I    🔗

טְשִׁינְק הָיָה עוֹדֶנוּ גוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חָשַׁב כְּבָר אֶת עַצְמוֹ לְכֶלֶב גָּדוֹל, עַז נֶפֶשׁ, מָהִיר, זָרִיז וְחָזָק; אַךְ כָּל אֵלֶּה הָיוּ רַק דְבָרִים שֶׁבְּדִמְיוֹן וְלֹא בִּמְצִיאוּת. עַל צַד הָאֱמֶת הָיָה זֶה גוּר כֶּלֶב בַּעַל מֶזֶג טוֹב וְנוֹחַ, כְּבַד הַתְּנוּעָה, מְסֻרְבַּל־בָּשָׂר וְלֹא חָכָם בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מְמַלֵא אֶת מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ שָׁאוֹן, נְבִיחוֹת וּנְהִימוֹת. רַק מַעֲלָה אַחַת הָיְתָה בּוֹ, מַעֲלָה שֶׁאִישׁ לֹא הֵטִיל סָפֵק בָּהּ; אַהֲבָתוֹ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ, מְסִירוּת־נֶפֶשׁ אֲמִתִּית שֶׁל כְּלָבִים, אֶל אֲדוֹנָיו.

אֲדוֹנָיו שֶׁל טְשִׁינְק, בִּיל אוֹבְרֵי, הָיָה צַיָד זָקֵן, אֲשֶׁר יָשַׁב לְרַגְלֵי גִבְעַת־גְרַנְט אֲשֶׁר בַּּּפַּרְדֵס הַיֵלוֹסְטוֹנִי.¹ אוֹתוֹ הַמָקוֹם הוּא מָקוֹם שׁוֹקֵט וְשָׁמֵם, וְאוֹבְרֵי הַזָקֵן הָיָה יָכֹל לְחַשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִנְזִיר־רֵעִים וּלְבוֹדֵד בַּחַיִים, אִלְמָלֵא נִמְצָא לוֹ רֵעוֹ זֶה, הַכְּלַבְלֵב הַסוֹאֵן וְהַמַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת.

אֲפִילוּ חֲמִשָׁה רְגָעִים לֹא הָיָה טְשִׁינְק יָכֹל לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה. בִּכְלָל הָיָה נִשְׁמָע לַאֲדוֹנָיו וְהָיָה מְמַלֵא בְּדִיוּק וּבְלִי כָּל תְּלוּנָה אֶת כָּל פְּקוּדוֹתָיו, חוּץ מִן הָאַחַת – לְהֵרָגַע וְלָשֶׁבֶת זְמָן יָדוּעַ בִּמְנוּחָה. תָּמִיד הָיָה מִתְהוֹלֵל וּמִשְׁתּוֹבֵב בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ וּמִיכָלְתּוֹ, וְאִם קָרַב לַעֲשׂוֹת דָבָר אֲשֶׁר הָיָה בְּגֶדֶר יְכָלְתּוֹ וַהֲשָׂגָתוֹ, הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁנֹחַ הָיָה לַדָבָר לוּ לֹא עָשָׂהוּ מֵאֲשֶׁר עָשָׂהוּ. בְּאַחַד הַיָמִים עָמַל וְיָגַע בְּמֶשֶךְ כָּל שְׁעוֹת הַבֹּקֶר עַד אֲשֶׁר הִצְלִיחַ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל אַחַד הָאֳרָנִים הַגְבֹהִים וְהַחֲלָקִים אֲשֶׁר עַל צַמַרְתּוֹ יָשַׁב אַחַד הַסִנָאִים, אֲשֶׁר סָנַט² בּוֹ וְהִתְגָרָה בּוֹ מֵרָחוֹק.

רֹאשׁ כָּל מַאֲוַיָו הָיָה לִתְפּוֹס אֶת אַחַד הָעַכְבָּרִים הַכִּיסוֹנִיִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ הֲמוֹנִִים הֲמוֹנִים בְּקִרְבַת הַמָקוֹם הַהוּא, בַּבִּקְעָה הָרְחָבָה אֲשֶׁר לְרַגְלֵי גִבְעַת־גְרַנְט. חַיוֹת קְטַנוֹת מְעוֹרְרוֹת־צְחוֹק אֵלוּ — מִנְהָגָן לָשֶׁבֶת עַל רַגְלֵיהֶן הָאַחֲרוֹנוֹת בְּהַדְקָן אֶת כַּפּוֹתֵיהֶן הַקְדוּמוֹת אֶל חֲזֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן מִזְדַקְפּוֹת וּמִתְיַשְׁרוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַד כִּי בִּרְאוֹת אוֹתָן אִישׁ מֵרָחוֹק וְאָמַר: אַךְ יְתֵדוֹת הֵם, אֲשֶׁר נִתְקְעוּ בִידֵי אָדָם בְּתוֹךְ קַרְקַע הָאָרֶץ. לֹא אַחַת טָעִינוּ, אֲנִי וַחֲבֵרַי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָנוּ לִקְשֹׁר אֶת סוּסֵנוּ לִפְנוֹת עֶרֶב; בִּרְאוֹתֵנוּ שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל הָעַכְבָּרִים הָאֵלֶה הַיוֹשְׁבִים בְּלִי נוֹעַ, כִּנְטוּעִים בְּמַסְמֵרִים עַל מְקוֹמָם, חָשַׁבְנוּ אוֹתָם לְגִזְעֵי הָעֵצִים אוֹ לִיתֵדוֹת תְּקוּעִים בָּאָרֶץ וְהָיִינוּ מְכוֹנְנִים אֶת צְעָדֵינוּ אֲלֵיהֶם, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְקָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם נֶעֶלְמוּ הַיְתֵדוֹת הַחַיִים הָאֵלֶה כְּרֶגַע בְּקוֹל שְׁרִיקָה חַדָה וְחוֹדֶדֶת, וַיֵעָלְמוּ כְּרֶגַע אֶל תּוֹךְ חוֹרֵיהֶם הַמְכוּסִים וְהַנִסְתָּרִים הֵיטֵב מֵעֵין רוֹאִים.

