פֶרֶק א: יְרִיַת הַהַצָלָה 🔗
רְעִידַת־הָאֲדָמָה פָּסְקָה, לְפָחוֹת בְּמָקוֹם זֶה, וְאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי נָדְדָה הָלְאָה, לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, כִּי רִכְסֵי הָאַנְדִים אֵינָם יוֹדְעִים כִּמְעַט מְנוּחָה, וְאִם לֹא יָזוּעוּ בִּנְקֻדָה זוֹ, רָעוֹד יִרְעֲדוּ בִּנְקֻדָה אַחֶרֶת.
הַקָטַסְטְרוֹפָה, שֶׁתַּיָרֵינוּ הָיוּ עֵדִים לָהּ, הָיְתָה אַחַת הָעַזוֹת בְּיוֹתֵר. צוּרוֹת הֶהָרִים נִשְׁתַּנוּ תַּכְלִית שִׁנוּי, וּבִתְכֵלֶת הַשָׁמַיִם נִרְאֲתָה תְּמונָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי שֶׁל צוֹקֵי־סֶלַע, פְּסָגוֹת וּרְכָסִים.
בָּא יוֹם נִפְלָא. הַשֶׁמֶשׁ שֶׁעָלְתָה מִמְקוֹם מְנוּחָתָהּ אֵי־שָׁם בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי פִּזְרָה אֶת קַרְנֵי אוֹרָהּ עַל פְנֵי מִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה וְשָׁלְחָה אוֹתָן לַמֶרְחָק, עַד הָאוֹקְיָנוֹס הַשֵׁנִי.
תּוֹדוֹת לְמַכְּס נַבְּס, שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ הָרִאשׁוֹן וְהִגִישׁ מִיָד עֶזְרָה לַחֲבֵרָיו, הִתְעוֹרְרוּ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּשְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת מֵהִתְעַלְפוּתָם וְרוּחָם שָׁבָה אֲלֵיהֶם. לְאָשְׁרָם, לֹא פָּגְעָה הַסוֹעָה הַנוֹרָאָה בְּגוּפָם, לֹא גָרְמָה לָהֶם פְּצָעִים רְצִינִיִים אוֹ שִׁבְרֵי עֲצָמוֹת, אֶלָא שֶׁמֵרֹב פַּחַד אִבְּדוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַכָּרָתָם וְהִתְעַלְפוּ. שִׂחֲקָה לָהֶם הַשָׁעָה וּמְקוֹם חֲנָיָתָם לֹא הָיָה מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַגוּשׁ הָעֲנָק שֶׁמִסְבִיבָם גָלַשׁ לְמַטָה, עַד הַמִישׁוֹר: וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר הָיָה לָהֶם הָאָסוֹן לִבְרָכָה וְיָכוֹל יָכְלוּ לִשְׂמֹחַ עָלָיו, כִּי חָסְכוּ לָהֶם עַל יְדֵי כָּךְ אֶת עֲמַל הַיְרִידָה מִמְרוֹמֵי הֶהָרִים לְמַטָה. אוּלָם הַשִׂמְחָה הָיְתָה רְחוֹקָה מֵהֶם, שֶׁכֵּן לֹא נִמְצָא עוֹד אִתָּם יַחַד רוֹבֶּרְט גְרַנְט.
אֶת הַנַעַר הֶחָכָם וְאַמִיץ־הַלֵב הַזֶה חִבְּבוּ כֻּלָם. פַּגַנֶל נִבָּא לוֹ עָתִיד שֶׁל גִיאוֹגְרָף גָדוֹל, הַמַיוֹר הוֹקִיר אֶת אֹמֶץ רוּחוֹ הַסִקוֹטִי, וְיוֹתֵר מִכֻּלָם אָהַב אוֹתוֹ הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהֶעֱמִיק לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת לִבּוֹ – לֶב הַזָהָב – שֶׁל הַנַעַר הַצָעִיר. וּמִשֶׁנוֹדַע לוֹ, כִּי רוֹבֶּרְט נֶעְדַר, הָיָה הַלוֹרְד כַּהֲלוּם בָּרָק. בְּעֵינֵי רוּחוֹ רָאָה אוֹתוֹ מוּטָל מֻכֶּה וּפָצוּעַ בְּאַחַת הַתְּהוֹמוֹת הָעֲמֻקוֹת, וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ וּבִכְלוֹת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ יְשַׁוֵעַ לְעֶזְרָה וִיצַפֶּה לָזֶה שֶׁהִסְכִּין לְכַנוֹתוֹ בְּשֵׁם “אָבִי הַשֵׁנִי”.
– יְדִידַי, יְדִידַ הַיְקָרִים, עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ וְיַעֲבֹר עָלֵינוּ מָה, עָלֵינוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ! – דִבֵּר הַלוֹרְד בְּקוֹל רוֹעֵד וּמְקֻטָע מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת – הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לְעָזְבוֹ כָּאן! עָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ בְּכָל הַשְׁקָעִים, בְּכָל הֲתְּהוֹמוֹת וּבְכָל הַנְקִיקִים! קַשְׁרוּנִי בְּחֶבֶל וְהוֹרִידוֹנִי! הוֹרִידוּנִי! הֲתִשְׁמְעוּ? אֲנִי רוֹצֶה לְחַפְשׂוֹ, אֲנִי בְּעַצְמִי! וֵאלֹהִים יִהְיֶה בְּעֶזְרִי וּמָצוֹא אֶמְצָאֵהוּ חַי! אֵיךְ נִשָׂא עֵינֵינוּ אֶל פְּנֵי־רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְהַיֶלֶד אֵינֶנוּ אִתָּנוּ?! אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לָנוּ לְהַצִיל אֶת רַב־הַחוֹבֵל בִּמְחִיר חַיֵי בְּנוֹ?!
חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַלוֹרְד וַעָמְדוּ מַחֲרִישִׁים. הֵם הֵבִינוּ, כִּי הוּא מְבַקֵשׁ בְּעֵינֵיהֶם אֵחזֶה שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה, וְלָכֵן לֹא הֵעֵזוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו.
– הֲתִשְׁמְעוּ אֶת דְבָרַי? – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן – וְלָמָה אַתֶּם מַחֲרִישִׁים? הַאֻמְנָם אָפְסָה כָּל תִּקְוָה לְהַצִיל אֶת הַנַעַר? אָנָא, דַבְּרוּ, אַל־נָא תַּחֲרִישׁוּ!
עָבְרוּ עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים שֶׁל דוּמִיָה כְּבֵדָה. לְבַסוֹף פָּתַח הַמַיוֹר וְאָמַר:
– הַאִם לֹא הִרְגִישׁ מִי מִכֶּם, רַבּוֹתַי, בְּהֶעָלְמוֹ?
לֹא הָיְתָה כָּל תְּשׁוּבָה.
– לֹא? וּבְכֵן אִמְרוּ לִי אֵפוֹא לְיַד מִי נִמְצָא הַנַעַר בִּשְׁעַת הַגְלִישָׁה?
– לְיָדִי, – עָנָה וִילְסוֹן.
– וְשֶׁמָא תִּזְכֹּר עַד אֵיזֶה זְמַן רָאִיתָ אוֹתוֹ לְיָדְךָ? – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר – הִשְׁתַּדֵל־נָא לְהִזָכֵר, כִּי אֶת הַדָבָר הַזֶה חָשׁוּב מְאֹד לָדַעַת.
– אֲנִי זוֹכֵר, שֶׁרָאִיתִי אֶת רוֹבֶּרְט עוֹד רֶגַע אוֹ שְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי אוֹתָהּ דְחִיפָה פִּתְאוֹמִית, שֶׁהִשְׁלִיכָה אוֹתָנוּ לְמַעְלָה וְשֶׁאַחֲרֶיהָ עָמַד הַגוּשׁ מֵהִתְנוֹעֵעַ. עֲדַיִן אֶרְאֶנוּ לְנֶגֶד עֵינַי שׁוֹכֵב וְנֶאֱחָז בְּיָדָיו בְּאַגֻדַת חֲזָזִיוֹת, אוּלָם אַחֲרֵי זֶה בָּאָה אוֹתָהּ דְחִיפָה…
– וּבְכֵן שְׁנֵי רְגָעִים לְפָנֶיהָ… חֲשֹׁב־נָא הֵיטֵב, וִילְסוֹן, אִם אֵינְךָ טוֹעֶה, כִּי הָרְגָעִים נִדְמוּ לְךָ אֲרֻכִּים מְאֹד בְּשָׁעָה זוֹ!
– לֹא, כִּמְדֻמַנִי שֶׁאֵינֶנִי טוֹעֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר… הַדָבָר הָיָה כִּשְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי אוֹתָהּ טַלְטֵלָה… כֵּן, כִּשְׁנֵי רְגָעִים לִפְנֵי כֵן רָאִיתִי אֶת הַנַעַר, כֵּן הוּא.
– וּבְאֵיזֶה צַד נִמְצָא, לִימִינְךָ אוֹ לִשְׂמֹאלְךָ?
– לִשְׂמֹאלִי, עוֹדֶנִי זוֹכֵר שֶׁהַפּוֹנְצָ’ה שֶׁלוֹ טָפְחָה עַל פָּנַי.
וּבְאֵיזֶה צַד בְּיַחַס אֵלֵינוּ נִמְצֵאתָ אַתָּה עַצְמְךָ?
– גַם כֵּן מִצַד שְׂמֹאל.
– כָּךְ, מִזֶה אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁרוֹבֶּרְט נֶעֱלַם בְּצַד זֶה, – אָמַר הַמַיוֹר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת פָּנָיו אֶל הֶהָרִים וּבְהַצְבִּיעוֹ עַל יָמִין – בְּסָמְכֵנוּ עַל עֵדוּתוֹ שֶׁל וִילְסוֹן, כִּי מֵרֶגַע הֵעָלְמוֹ וְעַד סוֹף מַסָעֵנוּ הַנוֹרָא לֹא עָבְרוּ אֶלָא כִּשְׁנֵי רְגָעים, אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר, שֶׁרוֹבֶּרְט הִתְגוֹלֵל מִן הַגוּשׁ בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹש מֵאוֹת מֶטֶר בְּעֵרֶךְ, וְשָׁם עָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ. הוּא נִתְעַכֵּב שָׁם בְּוַדַאי בְּאֵיזוֹ בְּלִיטָה, כִּי אִלְמַלֵא כָּךְ, הֲרֵי הָיָה מִתְגוֹלֵל וְיוֹרֵד עַד כָּאן… בְּמִקְרֶה כָּזֶה אָמְנָם יִתָּכֵן, שֶׁהָיָה נִמְעַךְ בֵּין גוּשֵׁי הַסֶלַע וְאָנוּ לֹא נוּכַל לְגַלוֹתוֹ… אוּלָם הוּא בְּוַדַאי לֹא הִתְגַלְגֵל לְמַטָה… הַבְּלִיטוֹת בְּשׁוּלֵי הֶהָרִים רְחָבוֹת הֵן וְאֵין סָפֵק, כִּי נִשְׁאַר מוּטָל בַּמָקוֹם שֶׁנָפַל. כְּנִרְאֶה, הִתְעַלֵף כָּמוֹנוּ וּוַדַאי לֹא יֵדַע אֶת מַצָבוֹ הַנוֹרָא וּבַהֲקִיצוֹ מֵהִתְעַלְפוּתוֹ כְּבָר יִמְצָא אוֹתָנוּ עַל יָדוֹ.
הַרְצָאָה אֲרֻכָּה כָּזֹאת לֹא הִרְצָה עוֹד הַמַיוֹר מֵעוֹדוֹ. נִרְאֶה הָיָה, כִּי מִקְרֵה הָאָסוֹן. שֶׁקָרָה לְרוֹבֶּרְט זִעֲזַע גַם אוֹתוֹ עַד הַיְסוֹד.
הַכֹּל הִסְכִּימוּ לְמַסְקְנוֹתָיו וְהִתְחִילוּ לְטַפֵּס לְמַעְלָה, לְמַעַן הַתְחִיל שָׁם בַּחִפּוּשִׁים. בַּעֲלוֹתָם עִם עֶבְרוֹ הַיְמָנִי שֶׁל הַשִׁפּוּעַ, בָּלַשׁ כָּל אֶחָד מִשֵׁשֶׁת הָאֲנָשִׁים בְּכָל נָקִיק וְנִקְרָה, הִשְׁפִּיל לִרְאוֹת בַּתְּהוֹמוֹת, וְיֵשׁ גַם שֶׁיָרְדוּ בְּעָמָל רַב לְתוֹךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְקָרוֹת וְהַתְּהוֹמוֹת, וְיֵשׁ גַם שֶׁיָרְדוּ בְּעָמָל רַב לְתוֹךְ אֲחָדוֹת מִן הַנְקָרוֹת וְהַתְּהוֹמוֹת, בְּסַכְּנָם עַל יְדֵי כָּךְ אֶת חַיֵי עַצְמָם. הֵם רָאוּ, כִּי הַנַעַר אֵינוֹ נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם גָלוּי לָעַיִן, וּלְפִיכָךְ בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ בַּחֲגָוִים, בַּנְקִיקִים וּמֵאֲחוֹרֵי כָּל זִיז וּבְלִיטָה. יְדֵי כֻּלָם הָיוּ שְׂרוּטוֹת וּבִגְדֵיהֶם קְרוּעִים. לַמְרוֹת מַגָפֵי הָעוֹר הָאֲרֻכִּים, הָיוּ גַם רַגְלֵיהֶם שְׂרוּטוֹת וּפְצוּעוֹת. אוּלָם עַל אַף הַכֹּל לֹא הִפְסִיקוּ אֶת חִפּוּשֵׂיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. אִישׁ לֹא חָס עַל עַצְמוֹ וְכָל אֶחָד אָסַף אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַנַעַר אִם חַי וְאִם מֵת. הֵם עָבְרוּ וּבָדְקוּ אֶת כָּל חֵלֶק הֶהָרִים, שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר הָיָה, לְפִי הַשְׁעָרָתָם, לִמְצֹא אֶת חֲבֵרָם הַקָטָן וְהָאֻמְלָל, חִפְּשׁוּ וּבִקְשׁוּ בִּתְשׂוּמַת לֵב בְּכָל מָקוֹם, אֲבָל מַאֲמַצֵיהֶם הָיוּ לַשָׁוְא – עִקְבוֹת הַנַעַר לֹא נוֹדְעוּ לָהֶם. לְבַסוֹף בָּאוּ אֵפוֹא לִכְלַל הַדֵעָה הַמְדַכְּאָה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַנַעַר אָבַד בֵּין הֶהָרִים, אֶלָא הוּא גַם נִסְתַּר עַל יְדֵי אֵיזֶה גוּשׁ־אֶבֶן גָדוֹל הַמְכַסֶה אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וּלְעוֹלָם לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָצֵא אֵפוֹא.
בְּשָׁעָה אַחַת בַּצָהֳרַיִם נִזְדַמְנוֹ שׁוּב גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו בַּמִישׁוֹר. הֵם הָיוּ עֲיֵפִים, סְחוּפִים וּדְווּיִים לֹא רַק בְּגוּפָם אֶלָא גַם בְּרוּחָם, וְאִלוּ גְלֶנֶרְוַן הָיָה בְּמַצָב שֶׁל יֵאוּשׁ גָמוּר.
– אֲנִי לֹא אָזוּז מִכָּאן! – אָמַר בְּהַבִּיטוֹ נִכְחוֹ אֶל הַמֶרְחָב – אֲנִי לֹא אָזוּז מִכָּאן כָּל עוֹד לֹא אֲגַלֶה לְפָחוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט!
הַכֹּל הֵבִינוּ אֶת הַמִתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ. גַם צַעֲרָם שֶׁל שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הָיָה גָדוֹל מְאֹד עַל אָבְדַן הַנַעַר הָאָהוּב עֲלֵיהֶם, אוּלָם גָדוֹל פִּי כַּמָה הָיָה כְּאֵבוֹ שֶׁל הַלוֹרְד וְכֻלָם הִבִּיטוּ עָלָיו מִתּוֹךְ הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה וַעֲמֻקָה בְּיִסוּרֵי נַפְשׁוֹ.
– אָמְנָם כֵּן, נַמְתִּין עוֹד, – אָמַר פַּגַנֶל חֶרֶשׁ אֶל הַמַיוֹר וְאֶל תּוֹם אוֹסְטִין – נִנָפֵשׁ קְצַת, נִסְעַד אֶת לִבֵּנוּ, וְאַחַר כָּךְ נַתְחִיל שׁוּב בַּחִפּוּשִׂים. אוּלָם רֵאשִׁית כֹּל עָלֵינוּ לִטְעֹם מַשֶׁהוּ וְלִשְׁבֹּר אֶת צְמָאֵנוּ. אֲנִי רָעֵב וְצָמֵא עַד מָוֶת.
– כֵּן, כְּמוּבָן, – הִסְכִּים הַמַיוֹר – וְאַחַר כָּךְ לֹא תִּהְיֶה בְּרֵירָה, לֶאֱדוּאַרְד וּבְעַל כָּרְחוֹ יַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָה הַנוֹרָאָה… חֲבָל עַל הַנַעַר, חֲבָל מְאֹד… אַךְ אִם נִשָׁאֵר פֹּה עַד עוֹלָם, כְּלוּם נָשִׁיבֵהוּ בָּזֶה לִתְחִיָה?
– יֶלֶד אֻמְלָל, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף, בַּהֲסִיטוֹ מְעַט אֶת מִשְׁקָפָיו, כְּדֵי לִמְחוֹת אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו.
– אָכֵן, צַר מְאֹד עַל הַנַעַר הַמִסְכֵּן הַזֶה, – עָנָה אַחֲרָיו גַם תּוֹם אוֹסְטִין – הֲלֹא מַעְדִיף הָיָה רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לְבַלוֹת אֶת כָּל יְמֵי חַיָיו בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים, מֵאֲשֶׁר לְהִתְבַּשֵׂר אוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה מַחֲרִידָה כִּי אָבַד בְּנוֹ, שֶׁמִהֵר לְחַלְצוֹ מִן הַמֵצַר.
הַמִישׁוֹר, אֲשֶׁר אֵלָיו הֵבִיא אֶת הַתַּיָרִים גוּשׁ הַסֶלַע שֶׁגָלַשׁ מִמָרוֹם, הָיָהּ מְכֻסֶה חֻרְשׁוֹת, וְאֶל אַחַת מִן הַחֻרְשׁוֹת הָאֵלוּ סָרוּ עַתָּה הָאֲנָשִׁים הָעֲיֵפִים, כְּדֵי לְסַדֵר לָהֶם מְקוֹם חֲנָיָה. לְאָשְׁרָם, נִתְגַלְגְלוּ יַחַד אִתָּם מִן הַמְרוֹמִים גַם חֲפָצִים אֲחָדִים מִמִטְעָנָם, וְהַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם – הַשְׂמִיכוֹת, הָרוֹבִים וּמְעַט מִן הַצֵידָה. לֹא הַרְחֵק זָרַם נָהָר, שֶׁמֵימָיו הָיוּ עֲכוּרִים וּדְלוּחִים מִקַרְקָעוֹ שֶׁנֶהֱרַס בִּשְׁעַת רְעִידַת־הָאֲדָמָה, וְהַתַּיָרִים יָכְלוּ אֵפוֹא לְהִסְתַּדֵר מְעַט וּלְהָכִין לָהֶם אֲרוּחָה שֶׁהִיא, כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ.
מְיוּלְרֶדִי הִבְעִיר מְדוּרָה, הֵבִיא מַיִם מִן הַנָהָר, וּמִשֶׁהִרְתִּיחָם וְהִצְלִיחַ לְאַחַר קְשָׁיִים רַבִּים לְטַהֲרָם, הֵכִּין קָפֶה רֵיחָנִי וְהִגִישׁ סֵפֶל לַאֲדוֹנָיו.
– שְׁתוּ־נָא אַתֶּם, אֲנִי אֵינֶנִי רוֹצֶה לֵאכֹל וְלִשְׁתּוֹת, – אָמַר לוֹ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁיָשַׁב לְיָד אַחַד הָעֵצִים תָּפוּס בְּרַעְיוֹנוֹתָיו הַמָרִים.
– אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְעַצְמֵנוּ, – עָנָה הַמַלָח – אֲבָל גַם עַל הוֹד מַעֲלָתְךָ לִסְעֹד קְצַת אֶת הַלֵב, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי תֶּחֱלַשׁ לְגַמְרֵי.
אַךְ גְלֶנֶרְוַן הֵנִיעַ בְּיָדוֹ מִקֹצֶר־רוּחַ, כְּאִלוּ בִּקֵשׁ אֶת הַמַלָח שֶׁלֹא יַרְגִיז אֶת מְנוּחָתוֹ. הוּא הִתְעַטֵף בַּפּוֹנְצָ’ה וְהִשְׁתַּטַח עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב, כְּאִלוּ רָצָה לִישׁוֹן.
וְכָךְ עָבַר כָּל אוֹתוֹ הַיוֹם. כְּשֶׁיָרַד הַלַיְלָה, שָׁכְבוּ כֻּלָם, אַךְ גְלֶנֶרְוַן קָם מִמְקוֹמוֹ וְחָזַר אֶל הַקוֹרְדִילֵרִים. הוּא הֶעְפִּיל לְמַעְלָה, עָמַד, עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ וְהִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב, בְּקַווֹתוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַנַעַר. כְּשֶׁלֹא הִגִיעַ לְאָזְנָיו כָּל קוֹל, הִמְשִׁיךְ לְטַפֵּס, הִצְמִיד מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת אָזְנוֹ אֶל הָאֲדָמָה וְהֶאֱזִין. לִפְרָקִים אָסַף גַם אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ וְקָרָא בְּקוֹל רָם, מִתּוֹךְ תִּקְוָה קְלוּשָׁה שֶׁרוֹבֶּרְט יִשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַעֲנֶה לוֹ. אַךְ כָּל תְּשׁוּבָה לֹא הִגִיעָה לִקְרִיאוֹתָיו.
וְכֹה תָּעָה הַלוֹרְד הָאֻמְלָל בֶּהָרִים כָּל הַלַיְלָה. פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר הִרְגִישׁוּ בְּהֶעְדֵרוֹ וְהֵבִינוּ לְאָן הָלַךְ. כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ, קָמוּ אֵפוֹא מִיָד וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו, כְּדֵי לִהְיוֹת לוֹ לְעֵזֶר בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ מֵרָחוֹק וְרָאוּ אוֹתוֹ מְחַפֵּשׂ בְּיֵאוּשׁוֹ הַמַר אֶת הַנַעַר הַיָקָר, בְּסַכְּנוֹ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת חַיֵי עַצְמוֹ תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס בְּצוֹקֵי סֶלַע חַדִים וּזְחִילָה עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת עֲמֻקוֹת.
אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָׁוְא. לִקְרִיאוֹתָיו הַנוֹאָשׁוֹת עָנָה רַק הֵד הֶהָרִים.
וְהִנֵה הֵאִיר הַשַׁחַר. פַּגַנֶל וּמַכְּס נַבְּס הֶחְלִיטוּ לְהַחֲזִיר אֶת גְלֶנֶרְוַן – וְלוּ גַם בְּיָד חֲזָקָה – לִמְקוֹם הַחֲנָיָה. הֵם הֵבִינוּ, כִּי מֵרֹב עַיְפוּתוֹ עָלוּל רֹאשׁוֹ לְהִסְתַּחְרֵר, וְאִם לֹא יַשִׂיגוּהוּ מִיָד, לֹא מִן הַנִמְנָע הוּא שֶׁיִמְעַד וְיִפֹּל לְתוֹךְ אַחַת הַתְּהוֹמוֹת.
מִיָד הֵחִישׁוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָה הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ. הֵם נִגְשׁוּ אֵלָיו, אָחֲזוּ בְּיָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְמַטָה, לַמְרוֹת הִתְנַגְדוּתוֹ הַנִמְרָצָה וְהַפְצָרוֹתָיו לְהַשְׁאִירוֹ לְנַפְשׁוֹ. מַרְאֵהוּ הָיָה נוֹרָא. הוּא הָיָה דוֹמֶה יוֹתֵר לְמֵת שֶׁקָם מִקִבְרוֹ מֵאֲשֶׁר לְאָדָם חַי. מֶבָּטוֹ הֶעָמוּם, פָּנָיו הַחִוְרוֹת וְהַמְעֻוָתוֹת מֵרֹב יָגוֹן, שְׂפָתָיו הַצְרוּבוֹת, שַׂעֲרוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת וְהַסוֹמְרוֹת מִסָבִיב לְרֹאשׁוֹ, יָדָיו הַשְׂרוּטוֹת עַד זוֹב דָם וּבְגָדָיו הַקְרוּעִים שִׁנוּ אֶת מַרְאֵהוּ עַד לִבְלִי הַכִּירֵהוּ.
בְּמַצָב כָּזֶה לֹא הֵעֵז אִישׁ לֵאמֹר לוֹ, שֶׁצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶרֶךְ, אִם כִּי כָּל אֶחָד הֵבִין יָפֶה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲמֹד יוֹתֵר בְּמָקוֹם זֶה, כִּי הַצֵידָה כְּבָר אָזְלָה כִּמְעַט כָּלִיל.
אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוּת אֲרֻכָּה עִם חֲבֵרָיו, נִגַשׁ אֵפוֹא מַכְּס נַבְּס לִקְרוֹבוֹ, כְּדֵי לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַמַצָב. הַלוֹרְד יָשַׁב שׁוּב לְיַד אַחַד הָעֵצִים שׁוֹתֵק וְשָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. הַמַּיוֹר הִתְקָרֵב אֵלָיו וְדִבֵּר אֵלָיו זְמַן רַב, אַךְ גְלֶנֶרְוַן הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת לְלֹא נוֹעַ. תְּחִלָה נִרְאָה כְּלֹא שׁוֹמֵע כְּלָל אֶת דְבָרָיו וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְהָנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה.
– לָלֶכֶת מִכָּאן?
– כֵּן, אָנוּ מֻכְרָחִים!
– נְחַכֶּה, לְפָחוֹת, עוֹד שָׁעָה אַחַת.
– שָׁעָה אַחַת אֶפְשָׁר, – הִסְכִּים הַמַיוֹר וְעָזַב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ.
וְהִנֵה עָבְרָה הַשָׁעָה וּגְלֶנֶרְוַן בִּקֵשׁ אָרְכָּה שֶׁל שָׁעָה נוֹסֶפֶת חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת הִסְכִּימוּ גַם לָזֶה. וּמִשֶׁעָבְרָה גַם שָׁעָה זוֹ, קָם הַלוֹרְד מִמְקוֹמוֹ וְהֵחֵל פּוֹסֵעַ הֵנָה וָהֵנָה כְּנִדוֹן לְמִיתָה. הוּא הִתְחַנֵן שֶׁיְחַכּוּ עוֹד שָׁעָה אַחַת, וְנִרְאֶה הָיָה, כִּי בְּלִבּוֹ עוֹד מְהַבְהֵב שְׁבִיב שֶׁל תִּקְוָה. וְכֹה עָבַר הַזְמַן עַד הַצָהֳרַיִם.
בְּהַסְכָּמַת כֻּלָם הוֹדִיעַ עַתָּה הַמַיוֹר לִגְלֶנֶרְוַן, כִּי דְחִיָה נוֹסֶפֶת בְּנַפְשָׁם הִיא, וְאִם לֹא יֵלֵךְ עַתָּה יַחַד אִתָּם מֵרְצוֹנוֹ הַטוֹב, הַכְרֵחַ יַכְרִיחוּהוּ בְּכֹחַ.
– כֵּן, כֵּן, נֵלֵךְ, נֵלֵךְ, – עָנָה גְלֶנֶרְוַן בְּקוּמוֹ וּבְיַשְׁרוֹ אֶת קִפּוּלֵי הַפּוֹנְצָ’ה.
אַךְ כְּשֶׁהִתְכּוֹנֵן כְּבָר לְהִגָרֵר אַחֲרֵי חֲבֵרָיו הַהוֹלְכִים לְפָנָיו, נָשָׂא פִּתְאֹם אֶת עֵינָיו לַמָרוֹם וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ כְּקָפוּא.
– וּבְכֵן בּוֹא אֵפוֹא, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, – בִּקְשָׁהוּ מַכְּס נַבְּס.
– הִנֵה, הִנֵה, רְאוּ! – הִתְמַלְטָה צְעָקָה מִשְׂפָתָיו הַצְרוּבוֹת.
כֻּלָם הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וְהִבִּיטוּ לַצַד שֶׁהֶרְאָה לָהֶם גְלֶנֶרְוַן.
בִּתְכֶלְתּוֹ הַבְּהִירָה שֶׁל הָרָקִיעַ נִרְאֲתָה נְקֻדָה קְטַנָה וּשְׁחוֹרָה, שֶׁיָרְדָה מֵרֶגַע לְרֶגַע וְגָדְלָה. לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּעוֹף עֲנָק, שֶׁטָס וְיָרַד מִגֹבַהּ רַב לְמַטָה, לִפְנֵי הָאֲדָמָה.
– הֲרֵי זֶה קוֹנְדוֹר! 1 – קָרָא פַּגַנֶל. – כֵּן, קוֹנְדוֹר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וּרְאוּ, הוּא יוֹרֵד!… הוּא צָפָה לוֹ טָרָף בֶּהָרִים!… נְחַכֶּה, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים! נְחַכֶּה רֶגַע!…
– לְמָה מְקַוֶה גְלֶנֶרְוַן? הַאִם לֹא נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ? – שְׁאֵלוֹת אֵלוּ אֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא בְּעֵינֵי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁהִבִּיטוּ עַל הַלוֹרְד בְּתִמָהוֹן וּבְפַחַד.
וּבֵינְתַיִם נִתְבַּלְטָה דְמוּתוֹ שֶׁל הַקוֹנְדוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עוֹף גָדוֹל וְיָפֶה זֶה, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ בְּעֵינֵי הָאִינְקִים הַקַדְמוֹנִים, נֶחֱשָׁב בְּצֶדֶק לְמַלְכָּם שֶׁל עוֹפוֹת הָאַנְדִים הַדְרוֹמִיִים. גָדְלוֹ בַּמְקוֹמוֹת הַלָלוּ הוּא בִּלְתִּי שָׁכִיחַ כְּלָל. כֹּחוֹ גָדוֹל לְהַפְלִיא וּלְעִתִּים הוּא מַפִּיל לִתְהוֹמוֹת הֶהָרִים אַף פָּרִים חֲזָקִים. וְכֵן הוּא מִתְנַפֵּל לְלֹא פַּחַד עַל כְּבָשִׂים, עֲגָלִים וְאַף עַל סוּסִים וּבְנֵי־אָדָם. לִפְעָמִים יִתְנַשֵׂא עַד לְגֹבַהּ שְׁנֵים־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, וּמִשָׁם יִרְאֶה בְּעֵינוֹ הַחַדָה אֶת כָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְאַף בַּדְבָרִים הַקְטַנִים בְּיוֹתֵר יַבְחִין.
– נָכוֹן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל לְדַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן – הוּא מָצָא לוֹ טֶרֶף. אַךְ מַה יָכוֹל לִהְיוֹת טֶרֶף זֶה? כְּלוּם גְוִיָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט?
– יִתָּכֵן שֶׁזוֹ אֵינָהּ עוֹד גְוִיָה מֵתָה, – הִפְסִיקוֹ גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִתְהַקָה בְּלֵב דוֹפֵק עַל כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הָעוֹף הַמִסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת מַתְמִיהָה בָּאֲוִיר תּוֹךְ כְּדֵי יְרִידָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת לְמַטָה. הַחוּגִים שֶׁבָּהֶם חַג הַקוֹנְדוֹר הָלְכוּ וְהִתְרַחֲבוּ וְעַתָּה אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב. גָדְלוֹ, מִקְצֵה כְּנָפוֹ הָאַחַת וְעַד קְצֵה כְּנָפוֹ הַשְׁנִיָה, הָיָה כְּאַרְבָּעָה מֶטְרִים וָחֵצִי, וּמְעוּפוֹ הָיָה מָלֵא הוֹד וְגָאוֹן.
הַמַיוֹר ווִילְסוֹן כְּבָר כּוֹנְנוּ אֵלָיו אֶת רוֹבֵיהֶם, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן עֲצָרָם בִּתְנוּעַת יָד מְהִירָה.
הַקוֹנְדוֹר יָרַד בְּחוּגוֹ אֶת חוּגָיו לְאַחַת מִמַדֵרְגוֹת הֶהָרִים, בְּמֶרְחַק שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר בְּעֵרֶךְ מֵאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת. הוּא טָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, בְּכַוְצוֹ וּבְפָשְׂקוֹ אֶת כַּפּוֹתָיו הַמְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וּשְׁנוּנוֹת.
– הוּא שָׁם, שָׁם! – קָרָא פִּתְאֹם גְלֶנֶרְוַן בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת – הָהּ, אֵלִי! יְרוּ! יְרוּ בּוֹ! הֲרֵי יִתָּכֵן, כִּי רוֹבֶּרְט עוֹדֶנוּ חַי!…
אֲבָל הֵם אֵחֲרוּ אֶת הַמוֹעֵד. הַקוֹנְדוֹר נֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי בְּלִיטַת הַצוֹקִים. אַךְ עוֹד רֶגַע, וְשׁוּב נִרְאָה הָעוֹף הַגָדוֹל, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַתָּה מַשָׂא כָּבֵד וּמִתְנַשֵׂא לְאִטוֹ לְמַעְלָה.
צִוְחַת חֲרָדָה פָּרְצָה מִפִּי כֻּלָם. בְּצִפָּרְנֵי הַקוֹנְדוֹר הָיְתָה אֲחוּזָה גְוִיַת נַעַר וְהִיא בְּלִי כָּל תְּנוּעַת חַיִים. כֻּלָם הִכִּירוּ כָּרֶגַע, כִּי רוֹבֶּרְט הוּא זֶה. הָעוֹף הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּשׁוּלֵי הַפּוֹנְצָ’ה וְנָשָׂא אוֹתוֹ לַמְרוֹמִים כְּשֶׁהִגִיעַ הַקוֹנְדוֹר לְגֹבָהּ שֶׁל חֲמִשִׁים מֶטֶר בְּעֵרֶךְ, הִתְעַכֵּב פִּתְאֹם וְהֵחֵל לְרַחֵף קְצַת בָּאֲוִיר. אוּלָם מִשֶׁנִתְקַל מֶבָּטוֹ בָּאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְמַטָה וּמַבִּיטִים בּוֹ, מִהֵר לְהִסְתַּתֵּר עִם טַרְפּוֹ, וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת בִּכְנָפָיו הַגְדוֹלוֹת בְּכָל כֹּחוֹ.
– אֲהָהּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – מוּטָב שֶׁגְוִיָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט תְּנֻפַּץ אֶל הַסֶלַע מֵאֲשֶׁר תִּהְיֶה לְטֶרֶף!…
וְעוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְכַלוֹת אֶת דְבָרָיו, הוֹצִיא בִּתְנוּעָה מְהִירָה אֶת הָרוֹבֶה מִידֵי וִילְסוֹן, כּוֹנֵן אוֹתוֹ וְיָרָה. אֲבָל לְגֹדֶל צַעֲרוֹ, לֹא קָלַע אֶל הַמַטָרָה, כִּי יָדָיו רָעֲדוּ וְעֵינָיו הוּעֲמוּ בְּדִמְעוֹתָיו.
– תְּנֵהוּ לִי! – קָרָא הַמַיוֹר.
וְהוּא לָקַח אֶת הָרוֹבֶה בִּמְנוּחָה וּלְלֹא חִפָּזוֹן כּוֹנֵן אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הָאַמִיצָה אֶל הָעוֹף, שֶׁהִסְפִּיק בֵּינְתַיִם לְהִתְרוֹמֵם לְגֹבַהּ שֶׁל מֵאָה מֶטְרִים.
אַךְ עוֹד מַכְּס נַבְּס עוֹמֵד וּמִתְכּוֹנֵן לִירוֹת, וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָה מִן הָעֵמֶק. מִבֵּין שְׁנֵי גוּשֵׁי סֶלַע הִתְאַבְּכָה וְעָלְתָה תִּמְרַת עָשָׁן דַקָה וּלְבָנָה. וְהַקוֹנְדוֹר, שֶׁנִפְצַע פֶּצַע מָוֶת, הִתְחִיל לִצְנֹחַ אַרְצָה בְּהִסְתּוֹבְבוֹ בָּאֲוִיר כְּמוֹ סְבִיבוֹן. הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת שְׁלָלוֹ מִבֵּין צִפָרְנָיו, וּבְהִשָׁאֲרוֹ בִּכְנָפָיו הַפְּרוּשׂוֹת, יָרַד עִמוֹ לְאַט־לְאַט אַרְצָה כְּעֵין מַצְנֵחַ.
– שָׁמָה! שָׁמָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּמַהֲרוֹ אֶל הָעוֹף הֶהָרוּג, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן – אֶל זֶה שֶׁהָיָה אָחוּז בְּצִפָּרְנָיו.
הַשְׁאֵלָה עַל יְדֵי מִי נֶהֱרַג הָעוֹף הָעֲנָק לֹא עִנְיְנָה אִישׁ בְּרֶגַע זֶה. כֻּלָם רָצוּ לִמְקוֹם נְפִילָתוֹ וְעַד מְהֵרָה הִגִיעוּ אֵלָיו. הָעוֹף הָיָה מֵת וְהַנַעַר הָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ בִּכְנָפָיו, שֶׁנִשְׁאֲרוּ פְּרוּשׂוֹת כְּבִשְׁעַת מְעוּפוֹ.
גְלֶנֶרְוַן הִשְׁלִיךְ הַצִדָה אֶת הַקוֹנְדוֹר הֶהָרוּג. הָפַךְ אֶת הַנַעַר בְּפָנָיו לְמַעְלָה, וּבְכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו הִטָה אֶת אָזְנוֹ אֶל חָזֵהוּ.
סָפֵק גָדוֹל הוּא, אִם פָּרְצָה פַּעַם מִלֵב אִישׁ תְּרוּעַת גִיל גְדוֹלָה מִזוֹ, שֶׁבָּהּ בִּשֵׂר הַלוֹרְד לַחֲבֵרָיו:
– הוּא חַי! עוֹדֶנוּ חַי!
וּבִן רֶגַע הֵסִירוּ מִן הַנַעַר אֶת בְּגָדָיו וְהִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם. הַנַעַר נֶאֱנַח, הִתְנוֹעֵעַ, וּלְבַסוֹף פָּקַח אֶת עֵינָיו, הִתְבּוֹנֵן מִסָבִיב וְקָרָא בְּקוֹל רָפֶה:
– אֲדוֹנִי הַיָקָר!… אָבִי הַשֵׁנִי!… הַאַתָּה הוּא זֶה?!
מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּתוֹ הִרְגִישׁ גְלֶנֶרְוַן מַחֲנָק בִּגְרוֹנוֹ וְלֹא יָכֹל לַעֲנוֹת לוֹ. הוּא כָּרַע שׁוּב לִפְנֵי הַנַעַר וּפָרַץ בְּבֶכִי. הוּא בָּכָה מִשִׂמְחָה וּמֵרַחֲמִים, וְהִתְפַּלֵל בְּלִבּוֹ תְּפִלַת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְאֵל עֶלְיוֹן, שֶׁהִצִיל בְּאֹרַח פֶּלֶא כָּזֶה אֶת הַנַעַר הָאָהוּב עָלָיו.
וְכֻלָם עָמְדוּ מִסָבִיב מַחֲרִישִׁים, בְּהִתְבּוֹנְנָם מִתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד בַּמַחֲזֶה הַמְזַעֲזֵעַ אֶת הַלֵב.
פֶּרֶק ב: הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית שֶׁל זַ’ק פַּגַנֶל 🔗
הַנַעַר הַמֻצָל, אֲשֶׁר אַךְ זֶה יָצָא מִסַכָּנָה אַחַת, הָיָה עַתָּה צָפוּי לְסַכָּנָה אַחֶרֶת, כִּמְעַט לֹא פָּחוֹת קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה – לְהֵחָנֵק מֵרֹב הַחִבּוּקִים וְהַנְשִׁיקוֹת שֶׁהֶעֱתִירוּ עָלָיו יְדִידָיו. אָמְנָם חַלָשׁ מְאֹד הָיָה, אַךְ חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִבְּלִי לְחַבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּלְהַמְטִיר עָלָיו נְשִׁיקוֹת בְּלִי סוֹף. אוּלָם מִסַכָּנָה נוֹרָאָה זוֹ יָצָא בְּכָל זֹאת הַנַעַר בְּשָׁלוֹם, וְלֹא עוֹד אֶלָא שֶׁאַחֲרֵי הָעִנוּיִים הַקָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו אוֹרוּ עַתָּה פָּנָיו מִשִׂמְחָה וָאֹשֶׁר.
גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו לֹא יָדְעוּ גְבוּל לְשִׂמְחָתָם עַל הַצָלָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט. כֻּלָם דִבְּרוּ בְּבַת אַחַת, בָּכוּ וְצָחֲקו גַם יַחַד, הוֹצִיאוּ אֶת הַנַעַר זֶה מִידֵי זֶה וְחִבְּקוּהוּ וְנִשְׁקוּהוּ, אוֹ קָפְצוּ בִּמְקוֹמָם, רָצוּ וְשׁוֹטְטוּ הֵנָה וָהֵנָה כִּמְשֻׁגָעִים.
הָרִאשׁוֹן שֶׁנִתְפַּכַּח וְשָׁב לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ הָיָה, כְּמוּבָן, הַמַיוֹר, שֶׁהִתְחִיל לִבְלֹשׁ בְּעֵינָיו מִסָבִיב, כְּדֵי לְגַלוֹת אֶת הָאִישׁ שֶׁהִצִיל אֶת רוֹבֶּרְט. וְאָמְנָם עַד מְהֵרָה הִבְחִין בּוֹ.
בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים צְעָדִים בְּעֵרֶךְ מִן הַנָהָר, עַל אַחַת מִמַדְרְגוֹת הַסֶלַע, עָמַד בְּלִי נוֹעַ אָדָם גְבַהּ־קוֹמָה וְהִבִּיט נִכְחוֹ, כְּאִלוּ תָּר אַחֲרֵי מַשֶׁהוּ בַּמֶרְחָב. בְּיָדוֹ הֶחֱזִיק הָאִישׁ רוֹבֶה אָרֹךְ. אִישׁ זֶה, שֶׁנִגְלָה לְפֶתַע־פִּתְאֹם מִמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּע, הָיָה רְחַב־כְּתֵפַיִם, בַּעַל חָזֶה בּוֹלֵט, וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הַשְׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת הָיוּ קְשׁוּרוֹת מִסָבִיב בִּרְצוּעַת־עוֹר. קוֹמָתוֹ הָיְתָה גְבוֹהָה כְּדֵי מֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר, פָּנָיו הַחוּמוֹת הָיוּ מְשׁוּחוֹת בֵּין פִּיו וְעֵינָיו בְּצֶבַע אָדֹם, מֵעַל לְעֵינָיו – בְּצֶבַע לָבָן, וּמִסָבִיב לָרִיסִים – בְּשָׁחוֹר. עַל־פִּי תִּלְבָּשְׁתּוֹ נִכַּר מִיָד, כִּי הוּא פַּטַגוֹנִי מֵאֵזוֹר הַגְבוּל. בִּכְתֵפָיו הָיְתָה תְּלוּיָה גְלִימָה אֲרֻכָּה וּרְחָבָה מֵעוֹרוֹת הַגוּאָנָקוֹ, תְּפוּרָה בְּגִידֵי יָעֵן וּמְקֻשֶׁטֶת בְּמִקְלְעוֹת פְּרָחִים אֲדֻמִים: מִתַּחַת לִגְלִימָה זוֹ נִרְאָה בִּגְדוֹ הַתַּחְתּוֹן הֶעָשׂוּי עוֹרוֹת שׁוּעָלִים וְהַמְהֻדָק הֵיטֵב לַמָתְנַיִם: אֵזוֹרוֹ הָרָחָב, אֲשֶׁר מִמֶנוּ נִשְׁתַּלְשֵׁל תִּיק קָטָן, וּבוֹ הַצְבָעִים שֶׁבָּהֶם מוֹשְׁחִים הַפַּטַגוֹנִים אֶת פְּנֵיהֶם: וְרַגְלָיו הָיוּ נְעוּלוֹת סַנְדַלִים מֵעוֹר הַפָּר, וְהֵם מְהֻדָקִים לָעֲקֵבוֹת בִּרְצוּעוֹת קְשׁוּרוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב.
לַמְרוֹת שֶׁפָּנָיו הָיוּ מְשׁוּחוֹת בִּצְבָעִים, הָיוּ בְּכָל זֹאת יָפוֹת בְּהֶחְלֵט וְהִבִּיעוּ חָכְמָה, מֶרֶץ וּנְדִיבוּת־רוּחַ. גוּפוֹ וַעֲמִידָתוֹ הָאֵיתָנָה הִבִּיעוּ גַאֲוָה וְהַכָּרַת עֵרֶךְ עַצְמוֹ, וּבְעָמְדוֹ כָּךְ לְלֹא נוֹעַ, הָיָה דוֹמֶה לְפֶסֶל חָטוּב בְּאֶבֶן שֶׁל גִבּוֹר מִימֵי קֶדֶם.
אַךְ הִבְחִין מַכְּס נַבְּס בַּפַּטַגוֹנִי, הֶרְאָה אוֹתוֹ לַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן, וְזֶה מִהֵר אֵלָיו מִיָד וְלָחַץ אֶת יָדוֹ. בְּמֶבָּטוֹ שֶׁל הַלוֹרְד, בְּפָנָיו הַמְאִירוֹת מִגִיל וּבְכָל תְּנוּעוֹת גוּפוֹ הָיָה נִכָּר רֶגֶשׁ הַתּוֹדָה הֶעָמֹק לָאִישׁ הַזָר, וְהַפַּטַגוֹנִי הֵבִין אֶת הַכָּרַת־הַתּוֹדָה שֶׁהַלוֹרְד בָּא לְהַבִּיעַ לוֹ אַף מִבְּלִי שֶׁיָבִין אֶת דְבָרָיו. הוּא הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁמִיעַ אֵי־אֵלוּ מִלִים, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הָאִישׁ הָעוֹמֵד לְפָנָיו אֵינוֹ מֵבִין אוֹתָן, הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בִּפְנֵי הַלוֹרְד וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֵלָיו בְּשָׂפָה אַחֶרֶת. גְלֶנֶרְוַן אָמְנָם לֹא הֵבִין אַף אֶת הַשָׂפָה הַזֹאת אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִחֵשׁ, כִּי סְפָרַדִית הִיא, שָׁאַל אוֹתוֹ:
– Espanol (סְפָרַדִית?) הפַּטַגוֹנִי הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ מִלְמַעְלָה לְמַטָה לְאוֹת הֵן.
– אָכֵן זֶה מְצֻיָן! – הֵעִיר הַמַיוֹר שֶׁנִתְקָרֵב אַף הוּא אֶל הַפַּטַגוֹנִי – עַתָּה יוּכַל מַר פַּגַנֶל לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בְּשָׂפָה זוֹ… בְּבַקָשָׁה, מַר פַּגַנֶל, בּוֹא־נָא הֵנָה!
פַּגַנֶל הִתְקָרֵב וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַפַּטַגוֹנִי בְּחֵן צָרְפַתִּי, אַךְהַלָה קִבֵּל אֶת הַקִדָה הַבִּלְתִּי מוּבָנָה לוֹ בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָמוּר.
גְלֶנֶרְוַן הִסְבִּיר לַמְלֻמָד אֶת הָעִנְיָן וּבִקְשׁוֹ לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה עִם הָאִישׁ.
– טוֹב מְאֹד! – שָׂמַח פַּגַנֶל וּמִיָד פָּנָה אֶל הַפַּטַגוֹנִי, פָּעַר לִרְוָחָה אֶת פִּיו, כְּדֵי לְבַטֵא הֵיטֵב אֶת הַמִלִים וּפָתַח:
– Vos sois um homen de bem! (הִנְךָ אָדָם אַמִיץ־לֵב!) הַפַּטַגוֹנִי הִקְשִׁיב, אַךְ לֹא עָנָה דָבָר.
– הוּא אֵינוֹ מֵבִין, כְּנִרְאֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף.
– בְּוַדַאי אֵינְךָ מְבַטֵא כְּרָאוּי אֶת הַמִלִים, – הֵעִיר לוֹ מַכְּס נַבְּס.
– כֵּן, זֶהוּ כְּנִרְאֶה הָעִנְיָן… – מִבְטָא אָרוּר! אִי־אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְסַגְלוֹ…
הַגִיאוֹגְרָף נִסָה לַחֲזֹר עַל מִשְׁפָּטוֹ הַסְפָרַדִי בְּשִׁנוּי מְקוֹם הַנְגִינָה, אַךְ הַתּוֹצָאָה הָיְתָה כְּמִקֹדֶם – הַפַּטַגוֹנִי הֶחֱרִישׁ בַּאֲדִישׁוּת.
– הָבָה וַאֲנַסֶה אֵפוֹא לפְנוֹת אֵלָיו בְּמִשְׁפָּט אַחֵר, – אָמַר פַּגַנֶל, וּבִפְנוֹתוֹ שׁוּב אֶל הַפַּטַגוֹנִי, קָרָא בְּקוֹל רָם ובְמָשְׁכוֹ אֶת הַמִלִים:
– Sem duwida, un Patagao. (בְּלִי סָפֵק, פַּטַגוֹנִי.) אַךְ הַזָר עָמַד בְּלִי נוֹעַ וְאִלֵם כְּמִקֹדֶם.
– Di zeime! (עֲנֵה אֵפוֹא!) – הוֹסִיף פַּגַנֶל. וְהַפַּטַגוֹנִי לֹא עָנָה דָבָר.
– Vos compiendeis? (אַתָּה מֵבִין?) – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּקֹצֶר־רוּחַ. אֲבָל הָאִינְדִיאָנִי לֹא הֵבִין, כְּנִרְאֶה, גַם אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה וּלְבַסוֹף אָמַר בִּסְפָרַדִית:
– No comprendo! (אֵינֶנִי מֵבִין!) וְכָאן כְּבָר הִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לֹא לְהָבִין.
רְגָעִים אֲחָדִים עָמַד כִּמְאֻבָּן בְּפֶה פָּעוּר וּבְמֶבָּט מָלֵא תִּמָהוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֵסִיט בְּכַעַס אֶת מִשְׁקָפָיו מֵעֵינָיו לְמִצְחוֹ וְשׁוּב הֵסִיט אוֹתָם מִמִצְחוֹ לְעֵינָיו.
– גַם אִם יִתְלוּנִי, לֹא אָבִין מִלָה! – קָרָא – פֶּרֶא נִכְבָּד זֶה בְּוַדַאי בַּשָׂפָה הָאֲרָאוּקָנִית יְדַבֵּר וְאוֹתָהּ עֲדַיִן לֹא לָמַדְתִּי.
– לֹא, סְפָרַדִית הוּא מְדַבֵּר, – הֵשִׁיב לוֹ גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַפַּטַגוֹנִי, שְׁאֵלוֹ שֵׁנִית:
– Espanol? – Si, si! (כֵּן, כֵּן!) – עָנָה הַזָר. לֵב פַּגַנֶל הִתְכַּוֵץ בְּקִרְבּוֹ וְכֻלוֹ הָיָה כְּאוֹת־שְׁאֵלָה אֶחָד גָדוֹל. הַמַיוֹר הִסְתַּכֵּל בּוֹ מִן הַצַד וְאָמַר בְּבַת־צְחוֹק:
– וּמַה, יְדִידִי הַמְלֻמָד, נָפַלְתָּ בַּפַּח? עַתָּה הִנְךָ יָכוֹל לְהוֹדוֹת כִּי שׁוּב נָפַלְתָּ קָרְבָּן עַל מִזְבַּח פִּזוּר־נַפְשְׁךָ.
– הֵאיַךְ? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף בְּלָטְשׁוֹ אֶת עֵינָיו.
– הֲרֵי זֶה בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ… הַפַּטַגוֹנִי מְדַבֵּר סְפָרַדִית…
– וּבְכֵן?!
– וּבְכֵן בִּמְקוֹם סְפָרַדִית לָמַדְתָּ לָשוֹן אַחֶרֶת!
– מַה? – צָוַח פַּגַנֶל, בְּקָפְצוֹ מִמְקוֹמוֹ כְּכַדוּר־גוּמִי – אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, עוֹבֵר כְּבָר אֶת גְבוּלוֹת הַנִמוּס בַּהֲלָצוֹתֶיךָ!
– אֲבָל אַתָּה הֲרֵי אֵינְךָ מֵבִין וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִפִּיךָ אַף מִלָה בִּסְפָרַדִית!
– זֶה הַפַּטַגוֹנִי הַיָפֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא הָא וְלֹא דָא, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד! – רָתַח פַּגַנֶל – אֲנִי מְדַבֵּר סְפָרַדִית כְּרָאוּי. אִלוּ הֵיטִיב גַם הוּא לְדַבֵּר סְפָרַדִית כָּמוֹנִי, הָיִינוּ מְבִינִים אִישׁ אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ יָפֶה מְאֹד, אֲבָל הוּא מְבַטֵא אֶת הַמִלִים כְּפֶרֶא…
– זֶה רַק נִדְמֶה לְךָ כָּךְ, מִשׁוּם שֶׁאֵינְךָ מֵבִין אוֹתוֹ, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר בְּנַחַת.
– הַשְׁעָרָתְךָ לֹא תַּעֲמֹד בִּפְנֵי שׁוּם בִּקֹרֶת, קְרוֹבִי הַיָקָר, – הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בַּוִכּוּחַ, כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַגִיאוֹגְרָף – עַד כַּמָה שֶׁפִּזוּר־נַפְשׁוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ פַּגַנֶל לֹא יִהְיֶה גָדוֹל, אִי־אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁד בּוֹ שֶׁיִלְמַד שָׂפָה אַחַת בִּמְקוֹם הָאַחֶרֶת!
– וּבְכֵן הוֹאִילָה־נָא לְבָאֵר לִי מַהִי הַסִבָּה, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַפַּטַגוֹנִי, – הֵשִׁיב לוֹ מַכְּס נַבְּס.
– לָמָה לְךָ בֵּאוּרִים, כְּשֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת הַדָבָר בִּרְאָיוֹת וּבְהוֹכָחוֹת? – אָמַר פַּגַנֶל – הִנֵה הַסֵפֶר, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן וּמִמֶנוּ אֶלְמַד אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית. אָנָא לְעַיֵן בּוֹ, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, וְתִוָכַח, שֶׁהַפַּעַם לֹא נִכְשַׁלְתִּי כְּלָל וּכְלָל בְּפִּזוּר־נֶפֶשׁ.
וּבְדַבְּרוֹ הִתְחִיל הַגִיאוֹגְרָף לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו הַמְרֻבִּים, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָה שֶׁל חִפּוּשׂ וְחִטוּט מִתּוֹךְ נְהִימָה וְרִטוּן, הוֹצִיא סֵפֶר קָרוּעַ וּבָלוּי וְהוֹשִׁיטוֹ לִידֵי הַמַיוֹר כִּמְנַצֵחַ.
הַמַיוֹר לָקַח מִמֶנוּ אֶת הַסֵפֶר וְדִפְדֵף בּוֹ.
– מַהוּ סֵפֶר זֶה? – שָׁאַל מִבְּלִי לְהָבִין אַף מִלָה.
– הֲרוֹאֶה אַתָּה? אֵינְךָ יוֹדֵע! זוֹהִי הַפּוֹאֶמָה הַמְצֻיָנָה “לוּאִיזְיָדָה”, שֶׁ – – –
– “לוּאִיזְיָדָה!” – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בִּתְמִיהָה, בְּשַׁסְעוֹ אֶת דִבְרֵי הַגִיאוֹגְרָף.
– כֵּן, יְדִידִי, – עָנָה לוֹ מִיָד פַּגַנֶל – זוֹהִי יְצִירָתוֹ הַגְאוֹנִית שֶׁל קָמוֹאֶנְס הַגָדוֹל!
– כֵּן, שֶׁל קָמוֹאֶנְס! – קָרָא שׁוּב גְלֶנֶרְוַן – אַךְ שְׁמַע־נָא, יְדִידִי הַיָקָר, הֲרֵי קָמוֹאֶנְס הָיָה פּוֹרְטוּגַלִי וְכָתַב בִּשְׂפָתוֹ הַפּוֹרְטוּגַלִית!… וְאִם־כֵּן, הֲרֵי לָמַדְתָּ פּוֹרְטוּגַלִית בִּמְקוֹם סְפָרַדִית!?…
– קָמוֹאֶנְס… “לוּאִיזְיָדָה”… פּוֹרְטוּגַלִית… – גִמְגֵם פַּגַנֶל הֶעָלוּב, בְּהַבִּיטוֹ בְּמֶבָּט עָכוּר עַל סְבִיבָיו, וּבְאָזְנָיו מְצַלְצֵל הַצְחוֹק שֶׁפָּרַץ מִפִּי חֲבֵרָיו.
– אֵיזֶה טִפֵּשׁ אֲנִי! אֵיזֶה חֲמוֹר אֲנִי! – קָרָא לְבַסוֹף הַגִיאוֹגְרָף, בְּטָפְחוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל מִצְחוֹ – אָכֵן, אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, לָמַדְתִּי שָׂפָה אַחַת בִּמְקוֹם הָאַחֶרֶת!… אֵיזֶה בִּלְבּוּל!… הִנֵה אֲנִי נוֹסֵעַ לְהֹדוּ וּמַגִעַ לְצִ’ילִי, מְשַׁנֵן אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית וְיוֹדֵעַ אֶת הַפּוֹרְטוּגַלִית!… לְמַעֲשִׂים נִפְלָאִים כָּאֵלֶה מְסֻגָל רַק אֲנִי, אֲנִי הָאֶחָד וְהַיָחִיד בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ!… וְאִם זֶה יִמָשֵׁךְ כָּךְ גַם לְהַבָּא, יַגִיעוּ הַדְבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁבְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה בְּעַד חַלוֹן הָרַכֶּבֶת אוֹתִי עַצְמִי בִּמְקוֹם אֶת שִׁיוּר הַסִיגָרָה שֶׁלִי!…
כִּשְׁמֹעַ בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֶת קִינוֹתָיו הַמַצְחִיקוֹת שֶׁל הַמְלֻמָד וּבִרְאוֹתָם אֶת פַּרְצוּפוֹ וּתְנוּעוֹתָיו, לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לִשְׁמֹר עַל רְצִנוּתָם וְכִמְעַט הִתְפַּקְעוּ מִצְחוֹק.
– צַחֲקוּ, צַחֲקוּ, יְדִידַי! – אָמַר פַּגַנֶל מִבְּלִי לַחֲשֹׁב אַף רֶגַע שֶׁיֵשׁ בִּצְחוֹקָם מִשׁוּם עֶלְבּוֹן – אֲנִי עַצְמִי אֶלְעַג לִי לֹא פָּחוֹת מִשֶׁתִּלְעֲגוּ לִי אַתֶּם.
וְאָמְנָם פָּרַץ גַם הוּא בִּצְחוֹק רָם כָּל כָּךְ שֶׁמֵעוֹלָם לֹא צָחַק עוֹד כָּךְ אִישׁ מְלֻמָד כָּמוֹהוּ.
– אֵיזֶה חֲמוֹר! אֵיזֶה חֲמוֹר! – קָרָא מִתּוֹךְ צְחוֹק.
– וּמַה נַעֲשֶׂה עַתָּה לְלֹא מוֹרֵה־דֶרֶךְ? שָׁאַל הַמַיוֹר לְאַחַר שֶׁשָׁקְטָה קְצַת הַשִׂמְחָה הַכְּלָלִית.
– אַל דְאָגָה! – עָנָה פַּגַנֶל – הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית וְהַפּוֹרְטוּגַלִית דוֹמוֹת מְאֹד זוֹ לְזוֹ, וְהוֹכָחָה לְכָךְ, שֶׁהֶחֱלַפְתִּי אֶת הָאַחַת בַּשְׁנִיָה. אַךְ אֶת הַמִשְׁגֶה הַזֶה אוּכַל לְתַקֵן. תְּנוּ לִי רַק רְגָעִים אֲחָדִים לַחֲשֹׁב בַּדָבָר, וְרָאֹה תִּרְאוּ, כִּי הַפַּטַגוֹנִי הַזֶה יִהְיֶה מֻכְרָח לְהָבִין אוֹתִי.
הוּא הִתְחִיל שׁוּב לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו, הוֹצִיא סֵפֶר שֵׁנִי, עָבֶה פִּי כַּמָה מִן הָרִאשׁוֹן, דִפדֵף בּוֹ, עִיֵן מְעַט תּוֹךְ כְּדֵי הֲנִיעוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמ7ר דְבַר־מָה אֶל הַפַּטַגוֹני.
הַפַּטַגוֹנִי עָנָה לוֹ.
שׁוּב עִיֵן פַּגַנֶל בְּסִפְרוֹ הֶעָבֶה, חָזַר וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַזָר כַּמָה מִלִים נוֹסָפוֹת, וְשׁוּב קִבֵּל תְּשׁוּבָה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה נִתְקַשְׁרָה שִׂיחָה בֵּינֵיהֶם וְעַד מְהֵרָה נוֹדַע לְפַּגַנֶל, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי הוּא טַלְקַב, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּשָׁפָה הָאֲרָאוּקָנִית הוּא “הַדוֹמֶה לְרַעַם”.
פַּגַנֶל הִסְבִּיר לַחֲבֵרָיו, כִּי כִּנוּי זֶה נִתַּן, בְּוַדַאי, לַפַּטַגוֹנִי שֶׁלִפְנֵיהֶם עַל הֵיטִיבוֹ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּנֶשֶׁק. וּכְשֶׁסִפֵּר הַגִיאוֹגְרָף, כִּי טַלְקַב הוּא מוֹרֵה־דֶרֶךְ וְהוּא מַכִּיר יָפֶה אֶת הַפַּמְפּוֹת, שָׂמְחוּ כֻּלָם שִׂמְחָה רַבָּה מְאֹד, וְרָאוּ בַּמִקְרֶה סִימָן, שֶׁהַהַשְׁגָחָה הָעֶלְיוֹנָה שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם וְעוֹזֶרֶת לָהֶם. הֵם הִתְחִילוּ אֵפוֹא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי יַצְלִיחוּ בְּמַסַע הַחִפּוּשִׂים, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא הִטִיל עוֹד סָפֵק בַּדָבָר, שֶׁבַּזְמַן הַקָרוֹב יִמְצְאוּ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּבְנֵי לִוְיָתוֹ חַיִים וּשְׁלֵמִים.
רוֹבֶּרְט שָׁכַב עוֹד חֲסַר־אוֹנִים עַל הַדֶשֶׁא וִידִידָיו הַגְדוֹלִים נִגְשׁוּ אֵלָיו בְּלִוְיַת הַפַּטַגוֹנִי. הַנַעַר הוֹשִׁיט אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לְמַצִילוֹ מִתּוֹךְ הַכָּרַת תּוֹדָה עֲמֻקָה, וְזֶה הִנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט וְאַחַר הִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב וּבָדַק אֶת גוּפוֹ.
כְּשֶׁרָאָה טַלְקַב, כִּי הָאֲנָשִׁים מֻדְאָגִים בִּגְלַל מַצָבוֹ שֶׁל הַנַעַר, הִצְטַחֵק אֲלֵיהֶם וְאַחַר קָם וְהָלַךְ לִשְׂפַת הַנָהָר, תָּלַשׁ שָׁם מְלֹא חָפְנָיו עִשְׂבֵי־בָּר, וּמִשֶׁחָזַר, הִתְחִיל לְשַׁפְשֵׁף בָּעֲשָׁבִים אֶת גוּפוֹ שֶׁל הַנַעַר. כְּשֶׁסִיֵם הָאִינְדִיאָנִי אֶת מַעֲשֵׂהוּ, הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ רוֹבֶּרְט כְּאִלוּ לֹא קָרָה עִמוֹ כָּל מִקְרֶה יוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל וְרַק בִּקֵשׁ לִישׁוֹן וְלָנוּחַ מְעַט.
טַלְקַב הִסְבִּיר לָאֲנָשִׁים בִּדְבָרִים וּבִרְמָזִים, שֶׁהַנַעַר זָקוּק עַתָּה לִמְנוּחָה שֶׁל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְאַחַר כָּךְ “יוּכַל לַעֲבֹר אֲפִילוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ סָבִיב־סָבִיב”.
אַחֲרֵי הִתְיָעֲצוּת קְצָרָה הָחְלַט לְהַקְדִּישׁ לִמְנוּחַת הַנַעַר אֶת הַיוֹם כֻּלוֹ וְגַם אֶת הַלַיְלָה שֶׁלְאַחֲרָיו.
