רקע
עזריאל נתן פרנק

א. בנין המשׁכן וחשׁבון הכסף והזהב    🔗

“אלה פקודי המשכן, משכן העדות, אשר פקד על פי משה”1 – ר' שמעון פתח:

“בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ” – כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם, ברא אותו כגַוָן של מעלה, בכדי שיהיה עולם זה בדיוקנו של העולם העליון, וכל אותם הגַוָנים של מעלה התקין למטה, בכדי לדַבֵק ולקַשֵׁר עולם בעולם. עולם זה מתקַיֵם בשלשה דברים, והם: חכמה ותבונה ודעת. בשלש אלו נבנה המשכן, דכתיב: “ואמלא אותו רוח אלהים, בחכמה ובתבונה ובדעת”2, כי גם המשכן נבנה כגַוָן של מעלה.

תא חזי:

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עשֵׂה את המשכן! – היה משה עומד ותוהה3, כי לא ידע מה לעשות, עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא בעין4, כמה דכתיב: “וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר”5 – מאי “בתבניתם”? – אלא אוליפנא6, שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה דיוקנו של כל דבר ודבר, כמו שהוא למעלה. “אשר אתה מָראה בהר” – “אשר אתה רואה” מבעי ליה! אלא אוליפנא, שבאספקלריא7 שאינה מאירה הראה לו כל אותם הגַוָנים והדיוקנים כאותה מראָה, שבה נראים כל הדברים שכנגדה. והיה משה רואה כל דבר ודבר על תִקוּנוֹ8, כמי שרואה בתוך עֲשָׁשִׁית9 ובתוך מראָה, שבהן נראים כל הדברים שכנגדם; וכשנסתכל בהם משה, נתקשה בהם10, אמר לו הקדוש ברוך הוא:

– משה, אני בסממני11 ואתה בסממניך. –

אז נתבררה למשה כל העבודה.

כשנעשתה כל העבודה, היה משה צריך למנות הכל לפני ישראל, שלא יאמרו שנשאר כסף וזהב ומשה נטל מה שנשאר, והכתוב אומר: “והייתם נקיים מה' ומישראל”12, ועל כן נאמר: “אלה פקודי המשכן, משכן העדות”. – בא רוח הקודש והראה לכלם את החשבון של כל הכסף והזהב שנדבו ישראל, ורוח הקודש היה אומר: “כל הזהב, העשוי למלאכה וכו' וכסף פקודי העדה” וכו'13.

(פקודי רכא ע"א).


ב. סמאל בא לעַרבֵב14    🔗

ר' אלעזר אמר:

“ויקם משה את המשכן, ויתן את אדניו”15 – מאי “ויתן”? – אלא אותו יום שהוקם המשכן, כשהתחיל משה להקים אותו, אחד בניסן היה, ואותה שעה תקיפות של סטרא אחרא היתה בעולם, וראה משה את סמאל הולך סביבותיו לערבב אותו. אז אחז בו משה ונתגבר עליו וקשר אותו לפניו והקים את המשכן, “ויתן את אדניו” – נתן בתקיפות16, כי בר נש אחר לא יכול לשלוט על סמאל כמשה. וכשהתחיל הוא ונתן למטה, התחיל מי שהתחיל17 ונתן למעלה, זה לעומת זה. ביום שהוקם המשכן למטה, הוקם משכן קדוש אחר למעלה, ואותו המשכן העליון הטמיר וגנוז, הוציא אורות לכל עבר והאירו העולמות.

(פקודי רמ ע“ב, רמא ע”א).



  1. שמות לח, כא.  ↩

  2. שם לא, ג.  ↩

  3. תוהה – משתומם מאד, נדהם, נאלם מרוב השתוממות.  ↩

  4. בעין – בעצם, עצם הדבר, בדיוק.  ↩

  5. שם כה, מ.  ↩

  6. אוליפנא – שנינו, למדנו.  ↩

  7. אספקלריא – מַראָה, רְאִי; דרש “מָראֶה” – מַראָה, ראי.  ↩

  8. על תקוּנו – לפי הסדר שלו.  ↩

  9. עֲשָׁשִׁית – זכוכית בהירה; לוח של מתכת חלק.  ↩

  10. נתקשה בהם – לא ידע איך יעשה אותם בתבניתם של מעלה.  ↩

  11. סממנים – צבעים  ↩

  12. במדבר לב, כב.  ↩

  13. שמות לה, כד, כה.  ↩

  14. לעַרבֵב – להפריע.  ↩

  15. שם מ, יח.  ↩

  16. נתן בתקיפות – מה שהניח את האדנים תחת המשכן היה מתנה מאת משה, מאחרי שהוא לבדו יכול לעשות כזאת ולא אדם אחר.  ↩

  17. התחיל מי שהתחיל – הקדוש ברוך הוא.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48105 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!