אַךְ מַאֲוַיֵי טְשִׁינְק לֹא נִתְּנוּ לוֹ, יַעַן כִּי הָיָה נִגַשׁ אֶל הַדָבָר, כְּדַרְכּוֹ מֵאָז וּמִקֶדֶם, לֹא בְּאֹפֶן הַנָאוּת. לְמָשָׁל, הוּא הָיָה מַתְחִיל לְהִתְגַנֵב אֶל הָעַכְבָּרִים בְּכַוָנָה גְדוֹלָה וּבְשִׂים־לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ כִּמְעַט בְּמֶרְחָק שֶׁל מִיל שָׁלֵם מֵהֶם. אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עוֹבֵר בְּזָחֲלוֹ עַל גְחוֹנוֹ כְּמֵאָה צְעָדִים, הָיְתָה נַפְשׁוֹ קָצָה בְּמִין הֲלִיכָה אִטִית שֶׁכָּזוּ, הַזְחִילָה נִרְאֲתָה לוֹ פִּתְאֹם בִּלְתִּי מְעַנְיֶנֶת וְאִטִית וּמְשַׁעֲמֶמֶת מֵאֵין כָּמוֹהָ, וְאָז הָיָה מִתְרוֹמֵם פִּתְאֹם וְהָיָה מַתְחִיל לָרוּץ יָשָׁר אֶל הָעַכְבָּרִים, אֲשֶׁר הָיוּ מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ בְּשִׂים־לֵבָב בְּשִׁבְתָּם יָשָׁר בְּקוֹמָה זְקוּפָה עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בִּקְפִיצוֹת גְדוֹלוֹת וּבִנְבִיחָה שֶׁל חֲגִיגָה וְנִצָחוֹן וְאָמַר לִתְפּוֹס אֶת הָאֶחָד מֵהֶם, הָיוּ כֻלָם נֶעֱלָמִים בְּבַת אַחַת וּבִשְׁרִיקָה גְדוֹלָה שֶׁל לַעַג, מִתַּחַת לְחָטְמוֹ, בְּהַזוֹתָם אֶל תּוֹךְ פִּיו הַפָּתוּחַ מֵרֹב רִיצָה מְטַר עָפָר וָחוֹל.

הַצַיָד הַנִדְהָם הָיָה נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מַתְחִיל לִנְחוֹר וְלִירוֹק בְּכָל פֶּה. אַךְ אִי־הַצְלָחָתוֹ לֹא הִרְפְּתָה אֶת יָדָיו: הוּא הָיָה עַקְשָׁנִי, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָׁבוּעַ נִסָה אֶת כֹּחוֹ בְּ“צַיִד” זֶה וְתָמִיד בְּלִי כָל הַצְלָחָה. בָּטוּחַ הָיָה כִּי סוֹף סוֹף תָּבוֹא שְׁאֵלָתוֹ וְחֶפְצוֹ יִצְלַח בְּיָדוֹ. בְּאַחַד הַיָמִים רָאָה מֵרָחוֹק וְהִנֵה אַחַד הָעַכְבָּרִים יוֹשֵׁב לוֹ עַל יַד סֻכַּת אֲדוֹנָיו. הוּא הִתְרַחֵק תֵּכֶּף מִמֶנוּ לְמֶרְחַק מֵאוֹת אֲחָדוֹת צְעָדִים, וַיִזְחַל כְּמֵאָה צְעָדִים עַל גְחוֹנוֹ בַּלָאט וּבִזְהִירוּת, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן קָצְרָה נַפְשׁוֹ בַּעֲמָלוֹ זֶה וַיִתְנַשֵׂא, כְּדַרְכּוֹ, מִמְקוֹמוֹ וּבְקוֹל נְבִיחָה גְדוֹלָה הִתְחִיל לָרוּץ אֶל מַטְרַת צֵידוֹ. אַךְ הָעַכְבָּר לֹא נָע וְלֹא זָע אֲפִילוּ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁהַצַיָד הִגִיעַ אֵלָיו וְיֶהֶדְפֵהוּ בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו בְּחָזֵהוּ. בִּנְהִימַת שִׂמְחָה וּבִתְרוּעַת נִצָחוֹן הִשְׁקִיעַ טְשִׁינְק אֶת שִׁנָיו בְּאוֹתוֹ הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ, צַוַאר קָרְבָּנוֹ. אַךְ פֹּה נִגְלְתָה טָעוּתוֹ וַיַרְא וַיָבֶן, כִּי הַדָבָר אֲשֶׁר עָלָיו הִתְנַפֵּל וַאֲשֶׁר אוֹתוֹ הִצְלִיחַ לִתְפּוֹס, לֹא הָיָה בִּלְתִּי אִם יְתַד־עֵץ, אֲשֶׁר אֶחָד מִמְבַקְרֵי בֵּית אֲדוֹנָיו תְּקָעָהּ בָּאֲדָמָה בְּלִי יְדִיעָתוֹ, לְמַעַן קְשׁוֹר אֵלֶיהָ אֶת סוּסוֹ.

כְּדַאי הָיָה לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֶת הַחֶרְפָּה הַגְדוֹלָה אֲשֶׁר הִרְגִישׁ הַכְּלַבְלַב הַמִסְכֵּן וְהֶעָלוּב, אֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת זְנָבוֹ, אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת אָזְנָיו וַיָשָׁב שְׁחוֹחַ וְנִדְכֶּה הָאֹהֱלָה.

אַךְ הוֹדוֹת לְעַקְשָׁנוּתוֹ הַטִבְעִית אוֹ לְפַשְׁטוּתוֹ הַיְתֵרָה לֹא הָיָה טְשִׁינְק מִצְטָעֵר בְּיוֹתֵר אִם אִירַע לוֹ אֵיזֶה מִכְשׁוֹל בְּדֶרֶךְ חַיָיו. בְּמֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וּבְקַלוּת־דַעַת מֵאֵין כָּמוֹהָ הָיָה מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂי “תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ”. הֲנָאָה מְרֻבָּה הָיָה נֶהֱנֶה בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהִתְעַסֵק וּלְטַפֵּל בִּדְבַר־מָה מִבְּלִי מַפְרִיעַ; לָרוּץ, לִנְבּוֹחַ וּלְהִתְהוֹלֵל. כָּל עוֹבֵר־אֹרַח, כָּל פָּרָשׁ רוֹכֵב־סוּס, כָּל עֲגָלָה עוֹבֶרֶת, נִפְגְשׁוּ עַל יָדוֹ וְנִלְווּ תָּמִיד עַל דַּרְכָּם בְּקוֹל נְבִיחָה גְדוֹלָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה כְּלָל רַע־הַלְבָב, וְדִבְרֵי הַמָשָׁל הָאוֹמֵר, כִּי “הַכֶּלֶב הַנוֹבֵחַ אֵינֶנוּ נוֹשֵׁךְ”, הָצְדְקוּ עַל יָדוֹ בְּאֹפֶן מְצוּיָן. בְּהִגָלוֹת לְעֵינָיו הֶחָתוּל אֲשֶׁר הֵעֵז לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מֵהַשׁוּמֵרָה³ הַקְרוֹבָה, הָיָה חוֹשֵׁב לוֹ לְחוֹב קָדוֹשׁ לִרְדֹף אַחֲרָיו וְלִבְלִי שׁוּב לִמְנוּחָתוֹ, עַד הֲשִׁיבוֹ אוֹתוֹ אֶל מְקוֹמוֹ. לְמַעַן הַמְצֵא עֹנֶג לַאֲהוּבוֹ הָיָה אֲדוֹנָיו מְצַוֶה עָלָיו פְּעָמִים אֲחָדוֹת בַּיוֹם לְהַמְצִיא לוֹ מִקֵן הַצְרָעוֹת אֶת כּוֹבָעוֹ הַיָשָׁן שֶׁהָיָה שָׂם שָׁם בְּכַוָנָה לְתַכְלִית זוֹ; וּטְשִׁינְק, אַף־עַל־פִּי שֶׁסַכָּנָה גְדוֹלָה הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת לְחָטְמוֹ לִהְיוֹת עָקוּץ וְנָשׁוּךְ עַל יְדֵי הָרְמָשִׂים הַזוֹעֲמִים הָאֵלֶה, לֹא מָשַׁךְ אַף פַּעַם אַחַת אֶת יָדוֹ מֵהָעֹנֶג הַזֶה. בִּכְלָל לֹא הִרְגִישׁ, כַּנִרְאֶה, כָּל עֲיֵפוּת וְיָכֹל הָיָה לְהִתְרוֹצֵץ, לִנְבּוֹחַ, וְלִדְהוֹר כָּל הַיוֹם כֻּלּוֹ מִבְּלִי אֲשֶׁר יִיעַף וּמִבְּלִי אֲשֶׁר יִיגָע.

