הפארטה הראשונה הכתובה בכתב־ידו של מהר"ר יעקב היילפרין בר אלחנן,
‘ליל ב’ ו' טבת שע"ב' (דף קמח ע"ב)
(הארכיון המרכזי לתולדות ישראל, מיקרופילם HM 3102/C)
מבוא ז לועד ק“ק שס”ד – ש"ץ 🔗
הפנקס המתפרסם בזה הוא המשכו של ‘פנקס ועד ק"ק פאדוואה’, שנדפס בשנת תשל“ד בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.1 הכרך הראשון מכיל את החלטות ועד הק”ק מן השנים של“ח–שס”ג (1577–1603), היינו, למן התארגנותה של הקהילה מחדש אחרי מגיפת־הדבר של השנים של“ה–של”ו ועד הקמת הגיטו בעיר וכניסת היהודים לתוכו. בכרך שלפנינו מתפרסמות החלטות הוועד מן השנים שס“ד–ש”צ (1603–1630), היינו, למן התארגנותה של הקהילה במסגרת החדשה של הגיטו ועד מגיפת־הדבר של השנים ש“צ–שצ”א, שבמהלכה נספו 421 מ־721 היהודים שהיו בעיר.
שני חלקי הפנקס, זה שהתפרסם בכרך הראשון וזה המתפרסם בכרך שלפנינו, באים ברצף אחד בכתב־היד המקורי של הפנקס, שתואר בפרוטרוט במבוא לכרך הראשון, מעמ' 56 ואילך. חלקו של הפנקס המתפרסם כאן מתחיל בדף קטו של כתב־היד. הדברים נרשמו בסדר כרונולוגי קפדני.2 בדפים רכז–רלד, שהם האחרונים של כתב־היד, נרשמו כמה קטעים מתאריכים שונים שאינם בגדר החלטות הוועד. הקטעים שזמנם קודם לשנת שס"ג נדפסו בסוף הכרך הראשון, ואילו המאוחרים משנה זו מתפרסמים בסוף הכרך הזה, סימנים תשעב–תשפב.
בפנקס לא הועתקו הדיונים שהתנהלו בישיבות הוועד, אלא רק הצעות־ההחלטה שהועמדו להצבעה ונתקבלו ברוב קולות. הצעות־החלטה אלו, המכוּנות בפנקס במלה האיטלקית ‘פארטה’, נכתבו בשעת הישיבה על דפים או במחברת־טיוטות (שקוורצו) ונקראו באוזני ה’נועדים' בוועד. אם אושרו בהצבעה, העתיקן הסופר כעבור זמן־מה בפנקס הק“ק. החל בשנת שע”ב נתחייבו שלושת הפרנסים ‘לחתום כל פארטי’ כדי לאשר, כי בדקו את הנוסח הסופי המועתק בפנקס ומצאו אותו מדויק ו’מכוון' לנוסח שאושר בוועד.3 הוראה זו נתקיימה, אף שלא בעקיבות, עד תחילת שנת ש"פ, ואז חדלו הפרנסים מכך, אף שהחיוב עצמו לא נתבטל להלכה.
רוב־רובן של הפארטי שבכרך זה נכתבו בידי שלושה אנשים, ששימשו שלושתם במשרת סופר ועד הק"ק. שמותיהם נזכרים בפירוש בפנקס.
הראשון והנודע שבהם הוא ר' שמואל בר אלחנן יעקב ארקוולטי, רב הק“ק מאז שנת של”ט, מורה־הוראה ומלמד־דרדקי4. למשרת סופר הוועד נתמנה בשלהי שנת שמ“ח, ובחודש אדר שמ”ט החל במלאכתו. בידו הועתקו רוב הפארטי שבכרך הראשון (סימנים שנא–שנה, שנח–תתכח) וכן רלט הפארטי הראשונות שבכרך שלפנינו. ההחלטות האחרונות שרשם נתקבלו בישיבת הוועד מיום כ“ב באדר שע”א. כעבור ארבעה ימים, ביום כ"ו באדר, נפטר הרב. על מותו קונן בוויניציאה הנודע שבתלמידיו, ר' יהודה אריה מודינא.5
הסופר השני הוא ר' יעקב בר אלחנן היילפרון, בעל שו“ת ‘נחלת יעקב’,6 שהחל בעבודתו כסופר הק”ק ביום ו' בטבת שע“ב. בידו כתובות רוב הפארטי מדף קמח ע”ב עד דף קפו ע“ב של כתב־היד, היינו, סימנים רסא–תקיז שבכרך זה. למעלה מאחת־עשרה שנה עשה ר' יעקב במשרתו. בכ”א באדר ראשון שפ“ג בא לתנות את צרותיו לפני הוועד וטען, כי ‘תשש כחו כנקבה והרוחים הולכים ומתמעטים ממנו והיקרות מתרבה והולך.’ בקשתו היתה שחברי הוועד ייאותו להעניק לו ‘מנה ראויה ודרך כבוד’, ובכך יאפשרו לו לפרוש ממשרתו וליהנות ממקור־פרנסה צנועה בערוב ימיו.7 ואכן, בקשתו נענתה. ר' יעקב היילפרון עוד העתיק בפנקס את שלוש הפארטי שנתקבלו בישיבה מיום ג' באדר שני שפ”ג,8 ובכך פרש ממשרתו, והוא ‘כבן שבעים שנה’.9
הסופר השלישי הוא ר' משה מפאנו, שנתמנה למשרתו בתמוז שפ“ג.10 בידו כתובות הפארטי למן י”ח באדר שני שפ“ג ועד סוף הפנקס – היינו, סימנים תקיח–תשעא – וכן תקנון הק”ק משנת 1630.11 ר' משה מפאנו נמנה זה מכבר עם משרתי הק“ק, שכן משנת שפ”א היה ‘נאמן’ על כתיבת "סדרי ופסקי הפרנסים', היינו, על רישום פעולות הפרנסים ביושבם בדין,12 וגם לאחר שנתמנה לסופר הוועד המשיך בכך.
פארטי אחדות נכתבו בזמנים שונים בידי שלושה אנשים אחרים, ששמם לא פורש. אחד מהם – כנראה ר' מנחם טריויס13 – העתיק בשנים שע“א–שע”ב ושע"ה את סימנים רמ–רס, שלד–שלט, שמב, ואילו סימנים תנד–תנה וסימנים תסב–תעב נכתבו בידי שני אנשים אחרים, שאין בידנו לזהותם.
לכל סופר סגנון משלו, שימושי־לשון מיוחדים לו ושיטות שונות לקביעת צורתו החיצונית של הדף. אף־על–פי־כן נשמרו בהעתקת הפנקס, על כל חלקיו, כמה כללים קבועים: בראש כל ישיבה נכתב תאריכה לפי הלוח העברי; אחריו באה רשימת ה’נועדים' בוועד, ובראשה בדרך־כלל שמות הפרנסים ושם ה’נכנס'; בזו אחר זו, נרשמו הפארטי והמינויים, ובסיום כל פארטה ניתן פירוט תוצאות ההצבעה. לעתים קרובות כתבו הסופרים גם כותרות לפארטי, על־פי־רוב בקיצור נמרץ בגליון. הפארטי אינן ממוספרות, ובשעת הצורך מצטטים אותן הסופרים לפי תאריך הישיבה.
הפנקס כתוב כולו עברית, ולשונו מתובלת לעזים באותיות עבריות, רובם מונחים טכניים־משפטיים ומלים מתחום המעשה היומיומי. ראוי לציין, כי מספר הלעזים הולך וגדל ברבות השנים, ודבר זה מסמן את תהליך כניסתה של הלשון האיטלקית אף לתחום שהתנהל עד אז על טהרת העברית. בפנקס המתפרסם בזה נרשמו רק שתי פארטי בלשון האיטלקית,14 ושתיהן קשורות באופן ישיר במשא־ומתן עם לא־יהודים. בפנקסי הק“ק שנכתבו לאחר־מכן הולך וגדל מספר הקטעים באיטלקית, ובראשית המאה הי”ח כבר נכתבו כמחצית הפארטי שבפנקס הק"ק בלשון האיטלקית.15
כללי הפרסום בדפוס בכרך זה זהים בכול לאלה שבכרך הראשון, והם מתוארים שם בפרוטרוט בעמ' 63–64. הוא הדין לנספח ולמפתחות; כל דברי־ההסבר שנכתבו בכרך הראשון כוחם יפה גם לכרך זה, ולכן לא מצאתי לנחוץ לפרטם שנית.
ואלה הסימנים ששימשו בההדרת כתב־היד:
[ ] | אינו ניתן לקריאה. |
תוספת הסופר בגליון. | |
┐ ┌^ | תוספת הסופר בין השיטין. |
{ } מחיקה | במקור בידי הסופר. |
( ) | השמטת המהדיר. |
< > | השלמת המהדיר* |
*במקור, סימון “השלמת המהדיר” הוא כבתמונה לעיל. מסיבות טכניות, בסימון הסעיפים הוא יוחלף על יד הסימן @ .
פנקס ועד ק"ק פאדוואה 🔗
[קטו ע"א] נועדי 16 ג' תשרי שס"ד 17 🔗
כמ“ר מיכאל בר אהרן,18 ר' משה כ”ץ סבאדין,19 ר' נפתלי כ“ץ,20 ר' אליה,21 ר' זימלן בר ש”י,22 ר' דוד בר ד“מ,23 ר' שמריה בר שמואל,24 ר' שלמה עזיז,25 ר' יהודה מנאפולי,26 ר' פנחס,27 הח”ר שמריה,28 כמ' נריה בר יחיאל, כמ' זימלן לורי‘,29 ר’ משה כ“ץ,30 ר' אשר בר אברהם, ר' יצחק בר אהרן,31 ר' משה ש‘,32 ר’ אליעזר שלו‘,33 ר’ אהרן זרח כ”ץ,34 ר' שמואל כ“ץ,35 ר' יעקב ב”א.36
@א@ רשות שתוף
הושם פארטי,37 שתהיה רשות נתונה למ‘38 רחלן מב“ת, אלמנת המנוח כמ”ר מתתיה קוניאן זלה"ה, לעשות שותפו’39 עם מי שתרצה מהדרי' עתה בפאדו‘,40 וזה נון דירוגאנדו41 תקנות הקק"י בדבר השתופי’.42
נשאר43 ע"פ כלם
@ב@ רשות שתוף ושכירות
עוד הושם פארטי, שתהיה רשות נתונה למ' חנה, אלמנת המנוח כמ' משלם44 זלה“ה, לעשות שותפות עם מי שתרצה מהדרים עתה בפאדו'; ותוכל ג”כ להשכיר מקומות בביתה45 למי שתחפוץ מהמוחזקי‘46 עתה בפאדו’, לצורך דירתם, או אל הזקן כמ“ר יוסף יצ”ו47 מפני שהוא מרביץ תורה; וכל זה נון דירוגאנדו תקנות הקק“י בדבר השתופים48 ושכירות בתים.49 נשאר ע”פ כלם
@ג@ ליוילו
הושם פארטי מצד הפרנסי‘,50 שיוכלו הממוני’,51 שהם כמ' נריה בר יחיאל וכמ“ר זימלן לורי' וכמ' שמואל כ”ץ יצ“ו, לקחת ע”י עצמם או ע“י אחרי' עד סך אלף ות”ק52 דוק53 אליוילו54, לריפראנקאר אבין אי פלאציטו מהקק“י,55 ולחייב עליהם כל הקק”י וקרקעותיהם56 ומילייוראמינטי57 שלהם בכל אופן שיראה בעיניהם; וכל שעבוד וחיוב שיעשו בדבר הליוילו הנ“ל יהיה כאִלו בשעבוד וחיוב כל הקק”י. נשארה ע“פ י”ד הן ב' לאו58
@ד@ ליוילו לפרוע קאמבייו
עוד הושם פארטי, שתכף שיגיעו מעות הליוילו הנ“ל59 ביד הממונים,60 יפרעו מהן הקאמבייו מהאלף ת”ק דוק‘,61 ולא יוכלו להוציא כלן או קצתן בשום דבר אחר, וזה בגזרת נח“ש; וכאשר יבחר הקק”י להקל מעליו הליוילו הנ"ל, תהיינה נגבות מעותיו אסולדו פיר לירה על הפיטו;62 אך לא יוכל מי’ יאקומו גאלינה63 ולא זולתו לגבות כי אם הפאגה שנית מהד' פאגי64 המבוארי' בפארטי מכ' תמוז שס“ג,65 והב' ראטי אחרות66 לא תהיינה נגבות67 כי אם ע”פ פארטי בקק“י;68 וההוצאות שנעשו עד היום הזה בשביל הגיטו ובדברי ריבות69 תהיינה נגבות אסולדו פיר לירה על הפיטי, ואשר תעשינה מהיו' ולהבא תהיינה ראטאדי70 לפי מה שיגבילו מעריכי71 העולים.72 נשארה ע”פ י"א הן ו' לאו
@ה@ רשות עמודי' לכמ"ר זימלן לורי'
בהיות שרשות נתונה לכמ“ר זימלן לורי' לעשות קורידורי73 מהבית שבנה לבית שהיה לכמ”ר נפתלי כ“ץ יצ”ו,74 כנראה בפנקס הגורלות75 מיד סופר מתא76 בלשון לעז; לכן ע“צ77 היותר טוב הושם פארטי, שיוכל לשים שני עמודים זה אצל זה תחת הקורידורי הנ”ל, אך שיעשה מכיסו78 סקאליני79 מקצה לקצה ברחב חצר ב“ה לעלות בחצר הלינגואצי.80 נשאר ע”פ ט' הן ה' לאו |
[קטו ע"ב] @ו@ דירה לאלוף ניצה
עוד הושם פארטי מצד שני פרנסי' לתת לכמהר“ר אליעזר מניצה יצ”ו חדר א' קטן קטן, שעולי' בו בדרך סלם האבני' אשר בחצר הלינגואצי, וחדר ארוך לפנים ממנו, וקוזינה81 ארוכה שבסופו, עם חדר שאצלה, ואלטאנה82 עץ ועוד סופיטולה,83 הצופה פני השכונה שהיתה לבני עמנו,84 ועוד הבוטיגה85 גדולה שהיתה לר' מיכאל בר אהרן יצ“ו עם המיזאן86 שעליה; והמקומות הנ”ל הנתוני' לו, יהיה הוא מוחזק בהם,87 כל עוד שחצר הלינגואצי ומקומותיה88 יהיו ביד הקק“י, ויהיה פטור מהוצאות הגיטו שנעשו עד עתה;89 ואם יסרב הקק”י את חצר הלינגואצי בזמן מה,90 אז תורה א' תהיה לכל הדרי' במקומות החצר הנ“ל; ויפרע כמהרר”א91 הנ“ל בגלל שכירו' המקומות הנ”ל שמונה עשר דוק' לשנה. נשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
@ז@ ג' על השריות92
בהיות שדבר מעלת הריטורי93 היה לבני עמנו להגיד להם94 מה הוא הסיוע אשר הם מבקשי‘,95 ע"י פרס,96 מאותם אשר לא מעמנו הם; לכן הושם פארטי למנות ג’ מבני הועד, שישתדלו על הדבר הזה ובעד כל המתיחס אליו, הכל כפי ראות עיניהם; ויוכלו להוציא97 בזה כל המצטרך, אך מדעת שלשתם, בכל מקום שיראה בעיניה‘; וימשך מנוים ששה חדשי’ רצופי' מתחילי' מהיום הזה. נשאר ע"פ כלם
ובכן ר' אליה קרא98 לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ י' הן ב' לאו
ור' יהודה מנאפולי קרא לר' שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ג' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ כלם
נועדי אור ליו' כ“ח תשרי שס”ד 99 🔗
כמ“ר מיכאל בר אהרן, ר' משה כ”ץ סבאדין, ר' נפתלי כ“ץ, כמ' נריה בר יחיאל, כמ' זימלן לורי‘, ר’ פנחס, ר' זימלן בר ש”י, ר' משה כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' יהודה מנאפולי, ר' יצחק בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' דוד בר ד”מ, הח"ר שמריה.
@ח@ פרנסי חשון כסלו טבת שס"ד
הושמו באלי בבוסולו100 למנות ג' פרנסי' ונכנס101 א' כנהוג, בעד חשון כסלו טבת שס'“ד הע”ל102
ור' פנחס קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
ור' יצחק ב''א קרא לר' שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
וכמ“ר נריה בר יחיאל קרא לר' פנחס ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
@ט@ פרנסי הכנסיו'103 לא ילכו בעש"ג
למען לא יתיר שום א' לעצמו ללכת בעש“ג104 על סמך היותו פרנס של ב”ה105 איזה שיהיה, הושם פארטי, שלא תהיה רשות לשום פרנס, בין מק“ק אשכנזי' בין מק”ק לועזי‘,106 ללכת הם בעש“ג או להרשות זולתם107 על זה, כי המשרה הזאת היא לפרנסי הקק”י בכללו,108 לא לזולתם בשום אופן, וגם זה בגזרת נח"ש לעובר או עוברי’; ואפי‘109 אם יוָלד הפרש110 בין איזה יחיד לפרנסי הכנסיות בדבר מתיחס לב"ה, לא יתנהגו הפרנסי’ ההם אלא כיתר יחידי הקק“י לדון בד”י, הכל כפי סדר הקק“י; ולבד111 בעסקי פרעון מִצְוֹת112 יוכלו פרנסי הכנסיות או הגבאי'113 ללכת בעש”ג בלי
רשות.114 נשארה ע“פ י”ג הן א' לאו |
[קיו ע“א] נועדי י”ט חשון שס"ד 115 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר זימלן לורי‘, כמ’ משה כ“ץ,116 הח”ר שמרי‘,117 ר’ יהודה מנאפולי, ר' דוד בר ד“מ, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ”ץ118 סבאדין, ר' אליעזר בר אברה‘, ר’ אהרן שלו‘,119 ר’ שמריה קוניאן, ר' יעקב ב“א,120 ר' זימלן בר ש”י, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' פנחס, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה ש‘,121 ר’ אשר בר אברהם, ר' נפתלי כ”ץ.
@י@ קיום ר"ח
בהיות שנתמנו ר“ח122 בעד כל אלול שס”ג,123 והוצאות בניני השערי' וזולת124 לא נגמרו125 בחדש הנ“ל, לכך הושם פארטי להאריך להם זמן בעד כל חדש טבת שס”ד הע“ל; ואם לא יראו החשבונות מהוצאו' הגיטו ופיטי126 כחיובם127 הנ”ל128 בזמן הנ“ל, יפלו בקנס כ”ה דוק' לכל א' מהם שיעבור, ויהיו אפליקאטי129 לצורך המדרש.130 נשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
@יא@ עו' ת"ק דוק' אליוילו
הושם פארטי מצד הפרנסי‘, כי בהיות ששערו131 הממוני’132 יצ“ו, שהאלף ת”ק דוק' שנִתן להם רשות לקחתם אליוילו,133 כנראה בפארטי ג' תשרי עבר,134 שאינם מספיקי' לפרוע הקאמבייו135 והרוחי‘136 ממנו, ועוד להשיג137 מעות לתקון הדרכי’138 ולפרוע שאר חובות מהקק“י; על כן ינתן להם כח לקחת עוד ת”ק דוק‘, שיהיו בין הכל139 אלפי’140 דוקאטי; וכל שעבוד141 שיעשו השלשה ממוני' הנ“ל, הן מהקרן142 הן מהליוילו,143 שיעלה מכל האלפים דוק' הנ”ל, הן מהקרקעו' הן מהמילייוראמינטי144 הן מנכסי כל הקק“י, יהיה כל שעבוד שיעשו בנדון זה כאלו נעשה מכל הקק”י. ונשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו
בבאור,145 שבענין הריסטיטוציאו'146 יהיה נשמר מה שיסכים הקק“י ע”פ בוסולו ובאלוטי.147
נועדי ט' כסלו שס"ד148 🔗
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ' פנחס,149 הח”ר שמריה, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' אליה קטאלאן, כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' משה שלו‘, ר’ משה כ”ץ סבאדין, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה כ“ץ,150 ר' נפתלי כהן,151 ר' דוד בר ד”מ, ר' יעקב בר אברהם.
<יב ערבויות לפרעון הליוילו>
בהיות כי בפארטי שנעשו, הא‘152 ביו’ ו' סיטי‘153 והאחרת ביום כ"ד אוטו’154 עבר, נראה שלא נתפרש היטב155 להפקיע ולשעבד הנכסי' ומילייוראמינטי מכל יחידי הקק“י ומכל א' מהם, שנעשו בגיטו, אך בהם נאמר בלבד156 להפקיע ולשעבד נכסי הקק”י; לכן, ליותר בּטְחון מי שיתן המעות,157 יושם פארטי שיהיה כח ורשות לממוני קהלנו יצ“ו להפקיע ולמכור ולשעבד, לא בלבד נכסי הקק”י, אבל גם כל המיליוראמינטי מיחידי הקק“י, ומכל א' מהיחידי' ההם אינסולידו,158 שנעשו בגיטו, עם החזרה מהם דוקא אליוילו אינפורמה;159 ובבאור דוקא,160 שעם כי ליותר בטחון הדִירֵיטאריאו161 יעצרו משועבדי' המילייוראמינטי הנ”ל162 מהיחידי‘,163 לא על זה הם בפרט יהיו מחוייבי’164 לפרעון הליוילו, רק הקק“י בכללו יהיה מחוייב לפרוע אותו165 ולסלק166 עם הפרעון אותם או אותו מהיחידי' ההם אשר נגדו ונגד המילײַוראמינטי שלו יקפוץ,167 אינסולידום ובעד כל הסך, הדיריטאריאו הנ”ל לגבות, אם את הליוילו168 שלו מזמן לזמן או הקרן ממנו. נשארה ע“פ י”ב הן ד' לאו |
[קיו ע"ב] @יג@ גבאי לצורך המדרש
הושם פארטי למנות גבאי א' שיגבה כל המעות מקנסות ונדרי' וזולת המיוחסי' למדרש,169 ויהיה כחו בד“י170 להחרים ולנדות כל מתעכב מלפרוע, ובדא”ה171 למשכן ולמכור תכף,172 והעומד נגדם בעש“ג173 ישכנו נח”ש;174 ואם יטעון איזה יחיד שהוציא מעות לצורך הקק“י, אז יגזור הגבאי תכף על רואי החשבונות שיראו חשבון היחיד ההוא לדעת כמה נשאר חייב, ויפרע חיובו175 תכף ביד הגבאי הנ”ל; ואם הגבאי הנ“ל לא יעשה חיובו176 הנ”ל כנ“ל בזמן ח' ימי' אחרי הנתן לו הפוליצה,177 אז יפרסמנו השמש תכף למנודה, אם לא יפרע הוא גבאי מכיסו.178 נשארה ע”פ י"ג הן ג' לאו
@יד@ סרסורים לפני'
עוד הושם פארטי,179 שכל מי שרוצה לעשות סרסרות,180 יחוייב לעמוד לפְני' משערי הגיטו, ולא תהיה רשות לשום איש עברי לצאת מהשער לקראת הקונים; והעובר ח“ו לא יוכל לעשות שום סרסרות במשך שנה א‘, וכל בוטיגיירו181 שיראה על ידו לקוני’,182 יהא בנדוי, ויהיה הסרסור העובר183 מובדל מכל דבר שבקדשה,184 עד אשר יקבל לקיים את כל אשר ישיתו עליו185 הפרנסי' יצ”ו, ולא יהיה כח לפרנסי' לעשות לו שום גראציאה186 להחזירו לסרסרותו בזמן הנ“ל;187 גם הבוטיגיירי188 ובני ביתם לא יוכלו ללכת לכתחלה189 ברחובות ועל הקנטוני190 לקרוא הקוני‘, כי אם דרך מקרה,191 והנוהֵג ערמה בדבר יהא בְּאָרוּר; ויוכלו הפרנסי’ לעשות בעש”ג192 כל גדר שירצו לקיים פארטי193 הנ“ל, ולא יוכל שום אדם לקונטראדיר,194 בקנס195 נח”ש; ובגזרה זו196 ג“כ נגזר, שבכל פעם שיהיה נשאל יהודי א' על יהודי אחר,197 יורה לו תכף הבוטיגה או הבית מהיהודי ההוא ולא ישאלהו מה הוא רוצה, כי אין אדם נוגע במוכן לחברו; עוד התבאר, שהבוטיגיירי אשר אצל השערי‘198 לא יוכלו לעכב ביד הסרסורי’ מעמוֹד אצל השערי' בפנים199 כנ”ל, והמעכב יהא בנדוי; והשמש יפרסם, היינו שיזכור200 פארטי זו בכל שבת שקודם ר“ח,201 למען תהיה מאושרת ומקויימת תמיד כפרוזדגמא202 חדשה. נשארה ע”פ ט' הן ז' לאו
נועדי כ“ט כסלו שס”ד 203 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' זימלן לורי‘, כמ“ר שמואל כ”ץ, הח"ר שמריה, כמ’ נפתלי כ“ץ, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' שלמה עזיז, ר' אליה קטאלאן, ר' אהרן שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' זימלן בר ש“י, ר' משה סבאדין כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ משה כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, רי אליעזר,204 ר' פנחס,205 ר' יעקב בר אברהם, ר' יהודה נאפולי, ר' אשר בר אברה‘, ר’ דוד בר ד”מ, ר' שמריה קוניאן.
<טו אישור ההסכם לקבלת הליוילו>
נקרא בכנסת הגדולה206 פה פאדו‘207 ביו’ ב' דיצי‘208 שס“ד ע”פ סינייור209 מרקו פראנזיני סופר,210 האינסטרומינטו211 שנכתב על ידו בין המעולה ורופא מובהק סינייור יירונימו פאבריציאי מאקוה פינדינטי212 וכמ’ נריה בר יחיאל וכמ' זימלן לורי' וכמ' שמואל כ“ץ כמו213 ממוני' מהקקי”י,214 אשר מכח האינסטרומינטו הנ“ל נתן הרופא הנ”ל אליוילו אל שלשת הממוני' הנ"ל שני אלפי' דוק‘, לערך ו’ ליט' ד' s הא'.215
ובכן עמדו למנין216 אנשי קהלנו בקיום האינסטרומינטו הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
באופן שהאינסטרומינטו הנ“ל נתקיים והיה מאושר ומקוים בכל מכל כל כמו שנכתב ונקרא כנ”ל. |
[קיז ע"א] @טז@ איסאטו‘217 ונבחרי’ על דבר שכירות הבתים
עוד הושם פארטי לבחור שנים מהועד ע“פ ב”ו,218 שיהיה להם כח ככל הקק“י לגזור על כל א' מבני עמנו הדרי' בפאדו', שיביאו לפניהם בזמן מוגבל את כל הריציוירי מהפיטי219 שיפרעו לבעלי בתים שלהם, מכל בית ובית;220 ונתחייבו ג”כ שני הנבחרי' הנ“ל לעשות אינטימאציאו‘221 לכל בעלי בתי הגיטו, שיגבה כל א’ וא' מהם שכירות ביתו מיד כל השוכרי' אותם222 ע”פ המשפט ונימוס223 העיר; ויראו וישתדלו עם כל מאמצי כחם להשיג משרי העיר,224 שאם יזיד איזה בעל הבית ולא יכפה השוכר לפרוע השכירות שלו דבר בעתו, שאז יהיה פטור הקק“י מהערבות שעשה לשוכר שלו, כמבואר בקאפי' משרי העיר מקוימי' מהמלכו' יר”ה;225 וכל זה יעשו הנבחרי' הנ“ל בכל הזמני' של כל ראטה וראטה;226 וכן יהיו הנבחרי' הנ”ל איסאטורי227 לגבות הפיטי מכל בתי הקק“י228 ולפרוע כנגדם הפיטי המוטלי' על הקק”י לפרוע אותם;229 עוד יתחייבו הנבחרי' הנ“ל לשלוח פוליצה,230 ע”י מצוה מעש“ג,231 לכל א' וא' מבעלי הבתי' הנ”ל להודיעם מי הם השוכרי' את ביתם, למען יוכלו לגבות מהם הפיטו שלהם.232 נשארה ע“פ י”ט הן ג' לאו
ובכן כמ''ר נריה בר יחיאל קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
וכמ' שמואל כ“ץ קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו
@יז@ בטול תקנות העורות
עוד הושם פארטי לבטל מכל וכל כל הפארטי שנעשו לאסור סחורת העורות,233 ובלבד שאם יארעו איזה בלבולי‘234 על התר סחורה זו, יתחייבו כל אותם שיהיו מתעסקי’ בה להוציא מכיסם הפְרָטִי את כל המצטרך,235 ולא תהיה רשות לשום פרנס לשים פארטי בועד שיוציא הקק“י אפי' פרוטה בגלל זה, וזה בגזרת נח”ש. נשארה ע“פ י”ו הן ו' לאו
נועדי ז' כסלו שס"ד236 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ”ץ, כמ“ר פנחס, כמ”ר נריה בר יחיאל, הח“ר שמרי‘,237 ר’ אליה קטאלאן, ר' משה כ”ץ,238 ר' דוד בר ד“מ, ר' שלמה עזיז, ר' משה כ”ץ סבאדין, ר' מיכל ב''א,239 ר' שמריה קוניאן, ר משה שלו‘, ר’ יעקב ב“א,240 ר' זימלן בר ש”י, ר' יצחק ב“א,241 ר' אשר ב”א,242 ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן שלו', ר נפתלי כ”ץ.
@יח@ חסדים למאלייארו
בהיות שר' יעקב מאלייארו243 שאל כחן244 מהקק“י, שיתן לו רשות למכור הזכיות שיש לו בחזקת כל הבית שהוא דר בו פה פאדו', כנראה בפנקס חזקת הבתים מיד סופר בלשון לעז,245 עם היות זה אסור246 כפי תקנת הקק”י,247 וזה בהיו' שבחר להעתיק דירתו מכל וכל עם בני ביתו מפאדו‘; ולמען לא יחשוב שום א’ שהוא מערים להשיג חפצו ולשחק בקק“י ח”ו,248 נתחייב לעקור דירתו עם כל בני ביתו מפאדו' כנ“ל, ושלא לשוב לדור פה עד אחרי עבור עשר שני' רצופו‘, ושאם יעבור ינהגו בו כל דיני המוחרמי’ ויפול בקנס מאתיים דוק‘, אפליקא’249 מחציתם לארסינאל250 מהשררה יר”ה ומחציתם להקדשות קקפ“י,251 וזה בבטול כל מודעו'252 ותולדותיהן253 שמסר או שימסור; וגם מרוצה הוא254 שאם ישוב בזמן הנ”ל מתי שיהיה, יהיה אסור לכל בר ישראל לתת לו מדור255 בגיטו, בשכירו' או בהשאלה או באיזה אופן שאפשר, ושהעובר ישכנו נח“ש ויפול בקנס המאתי' דוק' אפליק' כנ”ל, ושלראית האמת מרצונו ומשעבודיו256 הנ“ל יחתום פארטי זאת מידו; והִרְבָה להתחנן אל הקק”י שיקבל דבריו אלה הנ“ל, למען יוכל למכור חזקתו כנ”ל וללכת לדרכו עם כל בני ביתו, כי זה כל חפצו כנ“ל; לכן הושם פארטי, שע”פ השעבודי' הנ“ל, אך לא באופן אחר, יוכל רי יעקב הנ”ל למכור כל זְכִיות חזקתו מביתו כנ“ל למי שירצה; והתבאר, שמי שיקנה הנ”ל, הן שיהיה מדרי פאדו' הן שיהיה מהדרי' חוצה לה, יהיה משועבד לפרעון הליוילו257 המוטל [קיז ע“ב] על הקק”י ולפרעון כל הריוחים העולים ושיעלו עליו, וכמו כן יהיה משועבד הקונה הנ“ל לכל | השעבודים שנעשו ושיעשו בגיטו בכללות הקק”י; ויתחייב הקונה להכריז בבה"כ הגדולה258
מפאדו' את קניית החזקה הנ“ל, וזה תוך חדש ימי' אחר קנייתו, ואם לא יכריזנה בזמן הנ”ל אז תהייה קנײַתו הנ“ל כאין וכאפס וכל מי שיערער עליה תהיה ידו על העליונה; והתבאר ג”כ, שהפארטי האוסרת מכירת החזקות259 תשאר בתקפה בכללה ובפרטיה. נשאר ע“פ י”ח (הן) ב' לאו
@יט@ העלו שכרו מדוק' לסקו'260 בהסכמת הקק"י
עוד הושם פארטי לקיים את כמ‘“ר קוזי ק”פ261 שוחט ובודק בעד שתי שני’ רצופו‘;262 ויתחייב ללכת לשחוט ולבדוק לצורך הקק"י בכל פעם שיהיה נקרא מר’ ליב קרימוניס263 יצ“ו, ויהיה שכרו מהקק”י שישה סקו‘264 בכל שנה ושנה {מששה} ┐משבעה┌ ליט’ {י"ו s} הא‘.265 נשאר ע“פ י”ז הן ג’ לאו
@כ@ המנקר
עוד הושם פארטי להשכיר מכיס הקק“י מנקר אחד, שיתחייב להמצא אצל הטבח266 יהודי בכל עת שימכור בשר, וינקר אותו בדיוק כהוגן וכשורה באופן שלא יביא שום אדם בשר לביתו כי אם מנוקר כראוי; ויתחייב ג”כ מי שיהיה מנקר להכשיר267 התנורים שאופין בהם בעד יחידי הקק“י בכל יום ד' ה' ו' בכל שבוע; ויהיה שכרו מכיס הקק”י ששה דוק‘, מששה ליט’ ד' s הדוק‘,268 בכל שנה ושנה בעד שתי שני’ רצופות, וגם יתחייב ר' ליב קרימוניס269 יצ“ו לתת לו בחנם בכל ערבי שבתות וערבי י”ט,270 שנים ליט‘271 בשר מדי פעם בפעם בעת שימכור הבשר, כי כן נתרצה ונשתעבד272 ר’ ליב הנ“ל בפני הועד מהקק”י. נשארה ע“פ י”ו הן ד' לאו
ביום ה' כ''ח טבת שס“ד,273 הפרנסי' המעולי' כמ”ר משה כ“ץ וכמ”ר {נפתלי} ┐שמואל┌כ“ץ קיימו את ר' קלונימוס בר' שלמה למנקר ע”פ התנאי' הנ“ל, והוא קבל עליו שבכל פעם שיעבור ולא יִמָצֵא אצל ר' ליב בהקראו לנקר, אם יהיה ביו' ו' או בערבי י”ט ינוכה משכרו הנ“ל א' מרצילו274 לכל פעם, ובימות השבוע ינוכה משכירותו ששה סולדי לכל פעם, לי”א.275
נועדי כ“ט טבת שס”ד 276 🔗
כמ' שמואל כ“ץ, ר' משה כ”ץ,277 ר' נפתלי כ“ץ, ר' משה כ”ץ סבאדין, כמ' נריה בר יחיאל, ר' יצחק ב“א,278 ר' אליה קטאלן, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן שלו‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' דוד בר ד”מ, ר' אשר בר אברהם, ר' יעקב בר אברהם.
@כא@ פרנסי שבט אדר ואדר ניסן שס"ד
הושמו באלי בבוסולו279 למנות פרנסי' כנהוג בעד שבט אדר ואדר280 ניסן שס"ד
ובכן ר' נפתלי כ“ץ קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו
ור' יצחק בר אהרן קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ו' הן ה' לאו
ור' אליה קטאלאן קרא לנכנס את ר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
@כב@ נדבה לצנועה
הושם פארטי לתת סיוע לבתולה צנועה מהעיר281 חמשה דוק, אשר יהיו נגבי' לעולים.282 נשארה ע“פ י”ב הן ב' לאו
@כג@ נדבה לצנועה.
עוד הושם פארטי לתת סיוע לבתולה ידועה לרבני ויניצי' שנים דוק‘, אשר יהיו נגבי’ כנ“ל. נשארה ע”פ י"א הן ג' לאו
@כד@ זמן לר"ח
הושם פארטי לחזור להאריך זמן לר“ח,283 שכבר נתארך פעם אחרת ביו' י”ט חשון שס“ד,284 ועתה יתארך עוד בעד כל חדש שבט הע”ל. נשארה ע“פ י”א הן ג' לאו |
[קיח ע"א] נועדי ג' שבט שס"ד 285 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן שלו', הח”ר שמריה, כמ“ר שמואל. כ”ץ, ה' יהודה נאפולי, ר' שמריה קוניאן, ר' אשר בר אברהם, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה כ“ץ סבאדין, ר' יעקב ב”א, ר' זימלן בר ש“י, ר' דוד בר ד”מ, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ משה שלו'.
@כה@ נבחרי' למריבו' כלליות
בהיות שעדיין יש להגביל286 קצת עסקי' כלליים בדבר הגיטו287 ואין משים לב להם, לכן יושם פארטי למנות שני' מבני הועד שיסבלו המשא הזה להשלים העסקי' ההם, היינו מריבת הפירוטו288 ומריבת זאן פרנצי‘289 ומריבת רוסאן,290 וישתדלו בכל מאמצי כחם להחיש גמר המריבות הנ“ל מכיס הקק”י ויחזיקו חשבון צודק מכל מה שיוציאו; והמסרב אופיצי’291 זה יפול תכף בקנס עשרה דוק' למדרש292 בלי גראציאה.293 נשאר ע"פ י' הן ז' לאו
ובכן ר' נפתלי כ“ץ קרא לכמ' משה סבאדין כ”ץ ונשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו
ור' משה סבאדין קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
@כו@ ג' ר"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר“ח294 כנהוג מר”ח295 אייר שס“ג עד ר”ח אייר שס"ד
ורי נפתלי כ“ץ קרא להח”ר שמריה ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
ור' אשר בר אברהם קרא לר' מיכאל ב''א ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
ור' זימלן בר ש''י קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י"ג הן ג' לאו
@כז@ תליית פארטי סרסרו'
הושם פארטי לתלות296 בעד כל אדר שס“ד הפארטי מט' כסלו שס”ד297 בדבר הסרסרות, וזה להסיר מכשול החרם שבה;298 אמנם להבא לא יוכלו לתלות שום פארטי. נשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
נועדי ד' שבט שס"ד 299 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן שלו', הח”ר שמריה, כמ' משה כ“ץ סבאדין, ר' יעקב ב”א, ר' משה שלו‘, ר’ אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ, ר' אשר ב”א, ר' מיכאל בר אהרן, כמ' שמואל כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' שמריה קוניאן, ר' דוד בר ד”מ, ר' אליעזר שלו‘, ר’ אהרן זרח כ“ץ, ר' זימלן בר ש”י, כמ' זימלן לורי'.
@כח@ דין הבאי' לדור
הושם פארטי,300 שכל מי שירצה לדור בפאדו‘, בין ע“י קניית חזקה301 או לקיחת בית בשכירות,302 ברצון הקק”י,303 לא יוכל להשתקע ולעשות דירה קיימת וקֶבע בגיטו, הן לבדו הן עם בני ביתו, עד שיקבל עליו לפרוע בעד ההוצאות שנעשו בגיטו ובזולת, ככל אשר ישיתו עליו בועד הקק"י; ואם יעבור יפול בקנס חמשים דוק’, מחציתם לדיין אקוילה304 ומחציתם להקדש קקפ“י; ואם אַחַר שיפרע הקנס הנ”ל יעבור עוד, יפול בקנס חמישים דוק' אחרי' כנ“ל, וכן בכל פעם שיעבור;305 והפרנסי' שימצאו מזמן לזמן,306 אם לא יתנו איסיקוציאון307 לפארטי זו, יפלו הם בקנס הנ”ל; ולא יִקָרֵא מוֹסֵר מי שיגלה ויפרסם את העובר לדיין אקוילה.308 נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
@כט@ שלא לקצוב שכירות כי אם ע"פ כל הועד
עוד הושם פארטי,309 ששום פרנס או מי שתהיה רשות בידו לבוא בקהל310 לשים פארטי,311 לא יוכל מעתה ולהבא לשים פארטי לתת שכירות312 לשום אדם בעד הקק“י,313 היינו לקצוב שכירות, אם לא יהיו בועד כל הנועדי‘314 חוץ משני’,315 ושישאר ע”פ שני שלישי‘;316 וגם לא יוכלו לשים פארטי לתת מנוי לשום אדם שיקצוב שכירות בעד הקק“י לשום אדם, אם לא בשמירת הסדר הנ”ל; וכל העובר על א’ מהנ“ל ילכד במצודת נח”ש, וכל פארטי שתהיה נעשית נגד זאת תהיה בטלה. נשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו |
[קיח ע"ב] @ל@ ג' על הגיטו
עוד הושם פארטי למנות שלשה מבני הועד שיהיו ממונים על עסקי הגיטו,317 היינו להשתדל ששומרי השערי' יסגרו ויפתחו השערי' בשעות הראויו‘318 ולסדר שיושמו פנסים, היינו לינטירני, בגיטו במקומות ובשעות שיראה בעיניה’, ושישגיחו על נקיות הדרכי' והחצרות, ויוכלו לגזור ולקנוס כל מי שישליך בהם טנוף וסקויאצי;319 ויתחייבו320 ג“כ להשתדל נגד כל מה שיהיה נעשה לחובת הקק”י,321 נון דירוגאנדו כח האופיציאדי322 והפארטי שנעשו כבר, וכל אשר יעשו ויוציאו323 בכל הנ“ל יהיה כאילו הוסכם מכל הקק”י; וימשך מנוים שנה א' מַתְחֶלֶת מהיום הזה ונשלמת כסדרה,324 והמסרב אופיצי‘325 זה יפול בקנס חמשה דוק’ להקדש קקפ“י. נשאר ע”פ י"ז הן ג' לאו
ובכן ר' נפתלי כ“ץ קרא לכמ' משה כ”ץ סבאדין ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לכמ' נרי' בר יחיאל ונשאר ע”פ י' הן ז' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
@לא@ חסדי' למאליי' נזורו אחור ע''פ מדותיו326
בהיות שר' יעקב מאלייארו לא חתם הפארטי מרשות מכירת חזקתו, שהושמה ביו' ז' כסלו עבר,327 עם שהפרנסי' יצ“ו שלחו את השמש מהקק”י להודיע' לו פעמי' רבות שיחתום אותה, לכן הושם פארטי לבטל הפארטי מהרשות הנ“ל מכל וכל כאילו לא הושמה מעולם; אכן, אם בזמן שלשת ימי' רצופי' אחרי ששמש קהלנו יצ”ו יפרסם לו פארטי זו יבוא לחתום הפארטי הנ“ל מהרשות, אז תשאר בתקפה, וכל זה דרך חסד ולפנים משורת הדין; ואם לא יחתום אותה בזמן השלשת ימי' הנ”ל, אז לא בלבד תהיה הפארטי הנ“ל מהרשות בטלה, אבל יהיה אסור בגזרת נח”ש לכל פרנס לשים פארטי בוועד לתת לו הרשות הנ“ל בשום אופן, עד אחרי עבור חמש328 רצופות; וגם שום פרנס לא יוכל להאריך לו זמן על הג' ימי' הנ”ל. נשארה ע“פ י”ט הן א' לאו
בעצם היום הנ“ל בא כמ”ר נריה, שמש הקק“י, והעיד שהודיע לכמ”ר יעקב הנ“ל את כל דברי הפארטי הנ”ל בשם מע' הפרנסי‘, ושהשיב כי בוא יבוא לדבר עמי, שמואל ארקוולטי;329 היו’ יו' ד' ה' שבט שס"ד.330
נועדי ט' שבט שס"ד 331 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ נפתלי כ“ץ, כמ' שמעון לורי', הח”ר שמריה, ר' שלמה עזיז, ר' זימלן בר ש“י, ר' אליעזר שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' אשר בר אברהם, ר' יהודה נאפולי, ר' יעקב ב”א, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' דוד בר ד”מ, ר' משה סבאדין כ“ץ, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ שמריה קוניאן.
@לב@ פתיחות332
הותרה פתיחת בוטיגה לר' שבתי בר מרדכי, בתנאי שיפרע שלשה דוק' בשלש ראטי,333 והראשונה היא הנגבית עתה334 וזה ע“פ י”ג הן ז' לאו
הותרה פתיחת בוטיגה לר' זלמן בר ד“מ, בתנאי שיפרע חמשה עשר ליט' בשלש ראטי וכנ”ל וזה ע“פ י”ב הן ה' לאו
הותרה פתיחת בוטיגה לר' שמריה ממוייה, בתנאי שיפרע שלשי' וששה ליט‘, היינו ל"ו ליט’, בג' ראטי וכנ“ל וזה ע”פ י''א הן ח' לאו
הותרה פתיחת בוטיגה לר' יצחק קאלוו, בתנאי שיפרע שלשי' וששה ליט' בג' ראטי וכנ“ל וזה ע”פ י"ב הן ח' לאו
הותרה פתיחה בוטיגה לר' משה כ“ץ ספרדי,335 בתנאי שיפרע שנים עשר ליט' בג' ראטי וכנ”ל וזה ע“פ י”א הן ט' לאו |
[קיט ע"א] [פתיחה]
הותרה פתיחת בוטיגה אל הנעלה כמ‘"ר אברהם טוריס, בתנאי שיפרע תשעה דוק’ בשלש ראטי וכנ“ל וזה ע”פ י"ו הן ד' לאו
@לג@ מי יעלה לדור בגיטו
בהיות336 שהשתרגו עלו337 על קהלנו יצ“ו הוצאות עד להפליא, להתישב בגיטו338 לרצון מלכינו ושרינו,339 וכל חפצנו הוא שיהיה משא ומתן כל היושבי' בו באמונה,340 אשר על זה תקננו כמה תקנות לרצון341 לפני אלוקינו ית' ולהתקיים בחן מעלת השררה יר”ה342 ומושליה343 ושופטיה ואֵלֵי העיר,344 ולמען לא יעמדו בינינו עושי עַוְלָה המועדים להבאיש את ריחנו בעיני השרים הנכבדים אשר חסדם משוך עלינו תמיד; לכן יושם פארטי, שלא יוכל שום א' מבני עמנו לבוא לדור בגיטו הנ“ל, אם לא יהיה נודע בינינו לאיש אמונים,345 ויביא עדות נאמנה מהמקום שהוא רוצה להֵעָתק346 ממנו, שלא נענש מעולם על מעשיו, לא הוא ולא שום א' מבני ביתו, מהיושבי' על המשפט347 במקום ההוא, כי אז348 יהיה באלוטאדו349 בועד שלנו וישאר350 על פי רוב הנועדים,351 והעובר על הנ”ל ילבש קללה כְּמַדוֹ352 וישכנו נח“ש; ואם יזיד איש או אשה בְאַלָמוּת ותֹקֶף להשתמש353 ממי שאינו מבני עמנו לבוא לדור פה בלי שמירת הסדר הנ”ל, עליו יחולו כל האלות והקללות הכתובות בתקנה שנעשתה על זה בשנת שי“ן354 לפ”ק ונתקיימה ממעלת הרבני' הזקני' זלה“ה מויניצי',355 וכמו כן יפול בנח”ש ובכל החומרות הכתובות בתקנה שנעשתה על זה בק“ק ויניצי' והיא בדפוס;356 ולמען הרחיק המכשלה הזאת מעלינו, התבאר בפארטי זו, שכל מי שישכיר או יתן מקום לדור למי שלא יִשָמֵר בו קודם כל הסדר הנ”ל, גם בזמן שיוּתר357 ליושבי' בגיטו להשכיר ולמכור דירות זה לזה, יהיה המשכיר או הנותן מקום, איך שיהיה, מובדל מכל עדת ישראל ויונהג בו מנהג המוחרמי' עד שיחזור בו ויקבל תשובה358 ככל אשר ישיתו עליו פרנסי הקק“י, וכל המקיים פארטי זו תבוא עליו ברכה. נשאר ע”פ י"ח הן ב' לאו
נועדי י“ח שבט שס”ד 359 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' נפתלי כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי‘, הח"ר שמריה, ר’ אליה קטאלאן, ר' אשר בר אברהם, כמ' שמואל כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל ב”א,360 ר' יעקב בר אברהם, ר' משה סבאדין, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' משה כ”ץ, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' פנחס, ר' זימלן בר ש”י, ר' משה שלו'.
@לד@ אסור שערי' וחלונו' בחצר ב"ה ובסטראדון
בהיות שראינו בקהלנו מי שמשתמש מחלון במקום שער361 לצאת מביתו לסטראדון,362 נגד כונת פארטי שהושמה ביו' כ“ז תמוז שס”ג363 בענין אסור פתיחת שערי' בחצר ב“ה364 ובסטראדון, שכל זה ראוי להתקיים משום צניעות בנות ישראל ההולכות למקוה;365 לכן הושם פארטי שמי שהותר לו לפתוח חלון בסטראדון או בחצר בה''כ ישתמש ממנו לחלון בלבד, ולא לצאת ממנו לסטראדון או לחצר ב”ה בשום זמן, והעובר יהא בנח“ש ויפול בקנס מאתי' דוק',366 מחציתם לארסינל מהשררה יר”ה ומחציתם להקדש קקפ“י; ומעתה ולהבא לא יוכל שום א' לפתוח שום שער או חלון או פוֹרִי367 במקומו' הנ”ל, בנח“ש ובקנס הנ”ל, גבוהי' פחו' משלש אמות סמוך לקרקע368 בלי הסכמת הנועדי‘, כשיהיו כלם יחד חוץ משני’, וישאר ע''פ רובם; וכל הנ“ל נון פריודיקאנדו369 הפתוחי' להוה370 מכמ”ר זימלן לורי' יצ“ו ומר' קלונימוס יצ”ו.371 נשאר ע"פ י' הן ט' לאו ור' אליהו קטאלאן לא שם בּאלה,372 כי אמר שאינו רוצה לעשות פריודיציאו לדין שלו.373 |
[קיט ע“ב] נועדי כ”ח שבט שס"ד374 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי', הח”ר שמריה, ר' מיכאל בר אהרן, ר' שמואל כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' יעקב ב”א,375 ר' אשר בר אברהם, ר' שמריה קוניאן, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' דוד בר ד”מ, ר' יהודה נאפולי, ר' אליה קטאלאן, ר' יצחק בר אהרן, ר' זימלן בר ש"י.
@לה@ ב' דוק' לצנועה מוירונה
הושם פארטי לתת סיוע לצנועה מוירונה בנשואיה דוק' שנים, ויהיו נגבי' לעולים.376 נשארה ע"פ כלם
נועדי ח' אדר שס"ד 377 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' אהרן שלו‘, ר’ נפתלי כ”ץ, ר' שמואל כ“ץ, ר' משה כ”ץ, ר' משה כ“ץ סבאדין, ר' יעקב בר אברהם, ר' משה שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' אשר בר אברה‘, ר’ דוד בר ד”מ, כמ' זימלן לוריא‘, הח"ר שמריה, ר’ אליעזר שלו‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' אהרן זרח כ"ץ, ר' יצחק בר אהרן.
@לו@ דיין הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דייני הקהל כנהוג,378 בעד שנה אחת מַתְחֶלֶת מהיום הנ"ל
ובכן ר' דוד בר ד“מ קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
נועדי ט' אדר שס"ד 379 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' אהרן שלו‘, ר’ נפתלי כ“ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' משה כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' דוד בר ד“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ סבאדין, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, כמ' זימלן לורי', הח”ר שמריה, ר' זימלן בר ש"י, ר' אליעזר בר אברה‘, ר’ משה שלו‘, ר’ יעקב בר אברהם, ר' פנחס, ר' אשר בר אברהם, ר' שלמה עזיז.
@לז@ על בית ר' ישי כ"ץ
בהיות שהבית ובוטיגה380 שנִתנו381 מהקק“י לר' ישי כ”ץ,382 לא התבאר יפה, אם נתנו לו ולביתו בחנם לעולם, או בחייו ובחיי בניו יצ“ו בלבד; לכן הושם פארטי, שמי שיבין שהבית ובוטיגה הנ”ל יהיו לו ולזרעו בחנם לעולם, ישים באלה בבוסולו הן,383 ומי שיבין שיהיו לו ולביתו בחינם בחייו ובחיי בניו בלבד, ישים באלה בבוסולו לאו.384 ותהיינה הבאלי היוצאות י"ב הן ט' לאו
נועדי אור לי“ג ואדר 385 שס”ד 386 🔗
כמ''ר נריה בר יחיאל, כמ' אהרן שלו‘, כמ“ר נפתלי כ”ץ, ר’ יצחק בר אהרן, ר' משה כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל ב”א,387 ר' אליה קטאלאן, ר' אליעזר ש‘,388 ר’ שמואל כ“ץ, ר' אשר בר אברהם, ר' משה סבאדין כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' דוד בר ד“מ, כמ' זימלן לורי', הח”ר שמריה, ר' יהוד' נאפולי, ר' פנחס, ר' אהרן זרח כ"ץ.
@לח@ דייני הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות השני דייני הקהל389
ור' יצחק בר אהרן קרא לר' זימלן בר ש“י ונשאר ע”פ י' הן ז' לאו
ור' אליעזר שלו' קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ט' לאו
נועדי כ“ג ואדר שס”ד 390 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' משה כ”ץ, ר' יצחק ב“א,391 כמ' שמואל כ”ץ, ר“ש392 עזיז, ר”ש393 קוניאן, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' משה ש‘,394 ר’ זימלן בר ש“י, הח”ר שמרי‘, ר’ יהוד' נאפולי, ר' יעקב ב“א,395 ר' אליעזר בר אבר‘, ר’ דוד בר ד”מ, ר' א“ז396 כ”ץ, ר' משה סבאדין.
<לט מינוי שניים על דירות הק"ק>
הושם פארטי למנות מהקק“י שנים ע”פ ב“ו,397 שיחקרו בגזרה398 לדעת מי נאחז399 במקום או מקומו' שלא נִתנו לו, ויחקרו ג”כ על המקומו' שנשארו אל הקק“י400 ולא נאחזו משום אדם עדיין, וישימו הכל על ספר ויביאו לפני הועד בעד כל יו' א' הע”ל;401 ויהיו מורשים בעד הקק“י402 במשך חדש ימי' מתחילי' מהיום הזה, והמסרב אופיצי‘403 זה יפול בקנס חמישה דוק’.404 נשארה ע”פ י"ב הן ח' לאו |
קכ ע“א ובכן ר' אהרן שלו' קרא לכמ' משה כ”ץ סבאדין ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ור' פנחס קרא לר' אהרן זרח כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ז' לאו
נועדי כ“ח ואדר שס”ד 405 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר נפתלי כ“ץ, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לוריא, ר' מיכאל בר אהרן, ר' פנחס, ר' יצחק בר אהרן, ר' משה כ“ץ, ר' משה כ”ץ סבאדין, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' אשר ב“א,406 הח”ר שמריה, ר' זימלן בר ש“י, ר' אליה קטאלאן, ר' דוד בר ד”מ, ר' יעקב בר אברהם, ר' שמריה קוניאן, ר' אהרן זרח כ"ץ.
@מ@ לקבל ר"י ספיריאל
בהיות שהתברר לנו, שהנעלה כמ“ר יעקב ספיריאל407 יצ''ו הוא הכי נכבד וראוי מכל צד להתקבל מקהלנו יצ”ו לדור בגיטו; לכן יושם פארטי לקבלו בסבר פני' יפות, שיבוא לדור פה עם כל בני ביתו, ויפרע חלקו בהוצאות שנעשו בגיטו ובזולת ככל אשר ישיתו עליו בועד הקק“י, כפי סדר פארטי ד' שבט שס”ד.408 נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
@מא@ יוכל הנ"ל לקחת בית מנכרי'
עוד הושם פארטי, שיוכל כמ' יעקב ספיריאל לקחת לו בית ממי שאינו מבני עמנו409 דוקא, אך בזאת שיודיע תחלה אל הקק“י באיזה בית בחר ויהיה הבית ההוא מוסכם מהקק”י בועד ע“פ ב”ו, לא באופן אחר. נשאר ע“פ ט”ו הן ו' לאו
נועדי ד' ניסן שס"ד 410 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' אהרן שלו‘, ר’ נפתלי כ”ץ, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ יצחק ב''א,411 כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' פנחס, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' אליה קטאלאן, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ משה כ“ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' משה סבאדין כ”ץ, ר' יעקב בר אברה‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' זימלן בר ש"י.
@מב@ כח לששה
לפי צורך השעה412 הושם פארטי מצד הפרנסי' יצ“ו למנות ששה מבני הועד כשרי' זה לזה, שיפקחו וישתדלו413 במה שצריך השתדלו' בעד הקק”י, ויוכלו לקחת מעות אליוילו414 ובכל אופן אחר עד סך שני אלפי' דוק, וכל חיוב ושעבוד שיעשו עליהם יהיה כאִלו נתחייב ונשתעבד כל הקק“י, ובלבד שיסכימו בכל דבר חמשה מהם מתוך כלם; ולא יוכלו להשתמש מהמעות האלה כי אם לצורך עניי עמנו415 שאינם פורעי' מסי‘416 ועולים;417 והמסרב אופיציאו זה יפול בקנס עשרה דוק’ לצורך המדרש. נשארה ע”פ י"א הן ח' לאו
ובכן כמ' נריה בר יחיאל קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ד' לאו
ור' נפתלי כ“ץ קרא לר' שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
וסרב ופרע הקנס
ור' משה שלו' קרא לכמ' נריה ב“י418 ונשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
ור' שמואל כ“ץ קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ י' הן ד' לאו
ור' דוד בר ד“מ קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
ור' שמואל כ“ץ קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו |
[קכ ע"ב] @מג@ נכנס בששה
עוד הושם פארטי, שבכל פעם שאחד מהששה לא יוכל להמנות עם חבריו בעת הצורך, אז יוכלו החמשה אחרי' לבחור נכנס במקומו ע“פ רובם, הגם שיהיה קרוב לא' מהם,419 ויהיה כחו ככל א' מהם, ואם יסרב יענש עשרה דוק' למדרש. נשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
נועדי י“ב ניסן שס”ד 420 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' נפתלי כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' יצחק בר אהרן, ר' דוד בר ד”מ, ר' אשר בר אברהם, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ, ר' פנחס, ר' יעקב בר אברהם, ר' משה שלו‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' שלמה עזיז.
{הושם פארטי למנות ששה מבני הועד ע“פ ב”ו לתקן ולהשתדל בכל}421
@מד@ לקיים תקנות הקק"י
בהיות שנעשה צווּי לשלשה פרנסי' מצד הריטורי422 יר“ה, אינסטאנדו423 כמ”ר יעקב ספיריאל, שלא יכריזו שום חרם נגד ר' זימלן בר ש“י ואחיו ע”ד הבית,424 ובהיות שאין רשות נתונה לפרנסי' להוציא425 לקיום התקנות רק בהסכמת הקק“י; לכן יושם פארטי שיהיה בידם כח לריווקאר426 הצווי הנ”ל ולהוציא מכיס הקק“י את כל המצטרך לקיים התקנות מהקק”י, ויוכלו לגזור על מי מהקהל שירצו שיבאו עמהם לסיוע המריבה הנ“ל, וכל מה שיעשו יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה מכל הקק”י. נשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
נועדי י“ד ניסן שס”ד 427 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ שמואל כ”ץ, ר' משה כ“ץ, הח”ר שמריה, ר' מיכאל בר אהרן, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' אשר ב“א,428 ר' שמריה קוניאן, ר' יצחק ב”א,429 ר' יעקב בר אברהם, כמ' זימלן לורי‘, ר’ משה שלו‘, ר’ אהרן זרח כ“ץ, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' דוד בר ד”מ.
@מה@ למנות לקצב ר' משה ברבין
בהיות שכבר הוכרז בבתי כנסיו‘,430 שכל מי שחפץ להיות קצב יבא לגלו’ דעתו להר“ש,431 לכן הושם פארטי למנות ┐ר' משה ברבין┌ קצב432 בעד שנה א' מַתְחֶלֶת מהיום הזה, עם התנאי' שיוסכמו בקק”י433 ע“פ ב”ו,434 או שיוסכמו ע“פ מי שיתמנה על זה מהקק”י. נשארה ע“פ י”ג הן ה' לאו
נועדי יו' ב' לח“ה של פסח השס”ד 435 🔗
כמ' נריה ב“י,436 כמ' נפתלי כ”ץ, כמ' אהרן שלו‘, ר’ שמואל כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,437 ר' יהודה נאפו‘,438 ר’ יעקב ב“א,439 ר' שלמה עזיז, ר' אליה קטאלאן, ר' אליעזר שלו‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, ר' משה ש‘,440 ר’ משה כ“ץ סבאדין, ר' אשר ב”א,441 כמ' זימלן לורי‘, הח"ר שמריה, ר’ משה כ“ץ, ר' דוד בר ד”מ, ר' שמריה קוניאן, ר' זימלן בר ש“י, ר' פנחס, ר' יצחק ב”א.442
@מו@ פרס המנקר
הושם פארטי, שיתחייב ר' משה ברבין הקצב לפרוע מכיסו לר' קלונימוס בעד הנקור ששה דוק' בעד שנה א‘,443 מַתְחֶלֶת מיום שנשאר קצב,444 וזה בעד שכירות ראוי לקק“י מהקצבות.445 נשארה ע”פ ט"ו הן ו’ לאו
@מז@ ב' ע"ד הקצבו'
עו' הושם פארטי, שיובחרו שני' מהקק“י ע”פ ב“ו446 שיהיה להם כח לבחור א' ממקומו' הקק”י447 שלא עלה לחֵלֶק שום א‘,448 ויהיה בעד הקצבו’,449 וימכרו הכלי' מהקק“י450 אל הקצב, ויַתְנוּ עמו תנאי' כנראה להם בהין צדקם451 וכפי נסח פארטי כ”ג אייר ש“ס,452 ובכלל ישתדלו בכל המצטרך לקצבות, הן עם הקצב עברי הן עם הקצבי' נכרי‘; וימשך מנוים שנה א’ כנ”ל.453 נשארה ע“פ י”ד הן ו' לאו
ובכן כמ' נריה ב“י קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע“פ ט”ו הן ה' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' אהרן זרח ונשאר ע”פ י"ב הן ח' לאו
@מח@ עזר לר' פרוספ' מאלייא'
בהיות שר' פרוספירו מאייארו454 חפץ לסרב455 ולתת אל הקק“י חזקת הבית אשר לו, כמו שהיא עתה,456 ושאל כחֵן457 שינתן לו עזר להוליך כל בני ביתו אל המקו' אשר חפץ; לכן הושם פארטי, שינתן לו מכיס הקק”י שמונים דוק' אחרי שיסרב כל זכיותיו458 הנ“ל אל הקק”י כנ“ל, והסך הזה ינתן להוצאה459 באופן שיבררו פרנסי הקק”י שיעלו לצורך הצלחת דרכו עם כל בני ביתו כנ“ל דוקא,460 ויפטר ג”כ ממה שהוא חייב בעד פוליצה מהוצאות הגיטו,461 נוסף על הפק דוק' הנ“ל. נשארה ע”פ י"ט462 הן ג' לאו |
[קכא ע“א] \(מט\) פרנסי אייר סיון תמוז שס”ד
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג, בעד אייר סיון תמוז שס“ד לפ”ק
וכמ“ר זימלן לוריא' קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
ור' יהודה מנאפולי לר' פנחס ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ור' מיכאל בר אהרן קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
והח“ר שמריה קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע“פ י”ג הן ו' לאו
<נ קבלת ר' שמואל מרגלית לגיטו>
הושם פארטי לקבל את ר' שמואל מרגלית שיוכל לדור בגיטו, מפני ששמועתו טובה463 ושדך לו צנועה מבנות פאדו‘; אמנם ישא גם הוא בעול פרעון עולים464 ומסי’465 והוצאות466 ככל א' מבני הקק“י. נשאר ע”פ י"ו הן ד' לאו
נועדי יום ג' לח“ה של פסח שס”ד 467 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' נפתלי כ“ץ, ר' יעקב468 שלו', הח”ר שמריה, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ דוד בר ד“מ, ר' יעקב בר אברהם, ר' שמריה קוניאן, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ משה כ”ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' אשר בר אברהם, ר' שמואל כ“ץ, ר' משה סבאדין, ר' זימלן בר ש”י.
@נא@ דירת ר' יוסף פאפו
הושם פארטי להשכיר לר' יוסף פאפו469 את הבוטיגה470 אמצעית שהיתה לר' מיכאל ב“א471 עם מיזאנו472 שעליה, שהוא, ר' יוסף, דר בהם עתה, ויתחייב לקצר הסלם שלא יעכב המעבר מהבוטיגה מזאן פרנצי';473 ויתחיל זמן השכירות מפאסקווה474 שס”ג475 וימשך בעד כל הזמן שתהיה חצר הלינגוואצי476 מהקק“י,477 ויפרע פיטו מהמקומות478 הנ”ל ששה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
@נב@ דירת ר' מרדכי מלמד
עוד הושם פארטי להשכיר לר' מרדכי מלמד יצ“ו ב' מיזאני479 צופים480 חצר הלינגואצי שהיו מר'481 שמואל קוניאן ז”ל, עם המקומו' אשר תחתם שהוא דר בהם עתה, והאינטראדה482 שהיה מתעסק בה483 ר' אלחנן יעקב ארקוולטי; בתנאי שיהיו מונחי' באינטראדה הנ“ל הסלמות וכל כלי השרפה שיהיו אל הקק”י,484 ולא ישאיל ר' מרדכי הנ“ל דבר מהם לשום אדם, רק יונחו שם לצורך כבוי אש, ויהיה ברשות הפרנסי' מכל זמן לסגור אותם במפתח;485 ויניח ג”כ ר' מרדכי יצ“ו הנ”ל לעבור נושאי עצי' ויין486 בדרך האינטראדה הנ“ל, להביאם בבוטיגה487 שהיתה לר' שמואל קוניאן ז”ל לצורך מי שיזכה בה, והיינו אמסטילי488 ואקארי;489 ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ“ל,490 ויפרע ר' מרדכי פיטו מהמקומות הנ”ל תשעה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
@נג@ דירת ר' קוזי כ"ץ וחמותו
עוד הושם פארטי להשכיר לר' קוזי כ“ץ491 ולחמותו מ'492 שמחה מב”ת493 יחד שני חדרים וקוזינה494 וסופיטה495 שהם דרי' בהם עתה; ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ“ל, ויפרעו פיטו מהמקומות הנ”ל עשרה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
@נד@ דירת ר' יצחק פירא'
עוד הושם פארטי להשכיר לר' יצחק מפירא‘496 את הבוטיגה שהיתה לר’ אהרן שלו‘, עם סאלה497 למעלה הימנה ארוכה כמו הבוטיגה הנ"ל, והטיראצה498 עם הקאמארין499 שאצלה, הצופה פני השכונה500 והיתה מר’501 מיכאל בר אהרן, ואלה המקומות ר' יצחק הנ“ל דר בהם עתה; ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ”ל, ויפרע ר' יצחק הנ“ל פיטו מהמקומות הנ”ל מאה וחמשה ליט‘502 בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ד הן ו’ לאו
@נה@ דירת ר' יעקב דיל בורגו
עוד הושם פארטי להשכיר לר' יעקב דיל בורגו חדר גדול אשר על החדר הגדול503 שהיה לר' אהרן שלו‘; ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ“ל, ויפרע רי יעקב הנ”ל פיטו מהחדר הנ"ל ששה דוק’ בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
@נו@ דירת ר' {יעקב} ברוך מלודי
עוד הושם פארטי להשכיר לר' ברוך מלודי חדר גדול שהיה למ' חנה מיסטרי עם חלק504 בבית הכסא לצד חצר הלינגואצי; ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ“ל, ויפרע ר' ברוך הנ”ל פיטו מהמקומות הנ“ל ששה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע”פ י"א הן ה' לאו |
[קכא ע"ב] @נז@ דירת מ' חנה מיסט'
עוד הושם פארטי להשכיר למר' חנה מיסטרי את החדר אשר תחת הרעפי' שהיה אל הדורהטיאה;505 ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ“ל, ותפרע פיטו בעד החדר הנ”ל שלשה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ז הן ב' לאו
@נח@ דירת ר' יצחק פאפו
עוד הושם פארטי להשכיר לר' יצחק פאפו את החדר שהיה לבעלת החטוטרת, היינו הגובבה,506 עם חדר קטן אצלו; ויתחיל וימשך זמן השכירות כנ“ל, ויפרע ר' יצחק הנ”ל פיטו בעד המקומו' הנ“ל עשרה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע”פ י"ד הן ה' לאו
@נט@ דירת ר' דוד פירא'
עוד הושם פארטי להשכיר לר' דוד מפירא‘507 את החדר והקוזינה,508 שהוא דר בהם עתה, וחצי סופיטה509 אשר אצל החדר הנ“ל, בתנאי שיעשה בסופיטה מה שסדרו510 דייני הקק”י; ויתחיל וימשך זמן השכירות כנ"ל, ויפרע ר’ דוד הנ“ל פיטו בעד המקומות הנ”ל עשרה דוק' בכל שנה ושנה. נשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
@ס@ דירת ר' שמואל מרגלית
עוד הושם פארטי להשכיר לר' שמואל מרגלית חדר א‘, שדרה בו עכשיו מ’ חנה מיסט‘; ויפרע פיטו ממנו ארבעה דוק’ בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
נועדי כ“ה ניסן שס”ד 511 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ“ר נפתלי כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ"ר זימלן לורי’, ר' משה כ“ץ, הח”ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ סבאדין, ר' שמואל כ”ץ, ר' יהודה מנאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' דוד בר ד“מ, ר' יצחק בר אהרן, ר' פנחס, ר' {יצחק}┐מיכאל┌בר אהרן, ר' {מיכאל} משה שלו‘, ר’ יעקב ב”א,512 ר' זימלן בר ש“י, ר' אליעזר שלו‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ.
@סא@ דירת ר' נריה שמש
הושם פארטי להשכיר לכמ“ר נריה שַמָש513 יצ”ו את הבית שהוא דר בו להוה514 עם בני ביתו, עם כל המקומות שהוא ובני ביתו משתמשי' מהם שם; ויוכלו לעבור הוא ובני ביתו עם נושאי עצי' ויין בדרך האינטראדה515 של ר' מרדכי מלמד יצ“ו516 להביאם לצרכם בבוטיגה שהיתה לר' שמואל קוניאן ז''ל, היינו עצים אקארי517 ויין אמסטילי;518 ויתחיל וימָשך זמן השכירות כנ”ל, ויפרע ר' {יצחק}┐נריה┌519 הנ“ל פיטו בעד המקומות הנ”ל מאה ליט' בכל שנה ושנה. נשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
נועדי כ“ט ניסן שס”ד 520 🔗
כמ' נריה ב“י,521 כמ' נפתלי כ”ץ, כמ' אהרן שלו‘, ר’ אשר ב“א,522 ר' אליה קטאלן, ר' זימלן בר ש”י, כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ יעקב בר אברהם, ר' דוד בר ד”מ, ר' יצחק בר אהרן, ר' אליעזר שלו‘, ר’ יהוד' נאפו‘, ר’ משה שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' מיכאל ב“א,523 ר' פנחס, ר' אהרן זרח כ”ץ, כמ' שמואל כ“ץ, כמ' משה כ”ץ, הח"ר שמריה, ר' שמריה קוניאן.
@סב@ רשות להשכיר בתי' ושליש השכירו' לקק"י
הושם פארטי,524 שיוכל כל א' להשכיר ביתו דוקא,525 למי שירצה, הן כלו הן מקצתו, ובלבד שאם יהיה השוכר מחוץ לעיר526 יהיה קודם לכן מקובל בקהלנו,527 כפי נסח פארטי מהבאים לדור,528 ושתהיה נשמרת פארטי הושמה ביו' י“ח שבט שס”ד529 מהשערי' שנאסר המעבר בהם, אם לא יוסכם בקק“י כשנועד כלו או פחות שני'530 וע”פ ג“ר531 לתת רשות לעבור בהם, ולא יורה שום אדם התר לעצמו לקבל בביתו בקביעות להבא דרך ערמה מי שלא יהיה מקובל מקהלנו יצ”ו כנ“ל; והמשכיר יפרע השליש אל הקק”י ממה שיוציא מהשכירות,532 ואם יהיה השכירות מעות אגאלדיר533 או לבנות מכיס השוכר,534 אז יתן המשכיר אל הקק“י השליש מתשעה לככר535 מכל מה שיוציא השוכר אגאלדיר או לבנות כנ”ל, ולא ינהג המשכיר שום תחבולה וערמה אבל יגיד האמת מהתנאי' שבינו לשוכ‘; וכל הנ"ל יהיה נשמר בכל תקף, והעובר על א’ מהנ“ל ישכנו נח”ש, והפרנסי' מזמן לזמן536 יפלו בקנס חמשים דוק' כל א' וא' מהם,537 מחציתם להקדש קקפ“י ומחציתם לדיין אקוילה, אם לא יתנו איסיקויציאון538 לפארטי זו, ומי שיגלה כל זה לדיין אקוילה לא יקָרֵא מוֹסֵר.539 נשארה ע”פ י"ו הן ה' לאו
וזה יהיה אל הקק"י לקצת תשלומי נזק פרעון השכירות הבתי' הריקים.540 |
קכב ע“א נועדי ט' אייר שס”ד 541 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, כמ’ אהרן זרח כ”ץ, ר' פנחס, הח“ר שמריה, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן ש‘,542 ר’ נפתלי כ”ץ, ר' דוד בר ד“מ, ר' אליה קטאלאן, ר' יהודה נאפולי, ר' אשר בר אברהם, כמ' נריה בר יחיאל, ר' זימלן בר ש”י, ר' משה ש‘,543 ר’ מיכאל בר אהרן.
@סג@ ע' דוק' בתורת הלואה
הושם פארטי לגבות בתורת הלואה544 שבעים דוק‘; אמנם לא תהיינה עוד מעות נגבות בתורת הלואה, כי אם ע“י הערך שיעשו המעריכים545 שיתמנו.546 נשארה ע”פ י"א הן ד’ לאו
נועדי י“ו אייר שס”ד 547 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, כמ’ אהרן זרח כ”ץ, כמ' פנחס, הח“ר שמריה, ר' משה כ”ץ, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' אליעזר ש‘,548 ר’ דוד בר ד“מ, ר' יעקב בר אברהם, ר' יצחק בר אהרן, כמ' נריה בר יחיאל, ר' אליה קטאלאן, ר' אשר בר אברה‘, ר’ זימלן בר ש”י, ר' מיכאל ב“א,549 כמ' שמואל כ”ץ, ר' שמריה קוניאן, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה שלו'.
@סד@ סיוע לצנועה
הושם פארטי לתת סיוע לצנועה ממנטו‘550 ב’ דוק' ויהיו נגבים לעולים בגבייה ראשונה.551 נשאר ע"פ כלם
@סה@ נגד פורצי גדר
בהיות שיהודה אבוהב552 ומשה כהן,553 ספרדי‘, הלכו בעש“ג ועשו צווים אל הפרנסים יצ”ו נגד תקנות הקק"י; לכן הושם פארטי מצד רוב הנועדי’,554 שהפרנסי' יצ“ו יעמדו נגדם בעש”ג ויריבו555 עמהם בכל המצטרך ויוציאו מכיס הקק“י כל מה שיראה בעיניהם מצטרך, ויוכלו לגזור על כל א' מאנשי הקק”י לסייעם בדבר זה, אם יכירו הטובי‘556 לתת להם סיוע. נשאר ע“פ י”ז הן ב’ לאו
<סו ‘תורת ההערכה’>
הושם פארטי557 מצד הפרנסי' יצ“ו למנות ארבעה מעריכי‘558 ושני’ נכנסי‘559 לעשות ערך560 אל כל א’ וא' מהקק”י, הן איש הן אשה, ויצא מנוים ע“פ הגורל ע”י בוליטי‘561 כנהוג,562 ויכתבו הערך מכל א’ וא' בפנקס הערכי' כנהוג, ולא יוכל שום א' לריפודאר563 מחמת שנאה564 כי אם שני‘, ועל המעריכי’ מוטל להכיר ולבאר אם השנאה ההיא מסְפקת565 לדחות המעריך שלא יעשה ערך לנערך; וכל הערכי' יכְתבו המעריכי' על פתקין566 וישימו אותם תוך בוסולו,567 שהמפתח ממנו יהיה ביד הר"ש ארקוולטי עד כלותם,568 ואחרי כן יכָתבו בפנקס הערכי';569
וזאת התורה אשר המעריכי' יהגו בה ועל פיה ישקו570
ראשונה יעשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון571 שיראה בעיניהם שישנו לכל א' וא‘, וכמו כן על המשא ומתן572 שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר573 שבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה574 הנותני’ לו סיוע,575 וכמו כן מי שיש לו ממון, ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ובמתנו הנקרא אינדוסטריא‘,576 ויעריכו ג''כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכי’ יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובי' והוצאותיו מעוטין577 הכל כפי ראות עיני המעריכי‘578 וישקיפו בהין צדקם579 למי שקבל תועלת580 בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקי’581 וכן להפך,582 ויעשו למשודכי' ערך א' בעד קודם הנשואין583 וערך אחד אחר הנשואין,584 בין לצד החתן בין לצד הכלה;
ולמען תהיינה גביות העולים ושאר הוצאות הקק“י585 הולכות בדרך סלולה, בטוחה מכל בלבול586 ועכוב,587 יבארו המעריכי' ערכו של כל א' וא' ויכתבו588 ‘יפרע כך וכך ככרי'',589 וכל ככר יפרע בשוה,590 בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שאינו בא בועד,591 ומככר א’ עד י' ככרי' יבארו המעריכי' מי יבא לועד ומי לא יבא בו,592 אמנם כל מי שיעריכו ערכו י' ככרי' ומי' ולמעלה יוכל לבא לועד,593 ולא יחושו בדבר החיצוני' לפארטי שנעשתה ביו' ב' תמוז שס”א594 על הבאי' לדור, כי נתבטלה עתה ע“פ ב”ש הנועדי‘,595 כל עוד שהנערך יפרע י’ ככרי' או יותר, אך על אותם שיפרעו פחות מי' ככרי', הפארטי ההיא תעמוד בתקפה;
ויוכלו המעריכי' לפטור מהוצאות הקק"י596 מי שיראה בעיניהם ראוי לכך,597 ויבארו זה בערך אותו שיפטרו,598 אך לא יוכלו לפטור שום אדם מהוצאות הגיטו, עם שלא יפרעו בעולי',599 כי |
קכב ע“ב אם המקבל צדקה מקש”ל,600 והערכים שיעשו בהוצאות הגיטו למי שאינו פורע עולי' לא יהיו לככרי‘, כי אם כך וכך ליט’;601
לא יוכלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני‘602 גם לא המעריכי מעריכי’ ונכנסי‘603 לראות הפנקס ישן מהערכים,604 רק יעשו הערכי’ בהין צדקם כיד ה' הטובה עליהם;
יתחייבו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל נערך,605 אך בגזרת נח“ש שלא יחזיקו שום פוליצה משמות הנערכי‘;606 ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסַכי’607 מהערכי' שעשו אל המעריכי מעריכי' ולנכנסי' עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מִסך הסכים הנ”ל, בלי הזכרת שמות הפורעים ובלי הודיע להם על פה ‘זה פורע כך וזה כך’,608 ותושם הפוליצה הנ“ל בבוסלו הנ”ל,609 ואם ימָצֵא610 שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת611 אז יפלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' בנח“ש612 ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוק' להקדש קקפ”י, ויחוייבו לחזור לעשות הערכי' מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכי' כנ“ל, חתומה מיד כלם אל המ”מ613 ונכנסי‘, בחומרא ובקנס הנ“ל; לבד זה יוּתַר להם בכל פוליצה שיתנו כנ”ל, שלא לחוש לתוספת ומגרעת עשרה דוק’, כי גם באופן זה צודק'614 תחשב;
וקודם העשות הערך לא יוכלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' גם לא המ“מ ונכנסי' לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד' שיעשו כל ערך וערך615 המה ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליה' לעשו', וזה בגזרת נח”ש;
יוכלו616 המעריכי' להשביע הנערכי' על הממון פעם אחת לבד, כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכי' והלאה לא יוכלו להשביע בשום אופן, גם לא לפחות בשום אופן ע''י שבועה;
ובהיות617 שיש בקהלנו יחידים המשתתפי‘618 עם איזה א’ ואין להם קרן,619 ויש ג"כ יחידים שאין להם דירת קבע פה, בהיות שהם בחורי' הולכי' וסובבי' בעיר והם יום א' פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכי', ישימו עליהם עול באופן שיראה בעיניהם צדק ויושר;620
תכף ומיד שיצאו המעריכי' ונכנסי' בגורל כנ“ל ישבעו שבועה בפתיחת ארון הקדש ע”ד המקום ב“ה וע”ד רבים, כעין ש“ד,621 בלי ערמה ובלי מרמה כלל, לפני מע' הפרנסי' יצ”ו (ולפני)622 וע“י השמש יצ”ו, שיעשו ערך לכל א' וא' ע“פ הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח”ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום א' מהקק“י ועם שום איש ואשה, לא בדבור ולא במכתב ולא ברמיזה, על עסקי ערכי‘, וכמו כן שלא ישְמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו’ כנ”ל, לא קודם עשיית הערכי' גם לא אחר גמירתם; ובגזרת נח“ש, שתכף צאתם בגורל כנ”ל לא יצאו מבית הכנסת עד אחר שישבעו כנ“ל, אך אם יצא בגורל איזה מעריך שלא יהיה בבית הכנסת או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימאר623 אל המעריכי' אשר לא יהיו בעיר, בגזרת נח”ש, וכן אל הנכנסי‘, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו וכו’ כנ“ל ושלא ישמעו וכו' כנ”ל ושיבואו תכף בבית הכנסת להשבע גם הם כנ“ל, ובין כך624 יהיה נח”ש כרוך על עקב625 מי שידבר או יכתוב או ירמוז לאיזה מהמעריכי' או נכנסי' דבר בעסקי ערכם; ויסָגרו המעריכי' ונכנסי' בחגה626 הראשונה שתהיה אחרי צאתם בגורל, ואם יצא בגורל מי שלא יהיה אז בפאדו‘, יסָגרו ביום הראשון לשובו בבקר השכם,627 וכאשר יתחילו מלאכתם לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל א’ וא' מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם, וזה בגזרת נח"ש; |
קכג ע“א מנוי המעריכי מעריכי' והנכנסי' עמהם יהיה גם הוא ע”פ הגורל; ומנוי כל המעריכי' הנ“ל וכמו כן הערכי' שיעשו628 יהיו נמשכי' מר”ח חשון שס“ד עד ר”ח חשון שס“ו הע”ל;
יחוייבו המעריכי' לקרוא כל בני הקק"י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם או לפטרם כאשר יראה בעיניהם; ולכל האורחי‘,629 וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שני’ עברו או פחות מכן630 בבוטיגי ולא פרעו בעולי' גם לא נפטרו,631 יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר, בעד כל הזמן שנתעסקו;632
יהיה כח למע' הפרנסי' יצ“ו לקרוא לכל רצונם בחומרא לכל א' וא' מבני הועד, כשירצו להוציא המעריכי' ונכנסי' בגורל; ולא יוכל שום א' לסדר שיאמרו לשמש שאינו בביתו בהקראו, וגם בני בית כל א' וא' מהקק”י לא יוכלו להעלים מהשמש איה הוא הנקרא, אם ידעו שהוא בבית או במקום אחר, וזה בגזרת נח"ש;
לא יוכל שום מעריך או נכנס לסרב מנויו, אם לא ע“י פרעון שמונה דוק' להקדש קקפ”י לפרעם במ“מ633 תכף ומיד, אמנם אם יפרע אותם פעם א' אז יהיה פטור מהיות עוד מעריך או נכנס בעד כל משך זמן הנ”ל;634 והמסרב יתחייב לסרב מיד ולפרוע כנ"ל, למען יוכלו להוציא מעריך אחר;
לא יוכלו המעריכי' ונכנסי‘, גם לא המעריכי מעריכים ונכנסי’, לפרש בהערכתם635 כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך א' בלבד, וכאשר יגידו לכל א' את ערכו לא יוכלו לריאלדיר;636
אל השותפים יעשו ערך בפני עצמו לכל א' וא' מהם, הגם שיאכלו על שלחן א‘, ואב ובן וכן האחים,637 בין שיאכלו על שלחן א’ בין שלא יאכלו על שלחן א‘, אם ירצה כל א’ מהם ערך בפני עצמו יסדרו דבריהם לפני המעריכי' ויעשו להם שְנים או שלשה ערכי' כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י"ח שנה לפחות; ויכתבו כל אחד ואחד מהנערכי' בפנקס, והנכתב בו הוא יבא לבאלוטאר,638 לא אחר בשמו;
אם יארע639 לאיזה א' מן הנערכי' נזק מפורסם ח“ו לכל מראה עיני דייני הקק”י640 אז יוכל לבא להתרעם על ערכו פעם א' בלבד בכל משך הב' שני' הנ"ל;
הרשות נתונה אל הפרנסי' אשר מזמן לזמן לצוות למי שיראה בעיניהם, שישוב לפני המעריכי' לחדש את ערכו,641 אם יראה בעיניהם שהוסיף סגול642 בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכי' להוסיף על ערכו, כי תמיד תהיה יד הקק"י על העליונה ויד המתרושש והון רב643 על התחתונה;
אם השמש יקרא פעם א' איזה נערך לפני המעריכי' ולא יבא אחרי עבור חצי שעה לקריאתו, אז הרשות נתונה למעריכי' לעשות ערכו אבסינטי,644 ויהיה מאושר ומקוים כאלו שמעו טענותיו;
תכף ומיד שיצאו המעריכי מעריכי' בגורל וישבעו כנ"ל,645 יסָגְרו בחדר ויעשו הערכים למעריכי' ונכנסי' ראשוני';
לא יוכלו המעריכי' ומ“מ לעשות שום ערך על תנאי,646 כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסי' לצוות אל הנערכי' לחזור לפני מעריכי' כנ”ל,647 וכל זה להרחיק הנזק והאונאה מהקק"י;
פנקס הערכי' יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק“י ומשם לא יזוז בשום אופן; והערכי' שיֵעשו648 יכתבם הסופר הנ”ל בפנקס מידו;
אחרי פרסום הערכי' לא יהיה שום איש ואשה מבזה בדברי' את
המעריכי' או נכנסים בשום אופן לשום א' מהם; ומי שיעבור על זה יפול בקנס כ“ה
{ליט'} [דוק']649 לארסינאל
מהשררה יר”ה, ומי שילשין אותו לא יקָרֵא מוסֵר, ועוד יהיה נח“ש כרוך על
עקבו של עובר ומבזה עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו הפרנסי' יצ”ו
לפרסם העובר למוחרם;
המשודכי' יהיו פסולי' מחמת קורבה למעריכי‘,650 קודם נשואין כלאחר נשואין, וכמו כן יהיו פסולים לעמוד יחד גם שלישי בשלישי651 באופיציאו א’, והשותפי' לא יוכלו לעשות ערך זה לזה; ואם יהיה מעריך איזה א' שבנו או אחיו יהיה שותף עם איזה א' מהקק“י, לא יוכל המעריך הנ”ל לעשות ערך אל השותף הנ"ל, וכמו כן מעריך א' לא יוכל לעשות ערך |
קכג ע“ב לאביו של שותפו; והכל כדי להרחיק העול ולקרב הצדק בקהלנו יצ”ו;
דייני הקהל והנכנס יוכלו להתמנות מעריכי‘, הכל כפי נסח פארטי מיום א’ לח“ה של פסח שנ”ו הכתובה בפנקס זה;652
הסופר ארקוולטי יוציא מהבוסולו את הבוליטי‘653 מהנערכי’ א' א' ועל ספר654 יכתבם בפני המעריכי‘655 [ד’
שורות אלה נכתבו בטעות] (ויסגור אותם אחרי כן בבוסולו אחר, א' לא‘,
ויחזיק את הערכי’ בסוד גם המעריכי' ובשום אופן לא יגלה אותם לשום אדם; ואם
יולד לו איזה ספק בכתיבת איזה בוליטי‘, ישאל מי עשה הערך ההוא, והבאנקה
מהד’ שעשו אותו יבארו הספק ההוא; והסדר הזה יהיה נשאר ג"כ בערכי' שיעשו
המעריכי מעריכי'), ויושמו656 הבוליטי' אינפילצה657 למשמרת כמנהג, ויתגלו הערכי‘, ודמן דינא שקלי גלימיה ליזיל ולזמר באורחא,658 ולכל עדת ישראל יהיו הברכה והשלו’. נשארה ע“פ י”ח הן ב' לאו
נועדי ועד שני 659 מי“ו אייר שס”ד 🔗
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר פנחס, כמ“ר נריה ב”י,660 ר' יהודה נאפולי, ר' יצחק קונסילו,661 הח“ר שמריה, ר' זימלן בר ש”י, כמ' שמואל כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' מיכאל ב”א,662 ר' יעקב ב“א,663 ר' משה כ”ץ,664 ר' נפתלי כ"ץ, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' משה שלו‘, ר’ אהרן שלו‘, ר’ דוד בר ד''מ, ר' אשר בר אברהם, ר' אליעזר שלו'.
<סז החלטה על בחירה חוזרת של המעריכים וה’נכנסים'>
בהיות שאירע קלקול ביציאת המעריכי' בגורל, כי רבים התפארו לפרוע הקנס665 באופן שלא נשאר דרך למצוא באנקה שלמה666 ממעריכי מעריכי‘; לכן הושם פארטי לחזור להוציא בגורל את המעריכי’ והנכנסי‘, ואשר יסרב אופיציאו זה ישכנו נח“ש תכף,667 וישבעו תכף ומיד כפי תורת ההערכה הנ”ל, אשר בתקפה תעמוד,668 ויסגרו בחגה הראשונה, בבקר השכם אחרי תפלת שחרית, בשמירת כל סדר תורת ההערכה הנ“ל. נשארה ע”פ ט"ו הן ו’ לאו
<סח גם מי שאינו נשוי אשה יוכל להיות מעריך או פרנס>
ובהיות שנשארה פארטי ביום כ“ה טבת שנ”ו,669 שלא ינתן מנוי של פרנסו‘670 או מעריך למי שאינו נשוי אשה, והשעה מחייבת לבטל הפארטי ההיא671 כמפורסם לכל הקק“י; לכן הושם פארטי לבטל הפארטי הנ”ל, בתנאי זה, שכאשר יתמנה פרנס א’ או מעריך א' מי שאינו נשוי אשה, לא יוכלו למנות במנוי הפרנסות או הערך ההוא עוד, כי אם מי שהוא נשוי אשה.672 נשארה ע“פ י”ד הן ז' לאו
<סט בחירת מעריכים ו’נכנסים'>
ואלה הם המעריכי' אשר יצאו בגורל על הסדר673
כמ' פנחס, כמ"ר אליה קטאלאן, כמ' משה שלו‘, כמ’ שמריה קוניאן
ואלה הם הנכנסים
כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמ"ר נריה בר יחיאל
ואלה הם המעריכי מעריכי' אשר יצאו בגורל
הח“ר שמריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ יצחק ב”א, ר' אשר בר אברהם
ונכנסי'
ר' משה כ“ץ, ור' נפתלי כ”ץ
נועדי ט' סיון שס"ד 674 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, ר' פנחס, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' משה כ“ץ,675 ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, ר’ אליה קטאלאן, ר' אשר ב”א,676 ר' משה שלו‘, ר’ נפתלי כ“ץ, ר' יעקב שלו‘, ר’ דוד בר ד”מ, ר' שמרי' קוניאן, הח"ר שמריה, כמ' נריה בר יחיאל, ר' יהודה נאפולי, ר' יצחק בר אהרן.
<ע אישור ה’ערכים' שנעשו>
בהיות שנתעורר סכסוך בערכים שנעשו, כי בענינם נפסקו שני פסקים הפכיים677 זה לזה בענין הקורבה;678 לכן ע“פ מה שפסקו בזה דייני הקק”י הושם פארטי, שהקק“י ישפוט ע”פ הרוב, ע“פ ב”ו,679 אם יתקיימו הערכי' הנ“ל680 נון אוסטאנדו681 הסכסוך הנ”ל, גם לא סכסוכים אחרי' אם יתעוררו; ובכן הרוצה בקיום הערכי' הנ“ל ישים באלה בבוסולו הן;682 ואם ישאר שלא יתקיימו, יובן שהמעריכי' ונכנסי' ראשוני' ישארו במנוים683 ע”פ הסדר שישאר בקק“י.684 נשארה ע”פ י' הן ח' לאו |
<עא פסק דייני הק"ק בדיני הקורבה לעניין הערכה>
קכד ע“א לזכר טוב לי”א,685 כי נתגלגלו הדברי' בענין686 שהוצרכו המעריכי' הנ"ל לחזור לעשות
הערכי‘, ומתוך כך חזר ונעור הסכסוך הנ“ל מהקורבה ונגשו אל המשפט לפני דייני הקק”י ופסקו, שבענין הקורבה ישמרו המעריכי’ סדר א‘,687 היינו שעם688 שהבא להערך לא תהיה לו קורבה עם שום מעריך שפוסלת אותו כפי תורת ההערכה הנ"ל, אם א’689 מבני הנערך או מאחיו שאוכלי' על שלחנו או שהקרן שלו מעורב690 בעסקי הנערך, הוא קרוב כנ“ל לא' מהמעריכי', אז לא יוכל המעריך ההוא להטפל בערך הנ”ל, ויכנס אחר במקומו כנהוג.
ואני שמואל ארקוולטי691 כתבתי זכרון זה פה במצות מע'692 פרנסי קקפ“י וגם במצות דייני הקק”י; לי"א.
נועדי ר''ח תמוז שס"ד 693 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, כמ’ אהרן זרח כ”ץ, ר' משה כ“ץ,694 ר' נפתלי כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' יהודה מנאפולי, ר' זימלן בר ש“י, ר' דוד בר ד”מ, ר' יצחק בר אהרן, ר' אהרן ש‘,695 ר’ שלמה עזיז, ר' משה שלו'.
<עב דין השער שמבקש ר' אליה קאטאלאן לפתוח>
בהיות שר' אליה קטאלאן שאל שיהיה נגמר לפני דייני הקק“י דין השער,696 אשר כפי דבריו ראוי לו לפתוח בסטראדון;697 לכן הושם פארטי למנות מאנשי הקק”י שני שלוחים לבחור באיש א' כטוב בעיניהם, שיהיה מורשה לערוך זכיות הקק“י698 לפני דייני הקהל הנ”ל בדבר השער הנ“ל, ואם יצטרך לעשות בזה איזו הוצאה יעשו אותה השלוחי' הנ”ל מכיס הקק“י, ולא יוכלו השלוחי' לסרב מנוים, בקנס ה' דוק' לכל א'. נשארה ע”פ י' הן ב' לאו
ובכן ר' משה כ“ץ קרא לר' נפתלי כץ ונשאר ע”פ ט' הן ב' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לר' אהרן ש' ונשאר ע"פ ה' הן ד' לאו
נועדי ח' תמוז שס"ד 699 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, הח“ר שמריה, כמ' נריה ב”י, ר' משה כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' שמואל כ”ץ, ר' מיכאל ב“א,700 ר' שלמה עזיז, ר' יעקב ש‘,701 ר’ זימלין בר ש”י, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה נאפו‘, ר’ נפתלי כ"ץ, ר' אהרן שלו'.
<עג ביטול פארטי האוסרת על השכרת בתים של יחידים>
יושם פארטי ┐לבטל┌הפארטי שהושמה בקק“י בענין לאסור להשכיר ולסובלוקאר702 הבתים שנמסרו ליהודי‘703 דרי הגיטו, כנראה בה,704 עם כל יתר הפארטי שנמשכו אחרי כן,705 הנלוים ומתיחסים להם, היינו אַנֶיקסֵי קוֹנֶיקסֵי ודיפינדינטי;706 בהתיר707 שכל א’ יהיה בבחירתו לאליאינאר708 וסובלוקאר המילייוראמינטי709 והאינויאמינטי מהבוטיגי710 ובתים שלהם כפי מה שייטב בעיניהם, בלי פארטיציפאר711 וקוריספונדירי712 שום פורציאון713 משכירות אל הקק”י הנ“ל,714 כפי הקאפיטולי מהגיטו המקוימי' ממעלת השררה יר”ה.715 נשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
ור' פנחס716 ור' משה סבאדין יצ“ו לא באו כי חולים הם,717 ה' ירפאם, ור' יצחק בר אהרן ור' שמריה718 ור' דוד בר ד”מ אינם בעיר, ור' אשר בר אברהם הוא ביריד, ור' אליעזר719 לא נמצא. |
קכד ע"ב נועדי כ' תמוז שס"ד 720 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ פנחס, ר' אהרן זרח כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' אשר בר אברהם, ר' יצחק בר אהרן, ר' שלמה עזיז, ר' נפתלי כ“ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' דוד בר ד"מ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, {ר’ יצחק בר אהרן}.
(עד) פרנסי אב אלול תשרי הע"ל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' כנהוג, בעד אב אלול שס“ד ותשרי שס”ה
ור' יצחק בר אהרן קרא לר' שלמה עזיז ונשאר עפ"י ט' הן ה' לאו
ר' נפתלי כ“ץ קרא לר' אהרן שלו' ונשאר עפ”י ט' הן ה' לאו
ור' מיכאל בר אהרן קרא לר' נריה בר יחיאל ונשאר עפ"י ח' הן ה' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר עפ”י י' הן ה' לאו
@עה@ סרוב בית ר' מצליח לודי
בהיות שנתנה מהקק“י חזקת בית א' אלוולטו721 לכמ”ר מצליח יצ“ו בכמ”ר יצחק ז“ל מטיוולי722 ולבני ביתו, ועתה קשה עליהם שכירות בית פה יען בחרו לצאת מפאדו' אל ארץ אחרת, אשר על זה באה מרת ליויאה מב”ת723 אשת כמ“ר מצליח הנ”ל וסרבה724 חזקת הבית הנ“ל עם כל המקומות השייכי' לה, וסרבה גם כן כל זכות שיש לה בפני עצמה עליה וגם כל זכות שיש לבעלה עליה, וזה עשתה מכחה ומכח שטר הרשאה שיש בידה מבעלה יצ”ו הנ“ל, נכתבה בלודי ביום י”א לחדש תמוז שס“ד725 ועדיה משה בכמ”ר שמואל פאויאה ז“ל, נפלית726 בר שמואל, קלונימוס בר אליעזר ז”ל, וחִלתה מרת ליויאה הנ“ל את פני הקק”י לקבל הסרוב הנ“ל; לכן הושם פארטי לקחת החזקה הנ”ל וכנ“ל מיד מרת ליויאה הנ”ל העושה בשמה הפרטי כנ“ל ובשם בעלה הנ”ל וכנ“ל, ויפרע הקק”י השכירות מהבית הנ“ל לבעל הבית, שהוא אחד עשר דוק' לשנה, ויהיה פטור כמ”ר מצליח יצ“ו הנ”ל מפרעון שכירות הבית הנ“ל, מפסחם727 עבר עד היום הזה, וכמו כן יהיה פטור ממה שהיה חייב בעד פוליצה מהוצאות הגיטו,728 נוסף על השמונים דוק' מזומני' מהפארטי מיום ב' לח”ה של פסח השס“ד,729 וכל הנ”ל יהיה לת“פ730 כל הזכיות731 אשר למרת ליויאה ולבעלה הנ”ל וכנ“ל בחזקת הבית הנ”ל וכנ“ל, הן בשבחות732 שנעשו הן בזולת. נשארה ע”פ כלם
ובכן קבלה מרת ליויאה הנ“ל את השמוני' דוק' מיד מע' הפרנסי' יצ”ו באור ליו' ג' כ“ב תמוז שס”ד733 לקיום הפארטי הנ“ל מיום ב' לח”ה של פסח השס“ד, כנראה בהודאה עשתה מהם734 מרת ליויאה הנ”ל באור ליו' ג' כ“ב תמוז שס”ד, ועדיה משה בר דוד שמואל ק“פ735 יצ”ו ודן נתן הנקרא דניאל בן החבר┐יודא┌ באסן יצ"ו.
@עו@ חזקת ר' מצליח לר' יוסף
בהיות שכמ“ר יוסף אבונאסר736 יצ”ו בקש מהקק“י שתנתן לו חזקת הבית שהיה לכמ”ר מצליח מלודי ┐מטיוולי┌737 הנ“ל יצ”ו, עם כל המקומות המיוחסים738 לבית הנ“ל שהיו לכמ' מצליח יצ”ו הנ“ל, ועם כל הזכיות שהיו לר' מצליח הנ”ל ולבני ביתו בבית וחזקה הנ“ל, והתפאר739 להוציא מכיסו תכף את השמוני' דוק' ולתתם אל הקק”י, כי כן יוציאו740 אותם הפרנסי' ככל הנז' בפארטי הקודמת לזאת; לכן הושם פארטי להפיק רצון ר' יוסף הנ“ל בכל מה ששאל כנ”ל, ובלבד שיפרע ג“כ מכיסו את שכירות הבית הנ”ל מפסחם741 שעבר עד היום הזה, ויפרע תמיד742 לבעל הבית הנ“ל אחד עשר דוק' בכל שנה ושנה, ובכן743 תהיה חזקת כל הבית הנ”ל תמיד בידו לחלוטין ככל יתר חזקות הקק“י ביד בעליהן. נשארה ע”פ ט"ו הן א' לאו
ובכן כמ“ר יוסף יצ”ו הנ“ל פרע ביד הפרנסי' מהקק”י את השמוני' דוק' הנ“ל וכנ”ל באור ליו' ג' כ“ב תמוז שס”ד, והוחזק בחזקה ובית הנ"ל וקבל המפתח ממנו. |
קכה ע“א נועדי ה' למנחם השס”ד 744 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו', הח”ר שמריה, כמ' זימלן לורי‘, ר’ נפתלי כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' זלמן היילפ‘,745 ר’ משה כ”ץ, ר' משה בר מנחם, ר' זימלן בר ש“י, ר' אשר ב''א,746 ר' שמואל כ”ץ, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' משה שלו‘, ר’ פנחס, ר' יצחק בר אהרן, ר' יהודה מוייה,747 ר' יעקב ב”א,748 ר' אלחנן יעקב ארקוו‘,749 ר’ נריה בר יעקב, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה נאפולי.
@עז@ ועד העשרה
לחזק את בדק קהלנו הקדוש בהנהגתו, הושם פארטי לבחור מהנועדי' ע“פ ב”ו750 עשרה אנשי‘, שיהיה להם כח להשתדל על כל דבר שיזדמן בקק"י, הן בדברי ריבות שיהיו בין קהל ליחידי’ ובין קצת הקהל לקצתו, הן בסכסוכי' שיתעוררו נגד הקק“י מאשר לא מעמנו הם, וכן בכל המתיחס לכל הנ”ל; ויהיה כחם יפה גם לפשר ולהשקיט בכל דבר שיזדמן, ויוכלו להוציא מעות בכל הנ“ל מכיס הקק”י עד נ' דוק' בכל ימי משך מנוים, ואם יצטרכו יותר יבאו בקק“י,751 והר”ח לא יעשו טובי‘752 מעות אל הי’ הנ“ל אם לא ע”פ מנדאטו753 חתום מששה מהם; אמנם לא יהיה זה פריודיציאו לשום כח754 אשר לפרנסי' ולדייני הקק“י ולשלוחי הקק”י בדבר ר' אליה קטאלאן;755 ויוכלו לבחור בעשרה הנ“ל שנים שונאי' זה לזה ושני' פסולי' זה לזה מחמת קורבה, אך לא יותר; וכל ההסכמו' תשארנה ע”פ ח' מהם מתוך עשרה, ואם יהיו שני' מהם חוץ לעיר או שלא יוכלו להועד לאיזו סבה שתהיה, אז ההסכמו' תשארנה ע“פ ו' מתוך ח‘, ולא יוכלו לעשות הסכמות אם לא יהיו עמהם כל חבריהם אשר בעיר שלא יהיה להם אונס ┐מעכבם┌מלבוא בועד, ויתחייבו להועד יחד בכל שבוע פעם א’, ומי שיחטא מהם ולא ירצה לבוא לועד שלהם יפול בקנס עשרה דוק' להקדש בכל פעם; וימשך מנוים שנה אחת מַתְחֶלֶת מהיום הזה, ומי שיסרב מנוי זה יפרע קנס מאה ליט', מחציתם לארסינאל מהשררה יר”ה ומחציתם לעניי פאדו' נשארה ע“פ י”ב הן י' לאו
ור' יעקב ב"א לא שם באלה
ובכן ר' שמריה קוניאן קרא לכמ“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו
ור' יהודה מוייה קרא לכמ“ר זימלן לוריא' ונשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
ר' אשר ב“א קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע”פ י' הן ז' לאו
ר' משה בר מנחם קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ר' משה כ“ץ קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן ו' לאו
כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
ר' אליה קטאלאן קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י"ד הן ז' לאו
ר' זלמן היילפ' קרא לר' אברהם טוריס756 ונשאר ע“פ ט”ו הן ז' לאו
ר' משה כ“ץ קרא לר' מיכאל ב”א ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו
כמ' זימלן לורי' קרא לר' יצחק קאלבו757 ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
נועדי י“ב אב השס”ד 758 🔗
כמ' נריה ב“י,759 ר' אהרן שלו', ר”ש עזיז, כמ' זימלן לורי‘, הח"ר שמריה, כמ’ נפתלי כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,760 כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' זימלן בר ש“י, ר' משה כ”ץ, ר' יצחק ב“א,761 ר' שמריה קוניאן, ר' אליה קטאלאן, ר' אשר ב”א,762 ר' נריה ב''י,763 ר' משה בר מנחם, ר' יהודה נאפו‘, ר’ משה ק“פ,764 ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' פנחס, ר' יהודה מוייה, ר' משה שלו'.
@עח@ אינקאנטו
הושם פארטי, שיהיה כח אל הפרנסי' יצ“ו מכל זמן וזמן765 להשכיר אלאינקאנטו766 בחצר ב”ה כל המקומות שהם ריקי' עתה767 או יהיו ריקים להבא ושכירותם על הקק“י, אך ישמיעו768 ע”פ הכרזת השמש את האינקאנטו הנ“ל כ”ד שעות קודם העשותו; וכל מקום שיחליטו שכירותו769 הפרנסי' הנ“ל כנ”ל יהיה כאילו נחלט ע“פ כל הקק”י, וימשך שכירות כל מקום שיהיה נעשה בשמירת הסדר הנ"ל, בעד כל ימי משך קיום המקום ההוא ביד בני עמנו;770 |
קכה ע“ב וכל השכיריות771 יוכרזו עם הקאפי‘772 שיעשו הפרנסי’ מכל זמן וזמן בעת העשו' האינקאנטי, לא באופן אחר; ולא יוחלטו המקומות הנ”ל כי אם אחר ג' אינקאנטי,773 היינו באינקאנטו הג' יוחלטו, ויהיו נעשים בג' חגות774 הראשונו' שיהיו, ועל כל אינקאנטו יכריזו כ“ד שעות קודם כנ”ל; וכל מי שיִדוֹר775 באינקאנטו א' סך מה, לא יוכל לחזור בו מהסך ההוא.
נשארה ע“פ י”ו הן ה' לאו
@עט@ כח הי' אל הח'
בהיות שגלו אחינו הספרדי' את דעתם לריב עם הקק“י,776 הושם פארטי שכאשר לא ירצו777 להועֵד בועד העשרה, אז יהיה אל השמונה האחרי' מהועד כל הכח הנ'”ל הנתן אל העשרה, ותשארנה הסכמותיהם ע“פ ו' מתוך ח'.778 נשארה ע”פ י"ד הן ו' לאו
@פ@ קנס היוצא מהועד או מסרב לבאלוטר
עוד הושם פארטי,779 שכל מי שיצא מהועד מהקק“י אחרי הכתבו ע”י הסופר,780 או שלא ירצה לבאלוטר781 באיזה פארטי, יפול בקנס עשרה דוק' לדיין ויטובארי‘782 נוסף על הקנס המבואר מהריגולאדורי בדף י’ מפנקס זה,783 ולא יבוא לבאלוטר בועד במשך שנה א‘, גם לא יתנו לו אופיצי’784 בשנה הנ“ל, ולא יקָרֵא מוסֵר785 מו שימסרנו לדיין הנ”ל. נשארה ע“פ י”א הן ו' לאו
נועדי י' אלול השס"ד 786 🔗
כמ' נריה ב“י,787 ר' אהרן שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' יעקב ב”א,788 ר' משה כ“ץ, ר' אליה קטאלאנו, ר' יצחק בר אהרן, הח”ר שמריה, ר' א“י789 ארקוולטי, ר' משה בר מנחם, ר' נפתלי כ”ץ, כמ' שמואל כ“ץ, ר' זימלן בר ש”י, ר' שמריה קוניאן, ר' משה ק"ף, כמ' זימלן לורי‘, ר’ יהודה מוייה, ר' מיכאל בר אהרן, ר' יהודה מנאפולי, ר' נריה בר יעקב.
<פא איסור השימוש בפתחים פנימיים להעברת קונים ומוכרים>
בהיות שהשקפת790 הקק“י בחלוקת הגיטו ובבוטיגי היתה שיהיה עסק כל יחיד ויחיד מוצלח ולא יהיה האחד מקפח פרנסתו של חברו, ועלתה עתה לפנינו שועת קצת יחידי' על שערי' שנפתחו, לא על חצר בה”כ791 ולא על מבואות קוֹמוּנִי,792 אלא בפנים, מבית לבית, להעביר בהם את הקוני' והמוכרי' מבוטיגה של זה לבוטיגה של זה, לקפח מחית העומד באמצע;793 לכן לכבוד שמי‘794 הושם פארטי, שאותם שכבר פתחו השערי’ הנ“ל, וגם אותם שיפתחו להבא בבתיהם ובחצרותם שערי' לפנים וכנ”ל שיוכלו לגרום נזק לעומד באמצע, לא יוכלו להעביר בהם את הבאים לקנות או למכור, רק יניחום לצאת לדרכם מפתחי הבוטיגה שנכנסו, על דרך מבואות הגיטו או חצר בה“כ, באופן שלא יגרמו הפסד לשכניהם שבאמצע; והעובר על פארטי זו יפול בקנס עשרה ליט'795 שעוה בכל פעם להקדשות, ויהיה נח”ש כרוך על עקבו796 עד שיתחייב, באופן שישיתו עליו הפרנסי' יצ“ו מהקק”י, שלא לעבור עוד על פארטי הנ“ל, וכמו כן מי שידע מי הוא החוטא בדבר כנ”ל ולא יגלה הדבר אל פרנסי הקק“י יפול בקנס הנ”ל ובחרם הנ''ל, והפרנסי' מכל זמן וזמן לא יוכלו לשים פארטי למחול לו, גם לא יוכלו להעלים עין ממנו, וזה בקנס הנ“ל. נשארה ע”פ י"ב הן ח' לאו
ר' אליה קטאלאן ור' יצחק בר אהרן שמו באלי בלי פריודיציאו;797 והפרנסי' אמרו, שאם יש להם דין ודברי' על פארטי הנ“ל יבאו לפני דייני הקק”י, והם השיבו שאין כח לדייני הקהל על דין זה. |
קכו ע“א נועדי כ”ד תשרי השס“א 798 לי”א 799 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' אהרן שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' נפתלי כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' יעקב ב”א,800 ר' אשר ב“א,801 ר' מיכאל בר אהרן, כמ' זימלן לורי‘, ר’ משה שלו', הח”ר שמריה, ר' יהודה נאפולי, כמ' משה בר מנחם, ר' משה כ“ץ, ר' משה ק”פ, ר' יהודה מוגיל,802 ר' נריה בר יעקב, ר' יצחק ב"א.803
@פב@ פרנסי חשון כסלו טבת שס"ה
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד חשון כסלו טבת השס"ה
ובכן הח“ר שמריה קרא לר' אשר ב”א ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
ור' משה כ“ץ קרא להח”ר שמריה ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו
והח“ר שמריה קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ז' לאו
ור' מיכאל קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י' הן ז' לאו
נועדי כ“ו טבת השס”ה 804 לי"א 🔗
הח“ר שמריה, ר' נפתלי כ”ץ, ר' אשר ב“א,805 ר' אליה קטאלאן, ר' זלמן היילפ‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה מוגיל, כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ א”י ארקוול‘, ר’ משה ש'.806
@פג@ סיוע לצנועה
הושם פארטי לתת לסיוע נשואי צנועה יתומה ידועה לפרנסי' יצ"ו ששה דוק' מעולים.807
ונשאר ע"פ כלם
@פד@ פרנסי שבט אדר ניסן השס"ה
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג, בעד שבט אדר ניסן השס"ה
ובכן הח“ר שמרי' קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
ור' אליה קטאלאן קרא לר' מיכאל בר אהרן ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
וכמ' זימלן לורי' קרא לנכנס ר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
@פה@ קיום גבאי' וחיובם
הושם פארטי לקיים במנוים את הגבאי‘808 שנתמנו ביו’ ג' אלול שס“ג,809 עוד בעד שנה אחת תמימה מַתְחֶלֶת מהיו' הזה; ויתחייבו בגזרה810 לקחת תבת ההקדש811 והחשבון מהגבאי' שקדמו להם בזמן חדש ימי' מתחיל מהיום הזה, והם גם הם812 בגזרה יתחייבו לתת להם התבה והחשבון הנ”ל בזמן הנ“ל. נשארה ע”פ ט' הן ב' לאו
@פו@ ג' ר''ח כנהוג
הושם פארטי למנות ג' ר“ח813 כנהוג, ויתחייבו בקנס ה' דוק' לכל א' מהם להשתדל שיורשי ר' מתתי' קוניאן ז”ל814 יתנו חשבון וימסרו בפניהם את כל מה שבידם מהחנות מהקק“י815 לבעל חנות חדש בזמן שמונה ימי' מתחילי' מעתה; וכן יתחייבו בקנס הנ”ל לעשות שהב“ח816 הקודמים,817 שלא עשו סאלדו818 ממה שעבר על ידם מעסקי החנות, יתנו חשבון וימסרו כל מה שבידם מהחנות הנ”ל לב“ח החדש בזמן ימי' ט”ו מתחילי' מעתה; ┐וימשך מנוים שנה א' מַתְחֶלֶת מעתה┌. נשאר ע"פ כלם
ובכן כמ“ר זימלן לורי' קרא להח”ר שמריה ונשאר ע"פ כלם
ור' משה כ“ץ קרא לר' אשר בר אברהם ונשאר ע”פ ט' הן ב' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' א”י ארקוולטי ונשאר ע"פ ז' הן א' לאו
@פז@ זכות לועד הי'
בהיות כי פעמי' רבות בהצטרך להתאסף ועד העשרה, אשר הם עתה שמונה בלבד,819 היו קצתם חוץ לעיר, ויהי הדבר הזה קרוב לגרום איזו הריסה ח“ו820, לכן הושם פארטי שכאשר יהיה א' מהם חוצה, יוכלו להועד בשבעה, ואז תשארנה הסכמותיהם ע”פ ששה, וכן כשיהיו שני' מהם חוצה אז יוכלו להועד בששה, ואז תשארנה הסכמותיהם ע“פ כלם;821 ויהיה כח הועד הנ”ל יפה להוציא מכיס הקק“י עוד חמישים דוק' נוספי' על הראשוני‘, וישתדלו בכל מאמצי כחם להוציא לאור דבר הפרוציסו מהשריות822 וממשה כהן ספרדי ואבוהב;823 ויתר דברי הפארטי מועד הי’824 ישארו בתקפם, ויתחייבו לגמור היותר מהר שבאפשרות825 בהין צדקם826 את דבר פרעון מסי‘827 ועולי’828 מהספרדי',829 וזה בגזרה.830 נשאר ע”פ י' הן ד' לאו
@פח@ ג' ממוני' על הגיטו
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה ממוני' על הגיטו בעד שנה א' מַתְחֶלֶת מעתה, כפי פארטי ד' שבט שס"ד831
ובכן ר' אליה קטאלאן קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' מיכאל ב''א קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע''פ ח' הן ב' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע”פ ז' הן די לאו |
קכו ע“ב נועדי אור לכ”ה ניסן שס"ה 832 🔗
כמ' זימלן לורי‘, כמ’ משה כ“ץ, כמ' מיכאל בר אהרן, הח”ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' יצחק ב“א,833 ר' נפתלי כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' משה ש‘,834 ר’ אשר בר אברהם, ר' זלמן בר ד“מ, ר' שלמה עזיז, ר' יעקב בר אברהם, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' זימלן בר ש”י, כמ' נריה בר יחיאל, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' שמריה קוניאן, ר' א“ז835 כ”ץ.
