רקע
ויליאם שייקספיר
סונטה 108

מָה עוֹד אוּכַל לִכְתֹּב לְךָ בִּדְיוֹ

וּלְהַרְאוֹת: הֲרֵינִי נֶאֱמָן?

מָה עוֹד אֹמַר וְאֵיךְ אוּכַל לִהְיוֹת

נָהִיר בָּאַהֲבָה, וְעַד כַּמָּה?

לֹא־כְלוּם. אַךְ כְּמוֹ תְּפִלָּה, עָלַי לוֹמַר

כָּל יוֹם, יָקָר, לַחְזֹר: אֲנִי שֶׁלְּךָ,

אַתָּה שֶׁלִּי; דִּבּוּר שֶׁלֹּא יוּמַר,

כְּמוֹ שֶׁמִּזְּמַן קִדַּשְׁתִּי אֶת שִׁמְךָ.

אַהֲבָתִי נִצְחִית, בִּכְסוּת שׁוֹנָה,

לֹא נֶעֱטֵית אָבָק; פְּגִיעוֹת הַזְּמַן

זְנִיחוֹת, קְמָטֶיךָ – הַשְׁרָאָה, אֵינָם

אֶלָּא מוֹצָא לַשִּׁיר, לֹא לְאָבְדָן.

אַתָּה הוּא הַמָּקוֹר לָאַהֲבָה,

גַּם אִם נִרְאֶה כְּאִלּוּ כְּבָר כָּבָה.



What’s in the brain that ink may character

Which hath not figured to thee my true spirit?

What’s new to speak, what now to register,

That may express my love, or thy dear merit?

Nothing, sweet boy; but yet, like prayers divine,

I must each day say o’er the very same;

Counting no old thing old, thou mine, I thine,

Even as when first I hallowed thy fair name.

So that eternal love in love’s fresh case,

Weighs not the dust and injury of age,

Nor gives to necessary wrinkles place,

But makes antiquity for aye his page;

Finding the first conceit of love there bred,

Where time and outward form would show it dead.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!