אַךְ לֹא כָּל “הַגְדוֹלוֹת וְהַנִפְלָאוֹת” עָלוּ לֹו יָפֶה. וְהַנִסָיוֹן הַמָר לִמֵד אוֹתוֹ לָדַעַת, כִּי עַל יַד הָעֲגָלוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּדֶרֶךְ יֵשׁ עַל־פִּי הָרֹב כְּלָבִים גְדוֹלִים וְרָעִים, וּבִידֵי בַעֲלֵי־הָעֲגָלוֹת יִמָצְאוּ שׁוֹטִים אֲרֻכִּים וּמַכְאִיבִים; שׁוֹטִים מַכִּים וּמַכְאִיבִים יִמָצְאוּ גַם בִּידֵי הַפָּרָשִׁים רוֹכְבֵי־הַסוּסִים, וּבִידֵי עוֹבְרֵי־הָאֹרַח יִמָצְאוּ מַקְלוֹת; כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר בִּמְקוֹם הֶחָתוּל הַפַּחְדָן אֶפְשָׁר לְהִפָּגֵשׁ בִּזְאֵב הָעֲרָבָה, אֲשֶׁר שִׁנָיו הִנָן חַדוֹת עַד מְאֹד, וְכִי הַצְרָעוֹת אֵינָן כְלָל נוֹחוֹת וְטוֹבוֹת לֵב כְּמוֹ הַפַּרְפָּרִים. הוֹדוֹת לַנִסָיוֹן הַזֶה לָמַד טְשִׁינְק לָדַעַת אֶת הַחַיִים וּלְאַט לְאַט הֵחֵל לְפַתֵחַ בְּקִרְבּוֹ אֶת הַזְהִירוּת, אֶת הַשְׁלִיטָה בָּרוּחַ, אֶת הֲבָנַת דָבָר מִתּוֹךְ דָבָר וְאֶת כָּל יֶתֶר הַמִדוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת שֶׁמָנוּ חֲכָמִים בִּכְלָבִים טוֹבִים וַהֲגוּנִים.

II.    🔗

בְּיִחוּד פָּעַל עַל טְשִׁינְק לְטוֹבָה הַלֶקַח אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאֵת אַחַד הַקוֹיוֹטִים.⁴ אוֹתוֹ קוֹיוֹט הִתְגוֹרֵר לֹא רָחוֹק מֵאָהֳלוֹ שֶׁל בִּיל אוֹבְרֵי, אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ הִתְאַכְסַנְתִּי בַּיָמִים הָאֵלֶה. חַיָה עֲרוּמָה זוֹ יָדְעָה, כַּנִרְאֶה, כִּי בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵס הַיֵלוֹסְטוֹנִי אָסוּר צֵיד־חַיוֹת־הַבָּר, וְכִי שׁוֹמְרִים מְיוּחָדִים הָפְקְדוּ לְתַכְלִית זוֹ. בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ כִּי כָל רָעָה לֹא תְאֻנֶה אֵלָיו, הָיָה הַקוֹיוֹט הַזֶה מִתְקָרֵב מִדֵי לַיְלָה אֶל אָהֳלֵנוּ בִּשְׁבִיל לְהֵהָנוֹת מִשִׁיוּרֵי הַמַאֲכָלִים, אֲשֶׁר בִּיל הַזָקֵן הָיָה מַשְׁלִיךְ הַחוּצָה.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִרְגַשְׁתִּי בְּעִקְבוֹת הַקוֹיוֹט בְּתוֹךְ הַחוֹל לֹא רָחוֹק מִן הָאֹהֶל. נִרְאִים הָיוּ הַדְבָרִים, כִּי הוּא נָע וְנָד זְמַן רַב סָבִיב לָאֹהֶל מִבְּלִי אֲשֶׁר הִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. זְמַן־מָה אַחֲרֵי זֶה הָיָה לָנוּ הָעֹנֶג וְהָאֹשֶׁר לִשְׁמֹעַ לְעֵת עֶרֶב, אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָה, וְלִפְנוֹת בֹּקֶר טֶרֶם צֵאת הַשֶׁמֶשׁ, אֶת יִלְלָתוֹ הַמַקְסִימָה. בְּקוּמִי מִמִשְׁכָּבִי וּבְהִתְרַחֲצִי בִּמְהֵרָה הָיִיתִי יוֹצֵא אֶת הָאֹהֶל לְמַעַן הִִוָכֵחַ וּלְמַעַן דַעַת מִי הוּא הָאוֹרֵחַ אֲשֶׁר כִּבֵּד אוֹתָנוּ בְּבוֹאוֹ הַלַיְלָה, וּמִדֵי פַּעַם בְּפַעַם הָיִיתִי מוֹצֵא אֶת עִקְבוֹת הַקוֹיוֹט עַל יַד בּוֹר הַשׁוֹפְכִין. עָבְרוּ יָמִים לֹא רַבִּים וְהַקוֹיוֹט הִתְרַגֵל לָבוֹא וּלְהִתְקָרֵב אֶל אָהֳלֵנוּ אֲפִילוּ בַּיוֹם, מִתְּחִלָה בְּמוֹרָא וּבְפַחַד, אַךְ אַחֲרֵי־כַךְ, כַּאֲשֶׁר לֹא פָּגַשׁ כָּל מַחָאָה וְכָל מַעֲצֹר מִצִדֵנוּ, גָדַל אֹמֶץ לְבָבוֹ מִיוֹם לְיוֹם. סוֹף סוֹף הִגִיעוּ הַדְבָרִים לִידֵי־כַךְ שֶׁחַיָה זוּ נִלְוְתָה אֵלֵינוּ וְלֹא סָרָה מֵעַל אָהֳלֵנוּ כָּל הַיָמִים. וְאִם לֹא חִפְּשָׂה בְּבוֹר הַשׁוֹפְכִין, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת לָהּ בִּמְנוּחָה עַל הַתֵּל הַקָּטָן, מִבְּלִי אֲשֶׁר הִסְתַּתְּרה כְּלָל.