וְעַתָּה נִשְׁאֲרוּ עוֹד שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת שֶׁדָרְשׁוּ אֶת פִּתְרוֹנָן: הֵיכָן יַשִׂיגוּ צֵידָה לְדַרְכָּם וְכֵיצַד יוּכְלוּ לָשֵׂאת עִמָם אֶת מִטְעָנָם. לְמַזָלָם, הָיָה טַלְקַב מוֹרֵה־דֶרֶךְ חָכָם וְזָרִיז בְּיוֹתֵר. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהוֹבִיל אֶת הָאֵירוֹפָּאִים אֶל “הַטוֹלְדֶרְיוֹ”2 הַנִמְצָא בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ מִמְקוֹם חֲנָיָתָם וְהִבְטִיחַ לָהֶם, כִּי שָׁם יוּכְלוּ לְהַשִׂיג אֶת כָּל הַדָרוּשׁ לָהֶם.
הַשִׂיחוֹת עִם הַפַּטַגוֹנִי הִתְנַהֲלוּ בְּקֹשִי, בְּאֶמְצָעוּתָם שֶׁל פַּגַנֶל וְסִפְרוֹ הֶעָבֶה, שֶׁהָיָה מִין מִלוֹן כְּלָלִי לְכָל הַשָׂפוֹת הָאֵרוֹפִּיוֹת, וּקְצַת נֶעֶזְרוּ הַמְשׂוֹחֲחִים בִּתְנוּעוֹת הַיָדַיִם וּבִרְמָזִים שׁוֹנִים.
– וּבְכֵן כָּכָה נַעֲשֶׂה, קְרוֹבִי הַיָקָר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן אֶל הַמַיוֹר – אֲנִי וּפַּגַנֶל נֵלֵךְ עִם הַפַּטַגוֹנִי לִקְנוֹת צֵידָה, וְאַתָּה, תּוֹם אוֹסְטִין, מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן תִּשָׁאֲרוּ כָּאן עִם רוֹבֶּרְט. טַלְקַב מַבְטִיחֵנוּ, כִּי בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת נָשׁוּב הֵנָה.
כִּדְבָרֶיךָ, – הִסְכִּים מִיָד הַמַיוֹר, שֶׁלֹא אָהַב דְבָרִים יְתֵרִים.
מִיָד נִפְרְדוּ אֵפוֹא הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל מֵחַבְרֵיהֶם וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאִינְדִיאָנִי. הֵם עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם עִם שְׂפַת הַנָהָר. טַלְקַב פָּסַע פְּסִיעוֹת רְחָבוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַהוֹלְכִים אַחֲרָיו הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ בְּקֹשִי רַב. דַרְכָּם עָבְרָה בִּסְבִיבָה פּוֹרִיָה וְנֶהְדָרָה. זֶה אַחֲרֵי זֶה הִשְׂתָּרְעוּ כָּרִים נִרְחָבִים מְכֻסֵי דֶשֶׁא עֲסִיסִי, נְהָרוֹת רְחָבִים בַּעֲלֵי יוּבַלִים רַבִּים נוֹצְצוּ בַּשֶׁמֶשׁ, וּבְתוֹךְ מֵימֵי הַנְהָרוֹת וְיוּבַלֵיהֶם הִשְׁתּוֹבְבוּ בְּחֵן מַחֲנוֹת שֶׁל בַּרְבּוּרִים גְדוֹלִים בַּעֲלֵי רָאשִׁים שְׁחוֹרִים. מִפַּעַם לְפַעַם נִגְלוּ לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים קְבוּצוֹת שֶׁל יְעֵנִים פּוֹסְעִים בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ וְעַל עַנְפֵי הָעֵצִים יָשְׁבוּ וְהִתְנַדְנְדוּ תּוֹרִים אֲמֻצִים וְתֻכִּיִים כְּתֻמִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאֲוִיר הָרַעֲנָן הִתְעוֹפְפוּ יוֹנֵי־דֹאַר וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת בַּעֲלֵי נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיוֹת.
לְמַרְאֵה הָעֹשֶר, הַהוֹד וְהַזֹהַר שֶׁמִסָבִיב בָּא פַּגַנֶל לִידֵי הִתְלַהֲבוּת כָּזֹאת, שֶׁלֹא פָּסַק מִלְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שֶׁל הִתְפָּעֲלוּת וּלְהָנִיעַ בְּיָדָיו מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת. גַם גְלֶנֶרְוַן הִתְפָּעֵל מְאֹד מִיפִי הַסְבִיבָה. אוּלָם הַפַּטַגוֹנִי. שֶׁנוֹלַד וְגָדַל בְּנוֹף זֶה, לֹא מָצָא כָּל סִבָּה לַהִתְפָּעֲלוּת הַיְתֵרָה הַזֹאת וְלֹא יָכֹל לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן לָמָה מִתְרַגֵשׁ כָּל כָּךְ הָאֵירוֹפָּאִי אֶרֶך־הָרַגְלַיִם וְהַמְגֻחָךְ.
בִּהְיוֹתָם מֻקְסָמִים כָּל כָּךְ מִמַרְאוֹת הַנוֹף הַנֶהְדָרִים וּמִן הַחַיוֹת וְהָעוֹפוֹת הַמְעַנְיְנִים, לֹא הִרְגִישׁוּ פַּגַנֶל וּגְלֶנֶרְוַן בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהוֹדִיעַ לָהֶם טַלְקַב, כִּי הִגִיעוּ כְּבָר לְמַחֲנֵה הָאִינְדִיאָנִים, הִתְפַּלְאוּ אֵפוֹא מְאֹד.
“הַטוֹלְדֶרְיוֹ” נִמְצָא בְּתוֹךְ עֵמֶק מְכֻוָץ בֵּין שְׁנֵי צוֹקִים שֶׁל רִכְסֵי הָאַנְדִים וּבוֹ רַק אֹהָלִים קְטַנִים אֲחָדִים, קְלוּעִים מֵעַנְפֵי הָעֵצִים. הוּא לֹא הָיָה אֶלָא מְקוֹם חֲנָיָתוֹ שֶׁל מַחֲנֶה אִינְדִיאָנִי נוֹדֵד שֶׁמָנָה כִּשְׁלֹשִים אִישׁ וְעָסַק בְּגִדוּל עֶדְרֵי סוּסִים וּבָקָר.
אִינְדִיאָנִים אֵלֶה הָיוּ עַל־פִּי מוֹצָאָם מִבְּנֵי הַגֶזַע הָאַנְדִי־פֶּרוּאָנִי – גֶזַע־תַּעֲרֹבֶת שֶׁל אֲרָאוּקָנִים וְדוֹקָסִים. גוֹן עוֹרָם הָיָה דוֹמֶה לְצֶבַע עֵץ־הַזַיִת, קוֹמָתָם הָיְתָה מְמֻצַעַת וּמִבְנֵה גֵוָם אֵיתָן. פְּנֵיהֶם הָיוּ עֲגֻלוֹת, בַּעֲלוֹת לְסָתוֹת בּוֹלְטוֹת, מֶצַח נָמוּךְ וּשְׂפָתַיִם דַקוֹת, וְהֵן דָמוּ לִפְנֵי נָשִׁים זְקֵנוֹת.
– הוֹי, מַה מְכֹעָרִים הֵם, מַמָשׁ קוֹפִים! – קָרָא פַּגַנֶל, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר – וַאֲנִי דִמִיתִי בְּלִבִּי, כִּי כָּל תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הַלָלוּ יָפִים הֵם כְּמוֹרֵה־הַדֶרֶךְ שֶׁלָנוּ.
– אִם פְּרָאִים אֵלֶה אֵינָם מַרְחִיבִים אֶת דַעְתְּךָ בְּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם, אַל תִּתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי לֹא הֵם הֵם הַנְחוּצִים לָנוּ, אֶלָא מַה שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָנוּ.
תּוֹדוֹת לְתִווּכוֹ שֶׁל טַלְקַב לֹא הָיוּ דִבְרֵי הַמַשָׂא־וּמַתָּן אֲרֻכִּים בְּיוֹתֵר. בְּעַד שִׁבְעָה סוּסִים קְטַנִים מִן הַגֶזַע הָאַרְגֶנְטִינִי, יַחַד עִם כְּלֵי הָרִתְמָה, וְכֵן מֵאָה קִילוֹגְרָם בָּשָׂר מְעֻשָׁן, מְעַט אֹרֶז וְאַרְבָּעָה שַׂקֵי־עוֹר לְמַיִם – דָרְשׁוּ הָאִינְדִיאָנִים תַּשְׁלוּם שֶׁל יֵין־שָׂרָף בְּכַמוּת גְדוֹלָה. אֲבָל כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶם, כִּי לַתַּיָרִים אֵין יֵין־שָׂרָף. דָרְשׁוּ בְּעַד סְחוֹרָתָם עֶשְׂרִים אוֹנְקִיוֹת זָהָב, שֶׁכְּנִרְאֶה, יָדְעוּ יָפֶה אֶת עֶרְכּוֹ.
גְלֶנֶרְוַן רָצָה לִקְנוֹת סוּס גַם בִּשְׁבִיל טַלְקַב, אֲבָל הַלָה אָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בְּסוּס.
וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁנִגְמַר הָעֵסֶק, עָלוּ הַקוֹנִים עַל סוּסֵיהֶם, וְעַל שְׁאָר הַסוּסִים שָׂמוּ אֶת הַצֵידָה שֶׁקָנוּ. אֶת אֵלֶה הוֹבִיל טַלְקַב בְּרִסְנָם, וְעַד מְהֵרָה שָׁבוּ הַשְׁלֹשָׁה אֶל הַמַחֲנֶה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָהָר.
הַנִשְׁאָרִים קִבְּלוּ אֶת הַלוֹרְד וּפַּנַגֶל בִּתְרוּעוֹת גִיל, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ רְעֵבִים מְאֹד, יָשְׁבוּ מִיָד לַעֲרֹךְ לָהֶם סְעֻדָה הֲגוּנָה שֶׁל בָּשָׂר מְעֻשָׁן וָאֹרֶז. בַּסְעֻדָה הִשְׁתַּתֵּף גַם רוֹבֶּרְט, שֶׁהִתְעוֹרֵר בֵּינְתַיִם מִשְׁנָתוֹ וְעַתָּה לֹא פִּגֵר בְּתַאֲבוֹנוֹ אַחֲרֵי שְׁאָר הַחֲבוּרָה.
אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה בִּלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶת הַזְמַן בִּנְעִימוּת וְשׂוֹחֲחוּ בְּעִקָר עַל אֲהוּבֵי נַפְשָׁם שֶׁנִשְׁאֲרוּ “בְּדוּנְקָן” וְעַל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, שֶׁלְפִי אֱמוּנַת כֻּלָם, יִמְצָאוּהוּ עַד מְהֵרָה.
פַּגַנֶל לֹא מָשׁ מִן הָאִינְדִיאָנִי וְהָלַךְ אַחֲרָיו כַּצֵל. הוּא הִתְפָּעֵל מִן הַפַּטַגוֹנִי הָעֲנָק הַזֶה וְלֹא חָדַל מִלְהַצִיק לוֹ בְּפִטְפּוּטָיו. אַךְ הָאִינְדִיאָנִי לֹא רָגַז עָלָיו כְּלָל וּכְלָל וְעָנָה לוֹ בִּרְצִינוּת עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו.
תּוֹדוֹת לַפַּטַגוֹנִי לָמַד גַם פַּגַנֶל אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית בְּדֶרֶךְ טִבְעִית וְהוּא הִתְאַמֵץ מְאֹד לְחַקוֹת אֶת מִבְטָאוֹ שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי וְדִבֵּר בְּקוֹל גְרוֹנִי, הִקִישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ וַאֲפִילוּ חָרַק בְּשִׁנָיו.
– מִבְטָאָהּ שֶׁל הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית הוּא אָיֹם וְנוֹרָא! – אָמַר אֶל הַמַיוֹר – אֲבָל אֲנִי אֶתְגַבֵּר עָלָיו!
פֶּרֶק ג: הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ 🔗
בַּיוֹם הַשֵׁנִי, בָּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לְחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, יָצְאוּ הַתַּיָרִים בְּלִוְיַת טַלְקַב לְדַרְכָּם.
אַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה מִשְׂתָּרַעַת בֵּין הַמַעֲלוֹת עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם וְאַרְבָּעִים־וּשְׁתַּיִם וְהִיא יוֹרֶדֶת בְּשִׁפּוּעַ בִּלְתִּי פּוֹסֵק מִמַעֲרָב לְמִזְרָח. דַרְכָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ נִמְשְׁכָה אֵפוֹא כָּל הַזְמַן לְמַטָה, לְעֵבֶר הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.
כְּשֶׁסֵרַב הַפַּטַגוֹנִי לְקַבֵּל מֵאֵת גְלֶנֶרְוַן בְּמַתָּנָה אֶת הַסוּס שֶׁהִצִיעַ לוֹ, חָשַׁב הַלוֹרְד, שֶׁכָּמוֹהוּ כְּרֹב מוֹרֵי־הַדֶרֶךְ הָאִינְדִיאָנִיִים, מְבַכֵּר אֶת הַהֲלִיכָה בְּרֶגֶל עַל פְּנֵי הָרְכִיבָה, בְּיִחוּד שֶׁטַלְקַב הָיָה בַּעַל רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת מְאֹד, שֶׁנִרְאוּ כְּאִלוּ אֵינָן יוֹדְעוֹת כְּלָל עַיְפוּת שֶׁל הֲלִיכָה מְרֻבָּה.
אַךְ טָעוּת הָיְתָה בְּיַד גְלֶנֶרְוַן.
אַךְ יָצְאוּ לַדֶרֶךְ, שָׁרַק טַלְקַב שְׁרִיקָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, וְכֶרֶגַע בָּא בִּמְרוּצָה מִתּוֹךְ הַחֻרְשָׁה הַסְמוּכָה סוּס אַרְגֶנְטִינִי נֶהְדָר, בַּעַל עוֹר עַרְמוֹנִי־שְׁחַרְחַר, וְהוּא קַל־רַגְלַיִם זָרִיז וְחָזָק מֵאֵין כָּמוֹהוּ. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסוּס הָיָה מָלֵא חֵן, נְחִירָיו הִתְרַחֲבוּ בְּנָשְׁמוֹ, וְעֵינָיו הַבּוֹרְקוֹת, צַוָארוֹ הַמְקֻשָׁת, חָזֵהוּ הָרָחָב וְרַגְלָיו הַדַקוֹת הֵעִידוּ עָלָיו, שֶׁהוּא בֶּן גֶזַע מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר.
הַמַיוֹר, שֶׁהָיָה בָּקִי בְּעִנְיְנֵי סוּסִים, לֹא יָכֹל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינָיו מִן הַסוּס הַנֶהְדָר הַזֶה וּמָצָא בּוֹ דִמְיוֹן רַב לְסוּסֵי אַנְגְלִיָה הַמְפֻרְסָמִים בִּמְרוּצָתָם הַמְהִירָה.
שְׁמוֹ שֶׁל הַסוּס טָאוּקָה וּפֵרוּשׁוֹ בְּפַּטַגוֹנִית “צִפּוֹר” – כִּנוּי שֶׁלֹא הָיָה בִּלְתִּי מֻצְדָק כְּלָל וּכְלָל.
אַךְ עָלָה טַלְקַב וְיָשַׁב עָלָיו, הִתְרוֹמֵם טָאוּקָה וְעָמַד כְּמֵיתָר מָתוּחַ עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת, אֲבָל רוֹכְבוֹ הִשְׁקִיטוֹ בִּתְנוּעַת־יָד קַלָה, וּמִיָד רָאוּ הַכֹּל, כִּי טַלְקַב הוּא פָּרָשׁ מְצֻיָן וְרָאוּי בְּהֶחְלֵט לְסוּסוֹ הָאַבִּיר.
מִלְבַד הָרוֹבֶה הָיוּ לְטַלְקַב עוֹד שְׁנֵי כְּלֵי־צַיִד, שֶׁשִׁמוּשָׁם נָפוֹץ עַל אַדְמַת אַרְגֶנְטִינָה, הֲלֹא הֵם הַבּוֹלַס וְהַלֵסוֹ. הָרִאשׁוֹן מֵהֶם עָשׂוּי שְׁלֹשָה כַּדוּרִים קְשׁוּרִים לִרְצוּעַת־עוֹר וְהָרְצוּעָה מְחֻבֶּרֶת לְקַת. הָאִינְדִיאָנִים מֵטִילִים אֶת הַבּוֹלַס בְּחַיָה, אוֹ בְּאִישׁ אוֹיֵב, בְּעוֹדָם בְּמֶרְחַק מֵאָה צְעָדִים אוֹ יוֹתֵר, וְהַבּוֹלַס נִכְרָךְ מִסָבִיב לְרַגְלֵי קָרְבָּנָם וּמַפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה. הֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בְּמַכְשִׁיר פָּשׁוּט זֶה בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁמֵשׁ בִּידֵיהֶם נֶשֶׁק מְסֻכָּן מְאֹד.
הַצַיָדִים הַמִשְׁתַּמְשִׁים בְּלַסוֹ, אֵינָם מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִידֵיהֶם אַף לְרֶגַע. הַלַסוֹ הוּא חֶבֶל אָרֹךְ עַד כְּדֵי תִּשְׁעָה מֶטְרִים, שָׁזוּר מֵרְצוּעוֹת־עוֹר, וְקָצֵהוּ מָשְׁחָל בְּחַח־בַּרְזֶל וְעָשׂוּי עֲנִיבָה. הַצַיָד מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בַּשְׂמָאלִית בְּקָצֵהוּ הַשֵׁנִי הַקָשׁוּר לָאֻכָּף, וְהוּא צָד אֶת קָרְבָּנוֹ תּוֹדוֹת לָעֲנִיבָה הַמִתְהַדֶקֶת סְבִיב צַוָארוֹ.
טַלְקַב לֹא שָׂם לֵב כְּלָל וּכְלָל לָרֹשֶם הַגָדוֹל, שֶׁעָשָׂה סוּסוֹ עַל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. הוּא עָבַר בְּרֹאשׁ הַמַחֲנֶה וְכֻלָם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ.
רוֹבֶּרְט יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ כְּפָרָשׁ מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה וּגְלֶנֶרְוַן רָאָה, כִּי אֵין לוֹ עוֹד מַה לִדְאֹג לוֹ, וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, כִּי הַנַעַר יָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הָאָסוֹן הַגָדוֹל.
אֶת מִישׁוֹר הַפַּמְפּוֹת, הַמַתְחִיל מִיָד לְמַרְגְלוֹת הַקוֹרְדִילֵרִים, אֶפְשָׁר לְחַלֵק לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים. הָרִאשׁוֹן מֵהֶם מַתְחִיל בְּסָמוּךְ לְרִכְסֵי הָאַנְדִים וְהוּא נִמְשָׁךְ עַד לְמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר וּמְכֻסֶה כֻּלוֹ עֵצִים נְמוּכִים וְשִׂיחִים. אָרְכּוֹ שֶׁל הַחֵלֶק הַשֵׁנִי הוּא כִּשְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר מִבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, וּמִכָּאן וְעַד לַיָם מִשְׂתָּרְעִים כָּרִים נִרְחָבִים הַזְרוּעִים אַסְפֶּסֶת וְתִלְתָּן, וְהֵם הֵם הַמְהַוִים אֶת חֶלְקָן הַשְׁלִישִׁי שֶׁל הַפַּמְפּוֹת.
כְּשֶׁיָצְאוּ הַתַּיָרִים מִתּוֹךְ עִמְקֵי הַקוֹרְדִילֵרִים הָאַחֲרוֹנִים, הִגִיעוּ לִמְקוֹם דְיוּנוֹת, הַמְכֻנוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה בְּשֵׁם “מֶדָנוֹס”. הַדְיוּנוֹת הֵן יָם שֶׁל חוֹל, הַמַכֶּה גַלִים וְנוֹדֵד לַמֶרְחָק, מִבְּלִי לְהֵעָצֵר אֶלָא בְּשָעָה שֶׁצְמָחִים מִשְׂתָּרְגִים חוֹסְמִים בְּפָנָיו אֶת הַדֶרֶךְ. הַחוֹל שֶׁל הַדְיוּנוֹת הוּא קַל מְאֹד וְעִם כָּל נְשִׁיבַת רוּחַ קַלָה הוּא מִתְנַשֵׂא כְּעָנָן וּמַגִיעַ לִפְעָמִים לְגֹבַהּ רַב מְאֹד.
בְּיָם הַדְיוּנוֹת אָמְנָם נָעִים מְאֹד לְהִסְתַּכֵּל. עַמוּדֵי הַחוֹל נִשָׂאִים עַל פְּנֵי הַמִישׁוֹר, פַּעַם יוֹרְדִים וּפַעַם עוֹלִים, וְיֵשׁ גַם שֶׁהֵם מִתְנַגְשִׁים זֶה בָּזֶה, מִתְפַּזְרִים וּלְבַסוֹף נֶעֱלָמִים בְּתֹהוּ וָבֹהוּ פִּרְאִי. אוּלָם הָעוֹשֶׂה אֶת דַרְכּוֹ בְּיָם הַדְיוּנוֹת לֹא יִשְׂבַּע עֹנֶג כְּלָל וּכְלָל. כְּשֶׁמִתְפַּזְרִים בָּאֲוִיר גַרְגְרֵי הַחוֹל הַדְקִיקִים, הֵם חוֹדְרִים לְתוֹךְ הָעֵינַיִם, אַף אִם שְׁמוּרוֹתֵיהֶן סְגוּרוֹת: מוֹצְאִים לָהֶם דֶרֶךְ לְהַגִיעַ לַגוּף, לַמְרוֹת הַבְּגָדִּים הַמְכַסִים אוֹתוֹ: וּכְשֶׁהֵם סוֹתְמִים אֶת נַקְבּוּבִיוֹת הָעוֹר, הֵם גוֹרְמִים לְגֵרוּי רַב סֵבֶל וּכְאֵב.
בַּיוֹם, בּוֹ הִגִיעוּ הַתַּיָרִים לְאֵזוֹר הַחוֹלוֹת, קִדְמָה אֶת פְּנֵיהֶם רוּחַ חֲזָקָה, וְרָאֹה לֹא רָאוּ לִפְנֵיהֶם אֶלָא עַמוּדֵי־חוֹל מִתְנוֹעֲעִים בָּאֲוִיר. אוּלָם דָבָר זֶה לֹא עֲצָרָם וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, עַד שֶׁבְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב כְּבָר נִמְצְאוּ בְּמֶרְחַק שִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמוֹטֶר מִן הַקוֹרְדִילֵרִים וְרִכְסֵי הֶהָרִים נִרְאוּ לָהֶם כָּאן כְּלוּטִים בָּעֲרָפֶל.
כֻּלָם הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד מִן הַדֶרֶךְ הָאֲרֻכָּה וּבְקֹצֶר־רוּחַ חִכּוּ לִמְקוֹם חֲנָיָה. רַק טַלְקַב לֹא הֶרְאָה סִימָנֵי לֵאוּת. הוּא בָּחַר לִמְקוֹם חֲנָיָה אַחַת הַפִּנוֹת הַשְׁקֵטוֹת וְהַנְעִימוֹת עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָהָר נְיוּקְוֶן, הַשׁוֹטֵף בִּמְרוּצָה וְזַעַף וְהַנוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו הָעֲכוּרִים כִּמְעַט בְּכָל דַרְכּוֹ בֵּין גָדוֹת סַלְעִיוֹת אֲדַמְדָמוֹת.
כָּאן עָבַר עַל תַּיָרֵינוּ הַלַיְלָה לְלֹא כָּל מְאֹרָעוֹת חֲשׁוּבִים, וְכֵן לֹא קָרָה כָּל דָבָר מְיֻחָד הָרָאוּי לְהֵרָשֵׁם אַף בַּיוֹם שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַלַיְלָה הַזֶה. בְּאוֹתוֹ יוֹם רָכְבוּ בְּחִפָּזוֹן וְלֹא נִתְקְלוּ בְּדַרְכָּם בְּכָל מִכְשׁוֹל. הַדֶרֶךְ הָיְתָה יְשָׁרָה, הַיוֹם יוֹם שֶׁמֶשׁ חָמִים וְשָׁקֵט, וּבְבוֹא הַשֶׁמֶשׁ נִרְאוּ בִּפְאַת דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית עֲנָנִים קַלִים, שֶׁבִּשְׂרוּ שִׁנוּי־בְּמֶזֶג־הָאֲוִיר.
הָרִאשׁוֹן הִבְחִין בָּעֲנָנִים הַפַּטַגוֹנִי וְהוּא הֶרְאָה אוֹתָם לְפַּגַנֶל.
– אֲנִי מֵבִין! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בַּהֲנִיעוֹ בְּרֹאשׁוֹ.
אַחַר פָּנָה פַּגַנֶל אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר:
– מֶזֶג־הָאֲוִיר מִשְׁתַּנֶה, יִהְיֶה לָנוּ “פַּמְפֶּרוֹ”.
עַל שְׁאֵלַת הַמַיוֹר, הִסְבִּיר הַגִיאוֹגְרָף שֶׁ“הַפַּמְפֶּרוֹ” הוּא רוּחַ דְרוֹמִית־מִזְרָחִית יְבֵשָׁה, הַמְנַשֶׁבֶת לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה.
וְאָמְנָם נַעֲשָׂה בַּלַיְלָה קַר מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ הֵחֵלָה לְהִשְׁתּוֹלֵל רוּחַ חֲזָקָה מְאֹד. הַסוּסִים כְּבָר הָיוּ רְגִילִים לְכָךְ וְהֵם הִשְׁתַּטְחוּ מִיָד בְּשׁוּרָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּלְפִי עֲצָתוֹ שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי, יָשְׁבוּ לְיָדָם הָאֲנָשִׁים וְנִדְחֲקוּ אֲלֵיהֶם הֵיטֵב.
גְלֶנֶרֶוַן חָשַׁש, שֶׁמָא תִּמָשֵׁךְ אוֹתָהּ רוּחַ קָשָׁה זְמַן רַב וּתְעַכֵּב אֶת הַמִשְׁלַחַת: אַך לְאַחַר שֶׁפַּגַנֶל הִסְתַּכֵּל בַּבָּרוֹמֶטֶר שֶׁלוֹ, הִרְגִיעַ אוֹתוֹ וְאָמַר:
– עַל־פִּי־רֹב נִמְשָׁךְ “הַפַּמְפֶּרוֹ” כִּשְׁלֹשָה יָמִים וְאָז יוֹרֵד הַבָּרוֹמֶטֶר. אוּלָם עַתָּה הִנֵה מַתְחִיל הַבָּרוֹמֶטֶר שׁוּב לַעֲלוֹת, וְזֶה לָנוּ לְאוֹת שֶׁהַפַּעַם לֹא תִּמָשֵׁךְ הַסוּפָה אֶלָא שָׁעוֹת אֲחָדוֹת בִּלְבָד. וּלְפִיכָךְ הֵרָגַע־נָא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כִּי עַד עֲלוֹת הַשֶׁמֶשׁ יָשֹׁךְ “הַפַּמְפֶּרוֹ”.
– אַתָּה מְדַבֵּר כְּמִתּוֹךְ סֵפֶר, פַּגַנֶל, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.
– כֵּן, אֲנִי הִנְנִי בֶּאֱמֶת סֵפֶר חַי, וַאֲנִי מוּכָן תָּמִיד לְהַגִישׁ יְדִיעוֹת נְכוֹנוֹת, וְלִפְעָמִים – גַם בִּלְתִּי נְכוֹנוֹת, כְּמָצוּי בִּסְפָרִים רַבִּים אֲחֵרִים.
אוּלָם הַפַּעַם הָיוּ יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הַסֵפֶר הַחַי נְכוֹנוֹת. כְּשָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת שָׁכְכָה הַסוּפָה וְאַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת נִרְדְמוּ בְּשַׁלְוָה.
בְּשָׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר קָמוּ כֻּלָם בְּמַצַב־רוּחַ מְצֻיָן וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם. בְּיִחוּד הָיָה שָׂמֵחַ פַּגַנֶל. הוּא הִשְׁמִיעַ הַרְבֵּה דִבְרֵי חִדוּד, וּבִשְׁעַת שִׂיחָתוֹ עִם הָאִינְדִיאָנִי בִּטֵא אֶת הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת בְּיֶתֶר קַלוּת וּבִטָחוֹן.
הִגִיעַ הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְאוֹקְטוֹבֶּר, הוּא הַיוֹם הָעֲשִׂירִי לְצֵאתָם מִטַלְקָהוּאָנוֹ וַעֲלֵיהֶם הָיָה עוֹד לַעֲבֹר מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָה יְמֵי רְכִיבָה עַד שֶׁיַגִיעוּ לַמָקוֹם, שֶׁבּוֹ חוֹצֶה הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִים וָשֶׁבַע אֶת הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ קִוָה גְלֶנֶרְוַן לְהִפָּגֵשׁ עִם תּוֹשָׁבֵי הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה, כְּדֵי לְהִכָּנֵס אִתָּם בְּשִׂיחָה וּלְהַצִיל מִפִּיהֶם אֵיזֶה רֶמֶז בִּדְבַר מְקוֹם הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אֲבָל הַגִיאוּגְרָף הוֹבִיל אֶת חֲבֵרָיו בְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִינְדִיאָנִים מִעֲטוּ מְאֹד לַעֲבֹר בָּהּ, כִּי הֵם בִּכְּרוּ אֶת הַדְרָכִים הַכְּבוּשׁוֹת הַמוֹבִילוֹת מֵאַרְגֶנְטִינָה אֶל הַקוֹרְדִילֵרִים, וְהַלָלוּ עָבְרוּ הַרְחֵק יוֹתֵר מִצַד צָפוֹן. הַתַּיָרִים לֹא רָאוּ גַם בְּדַרְכָּם שׁוּם שֵׁבֶט אִינְדִיאָנִי נוֹדֵד, אוֹ יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ יְשִׁיבַת־קֶבַע, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל קָצִיק: וְאִם נִגְלוּ לָהֶם לִפְעָמִים רוֹכְבֵי סוּסִים בּוֹדְדִים, וְנֶעֶלְמוּ מִיָד מִן הָעַיִן, כִּי חָשְׁשׁוּ לְהִפָּגֵשׁ עִם הַזָרִים. וְאֵין פֶּלֶא. קְבוּצַת אֲנָשִׁים מְזֻיָנִים בְּרוֹבִים עֲלוּלָה הָיְתָה לְהַפִּיל פַּחַד בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה לֹא רַק עַל אָדָם שָׁלֵו, אֶלָא אַף עַל שׁוֹדֵד מְסֻכָּן. הָרִאשׁוֹן הָיָה חוֹשֵׁב, כִּי כְּנוּפִיַת שׁוֹדְדִים לְפָנָיו, וְהַשֵׁנִי – כִּי שׁוֹטְרִים הֵם, הָאוֹרְבִים לְנַפְשׁוֹ.
אוּלָם בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁגְלֶנֶרְוַן הִצְטַעֵר, כִּי אֵינָם פּוֹגְשִׁים בַּדֶרֶךְ שׁוּם אִישׁ שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִמֶנוּ יְדִיעָה כָּלְשֶׁהִי, קָרָה דָבָר, שֶׁאִשֵׁר אֶת הַהַשְׁעָרָה בִּדְבַר הִמָצְאוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בִּשְׁבִי הָאִינְדִיאָנִים בִּסְבִיבָה זוֹ.
הַדֶרֶךְ שֶׁבָּה הָלְכָה הַחֲבוּרָה נֶחְתְּכָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בִּשְׁבִילֵי הַפַּמְפּוֹת. הִיא חָצְתָה גַם אֶת הַדֶרֶךְ הַיְדוּעָה מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה. אֶת הַדֶרֶךְ הַזֹאת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָה עַל־פִּי שִלְדֵי הַפְּרָדוֹת, הַסוּסִים, הַכְּבָשִׂים וְהַשְׁוָרִים שֶׁלְאָרְכָּהּ. שְׂרִידִים אֵלֶה מִבַּעֲלֵי־הַחַיִים, שֶׁגָוְעוּ כָּאן וּבְשָׂרָם נֶאֱכַל עַל יְדֵי עוֹפוֹת טוֹרְפִים, הִלְבִּינוּ בְּאוֹר הַשֶׁמֶשׁ וְשִׁמְשׁוּ צִיוּנִים לַדֶרֶךְ. הֵם הָיוּ מְפֻזָרִים כָּאן לַאֲלָפִים וּבֵינֵיהֶם לֹא חָסְרוּ גַם עַצְמוֹת בְּנֵי־אָדָם, שֶׁלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם הָאֲרֻכָּה וְהַקָשָׁה, אוֹ נִרְצְחוּ עַל יְדֵי שׁוֹדְדִים.
עַד כֹּה לֹא הֵעִיר טַלְקַב כָּ הֶעָרָה בְּנוֹגַעַ לַדֶרֶךְ, אֲשֶׁר בָּהּ אָחֲזוּ הַתַּיָרִים בְּעַקְשָׁנוּת, מִבְּלִי לִנְטוֹת מִמֶנָה יָמִין אוֹ שְׂמֹאל. הוּא יָדַע, כִּי דֶרֶךְ זוֹ אֵינָהּ מוֹבִילָה לְשׁוּם עִיר וּלְשׁוּם יִשׁוּב שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. רָאֹה רָאָה, כִּי בֹּקֶר־בֹּקֶר פּוֹנָה הַחֲבוּרָה נֹכַח הַשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְעֶרֶב־עֶרֶב שׁוֹקַעַת הַשֶׁמֶשׁ בְּקַו יָשָׁר מֵאֲחוֹרֵי הַתַּיָרִים. טַלְקַב הֵבִין גַם, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לֹא הוּא הוּא הַמוֹבִיל אֶת הַזָרִים אֶלָא הֵם הַמוֹבִילִים אוֹתוֹ. אוּלָם תּוֹדוֹת לְמִדַת הַסַבְלָנוּת, שֶׁבָּהּ יִצְטַיְנוּ בְּנֵי שִׁבְטוֹ, לֹא גִלָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְלֹא אָמַר אַף מִלָה בְּעִנְיַן הַשְׁבִילִים וְהַדְרָכִים, שֶׁהַתַּיָרִים פָּסְחוּ עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ כַּוָנָה בְּרוּרָה, אִם כִּי הַלָלוּ הָיוּ נוֹחִים פִּי כַּמָה מִדַרְכָּם.
אַךְ מִשֶׁהִגִיעוּ לְאוֹתָהּ דֶרֶךְ שְׁלָדִים, וְרָאָה כִּי הַתַּיָרִים פּוֹסְחִים אַף עָלֶיהָ, עָצַר אֶת סוּסוֹ, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל פַּגַנֶל, שָׁאַל:
– זוֹהִי הַדֶרֶךְ לְקַרְמֶן, הַאַף אֵין זֹאת?
– כֵּן, יְדִידִי הָאַבִּיר, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף בְּהִתְאַמְצוֹ לְבַטֵא אֶת הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת בְּבֵרוּר – זוֹהִי הַדֶרֶךְ מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה.
– וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ בָּהּ?
– לֹא, יְדִידִי.
– לְאָן מוּעָדוֹת אֵפוֹא פָּנֵינוּ?
– מִזְרָחָה!
– אֲבָל הַמִזְרָח הֲרֵי גָדוֹל הוּא! כְּלוּם רְצוֹנְךָ לֵאמֹר בָּזֶה: לְשׁוּם מָקוֹם?
– לֹא, אָנוּ יוֹדְעִים לְאָן.
הָאִינְדִיאָנִי נִשְׁתַּתֵּק, אַךְ הִבִּיט עַל הַמְלֻמָד בִּתְמִיהָה רַבָּה. אַחַר בִּמְקוֹם אוֹתוֹ פַּטַגוֹנִי הָיָה יָכוֹל לַחֲשֹׁב, שֶׁפַּגַנֶל מִתְלוֹצֵץ, אֲבָל הָאִינְדִאָנִים הֵם כֹּה רְצִינִיִים, שֶׁאֵינָם מְסֻגָלִים לַחֲשֹׁד כְּלָל בִּנְטִיָה כָּזוֹ לַהֲלָצוֹת.
– מִזֶה יוֹצֵא, שֶׁאָנוּ אֵינֶנוּ הוֹלְכִים לְקַרְמֶן, הֲנָכוֹן? – שָׁאַל שׁוּב הָאִינְדִיאָנִי אַחֲרֵי רֶגַע שֶׁל דוּמִיָה.
– לֹא, לֹא לְקַרְמֶן, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.
– וְגַם לֹא לְמֶנְדוֹזָה?
– וְגַם לֹא לְמֶנְדוֹזָה.
בְּרֶגַע זֶה נִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם גְלֶנֶרְוַן וְשָׁאַל אֶת פַּגַנֶל מִשׁוּם מָה עָמַד טַלְקַב מִלֶכֶת וּמָה הוּא מְדַבֵּר אִתּוֹ.
– הוּא שְׁאֵלַנִי לְאָן פָּנֵינוּ מוּעָדוֹת, לְקַרְמֶן אוֹ לְמֶנְדוֹזָה, וְהִתְפַּלֵא מְאֹד, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁאֵין אָנוּ הוֹלְכִים לְאַף אֶחָד מִן הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה.
– וְכֵיצַד זֶה לֹא יִתְפַּלֵא? – אָמַר הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן – דַרְכֵּנוּ הִיא בְּוַדַאי בִּכְלָל חִידָה סְתוּמָה בְּעֵינָיו.
– אָמְנָם כֵּן. לְדַעְתּוֹ, לֹא נַגִיעַ בַּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בָּהּ לְשׁוּם מָקוֹם.
– טוֹב הָיָה הַדָבָר, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, לוּ הִשְׁתַּדַלְתָּ לְהַסְבִּיר לוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא אֶת מַטְרַת נְדִידָתֵנוּ, וּמִשׁוּם מָה אָנוּ הוֹלְכִים דַוְקָא בְּקַו זֶה.
– דָבָר זֶה אֵינוֹ קַל כְּלָל וּכְלָל אֲדוֹנִי, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף – לָאִינְדִיאָנִים אֵין כָּל מוּשָׂג עַל מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב שֶׁל כַּדוּר־הָאָרֶץ, וְלָכֵן מְסֻפְּקַנִי אִם יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַסְבִּיר לוֹ דְבַר־מָה. וְגַם כָּל אוֹתוֹ הַמַעֲשֶׂה בִּדְבַר הַתְּעוּדוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו רָחוֹק מִן הָאֱמֶת וְלֹא יָבִין בְּכָל אֵלֶה שׁוּם דָבָר.
– אֶת מָה אוֹ אֶת מִי לֹא יָבִין לְפִי דַעְתְּךָ, אֶת הַסִפּוּר אוֹ אֶת הַמְסַפֵּר? – לֹא יָכֹל הַמַיוֹר לְהִתְאַפֵּק לִבְלִי לְעָקְצוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב אַף הוּא וְהִקְשִׁיב לַשִׂיחָה.
– אָנָא, מַכְּס נַבְּס, דַי לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ בִּי! – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – הַאֻמְנָם עוֹדְךָ מַטִיל סָפֵק בִּידִּיעָתִי אֶת הַשָׂפָה הַסְפָרַדִית? כִּמְדֻמַנִּי, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, כִּי בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ עִם הַפַּטַגוֹנִי בְּקַלוּת רַבָּה מְאֹד.
– וּבְכֵן הַסְבֵּר לוֹ אֶת הַדָרוּשׁ, יְדִידִי הַנִכְבָּד.
– טוֹב, אֲנַסֶה.
וּפַּגַנֶל הִפְנָה אֶת עָרְפּוֹ לַמַיוֹר הַסַפְקָן וּפָתַח לִפְנֵי טַלְקַב בִּנְאוּם אָרֹךְ, שֶׁנִפְסַק מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בִּגְלַל חֹסֶר הַמִלִים הַדְרוּשׁוֹת, אוֹ בִּגְלַל הַקֹשִי בְּהַסְבָּרַת הַדְבָרִים הַמְסֻבָּכִים לָאִישׁ הַמְחֻסָר הַשְׂכָּלָה.
מְעַנְיֵן הָיָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּשָׁעָה זוֹ. הוּא הֵנִיעַ בְּיָדָיו תְּנוּעוֹת מְיֻאָשׁוֹת, פָּעַר אֶת פִּיו לְלֹא רַחֲמִים לְשֵׁם צַחוּת הַמִבְטָא, וְהִתְאַמֵץ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶגְלֵי זֵעָה הֵחֵלוּ נוֹטְפוֹת מִפָּנָיו. בְּהִתְלַהֲבוֹ כָּל כָּךְ, יָשַׁב לוֹ פַּגַנֶל עַל הָאָרֶץ וְשִׁרְטֵט בַּחוֹל מַפָּה גִיאוֹגְרָפִית שְׁלֵמָה עִם כָּל מַעֲלוֹת הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְעִם שְׁנֵי הָאוֹקְיָנוֹסִים וְאַף עִם הַדֶרֶךְ מִקַרְמֶן לְמֶנְדוֹזָה.
מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַשָׁה מוֹרֶה בְּהַסְבָּרַת עִנְיָן קָשֶׁה, כְּפַּגַנֶל בְּשָׁעָה זוֹ. אַךְ טַלְקַב הִבִּיט עַל צִיוּרָיו בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ שֶׁל פֶּסֶל וְעַל־פִּי פָּנָיו הַמְאֻבָּנוֹת אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן אִם הֵבִין דְבַר־מָה אוֹ לֹא.
הַשִׁעוּר הַזֶה בְּגִיאוֹגְרַפְיָה אָרַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה. לְבַסוֹף פָּסַק פַּגַנֶל לְדַבֵּר, מָחָה אֶת הַזֵעָה מִפָּנָיו וְהִבִּיט בִּשְׁאֵלָה עַל תַּלְמִידוֹ הַשׁוֹתֵק.
– מְעַנְיֵן לָדַעַת אִם הוּא הֵבִין לְפָחוֹת שֶׁמֶץ מִכָּל זֶה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
– תֵּכֶף נִרְאֶה, – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף – אִם לֹא הֵבִין, שׁוּב אֵין תִּקְוָה לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הָעִנְיָן. עַל־כָּל־פָּנִים לֹא אֲקַבֵּל עוֹד עָלַי אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶה אֲנִי.
טַלְקַב עוֹד עָמַד בִּמְקוֹמוֹ כְּקָפוּא וְרַק עֵינָיו תְּקוּעוֹת הָיוּ בַּשִׁרְטוּט שֶׁבַּחוֹל.
– וּבְכֵן מָה? – שָׁאַל אוֹתוֹ פַּגַנֶל.
טַלְקַב הוֹסִיף לִשְׁתֹּק כְּאִלוּ לֹא שָׁמַע אֶת הַשְׁאֵלָה. פַּגַנֶל הִרְגִישׁ, שֶׁהַמַיוֹר לוֹעֵג לוֹ בְּלִבּוֹ, וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיט, לַמְרוֹת הַכְרָזָתוֹ הַקוֹדֶמֶת, לַחֲזֹר עַל הַשִׁעוּר שֵׁנִית. אוּלָם הוּא אַךְ פָּתַח אֶת פִּיו וְהָאִינְדִיאָנִי הִפְסִיקוֹ בִּתְנוּעַת יָד מְהִירָה.
– אַתֶּם מְחַפְּשִׂים שָׁבוּי? – שָׁאַל.
– כֵּן, – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף.
– וְדַוְקָא בְּקַו זֶה שֶׁבֵּין צֵאת הַשֶׁמֶשׁ וּבוֹאָהּ?
– כֵּן, כֵּן, דַוְקָא בְּקַו זֶה.
– וֵאלֹהֵיכֶם עָזַר לָכֶם וְהַסוֹד נִגְלָה לָכֶם עַל יְדֵי גַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס הֶעָצוּם?
– כֵּן, כֵּן! – קָרָא פַּגַנֶל וְהֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, שָׂמֵחַ עַד אֵין קֵץ, שֶׁהַפַּטַגוֹנִי הֵבִין אוֹתוֹ.
– יְהִי אֵפוֹא אֱלֹהֵיכֶם עִמָכֶם! – קָרָא טַלְקַב בְּהִתְרַגְשׁוּת – אֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ מִזְרָחָה, עַד שֶׁנַגִיעַ, אִם רַק יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּדָבָר, גַם עַד הַשֶׁמֶשׁ עַצְמָהּ!
פַּגַנֶל מִהֵר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרָיו אֶת הַחְלָטָתוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ, אֲשֶׁר לֹא רַק שָׂמַח עָלָיו אֶלָא גַם הִתְגָאָה בּוֹ.
– מַה מַשְׂכִּיל הוּא גֶזַע זֶה! – קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת – מֵעֶשְׂרִים צָרְפַתִּים לֹא הָיוּ מְבִינִים אֶת שִׁעוּרִי זֶה לְפָחוֹת תִּשְׁעָה־עָשָׂר!
גְלֶנֶרְוַן הִצִיעַ לְפַּגַנֶל, שֶׁיִשְׁאַל אֶת הַפַּטַגוֹנִי, אִם לֹא שָׁמַע בְּמִקְרֶה עַל שְׁבוּיִים שֶׁנָפְלוּ בִּידֵי אִינְדִיאָנִים בַּפַּמְפּוֹת. וּפַּגַנֶל פָּנָה תֵּכֶף בִּשְׁאֵלָה זוֹ אֶל טַלְקַב.
– יִתָּכֶן, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי לְאַחַר הִרְהוּרִים.
מִיָד הִקִיפוּהוּ אֵפוֹא הַתַּיָרִים וְנָעֲצוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם הַסַקְרָנִיִים בְּפָנָיו הָאֲדִישׁוֹת.
אַךְ יוֹתֵר מִכֻּלָם הִתְרַגֵשׁ פַּגַנֶל, שֶׁחָזַר מִיָד שֵׁנִית עַל שְׁאֵלָתוֹ:
– וּבְכֵן, יְדִידִי הָאַבִּיר, הַאֻמְנָם שָׁמַעְתָּ עַל דְבַר שָׁבוּי כָּזֶה?
– יִתָּכֵן, – עָנָה שׁוּב הַפַּטַגוֹנִי.
– וְהוּא בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת?
– כֵּן, בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת.
– וְאַתָּה רָאִיתָ אוֹתוֹ?
– לֹא, אֲבָל שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים עָלָיו. יִתָּכֵן, שֶׁזֶהוּ הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׁים, הוּא אָדָם אַמִיץ־לֵב! אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁלִבּוֹ לֵב שׁוֹר־הַבָּר.
– לֵב שׁוֹר־הַבָּר, – חָזַר פַּגַנֶל עַל דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי – פֵּרוּשׁ הַדָבָר הוּא, שֶׁהַשָׁבוּי הוּא בֶּן־חַיִל! אֵיזוֹ שָׂפָה צִיוּרִית לָהֶם!
– אַבָּא! – קָרָא פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט.
וּמִיָד פָּנָה אֶל פַּגַנֶל וְשָׁאַל:
– אָנָא, מַר פַּגַנֶל, אֱמֹר־נָא לִי אֵיךְ אוֹמְרִים בִּסְפָרַדִית “זֶה אָבִי”?
– Es mio padre! – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף. וְאָז תָּפַס רוֹבֶּרְט בְּיַד הַפַּטַגוֹנִי וְאָמַר בְּלַחַשׁ:
– Es mio padre! – Suo dadre? (אָבִיךָ?) – שָׁאַל הַפַּטַגוֹנִי בְּמֶבָּט מָלֵא רַחֲמִים. הוּא הֵרִים אֶת הַנַעַר, הִבִּיט לְתוֹךְ עֵינָיו בְּצַעַר גָדוֹל, וְעַל פָּנָיו הָאֲדִישׁוֹת עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת קַלָה שֶׁל הִתְרַגְשׁוּת.
אַךְ פַּגַנֶל לֹא פָּסַק מִלְהַמְטִיר עַל הַפַּטַגוֹנִי אֶת שְׁאֵלוֹתָיו:
– אַיֵה הוּא הַשָׁבוּי?
– מַה שְׁלוֹמוֹ?
– מָתַי שָׁמַעְתָּ עָלָיו, טַלְקַב?
– כֵּיצַד זֶה נִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים, שֶׁדִבְּרוּ עָלָיו בְּאָזְנֶיךָ?
וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת דוֹמוֹת לְאֵלוּ.
הַפַּטַגוֹנִי הוֹרִיד שׁוּב אֶת הַנַעַר וְסִפֵּר, כִּי הָאֵירוֹפָּאִי נִלְקַח בַּשְׁבִי עַל יְדֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הָאִינְדִיאָנִיִים, הַנוֹדְדִים בֵּין הַקוֹלוֹרָדוֹ וְהַנֶגְרוֹ.
– וְאֵיזֶהוּ הַשֵׁבֶט? – שָׁאַל פַּגַנֶל.
– זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל הַקָצִיק קַלְפוּקוּרָה.
– וְאָמְנָם נוֹדֵד הַשֵׁבֶט הַזֶה בַּקַו שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים?
– כֵּן.
– וּמַה טִיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ קָצִיק?
– הוּא נְשִׂיא הָאִינְדִיאָנִים בְּנֵי הַשֵׁבֶט הַפוֹיוּקִי, אָדָם בַּעַל שְׁנֵי לְבָבוֹת וּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת.
– כְּלוֹמַר: אָדָם הַמְכַזֵב גַם בְּמַעֲשָׂיו וְגַם בְּפִיו, – הִסְבִּיר פַּגַנֶל לַחֲבֵרָיו אֶת הַבִּטוּי הַיָפֶה שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי.
– וּמַה דַעְתְּךָ, הֲנוּכַל לְשַׁחְרֵר אֶת יְדִידֵנוּ? – הִמְשִׁיךְ פַּגַנֶל לִשְׁאֹל אֶת הָאִינְדִיאָנִי.
– יִתָּכֵן.
– וּמָתַי שָׁמַעְתָּ עָלָיו בַּפַּּעַם הָאַחֲרוֹנָה?
– לִפְנֵי זְמַן רַב. מֵאָז הֵבִיאָה הַשֶׁמֶשׁ פַּעֲמַיִם אֶת הַקַיִץ לְאַדְמַת הַפַּמְפּוֹת.
שִׂמְחַת גְלֶנֶרְוַן לֹא יָדְעָה גְבוּל. תְּשׁוּבָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָאִינְדִאָנִי הִתְאִימָה בְּדִיוּק לַזְמַן הַמְשֹׁעָר לְפִי הַתְּעוּדוֹת.
עוֹד נִשְׁאֲרָה שׁאֵלָה אַחַת לְמַעַן בָּרֵר אֶת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ, וּפַּגַנֶל מִהֵר לִשְׁאֹל אוֹתָהּ:
– אַתָּה מְדַבֵּר רַק עַל שַׁבוּי אֶחָד, כְּלוּם לֹא הָיוּ שָׁם עוֹד שְׁנַיִם?
– לֹא, רַק אֶחָד.
– וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל מַצָבוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי עַכְשָׁיו?
– לֹא כְלוּם.
וּבָזֶה נִסְתַּיְמָה הַחֲקִירָה וְהַדְרִישָׁה.
עַל יְסוֹד דִבְרֵי טַלְקַב, הָיָה בָּרוּר, כִּי בְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים הִתְהַלְכָה שְׁמוּעָה עַל אֵירוֹפָּאִי שֶׁנָפַל לְיָדָם בַּשְׁבִי. זְמַן הֲפָצָתָהּ שֶׁל שְׁמוּעָה זוֹ, מְקוֹם הַשְׁבִי, וְאַף הַכִּנוּי שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמֵשׁ הַפַּטַגוֹנִי לְתָאֵר אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי – הוֹכִיחוּ לַתַּיָרִים, כִּי הָאִישׁ הַזֶה אֵינוֹ אֶלָא רַב־הַחוֹבֵל הַמְבֻקָשׁ הָרִי גְרַנְט.
לְמָחֳרַת הַיוֹם, בָּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה לַחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר, הִמְשִׁיכוּ אֵפוֹא חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת אֶת דַרְכָּם מְעֻדָדִים וּשְׂמֵחִים. לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרְעוּ מִישׁוֹרִים חַדְגוֹנִיִִים רַחֲבֵי־יָדַיִם וְאַדְמַת הַחֹמֶר הַיְשָׁרָה שֶׁלָהֶם הָיְתָה חֲלָקָה כְּמַפַּת הַשֻׁלְחָן.
זְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִרְאוּ חֻרְשׁוֹת נְמוּכוֹת וּבַעֲלוֹת צַמָרוֹת כֵּהוֹת, אֲשֶׁר מִתּוֹכָן הִתְבַּלְטוּ גִזְעֵיהֶם הַלְבָנִים שֶׁל עֲצֵי־חָרוּב. וְכֵן נִרְאוּ פֹּה וָשָׁם קְבוּצוֹת סִלוֹנִים וּבַרְקָנִים דוֹקְרָנִיִים, שֶׁהֵעִידוּ עַל צְחִיחוּת הַקַרְקַע.
הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה לְאוֹקְטוֹבֶּר הָיָה אַחַד הַיָמִים הַמְיַגְעִים בְּיוֹתֵר. בִּרְצוֹתָם לְהַשִׂיג בִּמְהֵרָה אֶת הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, דָפְקוּ הַתַּיָרִים בְּסוּסֵיהֶם, עַד שֶׁהַלָלוּ דָהֲרוּ בִּיעָף. וְאָמְנָם הִצְלִיחוּ בַּעֲרֹב הַיוֹם לְהָבִיא אֶת פָּרָשֵׁיהֶם חַסְרֵי־הַסַבְלָנוּת לִשְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָהָר הָיָפֶה, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם קוֹבּוּ־לֶבּוּ, כְּלוֹמַר “הַנָהָר הַגָדוֹל”. הַקוֹלוֹרָדוֹ, אַחַד הַגְדוֹלִים שֶׁבְּנַהֲרוֹת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית, מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. אוּלָם שֶׁלֹא כְּרֹב רֻבָּם שֶׁל הַנְהָרוֹת, שֶׁאֲפִיקֵיהֶם מִתְרַחֲבִים וּמֵימֵיהֶם מִתְרַבִּים בְּקִרְבַת שִׁפְכָּם, הִנֵה הוֹלְכִים שָׁם מֵימָיו וּמִתְמַעֲטִים, אִם בִּגְלַל סְפִיגוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַקַרְקַע וְאִם בִּגְלַל הִתְאַיְדוּת מֵימָיו הַגְדוֹלָה, אוֹ בִּגְלַל סִבָּה כָּלְשֶׁהִי אַחֶרֶת, שֶׁלֹא נֶחְקְרָה עֲדַיִן עַד הַיוֹם הַזֶה.
כְּשֶׁהִגִיעוּ הַתַּיָרִים אֶל הַקוֹלוֹרָדוֹ, הָיָה מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל פַּגַנֶל לְהִתְרָחֵץ יָפֶה־יָפֶה בְּמֵימָיו, אֲשֶׁר בִּגְלַל קַרְקַע הַטִין שֶׁל הָאָפִיק יֵרָאוּ אֲדֻמִים, וּמִכָּאן שְׁמוֹ שֶׁל הַנָהָר קוֹלוֹרָדוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ “אָדֹם”. הַגִיאוֹגְרָף הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְעָמְקוֹ הָרַב שֶׁל הַנָהָר, אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִרְהֵר קְצַת בַּדָבָר, הֵבִין, כִּי רִבּוּי מֵימָיו בְּעוֹנָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָא תּוֹצָאָה מֵהַפְשָׁרַת הַשְׁלָגִים בֶּהָרִים. גַם טַלְקַב אִשֵׁר אֶת הַנָחָתוֹ זוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף.
רָחְבּוֹ שֶׁל הַנָהָר הָיָה רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהַסוּסִים לֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר אוֹתוֹ בִּשְׂחִיָה. אַךְ לְמַזָלָם רָאוּ מֵרָחוֹק גֶשֶׁר אִינְדִיאָנִי קָלוּעַ מֵעֲנָפִים וְקָשׁוּר לִכְלוֹנָסִים בִּרְצוּעוֹת־עוֹר חֲזָקוֹת, וּבְגֶשֶׁר מִתְנוֹדֵד זֶה עָבְרוּ כֻּלָם לְלֹא תַּקָלָה.
בְּטֶרֶם שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, קָבַע כָּאן פַּגַנֶל אֶת מְקוֹמוֹ הַמְדֻיָק שֶׁל הַקוֹלוֹרָדוֹ וְתִקֵן מִיָד אֶת הַשִׁבּוּשִׁים שֶׁמָצָא בַּמַפָּה, וְדָבָר זֶה נָתַן לוֹ פִּצוּי־מָה עַל שֶׁלֹא נִתַּן לוֹ לַחֲקֹר אֶת הַיַמְדוֹק־צוֹ, הַזוֹרֵם בְּחֵלֶק־תֵּבֵל אַחֵר לְגַמְרֵי, בֵּין הָרֵי טִיבֶּט.
הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה וּמָחֳרָתוֹ – הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה לְאוֹקְטוֹבֶּר עָבְרוּ עַל הַתַּיָרִים לְלֹא כָּל הַפְתָּעוֹת בִּלְתִּי נְעִימוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן הַזֶה עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּמִישׁוֹר בִּלְתִּי פּוֹרֶה, חַדְגוֹנִי, מְשַׁעֲמֵם וּלְלֹא כָּל דָבָר מְעַנְיֵן שֶׁיַרְנִין מְעַט אֶת הַלֵב, אוּלָם בָּהּ־בַּמִדָה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם בָּהּ־בַּמִדָה נַעֲשָׂה הַקַרְקַע רָטֹב יוֹתֵר וּמִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הֵחֵלוּ עַתָּה לְהִתָּקֵל בְּגֵבִים מְלֵאֵי מַיִם וּבְבִצוֹת מְכֻסוֹת אַצוֹת וּקְנֵה־סוּף.
אוֹר לַיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה הִתְעַכְּבוּ לְיָד אֲגָם גָדוֹל אֶחָד, הַמְכֻנָה בְּפִי הָאִינְדִיאָנִים בְּשֵׁם אוּרֶה־לַנְקְוֶם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ “הָאֲגָם הַמַר” וְהוּא נִקְרָא כָּךְ מִשׁוּם מֵימָיו הָעֲשִׁירִים בִּמְלָחִים.
בְּמָקוֹם זֶה הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים לָלוּן, אוּלָם לְדַאֲבוֹנָם הָרַב, לֹא נָתְנוּ לָהֶם הַקוֹפִים וְכַלְבֵי־הַבָּר הַחַיִים כָּאן לַעֲצֹם עַיִן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה, כִּי לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים הָאֵירוֹפָּאִים עָרְכוּ קוֹנְצֶרְט כְּמֵיטַב יָכָלְתָּם.
פֶּרֶק ד: בַּפַּמְפּוֹת 🔗
הַפַּמְפּוֹת הָאַרְגֶנְטִינִיוֹת מִשְׂתָּרְעוֹת בֵּין מַעֲלוֹת הָרֹחַב הַדְרוֹמִי 34–37. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַשֵׁם פַּמְפָּה, אוֹ כְּפִי שֶׁאַנְשֵׁי הַמָקוֹם אוֹמְרִים – פַּמְפַּס, הוּא “מִישׁוֹר דֶשֶׁא”, וְשֵׁם זֶה מְצַיֵן אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַנוֹף כָּל צָרְכּוֹ. הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל הַפַּמְפּוֹת מְכֻסֶה מִמוֹזוֹת גְדוֹלוֹת הַדוֹמוֹת לְעֵצִים, וְהַמִזְרָחִי – שָׁטִיחַ נֶהְדָר שֶׁל דֶשֶׁא צָפוּף, הַנוֹתֵן לַנוֹף חֵן מְיֻחָד. מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הַקַרְקַע הָעֶלְיוֹנָה הַמַדְשִׁיאָה דֶשֶׁא רַב זֶה נִמְצֵאת שִׁכְבַת קַרְקַע שְׁנִיָה, כְּתֻמָה אוֹ אֲדַמְדַמָה, הַמְכִילָה טִיט וְחוֹל. אִלוּ בָּא לְכָאן הַגִיאוֹלוֹג וְחָפַר בְּשִׁכְבַת אֲדָמָה זוֹ, הָיָה מוֹצֵא אוֹצָרוֹת לְאֵין שִׁעוּר, שֶׁכֵּן טוֹמֶנֶת הִיא בְּחֻבָּהּ מִסְפָּר רַב מְאֹד מִשִׁלְדֵי הַיְצוּרִים הַקַדְמוֹנִים, אֲשֶׁר עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים נִכְחְדוּ וְעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. בִּכְלָל נִשְׁמָרוֹת מִתַּחַת לְצִמְחִיָתָן הַנֶהְדָרָה שֶׁל הַפַּמְפּוֹת כָּל תּוֹלְדוֹתֶיהָ הַקְדוּמוֹת שֶׁל אֶרֶץ זוֹ.
הַפַּמְפּוֹת שֶׁל אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית דוֹמוֹת בַּכֹּל לַסָוָנוֹת שֶׁל אַפְרִיקָה הַמֶרְכָּזִית וּלְעַרְבוֹת הַדֶשֶׁא שֶׁל סִיבִּיר. אַקְלִימָם שֶׁל מִישׁוֹרֵי הַדֶשֶׁא הַלָלוּ מִצְטַיֵן בַּמַעֲבָר הַחַד וְהַמָהִיר שֶׁמִן הַקֹר לַשָׁרָב וּמִן הַשָׁרָב לַקֹר. בַּסְתָיו, הֶחָל כָּאן בַּחֳדָשִׁים אַפְּרִיל־מַאי, נִתָּכִים אַרְצָה גִשְׁמֵי־זַעַף סוֹחֲפִים, אוּלָם בְּאוֹקְטוֹבֶּר, כְּלוֹמַר בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב בַּחֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, נַעֲשֶׂה הָאֲוִיר יָבֵשׁ וְהַחֹם הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה.
בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם שֶׁבְּיוֹם הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה לְאוֹקְטוֹבֶּר עָזְבוּ הַתַּיָרִים אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָם וְיָצְאוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם. פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר פֹּה וָשָׁם עוֹד רִעַנְנוּ אֶת הָעַיִן בְּשִׂיחִים וְעֵצִים שׁוֹנִים, הָיוּ יְשָׁרוֹת מְאֹד. הַ“מֶדָנוֹס” נֶעֶלְמוּ כָּלִיל וּמִכָאן וְהָלְאָה לֹא נִתְקְלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת בְּכָל מְקוֹמוֹת חוֹל.
הַסוּסִים דָהֲרוּ בְּשִׂמְחָה בְּתוֹךְ הַ“פָּזָ’ה בְּרָוָה”3, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים רְגִילִים לְהִתְחַבֵּא בָּהּ בִּשְׁעַת רוּחַ וְסוּפָה. מִפַּעַם לְפַעַם עוֹד מָצְאוּ הָרוֹכְבִים גַבֵי מַיִם בְּדַרְכָּם. אוּלָם כְּכָל שֶׁהִרְחִיקוּ, כֵּן הָלְכוּ הַגֵבִים וְנִתְמַעֲטוּ.
לְיַד אַחַד הַגֵבִים הַגְדוֹלִים, מִן הָאַחֲרוֹנִים שֶׁנִזְדַמְנוּ בַּדֶרֶךְ, נֶעֶצְרוּ הַתַּיָרִים וְהִשְׁקוּ אֶת סוּסֵיהֶם: וְאִלוּ הַסוּסִים מִלְאוּ כְּרֵסָם מַיִם רַבִּים כָּל כָּךְ, כְּאִלוּ יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהָכִין לָהֶם מְלַאי לִזְמַן מְמֻשָׁךְ שֶׁבּוֹ לֹא יוּכְלוּ לְהִתְעַנֶג עַל כָּל מַשְׁקֶה מְרַוֶה.
טַלְקַב רָכַב בְּרֹאשׁ הַקְבוּצָה וּפִלֵס דֶרֶךְ לִפְנֵי חֲבֵרָיו בֵּין הַשִׂיחִים וְהָעֵצִים. מִפַּעַם לְפַעַם הֶחֱרִיד טָאוּקָה אֶת הַשׁוֹלִינַס, הוּא מִין נָחָשׁ מְסֻכָּן מְאֹד, אֲשֶׁר בִּנְשִׁיכָתוֹ יָשִׂים קֵץ לְחַיֵי הַפַּר בְּפָחוֹת מִשָׁעָה אַחַת: וּבְרָמְסוֹ בְּפַרְסוֹתָיו הַחֲזָקוֹת אֶת הַקוֹצִים, סָלַל נָתִיב לִפְנֵי שְׁאָר הַסוּסִים, שֶׁפָּסְעוּ אַחֲרָיו.
