א. כגַוְנָא דלעילא1 🔗
“איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל”2 – ר' אלעזר אמר: אלו ארבע מחנות של כנסת ישראל, שהם שנים עשר שבטים. שנים עשר שבטים סביב לה לכנסת ישראל, כגונא דלעילא. כתיב “ששם עלו שבטים, שבטי יה עדות לישראל”3 – “שבטים” – אלו שנים עשר שבטים, שנים עשר תחומים של מטה. “שבטי יה” – השם “יה” חתם אותם בחותמו: “הראובני”, “השמעוני” – הוסיף ה בראש וי בסוף – יה בכל אחד ואחד.
כתיב: “ודמות פניהם, פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתן, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן”4 – דיוקנו של אדם נכלל בכֻלם ופנים היו לארבעה עברי העולם והפנים נבדלו אלו מאלו בדיוקניהם, וכֻלם כלולים באדם. מיכאל מימין, גבריאל משמאל, אוריאל לפניהם, רפאל לאחוריהם, השכינה עליהם, שנים מכאן ושנים מכאן. כגונא דא5 בארץ למטה: שנים מכאן ושנים מכאן ויה ביניהם. כיון שנסעו שני דגלים – מה כתיב: “ונסע אֹהל מועד, מחנה הלוים בתוך המחנות”6, ואחר כך אותם שני הדגלים האחרים.
ונסע בראשונה דגל מחנה יהודה – כנגד מחנה אוריאל, מחנה ראובן כנגד מחנה מיכאל. זה (מחנה ראובן) לדרום וזה (מחנה יהודה) למזרח. מחנה דן לצפון, כנגד מחנה גבריאל. מחנה אפרים למערב, כנגד מחנה רפאל. – הכל כגונא דלעילא.
(במדבר קיח ע"ב).
ב. הדגלים והחצוצרות 🔗
“עשה לך שתי חצוצרות כסף וכו' למקרא העדה ולמסע את המחנות”7. – ר' שמעון פתח:
“ובלכת החיות, ילכו האופנים אצלם, ובהנשא החיות מעל הארץ, ינשאו האופנים”8 – “ובלכת החיות” – בכח של מעלה היו הולכות החיות שראה יחזקאל, ועל ארבעה הדגלים היו דמֻיותיהן9 של ארבע החיות: אריה, נשר, שור, אדם, שהם כוללים ארבעה מלאכים השולטים על הכל.
הדגל הראשׁון דגל המחנה המזוינה באריה, מיכאל רשום על המפה10 של הדגל והמפה פרוּשׂה לימין, והוא במזרח, במקום שבו מתחיל השמש לילך למסעו בתוך האור. שני ממונים תחת ידו11 : יופיאל וצדקיאל, כשאלו נוסעים, נוסעים כמה מחנות מצד ימין. נוסע כל אחד ואחד לצד השמש, הולכת השמש ומאירה ומעטרת אותם. אלף ורבבות ממונים תחתיהם וכלם ביראה, באימה, בזיע, ברתת12. מושיט13 האריה יד ימינו14, והריהו מאסף אליו את כל חילו: שלש מאות ושבעים אלף אריות סביבותיו והוא ביניהם באמצע. כשאותו אריה גוֹעֶה15, נזדעזעים רקיעים, וכל החילות והמחנות (של מעלה) נזדעזעים מיראתו. מאותו קול נתלהט נהר דינור ויורד באלף וחמש מאות מדרגות של גיהנם למטה, ואז כל הרשעים שבגיהנם נזדעזעים ולוהטים באש, ועל זאת כתיב: “אריה שאג, מי לא יירא?”16 הוא גועה שנית וכל שלש מאות ושבעים אלף אריות גוֹעים. הוא מושיט יד שמאלו וכל בעלי הדינים17 של מטה נבהלים ונכנעים תחתיו, ואותה יד מתפשטת עליהם וכֻלם תחתיה, כמה שנאמר: “ידך בעורף אויבך”18.
ואותם אריות ארבע כנפים של אש לבנה לכל אחד ואחד, כלן לוהטות. ארבעה פנים לכל אחד ואחד לארבע צדדים, כלם מאירים בלֹבֶן השמש. הפנים שבצד מזרח מאירים בחדוה, שבצד מערב – בהם נאסף19 האור, שבצד צפון – חשֻׁכִּים, בלי אור, כצל השמש לעומת השמש20 : הצל חשׁוך והשמש מאירה, משום שהשמש והצל הם ימין ושמאל.