פַּעַם אַחַת בַּבֹּקֶר נִכְשַׁלְנוּ שְׁנֵינוּ, אֲנִי וּבִּיל, בִּדְבַר שְׁטוּת וְאִוֶלֶת. כַּאֲשֶׁר יָצָאנוּ הַחוּצָה וּבִרְאוֹתֵינוּ אֶת הַקוֹיוֹט, וְהִנֵה הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בְּמֶרְחַק חֲמִשִׁים צְעָדִים מֵאִתָּנוּ עַל תֵּל קָטָן, הֵסֵב בִּיל אֶת פָּנָיו אֶל טְשִׁינְק חֲבִיבוֹ וַיִקְרָא:

— הַבֵּט נָא, טְשִׁינְק! הִנֵּה שָׁם יוֹשֵׁב הַקוֹיוֹט וְלוֹעֵג לְךָ. לֵךְ נָא וְהַבְרִיחַ אוֹתוֹ מִשָׁם.

וְגַם אֲנִי לֹא הָיִיתִי חָכָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵרֵעִי, וָאַלְהִיב גַם אֲנִי אֶת הַכְּלַבְלֵב וָאַסִיתֵהוּ לַמִלְחָמָה. טְשִׁינְק הָיָה תָמִיד כֶּלֶב נִשְׁמָע לַאֲדוֹנָיו וְתָמִיד הָיָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, וְהַחֵפֶץ לְהִצְטַיֵן בָּעַר כָּאֵשׁ בְּקִרְבּוֹ. כֵּן הָיָה גַם הַפַּעַם. אַךְ שָׁמֹעַ שָׁמַע אֶת קוֹל פְּקוּדָתֵנוּ הִתְנַפֵּל בְּכָל כֹּחַ רַגְלָיו אֶל עֵבֶר הַקוֹיוֹט, אֲשֶׁר בָּרַח מִפָּנָיו אֶל־עֵבֶר הַיַעַר; טְשִׁינְק רָדַף אַחֲרָיו וְלֹא הִרְפָּה מִמֶנוּ בְּעֵרֶךְ רֶבַע הַמִיל. פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ הַנִרְדָף בְּכַוָנָה גְלוּיָה לְהִתְנַפֵּל עַל רוֹדְפוֹ. טְשִׁינְק, שֶהִרְגִישׁ בַּסַכָּנָה הַקְרוֹבָה, מִהֵר לִבְרוֹחַ אֶל עֵבֶר פָּנֵינוּ, אַךְ הַקוֹיוֹט שֶׁהָיָה חָזָק, קַל וּמָהִיר מִמֶנוּ הִשִׂיגָהוּ עַד מְהֵרָה וּבְשִנָיו הַחַדוֹת צָבַט אוֹתוֹ בִּתְחִלָה בְּצִדוֹ הָאֶחָד וְאַחֲרֵי־כֵן בְּצִדוֹ הַשֵׁנִי.

טְשִׁינְק הִשְׁמִיעַ קוֹל יְלָלָה נוֹאָשָׁה וַיְמַהֵר לָרוּץ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת, אַךְ גַם הַקוֹיוֹט הוֹסִיף וְהִגְדִיל אֶת מְרוּצָתוֹ בְּהוֹסִיפוֹ לִצְבּוֹט אוֹתוֹ פַּעַם מִיָמִין וּפַעַם מִשְמֹאל; הוּא לֹא נָשַׁךְ רַק צָבֹט צָבַט אוֹתוֹ. כָּכָה נִמְשַךְְ הַדָבָר עַד אֲשֶׁר הִגִיעַ הַכְּלַבְלֵב הַמִסְכֵּן אֶל תַּחַת הֲגָנָתֵנוּ.

מִן הָעֵת הַהִיא הָיָה טְשִׁינְק נִמְנָע מִלְהִפָּגֵשׁ עִם הַקוֹיוֹט וּמֵהִתְגָרוֹת בּוֹ מִלְחָמָה. אַךְ תַּחַת זֶה הִתְחִיל הַקוֹיוֹט לִרְדֹף אֶת הַכְּלַבְלֵב וּלְהָצִיק לוֹ. וּבְדַעְתּוֹ נֶאֱמָנָה, כִּי הַסַכָּנָה הַיוֹתֵר גְדוֹלָה, לָמוּת אוֹ לִנְפֹּל חַיִים בַּפָּח —מִן הַנִמְנָעוֹת הִיא כִּי בַּמָקוֹם הַזֶה גָדְלָה חוּצְפָּתוֹ וַעֲזוּתוֹ מִיוֹם אֶל יוֹם. הוּא הָיָה אוֹרֵב מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ לַכְּלַבְלֵב הַמִסְכֵּן וְכַאֲשֶׁר הִתְרַחֵק הַלָז מֶרְחָק לֹא גָדוֹל מֵהָאֹהֶל, הָיָה הַקוֹיוֹט צָץ וְעוֹלֶה פִּתְאֹם, כְּמוֹ מִתַּחַת לָאָרֶץ, מִתְנַפֵּל עָלָיו, מַפִּילֵהוּ לָאָרֶץ וּמַתְחִיל צוֹבֵט אוֹתוֹ בְּשִׁנָיו וּמְאַלְצֵהוּ לָנוּס אֶל הָאֹהֶל.

סוֹף סוֹף נַעֲשׂוּ חַיָיו שֶׁל טְשִׁינְק הֶעָלוּב לְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל צָרוֹת וּפְגָעִים. מִבְּלִי לְדַבֵּר עוֹד עַל זֶה שֶׁבְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹצִיא אֶת חָטְמוֹ מִן הָאֹהֶל, אֶלָא אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָצָא אִתָּנוּ לֹא הָיָה בָּטוּחַ מִפְּגָעִים רָעִים וּמֵהַפְתָּעוֹת אִי־נְעִימוֹת מֵאֵת שׂוֹנְאוֹ, אֲשֶׁר נָקַם בּוֹ, כַּנִרְאֶה, אֶת נִקְמַת כְּבוֹדוֹ, עַל שֶׁהוּא, כְּלַבְלֵב פָּעוּט כָּזֶה, הֵעֵז לְהִתְנַפֵּל עָלָיו, עַל קוֹיוֹט מְגֻדָל.