הַקְבוּצָה עָשְׂתָה אֶת דַרְכָּהּ בַּמִישׁוֹר הַיָרֹק, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד לְמֶרְחָק אֵין קֵץ, בִּמְהִירוּת וּלְלֹא כָּל מַעְצוֹר. בְּכָל מְלֹא הָעַיִן לֹא נִרְאָה אֶלָא אוֹתוֹ שָׁטִיחַ יָרֹק וְחַדְגוֹנִי, וּבְשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאֲתָה כָּל חֶלְקַת אֲדָמָה חֲשׂוּפָה אוֹ אֶבֶן כָּלְשֶׁהִי.
הַחַדְגוֹנִיוּת שֶׁל הַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם הִתְחִילָה לְשַׁעֲמֵם אֶת הַתַּיָרִים. לֹא נִרְאָה שׁוּם דָבָר, שֶׁיַפְתִּיעַ אוֹתָם בְּמַשֶׁהוּ, וְהָאָדָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִין פַּגַנֶל, הַמְסֻגָל לִרְאוֹת מַה שֶׁאֵין בַּמְצִיאוּת וּלְהִתְפַּעֵל, כְּדֵי לִמְצֹא דְבַר־מָה מַרְנִין וּמְשַׂמֵחַ בְּיָם הָעֵשֶׂב הָאֵין־סוֹפִי הַזֶה. וְאָכֵן הִתְפַּעֵל פַּגַנֶל מִכָּל דָבָר שֶׁנִתְקְלוּ בּוֹ עֵינָיו. כָּל קוֹץ וְכָל אֲגֻדַת עֵשֶׂב הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִידֵי הִתְלַהֲבוּת וְנָתְנוּ לוֹ נוֹשֵׂא לְשִׁעוּר בְּבּוֹטַנִיקָה, אִם כִּי מִלְבַד רוֹבֶּרְט לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיַטֶה אֹזֶן לְשִׁעוּרִים אֵלֶה.
וְהִנֵה נִתְקְלוּ הָרוֹכְבִים בְּמִסְפָּר רַב שֶׁל שִׁלְדֵי חַיוֹת. אַחֲרֵי הִתְבּוֹנְנוּת מְמֻשָׁכָה בָּעֲצָמוֹת, בָּאוּ הַתַּיָרִים לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי אֵלֶה הֵם שְׂרִידִים מֵעֵדֶר בָּקָר גָדוֹל. צִבּוּרֵי הָעֲצָמוֹת הַלָלוּ הָיוּ מְפֻזָרִים עַל פְּנֵי שֶׁטַח גָדוֹל וְהֵם הִלְבִּינוּ בְּאוֹר הַשֶׁמֶשׁ.
מַה פֵּשֶׁר הַדָבָר הַמוּזָר הַזֶה? מִי זֶה הִשְׁמִיד עֵדֶר בָּקָר גָדוֹל כָּל כָּךְ?
אֶת הַדָבָר הַזֶה לֹא יָדַע אֲפִילוּ פַּגַנֶל הַיוֹדֵעַ הַכֹּל, וְלָכֵן פָּנָה הַגִיאוֹגְרָף אֶל טַלְקַב וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר הַחִידָה.
הָאִינְדִיאָנִי עָנָה לוֹ דְבַר־מָה.
– מַה? דָבָר זֶה הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! – קָרָא פַּגַנֶל בְּקוֹל בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּשׁוּבַת הָאִינְדִיאָנִי.
– מַה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרֵי? מָה אָמַר לְךָ טַלְקַב? – שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶת פַּגַנֶל בְּסַקְרָנוּת.
– הוּא אוֹמֵר “אֵשׁ מִן הַשָׁמַיִם” – עָנָה לָהֶם פַּגַנֶל.
– הַאֻמְנָם? – תָּמַהּ תּוֹם אוֹסְטִין – כְּלוּם בְּכֹחוֹ שֶׁל בָּרָק לְהַשְׁמִיד עֵדֶר שֶׁל כַּמָה מֵאוֹת רָאשִׁים?
– כָּךְ אוֹמֵר טַלְקַב וּוַדַאי אֵין טָעוּת בְּיָדוֹ, – הֵשִׁיב פַּגַנֶל – בֶּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אָמְנָם תָּמַהְתִּי גַם אֲנִי, הוֹאִיל וְשָׁכַחְתִּי מָה הֵם הַתְּנָאִים הַשׂוֹרְרִים בַּפַּמְפּוֹת, אוּלָם עַתָּה אֲנִי מַאֲמִין לוֹ. הַסוּפוֹת הֵן כָּאן נוֹרָאוֹת, וְיִתָּכֵן גַם שֶׁאַף אָנוּ לֹא נִמָנַע מֵהֶן.
– וְאֶפְשָׁר, כִּי עוֹד בְּעֶצֶם הַיוֹם הַזֶה, שֶׁהֲרֵי הַחֹם הוּא נוֹרָא, – הֵעִיר וִילְסוֹן.
– כֵּן, הַבָּרוֹמֶטֶר מַרְאֶה 300 בַּצֵל, אָמַר פַּגַנֶל.
– אֵיזֶה חֹם! הוּא מַחֲנִיק כָּל כָּךְ, שֶׁכִּמְעַט אֵינֶנִי יָכוֹל לִנְשֹׁם! – הִתְאוֹנֵן גְלֶנֶרְוַן – אַךְ הָבָה נְקַוֶה, כִּי הוּא יָפוּג בִּמְהֵרָה.
– תִּקְוָה קְלוּשָׁה מְאֹד – מִהֵר פַּגַנֶל לְהַכְזִיב אֶת תּוֹחַלְתּוֹ שֶׁל הַלוֹרְד – בָּאֹפֶק לֹא יֵרָאֶה אַף עָנָן קַל שֶׁבְּקַל, וְעַד הָעֶרֶב עוֹד רָחוֹק מְאֹד. הֲרֵי רַק שְׁתַּיִם לְאַחַר הַצָהֳרַיִם עַתָּה.
– זֶה מְצַעֵר מְאֹד, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – גַם סוּסֵינוּ סוֹבְלִים מְאֹד מִן הַשָׁרָב…
וּבִפְנוֹתוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, שָׁאַל:
– וּמַה שְׁלוֹמְךָ אַתָּה, רוֹבֶּרְט? הַמְעַנֶה אוֹתְךָ הַשָׁרָב הַקָשֶׁה הַזֶה?
– לֹא, אֲדוֹנִי, – עָנָה לוֹ הַנַעַר – הַשָׁרָב הוּא דָבָר מְעַנְיֵן וַאֲנִי מְרֻצֶה מִמֶנוּ.
– כֵּן, אִלוּ בָּא בַּחֹרֶף, – רָטַן הַמַיוֹר מִבֵּין שִׁנָיו, בְּהַפְלִיטוֹ אֶת עֲשַׁן הַסִיגָרָה שֶׁבְּפִיו.
עִם עֶרֶב מָצְאוּ הַתַּיָרִים “רַנְצ’וֹ” – כְּעֵין בִּקְתָּה קְלוּעָה מֵעֲנָפִים מְאֻחָזִים בְּטִיט וּמְכֻסָה לְמַעְלָה כִּסוּי שֶׁל תֶּבֶן – וּבָהּ הֶחְלִיטוּ לָלוּן. מִצִדָהּ הָאֶחָד שֶׁל הַבִּקְתָּה הָעֲזוּבָה עוֹד נוֹתְרוּ שְׂרִידֵי מְשׂוּכָה יְשָׁנָה וּדְחוּיָה, עֲשׂוּיָה כְּלוֹנָסִים. הִיא שִׁמְשָׁה אֵי־פַעַם מָגֵן לְסוּסִים מִפְּנֵי שׁוּעָלִים מַתְקִיפִים, אֲשֶׁר אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לְהַזִיק בְּיוֹתֵר, לְבַעֲלֵי־הַחַיִים הַגְדוֹלִים וְהַמְצֻיָדִים בִּפְרָסוֹת חֲזָקוֹת, הֲרֵי הֵם מְכַרְסְמִים אֶת רִסְנָם, וְהַסוּסִים מְנַצְלִים אֶת שְׁעַת־הַכֹּשֶר וּבוֹרְחִים אֶל מֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה.
בְּמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִן הַבִּקְתָּה הָיָה בּוֹר שֶׁשִׁמֵשׁ כִּירַיִם לְבִשׁוּל. וּבוֹ נִמְצְאוּ עוֹד שִׁיוּרֵי אֵפֶר רַבִּים: וּבַבִּקְתָּה פְּנִימָה נִמְצְאוּ כַּמָה עוֹרוֹת פָּרִים לְמַצָע בִּשְׁעַת שֵׁנָה, סְפָלִים אֲחָדִים, קְדֵרָה וְאַף דוּד קָטָן לְבִשׁוּל “מַטֶה”, הֲלֹא הוּא הַתֵּה הַפַּרַגְוָאִי, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים מְכִינִים אוֹתוֹ מֵעָלִים קְלוּיִים בָּאֵשׁ וְשׁוִֹים אוֹתוֹ בִּקְנֵה קַשׁ. עַל־פִּי בַּקָשַׁת פַּגַנֶל הֵכִין טַלְקַב אֶת הַ“מַטֶה” הַזֶה, וְהוּא הִנְעִים לַתַּיָרִים אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הַבִּלְתִּי טְעִימָה שֶׁלָהֶם.
לְמָחֳרָת, בַּיוֹם הַשְׁלֹשִים בְּאוֹקְטוֹבֶּר, עָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ מִתּוֹךְ עֲרָפֶל לוֹהֵט וְהִיא בָּעֲרָה בְּלִי רַחֲמִים. לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַשָׁרָב הַנוֹרָא הַזֶה לֹא הָיָה הֵיכָן, וְהָרוֹכְבִים אֻלְצוּ לְהִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת הָלְאָה. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִתְקְלוּ בְּעֶדְרֵי פָּרִים וְצֹאן, שֶׁרָבְצוּ בַּעֲצַלְתַּיִם בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, מִבְּלִי יְכֹלֶת לָקוּם אוֹ לָנוּעַ מִפְּנֵי הַשָׁרָב הַנוֹרָא, שֶׁהִתִּישׁ אֶת כֹּחָם הֵם רָבְצוּ בָּעֵשֶׂב לְלֹא כָּל הַשְׁגָחָה שֶׁל רוֹעֶה אוֹ שׁוֹמֵר, וְרַק כְּלָבִים אֲחָדִים הִתְהַלְכוּ סְבִיבָם, בְּהַשְׁקִיטָם מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת צִמְאוֹנָם עַל יְדֵי מְצִיצַת חָלָב מֵעֲטִינֵי הַכְּבָשִׂים הָעֲיֵפִים.
– מָה עֲנָָוִים וּשְׁקֵטִים הֵם פָּרִים אֵלֶה, – הֵעִיר תּוֹם אוֹסְטִין.
– אָמְנָם כֵּן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – הֵם אֵינָם דוֹמִים כְּלָל וּכְלָל לַאֲחֵיהֶם הָאֵירוֹפָּאִים.
לְשִׂמְחַת לִבָּם שֶׁל תַּיָרֵינוּ הֵחֵל בַּצָהֳרַיִם מַרְאֵה הַפַּמְפּוֹת לְהִשְׁתַּנוֹת קְצַת. עַתָּה הָלַךְ הַדֶשֶׁא וְנֶעֱלַם וְאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ שִׂיחִים דוֹקְרָנִיִים וּבַעֲלֵי עָלִים יְרֹקִים־כֵּהִים. בִּגְלַל אַדְמַת הַטְרָשִׁים הַיְבֵשָׁה, שֶׁהִשְׁתָּרְעָה כָּאן, לֹא יָכְלוּ הָעֲשָׂבִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְהַשִׂיחִים הַדוֹקְרָנִיִים הָיוּ הַצֶמַח הַיְחִידִי כָּאן, שֶׁהָיָה בּוֹ הַכֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַבּוֹעֲרוֹת.
– אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד עַל הַשִׁנוּי הַזֶה, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הָעֵשֶׂב הַזֶה כְּבָר הָיָה לִי לְזָרָא וְאֵינִי יָכוֹל עוֹד לְהַבִּיט עָלָיו.
– כֵּן, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ עֵשֶׂב רַב, יֵשׁ גַם מַיִם רַבִּים, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.
– נְקַוֶה, כִּי עוֹד מְעַט נַגִיעַ גַם לְאֵיזֶה נָהָר אוֹ אֲגָם, – הִתְעָרֵב וִילְסוֹן – וּלְעֵת עַתָּה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ מַיִם דֵי צָרְכֵּנוּ.
פַּגַנֶל לֹא שָׁמַע שִׂיחָה זוֹ, כִּי אִלוּלֵי כָּךְ, הָיָה בְּוַדַאי מְסַפֵּר לָהֶם מִיָד, שֶׁבֵּין הַקוֹלוֹרָדוֹ וְרָמוֹת אַרְגֶנְטִינָה אֵין כִּמְעַט נְהָרוֹת.
– הַגִיאוֹגְרָף הָיָה אָז שָׁקוּעַ בְּשִׂיחָה עִם גְלֶנַרְוַן, שֶׁהֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל תּוֹפָעָה מוּזָרָה, וְהִיא – רֵיחַ חָרִיף שֶׁל עָשָׁן הָאֲוִיר, אַף עַל־פִּי שֶׁמִסָבִיב לֹא נִרְאוּ כָּל אֵשׁ וְכָל עָשָׁן.
הָרֵיחַ הָלַךְ וְגָבַר וּמִלְבַד פַּגַנֶל וְהָאִינְדִיאָנִי לֹא יָדַע אִישׁ אֶת פֵּשֶׁר הַדָבָר הַתָּמוּהַּ הַזֶה.
– הִנֵה אֵין אָנוּ רוֹאִים כָּל אֵשׁ וּבְכָל זֹאת רֵיחַ עָשָׁן יַעֲלֶה בְּאַפֵּנוּ, – פָּתַח הַגִיאוֹגְרָף בְּקוֹל שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר מַרְצֶה לִפְנֵי קְהַל תַּלְמִידִים – אוּלָם הַפִּתְגָם אוֹמֵר, כִּי אֵין עָשָׁן לְלֹא אֵשׁ, וְאִמְרָה זוֹ נְכוֹנָה הִיא לֹא רַק בְּאֵירוֹפָּה אֶלָא גַם בַּאֲמֵרִיקָה. מִכָּאן יוֹצֵא, כִּי הָאֵשׁ יֶשְׁנָהּ בְּכָל זֹאת. אֶלָא מַאִי? פְּנֵי הַפַּמְפּוֹת הֵן יְשָׁרוֹת כָּל כָּךְ שֶׁאֵין בָּהֶן כָּל דָבָר שֶׁיַעְצֹר אֶת תְּנוּעַת הָאֲוִיר. לְפִיכָךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהָרִיחַ כָּאן רֵיחַ עָשָׁן שֶׁל אֵשׁ הַנִמְצֵאת אַף בְּמֶרְחַק מֵאָה וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר.
– בְּמֶרְחַק מֵאָה וְעֶשְׂרִים קִילוֹמֶטֶר? – שָׁאַל הַמַיוֹר בְּאִי־אֵמוּן.
– כֵּן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, בְּדִיוּק כָּךְ, – עָנָה לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – וְיִתָּכֵן, כִּי הֶעָשָׁן הַמַגִיעַ אֵלֵינוּ עַתָּה הוּא מֵאֵיזוֹ שְׂרֵפָה שֶׁפָּרְצָה בְּעֵשֶׂב הַפַּמְפּוֹת. שְׂרֵפָה כָּזוֹ הִיא נוֹרָאָה. הִיא מִתְפַּשֶׁטֶת עַל פְּנֵי שְׁטָחִים עֲצוּמִים וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לְיָם שֶׁל שַׁלְהָבוֹת.
– וּמַה סִבָּתָן שֶׁל הַשְׂרֵפוֹת הָאֵלוּ? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.
– לִפְעָמִים מַצִית אוֹתָן בָּרָק הַפּוֹגֵעַ בָּעֵשֶׂב הַיָבֵשׁ, וְלִפְעָמִים מַצִיתִים אֶת הָעֵשֶׂב הָאִינְדִיאָנִים עַצְמָם.
– לְשֵׁם מָה?
– לְשֵׁם הַשְׁבָּחַת טִיבוֹ שֶׁל הָעֵשֶׂב. כְּשֶׁשׁוֹאֲלִים אוֹתָם לָמָה הֵם שׁוֹלְחִים אֵשׁ בְּעֵשֶׂב הָעֲרָבָה, הֵם עוֹנִים, כִּי הַפִּיחַ וְהָאֵפֶר הַנִשְׁאָר אַחֲרֵי הַשְׂרֵפָה מְדַשֵׁן אֶת הַקַרְקַע וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה דֶשֶׁא טוֹב פִּי כַּמָה מִן הַקוֹדֵם. אוּלָם דַעְתִּי הִיא, כִּי הֵם עוֹשִׂים אֶת הַדָבָר הַזֶה בִּגְלַל סִבָּה אַחֶרֶת. הָרְמָשִׂים וְהַיַתּוּשִׁים הַמְרֻבִּים הָרוֹחֲשִׁים בֵּין הָעֲשָׂבִים הַגְבוֹהִים מַצִיקִים מְאֹד לְעֶדְרֵיהֶם, וְעַל יְדֵי הַשְׂרֵפָה הֵם מַשְׁמִידִים אֶת הַמַזִיקִים הַמַטְרִידִים הַלָלוּ.
– אֲבָל עַל יְדֵי כָּךְ הֲרֵי הֵם עֲלוּלִים לִשְׂרֹף גַם אֶת הָעֲדָרִים עַצְמָם! – קָרָא הַמַיוֹר.
– לֹא, אוּלַי הוֹלְכִים לְאִבּוּד כַּמָה מֵאוֹת רָאשֵׁי בָּקָר, אוּלָם מִסְפָּר כָּזֶה הוּא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בְּיַחַס לַהֲמוֹנֵי הָרָאשִׁים שֶׁבְּעֶדְרֵיהֶם.
– וּכְלוּם אֵין יָכוֹל לִקְרוֹת גַם לְתַיָרִים נוֹדְדִים בַּפַּמְפּוֹת מַה שֶׁקוֹרֶה בְּעֵת שְׂרֵפָה לְפָרִים אוֹ לִכְבָשִׂים? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.
– כֵּן, דָבָר זֶה אָמְנָם יִקְרֶה! – קָרָא פַּגַנֶל בְּהִתְפָּעֲלוּת יַלְדוּתִית – הַשַׁלְהָבוֹת מַקִיפוֹת אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר, וְזֶה בְּוַדַאי מַחֲזֶה מְעַנְיֵן וּמַרְהִיב עַיִן. אֲנִי לֹא הָיִיתִי מוֹנֵעַ אֶת עַצְמִי מִמַחֲזֶה כָּזֶה.
– אֵינִי חוֹשֵׁב, שֶׁמַחֲזֶה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם נִשְׂרָפִים הוּא מַרְהִיב עַיִן, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיִיתִי מְנַסֶה אֶת הָעֹנֶג הַזֶה עַל עַצְמִי וְעַל בְּשָׂרִי, וַאֲנִי חוֹשֵׁב…
– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, – שִׁסְעוֹ פַּגַנֶל – אֲנִי לֹא הִתְכַּוַנְתִּי כְּלָל לְנַסוֹת אֶת הָעֹנֶג הַזֶה עַל עַצְמִי. בִּימֵי נְעוּרַי קָרָאתִי סִפּוּר שֶׁל פֶּנִימוֹר קוּפֶּר, – וְדֶרֶךְ אַגַב אֹמַר לָכֶם, כִּי לִבִּי נִמְשָׁךְ מְאֹד אַחֲרֵי הַסוֹפֵר הַזֶה – וּבְסִפּוּר זֶה מָצָאתִי עֵצָה מְצֻיָנָה כְּדָת מַה יַעֲשֶׂה תַּיָר בָּעֲרָבָה כְּדֵי לְהַצִיל אֶת חַיָיו מִשְׂרֵפָה. הַתַּיָר הָרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מֻקָף אֵשׁ, צָרִיךְ רַק לִתְלֹשׁ מִסְבִיבוֹ אֶת הָעֵשֶׂב – וְזֶה הַכֹּל. דָבָר פָּשׁוּט וְיָעִיל מִזֶה אֵין לְהַעֲלוֹת אֲפִילוּ עַל הַדַעַת, וּבַעֲשׂוֹתִי כָּךְ, הֲרֵינִי יוֹצֵא מִכְּלָל סַכָּנָה לְהִשָׂרֵף חַי, וְיַחַד עִם זֶה אֲנִי יָכוֹל לְהָזִין אֶת עֵינַי בַּמַחֲזֶה הַנוֹרָא וְהַנֶהְדָר. אָכֵן, מְאֹד־מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת מַחֲזֶה כָּזֶה.
אֲבָל תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל לֹא זָכְתָה לְהִתְמַלֵא, אִם כִּי נִשְׂרַף אָמְנָם לֹא מְעַט מִקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַלוֹהֲטוֹת. אֲפִילוּ הַסוּסִים הַמְקוֹמִיִים, שֶׁהִסְכִּינוּ לַשָׁרָב וּכְבָר טָעֲמוּ אֶת טַעְמוֹ לֹא פַּעַם אַחַת, לֹא יָכְלוּ כִּמְעַט לִנְשֹׁם וְהֵם הֵנִיעוּ אֶת רַגְלֵיהֶם לְאַט־לְאַט וּפָסְעוּ בְּרָאשִׁים מוּרָדִים לָאָרֶץ. לְהַגִיעַ לְאֵיזֶה מְקוֹם צֵל – לֹא יָכְלוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתָּם. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת כֻּסָה כָּדוּר־הָאֵשׁ הָעוֹשֶׂה אֶת דַרְכּוֹ עַל פְּנֵי הַשָׁמַיִם בְּעָב קַל שֶׁהִטִיל צֵל קָלוּשׁ עַל הָאֲדָמָה הַלוֹהֶטֶת. הָרוֹכְבִים הֵאִיצוּ אָז בַּסוּסִים, כִּי בִּקְשׁוּ לְהִתְקַדֵם יַחַד עִם פִּסַת הַצֵל הַנָעָה, אוּלָם עַד מְהֵרָה נָשְׂאָה הָרוּחַ אֶת הָעָב וְהַצֵל גָז וְנֶעֱלַם, כְּשֶׁהַשֶׁמֶשׁ מוֹסִיפָה לְלַהֵט אֶת הַפַּמְפּוֹת בְּחֹם אַכְזָרִי.
וִילְסוֹן, שֶׁחָשַׁב מִקֹדֶם, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַחְסוֹר בְּמַיִם, טָעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. הוּא שָׁכַח לְגַמְרֵי, כִּי הַשָׁרָב הַנוֹרָא מְעוֹרֵר צָמָא רַב, וְהִנֵה הָלְכוּ הַמַיִם שֶׁהָיוּ עִם הַתַּיָרִים וְאָזְלוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי.
וּבֵינְתַיִם, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא מָצְאוּ כָּל נָהָר אוֹ אֲגָם בְּדַרְכָּם, אֶלָא גַם הַגֵבִים הַדַלִים פָּסְקוּ כָּלִיל.
בִּרְאוֹת אֵפוֹא פַּגַנֶל, כִּי הַמַצָב הוֹלֵך וָרַע, פָּנָה אֶל טַלְקַב וְשָׁאַל אוֹתוֹ הֵיכָן יִמָצְאוּ לָהֶם סוֹף־סוֹף מַיִם לִשְׁתִיָה.
– רַק בָּאֲגָם סָלִינַס, – הֵשִׁיב הָאִינְדִיאָנִי.
– וּמָתַי נָבוֹא לְשָׁם?
– מָחָר בָּעֶרֶב.
הָאִינְדִיאָנִים הַנוֹדְדִים בַּפַּמְפּוֹת כּוֹרִים לָהֶם בְּאֵרוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַמַיִם אֵינָם מְצוּיִים, וּבְעֹמֶק שֶׁל מֶטְרִים אֲחָדִים הֵם מוֹצְאִים מַיִם טוֹבִים לִשְׁתִיָה. אוּלָם אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה, כִּי לֹא הָיוּ מְצֻיָדִים בְּאִתִּים אוֹ בְּמַעְדֵרִים, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה, אֶלָא לְחַלֵק אֶת הַמַיִם הַמוּעָטִים שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לָהֶם לְמָנוֹת קְטַנוֹת, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם לְהַרְטִיב לְפָחוֹת אֶת גְרוֹנָם וְאֶת שְׂפְתוֹתֵיהֶם הַצְרוּבוֹת.
כְּשֶׁעָמְדוּ בָּעֶרֶב לָנוּחַ, רָאוּ כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם קָשֶׁה לֹא עָבְרוּ אֶלָא כַּחֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר בִּלְבָד. הֵם קִווּ, כִּי בַּלַיְלָה יָנוּחוּ וְיַחֲלִיפוּ כֹּחַ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ בְּיֶתֶר מֶרֶץ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם עַד לָאֲגָם סָלִינַס, אוּלָם טָעֹה טָעוּ. עַנְנֵי יַתּוּשִׁים הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לַעֲצֹם עַיִן אַף לְרֶגַע קַל.
טַלְקַב סִפֵּר לַחֲבֵרָיו, כִּי הוֹפָעַת מַחֲנוֹת יַתּוּשִׁים כָּאֵלֶה מְבַשֶׂרֶת שִׁנוּי בְּמֶזֶג־הָאֲוִיר. וְאָמְנָם הִתְחִילָה כַּעֲבֹר זְמַן־מָה לְנַשֵׁב רוּחַ צְפוֹנִית, אוּלָם זוֹ לֹא הֵבִיאָה כָּל הֲקָלָה לַתַּיָרִים, כִּי הַיַתּוּשִׁים הָרָעִים הַלָלוּ נֶעֱלָמִים רַק בִּנְשֹׁב רוּחַ דְרוֹמִית, אוֹ דְרוֹמִית־מַעֲרָבִית.
הַמַיוֹר נָשָׂא אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַפְּגָעִים בְּאֹמֶץ וּבְקֹר־רוּחַ. אוּלָם פַּגַנֶל הַנִמְהָר וְהַמִתְרַגֵשׁ רָגַז עַל כָּל דָבָר וְהִתְאוֹנֵן עַל מַר גוֹרָלוֹ. הוּא רָתַח וְקִלֵל, שָׁלַח לַעֲזָאזֵל אֶת כָּל הַיַתּוּשִׁים וְהַיַבחוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָעַס מְאֹד שֶׁשָׁכַח לָקַחַת אִתּוֹ לַדֶרֶךְ מְעַט מֵי־חַמְצָן, שֶׁהָיוּ מַרְגִיעִים בְּמִקְצָת אֶת כְּאֵב הָעֲקִיצוֹת.
הַמַיוֹר נִסָה לְנַחֲמוֹ בַּהֲלָצוֹתָיו הַמְיֻחָדוֹת, וְאָמַר לוֹ, כִּי בְּעֶצֶם עֲלֵיהֶם לִשְׂמֹחַ שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם רַק שְׁנַיִם מִמִינֵי הַחֲרָקִים, יַתּוּשִׁים וְיַבְחוּשִׁים, וְלֹא כָּל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף הַמִינִים שֶׁל הַיְצוּרִים הָאֵלֶה, שֶׁחוֹקְרֵי הַטֶבַע מוֹנִים בָּהֶם… אוּלָם הֲלָצָה זוֹ הִקְנִיטָה אֶת פַּגַנֶל עוֹד יוֹתֵר.
כְּשֶׁקָמוּ בַּבֹּקֶר עַל מְנָת לְהַמְשִׁיך בְּדַרְכָּם, הָיָה בְּכָל זֹאת פַּגַנֶל עֵר וְרַעֲנָן יותֵר מִכֻּלָם, וְהוּא בִּדַח אֶת חֲבֵרָיו בַּהֲלָצוֹת וְחִדוּדִים שְׁנוּנִים עַל הִשְׂתָּעֲרותָם שֶׁל אוֹיְבֵיהֶם הַפְעוטִים.
בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלִיטוּ הַתַּיָרִים לְהִתְאַמֵץ ולְהִזְדָרֵז, כְּדֵי לְהַגִיעַ עַד הָעֶרֶב לָאֲגָם סָלִינַס. הַסוּסִים חָלְשׁוּ מְאֹד מְרֹב צָמָא. הָאֲוִיר הָיָה יָבֵשׁ, וְהַשָׁרָב לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹא נִפְסַק עַל יְדֵי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית, כִּי אִם אַדְרַבָּה, הִתְגַבֵּר בְּיֶתֶר שְׂאֵת.
וְהִנֵה קָרָה מִקְרֶה שֶׁהִפְסִיק לִרְגָעִים מוּעָטִים אֶת חַדְגוֹנִיוּת דַרְכָּם. לַחֲבֵרָיו, כִּי הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת קְבוּצָה שֶל אִינְדִיאָנִים. יְדִיעָה זוֹ עָשְׂתָה כִּמְעַט עַל כָּל אֶחָד מִן הַתַּיָרִים רֹשֶם אַחֵר. גְלֶנֶרְוַן שָׂמַח לִקְרָאת הָאִינְדִיאָנִים, כִּי קִוָה לְהַצִיל מִפִּיהֶם אֵיזוֹ יְדִיעָה עַל דְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. בְּדֵעָה זוֹ הָיָה גַם רוֹבֶּרְט. פַּגַנֶל הִתְלַהֵב מִן הַפְּגִישָׁה הַקְרוֹבָה עִם הָאִינְדִיאָנִים, כִּי קִוָה עַל יְדֵי כָּךְ לְהַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתָיו הָאֶטְנוֹגְרָפִיוֹת. אוּלָם תּוֹם אוֹסְטִין, הַמַלָחִים וְטַלְקַב לֹא שָׂמְחוּ כְּלָל וּכְלל לִקְרָאת הַבָּאִים, כִּי חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי תִּגְרַת־דָמִים. עַל־פִּי הַצָעַת טַלְקַב נִתְרַכְּזוּ כֻּלָם כְּדֵי לְהִמָצֵא יַחַד וּבָדְקוּ אֶת כְּלֵי־נִשְׁקָם. הֵם הֵבִינוּ, כִּי אֵיךְ שְׁלֹא יִפֹּל דָבָר, עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים לַכֹּל.
כְּשֶׁנִרְאוּ לְעֵינֵיהֶם הָאִינְדִיאָנִים וְרָאוּ, כִּי מִסְפָּרָם אֵינוֹ אֶלָא עֲשָׂרָה, נִרְגְעוּ מִיָד וְטַלְקַב לֹא הֶרְאָה עוֹד כָּל סִימָנֵי פַּחַד. הָאִינְדִיאָנִים הִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל מֵאָה צְעָדִים, וּמִמֶרְחָק זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם הֵיטֵב. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים פְּרָאִים לְגַמְרֵי, מִבְּנֵי הַשֵׁבֶט הַקַמְפֵּאִי, שֶׁנִשְׁמַד כִּמְעַט כָּלִיל בִּשְׁנַת 1833 עַל יְדֵי הַמַצְבִּיא רוֹזַס. קוֹמָתָם הַגְבוֹהָה, עוֹר בְּשָׂרָם הַחוּם, מִצְחָם הַבּוֹלֵט וְעֵינֵיהֶם הַמְפִיקוֹת גְבוּרָה – הוֹסִיפוּ לָהֶם חֵן מְיֻחָד. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים עוֹרוֹת הַגוּאָנָקוֹ וְהָיוּ מְזֻיָנִים בְּכִידוֹנִים אֲרֻכִּים מְאֹד, בְּסַכִּינִים, וְכֵן בִּכְלֵי בּוֹלַס וְלַסוֹ. הַמְהִירוּת וְהַזְרִיזוּת שֶׁהֶרְאוּ בְּרָכְבָם עַל סוּסֵיהֶם הֵעִידוּ, כִּי פָּרָשִׁים מְצֻיָנִים הֵם. אַךְ מִשֶׁהִתְקָרְבוּ הָאִינְדִיאָנִים קְצַת יוֹתֵר אֶל הָאֵירוֹפָּאִים, נֶעֶצְרוּ וְהֵחֵלוּ לְהָרִים קוֹלוֹת צְעָקָה וּלְהָנִיעַ בִּידֵיהֶם, וּבְצוּרָה זוֹ, כְּנִרְאֶה, נוֹעֲצוּ אִם לָגֶשֶׁת אֶל הַזָרִים וְאִם לָאו.
גְלֶנֶרְוַן רָצָה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, אַךְ עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהַטוֹת אֶת סוּסוֹ, דָפְקוּ הָאִינְדִיאָנִים בְּסוּסֵיהֶם וְנִמְלְטוּ חִישׁ־מֲהֵר.
– פַּחְדָנִים! מוּגֵי־לֵב! – קָרָא אַחֲרֵיהֶם פַּגַנֶל.
– אֲנָשִׁים יְשָׁרִים לֹא יִבְרְחוּ כָּכָה, – הֵעִיר מַכְּס נַבְּס.
– אַךְ לַשָׁוְא יָרֵאנוּ מִפְּנֵיהֶם, – אָמַר הַפַּטַגוֹנִי לְפַּגַנֶל – אֵלֶה הֵם גָאוּצִ’ים וְהֵם אֵינָם נוֹגְעִים בְּאִיש לְרָעָה.
– הַאֻמְנָם כָּךְ הוּא?
– כֵּן, אֵלֶה הֵם אִכָּרִים שְׁקֵטִים, הַמְפַחֲדִים בְּעַצְמָם מִפְּנֵי כָּל אִישׁ, בְּוַדַאי חָשְׁבוּ אוֹתָנוּ לְשׁוֹדְדִים וְלָכֵן מִהֲרוּ כֹּה לִבְרֹחַ.
– אֲנִי חוֹשֵׁב, אָמַר גְלֶנֶרְוַן – שֶׁאִלוּ הָיָה מִסְפָּרָם גָדוֹל בְּמִקְצָת, הָיוּ בְּרָצוֹן מִתְנַפְּלִים עָלֵינוּ.
– גַם דַעְתִּי הִיא כָּךְ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – אִם אֵינֶנִי טוֹעֶה, אֵין הַגָאוּצִ’ים הָאֵלֶה רוֹדְפֵי שָׁלוֹם כְּלָל וּכְלָל וּבְחֵפֶץ לֵב הָיוּ שׁוֹחֲטִים אוֹתָנוּ, אִלוּלֵא רָאוּ אֶת רוֹבִינוּ.
– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! – קָרָא פַּגַנֶל וּבְחֹם מִזְגוֹ הַמְיֻחָד הֵחֵל לְהוֹכִיחַ לַחֲבֵרָיו מִשׁוּם מַה אֵין לַחֲשֹׁב אֶת הַגָאוּצִ’ים הָאֵלֶה לְשׁוֹדְדִים.
– אַתָּה טוֹעֶה כְּמוֹ תָּמִיד, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר.
– אֲנִי טוֹעֶה?
– כֵּן, אַתָּה! הֲרֵי בַּתְּחִלָה חָשַׁב אוֹתָם לְשׁוֹדְדִים גַם טַלְקַב.
– זֶה הָיָה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, וְעַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר, כִּי הֵם אִכָּרִים פְּשׁוּטִים וּשְׁקֵטִים. וְזֶהוּ הַנָכוֹן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר! אֲנִי תֵּאַרְתִּי כָּךְ, אֶת אָפְיָם שֶׁל הַגָאוּצִ’ים בַּחוֹבֶרֶת שֶׁפִּרְסַמְתִּי עַל תּוֹשָׁבֵי הַפַּמְפּוֹת.
– אִם כֵּן עַל יְדֵי פִּזוּר־נַפְשְׁךָ טָעֹה טָעִיתָ, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר!
– לֹא, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לִטְעוֹת בִּשְׁאֵלָה רְצִינִית כָּזֹאת!
– וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ, כִּי תֵּאַרְתָּ כָּךְ אֶת אָפְיָם רַק בִּגְלַל פִּזוּר נַפְשְׁךָ, – עָמַד הַמַיוֹר עַל דַעְתּוֹ – אֲבָל הָאָסוֹן אֵינוֹ גָדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי תּוּכַל לְתַקֵן אֶת הַשְׁגִיאָה בַּמַהֲדוּרָה הַשְׁנִיָה וּתְתָרֵץ אֶת הַמִשְׁגֶה עַל יְדֵי טָעוּת־דְפוּס…
פַּגַנֶל נֶעֱלַב מִלַעֲגוֹ שֶׁל הַמַיוֹר, שֶׁהִתְיַחֵס בְּאִי־אֵמוּן כָּזֶה לִידִיעוֹתָיו הָאֶטְנוֹגְרָפִיוֹת, וְהוּא הָיָה נִרְגָז מְאֹד.
– אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהָעִיר לְךָ, אֲדוֹנִי הַנִכְבָּד, – עָנָה לוֹ בְּהִתְרַגְשׁוּת, שֶׁסְפָרַי וּמַאֲמָרַי אֵינָם זְקוּקִים לְכָל תִּקוּן וְתֵרוּץ שֶׁל טָעוּיוֹת.
– אֲבָל אִם נִשְׁפֹּט עַל־פִּי הַדֻגְמָה שֶׁלְפָנֵינוּ, הֲרֵי הֵם זְקוּקִים וּזְקוּקִים! – הִתְעַקֵשׁ הַמַיוֹר.
– וַאֲנִי רוֹאֶה, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, שֶׁאַתָּה הִנְךָ הַיוֹם טַרְדָן וְטַרְחָן!
– וַאֲנִי מוֹצֵא, שֶׁאַתָּה הֻכֵּיתָ הַיוֹם בְּסַנְוֵרִים עַל יְדֵי בִּטְחוֹנְךָ הַמֻפְרָז בְּבִינָתְךָ וּבִידִיעוֹתֶיךָ.
וּוַדַאי הָיְתָה הַקְטָטָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחַדֶדֶת מְאֹד, אִלְמַלֵא הִתְעָרֵב הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְהִשְׁקִיט מְעַט אֶת רוּחַ הַמִתְקוֹטְטִים.
– מֶה הָיָה לָכֶם, רַבּוֹתַי? – פָּנָה אֲלֵיהֶם – אֵינֶנִי מֵבִין בְּשׁוּם אֹפֶן מַה בּוּלְמוּס תָּקַף אֶתְכֶם פִּתְאֹם לְהִתְנַפֵּל זֶה עַל זֶה. אַתָּה, מַכְּס נַבְּס יַקִירִי, הֲרֵי וַתְּרָן הִנְךָ וְנוֹחַ לִבְרִיוֹת, וּמֶה הָיָה לְךָ הַיוֹם? אֵינֶנִי מַכִּיר אוֹתְךָ בִּכְלָל!
– הָרוּחַ הַצְפוֹנִית! – אָמַר הַפַּטַגוֹנִי, שֶׁהֵבִין, כְּנִרְאֶה, אֶת הָעִנְיָן.
– וְכִי מַה לְעִנְיָן זֶה וְלָרוּחַ הַצְפוֹנִית? – תָּמַהּ פַּגַנֶל – מִין הֶסְבֵּר מְשֻׁנֶה כָּזֶה!
– טַלְקַב צָדַק, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – הָרוּחַ הַצְפוֹנִית אֲשֵׁמָה בְּהִתְרַגְזוּת שְׁנֵיכֶם. אֲנִי שָׁמַעְתִּי כְּבָר פַּעַם, כִּי הָרוּחַ הַצְפוֹנִית הַמְנַשֶׁבֶת בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית מַשְׁפִּיעָה לְרָעָה עַל מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים שֶׁל הָאָדָם.
– חַי אֱלֹהִים, כִּי כֵן הוּא, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי! – אָמַר הַמַיוֹר בְּפָרְצוֹ בִּצְחוֹק עַצְבָּנִי הַזָר לוֹ לְגַמְרֵי.
אֲבָל פַּגַנֶל הוֹסִיף לְהִתְגָעֵשׁ.
– הִנֵה כָּךְ הוּא, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד! – צָעַק בְּקוֹל מְצַפְצֵף, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אֶת מִשְׁקָפָיו מִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת, פַּעַם עַד לִמְרוֹם מִצְחוֹ וּפַעַם עַד לִקְצֵה אַפּוֹ – יָפֶה מְאֹד, שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי כְּאָדָם נוֹחַ לְהִתְרַגֵז!
– לֹא, פַּגַנֶל יַקִירִי, – בִּקֵשׁ גְלֶנֶרְוַן לְהַרְגִיעַ אַף אוֹתוֹ – אֲנִי רַק אָמַרְתִּי, שֶׁהָרוּחַ הַצְפוֹנִית הִיא הַמַרְגִיזָה אוֹתְךָ, רוּחַ זוֹ הִיא מְסֻכֻּנֶת כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִילוּ לְמַעֲשֵׂי פֶּשַׁע הִיא גוֹרֶמֶת.
– וּבְכֵן, אֲדוֹנִי, אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁאֲנִי מְסֻגָל לְמַעֲשֵׂי פֶּשַׁע? עוֹד זֶה חָסֵר לִי!
– אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כַּדְבָרִים הָאֵלֶה, פַּגַנֶל!
– אֵיךְ זֶה לֹא אָמַרְתָּ? הָיִיתָ צָרִיךְ רַק לְהוֹסִיף עוֹד, שֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לַהֲרֹג אוֹתְךָ!
– חַ–חַ–חַ! כְּמוּבָן, הֲרֵי אַתָּה עוֹמֵד לְאָכְלֵנִי חַי!…
– נְקַוֶה, שֶׁהָרוּחַ הַנוֹרָאָה הַזֹאת תַּחֲלֹף מַהֵר, – הִתְעָרֵב תּוֹם אוֹסְטִין – כִּי אִלְמַלֵא כֵן, עוֹד אָנוּ מְסֻגָלִים בֶּאֱמֶת לִנְשֹׁךְ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.
כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה פָּרְצוּ בִּצְחוֹק בִּלְתִּי רָגִיל וּפַּגַנֶל הַנִרְגָז דָפַק בְּסוּסוֹ וְהִתְרַחֵק. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה שָׁכְכָה בְּכָל זֹאת חֲמָתוֹ וְהִצְטָרֵף שׁוּב אֶל חֲבֵרָיו. לְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף צָרִיךְ לְצַיֵן, שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל אֹפִי טוֹב. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נוֹחַ לִכְעֹס, כֵּן הָיָה נוֹחַ לְרַצוֹת וְלֹא הָיָה אַף פַּעַם נוֹטֵר שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ.
כָּל אוֹתוֹ יוֹם הִמְשִׁיךְ לְהִתְלוֹצֵץ וּלְהָעִיר הֶעָרוֹת שְׁנוּנוֹת, כְּאִלוּ לֹא נָפַל דָבָר.
בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הִצְבִּיעַ טַלְקַב בְּיָדוֹ לַמֶרְחָק וְאַמַר רַק מִלָה אַחַת.
– הָאֲגָם.
הַתַּיָרִים הַשְׂמֵחִים לַבְּשׂוֹרָה הַגְדוֹלָה הִדְהִירוּ מִיָד אֶת סוּסֵיהֶם וְאַחֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַקוֹת כְּבָר עָמְדוּ עַל שְׂפַת הָאֲגָם.
אַך אֲהָהּ – אַף טִפַּת מַיִם לֹא מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם. הָאֲגָם הָיָה יָבֵשׁ לְגַמְרֵי.
פֶּרֶק ה: הַחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי מַיִם 🔗
לְפָנִים הָיוּ בָּאוֹת אֹרְחוֹת לַאֲגַם סָלִינַס, כְּדֵי לֶאֱסֹף בְּחוֹפָיו גוּשֵׁי מֶלַח מְגֻבָּשׁ, כִּי אֲגָם זֶה עָשִׁיר מְאֹד בַּמֶלַח וְאַף מֵימָיו מְלוּחִים מְאֹד. אוּלָם בִּתְקוּפַת הַחֹם, וּבְעִקָר בִּימֵי הַשָׁרָב הָאַחֲרוֹנִים, הִתְאַיְדוּ מֵימֵי הָאֲגָם וְעַל פְּנֵי קַרְקָעוֹ נִשְׁאֲרָה רַק שִׁכְבַת מֶלַח עָבָה שֶׁהִבְרִיקָה כִּזְכוּכִית.
כְּשֶׁיָעַץ טַלְקַב לָלֶכֶת לַאֲגַם סָלִינַס מִתּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי יִמָצְאוּ שָׁם מַיִם, לֹא הָיְתָה כַּוָנָתוֹ אֶל הָאֲגָם עַצְמוֹ, כִּי אִם אֶל הַנְחָלִים הַמִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹכוֹ. אַךְ לְצַעֲרָם שֶׁל תַּיָרֵנוּ, חָרְבוּ הַנְחָלִים גַם הֵם, וְאַף טִפַּת מַיִם אַחַת לֹא נִמְצְאָה בָּהֶם. הַשֶׁמֶשׁ הַלוֹהֶטֶת יִבְּשָׁה הַכֹּל.
מַרְאֵה הָאֲגָם הָרֵיק וְחוֹפֵי הַנְחָלִים הַיְבֵשִׁים וְהַשׁוֹמְמִים הֵבִיאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הַצְמֵאִים לִידֵי דִכְדוּךְ־נֶפֶשׁ קָשָׁה.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵבִינוּ כֻּלָם, כִּי אָסוּר לָשֶׁבֶת בְּשָׁעָה כָּזֹאת בְּחִבּוּק־יָדַיִם, אֶלָא יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִן הַצָרָה. מְעַט הַמַיִם שֶׁנוֹתְרוּ עוֹד בְּאַחַד הַשַׂקִים הִתְקַלְקְלוּ וְלֹא הָיוּ עוֹד טוֹבִים לִשְׁתִיָה, וְהָאֲנָשִׁים הֵחֵלוּ לִסְבֹּל מִן הַצָמָא, הַקָשֶׁה פִּי כַּמָה מִן הָרָעָב.
טַלְקַב הֵקִים בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶחְפְּרוּ כָּאן אֵי־פַּעַם עַל יְדֵי אִינְדִיאָנִים נוֹדְדִים, אֹהֶל עָשׂוּי עוֹרוֹת, וּבוֹ מָצְאוּ הַתַּיָרִים מִקְלַט־לַיְלָה. וּכְשֶׁכָּל אֶחָד מִן הַקְבוּצָה הַקְטַנָה מָצָא לוֹ מָקוֹם בְּאֹהֶל הָעוֹרוֹת, שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת טַלְקַב מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בְּמַצָב כָּזֶה. הַפַּטַגוֹנִי עָנָה לוֹ מַשֶׁהוּ ופַּגַנֶל הֵשִׁיב לוֹ וְשׁוּב קִבֵּל מִמֶנוּ תְּשׁוּבָה. לְבַסוֹף פָּרְצָה בֵּינֵיהֶם קְטָטָה קְצָרָה וְהַפַּטַגוֹנִי קָם מִמְקוֹמוֹ וְשִׁלֵב אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל חָזֵהוּ.
– מָה אָמַר לְךָ? – שָׁאַל הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן אֶת פַּגַנֶל – כִּמְדֻמַנִי, שֶׁהוּא מְיָעֵץ לָנוּ לְהִתְפַּלֵג לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, הַנְכוֹנָה הֵבַנְתִּי מִתּוֹךְ הַמְרִיבָה שֶׁלָכֶם?
– כֵּן, הוּא אוֹמֵר כִּי עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵג לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, – עָנָה פַּגַנֶל – לְפִי דַעְתּוֹ, צְרִיכִים אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ עִם הַסוּסִים הָעֲיֵפִים, וְעַל הַסוּסִים הַמְסֻגָלִים עוֹד לִרְכִיבָה מְהִירָה צְרִיכִים הָאֲחֵרִים לָגֶשֶׁת אֶל הַנָהָר גוּאַמִין, הַנוֹפֵל בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים קִילוֹמֶטֶר מִכָּאן אֶל הָאֲגָם סַן־לוּקַס. אִם אֵלֶה יִמְצְאוּ מַיִם, יַמְתִּינוּ שָׁם לְבוֹאָם שֶׁל הַנוֹתָרִים, וְאִם לָאו – יַחְזְרוּ וְיֵצְאוּ לִקְרָאָתָם, כְּדֵי לָלֶכֶת הָלְאָה יַחְדָיו וּלְבַקֵשׁ מְקוֹר מַיִם אַחֵר.
– הֲרֵי זוֹ עֵצָה מְצֻיָנָה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּעֵצָה זוֹ! הִנֵה סוּסִי עוֹד חָזָק וְרַעֲנָן וַאֲנִי מוּכָן לָצֵאת יַחַד עִם טַלְקַב לְחַפֵּשׂ מַיִם!
– בְּבַקָשָׁה, אֲדוֹנִי, קָחֵנִי־נָא גַם אֲנִי אִתְּךָ! – הִתְחַנֵן רוֹבֶּרט לִפְנֵי הַלוֹרְד.
– וְכִי יִהְיֶה בְּכֹחֲךָ לָלֶכֶת אִתָּנוּ, יְדִידִי הַקָטָן?
– כֵּן, כֵּן, אֲדוֹנִי! סוּסִי טוֹב מְאֹד וְהוּא אֵינוֹ עָיֵף כְּלָל וּכְלָל!
– וּבְכֵן טוֹב, תֵּלֵךְ אִתָּנוּ גַם אַתָּה! – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן, הַמְרֻצֶה שֶׁרוֹבֶּרט יִמָצֵא לְיָדוֹ וְהוּא יוּכַל לִשְׁמֹר עָלָיו.
– וּמָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף.
– אַתָּה, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, תִּשָׁאֵר אִתָּנוּ, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – אַתָּה הִנְךָ הַיְחִידִי בֵּינֵינוּ שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עַל יְדִיעוֹתֶיךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ יָפֶה אֶת מְקוֹם הַמַקְבִּילָה הַשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, אַתָּה מַכִּיר אֶת הַפַּמְפּוֹת, יוֹדֵעַ הֵיכָן זוֹרֵם הַנָהָר גוּאַמִין, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא נַסְכִּים לְהִשָׁאֵר כָּאן. הֲלֹא אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ – לֹא תּוֹם אוֹסְטִין, לֹא מְיוּלְרֶדִי, לֹא וִילְסוֹן וְלֹא אֲנִי – אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן מְקוֹם הַפְּגִישׁה שֶׁקָבַע לָנוּ טַלְקַב. רַק תַּחַת דִגְלוֹ שֶׁל פַּגַנֶל הַיַדְעָן וְהָאַמִיץ נִהְיֶה בְּטוּחִים כָּל צָרְכֵּנוּ וְלֹא נֵדַע פַּחַד.
– אִם כֵּן מַסְכִּים אֲנִי לְהִשָׁאֵר, – הֵשִׁיב הַגִיאוֹגְרָף, אֲשֶׁר דַעְתּוֹ זָחָה עָלָיו מֵהַתְהִלוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת הָאֵלוּ:
– אֲבָל רְאֵה־נָא וְכַלְכֵּל אֶת הָעִנְיָנִים בִּמְתִינוּת וּבִזְהִירוּת וּלְלֹא פִּזוּר־נֶפֶשׁ, – הוֹסִיף מַכְּס נַבְּס – אַל תָּבִיא אוֹתָנוּ עַל־פִּי טָעוּת לְאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בּוֹ, כְּמוֹ לְמָשָׁל, לְחוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט…
– אָמְנָם הָיִיתִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת לְךָ כַּדָבָר הַזֶה, לְמַעַן שַׁלֵם לְךָ כִּגְמוּלְךָ, אֲדוֹנִי הַסַפְקָן וְהַטַרְחָן, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל בִּצְחוֹק.
וּבִפְנוֹתוֹ אֶל גְלֶנֶרְוַן הוֹסִיף:
– וְכֵיצַד תָּבוֹא בִּדְבָרִים עִם טַלְקַב, אֲדוֹנִי?
– לְכָךְ אַל תִּדְאַג, יַקִירִי, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַלוֹרְד אֱדוּאַרְד – לָבוֹא אִתּוֹ בְּשִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּוִכּוּחִים אֵינֶנִי מִתְכַּוֵן כְּלָל, וּבִשְׁעַת הַצֹרֶךְ עוֹד אוּכַל לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַדָרוּשׁ. אֶת חֹסֶר הַמִלִים הַסְָרַדִיוֹת אֲמַלֵא בִּתְנוּעוֹת יָדַי.
– אִם כֵּן יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַרְכְּכֶם וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם!
– לֹא, קֹדֶם כֹּל נֹאכַל כָּאן אֲרוּחַת־עֶרֶב וְנִנָפֵשׁ קְצַת, וְרַק אַחַר כָּךְ נֵלֵךְ, – הֵשִׁיב הַלוֹרְד.
וְהַתַּיָרִים אָכְלוּ אֶת אֲרוּחָתָם הַיְבֵשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב את נַפְשָׁם אַף בְּמַשְׁקֶה כָּלְשֶׁהוּ, הִשְׁתַּדְלוּ לְהִתְעַנֵג, לְפָחוֹת, עַל שֵׁנָה הֲגוּנָה.
פַּגַנֶל רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ יוּבַלִים, אַשְׁדוֹת־מַיִם, נְהָרוֹת, פְּלָגִים, נְחָלִים, מַעְיָנוֹת, בְּרֵכוֹת, אֲגָמִים וְאַף צִנְצָנוֹת מְלֵאוֹת מַיִם. כָּל הַלַיְלָה לֹא רָאָה בַּהֲזָיוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אֶלָא מַיִם וּמַיִם, וּמַיִם אֵלֶה הָיוּ רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶּאֶפְשָׁר הָיָה לְהָצִיף בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ.
בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר חָבַש טַלְקַב אֶת שְֹלֹשֶת הַסוּסִים הָרַעֲגָנִים וְנָתַן לָהֶם אֶת מְעַט הַמַיִם הַמְעֻפָּשִׁים, שֶׁהַסוּסִים אָמְנָם שָׁתוּ אוֹתָם, אוּלָם לְלֹא עֹנֶג רַב, כִּי טַעְמָם הָיָה רַע מְאֹד.
וְאַחֲרֵי כֵן עָלוּ טַלְקַב, גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט עַל סוּסֵיהֶם וְתָפְסוּ בְּרִסְנֵיהֶם.
– לְהִתְרָאוֹת בִּמְהֵרָה! – קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַנוֹתָרִים.
וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נֶעֱלְמוּ מֵעֵינֵיהֶם הַפַּטַגוֹנִי עִם גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט וְלִבָּם הִתְכַּוֵץ מִכְּאֵב.
הַמִדְבָּר לַס־סָלִינַס, שֶׁשְׁלֹשֶת הָרוֹכְבִים עָשׂוּ בּוֹ אֶת דַרְכָּם, הָיָה כֻּלוֹ מִישׁוֹר. פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ קוֹצִים וְדַרְדָרִים שֶׁהִתְנַשְׂאוּ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל שְׁלֹשָה מֶטְרִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים נִרְאוּ רָבְדֵי מֶלַח גְדוֹלִים שֶׁהִבְרִיקוּ לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ. גוּשֵׁי מֶלַח עֲנָקִיִים אֵלֶה הָיוּ נִרְאִים מֵרָחוֹק כְּמִקְוֵי־מַיִם, אַךְ טַלְקַב הַמְנֻסֶה הִזְהִיר מֵרֹאשׁ אֶת חֲבֵרָיו, לְבַל יֵלֵךְ לִבָּם אַחֲרֵי הַמַרְאוֹת הַמַטְעִים הַלָלוּ.
בִִּסְיֶרָה בֶּנְטַן, סִפֵּר טַלְקַב לִגְלֶנָרְוַן וּלְרוֹבָּרְט, יִרְאוּ מַרְאֶה אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאָמְנָם מִצְטַיֵן חֶבֶל אֶרֶץ זֶה, שֶׁהָרוֹכְבִים הָיוּ צְְרִיכִים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּמִקְרֶה שֶׁגַם הַנָהָר גוּאַמִין יִמָצֵא יָבֵשׁ, בְּפֹרִיוּת רַבָּה וְשָׁם מִשְׂתָּרְעִים גַם שְׂדוֹת הַמִרְעֶה הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים. תּוֹשָׁבֵי אַרְגֶנְטִינָה נִסוּ לֹא פַּעַם אַחַת לְיַסֵד לָהֶם מוֹשָׁבוֹת בְּחֶבֶל אֶרֶץ עָשִׁיר זֶה, אוּלָם נֹכַח הִתְנַגְדוּתָם הָעַקְשָׁנִית שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים, שֶׁלֹא נָתְנוּ לָהֶם מָנוֹחַ בִּסְבִיבוֹת אֵלוּ, אֻלְצוּ בְּנֵי אַרְגֶנְטִינָה לְוַתֵּר עַל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם.
מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַצִמְחִיָה הִיא עֲשִׁירָה, מְצוּיִים גַם הַמַיִם בְּשֶׁפַע. וְאָמְנָם רַבִּים הֵם הַנְהָרוֹת וְהַנְחָלִים בִּסְיֶרָה בֶּנְטַן וְשָׁם חֹרֶב וְשָׁרָב לֹא יְיַבְּשׁוּ אֶת הַמַיִם הָרַבִּים הָאֵלֶה.
הַסוּסִים רָצוּ בִּמְהִירוּת, כְּאִלוּ הִרְגִישׁוּ לְאָן הֵם מְמַהֲרִים. בְּיִחוּד הִצְטַיֵן טָאוּקָה. הוּא חָלַף וְעָבַר בֵּין הַקוֹצִים מַמָשׁ כְּצִפּוֹר, וּמִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעַ צָהֳלַת שִׂמְחָה, שֶׁהָיְתָה אוֹת לְטוֹבָה לָאֲנָשִׁים.
סוּסֵיהֶם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט לֹא יָכְלוּ לְהַדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, אוּלָם כֵּיוָן שֶׁהַלָה הָיָה לָהֶם לְמוֹפֵת נִגְרְרוּ אַחֲרָיו וְהִשְׁתַּדְלוּ לֹא לְפַגֵר בְּיוֹתֵר.
– טַלְקַב יָשַׁב שָׁלֵו וּבְלִי נוֹעַ, כְּאִלוּ הָיָה מְרֻתָּק לְאֻכָּפוֹ, אַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם הֵסֵב אֶת רֹאשׁוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, וּבִרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הַנַעַר נוֹהֵג יָפֶה בְּסוּסוֹ, הִבִּיעַ הַפַּטַגוֹנִי אֶת שְׂבִיעַת רְצוֹנוֹ מִמֶנוּ.
– הֲתִרְאֶה, רוֹבֶּרְט? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן אֶל הַנַעַר – טַלְקַב מִתְפָּעֵל מִמְךָ.
– עַל מָה, אֲדוֹנִי?
– עַל שֶׁהִנְךָ מֵיטִיב לִנְהֹג בְּסוּסְךָ.
– אֲנִי מִשְׁתַּדֵל לִנְהֹג בּוֹ כַּדָרוּשׁ, – עָנָה לוֹ הַנַעַר כְּשֶׁפָּנָיו מַסְמִיקוֹת מִשִׂמְחָה עַל הַשֶׁבַח.
– אָכֵן עָתִיד אַתָּה לִהְיוֹת פָּרָשׁ מְצֻיָן, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.
– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ, אֲדוֹנִי, אֲבָל אַתָּה צוֹדֵק בְּוַדַאי. וּמַה יֹאמַר לָזֶה אַבָּא, שֶׁחָלַם תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ סַפָּן מְצֻיָן כָּמוֹהוּ?
– אֵין הַדָבָר הָאֶחָד פּוֹגֵעַ בַּשֵׁנִי. אִם כָּל הַסַפָּנִים אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת פָּרָשִׁים טוֹבִים, הֲרֵי אֵין לוֹמַר, שֶׁפָּרָשׁ טוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת סַפָּן מְצֻיָן. כְּדֵי לְטַפֵּס עַל הַתְּרָנִים, דְרוּשִׁים כֹּחַ, זְרִיזוּת וְיָד חֲזָקָה, וּלְהַשָׂגַת מַטָרָה זוֹ אֵין לִמוּד הָרְכִיבָה מַזִיק כְּלָל וּכְלָל.
– אָבִי הָאֻמְלָל! – קָרָא פִּתְאֹם רוֹבֶּרְט – מָה רַבָּה תִּהְיֶה תּוֹדָתוֹ לְךָ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כְּשֶׁתְּשַׁחֲרֵר אוֹתוֹ מִשִׁבְיוֹ!
– וְאַתָּה אוֹהֵב אֶת אָבִיךָ אַהֲבָה עַזָה, רוֹבֶּרְט?
– כֵּן, אֲדוֹנִי, הוּא הָיָה כָּל כָּךְ טוֹב אֵלַי וְאֶל אֲחוֹתִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ שֶׁלֹא לֶאֱהֹב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָה. כָּל מַעְיָנָיו הָיוּ אַךְ בָּנוּ. בְּשׁוּבוּ לְבֵיתוֹ אַחֲרֵי מַסָעוֹת אֲרֻכִּים, לֹא שָׁכַח אַף פַּעַם לְהָבִיא לָנוּ מַתָּנוֹת מִן הָאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת. וּמַה מְאֹד הָיָה אָז מְחַבֵּק וּמְנַשֵׁק אוֹתָנוּ! הוּא לִמֵד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, מְצַיְתִים וְטוֹבִים לַזוּלָת. אַתָּה, אֲדוֹנִי, בְּוַדַאי תֹאהָבֵהוּ מְאֹד כְּשֶׁתַּכִּירֵהוּ. מֶרִי דוֹמָה לוֹ בַּכֹּל. גַם קוֹלוֹ רַךְ וְעָדִין כְּקוֹלָהּ. וְכִי אֵין זֶה מַפְלִיא – סַפָן אַמִיץ־לֵב וּבַעַל קוֹל רַךְ וְעָדִּין?
– דָבָר כָּזֶה יִקְרֶה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד.
– דְמוּתוֹ עוֹמֶדֶת עוֹ עַכְשָׁיו לְנֶגֶד עֵינַי, – הִמְשִׁיךְ הַנַעַר כִּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ – אָבִי הַטוֹב וְהָאָהוּב! בִּהְיוֹתִי יֶלֶד קָטָן, הָיִיתִי לְעִתִּים תְּכוּפוֹת נִרְדָם עַל בִּרְכָּיו, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁר לִי שִׁירִים סְקוֹטִיִים יָפִים עַל אַגְמֵי מוֹלַדְתֵּנוּ וְנַהֲרוֹתֶיהָ. לִפְעָמִים אֲנִי נִזְכָּר בְּשִׁירִים אֵלֶה וְלִבִּי מִתְכַּוֵץ בְּקִרְבִּי. הָיִיתִי רוֹצֶה לָשִׁיר אוֹתָם כְּאָבִי, אַךְ אֵינִי יָכוֹל… הוֹי, אֲדוֹנִי, מַה מְאֹד אָהַבְנוּ וּמַה מְאֹד אָנוּ אוֹהֲבִים גַם עַתָּה אֶת אָבִינוּ הַיָקָר!… הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, אֲדוֹנִי? לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי, כִּי אִישׁ עוֹד לֹא אָהַב אֶת אָבִיו כָּמוֹנוּ!
– כָּל בֵּן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת אָבִיו, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן בְּבַת־צְחוֹק – אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּגְדַל תֵּדַע לֹא רַק לֶאֱהֹב אֶת אָבִיךָ אֶלָא גַם לְכַבֵּד אוֹתוֹ.
– גַם כָּעֵת אֲנַחְנוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּרֶגֶשׁ.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָהּ הַשִׂיחָה הִתְנַהֲלוּ סוּסֵיהֶם שֶׁל הַלוֹרְד וְרוֹבֶּרְט לְאִטָם.
– וּכְלוּם בְּטוּחִים אָנוּ, כִּי נִמְצָא אוֹתוֹ? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט אַחֲרֵי רֶגַע שֶׁל דוּמִיָה.
– כְּמוּבָן, יְדִידִי הַצָעִיר! טַלְקַב עָזַר לָנוּ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו וַאֲנִי מַאֲמִין לוֹ.
– אָדָם טוֹב הוּא טַלְקַב זֶה, – הֵעִיר רוֹבֶּרְט.
– כֵּן, פֶּרֶא זֶה יָכוֹל לְשַׁמֵשׁ דֻגְמָה לְרַבִּים מִבְּנֵי אֵירוֹפָּה הַנְאוֹרִים שֶׁלָנוּ.
– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה, אֲדוֹנִי?
– וּמַה?
– אוֹתְךָ מַקִיפִים אֲנָשִׁים טוֹבִים מְאֹד: רַעֲיָתְךָ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד, הַמַיוֹר הֶחָבִיב, רַב־הַחוֹבֵל ג’וֹן מַנְגֶלְס, הָאָדוֹן פַּגַנֶל וּלְבַסוֹף מַלָחֵי “דוּנְקָן” הָאַמִיצִים וְהַנֶאֱמָנִים.