@פט@ פרנסי אייר סיון תמוז השס"ה
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' כנהוג, בעד אייר סיון תמוז השס"ה
ובכן ר' נריה בר יעקב קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' מיכאל ב''א קרא לר' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' משה בר מנחם ונשאר ע”פ י"א הן ו' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לנכנס ר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ח' לאו
@צ@ סדר על הבוליטי' מהאורחי'
הושם פארטי לבחור מבני הועד שני אנשי, שא' מהם יחזיק קאסילה עם הבולטיני מהאורחי‘836 מקופלי’ ונכתבי' ע“פ הר”ש837 והאחר יחזיק בידו המפתח מהקאסילה הנ“ל; וימשך מנוים בעד כל ניסן השס”ו.
ובכן ר' מיכאל ב“א קרא לר' משה כ”ץ להחזיק המפתח הנ“ל ונשאר ע”פ י"ג הן ו' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לר' נפתלי כ“ץ להחזיק הקאסילה הנ”ל ונשאר ע“פ ט”ו הן ג' לאן
נועדי יום א' כ' אייר השפ"ה 838 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' משה בר מנחם, כמ' נפתלי כ“ץ, ר' אשר ב”א,839 ר' שמואל כ“ץ, ר' משה כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' נריה ב“י,840 ר' משה שלו‘, רבי שמריה קוניאן, ר’ שלמה עזיז, ר' יעקב שלו‘, ר’ א”ז כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' זלמן היילפרון, כמ' זימלן לורי‘, ר’ זימלן בר ש”י.
@צא@ חזרת משכונו' לכמ' שמשון
בהיות שיש לכמ“ר שמשון גראש841 יצ”ו משכונו' משלו בהקדש קקפ“י בעד שלושי' ושמונה דוק' בקרוב,842 ושאל כחֵן843 מהק”ק שיוחזרו לו עתה בעת צרכו ויתן המעות לקק“י בד' ראטי,844 היינו שיניח עתה ביד הקק”י עשרה דוק' ממה שעולה לו לשכירותו845 בעד הו' חדשי' עברו, וכן בכל ראטה מו' חדשים יניח מהשכירות הנ“ל עשרה דוק',846 ובראטה אחרונה יניח תשלום847 פרעון הל”ח דוק' בקרוב הנ“ל, ורוצה שיהיו כל נכסיו שקנה ושיקנה משועבדי' לפרעון החוב הנ”ל; לכן הושם פארטי להפיק חפצו בכל הנ“ל, ויתחייבו פרנסי כנסת הגדולה848 מכל זמן וזמן לנכות משכירותו הנ”ל את הי' דוק' הנ“ל בכל ראטה וכנ”ל ולשים אותם תכף בתבת ההקדש, ואם יעברו,849 יפרעו אותם מכיסם. נשאר ע"פ כלם
@צב@ דייני הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דייני הקהל כנהוג, בעד שנה אחת
ובכן ר' משה בר מנחם קרא לר' ┐שמואל┌ כ"ץ ונשאר עפ ח' הן ה' לאו
ור' מיכאל בר נריה850 קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ח' לאו
ור' זלמן היילפ' קרא לר' פנחס ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
נועדי כ“ב אייר השס”ה 851 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' משה בר מנחם, כמ' נפתלי כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,852 ר' אהרן שלו‘, ר’ נריה בר יעקב, ר' יעקב שלו‘, ר’ משה כ“ץ, ר' זימלן בר ש”י, כמ' זימלן לורי‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' יהודה מויה.
@צג@ נדבה לצנוע'
הושם פארטי לתת לצנועה ידועה למע' הפרנסי' יצ"ו עשרה דוק‘, ויהיו נגבים לעול’.853
נשארה ע“פ י”א הן א' לאו |
קכז ע“א נועדי אור ליו' ד' ח' סיון השס”ה 854 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ' משה בר מנחם, כמ' שמואל כ”ץ, כמ' משה כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' יצחק בר אהרן, ר' יעקב בר אברהם, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' אשר בר אברהם, ר' אהרן שלו‘, ר’ א“י ארקוולטי, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה נאפולי, ר' אליה קטאלאן, ר' זימלן בר ש”י, ר' יהודה מוייה, ר' זלמן היילפ‘, ר’ מיכאל ב''א, הח"ר שמריה, ר' פנחס, כמ' זימלן לוריא‘, ר’ משה שלו'.
<צד סמכות לוועד השישה להטיל תפקידים מיוחדים על שניים מחבריו>
הושם פארטי, שהששה שנבחרו ביום ד' ניסן השס“ד855 יהיה להם כח לבחור אחד או שנים מאנשי הקק”י לעשות ככל אשר יסדרו856 עליהם בדבר גביית857 משכונות והמתייחס לזה; ובזה יהיה יפה כח הששה הנ“ל ככל הקק”י לצוות אל הא' או אל השנים הנ“ל שיבחרו, והא' או השני' שיובחרו מפי הו' הנ”ל לא יוכל שום אחד מהם לסרב אופיציאו זה, והמסרב יפול בקנס חמשי' דוק' אפליק‘858 אל הארסינל מהשררה יר“ה, ויהיה נח”ש כרוך על עקבו.859 נשארה ע“פ י”ו הן ו’ לאו
<צה פעולת ועד השישה ונבחריו>
באור ליום ד' ח' סיון הנ“ל נועדו אנשי ועד הששה הנ”ל ובחרו בשני אנשים, ה“ה כמ' אליה קטאלאן יצ”ו וכמ' שלמה עזיז יצ“ו, והסכימו שינתנו להם שלש מאות דוק' במ”מ,860 והבאציל וראמין861 כסף עם שני כוסות כסף מכנסת אשכנזי' וגם הבאציל וראמין כסף מכנסת הלועזים, למשכן הכל862 בעד מאתים דוק‘, אשר עם הש’ דוק' מ“מ הנ”ל יהיו ת“ק דוקאטי; ויקבלו השנים הנ”ל ג“כ את הבוליטיני מהמשכונות863 מהאנשי' הנזכרי' על פוליצה864 שיתנו להם הששה הנ”ל, ומהת“ק דוק' הנ”ל יגבו השנים הנ“ל את המשכונות הנ”ל תכף,865 ויתחייבו השני' הנ“ל למכור המשכונות הנ”ל, היינו אותם שהם של כסף וזהב ימכרו אותם בזמן ימים עשרה אחרי גבייתם,866 ואותם שהם מטלטלי' ימכרו אותם בזמן עשרים יום כנ“ל, ואלו ואלו ברצון וידיעת בעלי המשכונות,867 אמנם אחרי עבור הזמני' הנ”ל יהיה ברשות השני' הנ“ל למכרם למי שירצו השני' הנ”ל, ובלבד שתהיה כל מכירה ומכירה במעמד שניהם וחתומה מיד שניהם; ומהיום עד כ“ב זוניו868 השס”ה יתחייבו השני' הנ“ל להחזיר869 ביד הששה הנ”ל את הש' דוק' מ“מ הנ”ל ואת כל הבאצילי וראמיני וכוסות הנ“ל, ואם יעברו,870 יתחייבו לפרוע מכיס שניהם אל הו' הנ”ל את הש' דוק' מ“מ הנ”ל והבאצילי וראמיני וכוסות הנ“ל עם כל נזק ואינטיריסו871 שיארעו בשביל אחורם,872 ויהיה ברשות הששה הנ”ל למשכן את שניהם873 בעד כל הסך הנ“ל ובעד כל הכלים הנ”ל ולמכור משכונותיהם בחצר בה“כ או באיזה מקום שירצו, והשני' הנ”ל לא יוכלו לריווקאר874 בשום אופן גם לא לסוספינדיר;875 וכמו כן תהיה הרשו' הנ“ל876 נתונה אל השני' הנ”ל לנהוג נגד מי שלא יהיה משכונו הנגבה שוה המעות שנִתנו877 לגבייתו,878 ואם לא ימצאו למשכן בעד החסרון ההוא לא יהיו הם879 משועבדי' אל פרעון החסרון ההוא,880 אמנם יתחייבו להודיע כל דבר על בוריו אל הו' הנ“ל והם יסדרו881 מה לעשות; ויתחייבו השני' הנ”ל לעשות ראיה חתומה מידם על קבלת מעות וכלי' הנ“ל, בתנאי לעשות מהם כנ”ל ולקיים את כל הנ“ל; וכל הנ”ל נשאר ע“פ כלם, היינו ע”פ ה' מהם שהיו במעמד יחד, וכמ“ר נפתלי כ”ץ שהלך בויניצי' הסכים בפני שמש הקק“י טרם צאתו לכל אשר יעשו הה' הנ”ל בהסכמה.
ובכן ביום ה' כ“ו מאייו השס”ה882 נקראה ההסכמה הנ“ל באזני השני' הנ”ל וקבלו שלש מאות דוקא' מ“מ, שלקחו הששה הנ”ל בהלואה מיד הסינייור דוטור883 אליפראנדו בייאזיאו, וכמו כן קבלו השני' הנ“ל מיד הששה כנ”ל א' באציל וראמין כסף ושני כוסות כסף מכנסת האשכנזי' וא' באציל וראמין כסף מכנסת הלועזי‘, לעשות מהם ככל הנ“ל וכנ”ל; ולראית האמת מכל הנ"ל יחתמו השני’ הנ“ל מידם ממש את הזכר הזה, כמו פרינציפאלי ואינסולידו,884 לקיים ולעשות ככל הנ”ל וכחיובים הנ"ל שהוטלו עליהם.
לזכר טוב לי“א,885 שהשנים הנבחרי' הנ”ל עשו והצליחו במנוים ועשו כאשר הושת עליהם כנ“ל, והחזירו אל הששה הנ”ל את הש' דוק' הנ“ל ואת כל הבאצילי וראמיני וכוסות הנ”ל; ומטעם הששה הנ"ל כתבתי זכרון זה, אני שמואל ארקוולטי. |
קכז ע“ב נועדי י”ב סיון השס"ה 886 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר נפתלי כ”ץ, כמ' יעקב בר אברהם, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' אשר ב“א,887 כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' משה כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' זלמן היילפ‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' מיכאל בר אהרן, ר' יצחק בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ אליה קטאלאן, כמ' זימלן לורי‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ א"י ארקוולטי.
@צו@ רשות למשכן החייבי' בפוליצי
הושם פארטי, שיהיה כח אל הפרנס שעלה ושיעלה לו בגורל לגבות איזו פוליצה מעולים,888 למשכן889 כל אותם שיהיו חייבי' בפוליצה,890 וזה יעשה בלי רשות שום רב ופרנס; וימכור המשכונות באיזה אינקאנטו891 שירצה, וגם יוכל לשבור ע“י עש”ג892 את הדלתות מהנסגרים בביתם להנצל שלא יתמשכנו, וזה עד שיוציא מידם מה שהם חייבי' בפוליצה; ובאנו לידי מדה זו להשוות המדות893 ולהרחיק כל נזק מהקק“י בדבר הפרעוֹנוֹת,894 ואם יתרשל הפרנס אחרי שיקבל הפוליצה ויגרום איזה נזק והוצאה אל הקק”י, עליו יהיה הכל לפרוע מכיסו. נשארה ע“פ ט”ו הן ה' לאו
@צז@ בדבר ר' ברוך ב"י
בהיות שר' ברוך יצ“ו בר יואב ז”ל בא ושאל ריפאציאון מחזקת קצת הבית895 שדרי' בו עתה האחי' ר' יעקב ור' מרדכי בני ר' אברהם יצ“ו,896 ופעמי' רבות צעק לפני הקק”י ולפני הפרנסי' על זה, והפרנסי' השיבו שכבר חלף הלך לו הזמן המוגבל במודעות הקק“י897 לאותם שהיו בעלי חזקות לעורר ריב על חזקותיהם,898 ור' ברוך שאל כחֵן899 מהקק”י שיהיו דבריו נשמעי' לפני הארבעה שנתמנו על הריפאציאו‘,900 כמו שנשמעו דברי רבים מבעלי החזקות שקבלו על פיהם תשלומין מה;901 לכן בהיות ר’ ברוך הנ“ל עמוס ומטופל בבנות, עם שעבר הזמן המוגבל הנ”ל, וכפי המודעות ותקנות הקק“י אין לו עוד דין ודברי' על חזקתו, המשיכו הפרנסים עליו חוט של חסד902 ושמו פארטי עתה, שיהיה מותר לר' ברוך הנ”ל לבוא לפני הד' הנבחרי' הנ“ל לסרב903 ולבטל כל זכות שהיה לו בחזקתו הנ”ל, כאשר עשו יתר בעלי החזקות, ואז, עם שעבר הזמן הנ“ל, יתקבלו דבריו לפני הד' הנ''ל, ויהיה כחם יפה לתת לו ריפאציאון למראה עיניהם,904 וכל זה בהשארת כח המודעות ותקנות הקק”י בתקפו מעתה ולהבא; ויען מהד' הנ“ל חד ליתוהי,905 שהוא המנוח כהח”ר משה סבאדין כ“ץ ז”ל, הושם פארטי כמו כן למנות במקומו איש אחר מבני הועד, כדי לעשות באנקה ליגיטימה,906 שיהיה כחה יפה ככח כל הקק''י בעשות חסד עם ר' ברוך הנ“ל כנ”ל דוקא, לא בזולת; והתבאר שר' ברוך הנ“ל יחתום מידו פארטי זו טרם לכתו לפני הד' הנ”ל.
נשארה ע“פ י”ד הן ו' לאו
ובכן כמ''ר זימלן לוריא' קרא לכמ“ר נריה בר יחיאל להשלים מנין הד' הנ”ל
ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
(–) אני ברוך בר יואב הנ“ל מאשר ומקיים כל הנ”ל מרצוני הטוב
@צח@ חיוב הקק“י לר' ברוך הנ”ל
אנחנו ח“מ,907 ע”פ התקנה הנ“ל908 שמענו תלונות ותרעומת ר' ברוך בר יואב יצ”ו ע“ד909 החזקה הנ”ל, ויען ראינו שהקק“י מטה כלפי חסד עמו,910 לכן הסכמנו שיקבל ממעות הקק”י ששים דוק‘, מששה ליט’ ד' s הא‘,911 שינתנו לו בנשואין הראשוני’ שיעשה מאחת מבנותיו מב“ת,912 היינו שהוא יעיר אזן פרנסי קקפ”י שיהיו בעת ההיא שלשה חדשי' קודם הנשואין הנ“ל, ביד מי חפץ שישלחו המעות הנ”ל במנטו‘,913 והם ישלחו אותם ביד הנאמן ┐לו┌ חדש א’ קודם הנשואין הנ“ל, ואם יעברו הפרנסי' הנ”ל, אז יוכל לבוא ר' ברוך הנ“ל פה לכל הוצאותיהם914 לגבותם; והששים דוק' הנ”ל יהיו נגבים ע“פ פוליצה מיוחדת לערך עולים;915 ובזה יהיו פטורי' הקק”י וגם האחי' ר' יעקב ור' מרדכי הנ''ל מכל וכל מתביעת ר' ברוך הנ“ל בדבר החזקה הנ”ל, וכל זה בלי פריודיציאו מר' ברוך916 יצ“ו הנ”ל ע“ד המילייוראמינטי שהוא תובע אל האחים הנ”ל;917 וכל הנ“ל היה פה פאדובה היום יום ג' י”ד סיון שס“ה918 לפ”ק לי"א.
(–) שמואל ארקוולטי919
(–) שמריה מרפורק920
(–) נריה בר יחיאל ז"ל921
(–) פנחס בכמהח'“ר גבריאל זצ”ל922 |
קכח ע“א נועדי יום א' כ”ד תמוז השס"ה 923 🔗
כמ“ר משה בר מנחם, כמ' נפתלי כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' משה כ”ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' יצחק בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' זלמן בר ד“מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' פנחס, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' זימלן בר ש“י, ר' מיכאל ב”א,924 כמ' זימלן לוריא‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' משה שלו‘, ר’ יעקב בר אברהם, ר' יהודה נאפולי, ר' יהודה מוגיל.
@צט@ דרכי תשובה לפורצי גדר
הנה זה ימי' מה תצלנה אזני' משמוע כמה פורצי גדר צמחו בקהלנו, אשר על כל דבר פשע העולה על רוחם נשתמשו מנדיבי עמי' להשיג חפציהם נגד רעיהם,925 ולא חשו לחמת נח“ש הכרוכה בעקבותם926 על דבר,927 ובהיות שכל ישראל ערבי' זה לזה ובכיוצא בזה נאמר חטא ישראל;928 לכן הושם פארטי מצד הפרנסי' יצ”ו, שכל א' וא' מאותם שמעלו בחרם הנ“ל משתי שני' עברו עד היום הזה, יבאו לפני הפרנסים, שעמהם יהיה הר”ש,929 לקבל תשובה930 ככל אשר ישיתו עליהם, וזה יעשו בזמן ט“ו ימים931 מתחילי' מהיום הזה, ולא יוכל העובר להפטר אם לא יסלק עצמו לגמרי מכל מה שהשיג בעֲבֵרָה932 כנ”ל, וגם אם לא יחזיר קודם לכן כל נזק והוצאה שגרם ליחיד או לרבים; ומי שיקשה את לבו ויעמוד בחרמו, וכן כל מי שיפול להבא בפח החרם הנ“ל, הן ע”י עצמו הן ע“י אחרי' בעדו,933 וימות בחרם הנ''ל, יהיה אסור לקברו בקברי ישראל, וע”י ד' כַּתָּפִים934 אשר לא מעמנו הם יובלו לקברם כמשפט המוחרמים, ובזה יהיו כל ישראל נקיים; אמנם יחוייבו פרנסי כל זמן וזמן להיות עם הר“ש לעשות חקירה דקה כדי לעמוד על האמת לדעת מי הם העוברי‘, וכאשר יהיו נקראי’ לפניהם ע”פ השמש ולא יבאו, אז יכתבו אותם על פנקס מיוחד למען יתקיים הסדר הנ“ל בקבורת המוחרמי', וכל ישראל ישמעו וייראו; וכל הנ”ל נון דירוגאנדו935 פארטי ג' אדר שנ“ה936 הבנויה על פורצי גדר; והתבאר שלא יוכללו בחומרות הפארטי הנ”ל הספרדי‘,937 שלא היו עדיין נכללי’ בקהלנו יצ"ו.938
נשארה ע“פ י”ט הן ב' לאו
@ק@ פרנסי אב אלול שס“ה ותשרי שס”ו
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד אב אלול שס“ה ותשרי שס”ו
ובכן כמ“ר נפתלי כ”ץ קרא לכמ“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לכמ”ר זימלן לורי' ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
ור' {שמואל} ┐שמריה┌ קוניאן קרא לר' פנחס נכנס ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
@קא@ ב' להקביל פני הציליבי939
הושם פארטי למנות שנים מאנשי הועד ע“פ ב”ו, שילכו להקביל פני השר כמ“ר נתן אשכנזי940 יצ”ו בשם הקק“י ולהציע לפניו טענת הקק”י בדבר בית המאלייארו941 ולהודיע לו דברים על אמתתם;942 וילכו לכל הקודם943 ולא יאחרו עד אחר יום א' הע“ל שיהיה שני למנחם השס”ה, ויקבלו הנבחרי' הנ“ל מכיס הקק”י ארבעה ליט' לכל א' מהם בכל יום שיעמדו חוץ מפאדו‘, וזה בשביל הוצאות מזונותיהם; והמסרב אופיצי’944 זה יפרע קנס חמשה דוק' להקדש.
נשאר ע“פ י”ג הן ה' לאו
נועדי ר“ח חשון השס”ו 945 לי"א 🔗
כמ“ר משה כ”ץ, כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר נריה בר יחיאל, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, הח“ר שמריה, כמ”ר נפתלי כ"ץ, ר’ זלמן בר ד“מ, ר' זימלן בר ש”י, כמ' משה בר מנחם, ר' יהודה נאפולי, ר' א“י ארקוולטי, ר' א”ז כ"ץ, ר' יהודה מוגיל, ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ אשר ב''א, ר' אליה קטאלאן.
@קב@ הרי'946 על הבתים
הושם פארטי מצד הפרנסי' למנות שלשה מבני הועד כשרי' זה לזה, שיפקחו לכל הקודם947 בכל מאמצי כחם על הבתים הריקים אשר בגיטו,948 וישתדלו להשכירם או לעשות מהם אינקאנטו949 או להחזירם לבעליהם950 כדי לפרוק עול שכירותם מעל הקק“י; ויהיה להם כח כמו מורשים מהקק”י לריב951 עם כל מי שיעכב בידם מעשות את המוטל עליהם כנ"ל, וגם עם מי |
קכח ע“ב שהתחזק952 מעצמו באיזה מקום בגיטו שלא נִתן953 לו מהקק”י, ויוציאוהו מידו בחָזְקָה; ויוכלו להוצי' עד עשרים דוק' בדברי ריבות, ואם יצטרכו יותר יבאו בקהל;954 וימשך מנוים שנה א' רצופה מַתְחֶלֶת מהיום הזה, וכל מה שיעשו מדעת שלשתם בכל הנ‘“ל יהיה מאושר ומקוים כאלו נעשה ע”פ כל הקק“י, ותהיה השקפתם955 בכל מכל כל לתועלת הקק”י; וכל הנ“ל בגזרת נח”ש,956 והמסרב אופיצי’ הנ“ל יפול בקנס עשרה דוק', מחציתם למדרש ומחציתם להקדשות קקפ”י.
נשארה ע“פ י”ז הן ג' לאו
הושמו באלי בבוסולו לבחור את שלשת הנבחרי' באופיצי' הנ"ל
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י"ג הן ה' לאו
והח“ר שמריה קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע“פ י”ז הן ב' לאו
@קג@ פרנסי חשון כסלו טבת השס"ו
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' בעד חשון כסלו טבת השס"ו
ור' זימלן בר ש“י קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
ור' זימלן בר ש“י קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' @קרא# לכמ' משה בר מנחם ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י"ד הן ה' לאו
נועדי י“א חשון השס”ו 957 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ' משה בכמ”ר מנחם, ר' אליה קטאלאן, ר' שלמה עזיז, ר' א“י ארקוולטי, ר' יהודה נאפו‘,958 ר’ נריה בר יעקב, ר' נפתלי כ”ץ, ר' זלמן בר ד“מ, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה שלו‘, הח“ר שמריה, כמ”ר זימלן לורי’, ר' אהרן זרח כ"ץ, ר' אשר בר אברהם, ר' יהודה מוגיל.
@קד@ מדרש למתנדבי'
לשלח רצוצי' חפשי‘959 מעסקי עשקי הזמן להביאם אל גרם מעלות המדות ושכליות לשמוע כלמודים960 באיזה שעה קבועה, אולי יתעשת האלקי’961 להביאנו לאהבתו וליראתו בקביעות ע“ד962 שויתי ה' לנגדי תמיד963 ויהיו כל מעשינו לרצון לפניו, היו לאחדי' שלמי' וכן רבי‘964 ויתנדבו איש כמתנת ידו לצורך הלמוד בעד שנה א’, במדרש אשר הכין לו הקק”י לשם שָמַי‘; לכן הושם פארטי מצד הפרנסי’ יצ“ו לתת מקום המדרש הנ”ל אל המתנדבי' הנ“ל, בעד שנה א' רצופה מַתְחֶלֶת מעתה, למען תצא מחשבתם הטובה מן הכח אל הפועל; ובתוך השנה הנ”ל, אם יעלה בדעת הקק“י להעלות בקדש למוד המדרש965 הנ”ל מפי מורה או מורים יותר רצוים להם, יובן שתמיד יחזור מקום המדרש אל הקק“י לכל רצונו; ואחרי עבור השנה הנ”ל לא יעלה שום א' לְלַמֵד במדרש הנ“ל, אם לא יהיה באלוטא'966 בקק”י, כפי נסח פארטי ד' שבט שס“ד967 בענין השכיריות,968 וזה בגזרה.969 נשארה ע”פ י"ז הן א' לאו
@קה@ דיפוסיטא' ממכתבי הקק"י
עוד הושם פארטי למנות שנים מהנועדי‘, שיהיו דיפוסיטאריאי970 מכל המכתבי’971 ופנקסי' המתיחסי' אל הקק“י בעסקי ריבו‘972 ופיטאציאו’;973 וגם המכתבי' אשר ביד יחידי', שנגמרו ריבותם ע”י סיוע הקק''י ויש באות' המכתבי' זכות לרבי‘;974 כל המכתבי’ ופנקסי' הנ“ל יובאו בגזרה ביד הפרנסי' יצ”ו בזמן ט“ו ימי' רצופים מתחילי' מעתה, והם יעשו אוינטארי‘975 מהם וישימו הכל בתבה ויִמַסרו976 אל הדיפוסיטארי’ הנ”ל; ותהיה התבה קיימת977 ביד א' מהדיפוסיטא' הנ“ל והמפתח ביד השני מהם, ולא יוכלו להוציא מידם דבר אם לא ע”י משכון בטוח; וימשך מנוים שלש שני' מתחילות מעתה ומשלימו' כסדרן.978
נשארה ע“פ י”ז הן א' לאו
ובכן ר' נריה בר יחיאל קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן א' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו |
קכט ע"א @קו@ נבחרי' בעסקי @‘עולים’@
עוד הושם פארטי למנות ג' מהנועדים שיהיה להם כח לטעון ולהשיב בדין איך שיהיה979 לכל מי שיהיה לקק“י דין ודברי' עמו בעסקי עולי'; ויוכלו להוציא ממעות הקק”י עשרה דוק' בדברי ריבות הנ“ל, ואם יצטרכו יותר יבאו בקהל,980 ויעשו כל מאמצי כחם לגמור הריבות; וכל ההוצאות שיעשה כל א' וא' מהם יהיה נכתב עליהן זמן העשותן, ומדי שבת בשבתו תעלה עליהן חתימת אחד מֵרֵעֵי העושה אוֹתָנָה, וההוצאות אשר לא יהיה נשמר בהן סדר זה תחשבנה כאפס וכאין בעיני הר”ח יצ“ו; וימשך מנוי זה שנה א' מַתְחֶלֶת מעתה, והמסרב אופיציאו זה יפול בקנס עשרה דוק' להקדשו' קקפ”י. נשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו
ובכן כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע”פ ט"ו הן א' לאו
ור' משה שלו' קרא לר' שלמה עזיז ונשאר ע"פ כלם
ור' אלחנן יעקב981 קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ח' לאו
@קז@ סדר על הקפות
הושם פארטי שלא יובאו בבתי חיים982 יותר מד' בוסולי,983 היינו קפת חבורת ג“ח וקפת המדרש אשר תֵעשה984 ושתי קפות א' לכל בית הכנסת;985 ומי שיביא בב''ח בוסולו זולת אלה, יפול בקנס ליט‘986 א’ של שעוה לבתי כנסיות לכל פעם, ולא יהיה נקרא לקרות בתורה עד שיפרע אותה. נשאר ע”פ י"ו הן ב' לאו
@@ נועדי י“ד כסלו השס”ה@ 987
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר אליה קטאלאן, ר' יעקב בר אברהם, ר' משה {מנאפולי} שלו‘, ר’ פנחס, ר' אהרן שלו‘, ר’ זימלן בר ש”י, ר' משה כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' נפתלי כ"ץ.
<קח סיוע לצנועה>
הושם פארטי מצד הפרנסי' יצ"ו לתת לצנועה ידועה להם ארבעים ליט' לסיוע נשואיה.
נשאר ע"פ כלם
נועדי ר“ח כסלו השס”ו 988 ואין מוקדם ומאוחר 989 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ' משה בר מנחם, ר' אליה קטאלאן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' משה שלו‘, ר’ נריה בר יעקב, ר' פנחס, ר' יצחק בר אהרן, ר' יהודה נאפולי, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ אלחנן יעקב ארקוולטי.
<קט ועד השמונה>
להכין דרך מוצלח להנהגת קהלנו הקדוש, הושם פארטי990 מצד הפרנסי' יצ''ו לבחור מאנשי ועד הקק“י ע”פ ב“ו שמנה נסיכי אדם991 שישתדלו על כל דבר שיזדמן בקק”י, הן בדברי ריבות שיזדמנו בין קהל ליחידי' ובין קצת הקהל לקצתו, הן בסכסוכי' שיתעוררו נגד הקק“י מאשר לא מעמנו הם, וכן בכל המתיחס לכל הנ”ל; ויהיה כחם יפה גם לפשר ולהשקיט בכל מה שיזדמן, ויוכלו להוציא מעות בכל הנ“ל מכיס הקק”י עד חמישי' דוק' בעד כל ימי משך מנוים, ואם יצטרך להם יותר יבאו בועד, והר''ח לא יעשו טובי' מעות אל השמנה הנ“ל אם לא ע”פ מנדאטו חתום מיד חמשה992 מהם לפחות; אמנם לא יהיה זה פריודיציאו לשום כח אשר לפרנסי' או לדייני הקק“י; ויוכלו לבחור בשמנה הנ”ל שני' שונאי' זה לזה ושני' פסולי' זה לזה מחמת קורבה,993 אך לא יותר; וכל ההסכמות תשארנה ע“פ ששה994 מהם מתוך שמנה, ואם יהיו שני' מהם חוץ לעיר או שלא יוכלו להועד לאיזו סבה שתהיה, אז תשארנ' הסכמותיהם ע”פ ד' מתוך ששה, ולא יוכלו לעשות הסכמות אם לא בהיות עמהם כל חבריהם אשר בעיר שאין להם אונס מעכבם מלבוא לועד, ויתחייבו להועד יחד בכל שבוע פעם א' לפחות, ומי שיחטא מהם ולא ירצה לבוא לועד שלהם, יפול בקנס עשרה דוק' להקדש בכל פעם, וימשך מנוי' שנה א' מַתְחֶלֶת מהיום הזה, ומי שיסרב מנוי זה יפרע קנס {עשרה} מאה ליט' מרקיטי,995 מחציתם לארסינאל מהשררה יר“ה ומחציתם לעניי קהל קדוש פאדו'996 יצ”ו. נשארה ע"פ עשרה הן ה' לאו |
קכט ע"ב הח'997
ובכן כמ“ר משה בר מנחם קרא לכמ”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו
ור' מיכאל בר אהרן קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' פנחס ונשאר ע''פ ח' הן ד' לאו
וכמ“ר זימל998 לורי' קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
נועדי כ“ד כסלו השס”ו 999 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר משה ב“מ,1000 ר' אליה קטאלאן, כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' א“י ארקוולטי, ר' נריה בר יעקב, ר' זלמן היילפ‘, ר’ נפתלי כ”ץ, ר' מיכאל ב“א,1001 ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' יעקב בר אברהם, ר' משה שלו‘, ר’ אשר ב“א,1002 ר' יהודה מוגיל, ר' זימלן בר ש”י, ר' שלמה עזיז.
@קי@ באור
בהיות שהתבאר בפארטי מה' למנחם השס“ד1003 שיוכלו לבחור באופיציאו מהעשרה1004 שנים פסולי' זה לזה מחמת קורבה וכן מחמת שנאה, וביום ר”ח כסלו השס“ו נשארה פארטי1005 לבחור בשמונה ע”פ תנאי הפארטי מהעשרה הנ“ל, ונולד ספק בלשונה, אם ה’שני' פסולי' זה לזה' משמע ראובן לשמעון ושמעון לראובן,1006 או ראובן לשמעון ולוי ליהודה;1007 לכן הושם פארטי לבאר, שמשמעות הפארטי ההיא הוא ראובן לשמעון ולוי ליהודה; ומה גם, כי כן השעה מחייבת להבין אותה.1008 נשארה ע”פ י"א הן י' לאו
<קיא ערעור על הפארטה הקודמת>
יצא ערעור על הפארטי הנ“ל1009 לפני דייני הקק”י ופסקו, שהפארטי הנ“ל היא באור, לא טאלייו,1010 לשום דבר מהפארטי מה' למנחם הנ”ל, וזה ע"פ שלשתם1011 בהסכמה אחת.
<קיב מינוי שניים להשלמת ועד השמונה>
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות השני' אחרוני' מועד הח' הנ"ל1012
וכמ“ר נריה בר יחיאל קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ י"א הן ד' לאו
וכמ"ר זימלן לורי' קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע''פ י' הן ח' לאו
@קיג@ תקון לקש"ל
בהיות כי קצת מפורעי מעות קפה של לחם1013 לא חשו על היות בכלל ארור והעבירו המועד1014 מג' פאגי,1015 הקצוב בפארטי מכ“ז ניסן השנ”ח,1016 באופן שאי אפשר לתת לעניי' חֻקם; לכן הושם פארטי, שמכאן ולהבא יתחייבו פרנסי כל זמן וזמן, שלשתם יחד,1017 לפרסם את העוברים או לכתוב אותם בפנקס הקק“י לעברינים ובכלל ארור, ולא יהיו עוד נמני' לשום דבר שבקדושה,1018 עד שיפרעו כל מה שיהיו חייבי' לקש”ל וגם הכפל, כמבואר בפארטי כ“ז ניסן הנ”ל; ולא תועיל להם שום פריטינסיאו‘1019 שתהיה להם עם הקק"י, לעכב בידם הפאגי מהאביוני’; ואם לא ישמרו הפרנסי' את הסדר הנ“ל יפלו בקנס א' דוק' כל א' מהם להקדש קקפ”י. נשאר ע"פ כלם
נועדי כ“ז טבת השס”ו 1020 🔗
כמ“ר משה בר מנחם, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ שמואל כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' פנחס, ר' אשר בר אברהם, ר' יהודה מוגיל, ר' נפתלי כ”ץ, ר' זלמן היילפרון, ר' משה שלו‘, ר’ נריה בר יעקב, ר' יהודה נאפולי, כמ“ר זימלן לורי', הח”ר שמריה, ר' יעקב בר אברהם.
@קיד@ פרנסי שבט אדר ואדר ניסן השס"ו
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ואדר ניסן השס"ו
ובכן ר' אהרן שלו' קרא לכמ“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
ור' פנחס קרא לכמ“ר זימלן לורי' ונשאר ע”פ י"ד הן א' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לכמ' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י"ג הן ב' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לכמ' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י"ג הן א' לאו |
קל ע“א נועדי ג' ניסן השס”ו 1021 🔗
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר משה כ“ץ, כמ' נפתלי כ”ץ, ר' אליה קטאלאן, כמ“ר נריה ב”י,1022 ר' מיכאל ב“א,1023 ר' יהודה נאפולי, הח”ר שמריה, כמ' שלמה עזיז, ר' אשר ב“א,1024 ר' יהודה מוגיל, ר' פנחס, ר' שמריה קוניאן, ר' יעקב בר אברהם, ר' יצחק ב”א,1025 ר' נריה בר יעקב, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה שלו‘, ר’ א”י ארקוולטי.
<קטו גביית מקדמה על חשבון ה’עולים'>
הנה נא השעה לוחצת לגבות העולי' מהו' חדשי' עברו 1026 ואי אפשר למנות מעריכי' קודם גביתם, 1027 וכבר הותחל לגבותם בתורת הלוואה1028 מחמת דוחק; לכן הושם פארטי לעשות פוליצה1029 לגמור גביית העולי' מהו' חדשי' עברו בתורת הלואה, בבאור שלא יהיה כח לשום פרנס לשים פארטי לגבות עוד שום פוליצה, אפי‘1030 בתורת הלואה, כי אם אחרי העשות ערכי’ חדשי‘, 1031 ולהיטיב1032 לכל א’ מה שיפרע בתורת הלוואה, וזה ע''פ רואי חשבונות מהקק"י כנהוג.
נשארה ע“פ י”א הן י' לאו
<קטז הוספת קרקע לבתי־הקברות>
בהיות שנזדמן אל הקק“י לקנות קרקע או לקחתו אליוילו1033 אצל הב”ח אשר בעיר, 1034 הושם פארטי שיהיה כח לועד הח‘1035 לעשות בעסק זה כל מה שיֵראה1036 בעיניהם שיהיה לתועלת הקק“י; וכל מה שיעשו בעסק הנ”ל ובעסק שכירות הב“ח אשר חוץ לעיר1037 ואותם אשר בעיר1038 יהיה שריר וקיים כאילו נעשה ע”פ כל הקק“י. נשארה ע”פ ט"ו הן ו’ לאו
נועדי ר“ח אייר השס”ו 1039 🔗
כמ“ר משה כ”ץ, כמ“ר זימלן לוריא', כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר נפתלי כ“ץ, הח”ר שמריה, כמ' נריה בר יחיאל, כמ' משה בר מנחם, ר' שלמה עזיז, ר' אליה קטאלאן, ר' שמריה קוניאן, ר' אהרן שלו‘, ר’ פנחס, ר' אשר בר אברהם, ר' יצחק ב“א,1040 ר' יהודה נאפולי, ר' א''י ארקוולטי, ר' א”ז1041 כ"ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ זלמן היילפ'.
<קיז פרנסי אייר–סיון–תמוז שס"ו>
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסים ונכנס כנהוג, בעד אייר סיון תמוז השס"ו
והח“ר שמריה קרא לר' מיכאל ב”א1042 ונשאר ע"פ ח' הן ד' לאו
ור' משה בר מנחם קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע"פ ו' הן ד' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
ור' משה שלו' קרא לנכנס ר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
<קיח תוספת סמכות לוועד השמונה>
הושם פארטי להוסיף כח לועד השמנה לעשות כל אשר ישערו בועד שלהם בהין צדקם1043 שיהיה לתועלת הקק“י, וכל מה שיסכימו ויעשו בכל דבר כנ”ל יהיה כאילו הוסכם ונעשה ע“פ כל הקק”י; אמגם בהוצאת מעות לא יזוזו ממה שנכתב בפארטי מנוי שלהם מר“ח כסליו השס”ו,1044 ולא יוכלו לבטל פארטי מהקק"י, גם לא יוכלו להפקיע זכות המוחזקים אשר להם בחזקותיהם.
נשארה ע“פ י”א הן ט' לאו
ור' יהודה נאפולי שם באלה בלי פריודיציאו1045
נועדי כ“ה תמוז השס”ו 1046 🔗
ר' מיכאל בר אהרן, ר' נפתלי כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ נריה בר יחיאל, ר' משה שלו‘, ר’ יצחק ב’א,1047 ר' פנחס, כמ' זימלן לורי', הח”ר שמריה, ר' זלמן היילפ‘, ר’ אשר ב"א,1048 ר' יהודה נאפולי, ר' יהודה מוגיל, ר' שלמה עזיז.
@קיט@ פרנסי אב אלול השס“ו ותשרי השס”ז
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' כנהוג
ור' מיכאל ב“א1049 קרא לכמ' שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ה' הן ד' לאו
ור' נפתלי כ“ץ קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו
וכמ' נריה בר יחיאל קרא לר' אשר בר אברהם ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לר' אליה קטאלאן נכנס ונשאר ע"פ (ע"פ) ח' הן ה' לאו |
קל ע“ב נועדי אור ליו' א' כ”ח תשרי השס"ז 1050 🔗
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' אשר בר אברהם, כמ' נריה בר יחיאל, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה בר מנחם, ר' שלמה עזיז, ר' אליה קטאלאן, ר' משה שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, הח“ר שמריה, ר' נפתלי כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' זלמן בר ד“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' יעקב בר אברה‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' זימלן בר ש”י, ר' פנחס, ר' משה כ"ץ.
@קכ@ פוליצה בתור' הלווא'
הושם פארטי לגבות פוליצה1051 בתורת הלואה1052 לחשבון ל“ה סולדי לככר;1053 והאקורדאדי1054 לככר יפרעו גם הם ל”ה s לככר,1055 והאקורדאדי לליט‘1056 יפרעו בה מחצית ערכם;1057 וכל זה נון אוסטאנדו1058 הפארטי מג’ ניסן שס“ו;1059 והתבאר שהפרנסי' שיתמנו1060 יחוייבו למנות מעריכי' בעד כל חנוכה שס”ז, ולא יוכלו לעשות שום פוליצה,1061 גם לא ישימו פארטי בקק“י לגבות שום פוליצה, עד אחרי הגמר הערכי' חדשי', וכל זה בח”ח;1062 ואחרי הגמר הערכי' חדשי' תכף יעשו הפוליצה לפרוע יתר הקרידיטו' מהקק“י,1063 וישוו המדות1064 לכל הפורעי' עתה בתוספת או גרעון.1065 נשארה ע”פ ט"ו הן ז' לאו
@קכא@ קיום המדרש
עוד הושם פארטי לקיים פארטי מי“א חשון שס”ו1066 ע“ד המדרש כמו שהיא בעד שנה אחרת, ובלבד שתשאר על פי שני שלישי' מהנועדי' עתה. נשארה ע”פ כ' הן א' לאו
@קכב@ פרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג ונכנס, בעד מרחשון כסלו טבת השס“ז לי”א
ובכן ר' אהרן שלו' קרא לר' מיכאל בר אהרן ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' אהרן זרח כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ט' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ו' לאו
נועדי כ“ה כסלו השס”ז 1067 🔗
כמ“ר מיכאל ב”א,1068 כמ' נפתלי כ“ץ, כמ' אהרן זרח כ”ץ, כמ' נריה בר יחיאל, כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ“ץ, כמ' משה כ”ץ,1069 הח“ר שמריה,1070 כמ' פנחס,1071 כמ' אשר בר אברהם, כמ' אליה קטאלאן, כמ' יצחק בר אהרן, כמ' יעקב בר אברהם, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ' משה שלו‘, כמ’ שלמה עזיז, ר' נריה בר יעקב, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן בר ש“י, כמ' יהודה מוייה, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' שמריה קוניאן, ר' זלמן בר ד”מ, כמ' משה בר מנחם, ר' אברהם טוריס.1072
@קכג@ סיוע לצנוע'
הושם פארטי לתת סיוע לבתולה צנועה ידועה לפרנסי' עשרה דוק' בזמן נשואיה, ויהיו נגבים לעולי‘. נשארה ע“פ י”ט הן ה’ לאו
<קכד ‘תורת ההערכה’>
הושם פארטי1073 מצד הפרנסי' יצ“ו למנות ארבעה מעריכי' ושני נכנסי' לעשות ערך אל כל א' וא' מהקק”י, הן איש הן אשה, ויצא מנוים ע“פ הגורל ע”י בוליטי' כנהוג, ויכתבו הערך מכל א' וא' בפנקס הערכי' כנהוג, ולא יוכל שום א' לריפודאר מחמת שנאה כי אם שנים, ועל המעריכי' מוטל להכיר ולבאר אם השנאה ההיא מַסְפקת לדחות המעריך שלא יעשה הערך לנערך; וכל הערכי' יכְתבו המעריכי' בפתקין וישימו אותם תוך בוסולו, שהמפתח ממנו יהיה ביד הר"ש ארקוולטי עד כלותם, ואחרי כן יכָתבו1074 בפנקס הערכים;
וזאת התורה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה יעשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו |
קלא ע“א לכל א' וא‘, וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותני’ לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון, ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ובמתנו הנקרא אינדוסטריאה, ויעריכו ג”כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכי' יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובי' והוצאותיו מעוטות, הכל כפי ראות עיני המעריכי‘; וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקי’, וכן להפך, ויעשו למשודכי' ערך א' בעד קודם הנשואין וערך אחר בעד אחר הנשואי‘, בין לצד החתן בין לצד הכלה; ויהיה1075 ברשותם לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך לשום אחד פחות מדוק’ א‘, ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדו’, אע"פ שאינו דר בפאדובה;
ולמען תהיינה גביות העולים ושאר הוצאות הקק“י הולכות בדרך סלולה בטוחה מכל בלבול ועכוב, יבארו המעריכי' ערכו של כל א' וא' ויכתבו ‘פלו’ יפרע כך וכך ככרי'', וכל ככר יפרע בשוה, בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שאינו בא בועד, ומככר א' עד י' ככרי' יבארו המעריכי' מי יבא לועד ומי לא יבוא בו, אמנם כל מי שיכתבו ערכו עשרה ככרי' ומעשרה ולמעלה יוכל לבוא לועד; ויוכלו1076 המעריכי' לשים באקורדא‘1077 מי שיראה בעיניהם ולפרש ערכם שיפרעו כל כך ככרי’1078 או שיפרעו כל כך ליט‘1079 לשנה מכל סך שירצו, ואותם שיפרשו פרעונם לליט’ לא יפחתו ולא יעדיפו מסך ערכם שיעשו ולא יבאו לועד; והבאי' לבאלוטאר1080 בועד, הם בלבד יפרעו בקש”ל1081 ויקבלו חלקם מהאורחי' כנהוג;1082 ולא יחושו המעריכי' בדבר החיצוני' לפארטי שנעשתה ביו' ב' תמוז השס“א על הבאי' לדור, כי כבר נתבטלה ע”פ ב' שלישי הנועדים, כל עוד שהנערך יפרע י' ככרי' או יותר, אך על אותם שיפרעו פחות מי' ככרי', הפארטי ההיא תעמוד בתקפה;1083
לא יוכלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' גם לא המעריכי מעריכי' ונכנסי' לראות הפנקס ישן מהערכי‘, רק יעשו הערכי’ בהין צדקם כיד ה' הטובה עליהם;
יתחייבו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל נערך, אך בגזרת נח“ש שלא יחזיקו שום פוליצה משמות הנערכי‘; ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסכים מהערכים שעשו אל המעריכי מעריכי’ ולנכנסי' עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מִסַך הסכי‘, מהככרי’1084 בפני עצמם, הן מהנערכי' הן מהאקורדא‘, ומהליט’1085 בפני עצמם, גם יודיעו אם הוסיפו או פחתו הבאי' לבאלוטאר,1086 וכל זה בלי הזכרת שמות הפורעי' ובלי הודיע להם על פה ‘זה פורע כך וזה כך’, ותושם הפוליצה הנ”ל בבוסולו הנ“ל, ואם תמָצא1087 שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת, אז יפלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' בנח”ש ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוק' להקדש קקפ“י, ויחוייבו לחזור ולעשות הערכי' מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכי' כנ”ל, חתומה מיד כלם אל המ“מ {חתומה מיד כלם} ונכנסי', בחומרא ובקנס הנ”ל; לבד זה יוּתַר להם בכל פוליצה שיתנו כנ"ל, שלא לחוש לתוספת ולמגרעת עשרה דוק', כי גם באופן זה צודקת תחשב;
וקודם העשות הערך לא יוכלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' גם לא המ“מ ונכנסי' לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד' שיעשו כל ערך וערך, המה ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליהם לעשות, וזה בגזרת נח”ש;
יוכלו המעריכי' להשביע הנערכי' על הממון פעם א' לבד כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכי' והלאה לא יוכלו להשביעם בשום אופן, גם לא לפחות בשום אופן ע"י שבועה; |
קלא ע“ב ובהיות שיש בקהלנו יחידי' המשתתפי' עם איזה א' ואין להם קרן, ויש ג”כ יחידי' שאין להם דירת קבע פה, בהיו' שהם בחורי' הולכי' וסובבי' בעיר, והם יום א' פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכים ישימו עליהם עול באופן שיראה בעיניהם צדק ויושר;
תכף ומיד שיצאו המעריכיי ונכנסי' בגורל כנ“ל ישבעו שבועה בפתיחת ארון הקדש ע”ד המקו' ב“ה וע”ד רבי, כעין ש“ד, בלא ערמה ובלא מרמה כלל, לפני מע' הפרנסי' יצ”ו וע“י השמש יצ”ו, שיעשו ערך לכל א' וא' ע“פ הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח”ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום א' מהקק“י ועם שום איש או אשה, לא בדבור ולא במכתב ולא ברמיזה, על עסקי ערכי‘, וכמו כן שלא ישְמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו’ כנ”ל, לא קודם העשות הערכי' גם לא אחרי הגמרם; ובגזרת נח''ש, שתכף צאתם בגורל כנ“ל לא יצאו מבית הכנסת עד אחר שישבעו כנ”ל, אך אם יצא בגורל איזה מעריך שלא יהיה בב“ה או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימאר אל המעריכי' אשר לא יהיו בעיר, בגזרת נח”ש, וכן אל הנכנסי‘, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו וכו’ כנ“ל ושלא ישמעו וכו' כנ”ל ושיבאו תכף בב“ה להשבע גם הם כנ”ל, ובין כך יהיה נח“ש כרוך על עקב מי שידבר או יכתוב או ירמוז לאיזה מהמעריכי' ונכנסי' דבר בעסקי ערכם; ויסָגרו המעריכי' ונכנסי' בחגה הראשונה שתהיה אחרי צאתם בגורל, ואם יצא בגורל מי שלא יהיה אז בפאדו' יסָגרו ביום הראשון לשובו בבקר השכם, וכאשר יתחילו מלאכת ההערכה לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל א' וא' מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם, וזה בגזרת נח”ש;
מנוי המעריכי מעריכי' והנכנסי' עמהם יהיה גם הוא ע“פ הגורל, ומנוי כל המעריכי' הנ”ל וכמו כן הערכי' אשר יעשו ימָשכו מר“ח חשון השס”ו עד ר“ח חשון השס”ח הע"ל;
יחוייבו המעריכי' לקרוא כל בני הקק"י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם או לפטרם כאשר יראה בעיניהם, ולכל האורחי‘, וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שני’ עברו או פחות מכך בבוטיגי ולא פרעו בעולי' גם לא נפטרו, יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר, בעד כל הזמן שהתעסקו;
ויהיה כח למע' הפרנסי' יצ“ו לקרוא לכל רצונם בחומרא לכל א' מבני הועד כשירצו להוציא המעריכי' ונכנסי' בגורל; ולא יוכל שום א' לסדר שיאמרו לשמש שאינו בביתו בהקראו, וגם בני בית כל א' וא' מהקק”י לא יוכלו להעלים מהשמש איה הוא הנקרא, אם ידעו שהוא בבית או במקום אחר, וזה בגזרת נח"ש;
לא יוכל שום מעריך או נכנס לסרב מנוי,1088 וזה בגזרת נח"ש;
לא יוכלו המעריכי' ונכנסי‘, גם לא המ"מ ונכנסי’, לפרש בהערכתם כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך א' בלבד, וכאשר יגידו לכל א' את ערכו לא יוכלו לריאלדיר;
אל השותפי' יעשו ערך בפני עצמו לכל א' וא' מהם, הגם שיאכלו על שלחן א‘, ואב ובן וכן האחים, בין שיאכלו על שלחן א’ בין שלא יאכלו על שלחן א‘, אם ירצה כל א’ מהם ערך לעצמו, יסדרו דבריהם לפני המעריכי' ויעשו להם שנים או שלשה ערכי' כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י"ח שנה לפחות; ויכתבו כל א' וא' מהנערכי' בפנקס, והנכתב בו הוא יבוא לבאלוטאר לא אחר בשמו;
אם יארע לאיזה א' מהנערכי' נזק מפורסם ח“ו לכל מראה עיני דייני הקק”י, אז יוכל לבוא להתרעם על ערכו פעם א' בלבד בכל משך הב' שני' הנ“ל, והרשות נתונה לפרנסי' אשר מזמן לזמן לצוות למי שיראה בעיניהם שישוב לפני המעריכי' לחדש את ערכו, אם יראה בעיניהם שהוסיף סגול בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכי' להוסיף על ערכו, כי תמיד תהיה יד הקק”י על העליונה ויד המתרושש והון רב על התחתונה;
אם השמש יקרא פעם א' איזה נערך לפני המעריכי' ולא יבוא אחרי עבור חצי שעה לקריאתו, |
קלב ע"א אז הרשות נתונה למעריכי' לעשות ערכו אבסינטי, ויהיה מאושר ומקויים כאלו שמעו טענותיו;
תכף ומיד שיצאו המעריכי מעריכי' ונכנסי' בגורל וישבעו כנ"ל, יסָגרו בחדר ויעשו הערכי' למעריכי' ונכנסי' ראשוני';
לא יוכלו המעריכי' ומעריכי מעריכי' לעשות שום ערך על תנאי, כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסי' לצוות אל הנערכי' לחזור לפני מעריכי' כנ“ל, וכל זה להרחיק הנזק והאונאה מהקק”י;
פנקס הערכי' יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק“י ומשם לא יזוז בשום אופן; והערכי' שיֵעשו1089 יכתבם הסופר הנ”ל בפנקס מידו;
אחרי פרסום הערכי' לא יהיה שום איש או אשה מבזה בדברי' את המעריכי' או הנכנסי' בשום אופן לשום א' מהם; ומי שיעבור על זה יפול בקנס כ“ה דוק' אל הארסינאל מהשררה יר”ה, ומי שילשין אותו לא יקָרא מוסֵר, ועוד יהי נח“ש כרוך על עקבו של עובר ומבזה עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו הפרנסי' יצ”ו לפרסם העובר למוחרם;
המשודכי' יהיו פסולי' מחמת קורבה למעריכי‘, קודם נשואין כלאחר נשואין, וכמו כן יהיו פסולי’ לעמוד יחד גם שלישי בשלישי באופיציאו א‘, והשותפין לא יוכלו לעשות ערך זה לזה; ואם יהיה מעריך איזה א’ שבנו או אחיו יהיה שותף עם איזה א' מהקק“י, לא יוכל המעריך הנ”ל לעשות ערך אל השותף הנ“ל, וכמו כן מעריך א' לא יוכל לעשות ערך לאביו של שותפו; והכל כדי להרחיק העול ולקרב הצדק בקהלנו יצ”ו;
דייני הקהל והנכנס יוכלו להמנות מעריכים, הכל כפי נסח פארטי מיום א' ח“ה של פסח שנ”ו הכתובה בפנקס זה;
הסופר ארקוולטי יוציא מהבוסולו את הבוליטי' מהנערכי‘, א’ א‘, ועל ספר יכתבם בפני המעריכי’, וישימו הבוליטי' אין פילצה למשמרת כמנהג, ויתגלו הערכי‘, ודמן דינא שקלי גלימיה ליזיל ולזמר באורחא, ולכל עדת בני ישראל יהיו החיים והשלו’. נשארה ע“פ י”ט הן ד' לאו
@קכה@ דייני הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה דייני הקהל כנהוג, עד ר''ח חשון השס"ח
ובכן ר' נריה בר יעקב קרא להח“ר שמריה ונשאר ע”פ י"א הן ח' לאו
ור' זימלן בר ש“י קרא לר' פנחס ונשאר ע”פ י"ג הן ו' לאו
ר' אלחנן יעקב ארקוולטי קרא לר' משה בר מנחם ונשאר ע“פ י”ג הן ח' לאו
<קכו ערעור על ‘תורת ההערכה’>
באותו מעמד הנ“ל בא ר' יעקב בר אברהם ועכב שלא תהיה באלוטאדה תורת ההערכה,1090 ושאל דייני' עם הקק”י,1091 וכך נתמנו ג' דייני הקהל הנ“ל, ומפני שר' פנחס הנ”ל הוא שונאו, הוציאו אחר תחתיו בגורל ועלה ר' אשר בר אברהם; וטען ר' יעקב הנ“ל בפניהם באומרו, שאין מן הדין ששום א' משונאיו יעשה לו ערך, והשיב ר' מיכאל1092 הפרנס, כי כן היה מנהג הקק”י ┐מקדם┌ וגם היום לדחות מהבאנקה1093 שני שונאי' בלבד לרצון הנערך, כמבואר בכמה תורות ההערכו‘; והדייני’ הנ“ל אחרי ששמעו כל טענות ותשובו‘, ושנתרצה ר’ יעקב הנ”ל שיפרסמו פסקם, הגבילו1094 שדבר זה יהיה נפסק מהקק“י ע”פ בוסולו ובאלוטי, אם יוסיפו לדחות יותר משני' שונאי' אם לא;1095
ובכן הושם פארטי ע“פ פסק הדייני' והגבלתם הנ”ל, שמי שחפץ שיהיו נדחי' השני' בלבד, כאשר הונהג עד עתה, ישים באלה בבוסולו הן, ומי שאינו חפץ עוד במנהג הנ“ל, ישים באלה בבוסולו לאו. ובכן נמצאו י”ו הן ה' לאו |
קלב ע“ב נועדי ועד שני מיום הנ”ל 1096 🔗
ר' מיכאל בר אהרן, ר' נפתלי כ“ץ, ר' אהרן זרח כ”ץ, כמ' נריה בר יחיאל, רי אהרן שלו‘, ר’ משה שלו‘, ר’ אליה קטלאן, ר' יעקב בר אברהם, ר' יהודה מוייה, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' משה בר מנחם, ר' זלמן בר ד“מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' אשר בר אברהם, ר' נריה בר יעקב, ר' אברם טוריס, ר' זימלן בר ש”י, כמ"ר זימלן לורי‘, הח''ר שמריה, ר’ יצחק בר אהרן, ר' יהודה נאפולי, ר' פנחס.
<קכז היתר למעריכים לשבת יחד עם המוחרמים>
בהיות כי בעו“ה1097 נמצאי' בקהלנו קצת אנשי' שלא חששו לנשיכת נח”ש אשר בקצת תקנות הקק“י,1098 ובמנוי המעריכי' קצר המצע מהשתרע;1099 לכן הושם פארטי מצד הפרנסי', שאם יזדמן שיפול הגורל על איזה מהעברינים הנ”ל להיות מעריכי' או מעריכי מעריכי‘, יהיה מותר לאותם שגם עליהם יפול הגורל הנ“ל, לשבת עמהם באופיציאו ולהעריך, כי כן השעה מחייבת מחמת דוחק כנ”ל; וה’ יכין לבם להתבונן שהחרם מפלש ברמ“ח אברי' והוא רמח1100 ביד המשחית לחבל, וישובו מדרכם הרעה, כי אז יהפך החרם לרחם ולמרח1101 מחץ מכתם. נשארה ע”פ י"ג הן י' לאו
<קכח בחירת מעריכים ו’נכנסים'>
אלה הם המעריכי' אשר יצאו בגורל על הסדר1102
[מעריכי']
ר' משה כ“ץ, כמ''ר נריה בר יחיאל, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ אליה קטאלאן
[נכנסי']
ר' שלמה עזיז, כמ“ר שמואל כ”ץ
<קכט דחיית התחלתה של עבודת המעריכים>
בהיות כי שנים מהמערי‘1103 הנ"ל אינם בפאדו’, הושם פארטי לסגור המעריכי‘1104 ביום א’ ז' זינירו השס“ז,1105 ויותר מהר אם ירצו, אמנם השְבועות1106 תֵעָשנה בזמן הנ”ל.1107 נשארה ע“פ י”ו הן ז' לאו
נועדי י“ב טבת השס”ז 1108 🔗
ר' מיכאל ב“א,1109 ר' א”ז כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, הח“ר שמריה, כמ' נריה ב”י,1110 כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' שלמה עזיז, ר' יצחק ב“א,1111 ר' א''י ארקוולטי, ר' פנחס, רי אשר ב”א,1112 ר' אליה קטאלאן, ר' יעקב ב“א,1113 ר' משה ב”מ,1114 ר' זלמן בר ד"מ, ר' יהודה מויה, ר' משה שלו‘, ר’ אברם טוריס.
<קל מעריכי מעריכים שייבחרו שלא בנוכחותם>
בהיות שיש שני' מהנועדי‘1115 חוץ לעיר, לכן הושם פארטי, שאם יצאו שניהם או א’ מהם בגורל למעריכי מעריכי' או לנכנסי', אז אותם שיהיו בעיר ישבעו תכף צאתם, ואותם שחוץ לעיר ישבעו ביום בואם; ויסגרו מיד ולא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו מלאכתם, וזה בגזרת נח"ש.
נשאר ע“פ ט”ו הן ז' לאו
<קלא בחירת מעריכי מעריכים ו’נכנסים'>
אלה יצאו מעריכי מעריכי' ונכנסי' על הסדר
ר' משה שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' משה בר מנחם, ר' פנחס
ונכנסי'
ר' אהרן זרח כ“ץ, הח”ר שמריה
ובעד כמ' זימלן לורי‘1116 ר’ אברהם טוריס
ובעד כמ“ר שמואל כ”ץ1117 ר' אברהם טוריס ור' מיכאל ב"א ור' יהודה מוגיל |
קלג ע“א נועדי י”ג טבת השס"ז 1118 🔗
ר' מיכאל ב“א,1119 ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' נפתלי כ“ץ, הח”ר שמריה, כמ“ר נריה ב”י,1120 כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ“ץ, ר' אהרן ש‘,1121 ר’ יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' {שמואל} שלמה עזיז, ר' יצחק ב“א,1122 ר' א”י ארקוולטי, ר' פנחס, ר' אשר בר אברהם, ר' אליה קטאלן, ר' יעקב ב"א,1123 ר' משה בר מנחם, ר' זלמן בר ד''מ, ר' יהודה מוגיל, ר' משה שלו'.
<קלב ה’ערכים' לא יוכלו להיבטל משום סיבה>
הושם פארטי, שאחרי שיתפרסמו הערכי' לא יוכלו להבטל, גם לא יגרע כחם בשום צד, מחמת שום מין ערעור שנתעורר כבר או שיתעורר להבא עליהם, רק יהיו שרירי' וקיימי'.
נשאר ע“פ ט”ו הן ז' לאו
@קלג@ חזוק לד"י1124
עוד הושם פארטי, שהמנוי הראשון מהפרנסי' שיתמנו1125 יהיה להם כח להוציא מכיס הקק“י עד מאתי' דוק', כדי להשיג1126 כח ורשות לכוף כל איש עברי על זבל”א זבל“א;1127 וכמו כן לקיים כל תקנות הנכתבי' ושיכתבו להבא בפנקס הקק”י, כמשפט הטובי' וישרי' בלבותם מבני עמנו, וכל זה לכבו' אלוקינו ית‘1128 שמו; ויתחייבו הפרנסי’ הנ“ל להשתדל על זה בכל מאמצי כחם, שתושג הרשות הנ”ל קודם פורי' הע“ל בעזה”ו,1129 וזה בגזרת נח“ש. נשארה ע”פ י"ז הן ה' לאו
@קלד@ ג' ר"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה ר"ח1130 כנהוג מהעבר והעתיד, עד כל משך זמן הערכי'1131
ובכן כמ“ר שמואל כ”ץ קרא את עצמו1132 ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
ור' משה כ“ץ קרא להח”ר שמריה ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
ור' פנחס קרא לר' מיכאל ב“א ונשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
נועדי כ' טבת השס"ז 1133 🔗
ר' מיכאל ב“א,1134 ר' נפתלי כ”ץ, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה כ”ץ, ר' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' שלמה עזיז, ר' פנחס, ר' שמריה קוניאן, ר' דוד בר ד“מ, ר' יצחק בר אהרן, ר' א”י ארקוולטי, כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' יהודה נאפולי, ר' יהודה מוייה, הח”ר שמריה, ר' זימלן בר ש“י, כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ' זימלן לורי‘, ר’ זלמן בר ד”מ, ר' יעקב בר אברהם.
@קלה@ פתיחה לר' מרדכי מידונה
הושם פארטי ע“פ כמ' נפתלי ┐כ”ץ┌ וכמ' אהרן זרח כ“ץ פרנסי' לעשות פתיחה1135 לר' מרדכי מידונה, ויפרע בעדה שלשים ליט' בג' ראטי,1136 י' ליט' לכל ראטה. נשאר ע”פ י"ד הן ח' לאו
@קלו@ פתיחה לכמ' משה ב"מ
עוד הושם פארטי ע“פ הפרנסי' לעשות פתיחה לכמ”ר משה בר מנחם על מנת שיפרע שלשים ליט' בג' ראטי, י' ליט' לכל ראטה. נשארה ע“פ ט”ו הן ז' לאו
@קלז@ גדר למי שלא ירצה לשי' באלה או להסתלק מהועד
הושם פארטי,1137 שכל מי שיסרב מלשים באלה או שיסתלק מן הועד אחרי הכתבו,1138 יהיה נח“ש כרוך על עקבו1139 ויפול בקנס חמשים דוק', מחציתם להקדש קקפ”י ומחציתם לקאמורלינגי;1140 והפרנסי' מכל זמן וזמן1141 ישתדלו בכל מאמצי כחם לעשות שהעוברי' יפרעו הקנס הנ“ל, ואם יעברו,1142 גם עליהם תהיה חומרת הנח”ש. נשארה ע“פ י”ח הן ד' לאו
<קלח פרנסי שבט–אדר–ניסן שס"ז>
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ניסן השס"ז
קכט ע"ב הח'
ובכן (כמ' נריה) כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
וכמ“ר נריה הנ”ל קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ו' לאו
ור' יצחק ב“א קרא לנכנס את ר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו |
קלג ע“ב נועדי כ”ד שבט השס"ז 1143 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' משה כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי‘, כמ’ משה בר מנחם, ר' אשר ב”א,1144 ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ פנחס, ר' זימלן בר ש“י, ר' יהודה נאפולי, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' שלמה עזיז, ר' יצחק בר אהרן, ר' דוד בר ד”מ, ר' אליה קטאלאן.
<קלט הלוואה לכ"מ שמשון גראס>
הושם פארטי להלוות ששה עשר דוק' לכמ' שמשון גראס, מהל“ו דוק' בקֵרוּב שהם ביד פרנסי ק”ק אשכנזי‘1145 יצ''ו הראוים להכנס בתבת ההקדש;1146 אך בזאת, שישתעבדו1147 שני בניו בשטר, כל א’ מהם פרינציפאל ואינסולידו,1148 להחזירם בתבה הנ"ל בזמן שלש שני' רצופו‘, היינו חמשה דוק’ בשנה ראשונה, בכל ששה חדשי' ממנה שני' דוק' וחצי, וכן בשנה שניה, אמנם בשנה שלישית יפרעו ששה דוק' למותר,1149 היינו שלשה דוק' בכל ששה חדשים ממנה.
נשאר ע"פ כלם
<קמ התשלום ל’קופה של לחם' יהיה אחת לחודש>
עוד הושם פארטי, שכל הפורעי‘1150 מעות הפוליצה מקש"ל1151 יפרעו אותם מדי חדש בחדשו, היינו בעד ד’ שבועות בפעם אחת;1152 ומי שלא יפרע כנ“ל יהיה מחויב פרנס החדש1153 למשכנו ע”י עש“ג1154 ולמכור תכף המשכון בחצר בה”כ. נשארה ע“פ י”א הן ו' לאו
<קמא קיום האיסור על משלוח־מנות בפורים>
עוד הושם פארטי לקיים בעד פורי' הע“ל,1155 ע”ד המנות,1156 את הפארטי מד' אדר שנ"ב הכתובה בפנקס זה;1157 וגם לאביוני' יוכלו לשלוח מיני מתיקה1158 וזולת, כרצון כל איש ואיש.
נשארה ע"פ ט' הן ח' לאו
נועדי י“ט אדר השס”ז 1159 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' משה כ“ץ, כמ' אהרן שלו‘, ר’ אברהם טוריס, כמ' שמואל כ”ץ, ר' נפתלי כ“ץ, ר' משה ש‘,1160 כמ’ משה בר מנחם, ר' דוד בר ד”מ, ר' אשר בר אברהם, ר' זלמן בר ד“מ, ר' מיכאל ב”א,1161 ר' יהודה מוגיל, ר' אליה קטאלן, כמ' זימלן לורי‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' יצחק ב”א,1162 ר' יעקב ב“א,1163 הח”ר שמריה, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' זימלן בר ש"י.
<קמב חשבונות ‘קופה של לחם’ ייעשו מדי חודש>
כבר הושם פארטי ביו' כ“א שבט השס”ז,1164 שכל פרנס החדש1165 יגבה מעות קש“ל מחדשו בפעם א'; ועתה הושם פארטי, שכל פרנס ככלות חדשו יתחייב תכף למסור בקפת קמח לפסח כל הנותר בידו מחדשו1166 ממעות קש”ל, עם פוליצה שיכתוב עליה כמה הם וגם יכתוב עליה שמו; ואם איזה פרנס לא יגבה מכל החייבי' בחדשו, יפרע מכיסו מה שיחסר, ויהיה נאמן כל פרנס לומר שלא נפרע מאיזה יחיד. נשארה ע“פ כ”ב הן ב' לאו
נועדי כ“ח אדר השס”ז 1167 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ' משה כ”ץ, כמ' אהרן שלו‘, ר’ אברם טוריס, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' נפתלי כ“ץ, ר' משה ש‘,1168 ר’ משה בר מנחם, ר' דוד בר ד'”מ, ר' אשר ב“א,1169 ר' זלמן בר ד”מ, ר' מיכאל ב“א,1170 ר' יהודה מוגיל, ר' אליה קטאלאן, כמ' זימלן לורי‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' א”ז כ“ץ, ר' א”י ארקוול‘, ר’ יצחק ב''א,1171 ר' יעקב ב“א,1172 הח”ר שמריה, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' זימלן בר ש"י, ר' פנחס, ר' נריה בר יעקב.
@קמג@ למנות ועד הז'
ללמד את בני יהודה קשת1173 נגד הקמי' להרוס מצב קהלנו יצ“ו או להזיק ┐לו┌בצד מה, איך שיהיה;1174 הושם פארטי לבחור מאנשי הועד ע”פ ב“ו1175 שבעה אנשי' שלא יהיו שונאי' זה את זה, אכן יוכלו להמנות שני' מהם אע”פ שיהיו קרובי' זה לזה, לא יותר; ויהיה כחם יפה לעמוד לדין עם כל מי שיעורר מדני' נגד הקק“י, הן שלא יהיו מבני עמנו, הן שיהיו מבני עמנו הנועדי' עמנו בועד, הן {שלא} שיהיו מהבלתי נועדי' עמנו; וכמו כן יהיה כח השבעה הנ”ל יפה לעורר דברי ריבות1176 עם כל העושקי' את קהלנו יצ“ו, הן מולי' הן ערלי', וישתדלו בכל מאמצי כחם להקל הוצאות שכיריות הבתים1177 מעל קהלנו יצ”ו, וכמו כן |
קלד ע“א ישתדלו בכל הדברי' הכוללי' אשר שערו בועד שלהם בהין צדקם1178 שהם לתועלת הקק”י; ויוכלו להוציא מעות מכיס הקק“י בכל הנ”ל, בעד כל משך זמן מנוים, חמישי' דוק‘, ואם יצטרכו יותר יבאו בועד;1179 וימשך זמן מנוים מר“ח ניסן הע”ל עד ר“ח ניסן השס”ח, וכל מה שיסכימו בכל דבר כנ“ל יהיה כאלו הוסכם ונעשה ע”פ כל הקק"י, אבל לא יוכלו להפקיע זכות המוחזקי’ אשר להם בחזקותיהם, ובסוף השנה הנ“ל תהיה להם, היינו לארבעה מהם, קונטומאציאה;1180 והתבאר, שכל הסכמותיה' תשארנה ע”פ ששה מתוך שבעה, ואם יהיה א' או שני' מהם חוץ לעיר, או בעיר ולא יוכלו להועד מחמת אונס נכר מחבריו,1181 אז יתועדו בששה או חמשה ותשארנה הסכמותיהם ע“פ חמשה מתוך ששה או ע”פ ארבעה מתוך חמשה; ויתחייבו להועד בכל שבוע פעם א' לפחות, ומי שיסרב להועד כנ“ל יפול בקנס כ' דוק' להקדש קקפ”י, אם לא יהיה לו אונס נודע ונכר לרעיו, וכן מי שיסרב מנויו זה יפול בקנס הנ“ל; והתבאר שלא יוכלו השבעה הנ”ל בועד שלהם להטפל במה שהוא בין יחיד ליחיד.1182 נשארה ע“פ י”ד הן י"ב לאו1183
נועדי ו' אייר השס"ז 1184 🔗
כמ' שמואל כ“ץ, כמ' זימלן לורי‘, ר’ משה כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' שמריה קוניאן, ר' דוד בר ד“מ, ר' יצחק ב”א1185, ר' נפתלי כ“ץ, כמ' נריה בר יחיאל, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' זלמן בר ד”מ, ר' מיכאל ב“א,1186 הח”ר שמריה, ר' אשר ב“א,1187 כמ' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ א“י ארקוולטי, ר' יהודה מוגיל, ר' אברהם טוריס, ר' יהודה נאפולי, ר' יעקב ב”א,1188 ר' שלמה עזיז.
פנקס ועד ק“ק פאדוואה שס”ד–ש"צ (1603–1630) קבוצה 3 מתוך 11 / אלמוני/ת / ההדיר והוסיף מבוא והערות דניאל קארפי
(קמד) קונטומאציאה לפרנסים
הושם פארטי ע“פ רוב הנועדי‘, שתהיה קונטומאציאה1189 לכל הפרנסי’ שיתמנו מעתה ולהבא, ותמשך קונטומאצי' שלהם תשעה חדשי‘;1190 אמנם כל הנכנסי’ לא תהיה להם קונטומאצי', רק ישמשו כנהוג. נשארה ע”פ י“ג הן י”ב לאו
(קמה) פרנסי אייר סיון תמוז השס"ז
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' ג' ונכנס א' בעד אייר סיון תמוז השס"ז
ובכן כמ' שמואל כ“ץ קרא לכמ”ר משה בר מנחם ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו
וכמ“ר נריה בר יחיאל קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
ור מיכאל ב''א קרא לר' אהרן זרח כ“ץ ונשאר ע”פ י“ג הן י”א לאו
ור' אהרן זרח כ“ץ קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ט' לאו
נועדי י“ו אייר השס”ז1191 🔗
ר' משה כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, כמ' נריה בר יחיאל, כמ' זימלן לורי‘, ר’ אברם טוריס, ר' מיכאל ב“א,1192 ר' אהרן שלו‘, ר’ יצחק ב”א,1193 ר' יעקב בר אברהם, ר' נריה בר יעקב, ר' שמריה קוניאן, ר' אשר בר אברהם, ר' שלמה עזיז, הר“ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' זימלן בר ש”י.
(קמו מינוי שניים על בתי גספארו דיארזינטי)
הושם פארטי למנות שני' מבני הועד ע“פ ב”ו,1194 שיהיו עם פרנסי הקק“י להשתדל בעסק בתי גספארו דיארזינטי1195 המושכרי' לקק”י בחצר הלינגואצי1196 וכל המתיחס אליו; וכל אשר יעשו אלה השני' והפרנסי' יחד בעסק הנ“ל ע”פ רובם, הן ע“י ריב1197 הן ע”י פשרה הן עם יהודי‘1198 הן עם זולתם, הכל יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה ע“פ כל הקק”י, ובפרט כל חיוב ושעבוד1199 שיעשו בעסק הנ“ל וכנ”ל יהיה כאלו נעשה אותו החיוב והשעבוד ע“פ כל הקק”י; ויוכלו הפרנסי’ והשני' הנ“ל לקרוא בסיועם1200 בעסק הנ”ל כל מי שירצו מהקק‘“י, ויתחייב הנקרא לסייעם כנ”ל לתועלת הקק“י; בגזרת נח”ש למסרב להם. נשארה ע“פ י”ו הן ב’ לאו
ובכן ר' אברם טוריס קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע"פ ט' הן ה' לאו
ור' שמריה קוניאן קרא לר' יצחק בר אהרן ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו |
קלד ע“ב נועדי כ”ב סיון השס"ז1201 🔗
כמ“ר משה בר מנחם, כמ”ר נפתלי כ“ץ, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה כ“ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' שמריה קוניאן, ר' זלמן בר ד”מ, ר' פנחס, ר' מיכאל ב“א, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' משה שלו', כמ”ר נריה בר יחיאל, ר' אליה קטאלאן.
(קמז קבלת ר' שמואל מהדיאמנטי לגיטו)
בהיות שיש עדות נאמנה מפי אנשי אמת מועד ק“ק מנטובה יצ”ו, שר' שמואל יצ“ו בכמ' ישראל ז”ל מהדיאמנטי1202 הוא אדם ישר, ושלא יצא ממנטו' כמגורש ח“ו, אבל בבחירתו הגמורה בחר להתקרב לויניצי' כדי להצליח במלאכתו,1203 ואם אשתו מב”ת1204 נולדה בפאדו' ואביה היה בעל הבית פה הוא ואביו ובני משפחתו ופרעו במסי' ועולי‘; לכן הושם פארטי לקבל את ר’ שמואל הנ“ל בסבר פני' יפות, אמנם בתנאי שגם הוא יהיה כיתר קהלנו יצ”ו משועבד לכל תקנות הקק“י ולפרעון מסים ועולי' ככל אשר ישיתו עליו מעריכי הקקי”י; ואם יתעורר עליו ח“ו איזה בלבול1205 מחמת מלאכתו הנ”ל, יעמוד הוא על נפשו, והקק"י יהיה נקי מכל הוצאה שתודמן על זה; ויחתום פארטי זו מידו, ויהיה מותר לכל אדם להשכיר לו בית או בוטיגה.
נשארה ע“פ י”ב הן א' לאו
(–) אני שמואל בכמ“ר ישראל זצ”ל מאשר כול הנ"ל1206
(קמח אפוטרופסים על נכסי יתומיו של ר' משולם הילפרון)
עוד הושם פארטי, שיהיה ┐כח┌ לפרנסי הקק“י ולרש”א1207 למנות שלשה אפטרופוסי' על יתמי כמ' משלם היילפרון ז“ל ועל נכסיהם, הײַנו שנים מקרוביהם וא' ממי שאינו קרוב להם; והמסרב אופיצי' זה מדרי פאדו' יפול בקנס עשרה דוק' להקדש קקפ”י. נשאר ע“פ י”ב הן א' לאו
נועדי ז' תמוז השס"ז1208 🔗
כמ“ר משה בר מנחם, כמ' נפתלי כ”ץ, כמ' א“ז1209 כ”ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' משה כ“ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' שלמה עזיז, ר' דוד בר ד”מ, ר' מיכאל ב''א, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' יעקב בר אברה‘, ר’ אלחנן יעקב ארקוולטי, כמ' שמואל כ“ץ, כהח”ר שמריה, כמ"ר זימלן לורי'.
(קסט ייפוי-כוח ללקיחת הלוואה)
הושם פארטי, שיהיה כח אל פרנסי הקק“י גם יחד עם כמ”ר אהרן שלו' וכמ' יצחק ב“א,1210 שהם נבחרי' להיות עם הפרנסי' בעסק בתי מי'1211 גספארו מארזינטי, כנראה בפארטי מי”ו אייר השס“ז,1212 יהיה לחמשתם יחד כח למצוא מעוד עד סך שלש מאות דוקא' בעד הקק”י, אם אליוילו1213 אם בהלואה או איך שיהיה; וכל שעבוד שיעשו על המעות הנ“ל יהיה מוטל על הקק”י כאלו נעשה מכל הקק“י. נשאר ע”פ כלם
נועדי כ“ז תמוז השס”ז1214 🔗
כמ“ר משה בר מנהם, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' נפתלי כ“ץ, ר' משה כ”ץ, ר' שלמה עזיז, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' מיכאל בר אהרן, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר זימלן לורי‘, הח"ר שמריה, ר’ אליה קטאלן, ר' דוד בר ד"מ, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן שלו‘, ר’ משה שלו'.
(קנ) פרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד אב אלול השס“ז ובעד תשרי השס”ח
ובכן ר' אהרן שלו' קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
והר“ר שמריה קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע’פ ז' הן ו' לאו
ור' אהרן זרח כ“ץ קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר נכנס ע"פ ח' הן ה' לאו
(קנא) פרנסי' ימנו פרנסי'
הושם פארטי לקיים פארטי מיו' ה' ד' למנחם שנ“א1215 בדבר הפרנסי' שימנו פרנסי‘;1216 והעובר יפול בקנס עשרה דוק’ להקדש קקפ”י, ויהיה מובדל מכל דבר שבקדֻשה.1217
נשאר ע"פ כלם |
קלה ע“א נועדי ה' תשרי השס”ח1218
כמ' נריה בר יחיאל, ר' משה כ“ץ, ר' אהרן ש‘,1219 ר’ אברם טוריס, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל בר אהרן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' יהודה מוגיל, ר' נריה בר יעקב, ר' יהודה נאפולי, כמ“ר זימלן. לורי‘, ר’ אליה קטאלן, ר' פנחס, ר' משה שלו‘, ר’ אהרן זרח כ”ץ, הח"ר שמריה.
(קנב) ועד השבעה
הושם פארטי למנות ועד השבעה כפי נסח פארטי מכ“ח אדר השס”ז;1220 אמנם ימשך זמן מנויו בעד שנה א' מתחלת מהיום הזה,1221 בהיות שלא נתמנה עד עתה. נשארה ע"פ י' הן ו' לאו
ובכן ר' מיכאל ב“א קרא לכמ''ר שמואל בכמהח'”ר גרשם כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
ור' אהרן זרח כייץ קרא לכמ“ר זימלן לורי' ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
והח"ר שמריה קרא לר' אהרן שלו' ונשאר עפ ח' הן ו' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ז' לאו
ור' יהודה מוגיל קרא לר' מיכאל בר אהרן ונשאר ע"פ ט' הן ה' לאו
נועדי ליל מש“ק ר''ח חשון השס”ח1222 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' משה כ“ץ, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ זימלן לורי' הח”ר שמריה, ר' דוד בר ד''מ,1223 ר' משה שלו‘, ר’ אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' מיכאל ב“א,1224 ר' אשר ב”א,1225 ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' יהודה מוגיל, ר' נריה בר יעקב, ר' משה בר מנחם.
(קנג) פרנסי חשון כסליו טבת שס"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד חשון כסליו טבת הע"ל
ובכן כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' מיכאל ב''א ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
ור' משה שלו' קרא להח''ר שמריה ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
ור' נפתלי כ“ץ קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ד' לאו
(קנד) גבאי'
עוד הושמו באלו בבוסולו למנות שני‘1226 גבאי’ מהקדש, כנהוג בעד שנה א'
ובכן ר' אליה קטאלאן קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י' הן ה' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' אלחנן יעקב ארקוולטי ונשאר ע”פ ז' הן ד' לאו
ור' משה שלו' קרא לכמ' משה בר מנחם ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
(קנה) דייני הקהל
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות דייני הקהל כנהוג, בעד שנה א'
ובכן כמ' זימלן לורי' קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ י' הן ה' לאו
ור' משה שלו' קרא לר' אהרן זרח כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ג' לאו
ור' מיכאל בר אהרן קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
(קנו) ג' ר"ח
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר"ח כנהוג בעד שנה אחת
ובכן ר' יהודה מוגיל קרא לר' נפתלי כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
ור' אשר ב“א קרא לר' דוד בר ד”מ ונשאר ע’פ ח' הן ד' לאו
ור' אלחנן יעקב קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
(קנז הארכת תוקף הפארטה בעניין בית-המדרש)
הושם פארטי לקיים פארטי מי“א חשון שס”ו1227 עוד בעד שנה א' כמו שהיא, ע“ד המדרש,1228 ובלבד שתשאר ע”פ ב“ש הועד עתה.1229 נשארה ע”פ י"ד הן ב' לאו |
קלה ע“ב נועדי יום ב' י”ג כסליו השס"ח1230 🔗
הח“ר שמריה, כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' משה שלו‘, ר’ משה בר מנחם, ר' אשר בר אברהם, ר' יהודה נאפולי, ר' נריה בר יעקב, ר' יצחק בר אהרן, כמ”ר נריה בר יחיאל, ר' משה כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ נפתלי כ”ץ, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה מוייה, ר' דוד בר ד“מ, כמ”ר זימלן לורי'.
(קנח רשות לקצב למנות במקומו קצב זמני)
בהיות שר' ליב1231 קצב הוכרח לצאת מפאדו' בעד ימי' מה1232 לעסקיו, ושאל ממע' הפרנסי' יצ“ו רשות לשים במקומו מי שיחפוץ בו למכור הבשר, בשמירת כל התנאי' והפארטי שהושמו בקק”י בזמני' מתחלפי‘1233 בדבר הקצבות, הן במתיחס לתועלת הקק"י הן במתיחס לתועלת הקצב, וזה עד שובו לשלו’, וראו הפרנסי' ששאלתו הגונה; לכן הושם פארטי עתה, שיוכל ר' ליב הנ“ל לשים במקומו מי שירצה ככל הנ”ל, ובבאור,1234 שכל הפארטי שהושמו כנ“ל בדבר הקצבות תהיינה שרירות וקיימות עם כל חומרות שבהן, כאלו היום הושמו ונשארו,1235 ובפרט הפארטי1236 המתרת לכל יחיד ויחיד לשחוט או להשחיט1237 לעצמו, אך שלא למכור בשום אופן מהבשר ההוא לאחרי‘, וגם שום א’ לא יוכל לקנות ממנו, בקנס המבואר בפארטי הנ”ל מהקק“י, שתהיינה נשמרות בלי ערמה ובלי מרמה. נשארה ע”פ י"ד הן ג' לאו
נועדי אור ליו' כ“ד טבת השס”ח1238 🔗
הח“ר שמריה, כמ' שמואל כ”ץ, כמ' מיכאל ב“א,1239 כמ' זימלן לורי‘, ר’ משה ב”מ1240, ר' משה כ“ץ, כמ' נריה בר יחיאל, ר' א”ז1241 כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, ר' דוד בר ד“מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' זלמן בר ד”מ, ר' אשר ב"א.1242
(קנט) מוּסר המורדי'
בהיות כי רבו הפורצי' גדר ופושטי' את הרגל לד“י1243 וקוראי' דרור לעצמם מתקנו' הקהל ומהחרמי' ומעוררי' דברי ריבות אל הקק”י,1244 ורבה משטמה,1245 כי אין פחד אלוקי' לנגד עיניהם, ואם יונחו על שבושם1246 יֵהָרֵס קבוץ1247 קהלנו ח“ו; לכן יושם פארטי, שיהיה כח לאותם שהם עתה ראשי הקק”י ומנהיגיו1248 להוציא עד סך מאתי' דוק' מכיס הקק“י להשפיל גאון הפרוצי' הנ''ל, הן בד”י בפאדו‘1249 וחוצה לה1250 בין בדא“ה,1251 עד שישובו על המסלה1252 להיות ככל שאר הקק”י1253 בשעבוד תקנו’ הקהל1254 וביראת שמי‘; והכל יעשו הראשים הנ“ל ע”פ ב“ו וכפי סדר מנוים,1255 נון דירוגאנדו הכח אשר להם1256 מחמת תקנות אחרות מהקק”י. נשארה ע“פ י”א הן ב’ לאו
(קס) פרנסי שבט אדר ניסן השס"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ניסן השס"ח
ובכן הח“ר שמריה קרא לכמ”ר זימלן לורי' ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אשר ב''א ונשאר ע”פ ז' הן ב' לאו
וכמ“ר משה בר מנחם קרא לר' אלחנן יעקב ארקוולטי ונשאר ע”פ ז' הן ג' לאו
וכמ' וריה בר יחיאל קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
(קסא) תקון דרכי הגיטו
בהיות שמעלת הראש1257 חפץ שיתוקנו הדרכי' בגיטו,1258 לכן הושם פארטי, שכל אשר יעשה ועד השבעה בעסק זה, ע''פ ב“ו כפי סדר מנוים,1259 הן לקחת מעות בהלואה איזה סך שיהיה, הן בתת סדר1260 ולצוות כטוב בעיניהם בענין תקון הפורטיגי1261 וגורני,1262 הן בשעבודי' שיעשו1263 לצורך כל הנ”ל, הן בכל דבר אחר מתיחס לתקון הדרכי' הנ“ל, יהיה הכל מאושר ומקויים כאילו נעשה ע”פ כל הקק“י. נשאר ע”פ י"א הן ב' לאו
נועדי י“ז שבט השס”ח1264 🔗
כמ' זימלן לורי‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' משה כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, כמ' שמואל כ“ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' שמריה קוניאן, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' משה שלו‘, הח"ר שמריה, ר’ אליה קאטלאן. |
קלו ע“א (קסב) נכנסי' דייני הקק”י
בהיות שכח ועד השבעה מתפשט1265 לעמוד לדין עם כל מעורר ריב ומדני' לקק“י,1266 ובתוך ועד השבעה נתמנו שנים שהם דייני הקק”י;1267 לכן הושם פארטי למנות אצל דייני הקהל שנים נכנסי‘,1268 שיהיה כחם יפה כדייני הקהל בכל מה שלא יוכלו השני דייני’ הנ“ל להטפל בו,1269 ואם יזדמן בדבר מה שלא יוכלו הנכנסי' הנ”ל להטפל בו,1270 אז יוציאו בגורל פרנס א' או שני' לגמור הדבר ההוא במקום הנכנסי' הנ“ל. נשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
ובכן ר' משה כ“ץ קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
ור' נפתלי כ“ץ קרא להח”ר שמריה ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
(קסנ) מגבת פורי' לפורי'1271
עוד הושם פארטי1272 לקיים בעד פורי' הע“ל, ע”ד המנות, את הפארטי מד' אדר השנ“ב; וגם לאביוני' יוכלו לשלוח מיני מתיקה וזולת, כרצון איש ואיש. נשארה ע’פ י”א הן ה' לאו
נועדי כ“ז אדר השס”ח1273 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ אשר ב”א,1274 ר' א“י ארקוולטי, ר' משה כ”ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, הח“ר שמריה, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה מוגיל, ר' יצחק קונסילו,1275 ר' שמריה קוניאן, ר' מיכאל בר אהרן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' משה בר מנחם.
(קסד) קמח לפסח
להעלות זכרון אביוני עמנו על ראש שמחתנו בחג המצות הע“ל, הושם פארטי מצד הפרנסי' יצ”ו להוציא ק“נ ליט' בכל כך1276 קמח לפסח לחלוק להם; ויהיו נגבים כולם על ככרי העולים;1277 ┐ואלה הם נוספי' על נ”ה ליט' שנמצאו בבוסולו.┌1278 נשארה ע"פ י' הן ד' לאו
(קסה) נדבה לצנועה
עוד הושם פארטי לתת לסיוע נשואי צנועה א' מבנות עירנו חמשה דוק‘, היינו ל"א ליט’;1279 ויהיו גם הם נגבי' על ככרי העולי‘.1280 נשארה ע“פ י”א הן ג’ לאו
נועדי כ“ז ניסן השס”ח1281 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' א”י ארקוולטי, כמ“ר משה כ”ץ, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' אליה קטאלן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,1282 ר' משה שלו‘, כמ’ משה ב“מ,1283 הח”ר שמריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' יעקב ב“א,1284 ר”ש1285 עזיז, ר' זימלן בר ש"י, ר' פנחס, ר' יהודה נאפולי, ר' נריה בר יעקב, ר' יהודה מוגיל.
(קסו) פרנסי אייר סיון תמוז השס"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' בעד אייר סיון תמוז השס"ח
כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע"פ ו' הן ג' לאו
ר' אלחנן יעקב ארקוולטי קרא לר' אליה קאטאלן ו' הן ה' לאו
ר' מיכאל בר אהרן קרא לר' פנחס ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
ר' אשר בר אברהם קרא לר' משה כ"ץ נכנס ונשאר ח' הן ד' לאו
(קסז) בעל חנות
הושם פארטי למנות בעל חנות1286 כנהוג, בעד שתי שני' מתחילות מעתה; ויתחייב להיות אצל ר' אליה קטאלאן1287 במכירת המשכונות שעברה עליהם שנה אחת,1288 כפי חיובו ר' אליה הנ“ל;1289 ויתחייב ג”כ לקחת חשבון החנות מר' אליה הנ“ל ולקבל מידו כל המשכונות שלא עברה עליהם שנה וכל מעות ההקדש אשר תחת ידו, וכל זה יהיה נעשה קודם חג שבועו' הע”ל; והעובר משניהם יפול בקנס חמשה דוק' להקדש קקפ“י, וכל עוד שלא יפרע הקנס היה כמועל בקֳדָשִי';1290 והתבאר שכִּווּן חשבון החנות1291 הנ”ל יהיה במעמד הר“ח מהקק”י,1292 והם יפְקחו עין לראות ביד מי1293 נשאר מה שיחסר מהסך אשר ביד ר' אליה יצ“ו הנ”ל עד המאתי' דוק' הראוים להמָצא1294 בחנות, ויקבצו הכל יחד1295 ביד הבעל חנות חדש הנ“ל. נשארה ע”פ כלם
כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' אלחנן יעקב ארקוולטי ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו |
(קסח נוהל קבלת תושבים חדשים לגיטו)
קלו ע“ב בהיות שיש בגיטו בתים ששכירותם מוטל על הקק”י,1296 וכשישכירו אותם לקצרי היד1297 הבאי'
מחוץ לפאדו' יקלקלו אותם ולא יפרעו שכירותם, זאת ועוד אחרת שיש לחוש1298 על אלה הבאי' מחדש שיבאישו את ריחנו לעיני שרי העיר בעושק ונלוז שיעשו; לכן חושם פארטו,1299 שלא יתקבלו בגיטו כי אם אותם שישארו ע“פ ב”ו מרוב הועד1300 שלנו, וכמו כן לא יוכל שום בעל בית מדרי הגיטו להשכיר שום מקום לשום א' מבני עמנו הבא מחדש, אם לא יתקבל תחילה בועד כנ“ל, וזה בקנס עשרה דוקא' להקדש קקפ”י, ובכלל כל הסדר הזה יהיה1301 כל מי שבא מבני עמנו לדור פה פאדו' מיום כניסתנו בגיטו עד עתה, אם ירצו להביא. בני ביתם בגיטו;1302 ואם ימָצא1303 מי שיבוא עם בני ביתו בחזקת היד איך שיהיה, אז לא יוכל שום א' מדרי הגיטו להמציא ריוח לידו, הן ע“י לתת לו לעשות בכל מלאכה הן לתת לו שכר סרסרות, וזה בגזרת נח”ש,1304 אם לא יוכרז קודם מפי השמש בבתי כנסיות1305 שאותו פלו' נתקבל בוועד ע“פ ב”ו; והפרנסי' שיהיו בכל זמן וזמן יגבו הקנס הנ“ל בגזרה. נשארה ע”פ ט' הן ה' לאו
נועדי ד' אייר השס"ח1306 🔗
ר' פנחס, ר' א“ז כ”ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' נפתלי כ“ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' משה כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' אשר ב”א,1307 כמ' משה בר מנחם, הח“ר שמריה, כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ נריה בר יעקב, ר' זימלן בר ש“י, ר' יעקב בר אברהם, ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' מיכאל בר אהרן, ר' זלמן בר ד”מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי.
(קסט אישור ‘תורת ההערכה’ הקודמת)
הושם פארטי לקיים תורת ההערכה שקדמה,1308 ויהיה נוסף בה שלא יוכל שום נערך לטעון לפני מעריכי' שישקיפו1309 למה שטרח ופעל ועשה בעד הקק"י, וכמו כן המעריכי' לא יוכלו בשום אופן להשקיף בזה;1310 רק הקהל חקה א' להם להשקיף המעריכי' בהין צדקם1311 אל הקרן או אינדוסטרי‘1312 אשר לכל א’ וא‘, בין משלו בין משל אחרי’; ואם תשאר פארטי זו אז יוציאו המעריכי‘1313 ויסָגרו תכף ולא יצאו עד גמר מלאכתם; וכל מי שיהיה נערך מה’ דוקא' ולמעלה, וה' בכלל, יבואו לבאלוטאר,1314 ומה' דוק' ולמטה יבארו המעריכי' בערכו אם יבוא אם לא.
נשארה ע“פ י”ג הן י' לאו
נועדי י' אייר השס"ח1315 🔗
ר' פנחס, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' דוד בר ד”מ, ר' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ שמריה קוניאן, ר' יצחק ב“א,1316 ר' נריה בר יעקב, כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' משה כ”ץ, הח“ר שמרי‘, ר’ זלמן בר ד”מ, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' נפתלי כ“ץ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' מיכאל ב”א,1317 כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ יהודה מוייה, ר' אשר בר אברהם, ר' זימלן בר ש”י.
(קע קבלת ‘תורת הערכה’ החדשה)
בהיות שלא נתפשטה1318 הפארטי מקיום תורת ההערכה שקדמה,1319 וזה מסבות שונות,1320 לכן הושם פארטי מצד הפרנסי‘, שיהיה באלוטאדו כל הקק"י מהנועדי’ א' א‘,1321 והבאלוטאציאו’1322 תהיינ' מופקדות אצל שני נאמני' מובחרי' עפ ב“ו מהקק”י,1323 והם יבְחרו מכל הקק"י עשרה אנשים שיהיו כשרים לעדות זה לזה,1324 מאותם שיהיה להם יותר באלי;1325
אחרי כן יתנו הפרנסי' לסופר הקק“י עשרה ליבריטי,1326 ויכתוב על כל א' מהם ע”פ הפרנסי' כל יחידי הקק“י,1327 חוץ ממקבלי צדקה; ויקראו כל הנועדי‘,1328 ואז הנאמני’ בחדר א' מיוחד יקראו הנועדי' א' א‘, וכאשר יגיע אליהם א’ מהעשרה הנ”ל1329 יתנו לו הליבריטו בצנעה ויצפינהו באמתחתו, וישביעו אותו על י' הדברות שיעשה ערך לכל א' מהכתובי' על הליבריטו |
קלז ע"א על הין צדקו ועל פי הסדר שעוד יתבאר לפנינו,1330 ואז ישלחו אותו מלפניהם לשלו', וכן יעשו
לכל א' וא' מהעשרה הנ"ל, ויתר יחידי הקהל ישלחו א' א' לביתו, אחרי שיעכבו כל א' וא' אצלם כשעור שעכבו מקבלי הליבריטי;1331 ובין העשרה בין השאר1332 יהיה נגזר עליהם מהנאמני' בחרם חמור, שלא יגלו לשום אדם, לא בדבור ולא ברמז או בכתב ובכל אופן שיוכל להיות, אם הגיע בידו ליבריטו אם לא;
יהיה זמן מוגבל ג' ימי' רצופי' לכל א' מהעשרת הנ“ל להתבונן היטב לעשות משפט וצדקה בכל ערך שיכתוב על הליבריטו, ואחרי הג' ימי' הנ”ל יקראו הנאמני' את כל אנשי הועד, וכשיהיו נועדי' אז יקראו כל א' וא' לפניהם בחדר מיוחד כבראשונה, וכל א' וא' מהעשרה יביא הליבריטו שלו חתום1333 עם סקאליטה1334 אדומה ויניחהו חתום ביד הנאמני' וישוב לועד, גם כל יחידי הקק“י יבאו א' א' לפניהם ויתעכבו כשעור הנ”ל וישובו לועד;
על כל א' מהליבריטי יהיה כתוב בלשון וכתב וולגארו,1335 נגד כל נערך,1336 את הסך שהעריכוהו, אם דוק' דוק‘1337 ואם ליט’ ליט‘,1338 ודוק יובן ככר א’;1339
תכף אחרי שיגיעו הליבריטי וישובו חתומי' ביד הנאמני' ושיצאו מלפניהם כל הנועדי' ויחזרו לועד, יבאו הנאמני' עם הליבריטי בועד ויטרפו אותם בקלפי גדול, וע"י נער א' יוציאו שלשה מהם א' א‘, והנותרי’ באש ישרופו תכף לעיני הנועדי‘, וילכו הנועדי’ איש למקומו;
הנאמני' יפתחו הג' ליבריטי וישגיחו בכל ערך וערך לשים על פוליצה מה שבין המרבה והממעיט,1340 והמשל, אם ימְצאו על ליבריטו אחד ערך ראובן עשרה דוק‘, ובשני עשרים דוק’ ובשלישי חמש עשרה, יכתבו ערך ראובן חמש עשרה דוק‘, שהוא מה שבין עשרה ועשרי’; ואחרי גמר מלאכתם יסדרו1341 לסופר לכתוב על סדר בפנקס הערכי' ערך כל א' וא', כאשר כתבו הם בפוליצה הנ"ל;
יתחייב כל א' מהעשרה הנ“ל להשקיף1342 בערך1343 על סך תק”נ דוק' בקרוב על הליבריטי,1344 ולא ישגיחו על ה' דוק' בתוספת או מגרעת,1345 ואלה יהיו מלבד הכתובי' לליט‘; ויובן שהכתובי’ לדוק' יבאו לבאלוטאר והכתובי' לליט' לא יבאו, אכן לא יהיה ערכם1346 נוסף או נגרע בסבת שום דבר, וסך הליט' שיהיה כתוב בכל ערך1347 יהיה בעד שנה א', וכן בשנה השנית;
אם יארע שעל א' מהג' ליבריטי יהיה כתוב בו ערך א' לליט' ועל ב' מהם לדוק' או הפך זה, אז אחרי רבי' להטות, ויראו הנאמני' כמה יעלו שני הסכי‘1348 מהב’ ליבריטי,1349 אם ליט' או דוק', ויכתבו מחצית סך שניהם בפנקס אל הנערך;
אם יקרה שיבְחר הקק"י נאמני' חיצוני‘,1350 שלא ידעו באנשי הקהל את הפסולי’ לעדות זה לזה,1351 כדי להשמר מזה בעשרה שיבחרו, אז הפרנסי' יתנו להם פוליצה מהפסולי' לעדות זה לזה, וזה יעשו לעיני הועד;
הערך הזה1352 יתחיל מחשון שס“ח וימשך עד חשון ש”ע, וכאשר יהיה נכתב בפנקס ע"י הסופר לא יוכל להבטל מחמת שום דבר בעולם;
אם יהיה בתוך ב' שני' הנ“ל לאיזה יחיד איזה נזק מפורסם, נודע ונכר לדייני הקק”י, אז הפרנסים יוציאו לו בגורל ד' מהנועדים כשרי' זה לזה ולו, ויחדשו את ערכו אחר שישמעו טענותיו,1353 והסדר הזה יהיה נשמר בין המשודכי' עתה, אם יעשו נשואין,1354 ועם אותם שיבאו לדור פה;
יפורסם בבתי כנסיות פאדו' חרם חמור, שהעשרה הנ“ל כל א' מהם יעשה הערכי' ויכתבם כנ”ל בהין צדקו, באמת ובאמונה, בלי השקפה לאהבה או לשנאה, וזה נוסף על השבועה חמורה שיהיו נשבעים מהנאמני' הנ"ל;
יוכלו העשרה הנ"ל לפטור מי שיראה בעיניהם ראוי לכך, ולא יוכלו לכתוב פחות מדוקאטו אחד |
קלז ע"ב לנערכי' לדוק‘, וכן לא יוכלו לכתוב פחות מששה ליט’ לנערכי' לליט';
ולא יהיה נכלל בערך זה ערך בני ספיריאל, רק על ועד השבעה, על פי כלם, יהיה מוטל כל המתיחס לערכם.1355 נשארה ע“פ י”ו הן ו' לאו
(קעא תוספת ל’תורת ההערכה' החדשה)
עוד הושם פארטי1356 להוסיף בתורת ההערכה הנ“ל, שישקיפו העשרה הנ”ל בערכי' שיעשו להפרע ממי שריוחיו מרובים והוצאותיו מועטות, הכל כפי ראות עיניהם, וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו, ויעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל א' וא‘, וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותני’ לו סיוע, ומי שמרויח הרבה ע“י אינדוסטריאה ומי שיש לו הוצאה גדולה או להפך, וישקיפו למי שהוא עמוס בהוצאת שכירות בית ולמי שאין לו חזקה, או יש לו חזקה בפאדו' ואינו דר פה, ולמי שהוציא נדוניא או קבלה בששה חדשי' עברו; כל ההשקפות האלה יתבוננו העשרה הנ”ל, למען דעת על מי יכבידו או יקלו, וזה בח“ח;1357 ובין כך1358 לא וכל שום אדם לדבר מעסקי חברו בערמה,1359 כדי לגלגל1360 שיכבידו או יקלו עליו, וגם זה בח”ח;
לא ישקיפו העשרה הנ“ל אל הערכי' הקודמי‘, רק יעשו הערכי’ בהין צדקם ע”פ החרם ושבועה שיוטלו עליהם כנ“ל, ולא יזוזו מתורת הערכה הנ”ל;
כל יחיד ויחיד מהקק“י יתחייבו לבאלוטר בהין צדקם את היחידי' כאמור, ולא ינהגו בזה שום ערמה בבאלוטאציאונה הנ”ל, וזה בגזרת נח“ש; וה' יתן אומר1361 שיהיה עסק זה לטובה ולברכה אמן. נשארה ע”פ י"ז הן ו' לאו
(קעב מינוי שני נאמנים על ההערכה)
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' נאמני' הנ"ל1362
ונקרא1363 המשכיל כמ' משה צרפתי1364 ונשאר ע“פ י”ב הן ט' לאו
עוד נקרא המעולה ר' אברהם אבוהב1365 ונשאר ע" י"ג הן ז' לאו
ובהיות שכמ' משה הנ“ל הוא בויניצי' ונקרא לבוא ביום ה' הע”ל בהשכמה, ויש ספק אם יבוא אם לאו, לכן נקרא ר' קוזי ק“פ1366 יצ”ו למלאת מקומו בנאמנות הנ"ל, אם יאחר לבוא.
ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
נועדי ט“ו אייר השס”ח1367 🔗
ר' פנחס, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' שמריה קוניאן, ר' יצחק בר אהרן, ר' שלמה עזיז, ר' נפתלי כ”ץ, ר' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' דוד בר ד“מ, ר' מיכאל ב”א,1368 ר' אהרן שלו‘, ר’ זימלן בר ש“י, ר' א”י ארקוולטי, כמ' שמואל כ“ץ, ר' זלמן בר ד”מ, ר' יהודה נאפו‘,1369 ר’ נריה בר יעקב, הח“ר שמריה, ר' נריה בר יחיאל, ר' משה כ”ץ, ר' יעקב בר אברה‘, ר’ יהודה מוייה, כמ"ר זימלן לורי'.
(קעג הפעלת ‘תורת ההערכה’ החדשה)
נעשתה הבאלוטאציאו' מכל הנועדי' ונקראו לפני הנאמני' ונתנו1370 הליבריטי לעשרה כפי סדר תורת ההערכה הנ"ל1371 וילכו איש למקומו.
נועדי ח“י אייר השס”ח1372 🔗
ר' אליה קטאלאן, ר' פנחס, ר' א“ז כ”ץ, כמ' שמואל כ“ץ, ר' יעקב ב”א,1373 ר' נפתלי כ“ץ, ר' אהרן ש‘,1374 ר’ יצחק בר אהרן, ר' משה שלו‘, ר’ מיכאל ב”א,1375 ר' דוד בר ד“מ, ר' זימלן בר ש”י, ר' שמריה קוניאן, ר' אשר בר אבר‘, ר’ שלמה עזיז, (ר' משה ש'),1376 ר' משה ב‘“מ, הח”ר שמריה, ר’ זלמן בר ד“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' יהודה מוייה, ר' נריה בר יחיאל, ר' משה כ”ץ, ר' א"י ארקוולטי, כמ' זימלן לורי'.
(קעד מסירת רשימת הערכות)
בהיות שכפי מה שהגידו הנאמני‘, א’ מהעשרה שקבלו הליבריטי הביא את הליבריטו שלו חתום עם שעוה ואמר שלא מצא סקאליטה1377 מפני החגא;1378 לכן הושם פארטי לתת כח אל הנאמנים לחתום הליבריטו הנ“ל בסקאליטה כסדר תורת ההערכה, ולהביא אותו בקהל1379 עם יתר הליבריטי. נשארה ע”פ י"ט הן ו' לאו |
(קעה הגבלת זמן הערעור על ההערכה)
קלח ע“א הוכרז בב”ה1380 ע“פ השמש בשם הפרנסי' והר”ש,1381 שכל מי שיש לו איזה ערעור על סדר
ההערכה הנ"ל, דבר ידבר הוא טרם הִגָלוֹת הערכי', ואם החריש יחריש עד אחרי הגלותם לא יתקבלו עוד דבריו.
(קעו גמר תהליך ההערכה)
הנאמני' הביאו העשרה ליבריטי בועד וטרפום בקלפי, וע"י נער הוציאו ג' מהם ושרפו השבעה האחרי‘,1382 וגמרו מלאכתם ונכתבו הערכי’ על ספר כנהוג.1383
נועדי ג' סיון השס"ח1384 🔗
כמ' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' אהרן זרח כ“ץ, ר' משה בר מנחם, ר' מיכאל ב”א,1385 ר' שמריה קוניאן, הח“ר שמריה, ר' נפתלי כ”ץ, כמ' זימלן לורי‘, ר’ אלחנן יעקב ארקוול‘, ר’ אשר בר אברהם, ר' שלמה עזיז, ר' יצחק ב''א1386, ר' שמואל כ“ץ, ר' משה כ”ץ.
(קעז) נדבה לפ"ש1387
לשלח רצוצים חפשי‘1388 ע"פ סדר מכתב נדפס בויניצ’ ביו' כ“ב ניסן השס”ח;1389 כאשר בקש השליח המעולה כמהר“ר ידידיה נר”ו בן מרנא ורבנא כמהר“ר משה גאלנטי נר”ו,1390 הושם פארטי לתת קפה א' לגבאי כנסת אשכנזי‘, וקפה אחרת לגבאי כנסת לועזי’ ויסבבו בכל שני וחמשי וח“ה1391 ור”ח1392 וימי צומות; והגבאי' הנ“ל ┐יגבו┌ כל הנדרי' ונדבות שיֵעשו1393 בשתי בתי כנסיו‘, וישלחו בויניצי’ לצורך פדיון שבוים אל מעלת החכם כמהר”ר יוסף פארדו נר“ו,1394 מאה ליט' בכל ששה חדשים, ואם לא יגיעו סכי הבוסולו1395 הנ”ל ונדרי' ונדבות לסך הק' ליט‘, אז יושלמו לחשבון עולים;1396 והסדר הזה ימשך חמש ┐שנים┌ רצופות מתחילות מעתה, ולא ינתן דבר לקבוצי’1397 אחרי' שיבאו לפדיון שבוים, רק יהיו נקרעי‘, כי כן התבאר במכתב הנ"ל,1398 והפרנסיי יקרעו אותם; וכל הנקראי’ לקרות בתורה יעשו נדר לפדיון שבוים בשתי כנסיות.
נשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
נועדי כ"ט תמוז השס''ח1399 🔗
כמ“ר פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' מיכאל בר אהרן, ר' א”י ארקוולטי, ר' יצחק ב“א,1400 ר' שמריה קוניאן, ר' נפתלי כ”ץ, ר' משה בר מנחם, ר' יעקב ב“א,1401 ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' דוד בר ד”מ, ר' זימלן בר ש“י, הח”ר שמריה; ר' אהרן ש‘1402 בא אחר שנשארה פארטי מתקון הדרכי’.
(קעח) בדבר תיקון דרכי הגיטו
בהיות שתקון דרכי הגיטו1403 הוא דבר כולל לכל הקק“י, לכן הושם פארטי בענין תקון הדרכים, הן למנות אנשי' עליו הן להוציא מעות1404 בו, שלא יוכל שום פרנס לשים פארטי על כל אלה אם (לא) יהיו בועד לפחות כל הנועדי' פורעי ערך העולי' פחות משני', וישארו הפארטי ע”פ ב' שלישי' מהנועדי'; וזה למען יהיה נחת רוח לכל הקק''י בכל המתיחס לתקון הדרכים.
נשארה ה"פ ח' הן ד' לאו
ור' מיכאל ור' נפתלי כ"ץ לא שמו באלה
(קעט) פתיחה לר' יחיאל בר נריה
בהיות שהר“ש ארקוולטי גדל טרחו בעשיית הליבריטי1405 מהבְּלִינְדֶיר מַאוּס1406 ובכתיבת תורת ההערכה י' פעמי' ויותר,1407 ובזולת,1408 ולא קבל על זת שום פרס;1409 לכן כדי לעשות נחת רוח לפניו, הושם פארטי שתנתן מהקק”י פתיחה א‘1410 בחנם לחתנו ר’ יחיאל בכמ“ר נריה1411 יצ”ו.