כַּאֲשֶׁר אַךְ יָצָאנוּ עִם טְשִׁינְק לְטַיֵל מְעַט בַּשָׂדֶה, הָיָה הַקוֹיוֹט מַתְחִיל לְהִתְגַנֵב אַחֲרֵינוּ מִן הַצַד, בְּחַכּוֹתוֹ לְרֶגַע הַכּשֶׁר לְמַעַן צְבֹט אוֹתוֹ וּלְכָל הַפָּחוֹת, לְהַשְׁבִּית לוֹ אֶת עֹנֶג טִיוּלוֹ. רַק בַּשׁוֹטִים אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ וּבָאֲבָנִים אֲשֶׁר זָרַקְנוּ עָלָיו לִפְעָמִים הִצְלַחְנוּ לְהַחֲזִיק אֶת הָאוֹיֵב הַמְחֻצָף בְּרִחוּק מָקוֹם מֵאֵת כַּלְבֵּנוּ.

III.    🔗

אוֹתוֹ בִּיל אוֹבְרֵי הָיָה סוֹבֵל לְעִתִּים מִמַחֲלַת הַשִׁכְּרוּת הַתְּכוּפָה. וְכַאֲשֶׁר הָיָה מַרְגִישׁ אֶת קִרְבַת הַמַחֲלָה הַמְכֹעָרָה הַזֹאת, הָיָה מַעְתִּיק אֶת אָהֳלוֹ קָרוֹב אֶל בֵּית הַיָיִן. מִקְרֶה כָּזֶה קָרָה לוֹ גַם בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ. אָכֵן מְאֹד לֹא יִנְעַם הַדָבָר לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַיָדוּעַ לְךָ, הַקָרוֹב אֵלֶיךָ, אֲשֶׁר אִתּוֹ הִנְךָ מְבַלֶה אֶת זְמַנְךָ, וְהִנֵה הוּא שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה בְּכָל יוֹם וְלוּ רַק בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצֵר. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי בִּיל כִּי הוּא נָכוֹן “לַעֲבֹר אֶל מְקוֹם מִרְעֶה יוֹתֵר טוֹב וְהָגוּן לְסוּסוֹ”, הֲבִינוֹתִי תֵכֵּף אֶת פֵּרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים אֵלוּ וָאַמַהֵר לְהִפָּרֵד מִמֶנוּ.

אַחֲרֵי יָמִים עָלָה בְּיָדִי לְהִוָדַע סִפּוּר מְעַנְיֵן עַל דְבַר מַעֲשֵׂה גְבוּרָה אֲמִתִּי שֶׁל טְשִׁינְק, אֲשֶׁר הֶרְאָה בִּימֵי מַחֲלָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ וַאֲשֶׁר נִגְמַר בְּגֵרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן מֵהַפַּרְדֵס הַיֵלוֹסְטוֹנִי. וְזֶה הַדָבָר: בְּהַעְתִּיקוֹ אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ הַדַל אֶל מָקוֹם אַחֵר, חָשַׁב בִּיל הַזָקֵן, כִּי, דֶרֶךְ אַגַב, יַצִיל בָּזֶה אֶת כְּלַבְלֵבוֹ־אֲהוּבוֹ מֵאֵת הַקוֹיוֹט הַטַרְדָן, אַךְ נִתְגַלָה הַדָבָר, כִּי חָשַׁב וְטָעָה. הַחַיָה הָעֲרוּמָה שָׁמְרָה בַּלָאט אֶת צַעֲדֵיהֶם וַתִּתְגַנֵב אַחֲרֵיהֶם צַעַד אַחַר צַעַד. כַּאֲשֶׁר הִתְכּוֹנֵן בִּיל בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הֶחָדָשׁ, צִוָה עַל טְשִׁינְק בְּמַפְגִיעַ לִבְלִי תֵּת לְמִי שֶׁיִהְיֶה לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָאֹהֶל וְלָגַעַת בְּכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אַחַר יָשַׁב לוֹ עַל סוּסוֹ וַיִסַע לְ“הִשְׁתַּעְשֵׁעַ” מְעָט. כָּכָה הָיָה מְכַנֶה אֶת שִׁכְּרוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה כָּל גְבוּל בִּימֵי מַחֲלָתוֹ. בְּאֹפֶן כָּזֶה נִשְׁאַר טְשִׁינְק הָאָדוֹן וְהַשׁוֹמֵר הַיְחִידִי שֶׁל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ.

בְּשָעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב עָבַר עַל יַד הָאֹהֶל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו שֶׁל בִּיל, אֲשֶׁר יָדַע עַל דְבַר מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הֶחָדָשׁ וְיִשְׁרֹק בִּשְׂפָתָיו לְמַעַן קְרֹא אֵלָיו אֶת־טְשִׁינְק. כַּאֲשֶׁר לֹא קִבֵּל כָּל מַעֲנֶה נִגַשׁ הָאֹרֵחַ אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל, אַךְ שָׁמָה נִפְגַשׁ עַל יְדֵי טְשִׁינְק אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתָיו סָמָרוּ מִקֶצֶף וַאֲשֶׁר שִׁנָיו הָיוּ חֲשׂוּפוֹת וּגְלוּיוֹת כְּשֶׁהוּא נוֹהֵם מִתּוֹךְ כַּעַס וְחֵמָה נוֹרָאָה. דָבָר זֶה הִכְרִיחַ אֶת הָאוֹרֵחַ לְהִסוֹג תֵּכֶּף אָחוֹר: הוּא הֵבִין כִּי בִּיל אֵינֶנוּ בַּבָּיִת.

מִן הָרֶגַע הַזֶה מַתְחִילִים מַעֲשֵׂי גְבוּרָתוֹ שֶׁל טְשִׁינְק; בַּעֲזוֹב בִּיל אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ עַל יַד טְשִׁינְק, שָׁכַח וְלֹא הֵכִין לוֹ אֶת מַאֲכָלוֹ. עַל הַשֻׁלְחָן הָיְתָה מוּנַחַת אָמְנָם חֲתִיכָה גְּדוֹלָה שֶׁל בָּשָׂר מְעֻשָׁן מְכוּסָה בִנְיָר, אַךְ בְּלִי רִשְׁיוֹן אֲדוֹנוֹ לֹא הִרְהִיב הַכְּלַבְלֵב בְּנַפְשׁוֹ לָגַעַת בְּמַאֲכַל תַּאֲוָה זֶה; אֵמוּן הַכְּלָבִים שֶׁהָיָה מְפֻתָּח בּוֹ בְּמִדָה מְרֻבָּה לֹא הִרְשָׁה לוֹ לָקַחַת מְאוּמָה דָבָר שֶׁלֹא הוּרְשָׁה.

וַיְהִי בִּקְרוֹב הַלַיְלָה וְהָרָעָב הִתְחִיל לְהָצִיק לוֹ מְאֹד, עָזַב טְשִׁינְק אֶת הָאֹהֶל וַיֵצֵא הַחוּצָה לִמְצֹא דְבַר־מָה לְהַשְׁקִיט רַעֲבוֹנוֹ. הוּא לֹא עָבַר עוֹד צְעָדִים אֲחָדִים וְהִנֵה הִתְנַפֵּל עָלָיו הַקוֹיוֹט אוֹיְבוֹ, וְרַק בִּכְבֵדוּת וּבְעָמָל רַב עָלָה בְּיָדוֹ לְהִמָלֵט מִמֶנוּ כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ וְלָשׁוּב רֵיקָם אֶל הָאֹהֶל.

