגַלְגְלוּ כְּכַדוּרִים וְנָפְלוּ לְיַד סֶלַע גָדוֹל.

בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים לֹא נָע אִישׁ וְלֹא זָע.

לְבַסוֹף קָם אֶחָד מֵהֶם אַחֲרֵי הִתְאַמְצוּת רַבָּה וְעָמַד עַל רַגְלָיו.

זֶה הָיָה מַכְּס נַבְּס.

הוּא נִעֵר מֵעָלָיו אֶת אֲבַק הַשֶׁלֶג, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט סְבִיבוֹ.

חֲבֵרָיו הָיוּ מוּטָלִים עַל הָאָרֶץ, אֶחָד פְּרַקְדָן, הַשֵׁנִי – כְּשֶׁפָּנָיו לְמַטָה, הַשְׁלִישִׁי – מְכֻוָץ כִּפְקַעַת, הָרְבִיעִי מָתוּחַ מְלֹא קוֹמָתוֹ, וְכֵן הַשְׁאָר.

הַמַיוֹר מָנָה אוֹתָם.

חָסֵר רַק אֶחָד – רוֹבֶּרְט גְרַנְט.

פֵּרוּשׁ הַמִלִים, לְפִי סַדְרָן מִיָמִין לִשְׂמֹאל, הוּא: לִטְבֹּעַ, לַחוֹף, זֶה (אוֹ זֹאת), וְ, הָלֹךְ לְאִבּוּד. ↩
רַב־חוֹבֵל שֶׁל אֳנִיַת־מִסְחָר. ↩
בְּאַנְגְלִית; עֶזְרָה. ↩
דְרוֹמִי. ↩
שְׂדוֹת־מִרְעֶה גְדוֹלִים בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. ↩
גְלֶנֶרְנַן – בכל מקום אחר כתוב “גְלֶנֶרְוַן” – הערת פב"י. ↩
‘גוֹן – כנראה הכוונה לג’וֹן – הערת פב"י. ↩
בְּשֵׁם נִיקְטוֹלוֹף, נִקְרָא אָדָם הַמֵיטִיב לִרְאוֹת בַּלַיְלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיוֹם. ↩
“קָשֶׁה” במקור – הערת פב"י. ↩
“דוּגְקָן” המרור – הערת פב"י. ↩
“מָבַקֵשׁ” במקור – הערת פב"י. ↩
“אִם” במקור – הערת פב"י. ↩
“בְּהַצָלָחַת” במקור – הערת פב"י. ↩
בְּ“רִיטַנְיָה” במקור – הערת פב"י. ↩
“בִּמֵי” במקור – הערת פב"י. ↩
) יְלִיד סְפָרַדִי־אִינְדִיאָנִי. ↩
“אֶפְשָׁרוֹת” במקור – הערת פב"י. ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52820 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!