– כֵּן, זֶה נָכוֹן, רוֹבֶּרְט, אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת.
– וַהֲיוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בְּטוּבְךָ עַל כֻּלָם?
– לֹא, אֶת הַדָבָר הַזֶה לֹא יָדַעְתִּי עַד עַתָּה! –. הִצְטַחֵק גְלֶנֶרְוַן.
– זֹאת יֹאמַר לְךָ כָּל אֶחָד, אֲדוֹנִי! – הוֹסִיף הַנַעַר וְתָפַס בְּיַד הַלוֹרְד כְּדֵי לְנַשְׁקָהּ.
גְלֶנֶרְוַן הוֹצִיא לְאַט אֶת יָדוֹ מִידֵי הַנַעַר וְהִבִּיט עָלָיו בְּמֶבָּט מָלֵא אַהֲבָה.
הַשִׂיחָה הָיְתָה עוֹד נִמְשֶׁכֶת בְּוַדַאי זְמַן רַב, אִלוּלֵא טַלְקַב, שֶׁבִּקְשָׁם עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת שׁוֹנוֹת לְהָחִישׁ קְצַת אֶת רְכִיבָתָם. הוּא חִכָּה עַד שֶׁהַשְׁנַיִם יַדְבִּיקוּהוּ, אוּלָם שְׁלָשְׁתָּם יַחַד לֹא רָכְבוּ אֶלָא שָׁעָה קַלָה בִּלְבַד, כִּי עַד מְהֵרָה שׁוּב הִקְדִים טָאוּקָה אֶת שְׁנֵי הַסוּסִים הָעֲיֵפִים שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט.
בַּצָהֳרַיִם נִתְּנָה לַסוּסִים שָׁעָה אַחַת שֶׁל מְנוּחָה. הֵם רָבְצוּ עַל הַקְרְקַע, נָשְׁמוּ בִּכְבֵדוּת וּכְפַעַם בְּפַעַם עָבַר רַעַד בְּגוּפָם. מִצְרוֹרוֹת הַקוֹצִים שֶׁהוּשְׂמוּ לִפְנֵיהֶם לֹא רָצוּ לִטְעֹם אֲפִילוּ, וְכִי מַה טַעַם בִּלְעִיסַת הַקָנִים הַיְבֵשִׁים הָאֵלֶה שֶׁנֶחְרְכוּ כָּלִיל מֵחֹם הַשֶׁמַשׁ.
גְלֶנֶרְוַן הִבִּיט עַל סְבִיבוֹתָיו בִּדְאָגָה – סִימָנֵי הַצִיָה לֹא נִתְמַעֲטוּ.
אַךְ טַלְקַב הֶחֱרִישׁ. הוּא לֹא רָאָה סִבָּה לְהִתְיָאֵשׁ כָּל עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לִמְצֹא אֵיזֶה נָהָר שֶׁלֹא חָרַב. לְהִוָאֵשׁ אֶפְשָׁר רַק בְּשָׁעָה שֶׁאָפְסָה כָּל תִּקְוָה וְדַיָהּ לַצָרָה בְּשַׁעְתָּהּ. בִּכְלָל אֵין הָאִינְדִיאָנִים מִתְיָאֲשִׁים עַל נְקַלָה.
כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ אֶת דַרְכָּם, לֹא חָסוּ הָרוֹכְבִים עַל הַדָרְבָּנוֹת וְהַדְפִיקוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּסְעוּ הַסוּסִים פְּסִיעוֹת קְטַנוֹת. לָרוּץ לֹא הָיָה עוֹד בְּכֹחָם. עֲיֵפִים בְּמִדָה כָּזֹאת הָיוּ רַק סוּסוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְסוּסוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, אוּלָם טָאוּקָה הָיָה גָמִישׁ וְרַעֲנָן כְּמִקֹדֶם, וּלְפִיכָךְ הָיָה טַלְקַב יָכֹל לְהַגִיעַ לַנָהָר עַד מְהֵרָה. הוּא יָדַע זֹאת הֵיטֵב, אַךְ לֹא רָצָה לַעֲזֹב אֶת חֲבֵרָיו לְבַדָם בַּמִדְבָּר, וְלָכֵן עָצַר מִדֵ פַּעַם בְּפַעַם אֶת הַ“צִפּוֹר” שֶׁלוֹ, כְּדֵי לֹא לְהִתְרַחֵק מֵהֶם.
דָבָר זֶה עָלָה בְּיָדוֹ לֹא בְּלִי הִתְאַמְצוּת מַסְפֶּקֶת. טָאוּקָה הִתְנַגֵד, קָם עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וְצָהַל מִתּוֹךְ רֹגֶז, אֲבָל אֲדוֹנָיו יָדַע לְהַשְׁקִיטוֹ וּלְהַרְגִיעוֹ. הוּא נִהֵל אִתּוֹ שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּלְבָבִיוֹת וְהַסוּס הֵבִין, כְּנִרְאֶה, אֶת דְבָרָיו, יָדַע מִשׁוּם מָה עוֹצֵר אוֹתוֹ בְּעָלָיו מִלָרוּץ בִּדְהָרָה, וְהוּא נִשְׁמַע לוֹ סוֹף־סוֹף, אֶלָא שֶׁמִתּוֹךְ עַצְבָּנוּת כִּרְסֵם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן אֶת הָרֶסֶן שֶׁבְּפִיו.
וּכְשֵׁם שֶׁהַחַיָה הֵבִינָה לְלֵב בְּעָלֶיהָ, כֵּן הֵבִין גַם הוּא לָהּ. הוּא יָדַע, שֶׁהַסוּס מַרְגִישׁ כְּבָר לָחוּת בָּאֲוִיר, סִימָן לְקִרְבַת מְקוֹם הַמַיִם. טָאוּקָה נָשַׁם לְקִרְבּוֹ אֶת רֵיחַ הַמַיִם וּפָצַח בִּלְשׁוֹנוֹ מֵרֹב עֹנֶג.
טַלְקַב עוֹדֵד אֶת רוּחַ חֲבֵרָיו וְהִסְבִּיר לָהֶם אֶת אִי־סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל טָאוּקָה. וּלְבַסוֹף הִרְגִישׁוּ גַם שְׁנֵי הַסוּסִים הָאֲחֵרִים בְּרֵיחַ הַמַיִם שֶׁבָּאֲוִיר וְהֵחֵלוּ לָרוּץ בְּכָל כֹּחָם אַף הֵם.
כְּשָׁלֹש שָׁעוֹת לְאַחַר הַצָהֳרַיִם נִתְגַלְעָה בְּקַרְקַע הָעֵמֶק רְצוּעָה לְבָנָה שֶׁהִבְרִיקָה בְּקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ כְּמַרְאַת כֶּסֶף.
– מַיִם! מַיִם! – קָרָא רוֹבֶּרְט.
– כֵּן, כִּמְדֻמַנִי, מַיִם! – אָמַר גַם גְלֶנֶרְוַן.
הַסוּסִים רָצוּ עַתָּה בִּזְרִיזוּת וְאַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִגִיעוּ לַנָהָר. בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָם הִפִּילוּ אֶת עַצְמָם לְתוֹךְ זֶרֶם הַמַיִם וְהָרוֹכְבִים אֻלְצוּ שֶׁלֹא מֵרְצוֹנָם לִרְחֹץ בַּנָהָר, כְּשֶׁהֵם בְּבִגְדֵיהֶם, אִם כִּי לֹא הִתְרָעֲמוּ כְּלָל וּכְלָל עַל כָּךְ.
– הֶאָח, מַה טוֹב פֹּה! – קָרָא רוֹבֶּרְט בְּגָחֲנוֹ מֵעַל אֻכָּפוֹ וּבְהַחִלוֹ לִשְׁתּוֹת בְּתַאֲוָה עַזָה.
– אַל תִּשְׁתֶּה בִּמְהִירוּת כָּזֹאת! – הִזְהִירוֹ גְלֶנֶרְוַן, אִם כִּי הוּא עַצְמוֹ לֹא יָכֹל לְהַפְסִיק אֶת שְׁתִיָתוֹ.
הַסוּסִים וְהָאֲנָשִׁים גַם יַחַד שָׁתוּ מַיִם בִּלְהִיטוּת. רַק טַלְקַב לֹא נֶחְפַּז וְשָׁתָה בְּנַחַת וּבִלְגִימוֹת אִטִיוֹת אַךְ מְמֻשָׁכוֹת, כְּדֶרֶךְ הַפַּטַגוֹנִים.
– אִם לֹא נָגִיחַ אֶל פִּינוּ אֶת הַנָהָר כֻּלוֹ, לֹא תִּכָּזֵב תִּקְוַת חֲבֵרֵינוּ בְּבוֹאָם הֵנָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הַמַיִם מְצֻיָנִים, קְרִירִים וּטְעִימִים.
– וְשֶׁמָא נֵֵא עַתָּה לִקְרָאתָם? – הִצִיעַ רוֹבֶּרְט – בַּעֲשׂוֹתֵנוּ כָּךְ, הָיִינוּ מְחַלְצִים אוֹתָם מִסֵבֶל שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם.
– כֵּן, אִלוּ הָיָה אִתָּנוּ, לְפָחוֹת, שַׂק אֶחָד לְמַיִם, לֹא הָיִיתִי מְפַקְפֵּק בְּכָךְ, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד – אַךְ כָּל הַשַׂקִים נִשְׁאֲרוּ בִּידֵי וִילְסוֹן, וּבְאֹפֶן כָּזֶה מוּטָב שֶׁנְחַכֶּה לָהֶם כָּאן, כְּפִי שֶׁנִדְבַּרְנוּ. אַךְ אָנוּ נָכִין לָהֶם בֵּינְתַיִם אֲרוּחַת־עֶרֶב טוֹבָה וּמְקוֹם לִינָה. אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁהֵם יַגִיעוּ הֵנָה עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַלַיְלָה.
מִבְּלִי לְחַכּוֹת לִפְקֻדָתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, בִּקֵשׁ טַלְקַב וּמָצָא עַל חוֹף הַנָהָר מְקוֹם חֲנָיָה טוֹב. זֶה הָיָה מִגְרָשׁ קָטָן מֻקָף מִשְׁלֹשֶת עֲבָרָיו מְשׂוּכָה גְבוֹהָה, שֶׁשִׁמֵשׁ בִּידֵי הָרוֹעִים הָאִינְדִיאָנִים מִכְלָאָה לַצֹאן. וּמִשֶׁנִמְצָא מְקוֹם הַלִינָה, שָׁכְבוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהּ, וְאֶת בִּגְדֵיהֶם הָרְטֻבִּים הֵסִירוּ וְהִנִיחוּם עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיִתְיַבְּשׁוּ נֶגֶד הַשֶׁמֶשׁ.
– וְעַתָּה עָלֵינוּ לְהָכִין אֶת הָאֲרוּחָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – רוֹצָה הָיִיתִי שֶׁיְדִידֵינוּ הָעֲיֵפִים יִמְצְאוּ סְעֻדָה טוֹבָה וּשְׁמֵנָה… וּלְפִיכָךְ הָבָה וּנְנַסֶה אֶת מַזָלֵנוּ בַּצַיִד! הַמוּכָן אַתָּה רוֹבֶּרְט?
– מוּכָן, אֲדוֹנִי! – עָנָה הַנַעַר וְלָקַח בַּיָד אֶת רוֹבֵהוּ.
אֵין כָּל פֶּלֶא, שֶׁעַל דַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן עָלָה עַתָּה, לָצוּד צַיִד. אֶל חוֹף הַנָהָר נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ מַחֲנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי כָּנָף שׁוֹנִים. בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם אָמְנָם לֹא נִרְאוּ, אַךְ לְפִי הַסְבָּרָתוֹ שֶׁל טַלְקַב הָיוּ כָּאן אַף הֵם, אֶלָא שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בְּתוֹךְ הַדֶשֶׁא הַגָבוֹהַּ.
כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָה גִלוּ הַצַיָדִים שְׁנֵי מַחֲנוֹת דֵי גְדוֹלִים שֶׁל עִזֵי־בָּר וְגוּאָנְקוֹ. אוּלָם הַלָלוּ נִמְצְאוּ בְּמֶרְחָק כָּזֶה, שֶׁכַּדוּרֵי הָרוֹבֶה לֹא יָכְלוּ לְהַגִיעַ אֲלֵיהֶם. וּמִשֶׁרָאָה הַלוֹרְד, כִּי לֹא יוּכַל לִפְגֹע בָּהֶם, לֹא רָצָה לְבַזְבֵּז לַשָׁוְא אֶת הַכַּדוּרִים וְהִסְתַּפֵּק בְּצֵיד עוֹפוֹת. וְאַף־עַל־פִּי כֵן הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים לַצַיָדִים וְהֵם הִצְלִיחוּ לָצוּד גַם מִן הַחַיוֹת, הַלוֹרְד פָּגַע בְּחַיָה מְשֻׁנָה אַחַת, אֲשֶׁר טַלְקַב כִּנָה אוֹתָהּ בְּשֵׁם טַי־מֶטְרָה וְהֵעִיד עָלֶיהָ, כִּי בְּשָׂרָה טָעִים מְאֹד: וְרוֹבֶּרְט צָד אַחַת מֵחַיוֹת־הַצִנָה, שֶׁבְּשָׂרָהּ נֶחֱשָׁב אֵצֶל הָאִינְדִיאָנִים לְמַאֲכַל מַטְעַמִים.
גַם טַלְקַב הִשְׁתַּתֵּף בַּצַיִד וּבַּבּוֹלַס שֶׁלוֹ תָּפַס מִין יָעֵן, הַנִקְרָא בְּפִי אַנְשֵׁי הַמָקוֹם בְּשֵׁם נַנְדוּ.
וּלְאַחַר שֶׁהַשָׁלָל הָרַב הַזֶה הוּבָא לִמְקוֹם הַחֲנָיָה, הִתְחִילוּ טַלְקַב וְרוֹבֶּרְט לְהָכִין מִן הַבָּשָׂר צְלִי בִּשְׁבִיל עַצְמָם וּבְשְׁבִיל חַבְרֵיהֶם. אֶת הַנַנְדוּ נִתְּחוּ לִנְתָחִים קְטַנִים וְצָלוּ אֶת הַנְתָחִים עַל גַבֵּי גֶחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, וְאִלוּ אֶת חַיַת־הַצִנָה שָׂמוּ עַל הַגֶחָלִים כְּמוֹ שֶׁהִיא וְצִנְתָהּ שִׁמְשָׁה מַחֲבַת לִבְשָׂרָהּ הַנִצְלֶה.
שְׁלֹשֶת הָאֲנָשִׁים אָכְלוּ רַק מִבְּשַׂר הָעוֹפוֹת, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁאֶת בְּשַׂר הַחַיוֹת הִשְׁאִירוּ בִּשְׁבִיל יְדִידֵיהֶם הָרְעֵבִים. מִן הַנָהָר שָׁתוּ מַיִם, שֶׁעָרְבוּ לָהֶם בְּשָׁעָה זוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַיֵינוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ הִתְעַטְּפוּ בַּפּוֹנְצ’וֹת, שָׁכְבוּ עַל הַדֶשֶׁא וְשָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.
פֶּרֶק ו: הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים 🔗
בָּא הַלַיְלָה. הַפַּמְפּוֹת הָיוּ מוּאָרוֹת רַק בְּזַהֲרוּרֵי הַכֶּסֶף שֶׁל הַכּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים, כִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל הַמוֹלָד הָיָה וְהָעוֹלָם לֹא יָכֹל לְהִתְעַנֵג בּוֹ עַל אוֹרוֹ הַנָעִים שֶׁל הַיָרֵחַ.
בְּשֶׁקֶט וּבְנַחַת זָרְמוּ מֵי הַגוּאַמִין. הֵם לֹא הִשְׁמִיעוּ אַף הֶמְיָה חֲרִישִׁית, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי לֹא נְהַר מַיִם הוּא הַגוּאַמִין, אֶלָא בַּאֲפִיקוֹ זוֹרֵם שֶׁמֶן הַמַחַלִיק וְשׁוֹטֵף עַל פְּנֵי שִׁכְבַת שַׁיִשׁ חֲלָקָה.
הָעוֹפוֹת, הַחַיוֹת וְהַשְׁרָצִים לְמִינֵיהֶם נָחוּ כֻּלָם מֵעֲמַל יוֹמָם – עֲמַל הָרְדִיפָה אַחֲרֵי טֶרֶף, וּבִמְלֹא רַחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת, הַמְלֵאוֹת כָּל הַיוֹם חַיִים וּתְנוּעָה, שָׂרְרָה עַתָּה דוּמִיַת מִדְבָּר.
גַם יְדִידֵינוּ –גְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט וְטַלְקַב – יָשְׁנוּ וְנָחוּ אַחֲרֵי תְּלָאוֹת יוֹמָם. הַסוּסִים נָמוּ בִּרְבִיצָה, אוּלָם טָאוּקָה נִשְׁאַר עוֹמֵד גַם בִּשְׁעַת תְּנוּמָתוֹ, כְּאִלוּ בִּקֵשׁ לִהְיוֹת מוּכָן כָּל רֶגַע לִקְרִיאַת בְּעָלָיו וְלִשְׁטֹף עִמוֹ בִּמְרוּצָה.
בְּשָׁעָה עֶשֶׂר, לְאַחַר שֵׁנָה קְצָרָה, הֵקִיץ פִּתְאֹם הַפַּטַגוֹנִי, מִבַּעַד לְרִיסָיו נִרְאוּ עֵינָיו הַשְׁקֵטוֹת, אַךְ אָזְנָיו הָיוּ נְטוּיוֹת וְהוּא הִקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב. חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ הַחַד קָלַט אֵיזֶה רַחַשׁ חָשׁוּד, וּפָנָיו הָאֲדִישׁוֹת תָּמִיד הִבִּיעוּ עַתָּה אִי־מְנוּחָה. הַאִם הִרְגִישׁ בְּהִתְקָרְבוּתָם שֶׁל אִינְדִיאָנִים נוֹדְדִים, אוֹ בִּנְמֵרִים הַמְחַפְּשִׂים לָהֶם טֶרֶף? הוּא הֵעִיף מֶבָּט מָלֵא דְאָגָה עַל חָמְרֵי הַהַסָקָה הַמְעַטִים שֶׁלְיַד הַמְדוּרָה הַבּוֹעֶרֶת. אֵין זֹאת, אֶלָא נִגְלוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ חַיוֹת טוֹרְפוֹת הַמִתְקָרְבוֹת לִמְקוֹם הַחֲנִיָה.
קוֹל הָרַחַשׁ שֶׁהִיגִיעַ לְאָזְנָיו לֹא הָיָה עַדַיִן בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ, וּלְפִיכָךְ לֹא מִהֵר טַלְקַב לָקוּם מִמְקוֹמוֹ, אֶלָא הִמְשִׁיךְ לְהַקְשִׁיב. הוּא הִתְרוֹמֵם קְצַת, הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל כַּפּוֹת יָדָיו, אֶת אָזְנוֹ עָשָׂה כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְאֶת כֹּחַ רְאִיָתוֹ אִמֵץ כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל.
עָבְרָה שָׁעָה קַלָה. אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל טַלְקַב הָיָה נִרְדָם שֵׁנִית, כִּי מִסָבִיב הָיָה שֶׁקֶט וְכָל אוֹתוֹת סַכָּנָה לֹא נִרְאוּ. אוּלָם טַלְקַב יָדַע אֶת הַפַּמְפּוֹת וְנִתְנַסָה הֵיטֵב בְּסַכָּנוֹתֵיהֶן וּלְפִיכָךְ לֹא הִשְׁלָה אֶת עַצְמוֹ בַּשֶׁקֶט הַמְדֻמֶה. הוּא חָשׁ, שֶׁהַסַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת וְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתָהּ.
בְּשָׁעָה שֶׁשָׁכַב כָּךְ, בְּהַאֲזִינוֹ וּבְהִשְׁתַּדְלוֹ לַחְדֹר בִּרְאִיָתוֹ הַחַדָה אֶל הַחַשֵׁכָה, נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם צָהֳלָה עַמוּמָה שֶׁל טָאוּקָה.
– טָאוּקָה חָשׁ וּמַרְגִישׁ אֶת הָאוֹיֵב, – דוֹבֵב הָאִינְדִיאָנִי אֶל עַצְמוֹ בְּשֶׁקֶט.
וְאָז קָם מִמְקוֹמוֹ, פָּסַע פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת קָדִימָה וְהִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתָיו.
בַּשְׂפֵלָה שָׂרְרָה הַדְמָמָה כְּמִקֹדֶם. אַךְ הִנֵה הִבְחִין טַלְקַב, כִּי בַּחֲשֵׁכָה זָע מַשֶׁהוּ. בֵּין הַשִׂיחִים הֶחֱלִיקוּ צְלָלִים חֲשׁוּדִים וּזְעֵיר פֹּה זְעֵיר שָׁם נִצְנְצוּ נְקֻדוֹת־אוֹר, שֶׁעָבְרוּ לְכָאן וּלְכָאן, נִקְבְּצוּ יַחַד וְשׁוּב נִתְפַּזְרוּ, כְּאִלוּ הִתְעוֹפְפוּ בַּחֲשֵׁיכָה גַחֲלִילִיוֹת מַבְרִיקוֹת.
טַלְקַב יָדַע, כִּי לֹא גַחֲלִילִיוֹת הֵן נְקֻדוֹת־הָאוֹר הַלָלוּ, אֶלָא מַשֶׁהוּ רַע מְאֹד. הוּא טָעַן אֵפוֹא אֶת רוֹבֵהוּ וְעָמַד מוּכָן לְיַד שַׁעַר הַמְשׂוּכָה.
אַךְ לֹא זְמַן רַב עָמַד כָּךְ. הַמִישׁוֹר שֶׁלְפָנָיו נִתְמַלֵא פִּתְאֹם יְלָלָה נוֹרָאָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה בְּמִקְצָת לִנְבִיחַת כְּלָבִים. טַלְקַב יָרָה. אַךְ לִירִיָתוֹ עָנוּ מֵאוֹת קוֹלוֹת שֶׁל יְלָלָה חֲזָקָה מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן.
גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט שֶׁהֵקִיצוּ מִקוֹל הַיְרִיָה, קָפְצוּ מִמְקוֹמָם וְנִגְשׁוּ מִיָד אֶל הָאִינְדִיאָנִי.
– מַה קָרָה? – שָׁאַל הַנַעַר.
– אִינְדִיאָנִים? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא, זְאֵבִים אֲדֻמִים, – עָנָה טַלְקַב.
– זְאֵבִים אֲדֻמִים? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט, בַּהֲעִיפוּ מֶבַּט שְׁאֵלָה עַל גְלֶנֶרְוַן.
– כֵּן, אֵלֶה זְאֵבִים אֲדֻמִים הַחַיִים בַּפַּמְפּוֹת, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן – וְעַתָּה,יְדִידִי, קַח אֶת הָרוֹבֶה בַּיָד וְהֱיֵה מוּכָן.
יִלְלַת הַחַיוֹת הָיְתָה כֹּה נוֹרָאָה, שֶׁהַנַעַר רָעַד כֻּלוֹ.
– הֲיָרֵא אַתָּה? – שָׁאַל אוֹתוֹ גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא, אֲדוֹנִי, בְּחֶבְרָתְךָ אֵין אֲנִי יָרֵא מִפְּנֵי שׁוּם דָבָר, – עָנָה לוֹ בְּנוֹ אַמִיץ־הַלֵב שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.
– זֶה טוֹב. זְאֵבִים אֵלֶה אֵינָם כָּל כָּךְ נוֹרָאִים. אִלְמָלֵא הָיָה מִסְפָּרָם רַב כָּל כָּךְ, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַחֲשׁשׁ מִפְּנֵיהֶם כְּלָל וּכְלָל.
– וְגַם עַתָּה אֵין לְפַחֵד, – אָמַר רוֹבֶּרְט – אָנוּ מְזֻיָנִים כַּהֲלָכָה, וְאִם יְנַסוּ לְהִתְקָרֵב לְכָאן, נְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם.
– כֵּן, אָנוּ נְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בַּכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם… – חָזַר גְלֶנֶרְוַן עַל דְבָרָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט, כְּדֵי לְעוֹדֵד מְעַט אֶת רוּחוֹ. אוּלָם לִבּוֹ הָיָה מָלֵא דְאָגָה וָפַחַד, בְּחָשְׁבוֹ עַל הַפְּגִישָׁה עִם מַחֲנֵה הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת, הַנוֹדְדוֹת בַּלַיְלָה בְּעַרְבוֹת הַדֶשֶׁא וּמְשַׁחֲרוֹת לַטֶרֶף.
וְאָמְנָם הָיָה מִסְפַּר הַזְאֵבִים רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהַתִּקְוָה לְתוֹצָאוֹת טוֹבוֹת בַּמִלְחָמָה עִמָם הָיְתָה קְלוּשָׁה מְאֹד, לַמְרוֹת הָרוֹבִים.
כְּשֶׁטַלְקַב רַק הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִלִים “זְאֵבִים אֲדֻמִים”, נִזְכַּר מִיָד בְּאוֹתָן חָיוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁקוֹמָתָן כְּקוֹמַת כֶּלֶב גָדוֹל וְרֹאשָׁן דוֹמֶה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשׁוּעָל. צֶבַע עוֹרָם שֶׁל זְאֵבִים אֵלֶה הוּא אָדֹם־כֵּהֶה וְעַל גַבָּם נִמְשֶׁכֶת רְצוּעָה שְׁחוֹרָה. הֵם זְרִיזִים מְאֹד וְעַל־פִּי־רֹב הֵם שׁוֹכְנִים בִּמְקוֹמוֹת בִּצָה. בַּיוֹם הֵם יוֹשְׁבִים בִּמְנוּחָה בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם, אַךְ בַּלַיְלָה הֵם יוֹצְאִים לִטְרֹף טֶרֶף. זְאֵב אָדֹם אֶחָד אֵינוֹ מְסֻכָּן כְּלָל, אֲבָל הַצָרָה הִיא, שֶׁהֵם אֵינָם יוֹצְאִים אַף פַּעַם בּוֹדְדִים, אֶלָא תָּמִיד עֲדָרִים־עֲדָרִים. בְּיִחוּד יְרֵאִים מִפְּנֵי הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים מְגַדְלֵי הַמִקְנֶה, כִּי הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת הַלָלוּ מִתְנַפְּלוֹת עַל עֶדְרֵי הַמִקְנֶה בְּמֵאוֹתֵיהֶם מַתְקִיפוֹת אוֹתָם לְלֹא כָּל פַּחַד וְעוֹשׂוֹת שַׁמוֹת בָּהֶם.
מַצָבָם שֶׁל יְדִידֵינוּ הָיָה אֵפוֹא רַע מְאֹד. מִִסְפַּר הַצְלָלִים הֲמִתְקַבְּצִים וּנְקֻדוֹת־הָאוֹר הַמַבְרִיקוֹת בַּחֲשֵׁכָה הָלַךְ וְרַב מֵרֶגַע לְרֶגַע. גַם הַיְלָלָה הָלְכָה וְנִתְגַבְּרָה. הַזְאֵבִים הֵרִיחוּ רֵיחַ סוּסִים וַאֲנָשִׁים וְהֵם לֹא נִרְתְּעוּ אַף בִּפְנֵי הַיְרִיוֹת. קַוֵה קִווּ לְנַצֵחַ בְּמִסְפָּרָם הָרַב וְהַרְגָשָׁתָם הַטִבְעִית אָמְרָה לָהֶם, שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּיַד שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לַהֲרֹג אֶת כֻּלָם וְכִי הָרֹב יִשְׁאֵר בַּחַיִים אַחֲרֵי הַקְרָב וְסוֹפוֹ שֶׁיִתְעַנֵג עַל סְעֻדָה שְׁמֵנָה.
הֵם הִתְקָרְבוּ אֵפוֹא יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
הַסוּסִים הִתְחִילוּ לְהִשְׁתּוֹלֵל מֵרֹב אֵימָה. טָאוּקָה רָקַע בְּפַרְסוֹתָיו מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ וּבִקֵשׁ לְנַתֵּק אֶת אֲסוּרָיו. אַךְ טַלְקַב הִשְׁקִיטוֹ בִּשְׁרִיקָה חֲרִישִׁית.
גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט עָמְדוּ בְּשׁוּרָה אַחַת עִם הָאִינְדִיאָנִי, בְּהַחְלִיטָם לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם עַד קְצֵה גְבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. הֵם כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לִירוֹת בַּזְאֵבִים הַמִתְקַדְמִים, אַךְ טַלְקַב הֵנִיא אוֹתָם בִּתְנוּעַת יָד מֵעַשׂוֹת זֹאת.
– מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל טַלְקַב? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.
– הוּא אֵינוֹ מַרְשֶׁה לִירוֹת, – עָנָה לוֹ הַלוֹרְד.
– מִשׁוּם מָה?
– בְּוַדַאי יַחֲשׁב, כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִיעָה הָעֵת.
הָאִינְדִיאָנִי הֵבִין אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתָם וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת קֻפְסַת הַכַּדוּרִים הָרֵיקָה כִּמְעַט.
– כָּךְ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – לֹא נוֹתְרוּ לָנוּ אֶלָא כְּעֶשְׂרִים כַּדוּרִים. בַּצַיִד שֶׁעָרַכְנוּ הַיוֹם אִבַּדְנוּ כַּדוּרִים רַבִּים.
הַנַעַר הִבִּיט דוּמָם עַל גְלֶנֶרְוַן.
– וְעַכְשָׁיו מְפַחֵד אַתָּה, רוֹבֶּרְט? – שְׁאֵלוֹ הַלוֹרְד.
– לֹא, אֲדוֹנִי!
– יָפֶה מְאֹד, יְדִידִי הַצָעִיר, הַפַּחַד אֵינוֹ עָשׂוּי לְהוֹעִיל.
נִשְׁמְעָה יְרִיָה. טַלְקַב הָרַג אֶת הַמִתְחַצֵף הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֵעֵז לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַי.
אַךְ הַזְאֵבִים לֹא נִבְהֲלוּ, הֵם הִתְקָרְבוּ בְּשׁוּרוֹת עֲרוּכוֹת כְּצָבָא מְסֻדָר וְהִתְיַצְבוּ בְּמֶרְחַק מֵאָה צְעָדִים בְּעֵרֶךְ מִן הַמְשׂוּכָה.
עַל־פִּי־פְּקֻדַת הָאִינְדִיאָנִי תָּפַס גְלֶנֶרְוַן אֶת מְקוֹמוֹ, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ מִהֵר לֶאֱסֹף צְרוֹר עֲשָׂבִים וַעֲנָפִים, כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת אֵשׁ הַמְדוּרָה. מִיָד הֶאְדִימוּ פְּנֵי הָרָקִיעַ הָאֲפֵלִים וְהַשַׁלְהֶבֶת הַמִתְנוֹעַעַת שֶׁל הַמְדוּרָה הֵאִירָה חֵלָק גָדוֹל מִן הַמִישׁוֹר.
עַתָּה רָאָה גְלֶנְרְוַן מֶה עָצוּם הוּא מַחֲנֵה הַזְאֵבִים, שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם וּפַחַד מָוֶת מִלֵא אֶת לִבּוֹ.
לְמַרְאֵה הָאֵשׁ הַחֲזָקָה, הַחוֹסֶמֶת לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶרֶךְ, בָּאוּ הַזְאֵבִים לִידֵי זַעַף. וְזַעְפָּם אָמְנָם לֹא הָיָה בִּלְתִּי מֻצְדָק – הִנֵה טַרְפָּם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהַשִׂיגוּ לֹא יוּכְלוּ! אֲחָדִים מִן הַשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנִדְחֲקוּ עַל יְדֵי אֵלֶה שֶׁמֵאֲחוֹרֵיהֶם, נִתְקָרְבוּ מַמָשׁ עַד הָאֵשׁ וְצָרְבוּ אֶת כַּפּוֹתֵיהֶם.
הַנְצוּרִים יָרוּ בָּהֶם מִדֵי פַּעַם וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת הִפִּילוּ כְּעֶשְׂרִים מֵהֶם. כָּל עוֹד נִשְׁאֲרוּ בִּידֵיהֶם כַּדוּרִים וְהַמְדוּרָה בָּעֲרָה, אָמְנָם לֹא הָיְתָה הַסַכָּנָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ. אֲבָל מַה יַעֲשׂוּ כְּשֶׁיֶאֶזְלוּ הַכַּדוּרִים וְהָאֵשׁ תִּדְעַךְ? הַנְצוּרִים הָאֻמְלָלִים לֹא הֵעֵזוּ אֲפִילוּ לְהַעֲלוֹת עַל דַעְתָּם אֶת הַשְׁאֵלָה הַנוֹרָאָה הַזֹאת.
גְלֶנֶרְוַן הִסְתַּכֵּל בְּרוֹבֶּרְט. הַנַעַר הָיָה חִוֵר כְּמֵת, אַךְ עֵינָיו בָּעֲרוּ בְּעֹז וַאֲרֶשֶׁת פָּנָיו הִבִּיעָה גְבוּרָה אֲמִתִּית. הוּא הֶחֱזִיק אֶת רוֹבֵהוּ בְּיָד אַמִיצָה וְעָמַד מוּכָן לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי הַחַיוֹת הַזוֹעֲמוֹת.
– עוֹד מְעַט וְנִשָׁאֵר לְלֹא אֵשׁ וּלְלֹא כַּדוּרִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לְהִתְיָעֵץ עִם טַלְקַב.
וּבְהִשְׁתַּדְלוֹ לְהִזָכֵר בְּכָל הַמִלִים הַסְפָרַדִיוֹת, שֶׁהָיוּ יְדוּעוֹת לוֹ, הֵחֵל לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאִינְדִיאָנִי. לְמַזָלוֹ, יָדַע גְלְנֶרְוַן אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַזְאֵבִים הָאֲדוּמִים וְתוֹדוֹת לְכָךְ הֵבִין לְלֹא קֹשִׁי אֶת דְבָרָיו וּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַפַּטַגוֹנִי, וְהוּא מָסַר לְרוֹבֶּרְט אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתָם:
– הוּא אוֹמֵר, כִּי אֵין לָנוּ בְּרֵרָה אֶלָא לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד הַבֹּקֶר. הַזְאֵבִים הָאֲדוּמִים יוֹצְאִים לִטְרֹף טֶרֶף רַק בַּלֵילוֹת, וּכְשֶׁיָאִיר הַבֹּקֶר, יַחְזְרוּ וְיִסְתַּתְּרוּ בִּמְאוּרוֹתֵיהֶם, כִּי יַלְדֵי חשֶׁךְ הֵם, חַיוֹת מוֹרְדוֹת־אוֹר, מִינֵי יַנְשׁוּפִים בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם.
– אִם כֵּן, אֲדוֹנִי, נַעֲשֶׂה כַּעֲצָתוֹ, – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט – נַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ עַד הַבֹּקֶר, וְאִם יֶאֶזְלוּ הַכַּדוּרִים, נִלָחֵם בְּסַכִּינִים.
אַךְ טַלְקַב כְּבָר נִלְחָם בְּסַכִּינוֹ גַם עַתָּה. כְּשֶׁאַחַד הַזְאֵבִים הֵעֵז וְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שָׁלַח אֵלָיו הָאִינְדִיאָנִי בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה אֶת יָדוֹ הַמְזֻיָנָה בְּסַכִּין וְדָקַר אוֹתוֹ.
וּבֵינְתַיִם הָלְכוּ אֶמְצָעֵי הַהֲגָנָה וְנִתְמַעֲטוּ. בַּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּלַיְלָה הֵחֵלָה אֵשׁ הַמְדוּרָה לִשְׁקֹעַ וּבַקוּפְסָה לֹא נוֹתְרוּ אֶלָא חַמִישָׁה כַּדוּרִים.
גְלֶנֶרְוַן הִסְתַּכֵּל עַל סְבִיבוֹתָיו בַּחֲרָדָה.
לִבּוֹ הִתְכַּוֵץ מִכְּאֵב לְרַעְיוֹן הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל אָבְדַן הַנַעַר הָעוֹמֵד לְיָדוֹ, וְצַר הָיָה לוֹ גַם עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל טַלְקַב. בְּלִבּוֹ אָמַר כְּבָר שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ הַיְקָרָה וּלְכָל רֵעָיו וִידִידָיו הָאֲהוּבִים, וְצַעַר רַב הִצְטָעֵר בְּזָכְרוֹ אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ, אֲשֶׁר רַק בְּעֶטְיוֹ נִגְרְרוּ וּבָאוּ אֶל הַפַּמְפּוֹת.
מַרְאֵהוּ שֶׁל רוֹבֶּרְט הָיָה כְּאִלוּ לֹא יָדַע כְּלָל וּכְלָל עַל הַסַכָּנָה הַנוֹרָאָה הַצְפוּיָה לוֹ. אֲבָל גְלֶנֶרְוַן הֵבִין הֵיטֵב אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. הוּא תֵּאֵר לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַיִסוּרִים הַנוֹרָאִים וְהָעִנוּיִים הָאֲיֻמִים שֶׁל הָאָדָם הַנִטְרָף בְּמַלְתְּעוֹת חַיָה צְמֵאָה לְדָם, וְהָיָה נִרְגָז וְנִרְגָשׁ מְאֹד.
הוּא הִשְׁתַּדֵל לַעֲצֹר אֶת הַדְמָעוֹת שְׁמִלְאוּ אֶת עֵינָיו, וּבְחַבְּקוֹ אֶת הַנַעַר אֶל לִבּוֹ, נָשַׁק לוֹ בְּמִצְחוֹ.
– אֲנִי אֵינֶנִי יָרֵא, אֲדוֹנִי! בֶּאֱמֶת, אֵינֶנִי יָרֵא! – אָמַר רוֹבֶּרְט בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַלוֹרְד בְּבַת־צְחֹק.
– יָפֶה, רוֹבֶּרְט יַקִירִי… בְּעוֹד שְׁעָתַיִם יָאִיר הַבֹּקֶר וְאָז תַּחֲלֹף הַסַכָּנָה.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִפְנָה גְלֶנֶרְוַן אֶת עֵינָיו אֶל טַלְקַב.
– הֵידָד, טַלְקַב! בֶּן־חַיִל אַתָּה, פַּטַגוֹנִי אַמִיץ־לֵב! – קָרָא, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הָרַג הָאִינְדִיאָנִי בְּקַת הָרוֹבֶה שְׁנֵי זְאֵבִים גְדוֹלִים, שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת מַחְסֹם הָאֵשׁ וּלְהַגִיעַ אֵלָיו.
לְאוֹרָהּ הַקָלוּשׁ שֶׁל הַמְדוּרָה הַדוֹעֶכֶת נִרְאֲתָה לַהֲקָה גְדוֹלָה שֶׁל זְאֵבִים אֲדֻמִים, שֶׁהָלְכָה וְהִתְקָרְבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. לְבַסוֹף דָעֲכָה הַמְדוּרָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי וּבַחֲשֵׁכָה נִרְאוּ רַק עֵינֵיהֶן הַמַבְרִיקוֹת שֶׁל הַחַיוֹת.
מַחֲזֶה הַדָמִים נִתְקָרֵב וְכָל תִּקְוָה לְהַצָלָה אָפְסָה!
טַלְקַב יָרָה כְּבָר אֶת הַיְרִיָה הָאַחֲרוֹנָה וְהִפִּיל עוֹד אוֹיֵב אֶחָד. לְבָסוֹף שִׁלֵב אֶת יָדָיו עַל חָזֵהוּ וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא שָׁקַע רֶגַע בְּמַחֲשָׁבוֹת וְחִפֵּשׂ אֵיזֶה מוֹצָא מִן הַמַצָב הַמְסֻכָּן.
אַךְ הִנֵה שִׁנוּ פַּתְאֹם הַזְאֵבִים אֶת תַּכְסִיס מִלְחַמְתָּם. כָּל הַמַחֲנֶה הַכָּבֵד פָּנָה לוֹ וְהִתְרַחֵק. יִלְלָתָם הַנוֹרָאָה רָפְתָה בְּמִקְצָת וְהִיא הָלְכָה וְנָדַמָה כִּמְעַט.
– תּוֹדָה לָאֵל, הִנֵה הָלְכוּ! – קָרָא רוֹבֶּרְט.
– כֵּן, נִדְמֶה לִי, כִּי כָּךְ הוּא, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן.
אֲבָל טַלְקַב, שֶׁהֵבִין אֶת דִבְרֵיהֶם, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה. הוּא יָדַע הֵיטֵב, כִּי אוֹיְבִים נוֹרָאִים אֵלֶה לֹא יְוַתְּרוּ עַל טַרְפָּם. הָאִינְדִיאָנִי הַמְנֻסֶה הַזֶה הֵבִין, כִּי הַזְאֵבִים אֵינָם אֶלָא מְשָׁנִים אֶת תַּכְסִיסֵיהֶם. בִּרְאוֹתָם, כִּי הָאֲנָשִׁים יוֹדְעִים לְהִלָחֵם גַם בְּסַכִּינִים, לֹא הֵעֵזוּ לִפְרֹץ וּלְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם דֶרֶךְ מְבוֹא הַמְשׂוּכָה וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ, כְּנִרְאֶה, לָלֶכֶת סְחוֹר־סְחוֹר וּלְהַתְקִיף אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם.
וְאָמְנָם לֹא יָצְאוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְנִשְׁמְעָה חֲרִיקַת הַמְשׂוּכָה מֵאָחוֹר. קוֹרוֹת־הָעֵץ הָרְקוּבוֹת לְמֶחֱצָה הִתְפּוֹרְרוּ עֵקֶב לַחֲצָם שֶׁל הַזְאֵבִים וּבְתוֹךְ הַפְּרָצוֹת שֶׁנִתְהַווּ נִנְעֲצוּ כַּפּוֹת מְזֻיָנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת כְּבַרְזֶל. פֹּה וְשָׁם נִרְאוּ בַּפְּרָצוֹת גַם חַרְטוֹמִים נוֹרָאִים בַּעֲלֵי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת בְּקֶצֶף וְשִׁנַיִם מַבְרִיקוֹת.
הַסוּסִים שָׁמְטוּ בְּכֹחַ אֶת אֲסוּרֵיהֶם עַד שֶׁנִקְרְעוּ וַאֲחוּזֵי פַּחַד עַד כְּדֵי טֵרוּף הֵחֵלוּ לְהִתְרוֹצֵץ אָנֶה וְאָנָה.
גְלֶנֶרְוַן תָּפַס אֶת רוֹבֶּרְט וְהֶחֱזִיק בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מוּכָן לְהָגֵן עָלָיו עַד טִפַּת דָמוֹ הָאַחֲרוֹנָה. בְּרֶגַע זֶה הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ: לְנַסוֹת לְהִמָלֵט בִּרְכִיבָה. אַךְ בְּהִסְתַּכְּלוֹ בָּאִינְדִיאָנִי, נִשְׁאַר עוֹמֵד לְלֹא נוֹעַ.
טַלְקַב נִגַשׁ בְּשֶקֶט אֶל סוּסוֹ, כְּאִלוּ לֹא קָרָה דָבָר, וְהִתְחִיל לַחְבֹּשׁ אוֹתוֹ כְּמִתְכּוֹנֵן לְטִיוּל רָגִיל.
– הוּא עוֹזֵב אוֹתָנוּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּהַבִּיטוֹ בְּפַחַד עַל הָאִינְדִיאָנִי הַמִתְכּוֹנֵן לָשֶׁבֶת בְּאֻכָּפוֹ.
– לֹא, הוּא לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת! זֶה בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי! – הֵשִׁיב רוֹבֶּרְט בְּמֶרֶץ.
וְאָמְנָם לֹא חָשַׁב כְּלָל הָאִינְדִיאָנִי לַעֲזֹב אֶת יְדִידָיו. אַדְרַבָּה, הוּא רָצָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶגֶד וּבִלְבַד שֶׁיַצִיל אוֹתָם מִמָוֶת. אִינְדִיאָנִי אֲמִתִּי אֵינוֹ מְסֻגָל כְּלָל לִבְגֹד בְּמִישֶׁהוֹ וְהוּא תָּמִיד מוּכָן לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְמַעַן הָאֲחֵרִים. טָאוּקָה עָמַד מוּכָן. מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ כִּרְסֵם אֶת רִסְנוֹ וְהִתִּיז נִיצוֹצוֹת מֵעֵנָיו הַמַבִּיטוֹת בְּגַאֲוָה.
הַסוּס הֵבִין אֶת כַּוָנַת בְּעָלָיו.
– אַתָּה רוֹכֵב וּמִסְתַּלֵק? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הָאִינְדִיאָנִי, בְּהֵעָזְרוֹ בִּתְנוּעַת יָד מַרְאָה לְמֵרָחוֹק.
– כֵּן, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי, בַּהֲנִיעוֹ לְאוֹת חִיוּב.
אַחַר כָּךְ הוֹסִיף עוֹד כַּמָה מִלִים סְפָרַדִיוֹת, שֶׁפֵּרוּשָׁן הָיָה “טָאוּקָה הוּא סוּס טוֹב… קַל־מֵרוֹץ… הוּא יִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַזְאֵבִים…”
– אֲבָל, טַלְקַב!… – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בַּהֲבִינוֹ סוֹף־סוֹף אֶת כַּוָנַת הַפַּטַגוֹנִי.
– אֵין זְמַן! כָּל רֶגַע יָקָר הוּא! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי לִגְלֶנֶרְוַן.
אוֹתָהּ שָׁעָה הִסְבִּיר הַלוֹרְד לְרוֹבֶּרְט אֶת הָעִנְיָן:
– הֲתִשְׁמַע, רוֹבֶּרְט יַקִירִי? הוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְטוֹבָתֵנוּ! הוּא מִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אַחֲרָיו אֶת הַזְאֵבִים וּלְהַצִיל אוֹתָנוּ!
– יְדִידֵנוּ, טַלְקַב! אַל־נָא תַּעַזְבֵנוּ! אַל־נָא תַּעַזְבֵנוּ! – הִתְחַנֵן הַנַעַר, בְּנָפְלוֹ לְרַגְלֵי הָאִינְדִיאָנִי.
– הוּא לֹא יַעַזְבֵנוּ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל טַלְקַב הוֹסִיף – נִסַע יַחַד!
בְּאָמְרוֹ אֶת דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, הִצְבִּיעַ גְלֶנֶרְוַן עַל שְׁנֵי הַסוּסִים הַמִתְחַבְּאִים וּמִתְלַבְּטִים בְּפִנַת הַמְשׂוּכָה, כְּשֶׁהֵם דְחוּקִים וּלְחוּצִים זֶה לָזֶה מֵרֹב אֵימָה.
– לֹא! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי בַּהֲבִינוֹ אֶת דִבְרֵי גְלֶנֶרְוַן – סוּסִים חַלָשִׁים! פַּחְדָנִים! טָאוּקָה הוּא סוּס טוֹב!
– אִם כֵּן טוֹב, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל רוֹבֶּרְט, הוֹסִיף – רוֹבֶּרְט, לֹא טַלְקַב יִרְכַּב עַל סוּסוֹ, אֶלָא אֲנִי. הוּא יִשָׁאֵר אִתְּךָ וְיִשְׁמֹר עָלֶיךָ.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע תָּפַס גְלְנֶרְוַן בְּרֶסֶן הַסוּס וְאָמַר לְטַלְקַב:
– אֲנִי אֵצֵא!
– לֹא, – הֵשִׁיב הָאִינְדִיאָנִי בִּמְנוּחָה.
– הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי אֲנִי אֵצֵא! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הָרֶסֶן מִידֵי הַפַּטַגוֹנִי – אֲנִי רוֹצֶה לִרְכֹּב עַל טָאוּקָה וְאַתָּה תִּשָׁאֵר וְתִשְׁמֹר עַל הַנַעַר, אֲנִי מַפְקִיד אוֹתוֹ בְּיָדְךָ, טַלְקַב!
מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת עִרְבֵּב גְלֶנֶרְוַן מִלִים אַנְגְלִיוֹת וּסְפָרַדִיוֹת יַחַד. אוּלָם גַם אִלוּ לֹא אָמַר דָבָר, הָיָה הָאִינְדִיאָנִי מֵבִין אוֹתוֹ יָפֶה. בְּרִגְעֵי סַכָּנָה כָּאֵלֶה מְבִינִים הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶת רְעֵהוּ גַם בְּלִי אֹמֵר וּדְבָרִים.
טַלְקַב עָמַד עַל דַעְתּוֹ. הַוִכּוּחַ נִמְשַׁךְ וְהַסַכָּנָה גָדְלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע. מְלֶאכֶת הַזְאֵבִים בַּהֲרִיסַת הַמְשׂוּכָה כִּמְעַט שָׁלְמָה וְאַחֲרֵי שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה רְגָעִים כְּבָר לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִמָלֵט חַי.
אוּלָם גַם טַלְקַב וְגַם גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצוּ לְוַתֵּר עַל רְצוֹנָם לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָם לְטוֹבַת הָאֲחֵרִים. לְבַסוֹף מָשַׁךְ הָאִינְדִיאָנִי אֶת גְלֶנֶרְוַן הַצִדָה. כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ, כִּי בַּמִישׁוֹר שֶׁלִפְנֵיהֶם אֵין לִרְאוֹת אַף זְאֵב אֶחָד וְאֵין סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְחַיָיו. הוּא גַם הִסְבִּיר לוֹ, כִּי אָסוּר לְאַבֵּד עַתָּה אַף רֶגַע אֶחָד, וְאִם הַתַּכְסִיס הַזֶה לֹא יַצְלִיחַ, הֲרֵי גְדוֹלָה הַסַכָּנָה לַנִשְׁאָרִים מֵאֲשֵׁר לָרוֹכֵב. הוּא עָמַד עַל דַעְתּוֹ, כִּי רַק עָלָיו לָצֵאת לַמֶרְחָב, מִשׁוּם שֶׁכָּל אִישׁ אַחֵר לֹא יוּכַל לְנַצֵל אֶת תְּכוּנוֹתָיו הַטוֹבוֹת שֶׁל טָאוּקָה כָּמוֹהוּ.
אַךְ הִנֵה הִזְדַקֵף טָאוּקָה עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וּבִקְפִיצָה אַחַת עָבַר מֵעַל לַמְדוּרָה הָעֲשֵׁנָה וּמֵעַל לְפִגְרֵי הַזְאֵבִים, בְּצֵאתוֹ כְּסַעֲרָה אֶל הַמֶרְחָב. קוֹל יַלְדוּתִי נִשְׁמַע:
– יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי!
גְלֶנֶרְוַן וְטַלְקַב לֹא הִסְפִּיקוּ כִּמְעַט לִרְאוֹת כֵּיצַד יָשַׁב רוֹבֶּרְט עַל טָאוּקָה, וּבְהַחֲזִיקוֹ בְּחָזְקָה בְּרַעֲמָתוֹ, נֶעֱלַם אִתּוֹ בָּעֲרָפֶל.
– רוֹבֶּרְט! נַעֲרִי הָאֻמְלָל! – צָעַק גְלֶנֶרְוַן בַּחֲרָדָה.
וְיוֹתֵר לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר. נִשְׁמְעָה יְלָלָה־נְבִיחָה מַחֲרֶשֶׁת אָזְנַיִם. כָּל הַמַחֲנֶה הֶעָצוּם שֶׁל הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים פָּתַח בִּרְדִיפָה מְהִירָה אַחֲרֵי הַסוּס וְרוֹכְבוֹ. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִשְׁאַר.
טַלְקַב וּגְלֶנֶרְוַן יָצְאוּ בְּרִיצָה אֶל מֵעֵבֶר לַמְשׂוּכָה. אַךְ לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר, בַּמִישׁוֹר הַנִרְחָב הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה. שַׁעֲטַת הַסוּס הַמִתְרַחֵק בִּדְהָרָה וְיִלְלַת הַזְאֵבִים כְּבָר לֹא הִגִיעוּ לְאָזְנֵיהֶם.
גְלֶנֶרְוַן נָפַל אַרְצָה אֵין־אוֹנִים וְאֶת שְׁתֵּי יָדָיו שָׂם עַל רֹאשׁוֹ מֵרֹב יֵאוּשׁ. אַךְ הָאִינְדִיאָנִי, שֶׁעָמַד בִּמְנוּחָה וְהִבִּיט אֶל הַמֶרְחָק, חִיֵךְ.
– טָאוּקָה סוּס מָהִיר, – אָמַר אֶל גְלֶנֶרְוַן בְּנָגְעוֹ נְגִיעָה קַלָה בִּכְתֵפָיו – הַנַעַר אַמִיץ־לֵב, הוּא יִמָלֵט.
– וְאִם יִפֹּל? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בִּדְאָגָה.
– הוּא לֹא יִפֹּל, – עָנָה לוֹ הַפַּטַגוֹנִי בְּבִטְחָה – הוּא יוֹשֵׁב יָפֶה בָּאֻכָּף.
אַךְ לַמְרוֹת נִחוּמָיו שֶׁל טַלְקַב עָבְרוּ עַל גְלֶנֶרְוַן שְׁאָר שְׁעוֹת הַלַיְלָה בְּהִתְרַגְזוּת וּבְצַעַר. הוּא לֹא הִתְנַחֵם בָּזֶה, שֶׁרוֹבֶּרְט הֵסִיר בְּמַעֲשֵׂהוּ הַנוֹעָז אֶת הַסַכָּנָה מִמֶנוּ. פְּעָמִים אֲחָדוֹת רָצָה לָקוּם וְלָרוּץ בְּעִקְבוֹת הַנַעַר.
אוּלָם הָאִינְדִיאָנִי הֱנִיאוֹ מִמַעֲשֶׂה כָּזֶה, בְּהַסְבִּירוֹ לוֹ, כִּי שׁוּם סוּס לֹא יוּכַל לְהַדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, שֶׁהֵבִיא כְּבָר בְּוַדַאי אֶת רוֹבֶּרְט לִמְקוֹם מִבְטַחִים.
– נְחַכֶּה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז נֵלֵךְ לְחַפְּשׂוֹ, – אָמַר טַלְקַב לִגְלֶנֶרְוַן. בְּשָׁעָה אַרְבַּע נִתְבַּהֲרוּ קְצַת הַשָׁמַיִם. הָעֲרָפֶל הַסָמִיךְ הִתְחִיל לְהִתְפַּזֵר מְעַט, וְהָאִינְדִיאָנִי אָמַר בִּקְצָרָה:
– הִגִיעָה הַשָׁעָה!
גְלֶנֶרְוַן קָפַץ וְעָלָה עַל סוּסוֹ, טַלְקַב יָשַׁב עַל סוּסוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט, וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ בִּדְהָרָה לְצַד מַעֲרָב, שֶׁשָׁם בִּקְשׁוּ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רוֹבֶּרְט.
כְּשָׁעָה שָׁטְפוּ בִּמְהִירוּת וְהִתְבּוֹנְנוּ הֵיטֵב עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם, שֶׁמָא יֵרָאֶה לָהֶם הַנַעַר. וּכְשֶׁהֶעֱלוּ עַל דַעְתָּם, כִּי הֵם עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בִּגְוִיָתוֹ הַמִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם, אוֹ בְּשִׁלְדוֹ הַמְכֻרְסָם, עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפָם.
פַּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל יְרִיָה. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִשְׁמְעָה יְרִיָה שְׁנִיָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלִישִׁית. אֵלֶה הָיוּ הַסִימָנִים שֶׁנִקְבְּעוּ מֵרֹאשׁ בֵּינָם לְבֵין חַבְרֵיהֶם.
– הִנֵה הֵם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן מְעֻדָד בְּמִקְצָת.
טַלְקַב הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמֶה וּמִיָד דִרְבְּנוּ הָרוֹכְבִים אֶת סוּסֵיהֶם וְכַעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה נִפְגְשׁוּ עִם יְדִידֵיהֶם, שֶׁעָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.
תְּרוּעַת גִיל פָּרְצָה מִלֵב גְלֶנֶרְוַן – יַחַד עִם הַגִיאוֹגְרָף רָכַב רוֹבֶּרְט וּמַרְאֵהוּ שָׁלֵו וְרַעֲנָן. טָאוּקָה צָהַל בְּשִׂמְחָה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בְּעָלָיו.
– רוֹבֶּרְט! רוֹבֶּרְט אֲהוּבִי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן בְּחַבְּקוֹ וּבְנַשְׁקוֹ אֶת הַנַעַר – הוֹ, רוֹבֶּרְט, מַה מְאֹד הִפְחַדְתַּנִי!
גַם הָאִינְדִיאָנִי חִבֵּק אֶת בְּנוֹ הַגִבּוֹר שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנט.
– הוּא חַי! הוּא חַי! – קָרָא שׁוּב גְלֶנֶרְוַן הַמְאֻשָׁר.
– כֵּן, אֲנִי חַי, וְעָלַי לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ לְטָאוּקָה, – הֵשִׁיב הַנַעַר.
הָאִינְדִיאָנִי טָפַח בְּאַהֲבַת אָב וְרֹךּ עַל צַוַאר סוּסוֹ וְאָמַר לוֹ דְבַר־מָה בְּלַחַשׁ. וְהַסוּס הֵבִין, כַּנִרְאֶה, אֶת דְבָרָיו, כִּי צָהַל בְּשִׂמְחָה וְשָׂם אֶת רֹאשׁוֹ עַל כֶּתֶף בְּעָלָיו.
– לָמָה עָשִׂיתָ זֹאת, בְּנִי? – הִמְשִׁיךְ גְלֶנֶרְוַן לְדַבֵּר אֶל רוֹבֶּרְט – לָמָה? לָמָה כָּל כָּךְ הִפְחַדְתַּנִי? מַדוּעַ לֹֹא נָתַתָּ לִי אוֹ לְטַלְקַב לָצֵאת אֶל הַמִישׁוֹר?
– אֲדוֹנִי, – עָנָה הַנַעַר בְּקוֹל מָלֵא אַהֲבָה – בַּפַּעַם הַזֹאת הִגִיעַ תּוֹרִי לְהַקְרִיב אֶת עַצְמִי. טַלְקַב כְּבָר הִצִיל פַּעַם אֶת נַפְשִׁי, וְאַתָּה הוֹלֵךְ לְהַצִיל אֶת אָבִי וְעַל יְדֵי כָּךְ אַתָּה מַעֲמִיד אֶת חָיֶיךָ בְּסַכָּנָה בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע!
פֶּרֶק ז: בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה 🔗
אַךְ עָבְרוּ רִגְעֵי הַשִׂמְחָה שֶׁל הַפְּגִישָׁה, וְהִנֵה נִזְכְּרוּ כֻּלָם מִלְבַד מַכְּס נַבְּס בִּלְבַד, בִּצְמָאָם הַמֵצִיק. לְמַזָלָם נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הַרְחֵק מִן הַנָהַר גוּאַמִין, וּמִשֶׁזָזוּ הַתַּיָרִים מִמְקוֹמָם וְהֵחֵלוּ לִרְכֹּב יַחַד, הִגִיעוּ בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּקֶר אֶל הַמְשֹׂוּכָה הַיְדוּעָה כְּבָר הֵיטֵב לִגְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט וְטַלְקַב.
עַל־פִּי הַמִסְפָּר הָרַב שֶׁל נִבְלוֹת הַזְאֵבִים הָאֲדֻמִים, לֹא קָשֶׁה הָָיָה לְתָאֵר אֶת עָצְמַת הַהִתְנַפַּלוּת שֶׁל הַחַיוֹת הַטוֹרְפוֹת וְאֶת אֹמֶץ־לִבַּם וּמִרְצָם שֶׁל הַמֻתְקָפִים.
לְאַחַר שֶׁרִווּ אֶת צְמָאָם הָרַב וְהִתְרַחֲצוּ בְּמֵי הַנָהָר, הִתְנַפְּלָה פְּלוּגָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל עַל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר הַמְצֻיָנָה, שֶׁהֻכְנָה עוֹד אֶמֶשׁ וְהָיְתָה מְיֻעֶדֶת לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב. גַם גְלֶנֶרְוַן וַחֲבֵרָיו לֹא סֵרְבוּ לִסְעֹד אִתָּם יַחַד. הַצְלִי שֶׁל בְּשַׂר הַיָעֵן עָרַב מְאֹד לְחִכָּם וּבְשַׂר חַיַת־הַצִנָה שֶׁנִצְלָה בַּמַחֲבַת הַטִבְעִית הֵבִיא אֶת כֻּלָם לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת בְּטַעְמוֹ הַיוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
– כָּאן אַתָּה נַעֲשֶׂה זוֹלֵל בְּעַל־כָּרְחֲךָ, – אָמַר פַּגַנֶל, כְּשֶׁהוּא מְלַקֵק אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו וּפוֹצֵחַ בִּלְשׁוֹנוֹ – הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט בְּשָׁעָה כָּזוֹ הִיא חֵטְא כָּבֵד כְּלַפֵּי הַשָׁמַיִם, שֶׁהוֹאִילוּ וְזִמְנוּ אֶת הַמַטְעַמִים הָאֵלֶה.
וְהָגִיאוֹגְרָף אָמְנָם זָלַל כִּדְבָעִי. אִלְמָלֵא הַנָהָר גוּאַמִין, שֶׁפַּגַנֶל קָבַע מִיָד, כִּי לְמֵימָיו סְגֻלָה מְיֻחֶדֶת לַהֲקָלַת הָעִכּוּל, הָיָה בְּוַדַאי מַרְגִישׁ בְּקֵבָתוֹ מוּעָקָה הֲגוּנָה…
בַּשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר שָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ, כְּשֶׁהֵם רַעֲנֲנִים, שְׂמֵחִים וּמְצֻיָדִים בְּמַיִם טְרִיִים. הַסוּסִים, שֶׁהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ, אַחֲרֵי אָכְלָם וּשְׁתוֹתָם דַיָם אַף הֵם, רָצוּ וְדָהֲרוּ בְּצָהֳלָה.
עַתָּה עָבְרוּ תַּיָרֵינוּ בִּמְקוֹמוֹת פּוֹרִיִים מְאֹד, אַךְ רֵיקִים מֵאָדָם. גַם בִּשְׁנֵי הַיָמִים שֶׁלְאַחַר כָּךְ, כְּלוֹמַר בַּיוֹם הַשֵׁנִי וְהַשְׁלִישִׁי בְּנוֹבֶמְבֶּר, עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם בִּמְקוֹמוֹת דוֹמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַיָמִים הָאֵלֶה לֹא קָרָה כָּל מְאֹרָע חָשׁוּב וְהֵם הִתְקַדְמוּ בְּדַרְכָּם ללֹא מִכְשׁוֹל. לְבַסוֹף, אוֹר לְיוֹם הַשְׁלִישִׁי לִִנְדוּדֵיהֶם, הִגִיעוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים עַד הַתְּחוּם הַמַבְדִיל בֵּין אֵזוֹר הַפַּמְפּוֹת וּבֵין מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֵס.
מִטַלְקָהוּאָנוֹ יָצְאוּ בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר וּבְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יְמֵי מַסָעָם עָבְרוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִדַרְכָּם, כְּלוֹמַר שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה קִילוֹמֶטֶר.
לְמָחֳרַת הַיוֹם יָצְאוּ אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת מִן הַפַּמְפּוֹת וְנִכְנְסוּ לְמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה. כָּאן קִוָה טַלְקַב לִמְצֹא אֶת הַקָצִיקִים, אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם נִמְצְאוּ, לְפִי הַהַשְׁעָרָה, הַשְׁבוּיִים.
מֵאַרְבַּע־עֶשְׂרֶה הַמְדִינוֹת, הַנִכְלָלוֹת בָּרֶפּוּבְּלִיקָה הָאַרְגֶנְטִינִית, מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס הִיא הַגְדוֹלָה וְהַמְאֻכְלֶסֶת בְּיוֹתֵר. גְבוּלוֹתֶיהָ הַדְרוֹמִיִים מַגִיעִים עַד לְאַרְצוֹת הָאִינְדִיאָנִים, קַרְקָעָהּ מִצְטַיֵן בְּפוֹרִיוּת מַפְלִיאָה, אַקְלִימָהּ טוֹב לַבְּרִיאוּת, וְהַמִישׁוֹרִים הַמְכֻסִים עֵשֶׂב גָבוֹהַּ וְצִמְחֵי מִסְפּוֹא שׁוֹנִים מִשְׂתָּרְעִים עַד לְהָרֵי טַנְדִיל וְטַפַּלְקְוֶם.
אוּלָם לַמְרוֹת שֶׁטַלְקַב הִבְטִיחַ, כִּי בְּמִישׁוֹרִים אֵלֶה רַבִּים מְאֹד הֵם הָאִינְדִיאָנִים, לֹא נִרְאָה אִישׁ בְּכָל הַסְבִיבָה.