הַקוֹיוֹט אֲשֶׁר עַזוּתוֹ וְחוּצְפָּתוֹ עָבְרוּ כָּל גְבוּל וְכָל מִדָה וַאֲשֶׁר, כְּדֶרֶךְ כָּל עַזֵי הַפָּנִים וְהַמְחוּצָפִים אֲפִילוּ בֵּין אֵלֶה הַהוֹלְכִים עַל שְׁתַּיִם, חוּצְפָּתוֹ וְעַזוּתוֹ הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָדוֹל בָּהּ בְּמִדָה אֲשֶׁר לֹא פָּגַשׁ כָּל הִתְנַגְדוּת וְכָל דְחִיפָה לְאָחוֹר, — חָפֵץ לָבֹא גַם אֶל תּוֹךְ הָאֹהֶל פְּנִימָה, אַךְ בָּרֶגַע הַזֶה נֶהְפַּךְ טְשִׁינְק וַיְהִי לְאַחֵר. רֶגֶשׁ הָאַחֲרָיוּת וְרֶגֶשׁ הַחוֹב לַאֲדוֹנָיו הָפְכוּ אוֹתוֹ מִכְּלַבְלֵב פָּעוּט, פַּחְדָן וְשׁוֹטֶה לְכֶלֶב מְפֻתָּחַ גְדָל־כֹּחַ וְאַמִיץ־לְבָב אֲשֶׁר יִשְׁכַּח אֶת נַפְשׁוֹ הוּא בִּשְׁבִיל עִנְיְנֵי אֲדוֹנָיו. בִּפְנוֹתוֹ אֶל אוֹיְבוֹ, כֻּלוֹ מְסוּמָר, כְּשֶׁעֵינָיו מְלֵאוֹת דָם וּמַבִּיעוֹת קֶצֶף נוֹרָא וּכְשֶׁהוּא נוֹהֵם מִתּוֹךְ אַכְזָרִיוּת וְחֵמָה גְדוֹלָה, עָמַד טְשִׁינְק וְהִתְיַצֵב עַל־יַד פֶּתַח הָאֹהֶל.

הַחַיוֹת מְבִינוֹת וּמַבְדִילוֹת הֵיטֵב בֵּין הָרַע וּבֵין הַטוֹב, בֵּין הֶעָוֶל וּבֵין הַיוֹשֶׁר, בֵּין אֹמֶץ הַלֵב וּבֵין הַפַּחְדָנוּת. הַצֶדֶק וְהַיֹשֶׁר הָיוּ הַפַּעַם עַל צִדוֹ שֶׁל טְשִׁינְק וְאוֹיְבוֹ הֵבִין זֹאת, כַּנִרְאֶה, הֵיטֵב. בְּקוֹל יִלְלַת קֶצֶף נִרְתַּע מִבְּלִי מֵשִׂים לַאֲחוֹרָיו; נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי בְלִבּוֹ הֶחְלִיט לְהִנָקֵם לְעֵת מְצֹוא בִּכְלַבְלֵב נִבְזֶה זֶה, אֲבָל לְהִתְפָּרֵץ הָאֹהֱלָה לֹא הִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ.

אָז הִתְחִיל לָשִׂים מָצוֹר עַל טְשִׁינְק, מָצוֹר מְדוּיָק לְכָל פְּרָטָיו וְהִלְכוֹתָיו; הוּא הִתְהַלֵךְ לוֹ סְבִיב הָאֹהֶל מִבְּלִי סוּר מִשָׁם אַף לְרֶגַע, כְּשֶׁהוּא רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו וּמִשְׁתַּדֵל לַחֲדוֹר בְּמֶבָּטֵי עֵינָיו אֶל תּוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל הָאֹהֶל, בְּהַדְלִיקוֹ בְּאֵשׁ קֶצֶף אֲדוּמָה אֶת שְׁתֵּי מְנוֹרוֹתָיו הַקְבוּעוֹת לוֹ בְּמִצְחוֹ, וּבְהַשְׁלִיכוֹ מֶבָּטִים מְלֵאִים קֶצֶף וְאִיוּם עַל הַשׁוֹמֵר הַקָטָן נֶאֱמַן־הַלֵב. הַכְּלַבְלֵב הַמִסְכֵּן רָעַד כֻּלוֹ בְּעִמְקֵי לְבָבוֹ מִפַּחַד וּמִמָגוֹר, אַךְ מִבַּחוּץ נִשְׁאַר אוֹתוֹ הַכֶּלֶב אַמִיץ־הַלֵב אֲשֶׁר לֹא יֵחַת וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹּל, וַאֲשֶׁר עַל כָּל אִיוּם מֵאֵת אוֹיְבוֹ עָנָה בְּאִיוּם גַם הוּא.

כָּכָה עָבַר הַלַיְלָה וַיַאַת בֹּקֶר. אֲדוֹנָיו שֶׁל טְשִׁינְק לֹא שָׁב וְהַכְּלַבְלֵב הַמִסְכֵּן הִתְעַנָּה תַּחַת כֹּבֶד הַדְאָגָה לַאֲדוֹנָיו, הַפַּחַד, הָרָעָב, וְהַצָמָא. בְּהַרְגִישׁוֹ בָּרֶגַע אֲשֶׁר אוֹיְבוֹ עָזַב אֶת מְצוֹרוֹ, בְּלֶכְתּוֹ לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנוֹ, מִהֵר טְשִׁינְק וְיָרָץ אֶל הַנַחַל הַקָרוֹב וַיֵשְׁתְּ שָׁם לִרְוָיָה, אוּלָם אֹכֶל לֹא מָצָא שָׁמָה. מוּבָן הַדָבָר, כִּי בְּנָקֵל הָיָה יָכֹל לְהַשְׁבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ בַּבָּשָׂר הַמְעוּשָׁן אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָיו עַל הַשֻׁלְחָן, וַאֲדוֹנָיו בְּוַדָאִי שֶׁלֹא הָיָה כּוֹעֵס עָלָיו עַל זֶה, בְּתִתּוֹ אֶל לְבָבוֹ אֶת מַצָבוֹ הַנוֹאָשׁ; אַךְ אֵמוּן הַכְּלָבִים אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הֱנִיאָהוּ מֵעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה. אוֹתוֹ רֶגֶשׁ לָחַשׁ לוֹ מִבְּלִי הֶרֶף, כִּי טוֹב לוֹ לָמוּת בָּרָעָב מֵאֲשֶׁר לִבְגוֹד בַּאֲדוֹנָיו.