וכל הפנים הולכים יחדו, ועם האריה יחדו הולכים כל נושאי כלי זיין, וכֻלם מימין ומשמאל, בשלשה ראשים21. הראש האחד שלו הוא שבעים וארבע מאות אלף ושש מאות, חוץ מאותם הממונים של מטה. תחת אלו של הראש הראשון – שלטונים22 אלו על אלו ומדרגות תחתונות ועליונות, שאין להן חשבון. הראש השני, ההולך עם הראש הראשון, מספרו חמשים וארבע אלף וארבע מאות, חוץ מאותם ממונים של מטה בארבע צדדים, שאין להם מספר. הראש השלישי, ההולך אחרי הראשונים – חמשים ושבעה אלף וארבע מאות.
כיון שנסע הדגל הראשון – “והורד המשכן” 23 וכל הלוים אמרו שירה. בעלי התשבחות24 כלם מצדו.
הדגל השׁני – דגל של המחנה המזוינה בנשׁר, אוריאל, דרום. שני ממונים עמו: שׁמשׁיאל וחסדיאל. אותו נשר עולה וכל בעלי הכנפים25 מלפניו. כמה מחנות עולים בכל הצדדים, כל אחד ואחד בתקפו של השמש. רוח מאותו הרוח הפנימי יוצא, ורוח זה מגיע לאותו נשר ומרים את כנפיו למעלה ומכסה את גופו.
אותו נשר נֵץ עמו, יונה עמו. נץ וכל בעלי הכנפים כלם מצפצפים ושמחים. אחד מן הצד שלפניו עולה ממטה למעלה. כמה צפרים יורדות ועולות, מצפצפות ושמחות, הולכות ומשוטטות.
כשהנשר נוסע, הריהו מושיט כנפו הימנית ומאסף את חילו: שלש מאות וחמשים אלף בעלי כנפים. בשני גופים: נשר ואריה כאחד, הוא מרים את קולו וכל השאר עולים ויורדים ומצפצפים מצדיהם מכמה מדרגות, שהן שלשה ראשים. הראש האחד – ארבעים וששה אלף וחמש מאות. הראש השני – חמשים ותשעה אלף ושלש מאות. הראש השלישי – ארבעים וחמשה אלף ושש מאות וחמשים.
משני צדדים יוצאים שני כרוּזים26, והם הולכים לפני כל המחנות. כששני אלו מכריזים, החיות27 הקטנות עם הגדולות כלן מתאספות. מי ראה מסעם של כל הרקיעים, כשכֻלם נוסעים במסע עם המחנות לפני המשכן?!
בשעה שאחד מאלה הכרוֹזים, אותו הבא מצד האריה, פושט את קולו28 בכדי שלא יזדעזעו כל אותם הקולות, אז מתאספים כל אותם המחנות. בשעה שהשני קורא, נשבר קולו ואינו נתפשט. כל אותם המחנות של נשר זה כלם נתאספים ללכת למסעם. – כנגד אלו יש למטה שתי חצוצרות כסף, וכמו אלו, הכל יש למטה.
הדגל השׁלישׁי – שׁור, גבריאל, צפון ושני ממונים עמו: קפציאל וחזקיאל.
שור זה מסטרא דשמאלא29 הוא, קרניו בין שתי עיניו. רוגז בהסתכלותו. עיניו לוהטות כאש בוערת. הוא נוגח ורומס ברגליו ואינו חושש. כששור זה גועה יוצאים מן הנקב של תהום רבה כמה חבורות של מזיקים, כלם גועים ומשוטטים לפניו וְתִיק30 מלא כתבי עונות תלוי לפניו, שהרי כל העוונות שבעולם כלם בספר נכתבים. שבעה נהרות של אש נמשכים לפניו. כשהוא צמא, הריהו הולך אל אותו נהר דינור ושואב אותו בגמיעה31 אחת, והנהר נתמלא כמלפנים ואינו פוסק. כל אותם חילות32 שואבים אש אוכלת אש, ואלמלא היה יוצא מצד האריה נהר של מים, המכבה את גחליהם, לא היה העולם יכֹל לסבול אותם. חשׁך נמצא שם. האור אינו נמצא שם. כמה פקידים עושי דין הולכים ומשוטטים בחשך, ואותו הנהר הבוער בצד זה הוא של אש שחורה וחשוכה. ואם תאמר, שאין אש שחורה, אש לבנה, אש אדומה, אש של שני גַונים, – לא תאמר כן, שהרי ודאי הכי הוא. למעלה, למעלה נמצאה אש כזו ומשם היא נמשכת לתחתונים. תנינן: התורה במה נמצאת? – אש לבנה ואש שחורה על גב האש הלבנה: בשני מיני אש התורה נמצאת.
תא חזי:
אש אחת היא ונתחלקה לארבע. המים אחד הם ונתחלקוּ לארבעה מינים. רוח אחת היא ונתחלקה לארבע.