מִפַּעַם לְפַעַם נִתְקְלוּ שׁוּב הָרוֹכְבִים בְּגֵבִי מַיִם, שֶׁמֵהֶם הָיוּ מְתוּקִים וּמֵהֶם מְלוּחִים. עַל גְדוֹתֵיהֶם, בֵּין סִבְכֵי הַשִׂיחִים, הִתְעוֹפְפוּ גִדְרוֹנִים וְעֶפְרוֹנִים שֶׁמִלְאוּ אֶת הָאֲוִיר בְּשִׁירָתָם הָעֲרֵבָה, וּפֹה וָשָׁם הִתְהַלְכוּ לָהֶם בְּשׁוּרוֹת עֲרוּכוֹת שְׁקִיטָנִים מַרְהִיבֵי־עַיִן.
הִתְקָרְבוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים לֹא הִבְהִילָה כְּלָל וּכְלָל אֶת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף הַנֶהְדָרִים וְהַמוּזָרִים הַלָלוּ.
– וּמַה יוֹצֵא לִי מִזֶה? – הִתְאוֹנֵן פַּגַנֶל – הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים כִּפְסָלִים! וַאֲנִי מַה מְאֹד הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹתָם מְעוֹפְפִים!
– אֶת חֶפְצְךָ זֶה אֶפְשָׁר לְמַלֵא לְלֹא כָּל קשִׁי, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר.
– אָכֵן, הַצֶדֶק עִמְךָ, יְדִידִי הַמַיוֹר, יֵשׁ לְנַצֵל אֶת שְׁעַת־הַכֹּשְֶׁר הַנְדִירָה.
– מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי יֵשׁ לְנַצֵל הִזְדַמְנוּת כָּזֹאת. אִישׁ גַם לֹא יַפְרִיעֲךָ בָּזֶה.
כַּרֶגַע טָעַן אֵפוֹא פַּגַנֶל אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה לְתוֹךְ סִיעַת הַשְׁקִיטָנִים. כְּהֶרֶף־עַיִן הִתְנַשְׂאוּ הָעוֹפוֹת אֶל עָל וְכִסוּ אֶת הַשָׁמַיִם, עַד כִּי הִסְתִּירוּ לִרְגָעִים אֶת פְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ.
פַּגַנֶל הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם בִּתְשׂוּמַת־לֵב.
– הֲרָאִיתָ כֵּיצַד הֵם עָפִים? – שָׁאַל אֶת הַמַיוֹר.
– מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁרָאִיתִי, – עָנָה לוֹ מַכְּס נַבְּס – וְכִי עִוֵר אֲנִי, שֶׁלֹא אֶרְאֶה?
– וְאֵינְךָ מוֹצֵא, כִּי הֵם דוֹמִים בִּמְעוּפָם לְחֵץ שָׁלוּחַ מִקֶשֶׁת וְנוֹצָה קְשׁוּרָה לוֹ בְּקָצֵהוּ?
– לֹא, כָּזֹאת לֹא אֹמַר.
– אֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין חֵץ כָּל דִמְיוֹן, – אִשֵׁר גַם רוֹבֶּרְט.
– אָכֵן, זֶהוּ הַדָבָר! – קָרָא פַּגַנֶל מְרֻצֶה מְאֹד מִתְּשׁוּבוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו – אָמְנָם אֵין כָּל דִמְיוֹן, וְלוּ גַם מְעַט שֶׁבִּמְעַט, בֵּין הַשְׁקִיטָן הַמְעוֹפֵף וּבֵין הַחֵץ. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִמְנַע בֶּן־אַרְצִי הַמְפֻרְסָם שַׁטוֹבְּרִיַן לְהַחְלִיט, כִּי הַשְׁקִיטַן הַמְעוֹפֵף דוֹמֶה לְחֵץ מְקֻשָׁט בְּנוֹצוֹת בְּקָצֵהוּ! הוֹי, רוֹבֶּרְט יַקִירִי! שִׂים־נָא לֵב וּזְכֹר, כִּי מִכָּל אָפְנֵי הַדִבּוּר וְהַתֵּאוּר הַהַשְׁוָאָה בֵּין דָבָר אֶחָד לְמִישְׁנֵהוּ הִיא הַמְסֻכָּנָה בְּיוֹתֵר. הִשָׁמֵר לְךָ אֵפוֹא וְהִזָהֵר מִפְּנֵי הַהַשְׁוָאָה, כִּי אִם תַּשְׁוֶה דָבָר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְהוּא אֵינוֹ דוֹמֶה אֵלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְנִמְצֵאתָ נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי הָאַחֵרִים.
– אֲנִי רוֹאֶה, מַר פַּגַנֶל, כִּי אַתָּה מְרֻצֶה מְאֹד מֵהִסְתַּכְּלוּת זוֹ, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.
– וַדַאי וּוַדַאי, – הֵשִׁיב לוֹ הַגִיאוֹגְרָף – וְכִי בְּכָל יוֹם אַתָּה יָכוֹל לַעֲרֹךְ הִסְתַּכְּלוּת כָּאֵלוּ?
– אָכֵן, טוֹב וְיָפֶה… אַךְ עַתָּה הָבָה וְנִזְדָרֵז, כִּי הִנֵה הִתְרַחֲקוּ כְּבָר חַבֵרֵינוּ כִּבְרַת אֶרֶץ הַגוּנָה, וְאִם נִתְמַהֲמֵהַּ וְאָבְדוּ לָנוּ עִקְבוֹתֵיהֶם בִּגְלַל שַׁטוֹבְּרִיַן שֶׁלְךָ.
כְּשֶׁהִדְבִּיקוּ אֶת חַבְרֵיהֶם, רָאָה פַּגַנֶל, כִּי גְלֶנֶרְוַן מְשׂוֹחֵחַ עִם טַלְקַב מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת רַבָּה. הוּא רָאָה מִיָד, כִּי הֵם מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה, אַךְ אֵינָם מְבִינִים זֶה אֶת זֶה.
טַלְקַב הִתְעַכֵּב פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּדַרְכּוֹ וְהִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ תְּשׂוּמַת־לֵב בָּאֹפֶק. בְּפָנָיו נִרְאוּ אוֹתוֹת תִּמָהוֹן וּגְלֶנֶרְוַן הִתְעַנְיֵן לָדַעַת אֶת סִבַּת תִּמְהוֹנוֹ וְלֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין אֶת דְבָרָיו.
בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַגִיאוֹגְרָף הַמִתְקָרֵב, קָרָא אֵפוֹא אֵלָיו:
– הֱיֵה־נָא לָנוּ לְעֵזֶר, פַּגַנֶל, כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים אִישׁ אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ.
פַּגַנֶל הִתְקָרֵב, דִבֵּר מַשֶׁהוּ עִם הָאִינְדִיאָנִי וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֶל גְלֶנֶרְוַן:
– טַלְקַב מִתְפַּלֵא מְאֹד עַל עֻבְדָה מוּזָרָה אַחַת, הַנִרְאֵית מַפְתִּיעָה אַף בְּעֵינַי.
– וּמַהוּ הַדָבָר?
– הוּא מִתְפַּלֵא, שֶׁעַד עַתָּה לֹא נִרְאָה לָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ אַף אִינְדִיאָנִי אֶחָד. תָּמִיד הֵם נוֹדְדִים כָּאן מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת עִם עֶדְרֵי הַמִקְנֶה שֶׁלָהֶם, אוֹ שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֶל הָאַנְדִים, כְּדֵי לִמְכֹּר שָׁם אֶת הַשְׁטִיחִים וּמַגְלְבֵי־הָעוֹר שֶׁהֵם עוֹשִׂים. וְעַתָּה אַף עִקְבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ.
– וְכֵיצַד מַסְבִּיר טַלְקַב אֶת הָעֻבְדָה הַמוּזָרָה הַזֹאת?
– הוּא אֵינוֹ מֵבִין כְּלָל וּכְלָל אֶת סִבַּת הַדָבָר. הוּא רַק מִתְפַּלֵא וּמִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם.
– וְאֵלוּ אִינְדִיאָנִים חָשַׁב לִמְצֹא בְּמִישׁוֹרִים אֵלֶה?
– דַוְקָא אֶת אֵלֶה, שֶׁבִּידֵיהֶם נִמְצָא, לְפִי דְבָרָיו, הַשָׁבוּי הָאֵירוֹפָּאִי… הַלָלוּ נִמְצָאִים תַּחַת שִׁלְטוֹנִם שֶׁל הַקִָצִיקִים קַלְפוּקוּר, כַּתְרִיאֵל וְיַנְקֶטְרוּץ.
– וּמִי הֵם הַקָצִיקִים הַלָלוּ?
– אֵלֶה הֵם רָאשֵׁי מַחֲנוֹת, שֶׁהָיוּ עַצוּמִים וּמְסֻכָּנִים מְאֹד עַד לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵרֶךְ, כְּלוֹמַר – עַד הַזְמַן שְׁגֵרְשׁוּ אוֹתָם אֶל בֵּין הֶהָרִים. לְאַנְשֵׁי הַיִשׁוּב נִכְנְעוּ רַק בְּמִדָה מְסֻיֶמֶת, עַד כַּמָה שֶׁאִינְדִיאָנִים מְסֻגָלִים בְּכְלָל לְהִכָּנַע, כְּלוֹמַר – עַד הַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה לִפְרֹק אֶת עֻלָם וּלְהַרְאוֹת אֶת כֹּחָם וּגְבוּרָתָם. אָכֵן, תָּמֵהַּ אַף אֲנִי, שְׁאֵין רוֹאִים אוֹתָם כָּאן, וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶׁאֵין אַף כָּל סִימָן לִמְצִיאוּתָם בַּסְבִיבָה כֻּלָהּ.
– הַמְתֵּן קְצַת וְאֶמָלֵךְ בְּטַלְקַב.
לְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה עִם טַלְקַב, אָמַר פַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן:
– הוּא חוֹשֵׁב, שֶׁעָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכֵּנוּ עַד שֶׁנַגִיעַ לַמְצוּדָה “חֵרוּת”. אִם לֹא יִוָדַע לָנוּ בַּמְצוּדָה שׁוּם דָבָר עַל אוֹדוֹת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט, נוּכַל שָׁם, לְפָחוֹת, לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל מְקוֹם הִמָצְאָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים.
– וּכְלוּם רַב הוּא הַמֶרְחָק עַד הַמְצוּדָה הַזוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא, כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר בִּלְבַד. הִיא נִמְצֵאת בְּהָרֵי טַנְדִיל.
– וּמָתַי נוּכַל לְהַגִיעַ לְשָׁם?
– מָחֳרָתַיִם בָּעֶרֶב.
גְלֶנֶרְוַן הָיָה בִּמְבוּכָה. שֶׁלֹא לִמְצֹא אַף אִינְדִיאָנִי אֶחָד בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה – לֹא פִּלֵל כְּלָל. כְּשֶׁאֵין אָדָם זָקוּק לָהֶם, הֲרֵי הֵם נוֹדְדִים כָּאן עַל כָּל צַד וָעֵבֶר; וּכְשֶׁיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, הֲרֵי הֵם נֶעֳלָמִים, כְּאִלוּ בָּלְעָה אוֹתָם הָאֲדָמָה.
אַחֲרֵי הִרְהוּרִים רַבִּים, בָּא גְלֶנֶרְוַן לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁסִבַּת הֶעְדֵרָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים הִיא בְּוַדַאי חַשׁוּבָה מְאֹד, אַךְ שֶׁלְפִי הַהַשְׁעָרָה, נִמְצָא רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּשִׁבְיָם שֶׁל אִינְדִיאָנִים אֵלֶה, יָדַע גְלֶנֶרְוַן, כִּי מִן הַהֶכְרַח, הוּא לְהִוָדַע לְאָן נָדְדוּ, צָפוֹנָה אוֹ נֶגְבָּה? שְׁאֵלָה זוֹ הִטְרִידָה אֶת גְלֶנֶרְוַן מְאֹד, כִּי חוֹשֵׁשׁ הָיָה, שֶׁמָא יֹאבְדוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ עוֹד.
וּכְדֵי שֶׁיַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל הָאִינְדִיאָנִים וְעַל מְקוֹם הִמָצְאָם, הֵבִין, כִּי אֵין לְפָנָיו בְּרֵרָה, אֶלָא לְקַבֵּל אֶת עֲצַת טַלְקַב וְלִפְנוֹת לְעֵבֶר הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.
בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם נִרְאֲתָה לַתַּיָרִים גִבְעָה, אֲשֶׁר בְּאַדְמַת מִישׁוֹר זוֹ יָכְלָה לְהֵחָשֵׁב לְהַר גָבוֹהַּ. זוֹ הָיְתָה גִבְעַת טַפַּלְקְוֶם, וּלְמַרְגְלוֹתֶיהָ נֶעֶצְרוּ הָרוֹכְבִים הַיְגֵעִים, כְּדֵי לָלוּן וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ.
הַמַעֲבָר דֶרֶךְ גִבְעָה זוֹ לֹא הָיָה קְָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל. גַם הָעֲלִיָה וְגַם הַיְרִידָה הָיְתָה קַלָה מְאֹד, בְּיִחוּד לַאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ כְּבָר בְּחַיֵיהֶם אֶת פִּסְגוֹת הָאַנְדִים. הַסוּסִים רָצוּ כִּמְעַט בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדֶרֶךְ וְלֹא הִתְעַכְּבוּ כְּלָל.
לְמָחֳרַת הַיוֹם, בִּשְׁעַת הַצָהֳרַיִם, עָבְרוּ הַתַּיָרִים לְיַד מְצוּדַת טַפַּלְקְוֶם, שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַמְצוּדוֹת לְאֹרֶךְ גְבוּלָהּ הַדְרוֹמִי שֶׁל אֶרֶץ זוֹ – מָגֵן בִּפְנֵי גַנָבִים וְשׁוֹדְדִים.
גַם כָּאן לֹא נִרְאָה כָּל סִימָן לָאִינְדִיאָנִים וְטַלְקַב הָיָה מַמָשׁ מֻכֶּה תִּמָהוֹן.
אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה נִרְאוּ עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה שְׁלשָׁה פָּרָשִׁים מְזֻיָנִים. כַּאֲשֶׁר הִבְחִינוּ בָּרוֹכְבִים, עָצְרוּ לְרֶגַע אֶת סוּסֵיהֶם, הִתְיָעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נֶעֶלְמוּ חִישׁ־מַהֵר, מַמָשׁ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, כְּאִלוּ לֹא הָיוּ אֵלֶה יְצוּרִים חַיִים, שֶׁחֻקֵי הַטֶבַע שׁוֹלְטִים בָּהֶם, אֶלָא מִינֵי שֵׁדִים וְרוּחוֹת, אֲשֶׁר כָּל חֹק, בֵּין טִבְעִי וּבֵין מוּסָרִי, כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הוּא לָהֶם.
גְלֶנֶרְוַן הָיָה מָלֵא קֶצֶף וְחָרוֹן.
– גָאוּצִ’ים, – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי, בְּקָרְאוֹ לַפָּרָשִׁים הַמְשֻׁנִים הַלָלוּ בַּשֵׁם, שֶׁעוֹרֵר בְּשַׁעְתּוֹ קְטָטָה חֲרִיפָה בֵּין פַּגַנֶל וְהַמַיוֹר.
– הֲתִשְׁמַע? גָאוּצִ’ים! – הֵעִיר הַמַיוֹר לְפַּגַנֶל – אַךְ הַיוֹם לֹא תִּשֹׁב רוּחַ הַצָפוֹן, נָכוֹן, מַר פַּגַנֶל?
– אֲנִי מַחְלִיט עַתָּה וְאוֹמֵר, כִּי אָמְנָם דוֹמִים הֵם מְאֹד לְשׁוֹדְדִים עֲלֵי דֶרֶךְ, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל.
– לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁהֶם דוֹמִים לְשׁוֹדְדִים, כִּי אִם שׁוֹדְדִים הֵם בֶּאֱמֶת! – אָמַר הַמַיוֹר – וַאֲנִי בָּטוּחַ, כִּי הַפַּעַם אַתָּה כְּבָר מַסְכִּים לִי.
– אַנִי מַסְכִּים, חֲבִיבִי, אֲנִי מַסְכִּים בְּכָל לְבָבִי!
דִבְרֵי הוֹדָאָתוֹ אֵלֶה שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלוּ בִּתְרוּעַת צְחוֹק שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, אַךְ צְחוֹק זֶה לֹא הֶעֱלִיב כְּלָל אֶת הַגִיאוֹגְרָף וְלֹא הִפְרִיעוֹ בְּשִׂיחָתוֹ הַלְבָבִית.
עַל־פִּי עֲצָתוֹ שֶׁל טַלְקַב, הִתְאַחְדוּ עַתָּה כָּל הַחֲבוּרָה וְרָכְבוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, כִּי בִּסְבִיבָה זוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהִיא נִרְאֵית עֲזוּבָה וְרֵיקָה מֵאָדָם, יֵשׁ בְּכָל זֹאת לְהִזָהֵר בְּכָל רֶגַע מִפְּנֵי הִתְנַפְּלוּת פִּתְאוֹמִית אוֹ אַפְתָּעָה בִּלְתִּי נְעִימָה אַחֶרֶת.
אַךְ כָּל הָאַזְהָרוֹת וְאֶמְצָעֵי הַזְהִירוּת הָיוּ לַשָׁוְא, כִּי כָּל דָבָר לֹא קָרָה לָרוֹכְבִים וְכָל אַפְתָּעָה לֹא בָּאָה.
לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְעַכְּבוּ בְּטוֹלְדֶרְיוֹ4 עָזוּב אֶחָד, הוּא הַטוֹלְדֶרְיוֹ שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָצִיק כַּתְרִיאֵל מְאַסֵף אֶת מַחֲנֵהוּ. וּמִכֵּיוָן שֶׁעִקְבוֹת הָאָדָם שֶׁמָצְאוּ בּוֹ הָיוּ בּוֹדְדוֹת וִישָׁנוֹת, בָּאוּ יְדִידֵינוּ לִכְלָל דֵעָה, כִּי הַטוֹלְדֶרְיוֹ נֶחֱרַב כְּבָר מִזְמַן.
וּלְמָחֳרַת הַיוֹם הִגִיעוּ סוֹף־סוֹף אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת אֶל הָאֶסְטַנְצִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, הֵן הַמוֹשָׁבוֹת הַמְרֻבּוֹת שֶׁבִּסְבִיבַת הָרֵי טַנְדִיל, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶן עוֹסְקִים בְּגִדוּל צֹאן וּבָקָר.
הַמִגְרָשִׁים הָרְחָבִים, שֶׁשִׁמְשׁוּ לְאִסוּף הַמִקְנֶה, הָיוּ מֻקָפִים עֲצֵי לִבְנֶה, עֲרָבִים, אֳרָנִים, עֲצֵי שִׁטָה וְעֵצִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים. בַּמִרְעֶה שׁוֹטְטוּ עֶדְרֵי פָּרִים, פָּרוֹת, סוּסִים וְצֹאן, מְסֻמָנִים כֻּלָם בְּחוֹתַם בַּעֲלֵיהֶם, וְהַשׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם הָיוּ כַּלְבֵי־רוֹעִים גְדוֹלִים.
הָרוֹעִים שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֵלֶה חַיִים כְּמוֹ הָרוֹעִים הַמְתֹאָרִים בְּכִתְבֵי־הַקֹדֶשׁ. הָעֲדָרִים אַף הֵם מְרֻבִּים וַעֲצוּמִים הֵם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהֶם גַם עוֹלִים בְּמִסְפָּרָם עַל הָעֲדָרִים הַגְדוֹלִים שֶׁרָעוּ לַפָנִים בְּמִישׁוֹרֵי אֲרַם־נַהֲרַיִם. אַךְ הַהֶבְדֵל בֵּינֵיהֶם הוּא בָּזֶה, שֶׁרוֹעֵי הַמִישׁוֹרִים הָאַרְגֶנְטִינִיִים אֵינָם חַיִים חַיֵי מְשְׁפָּחָה וּבְמִדוֹתֵיהֶם הַגַסוֹת הֵם יוֹתֵר דוֹמִים לְקַצָבִים מֵאֲשֶׁר לָרוֹעִים שֶׁבְּכִתְבֵי־הַקֹדֶשׁ.
כָּל זֶה נוֹדַע לְתַיָרֵינוּ תּוֹדוֹת לְפַּגַנֶל, שֶׁהִשְׁתַּמֵשׁ בַּהִזְדַמְנוּת, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לַחֲבֵרָיו לֶקַח בִּשְׁאֵלַת גִזְעֵי הָאָדָם. וּבְשִׁעוּר חָשׁוּב זֶה הִתְעַנְיֵן אֲפִילוּ מַכְּס נַבְּס.
פַּגַנֶל הִפְנָה גַם אֶת תְּשׂוּמַת־לֵב חֲבֵרָיו לְמַחֲזוֹת־הַשָׁוְא, הַיְדוּעִים בְּשֵׁם “פָטָה מוֹרְגָנָה” וְהַנִרְאִים לְעִתִּים קְרוֹבִים בִּסְבִיבוֹת אֵלוּ: הוּא הֶרְאָה לָהֶם בָּמֶרְחָק אַגְמֵי מַיִם שְׁקוּפִים וַעֲצֵי־לִבְנֶה וֲעֲרָבִים מִשְׁתַּקְפִים בְּמֵימֵיהֶם. אוּלָם מִשֶׁהָלְכוּ הַתַּיָרִים וְהִתְקָרְבוּ אֶל הָאֲגָמִים הַיָפִים הָאֵלֶה, נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן.
בַּיוֹם הַשִׁישִׁי בְּנוֹבֶמְבֶּר עָבְרוּ הַתַּיָרִים לְיַד עֶשֶׂר אֶסְטַנְצִיוֹת וּשְׁנֵי בָּתֵּי־מִטְבָּחַים גְדוֹלִים, אֲשֶׁר בָּהֶם נִשְׁחָט הַבָּקָר הַמְפֻטָם בִּידֵי קַצָבִים מֻמְחִים.
שְׁחִיטַת הַבָּקָר מַתְחִילָה כָּאן בָּאָבִיב. הָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בִּמְלָאכָה זוֹ שָׂמִים אֶת פְּנֵיהֶם לְגִדְרוֹת הַמִקְנֶה, מַטִילִים חֲבָלִים עַל צַוְארֵי קָרְבְּנוֹתֵיהֶם וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל בֵּית־הַמִטְבָּחַיִם.
יֵש וְהַפָּרִים עוֹמְדִים עַל נַפְשָׁם בִּגְבוּרָה וּבְיֵאוּשׁ. וְאָז נֶהְפָּכִים הַקַצָבִים מַמָשׁ לְטוֹרֵאָדוֹרִים הַמַרְאִים בְּמִלְחַמְתָּם עִם בַּעֲלֵי־הַחַיִים הַמִשְׁתּוֹלְלִים לֹא רַק זְרִיזוּת וּגְבוּרָה מַפְלִיאָה, אֶלָא גַם אַכְזָרִיוּת גְדוֹלָה וּמַפְלִיאָה.
אֵין מָקוֹם נִתְעָב בָּעוֹלָם מִבָּתֵּי־הַמִטְבָּחַיִם שֶׁבִּסְבִיבָה זוֹ. הָאֲוִיר מָלֵא צַחֲנָה כָּזֹאת, שֶׁאֵין בֶּן־אָדָם זָר יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ. מִבַּעַד לַגְדֵרוֹת נִשְׁמָעִים קוֹלוֹתֵיהֶם הַנוֹרָאִים שֶׁל הַקַצָבִים, נְבִיחָתָם הָאֲיֻמָה שֶׁל כַּלְבֵיהֶם וְהַצְוָחוֹת וְהַגְנִיחוֹת הַמְמֻשָׁכוֹת וְהַפּוֹלְחוֹת לֵב שֶׁל הַחַיוֹת הַנִשְׁחָטוֹת.
אֲבָל בַּזְמַן שֶׁתַּיָרֵינוּ עָבְרוּ כָּאן לֹא הִגִיעָה עוֹד עֵת הַשְׁחִיטָה, הָאֲוִיר הָיָה צַח וְרַעֲנָן וּבָתֵי־הַמִטְבָּחַיִם הַנוֹרָאִים דוֹמְמִים וּשְׁקֵטִים.
טַלְקַב הֵאִיץ בַּחֲבֵרָיו לְהִזְדָרֵז וּלְמַהֵר בִּרְכִיבָתָם, כְּדֵי שֶׁיַגִיעוּ עַד הָעֶרֶב לַמְצוּדָה “חֵרוּת”. הַסוּסִים הַמְדֻרְבָּנִים עַל יְדֵי רוֹכְבֵיהֶם רָצוּ בְּעִקְבוֹת טָאוּקָה, בְּדָהֲרָם מֵעַל לָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, מִבְּלִי גַעַת בּוֹ כִּמְעַט.
מִזְמַן לִזְמַן רָאוּ בְּדַרְכָּם חַווֹת מֻקָפוֹת חוֹמוֹת גְבוֹהוֹת וּתְעָלוֹת מַיִם עֲמֻקוֹת. לִפְנֵי הַבִּנְיָן הָרָאשִׁי שֶׁל כָּל אַחַת מִן הַחַווֹת הַלָלוּ הָיְתָה בְּנוּיָה מִרְפֶּסֶת גְבוֹהָה, אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ יָכְלוּ הַבְּעָלִים, הַמוּכָנִים תָּמִיד לְמִלְחֶמֶת־מָגֵן, לַהֲדֹף אֶת הַשׁוֹדְדִים הַמִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם.
יִתָּכֵן, כִּי בְּאַחַת הַחַווֹת הַלָלוּ הָיָה גְלֶנֶרְוַן יָכֹל לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת בִּדְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהֶחְלִיט לִנְסוֹעַ עַד מְצוּדַת “חֵרוּת”, לֹא רָצָה לְשַׁנוֹת אֶת הַתָּכְנִית וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ הָלְאָה.
בְּדַרְכָּם נִתְקְלוּ הָרוֹכְבִים בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת, לוּס־גוּסֵזוֹס וּפָּלֵיאָדוּ, שֶׁהָיוּ נֶאֱלָצִים לְעָבְרָם בִּשְׂחִיָה. וּמִשֶׁעָבְרוּ אֶת הַנָהָר הַשֵׁנִי, כְּבָר נִגְלוּ לְעֵינֵיהֶם הָרֵי טַנְדִיל, אֲשְֶׁר לְמַרְגְלוֹתֵיהֶם, בְּמָקוֹם צַר וְאַפְלוּלִי שׁוֹכֵן הַכְּפָר טַנְדִיל, וּמִמַעַל לוֹ מִתְנוֹסֶסֶת בְּחוֹמוֹתֶיהָ הַגְבוֹהוֹת הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.
פֶּרֶק ח: הַמְצוּדָה “חֵרוּת” 🔗
הָרֵי טַנְדִיל אֵינָם מִתְרוֹמְמִים אֶלָא עַד לְגֹבַהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מֶטֶר בִּלְבַד מִפְּנֵי הַיָם. זוֹהִי שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל גִבְעוֹת־בְּרֵאשִׁית שֶׁקָדְמָה עוֹד לַחַיִים הָאוֹרְגָנִיִים, אוּלָם מֵאָז הַיָמִים הָרְחוֹקִים הִשְׁתַּנְתָה צוּרַת הַגְבָעוֹת שִׁנוּי רַב, עֵקֶב פְּעֻלוֹת ווּלְקָנִיוֹת חֲזָקוֹת וּתְכוּפוֹת.
הַרֵי טַנְדִיל, הָעֲרוּכִים בַּחֲצִי עִגוּל וְהַמְכֻסִים דֶשֶׁא רַב וַעֲסִיסִי, כּוֹלְלִים אֶת כָּל הַחֵלֶק הַדְרוֹמִי שֶׁל מְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס וְהֵם מִסְתַּיְמִים בְּשִׁפּוּעַ, אֲשֶׁר בּוֹ מְקוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנְחָלִים הַזוֹרְמִים צָפוֹנָה.
אוֹכְלוֹסִיָתָהּ שֶׁל סְבִיבָה זוֹ אֵינָהּ עוֹלָה עַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים נֶפֶשׁ, וּמֶרְכָּזָהּ הוּא הַכְּפָר טַנְדִיל, הַחוֹסֶה בְּצִלָהּ שֶׁל הַמְצוּדָה “חֵרוּת”.
תַּיָרֵינוּ הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כְּשֶׁנוֹדַע לָהֶם שֶׁבִּסְבִיבָה זוֹ יוֹשְׁבִים כִּמְעַט אַךְ וְרַק צָרְפַתִּים וְאִיטַלְקִים. אוּלָם בִּשְׁבִיל פַּגַנֶל לֹא הָיְתָה זוֹ אַפְתָּעָה. הוּא סִפֵּר לַחֲבֵרָיו כִּי הָרִאשׁוֹנִים מִבְּנֵי אֵירוֹפָּה שֶׁהִתְיַשְׁבוּ כָּאן הָיוּ צָרְפַתִּים וְאֶחָד מֵהֶם, פַּרְשַׁפּ שְׁמוֹ, הָיָה גַם זֶה שֶׁבָּנָה בִּשְׁנַת 1828 אֶת הַמְצוּדָה “חֵרוּת”, שֶׁתַּפְקִידָהּ לְהָגֵן עַל הַכְּפָר טַנְדִיל מִפְּנֵי הָאִינְדִיאָנִים הַמִתְנַפְּלִים עָלָיו לְעִתִּים תְּכוּפוֹת. רַבָּה מְאֹד הָיְתָה הָעֶזְרָה שֶׁהִגִישׁ לְפַּרְשַׁפּ הַמְלֻמָד אַלְסִיד דְ’אוֹרְבִּינְיֶה, אֲשֶׁר לֹא חָסַךְ עָמָל וְהִקְדִישׁ יָמִים רַבִּים לַחֲקִירַת הַסְבִיבָה.
הַכְּפָר טַנְדִיל הוּא מְקוֹם־מִסְחָר חָשׁוּב וְהוּא עוֹמֵד בִּקְשָׁרִים הֲדוּקִים עִם בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס, הָרְחוֹקָה מִמֶנוּ מַהֲלַךְ שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם. הוּא מְתַוֵךְ בֵּין הָאֶסְטַנְצִיוֹת לְבֵין הָעִיר הַגְדוֹלָה וְאֵלָיו בָּאִים גַם הָאִינְדִיאָנִים לִמְכֹּר אֶת תּוֹצַרְתָּם, בְּעִקָר – צֶמֶר וְחֶפְצֵי־עוֹר שׁוֹנִים. הַכְּפָר הוּא גָדוֹל מְאֹד, בִּנְיָנָיו יָפִים וּמְרֻוָחִים וּבוֹ גַם כַּמָה בָּתֵּי־סֵפֶר וּבַתֵּי־תְּפִלָה.
פַּגַנֶל הָיָה בָּטוּחַ, כִּי לְאַחַר שֶׁלֹא הִצְלִיחוּ לְהַשִׂיג יְדִיעוֹת עַל הַשְׁבוּיִים הָאֵירוֹפָּאִים בַּכְּפָר, יַעֲלֶה בְּיָדָם דָבָר זֶה בַּמְצוּדָה. גְלֶנֶרְוַן הִשְׁאִיר אֵפוֹא אֶת תּוֹם אוֹסְטִין, מְיוּלְרֶדִי וּוִילְסוֹן עִם הַסוּסִים וְהַמִטְעָן בְּאַחַד הַפּוּנְדָקִים, וְהוּא בְּלִוְיַת טַלְקַב, פַּגַנֶל, הַמַיוֹר וְרוֹבֶּרְט, שָׂם אֶת פָּנָיו אֶל הַמְצוּדָה.
מִיָד עִם הַחִלָם לְטַפֵּס בָּהָר, מָצְאוּ אֶת עַצְמָם לְיַד שַׁעֲרֵי הַחוֹמָה שֶׁל הַמִבְצָר. הַשׁוֹמֵר שֶׁעָמַד לֹא עָצַר אוֹתָם כְּלָל וּכְלָל וְלֹא שָׁאַל אוֹתָם אֲפִילוּ לְחֶפְצָם, וּמֵעֻבְדָה זוֹ לָמְדוּ תַּיָרֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים: רֵאשִׁית, שֶׁהֵם אֵינָם מְעוֹרְרִים כָּל חֲשָׁד בְּלֵב הַשׁוֹמֵר; וְשֵׁנִית, שֶֶׁהָרַשְׁלָנוּת כָּאן הִיא בְּוַדַאי לֹא מוּעָטָה כְּלָל וּכְלָל.
בַּחֲצַר הַמְצוּדָה הִתְאַמְנוּ אוֹתָה שָׁעָה טִירוֹנִים אֲחָדִים, שֶׁהַגָדוֹל שֶׁבָּהֶם הָיָה כְּבֶן עֶשְׂרִים וְהַקָטָן – בֶּן שֶׁבַע בִּלְבָד. זוֹ הָיְתָה קְבוּצַת נְעָרִים, שֶׁעָשׂוּ רשֶׁם כְּאִלוּ אֵינָם מִתְיַחֲסִים לִמְלַאכְתָּם יַחַס רְצִינִי, אוּלָם בְּכָל זֹאת הֶרְאוּ בְּאִמוּנֵיהֶם דִיוּק וּזְרִיזוּת.
מַדֵיהֶם שֶׁל הַחַיָלִים הַמְשֻׁנִים הַלָלוּ הָיוּ מִינֵי כֻּתָּנוֹת חֲגוּרוֹת בִּרְצוּעוֹת־עוֹר, רַגְלֵיהֶם הָיוּ יְחֵפוֹת לְגַמְרֵי וּבְרָאשֵׁיהֶם כּוֹבָעִים גְדוֹלִים וּשְׂעִירִים. נִשְׁקָם הָיָה רוֹבֶה וְחֶֶרֶב, שֶׁהָרִאשׁוֹן מֵהֶם הָיָה כָּבֵד מִדַי. אַךְ הַטִירוֹנִים לֹא שָׂמוּ לֵב לִקְטַנוֹת כָּאֵלוּ.
יְדִידֵינוּ הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד, כִּי פְּנֵי הַטִירוֹנִים דוֹמוֹת מְאֹד, כְּאִלוּ הָיוּ כֻּלָם בְּנֵי אָב אֶחָד. גַם הַסַמָל שֶׁאִמֵן אוֹתָם לֹא יָצָא מִכְּלָל זֶה. אוּלָם עַד מְהֵרָה עָבְרָה תְּמִיהָתָם, כִּי נוֹדַע לָהֶם, שֶׁאָמְנָם כָּל שְׁלשָׁה־עָשָׂר הַנְעָרִים הֵם אַחִים מִלֵדָה. אוּלָם מַה שֶׁהִתְמִיהַּ עוֹד אֶת פַּגַנֶל, הָיָה זֶה, שֶׁהַטִירוֹנִים הִתְאַמְנוּ בַּשָׂפָה הַצָרְפַתִּית וְאַף דִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּשָׂפָה זוֹ.
– הָא כֵּיצַד? – קָרָא הַמְלֻמָד בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁשָׁמַע אֶת צִלְצוּל לְשׁוֹנוֹ.
אוּלָם גְלֶנֶרְוַן לֹא בָּא אֶל הַמְצוּדָה, כְּדֵי לְהִתְעַנֵג עַל אִמוּנֵי הַטִירוֹנִים וּלְהִתְעַנְיֵן מִשׁוּם מַה נוֹתֵן הַסַמָל אֶת פְּקֻדוֹתָיו בְּצָרְפַתִּית. הוּא לֹא רָצָה לְאַבֵּד זְמַן לְבַטָלָה וּבִקֵשׁ אֶת פַּגַנֶל, כִּי יֹאמַר לַסַמָל, שֶׁהוּא רוֹצֶה מְאֹד לִרְאוֹת אֶת מְפַקֵד הַמְצוּדָה.
הַסַמָל שָׁלַח מִיָד אֶת אֶחָד מִטִירוֹנָיו, וְזֶה פָּנָה לְבִנְיָן גָדוֹל שֶׁעָמַד בַּצַד וְשֶׁשִׁמֵשׁ, כְּנִרְאֶה, קְסַרְקָט.
רְגָעִים אֲחָדִים לְאַחַר זֶה הוֹפִיעַ מְפַקֵד הַמְצוּדָה. זֶה הָיָה אָדָם כְּבֶן חֲמִשִׁים, גְבַהּ־קוֹמָה, כְּרֵסָנִי, בַּעַל לְסָתוֹת בּוֹלְטוֹת וְשָׂפָם סָמוּר, שֶׁמַרְאֵהוּ הָיָה גַם מַרְאֵה אִישׁ צָבָא וְגַם מַרְאֵה מוֹשֵׁל וּמְצַוֶה. הוּא הֶחֱזִיק בְּפִיו מִקְטֶרֶת מַעֲלָה עָשָׁן וַהֲלִיכָתוֹ הִזְכִּירָה לְפַּגַנֶל אֶת הֲלִיכָתָם שֶׁל סְגָנֵי הַקְצִינִים בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
טַלְקַב יָצָא לִקְרָאתוֹ וְהִצִיג לְפָנָיו אֶת גְלֶנֶרְוַן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן שֶׁהָאִינְדִיאָנִי דִבֵּר אֵלָיו, הָיוּ עֵינָיו שֶׁל הַמְפַקֵד נְעוּצוֹת בִּפְנֵי פַּגַנֶל. הַגִיאוֹגְרָף כְּבָר רָצָה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר סַקְרָנוּתוֹ, אַךְ עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִלָה מִפִּיו, וּכְבָר נִגַשׁ אֵלָיו הַמְפַקֵד, תְּפָסוֹ בְּחָזְקָה בְּיָדוֹ וּשְׁאֵלוֹ בְּשִׂמְחָה:
– הֲצָרְפַתִּי הִנְךָ?
– כֵּן, צָרְפַתִּי אֲנִי! – עָנָה פַּגַנֶל.
– הֶאָח! מָה רַבָּה שִׂמְחָתִי עַל הַדָבָר הַזֶה!… הֲרֵי גַם אֲנִי צָרְפַתִּי הִנְנִי!… – קָרָא הַמְפַקֵד בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדוֹ שֶׁל פַּגַנֶל וּבְהַנִיעוֹ אוֹתָהּ בְּכֹחַ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהָגִיאוֹגְרָף הַנִכְבָּד הִתְכַּוֵץ כֻּלוֹ מֵרֹב כְּאֵב.
– זֶה, בְּוַדַאי, יְדִידְךָ מִשֶׁכְּבָר הַיָמִים? – שָׁאַל הַמַיוֹר אֶת פַּגַנֶל.
– מוּבָן מֵאֵלָיו! – עָנָה הַגִיאוֹגְרָף בְּשִׂמְחָה – הַצָרְפַתִּי מוֹצֵא יְדִידִים בְּכָל חֲמֵשֶׁת חֶלְקֵי־הַתֵּבֶל.
וּלְאַחַר שֶׁשִׁחְרֵר סוֹף־סוֹף אֶת יָדוֹ מִיָד בֶּן אַרְצוֹ, הֵחֵל עִמוֹ שִׂיחָה רְחָבָה וְרַבַּת עִנְיָן, שֶׁהִשְׁכִּיחָה מִלִבּוֹ עוֹלָם וּמְלֹאוֹ.
לַשָׁוְא נִסָה לְהִתְעָרֵב בְּשִׂיחָה זוֹ גַם גְלֶנֶרְוַן, שֶׁבִּקֵשׁ לְהַפְנוֹת אֶת הַדְבָרִים לַנוֹשֵׂא הַמְעַנְיֵן אוֹתוֹ – הַמְפַקֵד וּפַּגַנֶל הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָתָם כָּל כָּךְ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה כְּלָל לְשַׁסְעָם.
הַמְפַקֵד דִבֵּר צָרְפַתִּית רְצוּצָה, מַה שֶׁהוֹכִיחַ כִּי עָזַב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ עוֹד לִפְנֵי יָמִים רַבִּים. וְאָמְנָם הִגִיעַ אִישׁ זֶה לַאֲמֵרִיקָה עוֹד בִּימֵי פַּרְשַׁפּ וְאֶת הַמְצוּדָה לֹא עָזַב מֵאָז הִבָּנוֹתָהּ כָּאן בִּשְׁנַת 1828. בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן קִבֵּל אֶת הַנְתִינוּת הָאֲמֵרִיקָנִית וְנָשָׂא אִשָׁה אִינְדִיאָנִית, שֶׁיָלְדָה לוֹ מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּדִיוּק בֶּן־זָכָר, וְלִפְעָמִים גַם תְּאוֹמִים. וְכֵיוָן שֶׁכָּל בָּנָיו הָיוּ זְכָרִים, הָיְתָה גַאֲוָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵד רַבָּה מְאֹד.
– אֲקֲוֶה, – הוֹסִיף בְּחִיוּךְ עַנְוְתָנִי – שֶׁבִּמְרוּצַת הַזְמַן תִּהְיֶה לִי פְּלוּגַת חַיָלִים שְׁלֵמָה מִשֶׁלִי.
– זֶה מְצֻיָן! זֶה יָפֶה מְאֹד! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – וְאַגַב, מַה שִׁמְךָ, אֲדוֹנִי?… הֲרֵי לֹא אָמַרְתָּ לִי עוֹד אֶת שִׁמְךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּיךָ אֶת שְׁמִי עוֹד בְּרֵאשִׁית שִׂיחָתֵנוּ.
– שְׁמִי הוּא עִמָנוּאֵל אִיפַּרַגְנֶר, – הֵשִׁיב לוֹ מִיָד הַמְפַקֵד – וַהֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַגִבּוֹרִים הַלָלוּ? כֻּלָם בָּנַי הֵם… חַיָלִים מְצֻיָנִים יִהְיוּ!… אֲנִי חִכִּיתִי עַד שֶׁתִּמְלֶאנָה לַצָעִיר שֶׁבַע שָׁנִים, כְּדֵי לְלַמְדָם אֶת הִלְכוֹת הַצָבָא כֻּלָם יַחַד. רַק הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא עַתָּה סַמָל, עוֹבֵד בַּצָבָא כְּבָר מִזְמַן. אֲנִי עַצְמִי הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בַּצָבָא כְּחַיָל פָּשׁוּט, אַךְ אַחַר כָּךְ קִבַּלְתִּי דַרְגָה שֶׁל סַמָל וּלְאַט־לְאַט הִגַעְתִּי לְמַעֲלַת מְפַקֵד־מְצוּדָה… בְּיִחוּד מִצְטַיֵן הַצָעִיר שֶׁבְּבָנַי, הֲלֹא הוּא פֶּיפֶּה… הוּא כְּבָר מֵיטִיב לִקְלֹעַ אֶל הַמַטָרָה וְאַף פַּעַם לֹא יַחֲטִיא.
בְּשָׁמְעוֹ אֶת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, הִזְדַקֵף פֶּיפֶּה בֶּן־הַשֶׁבַע וְתִקֵן אֶת נִשְׁקוֹ בְּיָדוֹ כְּעוֹמֵד עַל הַמִשְׁמָר.
– הוּא יֵלֵךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל! – הוֹסִיף אָבִיו – בִּמְרוּצַת הַזְמַן יִגִיעַ, בְּוַדַאי, לְדַרְגַת סֶרֶן, וְאוּלַי גַם – לְדַרְגַת רַב־סֶרֶן, אוֹ אַלוּף!… אָמְנָם גַם שְׁאָר הַבָּנִים הֵם בְּנֵי חַיִל וְאֵין לִי מַה לְהִתְאוֹנֵן עֲלֵיהֶם, אַךְ לֹא הֲרֵי זֶה כַּהֲרֵי זֶה…
הַגִיאוֹגְרָף וְהַמְפַקֵד הִרְבּוּ כָּל כָּךְ בְּשִׂיחָה, עַד שֶׁטַלְקַב הָיָה מָלֵא הִשְׁתּוֹמְמוּת עַל אוֹצְרוֹת הַמִלִים שֶׁלַאֲנָשִׁים אֵלֶה.
וּלְבַסוֹף, לְאַחַר שֶׁקָבַע, כִּי אֵין שׁוּם עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם שֶׁתַּעֲלֶה בְּעֶרְכָּהּ עַל עֲבוֹדַת הַצָבָא, נִזְכַּר עִמָנוּאֵל אִיפַּרַגְנֶר, שֶׁיֵשׁ לְהַזְמִין אֶת הָאוֹרְחִים לַבַּיִת.
הַתַּיָרִים קִבְּלוּ בְּרָצוֹן אֶת הַזְמָנָתוֹ וְנִכְנְסוּ עִמוֹ אֶל הַקְסַרְקָט, שֶׁבּוֹ הָיְתָה גַם דִירָתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵד. וְכָאן, לְאַחַר שֶׁהָאוֹרְחִים הֻצְגוּ לִפְנֵי הַגְבֶרֶת אִיפַּרְגְנֶר, שֶׁהָיְתָ אִשָׁה יָפָה וְנָהֲגָה בְּעַצְמָהּ חֲשִׁיבוּת רַבָּה, עָלָה סוֹף־סוֹף בְּיַד גְלֶנֶרְוַן לְפַתוֹת אֶת פַּגַנֶל, כִּי יִגַשׁ אֶל הָעִנְיָן וִיבָאֵר לַמְפַקֵד אֶת מַטְרַת בּוֹאָם אֵלָיו.
רֵאשִׁית כֹּל שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף לְסִבַּת הֵעָלְמָם שֶׁל הָאִינְדִיאָנִים מִן הַסְבִיבָה כֻּלָהּ.
– אָכֵן, כָּכָה זֶה, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא נִשְׁאַר כָּאן! – קָרָא הַמְפַקֵד – אַף אֶחָד! וְאָנוּ יוֹשְׁבִים, כְּמוּבָן, בְּחִבּוּק יָדַיִם!
– וּמַדוּעַ זֶה?
– מִלְחָמָה!
– מִלְחָמָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל בִּתְמִיהָה.
– כֵּן, מִלְחֶמֶת־אַחִים.
– מִלְחֶמֶת־אַחִים? – תָּמַהּ פַּגַנֶל עוֹד יוֹתֵר.
– כֵּן, הַפָּרַגְוָאִים נִלְחָמִים עִם בְּנֵי בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס.
– וּבְכֵן?
– וּבְכֵן נִגְרְרוּ כֻּלָם אַחֲרֵי הַגֵנֵרַל פְלָרֶס… נִזְדַמְנָה לָהֶם שְׁעַת־כְֹּשֶׁר לְשֹׁד וּלְרֶצַח וְהֵם הִתְנַפְּלוּ עַל הַמְצִיאָה…
– וְהֵיכָן הֵם הַקָצִיקִים?
– הַקָצִיקִים הֵם, כְּמוּבָן, אִתָּם יַחַד, בְּרֹאשׁ גְדוּדֵיהֶם.
– וְכַתְרִיאֵל?
– גַם הוּא!
– וְקַלְפוּקוּר?
– גַם הוּא שָׁם!
– וְיַנְקֶטְרוּץ?
– גַם יַנְקֶטְרוּץ!
כַּאֲשֶׁר אַךְ יָצְאָה הַשִׂיחָה מִתְּחוּם הָעִנְיָנִים הַפְּרָטִיִים הַנוֹגְעִים רַק לוֹ לְעַצְמוֹ וְהִיא קִבְּלָה צוּרָה כְּלָלִית, מִיָד נִשְׁתַּנוּ תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל הַמְפַקֵד. הֵן נַעֲשׂוּ זְהִירוֹת, קְצָרוֹת וְנִמְרָצוֹת מַמָשׁ כִּתְשׁוּבוֹתָיו שֶׁל אִינְדִיאָנִי מִבֶּטֶן וּמִלֵדָה.
כְּשֶׁנוֹדְעוּ לְטַלְקַב תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁל מְפָקֵד הַמְצוּדָה, הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה. הוּא, אוֹ שֶׁלֹא יָדַע כְּלָל, אוֹ שֶׁיָדַע וְשָׁכַח אֶת עִנְיַן מִלְחֶמֶת־הָאַחִים הַזֹאת, שֶׁהִשְׁחִיתָה אֶת הָאָרֶץ וְהִגִיעָה לִידֵי כָּךְ, שֶׁהָאִינְדִיאָנִים אֻלְצוּ לְבַקֵשׁ אֶת עֶזְרָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת בְּרָזִילְיָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַמִלְחָמָה הָיְתָה לִרְצוֹנָם שֶׁל הַשׁוֹדְדִים וְהָרוֹצְחִים שֶׁבְּקֶרֶב הָאִינְדִיאָנִים. הַלָלוּ רַק הֵרִיחוּ רֵיחַ שֶׁל שָׁלָל, וּמִיָד הָלְכוּ כֻּלָם לִשְׂדֵה־הַקְרָב.
יְדִיעוֹת אֵלוּ שָׂמוּ לְאַל אֶת כָּל תָּכְנִיוֹתֵיהֶם וְתִקְווֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִשְׁלַחַת. אִם רַב־הַחוֹבֵל אָמְנָם נִמְצָא בִּידֵי הַקָצִיקִים, הֲלֹא מְשָׁכוּהוּ, בְּוַדַאי, אִתָּם לִצְפוֹן הָאָרֶץ. הִתְעוֹרְרָה אֵפוֹא הַשְׁאֵלָה: לְאָן יֵשׁ עַתָּה לִפְנוֹת, כְּדֵי לְחַפְּשׂוֹ? אִם לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַחִפּוּשִׂים עַד לַגְבוּלוֹת הַצְפוֹנִיִים שֶׁל הַפַּמְפּוֹת, אוֹ לְהִתְרָאוֹת קֹדֶם עִם אַנְשֵׁי “דוּנְקָן” וּלְהִתְיָעֵץ אִתָּם?
– וּמַדוּעַ אֵין אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת יְדִידְךָ אִם לֹא שָׁמַע עַל דְבַר שְׁבוּיִים אֵירוֹפָּאִים בִּידֵי הַקָצִיקִים? – פָּנָה מַכְּס נַבְּס אֶל פַּגַנֶל.
– כֵּן, כֵּן! – הִתְעוֹרֵר פַּגַנֶל וּפָנָה לַמְפַקֵד בַּשְׁאֵלָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָיָה צָרִיךְ לִפְתֹּחַ בְּשִׂיחָה וְלֹא לְסַיְמָהּ.
הַמְפַקֵד הִרְהֵר קְצַת, בִּרְצוֹתוֹ, כְּנִרְאֶה, לְהִזָכֵר בְּמַשֶׁהוּ, וּלְבַסוֹף עָנָה:
– כֵּן, שָׁמַעְתִּי.
– הֶאָח! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – הַגִידָה־נָא לָנוּ אֵפוֹא מַה שָׁמַעְתָּ?
צְפוּפִים וּדְחוּקִים עָמְדוּ תַּיָרֵינוּ מִסָבִיב לַמְפַקֵד וְאָזְנֵי כֻּלָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁמִלְבַד גְלֶנֶרְוַן וּפַּגַנֶל לֹא שָׁמַע אִישׁ מֵהֶם אֶת הַלָשׁוֹן הַצָרְפַתִּית. אוּלָם בְּמִקְרִים מֵעֵין אֵלֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַדוֹבֵר גַם מִבְּלִי לִשְׁמֹעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ.
– לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת הָיוּ בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים הַמְקוֹמִיִים שְׁבוּיִים אֵירוֹפָּאִים. אָמְנָם אֲנִי לֹא רְאִיתִים, אֲבָל סִפְּרוּ לִי עַל אוֹדוֹתֵיהֶם, – סִפֵּר הַמְפָקֵד.
– לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – שֶׁמָא הִנְךָ טוֹעֶה? זְמַן הָאָסוֹן יָדוּעַ לָנוּ בְּבָרוּר. “בְּרִיטַנְיָה” אָבְדָה בְּיוּנִי, שְׁנַת 1862. אִם כֵּן, לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי שְׁנָתַיִם…
– אֲנִי מַבְטִיחֲךָ, שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר.
– אֲבָל זֶה הֲרֵי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! – קָרָא פַּגַנֶל.
– לֹא, זֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, מַר פַּגַנֶל הַיָקָר! כֵּן, כֵּן, עַכְשָׁיו הִנֵה נִזְכַּרְתִּי! זֶה הָיָה בְּדִיוּק בַּזְמַן שֶׁנוֹלַד פֶּיפֶּה, כְּלוֹמַר – לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים, וְהַשְׁבוּיִים הָיוּ שְׁנַיִם…
– לֹא, מִסְפָּרָם הָיָה שְׁלשָׁה.
– שְׁנַיִם, רַק שְׁנַיִם, – שָׁנָה הַמְפַקֵד.
– שְׁנַיִם? – הִצְטַעֵר גְלֶנֶרְוַן – וּמִי הָיוּ הַשְׁנַיִם הַלָלוּ? אַנְגְלִים?
– לֹא, לֹא אַנְגְלִים, אֲדוֹנִי. אֶחָד מֵהֶם הָיָה צָרְפַתִּי וְהַשֵׁנִי אִיטַלְקִי…
– וּמֶה הָיָה סוֹפָם? – שָׁאַל פַּגַנֶל.
– הָאִיטַלְקִי נֶהֱרַג בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים, כְּפִי שֶׁסִפְּרוּ לִי אַחַר כָּךְ, וְהַצָרְפַתִּי נִמְלַט.
– נִמְלַט! – קָרָא רוֹבֶּרְט, שֶׁהֵבִין מִלָה זוֹ.
– כֵּן, הוּא בָּרַח מִן הָאִינְדִיאָנִים וְנִצַל, – הוֹסִיף הַמְפַקֵד.
פַּגַנֶל דָפַק בְּמִצְחוֹ מֵרֹב אַכְזָבָה.
– עַכְשָׁיו הֲבִינוֹתִי! – קָרָא – עַכְשָׁיו הַכֹּל בָּרוּר לִי!… הַבֵּאוּרִים וְהַבֵּרוּרִים הַנוֹסָפִים הֵם כְּבָר מְיֻתָּרִים…
– מַה זֶה הָיָה לְךָ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן בַּחֲרָדָה, בְּתִתּוֹ אֶת עֵינָיו בְּפַּגַנֶל.
– יְדִידַי! – אָמַר הַגִיאוֹגְרָף בְּכֹבֶד רֹאשׁ, בְּמָשְׁכוֹ אֶת רוֹבֶּרְט – אֲנַחְנוּ שָׁגִינוּ מִשְׁגֶה נוֹרָא! לֹא הָלַכְנוּ בַּדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה! כָּאן מְדֻבָּר לֹא עַל דְבַר רַב־הַחוֹבֵל גְרַנט, אֶלָא עַל אֶחָד מִבְּנֵי אַרְצִי שֶׁבֶּן־לִוְיָתוֹ מַרְקוֹ בַּזֶלוֹ הָאִיטַלְקִי נֶהֱרַג בִּידֵי הָאִינְדִיאָנִים. וְהוּא, כְּלוֹמַר – בֶּן־אַרְצִי, הַתַּיָר הַצָעִיר גִינַר, הָיָה זְמַן־מָה בַּשֶׁבִי בִּידֵי אַחַד הַשְׁבָטִים הַמְקוֹמִיִים, שֶׁהוֹבִילוּהוּ אִתָּם אֶל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם נָדְדוּ, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהִמָלֵט מִיָדָם וְלָשׁוּב צָרְפַתָּה. וְאָנוּ הָלַכְנוּ בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל גִינַר!
– וּמָתַי זֶה הָיָה בַּשֶׁבִי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.
– מִשְׁנַת 1856 עַד שְׁנַת 1859. וּבִשְׁנַת 1861 כְּבָר הָיָה חֲזָרָה בְּצָרְפַת. – כֵּן, זֶה מַתְאִים לְדִבְרֵי הַמְפַקֵד, – אָמַר הַמַיוֹר – אֵין עוֹד לְפַקְפֵּק בִּדְבָרָיו.
גְלֶנֶרְוַן צָנַח עַל הַכִּסֵא הַגַס שֶׁעָמַד לְיָדוֹ.
– וּכְלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דָבָר עַל שְׁלשָׁה אַנְגְלִים, שֶׁנָפְלוּ בִּשְׁבִי לִפְנֵי שְׁנָתַיִם? – נִסָה טַלְקַב לַחֲקֹר אֶת הַמְפַקֵד בִּלְשׁוֹנוֹ הוּא.
– לֹא, – עָנָה אִיפַּרַגְנֶר – לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר… אִלוּ קָרָה דָבָר כָּזֶה, הָיָה בְּוַדַאי מַגִיעַ הָעִנְיָן אֶל אָזְנִי.
אַחֲרֵי תְּשׁוּבָה כָּזֹאת לֹא הָיָה עוֹד לְתַיָרֵינוּ מַה לַעֲשׂוֹת בִּמְצוּדַת “חֵרוּת”. הֵם הוֹדוּ לַמְפַקֵד עַל כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁמָסַר לָהֶם, נִפְרְדוּ מִמֶנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.
בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָּל עֲמָלוֹ לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט עָלָה בְּתוֹהוּ, הָיָה הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן בְּמַצָב שֶׁל יֵאוּשׁ. רוֹבֶּרְט פָּסַע דוּמָם, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מֻרְכָּן לָאָרֶץ וְהוּא מִשְׁתַּדֵל לַעְצֹר אֶת דִמְעוֹת עֵינָיו. וּגְלֶנֶרְוַן לֹא מָצָא בַּמֶה לְנָחֵם אֶת הַנַעַר הָאֻמְלָל וְהַנוֹאָשׁ.
פַּגַנֶל פִּטְפֵּט מַשֶׁהוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ אֶת יָדָיו בָּאֲוִיר. הַמַיוֹר הָיָה בְּמַצָב שֶׁל קִפָּאוֹן כְּדַרְכּוֹ. וְאֶת טַלְקַב הִטְרִידָה הַגַאֲוָה הָעַצְמִית הַנֶעֱלֶבֶת, הַמְיֻחֶדֶת לָאִינְדִיאָנִי שֶׁטָעָה בְּגִלוּי עִקְבוֹתָיו שֶׁל מִישֶׁהוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא עָלָה עַל דַעַת שׁוּם אִישׁ לְהַאֲשִׁים בַּטָעוּת אוֹתוֹ דַוְקָא.
בְּעֶרֶב זֶה אָכְלוּ תַּיָרֵינוּ אֶת אֲרוּחָתָם בִּשְׁתִיקָה וּבְעֶצֶב. אֲנָשִׁים אֵלֶה, שֶׁמָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל מַטָרָה נַעֲלָה, לֹא הִצְטַעֲרוּ עַל זֶה, שֶׁסָבְלוּ כֹּה הַרְבֵּה תְּלָאוֹת וּפְגָעִים, וְאָף סִכְּנוּ לֹא פַּעַם אֶת חַיֵיהֶם. אוֹתָם עִנְתָה הַהַכָּרָה שֶׁאִבְּדוּ אֶת זְמַנָם לַשָׁוְא וּלְבַסוֹף אֵין הֵם יוֹדְעִים לְאָן לִפְנוֹת שׁוּב, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. לְחַפְּשׂוֹ בֵּין הָרֵי טַנְדִיל וְהָאוֹקְיָנוֹס לֹא הָיְתָה אֶלָא שְׁטוּת. אִלוּ נָפַל לִידֵי הָאִינְדִיאָנִים שֶׁבְּחוֹף הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, הָיָה הַדָבָר נוֹדַע לִמְפַקֵד מְצוּדַת “חֵרוּת”. מְאֹרָע חָשׁוּב כָּזֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵעָלֵם מֵעֵינֵי הַתּוֹשָׁבִים הַמְקוֹמִיִים, הָעוֹמְדִים בִּקְשָׁרִים מַתּמִידִים עִם תּוֹשָׁבֵי טַנְדִיל. לִפְנֵי הַתַּיָרִים לֹא הָיְתָה אֵפוֹא אֶלָה בְּרֵרָה אַחַת: לַחֲזֹר לְ“דוּנְקָן” הַמְחַכָּה לָהֶם, כְּפִי הַמְדֻבָּר, לְיַד רֹאשׁ מֶדָנָה.
פַּגַנֶל בִּקֵשׁ שׁוּב מִגְלֶנֶרְוַן אֶת הַתְּעוּדוֹת, כְּדֵי לְבָרֵר אֶת הַטָעוּת שֶׁהִתְעֲתָה אוֹתָם בְּדֶרֶךְ חִפּוּשֵׂיהֶם.
– אֲנַחְנוּ לֹא יָרַדְנוּ בְּמַשֶׁהוּ לְסוֹף דַעְתָּן שֶׁל הַתְּעוּדוֹת, – אָמַר בְּקוֹל צִפְצוּף דַק – וְעָלֵינוּ יִהְיֶה לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה שֶׁלְפָנֵינוּ.
– כָּאן אֵין כָּל חִידָה, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הַתְּעוּדוֹת וּבְמָסְרוֹ אוֹתָן לַגִיאוֹגְרָף – הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ. בְּנוֹגֵעַ לִמְקוֹם הָאָסוֹן אֵין כָּל סָפֵק. פֵּרוּשׁ אַחֵר לַמִלִים הַשְׁלֵמוֹת הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי!
– בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? – חָזַר הַגִיאוֹגְרָף עַל דִבְרֵי הַלוֹרְד בְּהַכּוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻׁלְחָן – הָבָה וְנִרְאֶה אִם אָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָבָר! אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁאַצְלִיחַ לְבָאֵר אֶת הָעִנְיָן בֵּאוּר אַחֵר לְגַמְרֵי וּבֵאוּרִי יִהְיֶה נָכוֹן בְּהֶחְלֵט, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי זַ’ק פַּגַנֶל, מַזְכִּירָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַפָּרִיסָאִית לְגִיאוֹגְרַפְיָה!
פֶּרֶק ט: הַשִׁטָפוֹן 🔗
הַמְצוּדָה “חֵרוּת” נִמְצֵאת בְּמֶרְחַק מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. גְלֶנֶרְוַן הֶאֱמִין, שֶׁאִם לֹא יִתָּקְלוּ בְּאֵי־אֵלֶה מִכְשׁוֹלִים בִּלְתִּי צְפוּיִים, בּוֹא יָבוֹאוֹ אֶל רֹאשׁ מֶדָנָה כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים יוֹם. הוּא לֹא יָכֹל לְהַשְׁלִים עִם הַמַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אָנוּס לַחֲזֹר לְ“דוּנְקָן”, מִבְּלִי שֶׁהִשִׂיג אֶת הַמַטָרָה, אֲשֶׁר לְמַעֲנָהּ יָצָא לַאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית. הוּא הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ נֶעֱלָב מְאֹד וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל אִי־הַצְלָחָתוֹ, כִּמְעַט שֶׁלֹא רָצָה לַחֲזֹר לָאֳנִיָתוֹ. אוּלָם הַמַיוֹר מַכְּס נַבְּס, שֶׁעָשָׂה בִּמְקוֹמוֹ אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת לַדֶרֶךְ חֲזָרָה, הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לְהִתְגַבֵּר וְלָשׁוּב אֶל “דוּנְקָן”.
בְּרִדְתָּם בְּשִׁפּוּעֵי טַנְדִיל כָּבַשׁ הַלוֹרְד אֶת פָּנָיו בַּקַרְקַע וְרֹאשׁוֹ לָהַט כָּאֵשׁ. נוֹחַ הָיָה לוֹ לְהַפְסִיד אֶת הַחֲצִי מִנְכָסָיו, מֵאֲשֶׁר הַמַכָּה הַקָשָׁה הַזֹאת, שֶׁהִכְזִיבָה גַם אֶת תִּקַוַת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו.
פַּגַנֶל הוֹגִיעַ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמַן אֶת מֹחוֹ וּבִקֵשׁ לִמְצֹא פֵּרוּשׁ אַחֵר לַמִלִים הַמְקֻטָעוֹת שֶׁל הַתְּעוּדָה, אַךְ לַמְרוֹת כָּל מַאֲמַצָיו, לֹא הֶעֱלָה בְּיָדוֹ אֶלָא חֶרֶס.
טַלְקַב רָכַב לוֹ בְּשַׁלְוַת־הַנֶפֶשׁ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. הַמַיוֹר מָצַץ בַּאֲדִישׁוּת אֶת הַסִיגָרָה שֶׁבְּפִיו וְהִסְתַּכֵּל בַּסְבִיבָה מִתּוֹךְ שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָמוּר.
תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים הוֹרִידוּ גַם הֵם אֶת רָאשֵׁיהֶם כְּמוֹ אֲדוֹנֵיהֶם הַלוֹרְד. בִּרְאוֹתָם פַּעַם אַחַת אַרְנֶבֶת שֶׁחָצְתָה אֶת דַרְכָּם, הִבִּיטוּ הַסְקוֹטִים הַמַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת זֶה עַל זֶה בִּדְאָגָה.
– סִימָן רַע, – אָמַר וִילְסוֹן.