נשאר ע"פ כלם
(קפ) פרנסי אב אלול תשרי הע"ל
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג, בעד אב אלול שס“ח ותשרי שס”ט
ובכן ר' שמריה קוניאן קרא לר' יצחק בר אהרן ונשאר ע"פ ו' הן ד' לאו
ור' משה בר מנחם קרא לר' זימלן בר ש“י ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' שלמה עזיז ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
ור' יצחק בר אהרן קרא לר' משה בר מנחם נכנס ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
(קפא) משתדלי' על שכיריו' הגיטו
בהיות שכל יחידי הקק“י מחוייבי' זה בעד זה בעד הפיטו1412 ובעלי הבתי' מתרשלי' בגביה;1413 לכן הושם פארטי למנות שני' מבני הקק”י, שישתדלו בכל מאמצי כחם לעשות1414 באופן שבעלי בתי הגיטו המה יגבו הפיטי בחָזְקה מיד הדרי' בבתיהם בזמנם הקבוע כנודע, ואם. יתרשלו |
קלח ע“ב הבעלי בתים, אז יובן שיהיו כל יחידי הקק”י פטורי' מהחיוב הנ"ל; אכן,1415 אם הבעלי בתי'
ישלחו למשכן דרי בתיהם ולא יוכלו להפרע,1416 אז ישאר הקק“י על חיובו הנ”ל; והמשתדלי' הנ“ל שיתמנו ינהגו מנוים והשתדלותם הנ”ל בנאמנות גמורה, וזה בגזרת נח“ש, וימשך מנוים עד ר”ה ש“ע הע”ל;1417 ויוכלו להוציא בזה1418 מכיס הק“ק עד עשר דוק', ואם יצטרכו יותר יבאו בקק”י.1419 נשאר ע"פ י' הן ה' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו לבחור המשתדלי' הנ"ל
ור' נפתלי קרא לר' יעקב בר אברהם ונשאר ע''פ כלם
ור' דוד בר דוד משה ┐קרא לר' אליה קטאלאן┌ ונשאר ע"פ ח' הן ד' לאו
(קפב) חרם ממטבעו'
להרים מכשול מדרך עמנו בעסק המטבעות,1420 להרחיק כל אדם ממה שיש בו חשש לעבור על תקנו' מעלת השררה יר“ה, הושם פארטי1421 לפרסם בשתי בתי כנסיות פאדובה לכל הקודם1422 את החרם אשר זה ימי' נתפרסם בק”ק ויניציאה יצ“ו כמו שהוא, ויובן שהוא מקויים מעתה מפרנסי הקק”י ומהר“ש1423 יצ”ו; ויתחייבו חזני שתי הקהילות1424 יצ“ו מפאדו' לפרסמו בכל שבת שלפני ר”ח, ויקבלו שכרם על זה דוק' א' לשנה לכל א' מהם, ואם ישגו ולא יתמידו לפרסם אותו כאמור, יובן מכל מקום שתהיה פארטי זו מאושרת. נשארה ע"פ כלם
נועדי כ“ח תשרי השס”ט1425 🔗
כמ' יצחק ב“א,1426 ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל ב”א,1427 ר' נריה בר יעקב, ר' א“י ארקוולטי, ר' נפתלי כ”ץ, ר' משה כ“ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' שמואל כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' אהרן ש',1428 כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ זלמן בר ד“מ, ר' א”ז כ"ץ, ר' אשר בר אברהם.
(קפג) ועד הז'
הושם פארטי למנות ועד השבעה ע“פ ב”ו כנהוג, עם הקאפיטולי מכ“ח אדר ┐השס”ז┌,1429 וזה בעד1430 שנה א' מַתְחֶלֶת מעתה; ונוסף על זה, שכל מה שיעבור על ידם בעסקי הקק“י בכתב,1431 ימסרו אותו ביד נאמני הקק”י1432 בסוף מנוים הנ“ל. נשאר ע”פ ט' הן ז' לאו
(קפד) פרנסי חשון כסליו טבת שס"ט1433
הושמו באלי בבוסולו למנות כנהוג ג' פרנסי' ונכנס, בעד חשון כסליו טבת שס“ט הע”ל
ור' יצחק ב“א קרא לכמ' נפתלי כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
ור' שלמה עזיז קרא לכמ' שמואל כ"ץ ונשאר ע''פ ט' הן ד' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' נריה מיכל1434 ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' א“י ארקוולטי קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
נועדי ליל ג' י' כסליו השס"ט1435 🔗
ר' נריה בר יחיאל, כמ' שמואל כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, הח''ר שמריה, ר' משה כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' משה שלו‘, ר’ דוד בר ד”מ, ר' אליה קטאלן, ר' פנחס, ר' יהודה נאפולי, ר' משה { }.1436
(קפה) קפת המדרש
להגדיל תורה ולהאדיר, הושם פארטי1437 לתת המדרש בעד שתי שני‘1438 רצופות לבני החבורה החדשה מת“ת,1439 ויוכלו להקים במדרש הנ”ל לרצונם מורה או מורים שידרשו וילמדו דעת את העם לרצון לפני אלוקינו; וכל הנדרים שינדרו למדרש משתי הכנסיו’ יהיו תחת ידם1440 להוציאם לצרכי מדרש הנ“ל, ויוכלו ג”כ לסבוב בכל שבוע פעם א' עם קפה אשר תהיה לסיוע הוצאות המדרש הנ“ל. נשארה ע”פ י"א הן א' לאו
נועדי יום ה' י“ט טבת השס”ט1441 🔗
ר' נריה בר יחיאל, כמ' שמואל כ“ץ, ר' נפתלי כ”ץ, כמ''ר שמעון לורי‘,1442 ר’ אהרן שלו‘, ר’ משה ב“מ, ר' משה שלו‘, ר’ אליה קטאלן, ר' פנחס, ר' שלמה עזיז, ר' א”ז כ“ץ, ר' יעקב בר אברה', הח”ר שמריה, ר' אשר ב“א,1443 ר' מיכאל ב”א,1444 ר' יהודה נאפולי, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' משה כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי. |
(קפו בחירת שלושה חברים לוועד השבעה)
קלט ע“א הושמו באלי בבוסולו למנות ועד השבעה, כפי הסכמת כ”ח תשרי השס"ט1445
ובכן ר' יעקב ב“א קרא לכמ' שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
ור' מיכאל בר אהרן קרא לכמ' שמעון לורי' ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
(קפז פרנסי שבט–אדר ואדר–ניסן שס"ט)
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג עם נכנס, בעד שבט אדר ואדר וניסן השס"ט
ור' אהרן שלו' קרא לכמ“ר זימלן לורי' ונשאר ע”פ ו' לאו י"א הן
ור' שלמה עזיז קרא לר' אהרן שלו' ונשאר ע"פ ו' לאו ח' הן
ור' יהודה נאפולי קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ז' לאו י' הן
ור' משה כ“ץ קרא לר' נפתלי נכנס ונשאר ע”פ ו' לאו ט' הן
נועדי ר“ח אדר ראשון השס”ט1446 🔗
כמ' זימלן לורי‘, כמ’ משה כ“ץ, ר' אהרן ש‘,1447 ר’ נריה בר יחיאל, ר' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ אליה קטאלאן, ר' מיכאל ב”א,1448 ר' אשר ב“א,1449 ר' שלמה עזיז, ר' יהודה נאפולי, ר' דוד בר ד”מ, ר' א“ז כ”ץ, ר' זלמן בר ד“מ, ר' שמרי' קוניאן, ר' יוסף סיניגאליה,1450 ר' מרדכי מידונה,1451 ר' נפתלי כ”ץ, ר' א"י ארקוולטי, ר' יהודה מוייה.
(קפח עיכוב גמר בחירת השבעה ובחירת ועד של שישה במקומם)
בהיות שלא הסתייעא מלתא1452 לגמור מלאכת מנוי ועד הז‘1453 מסבות נודעות, לכן הושם פארטי מצד הפרנסי’ יצ“ו לבחור ע”פ ב“ו ששה מבני הועד, שלא יהיו שונאי' זה את זה, אכן יוכלו להמנות שנים מהם אעפ”י שיהיו קרובי' זה לזה,1454 ולא יותר, ויהיה לאלה הששה כל הכח הנתון כבר לועד הז' בפרטי כ“ח אדר השס”ז1455 וגם עם כל החיובי' המוטלי' עליהם בפארטי ההיא, וימשך מנוים שנה אחת מַתְחֶלֶת מהיום הזה; ולא תהיה בשביל זה בטלה הפארטי הנ“ל מועד הז‘, רק כאשר יזדמן אפשרות לגמור ברירת השבעת אז יצטרפו הד’ שיובחרו עם הג' שנבחרו כבר ביום י”ט טבת השס“ט,1456 ותהיה המשרה על הקק”י1457 תמיד לבאר ע“פ רוב הנועדי' מי ינהג מנויו, אם ועד הז' או ועד הו' או שניהם יחד. נשארה ע”פ י"א הן ט' לאו
ובכן ר' משה כהן1458 קרא לר' אהרן ש' ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
ור' משה שלו' קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע“פ י”ג הן ו' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לכמ”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
ור' אהרן זרח כ“ץ קרא לר' נפתלי כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
ור' מרדכי מידונה קרא לר' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
(קפט איסור להחזיר גניבות על-ידי שלישי)
בהיות שהמחזירי' גנבות ע“פ מנדאטי,1459 קצתם מערימי' ומחזירי' אותם ע”י שליש,1460 ובזה תהיה לוקה מדת הדין מפארטי כ“ה תמוז שס”ב1461 בדבר הגנבות; לכן הושם פארטי מצד הפרנסים, שמכאן ולהבא לא ישתמש שום קונה בחזרות הנ“ל1462 משליש, רק הוא בעצמו יפרסם קנייתו אל המפרסם בחרם המנדאטו,1463 ואם יעבור ישכנו נח”ש, וגם השליש יהיה בנדוי; ומי שנהג מנהג זה לשעבר מששה חדשים עברו עד עתה לפרסם1464 קניית גנבות ע“י שליש, וכן מי שנעשה שליש כנ”ל מו' חדשי' עברו עד היום הזה, יתחייבו לבוא ולהגיד דבר על בוריו אל פרנסי הקק“י, והעובר ישכנו נח”ש, וכמו כן כל מי שיודע במי שעשה שליש |
קלט ע“ב או במי שנעשה שליש כנ”ל, יתחייב בקנס1465 הנ“ל לבוא לפרסם הדבר לפרנסי הקק”י; וכל
החיובי' הנ“ל יהיו שוים באנשי' ובנשי', ויהיה כח פרנסי הקק”י לפרסמם ולהעניש אותם כפי העובר וכפי מריו, על הין צדקם;1466 והתבאר שתקנת האסור לקנות קודם סיום תפלת שחרית או אחר ערבית תעמוד בתקפה,1467 וכל הרואה שאיש או אשה עובר עליה יתחייב לפרסמו לפרנסי הקק“י, ואם לא יפרסמנו יחשב לעבריין ומועל בקדשי';1468 ופארטי זו תפורסם ע”פ השמש בכל שבתות החדש הזה ויותר, אם יראה כן לפרנסי הקק“י. נשארה ע”פ י"ח הן ב' לאו
נועדי י' אדר השס"ט1469 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ משה כ”ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ אשר ב"א,1470 ר' שמריה מוייה,1471 ר' שלמה עזיז, ר' יהודה מוייה.
(קצ) פורים
הושם פארטי לקיים פארטי ד' אדר שנ“ב1472 בדבר פורים, כלה כמו שהיא, לא יפול צרור ארצה ממנה. ונשאר ע”פ ה' הן ב' לאו
נועדי כ“ט ניסן השס”ט1473 🔗
כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר משה כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, כמ’ נפתלי כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' נריה מיכל,1474 ר' נריה בר יעקב, ר' אליה קטאלאן, ר' מרדכי מידונה, ר' שמריה בר שמואל,1475 ר' יהודה מוייה, ר' מיכאל ב”א,1476 ר' יצחק ב"א,1477 ר' יהודה נאפולי.
(קצא) ר"ח
הושם פארטי למנות ג' ר“ח1478 כנהוג, שיראו חשבונות החנות1479 וחשבונות תבת ההקדש מבתי חיים1480 עם הגבאי'1481 יצ”ו והר“ח הנ”ל יראו ג“כ כל חשבונות הפוליצי מהקק”י1482 כנהוג; וימשך מנוים מכאן ועד כל אייר הש“ע, וחשבונות ההקדשות הנ”ל וכנ“ל יראו אותם בעד כל סיון הע”ל,1483 וזה בקנס כ“ה ליט' לכל עובר, אפליקא'1484 להקדש קקפ”י, ויהיה העובר כמועל בקדשי' עד שיפרע הקנס הנ“ל. נשאר ע”פ כלם
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הג' ר''ח הנ"ל
ור' שמריה קוניאן קרא להח“ר שמריה ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' מיכאל ב“א ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
ור' נריה בר יחיאל קרא לר' אשר ב“א1485 ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
(קצב פרנסי אייר–סיון–תמוז שס"ט)
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשי' הבאים
ובכן ר' משה כ“ץ קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע”פ ז' הן ג' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' נריה בר יעקב ונשאר ע"פ ה' הן ד' לאו
ב1486 והח“ר שמריה קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
א ור' מיכאל ב“א קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע"פ ט' הן ה' לאו
נועדי כ“א1487 אייר השס”ט1488 🔗
כמ“ר א”ז כ“ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' נריה בר אברהם,1489 ר' נפתלי כ”ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' אהרן שלו‘, ר’ מיכאל ב“א,1490 ר' יהודה מוייה, ר' א''י ארקוולטי, ר' יהודה נאפולי, ר' דוד בר ד”מ, ר' שמריה קוניאן, הח“ר שמריה, כמ”ר זימלן לוריא'.
(קצג) א' שיגבה פוליצה עולים
הושם פארטי, שיושמו בבוסולו כל שמות הששה פרנסי' ששמשו בששה חדשי' עברו,1491 עד ר“ח אייר השס”ט; ויוציאו א' בגורל, שהוא יהיה חייב לגבות הפוליצה מהעולי‘,1492 ויכפה בד“י ובדא”ה1493 כל המסרבי’ לפרוע מה שמוטל עליהם בפוליצה; ויתחייב לעשות כל מאמצי כחו בגביה הנ“ל, ואם יעבור יהיה בנח”ש, ויפרע לכל הקרידיטורי מהקק“י בפוליצה;1494 והסדר הנ”ל ימשך גם בזמני' הבאי‘,1495 ולא יוכל שום א’ מהיוצאי' בגורל לסרב אופיציאו זה, בקנס עשרה דוק' להקדש קקפ“י. נשאר ע”פ ט' הן ד' לאו |
(קצר בחירת דייני הקהל)
קמ ע“א הושמו באלי בבוסולו להוציא ג' דייני הקהל כנהוג, עד כל תשרי ש”ע הע"ל
ובכן ר' אהרן זרח כ“ץ קרא לכמ”ר זימלן לורי' ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
ור' נריה בר אברהם1496 קרא לכמ' שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ב' לאו
ור' נפתלי כ“ץ קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
(קצה) ריפאציאון לאלמנת ר' משה היילפרון ז"ל
בהיות שהקק“י נדר ריפאציאון1497 לבני כמהר”ר אברה ם היילפ' זלה“ה בכל כך ראטי מששה חדשי' לששה חדשי‘,1498 ועתה שלח ר’ משה יצ”ו בכ“ר שמשון גראס ז”ל לשאול כְחֵן1499 מהפרנסי' יצ“ו בשם אחותו אלמנת ר' משה ז”ל בכמהר“ר אברהם הנ”ל, שינתן לה עתה בפעם א' כל מה שהקק‘“י חייב עדין בריפאציאון כנ”ל; לכן הושם פארטי, שיהיה נגבה בפוליצה מעולי’ של עכשיו1500 כל מה שהקק“י חייב בעד מוֹתר הריפאציאון1501 הנ”ל, וינתן אל האלמנה הנ“ל, אחרי אשר תעשה מהם רְאָיָה מספקת לרצון אנשי ועד הששה,1502 אשר יחקרו וישקיפו1503 ג”כ, שיהיה הקק“י בטוח שלא תתגלגל עליו1504 שום הוצאה בגלל שכירות הבית1505 שהיא דרה בו עכשיו, מהעבר1506 עד היום הזה. נשארה ע”פ י' הן ד' לאו
נועדי כ“ו תמוז השס”ט1507 🔗
ר' א“ז כ”ץ, ר' אליה קטאלן. ר' נריה ב“י,1508 כמ' זימלן לורי‘, כמ’ שמואל כ”ץ, הח“ר שמריה, ר' יהודה מוייה, ר' מיכאל ב”א,1509 ר' משה כ"ץ.
(קצו) ר“ח במקום ר' אשר ז”ל
הושמו באלי בבוסולו למנות ר“ח1510 במקום ר' אשר1511 ז”ל
ובכן ר' אליה קרא לכמ“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ ז' הן א' לאו
(קצז) פרנסים ונכנס
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד אב ואלול השס“ט ותשרי הש”ע
ובכן הח“ר שמריה קרא לר' פנחס ונשאר ע”פ ה' הן ב' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' משה בר מנחם ונשאר ע”פ ח' הן ג' לאו
ור' נריה ב“י1512 קרא לר' זימלן בר ש”י ונשאר ע"פ ה' הן ג' לאו
וכמ' שמואל כ“ץ קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע"פ ח' הן א' לאו
נועדי כ“ה תשרי הש”ע1513 🔗
כמ' משה ב“מ,1514 כמ' פנחס, כמ' משה כ”ץ, ר' נריה בר יחיאל, ר' דוד בר ד“מ, ר' יצחק ב”א,1515 ר' זלמן בר ד“מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' מיכאל ב”א,1516 ר' אליה קטאלן, הח“ר שמריה, כמ' זימלן לורי‘, ר’ א”ז כ"ץ, ר' יהודה מוייה, ר' יהודה נאפולי.
(קצח סיוע לשתי צנועות)
הושם פארטי לתת לסיוע שתי בתולו' צנועות ידועו' לפרנסי' יצ“ו חמשה דוק‘, ויהיו נגבי’ לעולי' בפוליצה ראשונה.1517 נשאר ע”פ י"ד הן א' לאו
(קצט פרנסי חשון–כסלו–טבת ש"ע)
הושמו באלי בבוסולו למנות פרנסי' כנהוג, בעד חשון כסלו טבת הש"ע
וכמ' משה בר מנחם קרא לר' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
ור' נריה הנ“ל קרא לר' שלמה עזיז ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
ור' זלמן בר ד“מ קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
ור' נריה הנ“ל קרא לנכנס ר' משה כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ג' לאו
(ר) נבחרי' על בגדי'
הושם פארטי למנות שני' מהועד, שישתדלו בדבר המלבושי' מבגד חדש;1518 ויוכלו להוציא מעתה ולהבא עד כ“ה דוק' להסיר המכשול הזה, ואם יצטרכו יותר יבאו בקהל,1519 ואם יוציאו יותר מהכ”ה דוק' הנ“ל מדעתם בלבד, יפרעו מכיסם. נשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
כמ“ר משה ב”מ קרא לכמ' פנחס ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
ור' יצחק ב“א קרא לר' דוד בר ד”מ ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו |
קמ ע“ב נועדי ג' חשון הש”ע1520
כמ' נריה בר יחיאל, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' משה כ“ץ, ר' אליה קטאלן, ר' מיכאל בר אהרן, ר' א”ז כ“ץ, ר' משה ב”מ, ר' אהרן שלו‘, ר’ פנחס, ר' דוד בר ד“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' זימלן בר ש”י.
(רא) דייני הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דייני הקהל כנהוג, עד כל ניסן הש"ע
בכן ר' יהודה נאפולי קרא לר' אהרן זרח כ“ץ ונשאר ע”פ י"א הן ב' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' פנחס ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' אליה קאטאלן ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
(רב מינוי שניים להשתדל בעניין הקלת שכר-הדירה)
הושם פארטי למנות שני' מהועד, שישתדלו להקל מעל הקק“י הוצאת שכירות שפורע ליורשי זאן פרנצי';1521 ויעשו השתדלותם זו באמת ובאמונה, בכל אופן שיראה להם היותו יותר מועיל לקק”י, אך לא יגמרו דבר כי אם בהסכמת הקק“י; ויהיה להם חיוב1522 לגמור מריבת יורשי המונאגו1523 בדבר הבית מהתנורי‘; ויוכלו להוציא מדעת שניהם1524 עשרים דוק’ מכיס הקק”י, ואם יצטרכו יותר יבאו בקהל. נשאר ע“פ י”א הן ג' לאו
כמ' נריה בר יחיאל קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
ור' מיכאל ב“א קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
נועדי ליל מ“ש1525 י' כסליו הש”ע1526 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' משה ב“מ, ר' אליה קטאלן, ר' משה כ”ץ, ר' מיכאל ב“א,1527 ר' יצחק ב”א, ר' יוסף סיניגאלייה,1528 ר' א“י ארקוולטי, ר' יהודה נאפולי, ר' זימלן בר ש”י, ר' זימלן לורי'.
(רג) להקל שכירו' בתי' נוסף
בהיות שמוטל על הקק“י משא כבד משכיריות מקומות שאין בהם מוחזקי‘1529 ואינם צריכי’ אל הקק”י,1530 וכשל כח הקהל לסבול את פרעון שכירות‘,1531 כי רבו מאד ההוצאות אשר על הקק“י, מסודרות1532 ובלתי מסודרות;1533 {ובכן} ומאחר כי בחסד אֵל הדבר יצא מפי השררה יר”ה, שיהיה כחנו יפה להרחיב ולקצר הגיטו בכל זמן ל צרכנו, כנראה בקאפי’ מהגיטו1534 אשר נתקיימו בקיום שלנו;1535 לכן הושם פארטי לבחור בשנים מהועד שלנו, שיהיה להם כח לפקוח עיניהם על המקומו' הנוספי' הנ“ל, שאין לנו צורך מהם כנ”ל, ולהקל הוצאת שכירותם מעל הקק“י בהחזיר אותם לבעליהם, וזה יעשו בכל אופן שיראה בעיניהם יותר מועיל לקק”י; ואם יסרבו הבעלים הנ“ל מלקבל מקומותיהם הנ”ל ויצטרכו לריב עמהם, יוכלו הנבחרים הנ“ל להוציא לצורך ההשתדלות הנ”ל עד סך עשרי' וחמשה דוק‘, ואם יצטרכו יותר יבאו בקהל; וכל אשר יעשו בהשתדלות הנ''ל הב’ נבחרי' הנ“ל בהסכמת שניהם יהיה שריר וקיים כאלו נעשה מכל הקק”י. נשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
[נבחרי' באופיצי' הנ"ל]
ובכן ר' שלמה עזיז קרא לר' אליה קטאלן ונשאר ע"פ כלם
ור' נריה בר יחיאל קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע"פ כלם
נועדי ר“ח טבת הש”ע1536 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, כמ“ר זימלן לורי', כמ”ר משה ב“מ, ר' יצחק ב”א,1537 כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' פנחס, ר' אליה קטאלאן, ר' יהודה נאפולי, ר' יוסף סיניגאלייה, ר' משה כ“ץ, ר' אהרן שלו‘, ר’ זלמן בר ד”מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' זימלן בר ש"י. |
קמא ע“א ב”ה
(רד חזקה לר' יצחק בר אהרן)
ע“פ תקנת הקק”י מי' כסליו הש“ע1538 בדבר הקלת שכריות הבתי' הנוספי' מעל הקק”י, בא כמ“ר יצחק יצ”ו בכמ“ר אהרן ז”ל ושאל מהקק“י, שתנתן לו חזקת הבית של סינייור1539 דאריאו דיל סול כמו שהוא עתה ועם התנורי' אשר בתוכו, וכמו כן הסטראדון1540 אשר אחורי הקאסיטי1541 והחומה מהסטראדון1542 הנ”ל, הבנויה על גן האחי' כמ' זימלן ויהודה1543 יצ''ו, עם המעבר להכנס בסטראדון הנ“ל דרך מקום ר' אברם מאלייארו יצ”ו, עם כל הזכיות אשר לקק“י על כל המקומות הנ”ל, והתפאר1544 ר' יצחק הנ“ל להקל מעל הקק”י פרעון הפיטי1545 מכל המקומות הנ“ל ולפרוע אותם מכיסו כמו שפרע הקק”י עד ס' יוסטינה עברה;1546 ובכן הושם פארטי, שהבית הנ“ל עם השני תנורים שבתוכו, וכמו שהוא, והסטראדון הנ”ל עם החומה והמעבר הנ“ל, עם כל הזכיות אשר לקק”י על המקומות הנ“ל, יהיו לחזקה גמורה לר' יצחק הנ”ל וליורשיו אחריו תמיד, בעד כל ימי משך דירת בני עמנו בגיטו; ויוכל הוא ויורשיו להשתקע בהם ולהרוס ולבנות כרצונו בכלם, ובלבד שישבחם ולא יגרעם, גם יוכל לעשות קוריאוטולו1547 בסטראדון הנ“ל, שיעבור תחת הקאסיטי הנ”ל ויצא אל אֵם הדרך אשר עתה לפניהם, ובלבד שלא יעשה נזק אל הקאסיטי; וכל הנ“ל בתנאי מבואר, שר' יצחק הנ”ל ויורשיו יהיו מחוייבים לפרוע כל הפיטי מהמקומות הנ“ל כמו שפרע אותם הקק”י עד ס' יוסטינה עברה, ולא יטילו אותם מעולם על הקק“י, וחיוב ר' יצחק הנ”ל לפרוע הפיטי הנ“ל יתחיל ביום ס' יוסטינה עבר, ומכל הנ”ל יתחייב ר' יצחק הניל לעשות רְאָיָה בשטר1548 בד“י ובדא”ה1549 לרצון פרנסי הקק“י, ולתוספת חזוק יחתום מידו את הפארטי הזאת. נשארה ע”פ י"ב הן א' לאו
(–) אני יצחק בר אהרן1550 אלאטרינו מודה ומאשר ומקיים ומסכים את כל הנ"ל
נועדי י“ו טבת הש”ע1551 🔗
כמ' נריה מיכל,1552 ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן ר' משה ב“מ, ר' פנחס, ר' משה כ”ץ, ר' אליה קטאלאן, ר' יצחק ב“א,1553 ר' מיכאל ב”א,1554 ר' זימלן בר ש“י, ר' א”י ארקוולטי, ר' יהודה נאפולי, כמ"ר זימלן לוריא'.
(רה פרנסי שבט–אדר–ניסן ש"ע)
השמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ניסן הש"ע
ובכן כמ“ר משה ב”מ קרא לר' משה כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
ור' יהודה נאפולי קרא לכמ“ר זימלן לורי' ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
ור' זימלן בר ש“י קרא לר' יצחק ב”א ונשאר ע"פ ו' הן ג' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' פנחס נכנס ונשאר ע”פ ח' הן ג' לאו
(רו חזקה לר' משה ברבין)
ע“פ תקנת הקק”י מי' כסליו הש“ע הנ”ל,1555 בא ר' משה המכונה ברבין1556 יצ“ו בכמ' שלמה ז”ל ושאל מהקק“י, שתנתן לו חזקת הסופיטה אשר על הטוראצו,1557 היינו כל החלק ממנה1558 שלא נפל בגורלו של כמ' משלם היילפרון ז”ל; והתפאר1559 לפרוע בשבילה אל הקק“י1560 ששה דוק' לשנה, בשתי ראטי כמנהג העיר,1561 הוא ויורשיו והבאי' מכחו, בעד כל הזמן שידורו בני עמנו בגיטו של עכשיו;1562 ובכן הושם פארטי, שחזקת החלק הנ”ל מהסופיטה הנ“ל, עם כל הזכיות אשר לקק”י עליה, תהיה מעתה לכמ“ר משה יצ”ו הנ“ל וליורשיו ובאי כחו לעולם וכנ”ל, ויפרע אל הקק"י ששה דוק' לשנה תמיד, מדי שנה בשנה, בשתי |
קמא ע“ב ראטי כנ”ל; ויוכל לבנות בה1563 ולחלוק אותה לחדרי' כרצונו לצורך תשמישו, ובלבד שלא
יגביה הגג שלה, ולא יעתיק שום אחת מקורותיה מהמקום שהם עתה, ולא יחתוך ולא ידקדק1564 שום א' מהן, וגם לא ימשוך בפנים לגג את הרעפי' הבולטי' על פני חוץ,1565 לא בכל ולא במקצת; ויתחייב לעשות מכל הנ“ל שטר בלשוננו ובלשון האומו' לרצון הפרנסי' יצ”ו, ולתוספת חזוק יחתום מידו את הפארטי הזאת. נשארה ע"פ י' הן ג' לאו
(–) Jo moisè di [ ] aferma ut supero1566
נועדי ליל מש“ק1567 ה' אדר הש”ע1568 🔗
כמ' זימלן לורי‘, ר’ משה כ“ץ, ר' יצחק ב”א,1569 ר' אליה קטאלן, הח“ר שמריה, ר' שמריה קוניאן, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, כמ”ר שמואל כ"ץ, ר' נריה בר יחיאל, ר' משה בר מנחם, ר' יהודה מוייה, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו'.
(רז) לקיים את חקי הפורי' כנהוג
הושם פארטי,1570 שלא לשלוח ושלא לקבל מנות מיני מתיקה ביו' פורי' כי אם לראשון בראשון1571 ולמלמדי תינוקו' ולמאיסטרי1572 ולחזני' ולשמשי' ולעניים; ויתחלקו לעניי העיר ביום פורי' הע“ל שנים עשר דוק‘;1573 ושלשת הפרנסי’ עם הנכנס יעשו הערכי' מהי”ב דוק' הנ“ל1574 ויטילו אותם על הקק”י, בין פורעי עולי' בין שאינם פורעי' אותם,1575 וכל שלשה מהם1576 יעשו ערך לרביעי1577 והכל בהין צדקם ואומד דעתם; ויוכלו למשכן תכף ע“י עש”ג1578 מי שיסרב לפרוע הערך אשר יושת עליו, וימכרו המשכון תכף בחצר בית הכנסת, והפוצה פה נגדם בעש“ג,1579 עָונו ישא ככל הכתוב בתקנות הקק”י;1580 ופרנסי הקק“י שלשתם עם הנכנס יחלקו הי”ב דוק' הנ“ל לעניים לרצון לפני ה'. נשאר ע”פ ח' הן ה' לאו
(רח) תוספת כח לנבחרי' בהקלת פיטי
בהיות שנִיתן1581 כח ביו' י' כסלו הש“ע1582 לר' אליה קטאלן ולרי שמריה קוניאן להוציא עד כ”ה דוק' בהשתדלות הקלת שכיריות בתים ומקומו' נוספי‘1583 מעל הקק“י, וכבר נִתנו1584 להוצאה ולא הספיקו, וצריך להתמיד הריב,1585 לכן הושם פארטי, שיוכלו להוציא עוד עד ט”ו דוק’ אחרי‘, ואם יצטרכו יותר יבאו בועד. נשאר ע"פ ח’ הן ו' לאו
(רט) סיוע לצנועה
עוד הושם פארטי לתת לסיוע לצנועה בת טובי' ידועה לפרנסי' יצ“ו ארבעה דוקאטי מהפוליצה ראשונה שתהיה נגבית לעולים.1586 נשארה ע”פ י"ב הן ב' לאו
(רי) חזקה לר' שמואל דיאמנטארו
עוד הושם פארטי לתת לר' שמואל דיאמנטארו1587 לחזקה בעד כל ימי משך הגיטו כל הבית שהיה דר בו ומשתמש ממנו ר' דוד פיראריסי;1588 ויוכל לבנות בו כפי צורך תשמישו, ובלבד שישביח הבית1589 ולא להפך; ויפרע שכירות מהבית הנ“ל אל הקק”י ששה דוק' בכל שנה ושנה, בשתי ראטי כמנהג פאדו',1590 ויתן ערבות בטוחה על השכירות הנ“ל בעד כל הזמן הנ”ל ושישביח ולא יגרע כנ“ל. נשאר ע”פ כלם
(ריא) כח לגבאי'
עוד הושם פארטי, שיהיה כח לגבאי'1591 לעשות שטר שכירות אל השומר מהבתי חיים1592 כרצונם, ויהיה כאלו נעשה מכל הקק“י. נשאר ע”פ כלם
נועדי ליל מש“ק כ”ו אדר הש"ע1593 🔗
כמ“ר שמעון לורי‘, ר’ משה כ”ץ, ר' יצחק ב“א,1594 הח”ר שמריה, ר' שמריה קוניאן, ר' אליה קטאלן, ר' פנחס, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, ר’ יעקב בר אברהם, ר' א“ז כ”ץ, ר' יהודה נאפולי, ר' מיכאל ב“א,1595 ר' משה ב”מ, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי.
(ריב קניית חיטה לפסח לעניים)
להעלות זכרון אביוני עמנו על ראש שמחתנו בחג המצות הע“ל, הושם פארטי מצד הפרנסי' יצ”ו לקנות ב' מוזי1596 חטה, לחלק לעניים כל מה שיצטרך, ע“פ פוליצה1597 שתעשה ע”פ הפרנסי' וגבאי',1598 ע''פ בוסולו ובאלוטי כנהוג;1599 ואם לא יצטרך כ"כ,1600 ימָכר מה |
קמב ע"א שישאר מן הקמח ויחזרו דמי הקמח למי שיוציאם; ויהיו נגבו' המעות באופן זה, יקחו ראשונה
כל מה שנשאר ביד כל פרנס מִשָנָה זאת, מר''ח אייר שעבר עד חג המצות הע''ל, ממותר פוליצה מן קפה של לחם,1601 והמותר יהיה נגבה על ככרי העולי‘1602 תכף ומיד; והפרנסי’ יוכלו למשכן,1603 הן הפרנסי' ישני' שיש בידם מותר פוליצה שלהם, הן החייבי' על הפוליצה שתֵעשה שלא יפרעו בזמן, ולא יוכל שום א' לריווקאר או לסוספינדיר,1604 בגזרת נח“ש, והמשכונו' ימכרו תכף ומיד לרצון הפרנסי'. נשארה ע”פ י"ג הן ב' לאו
(ריג מינוי שניים מן הק"ק על בתי גאספארו דיארזינטי)
עוד הושם פארטי מצד הפרנסי' למנות שני' מהקק“י, שיהיו יחד עם האפיטואלי1605 מן בתי גספארו ארזינטה1606 לעשות קונסולטו,1607 או לריב עם המתנגדי' ומריבי' עם גספארו ארזינטה הנז' ע”ד הבתים שלו,1608 ולראות ע“ד חלק ואינטיריסו מהקק”י1609 בנדון זה; ויוכלו להוציא מכיס הקק“י עד עשרה דוק' ולא יותר, ואם יצטרך יותר יבאו בקק”י; ועל הין צדקם תהיה השקפתם1610 רק לתועלת הקק“י מהחלק המגיע לקק”י לבד; ויחזיקו חשבון צודק מכל ההוצאות, כדי שיוכלו להשיגם מן גספארו ארזינטה הנ“ל, והכל יעשו בשמו ולא באופן אחר; ויחד עם האפיטואלי יראו להשיג מן גספארו הנ”ל פריקורה1611 או ראיה, כאשר יראה בעיניהם היות לתועלת הקק“י והאפיטואלי הנ”ל יחד. נשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
ובכן ר' משה כ“ץ קרא לר' אליה קטאלן ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
ור' אהרן שלו' קרא לר' שלמה עזיז ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
(ריד סדרי אפיית מצות)
עוד הושם פארטי, שתהיה רשות נתונה מעתה לעשות מַצוֹת1612 לכל מי שירצה, אך בזאת שלא יוכל שום א' למכרם יותר מה' s לליט‘,1613 ויעשה אותם בנאמנות גמורה בעניין אפייתן ובכל דבר; ויתחייבו לתת לכמהר"ר אליעזר ניצה1614 ח’ s לכל תנור שיאפו, למען יעמוד על משמרת עשייתן בכשרות; ויתחייב כל מי שירצה לעשות מצות, לתת מצות למספיק1615 לכל בעל הבית שיתן ┐לו┌קאפארה,1616 וזה בעד הה' s הנ“ל לכל ליט' לא יותר; וגם ימסור משכון של ק' ליט' ביד הפרנסי' יצ”ו, שאם יעבור על א' מכל הנ“ל יוכלו הפרנסי' לעשות כחפצם מהמשכון הנ”ל; וכל מי שיאפה מצות לבעלי בתים1617 יתחייב לשמור סדר זה, היינו מכל תנור מצות שיאפו יקבלו לעצים ואפיה א' ליט' י' s, ולעניים א' ליט' ד' s; וולטאדורי1618 לשניהם1619 י“ו s, ולעניים י' s; גראמולאדורי,1620 י”ו s, ולעניים י' s; אימפאסטאר,1621 ח' s, ולעניים ו' s; והעושים מַצוֹת למכור יקחו יחד קונקי1622 כדי צרכם בהלואה או בשכירות, ויפרעו כלם איש חלקו מהשכירות שוה בשוה, ויוציאו בגורל מי מהם ישתמש מהקונקה1623 של הקק“י. נשאר ע”פ כלם
נועדי יו' ב' של ח“ה1624 של פסח הש”ע1625 🔗
כמ“ר זימלן. לורי', כמ”ר משה כ“ץ,1626 כמ”ר יצחק בר אהרן, הח“ר שמריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ אליה קטאלאן, ר' יהודה נאפולי, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל בר אהרן, כמ”ר שמואל כ“ץ, ר' זימלן בר ש”י, ר' נריה בר יעקב, ר' פנחס, כמ“ר משה בר מנחם, ר' אהרן זרח כ”ץ, ר' שמריה קוניאן, ר' משה שלו‘,1627 ר’ יעקב1628 בר אברה‘, ר’ אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' דוד בר ד“מ, ר' יהודה מוייה, ר' יוסף אלבו1629, ר' זלמן בר ד”מ, (ר' דוד בר ד"מ). |
קמב ע“ב ב”ה
(רטו ‘תורת ההערכה’)
הושם פארטי1630 מצד הפרנסי' להוציא בגורל מתוך כל הנועדים מהקק“י, ע”י שני נאמנים מובחרים ע“פ ב”ו מהקק“י, שמונה אנשים1631 כשרי' זה לזה מחמת קורבא, ואחרי כן יתנו הפרנסי' לנאמנים הנ”ל שמונה ליבריטי שיהיה כתוב על כל א' מהם שמות כל יחידי הקק“י חוץ ממקבלי צדקה; ויקראו כל הנועדי' א' א' ע”פ הגורל,1632 היינו שהנאמני' יקראו אותם בחדר א' מיוחד, וכאשר יגיע אליהם א' מהשמונה הנ“ל יתנו לו ליבריטו א' מהנ”ל בצנעא ויצפינהו באמתחתו, וישביעו אותו על י' הדברות שיעשה ערך על הין צדקו, וע“פ הסדר שעוד יתבאר לפנינו, לכל אחד מהכתובי' על הליבריטו, ואז ישלחו אותו מלפניהם לשלו‘, וכן יעשו לכל א’ וא' מהשמונה הנ”ל, ויתר יחידי הקהל ישלחו א' א' לביתו, אחרי שיעכבו כל א' וא' אצלם כשעור שעכבו מקבלי הליבריטי; ובין {העשרה} ┐השמונה┌1633 בין השאר יהיה נגזר עליהם מהנאמני' בחרם חמור, שלא יגלו לשום אדם, לא בדבור ולא ברמז או בכתב ובכל אופן שיוכל להיות, אם הגיע בידו ליבריטו אם לא;
כל1634 יחיד ויחיד יוכל לתת אל הנאמני' הגריואמי1635 שלו, בתוך שמין ספולייו1636 נייר קומונו1637 דוקא, ולא יקבלו הנאמני' את הגריואמי הנ“ל אם יהיו על יותר משמין כנ”ל, ויחוייבו הנאמני' להחזיק הכל בסוד ולשמור כל המוטל עליהם בתורת הערכה זו בחרם חמור ולא יעבורו;
בליבריטי יהיו כתובי' המשודכים, למען יוערכו בעד קודם נשואין ובעד אחר נשואין,1638 ויובן שערכים אלה ימשכו מחשון ש“ע עד חשון שע”ב;
ואם יזדמן שיבוא איזה שיהיה לדור בפאדו‘,1639 או שאיזה מהדרי’ עתה יהיה נשכח מהעלותו על פוליצה, אז ערכו יהיה נעשה ע“פ ד' מהקק”י שיצאו בגורל,1640 ובלבד שיהיו כשרי' לו;
יחוייבו מקבלי הליבריטי1641 להחזיר אותם עם אגודות הפוליצי מהגריואמי1642 אל הנאמני‘, והם ישרפו כל הפוליצי ┐בפרהסי’┌ תכף עם הה' ליבריטי הנשארי' בבוסולו, ואחרי שיהיו נכתבי' כל הערכי' על פוליצה מהנאמני' ישרפו בפרהסיא גם הג' ליבריטי היוצאי' ראשונה;1643
יהיה1644 זמן מוגבל לכל א' מהשמונה הנ“ל עד יום ג' הע”ל אחר חצות1645 להתבונן היטב לעשות משפט וצדקה בכל ערך שיכתוב על הליבריטו, ואחר חצות הנ“ל יקראו הנאמני' את כל אנשי הועד, וכשיהיו נועדי‘, אז יקראו כל א’ וא' לפניהם בחדר מיוחד כבראשונה, וכל א' וא' מהשמונה יביא בצנעה את הליבריטו שלו חתום עם שעוה או פיגולה ספאנייה1646 ויניחהו חתום ביד הנאמני' וישוב לועד, גם כל יחידי הקק”י יבאו א' א' לפניהם ויתעכבו כשעור הנ"ל וישובו לועד; ועל כל א' מהליבריטי יהיה כתוב בלשון וכתב וולגארו נגד כל נערך את הסך שהעריכוהו, אם דוק' דוק' ואם ליט' ליט‘, ודוק’ יובן ככר אחד;
וביום א' הע“ל יבאו הנאמני' עם הליבריטי חתומי' אשר נפקדו בידם חתומי' כנ”ל, ויקראו הועד, ואחרי הקבץ הועד יטרפו את הליבריטי בקלפי גדול וע"י נער א' יוציאו שלשה מהם א' א‘, והנותרי’ באש ישרופו תכף לעיני הנועדי‘, וילכו הנועדי’ איש למקומו;
הנאמני' יפתחו הג' ליבריטי, וישגיחו בכל ערך וערך לשים על פוליצה מה שבין המרבה והממעיט, והמשל, אם ימְצאו על ליבריטו א' ערך ראובן עשרה דוק' ובשני עשרי' דוק' ובשלישי חמש עשרה, יכתבו ערך ראובן חמש עשרה דוק‘, שהוא מה שבין עשרה ועשרי’; ואחרי גמר מלאכתם יסדרו אל הסופר לכתוב על סדר בפנקס הערכי' ערך כל א' וא', כאשר כתבו הם בפוליצה הנ"ל;
יתחייב כל א' מהשמונה הנ“ל להשקיף בערך אל סך תק”נ דוק' בקרוב על הליבריטי, ולא ישקיפו על ה' דוקא' בתוספת או מגרעת, ואלה יהיו מלבד הכתובי' לליט‘; ויובן שהכתובי’ לדוק' יבאו לבאלוטר והכתובי' לליט' לא יבאו, אכן לא יהיה ערכם נוסף או נגרע בסבת שום דבר, וסך הליט' שיהיה כתוב בכל ערך יהיה בעד שנה אחת, וכן בשנה השנית;
אם יארע שעל א' מהג' ליבריטי יהיה כתוב בו ערך א' לליטי ועל ב' מהם לדוק' או הפך זה, אחרי רבי' להטו‘, ויראו הנאמני’ כמה יעלו שני הסכי' מהב' ליבריטי, אם ליט' או דוק', ויכתבו מחצית סך שניהם בפנקס אל הנערך;
הפרנסי' יתנו פוליצה אל הנאמני' מהפסולי' לעדות זה לזה,1647 וזה יעשו לעיני הועד;
כאשר יהיה נכתב כל ערך וערך ע"י הסופר בפנקס, לא יוכל להתבטל מחמת שום דבר שבעולם;|
קמג ע“א אם יהיה בתוך ב' שני' הנ”ל לאיזה יחיד איזה נזק מפורסם, נודע ונכר לדייני הקק"י, אז הפרנסי'
יוציאו לו בגורל דק מהנועדי' כשריק זה לזה ולו, ויחדשו את ערכו אחר שישמעו טענותיו, והסדר הזה יהיה נשמר בין המשודכי' עתה, אם יעשו נשואין, ועם אותם שיבאו לדור פה;
יפורסם בבתי כנסיות פאדו' חרם חמור, שכל א' וא' מהשמונה הנ“ל יעשה הערכי' ויכתבם כנ”ל בהין צדקו, באמת ובאמונה, בלי השקפה לאהבה או לשנאה, וזה נוסף על השבועה חמורה שיהיו נשבעי' מהנאמני' הנ"ל;
יוכלו השמונה הנ"ל לפטור כל מי שיראה בעיניהם ראוי לכך, ולא יוכלו לכתוב פחות מדוק' א' לנערכי' לדוק‘, וכן לא יוכלו לכתוב פחות מששה ליט’ לנערכי' לליט';
ישקיפו1648 השמונה הנ''ל בערכי' שיעשו, להפרע ממי שריוחיו מרובי' והוצאותיו מועטות, הכל כפי ראות עיניהם, וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו, ויעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל א' וא‘, וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שיש לו ריוח ממנה, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה שנותני’ לו סיוע, ומי שמרויח הרבה ע“י אינדוסטריאה, ומי שיש לו הוצאה גדולה או להפך, וישקיפו למי שהוא עמוס בהוצאת שכירות בית ולמי שאין לו חזקה, או יש לו חזקה בפאדו' ואינו דר פה, ולמי שהוציא נדוני' או קבלה בששה חדשי' עברו; כל ההשקפות האלה יתבוננו השמונה הנ”ל, למען דעת על מי יכבידו או יקלו וזה בח“ח; ובין כך לא יוכל שום אדם לדבר מעסקי חברו בערמה, לגלגל שיכבידו או יקלו עליו, וגם זה בח”ח;
לא ישקיפו הח' הנ“ל אל הערכי' הקודמי‘, רק יעשו הערכי’ בהין צדקם ע”פ החרם ושבועה שיוטלו עליהם כנ“ל, ולא יזוזו מתורת ההערכה הנ”ל;1649 וה' יתן אומֶר שיהיה עסק זה לטובה ולברכה אמן.
הושמו באלי בבוסולו למנות השני נאמני' הנ"ל
ובכן ר' יהודה נאפולי קרא לר' קוזי ק“פ ונשאר ע”פ י"ח הן ד' לאו
ושנים יצאו מהועד1650
ור' זלמן בר ד“מ קרא לכמהר”ר ענשכן1651 יזיי“א ונשאר ע”פ י"ז הן ה' לאו
נועדי כ“ד ניסן הש”ע1652 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ יצחק בר אהרן, ר' נריה בר יחיאל, ר' אליה קטאלן, כמ' שמואל כ”ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה נאפולי, רי משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה מויי‘, ר’ א”ז כ“ץ, ר' שלמה עזיז, ר' א”י ארקוולטי, ר' מיכאל ב“א,1653 הח”ר שמריה, ר' יוסף אלבו, ר' אהרן ש‘, ר’ יעקב ב"א.1654
(רטז תיקון אחד ה’ערכים' שנעשה שלא לפי הכללים)
בהיות שהנאמני' עשו סך כל א' מהג' ליבריטי1655 שיצאו ראשונה,1656 כדי לראות אם עבר א' מהם על כונת תורת ההערכה,1657 ומצאו שא' מהם הוסיף כ“ו דוק' על סך התק”נ, אם בזדון אם בשגגה; לכן הושם פארטי מצד הפרנסי‘, שאם עבר העובר כנ"ל בשגגה, יכופר לו, ואם עבר בזדון, יתחייב לשים בקפה מתן בסתר1658 של כנסת אשכנזי’ שני ציקיני1659 זהב בזהב1660 טבי ותקלי1661 ושני ציקיני ז“ב1662 אחרים1663 כנ”ל ישים בחיוב1664 בקפת מתן בסתר של כנסת לועזי‘, וזה יעשה בזמן ח’ ימי רצופי' מתחילי' מיום זה; ואם יעברו הח' ימי' הנ“ל ולא ישים כנ”ל, אז יובן שיהיה תכף בנדוי ובחרם ובשמתא וארור, עד אשר ישים שלשה ציקי‘1665 כנ"ל בכל א’ ואחת מהקפות הנ“ל, וכל הנ”ל על דעת הקק“י לא על דעתו;1666 והערכי' יובן שישארו קיימי‘,1667 ובלבד שהנאמני’ יגרעו לכל הנערכי‘, בליבריטו שלו1668 בלבד, ששה סולדי לכל דוק’,1669 ואחרי כן יעשו הפוליצה כפי סדר תורת ההערכה; ויובן שהגרעון הנ”ל לא יעשה פריודיציאו,1670 למי שלא נערך בליבריטו הנ"ל כי אם ככר א', בענין לבוא לבאלוטר.1671
נשארה ע“פ י”ד הן ז' לאו
נועדי כ“ט ניסן הש”ע1672 🔗
ר' משה כ“ץ, ר' יצחק ב”א,1673 ר' מיכאל ב“א,1674 ר' נריה בר יעקב, ר' שמריה קוניאן, ר' שמעון בר ד”מ,1675 ר' דוד בר ד“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' זלמן בר ד”מ, ר' אליה קטאלן, ר' יהודה מוייה.
(ריז פרנסי אייר–סיון–תמוז ש"ע)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד אייר סיון תמוז הש"ע
ובכן ר' שמעון בר ד“מ קרא לר' אליה קטאלן ונשאר ע”פ ז' הן ב' לאו
ור' אליה קאטאלן קרא לר' שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ד' הן ג' לאו
ור' יהודה מוייה קרא להח“ר שמריה1676 ונשאר ע”פ ח' הן ג' לאו
ור' יהודה מוייה קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ ח' הן ב' לאו |
קמג ע“ב נועדי י”ד אייר הש"ע1677 🔗
הח“ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' שמעון בר ד”מ, כמ“ר שמעון לורי‘, ר’ יהודה מוייה, ר' משה כ”ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' זלמן בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, ר' אלחנן יעקב ארקוולטי, ר' דוד בר ד”מ, ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל בר אהרן, ר' אברהם אבוהב,1678 ר' משה שלו‘, ר’ שלמה עזיז.
(ריח) דייני הקהל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דייני הקהל כנהוג, בעד שנה אחת מתחלת מעכשיו
ובכן ר' אליה קרא לר' פנחס1679 ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
ור' יצחק בר אהרן קרא לכמ“ר שמעון לורי' ונשאר ע”פ י"א הן א' לאו
ור' שמריה קוניאן קרא לר' דוד בר ד“מ ונשאר ע”פ ה' הן ד' לאו
(ריט) גבאי העולי'
למען יקבל כל אחד חֻקו1680 דבר בעתו מהקק“י, ולא יצטרך שום א' מאותם שיש להם לקבל מעו' מהכללות1681 לגלגל הוצאה,1682 כדי להפרע מהעולה להם מהקהל,1683 וכְדַי בזיון ונזק ח”ו, הושם פארטי מצד הפרנסי‘, היינו כהח"ר שמריה ור’ זימלן בר ד"מ,1684 למנות את ר' אליה קטאלאן גבאי על שש פוליצי עולים1685 זו אחר זו, ויתחיל מהפוליצה של עכשיו;1686
וזאת תהיה תורת גבאותו
ישאל מפורעי העולי‘, הן מהנערכי’ לככרי‘1687 הן מהאקורדאדי,1688 פעם ופעמי’ מה שנמצאי' חייבי‘, ואחרי כן תכבד ידו עליהם בין בד"י בין בדא''ה,1689 ולא יוכל שום א’ לפצות פה לריווקאר,1690 והעובר ישכנו נח“ש; וכל מה שיוציא בזה, בהסכמת פרנסי הקק”י שיהיו מזמן לזמן, יהיה מכיס הקק"י; וכאשר תגיע לידו פוליצה1691 לגבותה, ויתרשל מלגבות מאיזה יחיד או יחידי' עד ב' חדשי' אחרי שיקבל אותה, אז יתחייב לפרוע מכיסו חוב היחיד או היחידי' ההם, כפי מה שנכתב בפוליצה;
יתחייב לעשות שכל מי שיש לו לקבל1692 מעות מהקק"י, ויקבל אותן מידו, יעשה לו ראיה1693 על פנקס מיוחד שיהיה מהקק''י, ואם יעבור ויהיה זה גרמה1694 לפרוע שנית,1695 אז יתחייב לפרוע החוב ההוא מכיסו;
יפרע באמת ובתמים1696 מדי פעם בפעם1697 לכל מי שנכתב קרידיטורי מהקק“י על הפוליצה,1698 ואם יעבור ויתגלגלו1699 על זה איזה נזק והוצאה1700 אל הקק”י אחרי המסר בידו הפוליצה, עליו יהיו כלם,1701 כי רצון הקק"י להרחיק מעליו תרעומת כל אדם;
יקבל לשכר טרחו מכל הנ“ל, שיהיה פטור לגמרי ולעולם מפריטינסיאונה אשר אל הקק”י עליו,1702 מדוקאטו א' לכל ששה חדשי' בעד פיטו,1703 כי בעבודתו אשר יעבוד כנ“ל בששת הפאגי הנ”ל, היינו בגבייתן כנ“ל,1704 תהיה בטלה הפריטינסיאונה הנ”ל מכל וכל לעולם;
יתחייב ר' אליה הנ“ל לחתום מידו הפארטי הזאת, לראיה שנתחייב מרצונו בכל הנ”ל.
נשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
(–) אני אליה1705 הנ“ל בכמ”ר משה ז''ל מודה ומאשר את כל הנ“ל ומשעבד עצמי1706 בכל הנ”ל וכנ"ל
נועדי כ' אייר הש"ע1707 🔗
הח“ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' זימלן בר ד”מ, ר' נריה בר יחיאל, ר' שמריה קוניאן, ר' משה ב“מ, ר' זלמן בר ד”מ, ר' שלמה עזיז, ר' נריה בר יעקב, ר' יהודה נאפו‘, ר’ א“ז כ”ץ, ר' דוד בר ד“מ, ר' יעקב ב”א,1708 ר' משה שלו‘, ר’ יצחק ב“א,1709 ר' מיכאל ב”א,1710 ר' א''י ארקוולטי, ר' פנחס, כמ''ר שמעון לורי‘, ר’ זימלן בר ש"י.
(רכ) נבחרי' לריב
בהיות כי קצת מבני עמנו מאנו לפרוע החלק העולה להם1711 בעולי‘, כפי מה שהוטל עליהם מהמעריכי’ שעשו ערך לכל הקק“י; לכן הושם פארטי למנות ג' מבני הועד, שיעמידו אותם בדין עד שיפרעו חלקם המוטל עליה' כנ”ל, ויוכלו הג' נבחרי' הנ“ל בהסכמ' שלשתם להוציא מכיס הקק”י את כל מה שיצטרך לכוף אותם בדין כנ“ל; ואם א' מהם יצטרך לצאת מפאדו‘, אז יוכלו הב’ אחרי' לבחור מהקק”י א' לפי שעה, שימלא מקום היוצא, והנבחר מהם1712 לא יוכל לסרב בגזרת נח“ש; ויוכלו הג' הנ”ל לגזור על כל א' וא' מהקק“י שיהיה להם לסיוע בכפיה הנ”ל בדין כנ“ל ובכל המתיחס לזה, וגם הג' שיבְחר הקק”י כנ“ל לא יוכלו לסרב מנוים, בגזרה הנ”ל; וישתדלו בעסק הנ“ל בנאמנות גמורה בכל מאמצי כחם, וזה בגזרה כנ”ל; ויוכלו לגבות מהקק“י כ”ה דוק' לצורך המריבה הנ“ל, וזה ע”י פוליצה מיוחדת על ערך העולי‘,1713 ואם לא יספיקו, יגבו כ"ה דוק’ אחרי' על סדר הנ“ל, וכן מכ”ה לכ“ה דוק' יגבו בשמירת הסדר הנ”ל עד כלות הריב הנ“ל, ויחזיקו חשבון צודק מכל מה שיוציאו. נשאר ע”פ כלם
ובכן ר' שלמה עזיז קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
ור' נריה ב“י1714 קרא לר' פנחס ונשאר ע'”פ י"ו הן א' לאו
ור' יעקב ב“א קרא לר' א”ז כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ד' לאו |
קמד ע“א ב”ה
[פארטי מחלונו' לבקשת הרוכב סאלואריגו, הפוך הדף]1715
נועדי יום א' כ' תמוז הש"ע1716 🔗
הח“ר שמריה, ר' אליה קטאלאן, ר' זימלן בר ד”מ, ר' משה כ“ץ, ר' יעקב בר אברה‘, ר’ משה ב”מ, ר' דוד בר ד“מ, ר' מיכאל ב”א, ר' אהרן שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' פנחס, ר' אברהם אבוהב, ר' א“ז כ”ץ, ר' א“י ארקוולטי, ר' יצחק ב”א, ר' יהודה נאפולי, ר' שמריה קוניאן, ר' נריה בר יחיאל, ר' זלמן בר ד“מ, ר' זימלן בר ש”י, כמ"ר שמעון לורי‘, ר’ נריה בר יעקב.
(רכא) קיום תקנות קולטרי צימאדו'
בהיות כי ביום כ“ה טבת שנ”ד נעשתה תקנה1717 על אסור1718 קולטרי שיש בהן צימאדורה,1719 ויש חשש עתה שנשתכחה מקצת יחידים; לכן הושם פארטי להולידה ולהצמיחה ותתקיים בקהלנו עם כל {חומרו'} חומרות וקנס שבה, ויתחייב כל יחיד ויחיד לבדוק הקולטרי שיש לו למכור, ואם ימצא בהן צימאדורה, יתחייב בגזרת נח"ש להוציאן מפאדובה וכפריה ולא יושיבם1720 פה, או ימכרם למי שיוציא אותנה מפאדו', או יחזיקם לצורך תשמיש ביתו דוקא,1721 ולא באופן אחר.
נשאר ע"פ כלם
(רכב) אריכות זמן לאות' שנתמנו על פיטי מבתי הגיטו
בהיות כי ביום ו' כ“ט תמוז השס”ח1722 נתמנו ר' יעקב בר אברהם ור' אליה קטאלאן להשתדל שבעלי בתי הגיטו המה יגבו הפיטי וכו‘, ולא השלימו מלאכת מנוים, לכן הושם פארטי להאריך זמן מנוים מכאן עד ניסן השע“ב הע”ל. נשארה ע“פ י”ב הן ו’ לאו
(רכג) לקחת אלפי' דוק' אליויליו
עוד הושם פארטי למנות אנשי' מהקק“י, שיקחו אליוילו1723 אלפים דוק' בשם הקק”י, ויוכלו לחייב כל יחידי הקק“י וכל ממונם איך שיהיה בגלל הליוילו הנ”ל, וכל חיוב ושעבוד שיעשו על הליוילו הנ“ל יהיה כאלו נעשה מכל הקק”י; ויהי השני אלפי' דוק' הנ“ל אפליקאדי1724 לפרעון כל הליוילו מהאדון אקווה אפינדינטי,1725 ויקבלו ממנו שובר ופטור גמור מהליוילו שלו הנ”ל; וישתדלו למהר מלאכתם הנ“ל בכל מאמצי כחם, בגזרת נח”ש, למען לא יארע נזק לקק“י בגלל אחור של פרעון הליוילו הנ”ל, ואם לא תשיג ידם למצוא האלפים דוק' הנ“ל, יקראו הועד תכף למען ימצאו דרכי' אחרי' לפרעון הליוילו מהאדון הנ”ל;1726 ויוכלו הג' הנ“ל לקרוא עמהם מיחידי הקק”י מי שיסייע אותם למצוא הליוילו הנ"ל, ולא יוכלו הנקראי למאן.
נשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
ובכן ר' אברהם אבוהב קרא לכמ' שמעון לורי' ונשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
ור' שמריה קוניאן קרא לר' אליה קטאלאן ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
ור' נריה בר יחיאל קרא לכמ“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ד הן ד' לאו
נועדי יום א' כ“ז תמוז הש”ע1727 🔗
הח“ר שמריה, ר' אליה קאטאלן, ר' שמעון בר ד”מ, ר' שלמה עזיז, ר' אברהם אבוהב, ר' דוד בר ד‘“מ, כמ”ר שמעון לורי’, ר' יהודה מוייה, ר' אהרן שלו‘, ר’ יעקב ב''א,1728 ר' זלמן בר ד“מ, ר' שמריה קוניאן, רי יהודה נאפולי, ר' מיכאל בר אהרן, ר' נריה בר יעקב, ר' פנחס, ר' יוסף אלבו, ר' משה כ”ץ.
(רכד) פרנסי אב אלול ש“ע ותשרי שע”א
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס, בעד אב אלול הש“ע ותשרי השע”א כנהוג
ובכן הח“ר שמריה קרא לר' פנחס ונשאר ע'”פ י"א הן ד' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' יעקב בר אברהם ונשאר ע”פ י' הן ה' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' {אהרן זרח כ”ץ} זלמן בר ┐ד“מ┌ ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
ור' שמעון בר ד“מ קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
(רכה) ג' ר"ח
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר“ח כנהוג, מכאן עד כל אלול שע”א
ובכן כמ“ר זימלן לורי' קרא לר' שמריה קוניאן ונשאר ע”פ י"א הן ד' לאו
ור' יהודה מוייה קרא לר' דוד בר ד“מ ונשאר ע”פ ז' הן ו' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' שלמה עזיז ונשאר ע”פ י"ב הן ה' לאו |
קמד ע“ב היום כ' תמוז הש”ע1729
(רכו מילוי בקשתו של נוצרי בדבר פתיחת שני חלונות מביתו לגיטו)
בהיות שהפארטי אשר בזה, נכתבה על המכתב שנתן הרוכב1730 הנזכר בה, ולא הושמה בפנקס, ועתה סינייור1731 אנדריאן קאפו דיואקה מבקש שתכתב על ספר עם פארטי המאוחרת לה;1732 לכן נכתבה בזה אות באות כמו שהושמה ונכתבה על המכתב הנ"ל, וזה נוּסחָה
לבקשת האילוסטרו ואיצילינטיסימו סינייור1733 קאואלייר איל סינייור באטיסטה סאלואריגו, אשר תְחִנוֹתָיו צווים הם לנו, הושם פארטי להפיק חפצו ע“ד שני חלונות1734 מבית סינייור אנדריאן קאפו די ואקה לגיטו, כפי המכתב אשר נתן מידו הרוכב הנ”ל לקק“י ע”י הפרנסי' ביום אתמול, שהיה יום ש“ק1735 י”ט תמוז הש“ע. נשאר ע”פ כלם
נועדי י“ז אלול הש”ע1736 🔗
ר' פנחס, ר' יעקב בר אברהם, ר' זלמן בר ד“מ, כמ”ר זימלן לורי‘, ר’ אהרן שלו‘, ר’ אליה קאטאלאן, ר' שלמה עזיז, ר' נריה בר יעקב, ר' יהודה נאפולי, (ר' אהרן שלו'), ר' דוד בר ד“מ, ר' אברהם אבוהב, ר' יוסף ספיריאל,1737 ר' מיכאל ספיריאל,1738 (ר' זלמן בר ד"מ), ר' משה כ”ץ, ר' יוסף אלבו, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' זימלן בר ד"מ.
(רכז כנ"ל בדבר שער)
לבקשת האילוסטרו סינייור1739 אנדריאן קאפו די ואקה, הושם פארטי להפיק חפצו ע“ד שער אחד מביתו לגיטו,1740 כפי המכתב אשר נתן מידו לקק”י בעצם היום הזה, היינו באינטיריסו הנוגע לקק“י,1741 כל עוד שלא יהיה זה נגד רצון השרי' יר”ה.1742 נשאר ע"פ כלם
נועדי ז“ך תשרי1743 השע”א1744 🔗
ר' פנחס, ר' יעקב ב“א,1745 ר' זלמן בר ד”מ, ר' משה כ“ץ, הח”ר שמריה, ר' אליה קטאלן, כמ' זימלן לורי‘, ר’ זימלן בר ד“מ, ר' א”י ארקוולטי, כמ' שמואל כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,1746 ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל ספיריאל, ר' יוסף אלבו, ר' דוד בר ד"מ, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן שלו'.
(רכח פרנסי חשון–כסלו–טבת שע"א)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס א' כנהוג, בעד חשון כסלו טבת השע"א
ובכן ר' זלמן בר ד“מ קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
ור' משה כ“ץ קרא לר' שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
והח“ר שמריה קרא לר' נריה בר יחיאל ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י"ד הן ג' לאו
(רכט מינוי ‘בעל חנות’)
הושם פארטי1747 למנות בעל חנות כנהוג, בעד ג' שני‘1748 מתחילות מעתה; ויתחייב להיות אצל ר’ אליה קטאלאן1749 במכירת המשכונו' שעברה עליהם שנה א‘, כפי חיובו של ר’ אליה; ויתחייב ג“כ לקחת חשבון החנות מר' אליה הנ”ל ולקבל מידו כל המשכונות שלא עברה עליהם שנה א' וכל מעות ההקדש אשר תחת ידו, וכל זה יהיה נעשה קודם עבור חדש חשון הע“ל;1750 והעובר משניהם יפול בקנס חמשה דוק' להקדש קק”פ, וכל עוד שלא יפרע הקנס היה כמועל בקֳדָשי‘; והתבאר שכִווּן חשבון החנות הנ“ל יהיה במעמד ר”ח מהקק"י, והם יפְקחו עין לראות ביד מי נשאר מה שיחסר מהסך אשר ביד ר’ אליה יצ“ו עד המאתי' דוק' הראוי' להמָצא בחנות, ויקבצו הכל יחד ביד הבעל חנות1751 חדש, והפרנסי' יתחייבו בקנס הנ”ל לעשות שתקויים פארטי זה.
ובכן ר' מיכאל ספיריאל קרא לר' פנחס בעל חנות ונשאר ע“פ י”ד הן ב' לאו
(רל מינוי גבאי ההקדש)
הושם פארטי למנות ג' גבאי‘1752 כנהוג, שיהיה לכל א’ מהם מפתח מיוחד בתבת ההקדש,1753 ויתחייבו לקחת החשבונות מהגבאי' שעברו, וכך הגבאי' שעברו יתחייבו לתת להם החשבונות, וזה בעד1754 כל חדש כסליו הע“ל שע”א, בקנס1755 חרם לכל א' וא' שיעבור מהם; וכמו כן יתחייבו הגבאי' החדשי' וישנים שקדמו להם יחד לעשות כל מאמצי כחם שיכָנסו בתבת ההקדש הל“ח דוק' שחייבת כנסת אשכנזי' יצ''ו לתבת ההקדש, וכמו כן הת”ת ליט‘1756 אשר ביד המדינה1757 ע"י הממוני’1758 יצ“ו, והכל בזמן הנ”ל ובקנס הנ"ל.
נשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו
ר' משה כ"ץ קרא לר' אלחנן יעקב ארקוולטי ונשאר עפ י' הן ב' לאו
וכמ“ר זימלן לורי' קרא לר' משה כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' זימלן לורי' ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו |
קמה ע“א נועדי ז”ך1759 כסליו השע"א1760 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ' שמואל כ“ץ, כמ' א”ז כ“ץ, ר' משה ב”מ, ר' משה כ“ץ, ר' שלמה עזיז, הח”ר שמריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ אברה' אבוהב, ר' פנחס, ר' משה שלו‘, ר’ א“י ארקוולטי, ר' יהוד' נאפו‘, ר’ דוד בר ד”מ, כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ יצחק ב”א.
(רלא) נבחרי' על הליוילו
בהיות שהקק’יי חייב לאדון הרוכב1761 אקווה פיגדינטי ב' אלפי' דוק' שנלקחו אליוילו,1762 והוא רוצה לגבותם עכ“פ1763 או שתעשינה לו קאוציאוני חדשות1764 לרצונו; לכן הושם פארטי לתת כח לשלשה מהקק”י, שישתדלו עם האדון הנעלה הנ“ל שיניח עוד הסך הנ”ל אליוילו אל הקק“י, ויעשו לו קאוציאוני חדשות כרצונו, ככל אשר יראה בעיניהם; וכל מה שיעשו בזה הג' נבחרי' הנ”ל יהיה לו אשור וקיום כאלו נעש' מכל הקק“י. נשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
ובכן ר' משה כ“ץ קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע'”פ ח' הן ו' לאו
ור' פנחס קרא לכמ“ר שמעון לורי' ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
ור' משה שלו' קרא לר' שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ב' לאו
נועדי י“ח טבת השע”א1765 🔗
כמ' נריה בר יחיאל, כמ“ר שמואל כ”ץ, ר' א“ז כ”ץ, ר' משה כ“ץ, ר' משה שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, ר’ פנחס, ר' זימלן בר ש”י, ר' שמריה קוניאן, ר' יהודה מוייה, ר' יהודה נאפו‘, ר’ א“י ארקוולטי, הח”ר שמריה, כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ מיכאל ב”א,1766 ר' נריה בר יעקב.
(רלב פטור לר' משה ברבין מתשלום שכר-דירה)
בהיות שחזקת הסופיטה מהטוראצו1767 נתנה לר' משה ברבין1768 בשכירות, כנראה בפארטי מי“ו טבת הש”ע,1769 ואין בידו יכולת לפרוע השכירות ההיא; לכן הושם פארטי לפטור את ר' משה הנ“ל משכירות שעלתה על הסופיטה הנ”ל עד היום הזה, ולהשכיר אותה למי שיסכים הקק“י; ובין כך1770 תסָגר1771 הסופיטה הנ”ל במסגרת1772 ומפתח, באופן שלא יוכל אדם להשתמש ממנה, והמפתח יושם בתבת ההקדש. נשארה ע“פ י”ב הן ה' לאו
(רלג גבייה מיוחדת להוצאות המשפט עם משפחת גויצארדו)
עוד הושם פארטי לגבות מהקק“י1773 ע”י פוליצה1774 עשרי' דוק‘, להוציא במריבת הבוטיג’ של זאן {באטיסטה} ┐פראנציסקו┌.1775 נשארה ע“פ י”א הן ו' לאו
(רלד) פרנסי שבט אדר ניסן השע"א
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ניסן הע“ל לי”א1776
ובכן כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ' זימלן לורי' ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
ור' משה בר שלו' קרא לכמ' זימלן בר ש“י ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
ור' יהודה מוייה קרא לר' נריה בר יעקב ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' משה כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י"ד הן ב' לאו
נועדי כ“א טבת השע”א1777 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ' שמואל כ”ץ, ר' א“ז כי”ץ, כמ' שמעון לורי‘, ר’ משה ב“מ, ר' מיכאל ב”א,1778 ר' נריה ב“י,1779 ר' אליה קאטאלאן, ר' משה כ”ץ, ר' זימלן בר ש“י, ר' פנחס, ר' זימלן בר ד”מ, ר' שמריה קוניאן, ר' אברהם אבוהב, ר' יהודה מוייה, ר' שלמה עזיז, ר' משה שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, (ר' נריה בר יעקב).
(רלה מינוי שלושה מן הק"ק בעניין הסכסוך עם משפחת די-ליאון)
בהיות שהגיע לאונינו כי האחי' המעולי' האדון קונטי1780 זואני והאדון קונטי יירונימו די ליאון יש בדעתם לחרחר ריב נגד הקק“י בדבר הקאזיטי1781 אשר להם, שנבנו בגיטו מהקק”י;1782 לכן הושם פארטי למנות מהקק“י שלשה שיהיה להם כח לשמוע מהם1783 מה שבדעתם על זה, ולהשתדל בזה כפי ראות עיני השלשה הנ”ל; וכל אשר יעשו בזה יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה מכל הקק“י. נשארה ע”פ ט"ו הן ג' לאו
ור' זימלן בר ש"י לא שם באלה
כמ“ר שמעון לורי' קרא לר' שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ ט”ו הן א' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לכמ“ר שמעון לורי' ונשאר ע”פ ט"ו הן ג' לאו
ור' אליה קטאלאן קרא לכמ“ר נריה בר יחיאל ונשאר ע”פ [ ] הן [ ] לאו |
קמה ע“ב נועדי ה' אדר השע”א1784 🔗
כמ“ר זימלן לורי‘, ר’ נריה בר יעקב, ר' זימלן בר ש”י, ר' משה כ“ץ, ר' יצחק ב”א,1785 כמ' שמואל כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,1786 ר' שלמה עזיז, ר' שמריה קוניאן, ר' {שלמה} משה ש‘,1787 ר’ משה ב“מ, ר' יהודה נאפולי, ר' דוד בר ד”מ, ר' זימלן בר ד"מ, ר' נריה בר נריה.1788
(רלו חדר חינם למרת מירלה)
הנה הכבודה מ‘1789 מירלה מב"ת1790 בת הר’ זוסמן ז“ל בקשה, שינתן לה החדר מהקק”י1791 אשר היא דרה בו עתה, בלי פרעון שום שכירות ממנו; ויען ידוע לכל קהלנו, כי מעשיה נאי' כקטרת,1792 לכן הושם פארטי שינתן לה החדר הנ“ל בחנם לדור בו, היא עם בני ביתה בעד כל משך ימי חייה‘,1793 וגם אחרי כן ישאר לבניה אשר תלד, הן א’ הן יותר; אך אמנם אם לא תניח אחריה בני', שתלד מעתה ולהבא כנ”ל, אז ישוב החדר הנ“ל אל הקק”י כמו שהוא עתה; ויובן שבכל זמן שיהיו עושים ערכי‘, תתחייב היא וגם צאצאי מעיה הנ“ל אחריה להשאיל החדר הנ”ל אל הקק"י לעשות בו הערכי’. נשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו
(רלז קיום האיסור על משלוח-מנות בפורים)
עוד הושם פארטי לקיים בעד פורי' הע“ל את הפארטי מפורי' עבר,1794 נעשתה ביו' ה' אדר הש”ע;1795 אמנם התבאר, שהפרנסי' והגבאי‘1796 יעשו הערכי’ מהי“ב דוק',1797 וישאר כל ערך ע”פ חמשה מהם.1798 נשארה ע"פ ח' הן ז' לאו
נועדי כ“ב אדר השע”א1799 🔗
כמ“ר שמעון לורי‘, ר’ נריה ב”י,1800 ר' זימלן בר ש“י, ר' אהרן שלו‘, ר’ יהודה נאפולי, ר' משה שלו‘, ר’ משה ב”מ, ר' יוסף אלבו, ר' יוסף ספיריאל, ר' יעקב ב“א,1801 ר' משה כ”ץ, ר' יצחק ב“א,1802 ר' אליה קטאלאן, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל ספיריאל, ר' זימלן בר ד”מ, הח“ר שמריה, ר' א”י ארקוולטי, ר' שמריה קוניאן, ר' זלמן בר ד“מ, ר' אברהם אבוהב, ר' יהודה מוייה, ר' שמואל כ”ץ, כמ' נריה בר יחיאל, ר' מיכאל ב“א,1803 ר' דוד בר ד”מ, ר' א“ז כ”ץ, ר' פנחס.
(רלח מצות לפסח לעניים)
להעלות על ראש שמחתנו את אביוני עירנו בחג המצות הע“ל,1804 הושם פארטי1805 מצד הפרנסי', יצ”ו לקנות ולחלק מצות לעניי' כפי מה שיצטרך,1806 ע“פ פוליצה שתֵעשה1807 ע”פ הפרנסי' והגבאי‘, ע“פ ב”ו כנהוג;1808 ותהיינה נגבות המעות באופן זה, יקחו ראשונה כל מה שנשאר ביד כל פרנס מִשָנָה זאת, מר“ח אייר שעבר עד חג המצות הע”ל, ממותר פוליצה מן קפה של לחם, והמותר יהיה נגבה על ככרי העולים תכף ומיד; והפרנסי’ יוכלו למשכן, הן הפרנסי' ישני' שיש בידם מותר פוליצה שלהם, הן החייבי' על הפוליצה שתֵעשה,1809 שלא יפרעו בזמן, ולא יוכל שום א' לריווקאר או לסוספינדיר, בגזרת נח"ש, והמשכונות ימכרו תכף ומיד לרצון הפרנסי'.
נשאר ע“פ כ”ז הן א' לאו
(רלט סדרי דין)
למען עשו כיום הזה הישר והטוב בעיני אלקינו1810 ב“ה, ולמען הקל מעל שופטי העיר טורח ומשאת אנשי' עברי' נצים,1811 אשר תמיד לא יחשו מהעמיס אותם בדברי ריבותם על עיסקי תבן וקש1812 ודברי' המבאישי' את ריחנו בעיני מעלותיהם; הושם פארטי, שעל כל דין ודברי‘, טענה ותביעה שיצמחו מחדש1813 בין איש ובין רעהו מהיו’ הזה ולהבא, תהיינה מקויימו' ונהוגו' כל התקנות הכתובות בפנקס הקק”י, שנתקנו בדבר חיוב בני עמנו לנהוג דין זבל“א וזבל”א,1814 עם כל החומרות שהתבארו בהן, וכגר כאזרח1815 לא יפָטרו מהן, כי מסיני נצטוו על זה ותורה א' לכלנו; אך בזאת נֵאוֹת, שאותם1816 שצמחו כבר יוכלו להשלימם בדא“ה,1817 כדי לחלוק כבוד למעלת השופטי' שנטפלו בהם; ואם יזדמן שא' מהחלקי'1818 לא תנוח דעתו בדיין שברר חברו, כי יחשוב היות איזה קֵרוּב דעת ביניהם, אשר בגללו לא חזי חובה1819 לאשר ברר אותו, אז יַחְדָו למשפט יקרבו1820 פעם אחת, לא יותר, לפני פרנסי הקק”י, ואע"פ שלא יהיה הדיין ההוא פסול מצד קורבה גם לא מחמת שנאה, יהיה ברשות הפרנסי' לומר לבעל דין שיברור לו דיין אחר; |
קמו ע"א ובכן, כל מה שיפסקו מבוררי' בין החלקי' מחמישה דוק' ולמטה יהיה שריר וקיים,1821 אמנם אם
יהיה הריב מחמישה דוק' ולמעלה, ואם א' מהחלקי' יעורר אחר גמר דין מחלקת,1822 אז יתחייבו החלקי' לערוך דבריהם לפני ב“ד שיתמנה מהקק”י, והם ידונו ביניהם וישימו העקוב למישור, אם ע“י בטול כל פסק המבוררי', או קצתו, ואם ע”י קיומו; אכן אם יחרישו החלקי' שלשה ימים רצופי' אחרי התפרסם פסק המבוררי‘, אז לא יהיה עוד פתחון פה לשום א’ מהחלקי' נגד פסק המבוררי‘; וכאשר יתמנה הב“ד הנ”ל, יתמנה מתושבי עיר פאדו’ ע“פ ב”ו,1823 הן מפורעי עוליק הן מזולת, ויתמנו אצלו שני נכנסי‘,1824 וישב הב"ד בחיוב בכל יו’ שני וחמשי לפחות, בא' משני בתי כנסיות פאדו' או במדרש, שעה א' או שתים, לשמוע ולדון בין הבאים לפניהם; ואם יהיו א' או יותר מאנשי הב“ד או מהנכנסי' פסולי' לבעלי הריב או לא' מהם מחמת קורבא או שנאה, אז יובחר ע”פ רוב הפרנסי' מהקק“י א' או יותר במקום הפסולין, ולא יוציאום ע”פ הגורל אבל יבחרו בהם על הין צדקם, אחרי התבוננות מספיק; עוד התבאר, שהמבוררי‘1825 יהיו זריזים ולא יחמיצו1826 את הדין, ואם יתעצלו, יהיה כח וחיוב אל הפרנסי’ לקצוב להם זמן קצר לחתוך את הדין, ולהטיל עליהם קנס כרצונם אם יאחרו מהזמן שיקצבו להם; והתבאר שאם יהיה לאיזה יחיד דין ודברי' על איזו חזקה נתונה מהקק“י למי שיהיה, יובן שיהיה דינו על הקק”י,1827 ולא יהיה המוחזק1828 בעל דברי' דידֵיה,1829 הכל כפי תקנת הקק“י בנדון זה; ותנאי הושם בכל הדברי' הנ”ל, שלא יהיו נגד רצון מעלת הריטורי1830 יר"ה והשופטים שלהם.1831
נשאר ע“פ כ”ג הן ה' לאו
נועדים מן ליל ב' י“ד מרצו שע”א1832 לפ"ק 🔗
כמ' שמעון1833 בר ש“י, כמ' נריה בר יעקב, כמ' שמעון1834 לוריא‘, כמ’ שמואל כ”ץ,1835 כמ' נריה בר יחיאל, הח“ר שמריה,1836 כמ' אליה קטאלאן, כמ' שמרי' קוניאן,1837 כמ' יוסף דאלווה,1838 כמ' מיכאל ספיריאל, ר' אהרן משלו‘,1839 ר’ יהו' מנאפולי,1840 כמ' משה שלו‘,1841 כמ’ פנחס בן החר”ג,1842 כמ' שלמה עזיז, ר' דוד בר ד“מ, ר' משה בר מנחם, ר' יהו‘1843 מוייה, ר’ אהרן זרח,1844 כמ' משה כ”ץ.1845
(רמ ייפוי-כוח לשניים מן הק"ק להישפט או להתפשר עם משפחת גויצארדו)
הושם פארטי לתת כח לכמ' אליה קטאלאן וכמ' שמריה בר שמואל קוניאן לריב ולפשר ע“ד בית יורשי זאן פרנציסקו גויצארדו,1846 וכל אשר יעשו יהיה כחם יפה ככח כל הקק”י.
ונשארה ע“פ י”ב הן ו' לאו
יום ו' ד' לחג המצות שע"א1847
כמ' שמעון לורי‘, כמ’ שמעון בר ש“י, כמ' נריה בר יעקב, כמ' אליה קטאלאן, כמ' אברהם אבואב,1848 ר' מיכאל ספיריאל, ר' יעקב משלו‘,1849 כמ’ נריה בר יחיאל, כמ' א”ז כ“ץ, ר' יהו'1850 נאפולי, הח”ר שמריה בר אהרן,1851 כמ' שמואל כ“ץ, ר' אהרן ב”ש,1852 ר' יוסף ספיריאל, ר' שלמה בר ד“מ,1853 ר' שלמה עזיז, ר' משה בר שלו‘,1854 ר’ יוסף דאלבה,1855 ר' דוד בר ד”מ, ר' שמריה בר שמואל,1856 ר' משה כ“ץ, ר' מיכאל ב”א,1857 ר' פנחס דיניגרי,1858 ר' יהו' מוייה, ר' משה מינקין,1859 רי אלחנן ארקוולטו.1860
(רמא סדרי אפיית מצה שמורה)
בהיות שמע' הפרנסי' שמעו קלקול סדר עשיית מצות השמורים,1861 שנעשו ערב חג המצות העבר; ע“כ הושם פארטי, שמהיום והלאה, אם יתן הקק”י משא ופרטידו עשיית המצות לאיזה יחיד,1862 לא יוכל לעשות מצות שמורים למכור בשום אופן, רק כל בעל הבית יעשה אותם לעצמו, או הוא או אחרים לשמו לבד, ושום א' לא יוכל לעשותם למכור; וכל זה למגדר מילתא,1863 והעובר יהיה כמועל בקֳדָשים1864 ויובדל מעדת ישראל1865 כדין מנודה, והשומע ישכון בטח; וכל התנורים הנמצאים בגיטו לא יוכלו לאפות שום דבר ערב חג המצות, כי אם שמורים לבד; ואם איזה א' מבעלי התנורים יסרב לאפות שמורים לבעלי בתים בפרעון כנהוג,1866 יהיה אסור לכל בעל בית לאפות ולשלוח לבעל התנור ההוא כל השנה שום דבר, והעובר וישלח לבעל התנור לאפות שום דבר, יהיה כאוכל טריפות. נשארה ע"פ כ' הן ז' לאו
ואחרי הבאלוטאציון1867 הנ“ל הלכו להם חוץ מב”ה1868 ר' יוסף ספיריאל, ר' מיכאל ספיריאל, ר' שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, ר’ יוסף דאלבה, ר' משה שלו'. |
(רמב פרנסי אייר–סיון–תמוז שע"א)
קמו ע“ב הושמו באלוטי שחו‘1869 לעשות פרנסי’ כנהוג, בעד אייר סיון תמוז הע”ל
ובכן כמ' נריה בר יעקב קרא לכמ' אלחנן יעקב בכמהר''ר שמואל ארקוולטי זצ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
וכן כמ' נריה בר יחיאל קרא לר' שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ט' הן ח' לאו
וכן ר' יהו' נאפולי קרא לר' אברה' אבואב ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
וכן ר' יהודי מוייה קרא לר' משה כ“ץ לנכנס ונשאר ע”פ י"ג הן ז' לאו
נועדים מיום א' ו' ימים לחג המצות שע“א1870 לפ”ק 🔗
כמ' שמעון לוריא‘, כמ’ שמעון בר ש“י, כמ' נריה ב”י,1871 ר' מיכאל ב“א,1872 ר' שמעון בר ד”מ, הח“ר שמריה ב’א,1873 ר' פנחס בן החר”ג, ר' א“ז כ”ץ, ר' משה מינקין, ר' שלמה בר ד“מ, ר' שמריה ב”ש,1874 ר' דוד בר ד“מ, ר' יהו' נאפולי, ר' אברה' אבוא‘, ר’ אלחנן יעקב בכמהר”ר ש“א1875 זצ''ל, ר' אהר' שלו‘, ר’ יוסף ספיריאל, ר' יוסף דאלווה, ר' משה בר שלו‘,1876 ר’ שלמ' עזיז, כמ' נריה בר יחיאל, כמ' שמואל כ”ץ, ר' יעקב משלו‘,1877 ר’ מיכאל ספיריאל, ר' משה מורי‘,1878 ר’ יודא מוייה, ר' אליה קטאלאן.
(רמג) שלא יוכל לגזור ולהחרים שום רב, ולמנות ד' אנשים שיהיו עם הפרנסים לכל גדר ולגזור
בהיות1879 כי בעוונותינו הרבים נטלה עטרת ראשינו בפטירת הגאון גאונינו כמהר“ר שמואל ארקוולטי זצ”ל, אשר מימיו היינו שותים, ולע“ע הנה אנחגו כצאן אשר אין להם רועה; ע”כ הושם פארטי לתקון כללי,1880 שהפרנסים אשר יהיו מעת לעת יסדרו ויצוו ויגזרו1881 לכל מי שיהיה, הן איש או אשה, איזה דבר1882 קולא או חומרא ע“ד שמירת כל התקנות מהקק”י וע“ד אסור ללכת בעש”ג, הן פארטי שהושמה כ“ב אדר שעבר,1883 הן כל שאר התקנות בנדון זה,1884 כי אם1885 על דבר המכה רעהו, שבזה אין כחם להטפל,1886 וכל אשר יסדרו ויגזרו ויצוו לשמירת התקנות מהקק”י, יהיה סדורם וגזרתם וצוויים כאלו נזרקה מפי כל ב“ד חשוב שבעולם; ושום רב מדרי פאדובה,1887 יהיה מי שיהיה, לא יעשה שום גזרה ולא יטפל בשום דבר1888 בגזרת. נח”ש, עוד וזאת,1889 שגזרתם וצוויים או גזרתו וצוויו יהיה כְאַין וכחרש הנשבר, רק אותו שיהיה באלוטאדו קודם בקק“י1890 ע”פ סדר הפארטי מן ד' שבט שס“ד;1891 ופארטי זאת תהיה נשמרת מהיום והלאה, וכמו כן תשמר ג”כ אחרי אשר ישאר1892 בקק“י הרב או מורה ע”פ בוסולו ובאלוטי כנ“ל וכנ”ל; היינו, יבואר שאם יצטרך להכריז איזה עבריין לצווי הפרנסי' משמירת התקנות מהקק“י לסרבן1893 או למנודה או להענישו דבר מה, לא יוכלו הפרנסים לבדם להכריז או לענוש העובר כנ”ל, רק הפרנסים שיהיו מעת לעת, הכשרים לדון לעברין1894 מחמת קורבה או שנאה, יהיו יחד עם הארבעה1895 שיובחרו בקק“י ע''פ בוסולו ובאלוטי, וישמעו כלם יחד טענת העבריין, וכל אשר יסכימו חמשה מתוך שבעה כן יקום; ויעשה ג''כ ב' נכנסי' שיכנסו במקום שונא או קרוב לעבריין לדון,1896 אך הפרנסים עם הארבעה הנ”ל יוכלו להיות יחד קרובים ושונאים,1897 אך מהפרנסים יהיה רק קרוב א' (לבד) להארבעה הנ“ל ולא יותר, ע”פ גורל, אם יהיו שנים מהפרנסים קרובים לאיזה א' מן הארבעה,1898 ויכנס נכנס במקומו, והארבעה יהיו1899 כשרי' זה לזה מחמת קורבה ושנאה; וכאשר יהיה באלוטאדו הרב ומורה כנ“ל וכנ”ל, גם הוא יכנס עמהם לדון כנ“ל, והסכמותם תשארנה ע”פ חמשה מתוך שמנה1900 הנ“ל כנ”ל; וימשך מנויים1901 ששה חדשים מתחילים מר“ח אייר הע”ל, ויובן שאם יֵעָשה פרנס א' מן הארבעה1902 שיתמנו כנ“ל, ימנה הקק”י אחר במקומו; וכסדר הנ“ל1903 כנ”ל יוכלו להכריז או לענוש כנ“ל, ולא באופן אחר; וע”ד האורדיני1904 ישמרו הסדר הנהוג כפי תקנת הקק“י; ולהבא כשיעשו ועד הארבעה, לא יוכלו לְהֵעָשות1905 כי אם יהיו כל הנועדי' מהקק”י היכולים לבא לבאלוטאר1906 חוץ מארבעה. נשארה ע“פ כ”ג הן ד' לאו
הושמו באלוטי שחורים לעשות הארבע' כנ"ל
ובכן זמלן בר ד“מ קרא לר' יעקב משלו' ונשאר ע”פ י"ו הן ו' לאו
והח“ר שמריה ב”א1907 קרא לכמ' שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ו הן ה' לאו
ור' אברהם אבואב קרא לר' יוסף ספיריאל ונשאר ע“פ י”ח הן ו' לאו
ור' שמואל כ“ץ קרא לר' נרי' בר יחיאל ונשאר ע”פ י"ד הן ח' לאו
ור' נריה בר יעקב קרא לר' משה כ“ץ לנכנס ונשאר ע”פ י"ז הן ט' לאו
וכ' שמעון לוריא' קרא לר' אליה קטאלאן לנכנס ונשאר ע“פ ט”ו הן י"א לאו
(רמד) חתיכת1908 פארטי הקונטומאציו
הושם פארטי לחתוך הפארטי1909 שהושמה יום ו' אייר שס“ז,1910 ע”ד הקונטומאצי‘1911 מהפרנסי’; אך להבא לא יהיה להם הקונטומאצי' מהפארטי ההיא,1912 רק יעשו אותם1913 כנהוג מקודם לעשיית אותה הפארטי מקונטומאצי‘.1914 וכן נשארה ע“פ י”ט הן ח’ לאו |
קמז ע“א נועדים מיו' א' כ”ז ניסן שע“א1915 לפ”ק 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר משה מוריטו נכנס, כמ”ר אנרהם אבוהב, כמ' יהודה נאפולי, כמ“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר אלחנן יעקב ארקוולטי, הח“ר שמריה,1916 כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר יהודה מוייה, כמ”ר משה בר מנחם, כמ"ר אליה קאטאלאן, כמ''ר מיכאל בר אהרן.
(רמה) באור לשון פרטי נעשית נגד הרבני'
בהיות כי בפארטי שהושמה יו' א' ו' ימים לחג המצות שעבר1917 יש בה דברים אלה, היינו ש’שום רב מדרי פאדובה, יהיה מי שיהיה, לא יעשה שום גזרה ולא יטפל בשום דבר בגזרת נח“ש', ובהיות כי מה דכתיב 'שלא יטפל בשום דבר בגזרת נח”ש' היא מלתא דמשתמעא לתרי אנפי,1918 ויש מערערים על משמעות הדברים ‘לטפל בשום דבר’, ושהדברים הנ“ל צריכים באור; על כן להסיר כל מחלוקת, הושם פארטי לבאר, ש’להטפל בשום דבר' כנ”ל וכנ“ל יובן ויבואר ┐וישמע┌, שיהיה אסור לרבנים דרי פאדובה הנ”ל וכנ“ל לגזור ולנדות ולענוש ולהחרים, ולא זולת;1919 עוד וזאת,1920 שהתקנה יִשָמַע1921 הן לדרים לעת עתה ושיבואו לדור ג”כ להבא; והתקנה מיו' ו' לחג המצות שעבר תשאר בתקפה בכל מכל כל. ונשארה ע“פ י”ד הן א' לאו
נועדי יום א' כ“ב תמוז שע”א1922 לפ"ק 🔗
ר' אברהם אבוהב, ר' אלחנן יעקב בכמוהר“ר שמואל ארקוולטי זצ”ל, ר' שמעון בר ד“מ, ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל בר אהרן, ר' שלמה בר ד”מ, כמ“ר שמואל בכהח”ה גרשון כ“ץ, ר' משה ב”מ,1923 ר' יהודה נאפולי, ר' דוד בר ד“מ, ר' אליה קטאלאן, כמהר”ר שמריה, ר' יוסף דאלוו, ר' יוסף ספיריאל, ר' יעקב שלו‘, ר’ יהודה מוייה, ר' פנחס בכהח“ר גבריאל, ר' אהרן זרח, ר' שלמה עזיז, ר' מיכאל ספיריאל, ר' אהרן שלו', כמ”ר נריה ב“י,1924 ר' משה כ”ץ, כמ"ר שמעון לוריא.
(רמו) תקנות ע"ד הבשר וסדרי'
הושם פארטי1925 מצד הפרנסי‘, שהקצב היהודי לא יוכל למכור לכל אשר בשם ישראל יכונה, הבשר סריס1926 אלא ה’ s ו“ק1927 לליט‘,1928 ובשר שור ו’ s ו”ק לליט‘, ובשר עגל ט’ s ו“ק לליט', וזה בעד שנה אחת רצופה; ואם ח”ו יעבור למכרה יותר מהערך1929 הנ“ל, ישכנו נח”ש, ויהיה כאלו יאכל ויאכיל נבלות וטרפות; וכן בכל תוקף החומרות הנ‘"ל1930 לא יוכל שום א’ מבני עמנו פה לשחוט שום בהמה ┐מהקצבי‘1931 הנכרי’┌,1932 כי אם לצורך שלחנו ממש או לצורך איזה יחיד שאינו יודע לשחוט, והשוחט בעד היחיד כנ“ל לא יוכל לקנות לעצמו מהבשר שישחט, וגם לא יוכל לשחוט ליותר מיחיד א' בפעם א', ושום אדם אחר לא יוכל לקנות מהבשר ההוא; והקונה מהנכרי כנ”ל,1933 לא יוכל לפרוע הבשר סריס כי אם ה' s לליט‘, ובשר שור ו’s לליט’, ובשר עגל ט' s לליט‘;1934 וכן לא יוכל שום אדם, בין איש בין אשה, להביא חוץ מהעיר1935 בשר ולמכרה, בלי רשות הג’ שיובחרו על דבר זה, והעובר בכל א' מהדברי' הנ“ל יהיה כאוכל ומאכיל נבלות וטרפות; וכדי שתהיה פארטי זו מאושרת ומקויימת בכללה ובפְרָטֶיהָ,1936 הושם פארטי למנות ג' נבחרי' ע”פ ב“ו,1937 שיעשו שכל יחיד ויחיד וכן הקצב יקיימו כל מה דכתיב ומפורש לעיל בפארטי; וגם כן יעשו שהקצב יקיים את הפארטי נעשתה כ”ג אייר ש“ס,1938 עם כל תנאיה; וגם יהיה להם כח, רשות ומנוי, לעשות כל מה שירָאה בעיניהם בדבר הקצבות, אך שיהיה לתועלת הקק”י, וג“כ יהיה להם כח לקרוא לועד בכל עת ובכל שעה כדי לעשות איזה תקנה בדבר זה, ואם (באופן)1939 יקרה ויזדמן שלא ימְצאו1940 בשר בזול, היינו לערך הנ”ל,1941 וכפי ראות עיניהם1942 יהיה תועלת לקק“י לפרוע הבשר יותר מהערך שהושם בפארטי הנ”ל, לא יוכלו לעשות זה כי אם בהסכמת רוב הקק“י; ובסוף השנה הנ”ל, בגזרת נח“ש, יחוייבו הג' שיובחרו לקרוא לועד ולעשות ג' נבחרי' שיהיו במקומם. נשארה ע”פ כ"א הן ד' לאו
הושמו באלוטי שחורי' לעשות הג' הנ"ל
ובכן כמ“ר שמואל כ”ץ קרא לר' זלמן בר ד“מ ונשאר ע”פ י"ב הן ח' לאו
וכמ“ר נריה ב”י [קר]א1943 לר' אהרן זרח ונשאר ע“פ י”ט הן ד' לאו
וכמ“ר משה [כ”ץ קר]א1944 לר' אלחנן יעקב בכמוהר“ר ש”א זצ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ה' לאו |
(רמז חובת הפרנסים לשבת בדין וזמני הדין)
קמז ע"ב לנצור ארחות משפט1945 וכדי שיצא הדין לאמתו, ואמת משפט שלום ישפטו בשערינו,1946 וריב
יתו' ואלמנה יצא לאור משפטם; לכן הושם פארטי מצד הפרנסי‘, שמעתה ולהבא הפרנסי’ אשר יהיו מעת לעת יחוייבו כל יום א' אחר מנחה ומעריב וכן כל יום ד' אחר מנחה ומעריב מהק“ק אשכנזי' יצ”ו1947 להיות להם מקום מיוחד, אשר שמה ישבו כסאות למשפט1948 לדון בין איש ובין רעהו; ולפחות שישבו לדון פעם א' בשבוע, ובקנס לכל א' מהם שיעבור, שלא ישב לדון פעם א' בשבוע, לכל פעם שיעבור חמשה ליט' שעוה1949 לבתי כנסיות פאדובה;1950 ויחוייבו בגזרת נח“ש השני פרנסי' הנשארים להוציא מתחת יד העובר הה' ליט' שעוה הנ”ל, אך בזאת יֵאוֹת,1951 שאם מצד איזה אונס או מצד חולי או מצד שהלך חוץ לעיר לא יוכל לישב לדון עם השני' הנ“ל, אז יהיה פטור מכל וכל מהקנס הנ”ל; אמנם השני פרנסי' הנשארי' יהיה להם כח לומר אם יהיה אונס או לא.1952 נשארה ע"פ כלם
(רמח) דייני הקהל
הושם פארטי למנות ג' דייני הקהל כנהוג, וימשך מנוים שנה אחת תמימה מַתְחֶלֶת מהיום הזה
ובכן ר' יהודה נאפולי קרא לר' אלחנן יעקב בכמוהרר"ש1953 ארקוולטי דיין מהקהל
ונשאר ע"י י' הן ד' לאו
ור' יעקב שלום קרא לר' יוסף ספיריאל דיין ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
ובכן ר' אהרן זרח קרא לר' פנחס בכהחר“ג1954 דיין ונשאר ע”פ י"ד הן ה' לאו
(רמט פרנסי אב–אלול שע“א ותשרי שע”ב)
הושמו באלוטי שחורים לעשות פרנסי' ┐ונכנס┌ כנהוג, בעד אב אלול תשרי הע"ל
ובכן ר' משה בר מנחם קרא לר' פנחס בכהח“ר גבריאל פרנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ח' לאו
וכמ“ר שמואל כ”ץ קרא לר' יעקב שלו' פרנס ונשאר ע“פ י”ב הן ט' לאו
וכמהר“ר שמריה קרא לר' משה ב”מ פרנס ונשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
וכמ“ר שמעון לוריא קרא לר' משה כ”ץ נכנס ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
נועדי יום ג' י“ו למנחם שע”א1955 🔗
כמ“ר משה ב”מ, ר' יעקב שלו‘, ר’ פנחס בכהחר“ג, ר' יהודה נאפולי, ר' משה כ”ץ, ר' משה שלו‘, ר’ שלמה עזיז, ר' אליה קאטלאן, ר' שמריה קוניאן, ר' זימלן בר ש“י, ר' מיכאל ב”א, ר' יהודה מוייה, ר' דוד בר ד“מ, ר' זימלן בר ד”מ, ר' יוסף ספיריאל, ר' יוסף דאלוו.
(רג סיוע לצנועה)
הושם פארטי מצד הפרנסי' לתת סיוע לבתולה צנועה הידועה לפרנסי' חמשה דוק' מכיס הקק"י.
נשארה ע“פ י”ד הן א' לאו
(רנא אישור על לקיחת הלוואה למימון הפשרה עם משפחת גויצארדו)
בהיות כי השני' שנבחרי לריב ולפשר עם יורשי פראנציסקו גויצארדי ע“ד הבוטיגה,1956 ה”ה כמ“ר אליה קטילאן וכמ”ר שמריה קוניאן, באו לפנינו ואמרו, כי נתפשרו עם היורשי' הנ“ל לתת להם שלוש מאות דוק' בעד כל התביעות שיש ליורשי' הנ”ל מהקק“י, ע”ד חזרת הבוטיגה1957 שיש להם בחצר הלינגואצו,1958 ועתה רצונם1959 הוא שינתן להם כח ליקח השלוש מאות דוק' אליוילו,1960 כדי לפרוע ליורשי' הנ“ל; לכן, להפקת רצון השני נבחרי' הנ”ל, הושם פארטי מצד הפרנסי' לתת כח לשני' הנ“ל ליקח השלוש מאות דוק' אליוילו כדי לפרוע ליורשי' הנ”ל, ויהיה ידם וכחם כיד וכח כל הקק“י, וכל מה שיעשו בזה יהיה לו אשור וקיום כאלו נעשה מכל הקק”י.
נשאר ע“פ י”ד הן ב' לאו
(רנב החלטה על גבייה מיוחדת)
עוד הושם פארטי מצד הפרנסי‘, שכמ“ר אליה קאטאלאן1961 יגבה מהקק”י ע"י פוליצה1962 חמשה ועשרי’ דוק‘, לערך א’s לליט’ מהככרי‘;1963 ומהכ"ה דוק’ הנ“ל יפרע1964 כל ההוצאות שנעשו על דבר לקיחת השלש מאות דוק' אליוילו כדי לפרוע יורשי פראנציסקו גויצארדי, וגם יפרע מהמעות הנ”ל שכירות בוטיגה פראנציסקו הנ“ל מפסח עד עתה, וג”כ יפרע מהמעות הנ“ל החמשה דוק' לבתולה שבפארטי הנ”ל;1965 ויחוייב כמ''ר אליה הנ“ל לתת חשבון צודק מהכ”ה דוק' אל הרואי חשבונות. נשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
נועדי יום א' כ“ט למנחם השע”א1966 🔗
כמ“ר משה בר מנחם, ר' יעקב שלו‘, ר’ פנחס בכהחר”ג, כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר זימלן בר ש“י, ר' יצחק ב”א,1967 ר' דוד בר ד“מ, ר' אברם אבוהב, ר' יהודה נאפולי, ר' אהרן שלו', כמהר”ר שמריה,1968 ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל ספיריאל, ר' שמריה קוניאן, ר' אהרן זרח, ר' שלמה בר ד“מ, ר' אלחנן בכמוהר”ר ש“א1969 זלה”ה, ר' זימלן בר ד“מ, ר' יוסף דאלוו, ר' יוסף ספיריאל, ר' שלמה עזיז, כמ”ר נריה ב“י,1970 ר' מיכאל ב”א,1971 ר' יהודה מוייה.
(רנג ייפוי-כוח לממונים על הקצבוּת לקבוע מחירים חדשים לבשר)
בהיות כי איזה יחידי' מהקק“י משמיעי' קול לעמת הג' נבחרי' ע”ד הקצבות כקל קרנא משרוקיתא,1972 באמרם תנו לנו בשר ונאכלה,1973 ובפארטי נעשתה יום א' כ“ב תמוז שע”א1974 אין כח לג' הנבחרי' הנ“ל לתת רשות לקצב שיוכל למכור הבשר סריס יותר מה' s ו”ק לליט‘; לכן עתה באו הנבחרי’ בקהל ואמרו, שיתנו |
קמח ע"א להם כח ומנוי לעשות כטוב בעיניהם לפורעה לאיזה ערך שירצו1975 בפאדובה או חוצה לה,
ויעשו הכל בהין צדקם לתועלת הקק“י; ובכן הושם פארטי שיהיה להם כח הנ”ל, אך בזאת, שיהי' השקפתם לתועלת הקק“י, וזה בגזרת נח”ש. נשארה ע“פ י”ד הן ח' לאו
וכמ“ר נריה ב”י ור' שלמה עזיז יצאו חוץ מהועד
נועדים אור ליום א' כ“ה תשרי שע”ב1976 🔗
כמ' משה בר מנחם, כמ' יעקב בר אברהם שלו‘, כמ’ פנחס דיניגרי, כמ''ר שמעון לוריא‘, כמ’ משה מוריטו, ר' יהודה נאפולי, ר' אברה' אבוהב, ר' אליה קטאלאן, ר' (שמעון) ┐יהודה┌1977 ב“ר יעקב יששכר, ר' מיכאל ב”א,1978 ר' יצחק ב“א,1979 ר' שמעון בר ד”מ, ר' דוד בר ד“מ, ר' אהרן ב”ש,1980 ר' שמריה קוניאן, ר' אלחנן ארקוולטי, ר' יוסף ספיריאל, ר' יוסף דאלבה, כמהר"ר שמריה מרפורק.
(רנד אישור ‘פתיחות’)
הושם פארטי לעשות הפתיחות1981 להנזכרים פה למטה, והפתיחות יפרעו אותם בשלשה פאגי.1982
נשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו
ר' יעקב בכמהר“ר אשר גרסיטו י”ב ליט' נשא‘1983 ע“פ י”ג הן ז’ לאו
ר' אברה' בר יוסף דקסטילו י“ב ליט' נשאר ע”פ י"ג הן ז' לאו
ר' אלחנן בכמהח“ר יעקב היילפרון י”ב ליט' נשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
אך בתנאי זה שאם בזמן ט"ו ימי' יסגור הבוטיגה,1984 שלא יפרע מאומה
כמ' אברהם אבוהב, והמעות יפר‘1985 אותם בב’ ראטי1986 ל' ליט' נשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
כמ' אלחנן ארקוולטי עבור בוטיגה מהשותפות משה פיקייוטו כ"ד לי‘, ויפרע אותם בב’ ראטי
נשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
ר' שמואל עלמיי‘1987 ל’ לי‘, ויפרע אותם בב’ ראטי נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
ר' יצחק פאפו ל' ליט‘, ויפרע אותם בב’ ראטי נשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
ר' אברהם בר ישי כ“ץ י”ד לי‘, ויפרע אות’ בג' ראטי נשאר ע“פ י”ז הן ד' לאו
ר' יצחק שמש מהלועזים י“ח לי‘, ויפרע בג’ ראטי נשאר ע”פ י"ג הן ז' לאו
ר' דוד פיראריסי י“ב לי‘, ויפרע בג’ ראטי נשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
ר' ברוך בר נתן מגוריציה ל' ליט' בג' ראטי נשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
ר' משה בר אברהם מבייאנקי י“ב ליט' בג' ראטי נשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
כמ' יוסף ספיריאל נ“ו ליט' בב' ראטי נשאר ע”פ י"ב הן ז' לאו
(רנה סיוע לצנועה)
הושם פארטי מצד מע' הפרנסי' לתת ששה דוק' לבתולה מהעיר הידועה למעלתם, מכיס הקק“י;1988 ויתנו לה המעות הנ”ל בגבייה ראשונה.1989 נשארה ע“פ י”ו הן א' לאו
(רנו בחירת רואי-חשבונות של הק"ק)
הושמו באלוטי שחורי' לעשות ג' רואי חשבונות, ויהיה מנויים בעד כל תשרי שע“ג הע”ל
ובכן כמ' יעקב שלו' קרא לר' פנחס דיניגרי ונשאר ע“פ י”ד הן ד' לאו
ור' פנחס קרא לר' דוד בר ד''מ ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
ור' משה מוריטו קרא לר' יצחק אלאטרינו ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו
(רנז יוכל אדם להיבחר לרואה-חשבונות גם בהיותו פרנס)
למען האמת יעשה דרכו ולא ירבו מחלוקות בקק“י, מבארי' אנחנו ח”מ,1990 כי להיות שלע“ע1991 נִתן1992 אופיציאו1993 בקק”י, שהנע‘1994 כמ’ פנחס דיניגרי, שהוא פרנס מהקק“י כעת הזה, יהיה ר”ח מהקק“י,1995 כנראה בבאלוטאציוני הנ”ל, נעשית ביום כ“ה תשרי שע”ב,1996 הגם שהיה פרנס1997 והיה לו ליתן חשבון1998 ממה שהוציא יחד עם חבריו בהיותו פרנס; לכן יבואר, כי מכאן ולהבא, בעת שיוצרך הקק“י לעשות ר”ח1999 כנהוג, שיוכלו מע' הקק“י לבחור באופיציאו הנ”ל מר“ח2000 הפרנסי' שיהיו בעת ההוא, הגם שיהיו באופיציאו2001 מהפרנסות הנ”ל; וכל זה למען לא יהיה קנאה וערעור ביניהם, ואיש על מקומו ילך לשלו'.2002 |
קמח ע“ב [ ] תשרי2003 שע”ב
(כמ' משה מינ)קי‘,2004 כמ’ יעקב בר אברה' שלו‘, כמ’ פנחס דיניגרי, ר' שמואל כ“ץ, ר' משה מוריטו, ר' נריה בר יעקב, (ר' אב)רהם2005 אבוהב, ר' יהודה בר י”ש,2006 ר' יהו' נאפולי, ר' אליה קטאלאן, ר' זמלן בר ד“מ, ר' דוד בר ד”מ, ר' שמריה בר שמואל,2007 ר' יוסף ספיריאל, ר' מיכאל ספיריאל, ר' יוסף דאלבו, ר' אהרן ב“ש,2008 ר' אלחנן ארקוולטי, ר' מיכאל ב”א,2009 ר' שמעון בר ש“י, ר' שלמה עזיז, כמהר”ר שמריה מרפורק, ר' אהרן זרח כ"ץ, כמ' שמעון לורי'.
(רנח פרנסי חשון–כסלו–טבת שע"ב)
ובכן ר' אהרן זרח כ“ץ קרא לר' שמעון בר ש”י ונשאר ע“פ י”ג הן י' לאו
ור' שמעון בר ש“י קרא לר' אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן ו' לאו
ור' משה מינקי' קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו
וכמהר“ר שמריה מרפורק קרא לר' משה מוריטו לנכנס ונשאר ע”פ י"ו הן ז' לאו
(רנט) מנוי ד'
הושם פרטי למנות הארבעה, כנראה בפרטי נעשית מיום א' ו' ימים לחג המצות שע“א שעבר;2010 אך בזאת יבואר, שמכאן והלאה יהיה להם קונטומאציי'2011 מששה,2012 בכל חוזק ותוקף הפרטי הנ”ל;2013 וימשך מנויים בעד ששה חדשי'. נשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
ובכן ר' שלמה עזיז קרא לכמ' יוסף ספיריאל ונשאר ע“פ י”ו הן ו' לאו
ור' אהרן ב“ש קרא לר' שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
ור' יוסף ספיריאל קרא לר' אברה' אבוהב ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
ור' דוד בר ד“מ קרא לר' יעקב בר אברה' שלו' ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
ור' אברה' אבוהב קרא לר' אליה נכנס ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
ור' משה מוריטו קרא לכמהר“ר שמריה מרפורק לנכנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ו' לאו
(רס תשלום למנחם טריווס על סיועו לפרנסים)
הושם פרטי לתת לכמ' מנחם טריויס שלשה דוק‘, ששִמֵש לפרנסי’ בצרכי הקק“י הרבה פעמי' בששה חדשי' שעברו; והמעות הנ”ל יתנו לו בגבייה ראשונה,2014 וג“כ יפרעו לו כנ”ל בעד שלשה שנים הע“ל, מששה חדשי' לששה חדשי‘;2015 ויהיה חייובו לשמש הפרנסי’ מהקק”י בצרכי הקק“י כמו ויצייו2016 שמש. נשארה ע”פ כ"ג הן א' לאו
אלה2017 שמות הנועדים ליל ב' ו' טבת שע"ב2018 בבית המדרש 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר משה כהן2019 נכנס, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר שלמה בר ד“מ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, ר' אלחנן יעקב ארקוואלטי, כמ“ר פינחס בהח”ר גבריאל, כמהר“ר שמריה מורפרק, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר שמואל כהן,2020 כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר מיכאל ספיריאל, כמ”ר יעקב בר אברהם,2021 כמ' יודא נאפולי, כמ' יוסף דאלבו, ר' יודה מוייא, כמ“ר משה בר מנחם, כמ”ר אברהם אבוהב, ר' שמעון בר ד“מ, כמ”ר שמעון לוריא‘, ר’ דוד בר ד"מ.
