רקע
ישראל כהן
בשם "יקירי תל־אביב"

הדברים הושמעו בטקס ההכתרה של “יקירי תל־אביב” לשנת תשמ“ב, שנערך על ידי עירית תל־אביב באולם “הבימה”, ביום כ”ג בניסן תשמ"ב (15.4.82).

בשמחה ובהרגשת־נועם נטלתי עלי להביע, בשם שנים־עשר המוכתרים בתואר “יקירי תל־אביב”, את תודתנו העמוקה לכל אלה שמצאו אותנו ראויים להכתרה זו: לועדה לבחירת “יקירי תל־אביב”, לראש העיריה, מר שלמה להט, שהוא גם ראש הועדה הזאת, למועצת העיר ולכל מי שהמליץ עלינו. לצרפנו לרשימה המפוארת של המוכתרים. אנו מקווים שלא טען בבחירתם.

אהבתי את העיר הזאת מיום עלותי ארצה בשנת 1925, אף־על־פי שאני עצמי הלכתי אז למושבה לשם כיבוש העבודה ולחיי קבוצה. אולם זה כחמישים שנה שאני גר בתוכה ופועל בה, באותם תחומים שיכולתי לתרום את תרומתי הצנועה לחיי התרבות והספרות. אהבתי את תל־אביב ממבט ראשון. היא היתה מראשיתה עיר גדולה, כרך, גם כשתושביה היו מועטים כבעיירה קטנה. הכרכיות היתה סימן־ההיכר שלה בכל גילויי החיים והיחסים. אהבתי את המית־החיים שבה, את קולותיה ומראותיה, את פרצוף־פניה הצעיר והפשוט שאחד הביטויים היה חברת טראסק. התגאינו בתל־אביב, הנבנית בעבודה עברית, המלאה פיגומי־בנין וגמלים עמוסי חצץ וזיפזיף; תל־אביב עם גימנסיה הרצליה, ביאליק, טשרניחובסקי ושלונסקי, רובינא וגולינקין, גוטמן ויבד“ל זריצקי, “הפועל הצעיר” ויוסף אהרונוביץ, עיתון “דבר”, ההסתדרות, העדלאידע, “אוהל־שם” ובית־העם. אהבתי את ילדיה השובבים של תל־אביב והתבשמתי מחזותה האופטימית. התפעלתי מראש העיר, דיזנגוף ז”ל, הרכוב על סוסו, המשמש אב־טיפוס של ראש עיר ומופת לדורות הבאים. נהנינו מיוזמותיה הנועזות, וביחוד מפתיחותה ומחופש התנועה שבה ביום ובלילה, בחול ובמועד. בפרט כבש אותי הים הגדול של תל־אביב, שלא רק בראש־השנה, אלא בכל ימות השנה נוהגים האזרחים הקטנים והגדולים לעשות בו “תשליך” ולהיטהר. וכשם שאהבנו את תל־אביב ואת קיבוץ גלויותיה בימי שמש, עמל, מחול ושלום, כך התיצבנו כאיש אחד להגנתה בימים מעוננים של חוסר עבודה ושכול, מפני התקפות וצלפים ערביים, בימים של דם ודמעות. כי ידענו שעל ציפור הנפש של האומה אנו מגינים. וכך נמשכים מגורינו וחיינו ופעולותינו כאן מתל־אביב הקטנה לתוך תל־אביב הגדולה והנפלאה שלפנינו, עד היום הזה.

ודאי, לא פעם מתחנו בקורת בעל־פה ובכתב על ליקוייה של תל־אביב וחסרונותיה, אך זאת היתה בקורת לשם תיקון, שעליה נאמר, שגם דילוגיה עלינו אהבה.

גבירותי ורבותי, אנו נישא תואר כבוד זה שהענקתם לנו בגאון ובאהבה, ומבטיחים שנוסיף לעשות עם כל בית ישראל למען עירנו המעטירה כל מה שבידנו, כדי להפכה לעיר ואם בישראל, למרכז של עבודה ויצירה, תעשיה וטכניקה, תורה ומדע, ספרות ואמנות, וחברה צודקת שיש בה איכות־חיים מעולה – כיאה לעיר העברית הראשונה במדינת־ישראל שהיתה בה עצמאות ממלכתית ניכרת עוד בטרם קמה המדינה. יחד נחתור לעשות את תל־אביב תלפיות ליהדות הגולה ונקודת־משיכה לעליה ולתיירות, ונפתח עיר לתפארת שתהיה בת יקירה למדינה ולעם היהודי, אמן, כן יהי רצון!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49247 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!