שלשה ראשים נמצאו במחנה שור, וזה מספרם:
הראש הראשון – ששים ושנים אלף ושבע מאות. הראש השני – אחד וארבעים אלף וחמש מאות. הראש השלישי – שלשה וחמשים אלף וארבע מאות, חוץ מאותן המדרגות האחרות שנפרשו בצדיהן ואין להן מספר. כלן מדרגות על מדרגות. חוץ כמה פקידים עושי דיני עונשים של מטה והם חצופים ככלבים ונושכים כחמור. וַי למי שנמצא בתוכם ובדין שלהם.
בצד הרביעי הדגל הרביעי, – אדם, רפאל, מערב. אתו רפואה. אדם אוחז בקרניו של השור, כשהוא רוצה להכניס אותן אל תהום רבה וקושר אותן, בכדי שהשור לא ישרוף את העולם. אחר כך שוֹרה בעולם קול דממה דקה, מלה בחשאי33, ושום מלה של הברה34 לא נשמעה כלל.
בצד זה שורה מי ששורה, עולה מי שעולה, השמש נאספה להאיר למקום זה, ולפיכך “ותקעתם תרועה שנית, ונסעו המחנות החונים תימנה”35 – "ותקעתם תרועה, בצד דרום, אבל הכא לאו האי ולאו האי36. אמאי “תרועה” בצד דרום? – בכדי להכניע צד צפון.
תא חזי:
“שתי חצוצרות” – משום שהן משני הצדדים שאמרנו, ממזרח ומדרום37. הן נעשו לשבר את הדינים ולהכניעם, ולפיכך הן של כסף38, ועל כן “וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות”39 – סתם, בין למעלה, בין למטה40.
זכאים ישראל, שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם ונתן להם חלק עליון על כל שאר העמים ונשתבח בהם. הדא הוא דכתיב: “ויאמר לי עבדי אתה, ישראל, אשר בך אתפאר”41.
(בהעלותך קנד ע“א – קנה ע”א).
-
כגַוְנָא דלעילא – כמראה של מעלה, כמו למעלה. ↩
-
במדבר ב, ב. ↩
-
תהלים קמב, ד. ↩
-
יחזקאל א, י. ↩
-
דא – זאת, זה. ↩
-
במדבר ב, יז. ↩
-
במדבר י, ב. ↩
-
יחזקאל א, יט. ↩
-
דמֻיות – תבניות, תמונות ↩
-
מפּה – מטפחת קשורה אל הדגל ממעל. ↩
-
תחת ידו – ברשותו. ↩
-
בזיע, ברתת – בחרדה, בחלחלה. ↩
-
מושיט – פּוֹשֵׁט. ↩
-
יד ימינו – הרגלים שבצד הראש של בעלי חיים נקראות בעברית “ידים”. ↩
-
גוֹעֶה – משמיע קול, קורא. ↩
-
עמוס ג, ה. ↩
-
בעלי הדינים – המלאכים העושים דינים, עונשים. ↩
-
בראשית מט, ח. ↩
-
נאסף – נתקבץ ונעלם, נחבא. ↩
-
כצל השמש לעומת השמש – צפון הוא לעומת דרום, שבו השמש בתקפה. ↩
-
בשלשה ראשים – בשלש מחלקות, כל מחנה ומחנה היה של שלשה שבטים. ↩
-
שלטונים אלו על אלו – מלאכים שליטים וגבוהים אלו על אלו. ↩
-
במדבר י, יז. ↩
-
בעלי התשבחות – המלאכים האומרים תשבחות לקדוש ברוך הוא. ↩
-
בעלי הכנפים – המלאכים בעלי הכנפים. ↩
-
כרוֹזים – מכריזים, משמיעים בקול רם לקהל עַם איזה דבר, פקודה. ↩
-
החיות – החיות מעין אותן שראה יחזקאל (יחזקאל א). ↩
-
פושט את קולו וכו' – קורא בקול רם, המתפשט למרחוק, בכדי שיחדלו שאר הקולות של המצפצפים והשמחים. ↩
-
מסטרא דשמאלא – מצד שמאל, צד הגבורה, הדין. ↩
-
תיק – נרתיק, מעטפה לכתבים. ↩
-
בגמיעה – בבליעה. ↩
-
אותם חילות – המזיקים. ↩
-
בחשאי – בדממה, בדמיה. ↩
-
הברה – בטוי, דבור. ↩
-
במדבר י, ו. ↩
-
לאו האי ולאו האי – לא זו ולא זו: לא תקיעה ולא תרועה. פה, במערב, אין צורך באלו, כי גם בלעדיהן “שורה מי ששורה ועולה מי שעולה”. ↩
-
ממזרח ומדרום – במחנות החונים קדמה (במזרח) ובמחנות החונים תימנה (בדרום) נאמר “ותקעתם תרועה”. ↩
-
של כסף – כסף הוא לבן, מרמז למדת הרחמים. ↩
-
במדבר י, י. ↩
-
בין למעלה, בין למטה – גם למעלה וגם למטה, ימי שמחה הם ימי רחמים. ↩
-
ישעיה מט, ג. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.