– הֲרֵי לֹא בִּסְקוֹטְלֶנְד אֲנַחְנוּ, – הֵשִׁיב לוֹ מְיוּלְרֶדִי, שֶׁרָצָה לְהַטְעִים, כִּי הוּא מַשְְׂכִיל וְנָאוֹר מֵחֲבֵרָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּלִבּוֹ פְּנִימָה פָּחַד גַם הוּא מִפְּנֵי הַסִימָן הָרָע.
– מַה שֶׁלֹא טוֹב בְּמָקוֹם אֶחָד, רַע בַּמָקוֹם הַשֵׁנִי, – אָמַר וִילְסוֹן בְּטוֹן שֶָל אִישׁ יוֹדֵעַ דָבָר.
בַּצָהֳרַיִם יָרְדוּ הַתַּיָרִים מִן הָהָר וְשׁוּב נִמְצְאוּ בְּמִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַד הָאוֹקְיָנוֹס. עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל נִתְקְלוּ עַתָּה הָרוֹכְבִים בִּפְלָגִים שְׁקוּפִים, שֶׁהִשְׁקוּ אֶת הָאֲדָמָה הַפּוֹרִיָה וַאֲפִיקֵיהֶם נֶעֶלְמוּ מִן הָעַיִן בָּעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ וְהַסָמִיךְ.
הַסְבִיבָה קִבְּלָה שׁוּב מַרְאֶה חַדְגוֹנִי.
עַד עַתָּה הָיָה מֶזֶג־הָאֲוִיר יָפֶה, אֲבָל עַכְשָׁיו עָמַד לְהִשְׁתַּנוֹת. מִן הָאֹפֶק הֵחֵלוּ לַעֲלוֹת עֲנָנִים כְּבֵדִים שֶׁשׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ.
חֶבֶל הָאָרֶץ הַזֶה הָיָה רָטֹב מְאֹד וְקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס הָיְתָה מֻרְגֶשֶׁת יָפֶה. מֶרְחֲבֵי הַמִרְעֶה וִירַק הַצְמָחִים שֶׁמִסָבִיב הָיוּ עֵדוּת נֶאֱמָנָה לָרְטִיבוּת הָרַבָּה. אוּלָם בְּיוֹם זֶה לֹא קָרָה עֲדַיִן כָּל דָבָר. גֶשֶׁם לֹא יָרַד וְהַתַּיָרִים עָבְרוּ כְּשִׁשִׁים וַחֲמִשָׁה קִילוֹמֶטֶר. בַּלַיְלָה יָשְׁנוּ תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם עֲטוּפִים בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם וְהָאֻכָּפִים לִמְרָאשׁוֹתֵיהֶם.
לְמָחֳרַת הַיוֹם הָלַךְ הַמִישׁוֹר וְהִשְׁתַּפֵּל וְתַיָרֵינוּ הִרְגִישׁוּ, כִּי הַמַיִם שֶׁבְּמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה הוֹלְכִים וְרַבִּים עִם כָּל צַעַד וָצַעַד. בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים חָסְמוּ אֶת דַרְכָּם גֵבִים מְלֵאִים מַיִם וּבִצוֹת טוֹבְעָנִיוֹת, שֶׁאַךְ בְּקֹשִׁי הִצְלִיחוּ הַסוּסִים לַעֲבֹר בָּהֶם. לִרְאוֹת מֵרָחוֹק אֶת הַגֵבִים וְהַבִּצוֹת הַלָלוּ וְלַעֲקֹף אוֹתָם אִי־אֶפְשָׁר הָיָה, כִּי הֵם הָיוּ חֲבוּיִים בַּדֶשֶׁא הַגָבוֹהַּ וְהַסָמִיךְ.
רוֹבֶּרְט שֶׁהִרְחִיק מְעַט מִשְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה, חָזַר פִּתְאֹם עַל עֲקֵבָיו וְקָרָא אֶל הַגִיאוֹגְרָף:
– מַר פַּגַנֶל! מַר פַּגַנֶל! הִנֵה כָּאן יַעַר שָׁלֵם שֶׁל קַרְנַיִם!
– מַה? – שָׁאַל הַמְלֻמָד – יַעַר שֶׁל קַרְנַיִם?
– כֵּן, כֵּן, – הֶחֱזִיר לוֹ רוֹבֶּרְט – וְאִם לֹא יַעַר הוּא זֶה, הֲרֵי כָּאן לְפָחוֹת חֻרְשָׁה.
– חֻרְשָׁה? אַתָּה מְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, יַלְדִי, – אָמַר פַּגַנֶל בְּמָשְׁכוֹ בִּכְתֵפָיו.
– לֹא, אֲנִי אֵינֶנִי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ חֹם, מַר פַּגַנֶל, – עָמַד רוֹבֶּרְט עַל דַעְתּוֹ – בּוֹא וּרְאֵה בְּמוֹ עֵינֶיךָ, כִּי אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דְבָרַי! אֵין זֹאת אֶלָא כָּאן נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ קַרְנַיִם בָּאֲדָמָה, וְהַלָלוּ צוֹמְחוֹת וְעוֹלוֹת כְּמוֹ הַחִטָה אֶצְלֵנוּ בְּאֵירוֹפָּה. אָכֵן, רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַשִׂיג זְרָעִים אֲחָדִים כָּאֵלֶה.
– כִּמְדֻמָנִי, שְֶרוֹבֶּרְט מְדַבֵּר בִּרְצִינוּת, – הֵעִיר הַמַיוֹר.
–כֵּן, אֲדוֹנִי הַמַיוֹר, – אָמַר שׁוּב רוֹבֶּרְט – בּוֹא וּרְאֵה גַם אַתָּה! וְאָמְנָם לֹא הֵתֵל רוֹבֶּרְט.
כְּשֶׁנִתְקָרְבוּ הָרוֹכְבִים אֶל הַמָקוֹם רָאוּ לִפְנֵיהֶם שֶׁטַח גָדוֹל, הַזָרוּעַ כֻּלוֹ עַרוּגוֹת עֲרוּגוֹת שֶׁל קַרְנַיִם מִזְדַקְפוֹת. זוֹ הָיְתָה מַמָשׁ חֻרְשָׁה שֶׁל קַרְנַיִם. אָמְנָם נְמוּכָה מְאֹד הָיְתָה, אוּלָם הִיא הָיְתָה עֲבֻתָּה וּמוּזָרָה עַד מְאֹד.
– הֲתִרְאוּ? – קָרָא רוֹבֶּרְט.
– זֶה דָבָר מַתְמִיהַּ מְאֹד, – אָמַר פַּגַנֶל וּמִהֵר אֶל טַלְקַב, כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶנוּ בֵּאוּר לַתּוֹפָעָה הַמְשֻׁנָה.
– הַקַרְנַיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַפָּרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה, – עָנָה לוֹ טַלְקַב בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְצָרָה.
– הָא כֵּיצַד? – תָּמַה הַגִיאוֹגְרָף – כְּלוּם שָׁקַע כָּאן עֵדֶר שָׁלֵם שֶׁל פָּרִים?
– כֵּן.
וְאָמְנָם נְכוֹנִים הָיוּ דִבְרֵי טַלְקַב. בַּבִּצָה שֶׁהִשְׂתָּרְעָה כָּאן אֵי־פַעַם אָבַד עֵדֶר עָצוּם. הַקַרְקַע הָרָטוּב וְהַסָפוּג מַיִם בָּלַע אֶת מֵאוֹת בַּעֲלֵי־הַחַיִים וְלֹא הִשְׁאִיר לְמַעְלָה אֶלָא אֶת קַרְנֵיהֶם.
מִקְרִים כָּאֵלֶה מִתְרַחֲשִׁים בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.
– נֵלֵךְ מִכָּאן! – קָרָא הָאִינְדִיאָנִי.
הָרוֹכְבִים נָסוֹגוּ, עָבְרוּ סְחוֹר־סְחוֹר וְהִקִיפוּ אֶת מְקוֹם הַקְבוּרָה הַנוֹרָא, שֶׁגַם הָאֱלִילִים צְמֵאֵי־הַדָם וְהָאַכְזָרִיִים הָיוּ יְכוֹלִים לְהָפִיק רָצוֹן מִמֶנוּ.
טַלְקַב הִתְבּוֹנֵן בִּדְאָגָה אֶל הַקַרְקַע וְרָאָה, כִּי הוּא רָטֹב יוֹתֵר מִדַי, שְׁלֹא כְּדֶרֶךְ הַטֶבַע.
מִדֵי פַּעַם הִתְרוֹמֵם הָאִינְדִיאָנִי מֵעַל אֻכָּפוֹ וְהִסְתַּכֵּל עַל סְבִיבוֹתָיו. תּוֹדוֹת לְקוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה יָכוֹל הָיָה לְהַקִיף בְּמֶבָּטוֹ שֶׁטַח גָדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָכְלוּ לִרְאוֹת שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת. אוּלָם הוּא לֹא רָאָה לְפָנָיו כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיִהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְעַכֵּב אוֹתָם בְּדַרְכָּם, וּלְפִיכָךְ חָזַר וְיָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ, וּלְלֹא כָּל חֲשַׁשׁ סַכָּנָה הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ קָדִימָה.
אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה קַלָה שֶׁל רְכִיבָה פָּנָה פִּתְאֹם הָאִינְדִיאָנִי הַצִדָה, וּמִבְּלִי לֵאמֹר לַחֲבֵרָיו דָבָר הִתְרַחֵק מֵהֶם צָפוֹנָה עַד כְּדֵי מֶרְחָק שֶׁל שְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים. מִשָׁם פָּנָה דָרוֹמָה וּלְבַסוֹף חָזַר אֶל הַתַּיָרִים.
– מֶה הָיָה לוֹ? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן לְפַּגַנֶל בַּחֲרָדָה – אָנָא, מַר פַּגַנֶל, שְׁאַל־נָא אֶת פִּיו… שֶׁמָא יָרֵא מִפְּנֵי מַשֶׁהוּ…
– מִיָד יִוָדַע לָנוּ הַכֹּל, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל וְהִתְקָרֵב אֶל טַלְקַב.
– מַה קָרָה, טַלְקַב גִבּוֹר־הַחַיִל? – שָׁאַל אוֹתוֹ.
– אֲנִי מִתְפַּלֵא, – עָנָה לוֹ הָאִינְדִיאָנִי – הָאֲדָמָה כָּאן רְטֻבָּה מְאֹד. קֹדֶם לֹא הָיָה כָּךְ, גַם בְּשָׁעָה שֶׁנוֹפְלִים הַרְבֵּה מַיִם מִן הַשָׁמַיִם, אֵין כָּאן הָאֲדָמָה רְטֻבָּה וְרַכָּה כָּל כָּךְ.
– וּבְכֵן מַהוּ הַדָבָר?
– אֵינִי יוֹדֵעַ. כְּשֶׁאֵדַע אֲנִי, תֵּדְעוּ גַם אַתֶּם.
– הַאִם אֵין הַנְהַרוֹת עוֹבְרִים כָּאן עַל גְדוֹתֵיהֶם בִּימֵי הַגְשָׁמִים הַחֲזָקִים?
– כֵּן, עוֹבְרִים עַל גְדוֹתֵיהֶם.
– וְשֶׁמָא קָרָה גַם עַתָּה מִקְרָה כָּזֶה? – הוֹסִיף הַמְלֻמָד לִשְׁאֹל.
– יִתָּכֵן.
– מָה אֵפוֹא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן כֶּשֶׁמָסַר לוֹ פַּגַנֶל אֶת תֹּכֶן הַשִׂיחָה עִם הָאִינְדִיאָנִי.
– אֶת הַדָבָר הַזֶה שָׁכַחְתִּי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, – עָנָה פַּגַנֶל – אַךְ מִיָד…
וְהוּא חָזַר אֶל טַלְקַב וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו אֶת הַשְׁאֵלָה.
– עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכֵּנוּ מַהֵר־מַהֵר! – עָנָה לוֹ טַלְקַב.
אוּלָם הָעֵצָה הָיְתָה קַלָה מֵאֲשֶׁר לְמַלְאָהּ. הַסוּסִים כְּבָר הָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרִיצָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַרְטֻבָּה וְהָרַכָּה, שֶׁהָיְתָה מַמָשׁ שׁוֹקַעַת תַּחַת רַגְלֵיהֶם. הַמִישׁוֹר, שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְהִשְׁתַּפֵּל, הָיָה כֻּלוֹ כְּעֵין בִּצָה גְדוֹלָה אַחַת, וְאִלוּ יָרַד בְּאוֹתוֹ יוֹם גֶשֶׁם סוֹחֵף, הָיָה נֶהַפַּךְ בְּוַדַאי כֻּלוֹ לַאֲגָם רְחַב־יָדַיִם.
וְאָכֵן לֹא אֵחַר הַגֶשֶׁם לָבוֹא. בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָׁמַיִם וְנִתַּךְ מָטָר סוֹחֵף כָּזֶה, שֶׁבְּאֵירוֹפָּה אֵין אֲנָשִׁים יְכוֹלִים אֲפִילוּ לְתָאֵר לָהֶם כָּמוֹהוּ. לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי מַפַּל הַמַיִם שֶׁנִתַּךְ יָשָׁר מִן הַשָׁמַיִם הָיָה אִי־אֶפְשָׁר, וְלָאֲנָשִׁים לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָא לִסְבֹּל. מִן הַפּוֹנְצ’וֹת שֶׁלָהֶם גָלְשׁוּ הַמַיִם מַמָשׁ כִּנְחָלִים וּמִכּוֹבְעֵיהֶם יָרְדוּ קִלוּחִים כְּמוֹ מִגַגוֹת שֶׁנִסְתְּמוּ מַרְזְבֵיהֶם. הֵם הִמְשִׁיכוּ לִרְכֹּב וּמִתַּחַת לְרַגְלֵי הַסוּסִים נִתְּזוּ לְמַעְלָה מִזְרְקוֹת מַיִם וּבֹץ. אִלוּ עָשׂוּ כָּאן אֶת דַרְכָּם לֹא בְּנֵי־אָדָם אֶלָא דָגִים, בְּוַדַאי הָיוּ רוֹאִים אֶת עַצְמָם בְּטוֹב – עַל כָּל פָּנִים, כָּזוֹ הָיְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל פַּגַנֶל.
עִם עֶרֶב הִגִיעוּ לְבַסוֹף הַתַּיָרִים, כְּשֶׁהֵם רְטֻבִּים, רוֹעֲדִים מִצִנָה וּתְשׁוּשִׁים, לְבִקְתָּה דַלָה וַחֲרֵבָה לְמֶחֱצָה. בַּעֲמַל רַב הִצְלִיחוּ לְהַבְעִיר אֵשׁ בַּכִּירַיִם הָרְעוּעִים, וְהָעֲשָׂבֵים וְהַשָׁרָשִׁים הַבּוֹעֲרִים הֶעֱלוּ יוֹתֵר עָשָׁן מֵאֵשׁ.
נוֹסָף עַל הַגֶשֶׁם הַסוֹחֵף וְהַנוֹרָא הַזֶה נָשְׁבָה גַם רוּחַ חֲזָקָה, שֶׁהִתְדַפְּקָה עַל גַג־הַתֶּבֶן שֶׁל הַבִּקְתָּה. הָרוּחַ חָדְרָה פְּנִימָה בְּעַד הַסְדָקִים הַמְרֻבִּים שֶׁבַּכְּתָלִים וּבַגַג וְיַחַד אִתָּהּ חָדְרוּ גַם מֵי הַגֶשֶׁם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן שָׂמְחוּ הַתַּיָרִים עַל הַמִקְלָט שֶׁמָצְאוּ, כִּי אִלוּלֵא כֵן הָיוּ אֲנוּסִים לָלוּן בַּחוּץ, בַּגֶשֶׁם וּבָרוּחַ.
אֲרוּחַת־הָעֶרֶב הָיְתָה גְרוּעָה מְאֹד, כִּי הַצֵידָה נִרְטְבֶה כֻּלָהּ וְרֵיחַ שֶׁל טַחַב נָדַף מִמֶנָה. גַם תַּאֲבוֹנָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים לֹא הָיָה הַפַּעַם רַב בְּיוֹתֵר, מִלְבַד מַכְּס נַבְּס שֶׁלָעַס בִּרְעַבְתָּנוּת גַם אֶת הַבָּשָׂר וְגַם אֶת הָאֹרֶז, בְּהַחְלִיטוֹ, כִּי מְזוֹנוֹת אֵלֶה טוֹבִים דַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם רְטֻבִּים, הוֹאִיל וְאָז קַל יוֹתֵר לִלְעֹס אוֹתָם, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהַרְגִישׁ אֶת רֵיחַ הַטַחַב, הֲרֵי אֶפְשָׁר לִסְתֹּם אֶת הָאַף. בִּכְלָל לֹא הָיָה אָדָם זֶה מְסֻגָל לָבוֹא לִידֵי יֵאוּשׁ מִשׁוּם פֻּרְעָנוּת.
פַּגַנֶל בִּקֵשׁ לְשַׂמֵחַ מְעַט אֶת לֵב חֲבֵרָיו בְּדִבְרֵי חִדוּדָיו, אֲבָל הַפַּעַם לֹא עָלָה הַדָבָר בְּיָדוֹ.
– אֲהָהּ! – קָרָא בַּהֲנִיעוֹ בְּיָדוֹ וּבְעַוְתוֹ אֶת פַּנָיו – גַם הֲלָצוֹתַי נִרְטְבוּ בְּאוֹתוֹ גֶשֶׁם נוֹרָא וְלֹא תִּצְלַחְנָה עוֹד! מוּטָב אֵפוֹא, כִּי נְנַסֶה לְהֵרָדֵם.
בַּחוּץ הִשְׁתּוֹלְלָה הַסְעָרָה. הַבִּקְתָּה חָרְקָה וְחִשְׁבָה בְּכָל רֶגַע לְהִתְמוֹטֵט.
הַסוּסִים הַמִסְכֵּנִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים בַּגֶשֶׁם נָחֲרוּ בְּעֶצֶב וְגָרְמוּ צַעַר לְבַעֲלֵיהֶם.
– חֲבָל, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסֵם לְכָאן, – אָמַר מְיוּלְרֶדִי – כָּאן בְּכָל אֹפֶן מְעַט יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר תַּחַת כִּפַּת הַשָׁמַיִם.
– כֵּן, אֲבָל רַק מְעַט מְאֹד יוֹתֵר טוֹב, – הֵעִיר פַּגַנֶל – שֶׁהֲרֵי גַם אָנוּ רְטוּבִּים לְגַמְרֵי וּבְגָדֵינוּ שׁוּב אֵינָם מְגִנִים עָלֵינוּ. הֵם סְפוּגִים מַיִם. אֲבָל נִשְׁתַּדֵל בְּכָל זֹאת לְהֵרָדֵם, הַשֵׁנָה מַשְׁכִּיחָה אֶת כָּל הַצָרוֹת וְאֵין דָבָר טוֹב מִמֶנָה.
כֻּלָם שָׁכְבוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְתָּה, בִּמְקוֹם שֶׁהַמַיִם לֹא קָלְחוּ בְּמִדָה רַבָּה בְּיוֹתֵר מִן הַגַג הַסָדוּק, וּלְחוּצִים זֶה אֶל זֶה נִרְדְמוּ.
הָרִאשׁוֹן הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ טַלְקַב. טָאוּקָה הִתְדַפֵּק בְּקֹצֶר־רוּחַ עַל כָּתְלֵי הַבִּקְתָּה, כְּאִלוּ רָצָה לְהוֹדִיעַ לִבְעָלָיו, כִּי כְּבָר הִגִיעַ זְמַן הַנְסִיעָה. וְאַחֲרֵי הָאִינְדִיאָנִי הִתְעוֹרְרוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים.
הַגֶשֶׁם לֹא יָרַד עוֹד, אֲבָל כָּל הַכִּכָּר שֶׁמִסָבִיב הָיְתָה מְכֻסָה אֲגָמִים גְדוֹלִים מְלֵאֵי מַיִם.
– אֵין זֹאת אֶלָא רִיוֹ־גְרַנְדֶה וּוִיוָרוֹטָה, הֲלֹא הֵם שְׁנֵי הַנְהָרוֹת הָאוֹסְפִים אֶת מֵימֵי הַמִשׁוֹר, מְלֵאִים עַתָּה בְּמִדָה כָּזֹאת, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָכִיל אֶת שִׁפְעַת מֵימֵיהֶם, – אָמַר פַּגַנֶל – אִם שְׁנֵי נְהָרוֹת אֵלֶה יַעֲלוּ עַל גְדוֹתֵיהֶם וְיִתְאַחְדוּ, יִתְהַוֶה כָּאן אֲגָם בְּרֹחַב שֶׁל קִילוֹמְטְרִים רַבִּים.
טַלְקַב אִשֵׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל, וְאַף הוֹסִיף, שֶׁאִם לֹא יִזְדָרְזוּ וְלֹא יַצְלִיחוּ לָצֵאת בְּעוֹד מוֹעֵד מִן הַמִישׁוֹר, הֲרֵי אֲבוּדִים הֵם כֻּלָם. בְּמִקְרֶה שֶׁל שִׁטָפוּן, מְצִיפִים כָּאן הַמַיִם אֶת כָּל הַמִישׁוֹר רְחַב־הַיָדַיִם וְאֵין אַף גִבְעָה אַחַת מִזְדַקֶרֶת מֵעַל לִפְנֵיהֶם.
הַסוּסִים אֻלְצוּ אֵפוֹא לָרוּץ בְּכָל כֹּחָם. בְּרֹאשׁ כֻּלָם רָץ, כְּמוּבָן, טָאוּקָה, שֶׁרָאוּי הָיָה לְכַנוֹתוֹ עַתָּה בְּשֵׁם “סוּס הַיָם”. הוּא חָצָה אֶת הַמַיִם בִּזְרִיזוּת מַפְלִיאָה כָּל כָּךְ, שֶׁנִדְמֶה הָיָה, כִּי הַמַיִם הֵם מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ וְגִדוּלוֹ הַטִבְעִי.
פִּתְאֹם, בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בְּעֵרֶךְ לִפְנֵי הַצָהֳרַיִם, הֵחֵל טָאוּקָה לְהַרְאוֹת אוֹתוֹת שֶׁל פַּחַד. הוּא הִפְנָה מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם אֶת רֹאשׁוֹ דָרוֹמָה, שָׁאַף בִּנְחִירָיו אֶת הָאֲוִיר וְהִשְׁמִיעַ צַהֲלוֹת חֲרָדָה. אַחַר כָּךְ הִתְרוֹמֵם הַסוּס, עָמַד עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וְהִתְחִיל בּוֹעֵט בְּכָל כֹּחוֹ. טַלְקַב אָמְנָם יָשַׁב בְּאֻכָּפוֹ ללֹא חָת, אַךְ קְשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַרְגִיעַ אֶת הַחַיָה הַנִרְגֶזֶת וְהַמְבֹהֶלֶת. הוּא יָדַע הֵיטֵב, כִּי אִלוּ נִתַּן לְטָאוּקָה דְרוֹר, הָיָה בְּוַדַאי דוֹהֵר צָפוֹנָה וּמוֹצִיא אוֹתָם כֻּלָם מִמְקוֹם הַסַכָּנָה.
– מַה זֶה הָיָה לְטָאוּקָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת הָאִינְדִיאָנִי – שֶׁמָא עוֹקְצוֹת אוֹתוֹ הָעֲלוּקוֹת? אוֹמְרִים, שֶׁהָעֲלוּקוֹת הַחַיוֹת בְּמֵימֵי אַרְגֶנְטִינָה הֵן צְמֵאוֹת דָם וְאַכְזָרִיוֹת יוֹתֵר מִכָּל הָעֲלוּקוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
– לֹא, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי.
– כְּלוּם חוֹשֵׁשׁ הוּא אֵפוֹא לְמַשֶׁהוּ? יִתָּכֵן, שֶׁהוּא מַרְגִישׁ בְּאֵיזוֹ סַכָּנָה.
– כֵּן, הוּא מַרְגִישׁ בְּסַכָּנָה קְרוֹבָה.
– וּמַהִי הַסַכָּנָה?
– אֵינִי יוֹדֵעַ.
אַךְ אִם הָעַיִן לֹא רָאֲתָה עֲדַיִן אֶת סִימָנֵי הַסַכָּנָה, שֶׁסוּסוֹ שֶׁל טַלְקַב כְּבָר הִרְגִישׁ בָּהּ, הֲרֵי יָכְלָה כְּבָר לְהוֹדִיעַ עָלֶיהָ הָאֹזֶן. מֵרָחוֹק נִשְְׁמְעָה כְּעֵין אִוְשָׁה עֲמוּמָה, שֶׁדָמְתָה לְהֶמְיַת הַיָם בַּעֲלוֹת מֵימָיו עַל הַחוֹף.
הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּחָזְקָה יָשַׁר בִּפְנֵי הָרוֹכְבִים; וְהָעוֹפוֹת, שֶׁחִפְּשׂוּ לָהֶם מַחֲבוֹא מִפְּנֵי אֵיזֶה דָבָר בִּלְתִּי יָדוּעַ וְנוֹרָא, חָצוּ אֶת הָאֲוִיר בִּמְהִירוּת הַחֵץ וְנִמְשְׁכוּ צָפוֹנָה. הַסוּסִים, שֶׁרָצוּ כָּל הַזְמַן בְּתוֹךְ הַמַיִם עַד לְבִרְכֵּיהֶם, נָחֲרוּ בְּקוֹל וְהֵנִיעוּ בְּאָזְנֵיהֶם.
עַד מְהֵרָה נִשְׁמַע קוֹנְצֶרְט פִּרְאִי שֶׁל גְעִיוֹת וּנְאָקוֹת וְהִנֵה נִגְלוּ לְעֵינֵי הָרוֹכְבִים עֲדָרִים עֲצוּמִים שֶׁל חַיוֹת, שֶׁרָצוּ בִּיעָף צָפוֹנָה בְּרִיצָתָן הַמְבֹהֶלֶת נָפְלוּ הַחַיוֹת, אַךְ מִהֲרוּ מִיָד לָקוּם וְהִמְשִׁיכוּ לִשְׁטֹף בִּמְרוּצָה קָדִימָה, כְּשֶׁהֵן נִתְקָלוֹת אֵלוּ בְּאֵלוּ מִתּוֹךְ אֵימַת־מָוֶת וְאוֹבְדוֹת בַּבִּצוֹת הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים.
זֶרֶם חַי וְהוֹמֶה זֶה שָׁטַף קָדִימָה בִּמְהִירוּת קַדַחְתָּנִית. מִתּוֹךְ הַבִּצָה שֶׁבָּהּ רָץ הֲמוֹן הַחַיוֹת נִזְרְקוּ לְמַעְלָה אַשְׁדוֹת־מַיִם, שֶׁהִבְרִיקוּ לְאוֹר קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַמְצִיצוּת פֹּה וָשָׁם מִבֵּין קַרְעֵי הָעֲנָנִים. נִדְמֶה הָיָה, כִּי אַף מֵאוֹת לִוְיְתָנִים לֹא הָיוּ מְסֻגָלִים לְהָקִים בְּמֵי הָאוֹקְיָנוֹס גַלִים כְּמוֹ אֵלֶה שֶׁהֶעֱלוּ בִּמְרוּצָתָן הַחַיוֹת הַמְבֹהָלוֹת.
– מַהֲרוּ! הִזְדָרְזוּ! הֵחָפְזוּ! – קָרָא טַלְקַב לַחֲבֵרָיו הַמְפַגְרִים.
– מַה קָרָה? – שָׁאַל פַּגַנֶל.
– שִׁטָפוֹן! מַבּוּל! אַחֲרַי! מַהֲרוּ! – קָרָא טַלְקַב וְהִפְנָה אֶת סוּסוֹ לְצַד צָפוֹן.
– שִׁטָפוֹן! – קָרְאוּ בַּחֲרָדָה שְׁאָר בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְהִפְנוּ אֶת סוּסֵיהֶם אַחֲרֵי טַלְקַב.
אוּלָם בְּמַעֲשָׂם זֶה אֵחֲרוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי אִלוּ פָּנוּ צָפוֹנָה קֹדֶם לָכֵן, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מִן הַסַכָּנָה וְלֹא מִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, כְּפִי שֶׁעָשׂוּ עַד עַתָּה.
מִדָרוֹם זָרַם יָם שָׁלֵם, שֶׁנִרְאָה כְּבָא לְהָצִיף אֶת כָּל הַמִישׁוֹר הַנִרְחָב. הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ כְּקוֹמַת אִישׁ נֶעֱלַם כָּלִיל, כִּי הַמַיִם הָרַבִּים כִּסוּ אוֹתוֹ, וְעַל פְּנֵי הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ צָפוּ חֳמָרִים־חֳמָרִים שֶׁל שִׂיחִים שֶׂנֶעֶקְרוּ מִשָׁרְשֵׁיהֶם.
הַמַיִם הִשְׁתַּפְּכוּ בְּכֹחַ עָצוּם וּבִמְהִירוּת מַפְלִיאָה. הַשְׁעָרָתוֹ שׁל פַּגַנֶל נִתְאַמְתָה – רִיוֹ־גְרַנְדֶה וּוִיוָרוֹטָה הִתְאַחְדוּ.
לַמְרוֹת מְרוּצָתָם הַמְהִירָה שֶׁל הַסוּסִים מֻכֵּי הַתִּמָהוֹן וְהָאֵימָה הִדְבִּיקוּ בְּכָל זֹאת אֶת הַתַּיָרִים הַנֶָסִים.
– אֵלִי! אֵלִי! הִנֵה אָבַדְנוּ! – אָמַר בְּלִבּוֹ גְלֶנֶרְוַן, כַּאֲשֶׁר פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה אֶת הַיָם הָרוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי לְבָלְעָם חַיִים.
– Anda! Anda! (מַהֵר! מַהֵר!) – קָרָא טַלְקַב. הַסוּסִים הָיוּ פְּצוּעִים מִדָרְבְּנוֹת הָרוֹכְבִים וּמִצַלְעוֹתֵיהֶם קָלַח דָם שֶׁהִשְׁאִיר אֶת סִימָנָיו עַל הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ. הַחַיוֹת הַמִסְכֵּנוֹת נִסְתַּבְּכוּ מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם בָּעֵשֶׂב וְנָפְלוּ. וּמִשֶׁהוּקְמוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָם, חָזְרוּ וְנָפְלוּ שׁוּב. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים גַם טָבְעוּ כִּמְעַט בְּאַדְמַת הַבֹּץ הָרַכָּה, וְרַק נֵס קָרָה, שֶׁלֹא שָׁקְעוּ שָׁם יַחַד עִם רוֹכְבֵיהֶן.
הַמַיִם הָלְכוּ וְגָאוּ. גַלֵי הַקֶצֶף הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ. בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָרוֹכְבִים לֹא נוֹתְרוּ עוֹד יוֹתֵר מִשְׁלשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בְּעֵרֶךְ.
וְהִנֵה הוּצַף גַם מְקוֹם רְכִיבָתָם. הַמַיִם עָלוּ וְעָלוּ וְהִגִיעוּ כְּבָר עַד לְחָזֵיהֶם שֶׁל הַסוּסִים הַמִתְנַהֲלִים בְּקשִׁי. הָרוֹכְבִים כְּבָר רָאוּ אֶת עַצְמָם אוֹבְדִים וּבְלִבָּם נִפְרְדוּ מִמַחְמַדֵי־לִבָּם.
לְבַסוֹף נִשְׁמַט הַקַרְקַע לְגַמְרֵי מִתַּחַת רַגְלֵי הַסוּסִים וְהֵם הִתְחִילוּ לִשְׂחוֹת עֹמֶק הַמַיִם הִגִיעַ עַתָּה לְמֶטֶר וּשְׁמוֹנִים סַנְטִימֶטֶר. עוֹד מְעַט וְהֵקִיץ הַקֵץ!
קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת יִסוּרֵיהֶם שֶׁל יְדִידֵינוּ, בִּרְאוֹתָם אֶת אֲפִיסוּת כֹּחָם בְּמִלְחַמְתָּם עִם אֶחָד מֵאֵיתָנֵי הַטֶבַע הָאַכְזָרִיִים. לֹא הָיְתָה לָהֶם שׁוּם תִּקְוָה לְהַצָלָה. הַסוּסִים הַסְחוּפִים עַל יְדֵי זֶרֶם הַמַיִם אָמְנָם עָבְרוּ עַתָּה יוֹתֵר מִשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטֶר לְשָׁעָה. אַךְ הַאִם יוּכְלוּ זְמַן רַב לָצוּף כָּךְ עַל פְּנֵי הַמַיִם? כֹּחוֹתֵיהֶם הָלְכוּ וְעָזְבוּ אוֹתָם מֵרֶגַע לְרֶגַע וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה אֲפִילוּ עַל דַעְתּוֹ, שֶׁיִתְרַחֵשׁ נֵס וְיַצִילוּ אֶת חַיֵיהֶם.
וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹלוֹ הַשָׁקֵט שֶׁל הַמַיוֹר:
– אִילָן!
– אִילָן? אֵיפֹה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.
– הִנֵה שָׁם! שָׁם! – הֶרְאָה טַלְקַב בְּיָדוֹ הַצִדָה, אֶל הַמָקוֹם שֶׁשָׁם הִתְנַשֵׂא מֵעַל לַמַיִם גִזְעוֹ שֶׁל עֵץ עֲנָק, שֶׁדָמָה לֶאֱגוֹזָה גְדוֹלָה וַעֲנֵפָה.
עַד לָעֵץ נִשְׁאַר עוֹד מֶרְחָק שֶׁל קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי.
הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הִתְעוֹדְדוּ קְצַת לְמַרְאֵה הָעֵץ הַזֶה, שֶׁכְּאִלוּ נִשְׁלַח אֲלֵיהֶם מִן הַשָׁמַיִם. צָרִיךְ הָיָה לְהַגִיעַ וִיהִי מָה – גַם אִם יִהְיוּ אֲנוּסִים לְוַתֵּר עַל סוּסֵיהֶם וְלַחֲתֹר אֵלָיו בִּשְׂחִיָה.
וְאָכֵן הָיְתָה הַצָלַת חַיֵי הַסוּסִים הָעֲלוּבִים מֻטֶלֶת בְּסָפֵק גָדוֹל. סוּסוֹ שֶׁל תּוֹם אוֹסְטִין יָרַד בִּגְנִיחוֹת עֲמוּמוֹת הָרִאשׁוֹן תְּהוֹמָה, תּוֹם הִסְפִּיק לְשַׁחְרֵר אֶת רַגְלָיו מִן הָאַרְכֻּבּוֹת וְהִמְשִׁיךְ אֶת דַרְכּוֹ בִּשְׂחִיָה.
– אֱחֹז בְּאֻכָּפִי! – קָרָא אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן.
– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי, יָדַי חֲזָקוֹת וְאוּכַל גַם כָּךְ לְהַגִיעַ עַד הָעֵץ.
– וּמַה שְׁלוֹם סוּסְךָ? – שָׁאַל הַלוֹרְד אֶת רוֹבֶּרְט.
– הוּא שַׂחְיָן לֹא גָרוּעַ מִדָג.
– הִשָׁמְרוּ! – הִרְעִים פִּתְאֹם הַמַיוֹר בְּקוֹלוֹ.
אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לְהִשָׁמֵר. מֵאֲחוֹרֵיהֶם בָּא נַחֲשׁוֹל מַיִם עָצוּם בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר מֶטֶר, וּבְרַעַשׁ נוֹרָא הִתְנַפֵּל עַל הַשׂוֹחִים. כְּרֶגַע נֶעֶלְמוּ גַם הָאֲנָשִׁים וְגַם הַסוּסִים, הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ וְהָרוֹעֵשׁ גָרַף אִתּוֹ אֶת כֻּלָם. אוּלָם הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ בְּכָל זֹאת שְׁלֵמִים אַחֲרֵי הַמַכָּה הַזֹאת וְעָלוּ שׁוּב לְמַעְלָה, וְרַק הַסוּסִים מָצְאוּ אֶת קִבְרָם בַּתְּהוֹם, הָאֶחָד מֵהֶם שֶׁנִשְׁאַר בַחַיִים הָיָה טָאוּקָה, אֲשֶׁר הוּא וְרוֹכְבוֹ כְּאִלוּ דָבְקוּ יַחַד וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
– הִתְאַמְצוּ וְהִתְחַזְקוּ, יְדִידַי! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן, בַּחֲצוֹתוֹ אֶת הַגַלִים בְּיָדוֹ הָאַחַת וּבְתָמְכוֹ בַּשְׁנִיָה בְּפַּגַנֶל.
– אֵין בְּכָךְ כּלוּם! אֵין בְּכָךְ כְּלוּם! – קָרָא וְחָזַר וְקָרָא הַמְלֻמָד – אֲנִי שְׂבַע־רָצוֹן מְאֹד.
מִמַה הָיָה שְׂבַע־רָצוֹן לֹא יָכֹל אִישׁ לָדַעַת. אַךְ הוּא טֶרֶם סִיֵם אֶת מִשְׁפָּטוֹ וְהִנֵה מִלְאוּ אֶת פִּיו הַפָּעוּר לִרְוָחָה.
הַמַיוֹר שָׂחָה בִּמְנוּחָה, לְלֹא הִתְאַמְצוּת יְתֵרָה. גַם הַמַלָחִים שָׂחוּ יָפֶה וּבְקַלוּת וְהָיוּ דוֹמִים לַחֲזִירֵי־יָם גְדוֹלִים. רוֹבֶּרְט חָצָה אֶת הַמַיִם בְּשׁוּרָה אַחַת עִם טָאוּקָה וְהֶחֱזִיק בְּרַעֲמָתוֹ. חַיָה זוֹ חָתְרָה בַּמַיִם בְּכֹחַ וּבְחֵן כָּזֶה, שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְאַהֵב בָּהּ גַם בְּרִגְעֵי סַכָּנָה אֵלֶה.
הַמַיִם הִגִיעוּ עַד לְרֵאשִׁית צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָעֵץ, כְּלוֹמַר – עַד לַמָקוֹם שֶׁשָׁם הִסְתַּעֵף הַגֶזַע, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהֵאָחֵז בַּעֲנָפָיו.
טַלְקַב הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁתָּפַס בְּעָנָף וְעָלָה עַל הָעֵץ, בְּקַחְתּוֹ עַל יָדָיו אֶת רוֹבֶּרְט. אַחַר כָּךְ עָזַר גַם לִשְׁאָר הַשׂוֹחִים לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת.
אַךְ בֵּינְתַיִם נִסְחַף טָאוּקָה עִם הַזֶרֶם וְהִתְרַחֵק בִּמְהִירוּת. מִפַּעַם לְפַעַם הִפְנָה הַסוּס אֶת רֹאשׁוֹ, הִבִּיט בְּעֵינָיו הַפִּקְחוֹת לְעֵבֶר בְּעָלָיו, וּבַהֲנִיעוֹ בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, צָהַל בְּקוֹל עָצוּב, כְּאִלוּ קָרָא לְטַלְקַב.
– אַתָּה עוֹזֵב אוֹתוֹ? – שָׁאַל פַּגַנֶל אֶת טַלְקַב, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל סוּסוֹ הַמִתְרַחֵק.
– אֲנִי?! – קָרָא הַפַּטַגוֹנִי.
וְהוּא הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַזֶרֶם הַהוֹמֶה, צָלַל בַּתְּהוֹם וְשׁוּב נִרְאָה עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּמֶרְחַק עֲשְָׂרָה מֶטְרִים בְּעֵרֶךְ מִן הָעֵץ.
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְטַלְקַב הִדְבִּיק אֶת טָאוּקָה, קָפַץ בִּזְרִיזוּת וְיָשַׁב עָלָיו, וְהַסוּס וְרוֹכְבוֹ נֶעֶלְמוּ בְּיַרְכְּתֵי הַצָפוֹן הַמְעֻרְפָּל.
פֶּרֶק י: כַּצִפֳּרִים 🔗
הָאִילָן, שֶׁבֵּין עֲנָפָיו מָצְאוּ הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַשִׁטָפוֹן שֶׁעָמַד לִבְלֹעַ אוֹתָם חַיִים, הָיָה דוֹמֶה לֶאֱגוֹזָה בַּעֲלַת עָלִים נוֹצְצִים. אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר, לֹא הָיָה זֶה אֶלָא הָאוֹמבּוּ הָעֲנָק הַמָצוּי פֹּה וָשָׁם בְּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה. אִילָן זֶה הוּא בַּעַל גֶזַע עָבֶה וְעָקֹם, וְהוּא מִתְעָרֶה בָּאֲדָמָה לֹא רַק בְּעֶזְרַת שָׁרָשָׁיו הָעֲצוּמִים, אֶלָא גַם בְּעֶזְרַת יוֹנְקוֹתָיו הָרַבּוֹת וְהַחֲזָקוֹת, וְלַחַץ הַמַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְעָקְרוֹ מִמְקוֹם צְמִיחָתוֹ.
גָבְהוֹ שֶׁל הָאִילָן הִגִיעַ לִשְׁלשִׁים מֶטֶר וְנוֹפוֹ סָכַךְ עַל שֶׁטַח שֶׁלְמַעְלָה מִמֵאָה וְעֶשְׂרִים מֶטֶר מְרֻבָּע. הוּא הִסְתַּעֵף לִשְׁלשָׁה רָאשִׁים, שֶׁשְׁנַיִם מֵהֶם הִזְדַקְפוּ לְמַעְלָה, וְעַנְפֵיהֶם, פֹּארוֹתֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם הִשְׂתָּרְגוּ יַחַד בְּמִדָה רַבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁיָכְלוּ לְשַׁמֵשׁ גַם מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַגֶשֶׁם; וְהָרֹאשׁ הַשְׁלִישִׁי פָּנָה הַצִדָה בְּמַצָב אָפְקִי, הָיָה תָּלוּי רַק מְעַט־מְעַט מֵעַל לַמַיִם, שֶׁבָּהֶם רָחֲצוּ עֲנָפָיו וּבַדָיו הַתַּחְתּוֹנִים. מֵרָחוֹק הָיָה הָאִילָן עֲשִׁיר־הַנוֹף הַזֶה דוֹמֶה לִכְעֵין אִי קָטָן בְּלֵב שֶׁל יָם רְחַב־יָדַיִם.
אָכֵן מָצְאוּ תַּיָרֵינוּ בְּתוֹךְ צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָאִילָן הָעֲנָק אֹהֶל מְצֻיָן וַאֲוִיר, אוֹר וּמַיִם לֹא חָסְרוּ לָהֶם כְּלָל וּכְלָל.
בְּהַגִיעַ הָאֲנָשִׁים אֶל הָעֵץ, הִתְרוֹמְמוּ וְהִתְעוֹפְפוּ מִמֶנוּ סִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת שׁוֹנִים, שֶׁהִבִּיעוּ בְּצִוְחוֹתֵיהֶם אֶת תַּרְעֻמְתָּם הַקָשָׁה עַל הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי־קְרוּאִים, שֶׁפָּרְצוּ בְּכֹחַ לְתוֹךְ דִירוֹתֵיהֶם מִבְּלִי שְׁאֹל כְּלָל אֶת פִּיהֶם.
רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן מִהֲרוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַד לְרֹאשׁ צַמַרְתּוֹ שֶׁל הָאִילָן, כְּדֵי לְהַשְׁקִיף מִשָׁם עַל הַמֶרְחָב. אוּלָם לְכָל אֲשֶׁר הִפְנוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם לֹא רָאוּ אֶלָא מַיִם וְהֵם דִמוּ בְּלִבָּם, כִּי נִקְלְעוּ לְתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס אֵין מְצָרִים.
מִדָרוֹם לְצָפוֹן נִשְׂאוּ עִם זֶרֶם הַמַיִם עֵצִים עֲקוּרִים, שְׂרִידֵי בִּקְתּוֹת הֲרוּסוֹת, קוֹרוֹת, קְרָשִׁים, נְבֵלוֹת שֶׁל חַיוֹת, עוֹרוֹת מְגֹאָלִים בְּדָם שֶׁנִסְחֲפוּ מִבָּתֵּי־הַמִטְבָּחַיִם וְכָל דְבָרִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים.
לְבַסוֹף נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם אִילָן גָדוֹל וְעָנֵף שֶׁצָף עַל פְּנֵי הַמַיִם וּבַעֲנָפָיו הַמִתְנוֹעֲעִים אֲחוּזָה מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה שֶׁל זְאֵבִים אֲדֻמִים.
מֵרָחוֹק נִרְאֲתָה גַם אֵיזוֹ נְקֻדָה שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶעֶלְמָה עַד מְהֵרָה בָּאֹפֶק הָמְעֻרְפָּל.
– זֶה טַלְקַב הָרוֹכֵב עַל טָאוּקָה, – אָמַר וִילְסוֹן, שֶׁעֵינוֹ הַחַדָה, עֵין הַסַפָּן הַמְנֻסֶה, הִבְחִינָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָה.
– טַלְקַב! טַלְקַב! – קָרָא רוֹבֶּרְט, כְּאִלוּ הֶאֱמִין שֶׁהָאִינְדִיאָנִי יִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ.
– אַל תִּדְאַג, בְּנִי, גִבּוֹר־חַיִל זֶה יַצִיל אֶת חַיָיו! – נִחֵם אוֹתוֹ וִילְסוֹן – אֲבָל עַתָּה דַי לָנוּ לְהַבִּיט בַּמֶרְחַקִים, בּוֹא וְנֵרֵד לְמַטָה.
בִּמְקוֹם הִסְתַּעֲפוּתוֹ שֶׁל הַגֶזַע הָיָה מָקוֹם מְרֻוָח וְשָׁם יָשְׁבוּ לָהֶם כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, מִי בְּהַסִבָּה וּמִי בִּרְכִיבָה עַל עָנָף.
– וּמָה רְאִיתֶם שָׁם לְמַעְלָה? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן אֶת הַשְׁנַיִם שֶׁיָרְדוּ מִ“מִגְדַל־הַצוֹפִים”.
– רָאִינוּ אֶת הַמַיִם וְאֶת טַלְקַב, – עָנָה רוֹבֶּרְט – וִילְסוֹן מְשֻׁכְנָע, כִּי טַלְקַב יַצִיל אֶת חַיָיו.
וּלְדַעַת וִילְסוֹן הִסְכִּימוּ כֻּלָם. הֵם הָיוּ רַק מְחֻלָקִים בַּדֵעָה – מִי יָצִיל אֶת מִי, טַלְקַב אֶת טָאוּקָה, אוֹ טָאוּקָה אֶת טַלְקַב.
מַצָבָם שֶׁל יְדִידֵינוּ לֹא הָיָה טוֹב בְּהַרְבֵּה מִמַצָבוֹ שֶׁל טַלְקַב. אָמְנָם יָכוֹל הָיָה הָעֵץ הַגָדוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי לַחַץ הַמַיִם, אַךְ הֵם יֵדְעוּ, כִּי בְּמִקְרֶה שֶׁהַמַיִם יִתְרַבּוּ וְיִגְאוּ, יֵאָלְצוּ כֻּלָם לַעֲלוֹת לְרֹאשׁ הַצַמֶרֶת, אֲשֶׁר שָׁם מְעַטִים הֵם הָעֲנָפִים הַחֲזָקִים, שֶׁיוּכְלוּ לָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם.
גְלֶנֶרְוַן צִוָה לַחֲרוֹת בְּגֶזַע הָעֵץ חָרִיץ לְסִימָן, לְמַעַן רְאוֹת אִם הַמַיִם מִתְוַסְפִים וּבְאֵיזוֹ מִדָה.
– וְכֵיצַד נִסְתַּדֵר כָּאן? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַדִירָה הַמוּזָרָה הַזֹאת.
– נִבְנֶה לָנוּ קִנִים כַּצִפֳּרִים, – אָמַר פַּגַנֶל מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.
– קִנִים נִבְנֶה? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט בִּתְמִיהָה.
– כֵּן, יַלְדִי, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – לִחְיוֹת כְּדָגִים אֵין אָנוּ יְכוֹלִים, נְנַסֶה אֵפוֹא לִחְיוֹת חַיֵי צִפֳּרִים, כִּי מוֹצָא אַחֵר אֵין לָנוּ.
– יָפֶה אָמַרְתָּ! – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן לְדַעְתּוֹ שֶׁל הַגִיאוֹגְרָף – אֲבָל מֵאַיִן נִמְצָא לָנוּ מָזוֹן? הֲרֵי לֹא נוּכַל לִחְיוֹת מִן הָאֲוִיר בִּלְבָד. גַם הֲצִפֳּרִים אֵינָן מִסְתַּפְּקוֹת בַּאֲוִיר וְהֵן מְחַפְּשׂוֹת לָהֶן מָזוֹן מַמָשׁ.
– גַם מָזוֹן יֵשׁ לָנוּ, – אָמַר הַמַיוֹר בְּשֶׁקֶט.
כֻּלָם הִפְנוּ אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. הוּא יָשַׁב לוֹ בְּהַרְחָבָה בֵּין עֲנָפִים כְּמוֹ עַל כִּסֵא־מִסְעָד וְהִצְבִּיעַ עַל הַשַׂקִים הַמְלֵאִים צֵידָה וְהַתְּלוּיִים עַל הָעֲנָפִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשַׂקִים הָיוּ רְטוּבִּים, לֹא נִתְקַלְקֵל בְּכָל זֹאת הַמָזוֹן שֶׁבְּתוֹכָם וְהוּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה.
– אֵין כָּמוֹךָ, מַכְּס נַבְּס! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – מִי מִלְבַדְךָ הָיָה מְסֻגָל לַחֲשֹׁב עַל הַדָבָר הַזֶה בִּשְׁעַת הַסַכָּנָה הַנוֹרָאָה שֶׁבָּהּ הָיִינוּ נְתוּנִים?
– הֲרֵי לֹא בִּקַשְׁנוּ לְהִנָצֵל מִסַכָּנַת הַמַיִם, כְּדֵי לָמוּת אַחַר כָּךְ מוֹת רָעָב, – הֵשִׁיב לוֹ הַמַיוֹר בְּנַחַת.
– זֶה נָכוֹן, – הִסְכִּים פַּגַנֶל – וְהָאֱמֶת אֲגַלֶה לָכֶם, כִּי גַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל שַׂקֵי־הַצֵידָה, אֲבָל בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי הִסַחְתִּי מֵהֶם אֶת דַעְתִּי בְּרִגְעֵי הַסַכָּנָה הַנוֹרָאִים.
– וּמַה שׁוֹמְרִים לָנוּ שַׂקֵינוּ אֵלֶה? – שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין.
– מָזוֹן בִּשְׁבִיל שִׁבְעָה אֲנָשִׁים לִשְׁנֵי יָמִים, – עָנָה הַמַיוֹר.
– טוֹב מְאֹד, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – זֶה עוֹד יוֹתֵר מִדַי, כִּי סְבוּרַנִי, שֶׁהַמַיִם יֵרְדוּ בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה אַחַת.
– אוֹ שֶׁנִמְצָא לָנוּ עֵצָה כֵּיצַד לְהַגִיעַ אֶל הַיַבָּשָׁה, – הוֹסִיף פַּגַנֶל.
– גַם זֶה יִתָּכֵן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – וְכֵיוָן שֶׁהַסִכּוּיִים אֵינָם רָעִים, נֹאכַל בֵּינְתַיִם אֲרוּחַת־בֹּקֶר.
– מוּטָב הָיָה קֹדֶם לְהִתְיַבֵּשׁ קְצַת, – אָמַר הַמַיוֹר.
– נָכוֹן מְאֹד, אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ הָיָה טוֹב אִלוּ הִבְעַרְנוּ לָנוּ מְדוּרָה, – הֵעִיר וִילְסוֹן – אָז הָיִינוּ מִתְיַבְּשִׁים יָפֶה וּבִמְהִירוּת.
– גַם מְדוּרָה נַבְעִיר לָנוּ! – אָמַר פַּגַנֶל.
– אֵיפֹא? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא בַּמַיִם, כְּמוּבָן, אֶלָא עַל הָעֵץ. הִנֵה שָׁם, בַּמָקוֹם שֶׁהָעֲנָפִים מִסְתַּעֲפִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים, יֵשׁ פִּנָה טוֹבָה מְאֹד בִּשְׁבִיל מְדוּרָה.
– אָכֵן צָדַקְתָּ. אַךְ מִנַיִן נִקַח חָמְרֵי דֶלֶק לִמְדוּרָתֵנוּ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.
– וְכִי מְעַטִים הֵם כָּאן הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים וְהַזְרָדִים? רְאֵה־נָא מַה־רַב מִסְפָּרָם!
– וְכֵיצַד נַצִית אֵשׁ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – הַמַצִית שֶׁלִי מָלֵא מַיִם.
– נִמְצָא לָנוּ עֵצָה גַם בְּלִי מַצִית, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – מַה שֶׁדָרוּשׁ לָנוּ אֵינוֹ אֶלָא מְעַט אֵזוֹב יָבֵשׁ, וְאֵשׁ נַבְעִיר בְּעֶזְרַת הַזְכוּכִית הַקְמוּרָה שֶׁל מִשְׁקַפְתִּי. הִיא תְּשַׁמֵשׁ לָנוּ עַתָּה זְכוּכִית־שְׂרֵפָה. מִי הוּא אֵפוֹא הַמוּכָן לָלֶכֶת הַיַעְרָה וּלְהָבִיא מִשָׁם מְעַט עֵצִים לְהַסָקָה?
– אֲנִי! – עָנָה רוֹבֶּרְט.
– וְגַם אֲנִי! – אָמַר וִילְסוֹן שֶׁהִתְרוֹעֵעַ בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן עִם רוֹבֶּרְט.
שְׁנֵיהֶם טִפְּסוּ אֵפוֹא וְעָלוּ בִּמְהִירוּת שֶׁל חָתוּל לְרֹאשׁ הָעֵץ וְכַעֲבֹר רֶגַע נֶעֶלְמוּ בְּסִבְכֵי עֲנָפָיו.
פַּגַנֶל תָּלַשׁ בֵּינְתַיִם מְעַט מִן הָאֵזוֹב הָרַב שֶׁכִּסָה פֹּה וָשָׁם אֶת קְלִפַּת הָעֲנָפִים, כּוֹנֵן אֶת הַזְכוּכִית הַקְמוּרָה שֶׁל מִשְׁקַפְתּוֹ כְּלַפֵּי הַשֶׁמֶשׁ, וְכַעֲבֹר רֶגַע קַט נִצַת הָאֵזוֹב, שֶׁתּוֹם אוֹסְטִין הֵכִין בִּשְׁבִילוֹ מַצָע שֶׁל עֲנָפִים לָחִים.
עַד מְהֵרָה יָרְדוּ מִלְמַעְלָה גַם רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא בְּיָדָיו צְרוֹר זְרָדִים וַעֲנָפִים יְבֵשִׁים. הַזְרָדִים וְהָעֲנָפִים הֻנְחוּ מֵעַל לָאֵזוֹב הַבּוֹעֵר, וּכְשֶׁעָמַד פַּגַנֶל וְהֵפִיחַ עַל הָאֵשׁ בְּכַנְפוֹת הַפּוֹנְצָ’ה שֶׁלוֹ, הִתְלַקְחָה הַמְדוּרָה, וְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה יָכְלוּ לְיַבֵּשׁ לְיָדָהּ אֶת בִּגְדֵיהֶם.
וּמִשֶׁיִבְּשׁוּ גַם אֶת הַצֵידָה, יָשְׁבוּ לִסְעֹד אֶת לִבָּם בַּאֲרוּחַת־הַבֹּקֶר, אִם כִּי הִשְׁתַּדְלוּ לְמַעֵט בַּאֲכִילָה, מִשׁוּם שֶׁלֹא יָדְעוּ כַּמָה זְמַן יְעַכְּבוּם הַמַיִם עַל הָעֵץ.
בַּקִנִים הָעַזוּבִים שֶׁנִמְצְאוּ בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הָיוּ גַם בֵּיצִים רַבּוֹת וְתַיָרֵינוּ שָׂמְחוּ, כִּי בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ יוּכְלוּ לְהִתְכַּלְכֵּל אַף בָּהֵֶן. וְכֵן קִווּ הָאֲנָשִׁים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁיַחְזְרוּ הָעוֹפוֹת אֶל הָעֵץ, יוּכְלוּ לָצוּד מֵהֶם וְלִטְעֹם גַם טַעַם בָּשָׂר טָרִי.
לַמְרוֹת שֶׁגְלֶנֶרְוַן קִוָה, כִּי הַמַיִם יֵרְדוּ לְאַחַר יְמָמָה, הֶחְלִיטוּ בְּכָל זֹאת בְּנֵי הַחֲבוּרָה לְסַדֵר אֶת מִשְׁכָּנָם בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לְבַלוֹת בּוֹ אֶת הַזְמַן בְּאֹפֶן נוֹחַ עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר.
– הַמִטְבָּח וַחֲדַר־הָאֹכֶל יִהְיוּ לְמַטָה, – אָמַר פַּגַנֶל – וְאֶת חַדְרֵי־הַשֵׁנָה נְסַדֵר לָנוּ בַּקוֹמָה הַשְׁנִיָה. אָכֵן, הַבַּיִת שְׁנִמְסַר לְיָדֵינוּ הוּא מְרֻוָח לְמַדַי וְאֵין לָנוּ לְקַמֵץ בְּחַדְרֵי דִיוּר. שׁוּם אִישׁ גַם לֹא יִדְרֹשׁ מֵאִתָּנוּ שְׂכַר־דִירָה כָּאן. וְהִסְתַּכְּלוּ־נָא לְמַעְלָה, רַבּוֹתַי! הֲרֵי הֵכִין לָנוּ כָּאן הָעֵץ גַם עַרְסָלִים מְצֻיָנִים לְשֵׁנָה. נִקְשֹׁר אֶת עַצְמֵנוּ אֶל הָעַרְסָלִים הָאֵלֶה וְנוּכָל לִישׁוֹן בְּשֶׁקֶט מַמָשׁ כְּמוֹ בְּבֵיתֵנוּ. רַק אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד עַל הַמִשְׁמָר לְפִי הַתּוֹר. בְּמִקְרֶה שֶׁל הִתְנַפְּלוּת אִינְדִיאָנִים, אוֹ חַיוֹת טוֹרְפוֹת, יָעִיר אוֹתָנוּ וְנוּכָל לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ.
– אֶקְדָחִי שָׁלֵם לְגַמְרֵי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
– וְגַם שֶׁלִי, – הוֹסִיף רוֹבֶּרְט.
– אֲבָל מַה נַעֲשֶׂה אִם מַר פַּגַנֶל לֹא יַמְצִיא לָנוּ כַּדוּרִים, כְּשֵׁם שֶׁהִמְצִיא לָנוּ אֶת הָאֵשְׁ? ־ שָׁאַל תּוֹם אוֹסְטִין.
– אֵין אָנוּ תְּלוּיִים בְּעִנְיָן זֶה בְּפַּגַנֶל, – עָנָה הַמַיוֹר, בְּהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו קֻפְסָה מְלֵאָה כַּדוּרִים.
– מֵאַיִן לָקַחְתָּ אוֹתָם? – תָּמַהּ פַּגַנֶל.
– מִטַלְקַב. הוּא מָסַר לִ אֶת הַכַּדוּרִים הָאֵלֶה בְּטֶרֶם הִפִּיל אֶת עַצְמוֹ הַמַיְמָה.
– מַה נִפְלָא הוּא אָדָם זֶה! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.
– אִם כָּל הַפַּטַגוֹנִים הֵם כָּמוֹהוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְגָאוֹת וְלִשְׂמֹחַ עַל מְצִיאוּתָהּ שֶׁל פַּטַגוֹנְיָה בְּעוֹלָמֵנוּ, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.
– וְאַל־נָא נִשְׁכַּח גַם אֶת סוּסוֹ, – הֵעִיר פַּגַנֶל – הֲרֵי זֶה פְּלַג־גוּפוֹ שֶׁל טַלְקַב… רָאֹה תִּרְאוּ, כִּי הָאֶחָד מֵהֶם יַצִיל אֶת חֲבֵרוֹ.
– כְּלוּם רְחוֹקִים אָנוּ עַתָּה מִן הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי? – שָׁאַל פִּתְאֹם הַמַיוֹר.
– כְּשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר, לֹא יוֹתֵר, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – וְכֵיוָן שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ רַשָׁאי לַעֲשׂוֹת כָּאן אֶת הַיָשָׁר בְּעֵינָיו, אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִסְתַּלֵק מִכָּאן.
– לְאָן זֶה תִּסְתַּלֵק? – שְׁאֵלָהוּ גְלֶנֶרְוַן.
– אֶל רֹאשׁ הַצַמֶרֶת, לְמִגְדַל־הַצוֹפִים שֶׁלָנוּ. אִם רַק אֶרְאֶה דְבַר־מָה וְהִגַדְתִּי לָכֶם מִיָד… לְהִתְרָאוֹת!
אַחַר הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִתְחִיל הַגִיאוֹגְרָף לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּמִיַד נֶעֱלַם בֵּין הָעֲנָפִים.
וּבֵינְתַיִם הֵכִינוּ חֲבֵרָיו אֶת הַמִטוֹת. הֵם בָּחֲרוּ בִּמְקוֹמוֹת מַתְאִימִים, הִצִיעוּ אֶת הַפּוֹנְצ’וֹת וְהֵכִינוּ רְצוּעוֹת, שֶׁבָּהֶן יִקְשְׁרוּ אֶת עַצְמָם אֶל הָעֲנָפִים. אַחַר כָּךְ שׁוּב נִתְקַבְּצוּ כֻּלָם מִסָבִיב לַמְדוּרָה וְהִתְחִילוּ בְּהִתְיַעֲצוּת בִּדְבַר מַצָבָם וְאִי־הַצְלָחָתָם בְּחִפּוּשֵׂיהֶם אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט.
– כֵּן, זֶה הַגָרוּעַ מִכָּל מַה שֶׁמָצָא אוֹתָנוּ עַד הֵנָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הִנֵה יֵרְדוּ הַמַיִם, אֲנַחְנוּ נַחֲזֹר אֶל “דוּנְקָן”, אַךְ רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ אִתָּנוּ… וְהֵיכָן לְבָקֵשׁ אוֹתוֹ אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ. אִלְמָלֵא הָיְתָה לְפָחוֹת תִּקְוָה כָּלְשֶׁהִי לְהִוָדַע עַל מְקוֹם הִמָצְאוֹ, הָיִינוּ מַקִיפִים אֶת כָּל כַּדוּר־הָאָרֶץ, אֲבָל לְכָךְ הֲרֵי אֵין לָנוּ כָּל תִּקְוָה… מַה מְאֹד תִּצְטָעֵרְנָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וּמָרַת גְרַנְט, כְּשֶׁנָשׁוּב אֲלֵיהֶן בִּבְשׂוֹרָה מַעֲצִיבָה זוֹ.
– אֲחוֹתִי הַמִסְכֵּנָה! – אָמַר רוֹבֶּרְט בַּאֲנָחָה – אֲהָהּ, אֵלִי! וְכִי לְעוֹלָם לֹא נִזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אָבִינוּ?
זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא מָצָא גְלֶנֶרְוַן דְבָרִים בְּפִיו לְנַחֵם, וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחַ הַנַעַר. וְכִי מָה הָיָה יָכוֹל לֵאמֹר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבְּאֱמֶת לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל תִּקְוָה לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל הָאוֹבֵד? אֶת הַתְּעוּדָה אֵין לְבָאֵר אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בִּאֲרוּהָ כְּבָר, וּמַה יֵשׁ עוֹד לַעֲשׂוֹת?
– הֲרֵי הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע רְשׁוּמָה בַּתְּעוּדָה בְּאֹפֶן בָּרוּר, – הוֹסִיף גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ לֹא בָּדִינוּ אוֹתָהּ מִלִבֵּנוּ, וְאֵין מָקוֹם אַחֵר בִּלְעָדֶיהָ שֶׁבּוֹ קָרָה אֲסוֹן הָאֳנִיָה, אוֹ בּוֹ נִמְצָאִים בַּשְׁבִי רַב־הַחוֹבֵל וַאֲנָשָׁיו.
– כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל בְּמַקְבִּילָה זוֹ הֲרֵי לֹא מָצָאנוּ לֹא הָא וְלֹא דָא, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.
– לְדַאֲבוֹנֵנוּ, כָּךְ הוּא הַדָבָר! וְאָכֵן זֶהוּ גַם הַמַתְמִיהַּ בְּיוֹתֵר! אֲנִי אֵינֶנִי יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן כֵּיצַד לִפְתֹּר חִידָה זוֹ, מֹחִי הִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי! כַּמָה שֶׁאֲנִי מִתְיַגֵעַ לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, אֵינִי יָכוֹל. בְּעַל־כָּרְחִי אֲנִי מִתְרַגֵז אֵפוֹא וּמִתְיַאֵשׁ.