(רסא מינוי נאמנים על עזבונו של ר' חיים משולם)
הושם פארטי מצד שני הפרנסים, ה“ה כמ”ר נריה בר יחיאל וכמ“ר שמעון בר ש”י יצ“ו והנכנס כמ”ר משה כהן יצ“ו, למנות2022 שלשה נאמנים על חפצי זהב וכסף ונכסים אחרים מעזבון כה”ר חיים משלם2023 זלה“ה; והשלשה נאמנים הנ”ל יחזיקו הכל בתיבה אחת סגורה עם שתי מפתחות, אשר הראשון מהנאמנים אשר יובחר יחזיק התיבה בביתו וכל אחד מחבריו יחזיק מפתח אחד מן התיבה הנ“ל, והתיבה הנ”ל יקנו אותה מדמי הקדש הבתי חיים;2024 ויהיו נמסרים החפצים והנכסים הנ“ל ליד הנאמנים הנ”ל בכתב יושר,2025 שיזָכֵר בו כל דבר ודבר בפרט על פינקס, ויהיה חתום מיד הנאמנים הנ“ל, וימשך מנוי הנאמנים הנ”ל בעד ג' שנים רצופים; בבאור, שתשמישם של הכלים וחפצים הנ“ל יהיו באופן זה, דהיינו שהכלים והחפצים כגון לאמפידי2026 וכל דבר שדרך תשמישו הוא בבית הכנסת דווקא, אם לפאר הב”ה או להאיר בו בשמן למאור לב“ה, וכן לתכשיטי ויפויי ס”ת, כגון מפות2027 ומעילים2028 ורימונים ותפוחים2029 וכתר תורה של כסף,
יהיו לשמושם הנז' בב“ה של האשכנזים לבד דווקא,2030 כנהוג; והכלים והחפצים והכספים2031 אשר הם לתשמיש ברית מילה לבד, ולא לדבר אחר, ישתמשו בהם לצורך ברית מילה כל בני הק”ק פאדובה יצ“ו הנז'; והכלים והכספים אשר דרך תשמישם ומצותם הוא בב”ה וחוץ לב“ה, כגון בציל וברונזין2032 אשר דרך תשמישם הוא בב”ה לרחוץ ידי הכהנים בעלותם לדוכן וכן חוץ לב“ה לרחוץ ידי המוהל המתבוסס בדמי המילה, גם זה2033 בבואם להשתמש בהם בב”ה לרחוץ ידי הכהנים הנ“ל לא יהיה אלא דווקא בב”ה של האשכנזים כנהוג, שהוא המקו' אשר היה שם תשמישם בתחילה בחיי המנוח המֵנִיח2034 בעל העזבון הנ“ל, כי שם היה בית תפלתו, וכן התנהגו ג”כ אחרי מותו כמפורסם, וברצותם להשתמש בבציל וברונזין הנ“ל בברית מילה, כל אנשי קקפ”י ישתמשו בהם לברית מילה כנז‘, ולא זולת; ועוד לא יורשו ולא יוכלו לא למכרם ולא למשכנם2035 וגם לא להשאילם כדי למשכנם, ויחוייבו הנאמנים לקיים הסדר הנ“ל ולתת אותם לכל המצות הנ”ל בעת המצטרך כנ“ל וכנ”ל, וכן לחזור ולקחת אותם מיד מי שישאילום למצוות הנ“ל, וזה בגזרת נח”ש2036 ובכל האלות והקללות הכתובות בספר התורה ובקנס חמש מאות דוקאטי2037 אפליקאטי אל הארסינאלו מויניצייאה,2038 ולא יהיה נקרא מוֹסֵר2039 מי שיגלה ויפרסם הדבר לשרי הארסינאלו כדי לקיים הפארטי הזאת; וכל הסדר הנ“ל ינהגו הנאמנים שיֵעָשו מזמן לזמן2040 ע”פ בני הקק“י2041 יצ”ו ע“י בושלו ובַלוטִי,2042 ויבואר שהשלשה נאמנים שיובחרו יהיה להם קונטומציה,2043 אמנם2044 לא יוכלו לבחור נאמנים עוד להבא כי אם במעמד כל בני הועד יצ”ו חוץ משנים, ויחוייבו הפרנסי’ אשר יהיו בזמן ההוא אשר יובררו הנאמנים הנ“ל, להכריז בב”ה כ“ד שעות קודם עשיתם הברירה מהנאמנים הנ”ל;|
קמט ע“א ועוד יֵעָשו שני רואי חשבונות, שיהיו עומדים אצל הנאמנים הנ”ל בשעת אשר ימָסרו הכלים
והחפצים הנ“ל ביד הנאמנים הנ”ל, וימשך מנוים של הר“ח הנ”ל בכל משך זמן ג' שנים כמו הנאמנים הנ“ל, וכן כל זמן שיובררו נאמנים אחרים2045 ג”כ יובררו שנים רואי חשבונות אחרים כנ“ל; וכן יחוייבו השמשים בגזרת חרם, להשיב ולמסור ליד הנאמנים כל הכלים אחרי אשר ישתמשו בהם כנ”ל, בזמן שלשה ימים אחרי שמושם, וכל זה בתנאי שלא יהיה נגד רצון וכוונת המנוח המֵנִיח הכלים והחפצים הנ“ל; ולא יוכל שום פרנס להשים פארטי לחתוך ולבטל הפארטי הזאת לעולם, וזה בגזרת חרם וכל האלות והקללות הכתובים לעיל ובקנס חמש מאות דוקאטי אפליקאטי כנ”ל, וגם אם יהיה נעשית פארטי נגד זאת לא תועיל לבטל הפרטי הזאת ותהיה כאלו לא נעשית כלל; והפארטי הזאת תהיה נקראת לפני האנשים אשר יש להם הכח מק“ק האשכנזים2046 יצ”ו על עסק זה, ולפני האנשים אשר יש להם הכח מק“ק הלועזים יצ”ו כנ“ל, כדי שיהיה קיום לדברי הפארטי הזאת לעולם בכלל ובפרט, ויקבלו עליהם בגזרת חרם שני החלקים2047 הנ”ל לקיים כל מה שנעשה בפארטי הזאת ובכל הכח אשר נתן להם.
נשארה ע“פ כ”א הן ולאו אחד2048 |
קמט ע“ב אלה שמות הנועדים ליל ג' כ”א טבת השע"ב2049 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר משה כה“ץ,2050 כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר אליה קאטלאן, כמ“ר יצחק אלאטרינו,2051 כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר זילמן2052 בר ד”מ, כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר זאלמן בר ד“מ, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר מיכאל אספיריאל, כמ”ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ“ר שמואל כה”ץ,2053 כמ“ר פינחס דניגרי, כמ”ר דוד בכמ“ר ד”מ, כמ“ר שמריה קוניין, כמהר''ר שמריה מורפורג, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר יוסף דאלבה, כמ”ר זימלן לוריאה.
(רסב) חיוב הפרנסי' לחתום הפארטי בזמן ג' ימי'
הושם פארטי מצד מ“כ שני הפרנסים, ה''ה כמ”ר נריה בר יחיאל וכמ“ר שמעון בר ש”י והנכנס כמ“ר משה כה”ץ יצ“ו, שמכאן והלאה כל הפארטי שיֵעשו2054 להבא יהיו מחוייבים הפרנסים שיהיו מזמן לזמן2055 לחתום כל הפארטי2056 מחתימת ידם של כל שלשה הפרנסים, בזמן שלשה ימים, ואם יהיה אחד מהפרנסים שלא ירצה לחתום הפארטי, יחתמו השנים פרנסים האחרים ויהיה להם כח וחוזק כאלו נחתמה מיד שלשתם, וכל זה בקנס2057 חרם וחמשה דוקאטי חציים להקדש הקקפ”י וחציים לדיין אקוילה;2058 אך יחוייבו לקראות הפרטי, שתהיה מכוונת אל טופס הפרטי שנקרא מתוך השקוורצו בעת הבאלוטציוני, קודם חתימתם;2059 ויחוייבו הפרנסים היוצאים, תכף ביציאתם ממנויהם, למסור פנקס הקקפ"י ליד הפרנסים הנכנסים.
נשארה ע“פ י”ג הן י"א לאו
(רסג) ג' פרנסי' ונכנס שבט אדר ניסן השע"ב
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, בעד שבט אדר ואדר ניסן השע"ב
ובכן כמ“ר זימלן בר ש”י קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות פרנס
ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
כמ“ר פינחס בכמהר”ר גבריאל קרא לכמ“ר מיכאל ספיריאל ונשאר ע”פ י"ב הן י' לאו
כמ“ר משה בר מנחם קרא לכמהר”ר שמריה מורפורג ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
כמ“ר יוסף דאלבה קרא לכמ”ר משה כהץ מוריטו להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו
(רסד מינוי אחד במקום ר' שמואל כ"ץ ו’נכנס' לארבעה על ההענשה)
עוד הושמו באלי בבוסלו לברור איש אחד, שיכנס לכלל הארבעה2060 היושבים על מדין2061 לענוש העבריים2062 במקו' כמ' שמואל,2063 ונכנס אחד.
וכמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר שמעון לוריאה להיות במקו' כמ“ר שמואל כ”ץ
ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר יוסף דאלבה להיות נכנס בארבעה הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
(–) נריה בר יחיאל ז"ל פרנס2064
(–) שמעון בר שאול יודא ז"ל פרנס2065
ליל ב' ל' יינאר שע"ב2066 נועדו האנשים האלה בבית הכנסת הגדולה2067 🔗
כמהר“ר שמריה2068 יצ”ו, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר משה כה”ץ יצ“ו, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר יודא מוייא, כמ''ר אהרן שלו', כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר זימלה2069 בר ש”י, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר פינחס בכהח”ר גבריאל, כמ“ר זימלן בר ד”מ.
(רסה) נבחרים על דבר קוראצי
להיות כי הצבור מהעיר2070 הזאת שואלים ומבקשים מבני הקק“י סך מעות עבור הוצאות הקוראצי;2071 לכן הושם פארטי מ”כ2072 שני הפרנסים האלוף כמהר“ר שמריה יצ''ו וכמ”ר שמואל כה“ץ יצ”ו והנכנס כמ“ר משה כה”ץ יצ“ו, שיבררו ע”פ בושלו ובאלוטי שלשה אנשים אשר יפקחו ┐ולהשתדל┌2073 ויתעסקו בעסק זה,2074 וגם אם יהיו פסולים מחמת קורבה ושנאה יוכלו לעסוק בעסק זה; וכל אשר יסכימו שלשתם בעסק זה, יהיה מקויים כאלו נעשה בהסכמת כל בני הק“ק יצ”ו, ויהיה להם הכח ג“כ להוציא כל המצטרך עבור עסק זה; ולא יוכל שום אחד אשר יבורר למאן ולפודאר,2075 בגזירת נח”ש. נשארה ע“פ ט”ו הן א' לאו
הושמו באלי בבוסולו לברור השלשה אנשי' הנ"ל
וכמ“ר משה כהן2076 קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות אחד מהמשתדלי' בעסק הנ"ל
ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
כמ“ר שלמה עזיז קרא לכמ”ר זימלן לוריאה להיות אחד מהמשתדלים
ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
כמ“ר יהודה נפולי קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ יצ”ו להיות אחד מהמשתדלים הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן א' לאו
(–) שמריה בכמ“ר אהרן מרפורך יצ”ו פרנס
(–) שמואל בכהר“ר גרשון כ”ץ י"ץ פרנס
(–) משה כהן בר יצחק כהן פרנס2077 |
קנ ע“א ואלה שמות הנועדים ביו' א' ר”ח אדר השני שע"ב2078 🔗
כמהר“ר שמריה מורפורק, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר מיכאל אספריאל, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר אליה קטאלנו, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר דוד בכמ“ר ד”מ, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר יודא נאפולי, כמ"ר אהרן שלו’, כמ"ר יוסף דאלוה.
(רסו) כמה יהיו הקרואים לברית מילה ונשואין
הושם פארטי2079 מצד מ“כ שלשת הפרנסים, ה”ה האלוף כמהר“ר שמריה מורפורק וכמ”ר שמואל כה“ץ וכמ”ר מיכאל אספריאל, שמכאן והלאה, כל איש מבני הקקפ“י אשר יבא לו שמחת ברית מילה, לא יוכל לקרא לאכול על סעודת הברית כי אם שמנה עשר בני אדם בין זכרים ונקבות, לבד מהחזן והשמש והאורחים2080 וחצונים2081 שיוכל להוסיף כרצונו; וכן על סעודת נשואין לא יוכל לקרא כי אם ארבע ועשרים בני אדם בין זכרים ונקבות, מלבד החזן והשמש והאורחים כנ”ל, ואם ירצה לקרא כל בני הבית מאיש אחד,2082 יכָתְבו בִּפְרָטוּת בפוליצה,2083 וכל אחד מהם יעלו לחשבון הקרואים, וכל זה בלא ערמה ומרמה כלל, וזה בגזרת חרם; ויהיה נחשב לעובר כאלו מאכיל את הקרואים נבלות וטרפות, ובקנס חמשה ועשרים דוקאטי לכל העובר, חציים להיות נגבים ונחלקים לעניי ישראל תרי קקפ“י2084 וחציים לחדר הארסינאלי מויניצייא, והפרנסים אשר יהיו בימים ההם יהיו חייבים לנגוש ולכוף העובר לפרוע הקנס הנ”ל, ואם העלם יעלימו לבלתי עשות לו כדת וכהלכה כנ“ל, יחוייבו {הפרנסים לפרוע} הפרנסים הם עצמם לפרוע הקנס משלהם, וילכדו ג”כ בעונש החרם כנ“ל; והפארטי הזאת לא יוכל שום ריגולאדורי2085 להוסיף ולגרוע בה דבר לעולם, אם לא ימָצֵא בועד כל הנועדים ושיסכימו כלם לדעת אחד, חוץ מבאלה אחת,2086 ע”פ בוסלו ובלוטי. נשארה ע"פ ט' הן ה' לאו
(רסז איסור משלוח-מנות בפורים)
עוד הושם פארטי2087 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו הנ“ל לקיים בעד פורים הע”ל את הפארטי מפורים נעשתה ביום ה' אדר הש“ע; אמנם התבאר, שהפרנסים והגבאים יעשו הערכים מהי”ב דוקאטי, וישאר כל ערך ע“פ חמשה מהם. נשארה ע”פ י"ב הן ב' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
(–) מיכאל אשפיריאל פרנס2088
ואלה הנועדים ליל ו' כ“ו אדר שני שע”ב2089 🔗
כמהר“ר שמריה מרפורק, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר מיכאל אשפיריאל, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר שמעון בכמ'”ר ש“י, כמ”ר אלחנן יעקב ארקיוואלטי, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר דוד בכמ“ר ד”מ, כמ“ר יצחק בכמ”ר אהרן ז''ל, כמ“ר פינחס בכמה”ר גבריאל, כמ“ר יודא מוייא, כמ”ר זימלן לוריאה, כמ“ר אליה קאטילאנו, כמ”ר יעקב בר אברהם ז“ל, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר נריה בר יעקב ז"ל.
(רסח גבייה לקמח של פסח)
הושם פארטי מצד שלשת מ“כ הפרנסים יצ”ו לגבות מאה ושבעים ליטרי' לעולי‘2090 לקנות חטין או מצות ולחלקם2091 ע"פ הפרנסים והגבאים ע’“פ בושלו ובאלוטי כנהוג; והפרנסים יוכלו למשכן החייבים2092 על הפוליצה שתֵעָשה, שלא יפרעו בזמן שיוגבל, ולא יוכל שום אדם לריוואקאר או לשושפינדיר,2093 בגזרת נח”ש, והמשכונות ימכרו תכף ומיד כפי רצון הפרנסים.
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ י“ץ פרנס נשארה ע”פ ט"ו הן ג' לאו
(רסט) ברוך בר ק[לונימוס] מוייא
עוד הושם פארטי לתן לכמ“ר ברוך בר קלונימוס מוייא שני דוקאטי בכל שנה, בעבור שיתחייב ללכת להכשיר2094 כל התנורים שאופין בו היהודים לחם, בכל יום שאופין בו; והמעות ינתנו לו ממעות הק”ק יצ“ו, בכל שלשה חדשים חצי דוקאטו. נשארה ע”פ ט"ו הן ג' לאו
בהיות כי הפארטי הנ“ל הושמה בטעות, כי כבר נעשה פארטי מקודם שאין יכולין להעלות שכר לשום אדם אם לא יהיה בהסכמת כל הועד,2095 ובעשיית הפארטי הנ”ל לא נמצאו כל הנועדים, ע“כ הפארטי הנ”ל2096 היא בטלה ומבוטלת2097 וחשובה כחרש הנשבר שאין בו ממש, והפארטה2098 נכתבת בדף קיח כאן לאחרינו.2099
אלה שמות הנועדים יום ה' ראשון של חול המועד של פסח שע"ב2100 🔗
כמהר“ר שמריה מרפורק, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר מיכאל אשפיריאל, כמ“ר פינחס בכהר”ר גבריאל, כמ“ר אהרן זרח, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר יעקב בר אברהם, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר משה שלו‘, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר אהרן שלו’, כמ“ר יודא נפולי, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר אליה קאטילאנו, כמ”ר יוסף דאלווה, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ”ר משה מוריטו כהן, כמ“ר יהודא מוייא, כמ”ר זימלן לוריאה.
(רע ‘תורת ההערכה’)
הושם פארטי מצד מ“כ שלשת הפרנסים יצ”ו למנות ארבעה מעריכים ושני נכנסים לעשות ערך לכל אחד ואחד מהקק“י, הן איש הן אשה, ויצא מנוים ע”י בוליטיני2101 כנהוג, ולקיים תורת ההערכה שקדמה, נעשית ונכתבת כאן לאחרנו2102 ביום כ“ה כסליו השס”ז,2103 ולעשות ככל הכתוב בה; ויהיה נוסף בה, אם יהיו בבית אחד שלשה אנשים או יותר, אי אפשר לעשות להם רק2104 ערך אחד,2105 ועל שם אותו שכבר נכתב בערך הקודם; וכשיכתבו מ“כ המעריכים הערך על הפוליצה2106 כדי שיראו הנכנסים,2107 יכתבו ג”כ שמות הנערכים וגם סך ערכם.2108
נשארה ע“פ י”ז הן ט' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) שמואל בהח“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
(–) מיכאל אשפיריאל פרנס |
קנ ע"ב [מעריכים]
אלה הם המעריכים אשר יצאו בגורל על הסדר
כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר זימלן לוריאה, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר פינחס, בכהר"ר גבריאל
ולהיות כי ע“פ הגורל יצא כמ”ר נריה בר יעקב להיות מעריך ואחריו יצא כמ“ר זימלן לוריאה להיות מעריך, וטען2109 שאיננו יוכל לֵשֵב עם כמ”ר נריה הנ“ל, לפי נוסח הפרטי של כ”ה כסליו שס“ז2110 הנ”ל, להיותו2111 שלשי בשלשי עם כמ"ר נריה הנ''ל והראה סדר תלדותיה'.2112
וליום המחרת נתועדו יחד כל הנועדים הנ“ל, היינו ביום ו' ב' של ח”ה של פסח,2113 והושם פארטי מצד שלשת מ“כ הפרנסי' יצ”ו לברור שני דיינים, שיהיו בחברת כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוולטי,2114 שיהיו דיינים הקק”י2115 בעד כל זמן אשר יוכתבו הערכים שיעריכו מ''כ המעריכים הנ“ל בפינקס.2116 נשארה ע”פ כ"ה הן לאו אחד
כן הושמו באלי בבוסולו לברור הב' דייני'
כמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות דיין ונשאר ע”פ י"ו הן ח' לאו
וכמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר זלמן בר ד“מ ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
ואח“כ הקריבו מ”כ הפרנסים את משפט כמ“ר זימלן לוריאה יצ”ו לפני מ“כ הדיינים הנ”ל כנ“ל, ופסקו מ”כ הדיינים יצ“ו לפי נוסח הפרטי הנ”ל,2117 הואיל והוא שלישי בשלישי עם כמ“ר נריה הנ”ל, שלא יוכל להיות מעריך יחד עם כמ“ר נריה הנ”ל; לכן יצא אחריו2118 כמ“ר משה כה”ץ יצ"ו להיות מעריך.
[נכנסי']
כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר יודא מוייא ב"ר יעקב ישכר.
באותו מעמד הנ“ל בא כמ”ר משה כה“ץ, אחד מן המעריכים הנ”ל, לפני מ“כ הדייני' מהקק”י וטען, שהפרטי מהמעריכים ותורת הערכה2119 תהיה בטלה, להיות כי לא נתקיים ככל הכתוב בה, היינו שתכף ומיד ישבעו המעריכים,2120 וזה לא נעשה בזמנם, לכן יובן שתורת ההערכה הנ“ל תתבטל כלה;2121 ומ”כ הדיינים יצ“ו פסקו, כי להיות כי2122 היה באונס, מפני איזה סיכסוכים שנתהוו בין אנשי הק”ק בועד, לכן בשביל זה לא תתבטל הפרטי כלל, וינתן השבועה למ“כ המעריכים ככתוב בפארטי הנ”ל, ותשאר שרירא וקיימא.
יום א' ד' של חול של מועד מפסח השע"ב2123 נתועדו יחד העדה ואלה שמותם
כמהר“ר שמריה מרפורק, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר מיכאל אשפיריאל, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר אהרן זרח, כמ”ר אליה קאטילאנו, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר יעקב שלו', כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר אלחנן יעקב, כמ“ר זַלמן2124 בר ד”מ, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר פינחס בכהר”ר גבריאל, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר יוסף דאלווה, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יודא מוייא.
(רעא) לקיים הערכי'
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שהערכים שעשו מ”כ המעריכים, לעולם לא יוכלו להבטל ולכרות הערכים האלה מחמת שום דבר שבעולם, לא מחמת שום סכסוך או טעות או סיניסטרו,2125 הן נעשה2126 קודם עשית הערכים או אחרי עשיתם, יהיה מה שיהיה, בשום סיבה שבעולם, הערכים הנ“ל לא יבוטלו כלל לעולם; אך התנאי שנכתב בקאפיטולו בתורת ההערכה2127 ע”ד עשיית הפוליצה,2128 שישמרו מ"כ המעריכים לעשות ככל הכתוב בו; והפארטי הזאת יובן הן על הְערכים שעשו המעריכים וגם אשר יעשו מעריכי המעריכים.
ונשארה ע“פ י”ו הן ו' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) מיכאל אשפיריאל פרנס
(–) שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
(רעב) מעריכי המעריכי' והנכנסי'
באותו מעמד הנ“ל הושם באלוטי בבוסולו להוציא ע”פ הגורל מעריכי המעריכים ושני נכנסי' כנהוג.
ואלה הם מעריכי המעריכים אשר יצאו ע"פ הגורל על הסדר
כמ“ר אליה קאטילאנו, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר אהרן זרח כה"ץ
ואלו הם הנכנסי'
כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ"ר אברהם אבוהב |
קנא ע“א אלה הם נועדי' יום א' כ’ז ניסן שע”ב2129 לפ"ק 🔗
כמהר“ר שמריה מרפורק, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר מיכאל אספיריאל, כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר זַלמן2130 בר ד“מ, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר משה משלו', כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר שבתי סיצה,2131 כמ"ר מיכאל בר אהרן.
(רעג) ב' ר"ח של גשפארו דיארזינטי
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים לברור שני אנשים, שיראו החשבונות של גאשפארו דארזינטי,2132 הן עם ישראלים או עם ערלים, מיום שנכנסנו בגיטו עד עתה; וכן אם יצטרכו לריב2133 ולטעון עמו, או עם מי שיהיה, עבור עסק זה והנמשך מהחשבונות הנ”ל, יהיו מחוייבים שני האנשים שיובררו לריב ולטעון הן בד“י הן בדא”ה,2134 והכל לתועלת הקק“י; והמסרב או ימאן2135 אַחַר אשר יהיה נשאר ע”פ רוב הבאלי,2136 יֵעָנֵש בקנס עשרה דוקאטי; ומנויים זה יהיה רק בפעם הזאת בלבד.2137 נשארה ע"פ י' הן ב' לאו
כמ“ר מיכאל קרא לכמ”ר זאלמן בר ד“מ להיות רואה חשבון הנ”ל
ונשאר ע"פ ה' הן ג' לאו
כמ“ר משה משלו' קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות רואה חשבון שני הנ”ל
ונשאר ע''פ ה' הן ד' לאו
(רעד) ר"ח שלישי
הושם באלי בבוסולו לברור ראה חשבון שלשי, שיהיה עם הרואה חשבונות שכבר נמנו מהק“ק יצ”ו2138 ובחברותם כנהוג, להיות במקו' כמ''ר פינחס אשר היה נברר כבר.2139
וכמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר שמריה קונייאן להיות ראה חשבון שלישי כנ"ל
ונשאר ע‘"פ ו’ הן ה' לאו
(רעה) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסולו לבחור שלשה פרנסים ונכנס אחד כנהוג, בעד שלשה חדשי' הע“ל אייר סיון תמוז שע”ב
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ"ר יעקב בר אברהם להיות פרנס
ונשאר ע"פ ז' הן ג' לאו
ואח''כ2140 נתוספו בועד כמ“ר פנחס דניגרי, כמ”ר יודא נפולי, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוולטי, כמ”ר שמריה קונייאן
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון לוריאה להיות פרנס ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
וכמ“ר זלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר נריה בר יחיאל להיות פרנס ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
וכמ“ר משה כהן קרא לכמ”ר יוסף דאלווה להיות נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ג' לאו
(רעו סיוע לבתולה)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים, כדי לסיים2141 בדבר מצוה, לתת ארבעה דוקאטי לבתולה הידוע להם, ממעות הק”ק; והמעות יהיו נגבאים בגביה ראשונה שיעשה.
ונשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
(–) מיכאל אשפיריאל פרנס
ליל מוצאי שבת י' סיון שע“ב2142 נועדו בני הק”ק יצ"ו ואלה שמותם2143 🔗
כמ“ר שמעון לוריאה, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ''ר שמואל כה”ץ, כמ“ר אהרן בר שלו',2144 כמ”ר אליה קאטילאנו, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר אלחנן יעקב ארקוולטי, כמ“ר מיכאל אספריאל, כמ”ר יהודא נאפולי, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר דוד מאליאה,2145 כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יהודא בר ש“י,2146 כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר יחיאל בר נריה,2147 כמהר“ר שמריה מורפורג, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר פינחס בכמהר“ר גבריאל, כמ”ר מרדכי לאבאדיאה,2148 כמ“ר משה בר מנחם, כמ”ר שבתי סיצה, כמ“ר אברמין כה”ץ,2149 כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר יוסף אספיריאל, כמ”ר משה שלו', כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר אהרן זרח, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר אליה בייאטאר.2150
(רעז בחירת הארבעה על ההענשה וה’נכנסים' שלהם)
הושם באלי בבוסולו לקרוא ולמנות אנשים2151 להיות עם השלשה פרנסים, וימשך מנויים ששה חדשים כנהוג
כמ“ר יהודה בר ש”י קרא לכמ“ר פנחס בכמהר”ר גבריאל להיות מהאנשי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ח הן י"ד לאו
כמ“ר יהודא בר ש”י קרא לכמ“ר אלחנן יעקב ארקיוולטו ונשאר ע”פ י"ו הן ו' לאו
כמ“ר פנחס הנ”ל קרא לכמהר“ר שמריה ונשאר ע”פ כ"ב הן ט' לאו
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ יצ“ו קרא לכמ”ר יוסף דאלווה ונשאר ע“פ כ”ה הן ו' לאו
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר יוסף אספיריאל להיות נכנס ונשאר ע“פ כ”ו הן ה' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר אליה קאטילאנו להיות נכנס שני
ונשאר ע“פ י”ח הן י"ב לאו |
קנא ע“ב אלה שמות הנועדים ביום ה' כ”ו תמוז שע"ב2152 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמעון לוריאה, כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר אליה קאטילאנו, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ'”ר יודא נאפולי, כמ“ר מיכאל בר נריה,2153 כמ”ר שמריה קונייאנו, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר נריה בר יעקב ז“ל, כמ”ר שמריה מוייא.
(רעח) ג' פרנסי' ונכנס
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסים ונכנס כנהוג, בעד אב אלול תשרי הע"ל
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר יהודא בר ש”י להיות פרנס ונשאר ע"פ ד' הן ג' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר אליה קאטילאנו להיות פרנס ונשאר ע”פ ז' הן ו' לאו
כמ“ר מיכל בר נריה קרא לכמ''ר פנחס בכמהח”ר גבריאל להיות פרנס
ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות נכנס ונשאר ע”פ כלם
(רעט) ממונה על נקיית רחוב הגיטו
הושם פארט מצד שני הפרנסים, ה“ה כמ”ר נריה בר יחיאל וכמ“ר יעקב בר אברהם שלו‘, למנות איש אחד אשר יהיה לו הכח והממשלה להחזיק רחובו’ הגיטו נקיים מכל אשפה ורפש וטיט; ויוכל לשכור סבל2154 או שנים, או מי שיהיה, שיכבדו2155 וינקו הרחובות בכל שבוע;2156 ויוכל לגבות דמי השכירות2157 הנ”ל מכל בוטיגה2158 או מכל בית, רק שלא יעלה יותר מן א' שולדו לכל שבוע לא';2159 ויוכל לעשות עם המכבדים תנאים כפי רצונו, כדי שישארו הרחובות נקיים; וימשך זמן מנויו עם כל התנאים הנ"ל משך שנה תמימה, מַתְחֶלֶת מן היום הזה.
נשארה ע"פ ז' הן ד' לאו
ובכן הושם באלי בבוסולו לקרא איש כנ"ל
וכמ“ר שמריה קוניין קרא לכמ”ר מיכאל בר אהרן להיות הממונה על נקיית רחובות הגיטו כנ"ל
ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
(רפ) ממוני' על הבשר
ובאותו מעמד, מ“כ הממונים על מכירת הבשר, היינו כמ”ר זאלמן בר ד“מ וכמ”ר אלחנן יעקב ארקווילטי, להיות כי2160 נשלם זמן מנוים וחוייבי‘2161 למנות שלשה אחרים במקומם בהסכמת הועד, ע“כ על פיהם הושמו באלוטי בבוסלו למנות שלשה אנשים, שיהיו ממונים ע”ד הבשר, ככל אשר נתבאר בפארטי נעשית יו’ א' כ“ב תמוז שע”א לפ"ק.2162
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמריה קוגייאנו להיות אחד מהממונים. על הבשר כנ”ל
ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר יעקב בר אברהם ז”ל להיות ממונה כנ"ל
ונשאר ע"פ ט' הן ב' לאו
כמ“ר אלחנן יעקב קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות ממונה כנ”ל ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
אלה שמות הנוערים בליל ב' כ“ה תשרי השע”ג2163 בב“ה הגדולה2164 יצ”ו 🔗
כמ“ר פנחס בכמהח”ר גבריאל, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר משה כה“ץ,2165 כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יעקב שלו', כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ“ר יחיאל בר נריה, כמ”ר שבתי סיצי, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר זימלן לוריאה, כמ''ר זימלן בר ד”מ.
(רפא) להשיא בתולה
הושם פארטי מצד שלשת מ“כ הפרנסים לתת לסיוע להשיא בתולה שהית' מבני הקק”י ששה דוקאטי, ויגבו אותם עתה בגביה הראשונה שיעשה.2166 ונשארה ע“פ י”ב הן ד' לאו
(רפב) להשיא בתולה
עוד הושם פארטי מצד שלשת מ“כ הפרנסים לתת עוד ששה דוקאטי לסיוע להשיא בתולה אחרת היתה ג”כ מתושבי הקק“י ויגבו אותם עתה כנ”ל. ונשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
(רפג) ג' פרנסי' ונכנס מרחשון כסליו טבת השע"ג
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסים ונכנס כנהוג בעד שלשה חדשי' הע"ל מרחשון כסליו
טבת
כמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר זימלן לוריאה להיות פרנס ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות פרנס ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
כמ“ר שבתי2167 קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות פרנס ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ“ר זימלן בר ד”מ להיות נכנס ונשאר ע"פ ו' הן ד' לאו
(–) פנחס בכמהח"ר גבריאל פרנס
(–) אליה בכ"מ משה קאטילאן פרנס
(–) יהודא בר שאול יודא פרנס |
קנב ע“א אלה שמות הנועדים ליל ג' ח' טבת שע”ג2168 לפ"ק בב' המדרש 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר משה כה“ץ,2169 כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר שמריה מוייא, כמ”ר ברך בר נתן,2170 כמ“ר אלחנן יעקב ארקוואלטו, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר מאיר בר נריה,2171 כמהר”ר שמריה מורפורג, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר אהרן שלו’, כמ“ר דוד מאליאה, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר מרדכי דלאבאדיאה, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יוסף דאלבו, כמ“ר אליה אבייטאר, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר פנחס דניגרי, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר יהודה בר ש”י, כמ“ר משה שלו', כמ”ר זימלן בר ש"י.
(רפד) ב' אנשי' מנויים על דבר השחיטה והבדיקה
כדי להרים2172 מכשול מבני הקק“י ע”ד אכילת בשר שיש בו חשש אסור שלא נשחט או שלא נבדק כראוי ולהסיר כל חשש וספק, לכן הושם פארטי מצד שלשה מ“כ הפרנסים יצ”ו למנות ולברור שני אנשים בבוסולו ובאלוטי, שיהיה עליהם המשרה לעשות תקנות וסדרים ע“ד הבשר להשום2173 שומרים או בודקים ולהסיר כל מכשול וחשש כפי ראות עיניהם, וגם יהיה להם כח להוציא עד סך ששה דוקאטי או פחות ולא יותר, ושיהיה מסכימים דעת שניהם יחד לדעת אחד, וימשך מנוים בעד שנה אחת, ובנדון זה יהיה להם הכח ככח כל הקהל יחד יצ”ו.
ונשארה ע“פ כ”ב הן ט' לאו
וכן הושם באלי בבוסולו לברור השני אנשים הנ"ל
וכמ“ר זלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות א' מהשני אנשים הנ"ל
ונשאר ע“פ כ”ב הן ב' לאו
וכמ“ר אברהם אבוהב וכמ”ר אליה בייאטאר הלכו לחוץ
וכמ“ר יהודא בר שאול יודא קרא לכמ”ר מיכאל בר אהרן להיות השני מהאנשי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ו הן י"ב לאו
(רפה) ד' אנשי' עם הג' פרנסי' וב' נכנסים
באותו מעמד הושם הבאלי בבוסלו לקרא ולמנות ארבעה אנשים2174 להיות עם השלשה פרנסים, וימשך מנויים ששה חדשים כנהוג
כמ“ר שמריה מוייא קרא לכמ”ר יוסף אשפריאל להיות אחד מהארבעה הנ"ל
ונשאר ע“פ כ”ה הן ו' לאו
כמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר אליה קאטילאנו להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ו הן י"ג לאו
כמ“ר יוסף דאלבו קרא לכמ”ר יודא בר ש“י להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו
כמ“ר אלחנן יעקב קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ט הן י"ב לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר פנחס להיות נכנס ונשאר ע"פ כ' הן ח' לאו
כמ“ר משה בר מנחם קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות נכנס ונשאר ע”פ כ"א הן א' לאו
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא זצ”ל פרנס
(–) משה בר יצחק כהן ז"ל פרנס
אלו הנועדים ליל ו' כ''ה טבת שע“ג2175 בב”ה 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר זימלן בר ד''מ, כמ”ר שבתי סיצי, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר מאיר בר נריה, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר זעלמלן כה”ץ,2176 כמ“ר יהודא בר ש”י, כמ“ר פנחס בכהר”ר גבריאל, כמ“ר יחיאל בר נריה, כמהר”ר שמריה מורפורק, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר מרדכי דלבאדיאה, כמ"ר אהרן משלו’, כמ“ר אברהם בר ישי, כמ”ר ברך בר נתן.
(רפו) ממונה על מפתח הקאסילה של האורחי'
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו למנות איש, שיהיה בידו המפתח מהקאסילה2177 אשר בה הפתקים כנהוג,2178 אשר ינתנו על ידו לעוברים ושבים האורחים הבאים להתאכסן; ויהיה הרשות בידו לתן פתקי' לכל אשר יראה בעיניו; וימשך מנויו בעד משך שתי שנים רצופים, והקאסילה עם הפתקים תשאר ביד כמ“ר יחיאל כה”ץ כמקדם.2179 ונשארה ע“פ כ”ב הן ב' לאו
והושם באלי בבוסלו לקרא האיש הנ"ל
וכמ“ר שמעון לוריא קרא לכמ' משה כהן2180 ונשאר ע”פ י"ח הן ה' לאו
(רפז) ג' פרנסי' ונכנס שבט אדר ניסן שע"ג
באותו מעמד הושמו באלי בבוסלו למנות שלשה פרנסים ונכנס כנהוג בעד שלשה חדשים הע"ל שבט אדר ניסן
כמ“ר יעקב בר שלו' קרא לכמ' יוסף אשפריאל להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ג הן ט' לאו
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ' אלחנן יעקב ארקיוולטו להיות פרנס
ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
כמ' אברהם בר ישי קרא לכמ' פינחס להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ג הן י' לאו
כמ“ר זעלמלן כה”ץ קרא לכמ“ר זימלן בר ד”מ להיות נכנס ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
(–) משה בר יצחק כהן ז"ל פרנס
(–) יעקב בר אברהם משל' פרנס |
קנב ע"ב (רפח) ממונה על חלוקת הלחם
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו למנות איש אחד ע“פ באלי ובוסלו, שיחלק הלחם והמעות לעניים בכל ערב שבת ומועד כנהוג, אך שישמור הסדר אשר יסדרו2181 לו מ''כ הפרנסים בחלוקת הלחם והמעות, כפי הפוליצה2182 אשר ימסרו לידו, ככה ישמור לעשות וממנה לא יסור; וימשך מנויו משך שתי שנים רצופים. ונשארה ע”פ י"ט הן ו' לאו
והושם באלי בבוסלו וכמ“ר יהוד' בר ש”י קרא לכמ' שמואל כה"ץ
ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
(רפט) רשות הטבילה לאשת י"נ
להיות כי נעשה פארטי כבר,2183 ששום אשה מקהלנו לא תטבול כי אם במקוה הקק“י, בקנסות כמבואר בפארטי הנ”ל; ועתה בא לפנינו, פרנס' הקק“י, כמ”ר יהודא נאפולי והודיע לנו, שנולדו איזו הפרשות ומריבות בינו ובין המחזיק עתה במקוה הקק“י, ובקש ממנו הנ”ל שנִתֵן לו רשות שאשתו תוכל לטבול באיזה. מקוה שישר בעיניה; ולהיות כי אין לנו כח2184 לתן הרשות, וברור אצלנו האיבה והמריבה והקטט שכן הוא;2185 לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי', שתנתן לו רשות שאשתו תוכל לטבול במקוה שתראה בעיניה, אם כן יראה בעיני מ”כ הקהל, וזה כל זמן שימשך באיבה וקטטה הנ“ל בלבד; ובזה לא תהיה רשות נתונה בפארטי הזאת כי אם לאשתו לבד, ולא תהיה פארטי הזאת שום פיריודיציו לפארטו2186 הנעשית כבר כ”ז אדר שנ“ז ע”ד המקוה מהקק“י הנ”ל2187 ולא לשום גרעון כח כלל. ונשארה ע“פ י”ד הן י' לאו
(–) משה בר יצחק כהן ז"ל פרנס
(–) יעקב בר אברהם שלו' פרנס
נועדי ליל מצ“ש2188 ג' אדר השע”ג2189 🔗
ר' יוסף אשפריאל, ר' פינחס דניגרי, ר' אלחנן ארקוואלטי, ר' שמעון בר ד“מ, ר' נריה בר יחיאל, ר' משה כהן, ר' יחיאל בר נריה, ר' אליה קאטילאנו, ר' יהד' נאפולי, ר' אברהם בר ישי כה”ץ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' שבתי שיצי, ר' דוד בר ד“מ, ר' יעקב בר שלו‘,2190 ר’ מאיר בר נריה, כמ”ר זימלן לוריא, ר' יוסף דאלוה.
(רצ) ו' דוקאטי לצנועה
הושם פארטי מצד מ“כ שלשת הפרנסים יצ”ו, שינתן לצנועה שהיא מתושבי עורנו הידוע למ"כ הפרנסים ששה דוקאטי, שיהיו נגבים בפוליצה ראשונה מהעולים שתעשה.2191
ונשארה ע“פ י”א הן ד' לאו
(רצא) פורים
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים לקיים פארטי ה' אדר ש”ע2192 בדבר הפורים, כולה כמו שהיא, לא יפול צרור ארצה ממנה. ונשארה ע“פ י”ד הן א' לאו
(רצב) מצות לעניי' לפסח
להעלות על ראש שמחתנו את אביוני עירנו בחג המצות הע“ל, הושם פארטי2193 מצד מ”כ הפרנסים יצ“ו לקנות ולחלק מצות לעניים כפי מה שיצטרך, ע”פ פוליצה שתֵעשה ע“פ הפרנסים והגבאים, ע”פ ב“ו כנהוג; ותהיינה נגבות המעות באופן זה, יקחו ראשונה כל מה שנשאר ביד פרנסי' משנה זו, מר”ח תשרי שע“ג שעבר עד ר”ח אייר הע“ל, ומה שנמצא בקופה של לחם, והמותר יהיה נגבה על ככרי העולים תכף ומיד; והפרנסים יוכלו למשכן, הן הפרנסים ישנים שיש בידם מותר פוליצה שלהם, הן החייבים על הפוליצה שתעשה, שלא יפרעו בזמן, ולא יוכלו שום אחד לריווקאר או לסוספינדיר, בגזרת נח”ש, והמשכונות ימכרו תכף ומיד לרצון הפרנסים.
נשארה ע"פ כלם
(רצג) ר"ח
הושם באלי בבוסולו לקרא2194 שלשה רואי חשבונות כנהוג, וימשך מנוים ע"כ2195 חדש אייר
שע“ד הע”ל
כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר דוד בר ד“מ להיות ר”ח ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר אברהם בר ישי קרא לכמ”ר יוסף דאלווה להיות ר“ח ונשאר ע”פ ט' הן ז' לאו
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אליה קאטילאנו להיות ר“ח ונשאר ע”פ י"א הן ה' לאו
(–) פנחס בכמהח''ר גבריאל פרנס
(–) Josef Esperiel2196
(–) אלחנן יעקב בלא“א הגאון כמהר”ר שמואל ארקיוולטי זצ"ל |
קנג ע“א נועדי ליל ג' י”ט אדר שע"ג2197 🔗
כמ''ר פינחס בכהר“ר גבריאל, ר' אלחנן יעקב ארקיוואלטו, ר' יוסף אשפריאל, ר' נריה בר יחיאל, ר' שבתי שיצי, ר' נריה בר יעקב, ר' זימלן בר ד”מ, ר' שמריה קוניין, ר' זאלמן בר ד“מ, ר' דוד בר ד”מ, ר' ברך בר נתן, כמהר“ר שמריה,2198 ר' יחיאל בר נריה, ר' אהרן שלו‘, ר’ יוסף דאלוה, ר' משה כה”ץ,2199 ר' אברמין כהן,2200 ר' יעקב משלו, ר' מיכאל אשפיריאל, ר' שלמה עזיז, ר' דוד מאליאה, ר' יצחק אלאטרינו, ר' מרדכי לאבדיא‘, ר’ אהרן זרח כה“ץ, ר' יהודא בר ש”י, ר' זימלן,2201 ר' אליה בייאטרה, ר' משה בר מנחם, ר' משה שלו‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' מאיר בר נריה, ר' שמואל כה"ץ, ר' אליה קאטילאן.
(רצד) גבאי העולים
הושם פארטי מצד מ“כ שלשה הפרנסים יצ”ו למנות גבאי, שיגבה העולים בעד משך שני שנים,2202 עם כל החיובים וכל התנאים הנכתבים בפארטו נעשה י“ד אייר ש”ע2203 בעסק הגבאי; וינתן לו לשכרו חמשה דוקאטי עבור כל פוליצה שיגבה, מכיס הקק“י, מדי ששה חדשים וששה חדשים כנהוג,2204 וגם אם בתוך הששה חדשים יקרה לגבות איזה פוליצה בלתי מסודרת,2205 יחוייב לגבותה ג”כ בלי שכר אחר; וכל אשר ישאום לבם לקרב2206 להיות גבאי‘, יהיו נבררי’ ע“פ ב”ו,2207 וכל מי שישאר עם רוב באלי הוא יהיה נבחר להיות הגבאי, אך בתנאי שלא יהיה באלוטאדו2208 שום אחד, אם לא יתן קודם לכן ערבות בטוח לפני הקק“י; וגם יחוייב הגבאי אשר יוברר, על אחריותו,2209 לפרוע האדון אקוה פינדינטו2210 שלא יגיע נזק ולא שום הוצאה2211 לפני הקק”י, הגם שלא ינתן בידו הפוליצה עדיין.2212 נשארה ע“פ כ”ט הן ה' לאו
וכמ“ר יהודא בר ש”י נברר ע“י ב”ו ┐להיות גבאי כנ“ל┌ונכנס ערב בעדו כמ”ר יעקב שלו'
ונשאר ע“פ כ”ט הן ה' לאו
(רצה ייפוי-כוח לפרנסים לקניית מכשירי-כיבוי)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שינתן למ“כ הפרנסים יצ”ו כח ורשות להוציא ממעות הקק“י לקנות כלים המצטרכים לכבות האש והדלקה בעת הצורך ח”ו, ויהיו למשמר.
ונשארה ע“פ ל”א הן ג' לאו
(רצו) רשות הטבילה לאשת אשפריאל
להיות כי2213 כמ“ר יוסף אשפריאל יצ”ו כבר נִתן לו רשות מכ''ת הגאון כמהר“ר שמואל ארקיוואלטו ┐זצ”ל┌ שאשתו של כמ“ר יוסף תוכל לטבול באיזה מקוה אשר ישר בעיניה מפני טעמים ידועים למכ”ת, וכדי להסיר עצמו מכל ספק וחשש איסור,2214 שאל מאת בני הקק“י להתיר לו ג”כ כאלה להבא; לכן הושם פארטי, שגם להבא תוכל אשתו של כמ“ר יוסף הנ”ל לטבול באיזה מקוה שתרצה כמו שעשתה בשכבר, ולא תהיה עוברת שום קנס ותקנה כלל; אכן הפארטי הזאת לא תהיה לשום פריודיציו ולא לגרעון כח2215 לפארטי הנעשית ע“ד מקוה הקק”י,2216 כי בחזקתה וקיומה תעמוד ותתקיים. ונשארה ע“פ כ”ט הן ד' לאו
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל פרנס ק”ק יצ"ו
(–) אלחנן יעקב בלא“א הגאון כמוהר”ר שמואל ארקוולטי זצ"ל
אלה שמות הנועדים ליל ג' י“א ניסן שע”ג2217 בבית המדרש 🔗
ר' פינחס בכהר“ר גבריאל, ר' יוסף אשפריאל, ר' אלחנן ארקיוואלטי, ר' אליה קאטילאן, כמהר”ר שמריה,2218 ר' אברהם אבוהב, ר' אהרן שלו‘, ר’ שמואל כה“ץ, ר' זימלן בר ש”י, ר' זאלמן בר ד“מ, ר' מאיר בר נריה, ר' יצחק בר אהרן, ר' יודא נאפולי, ר' יודא בר ש”י, ר' מיכל בר נריה,2219 ר' יעקב בר אברה‘, ר’ שמריה קוניין, ר' דוד בר ד“מ, ר' מיכאל בר אהרן, ר' שמריה מוייא, ר' זימלן בר ד”מ, ר' אברהם בר ישי, ר' ברך בר נתן, ר' שבתי שיצי, ר' מרדכי לאבאדיאה.
(רצז) ג' דייני הקק"י והנכנס
הושם באלי בבוסולו לקרא שלשה דייני הקק“י ונכנס אחד כנהוג, וימשך זמן מנויים שנה אחת מַתחלֶת מהיום ועל כל2220 חדש ניסן שע”ד הע"ל
וכמ“ר אליה קאטילאנו קרא לכמ”ר יעקב בר אברהם להיות דיין
ונשאר ע“י י”ב הן ו' לאו
כמ' זימלן בר ש“י קרא לכמ' אליה קאטילאן להיות דיין ונשאר ע”פ ט"ו הן ה' לאו
כמ“ר יהודא בר ש”י קרא (לכמ"ר) יוסף דאלוה להיות דיין ונשאר ע“פ י”ו הן ח' לאו
כמ“ר זלמאן קרא לכמ”ר פנחס דינגרי להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו |
קנג ע"ב באותו מעמד הנכתב מעבר לדף
(רצח) מצודת נח“ש פרושה על כל הולך בעש”ג אף בלי פרסום וגם היודע בדבר צריך להבדל
ממנו פן יהיה כמוהו
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שכל איש ואשה אשר מהיום הזה והלאה יעבור ח“ו ויעשה דבר נגד הפארטי והסכמות ותקנות הקק”י וילך בעש“ג לעשות דבר איזה פעולה2221 ┐בין┌ בדבור בין במעשה בלתי רשות מ”כ הפרנסים, יובן מעתה ומעכשיו, שיהיה האיש ההוא או האשה ההיא נלכדי' בחרם נדוי ושמתא; וגם אולי לאיזה סיבה שתהיה יהיו ידי מ''כ הפרנסים אסורים, שלא יוכלו לפרסם האיש או האשה העוברי‘,2222 מעתה ומעכשיו נתבאר, שיהיה אותו האיש או האשה ההיא בחרם בלל שום פרסום והכרזה אחרת, וכל מי שיוָדע אליו הדבר יבדלו ממנו וינהגו בו כדין מוחרם ומנודה ושלא ידברו עמו ולא יתעסקו עמו כלל ולא ישבו בתוך ד’ אמות אצלו, וזה בלי ערמה ומרמה כלל, חוץ מבני ביתו שלא יהיו בכלל זה; וכל מי שיהיה ידוע לו הדבר ויעבור ח“ו וידבר עמו או יתעסקו עם האיש או האשה ההיא העוברי', יהיה גם הוא נלכד ונתפס בכלל הנח”ש הנ“ל; וגם אם איש או אשה ירצו לדבר עם האיש או האשה העוברים על הנ”ל כדי להחזירם למוטב ולהטיב, לא יהיו רשאין לדבר אתם כי אם ברשות מ“כ הפרנסים; וכל זה לא יהיה לשום פיריודיציו. ולא לגרעון כח2223 לשום פארטי שכבר נעשה סביב עסק זה, כי לא נעשה זאת הפארטי כי אם לתוספת חוזק ולקיום כל הפארטי הקודמות לזאת; וגם למחר בעז”ה2224 תקָרֵא הפארטי הזאת ותפרסם בשתי בתי כנסיות2225 ע“י שמש הקק”י: ותנאי הושם בכל הדברים הנ“ל, שלא יהיה נגד רצון מעלת הריטורי2226 יר”ה והשופטים שלהם.2227
ונשארה ע“פ כ”ד הן א' לאו
(–) פנחס בכמהח"ר גבריאל פרנס
(–) אלחנן יעקב בלא“א הגאון כמוהר”ר שמואל ארקוול' זצ“ל פרנס קק”י
אלה שמות הנועדים ליל מוצאי ש“ק וי”ט2228 שהוא כ“ג ניסן שע”ג2229 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, ר' שמעון לוריאה, ר' יעקב שלו‘, ר’ זאלמן בר ד”מ, רִ' אברהם אבוהב, ר' משה שלו‘, ר’ מיכאל בר אהרן, ר' יצחק בר אהרן, ר' דוד בר ד“מ, ר' שמריה קוניין, ר' שמעון בר ד”מ, ר' נריה בר יעקב, ר' אהרן שלו‘, ר’ אהרן זרח כה“ץ, ר' משה כה”ץ, ר' אלחנן ארקיוואלטי, ר' יוסף אשפריאל, ר' שמעון בר ש"י, ר' פינחס דניגרי, ר' מיכאל אשפריאל, ר' מאיר בר נריה.
(רצט) ג' פרנסי' ונכנס אייר סיון תמוז שע"ג
הושם באלי בבוסלו למנות שלשה פרנסים ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים, היינו אייר סיון תמוז שע"ג
כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ו הן ג' לאו
כמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ' מיכאל אשפריאל ונשאר ע”פ י"ב הן ז' לאו
כמ“ר מאיר בר נריה קרא לכמ' יעקב שלו' ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר יוסף אשפריאל קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
נועדי העדה בליל ד' כ“ח תמוז שע”ג2230 בב"ה הגדולה ואלה שמותם 🔗
כמ“ר יעקב בכמ”ר אברהם שלו‘, כמ“ר אברהם אבוהב, כמהר”ר שמריה,2231 כמ“ר משה כה”ץ, ר’ שלמה עזיז, ר' אהרן שלו‘, ר’ שמעון בר ש“י, ר' שבתי שיצי, ר' דוד בר ד”מ, ר' זלמן בר ד“מ, ר' נריה בר יחיאל, ר' אלחנן ארקיוואלטו, ר' יוסף דאלוה, ר' יודא נאפולי, ר' יחיאל בר נריה, ר' זימלן בר ד”מ, ר' מאיר בר נריה, ר' אברמין כה“ץ, ר' נריה בר יעקב, ר' מיכאל בר אהרן, ר' פינחס בכהח”ר גבריאל, ר' אהרן זרח כה“ץ, ר' שמואל כה”ץ, ר' יצחק בר אהרן, ר' מרדכי דלאבאדיאה.
(ש) ג' פרנסי' ונכנס אב אלול תשרי
הושם באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשי' אב אלול תשרי הע"ל
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
וכמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמהר“ר שמריה להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ו הן ח' לאו
וכמ“ר אלחנן ארקיוואלטו קרא לכמ”ר משה כה"ץ להיות פרנס
ונשאר ע“פ י”ד הן ט' לאו
וכמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר פינחס להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו |
קנד ע“א הנועדים ליל ב' כ”ט תשרי שע“ד2232 בב”ה הגדולה2233 יצ"ו 🔗
כמהר“ר שמריה, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר אהרן בר שלו‘, כמ’ נריה בר יחיאל, כמ' יהודא נאפולי, כמ”ר מיכל בר נריה, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יעקב בר אברהם, כמ”ר מאיר בר נריה, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר מיכאל אשפריאל, כמ“ר שבתי סיצי, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר אברהם בר ישי כה”ץ.
(שא) שני אנשים על מקומות רקים ובלתי שכרות2234
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שיובררו שני אנשים ע”פ בוסולו ובאלוטי, שיהיה עליהם המשרה לחקור ולדרוש על כל המקומות והבתים וחדרים שהם של בני הקק“י2235 יצ”ו ומשתמשים בהם בני אדם שאינם פורעים מהם שכירות;2236 ויהיה כח לשני האנשים אשר יובררו והממשלה2237 להכריח ולכוף ולנגוש הדרים בהם ומשתמשים במקומו' הנ“ל, להריק הבתים והמקומות ולפנותם, ולהשכירם כפי רצונם לתועלת בני הקק”י, ויהיה להם הכח כאלו היו מושכרים מבני כל הקק“י;2238 וימשך זמן מנויים עם כל היפויי כחות הנ”ל שני שנים רצופים מתחילים מעצם היום הזה. ונשארה ע“פ ט”ו הן ג' לאו
וכן הושמו באלי בבוסולו לקרא שני האנשים הנ"ל
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר משה כה”ץ להיות אחד מהאנשים הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ג' לאו
וכמ“ר מיכאל אשפריאל קרא לכמ”ר אלחנן ארקיוואלטו להיות אחד מהאנשים הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
(שב) ג' פרנסי' ונכנס מרחשון כסלו טבת שע"ד
עוד הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשים כנהוג, היינו מרחשון כסליו טבת
שע"ד
כמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר יהודא בר ש“י להיות פרנס ונשאר ע”פ ז' הן ב' לאו
והאחרי' יצאו מחמת קורבה2239
כמ“ר מיכל בר נריה קרא לכמ”ר יוסף אשפיריאל להיות פרנס ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
כמ“ר מאיר בר נריה קרא לכמ”ר פינחס מניגרי להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
כמ“ר מיכל בר נריה קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות נכנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ב' לאו
(שג) ג' ממוני' על הבשר
עוד הושם בלוטי בבוסלו למנות שלשה אנשים, שיהיו על עסקי הבשר כנהוג וכמבואר בפארטו נעשית כ“ב תמוז שע”א2240
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ“ר משה כה”ץ להיות ממונה על הבשר
ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
כמ“ר מיכאל אשפריאל קרא לכמ”ר דוד בר ד"מ להיות על הבשר
ונשאר ע"פ ח' הן ד' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ"ר מיכאל בר אהרן להיות על הבשר
ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו
(שד) איש מבורר להיות עם כמ"ר יעקב לריב עם החייטים
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שיוברר איש אחד שיהיה בחבורת כמ”ר יעקב בר אברהם להשתדל ולריב2241 נגד החייטים2242 ע“ד שאין רצונם שיוכל שום יהודי לחתוך שום דבר אִין פעצה2243 לחלקים קטנים למכור אותו, כי אם חלק אחד בלבד,2244 והנמשך מזה;2245 ויהיה כח לשניהם יחד להוציא בעסק ┐זה┌ סך עשרים דוקאטי. ונשארה ע”פ י' הן ח' לאו
הושמו באלי בבוסלו לברר האיש הנ"ל
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון בר ד”מ להיות עם כמ“ר יעקב הנ”ל
ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) שמואל כ"ץ פרנס
(–) משה בר יצחק כהן פרנס |
קנד ע“ב. ליל מוצאי ש”ק,2246 אחרי שסבב השמש פעמים ושלש לקרא לכל בני הקק"י הבאים לועד; אלה
שמות בני ישראל הבאים בבית המדרש
כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר פינחס בהח“ר גבריאל, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר אליה קאטילאנו, כמ''ר יצחק בר אהרן, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ"ר משה שלו’, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמהר”ר שמריה, כמ“ר מיכל בר נריה, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר מאיר בר נריה, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר אברמין כה"ץ.
(שה הגבלת זמן לסגירת החשבונות)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים, שאם נמצא איש או אשה שיש להם דין ודברים נגד בני הקק”י2247 עבור פוליצי2248 או קרידיטו2249 שיש להם לקבל מבני הקק“י, יחוייבו לבא לפני מ''כ הרואי חשבונות לליקוידאר2250 אותם הפוליצי והקרדיטי בזמן כל חדש טבת השע”ד הע“ל, וכל אשר יעביר הזמן הנ”ל, מעתה ומעכשיו יתבאר, שכל פוליצי או קרידיטו שלא יהיה ליקויטדו2251 ממ“כ הפרנסי' לזמן הנ”ל, יהיו נחשבים כּחֶרש הנשבר ולא יהיה משום ממשוש,2252 ובני הקק“י יהיו פטורי' מכל פוליצה או קרידיטו שימצא אח”כ2253 שנעשה קודם לזמן הזה.
נשארה ע“פ י”ב הן ז' לאו
(שו מינוי שלושה על שמירת צביון הגיטו)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לברור שלשה אנשים ע”פ ב“ו,2254 אשר עליהם תהיה המשרה להשגיח ולעיין הטיב2255 בעין השגחתם הפרטית,2256 שלא יתמעט ולא יעדר כח הגיטו ובניינו ויסודותיו, כמו שנבנה והוסד בראשונה עם כל התנאים והפארטו שנתיסדו ותקנות שנתתקנו סביב עסק זה; ואם ימצא איש או אשה מבני עמנו שירצה לחדש דבר מבניינו הראשון, היינו לפתוח פתח או שער חדש או באלקונו שיצא חוץ לגיטו, מלבד השערים והפתחי' שכבר נבנו ונעשו ביו' הוסדו, יהיה הכח והרשות נתונה לשלשה האנשים אשר יובררו, להשתדל בכל יכולתם לבטל כונתו ושלא יחדש דבר כנ”ל, ולעשות כל המצטרך בעסק זה ולריב2257 ולדון עם האיש ההוא פה פאדובה לפני הפרסידינטי2258 או השרים2259 והריטורי2260 יר“ה, או בויניציאה לפני כל משפטי השררה יר”ה;2261 וגם יהיה להם הכח והרשות לשלשת האנשי' שיובררו, להוציא
כל סך המצטרך בעסק זה כדי להחזיק חזקת הגיטו על חזקתו ומעמדו הראשונה, וכל זה על הין צדקם,2262 ושיסכימו לפחות שני' מהם לדעת אחת בהוצאה אשר יוציאו; וגם אם יראה בעיני שלשת האנשים הנ"ל לקרא בעזרם, פה בתוך העיר אנשים אחרים להיות בעזרם או לִסע עמהם לויניציאה, יחוייב האיש ההוא או האנשים אשר יקָרְאו, ללכת אתם בכל מקו' שיצטרך, וזה בקנס
עשרה דוקאטי להקדש קקפ“י, וגם בגזרת נח”ש לכל העובר וממאן ללכת את האנשים בזמן אשר יקראו; וגם האנשים אשר יובררו לא יוכלו למאן ולסרב במנויים2263 ולעשות השתדלות הראוי בעסק הזה, בקנס עשרה דוקאטי לכל אחד, וגם בגזירת נח“ש אשר יעשו וישתדלו על הין צדקם כפי יד ה' הטובה עליהם, וחֵפץ ה' בידם יצלח; ותמשך זמן מנויים של האנשי' הנ”ל שנה תמימה מַתְחֶלֶת מהיו' הזה; והפרטו הזאת לא תהיה שום פיריודיציו לתקנות ופארטי כבר נעשו על עסק זה. נשארה ע"פ כלם
מלבד כמ"ר יצחק בר אהרן וכמ''ר אליה קאטילאן לא רצו לבאלוטר
וכן הושמו באלי בבוסולו לקרא לשלשה אנשי' הנ"ל
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר אהרן בר שלו' להיות אחד מהאנשי' הנ”ל
ונשאר ע"פ ח' הן ד' לאו
וכמהח“ר שמריה קרא לכמ' יוסף אשפריאל להיות אחד מהמבוררי' הנ”ל
ונשאר ע“פ י”א הן א' לאו
וכמ“ר מיכל בר נריה קרא לכמ”ר משה כה"ץ להיות אחד מהמבוררי' הניל
ונשאר ע“פ ט”ו הן א' לאו
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל פרנס ק”ק יצ"ו
(–) Josef Esperiel ferma2264
(–) יהודה בר שאול יודא פרנס ק“ק יצ”ו2265 |
קנה ע“א ליל ג' כ”ו טבת השע“ד2266 נתועדו העדה בב”ה ואלה שמותם 🔗
כמ“ר פינחס,2267 כמ”ר יוהא בר ש“י, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר מרדכי דלאבדיא‘, כמ“ר משה כהן, משה בר מנחם, שבתי סיצי, יודא נאפולי, מיכאל בר אהרן, כמ”ר זימלן לוריא’, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמהר''ר שמריה, אברמין כהן, יעקב שלו', אהרן זרח כה"ץ, מאיר בר נריה.
(שז סיוע לצנועה)
כדי להתחיל הלילה הזאת בדבר מצוה, הושם פארט מצד מ“כ הפרנסים לתן לצנועה מרוויגו ארבעה דוקאטי בזמן שתכנס לחופה, שיהיה קודם פורים הע”ל.
ונשארה ע“פ י”ו הך ג' לאו
(שח מינוי ‘בעל חנות’)
עוד הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסים למנות בעל חנות2268 כנהוג, שיקבל החשבון מיד כמ“ר אליה קאטילאנו,2269 ויקבל מידו ג”כ כל המשכונות שלא עברה עליהם שנה,2270 אם כן יראה בעיני הבעל חנות שיוברר שיהיו שוים מה שהִלוה עליהם,2271 והשאר שעברה עליהם שנה יחוייב הבעל חנות שעבר2272 למכור אותם או לתן לו המעות מזומנים,2273 וכן מן המשכנות חדשים2274 שלא יראה בעיניו לקבלם, והחשבון יקבל ממנו במעמד הרואה חשבונות מהקק“י; והבעל חנות שיוברר לא יוכל למאן במנויו, בקנס ששה דוקאטי חציים להקדש קקפ”י וחציים למאנדיקאנטי מפה,2275 ויהיו מחוייבים הפרנסים אשר יובררו,2276 לכוף ולנגוש הבעל חנות שיוברר וגם הבעל חנות שעבר, זה שימסור החשבון וזה שיקבלנו, בתוך זמן כל חדש שבט הע“ל, ואם יעברו הפרנסים יפלו גם המה בקנס הנ”ל. נשארה ע"פ כלם
והושם באלי בבוסלו לברור הב“ח2277 הנ”ל
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות הב”ח הנ“ל ונשאר ע”פ י"ד הן ד' לאו
(שט פרנסי שבט–אדר–ניסן שע"ד)
עוד הושם באלי בבוסולו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, על ג' חדשי' היינו שבט אדר ניסן
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות פרנס ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ' זימלן בר ד”מ להיות פרנס ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
כמ“ר מרדכי דלאבאדיאה קרא לכמ”ר שמואל כה"ץ להיות פרנס
ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
כמ“ר יוסף דאלווה קרא לכמהר”ר שמריה להיות נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל זצ”ל פרנס ק“ק יצ”ו
(–) Josef Esperiel ferma2278
(–) יהודה בר שאול יודא פרנס ק“ק יצ”ו |
קנה ע“ב ליל ג‘, ביאת יו’ ג‘,2279 שהוא ט’ אדר שע”ד2280 לפ"ק, אלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמעון לוריא,2281 כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר {יעקב} ┐משה┌ שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ''ר יוסף אשפריאל, כמ“ר יצחק בר אהרן, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר פינחס, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטי, כמ“ר משה מוריטו,2282 כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר זימלן בר ש”י, שמריה קוניין, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמהר”ר שמריה, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר יוסף דאלבו, כמ”ר מאֵזין.2283
(שי) פורים
הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסים לקיים פארטי ה' אדר ש“ע2284 בדבר הפורים, כלה כמו שהיא, לא יפול צרור ארצה ממנה. נשארה ע”פ ט"ו הן ז' לאו
אלה שמות הנועדים יו' ו' שני של חול המועד של פסח שע“ד2285 לפ”ק2286 בב"ה 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר אהרן בר שלו',2287 כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר אליה קטילאן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר משה בר מנחם, אברמין כה”ץ, מאיר בר נריה, מרדכי דלאבדיאה, כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר שמריה מוייה, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר שמריה קונייאן, כמהר"ר שמריה.2288
(שיא) תורת ההערכ'
הושם פארטי2289 מצד מ''כ הפרנסי' למנות ארבעה מעריכים ושני נכנסים לעשות ערך אל כל אחד ואחד מהקק“י, הן איש הן אשה, ויצא מנויים ע”פ הגורל ע“י בוליטיני כנהוג, ויכתבו הערך מכל א' וא' בפנקס הערכים כנהוג, ולא יוכל שום א' לריפודאר מחמת שנאה כי אם שנים; ויהיו2290 כלם כשרים זה לזה, גם שלשי בשלשי2291 ובעל2292 השניוֹת,2293 שמן הדין הם כשרים, דתרי בעל כאשתו לא אמרינן,2294 יהיו פסולים למעריכים ולנכנסים הנ”ל ולשבת יחד2295 בין להעריך
בין להֵעָרך,2296 וגם אם יהיה קרוב לבנו של הנערך, היינו הנשוי אשה, או לאחד מאחיו מהנערך, או שונא לאחד מהנ“ל, יהיה ג”כ פסול כנ“ל, וכמו כן יהיו קרובים שנתרחקו2297 פסולי' זה לזה, ואם לא תהיה הבאנקה יורידיקה2298 מחמת שנאה או מחמת קורבה, אז יוציאו כשרים בגורל,2299 ויפסקו המעריכי' האחרים ע”ד השנאה, ואם איזה נערך או אחד מהמעריכים לא תנוח דעתו שהמעריכים יפסקו על השנאה, אז יפסקו עליה דייני הקק“י אם יהיה בה כדי לפסול המעריך על שונאו; ויתחיל הערך הזה ר”ח חשון שע“ד שעבר וימשך עכ”ח2300 תשרי שע“ו הע”ל; והנכנסי' לא יהיה להם עוד דין ראשון ושני כאשר יָצאו ע“פ הגורל2301 בשעת מנויים, רק יהיו2302 נתונים בבוסלו על שני פתקים, והנערך יוציאם ע”פ הגורל, ואותו שיוציא ישב לעשות לו ערכו; וכל הערכים יכְתבו המעריכים על פתקים וישימו אותם תוך בוסולו, שהמפתח ממנו יהיה ביד אחד מן הפרנסים2303 עד כלותם, ואח"כ יכָתבו2304 בפנקס הערכים;
וזאת התורה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה יעשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל אחד ואחד, וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותני' לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון, ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ומתנו הנקרא אינדוסטריאה, ויעריכו ג“כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכים יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובים והוצאותיו מועטות, הכל כפי ראות עיני המעריכים; וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקי‘, וכן להפך, ויעשו למשודכים ערך א’ בעד קודם הנשואין וערך אחד בעד אחר הנישואין, בין לצד החתן בין לצד הכלה; ויהיה ברשותם לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך לשום אחד פחות מדוק' אחד, ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדובה אע”פ שאינו דר בפאדובה; ולמען תהיינה גביות העולים ושאר הוצאות הקק“י הולכות בדרך סלולה פטורה2305 מכל בלבול ועכוב, יבארו המעריכים ערכו של כל א' וא' ויכתבו ‘פלו’ יפרע כך וכך ככרים‘, וכל ככר יפרע בשוה, בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שאינו בא בועד, ומככר א’ עד י' ככרים יבארו המעריכים מי יבא לועד ומי לא יבא בו, אמנם כל מי שיכתבו ערכו עשרה ככרים ומעשרה ולמעלה יוכל לבא לועד; ויוכלו המעריכים לשום באקורדאדי מי שיראה בעיניהם ולפרש ערכם שיפרעו כ”כ ככרים או יפרעו כ"כ ליט' לשנה מכל סך שירצו, ואותם שיפרשו פרעונם לליטרי' לא יפחתו ולא יעדיפו מסך ערכם אשר יעשו, ולא יבאו לועד;2306
לא יוכלו המעריכי' ונכנסים ראשוני' גם לא מעריכי המעריכים ונכנסי' לראות פנקס ישן מן הערכים, רק יעשו הערכים בהין צדקם כיד ה' הטובה עליהם; |
קנו ע"א יתחייבו המעריכי' והנכנסי' ראשוני' להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל הנערכי' ולכתוב שמות כל הנערכי' וערכם,2307 כדי שהנכנסי' יוכלו לראות איך נהגו המעריכי‘, כדי שיוכלו להשוות המדות, וכמו כן יעשו מעריכי מעריכי’ והנכנסי' שלהם בערך המעריכי'; ואחרי גמר מלאכתם יודיע2308 סך הסכים מהערכים
שעשו, אל המעריכי המעריכים ולנכנסים עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מסך הסכים מהערכי' שעשו, מהככרים בפני עצמם, הן מהנערכים הן מהאקורדא‘, ומהליט’ בפני עצמם, גם יודיעו אם הוסיפו או פחתו הבאים לבלוטאר, וכל זה בלי הזכרת שמו' הפורעים ובלי הודיע להם על פה ‘זה פורע כך וזה כך’,2309 ותושם הפוליצה הנ“ל בבוסלו הנ”ל, ואם תמָצא2310 שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת, אז יפלו המעריכים ונכנסי' ראשוני' בנח“ש ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוקאטי להקדש קקפ”י, ויחוייבו לחזור ולעשות הערכים מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכים כנ“ל, חתומה מיד כלם אל המעריכי מעריכי' ונכנסים בחומרא ובקנס הנ”ל; לבד זה יוּתַר להם בכל פוליצה שיתנו כנ"ל שלא לחוש לתוספת ולמגרעת עשרה דוקא', כי גם באופן זה צודקת תחשב;
וקודם עשות הערך לא יוכלו המעריכי' ונכנסי' ראשוני' גם לא מעריכי המעריכי' ונכנסים לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד' שיעשו כל ערך וערך, המה ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליהם לעשות וזה בגזרת נח"ש;
יוכלו המעריכי' להשביע הנערכים על הממון פעם אחת בלבד כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכי' והלאה לא יוכלו להשביעם בשום אופן, גם לא לפחות בשום אופן ע"י שבועה;
ובהיות שיש בקהלנו יחידים המשתתפי' עם איזה אחד ואין להם קרן, ויש ג"כ יחידים שאין להם דירת קבע פה, בהיות שהם בחורים הולכים וסובבים בעיר, והם יום א' פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכי', ישימו עליהם עול באופן שיראה בעיניהם צדק וישר;
תכף ומיד שיצאו המעריכי' ונכנסים בגורל הנ“ל, ישבעו שבועה בפתיחת ארון הקדש ע”ד המקו' ב“ה וע”ד רבים, כעין ש“ד, בלי ערמה ובלא מרמה כלל, לפני מ”כ הפרנסים יצ''ו וע''י השמש, שיעשו ערך לכל א' וא' ע''פ הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח“ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום א' מהקק”י ועם שום איש ואשה, לא בדבור ולא במכתב ולא ברמיזה, על עסקי ערכי‘, וכמו כן שלא ישמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו’ כנ"ל, לא קודם עשית הערכים, גם אחרי2311 הגמרם;
ובגזרת נח“ש, תכך בצאתם בגורל כנ”ל לא יצאו מב“ה עד אחר שישבעו כנ”ל, אך אם יצא בגורל איזה מעריך שלא יהיה בב''ה או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימר אל המעריכי' אשר לא יהיו בב“ה, וכן אל הנכנסים, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו כו' כנ”ל ושלא ישמעו כו' כנ“ל ושיבאו תכף לב”ה להשבע גם הם כנ“ל, ובין כך יהיה נח”ש כרור על עקב [מי]2312 שידבר או יכתוב או ירמוז מאיזה2313 מהמעריכי' ונכנסי' דָבָר בעסקי ערכם; ויוציאו2314 המעריכי' והנכנסי' ליל מוצ[אי שב]ת2315 הע“ל, ואשר יצאו בגורל יקבלו עליהם השבועה תכף, וישבו לעשות מלאכת ההערכה תכף ליל מוצאי שבת;2316 וכל מי מבני הקק”י אשר ישלחו המעריכי' לקרא לו ע“י השמש ולא יבא תכף, יעשו לו הערך אבסינטו;2317 וכל בני הועד יחוייבו לבא לב”ה האשכנזים להתפלל ערבית של מוצאי שבת הע“ל, ואחרי גמר התפלה יבאו לועד בב”ה כלם, בגזרת נח“ש; וכאשר יתחילו המעריכי' מלאכת ההערכה לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל א' וא' מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם, ולא יתעסקו בדבר אחר, וזה בגזרת נח”ש;
מנוי המעריכי מעריכי' והנכנסי' עמהם יהיה גם הוא ע"פ הגורל (כמנוי כל המעריכי');2318
יחוייבו המעריכי' לקרא כל הבני הקק“י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם או לפטרם כאשר יראה בעיניהם, ולכל האורחים, וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שנים עברו או פחות מכך בבוטיגה ולא פרעו בעולים גם לא נפטרו, יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר בעד כל זמן שהתעסקו;2319 ולא יוכלו שום מעריך או נכנס לסרב מנויו, וזה בגזרת נח”ש;
לא יוכלו המעריכי' ונכנסי‘, גם לא המ"מ ונכנסי’, לפרש בהערכתם2320 כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך א' בלבד, וכאשר יגידו לכל א' את ערכו לא יוכלו לריאלדיר;
אל השותפים יעשו ערך בפני עצמו לכל א' וא' מהם, הגם שיאכלו על שלחן אחד, ואב ובן וכן האחים בין שיאכלו2321 על שלחן אחד בין שלא יאכלו על שלחן א', אם ירצה כל אחד מהם ערך לעצמו, יסדרו דבריהם לפני המעריכים ויעשו להם שנים או שלשה ערכים כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י"ח שנה לפחות; ויכתבו כל אחד ואחד מהנערכים בפנקס, והנכתב בו הוא לבדו יבא לבאלוטר ולא אחר בשמו; |
קנו ע“ב אם יארע לאיזה מהנערכים נזק מפורסם ח”ו לכל מראה עיני דייני הקק"י, אז יוכל לבא להתרעם
על ערכו פעם אחת בלבד בכל משך הב' שנים הנ“ל, והרשות נתונה לפרנסים אשר יהיו מזמן לזמן, לצוות למי שיראה בעיניהם, שישוב לפני המעריכי' לחדש את ערכו, אם יראה בעיניהם שהוסיף סיגול בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכי' להוסיף על ערכו, כי תמיד יהיה יד הקק”י על העליונה ויד המתרושש והון רב על התחתונה;
תכף ומיד שיצאו המעריכי מעריכי' ונכנסי' בגורל וישבעו כנ"ל, יסָגרו בחדר ויעשו הערכים למעריכים ונכנסי' ראשוני';
לא יוכלו המעריכי' ומעריכי המעריכים לעשות שום ערך על תנאי, כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסי' לצוות אל הנערכי' לחזור לפני המעריכי' כנ“ל, וכל זה להרחיק הנזק וההונאה מהקק”י;
פנקס הערכים יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק“י ומשם לא יזוז בשום אופן; והערכים שיעשו2322 יכתבם הסופר הנ”ל בפנקס מידו;
אחרי פרסום הערכים לא יהיה שום איש מבזה בדברי' את המעריכים והנכנסי' בשום אופן לשום אחד מהם, ומי שיעבור על זה יפול בקנס עשרה דוקאטי להקדש קקפ“י,2323 ועוד יהיה נח”ש כרוך על עקבו של העובר ומבזה, עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו2324 הפרנסי' לפרסם העובר למוחרם;
המשודכי' יהיו פסולים מחמת קורבה למעריכי‘, קודם הנשואין כלאחר נשואין, וכמו כן יהיו פסולים לעמוד יחד גם שלשי בשלישי באופיציו אחד, והשותפין לא יוכלו לעשות ערך זה לזה; ואם יהיה מעריך איזו א’ שבנו או אחיו יהיה שותף עם איזה אחד מהקק“י, לא יוכל המעריך הנ”ל לעשות ערך אל השותף הנ“ל, וכמו כן מעריך אחד לא יוכל לעשות ערך לאביו של שותפו; והכל כדי להרחיק העול ולקרב הצדק בקהלנו יצ”ו;
דייני הקהל והנכנס יוכלו להמנות מעריכים, הכל כפי נוסח פארטי מיום א' ח“ה של פסח שנ”ו הכתובה בפנקס הזה;
הסופר יוציא מהבוסולו את הבוליטיני מהנערכים, אחד אחד, ועל ספר יכתבם בפני המעריכים, ויושמו הבוליטיני אין פילצה למשמרת כמנהג, ויתגלו הערכי‘, ודמן דינא שקיל גלימאה ליזיל לזמר באורחא, ולכל עדת בני ישראל יהיו החיים והשלו’;2325
ובהיות כי כמ“ר זימלן בר ש”י לא נמצא פה עמנו, המעריכי' לא יעשו לו ערך עד באו לעמוד לפניהם, הואיל ואנוס הוא, וגם אם לא יבא עד שיפרסמו הערכים שיערכו, זה לא יהיה שום פוריודיציו לשאר הערכי' אשר יהיו נעשים, והמעריכי' יעשו לו הערך אח''כ כנ"ל.
נשארה ע“פ כ”ג הן ב' לאו
ליל מוצאי שבת וח“ה של פסח שע”ד2326 נועדו2327 כל העדה בב"ה להוציא המעריכי' והנכנסי'
בגורל
ואלה שמות היוצאים ע''פ הגורל
[מעריכי']
כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר מאיר בר נריה, כמ”ר שלמה עזיז, כמ"ר שמריה בר יעקב יששכר2328
[נכנסים]
ואלה שמות הנכנסים
כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר שבתי סיצי.
(שיב ל’נכנס' שלא מן המניין אין להראות יותר מארבעה ‘ערכים’)
הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסי' ובארו, הגם שנשאר בפארטו הנעשית יו' ו‘,2329 שהמעריכים יחוייבו להראות לנכנסי’ הערכים שעשו,2330 כדי שיוכלו להשות המדות, עתה בארו, אם יצטרך להוציא לאיזה נערך נכנס אחד בגורל2331 מלבד אותם הנ"ל,2332 לא יוכלו ולא יהיו מחוייבי' המעריכי' להראות לנכנס ההוא, כי אם ארבעה ערכים מאשר ישאלו להם, ולא יותר.
נשארה ע“פ כ”ז הן ו' לאו
(–) שמואל בן לא“א2333 כמהר”ר גרשם כ“ץ י”ץ פרנס
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) שמעון בר דוד משה פרנס |
קנז עא ליל מוצאי שבת שהוא כ“ז ניסן שע”ד2334 נתועדו יחד העדה יצ"ו ואלה שמותם 🔗
כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר אהרן זרח, כמ”ר יצחק בר אהרן, כמהר“ר שמריה,2335 כמ”ר פנחס,2336 כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר משה שלו’, שלמה בר ד“מ, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר יוסף דאלווה, כמ"ר
מיכאל אשפריאל, כמ“ר ברך בר נתן, אלחנן יעקב ארקיוואלטו, אברמין כה”ץ.
(שיג) מעריכי מעריכי' ונכנסי'
הושם באלי בבוסלו כדי להוציא מעריכי המעריכי' ונכנסי' ע"פ הגורל, ואלה שמות היוצאי'
כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר אליה קאטילאנו
ואלו הנכנסי'
כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ"ר מיכאל אשפריאל
(שיד לא יבוטל ‘ערך’ משום סיבה)
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי, שהערכים שנעשו ע”י המעריכי' ונכנסי' הנ“ל לא יבוטלו בשום אופן ושום שטראזורדינו,2337 הן בעבור יחיד או רבים יהיה מי שיהיה, וגם הערכים אשר יעשו מעריכי המעריכי‘,2338 אלא כלם יעמדו קיימים ושרירין; וגם יתבאר ויובן, שאם לא תקויים הפארטי הזאת,2339 שהערכים2340 שנעשו יהיו נכרתים ומבוטלין, ויהיו חייבים המעריכים והנכנסי’ לחזור ולעשות הערכים מחדש; ויתחילו2341 לעשות מלאכתם מהערכה2342 תכף,2343 ולא יצאו ממקומם אשר יאספו שם עד כלותם הערכי‘; אך שמעריכי המעריכי’ יהיו להם השקפה2344 בשמירת פארטי תורת הערכה הנ”ל ובכוון החשבון2345 כאשר נתבאר בפארטי הנ"ל.
נשארה ע''פ ט"ו הן ז' לאו
(שטו שלא לבזות את המעריכים)
הושם פארטו מצד הנ“ל, שלא לחרף ושלא לבזות המעריכים ומעריכי המעריכי' והנכנסי' לא בדבור ולא במעשה, בקנס נח”ש ועשרה דוקאטי להקקפ“י, וככל אשר נתבאר בתורת ההערכה הנ”ל. ונשארה ע“פ כ”א הן ו' לאו
(שטז סדר עשיית ‘ערך’ על נדוניה)
עוד הושם פארטי, שכל זמן שאחד מבני הק“ק יעשה נשואין, יחוייבו הפרנסי' שיהיו בעת ההיא לקרא להם ולעשות לו הערך על הנדוני' שקבל, וזה חדש ימים אחרי הנישואין, וזה בקנס חרם לפרנסי'. ונשארה ע”פ כ"ד הן ג' לאו
(–) שמואל בן לא“א כמהר”ר גרשם כ“ץ י”ץ פרנס
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) שמעון בר דוד משה פרנס
(שיז מחלוקת על רישום פתקי ה’ערכים').
להיות כי בפתיחת הבוסולו מהבולוטיני2346 נולד הפרש,2347 כי נמצאו איזה בולוטיני שהם פחותים מעשרה ככרים, שכתוב עליהם שיבואו לבאלוטאר,2348 ומקצתם לא נכתב עליהם אם יבואו או לא יבואו;2349 והמעריכים ומעריכי המעריכים בארו פה אחד כלם, כי כוונתם היתה, כי כל מי שנכתב על בולוטיני ככרים,2350 שיבאו לבאלוטר, הגם שלא נכתב עליהם,2351 כי כן בארו והתנו ביניהם בראשית מלאכת הערכה; ולקצץ המחלוקת, סדרו2352 מ“כ הפרנסי, שיבאו דייני הקהל לדון על זה, אם יבאו לבאלוטר מי שלא נתבאר בו שיבא לבאלוטר עַל הבולוטינו שלו,2353 הואיל כי בתורת ההערכה נכתב, שיבארו המעריכים מי שיבא לבאלוטר כנ”ל; ולהיות כי כמ“ר אליה קאטילאן, אחד מן הדייני', יצא חוץ לעיר, וכמ”ר פנחס הנכנס לדיין שונא עם כמ“ר יעקב בר אברהם, ולהיות כי הפרנסי' היו לצד אחד2354 והמעריכי' ומעריכי המעריכי' לצד אחרת, אשר לסיבת זה ישבו לדין רק שני הדייני', היינו כמ”ר יעקב בר אברהם שלו' וכמ“ר יוסף דאלווה; ואחרי אשר שמעו טענות החלקים2355 ועיינו ג”כ לשון הפארטי, פסקו וסדרו, כי המעריכים ישבעו בנקיטת חפץ על כל ערך וערך אשר יוָלד2356 ספק בו הנ“ל, אם דעתם היה שיבאו לבאלוטאר, הגם שלא נכתב על הבולוטינו מהככרים שיבאו לבאלוטר; הדברי' האלה יצאו מפי מ”כ הדייני' הנ“ל יו' א' כ”ז ניסן שע"ד, ביום ובעת שנפתחו ונתפרסמו הערכי'. |
קנז ע“ב היום יציאת ל”ג לעומר ליל ביאת יו‘2357 ב’ י“ט אייר שע”ד2358 נתוועדו לב"ה אלו הנקובי' 🔗
שמותם
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמהר”ר שמריה, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר זַלמן2359 בר ד”מ, כמ“ר שבתי סיצי, כמ”ר דוד ד“מ,2360 כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר אברהם כה“ץ, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר מיכאל בר נריה,2361 כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר משה בר מנחם, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר משה מוריטו כה"ץ.
(שיח) פרנסי' ונכנסי' אייר סיון תמוז שע"ד
הושם באלי בבוסלו במצות2362 רוב הנועדים, כדי למנות ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשים, היינו כל חדש אייר ┐סיון┌ תמוז כנהוג
כמ“ר ברך בר נתן קרא לכ”מ מרדכי2363 הנקרא אניולו2364 בר אברהם שלו' להיות פרנס
ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר זימלן לוריא ונשאר ע''פ י"א הן י' לאו
כמ“ר משה בר מנחם קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר משה מוריטו כה"ץ להיות נכנס
ונשאר ע“פ י”ח הן ג' לאו
יו' ג' ערב שבועות שע“ד2365 נתועדו כל אלה הנועדים יצ”ו 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר משה בר מנחם, כמ”ר משה בר שלו', כמהר“ר שמריה, כמ”ר מיכאל אשפריאל, כמ“ר זַלמן2366 בר ד”מ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שבתי סיצי, כמ“ר פינחס נירו,2367 כמ''ר יצחק בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ש“י, שמריה מוייא, מרדכי לאבאדיאה, כמ”ר מיכל בר נריה, אברמין כה“ץ, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ"ר יוסף דאלווה.
(שיט) סלוק ערבות הקצין לוריא
בהיות כי נעצרה הנכבדת והצדקת הנערה מר' לונה2368 בבית מעלת המושל2369 יר“ה איזה ימים, ואח”כ פטרהּ לשלו' שתלך לביתה כהיום הזה, ואח“כ עלה ברצון מעלת המושל יר”ה, שינתן לו ערבות מסך אלף דוקאטי, שלא תפרד הנערה הנ“ל מפה העיר פאדובה כל משך זמן אשר מעלתו יעמוד פה בממשלתו;2370 לכן הושם פארטו מצד מ”כ הפרנסי‘, שינתן רשות אל הקצין כמ“ר שמעון לוריא יצ”ו לכנוס2371 ולתן הערבות כפי רצון מעלת המושל, וכל הקהל יחוייבו לסלק הקצין הנ“ל מכל נזק ופרעון מכח הערבות הנ”ל והנמשך ממנו; כלל העולה, יהיה כחו ועשיתו בנדון זה במצות בני הקק“י כעשית הקק”י, ושעבודו כשעבוד כל הקק“י, ויחייבו הקק”י לסלקו מכל נזק כנ“ל וכנ”ל. ונשארה ע“פ כ”ב הן א’ לאו
(–) אנ רייה2372 בר יחיאל ז"ל
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא זצ”ל פרנס
(–) אני מרדכי שלום
יו' ה' כ“א סיון שע”ד2373 נועדו בני הק"ק ואלה שמותם 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר מרדכי שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יוסף דאלווה, כמהר”ר שמריה, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר מיכל בר נריה, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר שבתי סיצי, כמ”ר מרדכי לאבאדיא’, כמ"ר מיכאל בר אהרן.
(שכ) ג' ר"ח
הושם באלי בבוסלו לבחור שלשה רואי חשבונות כנהוג, וימשך מנויים מתחילת ר“ח2374 סיון זה העבר עכ”ח2375 תשרי שע“ו הע”ל
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמואל כה” להיות ר“ח2376 ונשאר ע”פ ט' הן ד' לאו
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר פינחס להיות ר”ח ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
ונתוספו בועד חמשה אנשי' הנכתבי' לעיל באחרונה2377
וכמ“ר אלחנן ארקיוואלטי קרא לכמ”ר אליה קאטילאנו להיות ר"ח
ונשאר ע“פ י”ד הן ה' לאו
(שכא) דייני' ונכנס
ובאותו מעמד הושמו באלי בבוסלו לבחור ג' דייני' ונכנס כנהוג, וימשך מנויים כל משך זמן הר“ח2378 הנ”ל היינו עכ“ח2379 תשרי שע”ו הע"ל
כמ“ר מרדכי שלו' קרא לכמ”ר אלחנן ארקיוואלטי להיות דיין ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
וכמ''ר מיכל בר נריה קרא לכמהר“ר שמריה להיות דיין ונשאר ע”פ י"א הן ז' לאו
וכמ“ר שלמה עזיז קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל להיות דיין ונשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו
כמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות נכנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו |
קנח ע"א במעמד הנכתב מעבר לדף
(שכב גבייה לכיסוי ההוצאות שנעשו בעסק מרת לונה)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסי‘, להיות כי2380 נעשו איזו הוצאות בעסק הנעימה והחסידה הנערה מר’ לונה2381 מב”ת,2382 לכן הושם פארטי לגבות תכף ומיד סך חמש מאות ליטרי' בהסכמת הר"ח.
ונשארה ע“פ ט”ו הן ה' לאו
יום א' י“ד למנחם שע”ד2383 לפ“ק נקרא הועד ע”פ השמש במצוות רוב הנועדים, אשר אלה שמות הנועדים יצ"ו 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר אברהם בר ישי כ“ץ, כמ”ר יהודא נאפולי, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר שמעו' בר ד“מ, כמהר”ר שמריה, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר מיכל בר נריה, כמ“ר אהרן זרת כה”ץ.
(שכג) ג' פרנסי' ונכנס אב אלול תשרי
הושם באלי בבוסלו כדי למנות ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשים, היינו כל חדש אב אלול תשרי כנהוג
וכמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר משה כה”ץ מוריטו להיות פרנס
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
וכמ“ר מיכל בר נריה קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ לפרנס ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
וכמ“ר נריה בר יעקב <קרא ל>כמ”ר אלחנן בכמהר"ר שמואל ארקוואלטי לפרנס
ונשאר ע“פ י”א הן ג' לאו
ונתוספו בועד2384 כמ“ר זלמן בר ד”מ וכמ“ר יודא בר ש”י
וכמ“ר משה כה”ץ @קרא@ לכמהר"ר שמריה להיות לנכנס פרנס
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
ליל ג' כ“ז תשרי שע”ה2385 לפ“ק נועדו בני הקק”י, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר ר ברך בר נתן, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר יצחק בר אהרן, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר נריה בר יעקב, כמהר“ר שמריה, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר יעקב בר אברהם שלו'.
(שכד) אסור קנין גבינות
הושם פארטי2386 מצד מ“כ הפרנסים, ששום אדם אשר בשם ישראל יכוּנֶה, הן איש או אשה, תושב ושכיר2387 או חצון,2388 לא יוכל ולא יהיה רשאי לקנות גבינה משום מוכר גבינות הערלים אשר בעיר הזאת, היינו חתיכות מחותכות, כי אם גבינות שלמות אשר יעידו עליהם הפרנסים שהם כשרות, ולא בשום אופן אחר; וכל העובר על זה יהיה כאוכל ומאכיל נבלות וטרפות לישראל; והפרטי הזאת תקויים ותעמוד לעד ולעולמי עולמים, ולא יבּטל זכרה מתוך היהודים, וגם לא תוכל להתבטל כי אם שיהיו בועד כל הבאים בועד לבאלוטר, כלם חוץ ארבעה, ותשאר2389 ע”פ שני שלשים מכל הנועדי' הנ“ל. נשארה ע”פ י"ד הן
וכמ“ר אהרן שלו' וכמ”ר יודא נאפולי וכמ"ר יוסף אשפריאל
וכמ“ר יצחק בר אהרן וכמ”ר יעקב בר אברהם לא רצו לבאלוטר
(שכה) ערך המוכר גבינות
עו' הושם פארטו מצד הנ“ל, ששום אדם לא יוכל למכור גבינות או גבינה לבני הקק”י, לא ליחיד ולא לרבים, כי אם ברשות מ“כ הפרנסי' אשר יהיו בעת ההיא; וגם המה הפרנסי' הנ”ל ישימו עליו הערך2390 כמה ימכרוהו, ולא יוכל המוכר למכור ולא הקונה לקנות בערך יותר על מה שיעריכו מ“כ הפרנסי' הנ”ל, ויתנו ביד המוכר הערך אשר העריכו אותו,2391 כתוב וחתום מידם מהחותם,2392 אשר ג“כ יהיה חתום על הגבינה2393 אשר העריכו למכור אותה; וזולת התנאי' הנ”ל לא יוכל המוכר למכור ולא הקונה לקנות, בחומר כל החומרות הנ"ל בפארטי של מעלה מזאת.2394
נשארה ע“פ י”ד הן
וחמשה אנשים הנ“ל לא רצו לבאלוטאר כנ”ל2395
(שכו) ג' פרנסי' ונכנס חשון כסליו טבת
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג, כדי שלא לעבור על גזירות חרם המוטל על מ"כ הפרנסי' לעשות פרנסי' קודם צאתם ממשמרתם2396
וכמ“ר אליה קאטילאנו קרא לכמהר”ר שמריה להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
והאחרי' יצאו מב''ה כנ"ל2397
וכמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר זאלמן בר ד"מ להיות פרנס
ונשאר ע"פ ו' הן ב' לאו
וכמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות פרנס ונשאר ע"פ ה' הן ד' לאו
וכמ“ר גריה בר יעקב קרא לכמ”ר אלחנן ארקיוואלטו להיות נכנס
ונשאר ע"פ ה' הן ד' לאו
(–) משה בר יצחק כהן ז"ל פרנס
(–) אלחנן יעקב בלא“א הגאון כמוהר”ר שמואל ארקוולטי ┐זצ"ל┌ פרנס
(–) אני שמעון בר דוד משה ז"ל פרנס |
קנח עב ואלה שמות בני ישראל הבאים להתועד ליל ביאת יום ב'2398 ז“ך2399 טבת שע”ה2400 בב''ה2401 🔗
כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר פינחס, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר יודא בש"י,2402 כמ''ר יעקב שלו’, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר משה שלו', כמ“ר יחיאל בר נריה, כמ”ר אברמין כה"ץ.
(שכז) לברור שמנה אנשי' ושני נכנסי'
למען דעת כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו, ולמען עשׂה כיום הזה הטוב והישר בעיני אלדי' ואדם, הושם פארטי מיצד מכ“י2403 שלשה הפרנסי' לברור ולבחור שמנה אנשים ושנים נכנסים מבני הקק”י, מאותם הבאים לבאלוטר,2404 וע“פ בוסלו ובאלוטי כנהוג, ועליהם תהיה המשרה והרשות להשתדל ולקחת רשות והרמנא דמלכא2405 לדון דין ישראל כאשר היה לפנים, ואחרי אשר ישיגו בעז”ה הרשות, יכריזו בכל בתי כנסיות הקק“י, שלא יזידון עוד לשלוח שום צווי בעש”ג איש (אל) לרעהו, בקנסיות ועונשים2406 אשר יֵרָאה להם; ולהם יהיה הכח והרשות נתונה להשתדל ולהשיג הרשות הנ“ל ולהוציא2407 עבור ההשגה הזאת כל מה שיצטרך, וכל אשר יעשו ויוציאו יהיה כאלו נעשה והוציאו כל בני הקק”י יחד, ועל כל אחד ואחד מבני הקק“י לפרוע חלקו המגיע לו כפי ערכו;2408 ואע”פ שהשמנה הנבחרי' יהיו קרובים זה לזה או שונאים, בשביל כך לא יהיו פסולין לשבת יחד לדון, זולת שני' אחים; ועוד יהיה הכח והרשות לשמנה הנבחרים הנ"ל לדון ולפסוק על כל דין ודברי' והפְרשות אשר יהיו בין איש לרעהו יהודי אָחִיו, באופן אשר נבאר;2409
ראשונה יוציאו ע“פ הגורל שנים מהשמנה נבחרים מתוך באסולו,2410 והשנים הראשוני' שיצאו יהיו דייני הקק”י על משך חדש אחד, ויתחיל מנויים תכף אשר יוציאו אותם, ואחרי עבור החודש יוציאו מהששה הנותרים עוד שנים, אשר יעמדו על משמרתם לדיינים חדש ימים כראשוני', וכן בחדש השלישי יוציאו ע''פ הגורל שנים מן הארבעה הנשארים, וינהיגו מנויים ג"כ חדש בחדש
השלישי, ובחודש הרביעי יכנסו השנים האחרונים, שלא יצאו בכתובי' הנ“ל, וגם המה ינהגו מנויים בחדש הרביעי כנ”ל; אך צריך לראות בהוצאת השנים מן השמנה להיות דייני‘, שלא יהיו קרובי’ זה לזה ולא שונאי'; וכן יחזור חוזר חלילה השמנה אלו עד סוף שנה אחת ממנוים;2411
[משפט השני' דייני' וכח השמנה גם יחד]
והשנים הנ“ל יוכלו לדון על כל עסק וריבות וטענות, רק שלא יעבור סך שנים דוקאטי;2412 אך בעניין לדון ע”ד סדר או סדרים, היינו אורדיני,2413 אם יהיה אחד מן הבעלי דינין שלא תהיה דעתו נוחה בסדר ואורדינו ההוא משני הדייני' הנ“ל, יוכל לסתור דיניהם ולהקריב אותו לפני מ''כ כל השמנה יחד; אך כל מי אשר ירצה להביא דינו לפני השמנה נבררים הנ”ל, יחוייב מקודם לתן לשמש עשרה שולדי, ועשרה שולדי אחרים לפרוע ג“כ מקודם לקופה של לחם, וזה למען לא יעלה לבו כל איש על דבר מועט להביא דינו לפני השמנה; וזה יובן דווקא2414 על דיני הסדרי' ואורדיני, אבל מדין ופסקי' העשויי' משני הדיינים מפחות משני דוקאטי ועד שני דוקאטי כנ”ל, לא יהיה כח לשום אדם לבטל2415 דינם כלל; אך משני דוקאטי ולמעלה יסדרו להם השני דיינים2416 שיבררו דיינים ישראלי' ע“ד זבל”א וזבל"א, והדין יקוב את ההר;
והשני דייני' הנ“ל, או השמונה הנבחרי' הנ”ל, לא יהיו פסולי' לדון לא מחמת שנאה וקורבה, כי אם אל אחיו ממש, כי אז יכנס במקומו אחד מהנכנסי' אשר יבחרו, ואם אולי גם שני הנכנסי' יהיו קרובים, באופן שלא יוכלו לשבת לדין גם יחד, אז יוציאו2417 אחד מהשמנה הנותרי‘, אשר יהיה כשר לדון לבעלי הדיני’ הנ"ל;
ויחוייבו השני דיינים בימי חדשיהם לשבת לדין בב“ה או בבית המדרש פעמים בשבוע, בכל יום א' בערב ובכל יום ד' בערב; וגם מ”כ השמנה הנבררים גם יחד ישבו על מִדִין2418 פעם אחת בשבוע, היינו בכל יום שני בערב; וגם השמנה הנבררי' הנ“ל לא יהיה להם כח לדון בין איש ובין רעהו, רק עד סך שנים דוקאטי בלבד, אבל ע”ד הסדרים ואורדיני כנ“ל, אשר יֵצא מפיהם כן יקום, והיינו שיהיו ששה מהשמונה נוטים לדעת אחת, ולא באופן אחרת, וכן יעמוד2419 בכח ח”ח2420 ובקנס אשר יראה בעיני מ“כ;2421 ובין שיהיו כל השמנה נבררי' כלם יחד, או שלא יהיו כי אם שבעה מהם, או עם הנכנסי', לעולם צריכין שיהיו ששה מהם נוטים לדעת אחת, ולא פחות כלל, בין לדין בין לסדר סדרים או תקנות; וכל אחד מהשני דיינים אשר לא יבא לשב במקומו לדין בימי חדשו לימים המוגבלים2422 כנ”ל, יענש חצי דוקאטו לקופה של לחם לכל פעם, והשמש יחוייב להגיד לפני השמונה הנבררי' מי העובר, כדי שיכופו ┐אותו┌ לפרוע כנ"ל;
ויהיה ג“כ הכח לשמנה הנבחרים הנ”ל להשתדל להחזיק2423 ולכוף כל בני הקק“י לקיים ולהעמיד דין ישראל כפי ראות עיניהם, ולהוציא הוצאות ולכוף בכל מיני כפיות ועונשים וקנסות, הכל כפי אשר יסכימו כלם או ששה מהם כנ”ל, ולעשות סדרי' ותקנות על זה [ ], שיעמוד ויתקיים לעד ולעולם; אך בכל הטענות וריבות אשר כבר הותחלו בעש“ג קודם לזמן הזה, לא יהיה כח לשמנה הנבררי' הנ”ל לכוף ולעמוד בד“י, כי אם ברצונם של בעלי הדינין, וגם בענין עסק וריבות2424 החזקות לא יוכלו לכוף ולמנוע שלא ילכו בעש”ג;
(–) שמריה מרפורך פרנס2425
(–) אברהם אבוהב פרנס
(–) שלמה בר דוד משה זצ"ל פרנס |
קנט ע“א וימשך זמן מנוים של השמנה הנבררי' הנ”ל שנה אחת, מַתְחֶלֶת מעצם היום הזה בכל הכחות
ורשיות הנתונים והכתובים לעיל בעבר לדף2426 בפארטי הזאת; ויחוייבו השמנה הנבררי' הנ“ל בח''ח, חדש ימים קודם כלות השנה, לברור2427 שמנה אחרים במקומם; וכל הדברים הנ”ל ומעבר לדף נעשו ונדברו בתנאי כפול2428 ופרטי,2429 שלא יהיו נגד רצון מעלת הריטורי2430 יר“ה והשופטים שלהם, כי לא נעשה זאת כי אם להקל מעל מ”כ2431 טורח ומשא אנשי' עברים נצים, אשר כל היום לא יחשו מהעמיס אותם בדברי ריבותם על עסקי תבן וקש2432 ודברים המבאישים רחינו בעיני מעלותם; ויהי נועם ה' אלדינו עלינו. ונשארה ע"פ כלם
[שמות השמנה מבוררי' וב' נכנסי']
וכן הושמו באלי בבוסלו לברור השמנה מבוררי' וב' נכנסי' כנהוג
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות אחד מן השמנה מבוררי'
ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות מהנ”ל ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
כמ“ר נריה בר יחיאל קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ד הן ד' לאו
כמ“ר זימלן לוריא קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ג הן א' לאו
כמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ''ר משה כה“ץ ונשאר ע”פ י"ו הן ג' לאו
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר נריה בר יחיאל ונשאר ע”פ ט"ו הן א' לאו
כמ“ר יוסף אשפריאל קרא לכמ''ר אליה קאטילאן ונשאר ע'”פ ט"ו הן ה' לאו
כמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר פינחס ונשאר ע”פ י"ח הן א' לאו
כמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות נכנס כנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ו' לאו
כמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר אהרן זרח כה”ץ להיות נכנס כנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
(שכח) ג' פרנסי' ונכנס
באותו מעמד הושמו באלי בבוסלו לבחור שלשה פרנסי' ונכנס על ארבעה חדשי', שבט אדר ואדר ניסן כנהוג
כמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר אהרן שלו' להיות פרנס ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר פינחס קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות פרנס שני ונשאר ע”פ י"ב הן ו' לאו
כמ“ר זימלן לוריא קרא לכמ”ר דוד בר ד“מ להיות פרנס שלשי ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמהר“ר שמריה להיות נכנס ונשאר ע”פ י"ו הן א' לאו
(–) שמריה מרפורך פרנס
(–) אברהם אבוהב פרנס
(–) שלמה בר דוד משה ז"ל פרנס
ואלה שמות הנועדים ליל ד' ביאת יום כ''ח טבת שע“ה2433 לפ”ק בבית המדרש 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר פינחס, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר יודא נאפולי, כמי“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר מאיר בר נריה, כמ“ר משה שלו', כמ”ר מיכאל בר אהרן.
(שכט מתנה למרת לונה ופטור מתשלום מסים לבעלה)
היות כי לימים שעברו, בעת שהושבה לנו הצנועה הנעימה מר' לונה2434 מב“ת, נדבה רוח מ”כ בני הקק“י, וכן נשאר בהסכמת כלם,2435 לְתִתֵּן2436 לה במתנה בשעת שתכנס לחופה מאה דוקאטי, באותן התנאים אשר יֵרָאו למ”כ הפרנסי' שיהיה לתועלת2437 הקק“י, וזה נוסף על הדורן שנִתַן לה בשעה ובעת ההיא, וגם לפטור אותה ומי שישאנה לו לאשה מכל הוצאה ועולים בעד עשרה שני', וכל הנ”ל נשאר על פה2438 והסכמת כלם, והדברים לא נכתבו בספר הזה מפני טעמים ידועי' למ''כ הפרנסי‘; אכן עתה, כדי להסיר כל סכסוך ומערער, הושם פארטי מצד מ"כ הפרנסי’ שהמתנה וההסכמה הנ“ל תתקיים ותכתב בספר ופנקס הקק”י הזה, ושינתן הסך הנ“ל בתנאי' אשר יֵתנו ויעשו מ”כ הפרנסי' לתועלת הקק‘“י, ובתנאי שלא יבא2439 לבלוטאר כל משך זמן העשרה שנים הנ”ל;2440 וכן נתרצה כמ“ר יחיאל כה”ץ, בעל האשה הנ"ל, ברצון נפשו, שלא לבא לבאלוטר כל משך זמן העשרה שני’ הנ“ל. ונשארה ע”פ כלם
(–) משה בר יצחק כהן פרנס2441
(–) אהרן בר שלו' פרנס |
קנט ע"ב במעמד ובלילה ההוא אשר נכתב מעבר הדף
<של גביית משכורתו של מנקה רחוב הגיטו>
להיות כי כבר נעשית פרטו ע“ד פרעון שכר המכבד2442 ומנקה רחוב הגיטו,2443 ומפני תרעומות ותלונות רבות ע'”ד הפרעון הנ“ל לא יכלו לבא לכלל פרעון; לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסי' יצ“ו, שהשכרות ופרעון הנ”ל2444 יהיה נגבה באופן זה; שכל מי שפורע בערך העולים2445 יותר מעשרה ככרים, יפרע ששה עשר סולדי בכל ששה חדשי‘, ואותם שפורעים פחות מעשרה כיכרי’ וגם האקורדאדי,2446 יפרעו שמנה סולדי לכל ששה חדשי' כל אחד, בין הפורעים ערך לככרים בין האקורדאדי יפרעו כלם בשוה, ואף מי שלא פורע לא לככרי' ולא עם האקורדאדי, כלם יפרעו ה' s בכל ששה חדשי‘, חוץ ממקבלי צדקה והרבני’; והמעות הנ“ל יהיה הרשות נתונה למ”כ הפרנסי להגבות אותם על ידי מי שיראה בעיני מ“כ, הן ע”י המכבד ומנקה עצמו ואיש אחר,2447 או הם עצמם, כפי אשר יראה בעיני מ“כ. ונשארה ע”פ י' הן ז' לאו
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן בר שלום פרנס
ליל ב' ח' אדר השני שע“ה2448 לפ”ק נקהלו הנועדים האלה בשמותם 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמהר“ר שמריה, כמ”ר יוסף אספריאל, כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר זימלן2449 בר ש“י, כמ”ר זימלן2450 בר ד''מ, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוואלטי, כמ”ר יודא נאפולי, כמ"ר מיכאל בר אהרן.
(שלא) פורים
הושם פארטי מצד מ“כ שני הפרנסי' הנ”ל לקיים פארטי נעשית ה' אדר ש"ע2451 בדבר הפורים, כלה כליל כמו שהיא כתובה כאן לאחרינו,2452 לא יפול צרור ארצה.
ונשארה ע"פ י' הן א' לאו
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן בר שלו' פרנס
(–) דוד בר ד"מ היילפרון פרנס
ליל ב' כ“ב אדר השני שע”ה2453 לפ“ק נתועדו בני הק”ק, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר יעקב בר אברהם,2454 כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר שמריה בר שמואל,2455 כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר זימלן לוריא, כמ"ר שבתי שיצי.
(שלב) מצות לעניי' לפסח
להעלות על ראש שמחתנו את אביוני עירנו בחג המצות הע“ל, הושם פארטו2456 מצד מ”כ הפרנסים לקנות ולחלק מצות לעניים כפי מה שיצטרך, ע''פ פוליצה תֵעשה ע“פ הפרנסי' והגבאים, ע”פ ב“ו כנהוג; וכפי מה שנכתב ונתפשר2457 בפארטי נעשית ג' אדר שע”ג,2458 בכל מכל כל, לא יפול צרור ארצה מכל הכתוב בה, ויהיה נחשב כאלו נכתבה כאן מילה במילה.
ונשארה ע"פ כלם
ליל ד' כ''ד ואדר שע"ה2459 נועדו האנשי' האלה 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר פינחס, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמהר“ר שמריה, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר שלמה בר ד“מ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר מאיר בר נריה, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר מיכאל2460 בר נריה, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר משה שלו'.
(שלג) תוספת כח לשמנה הנבחרים
בהיות כי נעשה פארטי בפריגאיי‘2461 בויניציאה ע"ד האסטימו חדש,2462 וגם נזהרו2463 על זה הפרנסי’, לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לתת כח אל מ“כ השמנה אנשים הנבחרים ע”ד דיני ישראל,2464 שהמה ישתדלו בעסק זה לתועלת הקהל; וכל מה שיוציאו2465 יהיו מחוייבים כל בני הקק“י לפרוע, איש לפי ערכו,2466 מכל אשר יוציאו לזה לתועלת הקק”י; וכן כל מה שיוָלד להבא שצריך השתדלות2467 לתועלת הכללות, יהיה על שכם מ“כ השמנה נבחרים הנ”ל להשתדל בכל מכל כל כנ“ל; אך שישמרו הסדר אשר נתן להם ע”ד הסכמתם,2468 כנראה בפארטי נעשית יו' כ“ז טבת שע”ה. ונשארה ע“פ י”א הן י' לאו
(–) משה בר יצחק כהן2469 פרנס
(–) אהרן בר שלו'2470 פרנס
(–) דוד בר דוד משה2471 היילפרון יצ"ו פרנס |
קס ע“א נועדי‘2472 מיום א’ ששה ימים לחג המצות שע”ה2473
כמ' משה מוריטו, כמ' אהרן שלו‘, כמ’ דוד בר ד“מ, כמ' שמואל כ”ץ, כמ' אליה קטאלאן, כמ' מיכאל בר אהרן, ר' זלמן בר ד“מ, ר' זימלן בר ד”מ, ר' זימלן בר ש“י, כמ' יעקב בר אברה' שלו‘, כמ’ נריה בר יחיאל, ר' יחיאל בר נריה, כמ' שמעון לוריא, ר' מרדכי בדיאה, ר' יודא בר ש”י, ר' נריה בר יעקב, ר' מאיר בר נריה, ר' אברמין כהן, ר' יודא נאפולי.
(שלד חובות גבאי ההקדש)
בהיות שהגבאי' ישני‘2474 והגבאי’ שנעשו מחדש על ההקדש2475 לא שָלמו חקם2476 המוטל עליהם, לכן יושם פארטי, שהגבאי' הנ“ל ישתדלו ויעשו באופן שכל מי שחייבים אל ההקדש הנ”ל יפרעו; וכמו כן אם יצטרך לעשות איזה ערך למי שיהיה, יעשו אותו; וכמו כן ימכרו כל המשכונות השייכי' אל ההקדש, וכל זה בזמן ג' חדשי‘; ויתוועדו הגבאי’ הנ“ל כל יום א' אחרי זה החדש, ויעמדו יחד להשתדל בנדון זה לפחות שעה א‘; וכל זה בקנס חמשה דוק’ לפרוע אותם מי שיסרב לבוא, ויהיה כמועל בקדשים מי שלא יפרעם. נשאר' ע”פ י"ו הן ד' לאו
(שלה מינוי גבאי להקדש במקום משה בר מנחם ז"ל)
הושם באלי בבוסולו לעשות גבאי א' על תבת ההקדש במקום המנוח הח“ר משה בר מנחם ז”ל2477
ובכן כמ' מיכאל בר אהרן קרא לכמ' שמעון לוריא' ונשאר י"ז הן ב' לאו
(שלו סדר נתינת זכיון לאפיית המצות)
הושם פארטי מצד מע' הפרנסי, שמעולם לא יוכלו הפרנסי' לתת הפאלטה מהמצות2478 לשום אדם, כי אם ע“פ רוב הנועדי' ע''י בוסולו ובאלוטי. נשארה ע”פ י"ז הן ג' לאו
(שלז סיוע לעוקר דירתו מן העיר)
בהיות שיש עני צנוע ידוע אל מע' הפרנסי‘, שבחר להעתיק דירתו מפה ובקש סיוע מהקק"י, לכן הושם פארטי מצד מע’ הפרנסי' לתת לו חמשה דוק‘, ותגבינה המעות הנ"ל מפוליצה עולי’ שתעשה מחדש,2479 והמעות הנ“ל ינתנו לו אם יעתיק דירתו מפה כנ”ל. נשארה ע"פ כלם
(שלח ייפוי-כוח לוועד השמונה לפטור את הק"ק מנטל ה’קאסיטי')
הושם פארטי מצד מע' הפרנסי' לתת כח למעלת וועד השמנה, הנבחרי' מהקק“י יום ב' כ”ז טבת שע“ה,2480 שיוכלו לעשות ולקונטראטר2481 ואליאינאר2482 הקאסיטי2483 אשר לקק”י מהאילוסטרי סי' קונטי מליאון;2484 ויוכלו השמנה הנ“ל לעשות מהם כחפצם, וכל אשר יעשו יהיה כאלו נעשה מכל הקק”י, הן להשכירם הן ליתנם אליוילו2485 הן לעשות כל מה שיראה בעיניהם לתועלת הקק“י; וכל אשר יעשו יהיה כחם ככח כל הקק”י ועשייתם כעשיית הקק“י ושעבודם כשעבוד כל הקק”י.