עָבְרוּ עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּמְעֵת לְעֵת. בִּיל הִתְהוֹלֵל וְשָׁתָה בְּשָׁכְחוֹ אֶת יְדִידוֹ הַנֶאֱמָן וְהַמָסוּר לוֹ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, אֲשֶׁר הִתְקוֹמֵם בְּאֹמֶץ־לֵב וּבִגְבוּרָה שֶׁאֵינָה מְצוּיָה נֶגֶד מְצוּקוֹת הָרָעָב וְנֶגֶד הִשְׂתָּעֲרוּתוֹ שֶׁל אוֹיְבוֹ הָאַכְזָר, אֲשֶׁר הִשְׁתַּמֵשׁ בְּכָל מִינֵי הָאֶמְצָעִים בִּשְׁבִיל לְאַלֵץ וּלְהַכְרִיחַ אֶת טְשִׁינְק לַעֲזֹב אֶת הָאֹהֶל וְלָצֵאת הַחוּצָה, בְּמָקוֹם שֶׁקִוָה לְהִתְגַבֵּר עָלָיו וּלְנַצְחוֹ.

בַּיוֹם הַחֲמִישִׁי הֵקִיץ בִּיל מִשְׁנַת שִׁכְּרוֹנוֹ בְּהַרְגִישׁוֹ כִּי אֵינֶנוּ נִמְצָא בְּבֵיתוֹ וּבְהִזָכְרוֹ, כִּי כָל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ עָזוּב עַל־יַד כְּלַבְלֵבוֹ. מַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר דָרְשָׁה מִמֶנוּ לְהָגִיחַ אֶל תּוֹךְ גוּפוֹ הֲמוֹן מַשְׁקִים מְשַׁכְּרִים חָלְפָה עָבְרָה מִמֶנוּ, וְתַחְתֶּיהָ בָּא בּוֹ רֶגֶשׁ הַבְּחִילָה לְכָל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶפֶן הַיַיִן, אֲפִילוּ אֶת רֵיחַ הַיַיִן לֹא יָכֹל נְשׂוֹא עוֹד. אָז עָלָה עַל סוּסוֹ, אֲשֶׁר גַם נַפְשׁוֹ קָצָה בַעֲמִידָה בְּטֵלָה וּמְמוּשָׁכָה זוּ, וַיִרְכַּב אֶל בֵּיתוֹ. בַּדֶרֶךְ נִזְכָּר, כִּי הִשְׁאִיר אֶת כַּלְבּוֹ אֲהוּבוֹ בְּלִי מָזוֹן וּבְלִי מִחְיָה.

— אֶל נָכוֹן נִזְהָר, הֶעָלוּב, וְלֹא שָׁלַח יָדוֹ בַּבָּשָׂר הַמְעוּשָׁן אֲשֶׁר עָזַבְתִּי, כִּמְדוּמֶה, עַל הַשֻׁלְחָן, — דִּבֵּר בִּיל אֶל נַפְשׁוֹ בַּדֶּרֶךְ. — אָכֵן נָבָל הִנְנִי מֵאֵין כָּמוֹנִי, אִם יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת טְשִׁינְק הַנֶאֱמָן! הוֹי, הַיַיִן הָאָרוּר וְהַמְקוּלָל! כַּמָה רָעָה וְצָרָה הוּא מֵבִיא… הַאֻמְנָם מֵת כְּלַבְלֵבִי הַנֶאֱמָן בָּרָעָב?.. אָכֵן רַק זֶה עוֹד חָסֵר לִי לְאֵדִי וּלְהַוָתִי…

אַךְ יִתָּכֵן, כִּי הִצְלִיחַ לָצוּד לוֹ דְבַר־מָה לְמַאֲכָלוֹ בַּיַעַר אוֹ בָאָחוּ… עַכְבָּרִים וּרְמָשִׂים אֲחֵרִים נִמְצָאִים שָׁמָה לָרֹב וְהוּא הֲלֹא כְּבָר לָמַד אֶת מְלֶאכֶת הַצַיִד כְּהִלְכָתָהּ.

בְּנַחֲמוֹ אֶת נַפְשׁוֹ בְּרַעְיוֹנוֹת כָּאֵלֶה דָפַק בִּיל בְּסוּסוֹ וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים רָאוּ עֵינָיו אֶת אָהֳלוֹ. עַל פִּתְחוֹ רָאָה אֶת טְשִׁינְק הָרָזֶה וְהַדַּל וְלִפְנֵי הַפֶּתַח – אֶת הַקוֹיוֹט.

– כֵּן, הַבְּרִיָה הַנְמִבְזָה הַזֹאת מָצְאָה אֶת נְתִיבוֹתֵיהָ גַם הֵנָה! — קָרָא הַצַיָד הַזָקֵן וַיְמַהֵר לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ.

בְּרָעֲדוֹ בְּכָל גוּפוֹ מֵעֲיֵפוּת וּמֵהַהַכָּרָה הַמַטְרִידָה, כִּי אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי כֹּחוֹתָיו יַעַזְבוּהוּ טֶרֶם שׁוּב אֲדוֹנָיו וְהוּא לֹא יוּכַל לְמַלֵא אֶת כָּל אֲשֶׁר נָטַל עָלָיו, הוֹסִיף טְשִׁינְק לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לִפְנֵי אוֹיְבוֹ הַמִתְקַצֵף וְהַמִשְׂתָּעֵר עָלָיו, בְּהַגִינוֹ בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים עַל רְכוּשׁ אֲדוֹנָיו וְעַל כְּבוֹדוֹ הוּא. רַגְלָיו רָעֲדוּ וּמָעֲדוּ תַּחְתָּיו מֵרֹב עֲיֵפוּת וּמֵרָעָב, וְרַק בְּכֹחַ רְצוֹנוֹ הָעַז הוֹסִיף לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן, בְּהַחְלִיטוֹ לְמַלֵא אֶת חוֹבָתוֹ עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן. בְּסַמְרוֹ אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וּבְחָרְקוֹ אֶת שִׁנָיו הוֹסִיף לִנְהֹם בְּזַעַם וַיִשְׁתַּדֵל לְהַרְאוֹת לְאוֹיְבוֹ, כִּי עוֹד כֹּחוֹ אִתּוֹ וְכִי עוֹד הַגֵן יָגִין עַל רְכוּשׁ אֲדוֹנָיו.

רֵאשִׁית כֹּל מִהֵר בִּיל הָאֹהֱלָה וְתֵכֶּף הִרְגִישׁ, כִּי הַבָּשָׂר נִשְׁאַר שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁהָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהַכֶּלֶב זָחַל אֵלָיו בְּלֹא כֹּחַ וַיַבֵּט בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת יָשָׁר אֶל תּוֹךְ עֵינָיו כְּאִלוּ אָמַר: “עָשׂה עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִִיתָ עָלַי וְעֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כִּי לֹא בָּגַדְתִּי בְּךָ וְהַכֹּל נִשְׁאַר עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם”, – לֹא יָכֹל הַזָקֵן לְהִתְאַפֵּק עוֹד וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיָיו זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וַיִפְרֹץ בַּבֶּכִי, בְּאַמְצוֹ אֶת הַכֶּלֶב אֶל לִבּוֹ וּבְנָשְׁקוֹ בְּחֹם וּבְהִתְלַהֲבוּת אֶת רֹאשׁוֹ, וּטְשִׁינְק הִתְרַפֵּק עָלָיו בְּאַהֲבָה וַיָנִיעַ בִּזְנָבוֹ מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה וְקוֹרַת רוּחַ.