– לְהִתְרַגֵז אֶפְשָׁר, אִם רוֹצִים בְּכָךְ, – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס – אֲבָל לְהִבּוֹךְ וּלְהִתְיַאֵשׁ אָסוּר. דַעְתִּי הִיא, שֶׁאִם יֵשׁ בַּתְּעוּדָה מִסְפָּר מְסֻיָם, צָרִיךְ רַק לְבָרֵר לְמַה מִתְיַחֵס מִסְפָּר זֶה וְהַשְׁאָר יִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו.
– וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד לְבֵרוּר שְׁאֵלָה זוֹ? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן – אֲנַחְנוּ כְּבָר עָשִׂינוּ אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לַעֲשׂוֹת.
– לֹא, עוֹד לֹא הַכֹּל! – שִׁסְעוֹ מַכְּס נַבְּס.
– אֵיךְ זֶה לֹא הַכֹּל? וּמַה, לְדַעְתְּךָ, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עוֹד?
– לַחֲזֹר לָאֳנִיָה וְלַעֲבֹר בָּהּ אֶת כָּל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, עַד לְקָצֶהָ, זֶהוּ מַה שֶׁיֵשׁ לַעֲשׂוֹת!
– רָעְיוֹן זֶה עָלָה כְּבָר עַל דַעְתִּי לֹא פַּעַם אַחַת, מַכְּס נַבְּס חֲבִיבִי, אַךְ בְּכָל פַּעַם דְחִיתִיו, כִּי מָצָאתִי אוֹתוֹ בִּלְתִּי נָכוֹן… מַשְׁמָעוֹ שֶׁל מַסָע לְאֹרֶךְ כָּל הַמַקְבִּילָה הוּא לְהִתְרַחֵק מִיַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה. וּמַה נַשִׂיג בָּזֶה, כְּשֶׁבַּתְּעוּדָה כָּתוּב מְפֹרָשׁ, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט נִמְצָא בְּפַּטַגוֹנְיָה?
– וְכִי אוֹמֵר אַתָּה, אֱדוּאַרְד חֲבִיבִי, לַחֲזֹר עַל חִפּוּשֶׂיךָ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּרַחֲבֵי הַפַּמְפּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁנוֹכַחְנוּ כְּבָר, שֶׁ“בְּרִיטַנְיָה” לֹא הָיְתָה כְּלָל וּכְלָל לְיַד חוֹפִים אֵלֶה?
גְלֶנֶרְוַן הֶחֱרִישׁ וְתָפוּס בְּמַחְשְׁבוֹתָיו הִסְתַּכֵּל בַּמַיִם הַהוֹמִים.
– בָּרוּר הוּא, כִּי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לֹא צִיֵן אֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע לְלֹא יְסוֹד, – הִמְשִׁיךְ הַמַיוֹר – נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁעָלֵינוּ לְבַקְשׁוֹ בְּכָל הָרֹחַב הַזֶה, אִם הָאֹרֶךְ אֵינוֹ יָדוּעַ לָנוּ.
– סְבוּרַנִי, שֶׁהַצֶדֶק עִמְךָ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו.
– לְדַעְתִּי, כָּךְ הוּא. וּמַה דַעְתְּכֶם, יְדִידַי? – פָּנָה הַמַיוֹר אֶל תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים.
– גַם דַעְתֵּנוּ נוֹטָה לָזֶה, אֲדוֹנֵנוּ, – עָנוּ שְׁלשְׁתָּם פֶּה אֶחָד.
– הַאֻמְנָם? הֲגַם אַתֶּם בְּדֵעָה זוֹ? – הִתְעוֹרֵר גְלֶנֶרְוַן מֵהִרְהוּרָיו – וּבְכֵן זֶהוּ הַדָבָר שֶׁנַעֲשֶׂה. אַךְ עָלֵינוּ לַחֲקֹר מֵחָדָשׁ אֶת הַבְּעָיָה עַד הַיְסוֹד בָּהּ. אֲנִי קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִמְצֹא אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט וּמוּכָן אֲנִי לְהַקְרִיב לְמַעַן הַדָבָר הַזֶה אֶת הַכֹּל, אֲפִילוּ אֶת חַיַי. אִם יִהְיֶה צֹרֶךְ בַּדָבָר, אֲעוֹרֵר אֶת כָּל בְּנֵי סְקוֹטְלֶנְד, שֶׁיָחִישׁוּ עֶזְרָה לָאָדָם שֶׁחַי רַק בִּשְׁבִיל מוֹלַדְתּוֹ וְחָלַם תָּמִיד עַל אָשְׁרָהּ בִּלְבָד. בָּאתִי לִידֵי הַחְלָטָה, שֶׁאָמְנָם עָלֵינוּ לַעֲבֹר אֶת כָּל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְכָךְ נַעֲשֶׂה. אַךְ אוּלַי כְּדַאי לְנַסוֹת קֹדֶם וּלְחַפֵּשׂ שֵׁנִית בְּיַבֶּשֶׁת אֲמֵרִיקָה.
כֻּלָם הֶחֱרִישׁוּ מִבְּלִי דַעַת מַה לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָה זוֹ.
– מַה דַעְתְּךָ, מַכְּס נַבְּס? – פָּנָה גְלֶנֶרְוַן לַמַיוֹר.
– דַעְתִּי הִיא, שֶׁאַחֲרָיוּת גְדוֹלָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ זֶה שֶׁיַעֲנֶה עַל שְׁאֵלָה זוֹ בֵּין “הֵן” וּבֵין “לָאו”. רֵאשִׁית כֹּל הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת, בְּאֵלוּ מְקוֹמוֹת עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע שֶׁל הָרֹחַב הַדְרוֹמִי?
– זֹאת יֹאמַר לָנוּ פַּגַנֶל.
– אָמְנָם כֵּן… פַּגַנֶל! פַּגַנֶל! – קָרָא הַמַיוֹר.
– הִנֵנִי! – נִשְׁמַע מִמָרוֹם קוֹלוֹ שֶׁל הַמְלֻמָד.
– הֵיכָן אַתָּה שָׁם?
– בְּ“מִגְדַל־הַצוֹפִים”.
– וּמַה מַעֲשֶׂיךָ שָׁם?
– אֲנִי מִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הָאֹפֶק.
– אָכֵן מָצָאתָ עַל מַה לְהִתְעַנֵג… שֶׁמָא תֵּרֵד לְרֶגַע?
– וְכִי זְקוּקִים אַתֶּם לִי?
– כֵּן.
– לְשֵׁם מָה?
– כְּדֵי שֶׁתּוֹאִיל לְהַגִיד לָנוּ, הַבּוּרִים וְעַמֵי־הָאֲרָצוֹת, דֶרֶךְ אֵלוּ מְקוֹמוֹת עוֹבֶרֶת הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע.
– בְּעֹנֶג רַב. אֲבָל לְשֵׁם כָּךְ אֵין כָּל צֹרֶךְ שֶׁאֵרֵד אֲלֵיכֶם.
– אִם כֵּן דַבֵּר מִשָׁם! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.
– טוֹב, שִׁמְעוּ אֵפוֹא! הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶבַע, הַחוֹצָה אֶת אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית לְרָחְבָּהּ, מַמְשִׁיכָה אֶת דַרְכָּה בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי.
– כָּךְ.
– הִיא עוֹבֶרֶת דֶרֶךְ הָאִי טְרִיסְטַן דְ’אַקוֹנְיָה.
– יָפֶה.
– לְמַטָה בִּשְׁתֵּי מַעֲלוֹת הִיא עוֹבֶרֶת לְיַד רֹאשׁ “הַתִּקְוָה הַטוֹבָה”.
– וְאַחַר כָּךְ?
– הִיא חוֹצָה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִי.
– וְהָלְאָה?
– הִיא נוֹגַעַת בָּאִי פֶּטְרוּס הַקָדוֹשׁ שֶׁבִּקְבוּצַת אִיֵי אַמְסְטֶרְדַם הַחֲדָשָׁה.
– הַמְשֵׁךְ־נָא עוֹד.
– וְהִיא מְבַתֶּרֶת אֶת אוֹסְטְרַלְיָה בִּמְדִינַת וִיקְטוֹרְיָה.
– הָלְאָה!
– בְּעָבְרָה אֶת אוֹסְטְרַלְיָה…
וְאֶת הַמִשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן לֹא גָמַר הַגִיאוֹגְרָף. כְּנִרְאֶה, הִפְרִיעַ לוֹ מַשֶׁהוּ, אוֹ זִכְרוֹנוֹ בָּגַד בּוֹ. הוּא הִשְׁתַּתֵּק פִּתְאֹם, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע צָעַק פִּתְאֹם צְעָקָה כֹּה גְדוֹלָה וַאֲיֻמָה, שֶׁכֻּלָם חָוְרוּ וְהִבִּיטוּ בַּחֲרָדָה אִישׁ אֶל אָחִיו.
– אֱלֹהִים! מַה זֶה קָרָה לוֹ? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.
– שֶׁמָא נָפַל הַמַיְמָה? – אָמַר מְיוּלְרֶדִי – אַךְ בְּמִקְרֶה כָּזֶה הֲרֵי הָיִינוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹל נְפִילָתוֹ. בְּכָל זֹאת יֵשׁ לִרְאוֹת מַה נַעֲשֶׂה אִתּוֹ!
הוּא וּוִילְסוֹן קָמוּ מִמְקוֹמָם וּכְבָר עָמְדוּ לְטַפֵּס לְמַעְלָה. אַךְ בְּרֶגַע זֶה הִתְגַלְגֵל הַמְלֻמָד מִלְמַעְלָה וְכִמְעַט נָפַל עַל רֹאשָׁם. הוּא הָיָה נוֹפֵל יָשָׁר לְתוֹךְ הַמַיִם, אִלְמָלֵא תָּפְסָה בּוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד יָדוֹ הַחֲזָקָה שֶׁל הַמַיוֹר.
– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, הַמַיוֹר, – אָמַר פַּגַנֶל בְּעָמְדוֹ עַל רַגְלָיו.
– מַה זֶה קָרָה, הֶהָיְתָה בְּךָ יַד פִּזוּר־נַפְשְׁךָ? – שְׁאֵלוֹ מַכְּס נַבְּס – לָמָה זֶה קָפַצְתָּ קְפִיצַת־מָוֶת כָּזֹאת?
– לֹא!… – עָנָה פַּגַנֶל בְּנָשְׁמוֹ בִּכְבֵדוּת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת – זֶה בָּא לִי בִּגְלַל חֹסֶר הֶרְגֵל… כְּלוֹמַר, מִן הַמַצָּב הַבִּלְתִּי טִבְעִי… אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָר! אֲנִי גִלִיתִי שְׁגִיאָה גְדוֹלָה מְאֹד וְשִׂמְחָתִי הָיְתָה כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁקָפַצְתִּי לְמַעְלָה וְהִסַחְתִּי אֶת דַעְתִּי לְגַמְרֵי מִן הָעֻבְדָה, שֶׁאֵינֶנִי נִמְצָא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהִנֵה…
– הֲלֹא זֶה דָבָר טִבְעִי מְאֹד, – שִׁסְעוֹ הַמַיוֹר – אִבַּדְתָּ אֶת שִׁווּי־הַמִשְׁקָל וְטַסְתָּ לְמַטָה. אַךְ מַהִי הַשְׁגִיאָה שֶׁגִלִיתָ?
– שְׁגִיאָה נוֹרָאָה! כֻּלָנוּ שָׁגִינוּ! וְאִם זֶה יִמָשֵׁךְ גַם לְהַבָּא, נִשְׁגֶה תָּמִיד!…
– דְבָרֶיךָ אֵינָם מוּבָנִים לָנוּ, מַר פַּגַנֶל, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר – מַהִי שְׁגִיאָתֵנוּ?
– שְׁגִיאָתֵנוּ הִיא, שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אֶת רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט בְּמָקוֹם שֶׁאֵינֶנוּ נִמְצָא כְּלָל וּכְלָל!
– מָה אַתָּה סָח? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן.
– כֵּן, אָנוּ מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם, שֶׁלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינֶנוּ נִמְצָא שָׁם, אֶלָא שֶׁגַם לֹא הָיָה שָׁם מֵעוֹלָם! – הוֹסִיף פַּגַנֶל, בְּהַבְרִיקוֹ בְּעֵינָיו וּבַהֲנִיעוֹ בְּיָדָיו הָאֲרֻכּוֹת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת.
פֶּרֶק יא: חַיֵי הַצִפֳּרִים נִמְשָׁכִים 🔗
הוֹדָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנֶל נִתְקַבְּלָה עַל יְדֵי שְׁאָר חַבְרֵי הַמִשְׁלַחַת בְּתִמָהוֹן רַב. הִיא אִשְׁרָה אֶת הַשְׁעָרָתָם שֶׁל גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר, וְכֵיוָן שֶׁנֶאֶמְרָה בְּבִטָחוֹן רַב כָּל כָּךְ, בְּטוּחִים הָיוּ כֻּלָם כִּי רְאָיוֹת חוֹתְכוֹת בִּידֵי הַגִיאוֹגְרָף לְהוֹכִיחַ אֶת מַסְקָנָתוֹ.
– וּמִנַיִן לְךָ זֹאת? – שָׁאַל אוֹתוֹ גְלֶנֶרְוַן.
– נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – שֶׁקָרָאנוּ בַּתְּעוּדָה מַה שֶׁלֹא נִכְתַּב בָּהּ כְּלָל וּכְלָל.
– וְשֶׁמָא תַּסְבִּיר אֶת דְבָרֶיךָ בְּיֶתֶר בְּהִירוּת? – פָּנָה אֵלָיו הַמַיוֹר.
– הָעִנְיָן הוּא זֶה, – פָּתַח הַגִיאוֹגְרָף, כְּשֶׁנִרְגַע קְצַת – שֶׁאֲנִי בֵּאַרְתִּי אֶת הַתְּעוּדָה כְּמוֹכֶם עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁנִתְקַלְנוּ, בִּשְׁעַת בֵּרוּר מַהֲלָכָהּ שֶׁל הַמַקְבִּילָה הַשְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, בַּשֵׁם “אוֹסְטְרַלְיָה”. בְּרֶגַע זֶה נִצְנֵץ רַעְיוֹן חָדָשׁ בְּמֹחִי וּמִיָד עָמַדְתִּי עַל טָעוּתֵנוּ.
– הָא כֵּיצַד? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – וְכִי רְצוֹנְךָ לוֹמַר, כִּי הֶרִי גְרַנְט…
אֲנִי מוֹצֵא, – לֹא נָתַן פַּגַנֶל לִגְלֶנֶרְוַן לִגְמֹר אֶת מִשְׁפָּטוֹ – שֶׁהַמִלָה austral, הַמוֹפִיעָה בַּתְּעוּדָה, אֵינָהּ מִתְכַּוֶנֶת כְּלָל וּכְלָל לְמַה שֶׁאֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ; בְּמָקוֹם זֶה חֲסֵרוֹת רַק הָאוֹתִיוֹת ie.
– וּמִכָּאן שֶׁלְדַעְתְּךָ, יֵשׁ לִקְרֹא שָׁם Australie?
– כֵּן.
– הְמ… – נָהַם הַמַיוֹר – כְּלוּם יִתָּכֵן הַדָבָר?
– לֹא. לְדַעְתִּי, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי הוּא כְּלָל! – הִתְנַגֵד גְלֶנֶרְוַן.
– בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? – חָזַר פַּגַנֶל עַל דִבְרֵי הַלוֹרְד – אֲנַחְנוּ הַצָרְפַתִּים אֵינֶנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל אֶת הַמִלָה austral! וּמַדוּעַ זֶה יִהְיֶה פֵּרוּשִׁי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי?
– וּבְכֵן סוֹבֵר אַתָּה, כִּי “בְּרִיטַנְיָה” נִטְרְפָה בְּקִרְבַת חוֹפֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה? – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בִּתְמִיהָה בִּפְנֵי הַמְלֻמָד, כְּמַטִיל סָפֵק אִם דַעְתּוֹ מְיֻשֶׁבֶת עָלָיו כָּל צָרְכָּהּ.
– לֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁאֲנִי סוֹבֵר כָּךְ, אֶלָא שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ בָּזֶה, וְאַנִי מוּכָן לְהִשָׁבַע, כִּי…
– וְאֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה אָנוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי מַזְכִּירָה שֶׁל הַחֶבְרָה הַגִיאוֹגְרָפִית!…
– כֵּן מִפִּיו, אֲדוֹנִי!… אֲנִי יוֹדֵעַ יָפֶה מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לִי בָּזֶה, אֲנִי גַם יוֹדֵעַ בַּמֶה אַתָּה רוֹצֶה לְבַטֵל אֶת פֵּרוּשִׁי הֶחָדָשׁ וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת שִׂמְחָתְךָ עַל כִּשְׁלוֹנִי… אַךְ הַמְתִּינָה־נָא, שִׂמְחָתְךָ הִיא עֲדַיִן מֻקְדֶמֶת, וְאֲנִי אַכֶּה אוֹתְךָ שׁוֹק עַל יָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיוֹת אֶצְלֵנוּ, הַצָרְפַתִּים. עוֹד לֹא הָיָה נִצָחוֹן מַזְהִיר כָּל כָּךְ שֶׁל הַצָרְפַתִּים עַל הָאַנְגְלִים, כְּנִצְחוֹנִי עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי!
– מוּכָן אֲנִּי לָשֵׂאת מַפָּלָה זוֹ, פַּגַנֶל יַקִירִי. הַכֵּנִי, אֲבָל, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל תְּעַנֵנִי זְמַן רַב בְּצִפִּיָה!
– אִם כֵּן טוֹב הַדָבָר, וְעַתָּה שִׁמְעוּ, רַבּוֹתַי! הַתְּעוּדָה אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת כְלָל וּכְלָל עַל אִינְדִיאָנִים וְעַל פַּטַגוֹנְיָה. אֶת הַקֶטַע indi אֵין לִקְרֹא indiens, כְּלוֹמַר אִינְדִיאָנִים: כִּי אִם indigénes, זֹאת אוֹמֶרֶת: יְלִידֵי הָאָרֶץ!… גְלֶנֶרְוַן הִבִיט בִּפְנֵי פַּגַנֶל מִבְּלִי לַעֲנוֹת דָבָר.
– הֵידָד, יְדִידִי הַמְלֻמָד! הֵידָד, יְדִידִי הַמְלֻמָד! – קָרָא הַמַיוֹר – הַמְשֵׁךְ־נָא!
– הֲמִתְקַבֵּל בֵּאוּרִי עַל לִבְּךָ, לוֹרְד יָקָר, אִם לֹא? – שָׁאַל הַגִיאוֹגְרָף אֶת הַלוֹרְד, מִבְּלִי שֶׁשָׁמַע אֶת דִבְרֵי מַכְּס נַבְּס.
– אֲנִי מוּכָן לְקַבֵּל אֶת דַעְתְּךָ, אִם רַק תַּצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ לִי, שֶׁהַקֶטַע gonie אֵינוֹ מִתְכַּוֵן לְ־Patagonie. – בָּרִי לִי, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּלָל עַל פַּטַגוֹנְיָה, אֶלָא עַל מַשֶׁהוּ אַחֵר, שֶׁאֲנִי עַצְמִי עֲדַיִין אֵינֶנִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. אַתָּה יָכוֹל לְהוֹסִיף לְקֶטַע זֶה אֵיזוֹ הַתְחָלָה שֶׁתִּרְצֶה אַךְ לֹא Pata. אוּלַי נְנַסֶה לְחַפֵּשׂ אֶת הַהַתְחָלָה הַנְכוֹנָה וְנַצְלִיחַ לְפַעֲנֵחַ קֶטַע זֶה.
– וּבְכֵן מַה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?
– נְנַסֶה… נְחַפֵּשׂ… אוּלַי קוֹסְמוֹגוֹנְיָה, תֵּיאוֹגוֹנְיָה, אַגוֹנְיָה…
– אַגוֹנְיָה… – חָזַר הַמַיוֹר עַל הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה בְּהַטְעָמָה.
– גַם זֶה יִתָּכֵן, – עָנָה לוֹ הַמַיוֹר – אַךְ לְדַעְתִּי, אֵין לְמִלָה זוֹ עֵרֶךְ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁכְּדַאי לָנוּ לְהוֹגִיעַ אֶת מֹחֵנוּ עָלֶיהָ. הָעִקָר שֶׁכַּוָנַת הַקֶטַע austral הִיא אַךְ וְרַק אוֹסְטְרַלְיָה וְלֹא שׁוּם דָבָר אַחֵר. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ כְּעִוְרִים, שֶׁלֹא מָצָאנוּ אֶת הַדָבָר הַזֶה תֵּיכֶף וּמִיָד, אִלוּ נָפְלָה תְּעוּדָה זוֹ יָשָׁר לְיָדַי וְלֹא הֻתְעֵיתִי מִן הַדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה עַל יְדֵי בֵּאוּרְךָ, אֲדוֹנִי הַלוֹרְד, כִּי אָז הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת הַדָבָר הַזֶה מִיָד!
דִבְרֵי פַּגַנֶל נִתְקַבְּלוּ בִּקְרִיאוֹת הַסְכָּמָה. תּוֹם אוֹסְטִין, הַמַיוֹר, הַמַלָחִים, וּבְיִחוּד – רוֹבֶּרְט, הוֹדוּ לַמְלֻמָד עַל שֶׁשׁוּב הֶחֱיָה בְּלִבָּם אֶת תִּקְוָתָם הַדוֹעֶכֶת. גַם גְלֶנֶרְוַן עַצְמוֹ מוּכָן הָיָה לְהִכָּנַע, כְּשֶׁעָמַד לְאַט־לְאַט עַל הַטָעוּת.
– הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַצִיעַ לְךָ עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת – אָמַר לְפַּגַנֶל – וְאִם תַּעֲנֶה לִי גַם עָלֶיהָ, וְנִכְנַעְתִּי לְפִקְחוּתְךָ הָרַבָּה.
– שְׁאַל, אֲדוֹנִי!
– הֲתוּכַל לְצָרֵף אֶת הַמִלִים הַחֲדָשׁוֹת שֶׁגִלִיתָ עַכְשָׁיו אֶל שְׁאָר הַמִלִים שֶׁבַּתְּעוּדָה?
– מוּבָן מֵאֵלָיו!
– וְאֵיךְ תִּקְרָא עַכְשָׁיו אֶת הַתְּעוּדָה?
– פָּשׁוּט מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁקוֹרְאִים כָּל תְּעוּדָה שֶׁיֵשׁ לָהּ מַשְׁמָעוּת מְדֻיֶקֶת, – אָמַר פַּגַנֶל – הִנֵה, הַקְשִׁיבוּ!
הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הַתְּעוּדָה הַיְקָרָה, שֶׁלָמַד אוֹתָה בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים עַל־פֶּה לְכָל פְּרָטֶיהָ, פָּרַשׂ אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּיו, וּבְהַצְבִּיעוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל כָּל מִלָה וּמִלָה, קָרָא בְּקוֹל רָם וּבְהַטְעָמַת מִלִים אֲחָדוֹת בְּיִחוּד.
“בַּ־7 לְיוּנִי, 1862, נִטְרְפָה הָאֳנִיָה בַּעֲלַת שְׁלשֶׁת הַתְּרָנִים “בְּרִיטַנְיָה” מִגְלַזְגוֹ, אַחֲרֵי… (לִכְשֶׁתִּרְצוּ, אַחֲרֵי שְׁנָיִם־שְׁלשָׁה יָמִים – אַחַת הִיא לִי) גוֹנְיָה בְּקִרְבַת חוֹפֵי אוֹסְטְרַלְיָה. בְּאָחֳזָם אֶת דַרְכָּם אֶל הַחוֹף, בִּקְשׁוּ שְׁנֵי מַלָחִים וְרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט לְהַגִיעַ (אוֹ שֶׁכְּבָר הִגִיעוּ) אֶל הַיַבֶּשֶׁת וְשָׁם נִלְקְחוּ שְׁבִי יְלִידֵי־הָאָרֶץ הָאַכְזָרִיִים. הֵם הִשְׁלִיכוּ כְּתָב זֶה”… וְכו' וְכו'.
– כֵּן, עַכְשָׁיו הַכֹּל בָּרוּר, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אִם רַק אֶפְשָׁר לְיַחֵס אֶת הַמוּנָח יַבֶּשֶׁת לְאוֹסְטְרַלְיָה, הַנֶחְשֶׁבֶת לְאִי.
– הֵרָגַע, גְלֶנֶרְוַן יַקִירִי! – עָנָה לוֹ פַּגַנֶל – גִיאוֹגְרָפִים גְדוֹלִים מִמֶנוּ הִסְכִּימוּ לִקְרֹא לְאוֹסְטְרַלְיָה בְּשֵׁם יַבֶּשֶׁת!
– בְּאֹפֶן כָּזֶה, יְדִידַי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן לֹא נוֹתַר לִי אֶלָא לִקְרֹא: לְאוֹסְטְרַלְיָה! וְיִתֵּן אֱלֹהִים שֶׁאָמְנָם נִמְצָא שָׁם אֶת זֶה אֲשֶׁר אַךְ לַשָׁוְא חִפַּשְׂנוּ בַּאֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית!
– לְאוֹסְטְרַלְיָה! – קָרְאוּ כֻּלָם בְּמַקְהֵלָה.
– הַיוֹדֵעַ אַתָּה, פַּגַנֶל נִכְבָּדִי, – הוֹסִיף הַלוֹרְד, בִּפְנוֹתוֹ אֶל הַגִיאוֹגְרָף – אֵין זֹאת אֶלָא מִן הַשָׁמַיִם שָׁלְחוּ אוֹתְךָ אֵלֵינוּ, לְ“דוּנְקָן”.
– טוֹב מְאֹד! נַנִיחַ, כִּי אָמְנָם בָּאתִי לָאֳנִיָתְךָ לֹא בִּגְלַל פִּזוּר־נַפְשִׁי אֶלָא תּוֹדוֹת לַשָׁמַיִם. הָעִקָר, שֶׁאֲנִי עַצְמִי אֵינִי אָשֵׁם בָּזֶה.
וְכָךְ נִסְתַּיְמָה הַהִתְיַעֲצוּת, שֶׁתּוֹצְאוֹתֶיהָ, כְּפִי שֶׁיִוָדַע לָנוּ אַחַר כָּךְ, הָיוּ חֲשׁוּבוֹת מְאֹד.
בְּנֵי הַמִשְׁלַחַת הִתְעוֹדְדוּ וְרוּחָם הַטוֹבָה שָׁבָה אֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן מָצְאוּ סוֹף־סוֹף אֶת הַחוּט, שֶׁתּוֹדוֹת לוֹ יוּכְלוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמָבוֹךְ שֶׁבּוֹ נִסְתַּבְּכוּ.
עַכְשָׁיו יָכְלוּ בְּלֵב שָׁקֵט לַעֲזֹב אֶת אֲמֵרִיקָה. לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד מַה לְבַקֵשׁ כָּאן.
– תּוֹדָה לָאֵל! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – בְּשׁוּבֵנוּ לְ“דוּנְקָן” לֹא נִצְטָרֵךְ לְהִתְבַּיֵשׁ כָּל כָּךְ. אָנוּ מְבִיאִים אִתָּנוּ לָאֳנִיָה לֹא יֵאוּשׁ, כִּי אִם תִּקְוָה חֲדָשָׁה.
– מוּבָן מֵאֵלָיו, – הֵעִיר פַּגַנֶל – אִלוּ שַׁבְנוּ אֶל חֲבֵרֵינוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, הָיָה הַדָבָר גוֹרֵם לָהֶם צַעַר וְעַגְמַת־נֶפֶשׁ.
אָכֵן שָׂמְחוּ כֻּלָם, כִּי תּוֹדוֹת לַגִיאוֹגְרָף, מָצְאוּ דֶרֶךְ חֲדָשָׁה וּנְכוֹנָה יוֹתֵר לְחִפּוּשׂ אַחֲרֵי רַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט. הֵם רַק הִצְטַעֲרוּ, שֶׁאֵין בִּידֵיהֶם לָשִׂים אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה הַזֹאת מִיָד. אֶת הַמַצָב הַנוֹאָשׁ שֶׁבּוֹ הָיוּ נְתוּנִים שָׁכְחוּ הָאֲנָשִׁים נְדִיבֵי־הַלֵב הָאֵלֶה לְגַמְרֵי.
הַשָׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי־הַצָהֳרַיִם וְאֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב הֶחְלִיטוּ לֵאכֹל בְּשָׁעָה שֵׁשׁ. פַּגַנֶל רָצָה לָחוֹג בְּיוֹם זֶה אֶת חַג נִצְחוֹנוֹ בַּבֵּאוּר הֶחָדָשׁ שֶׁל הַתְּעוּדָה, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַצֵידָה הָיְתָה מוּעָטָה, הִצִיעַ לְרוֹבֶּרְט לָלֶכֶת אִתּוֹ “הַיַעְרָה” וְלָצוּד צַיִד. הַנַעַר הִתְפַּעֵל מֵהַצָעָה זוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁהַשְׁנַיִם לָקְחוּ אֶת רוֹבֵיהֶם וְהִצְטַיְדוּ בִּמְעַט כַּדוּרִים, הֵחֵלוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לַ“יַעַר”, כְּלוֹמַר לְצַמֶרֶת הָעֵץ.
– הִזָהֲרוּ לְבַל תִּתְעוּ בַּ“יַעַר” שֶׁלָכֶם! – הִזְהִיר אוֹתָם הַמַיוֹר בִּרְצִינוּת מְעֻשָׂה.
וִילְסוֹן וּמְיוּלְרֶדִי טִפְּלוּ בֵּינְתַיִם בַּהֲכָנַת הַמְדוּרָה, וְהַמַיוֹר וּגְלֶנֶרְוַן יָרְדוּ לְמַטָה, כְּדֵי לְבַקֵר שָׁם אֶת הַסִימָנִים שֶׁעָשׂוּ בְּגֶזַע הָעֵץ.
הַמַיִם לֹא יָרְדוּ, אַךְ הֵם גַם לֹא עָלוּ. הֵם הִשִׂיגוּ, כְּנִרְאֶה, אֶת גָבְהָם הָרַב בְּיוֹתֵר, אֲבָל עַל־פִּי תְּנוּעַת הַגַלִים מִדָרוֹם צָפוֹנָה, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר, כִּי שִׁווּי־הַמִשְׁקָל בֵּין נַהֲרוֹת אַרְגֶנְטִינָה עֲדַיִן לֹא שָׁב לְקַדְמוּתוֹ.
בַּזְמַן שֶׁהַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַנַעֲשֶׂה לְמַטָה, נִשְׁמַע מִלְמַעְלָה קוֹל הַיְרִיוֹת שֶׁל הַצַיָדִים הַזְרִיזִים. מִפַּעַם לְפַעַם הִגִיעוּ גַם מִצַּמֶרֶת הָעֵץ קְרִיאוֹת שִׂמְחָה, שֶׁהֵעִידוּ, כִּי שְׁנֵי הַצַיָדִים מַצְלִיחִים שָׁם בִּמְלַאכְתָּם.
כְּשֶׁחָזְרוּ גְלֶנֶרְוַן וְהַמַיוֹר לַמָקוֹם שֶׁהֻקְצָה לְמִטְבָּח וְלַחֲדַר־אֹכֶל, מָצְאוּ אֶת הַמַלָחִים יוֹשְׁבִים וְשׁוֹלִים דָגִים מִן הַמַיִם. עַל לִבּוֹ שֶׁל וִילְסוֹן עָלָה רַעְיוֹן מֻצְלָח, לְהָכִין חַכָּה מִחוּט־מְשִׁיכָה וּמִפְּרִיפָה קְטַנָה, אֲשֶׁר עָלֶיהָ תָּלָה חֲתִיכַת בָּשָׂר קְטַנָה כְּפִתָּיוֹן. הֵם כְּבָר הִצְלִיחוּ לִשְׁלוֹת מִן הַמַיִם כִּתְרֵיסָר דָגִים קְטָנִים וּטְעִימִים, וְעַד שֶׁהִתְלַקְחָה הָאֵשׁ הִתְלַבְּטוּ הַדָגִים בְּקִפְלֵי הַפּוֹנְצָ’ה שֶׁנִקְשְׁרָה כְּעֵין שַׂק.
עַד מְהֵרָה שָׁבוּ גַם הַצַיָדִים. פַּגַנֶל הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ בִּזְהִירוּת רַבָּה בֵּיצִים אֲחָדוֹת, שֶׁאָסַף מִתּוֹךְ קִנֵי הַצִפֳּרִים וְרוֹבֶּרְט נָשָׂא חֲצִי־תְּרֵיסָר צִפֳּרִים קְטַנוֹת, בַּעֲלוֹת נוֹצוֹת כְּתֻמוֹת וִירוּקוֹת.
פַּגַנֶל, שֶׁהִתְפָּאֵר כִּי הוּא יוֹדֵעַ חֲמִשִׁים וְאֶחָד אֳפָנִים לַהֲכָנַת בֵּיצִים, הָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּפֵּק הַפַּעַם בָּאֹפֶן הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר וְלִצְלוֹתָן בְּרֶמֶץ. אַךְ אֲרוּחַת־עֶרֶב זוֹ הָיְתָה כֻּלָה מַעֲדַנִים: בָּשָׂר מְעֻשָׁן, בֵּיצִים אֲפוּיוֹת, דָגִים צְלוּיִים, צְלִי בְּשַׂר עוֹף; וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַמַאֲכָלִים הַמְצֻיָנִים הַלָלוּ עָרְבוּ מְאֹד לְחִכָּם שֶֶׁל הַתַּיָרִים.
שׁוֹכְנֵי הָעֵץ הָרְעֵבִים הִתְעַנְגוּ עַל אֲרוּחָתָם וְעוֹד זְמַן רַב אַחַר כָּךְ עָמַד בְּפִיהֶם טַעְמָהּ שֶׁל סְעֻדָה זוֹ. אֵין אֵפוֹא פֶּלֶא, כִּי גַם שִׂיחָתָם בְּעֶרֶב זֶה הָיְתָה מְלֵאָה חַיִים. פַּגַנֶל הָיָה גִבּוֹר הַיוֹם – כְּאָדָם, שֶׁחִדֵשׁ אֶת הַתִּקְוָה בְּלֵב חֲבֵרָיו בְּהַצְלָחַת מְשִׂימָתָם, כְּצַיָד מְצֻיָן וּכְטַבָּח אֳמָן. הַמְלֻמָד שָׁמַע אֶת שְׁבָחָיו בְּעַנְוְתָנוּת רַבָּה, אַךְ מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית, כִּי הוּא כְּדָאִי וְהָגוּן לְכָךְ.
דֶרֶךְ אַגַב הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו דְבָרִים מְעַנְיְנִים עַל הָאִילָן, שֶׁהֵכִין לָהֶם מַחֲסֶה וּמִקְלָט בְּתוֹךְ כִּפָּתוֹ הַיְרֻקָה.
– עֲנָפִים וּבַדִים יֵשׁ כָּאן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, שֶׁקָשֶׁה לְהַאֲמִין כִּמְעַט, כִּי כָּל אֵלֶה שַׁיָכִים רַק לְעֵץ אֶחָד, – אָמַר פַּגַנֶל – אֲנִי וְרוֹבֶּרְט דִמִינוּ בְּלִבֵּנוּ, כִּי אָמְנָם בָּאנוּ לְתוֹךְ יַעַר מַמָשׁ. הָיָה גַם רֶגַע שֶׁחָשַׁבְתִּי בֶּאֱמֶת, כִּי תָּעִיתִי, אִבַּדְתִּי אֶת הַדֶרֶךְ מִבְּלִי דַעַת כֵּיצַד לָשׁוּב. הַשֶׁמֶשׁ נָטְתָה לְצַד מַעֲרָב, וַאֲנִי אַךְ לַשָׁוְא בִּקַשְׁתִּי אֶת עִקְבוֹתַי הַקוֹדְמוֹת. בֵּינְתַיִם הִתְחִילָה קֵיבָתִי לִדְרֹשׁ אֶת הַמַגִיעַ לָהּ. מִן הַחֻרְשָׁה הַסְמוּכָה הִגִיעָה לְאָזְנַי יִלְלַת חַיוֹת טוֹרְפוֹת. אַךְ לֹא… זֶה אֵינוֹ, כְּפִי שֶׁנִדְמֶה לִי, אֶלָא פְּרִי דִמְיוֹנִי!… לְדַאֲבוֹנִי הַגָדוֹל, לֹא הָיוּ שָׁם חַיוֹת־טֶרֶף כְּלָל וּכְלָל.
– אֵיךְ זֶה? – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה מִצְטַעֵר, שֶׁאֵין כָּאן חַיוֹת־טֶרֶף?
– כְּמוּבָן…
– וְכִי כָּל כָּךְ נְעִימָה לְךָ חֶבְרָתָן שֶׁל אֵלוּ עַד כִּי תִּתְגַעְגַע עֲלֵיהֶן?
– עוֹד מְעַט וְאָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי הַמְלֻמָד, שֶׁגַם תּוֹעֶלֶת הֵן מְבִיאוֹת, – הִתְעָרֵב הַמַיוֹר – אַךְ אוּלַי תֹּאמַר לִי מַהִי תּוֹעַלְתָּן?
– מַהִי תּוֹעַלְתָּן? – לֹא שָׁתַק הַגִיאוֹגְרָף – הֲרֵי הֵן מְשַׁמְשׁוֹת לְמִיוּן בַּעֲלֵי־הַחַיִים הַשׁוֹנִים, לְמַרְאֵיהֶם, מִינֵיהֶם וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם…
– אָכֵן כֵּן, לְמִיוּן בַּעֲלֵי־הַחַיִים אָמְנָם מוֹעִילוֹת הֵן! – קָרָא הַמַיוֹר – אַךְ לוּ הָיִיתִי אֲנִי בְּדוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ, לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ לְהַכְנִיס אֶל הַתֵּבָה אֶת הָאֲרָיוֹת, הַנְמֵרִים, הַצְבוֹעִים, הַזְאֵבִים וּשְׁאָר חַיוֹת־הַטֶרֶף.
– אַתָּה לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לוֹ?…
– בְּוַדַאי!
– וְאָז הָיִיתָ חוֹטֵא חֵטְא גָדוֹל לַמַדָע.
– אֲבָל לֹא לָאֱנוֹשׁוּת.
– אַתָּה פָּשׁוּט מַרְגִיז! – רָתַח פַּגַנֶל – וַאֲנִי אִלוּ הָיִיתִי בְּדוֹרוֹ, שֶׁל נֹחַ, הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת הַהֵפֶךְ וּמִשְׁתַּדֶל לִשְׁמֹר עַל כָּל הַחַיוֹת שֶׁמִלִפְנֵי הַמַבּוּל, כְּגוֹן הַדִינוֹסָאוּרִים, הַפְּטֶרוֹדַקְטִילִים וַאֲפִילוּ הַמַמוּתוֹת אֲשֶׁר, לְצַעֲרֵנוּ הַגָדוֹל, אָבְדוּ וְנִמְחוּ מִתַּחַת הַשָׁמַים!
– וּלְדַעְתִּי, יָפֶה מְאֹד עָשָׂה נֹחַ שֶׁלֹא אָסַף לְתֵבָתוֹ אֶת הַמִפְלָצוֹת הָאֵלוּ לְפָחוֹת, – עָמַד הַמַיוֹר עַל דַעְתּוֹ בְּעַקְשָׁנוּת רַבָּה.
– עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה רָאוּי נֹחַ שֶׁיְקַבֵּל נְזִיפָה מִכָּל אַנְשֵׁי־הַמַדָע! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף שֶׁהִסְמִיק כְּסַרְטָן שָׁלוּק.
גְלֶנֶרְוַן, רוֹבֶּרְט, תּוֹם אוֹסְטִין וְהַמַלָחִים לֹא יָכְלוּ לְהִתְאַפֵּק מִצְחוֹק, כְּשֶׁשָׁמְעוּ אֶת הַקְטָטָה שֶׁפָּרְצָה בֵּין שְׁנֵי הַיְדִידִים בְּשֶׁל מַעֲשֵׂה נֹחַ הַזָקֵן.
הַמַיוֹר, לַמְרוֹת קְרִירוּת־מִזְגוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְשָׁלוֹם, הָיָה רָב עִם פַּגַנֶל כִּמְעַט יוֹם־יוֹם. אַךְ מְרִיבוֹתֵיהָם הָיוּ מִסְתַּיְמוֹת תָּמִיד תּוֹדוֹת לְהִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהִצְלִיחַ עַל יְדֵי הֶעָרָה מְתַוֶכֶת וּמְפַשֶׁרֶת לְהַשְׁכִין שׁוּב אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין הָרָבִים. וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם.
– עַד כַּמָה שֶׁאָבְדַן סוּגִים מְסֻיָמִים שֶׁל בַּעֲלֵי־חַיִים לֹא יִהְיֶה מַעֲצִיב לַמַדָע וְנָעִים לָאֱנוֹשׁוּת, – הִתְעָרֵב אֵפוֹא הַלוֹרְד – הֲרֵי לֹא נוּכַל כָּעֵת, אֶלָא לְהַשְׁלִים עִם הַמְצִיאוּת. אֲנִי חוֹשֵׁב, פַּגַנֶל יַקִירִי, כִּי בְּכָל זֹאת אֵינְךָ מִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל הֶעְדֵרָן שֶׁל חַיוֹת טוֹרְפוֹת בְּעַנְפֵי הָעֵץ הַזֶה.
– אַדְרַבָּה, אֲנִי דַוְקָא מִצְטַעֵר עַל זֶה מְאֹד! – עָנָה לוֹ הַמְלֻמָד בִּרְצִינוּת.
– וּכְלוּם יַעֲלֶה עַל דַעְתְּךָ, כִּי עַל הָעֵץ הַזֶה יְכוֹלוֹת לִמְצֹא מָקוֹם לְעַצְמָן חַיוֹת־טֶרֶף גְדוֹלוֹת?
– וּמַדוּעַ לֹא?
– חַיוֹת טוֹרְפוֹת אֵינָן מִתְגוֹרְרוֹת עַל עֵצִים! – קָרָא תּוֹם אוֹסְטִין.
– וּמִי אוֹמֵר כָּךְ? – נִתְרַתַּח שׁוּב פַּגַנֶל – כְּשֶׁהַנָמֵר הָאֲמֵרִיקָנִי, לְמָשָׁל, נִרְדָף עַל יְדֵי צַיָדִים, הוּא מִשְׁתַּדֵל תָּמִיד לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל עֵץ. מַה פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁחַיָה רָעָה, רְדוּפָה עַל יְדֵי מֵימֵי הַשִׁטָפוֹן, הָיְתָה מְבַקֶשֶׁת לָהּ מִפְלָט וְעוֹלָה עַל הָעֵץ, מַמָשׁ כָּמוֹנוּ… אֲבָל, לְדַאֲבוֹנִי, לֹא מָצָאתִי בִּשְׁעַת הַצַיִד שׁוּם סִימָן לְחַיוֹת טוֹרְפוֹת כָּאן…וְאַתָּה רוֹבֶּרְט, אוּלַי שַׂמְתָּ לֵב אַתָּה לְעִקְבוֹת חַיָה טוֹרֶפֶת עַל הָעֵץ?
– לֹא, מַר פַּגַנֶל, לֹא מָצָאתִי כָּאן שׁוּם סִימָן לְחַיוֹת, – עָנָה לוֹ רוֹבֶּרְט.
– חֲבָל, חֲבָל! אִלוּ הָיוּ עַל הָעֵץ שֶׁלָנוּ אֵי־אֵלוּ חַיוֹת טוֹרְפוֹת, הָיִינוּ יְכוֹלִים לַעֲרוֹךְ צַיִד עֲלֵיהֶן… הַנָמֵר הָאֲמֵרִיקָנִי שׁוֹבֵר אֶת עָרְפּוֹ שֶׁל סוּס חָזָק בְּמַכָּה אַחַת בִּלְבַד, שֶׁהוּא מַכֶּה בּוֹ בְּכַפָּתוֹ. נָמֵר זֶה אוֹהֵב מְאֹד בְּשַׂר אָדָם. אַבָל עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאָדָם הַלָבָן הוּא מְבַכֵּר אֶת בְּשַׂר הָאִינְדִיאָנִים וְהַכּוּשִׁים, וְרַק בְּאֵין בְּרֵרָה הוּא אֵינוֹ בּוֹחֵל גַם בִּבְשַׂר הַלְבָנִים.
– שִׂמְחָה מָה זוֹ עוֹשָׂה? – קָרָא פַּגַנֶל בְּעַקְמוֹ אֶת פָּנָיו בְּבוּז – הֲרֵי אֵין הַנָמֵר אוֹהֵב אֶת בְּשָׂרְךָ אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֵינוֹ טָעִים.
– וַאֲנִי מוֹדֶה לָאֵל עַל זֶה!
– לְפִי דַעְתִּי, זֶה מַעֲלִיב מְאֹד! – קָרָא הַמְלֻמָד בְּהִתְלַהֲבוּתוֹ הָרַבָּה – הָאֲנָשִׁים הַלְבָנִים מִתְגָאִים כָּל כָּךְ בְּגִזְעָם וְהֵם חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְלַנְמֵרִים, כְּנִרְאֶה, הַשְׁקָפָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי בְּעִנְיָן זֶה.
– בְּכָל אֹפֶן, פַּגַנֶל חֲבִיבִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵנוּ אַף בָּא־כֹּחַ אֶחָד מִן הַגְזָעִים הַחֲשׁוּבִים בְּעֵינֵי הַנְמֵרִים וְהַחֲבִיבִים עֲלֵיהֶם, הִנְנִי בְּכָל זֹאת שָׂמֵחַ עַל הֶעְדֵרָם שֶׁל יְדִידֶיךָ אֵלֶה מֵהוֹלְכֵי אַרְבַּע. גַם בְּלָאו הָכֵי אֵין מַצָבֵנוּ מַזְהִיר בְּיוֹתֵר.
– נִמְצָא, שֶׁאַתָּה מִתְאוֹנֵן עַל גוֹרָלְךָ, אֲדוֹנִי! – קָרָא הַמְלֻמָד בְּמָצְאוֹ לוֹ עִלָה אַחֶרֶת לִקְטָטָה.
– אֵין אֲנִי מִתְאוֹנֵן, אֶלָא מְאַשֵׁר עֻבְדָה. וְאַתָּה, כְּלוּם תַּחֲשֹׁב אֶת דִירָתֵנוּ עַל הָעֵץ, שֶׁאֶפְשָׁר בְּכָל רֶגַע לְהִתְגַלְגֵל מִמֶנוּ הַמַיְמָה, לְנוֹחָה וּמְרֻוַחַת כָּל כָּךְ?
– לִי לֹא הָיְתָה נוֹחִיוּת כָּזֹאת אַף בְּמִשְׂרָדִי בְּפָּרִס… הֲרֵי אָנוּ חַיִים כָּאן כְּצִפֳרִים וּמַצַב טוֹב מִזֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ… לְדַעְתִּי, הָיוּ כָּל בְּנֵי־הָאָדָם צְרִיכִים לִחְיוֹת עַל אִילָנוֹת.
– בִּתְנַאי, שֶׁתִּהְיֶינָה לָהֶם כְּנָפַים, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.
– אֲשֶׁר לַכְּנָפַיִם, הֲרֵי אֵין אֲנִי מִתְנַגֵד… אֲבָל אוֹתָן אֶפְשָׁר לְהַמְצִיא, וְעַד…
– וְעַד הַזְמַן הַהוּא, מַר פַּגַנֶל, – הִפְסִיק גְלֶנֶרְוַן אֶת דְבָרָיו – הַרְשֵׁנִי־נָא לְהַעְדִיף עַל מִשְׁכָּן אֲוְירִי זֶה אֶת מִשְׁעוֹלֵי הַפַּרְדֵס עִם הַחוֹל הַלָבָן אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם, אֶת רִצְפָּתוֹ שֶׁל בַּיִת מַמָשׁ, אוֹ לְפָחוֹת, אֶת סִפּוּן הָאֳנִיָה.
– גְלֶנֶרְוַן! – קָרָא הַגִיאוֹגְרָף בְּטוֹן שֶׁל מַטִיף וּמוֹכִיחַ – עַל הָאָדָם לְקַבֵּל בְּרָצוֹן כָּל מַה שֶׁהַגוֹרָל נוֹתֵן לוֹ. אִם טוֹבָה הִיא מְנַת גוֹרָלוֹ – עָלָיו לִשְׂמֹחַ; וְאִם רָעָה הִיא – עָלָיו לְהִכָּנַע!… כְּנִרְאֶה, אַתָּה מִתְגַעְגֵעַ עַל כָּל הַטוֹבָה שֶׁבְּטִירַת מַלְקוֹלְם.
– לֹא, אֲבָל…
– הִנֵה רוֹבֶּרְט, הוּא מַרְגִישׁ כָּאן אֶת עַצְמוֹ יָפֶה מְאֹד וְאֵינוֹ קוֹבֵל עַל שׁוּם דָבָר, – הוֹסִיף פַּגַנֶל, בִּרְצוֹתוֹ לִמְצֹא לוֹ חָבֵר לְדֵעָה.
– כֵּן, אֲנִי אָמְנָם מַרְגִישׁ אֶת עַצְמִי כָּאן יָפֶה מְאֹד! – עָנָה הַנַעַר – שׁוּם מָקוֹם לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינַי כְּמוֹ הַמָקוֹם הַזֶה.
– בְּגִילְךָ, רוֹבֶּרְט, מוּבָן הַדָבָר הַזֶה, – עָנָה לוֹ גְלֶנֶרְוַן.
– וְגַם בְּגִילִי, – אָמַר הַמְלֻמָד – בָּהּ־בַּמִדָה שֶׁתִּמְעַטְנָה דְרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, בָּהּ־בַּמִדָה יֻטָב לוֹ. מְאֻשָׁר הוּא רַק זֶה, שֶׁאֵין לוֹ כָּל דְרִישׁוֹת, הַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.
– עַתָּה יַתְחִיל יְדִידֵנוּ הַמְלֻמָד לְלַמְדֵנוּ פֶּרֶק בְּהֶבֶל־הַהֲבָלִים שֶׁל תַּאֲוֹת הָאָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת!… – קָרָא הַמַיוֹר.
– אֵינְךָ אֶלָא טוֹעֶה, חֲבִיבִי הַמַיוֹר. אֵין לִי כָּל חֵשְֶׁק לְהַשְׁמִיעַ לִקְחֵי מוּסָר בְּאָזְנֵיכֶם, אֶלָא רָאִיתִי מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּרְתִּי בְּאַגָדָה עַרְבִית יָפָה, וְאִם תִּרְצוּ, מוּכָן אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם אוֹתָהּ.
– סַפֵּר־נָא, סַפֵּר, מַר פַּגַנֶל, – בִּקְשׁוֹ רוֹבֶּרְט.
– וּמַה תּוֹכִיחַ אַגָדָתְךָ? – שָׁאַל מַכְּס נַבְּס.
– מַה שֶׁמוֹכִיחָה, עַל־פִּי־רֹב, כָּל אַגָדָה טוֹבָה, חֲבִיבִי הַמַיוֹר.
– כְּלוֹמַר: לֹא הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר, – אַךְ אַל תָּשִׂים לֵב לִדְבָרַי, אֲדוֹן שִׁיהָרָזָדָה, וְסַפֵּר אֶת אַגָדָתְךָ, כֻּלָנוּ מוּכָנִים לְהַקְשִׁיב לְמַשֶׁהוּ דִמְיוֹנִי.
– לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה בֶּן־מֶלֶךְ גָדוֹל וְעָשִׁיר מְאֹד, – פָּתַח פַּגַנֶל – הוּא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הֲרוּן־אַל־רַשִׁיד, וְלַמְרוֹת תְּהִלָתוֹ הַגְדוֹלָה וּנְכָסָיו הָרַבִּים, לֹא הִרְגִישׁ בֶּן־הַמֶלֶךְ אֶת עַצְמוֹ מְאֻשָׁר וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת אָשְׁרוֹ בַּחַיִים. וְהִנֵה פָּגַשׁ בְּאַחַד הַיָמִים דֶרְוִישׁ חָכָם, וּכְשֶׁשָׁאַל בַּעֲצָתוֹ, אָמַר לוֹ, שֶׁקָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא בָּעוֹלָם הַזֶה אשֶׁר מַמָשׁ.
“אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, הוֹד מַלְכוּתְךָ, אֶמְצָעִי בָּדוּק וּמְנֻסֶה אֶחָד, שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אשֶׁר, – אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ הַדֶרְוִישׁ – אֶלָא שֶׁאֶת הָאֶמְצָעִי הַזֶה כִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג”.
“וּמַהוּ אֶמְצָעִי זֶה?” שָׁאַל בֶּן־הַמֶלֶךְ.
“אִם תִּלְבַּשׁ פַּעַם אֶת כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר, אֲדוֹנִי הָרָם, תַּשִׂיג גַם אַתָּה אֶת אָשְׁרְךָ!”.
בֶּן־הַמֶלֶךְ הוֹדָה לַדֶרְוִישׁ הֶחָכָם עַל עֲצָתוֹ וְיָצָא לָשׁוּט בָּעוֹלָם, כְּדֵי לְחַפֵּשׂ כֻּתֹּנֶת שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר. הוּא עָבַר בְּכָל בִּירוֹת הָעוֹלָם, לָבַשׁ כָּתְנוֹת קֵיסָרִים, מְלָאכִים נְסִיכִים, רוֹזְנִים – אַךְ לַשָׁוְא. הָאשֶׁר לֹא בָּא אֵלָיו. אָז הֵחֵל לִלְבּשׁ כָּתְנוֹת אָמָנִים, שָׂרֵי־צָבָא, סוֹחֲרִים – וְשׁוּב לָרִיק. לְאַחֲרוֹנָה בָּא לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר בִּכְלָל לִמְצֹא כֻּתֹּנֶת שֶׁל אָדָם מְאֻשָׁר בֶּאֱמֶת, וּבְלֵב נִשְְׁבָּר חָזַר אֶל בֵּיתוֹ, לְאַרְמוֹן אָבִיו. אַךְ הוּא בַּדֶרֶךְ, וְהִנֵה לְפָנָיו אִכָּר בַּשָׂדֶה. הָאִכָּר חָרַשׁ אֶת הָאֲדָמָה וּפָנָיו הָיוּ צוֹהֲלוֹת וְלִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה.
“אֵין זֹאת אֶלָא אָדָם מְאֻשָׁר לְפָנַי”, חָשַׁב הַנָסִיךְ וְשָׁאַל אֶת הָאִכָּר:
“אֱמֹר לִי, אָדָם טוֹב, הַמְאֻשָׁר אַתָּה?”
“בְּהֶחְלֵט!” עָנָה לוֹ הָאַכָּר.
“וְאֵין לְךָ כָּל מִשְׁאָלָה, וְכָל חֵפֶץ־לֵב?”
“אַיִן”.
“וְאוּלַי רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת כַּלִיף?”
“לָמָה לִי זֶה, אִם אֲנִי מְאֻשָׁר גַם בְּלָאו הָכִי?”
“אִם כֵּן מְכֹר לִי, בְּטוּבְךָ, אֶת כֻּתָּנְתְךָ!”
“כֻּתָּנְתִּי? – תָּמַהּ הָאִכָּר – הֲרֵי אֵין כֻּתֹּנֶת כְּלָל וּכְלָל לִבְשָׂרִי!”
פֶּרֶק יב: בָּאֵשׁ וּבַמַיִם 🔗
הָאַגָדָה שֶׁסִפֵּר פַּגַנֶל מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי חֲבֵרָיו. בְּגָמְרוֹ לְסַפֵּר, נִשְׁמְעוּ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם רוֹעֲשׁוֹת. אוּלָם לַמְרוֹת מוּסַר־הַהַשְׂכֵּל שֶׁבָּאַגָדָה, לֹא נִשְׁתַּנְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן אַף בְּמִקְצָת, כִּי לְהַשְׁלִים עִם מַצָבָם הַנָכְחִי יֵשׁ רַק מִתּוֹךְ חֹסֶר בְּרֵרָה אַחֶרֶת.
בֵּינְתַיִם וְהַלַיְלָה הִתְקָרֵב וּבָא. אַחֲרֵי שֶׁתַּיָרֵינוּ אָכְלוּ לְשׂבַע וּבִלוּ זְמַן־מַה אַחֲרֵי הַסְעֻדָה בְּשִׂיחַת רֵעִים, לֹא נִשְׁאַר לָהֶם עַתָּה אֶלָא לִשְׁכַּב וּלְהֵרָדֵם.
אוּלָם בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ לְתוֹךְ קִנֵיהֶם, עָלוּ גְלֶנֶרְוַן וְרוֹבֶּרְט יַחַד עִם הַגִיאוֹגְרָף אֶל מִגְדַל־הַצוֹפִים, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם לֹא חָל שִׁנוּי בַּיָם הָאַדִיר הַמַקִיף אוֹתָם מִכָּל הָעֲבָרִים. הַשָׁעָה הָיְתָה כְּבָר תֵּשַׁע. הַשֶׁמֶשׁ אַךְ זֶה שָׁקְעָה מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק, כּוֹכְבֵי חֲצִי־הַכַּדוּר הַדְרוֹמִי, שֶׁכֻּסוּ בְּאֵד קַל, הֵחֵלוּ לְנַצְנֵץ בַּשָׁמַיִם, וְהַחֲשֵׁכָה הָלְכָה וְהִתְגַבְּרָה.
עוֹד מְעַט וְנִרְאוּ בַּשָׁמַיִם רִבּוֹא רְבָבוֹת כּוֹכָבִים נוֹצְצִים, שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בַּמַיִם הַמַכְסִיפִים. אוּלָם עוֹד הֵם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם, נִתְקַשְׁרוּ בַּמַעֲרָב עֲנָנִים קוֹדְרִים, שֶׁבִּמְהִירוּת רַבָּה הֵחֵלוּ לִכְבּשׁ אֶת כָּל הָרָקִיעַ.
הָאֲוִיר הָיָה עוֹד שָׁקֵט. רוּחַ קַלָה לֹא נָשְׁבָה וְעָלֶה לֹא נָע, גַם הַמַיִם עָמְדוּ כִּקְפוּאִים וְדָמוּ לְמִין גוּשׁ מוּצָק וּבִלְתִּי מִתְנוֹעֵעַ. הַנְשִׁימָה כָּבְדָה, הֶחָזֶה הִתְכַּוֵץ וְנִצְבַּט כְּמוֹ בְּמֶלְקָחַיִם.
– עוֹד מְעַט תִּפְרֹץ סוּפָה, – אָמַר פַּגַנֶל – הָאַתְמוֹסְפֵירָה סְפוּגָה וּרְווּיָה חַשְׁמַל עַד קְצֵה יְכָלְתָּהּ.
– כֵּן, הַדָבָר מֻרְגָשׁ, – אִשֵׁר גְלֶנֶרְוַן אֶת דְבָרָיו – הֲיָרֵא אַתָּה מִפְּנֵי הַסוּפָה, רוֹבֶּרְט?
– לֹא, אֲדוֹנִי, הֲלֹא אֵין אֲנִי יֶלֶד קָטָן, – עָנָה לוֹ הַנַעַר.
– יָפֶה מְאֹד… אֲנִי שָׂמֵחַ עַל כָּךְ. דַע לָךְ, רוֹבֶּרְט, שֶׁזוֹ תִּהְיָה סוּפָה קָשָׁה מְאֹד!
– הִיא תִּהְיֶה קָשָׁה כָּל כָּךְ, – אָמַר פַּגַנֶל – שֶׁכָּל הַסוּפוֹת שֶׁרָאִינוּ בְּחַיֵינוּ הֵן כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמָתָהּ!
– אֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ כָּל כָּךְ לַסוּפָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – כְּמוֹ לַגֶשֶׁם הַשׁוֹטֶף שֶׁיָבוֹא בְּעִקְבוֹתֶיהָ. הוּא יַרְטִיב אוֹתָנוּ שׁוּב עַד לְעַצְמוֹתֵינוּ. בְּוַדַאי גַם הַמַיִם יִגְאוּ. אָכֵן אֱמֹר מַה שֶׁתֹּאמַר, פַּגַנֶל יַקִירִי, לִחְיוֹת עַל עֵצִים לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר. עוֹד מְעַט וְתֶחֱזֶה זֹאת מִבְּשָׂרְךָ!
– אֲנִי רָגִיל לִרְאוֹת הַכֹּל מִנְקֻדַת־מֶבָּט פִילוֹסוֹפִית…
– אֲבָל נְקֻדַת־הַמֶבָּט הַפִילוֹסוֹפִית לֹא תָּגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַמָטָר הַסוֹחֵף.
– אוּלָם הִא תְּחַמֵם אוֹתִי.
– הַאֻמְנָם? וּבְכֵן נֵרֵד אֵפוֹא מְהֵרָה לַחֲבֵרֵינוּ וְנָעוּץ לָהֶם לְהִצְטַיֵד בִּנְקֻדַת־מֶבָּט פִילוֹסוֹפִית, אַךְ גַם לְהִתְעַטֵף יָפֶה בְּפּוֹנְצ’וֹתֵיהֶם וְלְהִזְדַיֵן בְּסַבְלָנוּת, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּבָר מְכֻסִים עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וְרַק שׁוּלֵיהֶם הַמַעֲרָבִיִים היוּ מְרֻקָמִים אַרְגָמָן. הַמַיִם קָדְרוּ אַף הֵם וְנִרְאוּ כְּאִלוּ הִתְלַכְּדוּ עִם הַשְׁחָקִים הַתְּלוּיִים מֵעַל לָהֶם.
חשֶׁךְ וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרוּ מִסָבִיב.
– נְמַהֵר לָרֶדֶת! – הֵאִיץ גְלֶנֶרְוַן בִּבְנֵי לִוְיָתוֹ – הַחִזָיוֹן יַתְחִיל בְּוַדַאי עוֹד מְעַט.
וּשְׁלָשְׁתָּם מִהֲרוּ לָרֶדֶת לְמַטָה.
בְּרִדְתָּם עָמְדוּ תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים לְמַרְאֵה נֹגַהּ מוּזָר שֶׁיָצָא מֵהֲמוֹן נְקֻדוֹת נוֹצְצוֹת רוֹחֲשׁוֹת בְּאִוְשָׁה קַלָה מֵעַל לִפְנֵי הַמַיִם, לְרַגְלֵי הָעֵץ.
– זֶה בְּוַדַאי נֹגַהּ זַרְחָנִי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא, אֵלוּ הֵן מִינֵי גַחֲלִילִיוֹת, אַבְנֵי־חֵן חַיוֹת. הַגַחֲלִילִיוֹת אָמְנָם אֵינָן יְקָרוֹת כְּמוֹ אַבְנֵי־הַחֵן, אַךְ הֵן מְבִיאוֹת אוֹתָהּ תּוֹעֶלֶת וְהַגְבִירוֹת בְּבּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס מִשְׁתַּמְשׁוֹת בָּהֶן לְצָרְכֵי קִשׁוּט.
– נִמְצָא, שֶׁגִצִים אֵלֶה חֲרָקִים הֵם? – שָׁאַל רוֹבֶּרְט.
– כֵּן, חֲרָקִים, יְדִידִי הַצָעִיר. נַסֵה־נָא לָצוּד אֶחָד מֵהֶם וְרָאִיתָ, כִּי אָמְנָם צָדְקוּ דְבָרַי.
רוֹבֶּרְט הִצְלִיחַ מִיָד לִתְפֹּס שְׁתֵּי גַחֲלִילִיוֹת מְאִירוֹת וְכֻלָם הִתְבּוֹנְנוּ בָּהֶן בְּסַקְרָנוּת רַבָּה.
– תּוֹלָעִים אֵלוּ, שֶׁגָדְלָן כְּגֹדֶל הָאֶצְבַּע, נִקְרָאוֹת בְּפִי הָאִינְדִיאָנִים בְּשֵׁם טוּקוֹ־טוּקוֹ. הֵן שַׁיָכוֹת לְסוּג קְשֵׁי־הַכְּנָפַיִם וְאֶת הָאוֹר הֵן מוֹצִיאוֹת מִשְׁנֵי כְּתָמִים קְטַנִים הַנִמְצָאִים עַל גַבָּן. זָהֳרָן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר אֲפִילוּ לִקְרֹא לְאוֹרוֹ.
פַּגַנֶל הִקְרִיב אַחַת הַגַחֲלִילִיוֹת אֶל שְׁעוֹנוֹ וְהֵיטִיב לִרְאוֹת לְאוֹרָהּ אֶת לוּחַ־הַסְפָרוֹת.
הַשָׁעָה הָיְתָה עֶשֶׂר.