נשארה ע“פ י”ד הן ו' לאו
(שלט מינוי גבאי ה’עולים')
למען2486 יקבל כל א' חֻקו דבר בעתו מהקק“י, ולא יצטרך שום א' מאותם שיש להם לקבל מעות מהכללות לגלגל הוצאה, כדי להפרע מהעולה להם מהקק”י, וכדי בזיון וקצף ונזק ח“ו; הושם פרטי מצד הפרנסי' למנות גבאי א' בעד שתי שני' מתחילים ר”ח אייר הע“ל, וישלים חקו אחרי גבותו הפוליצה מחדש אייר השע”ז הע"ל;
וזאת תהיה תורת גבאותו
ישאל מפורעי העולים, הן מהנערכי' לככרי' הן מהאקורדאטי, פעם ופעמי' מה שיהיו חייבי‘, ואחר כן תכבד ידו עליהם בין בד“י בין בדא”ה בלי שום רשות,2487 ולא יוכל שום א’ לפצות פה ולריווקאר ולסוספינדיר המשכונות,2488 והעובר ישכנו נח“ש; וכל מה שיוציא בזה בהסכמת פרנסי הקק”י שיהיו מזמן לזמן, יהיה מכיס הקק“י; וכאשר תגיע לידו פוליצה לגבותה, ויתרשל מלגבות מאיזה יחיד או יחידי' עד ב' חדשי' אחרי שיקבל אותה, אז יתחייב לפרוע מכיסו חוב היחיד או היתידים ההם, כפי מה שנכתב בפוליצה; ואם לא יפרעם בזמן הנ”ל, יוכלו הקרידיטורי2489 למשכן הגבאי הנ“ל, וגם הוא לא יוכל לריווקאר ולסוספינדיר, בקנס הנ”ל, בלי שום רשות;2490
וגם יחוייב לעשות שכל מי שיל“ל2491 מעות מהקק”י ויקבל אותו מידו, יעשה לו ראיה על פנקס מיוחד שיהיה מהקק"י, ואם יעבור ויהיה זה גרמה לפרוע שנית, אז יתחייב לפרוע החוב ההוא מכיסו;
יפרע באמת ובתמים מדי פעם בפעם לכל מי שנכתב קרידיטורי מהקק“י על הפוליצה, ואם יעבור ויתגלגלו על זה איזה נזק והוצאה אל הקק”י אחרי המסר בידו הפוליצה, עליו יהיו כלם, כי רצון הקק“י להרחיק מעליו תרעומת כל אדם; וגם2492 אם בתוך שתי שני' הנ”ל יצטרך לגבות איזה פוליצה (מסודרת ו)2493 בלתי מסודרת, יחוייב לגבותה ג“כ בלי שכר אחר; וגם יחוייב הגבאי אשר יוברר, על אחריותו, לפרוע האדון אקווה פינדינטי ולא יגיע נזק ושום הוצאה להקק”י, הגם שלא ינתן לידו הפוליצה עדין, וגם יחוייב לגבות הפיטי ולפרוע הליוילו מהקאסיטי הנ“ל אל הקונטי דליאון2494 מהששה חדשי' שעברו; וכל אשר ישאום לבם לקרב להיות גבאי‘, יהיו נבררי’ ע''פ בוסולו ובאלוטי, וכל מי שישאר ע”פ רוב הבאלי הוא יהיה נבחר להיות גבאי, אך בתנאי שלא יהיה באלוטאדו שום אדם, אם לא יתן קודם לכן ערבות בטוח לפני הקק“י; ויקבל שכרו מאת הקק”י בעד משך שתי שני' הנ“ל חמשה דוק' כל ששה חדשי‘,2495 ועוד יקבל שלשה דוק’ בפוליצה הראשונה לבד שתגבה, בעד גביית הפיטי מהקסיטי2496 הנ”ל כנ'"ל.
וכמ“ר יודא בר ש”י קבל עליו להיות גבאי בכל השעבודי' הנ“ל כנ”ל, ונכנס ע“ק2497 כמ' יעקב בר אברה' שלו', במעמד הקק”י. ונשארה ע"פ כלם
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן ב"ר שלום פרנס
(–) דוד בר ד''מ היילפרון פרנס |
יום2498 א' כ“ו ניסן שע”ה2499 נקהלו בני הק“ק יצ”ו, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו/, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ''ר יודא בר ש”י, כמ“ר מיכל בר נריה, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר פינחס, כמ”ר נריה בר יעקב.
(שמ) ג' פרנסי' ונכנס אייר סיון תמוז
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשים כנהוג
כמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר ┐יודא בר ש“י┌ להיות פרנס ונשאר ע”פ ז' הן ד' לאו
כמ“ר יודא קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות פרנס ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
כמ“ר יחיאל בר נריה קרא לכמהר”ר שמריה להיות פרנס ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר מאיר בר נריה להיות נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו |
קס ע“ב אלו הם הנועדים שנתועדו יחד יום ב' כ”ה סיון, שהוא כ“ב יוניו שע”ה2500
כמהר“ר שמריה, כמ''ר אברהם אבוהב, כמ”ר יודא בר ש‘“י, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר פינחס, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר מיכל בר נריה, כמ”ר משה שלו’.
(שמא) רשות לשמנה הנבררי' לפקוח על עסק האיסטימו
להיות כי ליל ד' כ“ד ואדר שעבר נעשית פארטי,2501 כי 'בהיות כי נעשית פארטי ממעלת שררתינו2502 יר”ה בפריגיי' בויניציאה ע“ד האיסטימו חדש, וגם נזהרו על זה מ''כ הפרנסים, ולכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים לתת כח אל מ“כ השמנה הנבחרים הנקובים בשמותם, ה”ה הקצין כמ“ר נריה בר יחיאל וכמ”ר זימלן לוריא וכמ“ר שמואל כה”ץ וכמ“ר אהרן שלו', כמ”ר משה מוריטו כה“ץ וכמ”ר יעקב בר אברהם, כמ“ר פינחס דיניגרי וכמ”ר אליה קאטילאן יצ“ו,2503 שהמה ישתדלו בעסק זה לתועלת הקהל, וכל מה שיוציאו יהיו מחוייבים כל אחד מבני הקק”י לפרוע איש לפי ערכו מכל אשר יוציאו לזה לתועלת הקק“י'; לכן עתה לתוספת כח למ”כ השמנה הנ“ל הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים, שכל מה שישתעבדו השמנה הנ“ל להשרים הממונים2504 ממ”כ הצבור, היינו לאילוסטרי סי' דיפוטאדי,2505 הן לעשות דירטו2506 ע“ד האיסטימו החדש, הן אם ישתעבדו לימים הבאים למשך זמן שיראה בעיניהם, את כל אשר יקבלו השמנה הנ”ל וישתעבדו יהיו שעבודם כאלו נשתעבד כל אחד ואחד מבני הקקפ“י2507 ופאדוואן הנכללים יחד בקיום המלכות יר”ה,2508 ועל כל אחד ואחד מבני הקק“י הנ”ל לקיימם ולסלקם2509 ולפרוע כפי ערכו אשר יושת עליו, וכל אשר יעשו וישתעבדו יהיה שעבודם כאלו נעשה מכל הקק“י הנ”ל וכנ“ל בכל מכל כל. ונשארה ע”פ כלם |
קמט ע“א נועדים2510 מיום א' ל'2511 תמוז שע”ה2512 לי"א2513 🔗
כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברהם אבואב, כמ' שמעון לוריא, כמ“ר שמואל כ”ץ, כמ' אליה קטאלאן, ר' מאיר בר נריה, ר' משה מוריטו, ר' זלמן בר ד“מ, ר' זמלן2514 בר ד”מ, ר' יהודה נאפולי, ר' יוסף דלוו, כמ“ר אהרן שלו‘, ר’ מרדכי בדיאה, ר' מכאל בר אהרן, ר' דוד בר ד”מ.
(שמב פרנסי אב–אלול שע“ה ותשרי שע”ו)
הושמו באלי בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד אב אלול שע“ה ותשרי שע”ו
ובכן ר' זלמן בר ד“מ קרא לכמ' שמעון לוריא' ונשאר ע”פ ט' הן ד' לאו
ור' זמלן בר ד“מ קרא לכמ' שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
ור' יוסף דלוו קרא לכמ' נריה בר יחיאל ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
וכמ' אהרן שלו' קרא לר' משה מוריטו לנכנס ונשאר ע“פ י”א הן ג' לאו, לי"א
ליל ב' ג' חשון שע"ו2515 נתועדו יחר אלו הנועדים אשר נקבו בשמות 🔗
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ‘“ר זימלן בר ש”י, כמ"ר משה שלו’, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שבתי שיצו, כמ“ר אלחנן יעקב, כמ”ר אברהם כה“ץ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר פינחס, כמ'”ר מאיר בר נריה, כמ“ר יחיאל בר נריה, כמ”ר נריה בר יעקב.
(שמג) ג' פרנסי' ונכנס חשון כסליו טבת
הושם באלי בבוסולו לברור שלשה פרנסי' ונכנס על שלושה חדשים כנהוג
כמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות פרנס ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות פרנס ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ' יוסף דאלווה להיות פרנס ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
כמ“ר מאיר קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל להיות נכנס ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
ליל ו' ד' טבת שע“ו2516 נתועדו יחד בני הקק”י, ואלה שמות הנועדים
כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר פינחס, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר אברהם כה”ץ, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר יעקב בר אברהם, כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר יוסף דאלוה, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר יודא נפולי, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטי, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר מיכל בר נריה, כמ“ר מרדכי לאבאדיאה, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר משה שלו', כמ“ר יצחק בר נריה,2517 כמ”ר יודא בר ש"י.
(שמד) ברירת שמנה ושני נכנסים
הושם באלי בבוסלו לברור שמונה אנשים, שעליהם תהיה המשרה לפקוח על כל עסקי הצבור כנהוג,2518 וגם שני נכנסים, והנכנסים יהיו נכללים עם השמנה להיות להם הכח והרשות כשאר השמנה; וכאשר ימצאו כלם יחד, השמנה עם הנכנסי', תהיה נשאר הסכמתם ע“פ שמנה מהם2519 שיסכימו לדעת אחד, וכאשר יהיו רק תשעה, שאולי אחד לא יוכל להמצא עמהם בשעת הועדם יחד, תשאר הסכמתם ע”פ שבעה מהם, וכשיהיו רק שמנה, תשאר הסכמתם (תשאר) ע"פ ששה מהם לדעת אחת.
כמ“ר פינחס קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות אחד מהשמנה הנ"ל
ונשאר ע“פ כ”א הן ד' לאו
וכמ“ר זימלן לוריא קרא לכמ”ר נריה בר יחיאל להיות אחד מהשמונה
ונשאר ע“פ ט”ו הן ו' לאו
וכמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות מהשמנה
ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
וכמ“ר שמריה קוניין קרא לכמ”ר פינחס להיות מהשמנה ונשאר ע“פ י”ט הן ד' לאו
כמ' שבתי שיצי קרא לכמ“ר אליה קאטילאן ונשאר ע”פ י"ו הן ט' לאו
כמ“ר זלמן בר ד''מ קרא לכמ”ר אברהם אבוהב ונשאר ע“פ ט”ו הן י' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ד' לאו
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר משה מוריטו כה“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן י' לאו
כמ“ר משה מוריטו קרא לכמ”ר יעקב בר אברהם להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
כמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר יודא בר ש“י להיות נכנס ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו |
(שמה סיוע לצנועה)
קסא ע“א באותו מעמד שנכתב מעבר לדף, הושם פרטו מצד מ”כ הפרנסי' לתת ארבעה דוקאטי לצנועה,
אשר יוגבו לערך העולים אשר יוגבו בגביאה2520 ראשונה. ונשאר ע“פ כ”א הן ד' לאו
(–) פנחס בכמהח'“ר גבריאל דיניגירי זצ”ל פרנס ק“ק יצ”ו
(–) אברהם אבוהב פרנס ק“ק יצ”ו
(–) יוסף דאלווה פרנס ק“ק יצ”ו
ליל ב' כ“ח טבת שע”ו,2521 אחרי אשר סבב השמש בעיר לקרא בשם כל בני הק“ק לבא להתועד פעם אחת וגם שתים, ואלה שמות הנועדים הנמצאים בועד בב”ה ליל הנ"ל
כמ“ר פינחס יצ''ו, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר משה שלו‘, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ"ר אהרן שלו’, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר יחיאל בר נריה, כמ”ר יעקב בר אברהם, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יודא בר ש”י.
(שמו פרנסי שבט–אדר–ניסן שע"ו)
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסים ונכנס כנהוג, עבור שלשה חדשי' שבט אדר וניסן הע"ל
כמ''ר יוסף דאלווה קרא לכמ“ר יעקב בר אברהם להיות פרנס ונשאר ע”פ ד' הן ב' לאו
כמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לאחיו כמ“ר שלמה בר ד”מ להיות פרנס
ונשאר ע"פ ד' הן ב' לאו
כמ“ר יחיאל בר נריה קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות פרנס ונשאר ע”פ ו' הן ד' לאו
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ“ר משה מוריטו כה”ץ להיות נכנס ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
(שמז סיוע להשיא בתולה)
באותו מעמד הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים לתן לסיוע להשיא בתולה אחת צנועה מהקקפ”י שמנה דוקאטי, אשר יהיו נגבאים בגביאה2522 ראשונה הע“ל. ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל פרנס ק”ק יצ"ו
(–) אברהם אבוהב פרנס ק“ק יצ”ו
ליל ו' ח' אדר שע“ו2523 נועדו בני הקק”י בב"ה, ואלה שמותם
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר יעקב בר אברהם, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר פינחס, כמ”ר משה שלו‘, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ“ר משה כהן,2524 כמ”ר אהרן שלו’, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר יוסף דאלווה, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר אברמין כהן, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר שמריה בר יעקב,2525 כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמהר“ר שמריה,2526 כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ"ר שלמה עזיז.
(שמח) פורים
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לקיים פארטי נעשית ה' אדר ש“ע2527 בדבר הפורים, כלה כמו שהיא כתובה כאן לאחרינו,2528 לא יפול צרור ארצה, ונקראת2529 לפני כל בני הקק”י יצ“ו ע”פ הסופר. ונשארה ע"פ כ' הן א' לאו, שלא היו בועד כלם2530
(שמט) משפט המקבל לעשות המצות
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו לתת הפאלטא מעשית המצות2531 לאיש אשר יהיה נשאר ע“פ רוב הבאלי בב”ו2532 כנהוג;2533 אך בזאת, שיהיה מחוייב כל זמן שיבא בעל הבית לאפות המצות2534 עם הקמח שלו, לעשות לו המצות ולאפות בתנורו אשר עושה ואופה בו שאר המצות שלו, בערך י“ב סולדי לכל תנור שיעשה, והבעל הבית יביא העצים להסיק התנור משלו,2535 וכן הותנה עם כל אחד מאותם שרצו לקרב אל המלאכה2536 לעשות המצות; ועוד התנו עמהם בפני כל בני הקק”י, שיחוייב2537 המקבל הפאלטה הנ“ל לעשות המצות יפים וטובים מסולת נקיה ואפויים כהלכתן, אשר מ”כ העשרה הנבררי‘2538 יכירו אם יהיו נעשים כראוי; ואם אולי יעבור ולא יעשה כהלכתן כנ“ל, וכן יהיו נכרים ממ”כ הנבררי’ הנ“ל, אז יובן שלא יוכל עוד האיש ההוא לעשות עוד מצות עבור בני הקק”י כל ימי חייו, וכן יכתב בספר בפינקס הקק“י לזכרון, וגם לא יהיו רשאי' בני הקק”י יצ“ו בכלל ולא הפרנסי' בפרט לתת לו רשות לעשות המצות לעולמי עד, אם יעבור חק הנ”ל; ועוד התנו עמהם מ“כ הפרנסי', שהאיש הנשאר בידו הפאלטה יחוייב לתן מקודם חמשה דוקאטי ליד מ”כ הפרנסי' יצ"ו.
ובכן נעשה הבאלוטציוני משלושה מהם2539 ונשאר כמ“ר בנימין ┐פאלטי┌ ע”פ רוב הבלוטי, דהיינו כ“א הן ט' לאו וקבל עליו כמ”ר בנימין הנ“ל לתת המצות יפים וטובים, למשקל גדול לערך2540 חמשה סולדי ותשעה קטני' הליטר‘,2541 ולעניים מקבלי צדקה לערך חמשה סולדי וחצי2542 הליטר’; וכמ”ר יעקב בר אברהם שלו' נכנס ערב קבלן2543 בעד כמ“ר בנימין הנ''ל, שיקיים כל התנאי' הנ”ל, ואם יעבור שלא יקיים כל הנ“ל, שהוא2544 יפרע משלו עשרים וחמשה דוקאטי לבני קקפ”י, בלי ערמה ובלי מרמה ובלי פקפוק כלל.
(–) שמואל כ"ץ פרנס |
קסא ע"ב באותו מעמד שנכתב מעבר לדף
(שנ) מצות לעניי' לפסח
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לעלות על ראש שמחתינו אביוני עירנו בחג המצות הע”ל, ולקנות ולחלק להם המצות לעניים כפי מה שיצטרך, ע“פ פוליצה תֵעשה ע”פ הפרנסים והגבאי' ע“פ ב”ו כנהוג, וכפי מה שנכתב ונתבאר בפארטי נעשית ג' אדר שע“ג,2545 בכל מכל כל, לא יפול צרור ארצה מכל הכתוב בה; ויהיה בחשב כאלו נכתבה כאן, כי נקרא' מלה במלה לפני כל בני הועד יצ”ו ע“פ הסופר. ונשארה ע”פ כלם
(שנא) ג' דייני'
במעמד הנ“ל הושם באלי בבוסולו לבחור שלשה דייני הקק”י עבור שנה אחת כנהוג
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר משה כהן מוריטו יצ"ו להיות דיין
ונשאר ע“פ ט”ו הן י"ד לאו
וכמ“ר יחיאל בר נריה קרא לכמ''ר פינחס להיות דיין ונשאר ע”פ כ"ב הן ה' לאו
וכמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות דיין ונשאר ע“פ ט”ו הן י"ג לאו
(–) שמואל כ"ץ פרנס
(–) יעקוב בר אברם משלום
(–) שלמה בר דוד משה ז"ל פרנס
יו' ב' ח“ה של פסח שע”ו2546 נועדו בני הק"ק יצ''ו. ואלה שמותם 🔗
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר יוסף דאלוה, כמ“ר יודא נאפולי, כמ''ר משה מוריטו, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר יעקב אלחנן ארקוולטי, כמ“ר אהרן זרח, כמ”ר אברמין כה“ץ, כמ”ר פינחס, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמהר”ר שמריה, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר משה שלו‘, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר מרדכי בדיאה, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר יוסף אשפיריאל, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר אהרן שלו’.
(שנב) ג' ר"ח
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה רואי חשבונו', וימשך מנוים שנה אחת
כמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ”ר יעקב אלחנן ארקיוואלטי להיות רואה חשבון
ונשאר ע"פ ח' הן ד' לאו
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ“ר אהרן זרח להיות רואה חשבון ונשאר ע”פ ט' הן ח' לאו
כמ“ר אלחנן ארקיוואלטי קרא לכמ”ר דוד בר ד"מ להיות רואה חשבון
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
ואח“כ נתוספו הנועדי' הנכתבים למטה מהקו הנ”ל2547
(שנג) ג' פרנסים
ועוד הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסי' עבור ג' חדשי כנהוג
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ''ר זימלן לוריא להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ד הן ח' לאו
כמ“ר שבתי סיצי קרא לכמ”ר ברך בר נתן להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ד הן ז' לאו
כמ“ר זימלן בר ש”י קרא לכמ“ר משה מוריטו להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ב הן י' לאו
באותו מעמד והנועדים הנ"ל
(שנד ‘תורת ההערכה’)
הושם פארטי2548 מצד מ“כ הפרנסים למנות ארבעה מעריכים ושני נכנסים לעשות ערך אל כל אחד ואחד מהקק”י, הן איש הן אשה, ויצא מנויים ע“פ הגורל ע”י בולוטיני כנהוג, ויכתבו הערך מכל א' וא' בפינקס הערכים כנהוג, ולא יוכל שום אחד לריפודאר מחמת שנאה כי אם שנים; ויהיו כלם כשרים זה לזה, גם שלישי בשלישי ובעל השניוֹת, שמן הדין הם כשרים, דתרי בעל כאשתו לא אמרינן, מ''מ2549 יהיו פסולין למעריכים ולנכנסים הנ“ל ולשבת יחד בין להעריך בין להֵעָרֵך,2550 וגם אם יהיה קרוב לבנו של הנערך, היינו הנשוי אשה, או לאחד מאחיו מהנערך, או שונא לאחד מהנ”ל, יהיה ג“כ פסול כנ”ל, וכמו כן יהיו קרובים שנתרחקו פסולים זה לזה; ואם לא תהיה הבאנקה יורידיקה מחמת שנאה או מחמת קורבה, אז יוציאו כשרים בגורל, ויפסקו המעריכים האחרים ע“ד השנאה, ואם איזה נערך או אחד מן המעריכים לא תנוח דעתו שהמעריכים יפסקו על השנאה הנ”ל, אז יפסקו עליה דייני הקק“י, אם יהיה בה כדי לפסול המעריך על שונאו; ויתחיל הערך הזה ר”ח תשרי שע“ו העבר וימשך על כל חדש ניסן שע”ח הע“ל; והנכנסים לא יהיה להם עוד דין ראשון ושני כאשר יצאו ע”פ הגורל בשעת מנויים, רק יהיו נתוני' בבוסלו על |
קסב ע“א שני פתקים והנערך יוציאם ע”פ הגורל, ואותו שיוציא ישב לעשות לו ערכו; וכל הערכים
יכתבו המעריכים על פתקים וישימו אותם תוך בוסלו שהמפתח ממנו יהיה ביד אחד מן הפרנסים עד כלותם, ואחר כך יִכָתֵבו2551 בפנקס הערכים;
וזאת התורה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה יעשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל אחד ואחד וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שיבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותנים לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון, ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ומתנו הנקרא אינדוסטריאה, ויעריכו ג“כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכים יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובים והוצאותין מועטות, הכל כפי ראות עיני המעריכים; וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחוקה שקנה בגיטו בדבר העסקי', וכן להפך, ויעשו למשודכים ערך אחד בעד קודם הנשואין וערך בעד אחר הנישואין בין מצד החתן בין לצד הכלה; ויהיה ברשותם לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך לשום אחד פחות מדוקאטו אחד, ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדובה אע”פ שאינו דר בפאדובה; ולמען תהיינה גביות העולים ושאר הוצאות הקק“י הולכות בדרך סלולה פטורה מכל בלבול ועכוב, יבארו המעריכים ערכו של כל א' וא' ויכתבו ‘פלוני יפרע כך וכך ככרים’, וכל ככר יפרע בשוה, בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שאינו בא בועד, ומככר אחד עד עשרה ככרים. יבארו המעריכים מי יבא לועד ומי לא יבא בו, אמנם כל מי שיכתבו ערכו עשרה ככרים ומעשרה ולמעלה יוכל לבא לועד; ויוכלו המעריכים לשום באקורדאדי מי שיראה בעיניהם ולפרש ערכם שיפרעו כ”כ ככרים או יפרעו כ''כ ליטרי' לשנה מכל סך שירצו, ואותם שיפָרשו פרעונם לליטרי' לא יפחתו ולא יעדיפו מסך ערכם אשר יעשו, ולא יבאו לועד;
לא יוכלו המעריכים ונכנסים ראשונים גם לא מעריכי המעריכים ונכנסים לראות הפינקס ישן מן הערכים, רק יעשו הערכים בהין צדקם כיד ה' הטובה עליהם;
יתחייבו המעריכים והנכנסים ראשונים להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל הנערכים ולכתוב שמות כל הנערכים וערכם, כדי שהנכנסים יוכלו לראות איך נהגו המעריכים, כדי שיוכלו להשוות המדות, וכמו כן יעשו מעריכי המעריכים והנכנסים שלהם בערך המעריכים; ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסכים מהערכים שעשו, אל המעריכי המעריכי' ולנכנסים עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מסך הסכים מהערכים שעשו, מהככרים בפני עצמם הן מהנערכים הן מהאקורדאדי, ומן הליטרי' בפני עצמם, גם יודיעו אם הוסיפו או פחתו הבאים לבאלוטאר, וכל זה בלי הזכרת שמות הפורעים ובלי הודיע2552 להם על פה ‘זה פורע כך וזה כך’, ותושם הפוליצה הנ“ל בבוסלו הנ”ל, ואם תמָצא2553 שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת, אז יפלו המעריכים ונכנסים ראשונים בנח“ש ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוקאטי להקדש קקפ”י, ויחוייבו לחזור ולעשות הערכים מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכים כנ“ל, חתומה מיד כלם, אל המעריכי מעריכים ונכנסים בחומרא ובקנס הנ”ל; לבד זה יותר להם בכל פוליצה שיתנו כנ"ל שלא לחוש לתוספת ולמגרעת עשרה דוקאטי, כי גם באופן זה צודקת תחשב;
וקודם עשות הערך לא יוכלו המעריכים ונכנסים ראשונים גם לא מעריכי המעריכים ונכנסים לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד' שיעשו כל ערך וערך, המה ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליהם לעשות, וזה בגזרת נח"ש;
יוכלו המעריכים להשביע הנערכים על הממון פעם אחת בלבד כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכים והלאה לא יוכלו להשביעם בשום אופן, גם לא לפחות בשום אופן ע"י שבועה;
ובהיות כי יש בקהלנו יחידים המשתתפים עם איזה אחד ואין להם קרן, ויש ג"כ יחידים שאין להם דירת קבע פה, בהיות שהם בחורים הולכים וסובבים בעיר, והם יום א' פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכים ישימו עליהם עול באופן שיראה בעיניהם צדק וישר;
תכף ומיד שיצאו המעריכים ונכנסי' בגורל הנ“ל, ישבעו שבועה בפתיח' ארון הקדש ע”ד המקו' ב“ה וע”ד רבים, כעין ש“ד, בלי ערמה ובלי מרמה כלל, לפני מ”כ הפרנסי' יצ“ו וע”י השמש, שיעשו ערך לכל א' וא' ע“פ הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח”ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום אחד מהקק“י ועם שום איש ואשה, לא בדבור ולא במכתב ולא ברמיזה, על עסקי ערכים, וכמו כן שלא ישמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו' כנ”ל, לא קודם עשית הערכים, גם אחרי הגמרם ;
ובגזרת נח“ש, תכף בצאתם בגורל כנ”ל לא יצאו מב''ה עד אחר שישבעו כנ“ל, אך2554 יצא בגורל איזה מעריך שלא יהיה בב”ה או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימאר אל המעריכים אשר לא יהיו בב“ה, וכן אל הנכנסים, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו כו' כנ”ל ושלא ישמעו כו' כנ“ל, ושיבאו תכף לב”ה להשבע ג“כ הם כנ”ל, ובין כך יהיה נח"ש כרוך על |
קסב ע"ב עקב מי שידבר או יכתוב או ירמוז מאיזה מהמעריכים והנכנסים דבר בעסקי ערכם; ויוציאו
המעריכים והנכנסים ע''פ הגורל כנ“ל, ואשר יצאו בגורל יקבלו עליהם השבועה תכף וישבו לעשות מלאכת הערכה מחר בהשכמה, וכל מי מבני הקק”י אשר ישלחו המעריכים לקרא לו ע“י השמש ולא יבא תכף, יעשו לו הערך אבסינטו; וכאשר יתחילו המעריכים מלאכת ההערכה לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל אחד ואחד מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם, ולא יתעסקו בדבר אחר, וזה בגזרת נח”ש;
מנוי המעריכי מעריכים והנכנסי' עמהם יהיה גם הוא ע"פ הגורל, כמנוי המעריכים;
יחוייבו המעריכים לקרא כל בני הקק“י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם או לפטרם כאשר יראה בעיניהם, ולכל האורחים, וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שנים עברו מי2555 פחות מכך בבוטיגה ולא פרעו בעולים גם לא נפטרו, יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר בעד כל זמן שהתעסקו; ולא יוכל שום מעריך או נכנס לסרב מנויו, וזה בגזרת נח”ש;
לא יוכלו המעריכים ונכנסים, גם לא המ"מ ונכנסים, לפרש בהערכתם כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך אחד בלבד, ובאשר יגידו לכל אחד את ערכו לא יוכלו לריאלדיר;
אל השותפי' יעשו ערך בפני עצמו לכל אחד ואחד מהם, הגם שיאכלו על שלחן אחד, ואב ובן וכן האחים, בין שיאכלו על שלחן אחד בין שלא יאכלו על שלחן אחד, אם ירצה כל אחד מהם ערך לעצמו, יסדרו דבריהם לפני המעריכים ויעשו להם שנים או שלושה ערכים כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י"ח שנים לפחות; ויכתבו כל אחד ואחד מהנערכים בפנקס, והנכחב בו הוא לבדו יבא לבאלוטר ולא אחר בשמו;
אם יארע לאיזה אחד מהנערכים נזק מפורסם ח“ו לכל מראה עיני דייני הקק”י, אז יוכל לבא להתרעם על ערכו פעם אחת בלבד בכל משך הב' שנים הנ“ל, והרשות נתונה לפרנסים אשר יהיו מזמן לזמן, לצוות למי שיראה בעיניהם, שישוב לפני המעריכים לחדש את ערכו, אם יראה בעיניהם שהוסיף סיגול בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכים להוסיף על ערכו, כי תמיד יהיה יד הקק”י על העליונה ויד המתרושש והון רב על התחתונה;
תכף ומיד שיצאו המעריכי מעריכים ונכנסי' בגורל וישבעו כנ"ל, יסָגרו בחדר ויעשו הערכים למעריכים ונכנסי' הראשוני';
לא יוכלו המעריכים ומעריכי המעריכים לעשות שום ערך על תנאי, כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסים לצוות אל הנערכים לחזור לפני המעריכי' כנ“ל, וכל זה להרחיק הנזק וההונאה מהקק”י;
פינקס הערכים יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק“י ומשם לא יזוז בשום אופן; והערכים שיֵעשו2556 יכתבם הסופר הנ”ל בפנקס מידו;
אחרי פרסום הערכים לא יהיה שום איש מבזה את המעריכים ומעריכי המעריכים והנכנסים, לא בדבור ולא במעשה ולא בשום אופן לשום אחד מהם, ומי שיעבור על זה יפול בקנס עשרה דוקאטי להקדש קקפ“י, ועוד יהיה נח”ש כרוך על עקביו של העובר ומבזה, עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו הפרנסי' לפרסם העובר למוחרם;
המשודכי' יהיו פסולים מחמת קורבה למעריכים, קודם הנשואין כלאחר הנשואין, וכמו כן יהיו פסולין לעמוד יחד גם שלשי בשלישי באופיציו אחד, והשותפין לא יוכלו לעשות ערך זה לזה; ואם יהיה מעריך איזה אחד שבנו או אחיו יהיה שותף עם איזה אחד מהקק“י, לא יוכל המעריך הנ”ל לעשות ערך אל השותף הנ“ל, וכמו כן מעריך אחד לא יוכל לעשות ערך לאביו של שותפו, והכל כדי להרחיק העול ולקרב הצדק בקהלנו יצ”ו;
דייני הקהל והנכנס יוכלו להמנות מעריכים, הכל כפי נוסח פארטי מיום א' ח“ה של פסח שנ”ו הכתובה בפנקס זה;
הסופר יוציא מהבוסלו את הבולוטיני מהנערכים, אחד אחד, ועל ספר יכתבם בפני המעריכים, ויושמו הבולוטיני אין פילצה למשמרת כנהוג, ויתגלו הערכים, ודמן דינא שקיל גלימא ליזיל לזמר באורחא, ולכל עדת בני ישראל יהיו החיים והשלו';
ואם יצטרך2557 להוציא לאיזה נערך נכנס אחר בגורל מלבד אותם הנ"ל, לא יוכלו ולא יהיו מחוייבים המעריכים להראות לנכנס ההוא, כי אם ארבעה ערכים מאשר ישאלו להם, ולא יותר.
נשארה ע“פ כ”ד הן ד' לאו
ובכן הושמו שמות כל הנועדי' בבוסלו להוציא המעריכים והנכנסי' ע“פ הגורל, ואלה שמות היוצאים ע”פ הגורל
מעריכים
כמ“ר זימלן לוריא יצ”ו, כמ“ר אלחנן יעקב ארקוואלטי, כמ”ר שמריה קוניין, כמ''ר פינחס
נכנסים
כמ“ר משה מוריטו כה''ץ, כמ”ר אברהם אבוהב |
קסג ע“א יו' ד' י”ט ניסן שע‘“ו2558 נקהלו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדי’ 🔗
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר זאלמן בר ד'”מ, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר משה מוריטו, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר אליה קאטילן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר משה שלו', כמ”ר מיכל בר נריה, כמ“ר יוסף דאלווה, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטי, כמ”ר דוד בר ד"מ.
(שנה בחירת מעריכי מעריכים ו’נכנסים')
בהיות כי כמ“ר שמריה מוייא וגם כמ”ר נריה בר יעקב הלכו להם לדרכם ואינם נמצאים פה, והכרח הוא להוציא מעריכי המעריכים עתה, לכן הושם פארטי, שלא יושמו בתוך הבוסלו שמות אלה השנים,2559 וגם הישיש כמ“ר נריה בר יחיאל אשר חלה את רגלו2560 ולא יוכל לבא לראות ולעשות כמשפט, גם הוא לא יושם בבוסלו; וגם כל הערכים לא יבטלו, לא כלם ולא קצתם, בעבור שום סיבה וטעות שאירע קודם עשותם או אחר עשותם, הן של יחיד הן של רבים, יהיה מה שיהיה, אלא יהיו תמיד שרירן וקיימים. ונשארה ע”פ י"ח הן ב' לאו
הושמו שמות כל בני הקק“י בבוסלו כתובי' על פתקי' להוציא מעריכי המעריכים ונכנסי' ע”פ הגורל, ואלה שמות היוצאי'
מעריכי המעריכי'
כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ"ר אליה קאטילאנו
נכנסי'
כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר אברמין כהן נכנס עבור כמ“ר זימלן לוריא',2561 כמ”ר דוד בר ד"מ
(–) שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
נועדים ליל ביאת יום ו' י“ט אייר שע”ו, שהוא ו' מאייו 1616,2562 ואלה שמותם 🔗
כמ“ר משה כהן, כמ''ר שמעון לוריא, כמ”ר ברך2563 בר נתן, כמר שמואל כה“ץ, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמהר“ר שמריה, כמ”ר יוסף דאלוה, כמ"ר יודא נאפולי.
(שנו2564 מינוי מורשה מטעם הק"ק)
Et rimase la sudeta parte per tutti le bali nel si.
(להיות כי הנעלה והנכבד האדון דוטור אלבאניו וריס הגן תמיד על הק“ק שלנו, בכל מקרה באהבה ובחסד; לכן הושם פארטה מצד מ”כ הפרנסים, היינו כמ“ר שמעון לוריא‘, ר’ משה מוריטו ור' ברך בר נתן ז”ל, לשכור את האדון הנעלה והנכבד כמו עורך-דין של הק“ק שלנו לפי מנהגי העיר, לשלוש שנים הע”ל, ותהיה משכורתו מוזו אחד שעורים לשנה, וכך מדי שנה בשנה בשלוש שנים הנ“ל. ונשארה הפארטה הנ”ל ע"פ כלם הן.)2565
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא זצ”ל פרנס
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) ברכיה2566 בר נתן ז"ל פרנס |
קסג ע“ב נועדי יו' א' כ”ה תמוז שע“ו2567 לפ”ק, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר אברהם כה”ץ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ''ר נריה בר יחיאל, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מרדכי מינקין.2568
(שנז) ד' דוקאטי לצנועה
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לתת להשיא בתולה צנועה ידוע למ“כ הפרנסים, ארבעה דוקאטי אשר יהיו נגבאים בגביאה ראשונה. ונשארה ע”פ ט' הן א' לאו
(שנח) ה' דוקאטי לפדיון שבוי
עוד הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לתת לאיש צנוע,2569 כמעט לפדות אותו משביו,2570 חמשה דוקאטי; היינו ארבעה דוקאטי יהיו נגבאים מעולים,2571 ודוקאטו אחד ינתן לו בקופות2572 פדיון שבויים, והמעות2573 יהיו נגבאים בגביאה ראשונה.2574 ונשארה ע”פ כלם
(שנט) ג' פרנסי' ונכנס
הושמו באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
כמ“ר ברך קרא לכמ”ר זימלן בר ד“מ להיות פרנס ונשאר ע”פ כלם
כמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע"פ ח' הן א' לאו
כמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר אליה קאטילאן לפרנס ונשאר ע”פ ו' הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר ברך להיות נכנס ונשאר ע"פ ז' הן א' לאו, והשאר יצאו
(שפ) שני אנשים על מקומו' רקים ובלתי מושכרי'
עוד הושם פארטי2575 מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו, שיובררו שני אנשים ע“פ בוסלו ובאלוטי, שעליהם תהיה המשרה לחקור ולדרוש על כל המקומו' והחדרים והבתי' שהם מבני הקק”י ומשתמשים בהם יחידים שאינם פורעים שכירות; ויהיה כח ┐וממשלה┌ לשני האנשי' אשר יובררו להכריח ולכוף ולנגוש הדרים בהם ומשתמשים במקומו' הנ“ל לפנותם הבתים והמקומות ולהריקם, ויהיה להם כח להשכיר כל המקומו' והחדרים מבני הקק”י כרצונם לתועלת בני הקק“י, ויהיה להם הכח כאלו יהיו נשכרים מכל בני הקק”י ובמעמד כל בני הקק“י; וימשך זמן מנויים עם כל היפויי כחות הנ”ל שני שנים רצופים מתחילים מעצם היום הזה. ונשארה ע"פ כלם
ובכן הושמו באלי בבוסלו לקרא שני האנשים הנ"ל
כמ“ר ברך קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות אחד מהאנשי' הנ”ל
ונשאר ע"פ ד' הן ג' לאו, והשאר יצאו
כמ“ר אברהם כה”ץ קרא לכהר“ר משה גרסיטו2576 להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ה' הן ג' לאו, והשאר יצאו
(–) שמעון לוריא פרנס
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) ברכיה בר נתן ז''ל פרנס
היום ביו' א' כ''ח תשרי שע“ז2577 לפ”ק נתועדו בני הקק"י, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, הר”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר אברהם כה“ץ, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר שבתי סיצי, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר שלמה בר ד"מ.
(שסא) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
כמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות פרנס ונשאר ע”פ ח' הן ב' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר שלמה בר ד“מ להיות פרנס ונשאר ע”פ ו' הן א' לאו
כמ“ר יחיאל בר נגריה קרא לכמ”ר יצחק בר נריה להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ב' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות נכנס ונשאר ע”פ ט' הן א' לאו |
קסד ע"א באותו מעמד שנכתב מעבר לדף ובאותו יום
(שסב) תורת נדרים בסעודת שמחה
כדי לעלות על לבבנו ועל ראש שמחתנו את עניי עירנו וכטוב לבבנו, הושם פארטי2578 מצד מ“כ הפרנסים, שבכל סעודה של שמחה מנשואין וברית מילה, יחוייב הרב או המורה אשר ימצא שם על השלחן בסעודה ההיא, או הגדול במסובין, להשתדל שיעשה מי שברך לכל הקרואים והמסובין שם בסעודה לכל איש ולכל אשה, בעבור שיתנדבו וינדרו נדבה לכבוד המקו' ב”ה, איש ואשה כפי אשר יתנדבו לבם; והנדבה ההיא תהיה נגבית בזמן ג' ימים אחרי הסעודה ע“י איש עתי2579 אשר יוברר עתה; ויחוייב האיש אשר יוברר לגבות כל הנדרים ולחקור בכל זמן שימצא סעודה מאחת מאלה הנז', לדעת מי ומי הנודרים וכמה המה הנדרים שנדרו, כדי לגבות אותם, ויחזיק מהם חשבון צודק מכל סעודה וסעודה לבדה; ויחוייב בעל הסעודה להודיע אל הגזבר הנ”ל אשר יוברר, מי ומי הנודרי' והמתנדבים וכמה התנדבו, כדי שיוכל לגבות מאתם; וכל הנדבות הנ“ל יהיו מופקדים ביד האיש אשר יוברר, ולא יוציאם לשום דבר אחר כלל, כי אם להשיא בתולות. אשר יהיו מקהלנו פה ק”ק פאדובה, ולא לשום מצוה אחרת כלל; וזה ג“כ2580 לא יהיה רשאי לחוציאם כי אם ע”פ רוב בני הקקפ“י, ויחוייבו להיו שם שני שלישי' מהנועדים ולא פחות כלל בשעת הבולטציוני2581 להוציאם; ומכאן ולהבא לא יהיה רשות לשום פרנס שיהיה להשים פארטי לְתִתֵן2582 להשיא בתולה או לאיש אחר או לשום מצוה אחרת חוץ לעיר הזאת יותר מחצי דוקאטו, רק אם יתועדו שני שלישי' מהנועדי', ע”פ הרוב יהיו רשאים לגבות ולתת כפי רצונם, ולא באופן אחר כלל. ונשארה ע"פ י' הן א' לאו
[שם האיש גבאי מהנדרי' הנ"ל]
ובכן הושמו באלי בבוסלו כדי לברור האיש הגזבר הנ"ל
וכמ“ר יחיאל בר נריה קרא אל האלוף כמהר”ר אברהם קאטילאן2583 להיות הגזבר והגבאי
ונשאר ע"פ כלם
(שסג) סדר מה לעשות ע“ד בגדי ב”מ וחיוב חבורת ג"ח
בהיות כי בני החבורה מגמילות חסדים הוציאו ומוציאים הוצאות רבות לרפאות חולים והוצאות אחרות המתרגשות ועולות על צואריהם מדי יום ביומו, וראוי להשגיח עליהם2584 במה שזה נהנה וזה איננו חסר;2585 לכן הושם פארטי2586 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שמכאן ולהבא כל הבגדים, בגדי פשתן ובגד צמר ומכסה הארון מכל בר מנן מן החיצוני,2587 יהיו כלם לבני החבורה הנ''ל ואין לשום אדם אחר דין ודברים עליהם; ובני החבורה יהיו מחוייבים לעשות בגד גדול ובגד קטון2588 לכסות הארון מן הב“מ,2589 מבגד קוטון,2590 ולכל ב”מ שלא יהיה,2591 יכסהו עליו; ומן2592 הבגד הגדול אשר ישתמשו בו יחוייב לפרוע א' לי' י' s לבני החבורה, ומן הבגד הקטן יפרע חמשה עשר סולדו, מלבד מקבלי הצדקה שיחוייבו בני החבורה להלוות להם הבגדים הנ"ל בחינם; ובלע המות לנצח2593 וחיים ושלו' יוסיפו לנו ולכל ישראל אמן.
ונשארה ע“פ י”ב הן א' לאו
(–) אליה קאטילאן פרנס
(–) שמעון בר דוד משה פרנס
ליל ד' ה' שבט (שע"ז)2594 נתועדו אלו בב"ה, אשר אלה שמותם 🔗
כמ“ר פינחס, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר דוד דיאיליאה.
(שסד) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסולו לעשות ולברור ג' פרנסי, ע"פ רוב הנועדים, ונכנס כנהוג
כמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות פרנס ונשאר ע”פ י' הן א' לאו
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר פינחס להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ב' לאו
כמ“ר אליה קאטילאן נקרא מכמ”ר מיכאל בר אהרן להיות פרנס
ונשאר ע"פ ו' הן ד' לאו
כמ“ר דוד בר ד”מ קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות נכנס ונשאר ע”פ כלם |
קסד ע“ב ליל ד' ר''ח ואדר שע”ז2595 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר פינחס, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר יעקב שלו’, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמהר“ר שמריה, כהר”ר משה גראסיטו, כמ“ר דוד דאיליאה, כמ”ר אברמין כה“ץ, כמ”ר מיכאל בר נריה, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר שמריה מוייא, כמ”ר נריה בר יעקב.
(שפה) תקון על נדבות הסעודות
להיות כי פארטו הנעשית כ“ח תשרי שע”ז העבר2596 ע“ד נדרים ונדבות הנעשו2597 בסעודת ברית מילה ונישואין הולכת ומגרעות נתן לה,2598 כי לא באים לכלל גבוי2599 הנדרים הנעשים שם; לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים כמ“ר פינחס וכמ”ר אליה יצ“ו, שמכאן ולהבא יחוייב בעל הסעודה לגבות כל הנדרים שיֵעשו2600 בסעודה בתוך זמן שמנה ימים אחר הסעודה, וימסרם ליד הגזבר האלוף כמהר”ר אברהם קאטילאן, ואם לא יגבה אותם, יחוייב לפרוע הנדרי' משלו, וגם יענש ב' דוקאטי להשיא בתולה, כל העובר על כל הנ“ל. נשארה ע”פ י"ח הן ז' לאו
(שסו) סדר קבלת הפוליצי לר"ח
עוד הושם פארטו2601 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שמכאן ולהבא לא יוכלו מ“כ הרואי חשבונות מהקק”י להשגיח ולא לקבל שום פוליצה,2602 אם לא תהיה חתומה מיד שלשת הפרנסים שיהיו מִכַּת אחת;2603 הן שיהיו הפוליצה מהפרנסים עצמם, הן שיהיו מיחידי הק“ק, לא יוכלו לקבל אותם מ”כ הר“ח אם לא יהיו חתומים מיד שלשת הפרנסים כנ”ל; ובשביל זה לא יגרע כחם של ר“ח, כאשר נִתן להם בשכבר; ואם אולי יזדמן שלא ירצו אחד או שנים מן הפרנסים לחתום הפוליצה מהפרנס חבירו, אז ירדו לפני דייני הקק”י והם ידונו כפי הנראה בעיניהם היותו בדין, ואם יפסקו שראוי לחתום הפוליצה, יהיה מחוייב הפרנס או הפרנסים לחתום אותה.
ונשארה ע“פ כ”ו הן ד' לאו
(שסז) בולוטיני מהכנסת אורחים
עוד הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שיעשו הבולוטיני2604 מהכנסת אורחים, ויוברר איש ע”פ ב“ו אשר יופקדו בידו הבולוטיני בתוך הקאסילה סגורה, אשר המפתח יהיה ביד הפרנס, ולא יפְתַח הקסילה להוציא2605 שום בולוטינו, כי אם בהסכמת פרנס(ת) החודש עם2606 הפקיד על הקסילה, ויוציאו אותם ע”פ הגורל בלתי ברירה,2607 וכפי אשר יֵצְאו2608 כן יחוייב כל איש אשר יָצָא מהבולוטיני שלו2609 לבלתי ממאן ולסרב (לבלתי) [ש]ום2610 אחד מהם, בעונש נח“ש, אך שלא יצאו יותר משני בולוטיני {לאיש אחד} לכל בית אחד בבת אחת; והבוליטיני יהיו מוכרכים2611 בתוך הקסילה, ולא יוכלו לעשות בוליטיני חדשים עד אשר יגמרו להוציא כל הבולוטיני שישימו בקאסילה עתה; והאיש הנברר יהיה מבני הקהל,2612 וימשך מנויו שני שנים רצופים מהיום. ונשארה ע”פ כ"ב הן ג' לאו
[כמ“ר משה כה”ץ פקיד על בוסלו הבולוטיני]
הושם באלי בבוסולו לברור איש אשר יהיה מופקד ביד2613 הקסילה
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר משה כה“ץ יצ”ו להיות כפקיד על הקסילה
ונשאר ע“פ י”ז הן ה' לאו
(שסח) פורים
עוד הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לקיים פארטו נעשית ה' אדר ש”ע2614 בדבר הפורים, כולה כמו שהיא כתובה שם לאחרינו2615 ולא יפול צרור ארצה, ונקראת לפני הקק“י2616 ע”פ הסופר.
ונשארה ע''פ כ"ב הן ג' לאו
(שסט) פאלטה המצות עם תנאיה
עוד הושם פארטו2617 מצד מ''כ הפרנסים לתת הפאלטה מעשית המצות לאיש אשר יהיה נשאר ע“פ רוב הבאלי בבוסלו ובאלי כנהוג; אך בזאת, שיהיה מחוייב כל זמן שיבא בעל הבית לאפות המצות עם הקמח שלו, יהיה מחוייב לעשות לו המצות בתנורו אשר הוא עושה ואופה בו שאר המצות, בערך י”ב s לכל תנור שיעשה, ובעל הבית יביא העצים להסק התנור משלו, וכן הותנה עם כל אחד מאותם שירצו לקרב אל המלאכה לעשות המצות; ועוד הותנה עמהם בפני כל בני הקק“י, שיחוייב המקבל הפאלטה הנ”ל לעשות המצות יפות וטובות מסולת נקיה ואפויות כהלכתן, אשר מ“כ הפרנסים2618 יצ”ו יכירו אם יהיו נעשים כראוי, ואם אולי יעבור האיש המקבל הפאלטה ולא יעשה אותן כהלכתן כנ“ל, וכן יהיו נִכָּרים ממ”כ הפרנסי' הנ“ל שלא יהיו עשויים כראוי, אז יובן שלא יוכל עוד האיש ההוא לעשות מצות לעולם עבור בני הקק”י כל ימי חייו, וכן יכתב בספר הקק“י בפינקס לזכרון, וגם לא יהיו רשאין בני הקק”י בכלל או הפרנסים בפרט לתת לו רשות לעשות המצות לעולמי עד, אם יעבור חוק הנ“ל; ועוד התנו עמהם מ”כ הפרנסים, שהאיש אשר תשאר בידו הפאלטה יחוייב לתן מקודם חמשה דוקאטי ליד הפרנסים יצ"ו; ועוד2619 התנו עמהם שלא יוכלו לעשות שותפות ביניהם אותם שיהיו בכתובים,2620 שרצונם
לכנוס בעסק הפאלטה הנ“ל הזה, בקנס ועונש הנ”ל. ונשאר ע“פ כ”ג הן ב' לאו |
קסה ע“א וכן נעשה הבלוטציוני משלשה מהם, ונשאר כמ”ר משה בייאנקי יצ“ו ע”פ רוב הבאלי
היינו י"ז הן ח' לאו
וקבל עליו כמ“ר משה הנ”ל לעשות המצות יפות וטובות, לערך חמשה סולדי הליטר' למשקל גדול, ולעניים מקבלי צדקה לערך ד' סולדי וחצי הליטר'.2621
ליל ב' כ“א ואדר שע”ז2622 לפ“ק נקהלו בני הקק”י, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר זימלן לוריא, כמ"ר יעקב שלו’, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יוסף אספריאל, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כהר“ר משה גראסיטו, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר דוד דאליאה, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר יחיאל בר נריה, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר שמריה קוניין, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ"ר שמריה מוייא.
(שע) ברירת איש א' להיות עם השני' ע"ד שכירת הבתי' הרקים
הושם פארטי2623 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לבחור איש אחד ע“פ בוסולו ובאלוטי, שיהיה בחבורת האלוף כמ”ר משה גרסיטו וכמ“ר משה כה”ץ מוריטו המנויים2624 על כל המקומות והחדרים והבתים שהם מבני הקק“י, שמשתמשים בהם יחידים ואינם פורעים מהם שכירות, כנראה בפארטי כאן לאחרינו2625 נעשה ביום א' כ”ה תמוז שע“ו,2626 ויהיה לו הכח בחבורת השנים האחרים כפי הכח הנתן לשנים הנ”ל להשכיר ולבא בהשואה2627 עם כל מי שיראה בעיניהם, ולהשכיר לאחרים כל הזמן שיראה בעיניהם לתועלת בני הקק“י, ויהיה לשלשתם יחד הכח כאשר היה נִתן לשנים הראשונים, וכל אשר יעשו, וישכירו או ימסרו,2628 יהיה כאילו יהיו נשכרים מכל בני הקק”י ובמעמד כל בני הקק“י; וימשך זמן מנוייו כמשך זמן מנויים של השנים הראשונים, ויהיו מחוייבים למהר, לעשות מלאכתם יותר מהיר על הין צדקם2629 כל מה שיראה בעיניהם שיהיה תועלת הקק”י. ונשאר ע“פ כ”ה הן ד' לאו
והושם באלי בבוסלו לברור האיש השלשי כנ"ל
וכמ“ר משה כה”ץ מוריטו קרא לכמ“ר אהרן שלו' להיות השלשי שיִלָוֶה עם השני' המבוררי' כנ”ל ונשאר ע“פ י”ד הן ט' לאו
(שעא) מאה דוקאטי לנערה ק"פ
להיות כי מאת ה' היתה זאת לקרא אליו בפתע פתאום ובמיתה חטופה את האיש צדיק תמים כמ“ר יעקב ק”פ2630 זצ“ל, והניח אשתו אלמנה אומללה וגלמודה עם שלשה בנות ובן אחד, וביתה ריקם, אשר על אלה דוה לבנו ונהפכו ונכמרו רחמינו; לכן כדי לדבר על לבב האם והבנות ולנחם אותם בנחמה מעוטה הזאת, הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים יצ“ו, שינתן לסיוע להשיא הבת הגדולה הבתולה מר' ונשטינה מב”ת, ממעות |
קסה ע“ב הנדרים המופקדים ביד האלוף כמהר”ר אברהם קאטילאנו יצ"ו הנקבצים להשיא בתולה,2631
מאה דוקאטי, אשר יהיו נתנים לה או לבאי כחה של הנערה הנ“ל חדש אחד קודם זמן נשואיה; ואם לא יהיו נמצאים בזמן ההוא כ”כ מעות ביד האלוף הנ“ל ממעות הנדרים הנ”ל, יהיו נגבאים לפי ערך העולים2632 מה שיחסר עד תשלום סך המאה דוקאטי הנ"ל.
ונשארה ע“פ י”ז הן י"ב לאו
(–) שמואל כ“ץ י”ץ פרנס
יום א' י“ח ניסן שע”ז2633 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר פינחס, כמ”ר אליה קאטילאן, כמהר“ר שמריה, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כהר”ר משה גרסיטו, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר יוסף אשפריאל, כמ"ר יעקב שלו’, כמ“ר שמריה מוייא, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר
זימלן בר ד“מ, כמ”ר מרדכי מנקין, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר דוד בר ד“מ, כמ”ר שמעון לוריא, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר משה כהן, כמ”ר מרדכי בדיאה.
(שעב) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסולו לברור ג' פרנסים ונכנס כנהוג עבור ג' חדשים
כמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר משה כהן מוריטו להיות פרנס ונשאר ע”פ י“ב הן י”א לאו
כמ“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר זלמן בר ד“מ להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ב הן ח' לאו
כמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות פרנס ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
כמ“ר שמריה מוייא קרא לכמ”ר משה גראסיטו להיות נכנס ונשאר ע"פ כ' הן ד' לאו
(שעג) סניף לשני המבוררי' לראות חשבון גשפאר דארזינטי והארפאני
הושם באלי בבוסלו לברור אחד, שיהיה בחבורת כמ“ר שמואל כה”ץ וכמ“ר זאלמן בר ד”מ, לפקח על עסקי החשבונות עם האורפני2634 ועם גאשפר דיארזינטי;2635 ויהיה לו הכח כאשר נתן לשני המבוררים הנ“ל, כנראה בפארטי נעשית כ”ז ניסן שע“ב,2636 וימשך זמן מנויו עם השנים הנ”ל שנה תמימה מעצם היום הזה.
וכן כמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכהר“ר משה גראסיטו להיות סניף2637 וחבר לשני המבוררי' הנ”ל כנ“ל ונשאר ע”פ כ"ב הן ד' לאו
(שעד) גבאי העולים וכל הפוליצי
עוד הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ''ו למנות גבאי אחד, שיגבה כל הפוליצי מן העולים ושאר כל הפוליצי מסודרת ובלתי מסודרת,2638 בכל האופנים והשעבודים הנכתבים בפארטי נעשית ששה ימים לחג המצות שע”ה העבר,2639 הכל כפי נוסח הפרטי הנל; ונוסף עליהם יחוייב ג“כ לגבות פוליצה מקופת של לחם לעניים בכל ראטה;2640 ויקבל לשכרו ממעות בני הקק”י עשרה דוקאטי כל ששה חדשים, וימשך מנויו ושכרו עבור שנה אחת מתחלת לר“ח אייר שע”ז
הע“ל, וישלים חֻקוֹ2641 אחרי גבותו הפוליצה מחדש אייר שע”ח הע"ל.
וכמ“ר יודא בר ש”י קבל עליו להיות גבאי בכל השעבודי' הנ“ל והנכתבים בפארטי הנ”ל של שע“ה הנ”ל, ונכנס ע“ק2642 עבורו כמ”ר יעקב בר אברהם שלו' ז“ל במעמד בני הקק”י הנ"ל
ונשארה ע“פ י”ו הן ח' לאו
(–) שמואל בן לא“א כהחר”ר גרשם כ“ץ י”ץ פרנס
(–) אליה קאטילן פרנס
(–) פנחס בכמהח"ר גבריאל פרנס |
קסו ע“א היום יום ד' כ''ח ניסן, שהוא ג' מייא שע”ז,2643 נתועדו בני הקק"י ואלה שמות הנועדי' במספר 🔗
י"ח2644
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר פינחס, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר מרדכי מנקין, כמ”ר דוד מאיליאה, כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ"ר שמעון לוריא.
(שעה) ג' נבחרי' על עסק הקאזילי
בהיות כי הסכימו בני הקק“י להקל מעליהם משא כבד הוצאות הקאזיטי,2645 לכן הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסים לברור ע''פ בוסולו ובאלוטי שלשה אנשים מבני העיר, שיהיה להם כח לפקוח על עסק הקאזילי2646 הנ”ל, ויוכלו להשכירם או למכור אותם ולהחזירם לבעליהם, וזה יעשו בכל אופן שיראה בעיניהם יותר מועיל לקק“י, בגזרת נח”ש; וגם אם יצטרך לקחת מעות אליווילו2647 לתן לאותו שיקבל הקאזילי,2648 יהיה הרשות בידם, או באיזה אופן אחר כאשר יראה בעיניהם; וגם יוכלו לעשות אינסטרומינטו2649 ולשעבד בני הקק“י בעסק זה, אך יהיו נזהרים להכתיב בתוך האינסטרומנטו, שהמקבל הקזיטי לא יוכל לפתוח שום חלון וחור או פורו2650 נגד הגן והגיטו, לא למעלה ולא למטה; וכל אשר יעשו בהשתדלות הנ”ל וכל אשר ישתעבדו בשם הקק“י, הכל יהיה שריר וקים כאלו נעשה מכל בני הקק”י, אך ┐בתנאי┌ שיסכימו שלשה הנבחרים לדעת אחת; וימשך זמן מנויים ששה חדשים מתחילים מעצם היום הזה. ונשארה ע“פ י”א הן ו' לאו
וכמ“ר יודא בר ש”י לא שם באלה2651
ובכן הושם באלי בבוסולו לברור השלשה אנשים הנ"ל
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון לוריא להיות אחד מהאנשים הנ”ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות אחד מהאנשים הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
וכמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות אחד מהאנשים הנ"ל
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
(–) שמואל בכהחר“ר גרשם כ”ץ י"ץ פרנס
(–) אליה קאטילן פרנס
נועדי יום א' ר“ח סיון שע”ז2652 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר זאלמן בר ד“מ, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ''ר אברהם אבוהב, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר אהרן זרח כה'“ץ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ"ר יחיאל בר נריה.
(שעו) ג' פקידים על המשכונות ודיניהם
בהיות כי בני הקק“י נתנו למשכון כל הכספים2653 השייכים לבתי הכנסיות של האשכנזים ושל הלועזים יצ”ו בעד סך שלש מאות ושלשים דוקאטי, כדי להלוות אותם לקצת יחידים מבני הקק“י על כל כך משכונות2654 כסף וזהב ושאר מטלטלים, כי השעה היתה צריכה לכך בהכרח;2655 לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים יצ“ו, שיובררו שלשה אנשים ע'”פ בוסלו ובאלוטי, שיהיו מופקדים בידיהם כל המשכונות הנ“ל,2656 היינו שיסגרו בתיבה אחת כל כלי כסף וזהב, ויהיה לה שתי מסגרות2657 עם שני מפתחות, והתבה תהיה ביד אחד מהנבררים, והשנים האחרים יהיה מפתח ביד כל אחד מהם; ואותו שתהיה התבה בידו עם המשכונות יחזיק חשבון צודק מהמשכונות שיפָדו, וכל המשכונות אשר לא יהיו פדוים עד ט”ו אלול הע“ל, יחוייבו השלשה אנשים אשר יובררו למכור אותם בחצר ב”ה2658 או באופן אחר ומקו‘2659 אחר, כאשר יראה בעיניהם של הנבררים, כדי שיאספו המעות לפדות הכספים מחבתי כנסיות, כדי שישובו כל הכספים למקומם ולב“ה שלהם קודם ר”ה הע“ל; ולא יוכלו הנבררים לעשות שום חלוף משום משכון,2660 אפילו טוב ברע, כי אם יקבלו כסף פדיונם ולא באופן אחר, וגם לא יהיו רשאים להלות2661 שום משכון לא לבעליהם ולא לאיש אחר; ויהיו מחוייבים ג”כ בגזרת נח“ש למכור המשכונות אשר לא יפָדו לזמן הנ”ל, ואם לא ימכרום, יהיו מחוייבים להוציא המבוררי’ המעות מכיסם, כדי שישיבו הכספים לכל בית הכנסת לזמן הנ“ל, אך בזאת, שאם המשכונות לא יהיו שוים הסך שהלוו עליהם, יהיו מחוייבים בעלי המשכונות לשלם מכיסם כל מה שיחסרו מדמיהם אשר הלוו עליהם; וגם לא יוכל שום אדם לעכב ולעשות שום שיקוויסטרו2662 על שום משכון, ביד שלשה המבוררי', ולא ביד אחד מהם בלבד, עבור שום טענה ותביעה שיהיה נגד בעל המשכון; וכל אשר יהיה נברר לא יוכל למאן ולריפודאר,2663 בגזרת נח”ש.
ונשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
וכן הושמו באלי בבוסלו לברור השלשה אנשים הנ"ל
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות א' מן הנבררי' הנ”ל
ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר משה כה“ץ להיות א' מן הנ”ל ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות א' מן הנ”ל ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן בר שלום2664 פרנס
(–) שלמה בר דוד משה ז"ל פרנס |
קסו ע"ב עוד באותו מעמד שהוא מעבר לדף
(שעז) זמן קצוב למכור המשכונו' מן המאתי' דוקא'
בהיות כי מ“כ המבוררים הנפקדים לפקוח על עסקי הקאסילי, היינו כמ”ר זימלן לוריא וכמ“ר אהרן שלו' וכמ”ר אליה קאטילאן יצ“ו, כנראה בפארטי מעבר לדף,2665 כדי להקל עול הקאסילי מעל בני הקק”י, לקחו אליווילו מאתיים דוקאטי, והוציאו אותם מ''כ המבוררים יצ“ו הנ”ל להלות אותם לאביוני' ועניים על משכנות; לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שכל מי שיש לו משכונות מהמעות הנ“ל יבא ויפדה אותם בעד כל חודש זוניו הזה;2666 ואם לא יבאו לפדותם לזמן הנ”ל, השלשה מבוררים הנ“ל יחוייבו למכור המשכונות הנ”ל בחצר בית הכנסת או במקו' אחר, בכל אופן היותר נראה בעיניהם, וזה בגזרת נח“ש, כדי שימצאו המעות בידם לעשות מה שהֵחילו לתועלת הקק”י. ונשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
(שעח) ג' נבררי' על ממון ההקדש ומשכונו'
עוד הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים, שיובררו שלשה אנשים, שיהיו פקידים ושתדלנים לפקוח על כל המעות השייכים להקדש בני הקק”י; ויהיה להם הכח והממשלה לגזור ולכוף ולנגוש לכל מי שיש בידו ממון מההקדש, הן מעות ומשכונות, שיביאום ליד המבוררים האלה; ויוכלו לכוף לכל אדם, בין בד“י וג”כ בעש“ג,2667 בלי רשות2668 שום פרנס כלל, ויהיה כח וגבורה2669 לכל עשיתם כאלו נעשה על ידי כל בני הקק”י יחד, וגם יוכלו לכוף מ“כ הגבאים והפרנסים שיעשו הערכים2670 כאשר יראה בעיניהם; וימשך זמן מנויים ששה חדשים רצופי' מתחילי' מעצם היום הזה, וישתדלו ויעשו שכל המעות יכנסו בתיבת ההקדש בעל כל חדש אגושט הע”ל,2671 וזה בגזרת נח“ש; וכמו כן יעשו ל”ח דוקאטי2672 מכמ“ר שמשון גראש ז”ל וכן מעזבון מר' חנה ממיסטרי ז“ל וכן כל שאר דברים דרך כלל השייכים להקדש, שהכל יבא ויכנס למקו' אחד ובתיבה הנ”ל; וכל אשר יבא לידם ויגבו יכתב הכל על פינקס מיוחד, למען דעת לימים הבאים כל אשר יהיה נכנס בתיבת ההקדש הנ“ל. ונשארה ע”פ י"ד הן א' לאו
והושמו באלי בבוסלו לברור השלשה אנשים הנ"ל
וכמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר זאלמן בר ד“מ להיות אחד מהאנשי' הנ”ל
ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע‘"פ ט’ הן ה' לאו
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
(–) משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן בר שלום2673 ז"ל פרנס
(–) שלמה בר דוד משה ז''ל פרנס
ביום א' י“ג תמוז שע”ז2674 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יעקב שלו', כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ''ר מרדכי לאבדיאה, כמ”ר יודא בר ש“י, כמהר”ר שמריה, כמ“ר פינחס, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ"ר מיכאל בר אהרן
(שעט) ג' ר"ח
הושם באלי בבוסלו לברור ג' ראי2675 חשבונות כנהוג, ויחוייבו לראות ולכוון2676 חשבונות מכמ“ר יודא בר ש”י2677 מהפוליצה הנעשית עתה מקרוב;2678 וימשך זמן מנויים עכ“ח2679 חשון שע”ט הע"ל.
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות ר“ח ונשאר ע”פ י"ב הן ב' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות ר”ח ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
כמ“ר יודא נאפולי קרא שנית2680 לכמ”ר אליה להיות ר“ח ונשאר ע”פ י"ג הן ב' לאו
(שפ) לברור שני אנשים ע"ד מאכלים הנמכרים
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לברור ע''פ בוסלו ובאלוטי שני אנשים, שיהיו מופקדים על כל דברי מאכל הנמכר בגיטו ע”י היהודים, ובפרט על הגבינה2681 והפויינה2682 מלוחה, ולא יוכל שום אדם למכור דבר מאכל, כי אם ע“פ השומה2683 אשר ישימו אותם המבוררים הנ”ל; וימשך זמן מנויים בעד שני שנים רצופים מתחילים מעצם היום הזה; והעובר על פקידותם2684 והשומה אשר ישימו המאכלים, יפלו בעונש ב' דוקאטי בכל פעם, חציים למינדיקאנטי2685 וחציים לעניי ישראל מקקפ“י; ויחוייבו ג”כ האנשים הנבררים לחקור ולדרוש קודם אשר יתנו רשות למכור, אם נעשו כדינם ובכשרות, על הין צידקם2686 של המבוררי', וגם לחקור אנה לקחו הקיבה2687 להעמיד הגבינות, ושאר הדינין צריכין2688 לזה; וכל זה יחוייבו לעשות בלי ערמה ומרמה, בגזירת נח“ש ובקנס חמשה דוקאטי לבלתי יוכלו לריפודאר, ומנויים יהיה על כל מאכל כנ”ל, מלבד בשר הקצבות שאין להם כח ורשות עליו כלל. ונשארה ע"פ כלם |
קסז ע"א [שמות הפקידי']
והושם באלי בבוסלו לברור שני האנשים הנכתבי' מעבר לדף
וכמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר משה כה“ץ יצ”ו להיות אחד מהפקידים
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
וכמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות אחד מהפקידים
ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
(שפא) ג' ממונים על עסקי הגיטו
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו באותו מעמד הנ“ל לברור שלשה ממונים על הגיטו, אשר עליהם תהיה המשרה והמשפט לפקוח על כל עסקי הגיטו, היינו לנקותו לתקנו ולפתוח ולסגור השערים בעונתן, או בכל עת אשר יראה בעיניהם לתועלת הקק”י, וכל שאר תקונים המצטרכים בו; וזאת לא תהיה שום פוריודיציו2689 לפרטו אחרות שנעשו בשכבר לממונים אחרים; וימשך זמן מנויים שני שנים רצופים2690 מתחילים מעצם היום הזה. ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
וכן כמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר זימלן לוריאה להיות א' מן הממוני' הנ"ל
ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ"ר יעקב שלו' להיות א' מן הממוני'
ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
וכמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות א' מן הנ”ל
ונשאר ע"פ י''א הן ד' לאו
(–) אני משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אני אהרן בר שלו'2691 ז"ל פרנס
(–) אני שלמה בר דוד משה ז"ל פרנס
ביום א' כ“ז תמוז ┐שע”ז┌,2692 אחרי אשר סבב השמש פעם ופעמים ברחוב העיר לקרא לועד בשם מ"כ הפרנסים, ואלו שמות הנועדים אחרי הקריאה
כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יעקב שלו', כמ"ר שבתי שיצי.
(שפב) ב"ח ומשפטו
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים יצ''ו למנות בעל חנות2693 ע”פ בוסולו ובאלוטי, שיקבל מיד הנבררים על המעות הק“ק וההקדש2694 השייכים לבעל החנות;2695 וימשך זמן מנויו שני שנים רצופים; ולא יוכל הב”ח אשר יוברר להלוות לשום אחד, יהיה מי שיהיה, הן איש הן אשה, יותר מששה דוקאטי, בין בפרטיד‘2696 אחת בין בפרטידי רבות,2697 כל משך זמן מנויו, היינו שלא ימצא ביד שום אדם יותר מששה דוקאטי של הקדש בזמן אחד; ובסוף השני שנים יחוייב הבעל החנות למסור ליד בעל חנות אחר אשר יוברר, כל מה שימָסר2698 לו מיד הפקדים על מעות ההקדש, בכל כך מעות מזומנים;2699 ויחוייב להלות על משכונות בטוחי’, ואם ימָצֵא שלא יוכל למכור אותם כפי הסך שהלוה עליהם, יחוייב הב“ח לפרוע משלו; והפרנסים אשר ימצאו בזמן הע”ל יחוייבו למנות בעל חנות שני בשני חדשים קודם כלות זמן מנויו של זה, וכן חוזר חלילה לעולם, באופן שימצא נברר האחר קודם כלות זמן {השני} הראשון, כדי שיוכל למסור לידו מעות השייכים לב“ח; וכל איש אשר יסרב {ולא} וימאן במנוי הנ”ל יפול בקנס עשרה דוקאטי, חציים לעניי ישראל פה קקפ“י וחציים למינדיקאנטי פה העיר, ונוסף על קנס הנ”ל יהיה ג''כ בחומר נח“ש נתפש הממאן ומסרב במנויו הנ”ל. ונשארה ע"פ כלם
וכמ“ר זלמן קרא לכמ”ר אהרן זרח להיות ב“ח ונשאר ע”פ ד' הן ג' לאו
(שפג) ג' פרנסי' ונכנס
וגם הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשיי כנהוג
כמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות פרנס ונשאר ע"פ ה' הן א' לאו
וכמ“ר זלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות פרנס ונשאר ע”פ ד' הן א' לאו
כמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר יצחק בר נריה שמש2700 להיות פרנס
ונשאר ע"פ כלם
ועו' קרא כמ“ר אהרן לכמ”ר משה כה“ץ להיות נכנס ונשאר ע”פ ה' הן א' לאו
(שפד הארכת זמן לממונים על ההקדש)
גם הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים להאריך זמן הנתן למ”כ שלשה הנבררי' על ממון ההקדש,2701 שהיה להם זמן רק ע''כ2702 חדש אגושטו2703 הע“ל להשתדל, שכל מעות השייך להקדש יכניסו בתבת ההקדש; ובהיות הזמן קצר והמלאכה מרובה, יאריך להם הזמן עוד כל חדש סיטימר2704 הע”ל לעשות המוטל עליהם, שיכנסו כל המעות הנ"ל לתיבת ההקדש.
ונשארה ע"פ כלם
(–) אני משה בר יצחק כהן פרנס
(–) אהרן בר שלום2705 ז"ל פרנס
(–) אני שלמה בר דוד משה ז"ל הלפרון פרנס |
קסז ע“ב היום יום א' י”ב לחדש מנחם שע“ז2706 לפ”ק
(שפה) שעבוד כמ“ר אהרן זרח ב”ח עבור הסך שנמסר בידו מיד המבוררים
לרדיפת פארטו2707 נעשה כ“ז תמוז שעבר2708 בעניין עסק ברירת בעל חנות, וגם נברר כמ”ר אהרן זרח כה“ץ יצ”ו להיות בעל חנות ע“פ הבלוטציוני, כנראה בפארטי הנ”ל כאן מעבר לדף; ועתה בעצם היום הזה קבל כמ“ר אהרן זרח הנ”ל מיד שלשת הנבררים על מעות ההקדש, ה“ה כמ”ר שמואל כה“ץ וכמ”ר אברהם אבוהב וכמ“ר זלמן בר ד”מ, כל סך המעות השייכים ליד בעל החנות, היינו תשע מאות ותשעה ליטרי' בכל כך מעות מזומנים, הגם שנכללו בסך הנ“ל משכונות העולים לסך שלוש מאות ושתים ליטרי' ב' s, אשר כמ”ר אהרן זרח יצ“ו הנ”ל קבלם ברצונו הטוב על מנת לחחזיר ליד בעל חנות שיהיה נברר אחריו כל כך מעות מזומנים,2709 כפי נוסח פרטי הנ“ל שנעשה על עסק זה; וגם שבתוך סך המשכונות הנ”ל נמצאים משכונות שנלווה עליהם עשרה דוקאטי, והוא נגד ההסכמה מהפארטי הנ“ל,2710 בשביל כך לא יחשב כמ”ר אהרן זרח שעבר חוק הפארטי הנ“ל, כי ברצון ולבקשת השלשה נבררים על המעות הנ”ל קבלם הוא בסכום הנ“ל; וכן הודה כמ”ר אהרן זרח כה“ץ הנ”ל, איך אמת הוא שקבל סך הנ“ל על מנת לשמור ולעשות עמהם ככל אשר נמצא כתוב בפארטי הנ”ל במשפט הב“ח, ובעל מנת להשיב המעות הנ”ל ליד בעל חנות שיהיה נברר אחריו בסוף שתי השנים ממנויו, בכ“כ2711 מעות מזומנים, כפי נוסח פארטי הנ”ל, ובבאור, כי תוך סך התתק“ט ליט' נכללו המעות מהראיה שעשה כמ”ר אהרן זרח כה“ץ לכמ”ר אליה קאטילאן מסך תתק“ו ליטרי‘, כי בין כלם2712 לא קבל כי אם סך אחד בלבד שהוא התשע מאות ותשעה ליטרי’ הנ”ל; ולראית האמת מכל הנ“ל יחתמו שמותיהם למטה מ”כ המבוררים וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ יצ“ו ב”ח.
(–) שמואל בן לא''א כהחר“ר גרשם כ”ץ י"ץ
(–) שלמה בר דוד משה ז"ל הלפרון
(–) אברהם אבוהב
(–) אהרן זרח בר יקותיאל הכהן ז"ל
ביום ג' י“ב אלול שע”ז2713 לפ“ק נתועדו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר יצחק טרישט,2714 כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר ברך בר נתן, כמהר”ר שמריה, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר דוד מאיליאה, כהח“ר משה גראסיטו, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר מרדכי דלאבדיאה, כמ“ר מיכאל בר נריה, כמ”ר אליה קאטילאן.
(שפו) הארכת זמן למכור משכונו' עכ''ח אוטוב'
בהיות כי ביום א' ר''ח סיון שעבר2715 נבררו שלשה אנשים, דהיינו כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר יעקב שלו' וכמ”ר פינחס, להיות מופקדים בידם כל המשכונות מיחידי הקק“י, אשר הם מסך שלש מאות ושלשים דוקאטי, בעל מנת שמ”כ המבוררים הנ“ל יחוייבו להחזיק המשכונות הנ”ל עד ט“ו אלול, וכל המשכונות שימצאו שלא נפדו לזמן הזה יחוייבו, בגזרת נח”ש, למכור אותם, כנראה בפארטי הנ“ל; ועתה באו האנשים המבוררי' הנ”ל לבקש מבני הקק“י, יאריכו להם זמן למכור המשכונות הנ”ל, באמרם כי יחידים רבים מתרעמים עליהם בטענות שונות; לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שיתארכו להם הזמן למכור המשכונות הנ“ל על כל חדש אוטוב'2716 הע”ל, אך בתנאי זה, ששום פרנס לא יוכל להאריך להם הזמן עוד כלל, בגזרת נח“ש; וכן גם נתארך ג”כ הזמן למ''כ המבוררי' על מעות ההקדש, הגם שכבר נתארך להם הזמן פעם אחרת,2717 גם להם ינתן ארכה עכ“ח אוטוב' הנ”ל, בתנאי הנ"ל, שלא להאריך להם הזמן יותר.
ונשארה ע“פ ט”ו הן א' לאו
(–) כמי"ר יעקב בר אברהם פרנס2718
(–) שבתי בכ"מ מרדכי מיסצי2719 פרנס
(–) יצחק בר נריה טרישט יצ"ו פרנס |
קסח ע"א ליל ו' ו' תשרי שע''ח,2720 אלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר משה מוריטו, שלמה עזיז, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר אהרן שלו‘, כהר''ר משה גראסיטו, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר מרדכי באדיא’, כמ“ר דוד בר ד”מ, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר אברמין כהן; כמ”ר מיכאל אשפריאל, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמהר”ר שמריה, כמ“ר זלמן בר ד”מ, כמ' זימלן בר ד''מ, כמ"ר זימלן לוריא.
(שפז) ג' דייני'
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה דיינים כנהוג עבור שנה אחת
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר יהודה בר ש“י להיות דיין ונשאר ע”פ ו' הן ד' לאו
כמ“ר משה מוריטו קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות דיין ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו קרא לכמ”ר אברהם אבוהב לדיין ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
(שפח) רשות לכמ"ר יעקב שלו' להוציא ח' דוקאטי
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו, שינתן רשות לכמ“ר יעקב בר אברהם שלו' להוציא עד סך שמנה דוקאטי בעסק השקריוויני2721 וע”ד הריב שהוא נגד יאקומו בון מרטין; ובתנאי שזאת הפארטי לא תהיה שום פוריודיציו וגרעון כח לא לבני הקק“י ולכמ”ר יעקב הנ“ל ע”ד טענותיהם שיש זה על זה ע“ד עסק השקריוויני הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ב הן י' לאו
(–) שבתי בכ"מ מרדכי מיסצו2722 יצ''ו פרנס
(–) יצחק בר נריה יצ"ו פרנס
ליל מוצאי שבת ר''ח חשון שע"ח,2723 אלה שמות הנועדים
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ''ר אניולו2724 ארקיוואלטו, כמ“ר מרדכי לאבדיאה, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר אהרן שלו'.
(שפט) ג' פרנסי' ונכנס ג' חדשי'
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסים ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
וכמ“ר משה מוריטו קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות פרנס ונשאר ע"פ ג' הן ב' לאו
וכמ“ר אניול ארקיוואלטו קרא לכמ”ר זימלן לוריא לפרנס ונשאר ע"פ ז' הן א' לאו
וכמ''ר מרדכי דלבאדיאה קרא לכמ“ר פינחס לפרנס ונשאר ע”פ ה' הן ג' לאו
וכמ“ר מרדכי הנ''ל קרא לכמ”ר משה מוריטו לנכנס ונשאר ע"פ כלם
ליל ו' כ“ט טבת שע”ח2725 שמות הנועדים, אלו הם
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר פינחס, כמ”ר יעקב שלו’, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ''ר אליה קאטילאן, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יודא בר ש”י.
(שצ) ג פרנסי' ונכנס שבט אדר ניסן
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשים כנהוג
וכמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר יודא בר ש”י לפרנס ונשאר ע"פ ד' הן ג' לאו
והשאר יצאו מחמת קורבה2726
כמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר שבתי שיצי לפרנס ונשאר ע”פ ז' הן ג' לאו
כמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר יצחק בר נריה לפרנס ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
וכמ''ר זימלן לוריא קרא לכמ“ר משה מוריטו לנכנס ונשאר ע”פ י' הן א' לאו |
קסח ע“ב ליל ב' ר''ח אדר שע”ח,2727 שמות הנועדים הם אלה2728
(שצא) חוקת הפורי'
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו לקיים פארטו נעשית א' אדר ש“ע2729 בדבר הפורים, כלה כמו שהיא כתובה שם לאחרנו; אך להיות כי2730 נתוסף על בני הקק”י הוצאה יתירה ממה שהיה בימי קדם2731 מיתומי‘2732 ואלמנות, ואז בימים ההם היו נגבים רק י“ב דוקאטי, עתה יוגבו ששה עשר דוקאטי לחלקם בימי הפורים כמבואר בפארטו הנ”ל. ונשאר ע"פ כ’ הן ה' לאו
ואלה שמות הנועדים קודם הבלוטציון הנ"ל
כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר מיכל בר נריה, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר אברהם אבוהב, כמהר”ר שמריה,2733 כהר“ר משה גראסיטו, כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר שמריה בר י”ש,2734 כמ“ר יודא נפולי, כמ”ר מרדכי מנקין, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר אניולו ארקיוואלטו, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר פינחס, כמ"ר אהרן שלו’, כמ'“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר מרדכי לאבדיאה, כמ”ר שלמה בר ד"מ.
(שצב) איש אשר יפקדו בידו כל כתבי הקק"י
בהיות כל כתבי‘2735 ופינקסי’ ושטרות השייכים לבני הקק“י2736 ופרוציסי2737 מפוזרים ומפורדים ביד יחידים, ובשעת הצורך לא נודע איה מקו' הנחתן,2738 וח”ו יוכל לבא לידי הזק פְרָטִי וכללי; לכן הושם פארטו2739 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לברור איש נאמן ע“פ בוסלו ובאלוטי, שיהיו מופקדים בידו כל הכתבים ושקריטורי2740 ושטרות ופרוציסי השייכים לבני הקק”י, וכל הפינקסי' מבני הקק“י; וימשך מניו2741 שתי שנים רצופים מתחילים מעצם היום הזה, וככלות זמן השתי שנים הנ”ל יחוייבו הפרנסים אשר ימצאו בעת ההיא לברור איש אחר במקומו; והאיש אשר יוברר וימסרו בידו השקריטורי והשטרו' וכנ“ל השייכי' לבני הקק”י כנ“ל, לא יוכל לתן חוץ מידו שום שקריטורה או פינקס או כתב, יהיה מה שיהיה, לשום אדם, אם לא יקבל תחילה משכון בטוח מן האיש הרוצה להשתמש2742 בכתב או שקריטורה הנ”ל לצורכו; ויכתוב הנברר על פינקס לזכרון מהות השקריטורה או המכתב שהשאיל לאיש, וגם שם האיש אשר השאיל לו, ומה מסר לידו למשכון; וכל השקריטורי אשר ימסרו ליד המבורר, וכל הכתבי' ופרוציסי ופנקסי‘, יהיו נכתבים על ספר או פינקס ע“י סופר הק”ק;2743 והשמש יהיה מחוייב להכריז בכל בתי כנסיות, בכל שבת כל משך חדש אדר הזה, ‘מי האיש או אשה אשר נמצא בידו שקריטורי פוליצי אינסטרומינטי2744 מכתבים פרוציסי2745 פינקסים השייכי’ לבני הקק“י, יחוייב להביאם ליד הסופר כהרר”י2746 היילפרון קודם עבור חודש אדר הזה’; ואם ח“ו ימָצא איש או אשה אשר נמצא בידו שקריטורי או איסטרימוטי2747 וכנ”ל השייכים לבני הקק“י, ולא יביאם וימסרם או ישלחם ליד הסופר הנ”ל בזמן הנ“ל, יפוֹל בקנס עשרה דוקאטי ובעונש נח”ש; והעשרה דוקאטי חציים למנדיקאנטי2748 וחציים לקנית קמח לעניים לפסח הישראלים פה פאדובה; וגם אם יפרע הקנס, עונש הנח“ש במקומו יעמוד, עד שיקבל תשובה2749 כאשר ישיתו עליו הפרנסי' וסופר הקק”י.
ונשארה ע"פ כ' הן ה' לאו
[כמ“ר יודא ┐בר ש”י┌ הוא הפקיד]
הושמו באלי בבוסלו לברר האיש הנ"ל
וכמ“ר יעקב בר אברהם שלו' קרא לכמ”ר יהודא בר ש“י להיות הפקיד על כל הכתבי' כנ”ל ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
והשאר לא שמו באלה מחמת קוּרבה2750
(שצג) פאלטה מהמצות
מ“כ הפרנסים צוו לקרא פארטי שכבר נעשית,2751 לְתִתֵן2752 הפאלטה מעשית המצות לאיש אשר יהיה נשאר ע”פ רוב באלי בב“ו כנהוג; אך בזאת, שיהיה מחוייב כל זמן שיבא בעל בית לאפות מצות עם הקמח שלו, יחוייב לעשות לו המצות ולאפות אותם בתנור אשר עושה ואופה בו שאר המצות שלו, בערך י”ב שולדי לכל תנור שיעשה, והבעל הבית יביא העצים להסק התנור משלו, וכן הותנה עם כל אחד מאותם שירצו לקרב אל המלאכה לעשות המצות; ועוד הותנה עמהם בפני כל בני הקק“י, שיחוייב המקבל הפאלטה ┐הנ”ל┌ לעשות המצות יפות וטובות מסולת נקיה ואפויות כהלכתן, אשר מ“כ הפרנסי' יכירו אם יהיו עשויים כראוי, ואם אולי יעבור האיש המקבל הפאלטה ולא יעשה המצות כהלכתן ואפויות כראוי וכמשפט לכל מראה עיני מ”כ הפרנסי‘, יפול2753 בקנס האיש המקבל הפאלטה הנ"ל חמשה ┐ועשרי’┌ דוקאטי, אשר יחוייב המקבל הנ“ל לתת משכון בטוח ביד מ”כ הפרנסים, שוה כ“ה דוקאטי או ערבות בטוח מסך הנ”ל, וגם יהיה האיש העובר על כל הנ“ל לא יוכל לעשות עוד מצות עבור הקק”י לעולם כל ימי חייו, וכן יכתב בפינקס הקק“י לזכרון, וגם לא יהיו רשאין בני הקק”י לתת לו רשות בכלל ולא הפרנסים בפרט לעשות המצות לעולמי עד, אם יעבור חוקי' הנ“ל; עוד התנו עמהם מ”כ הפרנסי' יצ“ו, שהאיש אשר תשאר הפאלטה בידו יחוייב לתן מקודם כל חמשה דוקאטי ליד מ”כ הפרנסים,2754 ו' ליטרי' לקנות נרות שעוה לבנה עבור המדרש; ועוד הותנה עמהם, שלא יוכלו לעשות שותפות ביניהם כלל כל אותם שיבאו בכתובים שרצונם לכנוס בעסק הפאלטה הנ“ל, וזה ג”כ בקנס ועונש הנ"ל. |
קסט ע“א ונעשה הבלוטציונה משלשה מהם ונשאר כמ”ר יהודה בייאנקי ע"פ רוב הבאלי
היינו י"ו הן י' לאו
וקבל עליו כמ“ר יהודה הנ”ל לעשות המצות יפות וטובות עם כל התנאים והחוקי' הנכתבי' מעבר לדף עם הקנס מן כ“ה דוקאטי הנ”ל, ונתחייב לתן המצות לערך ו' סולדי הליטר' למשקל גדול ליחידים, ולעניים עבור חמשה שולדי וחצי הליטר‘,2755 והקמח סולת נקיה ד’ סולדי וחצי הליטר‘; ונכנס ערב קבלן בעדו ואינסולידום כמ“ר אליה קאטילאן יצ”ו עבור כמ''ר יהודא הנ“ל, ג”כ עבור החמשה ועשרים דוקאטי מהקנס הנ"ל; ושיעשה מלאכתו בתמימות ככל התנאים הנכתבי’ לעיל ולמעבר הדף הזה, ולעדות ולראיה חתמו שמותיהם כאן למטה שכן נתחייבו וקבלו עליהם ככל הנ"ל.
(–) אני אליה קטילאן מאשר ומקיים הנ"ל
(–) אני יהדה ביאנקי מודה מאשר כל2756 הנ"ל
(–) יהודה בר שאול יודא זלה"ה פרנס
(–) שבתי בכ''מ מרדכי מיסצו יצ"ו פרנס
(–) יצחק בר נריה יצ"ו פרנס
יו' ו' שני של ח“ה2757 פסח שע”ח [היינו י“ג אפרילו]2758 נתועדו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר יהודא בר ש”י, כמ“ר שבתי משיצי, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר משה מוריטו, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר אברהם אבוהב, כהר“ר משה גראסיטו, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ’ שמריה קוניין, כמ' זימלן בר ד“מ, כמ”ר פינחס, כמ“ר מרדכי דלאבדיאה, כמ' זימלן בר ש”י, כמ' שמריה בר י“ש, כמ”ר דוד מאיליאה, כמ''ר מיכאל אשפריאל, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר אניולו ארקיוולטו, כמ' זאלמן בר ד”מ.
(שצד) ששה אנשים לסדר חלוקת הלחם בכל שבוע
בהיות צרכי בני עמנו העניים האומללים מרובים, ויתומים ואלמנות, וכדי שלא יסבלו דוחק, כאשר לפעמים נשאו, מפני אִחוּר נתנת לחם חֻקם ואכלם בעתו; לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי, שיובררו ששה אנשי' מאנשי הועד שיהיו כשרים זה לזה, ע”פ בוסלו ובאלי, ועליהם תהיה המשרה לעשות לסדר סדר חלוקת הלחם והמעות לעניים2759 בכל שבוע ושבוע,2760 וכאשר יסדרו2761 בחלוקה זו כן יקיימו הפרנסים אשר יהיו מזמן לזמן; וסדר החלוקה הזאת יחוייבו המבוררים אשר יובררו הנ“ל לעשותה בזמן שמנה ימים, וזה בגזרת נח”ש, וימשך סדר החלוקה הזאת שנה אחת מתחלת לר“ח אייר שע”ח הע“ל עד ר”ח אייר שע“ט, ובסוף שנה זו, הפרנסי' אשר יהיו בעת ההיא יחוייבו לברור ששה אנשים אחרים אשר יסדרו החלוקה הנ”ל, וכן מדי שנה בשנה; והפרטי הזאת לא תוכל להבטל לעולם, כי אם שימצאו בועד כל אנשי הועד חוץ מחמשה ותשאר ע“פ שני שלשים מהנועדים; והמסרב להיות מהששה אשר יובררו כנ”ל יפול בקנס חמשה דוקאטי לקופה של לחם ובעונש נח“ש ג”כ. ונשאר ע“פ כ”ו הן ג' לאו
וכן הושם באלי בבוסלו לקרא הששה אנשי' הנ"ל
וכמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות אחד מהנבררי'
ונשאר ע“פ ט”ו הן י"ב לאו
כמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר אהרן שלו' ונשאר ע”פ י"ו הן ה' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר משה גריסיטו ונשאר ע“פ י”ד הן י"ב לאו
כמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר פינחס ונשאר ע“פ י”ח הן ז' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר אליה קאטילאן ונשאר ע”פ י"ט הן ז' לאו
כמ“ר ברך קרא לכמ”ר אברהם ונשאר ע“פ י”ד הן י' לאו
(שצה) הארכת זמן לג' מופקדי' על הקדש
בהיות כי ביו' ר“ח סיון שע”ז שעבר2762 נבררו שלשה אנשים שיהיו נפקדים על ממון ההקדש, ונתן להם זמן עכ“ח אגושטו2763 שישתדלו שכל ממון ההקדש יבא לידם, וגם י”ב אלול שעבר2764 הוארך להם הזמן עכ“ח אוטובר שעבר, ועדיין לא גמרו מלאכתן מפני שרבים התנגדו כנגדם ועשו להם אציטציוני לריווקאר;2765 לכן הושם פארטי מצד שני הפרנסים כמ”ר שבתי שיצי וכמ''ר יצחק בר נריה, שינתן להם עוד זמן עד חג הסוכות שע“ט הע”ל, ויהיה להם בל החזוקים ויפויי כחות הנתון להם בפארטי הנ“ל; ולא יהיה רשאי שום איש ואשה לאציטר ארוואקארי,2766 והעובר יענש בעונש חרם נדוי ושמתא, ואם יהיה לאיזה יחיד או יחידי' דין ודברים נגד האנשי' ודברו טענותיהם, לפני דייני הקהל יצ''ו יקריבו את משפטן. ונשארה ע”פ כלם |
קסט ע“ב בהנו”א2767
(שצו) הסכמה וגזרה שלא לתת קדושין במסתרי'
בהיות כי בימים האלה רבים מעמי הארץ ההולכים בשרירות לבם, וישאו עיניהם אל בנות ישראל הבתולות הכשרות והצנועות והיפות והטובות בעיניהם, ומשתדלים בכל עוז למצא דרך לקדש אותם מדעתן ושלא מדעתן בשני עדים, וגם אם לא ימצאו עדים כשרים הרואים ממש הקידושין, לא ימנעו עצמם להתיר ולמצא דרך עקלתון ולמצא עדים שקרים נשכרים בכסף מלא, ומוציאים קול קידושין על נערות ישראל, דבר אשר לא נהיה ולא נבראו ולא היו דברים מעולם, כאשר מקרה קרה כהאי עובדא2768 בעירנו ובמקומנו פה ק“ק פאדובה זה ימים מועטים ┐מ┌הבתולה הכבודה מר' בונה בת כמ”ר יוסף גאלינדו יצ“ו, אשר העידו עליה שני עדים שקבלה קדושין מר' פינחס גאלינדו, והובררו ונתבררו ונתלבנו הדברים, כי אין ממשות בעדות העדים הנ”ל, לטעמים וסבות רבות, ושאין לחוש לקול קדושין הנ“ל, כנראה בקונטריס פסק האלופים,2769 ובזה נמצאו בנות ישראל נעשו כהפקר ואין הבנות בטוחות בבית אביהן; לכן כדי להרים מכשול הזה מתוך עמנו ועירנו פה, וגם ראה ראינו כאשר שמענו הסכמה אחת נעשית משנים קדמניות בימי הגאון כמהר”ר יהודא מינץ ז“ל2770 בהסכמת רוב חכמי הדור, ונתחדשה אחרי כן בפירארה בועד כללי,2771 ונמצאו בו רוב חכמי איטליאה ושלוחי הקהילות, ובראשם המאור הגדול כמוהר”ר מאיר קצנאילנבוגן מפאדובה זלה“ה, וגם נתחדשה ההסכמה הנ”ל בק“ק ויניציאה כ”ה שבט שנת של“ז2772 ע”י הגאוני' כמהר“ר יהודא קצנאילנבוגן ז”ל וכמהר“ר יעקב הכהן ז”ל וכמהר“ר אביגדור ציווידאל ז”ל, שלא יוכל שום אדם לקדש אשה אם לא במעמד אביה ואמה, או היותר קרובים אצלה אם אין לה אב ואם, או במעמד עשרה מישראל; ולמען לא תהיה הגזרה וההסכמה הנ“ל כדיוטגמא ישנה,2773 מעתה מ”כ הפרנסים משימים פארטי2774 ובגזרת חרם ושמתא, שמכאן והלאה לא יוכל ולא יהיה רשאי שום אדם בעיר הזאת לקדש שום אשה, נערה או בתולה, אם לא בהסכמת ובמעמד אביה או אמה, ואם אין לה אב ואם בהסכמת ובמעמד היותר קרובים אצלה ממשפחתה, או במעמד עשרה אנשים מישראל; והאיש אשר יזיד לעבור על גזרה והסכמה זאת יהיה בנדוי חרם שמתא, ויוכרז למוחרם ומנודה בכל בתי כנסיות, ויובדל מכל דבר שבקדושה בעד משך זמן עשרה שנים רצופים, אפילו שיעשה תשובה; וגם אותן הקדושין אשר יהיו נתנין נגד הסכמה זו יהיו כדבר הפקר, ויהיו נעקרי' ובטלין ומבוטלין, ויהיו נחשבים כחרש הנשבר שאין בו ממש; וג“כ בחומר הנ”ל יפלו כל אותם שיזקקו להעיד, נגד הסכמה זו ועל קדושין שנעשו באסור הנ“ל, היינו שגם כל העדים שיעידו על קדושין כאלה יהיו מוכרזים ומפורסמים למוחרמים ומנודים כנ”ל, עשרה שנים רצופים כנ“ל; והפארטי והסכמה זו יחוייב השמש הקק”י להכריז אותה ולהזכירה בכל בתי כנסיות שלש פעמים בשנה, בכל רגל ורגל, לזכרון תמיד לאורך ימים, וגם שיעבור2775 ולא יכריז אותה כנ“ל, מ”מ בתקפה היא תעמוד לעולם. ונשארה ע“פ כ”ג הן ג' לאו
(–) אני יעקב בכמ“ר אלחנן ז”ל היילפרון מסכים לכל הנ"ל
(–) גם אני יהודה בכמ''ר משה מפאנו זצ“ל מסכים לכל הנ”ל
(–) גם אני שמריה בכמהח“ר אהרן מרפורק זצ”ל מסכים לכל הנ"ל
(–) גם אני הצעיר אברהם בכמ“ר אליה קאטאלאנו מסכים לכל הנ”ל
(שצז) כמ"ר יעקב שלו' פקיד על קופה של לחם
בהיות כי הקופה של לחם הולכת ומתמוטטת ולא נמצא בתוכה כמו שהיה לפנים, בסיבת רישול הסובבי' או לסבה אחרת; לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לברור איש ע”פ בוסולו ובולאטי מבני הועד, שתהיה מופקדת בידו הקופה של לחם, ויהיה מחוייב לסבב בכל חצר הגיטו2776 בכל ערב שבת ובכל עי"ט;2777 וגם יחוייב הנברר ההוא לסבב בכל בתי כנסיות,2778 בכל שני וחמשי,
כדרך שסובב בעל קופתה של א“י;2779 והשמש יהיה מחוייב לתת בתוכה מחצית מכל מנדאטו מגנבות,2780 קודם שיכריז מנדאטו יחוייב לתת לתוך הקופה הנ”ל כנ“ל; וכל מי שיסרב באופיציו2781 הזה, כאשר יהיה נברר, יפול בקנס חמשה דוקאטי לקופה של לחם הנ”ל ובעונש נח“ש, וימשך מנויו שתי שנים מתחילין ר”ח אייר שע“ח עד אייר ש”פ הע"ל.
וכמ“ר יעקב בר אברהם שלו' ז''ל קבל עליו לעשות כל הנ”ל, וכן נתרצו כלם לתת לו הקופה הנ"ל ולעבדה ולשמרה.2782 |
קע ע"א (שצח) ג' פרנסי' ונכנס
במעמד אשר מעבר לדף הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות פרנס ונשאר ע”פ י"ו הן ח' לאו
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר אהרן זרח כה“ץ לפרנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ח' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר פינחס לפרנס ונשאר ע“פ י”ו הן ו' לאו
כמ“ר שבתי שיצה קרא לכמ”ר משה כה“ץ לנכנס ונשאר ע”פ י"ח הן ד' לאו
(–) יהודה בר שאול יודא זלה"ה פרנס
(–) שבתי בכ“מ מרדכי מיסצו יצ”ו פרנס
(–) יצחק בר נריה ז"ל פרנס
יום א' כ“ט תמוז שע”ח2783 נתוערו בב“ה, ואלה שמות הנועדי' יצ”ו 🔗
כמ“ר יעקב בר אברהם שלו', כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר פינחס, כהר“ר משה גראסיטו, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר משה מוריטו, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר זימלן בר ד"מ.
(שצט) ג' פרנסים ונכנס אב אלול תשרי
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשים כנהוג
כהר“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
כמ‘“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אליה קאטילאן לפרנס ונשאר ע"פ ח’ הן ו' לאו
כמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר זימלן לוריא לפרנס ונשאר ע''פ ח' הן ה' לאו
כמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר משה כה“ץ2784 להיות נכנס ונשאר ע”פ י' הן ד' לאו
(ת) כ“ה דוקאטי לסיוע לבת כמ”ר קלונימוס
להיות כי הגיע תור הנערה בת כמ“ר קלונימוס בר שלמה ז”ל,2785 מר' פעסלה שתי‘,2786 להכניסה לחופה עם בן זוגה הנגזר עליה, לר“ח אלול הע”ל, והוא מתושבי ואזרחי העיר הזאת מימי קדם; לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שינתן לה לסיוע נדוניתה בשעת החופה חמשה ועשרים דוקאטי2787 מהמעות הנדרים,2788 אשר מופקדים ביד האלוף כמהר“ר אברהם קאטילאנו יצ”ו; ואם אולי לא ימצאו כ“כ2789 מעות ביד האלוף הנ”ל ממעות הנדרי’ הנ“ל, יהיו נגבאים לפי ערך העולים2790 מה שיחסרו עד תשלום סך הנ”ל; והמעות הנ“ל ינתנו וימָנו2791 ביד החתן בשעת החופה לחשבון הנדוניא, ולא באופן אחר. ונשארה ע''פ ט”ו הן א' לאו
(–) אני יעקב בר אברהם שלו' פרנס
(–) אני אהרן זרח הכהן פרנס ק"ק
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל פרנס ק”ק יצ"ו
ליל ח י“ב אב שע”ח2792 נקרא לועד ע“פ השמש והמצוה ואלה שמות הנועדים יצ”ו
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמואל כהן, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר אברהם אבוהב, כמ”ר יעקב שלו’, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברמין כה“ץ, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ''ר נריה בר יעקב, כמ“ר פינחס, כמ”ר זאלמן בר ד“מ, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר אהרן זרח כהן, כמ”ר דוד מאיליאה, כמ“ר שמריה בר י”ש.2793
(תא) לבחור ז' להיות ועד קטן ונכנס
בהיות כי הנהגת קהלתנו יצ“ו אין כחה עתה ככח' אז לפנים, והרבה סיכסוכים והוצאות עלו עלינו בסיבת כי אין מי שיעמוד בפרץ לעת המצטרך ולעסוק בצרכי הכללות כראוי לכל קק”י; לכן הושם פרטי מצד מ'“כ הפרנסים יצ”ו, שיבחרו ע“פ בוסלו ובלוטי בועד הקק”י שלנו שבעה אנשים מבני הקק“י, שיהיו כשרים זה לזה מחמת שנאה וג”כ מחמת קורבה, ועליהם תהיה המשרה לפקוח על כל עסקי הצבור דרך כלל; ויחוייבו להוועד פעם אחת בשבוע, אעפ“י שאין להם צורך, רק על צד היותר טוב, לְדַבֵּר ולהועץ יחד ביניהם על ההווה ועל העתיד, וכל השקפתם2794 תהיה לתועלת הקק”י בכלל, ┐בכל┌ מכל כל, בגזירת נח"ש; ולא יוכלו להוציא הוצאות כי |
קע ע“ב אם עד סך עשרים דוקאטי לשנה ולא יותר, אם לא יבאו קודם בקק”י, בועד הגדול, לקח רשות
להוציא כפי אשר יצטרך; והרשות נתונה לשבע הנל לקרא וועד הקק“י לעת הצורך כאשר יראה בעיניהם, הן על דבר הוצאות הן על דבר זולת; ולמען לא יהיו פחות משבעה בוועד קטן זה, להסכים ששה מתוך שבעה לכל דבר אשר יעשה, לכן יבְחרו בוועד הקק”י ג“כ נכנס אחד, שיכנס לעת המצטרך במקו' אחד מהשבע' נבררי' כנ”ל, אשר לאיזה סיבה שתהיה מה2795 לא יוכל להמצא בוועד השבע‘; ויהיה קונטומציא’ לארבעה מהשבעה הנז' אחרי כלות זמן מנוים בעד שנה אחת,2796 והיינו שיהיה הרשות נתונה לקק“י לבחור עוד2797 בשלשה מהשבעה הנ”ל ולא יותר לחזור למנותם ולהעמידם על מנויים, כי הארבעה הנותרים אחרי ברירת השלשה הנ“ל יהיה להם קונטומאציאה כנ”ל; ויבואר שהשבעה אשר יובררו בקק“י יהיה להם הכח ורשות לגזור על כל מי שיראה בעיניהם היותו טוב לפי שעה, להיות עמהם לעת הצורך, ובגזרת נח”ש, שאותו יקראו עמהם ישתדל בכל מאמצי כחו לתועלת הקק“י, כפי אשר יסודר לו2798 או כפי דעתו להועיל במצטרך לתועלת הקק”י על דעת רבים, היינו בלי ערמה ובלי מרמה כלל ועיקר, וכל זה יובן בהשתדלות עקרי2799 לקק“י; ויתחיל מנויים של השבעה הנ”ל מיום שיהיו נבחרים, וימשך מנויים על כל חדש תשרי ש“פ לפ''ק הע”ל; וכל אשר יעשו ויסכימו ששה מהם מתוך שבעה הנבררים הנ“ל יהיה בַּכּל ידם וכחם כיד וכח כל בני הקק”י וכהסכמותיהם אשר יסכימו כנ"ל.
נשארה ע“פ י”ג הן ט' לאו
(–) שמעון בכמהר"ר ישראל לוריא זצ''ל פרנס
(–) אליה בכמ' משה קאטילנו זצ"ל פרנס
(–) אהרן בר שלו'2800 ז''ל פרנס
ביום א' כ“ח אב שע”ח2801 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר אברהם אבוהב, כמהר“ר שמריה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר נריה בר יעקב, כהר”ר משה גראסיטו, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ''ר שלמה עזיז, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר מרדכי לאבדיאה, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר זאלמן בר ד“מ, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר דוד מאליאה.
(תב) שבע הנבררים ונכנס לועד קטן
הושם באלי בבוסלו לברור השבעה אנשים הנ“ל עם הנכנס כנ”ל
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות אחד מהשבעה הנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
כמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר אהרן זרח להיות אחד מהנ”ל ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
כמ“ר אלחנן יעקב2802 קרא לכמ”ר פינחס להיות אחד מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ז הן ד' לאו
כמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמ”ר יצחק בר נריה להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר {יצחק בר נריה} ┐אברהם אבוהב┌ להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
כמ“ר שלמה עזיז קרא לכמ”ר מרדכי מינקין להיות אחד מהנ“ל ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
כמ“ר דוד מאיליאה קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
כמ“ר יחיאל בר נריה קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות נכנס כנ“ל ונשאר ע”פ י"א הן ט' לאו |
קעא ע“א ליל א' כ”ה תשרי שע“ט2803 לפ”ק נתועדו בני הקק“י בב”ה ואלה שמותם מהנועדי' 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר משה גראסיטו, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ“ר יודא נאפולי, כמהר”ר שמריה, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר דוד מאיליאה, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר פינחס, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר נריה בר יחיאל, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אהרן זרח כה"ץ, כמ’ זימלן בר ש“י, כמ' מיכאל אשפריאל, כמ”ר משה כה“ץ מוריטו, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר מיכאל בר נריה, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמי שמריה מוייא.
(תג) תורת הערכה
הושם פארטי2804 מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו למנות ארבעה מעריכים ושני נכנסים לעשות ערך אל כל אחד ואחד מבני הקק“י הן איש הן אשה, ויהיו מנויים ע”פ הגורל ע“י בוליטיני כנהוג, ויכתבו הערך מכל אחד ואחד בפינקס הערכים כנהוג, ולא יוכל שום אחד לריפודאר מחמת שנאה כי אם שנים; ויהיו כלם כשרים זה לזה, גם שלשי בשלישי ובעל השניוֹת שמן הדין הם כשרים, דתרֵי בעל כאשתו לא אמרינן, מ”מ יהיו פסולין למעריכים ולנכנסים הנ“ל ולשבת יחד בין להעריך בין להֵעָרֵך, וגם אם יהיה קרוב לבנו של הנערך, היינו הנשוי אשה, או לאחד מאחיו מהנערך או שונא לאחד מהנ”ל, יהיה ג“כ פסול כנ”ל, וכמו כן יהיו קרובים שנתרחקו פסולים זה לזה; ואם לא תהיה הבאנקה יורידיקה מחמת שנאה ומחמת קורבה, אז יוציאו כשרים בגורל, ויפסקו המעריכים האחרים ע“ד השנאה, ואם איזה נערך או אחד מהמעריכים לא תנוח דעתו שהמעריכים יפסקו על השנאה הנ”ל, אז יפסקו עליה דייני הקק“י, אם יהיה בה כדי לפסול המעריך על שונאו; ויתחיל הערך הזה ר”ח אייר שע“ח שעבר וימשך על כל חדש תשרי שפ”א הע“ל; והנכנסים לא יהיה להם עוד דין ראשון ושני כאשר יצאו ע”פ הגורל בשעת מנויים, רק יהיו נתונים בבוסלו על שני פתיקים, והנערך יוציאם ע“פ הגורל, ואותו אשר יוציא ישב לעשות לו ערכו; וכל הערכים יכתבו המעריכים על פתיקי' וישימו אותם תוך בוסלו, ומפתח ממנו יהיה ביד אחד מהפרנסים יצ”ו עד כלותם, ואחר כך יכתבו בפינקס הערכים;
וזאת תורת ההערכה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה יעשו ערך לכל אחד ואחד באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל אחד ואחד וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שיבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה ונותנים לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ומתנו הנקרא אידוסטריאה, ויעריכו ג“כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכים יתנו עין להפרע ממי שהריוח שלו מרובה והוצאותיו מועטים, הכל לפי ראות עיני המעריכים; וישקיפו בהין צדקם למי שקבל ומקבל להוה או יקבל להבא תועלת בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקי', וכן להפך, ויעשו למשודכים ערך אחד ┐בעד┌ קודם הנשואין וערך אחר בעד אחר הנשואין בין מצד החתן בין מצד הכלה; ויהיה ברשותם לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך לשום אחד פחות מדוקאטו אחד, ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדובה אע”פ שאינו דר בפאדובה; ולמען תהיה גביות העולים ושאר הוצאות הולכות בדרך סלולה פטורה מכל בלבול ועכוב, יבארו המעריכים ערכו של כל אחד ואחד ויכתבו ‘פלוני יפרע כך וכך ככרים’, וכל ככר יפרע בשוה, בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שאינו בא בועד, ומככר אחד עד עשרה ככרים יבארו המעריכים מי יבא לועד ומי לא יבא בו, אמנם כל מי שיכתבו ערכו עשרה ככרים ומעשרה ולמעלה יוכל לבא לועד; ויוכלו המעריכים לשום באקורדאדי מי שיראה בעיניהם ולפרש ערכם שיפרעו כ“כ ככרים או שיפרעו כ”כ ליטרי' לשנה מכל סך שירצו, ואותם שיפרשו פרעונם לליטרין, מבואר,2805 כי כל האקורדאדי אשר יעלה ערכם יותר משנים עשר ליטרי' יושמו א' פיתק מהכנסת אורחים לכל ששה ליטרין שיפרעו בערכם,2806 וכן כל פעם ופעם שיצטרך לחדש הבוליטיני ישמרו לעשות כסדר הזה, ולא יפחתו ולא יעדיפו מסך ערכם אשר יעשו, ולא באו2807 לועד;
לא יוכלו המעריכים והנכנסים ראשונים גם לא מעריכי המעריכים והנכנסים לראות הפינקס ישן מהערכים, רק יעשו הערכים בהין צדקם כיד ה' הטובה עליהם;
יתחייבו המעריכים והנכנסים ראשונים להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל הנערכים ולכתוב שמות כל הנערכים וערכם, כדי שהנכנסים יוכלו לראות איך נהגו המעריכים, כדי שיוכלו להשוות המדות, וכמו כן יעשו מעריכי המעריכים והנכנסים שלהם בערך המעריכים; ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסכים מהערכים שעשו, אל המעריכי המעריכים ולנכנסי' עמהם, היינו שיתנו בידם פאליצה חתומה מיד כלם מסך הסכים מן הערכים שעשו, מהככרים בפני עצמם, הן מהנערכים הן מנקורדאדי,2808 וגם הליטרי‘2809 בפני עצמם וכו’; כל סדר הערכה וסדר השבוע' אשר יתחייבו לִשָבַע המעריכים והנכנסי' הנ“ל עד גמירא, כמו שכתוב כאן לאחרנו בדף קס”ב2810 אות באות, כי כן נקראה הכל לפני הנועדים כנ“ל עד סוף תורת הערכה הנ”ל כלה.
ונשאר ע"פ כ' הן ט' לאו
(תד) ג' דייני'
באותו מעמד הושם באלי בבוסלו לברור ג' דיינים כנהוג, ויוכלו ג"כ להיות מעריכים ומעריכי מעריכים אם יצאו בגורל, וימשך זמן מנויים א' שנה.
וכמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות דיין ונשאר ע”פ ט"ו הן ט' לאו
וכמ“ר יחיאל בר נריה קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות דיין ונשאר ע”פ י"ז הן ה' לאו
וכמ“ר יחיאל בר נריה קרא לאביו כמ”ר נריה להיות דיין ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו |
(תה בחירת מעריכים ו’נכנסים')
קעא ע“ב ובכן הושמו כל שמות הנועדים בבוסלו להוציא המעריכים והנכנסים ע”פ הגורל
ואלה שמות היוצאים ע"פ הגורל
מעריכי'
כמ“ר נריה בר יחיאל, כמ”ר אלחנן יעקב ארקיוואלטו, כמהר''ר שמריה, כמ"ר משה מוריטו
הנכנסים
כמ“ר מיכאל אספריאל, כמ”ר פינחס בן הח"ר גבריאל
ליל ה' כ“ט תשרי שע”ט2811
(תו בחירת מעריכי מעריכים ו’נכנסים')
הושמו2812 שמות כל בני הק“ק2813 להוציא מעריכי המעריכים ונכנסי' ע”פ הגורל
ואלה שמות היוצאים
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר יעקב שלו', כמ"ר ברך בר נתן
נכנסים
כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שבתי שיצי
נועדים ליל ו' ר''ח חשון שע"ט2814 🔗
כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר שמעון לוריא, כמהח”ר משה גרסיטו, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יחיאל בר נריה, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר דוד מאיליאה, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יצחק בר נריה.
(תז פרנסי חשון–כסליו–טבת שע"ט)
הושמו באלי בבוסלו לברור ג' פרנסים ונכנס כנהוג
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר זימלן בר ד“מ להיות פרנס ונשאר ע”פ ה' הן ב' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע"פ ו' הן ב' לאו
וכמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר פינחס להיות פרנס ונשאר ע"פ ח' הן ב' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות נכנס ונשאר ע"פ כלם
(–) אליה קאטילאן פרנס |
קעב ע“א ליל ד' ר''ח שבט שע”ט,2815 אחרי אשר נקראו בני הקק“י מפי השמש כמ”ר נריה2816 יצ"ו וסבב
הרחוב הגיטו, ואלו שמות הנועדים
כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר פינחס, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר מרדכי מינקין, שבתי שיצי, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ"ר יודא נאפולי.
(תח פרנסי שבט–אדר–ניסן שע"ט)
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר מרדכי מינקין להיות פרנס ונשאר ע”פ ג' הן א' לאו
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר זימלן בר ש”י לפרנס ונשאר ע"פ ד' הן ב' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אליה קאטילאן לפרנס ונשאר ע"פ ד' הן ג' לאו
וכמ“ר שמואל קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות נכנס ונשאר ע"פ ד' הן ב' לאו
(–) שמעון בר דוד משה ז“ל פרנס קק”פ יצ"ו
(–) פנחס בכמהח“ר גבריאל פרנס ק”ק יצ"ו
ליל ב' י“ג שבט שע”ט2817 בב"ה, אלה שמות הנועדים
כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר מרדכי מינקין, הר“ר משה גראשיטו, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר שמואל אלמיאר,2818 כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר משה כהן, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר זאלמן בר ד’מ, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ''ר שלמה עזיז, כמ''ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר אהרן משלו’, כמ“ר פינחס, כמ”ר מרדכי באדיאה.
(תט פורים)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לקיים פארטי נעשית ר”ח אדר שע“ח2819 בדבר הפורים, כלה כמו שהיא כתובה לאחרינו, וכפי נוסח הפרטי נעשית ג”כ א' אדר ש''ע2820 סביב עסק זה כנ"ל.
ונשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
(תי) לברור שנים ילכו לויניציאה להשיג רשיון מן השררה ┐יר"ה┌ נגד המחרפי' ומגדפי'
להיות שעיננו ראו ולא זר,2821 שבכל יום ויום באים בבתי כנסיותנו אנשים ריקים ופוחזים מרי נפש ואנשי לצון ומתלוצצים בקול רם מחרפים ומגדפים, ורבים מעיזים פניהם להרים ידם עלינו ועל דביר קדשנו, והוא נגד דעת השררה יר''ה,2822 וחמירא סכנתא;2823 לכן להרים מכשול ולקצץ בנטיעות הסכנות,2824 הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו לבחור בשני אנשים מבני קהלנו, אשר ילכו שניהם יחדיו בויניציאה ויצעקו בקול מר על זה לפני יועצי2825 השררה יר“ה ויבקשו בכל מאמצי כחם להשיג כתב דוקאלי,2826 שלא יזיד שום אדם יהיה מי שיהיה לעשות כדבר הרע הזה, בקנס חמור ובעונש נמרץ, והכתב ההוא יושם על פתחי בתי הכנסיות, וכל העם ישמעו וייראו במוראה של מלכות; והאנשים אשר יבוחרו,2827 הללו ידרשו בזה עזר מאת אחינו בני הועד קטן מויניציאה,2828 ונכון לבנו בטוח שתנתן שאלתנו זאת מאת השרים2829 האוהבים תמיד השלוה וההשקט ומשתדלי' בכל עוז לבטל ההמיות והמהומות; ויוכלו הנבחרים הללו להוציא בעסק זה כל המצטרך מכיס הקק”י; וינתן להם לשכר בטלם ארבעה ליטרין ליום כנהוג, ויחוייבו הנבחרי' לִסַע לויניציאה בזמן ארבעה עשר יום ולא יעברו, וחפץ ה' בידם יצלח.2830
ונשארה ע“פ ט”ו הן א' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסלו לברור האנשים הנ"ל כנהוג
וכמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר מרדכי מינקין להיות אחד מהנבררי' הנ"ל
ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
וכמ“ר משה מוריטו כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות השני מהנבחרי' הנ”ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו |
קעב ע"ב עוד במעמד אשר מעבר לדף
(תיא) פאלטה מהמצות שע"ט2831
מ“כ הפרנסים יצ”ו צוו לקרא פארטי שכבר נעשית,2832 לתן הפאלטה מעשית המצות2833 לאיש אשר יהיה נשאר ע“פ רוב באלי בב”ו2834 כנהוג, ובכל התנאים שנכתבים בדף קס“ח2835 כאן לאחרנו2836 בכלל ובפרט; ועוד הושם פארטו מצד מ”כ הפרנסי' הנ"ל להוסיף על כל מה שנכתב לשם, הדברים האלה, שלא יוכל שום אדם2837 יהיה מי שיהיה לעשות מצות בעד זולתו, בין מעירנו ובין חצוני, אם לא ינתן לו הקמח לעשותם, ושלא ירויח בם רק שכר התנור ושכר טרחו
ככל יתר האנשים העוזרים בעשייתם, ולא יוכל נהוג2838 בזה שום ערמה ומרמה כלל, בגזרת נח“ש ח”ו; ויובן שבין הלוקח ובין הנותן בין העושה ובין המְעַשֶה נופלים בקנס זה ח“ו, כי דעת הקק”י שלא יעשה מצות בריוח רק הלוקח הפאלטה, ושלא יוכל שום אדם זולתו, רק להשכיר התנור לאיזה בעל הבית שיחפוץ לעשות המצות לעצמו, לא זולת זה כלל; ומלבד שהעובר יפול בקנס הנ“ל יוכל לוקח הפאלטה לשאול מאתו בעש”ג כל ריוח ושכר שעשה, וכל מה שיוציא2839 נגדו בזה יקבל אותו מכיס הקק“י. ונשארה ע”פ י"ד הן ו' לאו
ונעשה באלוטציוני מארבעה מהם2840 ונשאר כמ“ר בנימין פאלטי2841 ע”פ רוב הבאלי
היינו י"ג הן ח' לאו
וקבל עליו כמ“ר בנימין הנ”ל לעשות המצות יפות וטובות עם כל התנאים והחוקים הנכתבים בפארטי הנ“ל עם הקנס מן כ”ה דוקאטי הנ“ל, ונתחייב לתן המצות לערך שולדי ד' קטנים הליטרי‘2842 למשקל הגדול, ולעניים עבור חמשה שולדי וחצי הליטרי’, והקמח מסולת נקיה לערך ד' סולדי הליטרי‘, ונכנס ערב קבלן ואינסולידו’ בעדו כמ”ר אהרן דליבילה,2843 וגם עבור חמישה
ועשרים דוקאטי הנ“ל מהקנס הנ”ל, ושיעשה מלאכתו בנאמנות ככל התנאים הנכתבים לעיל ובדף הנ“ל; ולעדות ולראיה יחתמו שמותיהם כאן למטה שכן נתחייבו וקבלו עליהם ככל הנ”ל.2844
ליל ג' כ“ה יוסן שע”ט2845 לפ“ק נתועדו בני הקק”י בב“ה ואלה שמות הנועדי' יצ”ו 🔗
כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר מרדכי מינקין, כמהר“ר שמריה, כמ”ר זימלן לוריא‘, כמ"ר אהרן שלו’, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ“ר פינחס, כמ”ר מרדכי לאבאדיא', כמ“ר מיכאל אספריאל, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר שמואל עלמיא, כמ“ר משה כה”ץ, הר“ר משה גראסיטו, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר זאלמן בר ד"מ.
(תיב) ג' ר"ח
הושם באלי בבוסולו לברור שלשה רואי חשבונות כנוהג, וימשך מנוים משך זמן א' שנה מתחלת מעצם היום הזה.
כמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ'”ר משה גריסיטו להיות רואה חשבון
ונשאר ע"פ יב הן ו' לאו
כמ“ר מיכאל אספריאל קרא לכמ”ר יודא בר ש"י להיות רואה חשבון
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
כמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר שמואל עלמיא להיות רואה חשבון
ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
(תיג פרנסי אייר–סיון–תמוז שע"ט)
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר יעקב בר נריה קרא לכמ”ר יעקב בר אברהם שלו' להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו
כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו קרא לכמ''ר אהרן זרח כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ד הן ה' לאו
כמ“ר אברמין כה”ץ קרא לכמ“ר שלמה עזיז להיות פרנס ונשאר ע”פ י"א הן ו' לאו
כמ“ר זאלמן בר ד”מ קרא לכמ“ר מרדכי מינקין להיות נכנס ונשאר ע”פ י"א הן ו' לאו
(–) אליה קאטילן פרנס
(–) שמעון בר ש“י זלה”ה פרנס
(–) מרדכי מינקין פרנס |
קעג ע"א עוד באותו מעמד שבדף שלפנינו
(תיד משכּוּן כלי בית-הכנסת כדי לקחת הלוואה)
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי', שינתן כח למ”כ הפרנסים הנמצאים2846 לקחת א' בציל2847 כסף מכל אחת מהשני בתי הכנסיות, היינו מהאשכנזים והלועזים, למשכן אותם למצא מעות להוציא ע“ד הריב הידוע;2848 ויחוייבו מ''כ הפרנסים, אשר ימצאו בשעה שיגמר הריב הנ”ל, לפדותם ולהשיבם לכל אחת מהבתי כנסיות הנ“ל חמש עשרה ימים אחרי הגמר הריב הנ”ל, או קודם חג השבועות הע“ל, אם יהיה נגמר הריב הנ”ל קודם לזמן הזה, וזה בגזרת נח"ש.2849
ונשארה ע“פ י”ז הן ב' לאו
(–) אליה קאטילן פרנס
(–) שמעון ב“ר שאול יודא זלה”ה פרנס
(–) מרדכי מינקין פרנס
היום יום א' ר“ח אייר שע”ט2850 לפ“ק נתועדו בני הקק”י בב"ה, ואלה שמות הנועדי'2851
(תטו) תורת הגובה וחוק ומשפט גביתו
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו למנות גובה,2852 שיהיה מחוייב לגבות כל הפוליצי מהעולים מסודרים ובלתי מסודרי‘;2853 ויחוייב לפרוע לכל ב“ח2854 שבני הקק”י חייבים להם, כמו שיסדרו2855 לו מ“כ הרואה חשבונות בפינקס שימסרו לו כנהוג; ויזהר ג”כ שלא יבא הוצאה או נזק לבני הקק“י בשביל אחרתו2856 לפרוע הב”ח הנ“ל, וכל הוצאה ונזק שיבאו ח”ו אל בני הקק“י בשביל איחרתו הפרעונות יחוייב הגובה הנ”ל לפרוע אותם מכיסו; ויחוייב הגובה הנ“ל תכף שימסר לו הפוליצה ממ”כ הר“ח לפרוע אל האקווה פינדינטו2857 והדיאה,2858 ושאר כל חייובי הקק”י יחוייב לפרוע אותם בזמן חדש ימים אחרי אשר ימסר לו הפוליצה והפינקס כנ“ל; ויחוייב ג''כ לגבות הפיטו מן הקסיטי2859 ולפרוע הפיטו אל האדון קונטו מליאון,2860 וגם להשכיר הקאסיטי למי שיראה בעיניו2861 לתועלת הקק”י, וזה בגזרת נח"ש; וינתן לו לשכרו עבור שכר טרחו עשרים דוקאטי לשנה, וימשך זמן מנויו שתי שנים רצופים, ונוסף על זה, כל מי שלא יפרע ערכו ליד הגובה בזמן חמשה עשר יום אחרי אשר הגובה יתבעם ממנו, יחוייב לפרוע לידו א’ סולדו בעד כל ליטרה, נוסף על מה שחייב לו בערכו; והגובה אם לא יפרע לכל מי אשר ימסרו לו הר“ח מיחידי בני הקק”י בזמן חדש אחד, יחוייב לפרוע לכל אחד שיאחר הפרעון הנ“ל ב' סולדי לכל ליטרי'; ותכף שימסרו לו ממ”כ הר“ח הפוליצי או הפינקס כנהוג, אל הגובה, יחוייב הגובה להכריז בכל בתי הכנסיות ע”י השמש ולהודיע לבני הקק“י שיפרעו לו לזמנם; ואם לא יגבה הגובה מאיזה יחידים או יחיד, יחוייב לפרוע מכיסו לזמן הנ”ל, ולא יוכלו שום אחד מבני הקק“י אציטאר אריוואקאר2862 בעבור שום טענה שיהיה לו, בגזרת נח”ש; ויחוייב הגובה לתן ערבות טוב ובטוח בעיני הקק“י, והגובה {אשר} יהיה נבחר ע”פ באלוטציוני ויהיה נשאר ע“פ הרוב כנהוג. ונשארה ע”פ י"ו הן ז' לאו
וכמ“ר יהודה בר ש”י קבל עליו לעשות ככל הנ“ל להיות גובה עם כל התנאים הנ”ל, ונכנס ערב קבלן בעדו כמ“ר אהרן בר שלו' נגד בני הקק”י על כל הנ"ל ונעשה הבלוטציוני
ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
(–) אליה קאטילן פרנס
(–) שמעון בר שאול יודא זלה"ה פרנס
(–) מרדכי בן הח“ר משה זצ”ל פרנס |
קעג ע“ב יום ה' כ”ה אייר שע“ט2863 נתועדו בני הק”ק, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר יוסף אשפריאל, כמ''ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמואל אלמיאה, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר פינחס, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ"ר ברך בר נתן.
(תטו) אחד משבע' תחת כמ''ר אברהם אבוהב
בהיות כי כמ“ר אברהם אבוהב, אשר היה אחד מהנבררי' מהשבע' טובי הקק”י,2864 עקר דירתו מפה והלך לו לשבת בויניציאה, לכן מן הכרח לברור איש אחר במקומו; ובכן בהסכמת כלם הנ“ל הושם באלי בבוסלו לברור איש אחר כנ”ל להיות במקו' כמ“ר אברהם הנ”ל, וימשך מניו כל משך זמן הששה הנותרים מהשבע שכבר הובררו.
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר יוסף אשפריאל להיות מהשבע הנ"ל
ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
(תיז) נכנס עם ר“ח במקו' כמ”ר יודא
בהיות כי כמ“ר יודא בר ש”י הוא אחד מהרואי חשבונות שכבר נבררו,2865 והוא ג“כ נברר להיות גבאי,2866 ולהיות כי צריך הוא לתת חשבון ממעות שיגבה ושיוציא כפי הסדר אשר יסדרו לו מ”כ הר“ח; לכן הושם פארטי מצד שנים ממ”כ הפרנסי‘, ה“ה כמ”ר יעקב שלו’ וכמ“ר שלמה עזיז יצ''ו, שיוברר איש אחר מבני הקק”י שיהיה נכנס במקו' כמ“ר יודא ולשבת עם השנים ר”ח האחרים לראות ולכוון החשבונות מכמ' יודא הנ“ל; וימשך מנויו כל משך זמן שאר הר”ח, ובשביל זה לא יגרע כחו של האיש אשר יוברר לנכנס כנ“ל מלהיות מנוי פרנס, אם יוברר לכך, אפי' תוך הזמן הזה. ונשארה ע”פ י"א הן ד' לאו
והושמו באלי בבוסלו לברור הנכנס הנ“ל וכנ”ל
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות נכנס כנ“ל ונשאר ע”פ י"א הן ד' לאו
(–) יעקב בר' אברהם משל'2867 זצ“ל יצ”ו
(–) שלמה בכמ“ר שלמה עזיז יצ”ו
היום ביום א' כ“ה תמוז שע”ט2868 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר שלמה עזיז, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר שמואל כה”ץ, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר עזריאל כה“ץ,2869 כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר מרדכי לאבאדיאה, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר אברמין כה“ץ, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר שמואל עלמיא, כמ"ר מיכאל בר אהרן.
(תיח) לברור ב"ח
בהיות כי כפי נוסח פארטי נעשית יום כ“ז תמוז שע”ז2870 נתחייבו מ''כ הפרנסי' אשר יהיו נמצאים בזמן כלות מנויו של בעל חנות,2871 למנות אחר במקומו; לכן כדי לקיים הנכתב בפרטי הנ“ל, מ”כ הפרנסי' צוו לשום באלי בבוסלו כדי לברור ב“ח אחר במקו' כמ”ר אהרן זרח כה“ץ אשר גמר זמנו; והב”ח אשר היה נברר יחוייב לקיים ולשמור ולעשות ככל אשר כתוב בפארטי הנ“ל בכל מכל כל, וימשך גם הוא מנויו שני שנים רצופים מתחילים מיום שימסר לו המעות מהב”ח העבר, עם כל התנאים הנכתבי' בפארטי הנ“ל כנ”ל.
[כמ“ר פינחס ב”ח]
וכמ“ר שמואל כה”ץ יצ“ו קרא לכמ'”ר פינחס להיות בעל חנות כנ“ל ונשאר ע”פ כלם
(תיט) ג' פרנסי' ונכנס
וגם הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ד הן ב' לאו
כמ“ר עזריאל כה”ץ קרא לכמ“ר מרדכי מינקין להיות פרנס ונשאר ע”פ י"א הן ב' לאו
כמ“ר שמואל עלמיא קרא לכמ”ר אהרן שלו' להיות פרנס ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
כמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר משה מוריטו לנכנס ונשאר ע”פ י"ו הן ב' לאו
(–) יעקב בר אברם פרנס
(–) שלמה בר שלמה עזיז פרנס
(–) אהרן זרח כהן פרנס |
קעד ע“א ליל ד' ו' אלול שהוא י”ו אגושטו שע“ט2872 לפ”ק, בב"ה הלועזי' נתועדו אלו הנקובים בשמות 🔗
כמ“ר אהרן שלו', כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר משה מוריטו כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר שלמה עזיז, כמהר”ר שמריה, כמ“ר דניאל פירו,2873 כמ”ר שמואל עלמיא, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ“ר פינחס, כמ”ר מרדכי לאבאדיאה, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר יודא נאפולי, כמ’ר יצחק פיקיוטו.2874
(תכ ייפוי-כוח ללקיחת אלפיים דוקאטים בהלוואה כדי לשלם חוב)
בהיות כי נמצא איש נוצרי אשר רוצה להלות לבני הקק“י ב' אלפים דוקאטי אליווילו לערך חמשה לכיכר,2875 לכן הושם פארטי מצד שני הפרנסי' והנכנס, היינו כמ”ר אהרן שלו' וכמ“ר מרדכי מינקין וכמ”ר משה כה“ץ נכנס, שינתן כח ורשות לשלשתם הנ”ל מכל בני הקק“י, שיוכלו לקחת המעות הנ”ל מיד האיש הנ“ל כדי לפרוע מהם החוב מהאקוואפינדינטו;2876 וינתן להם כח ורשות עתה להשתעבד, המה שלשתם הנ”ל כמ“ר אהרן וכמ”ר מרדכי וכמ“ר משה כה”ץ הנ“ל, בשם הקק”י בכל אופן המועיל ומספיק, ככל הכח אשר נתן לשעבד לשלשה הממונים יצ“ו, כפי נוסח הפארטי נעשים ג' אלול שס”ג,2877 ג' תשרי שס“ד2878 וט' כסליו שס”ד,2879 וכן יהיה להם הכח כאלו נכתבו2880 כאן אות באות; אך שלא יוכלו לכתוב באישטרומינטו2881 ובשעבודם שום קנס אחר, כי אם לפרוע החמישה לכיכר בלבד, בלי שום קנס אחר; וזולת זה יוכלו לעשות האינסטרומינטו והשעבוד2882 ככל אשר נעשה נגד האקוואפינדינטו; וכל אשר ישעבדו ויתחייבו השלשה נבררים הנ“ל יהיה שריר וקיים כאלו נשתעבדו כל בני הקק”י הם בעצמם, ועל כלם יחד יחוייבו לקיים כל הנ“ל. ונשארה ע”פ כלם
(–) אהרן בר שלו'2883 פרנס
(–) מרדכי בן הח''ר משה2884 זצ"ל פרנס
ליל ב' כ“ט תשרי ש”פ2885 נתועדו אלו הנועדים
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר משה כה“ץ, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר פינחס, כמ”ר שבתי שיצי, כמ’ מיכאל בר אהרן, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר ברך בר נתן.
(תכא סדרי הקופות ביום לוויה)
הושם פארטי2886 מצד מ“כ הפרנסים, שמכאן ולהבא בעת שימָצא ח”ו ב“מ2887 בעיר ולהוציאו לקברה בב''ח,2888 לא יוכל שום איש לסבב בשום (ב)בוסלו,2889 לא בתוך חצר הגיטו ולא בבית הקברות, כי אם א' בוסלו משמן למאור לכל אחד מהבתי כנסיות וקופת גמילת חסדים, ולא זולת; וזה בקנס חצי דוקאטי לכל העובר, שיפרע לחבורת גמלת חסדים; ופרנסי החבורה מגמילת חסדים יוכלו לקחת מיד המסבב הבוסלו אשר יסבב בה זולת הנ”ל.2890 נשארה ע'"פ כלם
(תכב פרנסי חשון–כסליו–טבת ש"פ)
הושמו באלי בבוסלו לברור ג' פרנסים ונכנס כנהוג עבור ג' חדשים
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון בר ש”י להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ב' לאו
כמ“ר יהודא נאפולי קרא לכמ”ר אהרן זרח כה“ץ לפרנס ונשאר ע”פ ו' הן ד' לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ לפרנס ונשאר ע”פ ח' הן א' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות נכנס ונשאר ע"פ ח' הן א' לאו
ליל ג' ר“ח חשון ש”פ2891 לפ"ק נועדו אלו הנועדים, ואלו שמותם 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יצחק פיחטו,2892 כמ“ר פינחס, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר זימלן בר ש“י, כמ”ר יהודא נאפולי, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר יהודא בר ש”י, כמ“ר שמואל עלמיא, כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ”ר מרדכי דלבאדיאה, כמ“ר מיכאל אשפריאל, כמ”ר ברך בר נתן, כמ"ר
אברמין כה“ץ, כמ”ר א"י ארקיוואלטו.
(תכג בחירת ועד השבעה)
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לברור ע”פ בוסלו ובלוטי שבעה אנשים מהועד הקק“י, שלא יהיו פסולים זה לזה לא מחמת קורבה ולא מחמת שנאה כנהוג וכמו שנתבאר בפארטו כאן לאחרנו, נעשית ביום ליל ו' י”ב אב שע“ח לפ”ק;2893 ויהיה להם הכח ככל אשר נכתב בפארטו ההיא, וימשך מנויים בכל היפוי כחות הנ“ל זמן משך שנה אחת מתחלת מעצם היום הזה ככל הנכתב בפארטו הנ”ל. ונשארה ע“פ י”א הן ח' לאו |
קעד ע"ב ובכן הושם באלי בבוסולו לברור השבעה אנשים עם הנכנס, כמו שנתבאר בפארטו מעבר לדף
הזה.
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר זימלן לוריא להיות אחד מהשבע הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ה' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות א' מהנ”ל
ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר פינחס להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ ט"ו הן א' לאו
כמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר זימלן בר ד”מ להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר פינחס קרא לכמ”ר דניאל פירו להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
כמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ י' הן ז' לאו
כמ“ר יצחק פיקיוטו קרא לכמ”ר מיכאל אספריאל להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
כמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר אליה קאטילנו להיות נכנס ונשאר ע”פ י"ו הן ד' לאו
(תכד) פתיחות
הוסכם ע"פ כל הנועדים לעשות הפתיחות2894 לכל הנזכרים כאן למטה; והפתיחות יפרעו אותם בשני פאגי,2895 ככל אשר יושת עליהם.
כמ“ר יוסף גאלינדו ע' לי' יפרע בשני פאגי נשאר ע”פ ט"ו הן ה' לאו
כמ“ר אברהם ן' פורתה2896 ל' לי כנ”ל נשאר ע“פ ט”ו הן ה' לאו
כמ“ר מנשה כה”ץ מלודי י“ח לי' כנ”ל נשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
כמ“ר יעקב בר עקיבא י”ח לי' כנ“ל נשאר ע”פ י"ב הן ו' לאו
כמ“ר דניאל פירו ע' לי' כנ”ל נשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
כמ“ר יצחק מפאנו י”ב לי' כנ“ל נשאר ע”פ י"ז הן ג' לאו
כמ“ר דוד בר שלמה מאיליאה ל' לי' יפרע בשני פאגי, אך בתנאי שאם ימצא ראיה ברורה בתוך זמן של ט”ו ימים, שכבר פרע פתיחה או שנפטר מפרעון פתיחה, אז יהיה פטור; ומכלל לאו נשמע הן2897 ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו
כמ“ר יודא יפה י''ח לי' כנ”ל ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא' זצ”ל פרנס
(–) אהרן ב“ר שלו' ז”ל פרנס
(–) מרדכי בן הח“ר משה זצ”ל פרנס |
קעה ע“א ליל ב' כ”ז חשון ש“פ2898 לפ”ק אלה שמות הנועדים שנתועדו 🔗
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר שלמה בר ד”מ, כמ“ר שמואל עלמיא, כמ”ר יודא בר ש“י, הח”ר משה גראשיטו, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר אברמין כה“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר דניאל פירו, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אהרן שלו', כמ"ר נריה בר יעקב.
(תכה) ג' דייני הקהל
הושם באלי בבוסלו לברור ג' דיינים עבור שנה אחת מתחלת ר“ח חשון הזה עד ר”ח2899 שפ"א
כמ“ר יודא נאפלי קרא לכמ”ר מרדכי מינקין לדיין ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
כמהר“ר שמריה קרא לכמ”ר זימלה לוריא לדיין ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
הר“ר משה גרוסיטו קרא לכמ”ר מרדכי באדיאה לדיין ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
(תכו) ו' נבררי' ע"ד חלוקת הלחם
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שיובררו ששה אנשים מאנשי הועד ע”פ בוסלו ובאלוטי, שיהיו כשרים זה לזה, אשר המה יסדרו סדר על חלוקת הלחם והמעות הנחלקים לעניים בכל שבוע, וכפי נוסח הפרטי שנעשה ביום שני של ח“ה של פסח שע”ח2900 ובכל התנאים והחזוקים שנכתבים בפארטה הנ“ל; וסדר חלוקה הזאת תמשך זמן שנה אחת, מתחלת ר''ח חשון הזה עד ר”ח חשון שפ“א הע”ל; ויחוייבו המבוררים הנ“ל אשר יובררו, לעשות סדר החלוקה2901 הנ”ל בזמן שמנה ימים, וזה בגזרת נח“ש, אך יוהרו המובררים הנ”ל לבלתי להוסיף על סך הכולל מהפוליצה והחלוקה שעשו הששה מבוררים שעברו כבר. נשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
הושם באלי בבוסלו לברור הששה אנשים הנ“ל כנ”ל
וכמ“ר נריה בר יעקב קרא לכמ”ר שלמה בר ד"מ להיות אחד מהששה
ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
וכמ“ר2902 דלאבאדיאה קרא לכמהח”ר משה גראסיטו להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
וכמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ו' הן ה' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמהר“ר שמריה להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכמ“ר פינחס להיות אחד מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ג הן ב' לאו
וכמ“ר שלמה בר ד”מ קרא לכמ“ר אליה קאטילאן להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
(–) שמעון בר שי ז"ל פרנס
(–) אהרן זרח כהן
(–) שמעון בר ד"מ פרנס
ליל ב' ד' כסליו ש“פ2903 לפ”ק נועדו בני הקק“י בב”ה, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כהר“ר משה גראסוטו, כמ”ר שלמה בר ד“מ, כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ''ר פינחס, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר מרדכי באדיא‘, כמ“ר שמואל עלמיא, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ"ר אהרן שלו’, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ"ר אלחנן ארקיוואלטו.
(תכז) בולטציוני שנית פורתה ופירו
נעשה באלוטציוני מחדש2904 ע“ד פתיחת כמ”ר אברהם פוראתה
ונשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו כבראשונה ל' לי'
וגם נעשה בולוטציוני מחדש ע“ד פתיחת כמ”ר דניאל פירו
ונשארה ע“פ י”ו הן ד' לאו כבראשונה ע' לי'
(תכח) ברור איש לכוון חשבון יאקו' גאלינה
בהיות כי לשעבר נבררו אנשים מבני הק“ק שהיו חייבים לכוון חשבון עם2905 יאקומו גאלינה מן חצי הפיטו שגבה וקבל מבני הקק”י,2906 ועד היום הזה לא נעשה דבר, ולהיות הדבר הזה תלוי ועומד יש לחוש שיגרום נזק לבני הקק“י; לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים, שיבורר2907 איש אחד מבני הועד יצ“ו, שיהיה לו הכח והרשות מבני הקק”י להשתדל לכוון החשבונות עם יאקום
גאלינה הנ“ל; וינתן לו לשכר טרחו חמשה דוקאטי ממעות הקק”י, אך בתנאי שבתוך זמן שני חדשים מהיום הזה יעשה החשבון ויביא הכוון החשבון ליד מ"כ |
קעה ע“ב הפרנסים יצ”ו, כדי שיביאוהו בועד להראותו לבני הקק"י; וגם יהיה מחוייב לכוף ולנגוש לכל
מי שימצא שיהיה מחוייב לפרוע מהפיטו הנ“ל, וגם לנגוש ולכוף יקום גאלינה הנ”ל לפרוע, אם ימצא שיהיה חייב לבני הקק“י ממה שקבל; ואם יעבור האיש אשר יבורר לבלתי עשות הכוון חשבון הנ”ל בזמן שני חדשים הנ“ל, יפול בקנס חמשה דוקאטי לפורעם2908 מכיסו אל בני הקק”י, ונוסף על אלה ילכד בעונש נח''ש; ואם יצטרך להוציא דבר כדי להביאו במשפט ולכוף אותו לבא לכלל כוון החשבון, יהיה לו רשות לאיש שיוברר, להוציא עד שני דוקאטי בעסק זה ממעות בני הקק“י, ולא יותר. ונשארה ע”פ י"א הן י' לאו
הושם באלי בבוסלו כדי לברור האיש שיכוון החשבון הנ"ל
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכמ“ר שלמה בר ד”מ להיות הוא האיש הנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
(–) שמעון בר ש“י ז”ל פרנס
(–) אהרן זרח כהן
(–) שמעון בר ד"מ פרנס
ליל ב' ר“ח שבט ש”פ2909 לפ“ק נתועדו בני הק”ק יצ"ו, ואלה שמות הנועדי'
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר שבתי שיצי, כמ“ר שימון2910 לוריא, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר שמואל כה“ץ, כמ”ר פינחס, כמהר"ר משה גראסיטו.
(תכט) ג' פרנסי' ונכנס שבט אדר ואדר ניסן
הושם באלי בבוסלו ע"פ רוב הנועדים לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור שבט אדר ואדר וניסן כנהוג
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר עזריאל כה”ץ לפרנס ונשאר ע“פ י”ב הן א' לאו
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר שמעון לוריא לפרנס ונשאר ע“פ י”א הן ד' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר אהרן משלו' לפרנס ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
וכמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ”ר דניאל פירו להיות נכנס ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
ליל ב' ח' שבט ש“פ2911 נתועדו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדים
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר אליה קאטילן, כמ”ר אהרן זרח כה“ץ, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר יודא בר ש”י, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שלמה בר ד“מ, כמ”ר נריה בר יעקב, כמ“ר אלחנן ארקיוואלטו, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר מרדכי באדיאה, הח”ר משה גרסיטו, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברמין כה"ץ.
(תל) אסור שכירת בתים לחיצוני' בלי רשות מהקק"י
בהיות כי בכל יום נמשכו קלקולים מצד קצת מאותם שבאו לדור פה פאדובה בימים שעברו2912 והבאישו ריחנו בעיני השרים2913 והשלטונים יר“ה,2914 הן מצד הגנבות2915 הן שלקחים ממון2916 מהערונים מהעיר2917 ואח”כ פנו איש לדרכו בלי פרעון הממון ההוא; ועוד על זאת,2918 כי גרמו שנשארו בתים על הקק“י2919 אחרי עשיית הגיטו, אשר הקק”י יש להם נזק מהם, והגם הושמו כמה וכמה פארטי בנדון זה2920 ולא נתקיימו אותן התקנות לסבות שונות; וגם זאת, כי הקק“י נתנו מלאי לכיס2921 עניים יחידים שילכו להם, כדי להקל ההוצאה מהקק”י,2922 ואכלו אותם המעות שנִתנו להם וחזרו שנית על הקק“י, אשר כל זה צריך תקון וגדר; לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסים יצ“ו, שמהיום והלאה לא יוכל שום אחד מדרי פאדובה, יהיה מי שיהיה, לתת בשכירות שום מקו',2923 בית או חדר או עליה, בשום אופן לשום אחד שיבא לדור פה, ובאלה יובן ויוכלל ג”כ איש יחידי או אשה הנמצאים לע“ע בפאדובה, שרוצים להביא הנה אשתו ובניו או בנותיו, לא יוכלו לבא לדור עם בני ביתם פה, אלא א”כ2924 ישמור הסדר הזה, הן הוא הנמצא פה או אחרים הבאים לדור פה להיות באלוטאדו קודם מהקק“י,2925 ויפרע לסיוע להוצאות שנעשו לבנין הגיטו והשערים, שרבו כמו רבו, מה שיראה בעיני הקק”י, לפי כחו ויכולתו של הבא לדור פה, ויהי באלוטאדו מהקק“י ויהיה נשאר ע”פ שני שלישים מהנועדים, והנועדים יהיו לפחות שני שלישים מכל הנועדים, ויוכרז בב''ה מקודם, שרוצים לבאלוטר מי שיהיה בשם, וזה כ“ד שעות קודם שיתועדו הקק”י; וכל העובר על פארטי הזאת יפול בקנס חמשים דוקאטי, מחציתם אפליקאדי לדיין אקווילה2926 ומחציתם לעניי ישראל מהקק“י, והמוסר אותו לא יקָרֵא מוסֵר אך ברוך יהיה, ויהיה בכלל העוסקים בצרכי צבור באמונה כי לתועלת הקק”י הם עושים; וכדי שתהיה נשמרת ותהיה לה תקומה בכל מכל כל ככתבה וכלשונה, תהיה המשרה על השבעה מהועד קטן2927 יצ“ו לראות להשיג קונפרמציוני2928 מהמושל יר”ה עם דיקריטו2929 שלו, שיותן לפארטו זאת איסיקוציוני2930 מדי יום יום, וכן יהיה מחוייבים כל וועד השבעה שיהיו מעת לעת להשיג הדיקריטו וקיומ' מכל מושל ומושל2931 לסיבות הנ“ל כנ”ל; ולא יועיל לשום אחד2932 לומר שכבר עשה שטר שכירות2933 קודם שימת פארטי זאת; ואם יהיה מי2934 שכבר עשה שטר ונתן כבר בשכירות בית לאיזה אדם, יבא להגיד בעד כל יום מחר אל מ“כ הפרנסים שכבר השכיר, והם יכירו אם אמת אתו ויקימו השכירות, ואם לא יבא להגיד להם, יובן שלא יועיל לו אח”כ לומר כבר השכרתי ביתי; והפרנסים אשר יהיו מעת לעת יחוייבו להשקיף,2935 שפארטי זאת תהיה נשמרת, וששום אחד מהקק"י |
קעו ע“א לא יעבור, וזה בגזרת נח”ש לעובר, מלבד שהרשות נתונה לכל יחיד ויחיד למסור הפרנסים
העוברים, כי הם יהיו מחוייבים לפרוע קנס החמישים דוקאטי הנ“ל מפני העלימת2936 עין כנ”ל; ולא יועיל שום התנצלות2937 וערמה, הן לנותן בשכירות הן לשוכר, כי אם בשמירת פארטי הנ“ל, להיות2938 קודם כל דבר באלוטאדו כסדר הנ”ל; ויוכרז פארטי הזאת מכאן והלאה כל שלשה רגלים בכל בתי כנסיות פה פאדובה, וגם למחר יוכרז ע''י השמש בב"ה בעת קריאת התורה.
ונשארה ע“פ י”ז הן ד' לאו
(תלא) פורים
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לקיים פארטו הנעשית ע”ד הפורים ביום י“ג שבט שעבר בשנה שעברה,2939 ויתנהג2940 בה ככל הכתוב בפארטי ההוא הנ”ל, וממנה אין להוסיף ולא לגרוע.
ונשארה ע“פ י”ח הן ב' לאו
(תלב) נ' לי' לבת ר' רפאל מקסטילו
עוד הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים, שינתן לסיוע להשיא הבתולה בת כמ”ר רפאל מקאסטילו יצ“ו חמשים ליטרין, מאותם המעות המופקדים ביד האלוף כמהר”ר אברהם קאטילאן יצ“ו להשיא בתולות,2941 וזה ינתן לו ביום שתכנס לחופה. ונשארה ע”פ כלם
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא' זצ”ל פרנס
(–) אהרן בר שלו' יצ"ו פרנס
(–) עזריאל בכמהר“ר גרשם כ”ץ ז"ל פרנס
ליל ב' ט' מרצו ש“פ2942 לפ”ק נתועדו בני הקק“י יצ”ו, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ”ר אהרן שלו', כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יודא נאפולי, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר נריה בר יעקב, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר מיכאל אספריאל, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר שמריה קוניין, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר פינחס, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כהר”ר משה
גרסיטו, כמהר“ר שמריה, כמ”ר אברהם כהן, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר מרדכי לאבדיאה, כמ”ר יודא בר ש"י.
(תלג) ד' דוקאטי לסיוע לצנועה
כדי להתחיל בדבר מצוה, הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו, שינתן לסיוע להשיא בתולה צנועה מעירנו, הידועה למ“כ הפרנסים, ארבעה דוקאטי, מאותם מעות המופקדים ביד האלוף כמהר”ר אברהם קאטילאן2943 להשיא בתולה. ונשארה ע“פ כ”ג הן א' לאו
(תלד) תוספת על חלוקת הלחם
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו, בהיות כי מ“כ הששה הנבררים ע”ד חלוקת הלחם לא יוכלו להוסיף על הקצבה שכבר נעשית בחלוקה הראשונה, בנראה בפארטי נעשית כ“ז חשון ש”פ,2944 ואין הקומץ משביע; לכן יותן להם רשות לששה הנבררי' הנ“ל להוסיף עוד לחלק על סך הראשון שנים ליטרי', אם יראה בעיניהם היותו מצטרך. ונשארה ע”פ כ' הן ד' לאו
(תלה) תורת הפאלטה מעשית המצות נתנה לכמ"ר בנימין
מ“כ הפרנסי' יצ”ו צוו לקרא פארטי שכבר נעשית, בעניין לתן הפאלטה מעשית המצות לאיש אשר יהיה נשאר ע“פ רוב באלי בב”ו כנהוג, בכל התנאים | הנכתבים בפארטי הנ“ל הנכתבים בדף קס”ח כאן לאחרנו וביום ר“ח אדר שע”ח,2945 בכלל ובפרט, וג“כ נקרא פארטי נעשית י”ג שבט שע“ט דף קע”ב2946 הנעשית סניף ותוספת לפארטי הנ"ל מתחילתה ועד סופה.
ואח"כ נעשה הבאלוטציון משנַים שנקרבו לעשות המלאכה
ונשאר כמ“ר בנימין פאלטי ע''פ רוב הבאלי היינו י”ט הן ה' לאו
וקבל2947 עליו כמ“ר בנימין הנ”ל לעשות המצות יפות וטובות עם כל התנאים והחוקים הנכתבים בשני הפרטי הנ“ל עם הקנס מן כ”ה דוקאטי הנ“ל, ונתחייב עצמו לתן המצות אפויות כהלכתן לערך ו' סולדי ג' קטנים הליטר' למשקל הגדול, ולעניים לערך חמשה סולדי ג' קטנים הליטר‘, והקמח מסולת נקיה לערך חמשה סולדי הליטר’;2948 ונכנס ערב קבלן ואינסולידום עבור כמ”ר בנימין הנ“ל כמ”ר אהרן דילבילה, וגם עבור חמשה ועשרים דוקאטי הנ“ל מהקנס הנ”ל, שיעשה מלאכתו בנאמנות ככל התנאים הנ“ל; ולעדות ולראיה יחתמו שמותיהם כאן למטה שכן נתחייבו וקבלו עליהם ככל הנ”ל.
(–) שמעון בכמהר“ר ישראל לוריא' זצ”ל פרנס
(–) אהרן בר שלו' פרנס
(–) עזריאל בכמהר“ר גרשם כ”ץ ז"ל פרנס |
קעו ע“ב ליל ה' ד' חש”מ2949 של פסח ש“פ2950 נתועדו בני הקק”י בב"ה, ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר אהרן שלו‘, כמ“ר עזריאל כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כהר''ר משה גראסיטו, כמ’ יצחק בר נריה, כמ“ר שבתי שיצי, כמ”ר יודא בר ש“י, כמ”ר מיכאל בר אהרן, כמ“ר שלמה עזיז, כמ' זימלן בר ש”י, כמ"ר מרדכי מינקין.
(תלו) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
וכמ“ר אהרן שלו' קרא לכמ”ר יצחק בר נריה להיות פרנס ונשאר ע"פ כלם
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ"ר יעקב בר אברהם שלו' לפרנס
ונשאר ע"פ ז' הן ב' לאו
וכמ“ר יודא בר ש”י קרא לכמ“ר פינחס לפרנס ונשאר ע”פ כלם
כמ“ר מיכאל בר אהרן קרא לכמ''ר שבתי שיצי לנכנס ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
(תלז) א' ר"ח במקו' כ' שמואל עלמיא
בהיות כי נפטר לעולמו כמ“ר שמואל עלמיא ┐ז”ל┌ שהיה נבחר לר“ח;2951 לכן הושם פארטו מצד מ”כ הפרנסים, שיוברר ר“ח אחר במקומו, וימשך מנויו כמשך זמן השני ר”ח האחרים, ושלשתם גם יחד יכוונו ויראו החשבונות וההוצאות שנעשו, ויעשו ע"כ2952 חדש ניסן הזה אשר אנחנו בו
ונשארה ע"פ ט' הן ב' לאו
והושם באלי בבוסלו לקרוא ולברור הר“ח הנ”ל
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר פינחס להיות הר”ח הנ“ל ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
ליל ביאת יום ב'2953 כ“ו תמוז ש”פ,2954 אלה שמות הנועדים בב"ה הלועזים 🔗
כמ“ר פינחס, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר משה כה”ץ, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ"ר שבתי שיצי, כמ’ מרדכי מינקין, כמ“ר יודא נאפולי, כמ' אברהם כה”ץ, כמ“ר דוד מאיליאה, כמ”ר אהרן שלו'.
(תלח) ג' פרנסי' ונכנס אב אלול תשרי
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' כנהוג
וכמ“ר זימלן בר ש”י קרא לכמ“ר אהרן זרח כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע"פ ט' הן א' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אהרן שלו' לפרנס ונשאר ע"פ ו' הן א' לאו
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר שלמה בר ד“מ לפרנס ונשאר ע”פ ז' הן ג' לאו
וכמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ”ר משה מוריטו לנכנס ונשאר ע"פ ה' הן ג' לאו
ליל מוצאי שבת כ“ח תשרי שפ”א2955 לפ“ק, אלו שמות הנועדים יצ”ו
כמ“ר אהרן זרח כה”ץ, כמ“ר שלמה בר ד”מ, כמ“ר משה מוריטו נכנס, ר' יצחק בר נריה, יודא בר ש”י, זימלן בר ד“מ, עזריאל כה”ץ, דוד2956 בר שלמה, מרדכי לאבדיאה, יודא נאפולי, דניאל פירו, מרדכי מינקין, הר"ר משה גרסיטו, אליה קאטילאן, ר' פינחס, מיכאל בר אהרן, ברך בר נתן.
(תלט) סיוע לשתי נערות מקקפ"י
כדי להתחיל2957 בדבר מצוה, הושם פארטי מצד מ“כ שני הפרנסי' והנכנס הנ”ל, שינתן לסיוע להשיא שתי בתולות מתושבי עירנו, הידועות למ“כ הפרנסי' הנ”ל, שתי עשרה דוקאטי לכל אחת מהנה, ממעות בני הק“ק יצ”ו לזמן נישואהם. ונשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו |
קעז ע"א (תמ) ג' פרנסי' ונכנס
באותו מעמד אשר מעבר לדף הזה הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכמ“ר זימלן בר ש”י להיות פרנס
ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר זימלן לוריא לפרנס ונשאר ע”פ ז' הן ו' לאו
וכמ''ר דניאל פירו קרא לכמ“ר יצחק בר נריה לפרנס ונשאר ע”פ י"ב הן א' לאו
וכמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר דניאל פירו לנכנס ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
(תמא) ג' ר"ח
הושמו באלי בבוסלו לברור ג' ר“ח כנהוג, וימשך זמן מנויים שנה אחת, מתחלת מעצם היום אשר נשלמו זמן הר”ח הראשונים שהיו לפני זה.2958
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר עזריאל להיות ר“ח ונשאר ע”פ י' הן ד' לאו
וכמ“ר דניאל פירו קרא לכהר”ר משה גראסיטו לר“ח ונשאר ע”פ י"ב הן ד' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר מרדכי דלאבדיאה לר“ח ונשאר ע”פ ח' הן ז' לאו
(תמב) אסור לגבות שום סך יותר על עשרה דוקאטי
בהיות כי בני הקק“י רובצים תחת משא כבד ההוצאות העמוסים עליה רבו למעלה,2959 לכן הושם פארטי מצד שני מ''כ הפרנסים והנכנס הנ''ל, שמכאן ולהבא לא יוכל שום פרנס להשים פארטו לגבות שום סך מעות לאיזה דבר שיצטרך, יהיה. מה שיהיה, יותר על סך עשרה דוקאטי, כי אם על פי כל בני הועד, היינו שיהיו בועד כל הנועדים חוץ משנים, ותשאר ע”פ הרוב; וזה בקנס לכל העובר חמשים דוקאטי, אפליקאטי חציים לדיין הוויטוואלייה2960 והחצי אל המגיד,2961 היינו האקוסאטורו,2962 ולא יקרא בשם מוֹסֵר בשביל כך, אך תע"ב.2963
ונשארה ע"פ י' הן ז' לאו
(–) אהרן זרח הכהן פרנס
(תמג) ב' אנשי' על בית הפאפה
הושם פארטי מצד מ“מ הנ”ל לברור שני אנשים מבני הקק“י, אשר עליהם תהיה המשרה ויהיו להם הרשות והממשלה למכור2964 ולהשכיר את הבית אשר היה של כמ”ר יוסף פאפה2965 הזקן; וכל זה יעשו לתועלת הקק“י, הן להשכיר הן למכור, ובכל אופן הנראה בעיניהם לתועלת הקק”י; וכל אשר יעשו ויסכימו אלו השנים יהיה שריר וקים כאלו נעשה ע“י כל בני הקק”י.
ונשארה ע“פ י”ד הן ג' לאו
(–) אהרן זרח הכהן פרנס
ובכן הושם באלי בבוסלו לברור השני האנשי' הנ"ל
וכמ“ר שלמה בר ד”מ קרא לכמ“ר משה כה”ץ מוריטו להיות א' מהאנשים הנ"ל
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
וכמ“ר דוד בר שלמה קרא לכמ”ר ברך בר נתן להיות השני מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ד' לאו
(–) אהרן זרח הכהן פרנס |
קעז ע“ב ליל ה' כ”ח טבת שפ“א2966 נתועדו בני הקק”י בב"ה, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר משה מוריטו, ר' אלחנן ארקיוואלטי, כ' עזריאל כה”ץ, כ' מרדכי מינקין, כ' זימלן בר ד“מ, כ' יודא נאפולי, כ' נריה בר יעקב, כ' יהודא בר ש”י, כי יוסף אשפריאל, כ' אליה קאטילן, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' שבתי שיצי, כ' מיכאל בר אהרן, כ' פינחס, כ' דוד מאיליאה, כ' ברך בר נתן, כ' שמריה קוניין, כ' יעקב שלו', כר”ר משה גרישיטו, כ' דניאל פירו, כ' אברמין כה“ץ, כ' מרדכי לאבדיאה, כ' זאלמן בר ד”מ.
(תמד) שני אנשי' הפקודי' על המזונו'
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו לברור שני אנשי' ע“פ בוסלו ובלוטי, שיהיו ממונים על כל דברי מאכלים הנמכרים בגטו ע”י היהודים; ולא יוכל שום איש ואשה הן מהתושבי' או חיצוני‘, למכור דבר מאכל, כי אם ברשות המבוררי’ וע“פ השומה אשר יעריכו2967 וישימו עליהם מ”כ המבוררי' הנ“ל; וכל העובר על דברי מ”כ המבוררי' יפול בקנס ב' דוקאטי לכל פעם, כמו שנתבאר בפארטי נעשית י“ג תמוז שע”ז;2968 ומשך זמן מנוײַם שלשה שני' רצופים מתחילים מעצם היום הזה; ויחוייבו המבוררי' להשקיף על הין צדקם2969 כל המצטרך בעסק זה, שיהיו נעשים כדת וכהלכה בכשרות, כיד ה' הטובה עליהם; ולא יוכלו המבוררים למאן ולריפודאר,2970 בקנס חמשה דוקאטי להקדש; ומנויים יהיה על כל מיני מאכלים בכלל אשר ימכרו ע’י היהודי'.
ונשארה ע"פ כ' הן ו' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסלו לברור השני אנשים הנ"ל
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות א' מן הנפקדי' הנ"ל
ונשאר ע“פ ט”ו הן ט' לאו
וכמ“ר דוד מאיליאה קרא לכמ”ר עזריאל כהן להיות מהנפקדי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ז' לאו
(תמה) ג' פרנסי' ונכנס שבט אדר ניסן
עוד הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג עבור ג' חדשי'
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר יעקב שלו' להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
וכמ“ר יוסף אשפריאל קרא לכמ”ר פינחס להיות פרנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ט' לאו
וכמ“ר עזריאל כה”ץ קרא לכמ“ר דניאל פירו להיות פרנס ונשאר ע”פ י“ד הן י”א לאו
וכמ“ר יהודא בר ש”י קרא לכמ“ר מרדכי מינקין להיות נכנס ונשאר ע”פ כ"ג הן א' לאו
ליל ה' ו' שבט שפ“א2971 בב”ה של הלועזים נתועדו אלו הנועדי' 🔗
כמ“ר פינחס, כמ”ר יעקב שלו‘, כ’ דניאל פירו, כ' משה מוריטו, כ' עזריאל כה“ץ, הר”ר משה גרסיטו, כק יודא נאפולי, כ' אניול ארקיוואלטו, כ' מרדכי באדיא‘, כ’ ברך בר נתן, כ' מרדכי מינקין, כ' שלמה [ ],2972 כ' יצחק בר נריה, כ' יוסף אשפריאל, כ' דוד מאיליא‘, כ’ שבתי שיצי, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' מיכאל בר אהרן, כ' יודא בר ש”י, כ' זימלן בר ש“י, כ' אברמ' כה”ץ.
(תמו סיוע למרת שרה בת כ"מ יצחק פאפה בנישואיה)
בהיות כי בליל ב' ח' שבט ש“פ נסכם2973 בועד הקק”י לתן למר' שרה בת כמ' יצחק פאפה2974 מאה דוקאטי לסיוע לנדוניתאה חדש קודם נשואיה, ועתה הגיע זמן הנישואין שלה ומבקשת שינתן לה המעות הנ“ל; לכן הושם פארטי מצד מ”כ הפרנסי‘, שינתנו לה המעות מאה דוקאטי הנ“ל באופן זה, היינו בשלשה ראטי,2975 השליש אחרי חג הפסח שפ”א הע“ל, ושליש השני לחג הסוכות שפ”ב הע“ל, והשליש האחרון לחג הפסח שפ”ב הע“ל; וכמ”ר יעקב שלו’ [ ]2976 הועד בשעבוד2977 אל החתן כ' דניאל דמייא יצ“ו עבור סך המאה דוקאטי הנ”ל, לפרוע אותם לו בזמנים הנ“ל בשם הקק”י, ובני הקק“י יחוייבו לסלקם כמ”ר יעקב הנ“ל מכל נזק מפרעון המאה דוקאטי הנ”ל, ויהיה כח לשעבודו של כמ“ר יעקב הנ”ל בעד בני הקק“י כאלו כל אחד מבני הקק”י יצ“ו שעבדו עצמם אינסולידום2978 ממש. ונשארה ע”פ כ' הן א' לאו |
(תמז שלושת דייני הקהל)
קצח ע"א באותו מעמד שבדף לאחרנו2979 הושם באלי בבוסלו לברור ג' דייני' כנהוג, וימשך זמן מנויים א'
שנה מתחלת מעצם היו' הזה
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר יודא בר ש“י להיות דיין ונשאר ע”פ י' הן ו' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר יוסף אשפריאל לדיין ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
וכמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר דוד מאיליא' לדיין ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
(תמח מינוי שני מורשים בעניין החדר של נריה שמש)
להיות כי נקרא ערעור ומחלוקת ע“ד החדר שמשתמש בו לע”ע2980 כמ“ר נריה שמש,2981 שהוא בשטח ┐ובית┌ ב”ה2982 של אשכנזי‘, וכדי לעשות דבר כדת וכהלכה, לכן הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסים לברור שני אנשים, שעליהם תהיה המשרה והרשות לראות ולחפש זכות הקהל יצ“ו על החדר הנ”ל נגד כמ“ר נריה הנ”ל; ויהיה להם כח לריב2983 ולהוציא2984 כדי להוציא לאור משפטם, וזה יעשו על הין צדקם כיד ה’ הטובה עליהם, בלי ערמה ובלי מרמה, וזה בקנס ובעונש נח“ש ועשרה דוקאטי לכל העובר, וזה יחוייבו לעשות תכף ומיד. ונשארה ע”פ י"ד הן ו' לאו
והושם' באלי בבוסלו כדי לברור האנשי' הנ"ל
וכמ“ר זימלן בר ש”י קרא לכמ“ר אהרן זרח כה”ץ להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ה' לאו
וכמ“ר אהרן זרח קרא לכמ”ר זימלן בר ש“י להיות א' מהנ”ל ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
(תמט בחירת חמישה על חלוקת הלחם לעניים)
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שיובררו חמשה אנשים, ויהיה להם כח לסדר חלוקת הלחם לעניים;2985 אך שלא יעברו סך המעות אשר חלקו והגבילו המחלקי' שהיו קודם לכן ולא יעדיפו, כי אם עד ארבעה2986 יכולין להוסיף ולא יותר. ונשארה ע”פ כ' הן א' לאו
והושם באלי בבוסלו לברור החמשה אנשי' הנ"ל
וכמ“ר עזריאל כה”ץ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
וכמ“ר אניול ארקיוואלטו קרא להר”ר משה גריסיטו להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
כמ' ברך קרא לכמ' יצחק בר נריה להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ח הן ב' לאו
כמ“ר שלמה עזיז קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
כמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר פינחס להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ו הן ב' לאו
יו' א' ר“ח אדר שפ”א,2987 אלה שמות הנועדים יצ"ו 🔗
כמ' פינחס, כ' יעקב שלו‘, כ’ דניאל פירו, כ' משה כה“ץ, זימלן בר ד”מ, זימלן בר ש“י, יודא נאפולי, יצחק בר נריה, עזריאל כה”ץ, מרדכי מינקין, דוד מאיליאה, אלחנן ארקיוואלטי, אליה קאטילאן, שבתי שיצי, הר“ר משה גרסיטו, מרדכי דלאבדיאה, שמריה קוניין, יודא בר ש”י, ברך בר נתן, זימלן לוריא', זלמן בר ד"מ.
(תנ) חיוב הפרנסי' להשתדל שתשוב הסך הנתן להשיא בתולה לבני הקק"י
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שכל סך המעות שנתחייבו בני הקק“י לתת להשיא בתולות, אשר עדיין לא נתנו ליד השייכים להם, יחוייבו הפרנסים אשר ימצאו בעת פרעון המעות הנ”ל, להשתדל שישתעבדו מקבלי המעות הנ“ל, אם2988 יבאו לכלל שיחוייבו להחזיר הנדוניא,2989 כלה או מקצתה, שיוחזרו לבני קקפ”י כל הסך שיוציאו,2990 או חציו, כמו שיהיה;2991 וזה יעשו, בגזרת נח“ש על הפרנסי' אשר יעברו ויפשעו להוציא המעות עד2992 שיעֵשה הראיה הראויה לזכוּת בני הקק”י, להיות כי בני הקק“י הוציאו המעות. ונשארה ע”פ י"ב הן ז' לאו |
קעח ע"ב באותו מעמד שמעבר לדף
(תנא בחירת שניים לפעולה נגד המסרבים לשלם את המסים)
בהיות כי כמ“ר יודא בר ש”י הגובה מתרעם, שלא יוכל לגבות פוליצה, מפני שיש קצת בני הקק“י שאינם רוצים לפרוע ועשו לו ציטאציוני ארוואקאר2993 נגד הפארטי,2994 ולא יוכל לעשות הפרענות בזמנם; לכן הושם פארטי לברור שני אנשים, שיהיה להם הכח לריב ולהוציא מכיס הקק”י כָל2995 מצטרך נגד אותם שעשו הקומנדאמינטי,2996 עם אותם שירצו לבא (אצל) בד“י ובד”א.2997 ונשארה ע''פ י"ד הן ז' לאו
ובכן הושם באלי בבוסלו לברור שני האנשי' הנ"ל
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר יודא בר ש“י להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר מרדכי לאבדיאה להיות מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
(תנב בחירת שניים שישתדלו בעניין התשלום לאנשי צבא)
בהיות כי בני הקק“י נגשׂים נתבעים מן הצבור,2998 שרוצים שנפרע לאנשי המלחמה,2999 מה שלא נתחייב;3000 לכן הושם פארטי לברור שני אנשים ע”פ בוסלו ובאלוטו, שני אנשי' שישתדלו ויריבו לדין הזה; ויהיה להם הכח להוציא מכיס הקק“י כל המצטרך בעסק זה להציל בני הקק”י; ולא יוכלו לסרב3001 הנבררים, בעונש נח“ש. ונשארה ע”פ ט"ו הן ו' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר פינחס להיות אחד מהנ“ל ונשאר ע”פ י"ג הן ו' לאו
וכמ“ר משה גרסיטו קרא לכמ”ר אליה קאטילאנו ונשאר ע“פ י”ז הן ב' לאו
(תנג פורים)
הושם פארטי מצד מ''כ הפרנסים יצ“ו לקיים פארטי הנעשית ר''ח אדר שע”ח3002 בדבר הפורים כנהוג, וכמו שכתוב לאחרינו. ונשארה ע“פ י”ז הן ג' לאו
ליל3003 ┐ב‘┌ ח’ אדר שפ“א3004 נתועדו בני הקק”י יצ"ו, ואלה שמות הנועדים
כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יעקב שלום, כמ“ר פינחס, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר יהודה בר ש“י, כמ''ר אליה קאטלן, כמ”ר שבתי סיצי, כמ“ר מיכאל בר אהרון, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אלחנן ארקיוולטי, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר שמעון בר ש“י, כהח”ר משה גראסיטו, כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר משה מוריטו, כמ“ר שלמה עזיז, כמ”ר ברך בר נתן, כמ"ר בנימין ┐קונ[ ]┌.3005
(תנד תוספת כוח לשני המשתדלים הנ"ל)
הושם פארטי מצד מ“כ שני הפרנסים, בהיות שכל זמן שיראה בעיני שני האנשים הנבררים על דברי הריב הנ”ל3006 לקרא בחברותם איש או אנשים, אשר יהיו עמהם לסייעתם3007 בהשתדלות הנ“ל, יחוייבו כל אותם אשר יקראו מאתם ללכת אתם ולהשתדל עמהם, כי יד3008 ה' הטובה עליהם, וזה בגזרת נח”ש לכל העובר; וגם יוכלו הנבררים לגבות מעות ┐מבני הקק“י┌ להוציא לפי כל המצטרך בעסק הזה. ונשארה ע”פ י"ז הן ד' לאו
(תנה זכיון לאפיית מצות)
מ''כ הפרנסים יצ“ו צוו לקרא3009 פארטי שכבר נעשית, לתת הפאלטה מעשיית המצות לאיש אשר נשאר ע”פ באלי בב“ו כנהוג, ובכל התנאים שנכתבים בדף קס'”ח3010 כאן לאחרנו בכלל ופרט. |
קעט ע“א ונעשה באלוטאציוני ונשאר כמ”ר בנימין פאלטי י"ו הן ג' לאו
וקבל עליו כמ“ר בנימין פאלטי לעשות המצות יפות וטובות עם כל התנאים והחקים הנכתבים בפארטי הנ”ל עם הקנס מן כ"ה דוקאטי, ונתחייב לתת המצות לערך שבעה סולדי הליטרין למשקל הגדול, ולעניים עבור ששה סולדי ו' קטנים הליטרה, והקמח מסולת נקיה לערך חמשה סולדי וחצי הליטרה.3011
היום3012 יו' ו' שני של חש“מ3013 מפסח שפ”א,3014 אלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר פינחס, כמ”ר יעקב שלו‘, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אליה קאטילאן, כמ“ר עזריאל כה”ץ, כ’ אלחנן ארקיוואלטו, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' ברך בר נתן, כמ' מרדכי מינקין, כמ' מרדכי דלאבאדיאה, כ' יודא נאפולי, כ' שבתי שיצי, כ' שמעון בר ש”י, כ' שמריה קוניין, כ' אברמין כה“ץ, כ' זימלן בר ד”מ, כמ' יודא בר ש“י, כמ' יצחק בר נריה, כמהר”ר שמריה, כמ' שמואל כה“ץ, כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר זאלמן בר ד”מ, כמ“ר מיכאל בר אהרן, כ' יצחק פיקיוטו, כמ”ר שלמה עזיז.
(תנו) אסור לתן סיוע
הושם פארטי3015 מצד שני הפרנסי' כמ“ר יעקב שלו' וכמ”ר דניאל פירו יצ“ו, שמכאן ולהבא כל איש ואשה יהיה מי שיהיה, הן מהתושבים או מהחיצונים, אשר ישיאו בתם וינדרו או יתחייבו לתן לנדוניאת בתם יותר ממאתיי' דוקאטי מעות מזומנים ומאה וחמשי' דוקאטי מלבושים ותכשיטים, לא יוכלו לשאול ולבקש שום סיוע וסיפוק מבני הקק”י; וגם לא יוכלו שום פרנס או פרנסים לשים פארטי בקק“י לתת שום סיוע ועזר כלל להם, וכל3016 העובר יפול בקנס הנח”ש; והפארטה הזאת תהיה קיימת לעולם, וזכרונה לא יָסוּף מתוך קהלנו;3017 ולא וכל שום אדם יהיה מי שיהיה לבטל ולחתוך הפארטה הזאת, כי אם בהיות בל בני הועד נועדים חוץ משלשה, ותהיה נשאר ע“פ שלשה רבעים מכל הנועדים הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ג הן ב' לאו
(תנז) ג' נבחרי' להחזיק קיום פארטו שלא להשכיר בתים
בהיות כי כבר נעשית פארטי ביום ח' שבט ש“פ3018 ע”ד אסור שכירות בתים לנכרים3019 בלתי רשות בני הקק“י, ואִסור ג”כ לבא לדור כאן בלי רשות הקק“י, ולפי הנראה ע''ע3020 מתמוטטת הפרטה הנ”ל ובני אדם אינם חוששים לקנסות ואִסורים שבה, וגם כח השבעה מבוררים מבני הקק“י נגמר3021 ואין איש שם על לב; לכן כדי לקיים ולהקים הפארטי הנ”ל, הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים יצ”ו, שיובררו מבני הקק“י שלשה אנשים ע”פ בוסלו ובאלוטי, שעליהם תהיה המשרה ויהיו מופקדים להשגיח ולהשתדל בכל יכולתם להקים ולקיים הפרטה הנ“ל מהשכירות הבתים הנ”ל, בכל מכל כל בפרט ובכלל, כמו שכתוב ומבואר בתוכה, ולא יפול אחד מכל דבריה צרור ארצה;3022 ויהיה להם כח ורשות להוציא מכיס בני הקק“י עד עשרים וחמשה דוקאטי, כדי להחזיקה ולקיימה בכל אופן היותר מועיל ומספיק לתועלת בני הקק”י; וימשך זמ מנויים שלשה שנים רצופים מתחילים מעצם היום הזה, ויחוייבו הנבררים לִכָּנס בעסק והשתדלות זה, בגזרת נח“ש, ולהשתדל בזה על הין צדקם3023 בלי ערמה ומרמה כלל, כי אם לתועלת הקק”י בכללות, ולא להועיל לפרט לבדו. ונשארה ע“פ י”ד הן א' לאו
והנשארי' יצאו קודם הבלוטאציון
והושם באלי בבוסלו לברור ג' האנשי' הנ"ל
וכמ“ר יעקב שלו' קרא לכמ”ר זימלן בר ד"מ להיות אחד מהנבררי'
ונשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכמ“ר יעקב שלו' להיות אחד מהנבררי' הנ”ל
ונשאר ע"פ כלם
וכמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר דניאל פירו להיות א' מהנבררי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו |
(תנח פרנסי אייר–סיון–תמוז שפ’א)
קעט ע"ב באותו מעמד שמעבר לדף הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר פינחס קרא לכמ' מרדכי מינקין להיות פרנס ונשאר ע”פ כלם
וכמ''ר אלחנן ארקיוואלטו קרא לכמ"ר שבתי שיצי להיות פרנס
ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
וכמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר אליה קאטילאן לפרנס ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
וכמ“ר מרדכי קרא שנית3024 לכמ”ר שמריה קוניין להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
(תנט) פטור כמ"ר שלמה עזיז מלבא בועד
בהיות כי הנעלה כמ“ר שלמה עזיז בא לפני מ”כ הפרנסי' במעמד הועד, ובקש פניהם והתחנן לפניהם, שבהיותו חרש ומימים מועטים איננו שומע דבר אפילו יצעקו באזניו בקול גדול, לכן בקש מבני הקק“י לפטרו שלא יצטרך לבא בועד ולא לתן לו שום אופיציו, הואיל ואין בו הבנה לשמוע מה הנעשה ומה שיצטרך, ובכן מ”כ ┐הפרנסי' יצ“ו┌ נעתרו לבקשתו, והושם פארטי לפטור כמ”ר שלמה הנ“ל מכל הנ”ל, שלא יחוייב לבא לבאלוטר בועד ושלא לתן לו שום אופיציו כנ“ל. ונשארה ע”פ י"ח הן ז' לאו
(תס) סדר בחירת מעריכים ומ"מ ונכנסי' ואסור לבא לבלוטר מי שלא יהיה ערכו ד' ככרים
הושם פארטי3025 מצד מ“כ הפרנסי' יצ”ו, שהמעריכים ומעריכי המעריכים עם הנכנסי' יובררו ע“פ הגורל בשמירת סדר הזה; שיושמו בבוסלו כל הנועדים הנמצאים פה פאדובה,3026 וארבעה ראשונים אשר יצאו ע”פ הגורל יהיו מעריכים, ושנים אחרים יהיו נכנסים, והמסרב ממאן להיות,3027 ישכנו נח“ש ויפול בקנס חמשים דוקאטי להקדש ק”ק פאדובה, ואע"פ שיפרע הקנס לא יפטר מן החרם; ויהיו כל היוצאים בגורל פשרים זה לוה מחמת קורבה ומחמת שנאה, דהיינו
כל הפסולי' לעדות מדין תורה, וגם בעלי השני אחיות הם פסולין, שבהן אמרינן תרי בעל כאשתו,3028 וזולת אלה, כל הכשרים להעיד יהיו ג“כ כשר להעריך3029 ולנכנסים הנ”ל, בין לשבת יחד בין להעריך בין להֵערך;3030 וכל הבא להערך לא יוכל לפסול מחמת שנאה כי אם שנים, ואם לא תהיה הבאנקה יורידיקה,3031 אם מחמת שנאה אם מחמת קורבה, אד יוציאו כשרים בגורל; וגם השותפים אשר הם שותפי' בבוטיגה ויש שטר שותפות ביניהם יהיו פסולים להעריך, ולא באופן אחר;3032 והמעריכים ומעריכי המעריכי' והנכנסי' ישמרו לעשות כל דברי סדר תורת ההערכה הואת שנסדר לפנינו בעז“ה, והערכים האלה יתחילו תשרי שפ”א שעבר וימשכו עד אייר שפ“ג הע”ל; ולא יוכלו לעשות אקורדאדי;3033 וכל מי שלא יפרע ארבעה ככרים לא יבא לבאלוטר3034 ולא ינתן לו שום אופיציו, היינו אחר שיפרסמו הערכים החדשים; ויוכלו לראות בפינקס הערכים,3035 אך לא ישקיפו ולא ישגיחו בו,3036 כי אם על הין צדקם3037 יעשו מלאכתם; והמעריכים יוציאו3038 ליל מוצאי שבת הע“ל, ואותם שיצאו בגורל יחוייבו לבא תכף לעשות השבועה כנהוג, ויתחילו מלאכתם תכף, ואם לא יגמרו מלאכתם בעד כל יום א' הע”ל, לא יוכלו לצאת מביתם,3039 כי אם לבית הכנסת, ולא לדבר עם שום אדם בעסק הערכים, ובליל מוצאי יום טוב או ביום אסרו חג יחוייבו לגמור מלאכתם ולגמור לעשות הערכים לכל, כמו שמבואר בתורת הערכה נעשית יו' ב' חש‘“מ של פסח שע”ו3040 כאן לאחרינו, כלה כלשונה וככתבה, מלבד הפרטיי’3041 הנ“ל שנתחדשו ונשתנו בה ככל הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ח הן ז' לאו
ובכן הושמו שמות כל הנועדים בבוסלו להוציא המעריכי' והנכנסי' ע"פ הגורל
ואלה שמות היוצאים ע"פ הגורל
מעריכים
כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אברמין כה”ץ, כמ"ר יצחק פיקיוטו
והנכנסים
כמ“ר עזריאל כה”ץ, כמ"ר זימלן לוריא |
קפ ע“א בליל ה' שהוא כ”ד ניסן3042 הושמו שמות כל הנועדי' בבוסולו להוציא בגורל מעריכי' המעריכי
והנכנסי', ואלה היוצאים ע"פ הגורל
מ"מ3043
הר“ר משה גראסיטו, כמ”ר יודא בש“י,3044 כמ”ר מרדכי לאבדיאה, כמ' דוד מאיליאה
הנכנסי'
כמ“ר שמריה קוניין, כמ”ר שבתי שיצי.
ליל ו' כ“ה ניסן שפ”א3045 נקהלו בני הקק"י להוציא פתקי הערכים מהבוסולו,3046 ואלה שמות הנועדים בעת ההיא 🔗
כמ“ר יעקב שלו', כמ”ר פינחס, כ' דניאל פירו, כ' אליה קאטילאן, כ' מרדכי מינקין, כ' עזריאל כה“ץ, כ' יצחק פיקיוט, כ' יודא בר ש”י, כ' יצחק בר נריה, כ' יודא נאפולי, כ' נריה בר יעקב, כ' זימלן בר ד“מ, כמ' אהרן זרח כה”ץ.
(תסא ה’ערכים' לא יבוטלו משום סיבה)
הושם פארטי3047 מצד מ“כ הפרנסי', שהערכים הנעשים ע”י המעריכים ונכנסי' הנ"ל לא יבוטלו בשום אופן ובשום שטראזורדינו,3048 הן בעבור יחיד או רבים, יהיה מה שיהיה, וגם הערכים אשר עשו מעריכי המעריכים והנכנסים, אלא כלם יעמדו קיימים ושרירין.
ונשארה ע“פ י”ב הן א' לאו
נועדי3049 יום א' י“ז סיון השפ”א3050 🔗
כמ“ר אליה קאטאלאנו פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר שבתי סיצה פרנס, כמ”ר זלמן בר ד“מ, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלו‘,3051 כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמהח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יוסף גאלינדו,3052 כמ“ר מאיר עזיז,3053 כמ”ר אברהם בן פורת,3054 כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אהרן אלאטרינו,3055 כמ''ר יצחק ┐בר נריה┌שמש, כמ“ר פנחס די ניגרי, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר שמריה מוייה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר יעקב בר אברהם משלו’, כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר משה מוריטו, כמ“ר מרדכי בדיאה, כמ”ר שימלן3056 בר ד“מ, כמ”ר אלתנן ארקוולטי, כמ“ר דוד די ליאה, כמ”ר חיים שושן.
(תסב סדרי הדיינות)
בהיות שלמען עשה כיום הזה הטוב והישר בעיני אלוקינו ולמען הקל מעל שופטי העיר טורח ומשאת אנשים עברים נצים, אשר תמיד לא יחשו מהעמיס אותם בדברי ריבותם על עסקי תבן וקש3057 ודברים המבאישים את ריחנו בעיני מעלותיהם, השיגו הפרנסים מאנדאטו3058 מאת המושל יר''ה בקנס על כל איש אשר בשם ישראל יכונה, שיעמוד לפני דיינים ישראלים על כל מצה ומריבה, ושנוכל להכריח על זה בגזרת חרם ולהחרים העובר;3059 לכן כדי לתת איסיקוציוני
למאנדאטו המושל יר"ה,3060 הושם פארטי מצד הפרנסים, שעל כל דין ודברים טענה ותביעה שיוָלדו מחדש3061 בין איש ובין רעהו מהיום הזה ולהבא יחוייבו הבעלי דינין לעמוד לדין בדיני ישראל ע''פ הסדרים והתקנות שיתבארו לפנינו, וזה בכל החומרות הכתובות בפנקס הזה על ענין זה, וכגר וכאזרח לא יפטרו מהן, כי מסינַי נצטוינו על זה והפליגו להזהיר בו הגאונים הקדמונים מרביצי תורה פה פאדובה;3062
יחוייבו הפרנסים שיהיו מזמן לזמן והנכנס, מפסח עד סוכות, כל יום א' ויום ד' שלא יהיה ערב י“ט, להתועד שעה אחת אחר תפלת המנחה באחת מבתי כנסיות פאדובה או בבית המדרש, וכן כל ליל ב' וכל ליל ה' מסוכות עד פסח; וידונו בה בין איש ובין רעהו על כל דין ודברי' טענה ותביעה שתהיה בפחות מי”ב ליט‘, ואם יהיה לא’ תביעות רבות אשר שום אחת מהן לבדה אינה למעלה מי“ב ליט', יובן שגם במו לא3063 יטפלו הפרנסים; ומי מהם אשר לא יבא להתועד בזמן הנ”ל בלי סבה ראויה3064 נודעת אל חבריו, יפול בקנס א ליט' להקדש בכל פעם;
התובע יחוייב להזמין הנתבע ע“י א' מהשמשים בעד יום דין שבא לאחריו,3065 ותִכתב הזמנה זו לזכרון;3066 ואם יבא יציעו טענותיהם לפני הפרנסים, ואם לא יבא קודם כלות שעת ישיבתם, יכָתב שפלוני בעל דינו לא בא, ויזמין אותו פעם שנית כנ”ל ותִכָתב ההזמנה כנ“ל, ואם יבא, יפרע ראשונה לתובע ההוצאות שעשה,3067 ואח”כ יחדיו למשפט יקרבו לפני הפרנסים, ואם לא יבא בפעם השנית, יכתב שנית שלא בא, ויזמין אותו פעם שלישית כנ"ל ותכתב ההזמנה, ואם יבא,
יפרע ראשונה ההוצאות כנ“ל ואח”כ ירדו לדין, ואם לא יבא גם בפעם השלישית, אז הפרנסים ישמעו טענת התובע לבדו ויתנו לו רשות ללכת בעש“ג נגד בעל דינו, או כל כיוצא בזה,3068 בעד הסך שיראה בעיניהם היות הנתבע חייב לתובע ע”פ דבריו, ויכתב הרשות, ולא יוכל הנתבע, בקנס נח"ש, לציטאר אה רֵיווֹקֵאר;3069
אם התובע לא יבא ביום דין שהזמין הנתבע לבא בו, אז יכתב שלא בא התובע, ויפטר הנתבע, ואם יזמינו שנית, יפרע ראשונה הוצאות הנתבע3070 ואח"כ יטעון, ואם לא יבא, יכתיב3071 הנתבע שנית שלא בא, ואם יזמין אותו פעם שלישית, יפרע ראשונה כמו כן ההוצאות קודם שידבר לפני הפרנסים, ואם עד השלישית לא בא, הרי טענתו בטלה לגמרי, ולא יוכל עוד לתבוע התביעה ההיא;
אם יהיה א' מהפרנסים פסול לדון אל א' מהבעלי דינין מחמת קורבה או מחמת שנאה, אז יהיה הנכנס במקומו, ואם יהיו שני פרנסי' פסולים מחמת קורבה או שנאה, אז הפרנס הנשאר עם הנכנס יקראו א' מנועדי הקק“י כרצונם להיות עמם לדון, כדי להיות ב”ד שקול,3072 ולא יוכל הנקרא לסרב, בקנס ב' ליט' להקדש, ויהיה כח השלשה הללו ככח הפרנסים עצמם; |
קפ ע"ב אם לא יוכל א' מהפרנסי' לבא להתועד מצד איזו סבה מהסבות, אז שני הפרנסים הבאים עם
הנכנס ידונו, ואם באולי לא יבאו שני פרנסים, אז הפרנס הבא והנכנס יבררו א' מנועדי הקק“י כרצונם לישב עמהם לדון כנ”ל, והמסרב יפול בקנס הנ"ל;
אם יהיה כמו כן דין ודברים בין איש ובין רעהו, ולא יהיה בגופא דדינא, אלא על איזה אורדיני,3073 אעפ“י שעקר התביעה3074 עולה למעלה מי”ב ליט‘, יחוייבו לירד לדין באופן הנ"ל לפני הפרנסי’, והם יגזרו אומר כדת מה לעשות, ויכתב אותו האורדיני כנ"ל;
אם היה הריב מי“ב ליט' ולמעלה, אז הפרנסים יכריחו הנתבע שילך לפני ב' מבוררים ע”ד זבל“א וזבל”א, ואז התובע יברר לו דיין א' כרצונו ויכתיב איך ברר פלו' לדיין, ויגלה אזן הנתבע ע"י השמש; ואם הנתבע לא תהיה דעתו נוחה בדיין שברר חבירו, כי יחשוב היות איזה קֵרוב דעת ביניהם אשר בגללו לא חזי חובה3075 לאשר ברר אותו, או שיהיה טינא בלבו עליו, יוכל למאן בו
אעפ“י שאינו שונא לו מתמול שלשום, ולומר תכף ומיד דוקא3076 אל השמש שאינו חפץ בו, ושיודיע הדבר אל התובע והתובע יברר לו דיין אחר, ולא יוכל הנתבע לפוסלו3077 מצד שום סבה שלא תהיה כדת וכהלכה; ובזמן כ”ד שעות אחר שחבירו ברר לו שנית דיין עמו, יברר לו3078 המבורר שלו, ויכתיב איך ברר פלו', ויודיע אותו אל התובע ע“י השמש, ואם התובע לא יחפוץ בדיין הזה, יסרב אותו תכף ומיד, אעפ”י שהוא מן הדין כשר לדון, ויודיע הדבר אל הנתבע ע“י שמש ויכתיב אותו, ואז יחוייב הנתבע קודם עבור הכ”ד שעות לברר דיין אחר כשר ע“פ הדין, ויציעו טענותיהם לפניהם, ואם יסרב הנתבע לברר לו דיין בזמן הזה, אז הפרנסים יתרו בו ע”י השמש, ואם לא יאבה שמוע תכף ומיד יתנו רשות לתובע ללכת בעש“ג נגדו, או כל כיוצא בזה, ויכתב הרשות, ולא יוכל הנתבע, בקנס נח”ש, לציטאר אה ריווקאר;
המבוררים לא יחמיצו3079 הדין, רק יהיו זריזים, ואם יתעצלו, יהיה כח וחיוב אל הפרנסים לקצוב להם זמן קצר לחתוך הדין, ולהטיל עליהם קנס כרצונם אם יאחרו מהזמן שיקצבו להם;
אם לא יסכימו שני המבוררים לדעת א‘, יבררו החלקים א’ לחלק3080 ויוציאו א' מהם בגורל שיהיה המכריע;
יהיו מחוייבים המבוררים לתת פסקם בכתב ולהכתיבו בפני עצמו3081 כנהוג, ויחתמו מידם תחתיו ויתנו אותו אל החלקים, ואם לא יכתבו הפסק, יחשב גמר דינם ככלי חרש הנשבר שאין בו ממש;
אם יהיה פסק הפרנסים על דבר איזה אורדיני,3082 וכמו כן אם יהיה הריב אשר לפני המבוררים ע''ד זבל“א וזבל”א מחמשה ועשרים ליט' ולמעלה, וא' מהחלקים יתרעם על הפסק ההוא ולא תהיה דעתו נוחה הימנו, יוכל לערוך דינו לפני ארבעה שיתמנו כפי מה שיתבאר, והם ידונו ביניהם וישימו העקוב למישור, אם ע“י בטול כל אותו האורדיני או מקצתו, ואם ע”י קיומו, ואם ע“י בטול כל פסק המבוררים ע”ד זבל“א וזבל”א או מקצתו, ואם ע"י קיומו;
יחוייב החלק המתרעם על האורדיני הנעשה מהפרנסים, להכתיב איך הוא מתרעם עליו ולהודיע הדבר אל שכנגדו ע“י שמש ולהזמינו בזמן כ”ד שעות לפני הנבחרים הללו, וכן המתרעם על פסק דין המבוררים ע“ד זבל''א וזבל”א יחוייב לעשות כן בזמן שלשה ימים רצופים אחרי התפרסם פסקם; אכן אם יחריש המתרעם על האורדיני כ“ד שעות, וכן המתרעם על פסק המבוררים ע”ד זבל“א וזבל”א ג' ימים כנ"ל, לא יהיה לו עוד פתחון פה נגד אותו אורדיני או נגד פסק המבוררים ההם;
לא יוכל המתרעם על אורדיני לירד לדין לפני הנבחרים3083 הנ“ל, אם לא יפרע ראשונה ההוצאות שעשה שכנגדו ועשרה סולדי לקפה מיוחדת; ואם יתרעם על פסק מבוררים, לא יוכל לירד כמו כן לדין לפני הד' הנבחרים הנ”ל, אם לא יפרע ההוצאות לכשכנגדו וב' ליט' לקפה מיוחדת הנ“ל; ולא יוכלו הנבחרים הנ”ל לשמוע טענות המתרעם, אם לא יפרע כנ"ל;
ימנו א“כ3084 ארבעה אנשים ונכנס א‘, שיהיו בין מפורעי עולים בין מזולת, וישבו בימי הקיץ כל יום ב’ וכל יום ה' שעה אחת אחר תפלת המנחה לשמוע המתרעמים ולדון כפי ראות עיניהם, וכמו כן כל ליל ג' וכל ליל ו' בימי החרף, וכאשר יגזרו השלשה מתוך ארבעה כן יקום; ואם יהיה א' מהד' הללו פסול לא' מבעלי הריב מחמת שנאה או קורבה, או מחמת היותו א' מהמבוררים ע”ד זבל“א וזבל”א, שעל פסקם התרעומת, יכנס הנכנס במקומו, ואם יהיו ב' פסולים, הב' הנשארי' והנכנס יקראו עמם אחר כרצונם, ולא יוכל לסרב בקנס ב' ליט' להקדש; ואם יהיו הארבעה שידונו לשתי כתות, שנים שנים, ולא יסכימו השלשה לדעת א‘, אז ישימו בבוסולו שמות הרבנים שיראו בעיניהם, והיוצא בגורל יכריע; וימשך מנוי הד’ הללו והנכנס ששה חדשים רצופים, ויהיה להם קונטומאציאה,3085 ולא יוכלו להמנות פרנסי' במשך זמן מנוים זה;3086 וישמר גם במנוי זה הסדר הנז' בהכתיב3087 ההזמנה ומי אשר לא יבא, ואם המתרעם לא יבא בפעם שלישית, יובן שיהיה האורדיני או הפסק שעליו הריב בטל לגמרי;
הפסק שיעשו הד' הללו או הה', יהיה שריר וקים ולא יועיל עליו עוד שום ערעור ופקפוק, ויכתיבו אותו;
לא ידברו החלקים איש אל רעהו נבָלה לפני הפרנסים או הנבחרים ההם, רק יציעו טענותיהם בנחת, ואם יזידו לעשות כדבר הרע הזה, יוכלו הפרנסים לצוות להם ע"פ השמש שלא יוסיפו לחרף ולגדף זה את זה, ואם לא יאבו שמוע, יוכלו לקנוס המסרב את אשר יראה בעיניהם;
לא יוכל הבעל דין, לא ע“י עצמו ולא ע”י אחרים, וכמו כן לא יוכלו אחרי' בעדו, לעשות ברוליו3088 בשום אופן שבעולם עם הפרנסים או הדיינים, פן תהיה מדת הדין לוקה ח"ו;
שכר השמש יהיה על כל הזמנה או הודעה א' s, ושכר כתיבת כל דבר א' s, ועל כתיבת פסק שלא יהיה פסק מבוררים ע“ד זבל”א וזבל“א ב' s, א' s לכל חלק, ויותר, כפי ראות עיני הפרנסים או הנבחרים; אכן בפסק מבוררי' ע”ד זבל''א וזבל"א הנכתב מיוחד בפני עצמו, המבוררי' יגזרו אומר מה יהיה שכרו;
הפרנסים (שיה)יו3089 מזמן לזמן, כפי המצטרך יוסיפו סדרים ותקנות כרצונם, ובלבד שיסכימו בו הקק“י ע”פ רוב הנועדים.
נשארה הפארטי והסדרים הנל ע“פ כ”א הן ו' לאו
ור' פנחס די ניגרי הסכים בה, בלי פיריודיציאו לבקש דינו3090 נגד מי שהביאו בעש"ג קודם לכן
(–) אליה קאטילאן פרנס
(–) שבתי בן הח“ר מרדכי מיסצו זצ”ל פרנס
(–) מרדכי בן הח“ר משה זצ”ל פרנס3091 |
קפא ע"א באותו מעמד הנכתב מעבר לדף לאחרנו הושם באלי בבוסלו לברור הארבעה אנשי' והנכנס
להיותם ב"ד קבוע
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר פינחס להיות אחד מהנ“ל ונשאר ע”פ כ"ב הן ד' לאו
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות אחד מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ו הן ז' לאו
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ז הן י' לאו
וכמ“ר אברהם אבן פורת' קרא לכמהר''ר אברהם קאטילאן להיות מהנ”ל
ונשאר ע“פ ט”ו הן י' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר יצחק בר נריה להיות נכנס ונשאר ע”פ י"ב הן י' לאו
נועדי יום א' כ“ט תמוז השפ”א3092 🔗
כמ“ר אליה קאטאלאנו פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר אברהם אבואב, כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר יצחק מלטומבה,3093 כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר זימלן בר ד”מ, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר דוד די ליאה, כמ“ר משה מוריטו כ”ץ, כמ“ר מרדכי בר אהרן שלו', כמ”ר מרדכי מלאבאדיאה, כמ“ר שמריה מוייה, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר יעקב בר אברהם שלו', כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר דוד ספריאל,3094 כמ”ר אברהם בן פרת.
(תסג) תוספת על הסדרי' שנעשו בענין ד"י
הושמה פארטי מצד הפרנסי' להוסיף הסדרי' הללו בענין ד“י אצל הסדרים שכבר נעשו;3095 ראשונה, שאם איזה בעל דין יראה שהפרנסים מתרשלים מלתת לו איזה אורדיני3096 שמבקש מהם, יוכל להתרעם על זה לפני הארבעה הנבחריק, וכן תמיד לפני הד' שימנו מזמן לזמן, ואם יראה בעיני שלשה מהם מתוך הארבעה, שהפרנסי' מענים דינו, יוכלו לגזור על הפרנסים שיתנו לו הסדר ההוא ולא יאחרו; שנית, שבאיזה ענין שראוי לעשות בו דין נחוץ ומשפט מהיר באיזו טרוניה3097 או כיוצא בזה, יוכלו הפרנסי' מבלי הג' הזמנות3098 להגביל זמן אל הנתבע לבא להציע טענותיו, ואם לא יבא, יוכלו תכף ומיד לתת רשות אל התובע ללכת בעש”ג, כאלו הזמינו ג' פעמי' ולא בא. נשארה ע“פ י”ו הן ו' לאו
ניתוספו אח“כ על הנועדי' הנ”ל כמ“ר שמעון לוריא', כמ”ר יהודה בר ש“י, הח”ר משה גראסיטו, כמ"ר דוד פיראריסי.
(תסד) שנים מקיימי מאנדאטו המושל בענין ד"י
עוד הושמה פארטי מצד הניל למנות שני אנשים מבני קהלנו, אשר יחויבו להעמיד בתקפו ובגבורתו מאנדאטו המושל יר“ה בענין ד”י נגד כל מי שיבקש לבטלו או לגרוע כחו, וכמו כן להשתדל בכל מאמצי כחם מהמושל שיבא,3099 שיסכים בו; ויוכלו השנים הללו לגזור בנח“ש על כל מי שיראה בעיניהם, שיהיה בעוזריהם על זה, ולא יוכל הנקרא מאתם לסרב; ויוכלו להוציא בזה חמשה ועשרים דוק' מכיס הקק”י, ואם לא יספיקו, יבאו בקק“י וישאלו כח להוציא יותר; ואם באולי יתרשלו הב' הללו ולא יצאו ידי חובתם בזה, יחוייבו הפרנסי' אשר יהיו באותו זמן לגזור עליהם בנח”ש שלא יתרשלו בזה ושישתדלו בו בכל מאמצי כחם, ואם ירגישו שלא יאבו שמוע ח“ו, יוכלו הפרנסי' עצמם לעשות את כל הנ”ל, ויוכלו להוציא בזה חמשה ועשרים דוק' כנ“ל; וימשך מנוי הב' הללו בעד שלשה שנים רצופי‘, ומשם ואילך ימנו שנים אחרים, וכן מזמן לזמן, ויובן שאם לא ימנו האחרים, ישארו תמיד הראשונים במנויים עד שימנו הב’ האחרי', וכן מזמן לזמן. ונשארה פארטי זו ע”פ י"ח הן ח' לאו
ובכן כמ“ר מרדכי בדיאה קרא לכמ'”ר שמעון לוריא' ונשאר ע“פ י”ז הן ט' לאו
ור' יעקב משלו' קרא לכמ“ר עזריאל כ”ץ ונשאר ע“פ כ”ג הן ג' לאו
(תסה) נאמנות הח"ר משה מפאנו
עוד הושמה פארטי מצד הפרנסי‘, שהח"ר משה מפאנו יהיה נאמן בכל אשר יכתוב מענין סדרי ופסקי הפרנסי’ מזמן לזמן ומכל מה שיכתוב מפי השמשים;3100 וימשך נאמנותו זה בעד שתי שנים רצופו' מתחילות מיום המאנדאטו;3101 ויחוייב הח“ר משה הנ”ל לכתוב מי ומי מהפרנסי' שלא יועדו בזמן המיוחד להתועד; וכל מה שירויחו השמשים בענין ד“י, יחלק לחצאי‘, ויהיה החצי הא’ לכמ”ר מנחם טריויס והחצי האחר לכמ“ר נריה שמש ובניו. ונשארה ע”פ כ"ד הן ב' לאו
(תסו) כח לג' הנבחרי' בדבר שכירות הבתים ונכנס עמהם
עוד הושמה פארטי מצד הנ“ל לתת כח אל השלשה הנבחרי' ע”ד שכירות הבתים ביום ב' של ח“מ של פסח,3102 לדון ולהכיר מי ומי העוברי' על תקנות הקק”י בענין ההוא ולהעניש אותם כפי ראות עיניהם; וימנה נכנס א' שיכנס במקום קרוב או שונא או מי שהוא חוץ לעיר, ואם יהיו הב' מהם קרובי' או שונאי' או חוץ לעיר, יוציאו בגורל פרנס א' שיכנס עם הנכנס; ואם הנענשי' לא יקבלו העונש המוטל עליהם מאת הנבחרי' הנ“ל, ילכו3103 בעש”ג ויעשו כל המצטרך בזה נגדם; ולכל בקשת הנבחרים הללו יוכלו להקהיל הקהל.3104
ונשארה ע"פ כ' הן ד' לאו
ובכן ר' אהרן זרח קרא לכמ“ר פנחס די ניגרי ונשאר ע”פ כ"ב הן א' לאו
(תסז) לקבל כמ"ר יצחק ישראל
|בהיות שכמ“ר יצחק ישראל הספרדי הוא נכבד וראוי מכל צד להתקבל בקהלנו יצ”ו לדור עמנו, הושמה פארטי לקבלו בסבר פנים יפות, שיוכל לדור פה עם כל בני ביתו, ויפרע ┐בעד┌ חלקו בהוצאות שנעשו בגיטו3105 ובזולת, שבעים ליט‘, לפרעם בב’ ראטי3106 בפוליצי העולים,3107 מלבד ערכו מהעולים3108 וההוצאות ככל יתר בני הקהל שישיתו עליו המעריכים מזמן לזמן.
ונשארה ע“פ כ”ו הן א' לאו
אחרי אשר נשאל את פיו ונתרצה בכל הנ"ל
(תסח) כמ"ר דוד אלפארינו
עוד הושם פארטי לקבל כנ“ל כמ”ר דוד אלפארינו, ויפרע חמשה דוק', לפרעם כנ"ל.
ונשארה ע“פ כ”ה הן א' לאו
אחרי אשר נתרצה בכל הנ"ל
(תסט) כמ"ר שמואל ברזילי מפיסה
עוד הושם פארטי לקבל כנ“ל כמ”ר שמואל ברזילי מפיסה, ויפרע שבעים ליט' כנ"ל.
ובהסכמתו כנ“ל נשארה ע”פ כלם
(תע) כמ"ר יצחק פראנקו
עוד הושם פארטי לקבל כמ“ר יצחק פראנקו, ולהיותו, כפי שהגידו לנו מגידי אמת, עני ואביון, לא יפרע כנ”ל. ונשאר ע"פ כלם
(תעא) כמ"ר שמואל ברזילי אזירטו
עוד הושם פארטי לקבל כנ“ל כמ”ר שמואל ברזילי אזירטו, ויפרע ג' דוק', לפרעם כנ"ל.
ובהסכמתו נשארה ע“פ כ”ו הן א' לאו |
קפא ע"ב יום הנכתב מעבר לדף
(תעב) פרנסי אב אלול תשרי
הושמו באלי שחורי' בבוסולו למנות שלשה פרנסי' ונכנס כנהוג, שישרתו ככל המוטל עליהם
ובכן ר' יצחק מלטומבה קרא כמ''ר שמעון לוריא ונשאר ע“פ י”ד הן י"א לאו
ור' יעקב משל‘3109 קרא כמ“ר שמעון בר ש”י ונשאר ע“פ י”ו הן ד’ לאו
ור' יצחק בר נריה קרא לר' שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י"ז הן ד' לאו
ור' מרדכי בדיאה קרא לר' עזריאל כ“ץ נכנס ונשאר ע”פ י"ט הן ד' לאו
יום א' י“ט אלול שפ”א3110 בערב בב"ה הגדולה נתועדו אלו הנמצאי' 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ”ר זימלן בר ד“מ, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כ' דוד פריריזו, כ' דוד מאיליא, כ' חיים שושן, כ' יצחק דלאטומבה, כ' דניאל פירו, כ' יודא נאפולי, כ' מרדכי באדיאה, כ' אליה קאטילאן, כ' שבתי שיצי, כ' מרדכי מינקין, כ' מרדכי בר אהרן שלו‘, כ’ יוסף גאלינדו, כ' משה מוריטו, כ' אברהם בן פורתא, כ' אברהם אבוהב, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' מאיר עזיז, כ' שמואל כה“ץ, כ' יצחק בר נריה, כ' אהרן זרח כה”ץ, כ' ברך בר נתן.
(תעג) שלא למחות לסבב קופת א“י ופ”ש
כדי להתחיל בדבר מצוה, הושם פארטו3111 מצד מ“כ שני הפרנסי' והנכנס, שקופת א”י, אשר היא ביד האלוף כמהר“ר שמריה יצ”ו, וקופת פדיון שבויים, שהיא ביד כמ“ר מאיר בר ד”מ הלפרון, יסבבו בב“ה3112 בכל יום שירצו, ולא יוכל שום פרנס מהב”ה לעכב בידם לסבב כנ“ל, וזה בגזרת נח”ש. ונשארה ע“פ ט”ו הן ז' לאו
(תעד) שני תנאים על דבר המשפט שיהיה מקויים ושלא למשכן בלי הכרוה
בהיות כי בסדר עשות משפט בצדק, הנכתב ונעשה בועד ביום א' כ“ט תמוז העבר,3113 לא נזכר איך יתנהגו מ”כ הפרנסי' בדברי פסקם; לכן עתה, להוסיף על הסדרים הנ“ל ולא לגרוע מכל דברי הסדר הנ”ל, הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסי', ה”ה כמ“ר זימלן לוריא יצ”ו וכמ“ר זימלן בר ד”מ יצ“ו הנ”ל והנכנס כמ“ר עזריאל כה”ץ, שמכאן ולהבא יחוייבו הפרנסי' לכתוב3114 פסקם3115 ורשות3116 וסדר שיסדרו3117 אפי' לצורך שעה, וכל דבר פסק או סדר ורשות שלא ימצא כתוב בספר, יהיה כלא היה ולא נברא, כדבר שאין בו ממש; וגם כל פרנס מהבתי כנסיות ופרנסי החבורות, או גובי החבורות או מהקק“י, וכל גבאי3118 כללי או פרטי, לא יוכל לשלוח למשכן שום אדם לא כללי או פרטי, אם לא יעשה קודם הכרזה ┐בב”ה┌3119 במצות הפרנסים מהקק"י, שכל מי שחייב
לב"ה או לחבורה פלוני' או לגובה פלו' יפרע לזמן שיוגבל, ואם לא יפרע, הרשות נתונה לו למשכן, אז בַעֲבוֹר הזמן יוכל למשכן, ולא זולת.
ונשארה ע“פ י”ו הן י' לאו
(תעה) שני סניפי'3120 למורשים שכבר נעשו להפרע ממי שמסרב
בהיות כי בליל ג' כ“ה ניסן שע”ט לפ“ק3121 לקחו בני הקק”י בהלוואה מק“ק דאשכנזי' ומק”ק הלועזים ב' בצילי3122 כ“ל,3123 וצריך לפדותם ולהשיבם לבעליהן, כנרא' בפארטי ההיא הנ”ל, ועוד כי לזאת נעשו שני מורשים מהקק“י3124 לתועלת הקק”י, כדי שיכריחו לפרוע כל החייבי' לבני הק“ק, ועד היום הזה לא באו לתכלית הדבר; לכן כדי לקצץ בנטיעות המחלוקת, הושם פארטי מצד הפרנסי' והנכנס הנ”ל למנות שני אנשים אחרים3125 ע“פ ב”ו,3126 מאותם אשר לידם כבר נתנו להוצאה כל המעות,3127 ויעמדו אצל המורשים הנ“ל, ויחדיו יעמדו לדין בד”י ע“ד זבל”א וזבל“א עם המתרעמים ומתנגדים לבלתי פרוע כנ”ל, אך שכל ארבע המורשי' הנ“ל יהיו מסכימים שלשה מהם לדעת אחת; ויוכלו הארבעה3128 הנ”ל לקרא עמהם לסיוע מי שיראה בעיניהם מבני הקק“י לתת איסיקוציוני3129 לשני פארטי הנ”ל כנ“ל, והדין יקוב את ההר; וכל אשר יעשו הארבעה3130 הנ”ל, ובהסכמת שלשה מהם יחד כנ“ל, יהיה לו הכח כאלו נעשה ע”פ כל בני הקק“י, ויוכלו להוציא מכיס הקק”י כל המצטרך לגמור עסק זה.
ונשארה ע“פ י”ז הן א' לאו
וכמ“ר יודא נאפולי וכמ”ר מאיר עזיז וכמ“ר מרדכי לאבדיא' וכמ”ר אלחנן ארקיוולטי לא רצו לשום באלה
ובכן הושם באלי בבוסלו לברור השני האנשי' הנ"ל
וכמ“ר זימלן לוריא קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות א' מהמורשי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ח הן ב' לאו והנ"ל יצאו
וכמ''ר מרדכי מינקין קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות מורשה כנ”ל
ונשאר ע“פ י”ט הן א' לאו והנ"ל יצאו |
קפב ע“א במעמד מעבר לדף הנ”ל.
(תעו) כח למ"כ הפרנסי' הנמצאי' להשכיר הקאזיטי
בהיות כי נגמר זמן מנויו של גובה העולים,3131 וגם היה מחוייב להתעסק בשכר שכירות הקאזיטי3132 של הקקפ"י, ועתה רבים מבקשים לשכור מהם, וקצת רוצים לצאת מהן, ואין איש משגיח עליהן;
לכן הושם פארטי מצד מ“כ ב' הפרנסי' והנכנס הנ”ל, שינתן כח ורשות למ“כ הפרנסים עצמם הנמצאים בזמן הזה, שהמה יוכלו להשכיר הקזיטי הנ”ל, על הין צדקם,3133 רק הפעם הזה בלבד בשם כל בני הקק“י; ויהיו דבריהם קיימים כאלו נעשו ע”י כל בני הקק"י.
ונשארה ע“פ י”ז הן א' לאו כי הנשארי' יצאו
(תעז) רשות לר' אברהם גאון לדור פה ו' חדשי'
בהיות כי בא כמ“ר אברהם אבוהב לפני מ”כ המופקדים על שכירת הבתי‘,3134 שהם כמ“ר זימלן בר ד”מ וכמ“ר דניאל פירו, ובא ובקש בשם המרומם כמ”ר אברהם גאון, שרצונו לבא לדור פה פאדובה בעד משך זמן ששה חדשי’; ולכן יותן לו רשות לשכור בית מכל אחד מבני הקק“י עבור ששה חדשי' הנ”ל, וכן יותן רשות לכל אחד מבני הקק“י שיוכל להשכיר לו בית עבור זמן הנ”ל, בלי שום פוריודיציו וגרעון כח לפארטי הנעשית כבר על עסק זה;3135 ובתנאי שאם יאחר פה יותר על ו' חדשי' הנ“ל, יהיה מחוייב לעשות ככל חוק ודת הפארטו הנ”ל הנעשים על עסק זה,3136 הן להיות ריבאלוטאדו3137 בקהל וגם כדת מה יפרע קודם, כמו שישאר בקהל, וגם יתן ערבות עתה ככל המצטרך וכפי מאנדוטו והפארטי הנ“ל; ובכן המופקדים הנ”ל כמ“ר זימלן וכמ”ר דניאל פירו יצ“ו שמו הפארטי הזאת לפני בני הקק”י ככל הדברי' הנ“ל, ובתנאי שעד שלא יהיה ריבאלוטאדו, יהיה תמיד נחשב כגר נטה ללון, ורשות דירתו בששה החדשי' לו3138 יהיה לו לשום זכות נגד פרטי ודיני הפארטי הנ”ל.
ונשארה ע“פ י”ז3139 א' לאו והנשארי' יצאו
ליל ו' ר“ח חשון שפ”ב3140 נועדו אלה אשר נקבו בשמות 🔗
כמ“ר עזריאל כה”ץ, כמ' זימלן בר ש“י, כ' מרדכי מינקין, כ' אליה קאטילאן, כמ”ר דניאל פירו, כמ' יצחק בר נריה, כ' יודא נאפולי, כ' יעקב משלו‘, כמ"ר מאיר עזיז, כמ’ מרדכי בר אהרן, כ' שבתי שיצי, כ' אברמין כה“ץ, כמ' שמואל כה”ץ, כ' חיים שושן.
(תעח) ג' פרנסי' ונכנס
הושמו באלי בבוסולו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
כמ“ר יודא נאפולי קרא לכמ”ר דניאל פירו להיות פרנס ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו
וכמ“ר מרדכי בר אהרן קרא לכמ”ר יעקב משלו' להיות פרנס ונשאר ע"פ ו‘3141 הן ג’ לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות פרנס ונשאר ע"פ י' הן א' לאו
וכמ“ר שבתי הנ”ל קרא את עצמו להיות נכנס ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
ליל ו' י“ג תשון שפ”ב3142 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדים
כמ“ר יעקב בר אברהם שלו‘, כ’ אליה קאטילאן, כ' דניאל פירו, כ' משה מוריטו, כ' פינחס, כ' אליעזר חפץ, כ' שבתי שיצי, כ' מרדכי מינקין, כ' יצחק בר נריה, שמריה בר יעקב ישכר, כ' אברהם אבן פורתא, כ' איזק דלטומבה, מרדכי בר אהרן, זימלן בר ד”מ, אברהם אבוהב, מרדכי דלאבדיא‘, דוד מאיליא’, כ' זימלן לוריא, יוסף גאלינדו, ברך בר נתן, מאיר עזיז, כ' יודא נאפולי, אברמין3143 כה"ץ, חיים שושן.
(תעט) רשות לפרנסי' למצוא גובה
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי', הואיל ולא נמצא מי שירצה להיות גבאי,3144 שינתן כח ורשות למ”כ הפרנסי' הנמצאים לתת, ושיתנו,3145 הפאליצה הזאת3146 לגבות אותה למי שירצו ויראה בעיניהם, בתנאים אשר התנו עם הגבאי שעבר,3147 ויוכלו לתן לו שכרו כמו שהיה לאותו גבאי העבר. ונשארה ע“פ י”ז הן ה' לאו
(תפ) ארבע על הדין אפילציוני
הושמו באלי בבוסלו לבחור ארבעה אנשים על האפילאציוני,3148 ויתחיל מנויים אחרי כלות זמן מנוי הד' שכבר נבררו.
וכמ“ר אליה קאטאלאנו קרא אל האלוף כמהר”ר יהודה כה“ץ מהחזני'3149 להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ד הן א' לאו
וכמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר נריה בר יצחק3150 שמש להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ז' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא אל האלוף כמהר”ר יהודה מפאנו3151 להיו' א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר אליעזר חפץ להיות מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו
וכמ“ר אברהם אבן פורת קרא לכמ”ר מרדכי לאבאדיאה להיות נכנס כנהוג
ונשאר ע“פ י”ג הן ח' לאו |
קפב ע"ב באותו מעמד הנכתב מעבר לדף
(תפא מינוי שלושה גבאים על ההקדש)
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים למנות ג' גבאים על הקדש ┐כנהוג┌ וכל השייך לו מבני הק”ק; וימשך זמן מנויים שלשה שנים רצופי' מתחילי' מעצם היום הזה; ויחוייבו לקבל חשבון מן השלשה גבאי' שעברו, וזה בזמן חדש אחד, וזה בקנס עשרים דוקאטי, אפליקאדי3152 מחציתם להקדש פה פאדואה ומחציתם לדיין אקווילא.3153ּ
ונשארה ע“פ י”ט הן ד' לאו
ובכן הושם באלי בבוסלו לברור השלשה גבאים הנ"ל
וכמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר אליה קאטאלאנו להיות א' מהגבאים הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ח הן ו' לאו
וכמ“ר אברהם ן' פורת קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו
וכמ“ר שמריה מוייה קרא לכמ”ר מרדכי מינקין להיות א' מהנ"ל
ונשאר ע“פ י”ט הן ד' לאו
ליל ב' ט' ימים לחדש כסליו שפ"ב3154 🔗
כמ“ר יעקב בר אברהם, כ' אליה קאטילאן, כ' דניאל פירו, כ' שמעון בר ד”מ, כ' אברהם ן' פורתא, כ' דוד אספריאל, כמ“ר עזריאל כה”ץ, כמ“ר שמריה מוייא, כמ' מרדכי דלאבאדיא, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ' אלחנן ארקיוואלטי, כ' שמעון בר ש“י, כ' יצחק בר נריה, כמ' ברך בר נתן, כ' פינחס מניגרי, כ' יצחק מלאטומבה, כ' יצחק פיקיוטו, כ' דוד בר שלמה, כמ”ר אליעזר חפץ, כ' חיים שושן, כמ' שבתי שיצו, כ' משה מוריטו, כ' שמעון לוריא, כהר“ר משה גראסיטו, כ' מרדכי בר אהרן שלו‘, כמ’ אברהם כה”ץ, כמ' אברהם אבוהב, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' יהודה בר ש”י, ר' דוד פאריריסו, כ' יוסף גאלינדו, כמ“ר שמואל כה”ץ.
(תפב) ע"ד האשה הכושית התר לבא בקהל
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' ומ''כ השלשה הנבחרים על האורחים,3155 לקבל מר' לוּנה כושית,3156 בתנאי, לכל3157 בקשת מע”כ השלשה הנבחרים על האורחים תהא מחוייבת לילך לה אל דרכה חוץ לעיר הזאת. ונשארה ע“פ י”ז הן ט"ו לאו
(תפג) מלמד הקק"י
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לִקח מלמד אחד בעד ב' שנים רצופים, שילמד לתלמידים עניים מהקק”י; ויחוייב ללמד לכל בני עניי קק“י זה, ולא יוכל למאן שום נער מעניי הנ”ל שירצה לבא למדרשו ללמוד תורת אלדינו; ומשכר מדרשו יחוייבו הקק“י לתת לו עשרים דוקאטי לשנה מהעולים, ויחוייבו הפרנסים שיהיו מעת לעת לפרוע למלמד שכרו מדי חדש בחדשו לחדשי השנה; ויבאו לידי באלוטאציוני3158 כהר”ר גד פואה יצ“ו וכהר”ר אביגדור יצ“ו, שנתנו עצמם אין נוטה,3159 ומי מהם שיהיה לו יותר באלי הוא ישאר מלמד הק”ק עם שכר הנ“ל כנ”ל.
ונשארה ע“פ יז הן ט”ו לאו
וכהר''ר אביגדור הוא הנבחר ונשאר ע“פ כ”ג הן ט' לאו
(תפד) אסור לעמוד במקו' גדולי בני הקק"י
בהיות3160 שנשארו פארטי בקק“י ביום,3161 שלא יוכל שום אדם שאינו מנועדי הקק”י לעמוד במקוי שיתועדו הקק“י לעשות סדרים ותקנות, בקנס ח”ח; לכן, להרדפת אותה פארטי, הושם פארטי מחדש מצד מ“כ הפרנסי' לקיים בכל תוקף הפארטי הנ”ל בגזרת ח''ח הנ“ל, שיוסיף3162 לחרם הנ”ל קנס עשרה דוקאטי בכל פעם, לכל מי שיעבור לעמוד בקהל כנ“ל נגד רצון הק”ק, שיהיה מבן עשרה שנים ומעלה, חציים אפליקאטי לעניי קק“י זה וחציים לדיין אקווילה; ויחוייבו הפרנסי' שיהיו מעת לעת, בקנס חרם, לתת העוברים אין נוטה לדיין אקווילה3163 תכף ומיד, וכל העם ישמעו ויראו. ונשארה ע”פ כ"ז הן ה' לאו
(תפה) חיוב הפרנסי' והגבאי' לעשות הערכים אחרי שלשי'
בהיות שראו מ“כ הפרנסי' שיש הרבה משכנות מבר מינן,3164 שלא עשו עד עתה כל כת וכת3165 מפרנסים וגבאים שעברו חיובם לעשות הערך לבעלים,3166 כתקנות הקק”י וכמנהג שנהגו תמיד; על כן הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסים, שבקנס חמישה דוקאטי לכל אחד מהפרנסי' וגבאים יחוייבו בזמן חדש ימים, המתחיל מהיום, לעשות ערך לכל מי שיש לו משכונות מזמן שעבר עד עצם היום הזה; וכן יחוייבו בקנס הנ”ל כל הפרנסי' וגבאים שיהיו מעת לעת, לעשות הערך לעתיד לכל בר מנן תכף אחרי כלות השלשים יום אחרי מותו; ויחוייבו היורשים לפרוע כל מה שיעריכו אחרי כלות החדש, וישימו המעות בתיבה.3167
ונשארה ע“פ י”ז הן ט"ו לאו |
קפג ע“א בליל ג' כ”ד כסליו שפ“ב3168 נתועדו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ' יעקב שלו‘, כמ’ אליה קאטלאן, כ' דניאל פירו, כ' זימלן בר ד“מ, כ' שבתי שיצי, כ' שמעון בר ש”י, כ' מרדכי מינקין, כ' יודא נאפולי, כ' דוד מאיליא‘, כ’ משה מוריטו, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' מרדכי לאבאדיאה, כ' אברהם אבן פורתא, כ' אברהם אבוהב, כ' פינחס, כ' זימלן לוריא, כ' יצחק דלאטומבא, כ' אליעזר חפץ, כ' יצחק פיקיוטו, כ' שמריה מוייא, כ' יצחק בר נריה, הר”ר משה גרוסיטו, כ' דוד פריריזו, כ' חיים שושן, כ' יודא בר ש“י, כ' עזריאל כה”ץ.