הַזָקֵן מִהֵר וַיַחְתּוֹךְ חֲתִיכָה הֲגוּנָה מֵהַבָּשָׂר הַמְעֻשָּׁן וַיוֹשִׁיטֶנָה לְהַכֶּלֶב בְּחִבָּה יְתֵרָה. כַּאֲשֶׁר אָכַל טְשִׁינְק וְשָׁבַע וְהוֹדָה לַאֲדוֹנָיו עַל פִּי דַרְכּוֹ, פָּנָה אֵלָיו הַלָז וַיְדַבֵּר אֵלָיו בְּרֶגֶשׁ:

– וּבְכֵן, חֲבִיבִי, אֲנִי הַבְּלִיַעַל הַזָקֵן חָטָאתִי וְעָוִיתִי לְפָנֶיךָ, אַתָּה הַצַדִיק וַאֲנִי הָרָשָׁע; עַתָּה אֶשְׁתַּדֵל לִגְמֹל עָלֶיךָ כְּעַל כָּל תַּגְמוּלֶיךָ עָלַי. גָמֹל אֶגְמֹל עָלֶיךָ בְּעַד כָּל הָעִנוּיִים וְהַיִסוּרִים שֶׁסָבַלְתָּ בְּאַשְׁמָתִי בַּיָמִים הָרָעִים הָאֵלֶה. רֵאשִׁית כֹּל אֲחַלֵץ אוֹתְךָ מִידֵי אוֹיִבְךָ רוֹדְפֶךָ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַאי לֹא יְנַקוּנִי עַל מַעֲשִׂי זֶה, וּבְוַדַאי שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שְׂכָרִי מִשָׁלֵם. אוּלַי יִנְעֲמוּ לְךָ חַיֶיךָ אָז יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָתָּה.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה הֵסִיר אֶת רוֹבֵהוּ מֵעַל הַקִיר, סִיֵר אוֹתוֹ בְּכַוָנָה וּבְעִיוּן וְכַאֲשֶׁר נוֹכַח וַיֵדַע אֶל נָכוֹן כִּי מְטוֹעָן הוּא, יָצָא אִתּוֹ הַחוּצָה. בְמֶרְחַק צְעָדִים אֲחָדִים מִמֶנוּ הִתְהַלֵךְ לוֹ הַקוֹיוֹט כְּאִלּוּ יָדַע וְהִרְגִישׁ, כִּי אֵין כָּל עֹנֶשׁ צָפוּי לוֹ וּכְאִלוּ לָעַג לֹא רַק לִטְשִׁינְק, כִּי אִם גַם לַאֲדוֹנָיו. דָבָר זֶה הֶעֱלָה אֶת חֲמַת הַצַיָד הַזָקֵן עַד לְהַשְׁחִית וּמִבְּלִי חֲשׁוֹב עוֹד עַל דְבַר תּוֹצְאוֹת מַעֲשֵׂהוּ, כּוֹנֵן אֶת רוֹבֵהוּ אֶל הַמַטָרָה וַיוֹר אֶל אוֹיְבֵהוּ וְאֹיֵב כַּלְבּוֹ הֶחָבִיב. אַחַר קוֹל הַיְרִיָה נִשְׁמַע קוֹל יִלְלַת הַגְסִיסָה — וְרוֹדְפוֹ שֶׁל טְשִׁינְק הוֹצִיא אֶת רוּחוֹ וְיֶחְדַל מִחְיוֹת.

בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים בָּאוּ הַשׁוֹמְרִים וּבִרְאוֹתָם אֶת הָרוֹבֶה בִּידֵי הַצַיָד הַזָקֵן וְלֹא הַרְחֵק מִמֶנוּ אֶת הַקוֹיוֹט הַמֵת, עָרְכוּ פְּרוֹטוֹקוֹל מִכָּל הַמְאוֹרָע וַיִכְתְּבוּ בַּסֵפֶר, כִּי בִּיל אוֹבְרֵי עָבַר עַל הַתַּקָנוֹת הָאוֹסְרוֹת אֶת הַצַיִד בַּפַּרְדֵס הַיֵלוֹסְטוֹנִי, וַיַגִישׁוּ אֶת הַכָּתוּב אֶל בֵּית הַמִשְׁפָּט. בִּיל לֹא הִצְטַעֵר כְּלָל בְּשָׁמְעוֹ אֶת פְּסַק הַדִין אֲשֶׁר גָזַר וְאָמַר: "לָקַחַת מֵאֵת הַמַפְרִיעַ אֶת הַחוֹק אֶת רוֹבֵהוּ וּלְהוֹצִיא אוֹתוֹ וְאֶת כָּל רְכוּשׁוֹ מֵהַפַּרְדֵּס וְלֶאֱסוֹר עָלָיו אֶת הַיְשִׁיבָה בּוֹ עוֹלָמִית״.

וּבְאָסְפּוֹ, עַל פִּי פְּקוּדַת בֵּית־הַדִּין, אֶת רְכוּשׁו וְאֶת מְטַלְטְלָיו הַמְעַטִים לְמַעַן קַחַת אוֹתָם אִתּוֹ וְלַעֲזֹוב אֶת הַמָקוֹם הַזֶה, פָּנָה בִּיל אֶל חֲבִיבוֹ, אֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב לְרַגְלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו בְחִבָּה לֵאמֹר:

— הֲלֹא רָאֹה תִּרְאֶה, יְדִידִי וַחֲבִיבִי, כִּי בְּעַד קָרְבָּנְךָ שֶׁהִקְרַבְתָּ לִי, הִקְרַבְתִּי לְךָ כָּל מָה שֶׁהָיָה בְּיָדִי. עַתָּה נָקוּם וְנַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם הַזֶה עִם חוּקָיו הַמוּזָרִים וְהָאֱוִילִיִים וְנַעֲבוֹר אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהִתְנַהֵג בְּנִימוּסִיוּת יְתֵרָה לֹא רַק עִם הַמְחוּצָפִים בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם, כִּי אִם גַם עִם הוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם. אָמְנָם מְאֹד יֵצֵר לִי עַל רוֹבִי הַמְהֻלָל שֶׁלֻקָח מִמֶנִי, אַךְ אֵין דָבָר; בְּעֶזְרַת ד' נִקְנֶה לָנוּ רוֹבֶה יוֹתֵר טוֹב וּמַרְחִיק עוֹד יוֹתֵר לִירוֹת.