גְלֶנֶרְוַן יָעַץ לַמַיוֹר, לְתוֹם אוֹסְטִין וְלַמַלָחִים לִקְשֹׁר אֶת עַצְמָם הֵיטֵב אֶל עַרְסְלוֹתֵיהֶם. הַסוּפָה כְּבָר מִשְׁמְשָׁה וּבָאָה. מֻרְגָשׁ הָיָה, כִּי הִיא תִּהְיֶה נוֹרָאָה וּבְכֹחָהּ יִהְיֶה לְנַעֵר אוֹתָם מִן הָעֵץ כְּנַעֵר הָרוּחַ אֶת הַפְּרִי הַבָּשֵׁל מִן הָעֵץ.
רֵאשִׁית כֹּל קָשְׁרוּ אֶל הָעֲנָפִים אֶת רוֹבֶּרְט. הֵם עָטְפוּ אוֹתוֹ יָפֶה בְּפּוֹנְצָ’תוֹ, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה כָּךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ.
לְאַחַר שֶׁשָׁכְבוּ כֻּלָם בְּעַרְסְלוֹתֵיהֶם, בֵּרְכוּ אִישׁ אֶת אָחִיו בְּ“לֵיל מְנוּחָה”, אַף־עַל־פִּי שֶׁלִמְנוּחָה לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה. הִשְׂתָּרְרָה דוּמִיַת־מַוֶת. לַמְרוֹת זֹאת לֹא נִרְדַם אַף אֶחָד מֵהֶם. מַחֲשָׁבוֹת אֲיֻמוֹת לֹא נָתְנוּ לָהֶם לַעֲצֹם עַיִן.
בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה נִשְׁמַע מֵרָחוֹק קוֹל רַעַם עָמוּם. גְלֶנֶרְוַן הִפְרִיד אֶת הָעֲנָפִים וּבְעַד הָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם רָאָה אֶת הַשָׁמַיִם. הָעֲנָנִים הַכְּבֵדִים נִקְרְעוּ עַל יְדֵי הַבְּרָקִים לְכָל רוּחַ וְהָרְעָמִים הִתְקָרְבוּ וְגָבְרוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע.
– וּמַה, אֲדוֹנִי? – שָׁאַל פַּגַנֶל.
– אֵין לִי בַּמֶה לְנַחֲמְךָ, יְדִידִי. הַסוּפָה תִּהְיֶה אֲיֻמָה.
– אֶשְׂמַח מְאֹד! לְמִצְעָר, אֶתְעַנֵג עַל מַחֲזֶה נוֹרָא־הוֹד שֶׁל אֵיתָנֵי־הַטֶבַע הַמִשְׁתּוֹלְלִים; – אָמַר הַמְלֻמָד מִתּוֹךְ שִׂמְחָה תְּמִימָה – אֵין כָּל סָפֵק שֶׁהַסוּפָה תִּהְיֶה חֲזָקָה מְאֹד, כִּי אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּדִיוּק בְּקַו הַסוּפוֹת הֲרוֹת־הַחַשְׁמַל. אֲנִי נִזְכָּר שֶׁקָרָאתִי בְּאַחַד הַסְפָרִים עַל סוּפָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בִּשְׁנַת 1703 בִּמְדִינַת בּוּאֵנוֹס־אַיְרֶס. בִּשְׁעַת סוּפָה נוֹרָאָה זוֹ נִשְׁמְעוּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה קוֹלוֹת נֵפֶץ בָּזֶה אַחַר זֶה. יְדִידִי מַרְטֵן דֵה־מוּסִי, שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֶל אַחַת הַסוּפוֹת בְּחֶבֶל זֶה, מְסַפֵּר, שֶׁרְעָמִים הִרְעִימוּ בְּלִי־חָשָׂךְ חֲמִשִׁים וְחָמֵשׁ דַקוֹת.
– וְכִי הִסְתַּכֵּל אָז בִּשְׁעוֹנוֹ? – שָׁאַל הַמַיוֹר.
– כְּמוּבָן!… חֲבָל שֶׁאֵין בְּיָדֵנוּ לְהַתְקִין כָּאן כּוֹלֵא־בָּרָק. אִילָן זֶה הוּא הַדָבָר הַיְחִידִי הַגָבוֹהַּ בְּכָל הַסְבִיבָה הַזֹאת. מִלְבַד זֹאת יֵשׁ לָעֵץ אוֹמְבּוּ סְגֻלָה מְיֻחֶדֶת לִמְשֹׁךְ אֵלָיו חַשְׁמַל אַתְמוֹסְפֵירִי. וּלְבַסוֹף חוֹשְׁבַנִי, יְדִידַי, שֶׁגַם מִכֶּם לֹא נֶעֶלְמָה הַהֲלָכָה, שֶׁהַמְלֻמָדִים אֵינָם מְיַעֲצִים לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת עֵץ בִּשְׁעַת סוּפַת בְּרָקִים.
– אַתָּה מַזְכִּיר לָנוּ אֶת כָּל הַדְבָרִים הַטוֹבִים הַלָלוּ דַוְקָא בַּשָׁעָה הַמַתְאִימָה, – הֵעִיר לוֹ הַמַיוֹר.
– כֵּן, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – אַתָּה בֶּאֱמֶת בָּחַרְתָּ לְךָ שְׁעַת־כּשֶׁר מְצֻיָנָה לְהַשְׁמִיעֵנוּ דְבָרִים מְעַנְיְנִים וּמַרְגִיעִים.
– כֵּנִים דִבְרֵיכֶם, יְדִידַי! – הִסְכִּים פַּגַנֶל – אַךְ כְּלוּם אַשְׁמָתִי הִיא זוֹ?… הִנֵה כְּבָר מַתְחִיל הָעִנְיָן! – שִׁסַע פִּתְאֹם אֶת דִבְרֵי עַצְמוֹ, כְּשֶׁנִשְׁמַע רַעַם מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם מִיָד אַחֲרֵי בָּרָק מְסַנְוֵר – כָּךְ… כָּךְ…
וּבֵינְתַיִם הָלְכָה הַסוּפָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר. רַעַם בָּא אַחֲרֵי רַעַם. קוֹלוֹת הַנֵפֶץ וְהָרַעַשׁ הַמַחֲרִישׁ אֶת הָאָזְנַיִם נִתְמַזְגוּ לְמַנְגִינָה אֲיֻמָה אַחַת, שֶׁבְּדוֹמֶה לָהּ לֹא תּוּכַלְנָה לְהַשְׁמִיעַ כָּל הַתִּזְמוֹרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לוּ הִתְאַחְדוּ יַחַד.
פִּתְאֹם נְשְׁמַע קוֹל רַעַם חָזָק כָּל כָּךְ, שֶׁהַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִזְדַעְזְעוּ. אַחֲרָיו נִמְשַׁךְ כְּעֵין מְטַר יְרִיוֹת שֶׁל אַלְפֵי תּוֹתָחִים. וְהַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים רָדְפוּ זֶה אֶת זֶה בְּלִי הֲפוּגוֹת.
הַבְּרָקִים פִּלְחוּ אֶת הַשָׁמַיִם בְּצוּרוֹת וּבִנְטִיוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶם נָפְלוּ יָשָׁר לְמַטַה – חֲמִשָׁה־שִׁשָׁה בָּזֶה אַחַר זֶה וּבְמָקוֹם אֶחָד, וְלַאֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ צוּרוֹת נֶהְדָרוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהַגִיאוֹגְרָף הָיָה מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת. מִתּוֹךְ סְפָרָיו הִכִּיר רַק שְׁתֵּי דֻגְמוֹת שֶׁל בְּרָקִים מִסְתַּעֲפִים לִשְׁנַיִם. וְכָאן רָאָה לְפָנָיו מֵאוֹת דֻגְמוֹת כָּאֵלוּ. בְּרָקִים אֲחֵרִים קָרְעוּ אֶת הָרָקִיעַ בְּקַוִים שְׁבוּרִים, נִתְפַּזְרוּ בַּמֶרְחָב כְּעַנְפֵי אַלְמֻגִים, אוֹ נִתְּזוּ כְּאַשְׁדוֹת־מַיִם מַבְרִיקִים. וְשׁוּב אֲחֵרִים הִבְהֲבוּ כַּאֲלֻמוֹת־אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת.
לְבַסוֹף נִמְתְּחָה עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ, לְכָל אָרְכּוֹ – מִמִזְרָח לְצָפוֹן – רְצוּעַת־נֹגַהּ רְחָבָה וּמַבְרִיקָה בְּאוֹר זַרְחָנִי מְסַנְוֵר עֵינַיִם. רְצוּעָה זוֹ נָעָה קָדִימָה בִּמְהִירוּת נוֹרָאָה, לָפְתָה אֶת כָּל הָאֹפֶק וְנִרְאֲתָה כְּבוֹלַעַת אֶת הָעֲנָנִים. נְהַר־דִי־נוּר זֶה הֵאִיר אֶת כָּל הַחֶבֶל כְּאוֹר הַיוֹם וְהִשְׁתַּקֵף בְּתוֹךְ הַמַיִם. כְּשֶׁכָּל שִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ הָיוּ אֲחוּזִים בִּרְצוּעַת־נֹגַהּ אֲיֻמָה זוֹ, דִמוּ בְּלִבָּם תַּיָרֵינוּ הָאֻמְלָלִים, שֶׁהֵם נִמְצָאִים בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל כַּדוּר־אֵשׁ עֲנָק!
הָאֲנָשִׁים הַחוֹסִים בָּעֵץ הִבִּיטוּ מַחֲרִישִׁים בְּמַחֲזֶה נוֹרָא־הוֹד זֶה. אַךְ לוֹמַר דָבָר אִישׁ לְרֵעֵהוּ לֹא יָכְלוּ, כִּי הַקוֹנְצֶרְט הַפִּרְאִי שֶׁל הַטֶבַע הַזוֹעֵם הֶחֱרִישׁ אֶת קוֹלָם לְגַמְרֵי.
לְאוֹר הַבְּרָקִים נִרְאֲתָה דְמוּתוֹ הַשְׁקֵטָה שֶׁל הַמַיוֹר, פָּנָיו הַסַקְרָנִיוֹת שֶׁל פַּגַנֶל, אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַמְלֵאָה מֶרֶץ שֶׁל גְלֶנֶרְוַן, פָּנָיו הַחִוְרוֹת שֶׁל רוֹבֶּרְט וּפַרְצוּפֵיהֶם הָאֲדִישִׁים שֶׁל הַמַלָחִים, שֶׁרָאוּ כְּבָר בְּחַיֵיהֶם לֹא סוּפָה נוֹרָאָה אַחַת.
הַגֶשֶׁם טֶרֶם יָרַד וְהַתַּיָרִים הִשְׁלוּ אֶת עַצְמָם, שֶׁאוּלַי יִפָּטְרוּ מִמֶנוּ. אַךְ לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָׁמַיִם וְגֶשֶׁם סוֹחֵף נִתַּךְ מִן הַמְרוֹמִים יָשָׁר לְמַטָה.
הָאֲנָשִִׁים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה, בְּחָשְׁבָם שֶׁבְּגֶשֶׁם זֶה יִסְתַּיֵם סוֹף־סוֹף הַמַחֲזֶה הַנוֹרָא. אֲבָל תִּקְוָתָם תִּקְוַת־שָׁוְא הָיְתָה. הַבְּרָקִים, הָרַעַשׁ וְקוֹלוֹת הַנֵפֶץ לֹא פָּסְקוּ. וּפִתְאֹם – וּבִקְצֵה הֶעָנָף הַתָּלוּי עַל פְּנֵי הַמַיִם נִגְלָה כַּדוּר־אֵשׁ לֹא גָדוֹל, שֶׁהָיָה מֻקָף חִתּוּל שָׁחוֹר שֶׁל עָשָׁן. דַקוֹת אֲחָדוֹת הִסְתּוֹבֵב בְּמָקוֹם אֶחָד, וּלְבַסוֹף נֻפַּץ בְּרַעַשׁ וּבְקוֹל נֵפֶץ רַב כָּל כָּךְ שֶׁיְדִידֵנוּ הִתְכַּוְצוּ כֻּלָם מֵרֹב פַּחַד. רֵיחַ שֶׁל גָפְרִית הֻרְגַשׁ בָּאֲוִיר.
הֵם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת מַה קָרָה וְהִנֵה נִשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל תּוֹם אוֹסְטִין:
– הָעֵץ בּוֹעֵר!
וְאָמְנָם הֻצַת הֶעָנָף וְעָלָה בָּאֵשׁ. הַלֶהָבָה הִתְפַּשְׁטָה בִּמְהִירוּת, וְלַמְרוֹת הַגֶשֶׁם הַסוֹחֵף, שֶׁעוֹד הִגְבִּיר אֶת הַבְּעֵרָה, נִתְלַקְחוּ הָעֲנָפִים הַיְבֵשִׁים בְּשַׁלְהָבוֹת נוֹרָאוֹת. לְמַרְבֵּה הַצָרָה, נָשְׁבָה גַם רוּחַ חֲזָקָה שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת הָאֵשׁ לִשְׁאָר חֶלְקֵי הָעֵץ.
גְלֶנֶרְוַן וִידִידָיו מִהֲרוּ לִמְצֹא לָהֶם מַחֲסֶה בַּחֵלֶק הַמִזְרִָחִי שֶׁל הַצַמֶרֶת, אֲשֶׁר לְשָׁם לֹא הִגִיעוּ עוֹד הַשַׁלְהָבוֹת. מַחֲרִישִׁים, נוֹאָשִׁים וּמְבֹהָלִים טִפְּסוּ עַל הָעֲנָפִים, נִכְשְׁלוּ מִפַּעַם לְפַעַם וְלֹא אַחַת גַם גָלְשׁוּ לְמַטַה וְרַק בְּנֵס לֹא נָפְלוּ הַמַיְמָה. הֵם נֶאֶחְזוּ בָּעֲנָפִים וּבַבַּדִים שֶׁשַׂחוּ תַּחַת כֹּבֶד מַשָׂאָם, פַּעַם טִפְּסוּ לְמַעְלָה וּפַעַם יָרְדוּ שׁוּב לְמַטָה וְהָיוּ אוֹבְדֵי־עֵצוֹת.
הָעֵץ חָרַק וְשָׁרַק. הָעֲנָפִים הִתְעַוְתוּ וְהִתְפַּתְּלוּ כִּנְחָשִׁים נִשְׂרָפִים חַיִים. אוּדִים עֲשֵׁנִים נָפְלוּ אֶל הַמַיִם, מְְקוֹם שָׁם וְדָעֲכוּ לְאַט־לְאַט. אוּלָם הָאֵשׁ שֶׁאָחֲזָה בָּעֵץ לֹא רָפְתָה. הִיא הִתְפַּשְׁטָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּבִגְלַל הָרוּחַ הַנוֹשֶׁבֶת בְּחָזְקָה אָפְפָה עַד מְהֵרָה אֶת כָּל הַצַמֶרֶת.
הַתַּיָרִים הָאֻמְלָלִים הָיוּ נִדְהָמִים מֵרֹב פַּחַד. נְשִׁימָתָם קָצְרָה מִן הֶעָשָׁן הָרַב וְהַרְגֵשׁ הִרְגִישׁוּ, שׁהָאֵשׁ מַתְחִילָה כְּבָר לַחֲרֹךְ אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם וְאֶת עוֹר פְּנֵיהֶם. לִבְרֹחַ לִפְנֵי הָאֵשׁ, שֶׁלֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ אוֹ לְהַחֲלִישָׁהּ, לֹא הָיָה מָקוֹם, וְהָאֻמְלָלִים רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אֶת מוֹתָם הַנוֹרָא בַּשַׁלְהָבוֹת.
הִגִיעָה הַשָׁעָה, שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִשָׁאֵר בֵּין הָעֲנָפִים. הֵם הֶחְלִיטוּ אֵפוֹא לָבֹר לָהֶם מִיתָה קַלָה יוֹתֵר – לְהַפִּיל אֶת עַצְמָם הַמַיְמָה.
– מוּטָב לִטְבֹּעַ מֵאֲשֶׁר לְהִשָׂרֵף חַיִים! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – הַמַיְמָה! הַמַיְמָה, יְדִידַי!
וִילְסוֹן, הַנִרְדָף עַל יְדֵי הָאֵשׁ, שָׁמַע הָרִאשׁוֹן בְּקוֹל הַלוֹרְד, וְקָפַץ לַמַיִם. אַךְ מִיָד הִשְׁמִיעַ קוֹל צְוָחָה:
– הוֹשִׁיעוּ! הוֹשִׁיעוּ!
תּוֹם אוֹסְטִין הִתְכּוֹפֵף וְעָזַר לוֹ לַעֲלוֹת שׁוּב עַל הָעֵץ.
– מַה שָׁם? – שְׁאֵלוּהוּ חֲבֵרָיו.
– תַּנִינִים… – לָחַשׁ וִילְסוֹן בְּהַחֲזִיקוֹ עוֹד בְּתוֹם אוֹסְטִין וְיָדָיו רוֹעֲדוֹת.
וְאָמְנָם הָיָה הָעֵץ מֻקָף הַמוֹן תַּנִינִים צְמֵאֵי־דָם. פַּגַנֶל הִכִּיר אוֹתָם מִיָד עַל־פִּי רֹאשָׁם הַחַד, לוֹעָם הַגָדוֹל וּבַעַל הַשִׁנַיִם הַנוֹרָאוֹת הַנִמְשָׁךְ מִן הָאֹזֶן הָאַחַת עַד הָאֹזֶן הַשְׁנִיָה, וְעֵינֵיהֶם הַבּוֹלְטוֹת. הֵם שׁוֹטְטוּ בִּזְרִיזוּת עַל־פְּנֵי הַמַיִם וְקַשְׂקַשֵׂיהֶם הִבְרִיקוּ לְנֹגַהּ הָאֵשׁ.
לְמַרְאֵה הָאוֹיְבִים הָאֲיֻמִים הַלָלוּ, הֵבִינוּ יְדִידֵינוּ הָאֻמְלָלִים, שֶׁעַכְשָׁיו עַלֵיהֶם לָמוּת בְּמִיתָה קָשָׁה וְאַכְזָרִית – לְהִשָׂרֵף חַיִים, אוֹ לְהִטָרֵף עַל יְדֵי הַתַּנִינִים. כָּל מוֹצָא אַחֵר לֹא הָיָה!
– הִנֵה כָּךְ… הִגִיעָה שְׁעָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה… – אָמַר הַמַיוֹר בְּשֶׁקֶט…
מַכְּס נַבְּס נִשְׁאַר נֶאֱמַן לְעַצְמוֹ עַד לִדְפִיקַת־לִבּוֹ הָאַחֲרוֹנָה.
יֵשׁ רְגָעִים בְּחַיֵי הָאָדָם אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא יִמְצָא עוֹד כֹּחַ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ וְאָז הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת יְהָבוֹ עַל אֱלֹהִים וּמְחַכֶּה לְנֵס שֶׁיִתְרַחֵשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
וְכָךְ הָיָה גַם הַפַּעַם. גְלֶנֶרְוַן נָשָׂא אֶת עֵינָיו מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ מֵעַל הָעֵץ הַבּוֹעֵר, הִסְתַּכֵּל בַּמַיִם הַשׁוֹרְצִים תַּנִינִים אַכְזָרִיִים, וְאָמַר בְּלִבּוֹ שָׁלוֹם לְכָל הַיְקָרִים לוֹ בָּעוֹלָם.
הַסוּפָה שָׁקְטָה. אוּלָם בִּמְקוֹמָהּ בָּא פֶּגַע אַחֵר, עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא מִן הַסוּפָה. בַּדָרוֹם הִתְחוֹלְלָה רוּחַ־זִלְעָפוֹת בִּדְמוּת עַמוּד סְפוּג אֵדִים חַשְׁמַלִיִים, שֶׁרֹאשׁוֹ פַּנָה כְּלַפֵּי מַטָה וְתַחְתִּיתוֹ – כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְהוּא מְאַחֵד אֶת הַגַלִים הַהוֹמִים אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ עִם הָעֲנָנִים הַקוֹדְרִים שֶׁבַּשָׁמַיִם.
עַמוּד הָרוּחַ הָלַךְ וְקָרַב בִּמְהִירוּת רַבָּה, בְּהִסְתּוֹבְבוֹ מִסָבִיב לְעַצְמוֹ, בְּשָׁאֲפוֹ אֶל קִרְבּוֹ מַיִם וּבְמָשְׁכוֹ אֵלָיו עַל יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הַסִִבּוּבִית אֶת כָּל הָאֲוִיר שֶׁהִקִיף אוֹתוֹ.
לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָעַמוּד הַזֶה נָפַל עַל הָעֵץ וְהִקִיף אוֹתוֹ מִכָּל עֲבָרָיו. הָעֵץ הֶחָסֹן הִתְנוֹדֵד וְשָׁרַק בְּכָל שָׁרָשָׁיו. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁב גְלֶנֶרְוַן, שֶׁהַתַּנִינִים הִתְנַפְּלוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם עַל הָעֵץ וְהֵם רוֹצִים לְעָקְרוֹ מִשָׁרָשָׁיו בְּשִׁנֵיהֶם הַחַדוֹת. דְבוּקִים בְּכָל כֹּחָם אֶל גֶזַע הָעֵץ וַאֲחוּזִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ הִרְגִישׁוּ הַתַּיָרִים אוֹבְדֵי־הָעֵצוֹת, כִּי הָעֵץ מִתְנוֹעֵעַ וּמִתְכּוֹפֵף. הָעֲנָפִים הַבּוֹעֲרִים שָׁחוּ אֶל הַמַיִם וְשָׁם כָּבוּ מִיָד, בְּפַעְפְּעָם וּבְהַעֲלוֹתָם עָשָׁן.
אַחֲרֵי שֶׁזִעְזְעָה אֶת הָעֵץ הָעֲנָק, נִשְׂאָה הָרוּחַ הַנוֹרָאָה הַזֹאת הָלְאָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹאֶפֶת אֶל קִרְבָּהּ מַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּבְגָדְלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.
וּפִתְאֹם וְהָעֵץ הַבּוֹעֵר, שֶׁלֹא יָכֹל עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֵשׁ, הַסוּפָה וְהַמַיִם הַגוֹעֲשִׁים, נָפַל בִּכְבֵדוּת לְתוֹךְ הַמַיִם. הַתַּנִינִים הַנִפְחָדִים נִרְתְּעוּ מִיָד לְאָחוֹר וְרַק אֶחָד מֵהֶם הֵעֵז לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל עָנָף עָבֶה. אוּלָם מְיוּלְרֶדִי הִרְגִישׁ בּוֹ, הִכָּה אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת בְּקַת אֶקְדָחוֹ בֵּין עֵינָיו, וְהַתַּנִין הַמְחֻצָף הִתְעַוֵת וְהִתְפַּתֵּל, וְאַחַר כָּךְ, נֶעֱלַם בְּתוֹךְ הַגַלִים מַעֲלֵי הַקֶצֶף.
לְאַחַר שֶׁנִפְטְרוּ מִן הַמִפְלָצוֹת הַזוֹלְלוֹת הַלָלוּ, טִפְּסוּ הַתַּיָרִים עַל הָעֲנָפִים שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַשְׂרֵפָה מָפְנִים נֶגֶד הָרוּחַ וְהָאֵשׁ לֹא הִסְפִּיקָה לֶאֱחֹז בָּהֶם. וְהָעֵץ, שֶׁנִסְחַף עִם הַזֶרֶם, נִשָׂא בִּמְהִירוּת לְצַד צְפוֹן־מִזְרָח, כְּשֶׁעָלָיו שָׁטִים יְדִידֵינוּ כְּמוֹ עַל דוֹבְרָה. הָאֵשׁ כָּבְתָה לְאַט־לְאַט וְהָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַדוֹבְרָה הַמוּזָרָה חִישׁ־מַהֵר עִם הַזֶרֶם. מִסָבִיב הָיְתָה חֲשֵׁכָה גְמוּרָה, אֲשֶׁר רַק מִזְמַן לִזְמַן הוּאֲרָה עַל יְדֵי בָּרָק רָחוֹק.
וּבְלֵב הָאֻמְלָלִים הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה לְהַצָלָה.
פֶּרֶק יג: הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי 🔗
– סוֹף־סוֹף נִזְכֶּה וְנִנָצֵל, – אָמַר הַמַיוֹר.
– כֵּן, סוֹף־סוֹף, בְּוַדַאי, יַחְמֹל עָלֵינוּ אֱלֹהִים! – לָחַשׁ גְלֶנֶרְוַן.
הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא אֶת רוֹבֶּרְט. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק בְּעַנְפֵי הָעֵץ וּבְיָדוֹ הַשְׁנִיָה אִמֵץ אֶת הַנַעַר אֶל לִבּוֹ.
– מַה גְדוֹלִים הֵם רַחֲמֵי הַשָׁמַיִם! – קָרָא תּוֹם אוֹסְטִין, בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִבְרֵי גְלֶנֶרְוַן – אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים תַּעֲבֹר בָּאֵשׁ וְלֹא תִּכָּוֶה וְהַמַיִם לֹא יִשְׁטְפוּךָ.
– וְאֲפִילוּ הַתַּנִין יָרִיחַ אוֹתְךָ וְיֵלֵךְ לוֹ, – הוֹסִיף הַמַיוֹר בְּקוֹלוֹ הַשָׁקֵט.
– וּמַה נֶהְדָר הָיָה כָּל זֶה! – הִתְפַּעֵל פַּגַנֶל – יְרִיוֹת מִתּוֹתְחֵי הַשָׁמַיִם, אֲגָם מִלְמַטָה, אֲגָם מִלְמַעְלָה, תַּבְעֵרַת יַעַר, סוּפוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת, הִשְׂתַּעֲרוּת תַּנִינִים, וְאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן חָבִיב – רוּחַ־זִלְעָפוֹת, שֶׁהָפְכָה אֶת מְעוֹנֵנוּ הַבּוֹעֵר לְדוֹבְרָה מְצֻיָנָה! מַמָשׁ – אַגָדַת־קְסָמִים! אֵלִי, מַה טוֹב וּמַה נֶחְמָד הָיָה כָּל זֶה!
– כֵּן, אַגָדוֹת כָּאֵלוּ, כְּשֶׁאַתָּה עַצְמְךָ מִשְׁתַּתֵּף בָּהֵן, טוֹבוֹת בְּיִחוּד כְּשֶׁסוֹפָן טוֹב, – הֵעִיר גְלֶנֶרְוַן – וְאַתָּה, הֲפָחַדְתָּ מְאֹד? – פָּנָה אֶל רוֹבֶּרְט.
– אֲנִי הָיִיתִי מֻכֶּה תִּמָהוֹן, אַךְ לֹא פָּחַדְתִּי, – עָנָה לוֹ רוֹבֶּרְט – קַוֵה קִוִיתִי לִישׁוּעַת אֱלֹהִים.
– יָפֶה עָשִׂיתָ, יְדִידִי! תִּקְוָה זוֹ תִּמְנַע מִמְךָ אֶת הַפַּחַד תָּמִיד־תָּמִיד.
– מַה טוֹב הָיָה אִלוּ טֻלְטַלְנוּ סוֹף־סוֹף לְאֵיזֶה חוֹף, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין.
– אֵין סָפֵק, כִּי הָרוּחַ תְּבִיאֵנוּ אֶל הַיַבָּשָׁה, – עָנָה מַכְּס נַבְּס.
– אֲבָל זֶה בְּוַדַאי לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךּ מַהֵר, – אָמַר פַּגַנֶל – לְעֵת־עַתָּה אֵין לִרְאוֹת עוֹד אֶלָא מַיִם וּמַיִם וּמַיִם.
זֶרֶם הַמַיִם פָּנָה מִדְרוֹם־מַעֲרָב לִצְפוֹן־מִזְרָח וְהַתַּיָרִים קִווּ לִמְצֹא לִפְנֵיהֶם יַבָּשָׁה. הַגֶשֶׁם פָּסַק, קִרְעֵי הָעֲנָנִים שֶׁעוֹד צָפוּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ הִטִיפוּ רַק רְסִיסִים קְטַנִים. הַסוּפָה פָּסְקָה אֵפוֹא לְגַמְרֵי. הָעֵץ שֶׁנִסְחַף עִם הַזֶרֶם הַגוֹעֵשׁ טֻלְטַל בִּמְהִירוּת רַבָּה, כְּאִלוּ נִשָׂא עַל יְדֵי אֵיזֶה שֶׁהוּא מַנְגְנוֹן מַפְלִיא שֶׁבְּקִרְבּוֹ.
וְכָךְ נִמְשַׁךְ הַדָבָר עַד הַשָׁעָה שָׁלשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.
פִּתְאֹם הִרְגִישׁ הַמַיוֹר, שֶׁחֶלְקֵי הָעֵץ הַשְׁקוּעִים בַּמַיִם מַתְחִילִים לְהֵעָצֵר בַּקַרְקַע וְהוּא מִהֵר לְהוֹדִיעַ זֹאת לְחֲבֵרָיו.
תּוֹם אוֹסְטִין קָטַף עָנָף דַק וְאָרֹךְ וּמָדַד בּוֹ אֶת עֹמֶק הַמַיִם.
– הֶעָנָף מַגִיעַ עַד לָאֲדָמָה, – אָמַר.
וְאָכֵן, כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים דַקוֹת בְּעֵרֶךְ נִתְקַל הָעֵץ בְּמַשֶׁהוּ מוּצָק וְנֶעְצַר. נִתְבָּרֵר כִּי נִתְקַע בְּאֵיזוֹ גִבְעָה שֶׁהִתְרוֹמְמָה מֵעַל לַמַיִם.
– אֲדָמָה! יַבָּשָׁה! – קָרָא פַּגַנֶל וּבִקְפִיצָה מְהִירָה יָרַד מִן הָעֵץ.
רוֹבֶּרְט וּוִילְסוֹן אָחֲזוּ זֶה בְּיַד זֶה וְעָשׂוּ כָּמוֹהוּ. וְהִנֵה הִגִיעָה פִּתְאֹם לְאָזְנֵיהֶם שְׁרִיקָה יְדוּעָה לָהֶם. כַּעֲבֹר רֶגַע נִשְׁמְעָה גַם שַׁעֲטַת פַּרְסוֹתָיו שֶׁל סוּס, וּלְעֵינֵי הַתַּיָרִים הוֹפִיעַ פֶּסֶל חַי – טַלְקַב הָרוֹכֵב עַל טָאוּקָה.
– טַלְקַב! – קָרְאוּ כֻּלָם פֶּה אֶחָד.
– Amigos! (יְדִידַי!) – קָרָא טַלְקַב בְּרֶגֶשׁ. הוּא רָאָה מֵרָחוֹק אֶת הָאָסוֹן שֶׁקָרָה לָעֵץ וּבְלֵב חָרֵד הִתְבּוֹנֵן מֵרָחוֹק אֶל כָּל מְאֹרְעוֹתָיו. לְבַסוֹף, כְּשֶׁנָפַל הָעֵץ וְצָף עַל פְּנֵי הַמַיִם, חִשֵׁב וּמָצָא אֶת הַמָקוֹם, שֶׁאֵלָיו הוּא עָתִיד לְהַגִיעַ וּמִהֵר לִקְרַאת יְדִידָיו.
הוּא תָּפַס אֶת רוֹבֶּרְט בִּזְרוֹעוֹתָיו וְלָחַץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ. פַּגַנֶל נִתְלָה בְּצַוָארוֹ וּשְׁאָר הַתַּיָרִים הֵרִיעוּ בְּשִׂמְחָה וְלָחֲצוּ אֶת יָדוֹ בְּרִגְשֵׁי שִׂמְחָה. וּכְשֶׁנִגְמְרוּ הַבְּרָכוֹת הַהֲדָדִיוֹת, הִכְנִיס טַלְקַב אֶת יְדִידָיו אֶל אֵיזוֹ אֻרְוָה, שֶׁבָּהּ בָּעֲרָה כְּבָר מְדוּרָה וְנִצְלָה בְּשַׂר צַיִד.
– אֶת זֶה הֲכִינֹתִי בִּשְׁבִילְכֶם, – הִסְבִּיר הָאִינְדִיאָנִי לְפַּגַנֶל – אֲנִי חִכִּיתִי לָכֶם.
וְאַחֲרֵי אָכְלָם לְתֵאָבוֹן אֶת הַצְלִי הַטָעִים, שֶׁהֵכִין לָהֶם טַלְקַב, יָכְלוּ סוֹף־סוֹף תַּיָרֵינוּ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה. הֵם הוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַצָלָתָם, שָׁכְבוּ וְעַד מְהֵרָה שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָה.
בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הֵעִיר אוֹתָם הָאִינְדִיאָנִי. תּוֹדוֹת לַמְנוּחָה הַקְצָרָה, הִרְגִישׁוּ עַתָּה כֻּלָם אֶת עַצְמָם מְאֻשָׁשִׁים וּמוּכָנִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת דַרְכָּם.
טַלְקַב סִפֵּר לְפַּגַנֶל כֵּיצַד נִצַל תּוֹדוֹת לִזְרִיזוּתוֹ שֶׁל טָאוּקָה הַנָבוֹן וְהַנֶאֱמָן. וּפַּגַנֶל סִפֵּר לָאִינְדִיאָנִי עַל דְבַר הַשְׁעָרתוֹ הַחֲדָשָׁה, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל גְרַנְט אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל וּכְלָל בַּאֲמֵרִיקָה, אֶלָא בְּאוֹסְטְרַלְיָה. אִם יָרַד הָאִינְדִיאָנִי לְסוֹף דַעְתּוֹ וְאִם לֹא – אֵין לָדַעַת; אוּלָם כֻּלָם רָאוּ בַּעֲלִיל, שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּלֵב תָּמִים עַל שֶׁמָצָא אֶת יְדִידָיו שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים, לַמְרוֹת כָּל הַנִסְיוֹנוֹת הַנוֹרָאִים שֶׁנִתְנַסוּ בָּהֶם וְלַמְרוֹת כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁנָשְׂאוּ וְסָבְלוּ.
וּמִכֵּיוָן שֶׁמְקוֹם יִשׁוּב הָיָה עוֹד רָחוֹק מִן הַמָקוֹם הַזֶה, לֹא יָכְלוּ גַם לַחֲלֹם עַל הַשָׂגַת סוּסִים חֲדָשִים; וּבְעַל־כָּרְחָם אֻלְצוּ לָשִׂים אֶת פְּנֵיהֶם לַדֶרֶךְ בְּרֶגֶל. עַד לָאוֹקְיָנוֹס לֹא נוֹתְרוּ עוֹד אֶלָא כְּשִׁשִׁים קִילוֹמֶטֶר. וּמִלְבַד זֹאת הֲרֵי הָיָה אִתָּם גַם טָאוּקָה, שֶׁהַמְפַגְרִים יָכְלוּ לִרְכֹּב עָלָיו חֲלִיפוֹת. טַלְקַב הָיָה נוֹתֵן אֶת סוּסוֹ לַזְקוּקִים לוֹ בְּחֵפֶץ־לֵב. בָּרִאשׁוֹנָה הִצִיעַ אוֹתוֹ לְרוֹבֶּרְט, אֲבָל הַגִבּוֹר הַקָטָן הַזֶה טָעַן, שֶׁאֵין כֹּחַ הָאֲחֵרִים רַב מִשֶׁלוֹ וְלֹא רָצָה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן בָּרוֹכְבִים.
לְאַחַר שֶׁיָצְאוּ מִן הַשְׁפֵלָה הַמוּצָפָה, מָצְאוּ לִפְנֵיהֶם שׁוּב מִישׁוֹר יָבֵשׁ בְּעֵרֶךְ, שֶׁהָיָה מְכֻסֶה כֻּלוֹ צְמָחִים שׁוֹנִים. וְשׁוּב הִשְׂתָּרְעוּ לִפְנֵיהֶם כָּרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם, שֶׁהָיוּ מְבֻתָּרִים בְּאֵי־אֵלֶה מְקוֹמוֹת בְּחֻרְשׁוֹת נְטוּעוֹת עַל יְדֵי בְּנֵי אֵירוֹפָּה.
בְּיוֹם זֶה לֹא עָבְרוּ יְדִידֵינוּ אֶלָא כַּחֲמִשָׁה־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר בִּלְבָד הֵם לָנוּ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב הַגָבוֹהַּ, תַּחַת כִּפַּת־הַשָׁמַיִם. וּבַבֹּקֶר הִרְגִישׁוּ כְּבָר בְּקִרְבַת הָאוֹקְיָנוֹס.
הֵם אֻלְצוּ לְהִזְדָרֵז, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיקוּ לְמָחֳרַת הַיוֹם לְהַגִיעַ אֶל הָאוֹקְיָנוֹס. אָזוֹר אָזְרוּ אֵפוֹא אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם. כִּי רָצוּ מְאֹד לְהַגִיעַ לִמְקוֹם הַמִפְגָשׁ עִם “דוּנְקָן” לַמוֹעֵד הַנָכוֹן.
וְאָכֵן הִגִיעוּ לָאוֹקְיָנוֹס. עֲיֵפִים וִיגֵעִים, מְכֻסֵי זֵעָה וְאָבָק, יָכְלוּ כְּבָר בַּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב לְהִתְעַנֵג עַל מַרְאֵה הַחוֹלוֹת, הַמִתְנַשְׂאוֹת עַד לְגֹבַהּ שְׁלשִׁים מֶטֶר מְעַל לְגַלֵי הָאוֹקְיָנוֹס, הַמִתְנַפְּלִים בְּרַעַשׁ וּבְגַעַשׁ עַל הַמַחְסוֹם שֶׁהוּשַׂם לִפְנֵיהֶם.
– הָאוֹקְיָנוֹס! – קָרָא פַּגַנֶל בְּגִיל.
– כֵּן, הָאוֹקְיָנוֹס! – אָמַר גַם טַלְקַב בַּהֲבִינוֹ מִלָה זוֹ.
אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּיָרִים טִפְּסוּ וְעָלוּ עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת, הָיְתָה כְּבָר אֲפֵלָה מִסָבִיב וְלֹא רָאוּ עוֹד כְּלוּם.
– הֵיכָן הִיא אֵפוֹא “דוּנְקָן”? – שָׁאַל פַּגַנֶל – אִם הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ נִרְאֵית, הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת, לְפָחוֹת, אֶת אוֹרוֹתֵיהָ.
– כֵּן, הַדָבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – הֲרֵי קָבַעְנוּ, שֶׁהִיא תִּמָצֵא בְּמָקוֹם זֶה.
– בַּבֹּקֶר נִרְאֶנָה, – הִרְגִיעַ אוֹתוֹ הַמַיוֹר.
תּוֹם אוֹסְטִין נִסָה לִקְרֹא לָאֳנִיָה בְּקוֹל צַעֲקָתוֹ, אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.
הָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה וְהַיָם הָמָה וְגָעַשׁ. אִלוּ הָיְתָה אֲפִילוּ “דוּנְקָן” קְרוֹבָה לַחוֹף, לֹא הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגַבֵּר עַל רַעַשׁ הָרוּחַ וְהֶמְיַת הַגַלִים.
הַחוֹף הָיָה מָלֵא שִׂרְטוֹנֵי־חוֹל שֶׁנִמְשְׁכוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק לְתוֹךְ הַיָם וְהִווּ סַכָּנָה לָאֳנִיוֹת יוֹתֵר מִסַלְעֵי הַיָם. עִקַר סַכָּנָתָם הִיא בָּזֶה, שֶׁהֵם מְעַכְּבִים אֶת הַגַלִים, הַמַכִּים בָּהֶם בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, וְעֵקֶב כָּךְ נוֹצֶרֶת שָׁם מְעַרְבֹּלֶת, אֲשֶׁר אוֹי לָהּ לָאֳנִיָה הַנִקְלַעַת לְתוֹכָהּ.
בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיָה כָּל נָמָל אוֹ מִפְרָץ וּלְפִיכָךְ אֻלְצָה “דוּנְקָן” לַעְגֹן בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַחוֹף הַמְסֻכָּן.
– רַב־הַחוֹבֵל מַנְגֶלְס יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הוּא לֹא עָגַן בְּוַדַאי אֶלָא בְּמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַחוֹף.
– בַּיָם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן – וּמִמֶרְחָק כָּזֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן”.
– וְאֶת הָעֲרָפֶל אֵינְךָ לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן, אֱדוּאַרְד יַקִירִי? – פָּנָה אֵלָיו מַכְּס נַבְּס – כְּשֶׁהָעֲרָפֶל הוּא חָזָק, אֵין רוֹאִים אֲפִילוּ מִמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה צְעָדִים, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן – מִמֶרְחַק שִׁבְעָה־שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים.
– כֵּן, דָבָר זֶה הוּא אָמְנָם נָכוֹן, – הִסְכִּים גְלֶנֶרְוַן – וּלְפִיכָךְ, יְדִידַי, נֶחְדַל־נָא לְהִצְטַעֵר לַשָׁוְא, וּנְחַכֶּה בְּשֶׁקֶט עַד הַבֹּקֶר. עַתָּה נֵרֵד לְמַטַה, נֹאכַל אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב שֶׁלָנוּ וְנִשְׁכַּב לִישׁוֹן.
– בִּמְקוֹם מִטוֹת נָכִין לָנוּ מְאוּרוֹת בְּתוֹךְ הַחוֹל וְיִהְיֶה לָנוּ נוֹחַ לִישׁוֹן, – הִצִיעַ הַמַיוֹר.
– רַעְיוֹן נִפְלָא! – קָרָא פַּגַנֶל – הַמְאוּרוֹת לֹא תִּהְיֶינָה גְרוּעוֹת מֵעַרְסְלוֹת הָעֵץ, שֶׁכֹּה מְעַט הִשְׁתַּמַשְׁנוּ בָּהֵן.
– וְאַתָּה, כְּנִרְאֶה, מִצְטַעֵר עַל כָּךְ, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
– בָּרוּר, שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר, – הֵשִׁיב לוֹ פַּגַנֶל – עַתָּה לֹא אוּכַל לְהִתְפָּאֵר, שֶׁהָיִיתִי תָּלוּי לַיְלָה שָׁלֵם עַל עַנְפֵי עֵץ מֵעַל לַמַיִם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּדַעְתִּי קֹדֶם לָכֵן.
– אֲבָל תַּחַת זֶה תּוּכַל לְהִתְפָּאֵר, שֶׁכִּמְעַט נִשְׂרַפְתָּ עָלָיו, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן.
– אוֹ שֶׁכִּמְעַט נָפַלְתָּ יָשָׁר לְתוֹךְ לוֹעֵי הַתַּנִינִים, – הוֹסִיף הַמַיוֹר.
כֻּלָם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק, כְּשֶׁנִזְכְּרוּ בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם. הֵם יָרְדוּ לְמַרְגְלוֹת הַחוֹלוֹת, הוֹצִיאוּ אֶת שְׁאֵרִית צֵֵידָתָם וְאָכְלוּ אֶת אֲרוּחָתָם בְּתֵאָבוֹן. אַחַר כָּךְ חָפְרוּ לָהֶם גוּמוֹת בַּחוֹל, שָׁכְבוּ לִישׁוֹן מִתּוֹךְ תִּקְוָה, שֶׁשׁוּם דָבָר לֹא יַרְגִיז עוֹד אֶת מְנוּחָתָם, וְעַד מְהֵרָה נִרְדְמוּ כֻּלָם, מִלְבַד גְלֶנֶרְוַן הָאֶחָד, שֶׁלֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם.
לוֹ הִצִיקָה הַמַחֲשָׁבָה עַל דְבַר “דוּנְקָן”. שֶׁמָא לֹא הִגִיעָה הָאֳנִיָה לַמָקוֹם הַמְיֻעָד? – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. אַךְ לֹא. זוֹ הָיְתָה הַנָחָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית. הֵם יָצְאוּ מִטַלְקָהוּאָנוֹ בָּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְאוֹקְטוֹבֶּר וְהִגִיעוּ לָאוֹקְיָנוֹס בָּאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְנוֹבֶמְבֶּר. בִּמְרוּצַת הַחֹדֶשׁ הַזֶה שֶׁל מַסָעָם עַל פְּנֵי אֶרֶץ צִ’ילִי, הַקוֹרְדִילֵרִים, הַפַּמְפּוֹת וּמִישׁוֹרֵי אַרְגֶנְטִינָה, הָיְתָה “דוּנְקָן” צְרִיכָה לְהַסְפִּיק לְהַקִיף אֶת הָרֹאשׁ הוֹרְן וּלְהַגִיעַ אֶל הַמָקוֹם הַזֶה. לְעַכֵּב אֳנִיָה מְצֻיָנָה זוֹ בְּדַרְכָּהּ לֹא יָכֹל שׁוּם דָבָר. סוּפַת יָם הָיְתָה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס בִּשְׂבִילָהּ. ג’וֹן מֵנְגֶלְס הָיָה גַם אִישׁ־יָם מְנֻסֶה, הַיוֹדֵעַ לְהַרְחִיק מִדַרְכּוֹ כָּל סַכָּנָה. מַה יָכֹל אֵפוֹא לְעַכֵּב אֶת הָאֳנִיָה?
גְלֶנֶרְוַן לֹא רָצָה לְהַאֲמִין, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָאֳנִיָה, אִלוּ נִמְצְאָה בְּקֵרוּב מָקוֹם. הוּא קָם וְעָלָה שׁוּב עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת, נָעַץ אֶת עֵינָיו מִתּוֹךְ גַעְגוּעִים עַזִים בָּעֲרָפֶל הַבִּלְתִּי חָדִיר, וְקִוָה לִרְאוֹת, לְפָחוֹת, אֵיזֶה נֹגַהּ רָפֶה מֵאוֹרוֹתֶֶיהָ שֶׁל “דוּנְקָן”. אַךְ הוּא לֹא רָאָה דָבָר.
רַעְיוֹנוֹתָיו עָפוּ לִקְרַאת אִשְׁתּוֹ הַיְקָרָה וְכָל הַַסוֹבְבִים אוֹתָהּ, וְלַמַחֲשָׁבָה שֶׁמָא אֵרַע, חָלִילָה, אֵיזֶה אָסוֹן לְ“דוּנְקָן”, צָנַח אַרְצָה וְנֶאֱנַח מֵעֹמֶק לִבּוֹ.
וְהִנֵה הִבְרִיק מֵרָחוֹק אֵיזֶה אוֹר קָלוּשׁ… וְגַם שֵׁנִי…
– הָהּ! – קָרָא הָאִישׁ הַבּוֹדֵד – הַרְבֵּה מֵאֹד הָיִיתִי נוֹתֵן, אִלוּ יָכֹלְתִּי לִקְרֹעַ אֶת הָעֲרָפֶל הַזֶה וּלְהִוָכַח, כִּי אָמְנָם אֳנִיָתִי הִיא הַמְאִירָה מֵרָחוֹק!
וּפִתְאֹם נִזְכַּר כִּי פַּגַנֶל מֵיטִיב לִרְאוֹת בַּלַיְלָה מֵאֲשֶׁר בַּיוֹם.
– אָעִיר אוֹתוֹ! – אָמַר לְעַצְמוֹ – הוּא יַרְגִיעַ אוֹתִי, וְאִם לֹא – תִּטָרֵף דַעְתִּי עָלַי!
הַגִיאוֹגְרָף יָשַׁן בִּמְאוּרָתוֹ שֵׁנָה מְתוּקָה, וּפִתְאֹם הִרְגִישׁ, כִּי מְנַעְנְעִים אוֹתוֹ.
– וּמַה עוֹד? – קָרָא מִתּוֹךְ שֵׁנָה, בְּשַׁפְשְׁפוֹ אֶת עֵינָיו בְּאֶגְרוֹפוֹ.
– זֶה אֲנִי.
– מִי אַתָּה?
– גְלֶנֶרְוַן. קוּמָה, בְּבַקָשָׁה, וּבוֹא אִתִּי, כִּי דְרוּשׁוֹת לִי עֵינֶיךָ.
– עֵינַי?
– כֵּן, רַק עֵינֶיךָ, שֶׁבְּוַדַאי תִּרְאֶינָה אֶת “דוּנְקָן” בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה הַזֹאת… בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, קוּם מַהֵר!
– יִקַח הַשֵׁד אֶת הַנִיקְטוֹלוֹפְיָה שֶׁלִי, שֶׁבִּגְלָלָהּ אֵין נוֹתְנִים לִי לִישׁוֹן! – רָטַן הַמְלֻמָד, אִם כִּי בְּלִבּוֹ שָׂמַח מְאֹד, שֶׁהוּא יָכֹל לִגְמֹל אֵיזֶה חֶסֶד לִגְלֶנֶרְוַן.
הוּא קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת, הִתְמוֹדֵד עַד שֶׁנִשְׁמַע פֵּרוּק עַצְמוֹתָיו, וּלְבַסוֹף עָלָה בְּעִקְבוֹת גְלֶנֶרְוַן עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת.
– אָנָא, הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְאוּלַי תִּרְאֶה שָׁם דְבַר־מָה, – אָמַר לוֹ גְלֶנֶרְוַן בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ לַיָם – הַבֵּט יָשָׁר… נוּ?
– אֲנִי מַבִּיט וּמַבִּיט וְאֵינִי רוֹאֶה כְּלוּם.
– הִתְבּוֹנֵן עוֹד. אוּלַי תִּרְאֶה. וּבְכֵן – מָה עַכְשָׁיו?
– אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיָם… גַלֵי קֶצֶף לְבָנִים…
– וְאוֹר אָדֹם אוֹ יָרֹק אֵין אַתָּה רוֹאֶה?
– לֹא אָדֹם, לֹא יָרֹק וְלֹא כָּחֹל, אֵינִי רוֹאֶה כָּל אוֹר… גַם חָתוּל לֹא יִרְאֶה כָּאן דָבָר וּמַה גַם בֶּן־אָדָם!
לַמְרוֹת מַאֲמַצָיו לִלְטשׁ אֶת עֵינָיו, נִסְגְרוּ הַלָלוּ בְּעַל־כָּרְחָן. רֹאשׁוֹ צָנַח עַל חָזֵהוּ, אֲבָל גְלֶנֶרְוַן נִדְנֵד אֶת הַגִיאוֹגְרָף הָאֻמְלָל וְהִפְצִיר בּוֹ לְהַבִּיט אֶל הַיָם.
– הַיָשֵׁן אַתָּה, פַּגַנֶל? – קָרָא לְבַסוֹף הַלוֹרְד, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַגִיאוֹגְרָף עוֹמֵד בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּמִתְנוֹעֵעַ כְּשִׁכּוֹר.
– כֵּן, אֲנִי יָשֵׁן… בֶּאֱמֶת, אֲנִי יָשֵׁן וְאֵינִי רוֹאֶה כְּלוּם…
– וּבְכֵן אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, לֵךְ לִישׁוֹן.
וְהוּא לָקַח אֶת הַמְלֻמָד בְּיָדוֹ, הוֹרִידָהוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה לְמַטָה, הִשְׁכִּיבוֹ בִּמְאוּרָתוֹ וְכִסָה אוֹתוֹ בְּפּוֹנְצָ’תוֹ. אַחַר כָּךְ שָׁכַב גַם הוּא.
בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הֵקִיצוּ כֻּלָם לְקוֹל קְרִיאָתוֹ הַשְׂמֵחָה שֶׁל גְלֶנֶרְוַן:
– “דוּנְקָן”! “דוּנְקָן”!
– הֵידָד! – עָנוּ לוֹ חֲבֵרָיו, בְּקָפְצָם וּבַעֲלוֹתָם עַל רֹאשׁ גִבְעַת הַחוֹל, מְקוֹם שָׁם עָמַד גְלֶנֶרְוַן.
וְאָכֵן רָאוּ בְּמֶרְחַק שִׁשָׁה־שִׁבְעָה קִילוֹמֶטְרִים מִן הַחוֹף אֶת “דוּנְקָן” עִם מִפְרָשֶׂיהָ הַגְלוּלִים וַעֲשָׁן אֲרֻבָּתָהּ מִתְעָרֵב עִם הָעֲרָפֶל. הַיָם עוֹד גָעַשׁ וְלָכֵן לֹא יָכְלָה בְּשָׁעָה זוֹ הָאֳנִיָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹף.
כְּדֵי לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם שֶׁל מַלָחֵי הָאֳנִיָה, יָרָה טַלְקַב בְּרוֹבֵהוּ. כֻּלָם הִתְבּוֹנְנוּ וְהֶאֱזִינוּ. אֲבָל מִן הָאֳנִיָה לֹא הִגִיעָה כָּל תְּשׁוּבָה.
טַלְקַב יָרָה שְׁתֵּי יְרִיוֹת נוֹסָפוֹת זוֹ אַחֲרֵי זוֹ. וְהִנֵה הִתְחִיל מִיַרְכְּתֵי הָאֳנִיָה לְהִתְנַשֵׂא וּלְתַמֵר לְמַעְלָה עָשָׁן לְבַנְבָּן.
– הֵם הִרְגִישׁוּ בָּנוּ! – קָרָא גְלֶנֶרְוַן – אַף הֵם עוֹנִים לָנוּ בִּירִיוֹת!
וְאָכֵן צָדַק. כַּעֲבֹר דַקוֹת אֲחָדוֹת הִגִיעַ לְאָזְנֵיהֶם קוֹל עָמוּם שֶׁל יְרִיַת תּוֹתָח וּמִיָד לְאַחַר זֶה הֵחֵלָה “דוּנְקָן” לְהִתְקָרֵב מְעַט אֶל הַחוֹף. לְבַסוֹף עָמְדָה וְלַמַיִם הוּרְדָה אַסְדָה.
– בָּאַסְדָה יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה מַלָחִים, – אָמַר גְלֶנֶרְוַן, בִּרְאוֹתוֹ מֵרָחוֹק אֶת הַנַעֲשֶׂה בָּאֳנִיָה וּבְקִרְבָתָהּ.
– כֵּן, הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה בְּוַדַאי פָּחֲדָה לָשֶׁבֶת בָּאַסְדָה, – אָמַר תּוֹם אוֹסְטִין – הַיָם אֵינוֹ שָׁלֵו.
– ג’וֹן מַנְגֶלְס לֹא יִתֵּן לָהּ, – הֵעִיר הַמַיוֹר – וְהוּא עַצְמוֹ הֲרֵי אֵינוֹ יָכֹל לַעֲזֹב אֶת הָאֳנִיָה.
– הֶאָח! בְּאֵיזוֹ מְהִירוּת נִשֵׂאת אֵלֵינוּ הָאַסְדָה! – קָרָא רוֹבֶּרְט – עוֹד מְעַט וְרָאִיתִי אֶת אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה… וְאֶת מָרַת גְלֶנֶרְוַן הַטוֹבָה.
וְאוּלָם לַמְרוֹת הַמְהִירוּת הָרַבָּה לֹא הִגִיעָה הָאַסְדָה לַחוֹף אֶלָא כַּעֲבֹר שְׁתֵּי שָׁעוֹת.
גְלֶנֶרְוַן נִגַשׁ אֶל טַלְקַב, שֶׁעָמַד בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת עַל חָזֵהוּ וְהִבִּיט בִּמְנוּחָה עַל הַיָם הַמַכֶּה גַלִים. עַל יָדוֹ עָמַד יְדִידוֹ הַנֶאֱמָן טָאוּקָה.
בְּאָחֲזוֹ בְּיַד הָאִינְדִיאָנִי וּבְהַרְאוֹתוֹ עַל הָאֳנִיָה הָעוֹמֶדֶת בְּמֶרְחַק־מָה בַּיָם, אָמַר אֵלָיו הַלוֹרְד בְּרֶגֶשׁ:
– סַע אִתָּנוּ!
טַלְקַב הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בִּשְׂלִילָה.
– הִסָפַח אֵלֵינוּ, יְדִידִי! – הִפְצִיר בּוֹ גְלֶנֶרְוַן.
– לֹא, – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי תְּשׁוּבָה מָחְלֶטֶת – כָּאן טָאוּקָה, כָּאן הַפַּמְפּוֹת…
גְלֶנֶרְוַן הֵבִין, שֶׁאָדָם זֶה לֹא יַסְכִּים לְעוֹלָם לְהִפָּרֵד מְאוֹתָם הַמִישׁוֹרִים, שֶׁשָׁם חָיוּ וּמֵתוּ אֲבוֹתָיו. הוּא לָחַץ אֶת יָדוֹ בְּחָזְקָה וְלֹא רָצָה לְהַרְגִיזוֹ יוֹתֵר בְּהַצָעָתוֹ. הוּא גַם לֹא הִפְצִיר בּוֹ, כְּשֶׁהָאִינְדִיאָנִי מֵאֵן לָקַחַת כָּל שָׂכָר בְּעַד עֲמָלוֹ הַקָשֶׁה.
– מֵתּוֹךְ יְדִידוּת! – אָמַר הָאִינְדִיאָנִי.
גְלֶנֶרְוַן שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הוּא רָצָה מְאֹד לְהַשְׁאִיר לְפַּטַגוֹנִי אֵיזֶה דָבָר לְזִכָּרוֹן. אֲבָל מָה הוּא יָכֹל לְהַצִיעַ לוֹ מִלְבַד כֶּסֶף? הַסוּסִים, הַנֶשֶׁק, הַצִיוּד – כָּל אֵלֶה אָבְדוּ בַּמַיִם, בַּמֶה יוּכַל אֵפוֹא לְהוֹדוֹת לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ זֶה, שֶׁמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם.
פִּתְאֹם נִצְנֵץ רַעְיוֹן מֻצְלָּח בְּמֹחוֹ. הוּא הוֹצִיא מִכִּיס מְעִילוֹ אֶת אַרְנָקוֹ, שֶׁבּוֹ שָׁמַר עַל דָבָר יָקָר לוֹ מִכָּל יְקָר – תְּמוּנָה קְטַנְטַנָה שֶׁל פְּנֵי אִשָׁה וּמִסָבִיב לָה אַבְנֵי־חֵן מַבְרִיקוֹת.
הוּא הוֹשִׁיט אֶת הַתַּכְשִׁיט לָאִינְדִיאָנִי וְאָמַר:
– זוֹהִי אִשְׁתִּי!
טַלְקַב הִסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנָה וְאָמַר בְּרַכּוּת:
– יָפָה וְטוֹבָה!
– קַח לְךָ לְמַזְכֶּרֶת־נֶצַח, – הוֹסִיף הַלוֹרְד.
מֵתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד נָשַׁק הַפַּטַגוֹנִי לַתְּמוּנָה וְתָלָה אוֹתָהּ עַל לִבּוֹ.
אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ כֻּלָם לְהִפָּרֵד מִמֶנוּ, בְּהִצְטַעֲרָם מְאֹד, שֶׁהֵם מֻכְרָחִים לַעֲזֹב אֶת הַיְדִיד הַנֶאֱמָן וְהַנָדִיב הַזֶה.
גַם פַּגַנֶל הִכְרִיחוֹ לְקַבֵּל מִמֶנוּ מַתָּנָה לְזִכָּרוֹן – מַפַּת אֲמֵרִיקָה הֲדְרוֹמִית וְהָאוֹקְיָנוֹסִים, שֶׁהָאִינְדִיאָנִי הִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּהִתְעַנְיְנוּת רַבָּה זֶה הָיָה הַדָבָר הַיָקָר בְּיוֹתֵר, שֶׁהַמְלֻמָד הָיָה יָכֹל לָתֵת לוֹ, כִּי מַפָּה זוֹ חֻבְּרָה עַל יָדָיו וְעַל כֵּן הוֹקִיר אוֹתָהּ מְאֹד.
רוֹבֶּרְט חִבֵּק חֲלִיפוֹת אֶת טַלְקַב וְאֶת טָאוּקָה וְלֹא יָכֹל לִכְבֹּשׁ אֶת דִמְעוֹתָיו. לְדַאֲבוֹנוֹ, לֹא הָיָה לוֹ יוֹתֵר בַּמֶה לְהוֹכִיחַ אֶת אַהֲבָתוֹ הָעֲמוּקָה לָאִינְדִיאָנִי הַנָדִיב.
וּבֵינְתַיִם הִתְקָרְבָה הָאַסְדָה אֶל הַחוֹף, כְּשֶׁהִיא מְפַלֶסֶת לָהּ בִּזְהִירוּת נָתִיב בֵּין שִׂרְטוֹנֵי הַחוֹל.
– מַה שְׁלוֹם אִשְׁתִּי? – שָׁאַל גְלֶנֶרְוַן, כְּשֶׁהָאַסְדָה נָגְעָה בְּחוֹל הַחוֹף.
– וּמַה שְׁלוֹם אֲחוֹתִי? – קָרָא רוֹבֶּרְט.
– הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה וְהָעַלְמָה גְרַנְט בְּרִיאוֹת וּשְׁלֵמוֹת וְהֵן מְחַכּוֹת לָכֶם בָּאֳנִיָה בְּקֹצֶר־רוּחַ, – עָנָה אַחַד הַמַלָחִים, בָּהּ־בַּשָׁעָה שֶׁשְׁנֵי הַמַלָחִים הָאֲחֵרִים הִשְׁתַּחֲווּ וּבֵרְכוּ אֶת הַבָּאִים בְּשִׂמְחָה, כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים בְּכוֹבְעֵיהֶם בָּאֲוִיר.
– יְמַהֵר־נָא, הוֹד מַעֲלָתוֹ, לָשֶׁבֶת בָּאַסְדָה, כִּי עוֹד מְעַט יַתְּחִיל הַשֵׁפֶל, – הוֹסִיף הַמַלָח הָרִאשׁוֹן.
בְּנֵי הַחֲבוּרָה נִפְרְדוּ מִן הָאִינְדִיאָנִי שֵׁנִית וְטַלְקַב הֵרִים אֶת רוֹבֶּרְט, לָחַץ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת אֶל הָאַסְדָה.
– סַע לְשָׁלוֹם! – קָרָא אֵלָיו, בְּהַבִּיטוֹ לְתוֹךְ עֵינָיו – גֶבֶר אַמִיץ־לֵב אַתָּה!
– שָׁלוֹם לְךָ, יְדִיד וָרֵעַ, שָׁלוֹם לְךָ! – קָרָא אֵלָיו גְלֶנֶרְוַן.
– וְכִי נָשׁוּב וְנִתְרָאֶה עוֹד בִּזְמַן מִן הַזְמָנִים? – קָרָא פַּגַנֶל.
– Quien sabe? (מִי יוֹדֵעַ?) – עָנָה הָאִינְדִיאָנִי בַּהֲרִימוֹ אֶת יָדוֹ לַשָׁמַיִם. אֵלֶה הָיוּ דְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהִגִיעוּ לְאָזְנֵיהָם מִתּוֹךְ הֶמְיַת הַגַלִים.
כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הָאַסְדָה מִתּוֹךְ הַנְתִיבוֹת הַמִתְפַּתְּלוֹת שֶׁבֵּין הַשִׂרְטוֹנוֹת, תָּקַף אוֹתָהּ הַזֶרֶם הֶחָזָק וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְלֵב הַיָם. עוֹד זְמַן רַב נִרְאֲתָה עַל פִּסְגַת הַחוֹלוֹת דְמוּתוֹ הַגְבוֹהָה וְהַמוּצָקָה שֶׁל הָאִינְדִיאָנִי. אַךְ לְאַט־לְאַט הֵחֵלָה צוּּרָתָה לְהִטַשְׁטֵשׁ וְעַד מְהֵרָה נֶעֶלְמָה כֻּלָה וְלֹא נִרְאֲתָה עוֹד.
בְּהַגִיעַ הָאַסְדָה אֶל הָאֳנִיָה, הָיָה רוֹבֶּרְט הָרִאשׁוֹן שֶׁטִפֵּס וְעָלָה עַל הַסִפּוּן, מְקוֹם שָׁם חִכְּתָה לוֹ אֲחוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת, כְּכָל שֶׁחִכְּתָה הַגְבֶרֶת הֶלֶנָה לְבַעֲלָהּ – הַלוֹרְד גְלֶנֶרְוַן.
מַלָחֵי הָאֳנִיָה קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַשָׁבִים בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה וָגִיל.
וְכָכָה נִגְמַר הַמַעֲבָר דֶרֶךְ אֲמֵרִיקָה הַדְרוֹמִית בְּקַו יָשָׁר לְרָחְבָּהּ. אֶת הַנוֹסְעִים אַמִיצֵי־הַלֵב לֹא יָכְלוּ לַעְצֹר בְּדַרְכָּם – לֹא הָרִים, לֹא נְהָרוֹת וְאַף לֹא מִכְשׁוֹלִים קְשִׁים אֲחֵרִים. כָּל סַכָּנָה לֹא הִפְחִידָה אוֹתָם וְכָל דָבָר לֹא יָכֹל לְהִתְיַצֵב לָהֶם לְשָׂטָן בְּדַרְכָּם. אַמִיצֵי־הַלֵב הָאֵלָה הִתְגַבְּרוּ עַל כָּל הַמִכְשׁוֹלִים. רַק בְּמִכְשׁוֹל אֶחָד לֹא נִתְקְלוּ – בְּכָל דַרְכָּם הָאֲרֻכָּה וְהַקָשָׁה לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד בִּפְנֵי רֹעַ לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.