(תפו ערבות לתושב חדש)
הושם פארטי מצד מ“כ השלשה הנבחרי' על האורחים,3169 שכמ' שבתי מדינה, יתן ערבות דודו עבורו,3170 כמ”ר יעקב דמדינה הדר בוירונה, ויעשה לו ערבות שיחיה וילך בדרך הטוב והישר, וזה יחוייב לעשותו בזמן חדש ימים; ואם לא יתרצה דודו הנ“ל לכנוס ערבות בעדו, אז מעתה ומעכשיו כמ”ר אברהם אבוהב יצ“ו נכנס ערבות בעד כמ”ר שבתי הנ“ל וכנ”ל, אך בתנאי שגם האחרים האורחים יתנו ג“כ ערבות אבאי3171 לדור פה; וכמ”ר שבתי יפרע ב' דוקאטי בשני ראטי, וזה בלי פוריודיציו לתקנת הקק''י,3172 ויחוייב לפרוע ג''כ שאר הפרעונותת שיעלו עליו כפי ערכו, אשר יושת עליו כתקנת הקק"י.
ונשארה ע“פ י”ח הן ח' לאו
ליל ב' ר“ח טבת שפ”ב3173 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר יעקב שלו‘, כ’ אליה קאטילאן, כ' דניאל פירו, כ' זימלן בר ד”מ, כ' שבתי שיצי, כ' שמעון בר ש“י, כ' יודא נאפולי, כ' דוד מאיליא‘, כ’ משה מוריטו, כ' אהרן זרח כה”ץ, כ' מרדכי לאבדיאה, כ' אברהם ן' פורתא, כ' אברהם אבוהב, כ' פינחס, כ' זימלן לוריא, כ' יצחק מלטובה, כ' אליעזר חפץ, כ' יצחק פיקיוט, כ' שמריה מוייא, כ' יצחק בר נריה, כ' דוד פרירזי, כהר“ר משה גרסיטו, כ' חיים שושן, כ' יודא בר ש”י, כ' עזריאל כה"ץ.
(תפז) ג' ר"ח
הושם באלי בבוסלו לברור שלשה ראי חשבונות כנהוג, וימשך זמן מנויים שנה אחת מתחלת ביום כלות זמן מנויים של ר''ח הראשוני‘, שהיו קודם מנוי אלה האחרוני’3174
וכמ“ר שמריה מוייא קרא לכמ”ר פנחס מנגרי להיות ר“ח ונשאר ע”פ י"ט הן ו' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר אלחנן ארקיוואלטי להיות ר"ח
ונשאר ע“פ י”ז הן ח' לאו
וכמ“ר אהרן זרח קרא לכהר”ר משה גרסיטו להיות ר“ח ונשאר ע”פ י"ט הן ו' לאו
ליל ב' כ“ט טבת שפ”ב3175 נתועדו בני הקהל, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר אליה קאטילאן, כ' דניאל פירו, כ' מרדכי מינקין, כ' יודא בר ש”י, כ' עזריאל כה“ץ, כ' אברהם ן' פורתא, כ' מרדכי לאבדיאה, כ' מרדכי בר אהרן משלו‘, כ’ יצחק בר נריה, כ' יודא נאפולי, כהר”ר משה גראסיטו, כ' שמעון בר ש“י, כ' אברהם אבוהב, כ' פינחס, כ' משה כה”ץ, כ' שמריה מוייא, כ' דוד מאיליאה, כ' אברמין כה“ץ, כ' יצחק מלטומבה, כ' ברך בן נתן, כ' שמואל כה”ץ, כ' אליעזר חפץ, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' שמריה קוניין, כ' שמעון לוריא.
(תפח פרנסי שבט–אדר–ניסן שפ"ב)
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון לוריא להיות פרנס ונשאר ע”פ י“ג הן י”א לאו
וכמ“ר אבהמין כה”ץ קרא לכמ“ר שמואל כה”ץ להיות פרנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו
וכמ“ר שמעון לוריא קרא לכמ”ר אברהם אבוהב להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ח הן ו' לאו
וכמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר יצחק בר נריה להיות נכנס ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו
(תפט) עשרה דוקאטי לצנוע
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי', בהיות שבא כאן בעירנו צנוע אחד בן טובים, שהביא להשיא בתולה קבוץ3176 חתום מכמה וכמה רבנים גדולים נר”ו מאיטליאה, שראוי לרחם עליו מהרבה סבות הידועות למעלותיהם; לכן הושם פארטי כנ"ל לתת לו עשרה דוקאטי בפעם הזאת בלבד, ולא יהיה שום פוריודיציו לפארטי שנשארו בנדון זה,3177 ויובן שנשאר' מב' שלישים.3178
נשארה ע“פ כ”ב הן ג' לאו
(תצ) להכריז חרם ד“י בגזרת נח”ש
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי‘, שכל הפרנסי’ שיהיו מעת לעת יחוייבו להכריז ח”ח מדיני ישראל עם חתימותיו,3179 ולהקרותו בבה“כ בתחילת הכנסם לפרנסותם, היינו ביום ב' או ביום ה' ┐ראשון┌, בגזרת נח”ש. ונשארה ע“פ כ”ב הן ג' לאו |
קפג ע“ב ליל ה' כ”ב שבט שפ"ב3180 נועדו אלו הנקובי' בשמותם
כמ“ר זימלן לוריא, כמ' שמואל כה”ץ, כמ' משה מוריטו, כמ' יודא בר ש“י, כמ”ר אליעזר חפץ, כ' יצחק פיקיוטו, כ' שמריה קוניין, כ' יודא נאפולי, כ' שבתי שיצי, כ' זימלן בר ד“מ, כ' אברהם פרתא, כ' מרדכי לאבאדיא‘, כ’ אברמין כה”ץ, כ' דוד מאיליא‘, כ’ יצחק דלאטומב‘, כ’ אליה קאטילאן, כ' שמריה מוייא, כ' אהרן זרח כה"ץ, כ' יצחק בר נריה, כ' ברך בר נתן.
(תצא) פאלטה מהמצות
מ“כ הפרנסים צוו לקרא פארטי שכבר נעשית, לתת הפאלטה מעשית המצות לאיש אשר יהיה נשאר ע”פ באלי ברוב כנהוג, ועם כל התנאים הנכתבים בפארטי ההיא בדף קס“ח3181 כאן לאחרינו3182 בכלל ובפרט, וגם פארטי הנתוספת על זה בדף קע”ב.3183
ונעשית הבאלוטציוני כנהוג, ונשאר כמ“ר שבתי מאסקולי ע”פ י“ג הן ז' לאו וקבל עליו כמ”ר שבתי הנ“ל לעשות המצות יפות וטובות, בכל התנאים והחוקים הנכתבי' בפארטי הנ”ל, ונתחייב לתן המצות לערך ח' שולדי הליטרי‘, לעניי’ ז' s וחצי, והקמח סולת ו' סולדי וחצי, לעניים לערך ו' שולדי.3184
ליל ד' י“ג אדר שפ”ב3185 נועדו אלה הנ“ל יצ”ו 🔗
כמ“ר זימלן לוריא, כ' שמואל כה”ץ, כ' יצחק בר נריה, כ' משה מוריטו, כ' יעקב שלו‘, כ’ זימלן בר ד“מ, כ' יודא נאפולי, כ' מרדכי מינקין, כ' מאיר עזיז, כ' שמריה קוניין, כ' מרדכי בר אהרן שלו‘, כ’ אליעזר חפץ, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' שבתי שיצי, כ' שמריה בר י”ש,3186 כ' דוד מאליא‘, כ’ אברהם בן פורתא, כ' ברך בר נתן, כ' יצחק דלטומבה, הר"ר משה גרסיטו.
(תצב) פארטי לקיים פרטי מפורים
הושם פארטו מצד כמ“ר שמואל כה”ץ פרנס והנכנס כמ“ר יצחק בר נריה יצ”ו, לקיים פארטי מהפורים הנכתבה כאן לאחרינו3187 בכל שנה ושנה כהלכתה וככל משפטה. ובלבד שהמעות שיוחלקו3188 יוגבו לפי ערך כל ככר, ג' סולדי וחצי לכל ככר,3189 ויוחלקו ע“י הפרנסי' כנהוג לשעבר. ונשארה ע”פ י"ט הן א' לאו
יום ב' יום הראשון חה“ש3190 פסח שפ”ב3191 🔗
כמ“ר שמעון לוריא, כמ”ר שמואל כה“ץ, כ' אברהם אבוהב, כ' דניאל פירו, כ' משה כה”ץ, כ' יודא נאפולי, כ' אברמין כה“ץ, כ' עזריאל כה”ץ, כ' דוד מאליאה, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' שבתי שיצי, כהר“ר משה גראסיטו, כ' אליה קאטילאן, כ' שמעון בר ד”מ, כ' פינחס מניגרי, כ' יצחק מלטומבה, כ' מרדכי בר אהרן שלו‘, כ’ אברהם ן' פורת, כ' מרדכי מינקין, כ' מרדכי דלאבדיאה, כ' יצחק פיקיוטו, כ' יצחק בר נריה, כ' חיים שושן, כ' מאיר עזיז, כ יהוד' בר ש"י, כ' ברך בר נתן, כ' יעקב שלו'.
(תצג) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמ”ר מרדכי מינקין להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
וכמ“ר עזריאל כה”ץ קרא לכמ“ר אליה קאטילאן לפרנס ונשאר ע”פ י“ד הן י”ב לאו
וכמהר“ר משה גרסיטו קרא לכמ”ר דוד מאליאה לפרנס ונשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
וכמ“ר יצחק דלטומבה קרא לכמ”ר שבתי שיצי לנכנס ונשאר ע“פ י”ז הן ט' לאו
(תצד) ג' דיינים
הושם פארטי מצד מ"כ הפרנסי' לעשות ג' דיינים כנהוג, שימשך זמן מנויים כל משך זמן הערך הזה.
והושמו באלי בבוסלו לברור הדייני' כנ"ל
וכמ“ר אברהם אבוהב קרא לכמהר”ר משה גארסיטו לדיין ונשאר ע“פ י”ז הן ו' לאו
וכמ“ר אליה קאטילאן קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ לדיין ונשאר ע”פ י"ו הן ו' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר עזריאל כה“ץ לדיין ונשאר ע”פ כ' הן ב' לאו
(תצה) גובה העולים על משך הערך הזה
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' לעשות גובה מעולים כנהוג, בעד שני שנים רצופים, עם כל התנאים וחיובים הכתובים בפארטי ישנה הכתובה בפינקס ביום א' ר”ח אייר שע“ט;3192 ומוסיפי' על הפרטה הישנה הנ”ל, שיחוייבו הפרנסים שיהיו מזמן לזמן למסור פוליצה ההוצאות שלהם3193 ביום שני של ר''ח אייר הע“ל וכמו כן ביום שני של חדש חשון3194 הע”ל; ויחוייבו הר“ח3195 לעשות הפוליצי בזמן חמישה ימים3196 ולמסור אותם ליד הגובה; ואם יבוא החסרון3197 מהפרנסי', מכלם או מאחד מהם, שיאחרו למסור הפוליצי כנ”ל בימים הנ“ל, כל נזק והוצאה שיבא לקק”י יהיה מוטל על מי מהם שיצא החסרון, לפרוע אותם מכיסם, וכן אם יבא החסרון מר“ח, מכלם או מאחד מהם, לעשות הפוליצי בזמן חמשה ימים כנ”ל, כל נזק והוצאה שיבא כנ“ל יהיה מוטל על ר”ח, כלם או ממי מהם שיבא החסרון. ונשארה ע“פ י”ד הן י"ב לאו
ונשאר גובה כמ“ר אהרן בר ד”מ ע“פ י”ד הן ט' לאו |
קפד ע“א היום יו' ה' י”ז ימים לחדש סיון שפ“ב3198 לפ”ק, אלה שמות הנועדי' יצ“ו בבה”מ3199 🔗
כמ“ר אליה קאטילאן, כ' מרדכי מינקין, כ' דוד דאיליאה, כ' שמואל כה”ץ, כ' משה כהן מוריטו, כ' אליעזר חפץ, כ' שבתי שיצי, כ' חיים שושן, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כ' יצחק' בר נריה, כ' מרדכי שלו‘, כ’ פינחס, כ' יודא נאפולי, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' יעקב בכמ”ר אברהם שלו‘,3200 כ’ יצחק פיקיוטו,3201 הח"ר משה גראשיטו, כ' יצחק דילאט'.
(תצו) חמשה על חלוקת הלחם
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסים לברור חמשה אנשים כנהוג,3202 שיהיה להם כח לסדר חלוקת הלחם והמעות לעניים; אך שלא יעברו סך המעות אשר חלקו המחלקים שהיו קודם לכן, היינו סך כ”ט לי‘, ובזמן ח’ ימים יחוייבו לעשות הפוליצה.3203 ונשאר ע"פ כלם
ואח“כ הושם באלי בבוסלו לברור האנשים הנ”ל
וכמ“ר שמואל כה”ץ קרא לכמ“ר משה כה”ץ מוריטו להיות אחד מהאנשי' המחלקי' כנ"ל
ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
וכמ“ר אליעזר חפץ קרא לכמ”ר פינחס להיות אחד מהנ“ל ונשאר ע”פ י"א הן ב' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות אחד מהנ"ל
ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר יעקב בר אברהם שלו' להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר שמואל כה“ץ להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
(תצז) ארבעה על הפילאציוני
ובאותו מעמד הושם באלי בבוסלו לברור הארבעה על הפילאציוני3204 כנהוג,3205 בעד ששה חדשים מתחילים מי"ו סיון זה
וכמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמי”ר יהודא בר ש“י להיות אחד מהנ”ל
ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
וכמ“ר משה כה”ץ מוריטו קרא לכמ“ר פינחס ונשאר ע”פ י"ד הן א' לאו
וכמ“ר דוד מאיליאה קרא לכמ”ר שבתי שיצי ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
וכמי“ר שמואל כה”ץ קרא לכמהר“ר אברהם קאטילאן ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
וכמהר“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר מנחם כה"ץ3206 להיות נכנס
ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
(תצח) שני אנשי' שיריבו עם קאוו דלישטא ודוטונצונה3207
הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסי' לברור שני אנשים שיריבו, אם יצטרך, או יפשרו3208 עם קאוו דיליסטה3209 ופריטי3210 ודוטור סונצוני,3211 הכל לתועלת הקק”י; וג“כ יחוייבו לעשות חשבונות עם כל מי שיפרע פיטו3212 בגיטו, אם פרעו כל סך המוטל עליהם, ויחייבו לראות כל האפיטאציוני;3213 וימשך מנויים בעד שני שנים רצופין המתחילין היום הזה, ולא יוכלו לסרב, בקנס ה' דוקאטי. ונשארה ע”פ י"א הן ג' לאו
והושמו באלי בבוסלו לברור שני האנשי' הנ"ל
וכמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר שבתי שיצי להיות אחד מהאנשי' הנ"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ג' לאו
וכמ“ר יצחק פיקיוטו קרא לכמ''ר פינחס להיות גם הוא מהאנשי” הנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
יו' א' כ“ז סיון שפ”ב3214 נתועדו ע"פ המצוה, ואלה שמות הנועדי' 🔗
{כמ"ר אליה קאטילאן}, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ' דוד מאיליאה, כ' שבתי שיצי, כ' אברהם פוראתא, כמ”ר יצחק פיקיוט, כ' אליעזר חפץ, כ' שמואל כה“ץ, כ' אהרן אלאטארינו, כמ' משה מוריטו, כ' זימלן בר ד”מ, כ' יודא נאפולי, כ' דניאל פירו, כ' מאיר עזיז, כ' מרדכי בר אהרן שלו‘, כ’ יצחק בר נריה, כ' חיים שושן.
(תצט) ב“ח כמ”ר פינחס
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' לעשות בעל חנות3215 כנהוג בעד ו' שנים3216 רצופים המתחילין מהיום; ויחוייב לקבל המעות מבעל חנות שעבר, שהוא כמ”ר אהרן זרח כה“ץ,3217 והמשכנות שהם לע”ע ביד בעל החנות שעבר הנ“ל, היינו הַחֲדָשים3218 העשויים מר”ח ניסן שעבר והלאה, ויחוייב לקבל אותם, אבל לא יוכל3219 לקבל אותם היותר ישנים;3220 ובקנס עשרים דוקאטי אפליקאטי3221 חצים להקדש מקק“י זה וחצים לדיין אקווילא,3222 הן לבעל חנות ישן לתת ולמסור ביד הב”ח חדש בזמן ב' חדשי' המתחילים מהיום הנ“ל, ובקנס הנ”ל ג“כ לבעל חנות חדש יחוייב לקבל בזמן ב' חדשים המעות והמשכנות, אך שיהיו בטוחים3223 וכנ”ל;3224 ובקנס עשרים דוקאטי לכל מי שיסרב להיות ב“ח כנ”ל אפליקאטו כנ“ל, ויהיה מחוייב הב”ח3225 למכור המשכנות לסוף י“ג חדשי',3226 בקנס הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ו הן א' לאו
והושמו באלי בבוסלו לברור הב''ח כנ"ל
וכמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר פינחס דניגרי להיות בעל חנות כנ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו3227 |
קפד ע“ב היו' יום ג' כ”ח תמוז שפ“ב3228 נתועדו בני הק”ק, ואלה שמותם 🔗
כמ“ר אליה קאטילאן, כמ”ר דוד מאיליאה, כהר“ר משה גרסיטו, שבתי שיצי, כ' פינחס, כ' עזריאל, כ' שמעון בר ש”י, כ' יצחק בר נריה, כמ“ר מאיר עזיז, כמ' משה מוריטו, כמ”ר יצחק פיקיוט, כ' אליעזר חפץ, כ' זימלן בר ד“מ, כ' מרדכי בר אהרן ז”ל.
(תק) כמ“ר אליה במקו' כמ”ר פינחס
בהיות כי נברר כמ“ר פינחס להיות בחבורת כמ”ר שבתי שיצי לפקוח על עסקי ריב וחשבונות הקאוו דליסטה ושאר פרטים,3229 כנראה בפרטו נעשית ביו' י“ז לחדש סיון שעבר,3230 ולהיות כי כאשר שמענו כן ראינו שכמ”ר פינחס לא יוכל לכנוס בעסק זה מפני טעמים שונים נכרים וישרים לכל מוצא דעת;3231 לכן הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסי', שיוברר איש אחד מבני הקק”י להיות עם כמ“ר שבתי לעשות ככל המצטרך, ויהיה לו הכח כאשר נתן לכמ”ר פינחס כנ"ל.
ונשאר ע"פ ז' הן ג' לאו
והושם באלי בבוסלו לברור האיש
וכהר“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר אליה קאטילאן להיות נברר במקו' כמ“ר פינחס הנ”ל
ונשאר ע"פ כלם
(תקא) ג' פרנסי' ונכנס
עוד הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס עבור ג' חדשי' וכנהוג
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ''ר יעקב בר אברהם להיות פרנס ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
וכמ“ר עזריאל כה”ץ קרא לכמ“ר יצחק בר נריה להיות פרנס ונשאר ע”פ י' הן ב' לאו
וכמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר אהרן זרח כה”ץ לפרנס ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
וכמ“ר יצחק בר הריה קרא לכמ''ר עזריאל כה”ץ להיות נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
היום יום א' כ“ח ימים לחדש תשרי שפ”ג3232 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ''ר יעקב בר אברהם שלו‘, כ’ אהרן זרח כה“ץ, כ' יצחק בר נריה, כ' שמעון בר ש”י, כ' שמעון בר ד“מ, כ' פינחס, כ' עזריאל, כ' שמריה מוייא, כ' יצחק פיקיוטו, כ' אברהם אבן פורתא, כ' משה מוריטו, כ' מאיר עזיז, כ' מרדכי משלו', כמהר”ר אברהם קאטילאן,3233 כמ“ר יודא נאפולי, כמ”ר שמואל כה"ץ, כ' שבתי שיצי.
(תקב) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר מרדכי מינקין להיות פרנס ונשאר ע“פ י”ב הן א' לאו
וכמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכ' שמעון בר ש“י לפרנס ונשאר ע”פ ט' הן ה' לאו
וכמ“ר יהודא נאפולי קרא לכ' דניאל פירו לפרנס ונשאר ע”פ י"א הן ו' לאו
וכמ“ר אהרן זרח כה”ץ קרא לכ' משה מוריטו לנכנס ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
ליל ג' שהוא ז' חשון שפ“ג3234 נתועדו בני הקק”י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
כמ“ר זימלן בר ש”י, כמ“ר מרדכי מינקין, כ' שמואל כה”ץ, כמ“ר אברהם פורתא, כמ' יצחק פיקיוט, כ' ברך בר נתן, כ' חיים שושן, כ' יצחק בר נריה, כמ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' דוד מאיליאה, כמהר”ר אברהם קאטילאן, כ' שבתי שיצי, כ' מאיר עזיז, כ' מרדכי דלאבדיא‘, כ’ אהרן זרח כה“ץ, כ' אברמין כה”ץ, כ' מרדכי שלו'.
(תקנ) לתת לכמ' קלונימוס הב' לי' ג' שני' רצופי'
בהיות כי בא לפנינו הנעלה כמ“ר קלונימוס בר שלמה ז”ל בכה ויתחנן לנו <בא>ומרו,3235 כי הגיע זמן נשואי בתו3236 ואין ידו מגעת להשלים חיובו, אשר נשתעבד לתת למוהר ולנדן בתו מר' פעסלן; לכן לפני בני הקק“י שופך נפשו שיחננהו לתן לו הב' לי', אשר בחסדם נתנו לו בכל שבועה, ינתנו לו מקודם3237 זמן מה אשר יראה בעיני מ”כ;3238 לכן הושם פארטי מצד מ“כ הפרנסים, שישתעבדו הפרנסי' עבור בני הקק”י נגד החתן אשר יקח בתו הנ“ל לאשה, לתת לו הב' לי' הנ”ל משך שלש שנים רצופי‘, מתחילים,3239 ויוגבו בפוליצי העולים מדי ששה חדשים לששה חדשים לפי ערך,3240 אך בתנאי שיכניסנה לחופה בזמן שני חדשי’, ואם לא יעשו הנישואין בזמן הנ“ל, תהיה בטלה הפארטי הזאת, וכאלו לא נכתבה. ונשארה ע”פ כלם |
קפה ע"א באותו מעמד הנכתב מעבר הדף שלאחרנו3241
(תקד בחירת גבאי ההקדש)
הושמו באלי בבוסלו לברור גבאי מההקדש במקו' כמ“ר אליה קאטילאן ז”ל; וימשך מנויו כל משך זמן מנוי שאר הגבאים השניי'3242
וכמ“ר זימלן בר ש”י קרא לכמ“ר דוד מאליאה להיות גבאי כנ”ל
ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
(תקה בחירת מורשה של הק"ק)
עוד הושמו באלי בבוסלו לברור איש מבני הועד, שיהיה מורשה מהקק“י במקו' כמ”ר אליה ז“ל הנ”ל, היינו לריב, אם יצטרך, או לפשר נגד קאוו' דליסטה ונגד פריטי ודוטור שונצינו,3243 אשר יהיה בחבורת כמ“ר שבתי שיצי; ולו תהיה הכח כאשר נתן לכמ''ר אליה ז”ל הנ“ל, כנראה בפרטי נעשית כ”ח תמוז שפ“ב ובפרטי נעשית י”ז סיון שפ"ב.3244
וכמ“ר אלחנן ארקיוואלטו קרא לכמ”ר ברך בן נתן להיות מורשה הנ“ל במקו' כמ”ר אליה ז“ל הנ”ל ונשאר ע"פ ט' הן ה' לאו
ליל ג' י' לחדש כסליו שפ"ג3245 בבית המדרש נועדו אלו אשר נקבו בשמות 🔗
כ' דניאל פירו, כ' מרדכי מינקין, כ' זימלן בר ש“י, כמהר”ר אברהם קאטילאן, שבתי שיצי, אהרן זרח כה“ץ, דוד מאיליאה, יעקב שלו‘, אלחנן ארקיוואלטו, מרדכי שלו’, שמואל כה”ץ, אברמין כה“ץ, משה מוריטו, אברהם ן' פורתא, פינחס, זימלן בר ד”מ, יודא נאפולי, איזאק דלטומבה, יצחק בר נריה, ברך בר נתן, חיים שושן.
(תקו) ד' אל האפילאציון
הושם באלי בבוסלו לברור ארבעה אנשי' על האפילציון כנהוג,3246 וימשך זמן מנויים ששה חדשי'
וכמהר“ר אברהם קאטילאן קרא לכמהר”ר יודא כה"ץ3247 להיות אחד מן על הפילאציון
ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר נריה שמש3248 להיות א' מהנ“ל ונשאר ע”פ ט"ו הן ד' לאו
וכמ“ר זימלן בר ד”מ קרא לכמ“ר ברך בר נתן להיות א' מהנ”ל ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
וכמ“ר משה מוריטו כה”ץ קרא לכמ“ר אברהם אבוהב להיות א' מהנ”ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ז' לאו
וכמ“ר שבתי שיצי קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
(תקז סדר הסמכת רבנים ו’חברים').
הושם פארטי3249 מצד מ“כ הפרנסים, שמכאן ולהבא לא יוכל שום רב מבני קק”י זה, ולא אורחים שיזדמנו פה פאדובה, לתת סמיכה מרבנות ולא מחבֵרוּת לשום א‘, בין גר בין תושב, אלא בהסכמת ג’ רבנים מקק“י זה ובהסכמת ג' מהארבעה הנבחרים על האפילאציוני שיהיו מעת לעת; ואם באולי שום רב יעשה נגד הפרטי הנ”ל, מעכשיו יהיה כחרש הנשבר, ולא יוכלו שום חזן מקהלנו לקרא אותו3250 לקרא בתורה בשם רב וחבר כנ“ל. ונשארה ע”פ י"ב הן ט' לאו |
קפה עב ב"ה
ליל ו' כ“ח ימים לחדש טבת שפ”ג3251 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' יצ''ו
כמ“ר דניאל פירו פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנ‘,3252 כמ''ר מרדכי מינקין פרנ’,3253 כמ”ר יעקב משלו‘, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר שמואל כה"ץ, כמ’“ר משה כה”ץ, כמהר“ר אברהם קאטילן, כמ”ר פינחס, כמ' עזריאל כה"ץ, כ' דוד מאיליאה, כ' מאיר עזיז, כ' אברהם בן פורתא, כ' יצחק מלטומבא, כ' יודא נאפולי, כ' מרדכי שלו'.
(תקח) ג' פרנסי' ונכנס
הושם באלי בבוסלו לברור ג' פרנסי' ונכנס כנהוג
וכמ“ר מרדכי מינקין קרא לפרנס כמ”ר יעקב בר אברהם שלו'
ונשאר ע"פ ח' הן ג' לאו
כמ“ר יעקב שלו' קרא פרנס לכמ”ר עזריאל כה“ץ ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
כמ“ר פינחס קרא לפרנס לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י"א הן ד' לאו
וכמ“ר אברהם בן פורת' קרא לנכנס לכמ”ר שבתי שיצי ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
(תקט) שנים על המזונות עם הבשר
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' לעשות ב' אנשים על כל דברי ומיני מזונות, ובפרט ע”ד ועסק קַצָב ובשר וכל שאר מזונות, עם כח שיוכלו לעשות כל סדר שירצו, וכל זה שישאר ביניהם יהיה לו העמדה וקיום; ולא יוכל שום איש אשר בשם ישראל יכונה, בקנס עשרה דוקאטי אפליקאטי חצים לדיין אקווילא3254 וחציים לחבורת ת“ת מקק”י זה, לנגד להם בשום אופן, ויוכלו ג“כ להוציא לצורך איסיקוציוני סדרם3255 עד עשרה דוקאטי בין הכל;3256 וימשך זמן כחם ומנוים הנ”ל בעד ב' שנים רצופים, המתחילין מיום ר“ח שבט הע”ל ומשלימין כסידרן; ולא יוכל שום א' למאן, בקנס עשרה דוקאטי אפליקאטי כנ“ל, ולא יקָרֵא מוֹסֵר מי שילך לדינונצייאר3257 לדיין הנ”ל ע“ד הקנס הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ד הן א' לאו
והושם באלי בבוסלו לברור שני האנשי' הנ"ל
וכמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר יודא נאפולי ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
כמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע“פ י”ג הן א' לאו
(תקי) עשרה דוקאטי להשיא בתולה
הושם פארטי מצד מע''כ הפרנסי' לתת עשרה דוקאטי להשיא בתולה לבת3258 זקן נכבד מבני קק“י זה; אם נמצאים ביד כמהר”ר אברהם קאטילאן3259 מהעשרה דוקאטי הנ“ל, הנה מה טוב, ואם לאו שיוכלו ליואר3260 מעוֹלים; ופארטי זאת תהיה בלי שום פוריודיציו לפארטי שיש בקק”י על נדון זה.3261 ונשארה ע“פ י”ד הן ב' לאו
ליל ג' כ“ד שבט שפ”ג3262 נתועדו בני הקק"י ואלה שמות הנועדים 🔗
כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר עזריאל כה“ץ, כמ' שמעון בר ד”מ, כמ' שמואל כה“ץ, כ' ברך בר נתן, כ' יצחק בר נריה, כ' יודא נאפולי, כ' שבתי שיצי, כהר”ר משה גראסוטו, כמ' אברהם אבוהב, כמהר"ר אברהם קאטילאן, ר' מרדכי דלאבדיאה, כ' מרדכי שלו‘, כ’ משה מוריטו, כ' שמעון לוריא.
(תקיא מבורר להיות דיין לא יוכל לסרב)
הושם פארטי מצד מ''כ שני הפרנסי' והנכנס, שכל מי שיוברר מבני הקק“י להיות דיין3263 מכאן ולהבא, יהיה מחוייב להיות דיין, ולא יוכל למאן ולסרב ולריפודאר,3264 בגזרת נח”ש. ונשארה ע"פ ח' הן ז' לאו |
קפו ע“א ליל ג' כ”א אדר ראשון שפ“ג3265 נתועדו בני הקק”י בב“ה, ואלה שמות הנועדי' יצ”ו 🔗
כמ“ר עזריאל כה”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ' שבתי שיצי, כ' משה כה“ץ מוריטו, כ' מרדכי משלו', כמהר”ר אברהם קאטילאן, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' מאיר עזיז, כ' מרדכי באדיאה, כ' דוד מאיליאה, כ' ברך בר נתן, כ' מרדכי מינקין, כ' יצחק דלאטומב‘, כ’ פינחס, כ' אהרן זרח כה“ץ, כ' אברהם כה”ץ, כ' שמריה מוייא, כ' יצחק בר נריה, כהר“ר משה גראשיטו, כמ”ר זימלן לוריא‘, כ’ דוד אשפריאל, כ' יודא נאפולי, כ' אברהם אבוהב, כ' אברהם פורתא.
(תקיב) לקיי' ימי הפורי'
הושם פארטו מצד מ“כ הפרנסי יצ”ו לקיים פארטי מהפורים כמו שנכתבה כאן לאחרינו שנה בשנה, ככל הלכתה וככל משפטה, בלבד שהמעות שצריכין לחלקם יגבהו3266 לפי ערך כל כיכר, ג' סולדי וחצי לכל כיכר, ויוחלקו ע“פ מ”כ הפרנסי' כנהוג, כפי הפרטי של שנה שעברה.3267
ונשארה ע“פ כ”ג הן א' לאו
(תקיג) מתנת הקק"י להרר''י היילפרון
להיות כי בא לפנינו מהרר“י היילפרון סופר הקק”י והתחנן לפנינו לאמר, כי תשש כחו כנקבה והרוחים הולכים ומתמעטים ממנו והיַקרוּת3268 מתרבה והולך; ולכן לפני מ“כ הפרנסי' וכל בני הקק”י הוא משתטח3269 ומפיל את תחינתו לתת לו דרך מתנה וסיוע, מנה ראויה ודרך כבוד כפי יד מ“כ הקק”י הרחבה והמלאה ברכת ה‘;3270 ואנחנו פ“ה3271 בראותינו דבריו נכונים וראוי להשגיח עליו ועל דבריו, הושם פארטו מצד מ”כ הפרנסי’ לתת לו מתנה ודרך כבוד, ולבלתי הַכְבֵּד עול ומשא על בני הקק“י, שכל חתן שהוא מתושבי וגרי פה ק”ק פאדובה שיהיה מכאן והלאה, בשעת הנישואין יחוייב לתן למהרר“י הנ”ל חצ סקודו כסף,3272 וזה בתוך זמן שבע ימים אחרי החופה, וזה בגזרת נח“ש; וזה יהיה למנה מבני הקק”י, ויקבל רצוננו הטוב לפי הזמן והעת, וחפץ ה' בידיו ובידינו יצלח אכי“ר. ונשארה ע''פ י”ג הן י' לאו
ויקם הסופר וישתחו לפני בני הקק“י ויאמר חן חן לכל בני הקק”י
(תקיד) פאלטה מהמצות לכמ"ר שבתי מאסקולי
מ“כ הפרנסים צוו לקרא3273 פארטי שכבר נעשית לתת הפאלטה מעשיית המצות לאיש אשר יהיה נשאר3274 ע”פ רוב הבאלי כנהוג, ועם כל התנאים הנכתבים בפארטי ההיא בדף קס“ח3275 כאן לאחרינו בכלל ובפרט, וג”כ פארטי הנוספת על זה בדף קע''ב;3276 וגם עתה הוסיפו עליו את פרט הזה, שכל זמן שיבא בעל הבית לעשות המצות מהקמח שלו, יחוייב אותו שתהיה נשאר הפאלטה בידו לעשות לו המצות כפי הסדר והשכר שנתבאר בפארטי הנ“ל, וזה בלי דחוי כלל, וזה בזמן עת לעת, דהינו כ”ד שעות מעת אשר בא הב“ה3277 להודיע לו שרצונו לאפות המצות בתנור, ואם3278 יעבור וידחנו יותר מזמן הנ”ל, יחוייב לפרוע שנים דוקאטי לבעל הבית ההוא, ויוכל הב"ה לאפות ולעשות המצות בכל מקו' שירצה ויטיב בעיניו.
ונעשית הבלוטאציוני משלשה שבאו בכתובי‘,3279 ונשאר כמ“ר שבתי מאסקולי3280 ע”פ רוב באלי, שהיו י"ח הן ו’ לאו
ונתחייב לתן המצות לכל בני הקק"י לערך3281 ח' סולדי הליטר'
ולצורך העניי' לערך ז' סולדי וחצי כל ליטרי'
הקמח סולת מנופה לערך ו' סול' וחצי כל ליטרי'3282
ליל מוצאי שבת ג' אדר שני3283 נתועדו בני הקק"י, ואלה שמות הנועדי' 🔗
הח“ר שבתי שיצי, כמ' עזריאל כה”ץ, כמ' שמעון בר ד“מ, כמ' משה מוריטו, כמ' פינחס, כ' יצחק בר נריה, כ' ברך בר נתן, כ' אברהם פורתא, כ' יודא נאפולי, הר”ר משה גרסיטו, כ' יצחק דלאטומבה, כ' שמואל כה“ץ, כ' דניאל פירו, כ' אלחנן ארקיוואלטו, כ' דוד מאליאה, כ' אברמין כה”ץ, כ' מרדכי דלאבדיא‘, חיים שושן, מרדכי שלו’, כ' זימלן בר ש"י.
(תקטו בחירת ממונה על ה’חיצונים')
הושם באלי בבוסלו לברור אחד במקו' כמ"ר יעקב שלו' להיות בחבורת שני הממוני' על החצוני' שרוצים לבא דור פה,3284 ויהיה כחו וימשך זמן מנויו ככח ומנוי כל השנים האחרי'.
וכמ“ר משה כה”ץ קרא לכמ“ר אלחנן ארקיוואלטי להיות מן הממוני' הנ”ל
ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
(תקטז בחירת ממונה על תיבת האורחים)
וכמ“ר פינחס קרא לכמ”ר משה מוריטו להיות ממונה על תיבת הבוליטיני מן האורחי‘3285 עבור שנה אחת ונשאר ע“פ י”ד הן ג’ לאו |
קפו ע"ב באותו מעמד אשר לעבר הדף
(תקיז פירוש לפארטה בדבר הסמכת רבנים וחברים)
בהיות שביו' ג' י' כסליו שעבר נעשית פארטו3286 ע“ד עסק עשיית ונתנת הסמיכות לרבנים ושבהסכמת3287 שלשה רבנים ושלשה מהארבעה הממוני' על האפילציוני, ולא נתברר בה אם צריך ההסכמה ע”פ3288 או במעשה ע“י בלוטציוני, לכן יבורר עתה, שהסכמת השלשה רבנים עם הארבעה אשר על הפילציוני מכאן והלאה כלם יחד יעשו בלוטציוני בסתר וישאר ששה מתוך השבעה, אז יהיה שריר וקיים, ולא באופן אחר. נשארה ע”פ ט"ו הן ה' לאו
בליל3289 ב' י“ח ימים לחדש אדר שני השפ”ג3290 נתועדו בני הקק“י, ואלה שמות הנועדים יצ”ו 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, הח“ר שבתי סיצו, כמוהר”ר אברהם קאטלאנו, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר אברהם כ“ץ, כמ''ר שמריה קוניאן, כמ”ר אלחנן ארקיוולטי, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמה“ר שמואל כ”ץ, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יצחק בר נריה, כמה“ר שמעון לוריאה, כמ''ר דוד ספיריאל, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלום ז“ל, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר מרדכי מלבאדיאה, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ"ר דוד דיאליה.
(תקיח) פוליצה מק' דוק' לתקן השערים
הושם פארטי מצד מע''כ פרנסי' לעשות פוליצה ממאה דוקאטי3291 לגבותם מעולים בתורת הלואה;3292 ויוכלו פרנסי' להוציא אותם לתועלת הגט3293 ולתקן השערים, ויחוייבו להשים הפיריאטי3294 בחלונות הערלים שרואים בגיטו,3295 ובענינים כיוצא בהם; ויחוייבו הפרנסי' שיהיו מעת לעת להשגיח בענינים הללו, ויוכלו ג“כ לקרוא עמהם לסיוע מי שיראה בעיניהם מבני הקק”י, ולא יוכל שום אחד הנקרא מהם לסרב, בקנס עשרה דוקאטי אפליקאטי חצים לחברת ת"ת וחצים להקדש; אך בזאת, שיחוייבו המעריכים לעשות הערך לכל מי שאין לו ערך עד עתה
תכף ומיד. ונשארה ע“פ י”ח הן י' לאו
(תקיט) פתיחות
ובאותו מעמד הסכימו הנועדים יצ“ו הנ”ל לעשות הפתיחות3296 לכל האנשים הנזכרים פה למטה, בתנאי שיפרעו כל הסך שיעריכו אותם בשני פאגי,3297 היינו הפאגה ראשונ' לפוליצה ראשונה והפאגה השניה לפוליצה חג הסכות הע"ל.3298
כמ“ר יצחק פראנציסי3299 ל' ליט' נשאר ע”פ י"ח הן י' לאו
כמ“ר יצחק ישראל מ' ליט' נשאר ע”פ י“ו הן י”ב לאו
כמ“ר יצחק פיראריסי י”ב ליט' נשאר ע“פ י”ז הן י' לאו
כמ“ר מרדכי מלבאדיאה י”ד ליט' נשאר ע“פ כ”ד הן ג' לאו
הח“ר חייס3300 י”ח ליט' נשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
כמ“ר יצחק אבונסר י”ב ליט' נשאר ע“פ י”ד הן י"ב לאו |
קפז ע“א היום יום א' ר''ח אייר השפ”ג3301 נתועדו בני הקק“י, ואלה שמות הנועדים יצ”ו 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמהר“ר אברהם קטאלאנו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אברהם כ“ץ, כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר מאיר עזיז, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר שמריה מויה, כמ“ר דוד דיאליה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר שמואל ברזילי מפיסה,3302 כמה”ר יצחק בר נריה, כמ“ר שמעון לוריאה, כמ”ר שמעון בר ש“י, החי”ר משה גראסיטו, כמ"ר ברך בר נתן.
(תקכ) פתיחה
הסכימו הנועדים יצ“ו הנ”ל לעשות הפתיחה לכמ“ר שמואל ברזילי מפיסה3303 לפרוע מה שיעריכו אותו בב' פאגי, היינו הפאגה ראשונה לפוליצה ראשונה והפאגה שנייה לחג הסכות הע”ל.3304 נשאר ע“פ כ' הן ג' לאו שיפרע כנ”ל נ' ליט'
(תקכא) פרנסי'
ובאותו מעמד הושם באלי בבוסולו לברור ג' פרנסים ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים
כמ“ר דניאל פירו קרא לכמה”ר שמעון לוריאה ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו
כמה“ר שמואל כי”ץ קרא לכמ“ר שמעון בר ש”י ונשאר ע“פ י”ז הן ה' לאו
כמ“ר אהרן זרח כ”ץ קרא לכמהר“ר אברהם קטאלאנו ונשאר ע”פ ט"ו הן ז' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לנכנס כמ”ר מרדכי משלו' ונשאר ע“פ ט”ו הן ט' לאו
(תקכב) ר"ח
ובאותו מעמד ג"כ הושם באלי בבוסלו למנות שלשה רואי חשבונות כנהוג,3305 וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת מתחלת מעצם היום הזה.
כמוהר“ר אברהם קטאלאנו קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ כ”א הן ג' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר מרדכי מלבאדיאה ונשאר ע"פ כ' הן ב' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ד הן י' לאו
נועדי יום א' כ“ח לחדש אייר השפ”ג,3306 ואלה שמותיהם ישמרם ה' 🔗
כמהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמה”ר שמעון לוריאה, כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ' יהודה נאפולי, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אברהם בן פורת, הח“ר משה גראסיטו. כמ”ר מרדכי מלבאדיאה, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר אברהם כ”ץ.
(תקכג) מינוי הד' על האפילאציון
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני כנהוג,3307 אך יתחיל מנוים לר“ח סיון הע”ל, וימשך זמן מנוים בעד ששה חדשים רצופי' המתחילי' מיום הנ"ל. |
קפז ע“ב לכן כמ”ר ברך בר נתן קרא לכמ“ר יצחק בר נריה3308 יצ”ו ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
כמ“ר אהרן זרח כ”ץ קרא לכמ“ר אליה בר יעקב צרפתי ז”ל ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא שנית לכמ”ר מנחם כ“ץ מהחזנים יצ”ו ונשאר ע"פ ח' הן ז' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר מאיר3309 הילפרון יצ“ו ונשאר ע”פ י' הן ו' לאו
כמ“ר אהרן זרח כ”ץ קרא שנית3310 לכמוהר“ר רפאל קורקוס יצ”ו נכנס
ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
(תקכד) פארטי לתת ט"ו דוק' למרת צפורה אלמנת ר' אלחנן הילפרון ללכת לוירונה עם ג' בניה
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסים לתת ט''ו דוקאטי למרת צפורה אלמנת כמ”ר אלחנן בכמהר“ר אברהם הילפרון ז''ל ללכת לוירונה עם ג' בניה, בעד פעם אחת בלבד; אך בתנאי שתנתן מרת צפורה הנ”ל ערבות בטוח לרצון מעלותיהם, שלא יחזירו לא היא ולא בניה כאן לדור בקק“י זה בעד עשרה שנים, ואם באולי יחזיר שום א' מהם, שיחוייב העָרֵב תכף ראשון ראשון3311 לפרוע ולהחזיר הט”ו דוקאטי לקק“י. ונשארה ע”פ י"ד הן ב' לאו
ועוד מע“כ הפרנסים פרעו בעדם נוספים על הט”ו דוקאטי הנ“ל לקארוציירו3312 שהביא אותם לוירונה ששה דוקאטי; וכן נכנס ערב קבלן בעד האשה וילדיה הנ”ל כנ“ל כמ”ר אלחנן בכמוהר“ר יעקב הילפרון יצ”ו, שבכל עת וזמן שיחזיר שום א' מהן או ארבעתם לדור כאן בקק“י זה בתוך זמן העשרה שנים, כלשון הפארטי שנשארה כנ”ל, לפרוע מכיסו תכף בלי שום אחור ועכוב כלל ועקר לפרנסי הקק“י שיהיו באותו זמן, הט”ו דוקאטי וגם הששה דוקאטי הנ“ל שהוציאו ג”כ בקארוצה;3313 ולראית האמת יחתם מידו כאן למטה כמ“ר אלחנן יצ”ו הנ"ל, ושלו'.3314
נתועדו בני הקק“י ביום ו' י”ו ימים לחדש תמוז השפ"ג,3315 ואלה שמותיחם
כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמה”ר שמעון לוריאה, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר אברהם אבוהב, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל,3316 כמ”ר מרדכי בר אהרן משלום ז“ל, כמ”ר יוסף חפץ,3317 כמ“ר אברהם כ”ץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ"ר פינחס מניגרי.
(תקכה) מנוי גריגוריאו פורטינארו
בהיות שמת ויצינצו, פורטינארו מגט,3318 וצריך למנות אחר במקומו תכף ומיד, כדי שלא ישארו השערי' פתוחים בלילה הזה; וכבר נתן רשות מעלת שופט אקוילה3319 למע“כ הפרנסי', שיוכלו למנות פורטינארו אחר במקומו, כאן בועד ע”פ בוסולו ובאלוטי; לכן הושם פארטי מצד מעלותיהם לבאלוטאר הרבה ערלים שבאו לתת עצמם |
קפח ע"א אִין נוטַה לסופר,3320 ומי שיהיה לו יותר באלי, יובן שנשאר פורטינארו3321 כל ימי חייו במקום
ויצינצו הנ“ל; ואם יעשה בכל זמן ועת שיהיה איזה מאנקאמינטו3322 ניכר למע''כ הפרנסים שיהיו מעת לעת, יוכל הקק”י ע''פ רוב הנועדים להסיר אותו ממנוי ואופיציאו3323 זה ולהמנות אחר במקומו; ויותן לו לדירתו המקומות שיראה אל מע“כ הפרנסים,3324 ואם ישאר איזה מקום,3325 יוכלו הפרנסי' להשכיר אותם למי שירצו לערך שנה;3326 ויפרעו לפורטינארו שישאר סאלאריאו3327 י”ב דוקאטי לשנה כנהוג. ונשארה ע''פ כ"א הן ב' לאו
ואחרי כן באלוטורונו3328 באותו מעמד י“ג ערלים, ובתוכם גריגוריאו בנו של ויצינצו הנ”ל ונשאר מכלם ע“פ י”ח הן ז' לאו, עם התנאים הנזכרים בפארטי הנ''ל, וכרתו עמו ברית כנ“ל מעכ”ה3329 לעיני כל הועד יצ“ו ונתרצה הוא ג”כ, וקבל האופיציאו מפורטינארו3330 במקום אביו בתנאי הנ"ל.
נתועדו בני הקק“י ביום א' כ”ה תמוז השפ"ג,3331 ואלה שמותיהם ישמרם ה' 🔗
כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמה”ר שמעון לוריאה, כמ“ר שמעון בר ש”י, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ''ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל,3332 כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יוסף חפץ, כמה“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מרדכי מלבאדיאה.
(תקכו) מנוי החמשה על סדר חלוקת הלחם לענים
הושם פארטי3333 מצד מע“כ הפרנסים למנות חמשה אנשים מאנשי הועד ע”פ בוסולו ובאלוטי, שיהיו כשרים זה לזה, אשר יסדרו3334 חלוקת הלחם או המעות הנחלקים לעניים בכל שבוע; ויוסיפו ויגרעו לכל עני ועני כפי ראות עיניהם עד סך כ“ט ליט' לשבוע, בתנאי שיהיה פחות ולא יותר,3335 ובלבד שיסכימו אובעה מהם מתוך החמשה; ויחוייבו לעשות סדר החלוקה כנ”ל בזמן שמונה ימים רצופין מתחילין מהיום, בקנס ב' ליט‘3336 שעוה לת“ת לכל מי מהם שלא יהיה מזומן לעשות הסדר כנ”ל. ונשארה ע“פ י”ז הן א’ לאו
ובכן כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלו' ז“ל קרא לכמ”ר שמעון בר ש"י
ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ד הן ד' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמ''ר משה כהן מוריטו ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלו' ז“ל קרא שנית3337 לכמ”ר יצחק בר נריה
ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
(תקכז) קיום משה מפאנו סופר ונאמן
הושם פארטי מצד מע‘“כ הפרנסים לקיים משה מפאנו סופר3338 ונאמנותו,3339 הכל כפי נוסח הפארטי שנשארה בקק”י ביום א’ כ“ט תמוז השפ”א3340 בענין זה, בעד ב' שנים רצופין המתחילין מעצם היום הזה ונשאר ע“פ ט”ו הן ה' לאו |
קפח ע“ב (תקכח) מנוי ב' אנשים על תינוקות הקק”י
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסים למנות שני אנשים מקהלנו, אעפ”י שאינם מבני הועד יצ“ו, שיחוייבו להשתדל שהמלמד תינוקות הקק”י3341 ילמדם כהוגן, ויעשה המוטל עליו, וריוידיר3342 ג“כ התינוקות כל שבוע ושבוע מדי שבת בשבתו, בקנס ב' ליט' שעוה לת”ת; וימשך זמן מנוים ב' שנים מתחילים מהיום. ונשארה ע“פ י”ד הן ז' לאו
וכן כמ“ר יהודה נאפולי קרא למשה מפאנו ונשאר ע”פ כלם
כמ“ר יצחק בר נריה קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ז הן ד' לאו
נועדי יום ד' כ“ח תמוז השפ”ג,3343 ואלה שמותיהם ישמרם ה' 🔗
כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמה”ר שמעון לוריאה, כמ“ר שמעון בר ש”י, פרנסי‘,3344 הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אברהם כ”ץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר מרדכי בכמ"ר אהרן משלו’ ז“ל, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר מרדכי מלבאדיאה, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר אלחנן ארקיוולטי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר ברך בר נתן, כמה“ר פינחס מניגרי, כמ”ר שמריה מויה.
(תקכט) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים
ובכן כמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמה“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ד הן ז' לאו
כמ“ר משה כהן מוריטו קרא לכמ”ר מרדכי בכמ“ר אהרן משלו' ז”ל
ונשאר ע“פ י”ד הן י"ב לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו
כמ“ר שמריה מויה קרא נכנס לכמה”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ כ”א הן א' לאו
נועדי ליל ה' כ“ה ימים לחדש תשרי3345 השפ'”ד 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר מרדכי משלום, פרנסי‘, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר חיים ן’ שושן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר פונחס מניגרי, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר דניאל. פירו, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר יצחק ישראל,3346 הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אלחנן ארקיוולטי, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר שמואל ברזילי,3347 כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמה“ר שמעון לוריאה, כמ”ר מרדכי מלבאדיאה, כמ“ר שמעון בר ד”מ. |
קפט ע“א (תקל) פארטי הערך ע”פ סולדוני בכל ככר לשים בתיבה על הין צדקם
הושם פארטי3348 מצד מע''כ הפרנסי' ללכת מעלותיהם3349 בחברת הגאון כמוהר“ר יהודה מפאנו יצ”ו סביב הגיטו עם בוסולו אחד סגור עם ג' מפתחות,3350 ואותם הג' מפתחות הבוסולו הנ“ל ישימו כל א' וא' מהם בתוך בוסולו א' מג' חברות,3351 ושלשה מפתחות הבוסולי מחברות,3352 שבתוכם יהיו הג' מפתחות מבוסולו הנ”ל, ישימו תכף בתבת הקדש, וזה ביום א' הע“ל בעה”ו;3353 וכל א' וא' מבני קהלנו יצ“ו (חוץ ממקבלי צדקה)3354 יחוייב בגזירת ח''ח לשים באותו בוסולו א' סולדו לכל ככר שיראה בעיניו שיוכל לפרוע מעולים,3355 על הין צדקו3356 באמת ובאמונה ובלי ערמה ומרמה ח”ו; וישקיף3357 כל א' וא' למשאו ולמתנו, אם מעט ואם רב, ואל הטראפיקו שלו, ואם ריוחיו מרובים מהוצאותיו, וכן להפך אם הוצאותיו מרובות וריוחיו מועטי‘, וכן אם יש לו קרן חוץ לעיר שבא לו ריוח ממנו, וכל מי שיש לו חזקות;3358 וכל א’ ישקיף ג“כ לצורך סך ההוצאות המצטרכות לקק”י מעולים3359 בעד זמן ששה חדשים הע“ל,3360 שהם ת”ר ככרים לערך ארבעה ליטרין לכל ככר;3361 וישקיפו לגזל הרבים3362 ח''ו וליתומים ואלמנות, שאין יום הכפורים מכפר גזל הרבים כידוע ומפורסם לכל; ואחרי כן יפתחו הבוסולו מעלותיהם, אם יראו שהככרים עולים לסך המצטרך לפרוע העולים הנהוגים לערך ד' ליט' לכל ככר כנ“ל, אם הסולדי עולים לסך ת”ר בקרוּב, אז מע“כ הפרנסי' בחברת הגאון יצ”ו הנ“ל ילכו מחדש סביב הגיטו עם אותו בוסולו ג' דומיניגי3363 רצופות זו אחר זו, וכל א' וא' יחוייב, בגזירת ח”ח וכל האלות הכתובות בספר התורה, לשים בבוסולו בשלשה ימים הנ“ל סך ככרים, לערך ד' ליט' לככר כנ”ל, כמו סך הסולדי ממש ששם בבוסולו תחִלה; ואם באולי כשיפתחו הבוסולו ראשון מסולדי3364 מע“כ הפרנסים בפני הגאון יצ”ו הנ“ל ובפני מע”כ הג' רואי חשבונות ג“כ, לא יעלו לסך המוצרך כנ”ל שהם ת“ר בקרוב,3365 אז מעלותיהם ישימו הסולדי הנ”ל בתוך בוסולו מקמח לפסח,3366 ואחר כך הרשות נתונה למע“כ הפרנסים שיהיו, לגבות פאגה אחת מעולים בתורת ההלואה,3367 בעד זאת הפאגה מע' יוסטינה3368 בלבד, אבל לא אחרת, בגזירת נח”ש; ויובן שסדר כנ“ל3369 כנ”ל יהיה בעד פאגה זאת מע' יוסטינה שעברה לבד, ולא יותר. ונשארה ע"פ כ' הן ז' לאו
נועדי ליל ג' ליל ר“ח חשון השפ”ד,3370 ואלה שמותיהם ישמרם ה' 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ פרנס, כמ“ר דוד מאליה פרנס, כמ”ר מרדכי בכמ“ר אהרן משלו' ז”ל פרנס, כמ“ר משה כהן מוריטו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אלחנן ארקיוולטי, כמ“ר יוסף משלום, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר פינחס מניגרי.
(תקלא) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים
ובכן כמה''ר שמואל כ"ץ קרא לכמ''ר מרדכי מינקין ונשאר ע''פ כלם
כמ“ר מרדכי בר אהרן משלום ז''ל קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע"פ ט' הן ב' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ב הן ב' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא נכנס להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ג הן ב' לאו
נועדי ליל ד' כ“ח ימים לחדש חשון השפ”ד3371 🔗
כמה“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר חיים ן' שושן פרנס, הח”ר שבתי סיצו נכנס, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר אלחנן ארקיוולטי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יוסף חפץ, כמה“ר שמעון לוריאה, כמ”ר יצחק ישראל, כמ“ר שמעון בר ד”מ. |
קפט ע"ב (תקלב) פארטי מנוי הארבעה
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי', שמכאן והלאה במנוי הארבעה על האפילאציאוני3372 יהיה נשמר הסדר הזה, היינו שלא יוכל להמנות שום אדם חוץ מבני הועד יצ”ו, אלא אם כן יהיה מבן שלשים שנה ומעלה; אכן יובן שהמוסמכים. רבנים וחברים, הגם שלא יהיו מבן שלשים שנה ומעלה כנ“ל, יוכלו להמנות; וג''כ כשיזדמן שיהיה בהם3373 איזה א' פסול לדון לאיזה בעל דין מקורבה ושנאה, לא יוכלו הנשארים הכשרים לקרוא עמהם מי שירצו כמו שהורגל עד הנה, אלא תמיד יהיו אצלם נכתבים על בוליטיני כל נועדי הקק”י, וג“כ המוסמכים כנ”ל, והכשרים שיצאו בגורל ראשונה יהיו נכנסי' תחת הפסולים שאינם יכולים לדון לאיזה א' מבעלי דינין כנ“ל, והנשארים כשרים כנ”ל יהיו נאמנים בהוצאת הנכנסים ע“פ הגורל כנ”ל; וימשך זמן מנוים בעד ששה חדשים רצופין כנהוג, המתחילים מיום ר“ח כסליו הע”ל ומשלימין כסדרן.
ונשארה ע“פ י”ט הן ה' לאו
(תקלג) מנוי הארבעה
ובאותו מעמד הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני, כפי פארטי הנ"ל, ונכנס
ובכן כמ“ר מרדכי בכמ”ר אהרן משלום ז“ל קרא לכמוהר”ר קולונימוס כ“ץ יצ”ו
ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
כמ“ר שמריה קוניאן קרא לכמ”ר ברך בר נתן ונשאר ע“פ י”ב הן ט' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר נריה שמש הקק“י ונשאר ע”פ י“ב הן י”א לאו
כמ''ר אלחנן ארקיוולטי קרא לכמ“ר יהודה נאפולי ונשאר ע”פ י"ג הן י' לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא נכנס לכמוהר”ר אברהם קאטאלאנו יצ"ו
ונשאר ע“פ י”ח הן ה' לאו
(תקלד) מנוי מורשה במקום כמ"ר אברהם אבוהב על עסק פאפו
הושמו באלי בבוסולו למנות מורשה אחד על דבר עסק פאפו3374 במקום כמ“ר אבההם אבוהב ז”ל;3375 עם תנאי שיחוייבו שלשתם3376 לבא לידי קץ עסק הנ"ל בזמן חדש ימים מהיום, עם חיובם כנראה בפארטי ראשונ' ממנוים.3377
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא מורשה במקום כמ”ר אברהם אבוהב ז“ל לכמ”ר שמעון בר ד"מ
ונשאר ע“פ י”ו הן ד' לאו
וג' לא שמו באלה בבוסולו
(תקלה) לא יוכל שום נכנס פרנס להמנות מהד' בעודו באותו אופיציאו
הושם פארטי מצד מעכ"ה,3378 שמכאן ולהבא לא יוכל שום נכנס פרנס בעודו באותו אופיציאו להמנות מן הארבעה על האפילאציאוני.3379
ונשארה ע“פ י”ד הן י' לאו
נועדי ליל ב' כ“ה ימים לחדש כסליו השפ”ד3380 🔗
כמה''ר פינחס מניגרי פרנס, כמ“ר מרדכי מינקין פרנס, כמ”ר חיים ן' שושן פרנס, הח“ר שבתי סיצו נכנס, כמ''ר אברהם בן פורת, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אברהם כ“ץ, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יצחק ישראל, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר שמואל ברזילי אוסארטה,3381 כמ“ר יצחק בר נריה, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר מרדכי משלום, כמה”ר שמעון לוריאה, כמ"ר יוסף משלום.
(תקלו) מנוי ב' אנשים ע"ד ריב המירצארי עם הדראפיירי3382
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' למנות שני אנשים מבני הועד יצ''ו, שיוכלו להתחבר עם המירצארי אשר לא מבני עמנו ולעשות כל מאמצי כחם לבטל3383 שלא יבאו לבקש בבתים ובחנויות, כפי לשון הטירמינאציאוני3384 שכבר השיג הקק”י ממעלת השררה יר“ה לשנים שעברו,3385 היינו שלא יוכל שום מאגיסטראטו3386 לשלוח לבקש בבתים ובחנויוות בעד שום דבר כנ”ל, אם לא תהיה קוירילה מוכחת;3387 ויוכלו לריב בחברתם,3388 בין כאן בעיר זה ובין בעיר ווניציאה, ולעשות כל המצטרך לבטול גזרה הנ“ל כנ”ל, כמו שייטב בעיניהם לתועלת כללי מהקק“י; ויהיה להם כח להוציא מכיס הקק”י על ריב או פשר עסק הנ“ל עד סך חמשים דוקאטי ולא יותר, אפי'3389 שוה פרוטה. ונשארה ע”פ י"ג הן ד' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' אנשים כנ"ל
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י' הן ג' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו |
קצ ע“א ב”ה
נועדי ליל ב' כ''ב ימים לחדש טבת השפ"ד,3390 ואלה שמותיהם 🔗
כמה“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר חיים ן' שושן פרנס, הח”ר שבתי סיצו נכנס, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אהרן אלטרינו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יצחק ישראל, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר ברך בר נתן, כמ"ר דוד מאליה,
כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר משה בר יצחק משלו' ז“ל,3391 כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמה“ר שמואל כ”ץ.
(תקלז) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים ג' חדשים המתחילין מר“ח שבט הע”ל
וכן כמ“ר שמעון בר ש”י קרא פרנס לכמה“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ד הן ג' לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר אהרן זרח כ”ץ ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
כמ“ר דניאל פירו קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא נכנס לכמה”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
(תקלח) מנוי כמ"ר ברך מורשה ע''ד פאפו
הושם פארטי מצד מעכ“ה, שבהיות שנשאר מורשה מהקק”י ע“ד עסק פאפו3392 לימים שעברו כמ”ר ברך בן נתן, ושגג כמהר“ר יעקב הילפרון יצ”ו לכתוב הפארטי שנשאר כמ“ר ברך בר נתן הנ”ל, ובמקום עסק פאפו כתב על עסק האדון סונצינו,3393 לכן הושם פארטי כנ“ל לקיים אותו מורשה ג”כ ע“ד עסק פאפו כנ”ל בחברת מורשים אחרים, שהם הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר מרדכי מלבאדיאה וכמ“ר שמעון בר ד''מ3394 והוא, כמ”ר ברך בר נתן הנ“ל; אך בתנאי שיהיו שוים לדעת אחד שלשה מהם מתוך ארבעתם, הכל כלשון פארטי שנשארה על נדון זה;3395 ויהיה להם כח ושלטנות לעשות כטוב בעיניהם כמו ראפריסינטאנטי3396 כל הקק”י.
ונשארה ע“פ י”א הן ג' לאו |
קצ ע“ב נועדי ליל ג' ז' ימים לחדש אדר השפ”ד3397
כמה“ר שמואל כ”ץ פרנס, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ פרנס, כמ“ר יצחק בר נריה פרנס, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר יצחק ישראל, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר שמואל ברזילי,3398 כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר מאיר עזיז, כמ"ר דוד מאליה.
(תקלט) פארטי פורים
הושם פארטי מצד מעכ“ה לקיום פארטי מהפורים הנכתבה כאז לאחרינו ככל שנה ושנה,3399 כהלכתה וככל משפטה; ובלבד שהמעות שיוחלקו יגבו לפי ערך ג' סולדי וחצי לכל ככר ויוחלקו ע”י הפרנסי‘. ונשארה ע''פ כ"ג הן ב’ לאו
(תקמ) פאלטי מצות
הושם פארטי מצד מעכ“ה לתת הפאלטי מהמצות למי שישאר ע”פ היותר באלי בתנאים שהוזכרו בפארטי בפנקס זה בדף קס“ח;3400 ונוסף עליהם,3401 שכל א' מיחידי הקק”י יוכל לעשות המצות לצורך ביתו בכל מקום שיראה בעיניו, ויחוייב מי שישאר להשאיל לו כלי הקק“י, אך בתנאי שהבעל הבית ההוא יחוייב להודיע לו רצונו כ”ד שעות קודם; ויחוייב ג“כ לפרוע מי שישאר חמשה דוק' ביד מעכ”ה וא' דוק' למדרש3402 כנהוג.
ונשאר כמ“ר שבתי מאסקולי ע”פ י"ו הן ז' לאו
נועדי יום א' יום שני ח“ה של פסח שנת השפ”ד,3403 ואלה שמותיהם 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ פרנס, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ פרנס, כמ“ר יצחק בר נריה פרנס, כמה”ר פינחס מניגרי נכנס, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר שמריה קוניאן, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ''ר ברך בר נתן, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר אהרן אלטריני, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר אלחנן ארקיוולטי, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ''ר יהודה נאפולי, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר שמריה מויה, כמ“ר מרדכי מלבאדיאה, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלום ז“ל, כמ”ר יוסף בר יצחק משלום ז“ל, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר אברהם כ"ץ.
(תקמא) מנוי דייני הקק"י
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דיינים כנהוג, וימשך זמן מנויים בעד כל משך זמן ערך הזה,3404 בתנאי שיוכלו להיות מעריכים ונכנסי'
ובכן כמ“ר אהרן זרח כ”ץ קרא לכמוהר“ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע”פ כ"ח הן א' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י“ט הן י”א לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ כ”א הן ז' לאו |
קצא ע"א (תקמב) פארטי החצונים שלא יבאו לבאלוטאר תוך ה' שנים
בהיות שנמצאת בפנקס זה פארטי אחת, שהושמה ונשארה בקק“י ביום ב' תמוז שנת השס”א,3405 שהבאים לדור פה לא יוכלו לבאלוטאר בועד הקק“י תוך חמש שנים, כלשון כנראה בה באר היטב, והפארטי הנ”ל לא נתבטלה מעולם; וכבר באו איזה אנשים תוך החמש שנים לבאלוטאר, נגד3406 הפארטי ההיא, לפי שנעלמה מעיני הקק“י, ופסקו מע”כ דייני הקק"י כמו שיבאר לפנינו;3407
לכן, להרדפת פסקם, הושמה פארטי מצד מעכ“ה לבטל הפארטי הנ”ל ע“פ שני שלישי הנועדים;3408 ואם לא תתבטל ע”י שני שלישי כנ“ל, יובן שתהיה לעתיד שרירא וקיימא, ואותם האנשים שבאו ע”ע3409 לבאלוטאר, שלא תמו עוד החמש שנים שבאו לדור כאן, כלשון הפארטי הנ“ל כנ”ל, לא יוכל לבא עוד לבאלוטאר עד אחרי עבור החמש שנים כנ“ל, ולא להמנות בשום אופיציאו. ונשארה קיימת ע”פ כ"ז באלי מתוך ל'
(תקמג) מנוי המעריכים
הושם פארטי3410 מצד מע“כ
הפרנסים יצ''ו, שהמעריכים ומעריכי המעריכים עם הנכנסי' יובררו ע”פ הגורל
בשמירת הסדר הזה; שיושמו בבוסולו כל הנועדים הנמצאים פה
פאדווה,3411 והארבעה הראשונים אשר יצאו ע“פ
הגורל יהיו מעריכים, והשנים האחרים שיצאו אחריהם יהיו נכנסים, והמסרב וממאן
להיות3412 יפול בנח”ש ויפול גם בקנס חמשים דוק‘,
ואעפ“י שיפרע הקנס לא יפטר מן החרם; ויהיו כל היוצאים בגורל כשרים זה לזה
מחמת קורבה ושנאה, היינו שיפסלו כל הפסולים לעדות מדין תורה, וגם בעלי
שניוֹת3413 שבהן אמרינן תרי בעל כאשתו, וג”כ קרובים שנתרחקו3414 יהיו פסולים זה לזה, ולא
יוכלו להיות יחד מעריכים, לא להעריך זה את זה ולא להערך זה מזה, וכן מי
שתהיה בתו או אחותו נשואה לבן או לאח המעריך או הנערך, לא יוכלו לשבת יחד
מעריכים ולא להעריך זה לזה, וגם השותפים יהיו פסולים כנ"ל; ומחמת שנאה לא
יוכלו להפסל כי אם שנים לרצון הנערך, שאם יהיו לו במעריכיו יותר משני
שונאים לא יוכל לפסול בהם כי אם שנים מהם לרצונו, והמשרה תהיה על המעריכים
הנשארים לברר השנאה הפוסלת,3415 כדי שלא יהיה
ברשות כל אדם לפסול בטענת שנאה כל מי שיעלה על דעתו; ובכל שאר הפרטים בכללם
ובפרטם תהיה תורת ההערכה כפי סדר הפארטי שנשארה ביום ב’ ח“ה של פסח משנת
השע”ו,3416 [חוץ שהמשודכים,3417 יפרעו החתנים אחרי הנשואין חצי דוקאטו למאה מנדוניתם, היינו ממעות מזומנים, נוספים על ערכם,3418
וכל מי שיפרע הנדוניא3419 ינכו לו חצי למאה אחרי הנשואין ממעות מזומנים כנ“ל3420] וחוץ שלא יוכלו לעשות אקורדאדי3421 בשום אופן שיהיה, וכן כל מי שלא יפרע ארבעה ככרים לא יוכל לבא
לבאלוטאר3422 חוץ מכמ”ר משה כהן מוריטו יצ“ו, שבהיותו זקן נכבד, מהקדמונים מהקק”י, יהיה לו פריויליגיו,3423
שהגם שלא יפרע ד' ככרים, יובן שיוכל לבא לבאלוטאר; וכל ככר
יפרע בשוה לכל ההוצאות ופוליצי, בין ככר הנערך הבא בועד בין ככר הנערך שלא
יבא בועד.3424 ונשארה ע“פ י”ח הן י"ב לאו
והערך זה ימשך בעד זמן ב' שנים וחצי מתחילין מר“ח חשון השפ”ד שעבר ומשלימין כסדרן.
הושמו בבוסולו שמות כל הנועדים הנמצאים פה פאדווה, כפי לשון פארטי הנ"ל, והוציאו בגורל המעריכים והנכנסים הנזכרים פה למטה
מעריכים
כמ“ר אהרן אלטריני, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר ברך בר נתן
נכנסים
כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יהודה נאפולי.
ובליל ג' יום רביעי ח''ה של פסח3425 הוציאו בגורל מעריכי מעריכים הנזכרים פה למטה
מעריכי מעריכים
כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מאיר עזיז, כמ''ר יוסף חפץ, כמ"ר דוד פיראריסי
נכנסים
כמה“ר שמואל כ”ץ, הח"ר שבתי סיצו. |
קצא ע“ב נועדי יום ג' יום רביעי ח”ה של פסח השפ"ד,3426 ואלה שמותיהם 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמ“ר יצחק בר נריה, פרנסי',3427 כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אהרן אלטריני, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר דוד מאליה, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מרדכי מלבאדיאה, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר אברהם כ“ץ, כמ”ר אלחנן ארקיוולטי, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ"ר ברך בר נתן.
(תקמד) שלא יבוטלו הערכים משום דיסורדיני שיהיה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שהערכים הנעשים ע”י המעריכים ונכנסי' הנ"ל לא יבוטלו בשום אופן ובשום דיסאורדיני,3428 הן עבור יחיד או רבים, יהיה מה שיהיה, וגם הערכים אשר עשו מעריכי המעריכים והנכנסים, אלא כלם יעמדו קיימים ושרירין.
ונשארה ע“פ כ”א הן א' לאו
נועדי ליל ר“ח אייר השפ”ד,3429 ואלה שמותיהם 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר אהרן זרח כ”ץ, כמ“ר יצחק בר נריה, פרנסים, כמה''ר פנחס מניגרי נכנס, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר אהרן אלטרינו, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר יפה אלטרינו,3430 הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ''ר מרדכי מינקין, כמ“ר אליה צרפתי,3431 כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר מרדכי בר אהרן ז"ל.
(תקמה) פארטי ע"ד פשר עם תלמידים בימי הניתוח
בהיות כי רוח ה' העיר את הפלוסוף הנשא, סיניור ציסארי קרימונין,3432 לקרוא למתינו ב“מ דרור,3433 בארוחת תמיד3434 ומתנה קצובה מדי שנה בשנה להעלותה לתלמידי העיר הארטיסטי,3435 דור דור ומנהיגיו,3436 והם יתחייבו להניח לקבור את מתינו ב”מ בימי הניתוח3437 ואין מחריד, וזה בקנס אשר יושת עליהם,3438 וישתדלו3439 עמנו להשיג מאת המלכות קנס על כל מי שיעבור על הפשר הזה, באופן היותר מועיל ומספיק שיראה בעינינו; ועל זה נדברו כבר יחד האדון ציסארי הנ“ל והאלוף כמוהר”ר יהודה כ“ץ3440 יצ”ו והתחילו לישא וליתן, וכלל דבריו עמו, שיראו בני הקהל כמה הם יכולים ורוצים לתת להם, הכל כפי הנותן וכפי המקבל; לכן להכין דרך מוצלח לבא לידי גמר העסק הזה, שבו ריוח והצלה לבני קהלנו, הושם פארטי לברור שני אנשים מבני הקק“י, אעפ”י שאינם מבני הועד יצ“ו, שישאו ויתנו עם הפלוסוף הנשא הנ”ל, והם יקצבו עמו סך המתנה והארוחה, בתנאי שיסכימו בו בני הקהל, ולא יוכלו לחייב בני הקהל בשום סך, רק יבאו בועד ויסדרו לבני הועד מה שיגזרו ביניהם ובין החכם הקצין הנ“ל, וע”פ הסכמת רוב בני הועד כן יקום.3441 ונשארה ע“פ י”ח הן ד' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' האנשים כנ"ל
ובכן כמ“ר יהודה נאפולי קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע“פ ┐כ”א┌ הן א' לאו
כמ“ר שמריה קוניאן קרא להאלוף כמוהר”ר יהודה כ“ץ ונשאר ע”פ י"ט הן ב' לאו |
קצב ע"א (תקמו) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס, בעד ג' חדשים המתחילין מהיום כנהוג
ובכן כמה“ר שמואל כ”ץ קרא לכמ“ר מרדכי מינקין ונשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ד הן ט' לאו
כמ“ר משה מוריטו קרא לכמ”ר מרדכי בר אהרון משלו' ז“ל ונשאר ע”פ י"ב הן ט' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא נכנס לכמה”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ג הן ח' לאו
(תקמז) פארטי מרבנים וחברים
בהיות כי דעת קהלנו יצ“ו, בפארטי הושמה בליל ג' עשרה ימים לחדש כסליו השפ”ג3442 ע“ד סמיכת רבנים וחברים, היתה צריכה לתקון קבוצם,3443 כדי למגדר מילתא;3444 ולהיותה3445 סתומה בלתי מפורשת, באופן שמתוכה לא תתקיים בַּכּל דעת קהלנו יצ”ו אשר היא לש“ש,3446 הושם פארטי3447 מצד מעכ”ה יצ“ו, שמכאן ולהבא שום א' מבני קהלנו שירצה לקבוע דירתו כאן, ובעודו עומד פה בקהלנו, לא יוכל לִסָמֵך רב ולא חבר ולא מדרגה אחרת מהבני העיר הזאת, אם לא יסכימו לסמיכתם ולמדרגתם מעלת הארבעה, אשר מעת לעת יהיו נמנים מהקהל על האפולאציאוני, ועמהם שלשה רבנים מתושבי פאדווה, אשר כלם יחד ששה בה יסכימו לדעת א';3448 וגם לא3449 מרבנים חוצה לה, אם לא יסכימו חמשה מתוך שבעה כנ”ל;3450 וחזני בתי כנסיות לא יוכלו, בח“ח, לקרוא שום א' לתורה בשם רב או חבר, אלא מי שיסכימו עליו מעלת הרבנים והארבעה כנ”ל, וְאם ח“ו יעבור, לא יוכל לשרת בחזנותו במשך שנה אחת, וג”כ בחומרה הנ“ל לא יוכל שום סופר להזכיר בשטרות שום א' בשם רב או חבר, אם לא כנ”ל, ובקנס אם יעבור, להוריד אותו ממנויו בעד שתי שנים; וה' הטוב יגדיל תורה ויאדיר.
ונשארה ע“פ י”ז הן ה' לאו
נועדי יום ב' ט' ימים לחדש סיון השפ"ד3451 🔗
הח“ר שבתי סיצו פרנס, כמ''ר מרדכי משלו' פרנס, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יפה אלטרינו, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יצחק בר נריה, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר משה מוריטו כהן, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר מאיר עזיז, כמהר”ר אברהם
קאטאלאנו, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר משה לוריאה,3452 כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יעקב משלום, כמ"ר מיכאל בר יהודה.
(תקמח) מנוי איש א' במקום הח“ר שמעון לוריא' על ד”י
הושמו באלי בבוסולו למנות איש אחר מקהלנו יצ“ו במקום כמהח”ר שמעון לוריאה זצ“ל בחברת הנע' כמ''ר עזריאל כ”ץ יצ“ו, אשר יחוייבו שניהם לעשות כל המצטרך בענין ד”י, הכל כפי נוסח הפארטי שנשארה ביום א' כ“ט תמוז השפ”א;3453 ויובן שיוכל להמנות זה שנשאר עתה ג“כ בשנים אחרים הע”ל אחרי תום זמנם,3454 כיון שזה שישאר היום יהיה נבחר במקום כמהח“ר שמעון לוריאה זצ”ל, וזמן מנויו קצר.
ובכן כמ“ר יצחק {מלטומבה} פיקיוטו קרא לכמ”ר משה לוריאה
ונשאר עפ כ' הן ה' לאו
(תקמט) מנוי הארבעה
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני כנהוג,3455 וכפי סדר פארטי שנשארה ביום ד' כ“ח ימים לחדש חשון השפ”ד;3456 וימשך זמן מנוים בעד ששה חדשים רצופין, המתחילין מר"ח סיון זה ומשלימין כסדרן
וכן כמ“ר מיכאל בר יהודה ז''ל קרא להאלוף כמוהר”ר יהודה כ"ץ
ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו
כמ“ר יצחק בר גריה קרא לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ י”ג הן י' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ י”ו הן י' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא נכנס לכמ”ר אברהם בן פורת ונשאר ע“פ י”ד הן י"א לאו |
קצב ע“ב ב”ה
נועדי ליל ג' כ“ח תמוז השפ”ד,3457 ואלה שמותיהם 🔗
הח“ר שבתי סיצו פרנס, כמ”ר מרדכי משלו' פרנס, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר יעקב בר שלו', כמ“ר ברכיה3458 בר נתן, כמ”ר משה כ“ץ מוריטו, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ''ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר יוסף משלום, כמ”ר יצחק בר נריה, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר יפה אלטריני, כמ"ר אליה צרפתי.
(תקנ) פארטי על בית הח“ר מרדכי מיחזקאל זצ”ל
בהיות שהפארטיטה מהחזקה3459 שעלתה בגורל הח“ר מרדכי מיחזקאל3460 זצ”ל כתובה בפנקס החזקות מבלי ביאור שעלתה בגורלו, והדבר ידוע ומפורסם שהחזקה ההיא נפלה בגורלו בזמן חלוקת הגיטו, ועל פי האינסטרומינטו3461 הנעשה מהחזקות הקורטי מלינגואצו3462 נראה בפי‘,3463 ששכירות החזקה ההיא שבעה דוק’; לכן הושם פארטי להכתיב בפנקס הנ“ל, איך נפלה בגורל המנוח הנ”ל בעד שבעה דוקאטי לשנה. ונשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו
(תקנא) מנוי שני אנשים ונכנס לעשות חשבונות מתיבת הקדש עם כל מי שבידו ממון או
משכונות
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' למנות שני אנשים ונכנס א', שיחוייבו בגזרת נח”ש בזמן ששה חדשים רצופין לראות כל החשבונות מכל3464 מי שבידו מעות או ממון3465 השייך להקדש, בין גבאים בין זולתם, ולקבץ כל המעות והממון השייך להקדש במקום אחד בתיבה מיוחדת;3466 ויוכלו לכוף ביז בד“י בין בעש”ג כל מי שיסרב לתת החשבון והמעות או הממון שבידו, כל זמן שירצו בתוך הו' חדשים הנ“ל, ולכוף ג”כ הגבאים שהיו מזמן לזמן, או שהם לע“ע,3467 לעשות הערך על כל המשכונות הנמצאים בהקדש וכל דבר המצטרד כדי לקבץ המעות והממון של הקדש במקום מיוחד, ואחר שיקבצו את כל הנ”ל במקום א‘, יבאו בקק"י כדי שימנו ג’ גבאים כנהוג על תיבת הקדש;3468 וכל אשר יסכימו שניהם יחד יהיה שריר וקים כאלו נעשה מכל הקק“י, בין לעשות סאלדו3469 בין להאריך זמן לאיזה אדם שיהיה חייב לתיבת ההקדש, או זולת זה, ויוכלו להוציא עשרה דוק' מתיבת ההקדש אם יצטרך; והמסרב אופיציאו זה יפול בקנס כ' ליט' לשעוה לת”ת.
ונשארה ע"פ כלם
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לר' מאיר עזיז ונשאר ע”פ י"ב הן ד' לאו
כמ“ר עזריאל כ”ץ קרא לכמ“ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע"פ ט' הן ז' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא נכנס לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י"א הן ד' לאו
(תקנב) מנוי ג' רואי חשבונות
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' רואי חשבונות כנהוג
כמ“ר יפה אלטריני קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
כמ''ר אברהם בן פורת קרא לכמ“ר יצחק מלטומבה ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
כמ“ר אליה צרפתי קרא לכמ”ר יפה אלטריני ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
(תקנג) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים המתחילין מר“ח אב הע”ל |
קצג ע"א האלוף כמוהר’יר אברהם קאטאלאנו קרא לכמ' משה לוריאה פרנס
ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר שמעון בר ש“י פרנס ונשאר ע”פ ט"ו הן ב' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמוהר”ר אברהם קאטאלאנו פרנס ונשאר ע“פ י”ז הן א' לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא לכמ”ר דוד מאליה נכנס ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
(תקנד) כח שנתן הקק"י לב' על עסק הנאטומיא'
בהיות שהשְנים שנבחרו בעסק הנאטומיאה3470 באו בקק“י והגידו את אשר דברו בזה ונשארו בהסכמה3471 עם החכם סי' קרימונין, לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה, שיהיה להם כח להשלים העסק הזה ולהבטיח בשם הקק“י הסך אשר קצבו יחד עם החכם הנ”ל.
ונשאר ע“פ י”ג הן ח' לאו
נועדי ליל ד' יום ג' של ח“ה סכות השפ”ה3472 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר ברכיה בר נתן, כמ“ר משה כהן מוריטו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז''ל, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו ז"ל.
(תקנה) פארטי חיוב לכל מקבל צדקה לשלוח בניו ללמוד עד שיהיו ברי מצוה
הושם פארטי3473 מצד מעכ“ה, שכל מי שמקבל צדקה מהקק”י יחוייב לשלוח בניו, עד היותם בני י“ג שנה, אל המלמד המושכר מהקק”י כדי שיִלְמוד תורה, כראוי לכל בן ישראל; וכל מי שיעבור לא תנתן לו צדקה כלל. ונשארה ע“פ י”ב הן א' לאו
(תקנו) מנוי חוקר על קבוצי עניים הבאים כאן
בהיות שרבו הרמאים ההולכים ובאים בקבוצים3474 מזוייפים, לכן הושם פארטי מצד מעכ“ה למנות א' מבני קהלנו יצ”ו, שיהיה חוקר על קבוצי העניים הבאים הנה; ולא יוכל שום פרנס לתת לשום עני אשר בידו קבוץ, שום דבר, אם לא יהיה הקבוץ חתום מאותו חוקר; וימשך זמן מנויו שתי שנים רצופין מהיום, ואם לא ימָצֵא בפאדווה החוקר הנ“ל בזמנים שיבאו קבוצים,3475 אז הרשות ביד הפרנס לעשות מה שלבו חפץ שלא בפני החוקר הנ”ל; ויחוייב החוקר להחזיק פנקס מיוחד מהקבוצים. ונשארה ע“פ י”ב הן א' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות חוקר הנ“ל על הקבוצים כנ”ל
ובכן כמ“ר חיים ן' שושן קרא כמוהר'”ר אברהם קאטאלאנו יצ“ו ונשאר ע”פ כלם
(תקנז) פארטי ע"ד האפילאציאו'
הושם פארטי מצד מעכ“ה, שכל מי שיתרעם על איזה סדר3476 או פסק מהפרנסי‘3477 או מפסק מבוררים, יחוייב הוא להזמין שכנגדו לפני הד’3478 בעד האודיאינצה ראשונה;3479 ויחוייב הסופר להודיע אל מעלת הד' כשיש איזה תרעומת מאיזה בעל דין, וכשידעו מעכ”ה הד' שיש תרעומת, יחוייבו להתועד בימיהם המיוחדים, |
קצג ע“ב בקנס3480 ב' ליט' שעוה בכל פעם לצורך המדרש, ויחוייב הסופר להכתיב הקנס הנ”ל בפנקס
חברת ת“ת; ולא יוכל הסופר לכתוב תרעומת3481 מי שיהיה, אם לא יתן הי' סולדי או הב' ליט'3482 שחייב לתת המתרעם. ונשארה ע”פ י"ב הן ב' לאו
(תקנח) פארטי ע"ד הפיטי
הושם פארטי מצד מעכ“ה, שע”ד שכירות הבתים לא יחוייב המשכיר להזמין ג' פעמים השוכר,3483 רק ע“פ אינטימאציאוני3484 אחת יוכלו מעכ”ה לתת לו רשות למשכן השוכר בעש“ג; ויוכלו ג”כ מע"כ הפרנסי' ליחד אודיאנצַה3485 בלתי מסודרת3486 על איזה נדון שיראה בעיניהם.
ונשאר ע“פ י”א הן א' לאו
(תקנט פרנסי חשון–כסליו–טבת שפ"ה)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים המתחילין מר“ח חשון הע”ל
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא פרנס לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא פרנס לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע"פ כלם
כמ“ר יצחק טריאיסטי קרא פרנס לכמ”ר מרדכי משלו' ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
כמ“ר יוסף משלו' קרא נכנס להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע"פ ח' הן ה' לאו
נועדי ליל ה' ד' ימים לחדש חשון השפ"ה,3487 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ”ר שמעון בר ד“מ פרנס, הח”ר שבתי סיצו נכנס, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ'”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר יוסף חפץ, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל.
(תקס הארכת זמן מינויו של גובה ה’עולים')
הושמה פארטי מעכ“ה לקיים כמ”ר אהרן בר ד"מ גובה מעולים בעד שני שנים רצופין המתחילין מהיום ומשלימין כסדרן, עם חיוב ושכר בכל מכל כל כלשון הפארטי שנשארה ביום.3488
ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
נועדו ליל ד' ט' ימים לחדש כסליו השפ"ה3489 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ”ר שמעון בר ד“מ פרנס, כמ”ר מרדכי משלו' פרנס, הח“ר שבתי סיצו נכנס, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר משה מוריטו כהן, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ"ר מרדכי מינקין.
(תקסא) מינוי הד'
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני עם כח כנהוג,3490 וימשך זמן מנוים עד ר“ח אייר הע”ל. |
קצד ע“א ובכן כמ”ר אליה צרפתי קרא לכמ“ר מרדכי מינקין ונשאר ע”פ ט' הן ז' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לאביו כמ”ר נריה ונשאר ע“פ י”ב הן ה' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר ברך בר נתן ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע"פ י' הן ז' לאו
כמ''ר שמעון בר ד“מ קרא נכנס להח”ר שלמה מארינה ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
נועדי ליל ה' ט' ימים לחדש טבת השפ"ה3491 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ”ר שמעון בר ד“מ פרנס, כמ”ר מרדכי משלום פרנס, הח''ר שבתי סיצו נכנס, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר ברך בר נתן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אלחנן הילפרון,3492 כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר אברהם בן פורת.
(תקסב) מנוי הועד קטן מהשבעה
בהיות כי לעולם הנהגת3493 קהלנו יצ“ו היה להמנות ועד קטן משבעה ממונים ומנהיגי הקק”י,3494 ולהיות כי זה הרבה ימים וחדשים תמו זמן מנוים ולא נבחרו אחרים במקומם כנהוג3495 וכפי צורך הקק“י לעת המצטרך ולעסוק בצרכי הכללות כראוי לכל קק”י; לכן הושמה פארטי מצד מע“כ הפרנסים יצ”ו למנות ע“פ בוסולו ובאלוטי שבעה אנשים מבני הקק”י ונכנס אחד, ויוכלו למנות שנים מהם לבד הגם שיהיו פסולים זה לזה מחמת שנאה או קורבה, ועליהם תהיה המשרה לפקוח על כל עסקי הצבור דרך כלל, ויחוייבו להתועד פעם אחת בשבוע לפחות, אעפ“י שאין להם צורך, רק על צד היותר טוב, לדבר יחד על כל צורכי צבור על ההווה ועל העתיד, וכל השקפתם תהיה לתועלת הקק”י בכל מכל כל; ולא יוכלו להוציא בהוצאות המצטרכות אלא עד סך חמשים דוק' בין הכל,3496 בכל משך זמן מנוים, ולא יותר, אם לא יבאו קודם בועד הקק“י ליטול רשות להוציא כפי אשר יצטרך; והרשות נתונה לשבעה הנ”ל לקרוא לועד הקק“י בכל עת וזמן המצטרך כאשר יראה בעיניהם, הן ע”ד הוצאות הן ע“ד זולת, וכל מה שישאר מחמשה מהם מתוך שבעה יהיה מאושר ומקויים כאלו נשאר {מתוך} ┐ע”פ┌ כל הקק“י; ויהיה קונטומאציאה לארבעה מהשבעה3497 הנ”ל אחרי כלות זמן מנוים כמו שנבאר לפנינו, היינו הרשות נתונה לקק“י למנות עוד3498 שלשה מהם ולא יותר ולקיימם על מנויים כבתחילה, והארבעה אחרים יהיה להם קונטומאציאה כנ”ל; ויבואר כי השבעה אשר יובררו בקק“י יהיה להם כח ושלטנות לגזור על כל מי שיראה בעיניהם היותו טוב לפי שעה, להיות עמהם לעת הצורך, וכל מי אשר יקראו עמהם ישתדל בכל מאמצי כחו באמת ובאמונה לתועלת הקק”י וכפי אשר יסודר לו מהם, בגזירת נח“ש, כפי דעתו וסברתו, בלי ערמה ומרמה ח”ו; וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת תמימה המתחלת מעצם היום הזה. ונשארה ע“פ י”ח הן ז' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הועד קטן מהשבעה ונכנס כנ"ל
ובכן כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר משה לוריאה ונשאר ע”פ י"ז הן ז' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע"פ כ' הן ד' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא לכמ''ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע“פ י”ב הן ט' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ח' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ''ר פינחס מניגרי ונשאר ע”פ י"ט הן ה' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ י”ז הן ו' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא נכנס לכמ”ר מרדכי משלום ונשאר ע“פ י”ב הן י"א לאו |
קצד ע“ב ב”ה
נועדי ליל ב' כ“ו לחדש טבת השפ”ה3499 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי פרנס, כמ''ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל פרנס, הח“ר שבתי סיצו נכנס, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר דניאל פירו, כמ''ר שמעון בר ש”י, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר יפה אלטרינו, כמ”ר מאיר עזיז.
(תקסג) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים רצופין המתחילין מר“ח שבט הע”ל
ובכן הח“ר שבתי סיצו קרא פרנס להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ד הן ב' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא פרנס לכמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ י"ב הן ד' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא פרנס לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא נכנס לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
(תקסד) פארטי הדיאמאנטארי3500
באו הנע' כמ“ר דוד ואלריאו יצ”ו והנע' כמ“ר יעקב אלגארבי יצ”ו בקק“י ואמרו, שזה חדשים בא כאן בפאדווה גזירה אחת מצד מעלת האדונים מיוסטיציאה וֵיקַיא3501 מויניציאה, למנוע שלא יוכלו היהודים לעסוק במלאכת הדיאמאנטי3502 כבראשונה,3503 כמו שמנעו בויניציאה; והם לבדם עשו המריבה בויניציאה מכיסם בקואראנטיאה3504 נגד האדונים הנ”ל, והוציאו הרבה כדי לבטל הגזירה ההיא לתועלת כללי מכל היהודים, ובעזר ה' השיגו מהמלכות יר“ה בטול הגזירה; לכן בקשו בנא לשון בקשה3505 מאת כסא כבוד הפרנסי' יצ”ו, שישימו פארטי, שמכאן ולהבא לא יוכל שום איש אשר בשם ישראל יכונה, אורח שיבא ללון כאן, לאיסירציטאר מלאכת3506 הדיאמנטי הנ“ל כנ”ל, אם ראשונה לא יפרע איזה חלק מהוצאה הנ“ל לשניהם כראוי, שיהיה קרוב לריוח ולהפסד ג”כ;3507 וכן בראות מעכ“ה ששואלים כהוגן, הושמו פארטי, שמכאן ולהבא לא יוכל שום איש אשר בשם ישראל יכונה, אורח כנ”ל, לאיסירציטאר מלאכת הדיאמנטי אלא אם כן תחלה יפרע להם סך מה שיגזרו הפרנסי' שיהיו מעת לעת, שיהיה ראוי לו לפרוע כדין וכשורה.
ונשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
(תקסה). מנוי ב' על ד"י
הושמו באלי בבוסולו למנות ב' אנשים על ד"י, כפי לשון הפארטי ממנוי ראשון;3508 וימשך זמן מנוים בעד שתי שנים רצופין, המתחילים מהיום ומשלימין כסדרן.
ובכן כמ“ר יפה אלטריני קרא לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ י”ג הן ג' לאו
כמ“ר אליה צרפתי קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
נועדי ליל ג' י“ג ימים לחדש שבט השפ”ה3509 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר אהרן אלטריני, הח”ר שבתי סיצו, כמ"ר מאיר עזיז. |
קצה ע“א ב”ה
(תקסו) מנוי מעכ"ה עד הניתוח
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת להם3510 כח להשתדל, כדי להשיג כתב מהאדונים ריפורמאטור מסטודיאו,3511 או מאיזה אופיציאו3512 אחר מויניציאה, כפי עת המצטרך, כדי למחות ביד התלמידים מעיר זה3513 על כל עסק הניתוח,3514 היינו הנאטומיאה, כידוע לכל הקק”י; ויוכלו להוציא מכיס הקק“י להשיג כל המצטרך על זה עד עשרה דוק' ולא יותר, אם לא יבאו בקק”י.
ונשארה ע"פ ו' הן ה' לאו
(תקסז) פארטי על תיבת הקדש
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ב' אנשים ונכנס מבני קהלנו יצ''ו על עסק תיבת הקדש, הכל כפי לשון הפארטי שנשארה בקק”י בכ“ח תמוז השפ”ד,3515 חוץ שימשך זמן מנוים בעד ד' חדשים רצופין מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן; ויחוייבו בקנס ד' ליט' משעוה3516 למדרש לכל א' מהם, אם לא יבאו לידי קץ מכל עסק תיבה הנ“ל בזמן הנ”ל; ויחוייבו בקנס הנ“ל, לכל א' מהם לדידורסי,3517 לעשות כל המצטרך ב' פעמים לשבוע. ונשארה ע”פ י' הן א' לאו
[מנוי הג' על תיבת הנ"ל]
הושמו באלי בבוסולו לעשות הב' אנשים ונכנס כנ"ל
ובכן כמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר מאיר עזיז ונשאר ע”פ ט' הן א' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ח' הן א' לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא נכנס להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלן ונשאר ע"פ כלם
נועדי ליל מצש“ק י”ח שבט השפ"ה,3518 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר משה לוריאה פרנס, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר יצחק בר נריה נכנס פרנס, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר משה כהן מקורדווואני,3519 הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר דוד ספיריאל, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר פינחס מניגרי, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר משה גאלינדו,3520 כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר ברך בר נתן.
(תקסח) כח לפרנסים לקחת ב' אלפים דוק' הליוילו
בהיות שערל א' מתרצה לתת לקק“י אה ליוילו3521 שני אלפים דוק' בתנאים יותר מועילים אל הקק”י ובאיזה סך פחות מליוילו מדי שנה בשנה3522 ממה שפורע הקק“י לע”ע3523 אל יורשי האקוַה פינדינטי;3524 לכן הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת להם כח ושלטנות לקבל הב' אלפים דוק' הנ”ל כנ“ל ולרינפראנקאר3525 מהם הליוילו מיורשי האַקוה פינדינטי הנ”ל, ובלבד שהוצאת האינסטרומינטו3526 ילך מכיס הערל הנ“ל, וירויחו3527 בהשתנות ליוילו זה3528 לפחות ה' דוק' לשנה, ולא יוכלו לקחת השני אלפים דוקאטי הנ”ל אה ליוילו, אם לא יהיו על הקאסה בהר בביאור3529 שהם שם לרינפראנקאציאון3530 הליוילו מיורשי האקוה פינדינטי.
ונשארה ע“פ כ”ז הן ז' לאו
(תקסט) פארטי למנות דיינים על הפרשות שיולדו על עסק תיבת הקדש
בהיות שמע“כ הג' דייני הקק”י שהם לע“ע,3531 א' מהם הוא חוץ מהקהל, והאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן יצ“ו הוא נוגע בדבר, מפני שהוא אחד מהנבחרים על תיבת הקדש;3532 לכן הושמה פארטי למנות ב' דיינים מבני הועד יצ”ו ונכנס, אצל הדיין השלישי, שיהיו כשרים זה לזה מקורבה ושנאה, שעליהם יהיה מוטל לדון על כל דין ודברים טענה ותביעה שיהיו לקק''י על דבר השייך להקדש עם מי שיהיה, וכאשר יגזרו |
קצה ע“ב וידונו הדיינים הנ”ל ע"פ רובם, כן יקום אינאפילאבילמינטי;3533 והראשון שימנו יהיה במקום
כמ“ר עזריאל כ”ץ,3534 דיין כללי על כל הפרשות של הקק“י;3535 וימשך זמן מנויו עד תום זמן הב' אחרים.3536 ונשארה ע”פ כ"ז הן ז' לאו
[מנוי הדיינים ונכנס]
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' דיינים ונכנס, כפי לשון הפארטי הנ"ל
ובכן האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא לכמ”ר יוסף חפץ ונשאר ע“פ י”ח הן י"ד לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר מרדכי באדיאה ונשאר ע“פ כ”ד הן ח' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא נכנס לכמ”ר דוד פיראריסי ונשאר ע“פ כ”ג הן י' לאו
נועדי ליל בי ה' אדר {ראשון}┐שני┌ השפ"ה,3537 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר יצחק טריאיסטי נכנס, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר אהרן אלטריני, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מרדכי מינקין, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יוסף משלו', כמ“ר דוד ספיריאל, כמ”ר ברך בר נתן, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יוסף חפץ.
(תקע) פארטי מפורים כנהוג
הושם פארטי מצד מעכ“ה לקיים הפארטי מהפורים הנכתבה בפנקס זה ליל ה' אדר הש”ע,3538 שלא לחלוק ושלא לקבל מנות, כי אם לראשון בראשון ולמלמדי תינוקות ולמאיסטרי ולחזנים ולשמשים ולעניים; ויוחלקו לעניי העיר ע“י מעכ”ה המעות שיוטלו על כל פורעי עולים, לערך ג' סולדי וחצי לכל ככר כנהוג. ונשארה ע“פ כ”ג הן ג' לאו
(תקעא) פארטי למנות מעריכים על תיבת הקדש
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ארבעה אנשים ונכנס מבני קהלנו יצ”ו, שיהיו כשרים זה לזה מקורבה ושנאה, ועליהם יהיה המשרה לעשות הערך לכל מי שיש לו משכון בתיבת הקדש שעד עתה לא עשו לו ערכו, ובלבד שישאר הכל משלשה מתוך ארבעתם; ואם באולי יהיו שנים או שלשה מהאנשים הנ“ל פסולים אל הנערך מחמת קורבה ושנאה, אז יוציאו הכשרים הנשארים א' או שנים מבני הקק”י בגורל, שיהיו כשרים לנערך כנ“ל; ויחוייבו לעשות כל הערכים המצטרכים, על הין צדקם, בזמן עשרה ימים רצופין מהיום, בקנס עשרה ליט' שעוה אפליקאטי למדרש, ממי מהם יבא החסרון3539 לעשות הערכים בזמן הנ”ל כנ“ל; ובקנס הנ”ל יפול כל מי3540 שיסרב להיות א' מהאנשים הנ“ל כנ”ל; ויחוייבו ג“כ השלשה מורשים יצ”ו הנבחרים על תיבת הקדש3541 להליץ3542 נגד הנערכים, לתועלת תיבת הקדש הנ“ל. ונשארה ע”פ כלם
[ָמנוי המעריכים הנ"ל]
הושמו באלי בבוסולו למנות ארבעה מעריכים ונכנס, כפי לשון הפארטי הנ"ל
ובכן כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא כמ”ר יצחק מלטומבה ונשאר ע“פ י”ו הן ט' לאו
כמ“ר שמעון בר ש”י קרא כמ“ר יוסף חפץ ונשאר ע”פ י“ג הן י”א לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא כמ”ר ברך בר נתן ונשאר ע“פ י”ו הן ח' לאו
כמ“ר דוד ספיריאל קרא כמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ט הן ה' לאו
כמ“ר ברך בר נתן קרא נכנס הח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ י”ט הן ו' לאו
(תקטב) כח למורשים על עסק פאפו לפשר עם המנגדים
עוד הושמה פארטי מצד הפרנסי' לתת כח ושלטנות למע“כ מורשים הנבחרים מהקק”י על עסק פאפו,3543 לפשר לתועלת כללי מכל הקק“י עם המנגדים נגד פוליצה פאפו הנ”ל,3544 כפי ראות עיניהם כיד ה' הטובה עליהם. ונשארה ע"פ כ' הן ו' לאו |
קצו ע“א ב”ה
(תקעג) פאלטי מהמצות
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת הפאלטי מהמצות למי שישאר ע”פ יותר באלי, בתנאים שהוזכרו בפארטי בפנקס זה דף קס“ח;3545 ובתנאי זה ששום אדם אחר, חוץ מאותו שיקבל הפאלטה, לא יוכל בגזירת נח”ש לעשות שום מין סחורה עם חבירו במצות או בקמח, זולת המקבל הפאלטה; וכל מי שישאיל התנור למי שועשה המצות,3546 לא יוכל רק לקבל שכר אפיית המצות בתנור ושכר הכלים שישאיל לו, לא זולת זה.
ונשאר כמ“ר משה מביאנקי3547 ע”פ כלם, לערך המצות ו' סולדי ג' באגאטיני3548 לליט' למשקל גדול, וקמח סולת ד' סולדי וחצי3549 ולעניים.3550
נועדי יום א' ו' לחדש ניסן השפ"ה,3551 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר משה לוריאה פרנס, כמ“ר יצחק בר נריה נכנס, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר אהרן זרח כ“ץ, כמ”ר יוסף משלו‘, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ''ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יעקב בר שלו‘, כמ“ר יעקב לוטטרו,3552 הח”ר שבתי סיצו, כמ"ר מרדכי משלו’, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמריה קוניאן.
(תקעד) כח לפרנסי' להוציא ע"ד כתבי הקדש שהם ביד ערלים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת כח ושלטנות להם3553 להוציא כל המצטרך מכיס הקק”י כדי להוציא מידי כל מי שבידיהם כתבי הקדש ומזלולים בהם, ולפרוע אותם, ע“פ פסק דיין הויטובאריאה לזכותנו;3554 וזה לכבוד ה' ולכבוד תורתו הקדושה והתמימה, ובלבד שלא יוציאו אלא עד סך ק' ליט'. ונשארה ע”פ כ"א הן ה' לאו
(תקעה) מנוי א' על ריב הקאוו די ליסטה
עוד הושם פארטי מצד מעכ“ה למנות א' מבני הקק”י אצל הח“ר שבתי סיצו3555 ע”ד הששה דוק' שפורע הקק“י ליורשי קאווֹ די ליסטה3556 בלתי חיוב ושלא כדין; וג”כ לעשות ריב עם כל מי שטורף שכירות מהקק“י שלא כדין, ולהשכיר כל המקומות מהקק”י3557 שלא נשכרו עד היום; ויחוייבו שניהם יחד, בקנס עשרה דוק' לכל א' מהם אפליקאטי לחברת ת“ת, לעשות הריב3558 עם כלם בכל מאמצי כחם לתועלת הקק”י; וימשך זמן מנוים בעד שלשה חדשים רצופין מהיום, ויוכלו להוציא מכיס הקק“י עד סך עשרה דוק'. ונשארה ע”פ כ"ב הן ד' לאו
ובכן כמ“ר משה כהן מוריטו קרא לכמ”ר אליה צרפתי ונשאר ע“פ כ”ב הן ד' לאו
(תקעו) מנוי הד'
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני,3559 ויתחיל זמנם לר“ח אייר הע”ל, וימשך ‘מנוים’ בעד ששה חדשים רצופין כנהוג.
ובכן כמ“ר מאיר עזיז קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ז הן ח' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן ה' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא שנית לדודו כמ”ר מרדכי באדיאה ונשאר ע“פ י”ג הז י' לאו
כמ“ר דוד ספיריאל קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ י”ח הן ה' לאו
כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל קרא נכנס לכמ“ר משה מוריטו ונשאר ע”פ י"ג הן ח' לאו
(תקעז) פארטי ע"ד מזונות
הושם פארטי למנות ב' אנשים מבני הועד יצ“ו על כל מין ממיני מזונות,3560 וכל מה שיעשו ויסדרו אלו הב' אנשים יהיה מאושר ומקויים כאילו נשאר ע”פ כל הקק“י; אך בזאת שלא יוסיפו ערך הבשר,3561 אם לא יבאו בקק”י, ולא יוכלו ליקח זונטי3562 ובפרט ראש ורגלים או א' מהם לבדם; ויובן תמיד שכל יחיד יוכל לעשות שהבודק ישחוט בעדו מה שירצה,3563 אך בזאת שלא יפרע הבשר לקצב הערל יותר ממה שפורע הקצב יהודי, ולא יקח הבשר |
קצו ע"ב עם זונטי שלא הורגל הקצב יהודי לקחת אותם, ובפרט עם הראש או הרגלים, וגם לא יוכל
לקחת רחלים;3564 והעובר יהיה כאלו אוכל נבלות וטרפות, ולא יוכל שום אדם לנהוג בזה שום ערמה ומרמה ח“ו; והבודק, בגזרת נח”ש, אם ירגיש שאיזה אדם עובר בזה, לא יוכל עוד לשחוט בעדו; וימשך זמן מנוים ב' שנים רצופין מהיום ומשלימין כסדרן.
ונשארה ע“פ י”ג הן ט' לאו
[מנוי הב' על מזונות]
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' על מזונות כפי לשון הפארטי הנ"ל
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר יהודה נאפולי ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
כמ“ר מרדכי שלו' קרא לכמ”ר שמעון בר ד''מ ונשאר ע“פ י”ד הן ה' לאו
(תקעה) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים ┐ג' חדשים המתחילין┌ לר''ח אייר הע"ל
ובכן כמ“ר מרדכי באדיאה קרא פרנס לכמ”ר מרדכי משלום ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא פרנס לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ח הן ג' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמ”ר דוד מאליה פרנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ז' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא נכנס לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
נועדי יום א' יום ששי של פסח שנת השפ"ה3565 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר משה לוריאה פרנס, כמ“ר יצחק בר נריה נכנס, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר שמעון בר ד“מ, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד ספיריאל, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר א“ז כהן, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר ברך בר נתן, כמ”ר אלחנן הילפרין, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ''ר דוד מאליה, כמ”ר משה גאלינדו.
(תקעט) אריכות זמן לג' על הקדש
הושם פארטי מצד מעכ“ה להאריך זמן מנוי הג‘3566 שנמנה על ההקדש, עוד ב’ חדשים מתחילי' מיום תשלום מנוים בפארטי הקודמת3567 ומשלימין כסדרן; ויוכלו הם עם הפרנסי' לעשות הערכים על המשכונות שבאו או יבאו לידם מיום מנוים עד מנוי גבאים כנהוג; ויחוייבו בקנס עשרה דוק' לכל א' מהם להשלים העסק קודם עבור זמן הנ”ל. ונשארה ע“פ י”ט הן ג' לאו
והג' לא שמו באלה בבוסולו
(תקפ) כח לפרנסי' על ליויל אקוה פינדינטי
עוד הושם פארטי מצד מעכ“ה לת(ת כח)3568 להם כפי הפארטי שהושמה ביום י”ח שבט שעבר3569 ע“ד ליויל האקוה פינדינטי, גם אחרי תשלום זמן פרנסותם, וימ[שך כח]ם3570 בעד ששה חדשים מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן. ונשארה ע”פ י"ח הן ב' לאו
והפרנסים לא שמו באלה בבוסולו
(תקפא) לריגולאר3571 הפארטי שיש בהם קנס חרם
עוד הושם פארטי מצד מעכ“ה למנות אנשים כשרים זה לזה, שישקיפו על כל פארטי אשר בה גזירת נח”ש; ואם יראה בעיניהם שלא נתפשטה,3572 או שייטב בעיניהם להמיר קנס החרם בקנס דמים, יועדו הקק“י כל זמן שירצו ויציעו הדבר בועד, וכאשר יגזרו בני הועד ע”פ שני שלישי כל נועדי הקק“י פחות ששה, כן יקום, ויחוייבו לבאלוטאר כל פארטי בפני עצמה; וימשך זמן מנוים עד 3573 הע”ל, ובתוך זמן זה יחוייבו להשקיף על כל פארטי כנ“ל, בקנס ה' דוק' לכל א' מהם.3574 ונשארה ע”פ י"ט הן ח' לאו |
קצו ע“א ב”ה
(תקפב) פארטי נוסח מנוי הגבאים וב' אינקויסיטורי עליהם
בהיות שכמעט הג' שנמנו על ההקדש3575 הוציאו מן הכח אל הפועל עסקי ההקדש וכבר הם בידם סך הגון מ“מ;3576 לכן יושם פארטי מצד מעכ”ה, שתכף שיֵעָשו גבאים יחוייבו הג' הנ“ל להפקיד בתיבה ביד הגבאים הנ”ל שיבחרו כל סך המעות וכל מה שיהיה בידם השייך להקדש; ויהיו תמיד הג' גבאים משועבדים כל א' בשביל חבירו פרינציפאליטיר איט אינסולידון3577 מכל החסרון שיגיע להקדש מסבת איזה שיהיה מהם; ושלא יוכלו להלוות מעות ההקדש לשום אדם; וכל המעות שיבאו לידם יחוייבו להשימם בתיבת הקדש תכף, תוך יום או יומים לכל היותר; וימנו ב' אנשים אינקויסיטורי3578 על הג' גבאים שימנו, ויחוייבו הגבאים הנ“ל להראות חשבון צודק אל הב' הנ”ל לכל אות נפשם; ולא יוכלו להמנות הגבאים, אם לא יהיו בקק“י כל נועדי הקק''י פחות ששה. ונשארה ע”פ כ"א הן ו' לאו
(תקפג) למנות א' שישתדל לגבות פיטי מקאסיטי שלא נגבו
עוד הושם פארטי מצד מעכ“ה למנות איש א' מקהלנו, אעפ”י שאינו בא לבאלוטאר,3579 שישתדל בכל מאמצי כחו להשיג השכירות שלא נגבו מהקאסיטי;3580 ומכל מה שישיג ינתן לו לשכר טרחו החגי3581 מכל מה שיגבה, ובלבד שיוציא המצטרך מכיסו. ונשארה ע“פ כ”א הן ו' לאו
(תקפד) מנוי הריגולאדורי
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' ריגולאדורי מפארטי3582 שיש בהם קנס חרם, כפי לשון הפארטי הנ"ל שנשארה.3583
ובכן כמ“ר מרדכי באדיאה קרא האלוף כמוהר'”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ כ”ב הן ג' לאו
כמ“ר דוד ספיריאל קרא כמ''ר מרדכי מינקין ונשאר ע”פ י"ח הן ו' לאו
כמ''ר יצחק מלטומבה קרא הח“ר משה גראסיטו ונשאר ע”פ י"ז הן ח' לאו
(תקפה) לשכור החדר שהיה דר בו כמוהרר“י הילפרון זצ”ל
הושם פארטי מצד מעכ“ה להכריז בבתי כנסיות ע”י השמש, שכל מי שירצה אפיטו3584 החדר שהיה דר בו האלוף כמוהר“ר יעקב הילפרון זצ”ל, שהוא מהקק“י,3585 יבא לפני מעכ”ה, ואח"כ הם יבאו להביאם,3586 ולכל מי שירצה לפרוע יותר שכירות ויהיה לו יותר באלי יהיה שלו.
ונשארה ע“פ י”ח הן ז' לאו
נועדי יום א' ד' ימים לחדש אייר השפ"ה,3587 ואלה שמותיהם
כמ“ר מרדכי מינקין פרנס, כמ”ר מרדכי בר אהרן ז''ל פרנס, כמ“ר מאיר עזיז נכנס, כמ”ר אברהם בן פורת, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן,3588 הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר משה גאלינדו, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר יפה אלטרינו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר יצחק בר נריה, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דוד ספיריאל, כמ”ר יצחק מלטומבה.
(תקפו) מנוי הב"ח
הושמו באלי בבוסולו למנות בעל חנות במקום הנע' כמ“ר א”ז כ“ץ,3589 כיון שעד עתה לא נמנו ┐ע”י┌ הקק“י ב”ח במקומו, הגם שעבר זמן מנויו זה שנים;3590 ויחוייב כמ“ר א”ז יצ“ו הנ”ל למסור לו החנות בכ''כ מ“מ,3591 כפי לשון הפארטי, אחרי מנויו, בזמן כל חדש סיון הע”ל; וכל מי שישאר, יחוייב לקבלו ג“כ בזמן הנ”ל, בקנס לכל א' מהם עשרה דוקאטי אפליקאטי להקדש, היינו לכמ“ר א”ז אם לא ימסור לו, ולב“ח שישאר אם לא יקבלו בזמן הנ”ל כנ"ל; ויחוייבו הפרנסי' להכתיב בפוליצה מעולים הקנס3592 למי מהם שיעבור; וימשך זמן מנויו בעד ב' שנים רצופין, המתחילין מהיום ומשלימין כסדרן.
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא בעל חנות לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ז הן ז' לאו |
קצז ע“ב ב”ה
(תקפז סדרי הקצבות)
להיות שנפטר לעולמו הקצב וצריך למנות קצב או קצבים, כדי שלא יחסר בשום עת וזמן בשר להקק“י, לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה למנות ב' קצבים, שיחוייבו למכור הבשר עם הקאפיטולי3593 שיתבארו לפנינו בעה"ו;3594
ראשונה, יחוייבו הקצבים שישארו בקק“י כנ”ל למכור הבשר, א' מהם בבה“כ איטאליאני וא' מהם בקורטאצה, היינו בחצר בה”כ מאשכנזים; ויחוייבו הב' קצבים הנ“ל לשכור3595 השוחט ובודק ושומר מכיסם פרטי, שישארו בקק”י3596 כפי רצון הקק“י ע”פ בוסולו ובאלוטי;
ב‘, שיחוייבו הקצבים הנ“ל לתת להקק”י כ’ דוק' לשנה לכל א‘3597 מהם; ויחוייבו לפורעם בכל ששה חדשים וששה חדשים על פוליצה מעולים;3598 ויחוייבו לתת ערבות בטוח לקק"י בעד הכ’ ┐דוק‘┌ הנ“ל, וג”כ ערבות לקיים כל הקאפיטולי הנז’ פה למטה, ושלא יחסר בשר לערכים3599 שיזכרו פה למטה, כל ימות השנה לקק"י, בקנס עשרה דוק' לכל פעם;
ג‘, שיחוייבו הקצבים הנ"ל למכור הבשר על בילאנצה3600 ולא על סטאדיֵירָה,3601 היינו מעשרה ליטרין ולמטה על בילאנצה, אבל מעשרה ליטרין ולמעלה יוכלו למכור לשקל3602 הסטאדיירה; ויחוייבו לחת שקלו משֻלָם3603 כדין וכשורה לכל א’ שיבא לקנות הבשר, ואם באולי יעברו ולא יתנו שקלם משֻלָם לכלם, כל מי שיבא להתרעם שלא נתן לו הקצב משקלו יהיה נאמן בשבועתו; ויחוייבו הפרנסי' שיהיו מעת לעת לתת לו לקצב הקנס שיראה בעיניהם, והמתרעם יהיה סיקריטו;3604
ד‘, לא יוכלו הקצבים הנ"ל למכור הבשר אלא לערך זה, היינו בשר שור ח’ סולדי לליטרה וסריס ו' סולדי וחצי לליטרה, אבל לא יוכלו למכור בשר הסריסים לערך הנ“ל אלא מאפריל עד כל חדש סיטימביר, אבל שאר חדשי השנה לא יוכלו למכור אותם אלא חמשה סולדי וחצי לליטרה; ובשר עגל י”ב סולדי לליטרה וכבשים ז' סולדי לליטרה; ולא יוכלו ג“כ לתת זונטי מראש ורגלים3605 מכל מין בשר כנ”ל, חוץ מהכשבים3606 ועגל; ולא יוכלו לא הקצבים ולא השוחט ובודק לשחוט לא פרות ולא רחלים בשום אופן שיהיה, בגזירת נח"ש, כפי לשון הפארטי ישנה;3607
ה‘, לא יוכלו הקצבים הנ“ל לסתור3608 שום חלק משום מין בשר כנ”ל, אלא יחוייבו לתת לכל א’ מהקק"י שיבא לקנות הבשר חלק שיחפוץ בעיניו, וכל הקודם זכה, וזה בקנס ה' ליטרין של שעוה לבית המדרש; וכן יחוייבו הקצבים למונדאר3609 הבשר, או לקיים א' כדי שינקה הבשר, לכל הוצאותיו, לכשרות, כפי לשון הפארטי ישנה;
ו‘, שכל מין ממיני בשר כנ“ל יחוייבו הקצבים שישארו בקק”י לחלוק ביניהם שוה בשוה, וקוארטו מאלפיסו3610 יהי פעם אחת לזה ופעם אחת לזה, ולא יוכל שום א’ מהם לסרב מריגולה זאת,3611 בקנס ב' ליט' של שעוה למדרש, והסריסים ג“כ יוחלקו ביניהם שוה בשוה טובים ורעים; וימשך זמן מנוי הב' קצבים הנ”ל בעד שנה אחת תמימה המתחלת מהיום שישארו בקק“י, וכן יחוייבו כל הפרנסי' שיהיו מעת לעת לקיימם אחרי תום השנה או לברר אחרים במקומם ע”פ בוסולו ובאלוטי, ויובן שישארו ע“פ שני שלישים מכל נועדי הקק”י חוץ מארבעה, הן עתה הן לימים ושנים הבאים עלינו לטובה; ואחרי תום השנה לא יוכלו הקצבים למכור בשר משום מין שיהיה, בגזירת נח“ש, אם לא יהיו באלוטאדי בקק”י כנ“ל, וכן בגזירת נח”ש ג“כ לא יוכלו הפרנסים שיהיו מעת לעת לתת רשות לקצבים למכור הבשר, אם לא יהיו באלוטאדי3612 כנ”ל.
ונשארה ע“פ כ”ב הן ה' לאו
(תקפח איסור שותפות לקצבים)
עוד הושמה פארטי כנ''ל, שהקצבים שימנו הקק“י לא יוכלו לעשות שותפות ביניהם, בגזירת ח”ח, בלי ערמה ומרמה ח“ו, אבל כל א' יעשה בפני עצמו, אלא יחלוקו הבשר כפי לשון הפארטי ביניהם, בלי שום ערמה ע”ד מעכ“ה.3613 ונשארה ע”פ י"ו הן י' לאו
(תקפט) מנוי החמשה על לחם העניים
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות החמשה על לחם העניים כנהוג,3614 וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת; ויחוייבו בזמן כל חדש אייר זה לעשות הפוליצה,3615 בתנאי שלא תהיה יותר מל' ליט', ופחות אם ירצו; ויחוייבו הם, וג”כ החמשה שימנו מזמן לזמן, בעד ב' שנים רצופין3616 מהיום שיעשו הפוליצה, לפרוע ביד האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן3617 ב' ליט' וחצי לכל שבוע להוציאם לנשואי צנועות הידועות למעלתו ולקק”י, ויהיו נכללים בשלשים ליט' הנ“ל כנ”ל.
ונשארה ע“פ י”ו הן י' לאו |
קצח ע“א ובכן כמ”ר פינחס מניגרי קרא להח“ר שבתי סיצו ונשאר ע”פ י“ו הן י”ב לאו
כמ“ר משה כהן מוריטו קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ כ”ב הן ו' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ י”ט הן ט' לאו
כמ“ר משה גאלינדו קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע"פ כ' הן ז' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר מרדכי משלום ונשאר ע“פ י”ג הן י"ב לאו
(תקצ) קיום משה מפאנו סופר הקק"י ונאמן
הושם פארטי מצד מעכ“ה לקיים משה מפאנו סופר הקק”י, מעולים,3618 במקום האלוף כמוהר“ר יעקב הילפרון זצ”ל, עם סאלאריאו מכ“א ליט'3619 לכל ששה חדשים מעולים,3620 וג”כ לקיימו נאמן מד"י כנהוג,3621 בעד ב' שנים רצופין מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן.
ונשאר ע“פ כ”ד הן ד' לאו
נועדי יום א' י“א אייר השפ”ה,3622 ואלה שמותיהם 🔗
כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר יצחק בר נריה שמש, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר נאמן כהן,3623 כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר מרדכי משלו' פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר משה גאלינדו, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ‘"ר חיים ן’ שושן, הח“ר משה גראסיטו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר דוד מאליה פרנס, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר יפה אלטרינו, כמ"ר דוד ספיריאל.
(תקצא) פארטי להשכיר חדר שהיה דר בו כמהר"ר יעקב הילפרון
הושמה פארטי מצד מעכ“ה להשכיר אותו חדר שהיה דר בו האלוף כמוהר”ר יעקב הילפרון זצ“ל3624 בעד ה' שנים מתחילים מס' יוסטינה שתבא,3625 ובלבד שכל מי שירצה לשכור אותו, שיתן ערבות לפרוע הפיטי מדי ו' חדשים לו' חדשים בזמנם לכל החמשה שנים, ויכָתב בפנקס העולים וינתן לגובה לגבות כשאר עולים; ומי שירצה אותו בית יתן שמו אין נוטה3626 ושכירות שירצה לפרוע; ויֵעָשה הבאלוטאציאוני לכל אחד ואחד, ומי שיהיו לו יותר באלי הוא ישאר שוכר לה' שנים כנ”ל ובערבות כנ“ל; ובסוף הה' שנים, ג' חדשים קודם כלותם, יחוייבו הפרנסי' שיהיו בימים ההם לחזור לבאלוטאר אותו השוכר או להשכירה לאחר ע”פ בוסולו ובאלוטי כנ“ל; ובזמן המעריכים3627 יהיה מחוייב חשוכר להשאיל אותו בית אל המעריכים כל זמן ההערכה, בין מעריכי מסים3628 בין מעריכי עולים,3629 וזה בקנס ב' דוקאטי בכל פעם, שיכניסו אותם הב' דוק' בפוליצה מעולים;3630 בתנאי שלא יהיה חיוב לקק”י לעולם לפרוע ולשלם שום מיליוראמינטו3631 כלל, וגם לא יחוייב הקק"י להוציא שום דבר לשום תקון באותו חדר, חוץ מלהריק בית הכסא ותקון הגג.
ונשארה ע“פ כ”ד הן ז' לאו
(תקצב) שוכר החדר הנ"ל ר' שמואל גראס
כמ“ר שמואל גראס יצ”ו נתן עצמו אין נוטה להיות שוכר החדר הנ“ל, ונתן ערבות. לפרוע לכל ה' שנים ו' דוק' לשנה, כפי נוסח הפארטי הנ”ל, ערב קבלן בכל אופן מועיל כמ“ר אלחנן הילפרון, והושמה הפארטי ועשו הבאלוטאציאוני כנהוג. ונשארה ע”פ כ"ב הן ח' לאו
(–) אני אלחנן היילפרון מודה כנ“ל ומתחיל הלוקצייון3632 הנ”ל היו' יו' א' כ“ז תשרי ש”צ3633
(תקצג) בטול פארטי מהקצבים מעשרים דוק' אבל יפרעו י' דוק' לבד לשנה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לבטל הפארטי שהושמה ע”ד הקצבות,3634 במה שהוטל על הקצבים שימנו לפרוע לקק"י העשרים דוק' לשנה, אבל יפרעו בלבד עשרה דוק'.
ונשארה ע“פ כ”ג הן ח' לאו |
קצח ע“ב ב”ה נועדי יום ה' כ“ב אייר השפ”ה,3635 ואלה שמותיהם 🔗
כמ''ר מרדכי מינקין פרנס, כמ“ר דוד מאליה פרנס, כמ”ר מרדכי משלו' פרנס, כמ“ר מאיר עזיז נכנס, כמה''ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יצחק פיקיוטו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר אברהם בן פורת, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר משה גאלינדו, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר מרדכי באדיאה, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יפה אלטרינו, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר נאמן כהן, כמ"ר פינחס מניגרי.
(תקצד) מנוי קצב ר' יהודה מביאנקי
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות א' מב' קצבים, ר' יהודה מביאנקי, עם השעבודים כלם הכתובים בפארטי שנשארה בקק”י ביום א' ד' לחדש אייר זה,3636 ונכנס ערב בעדו מכל השעבודים הנ“ל כמ”ר יפה אלטריני, כפי לשון הפארטי, ולא יוכל למכור הבשר אלא עד שישאר השני בקק“י; אך בתנאי, שאם באולי לא יקיימו3637 מדי שנה בשנה, שיחוייב הקצב שימנו במקומו לפרוע לו כל הכלים ע”פ ערך שיערכו באותו זמן. ונשאר ע“פ כ”ה הן ה' לאו
(תקצה) מנוי קצב ב' ר' משה מביאנקי
וכמו כן הושמה פארטי למנות הקצב השני, כמ“ר משה אחיו ר'3638 יהודה הנ”ל, עם התנאים הנ“ל בכל מכל כל, ונכנס ערב בעדו כמ”ר יפה הנ“ל ג”כ. ונשאר ע“פ כ”ז הן ג' לאו
נועדי יום א' ערב ר''ח מנחם שנת השפ"ה,3639 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’,3640 כמ”ר מאיר עזיז נכנס, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר נאמן כהן, כמ“ר משה גאלינדו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי באדיאה.
(תקצו) כח לועד קטן להוציא עוד כ"ה דוק' נוספים לנ'
להיות שבפארטי מנוי הועד קטן3641 לא נתנו להם רשות כח ושלטנות להוציא אלא עד סך חמשים דוק‘, בלי שיבאו בועד; לכן הושמה פארטי מצד מעכ"ה לתת עוד להם כח להוציא עשרים וחמשה דוק’ נוספים על החמשים הנ“ל ולא יותר, אם לא יבאו בועד. ונשארה ע”פ כ"א הן ח' לאו
(תקצז) מנוי הר"ח כנהוג
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר“ח3642 כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד כל ראש חדש3643 חשון השפ”ז הע"ל. |
קצט ע“א ובכן כמ”ר יצחק מלטומבה קרא כמ“ר מרדכי משלו' ונשאר ע”פ י"ב הן י' לאו
כמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר יצחק מלטומבה ונשאר ע”פ י"ח הן ט' לאו
כמ“ר יוסף משלום קרא לכמ”ר יפה אלטריני ונשאר ע“פ ט”ו הן י"א לאו
(תקצח) מנוי הגבאי' על תיבת הקדש ואינקויסיטורי
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' אנשים מבנ הועד יצ“ו גבאי3644 תיבת הקדש כנהוג3645 וג”כ ב' אינקויסיטורי,3646 אשר יחוייבו לקבל חשבון תיבת הנ“ל מיד הג' הנבחרים מהקק”י,3647 ה“ה האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן וכמ“ר שמעון בר ד”מ וכמ“ר מאיר עזיז, בזמן חדש ימים מהיום, ויחוייב כל א' וא' מהם להחזיק בידו מפתח אחת, הכל כפי לשון הפארטי שנשארה ביום ששי של פסח השפ”ה,3648 וזה בקנס עשרה ליט' שעוה לכל א' מהגבאים ראשונים3649 וגם הגבאים שישארו;3650 וימשך זמן מנוים בעד ב' שנים, מתחילין מיום שימסרו להם התיבה הנ“ל כנ”ל; ויחוייבו לעשות הערך לכל ב“מ ח”ו, בחברת מע“כ הפרנסים כנהוג, חדש ימים אחרי קבורת המת ח”ו,3651 ויושמו המעות תכף בתיבה; והראשון שימנו תהיה בידו התיבה.
ובכן כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל קרא גבאי ראשון ובידו התיבה כמ"ר משה לוריאה
ונשאר ע"פ כ' הן ח' לאו
כמ“ר משה כהן מוריטו קרא גבאי שני כמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ י"ז הן ח' לאו
האלוף כמוהר''ר אברהם קאטאלאן קרא גבאי שלישי לכמ"ר פינחס מניגרי
ונשאר ע“פ כ”ד הן ה' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא אינקויסיטור כמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ט"ו הן ט' לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא אינקויסיטור האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ כ”ב הן ה' לאו
(תקצט) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' פרנסי' ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים
ובכן כמ“ר א”ז כ“ץ קרא פרנס לכמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ ט“ו הן י”א לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא פרנס לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ו הן י"א לאו
כמ“ר משה גאלינדו קרא פרנס לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ט“ו הן י”א לאו
(תר) התראה של כמ“ר א”ז כ“ץ ע”ד החנות
בא כמ“ר אהרן זרח כ”ץ ואמר לפני מעכ“ה ולפני כל העדה, שהוא מוכן למסור החנות לכמ”ר פינחס מניגרי לכל אות נפשו.3652
נועדי ליל ו' ר“ח חשון השפ”ו3653 היינו ליל ר''ח חשון 🔗
כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר מאיר עזיז, פרנסי‘, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר דניאל פירו, כמ"ר מרדכי משלו’, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אליה צרפתי, הח”ר שבתי סיצו, כמ"ר יצחק טריאיסטי.
(תרא) מנוי הפרנסים
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים
ובכן כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא פרנס לכמ”ר משה לוריאה
ונשאר ע"פ י' הן ב' לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא לחותנו כמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ו' הן ה' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר יצחק טריאיסטי ונשאר ע"פ ו' הן ה' לאו
כמ"ר מאיר עזיז קרא נכנס להאלוף כמוהר''ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע"פ ז' הן ד' לאו |
קצט ע"ב (תרב) מנוי הד'
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציוני כנהוג,3654 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים המתחילין מהיום
ובכן כמ“ר דוד מאליה קרא לכמוהר”ר יהודה כ“ץ מהחזנים ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא לכמ”ר נריה טריאיסטי שמש הקק“י ונשאר ע”פ י"א הן א' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא נכנס לכמהר”ר שלמה מארינה
ונשאר ע"פ ז' הן ה' לאו
נועדי ליל ב' י“ז ימים לחדש חשון השפ”ו3655 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יצחק טריאיסטי, פרנסי‘, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יוסף חפץ, כמ''ר מרדכי באדיאה, כמ"ר מרדכי בר אהרן משלו’ ז“ל, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, הח“ר שבתי סיצו, כמ''ר יפה אלטריני, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר משה גאלינדו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר חיים ן' שושן.
(תרנ) פארטי למנות ג' אנשים על הקאסיטי
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות שלשה אנשים מבני הקק”י מפורעי עול על עסק הקאסיטי,3656 שיוכלו לפשר עם האדונים צורפים מונטאניאני3657 ועם אחרים ג“כ אשר לא מבני עמנו, כטוב בעיניהם לתועלת הקק”י; אך בתנאי שלא יוכלו לעשות פורו שרואים בגיטו3658 בשום צד ואופן, ולא על הגן; וג“כ ישגיחו הרבה לתת אותם לאנשים בטוחים, שיהיה להם קרידיטו;3659 וכמו כן יהיה להם כח מכל סך שיפשרו3660 לתת להם, למעלות הצורפים הנ”ל ולכל מי שייטב בעיניהם כנ“ל; ┐ב┌ החצי מהסך ┐שיפשרו כנ”ל┌ יחוייבו מע''כ הר''ח3661 לעשות פוליצה אחת, תכף אחרי שיעשו הפשר עם כל מי שייטב בעיניהם כנ“ל, ויחוייב הגובה לגבות אותה, והשאר יקחו אותם בהלואה מתיבת הקדש;3662 אך בתנאי שבגזירת נח”ש יחוייבו ג“כ הר”ח שיהיו מעת לעת לשים3663 סך שלקחו מתיבת הקדש כנ“ל, החצי בפוליצה ראשונה מעולים והחצי בפוליצה שניה מעולים ג”כ, ובאופן זה יפרעו לתיבת הקדש כל מה שלקחו בהלואה כנ"ל.
ונשארה ע“פ י”ו הן י"ב לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הג' אנשים כנ"ל, וכפי לשון הפארטי מנוי הג' על הקאסיטי
כמ“ר יהודה נאפולי קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן ונשאר ע“פ כ”ד הן וא' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ כ”ה הן ב' לאו
כמ“ר יוסף משלו' קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ כ”א הן ו' לאו
(תרד) פארטי לתת כח לפרנסים שעברו להעניש כל מי שעבר על ד"י
להיות שבתוך זמן ריזימינטו מעכ“ה3664 שעברו, איזה אנשים מבני קהלנו יצ”ו עשו חסרונות3665 שונות, <אש>ר3666 כן לא יעשה, ובפרט ללכת בעש“ג נגד תקנות הקק”י; ומעכ“ה התחילו לעשות חקירות ודרישות וכל המוטל עליהם לעשות נגד כל מי שעבר על תקנות הקק”י, ולא גמרו מלאכתם, הגם שמע“כ הב' הנבחרי' על ד”י3667 התרו להם כמה וכמה פעמים שיעשו כל המוטל עליהם לעשות על עסק זה, ובין דא3668 עבר זמן הריזימינטו שלהם ולא גמרו מלאכתם כנ"ל; |
ר ע“א לכן הושם פארטי מצד מעכ”ה, הגם שתם זמן ריזימינטו מעכ"ה שעברו, שיהיה להם עוד כח
ושלטנות לגמור מלאכתם הנ“ל כנ”ל, ויחוייבו בגזרה ח''ח לעשות מחדש חקירות ודרישות ולהעניש כל מי שעבר, כיד ה' הטובה עליהם, וזה בזמן עשרה ימים מהיום; ולעולם יהיה כח ושלטנות למע''כ הב' הנבחרים על ד“י הנ”ל לכוף הפרנסי' שיהיו מעת לעת ולגזור עליהם, בקנס מה שייטב בעיניהם, להעניש כל מי שיעבור להבא ח“ו. ונשארה ע”פ י"ח הן ח' לאו
נועדי ליל ר“ח טבת השפ”ו3669 🔗
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יצחק טריאיסטי, פרנסי‘, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו נכנס, כמ”ר נחמן3670 כהן, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יוסף משלו’, כמ“ר משה גאלינדו, כמ'”ר יצחק מלטומבה, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר שמעון בר ש“י, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל.
(תרה) מנוי ועד השבעה ונכנס
הושמה פארטי מצד מעכ“ה יצ”ו למנות ועד השבעה ונכנס כנהוג, עם כח בכל מכל כל ככתוב בפארטי מנוים בליל ה' ט' ימים לחדש טבת שנת השפ“ה,3671 וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת תמימה המתחלת מעצם היום הזה. ונשארה ע”פ כ"ג הן ט' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הועד משבעה ונכנס כנ"ל
ובכן כמ“ר יפה אלטרינו קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ כ”ו הן ד' לאו
כמ“ר פינחס מניגרי קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ כ"ג הן ד' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ כ”ד הן ז' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ כ"א הן ה' לאו
כמ“ר דוד פיראריסי קרא לכמ”ר א“ז כ”ץ ונשאר ע“פ י”ט הן י"א לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ’יר דוד מאליה ונשאר ע”פ י“ו הן י”ד לאו
כמ“ר משה גאלינדו קרא לכמ”ר יצחק טריאיסטי ונשאר ע“פ כ”ו הן ה' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא נכנס להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע“פ כ”ט הן ב' לאו |
ר ע“ב נועדי ליל כ”ט טבת השפ"ו3672
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן נכנס, כמ”ר יצחק טריאיסטי פרנס, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי מינקין, כמייר אלחנן הילפרון, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר נאמן כהן, כמ”ר משה גאלינדו, כמ"ר משה כהן מוריטו.
(תרו) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' פרנסים ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים מתחילים מיום ר“ח שבט הע”ל
ובכן כמ“ר יצחק טריאיסטי קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע"פ ח' הן ו' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ב הן א' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ ח' הן ו' לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא נכנס להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
נועדי ליל ב' כ“ז ימים לחדש שבט השפ”ו3673 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן נכנס, כמ”ר פינחס מניגרי פרנס, כמ“ר מרדכי מינקין פרנס, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר משה גאלינדו, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ''ר אליה צרפתי, כמ”ר יצחק טריאיסטי, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן ז”ל, כמ''ר מרדכי באדיאה, כמ“ר שמעון בר ד”מ, הח“ר שבתי סיצו, כמהח”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר יעקב משלו', כמ"ר יצחק מלטומבה.
(תרז) פארטי מפורים כנהוג
הושמה פארטי מצד מעכ"ה לליואר3674 ק' ליט' מפורים לפי ערך כנהוג3675 בכל מכל כל.
ונשארה ע"פ כ''א הן ב' לאו
נועדי ליל ד' כ“ט שבט השפ”ו3676 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן נכנס, כמ”ר פינחס מניגרי פרנס, כמ“ר מרדכי מינקין פרנס, כמ”ר דוד ספיריאל, כמ“ר משה גאלינדו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר דוד פיראריסי, הח”ר שבתי סיצו, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יוסף משלו‘, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר מרדכי משלו’, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר נאמן כהן.
(תרח) פאלטי מהמצות
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת הפאלטי מהמצות למי שישאר ע''פ יותר באלי, בתנאים שהוזכרו בפארטי בפנקס זה בדף קס”ח;3677 ובתנאי זה, שמי שיותן לו הפאלטי מהמצות יחוייב לשים המצות במקום מיוחד ובו לא ישים הקמח ולא יעבור דרך המקום ההוא עם קמח בשום אופן; ולא יוכל לאפות מצות בפורנאדה3678 אחת, שיהיה משקל הקמח שממנה נעשית הפורנאדה ההיא יותר מפ' ליט‘;3679 ועל השאר3680 יובן שיעשה הכל כפי לשון הפארטי דף קס"ח, והפארטי מליל ג’ ז' אדר השפ“ד3681 והפארטי ליל ב' אדר שני3682 השפ”ה.3683
ונשארה ע“פ כ”ב הן ד' לאו
ונשאר כמ“ר יחיאל כ”ץ, ┐לתת┌ המצות לערך ז' סולדי לליט' לכל הקק“י, לעניים לערך ו' סולדי וחצי, והקמח לערך ה' s וחצי3684 ע”פ כ"ד הן ב' לאו |
רא ע“א נועדי יום ראשון ח”ה של פסח,3685 ואלה שמותם 🔗
כמ“ר פנחס מניגרי, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר מרדכי מינקין, פרנסי‘, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יהודה נאפולי,. כמ“ר משה גאלינדו, כמ”ר מרדכי משלו’, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר חיים ן' שושן,
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יוסף משלו', כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר דניאל פירו, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יוסף חפץ, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ''ר אליה צרפתי, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר אהרן אלטריני, כמ”ר דוד מאליה.
(תרט) מנוי דייני הקק"י
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דיינים כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד כל משך זמן ערך זה הֶחָדָש,3686 בתנאי שיוכלו להיות מעריכים ונכנסים.
ובכן כמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר מרדכי באדיאה דיין ונשאר ע”פ י"א הן ט' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר שמעון בר ש“י דיין ונשאר ע”פ י"ז הן ב' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא להח”ר שבתי סיצו דיין ונשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
באותו מעמד ועם הנועדים יצ“ו הנ”ל
(תרי) תורת ההערכה
הושמה פארטי3687 מצד מע“כ הפרנסי' יצ”ו, שהמעריכים3688 ומעריכי המעריכים ונכנסי' יובררו ע“פ הגורל בשמירת הסדר הזה; שיושמו בבוסולו כל הנועדים הנמצאים פה פאדווה כתובים בבוליטיני,3689 והד' הראשונים אשר יצאו ע''פ הגורל יהיו מעריכים, והשנים האחרים שיצאו אחריהם יהיו נכנסי', והמסרב וממאן להיות יפול בנח”ש ויפול ג“כ בקנס חמישים דוק' אפליקאטי לעניי קקפ”י, ואעפ“י שיפרע הקנס לא יפטר מן החרם; ויהיו כל היוצאים בגורל כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה, היינו שיפסלו כל הפסולי' לעדות מדין תורה, וגם בעלי שניוֹת,3690 שבהם אמרינן תרי בעל כאשתו, וג”כ קרובים שנתרחקו יהיו פסולים זה לזה, ולא יוכלו להיות יחד מעריכים, לא להעריך זה את זה ולא להערך זה מזה, וכן מי שתהיה בתו או אחותו נשואה לבן או לאח המעריך או הנערך, לא יוכלו לשבת יחד מעריכים ולא להעריך זה לזה, בין קודם הנישואין, בין לאחר הנישואין, וגם השותפים יהיו פסולים כנ“ל; ומחמת שנאה לא יוכלו להפסל כי אם שנים לרצון הנערך, שאם יהיו לו במעריכיו יותר משני שונאים לא יוכל לפסול בהם כי אם שנים מהם לרצונו, והמשרה תהיה על המעריכים הנשארים לברר השנאה הפוסלת, כדי שלא יהיה ברשות כל אדם לפסול בטענת שנאה כל מי שיעלה על דעתו; ויוכלו המעריכים לעשות אקורדאדי3691 כמו שנהגו ג”כ בקק“י זה לשנים שעברו,3692 היינו לשים באקורדאדי מי שיראה בעיניהם ולפרש ערכם שיפרעו בכל כך ליטרין לשנה3693 מכל סך שירצו, ואותם שיפרשו ערכם ופרעונם לליטרין כנ”ל, לא יפחתו ולא יוסיפו מסך ערכם שיעשו להם לליטרין, לא פחות ולא יותר אפי' שוה פרוטה,3694 ולא יבאו לועד ולבאלוטאר,3695 אבל בתיבת בוליטיני מהעניים3696 יחוייבו לשים להם פתק א' בעד כל ששה ליטרין |
רא ע“ב שיפרעו, אם יהיה ערכם מי”ב ליט' ולמעלה, אבל כל מי שיפרע פחות מי"ב ליט' לא ישימו לו
שום פתק; ולא יוכלו המעריכים לשים ┐שום א‘┌ לככרים פחות משלשה;3697 וכל מי שיפרע שלשה ככרים ומשלשה ולמעלה יבא לועד לבאלוטאר,3698 חוץ מכמ“ר משה כהן מוריטו יצ”ו, שבהיותו זקן נכבד, מהקדמונים מהקק"י, יהיה לו פריויליגיו, שהגם שלא יפרע ג’ ככרים יובן שיוכל לבא לבאלוטאר; וימשך זמן הערך זה בעד חמשה פוליצי מסודרות,3699 המתחילו' מפוליצה פסח זה; והנכנסי' יהיה להם דין ראשון ושני כאשר יצאו ע“פ הגורל3700 בשעת מנויים; וכל הערכים, לככרים ולליטרין לאקורדאדי, יכְתבו המעריכים על פתקים וישימו אותם תוך בוסולו, שהמפתח ממנו יהיה ביד א' מהפרנסי' עד כלותם, ואח”כ יכָתבו בפנקס הערכים;
וזאת התורה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה, ועשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל אחד ואחד וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרו חוץ לעיר שיבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותנים לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ומתנו הנקרא אינדוסטריאה ובפעל ידיו, ויעריכו ג“כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכים יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובים והוצאותיו מועטות, הכל כפי ראות עיניהם; וישקיפו בהין צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקים, וכן להפך; והמשודכים,3701 יפרעו החתנים אחרי הנישואין חצי דוקאטו למאה מנדוניתם, היינו ממעות מזומנים, נוספים על ערכם, וכל מי שיפרע הנדוניא ינכו לו חצי למאה אחרי הנישואין ממעות מזומני' כנ”ל; ויהיה ברשות המעריכים לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך לשום אקורדאדו פחות מששה ליטרין,3702 ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדווה אעפ"י שאינו דר בפאדווה;
ב‘, לא יוכלו3703 המעריכים ונכנסי’ ראשונים וגם לא מעריכי המעריכים ונכנסי' להשקיף אל הערכים ישנים,3704 רק יעשו הערכים בהין צדקם וכיד ה' הטובה עליהם;
ג‘, יחוייבו המעריכים ונכנסי’ ראשונים להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל הנערכים ולכתוב שמות כל הנערכים וערכם, כדי שהנכנסי' יוכלו לראות איך נהגו המעריכים, כדי שיוכלו להשוות המדות, וכמו כן יעשו מעריכי המעריכים והנכנסי' שלהם בערך המעריכים; ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסכים מהערכים שעשו אל המעריכי המעריכים ולנכנסי' עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מסך הסכים מהערכים שעשו, והככרים בפני עצמם והאקורדאדי לליטרין בפני עצמם, גם יודיעו אם הוסיפו או פחתו הבאים לבאלוטאר, וכל זה בלי הזכרת שמות הפורעים ובלי יודיע להם על פה ‘זה פורע כך וזה פורע כך’, וישימו הפוליצה הנ“ל בבוסולו הנ”ל, ואם תמצא שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת, אז יפלו המעריכים ונכנסים ראשונים בנח“ש, ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוק' להקדש קקפ”י, ויחוייבו לחזור ולעשות הערכים מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכים כנ“ל, חתומה מיד כלם, אל המעריכי מעריכים ונכנסי', בחומרא ובקנס הנ”ל; לבד זה יותר להם בכל פוליצה שיתנו כנ"ל שלא לחוש לתוספת ולמגרעת עשרה דוקאטי, כי גם באופן זה צודקת תֵחשב;3705
ד‘, וקודם עשות הערך לא וכלו המעריכים ונכנסי’ ראשונים, גם לא מעריכי מעריכים ונכנסי' לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד' שיעשו כל ערך וערך, הם ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליהם לעשות, וזה בגזרת נח"ש;
ה', יוכלו המעריכים להשביע הנערכים על הממון פעם אחת בלבד כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכים והלאה לא יוכלו להשביעם בשום אופן, גם לא לפחות ┐מערכם┌ בשום אופן ע"פ שבועה;
ו‘, ובהיות שיש בקהלנו יחידים המשתתפים עם איזה אחד ואין להם קרן, ויש ג"כ יחידים שאין להם דירת קבע פה, בהיות שהם בחורים הולכים וסובבים בעיר, והם יום א’ פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכי' ישימו עליהם עול באופן שיראה בעיניהם צדק וישר;
ז‘, תכף ומיד שיצאו המעריכים ונכנסי’ בגורל כנ“ל, ישבעו שבועה ח”ד3706 בפתיחת ארון הקדש ע“ד המקום ב”ה וע“ד רבים, בלי ערמה ובלי מרמה כלל לפני מע”כ הפרנסי' יצ“ו וע”י השמש, שיעשו ערך לכל א' וא' על הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח“ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום אחד מהקק”י ועם שום איש ואשה, לא בדבור ולא בכתב |
רב ע“א ולא ברמיזא על עסקי ערכים, וכמו כן שלא ישמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו' כנ”ל, לא קודם
עשית הערכים ולא אחרי הגמרם;
ח‘, ובגזירת נח“ש, תכף בצאתם בגורל כנ”ל לא יצאו מבה“כ עד אחר שישבעו כנ”ל, אך ┐אם┌ יצא בגורל איזה מעריך שלא יהיה בבה“כ או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימאר אל המעריכים אשר לא יהיו בבה”כ, וכן אל הנכנסי’, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו כו' כנ“ל, ושלא ישמעו כו' כנ”ל, ושיבאו תכף לבה“כ להשבע גם הם כנ”ל, ובין כך יהיה נח“ש כרוך על עקב מי שידבר או יכתוב או ירמוז מאיזה א' מהמעריכים ונכנסי' דבר בעסקי ערכם; ויוציאו המעריכים ונכנסי' ע”פ הגורל כנ“ל, ואשר יצאו בגורל יקבלו עליהם השבועה תכף וישבו לעשות מלאכת הערכה מחר בהשכמה, וכל מי מבני הקק”י אשר ישלחו המעריכים לקרא לו ע“י השמש ולא יבא תכף, יעשו לו הערך אבסינטו; וכאשר יתחילו המעריכים מלאכת ההערכה לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל אחד ואחד מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם ולא יתעסקו בדבר אחר, וזה בגזירת נח”ש;
ט‘, מנוי המעריכי מעריכים והנכנסי’ עמהם יהיה. גם הוא ע“פ הגורל, כמנוי המעריכים; ויחוייבו המעריכים לקרא לכל בני הקק”י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם. או לפטרם כאשר יראה בעיניהם, ולכל האורחים וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שנים עברו, או פחות, בבוטיגה ולא פרעו בעולים גם לא נפטרו, יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר בעד כל זמן שהתעסקו; ולא יוכל שום מעריך או נכנס לסרב מנויו, ווה בגזורת נח"ש;
י‘, לא יוכלו המעריכים ונכנסי’, גם לא המעריכי מעריכים ונכנסי', לפרש בהערכתם כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך אחד בלבד, וכאשר יגידו לכל אחד את ערכו לא יוכלו לריאלדירלו;3707
י“א, אל השותפים יעשו ערך בפני עצמו לכל אחד ואחד מהם, הגם שיאכלו על שלחן אחד, ואב ובן וכמו כן האחים, בין שיאכלו על שלחן אחד בין שלא יאכלו על שלחן אחד, אם ירצה כל אחד מהם ערך לעצמו, יסדרו דבריהם לפני המעריכים ויעשו להם שנים או שלשה ערכים כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י”ח שנים לפחות; ויכתבו כל אחד ואחד מהנערכים בפנקס, והנכתב בו, הוא לבדו יבא לבאלוטאר, ולא אחר בשמו;
י“ב, אם יארע לאיזה אחד מהנערכים נזק מפורסם ח”ו לכל מראה עיני דייני הקק“י, אז יוכל לבא להתרעם על ערכו פעם אחת בלבד בכל משך זמן הערך זה כנ”ל. והרשות נתונה לפרנסי' אשר יהיו מזמן לזמן לצוות למי שיראה בעיניהם, שישוב לפני המעריכים לחדש את ערכו, אם יראה בעיניהם שהוסיף סיגול בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכים להוסיף על ערכו, כי תמיד יהיה יד הקק''י על העליונה ויד המתרושש והון רב על התחתונה;
י“ג, תכף ומיד שיצאו המעריכי מעריכים ונכנסי' בגורל וישבעו כנ”ל, יסגרו בחדר ויעשו הערכים למעריכים ונכנסי' הראשונים; לא יוכלו המעריכים ומעריני המעריכים לעשות שום ערך על תנאי, כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסי' לצוות אל הנערכים לחזור לפני המעריכים כנ“ל, וכל זה להרחיק הנזק וההונאה מהקק”י;
י“ד, פנקס הערכים יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק”י ומשם לא יזוז בשום אופן, והערכים שיֵעשו3708 יכתבם הסופר הנ"ל בפנקס מידו;
ט“ו, אחרי פרסום הערכים לא יהיה שום איש מבזה את המעריכים ומעריכי מעריכים והנכנסים, לא בדבור ולא במעשה ולא בשום אופן לשום אחד מהם, ומי שיעבור על זה יפול בקנס עשרה דוקאטי להקדש קקפ”י, ועוד יהיה נח"ש כרוך על עקבו של העובר ומבזה, עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו הפרנסי' לפרסם העובר למוחרם;
י“ו, הסופר יוציא מהבוסולו את הבוליטיני מהנערכים, אחד אחד, ועל ספר יכתבם בפני המעריכים ובפני הפרנסי' ודייני הקק”י3709, ויושמו הבוליטיני אין פילצה למשמרת כנהוג, ואח“כ יתגלו הערכים; ואם יצטרך לאיזה נערך נכנס אחר בגורל מלבד אותם הנ”ל, לא יוכלו ולא יהיו מחוייבים המעריכים להראות לנכנסי' כי אם ארבעה ערכים מאשר ישאלו להם ולא יותר; ולכל עדת בני הקק“י החיים והשלו'. ונשארה ע”פ י“ט הן י”א לאו |
רב עב ובאותו מעמד הושמו בבוסולו שמות כל הנועדים הנמצאים פה פאדווה, כפי לשון פארטי הנ"ל,
והוציאו בגורל המעריכים והנכנסי' הנזכרי' פה למטה.
מעריכים
כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר מרדכי בכמ“ר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר פנחס מניגרי, כמ“ר אלחנן הילפרון נכנס ראשון, האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו נכנס שני.
היום יום ד' ג' ח"ה של פסח3710 הוציאו מעריכי מעריכים בגורל כנהוג, ואלה שמותם
מעריכי מעריכים
כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יצחק פיקיוטו, כמ”ר אהרן אלטריני.
נכנסי'
כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר דניאל פירו.
נועדי יום ד' יום שלישי ח''ה של פסח השפ"ו3711 🔗
כמ“ר פנחס מניגרי פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר אהרן אלטריני, כמ“ר משה כהן מוריטו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר משה לוריאה, כמה“ר שמואל כ”ץ.
(תריא) פארטי קיום הערכים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שהערכים הנעשים ע’יי המעריכים ונכנסים הנ”ל לא יבוטלו בשום אופן ובשום דיסאורדיני,3712 הן עבור יחיד או רבים, יהיה מה שיהיה, וגם הערכים אשר עשו מעריכי המעריכים והנכנסים, אלא כלם יעמדו קיימים ושרירין.
נשארה ע“פ כ”א הן א' לאו
נועדי ליל ב' כ“ד ניסן השפ”ו3713 🔗
כמ“ר פנחס מניגרי פרנס, כמ”ר שמעון בר ש“י פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין פרנס, כמהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי משלו‘, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יהודה נאפולי, הח“ר משה גראסוטו, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר יוסף חפץ, כמ"ר יוסף בר יצחק משלו’ ז“ל, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר אלחנן הילפרון, הח"ר יחזקאל מויניציאה.3714
(תריב) מנוי הד' על האפילאציאוני
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות הארבעה על האפילאציאוני כנהוג;3715 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים, מתחילין מר”ח אייר השפ“ו הע''ל ומשלימין כסדרן; בתנאי ככל התרעומות3716 שכבר הציעו החלקים (לטעון) טענותיהם לפני מע”כ הד' שעברו, יחוייבו |
רג ע“א לגמור הדין ביניהם הד' שעברו; וכסדר זה ישמרו לעשות מעתה ועד עולם בקק”י.
ונשארה ע"פ כלם
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הד' על האפילאציאוני כנ"ל
כמ“ר חיים ן' שושן א‘3717 מהד’ הח”ר יחזקאל מויניציאה ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו
כמ“ר יוסף משלום קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע“פ י”ב הן ט' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ י”ו הן ו' לאו
כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא נכנס לכמ”ר יצחק מלטומבה ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
(תריג) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח אייר הע”ל
ובכן כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו קרא לכמ”ר משה לוריאה פרנס
ונשאר ע“פ י”ט הן ג' לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר עזריאל כ”ץ פרנס ונשאר ע“פ י”ו הן ה' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר דניאל פירו נכנס ונשאר ע“פ ט”ו הן ח' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא נכנס לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ י”ט הן ג' לאו
נועדי יום א' כ“א ימום לחדש אייר השפ”ו3718 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ פרנס, כמ“ר משה לוריאה פרנס, כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מנחם כ”ץ,3719 כמ“ר שמריה קוניאן, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר מרדכי משלו‘, כמ“ר אליה צרפתי, כמ''ר יפה אלטריני, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יעקב סקאראמילה,3720 כמ"ר יוסף בר יצחק משלו’ ז“ל, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ"ר דוד פיראריסי.
(תריד) מנוי החמשה על לחם העניים
הושמו באלי בבוסולו למנות החמשה על לחם העניים,3721 וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת מהיום.
ובכן האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא לכמ”ר משה לוריאה
ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י"ב הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא לכמ”ר שמריה קוניאן ונשאר ע“פ י”א הן ד' לאו
כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא להאלוף כמהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ו הן ב' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר אלחנן הילפרון ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
(תרטו) פארטי נתינת הקאסיטי לר' יפה אלטריני
הושמה פארטי מצד מע“כ הפרנסי' לתת הקאסיטי3722 חזקת עולם לכמ”ר יפה אלטריני, בתנאי מפורש וכפול, שבגזירת ח“ח ובקנס ת”ק דוק' אפליקאטי לארסינאל ויניציאה,3723 שלא יוכל מעולם ועד עולם לעשות בהם, ולא בשום א' מהקאסיטי הנ“ל, שום פורו ולא שום, בנין שרואה בגיטו;3724 אלא תמיד יהיו מושכרים כלם לגוים ולא ליהודים, ולא יוכל ליטול בגיטו שום מקום מהקאסיטי הנ”ל3725 ג“כ לצורך עצמו, בשום אופן שבעולם, לא הוא ולא ב”ב3726 ויורשיו אחריו; ויתחיל זמנו לע' יוסטינה3727 הבאה; וכן יחוייב הקק“י לתת לו, לר' יפה הנ”ל, מאתים דוקאטי בעד פעם אחת בלבד3728 מתנה לו, היינו מאה דוקאטי לפוליצה ע' יוסטינה הבא<ה>3729 ומאה דוקאטי לפאסקוה הע"ל;3730 ויחוייב ר' יפה לגבות שכירות פאגי ע' יוסטינה3731 הבאה בחנם,3732 בתנאי שההפסד שיבא3733 יהיה |
רג ע“ב מוטל על הקק”י, מפאגה ע' יוסטינה הבאה לבד;3734 וכמו כן יחוייב ר' יפה הנ"ל לעשות
אינסטרומינטו בפאלאצו,3735 לרצון הג' הנבחרים על עסק הקאסיטי3736 הנ“ל בכל מכל כל, עם אובליגאדי3737 כל חזקותיו שיש לו בגיטו וכל נכסיו שיש לו תחות כל שמיא3738 וג”כ הקאסיטי עצמם, סוף דבר, הכל כפי רצון מע“כ הג' הנ”ל; ויחוייב ר' יפה, תכף שנשאר הפארטי זאת, לחתום אותה מידו, בבאור שוהיה הוא וב“ב ויורשיו אחריו לעולם סוֹטוֹפוֹסטי3739 לפרוע הפאגי מדי ו' חדשים לו' חדשים לאדונים קונטי מליאון, וכל נזק והוצאה שמעולם יבא להקק”י עבור הקאסיטי הנ“ל יהיה מוטל עליו ועל ב”ב ויורשיו; ולעולם ל בל לא הוא ולא ב“ב ויורשיו אחריו לעשות מהם שום קונטראטו,3740 ולא לאלייֵנארלי3741 לאחרים בשום אופן שבעולם, בקנס ת”ק דוקאטי אפליקאטי כנ“ל לארסינאל, לפורעם תכף ומיד שיעבור על דברי הפארטי זאת; ובקנס ח”ח לא יוכל לעולם הקק“י לתת לו ולב”ב ויורשיו אחריו רשות לעשות שום פורו קטן או גדול, ולא לשים אותם חקאסיטי בגיטו,3742 אלא שיתועדו3743 כל בני הקק“י חוץ משנים ותשאר הפארטי ע’יפ כלם; ומעולם יחוייבו הוא וב”ב ויורשיו אחריו לקיימם הקאסיטי הנ“ל מתוקנים עם כל התקונים המצטרכים גיורנאלמינטי3744 מכיסו. ונשארה ע”פ י“ד הן י”א לאו
(–) אני יפה אלטרינו3745 מאשר ומקים כנ"ל וכנראה מעבר לדף3746
(תרטז) פארטי ע''ד הסטראדון של ר' אהרן אלטריני
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ב' אנשים מבני הקק”י, שיהיה להם כח להתפשר עם כמ“ר אהרן אלטריני ועם מי המצטרך,3747 ע”ד קברת המתים ב“מ בסטראדון שלו3748 בימי הניתוח;3749 ויוכלו להוציא כל המצטרך נגד מי שיתנגד בדבר זה, יהיה מי שיהיה, שירצה לעכב קברת המתים שם בזמן הניתוח כנ”ל, ויהיה כח הב' הנ’יל ככח הקק"י.
ונשארה ע“פ י”ח הן ז' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הב' הנ"ל
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא לכמ“ר משה לוריאה ונשאר ע”פ כ"א הן ד' לאו
כמה‘“ר שמואל כ”ץ קרא לכמ"ר מרדכי משלו’ ו נשאר ע“פ י”ח הן ב' לאו
(תריז) קיום הקצבים
הושמה פארטי מצד מעכ"ה לקיים הקצבים שעברו בעד שנה אחת מהיום, עם החיובים כלם הנכתבים בפארטי ישנה מקונדוטה שלהם.3750
ונשארו ע“פ ט”ו הן י' לאו
נועדי יום א' יום צום שבעה עשר בתמוז שנת השפ"ו,3751 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ פרנס, כמ“ר דניאל פירו פרנס, כמ”ר משה לוריאה פרנס, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אברהם בן פורת, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר אליה צרפתי, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר פנחס מניגרי, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר שמעון בר ש“י, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר שמריה קוניאן, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ"ר מאיר עזיז.
(תריח) סיוע לבתולה מכ' דוק'
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע עשרים דוק' להשיא בתולה צנועה מתושבי עיר זה הידועה אצל הקק”י, מהמעות שהם ביד האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו יצ”ו.3752
ונשארה ע“פ י”ג הן ח' לאו
(תריט) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים מתחילין מיום ר“ח מנחם הע”ל כנהוג |
רד ע“א ובכן כמ”ר משה לוריאה קרא פרנס לכמ“ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
הח“ר יחזקאל מויניציאה קרא פרנס לכמ”ר מנחם כ“ץ ונשאר ע”פ י"ד הן ד' לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא פרנס לכמ“ר שמעון בר ש”י ונשאר ע“פ י”ו הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז''ל קרא נכנס לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
(תרכ) מנוי ב' אפטרופוסי' ליתומה בת ר' שלום ז"ל לוי
להית שזה ימים מעכ“ה בררו ב”ד משלשה רבנים יצ''ו, שהם יבורו אפטרופוסי' ליתומה בת כמ“ר שלום לוי ז”ל,3753 וב“ד הנ”ל ברר ב' אנשים ולא רצו לקבל אפטרופוסות הנ“ל; לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה לברור ב' אפטרופוסי' ליתומה הנ“ל ע”פ הגורל, ולא יוכל שום א' לסרב, בקנס ח“ח. ונשארה ע”פ י"ב הן ו' לאו
ובכן שמו שמות כל נועדי הקק“י בבוסולו, וע”פ הגורל בא ר' שמריה בר מתתיה קוניאן ז“ל אפטרופוס ראשון, ואח”כ יצא השני הח“ר שבתי סיצו יצ”ו.
(תרכא פטור מהר''ר שלמה מארינה מן החובה לקבל תפקידים בק"ק)
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא לא יוכל הועד כללי3754 ולא שום א' מבני הקק”י לכוף לכמהר“ר שלמה מארינה להיות מן הארבעה על האפילאציאוני, לא מסודר3755 ולא בלתי מסודר, ולא מבורר ג''כ,3756 אם לא יהיה ברצונו; והבחירה תהיה בידו לקבל המשא או לא, כיון שהוא מלמד תינוקות, ואין דבר נגד בטול תורה כפי הדין, ובפרט בו, שיש לו הרבה תלמידים ומשא כבד לו לחנכן; ושאל כל זה בנא לשון בקשה מלפני כסא כבוד הפרנסי' וממעלת הועד יצ”ו.
ובראות מעלותיהם ששאלתו ראויה נשארה ע"פ כ' הן ו' לאו
נועדי יום א' כ“ד ימים לחדש תמוז השפ”ו,3757 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר משה לוריאה, פרנסי‘, כמהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר אברהם בן פורת, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר יעקב בר שלו’, כמ“ר גבריאל מניגרי,3758 כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו', כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר א”ז כ“ץ, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל, כמ“ר מרדכי משלו', כמ”ר יצחק בר נריה, כמ"ר משה כהן מוריטו.
(תרכב) פתרון לחתוך הפארטי
כפי פסק מע“כ דייני הקק”י שלחו מע“כ הפרנסי' השמש סביב לבאלוטאר,3759 אם רצון הקק”י לתת פתרון3760 לפארטי שנשארה בסוף תמוז שנת השנ“ו,3761 ┐וז”ל┌,3762 שלא יוכלו לחתוך שום פארטי אם אין כאן כל הקק“י חוץ שנים;3763 אם ר”ל3764 שנים מנועדי הקק“י שימצאו כאן בעיר, או קומפריסי3765 גם הם שלא יהיו כאן בעיר;3766 ונשאר שיובן פחות שנים מנועדי הקק''י שימצאו כאן בפאדווה. ע”פ כ"ו הן ד' לאו
(תרכג) סיוע עשרה דוק' לאלמנת כמוהר“ר יעקב הילפרון זצ”ל
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע עשרה דוקאטי בעד פעם אחת בלבד לאלמנת כמוהר”ר יעקב הילפרון זצ“ל, כיון שרצונה ללכת לה לחוצה ע”מ3767 שלא לחזור עוד כאן בפאדווה, ובתנאי זה תנתן לה העשרה דוק' הנ“ל; ואם תחזור בכל עת וזמן שיהיה, יחוייב כמ”ר מאיר אלטריני, כמו ע“ק3768 בעדה, להחזיר להקק''י העשרה דוק‘; ולא יתנו לה העשרה דוק’ הנ”ל אלא אחרי שתלך לה ותמצא מנוח לכף רגלה. ונשארה עפ כ"ד הן ז' לאו |
נועדי ליל ה' יום אסרו חג של סכות השפ"ז,3769 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר מנחם כ”ץ פרנס, כמ“ר שמעון בר ד”מ פרנס, כמ“ר מאיר עזיז נכנס, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יוסף משלום, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ''ר יהודה נאפולי, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז''ל, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ''ר חיים ן' שושן, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר דניאל פירו, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ"ר מרדכי באדיאה.
(תרכד) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים ג' חדשים מתחילין מיום ר“ח חשון הע”ל ומשלימין כסדרן.
ובכן כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר משה לוריאה פרנס ונשאר ע”פ י"ב הן ז' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא פרנס להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא פרנס לכמ”ר יוסף חפץ ונשאר ע“פ י”ג הן ח' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא נכנס לכמ”ר שמעון בר ש“י ונשאר ע”פ י"ד הן ז' לאו
(תרכה) מנוי הארבעה
ובאותו מעמד שמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על אפילאציאוני,3770 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים מתחילין מיום ר''ח חשון הע"ל ומשלימין כסדרן.
ובכן כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא לכמוהר”ר יהודה מפאנו ונשאר ע“פ י”ג הן י"א לאו
כמ“ר משה לוריאה קרא לכמ”ר נריה שמש הקק“י ונשאר ע”פ י"ט הן ו' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא לכמ''ר מרדכי מינקין ונשאר ע”פ י"ו הן ו' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא לכמ”ר מאיר מניגרי ונשאר ע“פ ט”ו הן ו' לאו
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא נכנס להח“ר דוד חיים לוריאה3771 ונשאר ע”פ י“ג הן י”א לאו
נועדי ליל מצש“ק כ”ו חשון השפ"ז3772 ואלה שמותיהם 🔗
הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר עזריאל כ“ץ, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר דוד מאליה, כמ"ר יעקב משלום. |
רה ע"א (תרכו מינוי שניים מן הק"ק להחליף הליוילו)
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות שנים מבני הקק”י מפורעי מס ועול אצל הפונסי' הנ“ל על עסק ליטול ב' אלפים דוקאטי אַה ליוילו3773 ומהם יפרעו ליורשי האדון אַקְוַה פֵינְדֵינְטֵי3774 עם התנאים הכתובים בפארטי שקראו בוולגארי3775 כאן בקק”י, שיהיו נכתבים אחרי הפארטי ┐זאת┌ בוולגארי, כמו שהם, בפנקס זה; וכל מה שיעשו ארבעה מהם מתוך החמשה הנ“ל, היינו ג' פרנסי' וב' שיבחרו, יהיה שריר וקים וכאלו נעשה מכל הקק”י; ויחוייבו הב' שיבחרו, בגזירת נח“ש, להיות בחברת הפרנסי' לעשות כל המצטרך על עסק זה לכל בקשתם,3776 ובכל עת וזמן שיקראו להם יהיו מוכנים עמם. ונשארה ע”פ י“ב הן י”א לאו
והושמו באלי בבוסולו למנות הב' הנ"ל
ובכן כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן א' לאו
כמ“ר יצחק מלטומבה קרא לכמוהר”ר אברהם קאטאלאן ונשאר ע“פ י”ט הן ב' לאו
נוסח הפארטי וולגארי כנ"ל 3777
cio è ducati mille per volta, et a conditione che non si possi esser astretti alla francatione mai ne per qual si voglia causa, se non ci è prima intimato mesi sei avanti, et nel resto con tutti li patti che sono nel instrumento dell’Illustrissimo et Eccellentissimo Domino Cavaglier Aqua Pendente b.m., eccetuando però quel patto che ci era del pagar mezo per cento di piu quando non si facessero li pagamenti in tempo, quel patto non dovrà mettersi in quel instrumento, et a patto che non paghi spesa niuna la Universita d’instrumento, ne Nodaro ne altro, ma che chi darà il dinaro ne dia a noi coppia autentica senza spesa nostra, et che mai si possi esser astretti alla francatione senza esserci intimato mesi sei prima, et intimando la Università a chi darà il denaro non possi la Università
esser astretta al esborso solo che mesi sei dopo Iרה ע"ב
l’intimatione, et nel resto conforme all’instrumento vecchio del Domino Aqua Pendente, eccetto però li predetti patti delli cinque per cento solamente, e senza spesa d’instrumento et coppia, et delli mesi sei dopo la intimatione come sopra, et del potersi francar in due volte; et abbino autorità li Gastaldi de obligar et alienar li beni della Università et di particolari per questo effetto a tutte le conditioni che erano nelle parte prese e nominate nell’instrumento vecchio del Domino Aqua Pendente, et sia la Università tenuta solevar li Gastaldi o particolari che mai per niun tempo fossero dal Patrone astretti a pagar il capitale o livello suddetto, et in tutte come nelle parte sopra nominate.
(הושם פארטה לתת כוח למעלת כבוד הפרנסים אשר לעת עתה ליטול אלפיים דוקאטי בליוולו, כדי לפרוע את הליוילו של אלפיים דוקאטי שיש לק“ק מן המנוח הנעלה והמעולה האדון האביר אקוה פינדינטי. ומה שישתעבדו הפרנסים הנ”ל יהיה כאילו נעשה בידי כל הק“ק. אבל בזאת, שלא ישתעבדו לפרוע וותר מחמישה אחוזים, ויטלו את הליוילו עם זכות להחזירו בשני תשלומים, היינו, אלף דוקאטי בכל פעם; וגם בזאת, שלעולם ומשום סיבה - לא יוכלו לחייב את הק”ק להחזירו, אלא בהודעה מראש של שישה חודשים. והשאר יהיה בכל התנאים שבאינסטרומינטו של הנעלה והמעולה האדון האביר אקוה פינדינטי, זכרונו לברכה; לבד מן התנאי שהיה שם בדבר תשלום חצי אחוז נוסף כאשר לא נפרעו התשלומים במועדם. תנאי זה לא יושם באונסטרומינטו הנ“ל. כן יותנה תנאי, שלא תוטל על הק”ק שום הוצאה עבור האינסטרומינטו, או הנוטריון, או כל דבר אחר; אלא מי שילווה את הכסף, הא יתן לנו העתק מאושר, בלא שום הוצאה מצדנו. ושלעולם לא נוכל להיות מחויבים להחזיר את הליוילו אלא בהודעה של שישה חודשים מראש; ואם יתן הק“ק הודעה למלווה, לא יוכלו לחייבו לפרוע אלא כעבור שישה חודשים. והשאר יהיה בכול כמו באינסטרומינטו הישן של האדון אקוה פינדינטי; לבד מן התנאים הנ”ל, של חמשת האחוזים ולא יותר, ושלא תהיה הוצאה על האינסטרומינטו וההעתק, ושל שישה חודשים רווח זמן לאחר מסירת ההודעה כנ“ל, ושל זכות ההחזרה בשני תשלומים. ויהיה כוח לפרנסים לשעבד ולאליינר לצורך זה את הרכוש של הק”ק ושל יחידים, לפי כל התנאים שהיו בפארטי שנשארו ושנזכרו באינסטרומינטו הישן של האדון אקוה פינדינטי. ויחויב הק“ק להקל על הפרנסים או היחידים, שבשום זמן לא יוכל המלווה לחייבם לשלם את הקרן או את הריבית של הליוילה הנ’יל, הכול כמו בפארטי הנ”ל.) 3778
נועדי ליל ו' כ“ד חשון השפ”ז3779 🔗
הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר משה לוריאה פרנסי‘, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר מנחם כ”ץ מהחזנים, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר יוסף משלום, כמ”ר אלחנץ הילפרון, כמ“ר יפה אלטרינו, כמ”ר מרדבי מינקין, כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר מרדכי בר אהרן ז“ל, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מיכאל בר ש“י,3780 כמ”ר יהודה נאפולי.
(תרכז ייפוי-כוח לפרנסים להוציא הוצאות בעניין ה’ניתוח')
הושם פארטי, בהיות שאירע אתמול מקרה בלתי טהור, כידוע. לכל הקק“י, בלכתנו לקבור אשת משה מפאנו תנצב”ה;3781 לכן,3782 שיוכלו הפרנסי' להוציא כל המצטרך להשלים העסק ולעשות כל הראוי לעשות, הן בפאלאצו3783 הן בכל מקום ובכל אופן שיהיה; וכל מה שיעשו הם יהיה שריר וקיים. ונשארה ע"פ ט' הן ח' לאו
(תרכח) מנוי ב' אצל הח“ר שבתי סיצו על שכירות הבתים מהקק”י
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות שנים אצל הח”ר שבתי סיצו, שישקיפו על כל מקומות הקק“י שהם ביד יחידי הקק''י בלי רשות הקק”י ובלי אפיטאציאוני מהקק“י;3784 ויוכלו לריב עם אותם שמחזיקים את הבתים שאינם שלהם, בין בד”י בין בדא“ה; ויחוייבו בגזירת נח”ש לעשות כל מאמצי כחם לתועלת הקק“י, הכל בלי ערמה ומרמה ח”ו; ויוכלו להוציא מכיס הקק“י עד סך עשרה דוק', ואם יצטרך יותר סך, יבאו בקק”י; אך בתנאי שיכופו תחלה היחידים הנ“ל לעמוד לד”י, ואם לא ירצו, יכופו אותם באיזה מקום שיצטרך;3785 ובפרט הקאמירין מהסופיטה טוראצו3786 של קאואלייר סונצין, וכמו כן ממקומות אחרים; ויוכלו להשכיר כל המקומות מהקק“י3787 שאינם מושכרים לע''ע, בתנאי שיעשו קודם ב' הכרזות בבתי כנסיות, שכל מי שירצה אותם יבא להעיר אזן מעלותיהם, כדי להשקיף לתועלת הקק”י; אבל לא יוכלו לתת לא כלם ולא מקצתם חזקת עולם לשום אחד, יהיה מי שיהיה, אלא“כ3788 יבאו תחלה בקק”י לבאלוטארלי.3789
ונשארה ע“פ י”ג הן ג' לאו
ובכן הח“ר שבתי סיצו קרא לכמ”ר אליה צרפתי ונשאר ע“פ י”ג הן ב' לאו
כמ“ר משה לוריאה קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו |
רו ע“א ב”ה
נועדי ליל מצש“ק ח' ימים לחדש טבת השפ”ז3790 🔗
הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמה''ר שמואל כ”ץ, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, הח“ר יחזקאל מויניציאה, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר שמעון בר ש”י, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר אלחנן היילפרון, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מרדכי בר אהרן ז”ל, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר יעקב בר שלום, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז"ל.
(תרכט) מנוי ב' על ד"י
הושמו באלי בבוסולו למנות ב' על ד“י כפי לשון הפארטי ישנה;3791 וימשך זמן מנוים בעד ב' שנים רצופין מתחילין מיום כ”ו לחדש זה.
ובכן כמ“ר משה לוריאה קרא לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן ז' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ כ”א הן ט' לאו
(תרל) פארטי ומנוי הועד קטן
הושמה פארטי מצד מעכ''ה למנות הועד קטן מהשבעה, עם כל הקארגי וכחות3792 כפי לשון פארטי שנשארה בקק“י ט' טבת השפ”ה;3793 ונוסף שיחוייבו להשקיף ע“ד לשכור3794 הבתים לאורחים בלי שיהיו באלוטאדי בקק”י, כפי לשון הפארטי על נדון זה ביום ח' שבט הש''פ;3795 וכן לעשות כל מאמצי כחם שכל תקנות הקק“י יקויימו בין מלעבר בין לעתיד ע”ד שכירות הבתים; וכל זה בקנס עשרה דוק' לכל א' מהם, אפליקאטי החצי לדיין אקוילה והחצי לעניי קקפ“י, ובקנס זה ג''כ יחוייבו להתועד בכל שבוע, פעם אחת לפחות, להשקיף על כל עסקי ותועלת הקק”י על הין צדקם; ויחוייבו ג“כ לקאסטיגאר3796 כל מי שעבר על תקנות הקק”י לעבר ולעתיד ע“ד שכירות הבתים מיום ההכרזה והלאה, וכן יהיה להם כח לצוות על כל יחידי ויחידי הקק”י, כפי המצטרך לפי שעה, בגזירת נח“ש, וכנראה בעיניהם בכל עת וזמן. ונשארה ע”פ כ"ב הן ח' לאו
ובכן כמ“ר יעקב בר שלו' קרא לכמה'”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן ו' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמ''ר משה לוריאה ונשאר ע”פ י“ו הן י”ג לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן ונשאר ע“פ י”ט הן ט' לאו
כמ'“ר יפה אלטריני קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ז הן י"א לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ ט”ו הן י"ג לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ו הן ח' לאו
כמ“ר משה לוריאה קרא להח'”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ז הן י"ג לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא נכנס לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע“פ י”ו הן י"ג לאו
נועדי ליל ב' כ“ג טבת השפ”ז,3797 ואלה שמותיהם 🔗
הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסים, כמ”ר פינחס מניגרי. כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יעקב בר שלו', כמ”ר שמעון בר ש“י, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ''ר מרדכי בר אהרן ז”ל, כמ“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יוסף משלו', כמ"ר מרדכי באדיאה. |
רו ע“ב (תרלא) מנוי ג' ר”ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר“ח3798 כנהוג;3799 וימשך זמן מנוים בעד ב' שנים רצופין, מתחילין לר”ח חשון שעבר; {היינו} בתנאי שלא יוכלו להטיב3800 לשום א' אלא הוצאות שעשו תחת ממשלתם.3801
בא כמ“ר שמעון בר ד”מ ואמר שאינו רוצה לבאלוטאר מנוי ר“ח הנ”ל, עם חיוב שלא להטיב אלא הוצאות שעשה כל יחיד ויחיד תחת ממשלתם; ומעכ“ה הראו לו הפארטי, שאין בידו לעשות הדבר הזה, ושיש קנס נח”ש וקנסי' אחרים לסרב לבאלוטאר, כפי לשון הפארטי שנשארה ביום כ' טבת השס"ז;3802 וכן כדי שלא לעבור נתרצה לבאלוטאר, אבל בלי שום פיריודיציאו לו.3803
ובכן כמ“ר פינחס מניגרי קרא ר”ח לכמ“ר מאיר עזיז ונשאר ע”פ ט"ו הן ה' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא ר”ח לכמ“ר יפה אלטריני ונשאר ע”פ ט"ו הן ז' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא ר”ח להח“ר משה גראסיטו ונשאר ע”פ י"ו הן ו' לאו
(תרלב) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח שבט הע”ל
ובכן כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמ”ר גבריאל מניגרי פרנס ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
כמ“ר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר חיים ן' שושן פרנס ונשאר ע”פ י' הן ט' לאו
כמ“ר פינחס מניגרי קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן פרנס
ונשאר ע“פ י”ז הן ה' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא נכנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ב הן י' לאו
(תרלג) להשכיר הסטראדון תחת בית פאפו
הושם פארטי מצד מעכ“ה להשכיר הסטראדון שהוא תחת3804 בית פאפו בקורטאצה;3805 ויחוייבו הג' הנבחרים להשכיר אותו בלי פיריודיציאו לחברת ג”ח,3806 שאמרו שהם מוחזקים, ומעכ“ה השיבו שאין לחברה הנ”ל שום חזקה. ונשארה ע“פ י”ו הן ז' לאו
(תרלד בית-דין למינוי אפוטרופסים ליתומי ר' שמואל עלמיה)
הושם פארטי מצד מעכ“ה להוציא ב”ד שימנו אפטרופוסים ליתמי כמ''ר שמואל עלמיה.
ונשאר לקול3807 מהקק"י
(תרלה) סיוע למרת פיוריטה
הושם פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע למרת פיוריטה ה' דוק' ללכת למדינת הים; אך בתנאי לנתנם לה כשתלך למדינת הים ולא באופן אחר. ונשארה ע”פ כלם
נועדי ליל ב'3808 🔗
כמהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר חיים ן' שושן, פרנסי', כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר שמריה קוניאן, הח”ר יחזקאל, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יפה אלטריני, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר אלחנן הילפרון.
(תרלו) פארטי על ד"י לענין פסולים לדון
לסקל הדרך ולישר המסלה, הושמה פארטי, שבדבר האורדיני3809 יתנהגו הפרנסי' מזמן לזמן3810 באופן זה; היינו, שגם הפסולים3811 מחמת שנאה או מחמת קורבה יוכלו לתת אורדיני3812 לבקשת קרוב או לבקשת בעל ריב שונאים;3813 אך עם הקלאוסילה,3814 שאם רוח אחרת אתו,3815 יבא לפני מעכ“ה; אכן במשפט האורדיני עצמו,3816 הפרנס הפסול כנ”ל יסתלק מהדין והשנים אחרים ישפוטו הם עם הנכנס; ואם |
רז ע"א יהיו ב' מהפרנסי' פסולים, אז הפרנס הכשר והנכנס ידונו בזה, ואם לא יכונן לדעת אחד יוציאו
בגורל מכריע; ואם שלשה מארבעה יהיו פסולים לא' מבעלי הדין אז יחוייב מי שכנגדו לבחור א' מהשלשה פסולים א' דלבעל דינו,3817 שידון עם הכשר, וכשלא יכונו לדעת א' יוציאו מכריע בגורל כנ“ל; ואם יהיו שנים פסולים לזה וא' פסול לאחר, אז יוציאו שני כשרים בגורל, שידון עם הרביעי; עוד, לא יוכל הפרנס הפסול לענוש מי שעובר על תקנות הקק”י, אלא תמיד יוציאו בגורל כשר במקום פסול; עוד, לא יוכל שום אדם להתרעם על אורדיני, שיבארו המבוררים קודם פסק המיריטו3818 עצמו, רק שני פעמים ולא יותר, מלבד התרעומת על פסק המיריטו;3819 ויהיה מוטל בחיק3820 הפרנסי' לבאר אם הוא אורדיני או מיריטו, ועל ביאור זה מהפרנסי' לא יהיה תרעומת. ונשארה ע“פ כ”ב הן ה' לאו
(תרלז) פארטי פורים
הושם פארטי לקיים פארטי הפורים כנהוג, כמו שנכתבה ה' אדר שני השפ“ה;3821 והפרנסי' יטילו על כל פורעי עולים ו”ק לליט‘3822 לחלקם לעניים, היינו לפי ערך הככרים;3823 ויובן שגם האקורדאדי3824 יפרעו חלקם, וכל ששה ליט’ ממה שפורעים יוחשב כככר.3825
ונשארה ע“פ כ”ב הן ג' לאו
(תרלח חידוש הזכיון לאפיית מצות)
פארטי מערך המצות וכל הדברים השייכים להם, כפי נוסח הפארטי שנשארה בשנת השפ"ו3826 בכל מכל כל.
ונשאר הפאלטי לכמ“ר יחיאל כ”ץ ע“פ כ”ג הן ה' לאו
(תרלט) בטול פארטי בענין סיוע להשיא בתולה עם תקונה
הושם פארטי לבטל פארטי מיום ו' שני של חולו של מועד השפ“א,3827 בענין נתינת סיוע להשיא בתולות, ובלבד שתשאר הפארטי3828 ע”פ ג' רביעים מהנועדים אשר הם לע“ע,3829 פחות משלשה, מהנמצאים פה;3830 אך בזאת שלא3831 יוכל שום פרנס לשים פארטי לתת לסיוע נשואי שום בתולה, רק עשרה דוק' ולא יותר, וזה פעם אחת בלבד ומהמעות אשר יהיו מזמן לזמן מנדבות נשואין ומילה להשיא בתולה,3832 ולא ממעות אחרים; וגם לא יוכל שום אדם לחתוך3833 פארטי זאת, והעובר יפול בגזירת נח”ש ובקנס מאה דוק' אפליקאטי חציים לקאמארלינגי3834 ורביע לאורפיני3835 והרביע האחר להקדש, והמגלה הדבר לקאמארלינגי או לממונים על האורפיני, לא יקרא מוסר.
ונשארה ע“פ כ”ג הן ה' לאו
(תרמ סיוע לצנועה בנישואי בתה)
הושם פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע לצנועה ידועה לפרנסי‘, לנשואי בתה, עשרה דוק’ ממעות הנדרים להשיא בתולות. ונשארה ע”פ כ''ה הן ג' לאו
[ר‘3836 גבריאל מניגרי, ר’ חיים ן' שושן, כמוהר“ר אברהם, ר' אלחנן הילפרון, ר' שמעון בר ד”מ, ר' אליה צרפתי, ר' יפה אלטריני, ר' דניאל פירו, הח“ר שבתי סיצו, ר' יצחק טומבה, הח”ר יחזקאל, ר' פינחס מניגרי, ר' יהודה נאפולי, ר' יוסף משלו‘, ר’ מרדכי,3837 ר' מרדכי שלו‘, ר’ יצחק שמש,3838 ר' יעקב בר שלו‘, ר’ שמריה בר מתתיה, ר' משה לוריאה, ר' יוסף חפץ.
(תרמא מינוי גובה)
הושם פארטי למנות גבאי3839 כמ“ר
שמריה בר מתתיה קוניאן בעד ב' שנים, שיגבה פוליצי העולים אורדינאריאי
וסטראורדינאריאי3840 ופוליצי הפאפו3841 בתנאים נהוגים;3842 ושאם לא יפרע הפרנסי‘3843 תוך חדש וחצי אחרי שינתנו לו הפוליצי, יפול בקנס הב’ סולדי לליטרה3844
[ויכלו למשכנו בעש”ג];3845 ושלא יתן מעות הליוילו לבינצי,3846 אם לא יהיו דיקריטאדי מטוטור מהפופילו,3847 או יפקידם לתיבת ההר;3848 ויקבל שכרו שמנים ליט' לשנה.
ונשאר ע“פ ט”ו הן ה' לאו]
נועדי יום א' כ“ה ניסן השפ”ז3849 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר חיים ן' שושן, פרנסי', כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד פיראריסו, הח”ר משה גראסוטו, כמ“ר א''ז כ”ץ, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, הח''ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מרדכי בר אהרן ז“ל, כמ”ר יעקב בר שלו' ז“ל, כמ”ר דוד מאליה, כמ''ר יוסף משלו', כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ''ר דניאל פירו, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ"ר מרדכי באדיאה. |
רז ע"ב (תרמב) קיום הקצבים
הושם פארטי מצד מעכ“ה לקיים כמ”ר משה ואחיו כמ“ר יהודה מביאנקי קצבים כבראשונה,3850 עם הקאפיטולי כלם שהיו עד הנה,3851 בעד שנה אחת מהיום; רק בהשתנות זה,3852 שהקק”י יפרע המנקרים, ושהאחים הנ“ל קצבים, בקנס כ”ה דוק‘, לא יוכלו להסתיר הבשר, ולא לשלוח בשר מהביקאריאה גדולה3853 לבית שום יחיד, רק יביאו כל הבשר פה בגיטו במקום הביקאריא’.3854
ונשארו ע“פ כ”ג הן ח' לאו
(תרמג) פארטי על האלמן שישא אלמנה
לקצץ בנטיעות המחלוקת והקטטות, הושמה פארטי3855 מצד מעכ“ה, שכל אלמן שישא אלמנה יחוייב לתת חצי דוק' בעד כל מאה מהמ”מ3856 שיקבל מנדוניא, אשר החצי מהם ינתן למדרש לקנות שעוה והחצי לבחורי' משכונותו3857 אחרי שיעשו הקאפי3858 שלהם; ויחוייב האלמן הזה להפקיד ביד הפרנסי' המעות, יום א' קודם שיכנס לחופה; ולא יוכל שום א' שיהיה לקשקש בשום מין כלי משמיע קול3859 לאלמן זה, בקנס כ“ה דוק' לכל מי שיעבור, אפליקאטי חצים לעניי פאדווה וחציים לקאמארלינגי; ויוכל גם האלמן הנ”ל, אחרי שיפקיד המעות הנ“ל, להשיג כרוז3860 על דבר זה, בקנס יותר חמור, ויהיו האבות משועבדים בעד בניהם והבעלים בעד משרתיהם; ואם לא יפקיד האלמן הנ”ל המעות ביד הפרנסי' יום א' קודם הכנסו לחפה, אז יוכל כל מי שיחפוץ לקשקש ולעשות לו מאטינאדה,3861 כחק פאדווה.3862 ונשארה ע“פ י”ט הן ג' לאו
(תרמד) מנוי הריגולאדורי
בהיות כי רָבוּ כמו רָבוּ3863 הפארטי אשר בפנקס הקק“י בלתי נזכרים ונעשים לאורך הזמן, ובקצתם עונש חומרא3864 ח”ו, ואין איש שם על לב, וגם כי נעשו ריגולאדורי3865 לא אסתייעא מלתא3866 להוציאו מן הכח אל הפועל;3867 לכן כדי לעשות הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, הושמה פארטי למנות ששה ריגולאדורי מבני הועד, כשרים זה לזה מחמת שנאה או קורבה, מלבד שנים שיוכלו להיות פסולים זה לזה מחמת שנאה או קורבה, שיהיה מוטל עליהם לריגולאר3868 הפארטי אשר בפנקס הקק“י, ולא לעשות מחדש שום פארטי שלא נמצא בפנקס, ובלבד שיסכימו בהם ע”פ כלם; ואחרי שתהיה ריגולאדה3869 הפארטי ע“פ כלם, יכתיבוה בפנקס חדש;3870 ובענין החזקות ובתקנות השייכות לגיטו ובד”י3871 לא תגע ידם; ואם באיזו פארטי לא יסכימו כלם לדעת א‘, יוכלו השנים מהם להביא דעתם בקהל, וכאשר יגזור הקהל ע“פ רוב כן יקום; ויחוייבו הריגולאדורי הנ”ל להשלים חיובם זה בזמן ד’ חדשים רצופים מתחילי' מיום ר“ח אייר ואילך,3872 וזה בקנס כ”ה דוק' אפליקאטי חציים להקדש וחציים לקאמארלינגי, והמגלה הדבר לא יקָרֵא מוסֵר; ויחוייב הסופר להחזיק מכאן ואילך זורנאל,3873 שבו יכתוב הפארטי שיושמו מדי זמן בזמן, ואח“כ יעתיק הפארטי מהזורנאל בפנקס הקק”י; ולא יוכל לתת חוץ מידו הפנקס אוטינטיקו3874 ביד שום יחיד, רק לפרנסי' שיהיו מזמן לזמן, וזה בקנס להפסיד שכרו משנה תמימה; אכן יוכל לתת הזורנאל ביד מי שיחפוץ; ויוחתמו הפארטי שיהיה ריגולאדי ע"פ כלם מיד הריגולאדורי.3875
ונשארה ע“פ י”ח הן ט"ו לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הששה ריגולאדורי כפי לשון הפארטי
ובכן כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ כ”ד הן ג' לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר עזריאל כ”ץ ונשאר ע"פ כ' הן ו' לאו
כמ“ר דניאל פירו קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ כ”א הן י"א לאו
כמ“ר יפה אלטריני קרא לכמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע“פ כ”ה הן ב' לאו
כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל קרא להח“ר שבתי סיצו ונשאר ע”פ כ' הן י"ב לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ כ' הן י”ב לאו |
רח ע“א ב”ה
(תרמה) מנוי החמשה על הלחם
הושמו באלי בבוסולו למנות החמשה על הלחם לעניים,3876 ולא יוכלו לחלוק אלא עד כ"ז ליט' וחצי ולא יותר, וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת מהיום.
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ ט”ו הן ח' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע"פ כ' הן ה' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר שמריה קוניאן ונשאר ע"פ כ' הן ט' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא לכמוהר”ר אברהם קאטאלאן ונשאר ע“פ כ”ח הן ג' לאו
כמ“ר יוסף חפץ לכמ”ר אלחנן היילפרון ונשאר ע“פ י”ח הן י"ב לאו
(תרמו) מנוי גבאי במקום ר' שמעון בר ש“י ז”ל
הושמו באלי בבוסולו למגות גבאי על תיבת הקדש במקום כמ“ר שמעון בר ש”י ז"ל.3877
ובכן כמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמה''ר שמואל כ”ץ ונשאר ע"פ כ' הן ו' לאו
(תרמז מינוי דיין הק“ק במקום ר' שמעון בר ש”י ז"ל)
הושמו באלי בבוסולו למנות דיין הקק“י במקום כמ''ר שמעון בר ש”י ז"ל3878
ובכן כמ“ר וצחק מלטומבה קרא דיין לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י"ט הן ט' לאו
(תרמח) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים מר“ח אייר הע”ל.
ובכן כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא פרנס לכמ“ר יוסף חפץ ונשאר ע”פ ט“ו הן י”ג לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא פרנס לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן ו' לאו
כמ“ר יצחק בר נריה קרא פרנס לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ י“ד הן י”א לאו
הח“ר יחזקאל מויניציאה קרא נכנס לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ י”ט הן י"א לאו
(תרמט מינוי הארבעה על האפילאציאוני)
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה לעשות רבנים וחברים,3879 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים מיום ר“ח אייר הע”ל.
ובכן כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע"פ כ' הן ח' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא להח”ר יחזקאל מויניציאה ונשאר ע“פ כ”א הן ד' לאו
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא לכמ“ר יצחק בר נריה ונשאר ע”פ י"ו הן ח' לאו
הח“ר יחזקאל קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע“פ י”ד הן י"ב לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא נכנס לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע“פ י”ד הן י"ג לאו
נועדי יום ה' ערב ר“ח אייר השפ”ז3880 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר חיים ן' שושן, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר מרדכי משלו', כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יצחק טריאיסטי, הח”ר שבתי סיצו.
(תרנ) מינוי מורשים נגד האחי' טריאיסטי
הושם פארטי מצד מעכ“ה, היינו שנים מהם, למנות ב' מורשים נגד כמ”ר יצחק טריאיסטי וכמ“ר יוסף אחים במה שתובעים מהקק”י, שיציעו טענות הקק“י לפני דיינים ע”ד זבל“א וזבל''א בלי אפילאציאוני;3881 ויהי בחיק3882 המורשים הללו לבחור אם שיהיו המבוררים מהק”ק פה ואם מהחצונים; ויוכלו להוציא עד ארבעה דוק' ואם יצטרך להם יותר יבאו בקהל.
ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הב' מורשים חנ"ל
וכמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”א הן א' לאו
וכמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע’פ י' הן א' לאו |
רח עב ב“ה נועדי יום ב' י”ז ימים לחדש אייר השפ"ז3883 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, הח“ר משה גראסיטו, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יפה אלטרינו, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יוסף מוריטו,3884 הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יעקב משלום, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר מרדכי בר אהרן משלו' ז”ל, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר מאיר עזיז.
(תרנא) רשות לבני כמ''ר ד“מ ז”ל לעשות קורידור למעלה מפתח הגיטו
בהיות שדלת הגיטו מצד ה' קאנציאן3885 הוא שבור מחמת הגשמים שיורדים עליו תמיד; לכן הושם פארטי מצד מעכ“ה, שיוכלו בני כמ”ר ד“מ ז”ל לעשות קורידור3886 מקיר שלהם אל קיר בית כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן מכוסה, ויוכלו לסמוך הקורידור על דלת הגיטו,3887 בכל מכל כל כפי אות נפשם; עם תנאי שיחוייבו, כשיעשו הקורידור הנ”ל, לתקן הדלת הנ“ל כפי רצון תקון מעכ”ה, שיהיו באותו זמן שיעלה על לבם לעשות בנין כנ“ל וקורידור הנ”ל של בני כמ“ר ד”מ יצ“ו הנ”ל, לכל הוצאות האחים בני כמ“ר ד”מ הנ"ל, וזה באותו פעם לבד.3888
ונשארה ע“פ י”ח הן ב' לאו
(תרנב) חיוב לועד קטן לבאלוטאר ביניהם כל התקנות שיעשו להבא
להיות שבפארטי מנוי ועד השבעה מיום ט' טבת השפ“ה,3889 והיא מקויימת ביום ר”ח טבת השפ“ו,3890 יש לשון כזה, וז”ל3891 ‘וכל מה שישאר מחמשה מהם מתוך שבעה יהיה מאושר ומקויים כאלו נשאר ע“פ כל הקק”י’ עכ“ל;3892 לכן הושם פארטי מצד מעכ”ה, שלהבא יחוייבו השבעה הנ“ל לבאלוטאר בעצם3893 כל הדברים שיעשו, ויכתיבו הבאלוטאציאון3894 בפנקס בפני עצמו;3895 ואם יעשו התקנות מבלי באלוטאר בעצם, יהיה הכל בטל ומבוטל, ולא יהיה שום דבר ראוי לעשות, אלא”כ3896 יהיה כתוב הבאלוטאציאוני כנ“ל. ונשארה ע”פ י"ו הן ב' לאו
(תרנג) ערבות ר' יהודה קצב
כמ“ר יהודה מביאנקי קצב נתן ערבות כמ”ר אלחנן הילפרון, כפי לשון הפארטי מקונדוטה3897 שלו שנשאר,3898 בעד כל הקאפיטולי; ונתרצה כמ“ר אלחנן הנ”ל להיות ערב בעדו כנ“ל ונשתעבד עצמו בפני כל הקק”י.
(תרנד) קונדוטה ר' יעקב פארינץ מנקר
הושם פארטי מצד מעכ“ה לקונדור3899 כמ”ר יעקב פארינץ מנקר,3900 עם שכר ו' דוק' לשנה, לפורעו מכיס הקק“י בשני ראטי, כל ששה חדשים שלשה דוקאטי; ויוכל לשים פעמים במקומו אחיו כמ”ר מנחם פארינץ. ונשאר ע“פ כ”ד הן ה' לאו
(תרנה) ערבות ר' משה קצב
וכמו כן כמ“ר משה מביאנקי קצב שני נתן ערבות כמ”ר ישעיה אחיו, כפי לשון הפארטי מקונדוטה שלו;3901 וכן נתרצה ונשתעבד עצמו ערבות בעד אחיו כנ“ל ר' ישעיה הנ”ל בפני כל הקק"י.
(תרנו) קיום ר' משה קצב
להיות שר' משה מביאנקי קצב, אחרי שנשאר קצב, סרב הביקאריאה,3902 ושלח להתרות למעכ“ה שאין רצונו להתמיד הביקאריאה, הגם שנשאר ונתרצה מעיקרא, אשר כן לא יעשה; ועתה חזר בו ושאל בנא לשון בקשה3903 מאת מעכ”ה ומהקק“י שלא יחזורו לבאלוטארלו,3904 לא הוא ולא אחרים במקומו; לכן מעכ”ה, בראותם כי שב מדרכו, שלחו סביב לבאלוטאר,3905 לדעת אם רצון הקק“י שהסרוב שעשה יהיה מאושר, ולחזור לבאלוטארלו כאלו לא נשאר מעולם, וג”כ באלוטא3906 אחרים שנתנו עצמם אִין נוטֵה,3907 או אם רצון הקק“י לקבל תשובתו,3908 ויהיה מקויים כפי הבאלוטאציאוני שנשאר זה ימים. וכן נשאר מקויים ע”פ כ"ח הן ג' לאו
(תרנז) הפרטי ע"ד הקצבים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שמעתה ועד עולם כל הקצבים שישארו בקק”י שיעלה על לבם לריפודאר,3909 שאחרי פרעון הקנס מהערבות לא יוכל3910 לעולם להיות קצב; וכן, מעתה ועד עולם יחוייבו הפרנסי' שיהיו מעת לעת לבאלוטאר ┐הקצבים┌ לכל א' בפני עצמו ולא שניהם יחד. ונשארה ע“פ כ”ד הן ז' לאו |
רט ע“א ב”ה נועדי יום ה' כ“ד תמוז השפ”ז3911 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', האלוף כמוהר''ר אברהם קאטאלאן, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר משה מוריטו, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר א”ז כ“ץ, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ"ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ''ר מיכל בר יהודה ז''ל, כמ''ר חיים ן' שושן,
(תרנח סיוע ליחידים מן הק"ק במשפט עם השלטונות)
להיות שיש בלבולים3912 בענין ד''י נגד קצת יחידים מהקק“י, שנסמכו על מאנדאטו מע' המושל יר”ה,3913 וג“כ נגד משה מפאנו סופר הקק”י, כידוע לכל; לכן הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת כח למעלת הועד מהשבעה3914 להוציא כל המצטרך מכיס הקק”י, נוסף על כח שיש להם להוציא במנוים,3915 לדיפינדיר3916 כל האנשים יחידם האלה כדין וכשורה, כיון שכלם נסמכו על מאנדאטו מע' המושל יר“ה, ולא עשו דבר מלבם; וכל מה שיעשו ויוציאו מע''כ השבעה הנ”ל בעסק זה, יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה מכל הקק"י; בבאור שיוציאו ויעשו הכל כסדר הכתוב במנוים, היינו שיסכימו חמשה מהם מתוך שבעה, ומהוצאות אלו יעשו הפוליצה3917 לכל אות נפשם.
ונשארה ע“פ י”ז הן י"א לאו
נועדי ליום א כ“ז תמוז השפ”ז3918 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ פרנס, כמ“ר שמעון בר ד”מ פרנס, כמ“ר יוסף חפץ פרנס, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יהודה נאפולי, כמהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יצחק טומבה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יוסף משלו', הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר
אלחנן הילפרון, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מיכל בר יהודה ז"ל.
(תרנט) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג, בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח אב הע”ל
ובכן כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא לכמ“ר משה לוריאה פרנס ונשאר ע”פ י"ו הן ד' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא פרנס לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ג הן ט' לאו
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא פרנס לכמ“ר דוד פיראריסי ונשאר ע”פ י"א הן י' לאו
כמ“ר משה כהן מוריטו קרא נכנס לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ד' לאו |
רט ע"ב (תרס) אריכות זמן לריגולאדורי
הושמה פארטי מצד מעכ"ה להאריך זמן הריגולאדורי ב' חדשים נוספים לזמן שנתן להם
במנוים.3919 ונשארה ע“פ י”ד הן ה' לאו
(תרסא) פארטי על החתנים
עוד הושם פארטי3920 מצד מעכ“ה, שהחתנים אשר יעשו הנשואין פה פאדווא, כגר וכאזרח, אשר הנדוניא תעלה לסך שלש מאות דוק' או פחות, מהמעות המזומנים,3921 לתת3922 חצי סקודו כסף3923 ביד השמש מהקק”י קודם החופה; ומשלש מאות דוק' ולמעלה יחוייבו לתת א' סקודו כסף ביד שמש הקק“י כנ”ל; ויחוייב שמש הקק“י תכף גבוי המעות הנ”ל להביאם להנבחרים מהקק“י על קופת קמח לפסח אשר יהיו בימים ההם; ושמש הקק”י, בגזירת נח“ש, לא יוכל לקרא3924 לברכת נישואין, אם לא יקבל תחלה הסך הנ”ל; ויחוייבו ג''כ תושבי קקפ“י, בגזירת נח”ש כנ“ל, אשר לא יעשו הנשואין פה פאדווה, לתת כנ”ל; וכל העם ישמעו ויראו.
ונשארה ע“פ י”ז הן ו' לאו
(תרסב) מנוי ר' רפאל מנקר
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה לבחור מנקר כמה”ר רפאל צופו במקום כמ“ר יעקב פארינצו ז”ל,3925 עם סאלאריאו3926 ו' דוק' לשנה, לערך שנה,3927 בזמן שנה אחת המתחיל מיום ר“ח אב הע”ל; ואם באולי לא ימצא3928 איזה יום שימכרו הקצבים הבשר, לנקר כחיובו, יאבד הסאלאריאו מכל השבוע, ונשאר ע“פ י”ז הן ו' לאו
נועדי ליל ג' י“ח תשרי השפ”ח,3929 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר משה לוריאה, פרנסים, כמ”ר דניאל פירו, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר מרדכי משלו‘, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר אליה צרפתי, הח”ר משה גראסיטו, {כמ"ר אליה צרפתי,} כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר א”ז כ"ץ.
(תרסג) סיוע לבתולה
הושם פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע עשרה דוק' לבתולה הצנועה מתושבי פאדווה, ממעות שהם ביד האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו3930 להשיא בתולה כנ"ל כידוע.
ונשארה ע“פ י”ז הן א' לאו
(תרסד) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח חשון הע”ל.
ובכן כמ“ר דניאל פירו קרא לכמ”ר מנחם כ“ץ פרנס ונשאר ע”פ י"א הן ו' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא פרנס להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ד הן ב' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא פרנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא נכנס לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
(תרסה) מנוי הארבעה
הושמו באלי בבוסולו למנות הד'3931 כנהוג
הח“ר יחזקאל מויניציאה קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
כמ“ר יפה אלטריני קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמ”ר נריה שמש ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
[כמ“ר יצחק מלטומבה קרא נכנס לכמ”ר מרדכי משלו' ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו] |
רי ע“א ב”ה נועדי ליל ב' ז' כסליו השפ"ח3932 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, פרנסי‘, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יוסף חפץ, הח”ר יחזקאל, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יעקב משלו’, כמ“ר מרדכי משלו', הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר דניאל פירו.
(תרסו) מנוי הג' לקנות ולמכור ממעות תיבת הקדש
הושם פארטי למנות ג' מבני הועד יצ“ו, שאם על הין צדקם יראה בעיניהם שהשעה צריכה לכך להוציא, שלשתם בהסכמה אחת (ולא באופן אחר),3933 בכל דבר המצטרך, בין לקנות בין למכור, ממעות3934 אשר בתיבת ההקדש לצורך עניי עירנו, יוכלו להוציאם; אך בזאת, שלא יוכלו לתת ממה שיקנו לשום אדם, לא באמנה ולא במשכון ביד, אלא למי שיתן תכף ומיד דמי שווי מה שיתנו לו; וזה בקנס נח”ש ובקנס חמשים דוק' אפליקאטי חציים לעניים וחציים לפיסקו;3935 ובקנס הנ“ל יחוייבו להחזיר המעות3936 בתיבת ההקדש בעד כל חדש זונייו3937 הע”ל.
ונשארה ע“פ י”ג הן ח' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' כפי לשון פארטי הנ"ל
ובכן כמ“ר מרדכי משלו' קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
כמ“ר פינחס מניגרי קרא להח''ר משה גראסיטו ונשאר ע”פ י"ד הן ז' לאו
(תרסז) אריכות זמן הריגולאדורי ומנוי נכנס
בהיות שעד עתה לא מלאו מלאכתם מע''כ הריגולאדורי יצ“ו,3938 הגם שעשו הרבה ריגולאציאוני;3939 וזה מפני שאחד מהם הלך חוץ לעיר; לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה להאריך להם זמן על זמן מנוים שלשה חדשים אחרים; וימנה ג“כ נכנס אחד ריגולאדור, וזה כדי שיוכלו לעשות הכל בסדר ובאמונה לכבוד ה' ולתועלת הקק”י, שאם אירע בתוך זמן זה שילך שום א' ממעלותיהם חוץ לעיר יהיה נכנס תחתיו; ולא יוכלו מע“כ הפרנסי' שיהיו מעת לעת לשים פארטי להאריך להם שום זמן אחר. ונשארה ע”פ י"ג הן ו' לאו
ובכן כמ“ר מרדכי משלום קרא נכנס ריגולאדורי הח”ר יחזקאל מויניציאה
ונשאר ע“פ י”ד הן ד' לאו
(תרסה מינוי ‘בעל חנות’)
הושמו באלי בבוסולו למנות בעל חנות במקום כמ“ר פינחס מניגרי;3940 וימשך זמן מנויו בעד ב' שנים רצופין מתחילין ליום ט”ו טבת הע"ל.
ובכן כמ“ר מנחם כ”ץ קרא בעל חנות כנ“ל לכמי’ר דניאל פירו ונשאר ע”פ י"ב הן ט' לאו |
רי ע"ב (תרסט) סיוע לבתולה מלבורנו
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע לבתולה הצנועה, מרת וינטורינה בת כמ”ר יעקב מלבורנו ז“ל, שהיא כלה לעת נישואיה, ממעות שביד האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו יצ“ו3941 עשרה דוק'; וג”כ לתת לה לעת נישואיה כנ“ל ט”ו דוק' מההספקה3942 שנותן לה הקק“י בכל שבוע, ככתוב בפוליצה;3943 ויתחילו מעכ”ה להחזיק בידם סך ההספקה הראוי לה בכל שבוע, לשבוע זאת,3944 לטר[ ]3945 הט“ו דוק' הנ”ל. ונשארה ע"פ כ' הן ב' לאו
נועדי ליל ב' י“ד כסליו השפ”ח3946 🔗
כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, פרנסי‘, כמ“ר פנחס מניגרי, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, הח”ר שבתי סיצו, כמ"ר מרדכי משלו’, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יוסף משלו‘, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר חיים ן’ שושן.
(פוע) כח לועד השבעה לעשות פשר עם המושל יר“ה וד”ל3947
בהיות שהמושל יר“ה מבקש מהקק”י מה שידוע למעכ“ה,3948 לכן הושם פארטי מצד מעלותיהם לתת כח לועד השבעה ע”פ חמשה מתוך שבעה, או נכנס אם יוצרך, להשתדל כפי כחם לרצות מעלת המושל יר“ה, שיחדל ממבוקשו, וזה כיון שאין כח הקק”י לסבול במשא כבד כזה מרוב עניותו; ויהיה להם כח כמו כן, ע“פ חמשה מתוך שבעה כנ”ל, להסכים בענין זה את אשר ייטב בעיניהם לאובידיאינצה3949 המושל יר“ה; וכל אשר יסכימו ע''ע חמשה כנ”ל כאלו יהיה מסכם מכל הקק“י. ונשארה ע”פ י"ו הן ח' לאו
נועדי ליל מצש“ק י”ב טבת השפ"ח,3950 ואלה שמותיהם 🔗
כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, פרנסי', כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר עזריאל כ”ץ, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר שמעון בר ד''מ, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר משה לוריאה, כמ''ר אלחנן הילפרון, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ"ר מאיר עזיז. |
ריא ע“א (תרעא) קיום משה מפאנו סופר הקק”י
הושם פארטי מצד מע“כ הפרנסי' לקיים משה מפאנו סופר הקק”י,3951 היינו מעולים,3952 עם שכר מכ“א ליטרין לכל פוליצה מששה חדשים מעולים כנהוג; וג”כ לקיימו סופר בנאמנותו מדיני ישראל, כפי נוסח פארטי כ“ט תמוז השפ”א;3953 ובכל בעד משך זמן שתי שנים מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן. ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו
(תרעב) מנוי ועד השבעה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ועד השבעה כנהוג, וכפי לשון פארטי שנשארה בקק”י ביום ט' טבת השפ“ה,3954 עם כל הקארגי וכחות3955 הכתובות בה וג”כ כפי לשון פארטי מנוי הועד ┐כנ“ל┌, שנשארה ביום ח' טבת השפ”ז,3956 ועם כל הכחות הכתובות בה ג"כ.
ונשארה ע“פ י”א הן ט' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הועד מהשבעה כנ"ל
כמ“ר מנחם כ'”ץ קרא לאחיו כמה“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ י”ו הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ ט' הן ז' לאו
כמ''ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא לכמ“ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע“פ י”א הן ה' לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא להאלוף כמוהר'"ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ו הן א' לאו
כמ“ר יעקב סקאראמילה קרא לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
כמ“ר אליה צרפתי קרא לכמ”ר א“ז כ”ץ ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
כמ“ר יעקב סקאראמילה קרא בבאלי שניים3957 שנגע לו שחורה שנית3958 לכמ”ר מרדכי מינקין נכנס ונשאר ע“פ י”ב הן ד' לאו
(תרעג רשות לפרנסים לדון בשניים בשעת הצורך)
להשגיח על ענוי הדין כל מה שאפשר, הושם פארטי מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא כשאירע שאחד מהפרנסים יהיה פסול לא' מהבעלי דינים, יוכלו הב' פרנסים אחרים לבדם לדון בדבר ההוא; וכן אם יהיו ב' פרנסים פסולים, יוכל הפרנס השלישי והנכנס לדון לבדם; וכל זה יובן כשלא יהיה בדבר האורדיני,3959 ובדבר המיריטו רק מי”ב ולמטה.3960 ונשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו
(תרעד) פארטי על שכירות בתים לשעבד הפיטי לערלים
להסיר המריבות וההוצאות מעל הקק“י, הושם פארטי3961 מצד מעכ”ה, שמכאן ולהבא כל אפיטואלי מבעלי חזקה3962 יהיה משועבד תמיד לפרעון שכירות הבית לבעל הבית ערל, בעד הפורציאון שפורע האפיטואלי ההוא;3963 ואם איזה מהאפיטואלי שהם לע“ע, נשתעבדו בכתב עד היום הזה לפרוע לאיזה בעל חוב בעל החזקה,3964 יהיה פטור3965 עד תום זמן השעבוד הזה; אכן מכאן ולהבא לא יוכל להשתעבד לשום אדם, ואם ישתעבד לא יועיל לו כלום, רק יהיה משועבד לשכירות הבית אל הערל בעל הבית בעד הפורציאון שפורע כנ”ל; וישארו שאר התקנות בענין זה שרירות וקיימות. ונשארה ע“פ י”ג הן ז' לאו
וכמ“ר משה לוריאה יצ”ו שם באלה בלי פיריודיציאו לו ולאחיו יצ"ו בנדון זה
(תרעה) פארטי על נתינת ריוח או הספקה לאורחים
בהיות שרבו כמו רבו התקנות בקהלנו יצ“ו ע”ד החצונים הבאים להשתקע פה,3966 שלא ישכיר להם דירה ולא יקבלם שום יחיד מקהלנו, אם ראשונה לא יקובלו מהועד ע“פ בוסולו ובאלוטו ויפרעו מה שיטיל עליהם הועד, בגלל ההוצאות הגדולות שנעשו בבנין הגיטו, או שיפטרו אותם אם אין ידם משגת, וכבתקנות הקהל, והגדר נפרץ מזה שנים נגד דת ודין; לכן הושם פארטי ששום יחיד מקהלנו יצ”ו בגזירת נח“ש, לא יוכל לתת שום ריוח או הספקה3967 לאשר באו לדור הנה משנה אחת למפרע,3968 אשר לא נתקבלו כנ”ל, וכמו כן לאשר יבאו לדור |
ריא ע"ב מכאן ולהבא, לא מחמת מלאכה שיתנו להם לעשות ולא מחמת סרסרות ולא זולת, אם ראשונה
לא יהיו באלוטאדי,3969 וישאר בועד מה שיפרעו, או ישאר שיהיו פטורים מלפרוע כלום; ומלבד החרם יפול העובר בקנס עשרים דוק' אפליקאטי חצים לפיסקו3970 וחצים להקדש; ולא יוכל שום אדם לעשות בזה שום ערמה ומרמה, בגזירה הנ“ל, אם לתת לחצון ההוא הריוח או ההספקה ע”י אחרים ואם באופן אחר; וכל זה נוסף על מה שישגיחו בענין זה הועד קטן;3971 אכן לא יהיה בכלל החיצונים האלו מי שלקח או יקח לו אשה מבני קהלנו, וכן מי שכבר קביל3972 שיהא מבני הקהל, רק יוכל לבא להשתקע הוא לבדו לכל אות נפשוֹ מבלי שיהא באלוטאדו, ויפרע כלום3973 בשביל זה, רק ההוצאות המסודרות ממס ועולים כשאר יחידי הקק“י; אך בכל יתר החצונים נכון הדבר שיושמר הסדר הנ”ל, למען לא יבאו כל פועלי און אשר יבאישו את ריחנו בעיני בני העיר, ומה גם שלא יטו שכמם לסבול כחלק3974 הוצאות הגיטו אשר רבו למעלה;3975 ותהיה נזכרת3976 פארטי זוּ בבתי כנסיות שתי פעמים בשנה, בימי פסח ובימי סכות. ונשארה ע“פ י”ט הן א' לאו
(תרטו ‘נכנס’ שנתמנה לוועד השבעה מבקש למנות אחר תחתיו מחמת פסול)
בא כמ“ר מרדכי מינקין יצ”ו ואמר, שאחרי שנשאר בקק“י נכנס מהועד קטן מהשבעה כנ”ל,3977 חשב על לשון הפארטי משנת השפ“ה,3978 שאומרת סדר ברירת הועד קטן, שכסדרה בררו ג”כ ועד קטן זה; וקרא אותה בדיוק וראה, שלהיות הוא3979 פסול לארבעה מהם הנבחרים כבר, אינו יכול להמנות נכנס;3980 ולכן כדי לעשות ברירת הועד קטן יצ“ו כפי סדר הפארטי שיהיו כשרים, שהוא מבקש שיבחר הקק”י נכנס אחר תחתיו, כשר כפי הטוב והישר, מפני שאין כונתו ורצונו ח“ו להיות פורץ גדר, ושלו' לכל הקק”י.
נועדי ליל ב' כ“ו טבת השפ”ח3981 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר דוד מאליה, פרנסי‘, כמה''ר שמואל כ“ץ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יפה אלטרינו, כמ”ר יעקב בר שלום,3982 כמ"ר יוסף בר יצחק משלו’, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מיכאל בר יהודה, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר חיים ן' שושן, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י,3983 כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ"ר אלחנן הילפרון.
(תרעז) בטול פארטי ע"ד נכנס מהשבעה
הושם פארטי מצד מעכ“ה לבטל פארטי מנוי הועד מהשבעה3984 על3985 שיוכלו לעולם להמנות נכנס כל מי שיהיה, גם פסול לשבעה מחמת קורבה או שנאה, ולא יהיה קונטומאציאה3986 לשום נכנס מהשבעה. ונשארה ע”פ כ"א הן ה' לאו
ובכן כמ“ר אברהם בן פורת קרא נכנס מהשבעה כפי לשון הפארטי שנשארה כנ”ל לכמ“ר מרדכי מינקין ונשארה ע”פ י"ט הן ז' לאו
(תרעח) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג בעד ד' חדשים, היינו שבט אדר ואדר ניסן.
ובכן כמ“ר א”ז קרא לכמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל ונשאר ע“פ י”ז הן ד' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ י”ט הן ה' לאו
כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י קרא לכמ“ר יצחק מלטומבה ונשאר ע”פ ט"ו הן י' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא נכנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ג הן י"ב לאו |
ריב ע“א נועדי ליל ב' ה' שבט השפ”ח,3987 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יוסף משלו‘, כמ’“ר מאיר עזיז, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר יפה אלטריני, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר אברהם בן פורת, הח“ר יחזקאל, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן.
(תרעט קבלת כמה"ר גמליאל מגד לגיטו)
מע“כ הועד קטן שמו הפארטי לקבל כמה”ר גמליאל מִגָד,3988 שיוכל לדור כאן כפי לשון הפארטי,3989 להיות שקבל עליו כל מה שיגזרו עליו ונתן ערבות בנו ר' גד, הכל כפי לשון מאנדאטו המושל יר“ה וכפי תקנות הקק”י. ונשאר ע“פ י”ח הן ב' לאו
נועדי ליל ב' כ“ו שבט השפ”ח3990 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי פרנס, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל פרנס, כמ”ר דוד מאליה נכנס, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר יוסף משלו‘, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר מרדכי מינקין, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר דניאל פירו, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר יעקב משלו', כמ”ר יעקב לוסטרו, כמ“ר מאיר עזיז, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ''ר דוד פיראריסי, כמ”ר מרדכי באדיאה.
(תרפ) מנוי הקצבים בלי גראואמי
באו ר' משה מביאנקי ור' יהודה אחים קצבים ואמרו שהם ריפודאנו3991 להיות קצבים עם הגראואמי,3992 אבל שאם רצון הקק“י לתת להם הביאקאריאה בלי גראואמי, שהם יתמידו כבתחלה; לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה לקבל הריפורמציאון3993 הנ“ל ולבאלוטאר ולמנות הם או אחרים בלי גראואמי, בעד שנה אחת המתחיל מהיום, אבל שיפרעו שוחט ובודק ומנקר מכיסם הפרטי, למנות אותם כפי רצון הקק”י עם התנאים כלם הכתובים ביום א' ד' אייר השפ"ה.3994
ונשארה ע“פ כ”ו הן ד' לאו
(תרפא תיקון לתקנות בענייני קצבוּת)
כל מי שישאר קצב יושמר הקאפיטולי כלם במילואם, שנשארו בקק“י ביום א' ד' אייר השפ”ה, חוץ מלפרוע שום עול להקק“י אפי' משוה פרוטה; אבל יפרעו שניהם הקצבים3995 השוחט ובודק ומנקר מכיסם הכל; אבל אנשים שיהיו באלוטאטי3996 בקק”י, וישארו כפי תקנות הסאלאריאדי;3997 ואם לא ישמרו הקצבים שימנו כל התנאים והקאפיטולי בכללם ובפרטם, יוכלו הפרנסי' לתת רשות לכל א'3998 שישחוט בהמות גסות לרצונם מכל מין שיהיו.
ר' ישראל כ“ץ נתן עצמו אין נוטה3999 להיות קצב עם התנאים הנ”ל
ונשאר ע“פ כ”ב הן ח' לאו
ונתן ערבות4000 כמ“ר משה לוריאה, וכן נתרצה להיות ערב בעדו כמ”ר משה הנ"ל
ר' משה מביאנקי נתן עצמו אין נוטה להיות קצב עם התנאים הנ"ל
ונשאר ע“פ כ”ד הן ו' לאו |
ריב ע"ב (תרפב) סיוע לבתולות
הושם פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע לשתי בתולות מבני העיר, עשרה דוקאטי לכל אחת, ממעות הנדבות שביד האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן,4001 לזמן נישואיהם; ואם לא יהיו בידו עד כדי סך עשרים דוק' ישימו בפוליצה עולים.4002 ונשארה ע“פ כ”ד הן א' לאו
(תרפג) מנוי ר' יהודה מביאנקי על מוסר הנערים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ר' יהודה מביאנקי, שיוכל לתת מוסר לנערים מבני עמנו שילכו ללמוד ולעשות הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, ולקאסטיגאר4003 אותם עם רצועה, וכמנהג לתת מכות לנערי' למוסר, ולא באופן אחר, כדי להסיר מכשולות שלא יהיה מצוה הבאה בעבירה ח”ו ולא ישא עליהם חטא;4004 ומנוי זה בעד ששה חדשים רצופין, מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן. ונשאר ע“פ כ”ח הן ב' לאו
נועדי ליל ב' יום שני של ר“ח אדר שני השפ”ח,4005 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, פרנסים, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר יעקב משלום, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יוסף בר יצחק משלום ז'“ל, הח”ר שבתי סיצו.
(תרפד) פארטי על סעודת נשואין
הושמה פארטי4006 מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא לא יוכל שום א' מבני קהלנו יצ”ו שיעשה נישואין, לעשות אלא סעודה אחת, היינו בליל החופה ונישואין בלבד,4007 ויקרא לאכול אינוידאדי4008 אלא כ“ח, עם הרבנים וחזן ושמש, בין כלם4009 שמנה ┐ועשרים┌; ואם אינוידאדַה הרבה אנשים או נשים ממשפחה אחת או מבית אחד, כל אחד ואחת יעלה למספר הכ”ח; אבל האורחים שימצאו פה או שיבאו4010 לאותו משתה לא יעלו למספר הכ“ח, והאורחים יקראו אותם נוספים למספר הכ”ח הנ“ל; וזה בקנס ח”ח לכל מי שיעבור; ולא ינהג בו ערמה ומרמה ח“ו לאינוידאר4011 שום א' נוסף למספר הכ”ח הנ“ל, לא ע”י השמש ולא בפיו ולא ע“י אחרים; ופארטי זו לא יגרע כח פארטי שנשארה ע”ד סעודת ברית מילה,4012 אבל בתקפה עומדת.
ונשארה ע“פ י”ד הן ד' לאו
(תרפה) פארטי על הנשים שלא תוכלנה ללכת ללות כלות וקומארי ויולדות לבה"כ אלא מספר
מה ומי ומי
עוד הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שמכאן והלאה4013 לא תוכלנה הגשים ללכת ללוות הכלה כשהולכת לבית הכנסת, או ליולדת כשהולכת ג”כ לבה"כ, רק אֵם החתן ואֵם הכלה, או אֵם היולדת וחמותה, האחיות, הגיסתות, הדודות והנכדות הראשונות,4014 האחיות שניות4015 או נשי אחיהן השני,4016 ונשים זולתן אשר הן מחמשים שנה ולמעלה, וזה בקנס לבעל העוברת או לעוברת עשרה דוקאטי אפליקאטי לפיסקו,4017 מלבד שתהיינה הנשים ההן עבריינות וסרבנוֹת;4018
וכשיארע שתהיינה {שלש} שתים או שלש נשים כלות או יולדות ההולכות לבה“כ, לא תוכלנה, בקנס הנ”ל, ההולכות עם אחת מהן ללכת עם האחרת לביתה, רק כל כת וכת תלך בפני עצמה; והסדר הזה יונהג בקנס הנ“ל גם בהולכות ללוות הקומארי4019 הנושאות הילד לברית מילה, ומה גם כשהולכת אל חקאנדילי,4020 שלא תוכלנה ללוותה רק קרובותיה וקרובות אב או אֵם הבן כנ''ל. ונשארה ע”פ י"ו הן ג' לאו
ריג ע"א (תרפו פטור הקצב מן התשלום לשלושת החודשים שלפני תיקון התקנה)
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לפטור ר' משה מביאנקי מלפרוע שכרו מג' חדשים שעברו,4021 מזמן שהיה חייב לפרוע להקק”י,4022 בתנאי שיפרע המנקר מאותם הג' חדשים מכיסו.
ונשארה ע"פ כלם
(תרפז) מנוי ב' על ריב המאראנגוני
להיות שאַרטִי המאראנגוני4023 עשו הכרזה וכרוז אחד ┐שהיא┌ נגד היהודים ונגד רצון השררה יר“ה וקיום שלנו; לכן הושמה פארטי מצד מעכ”ה למנות כמ“ר גבריאל מניגרי פרנס ולכמ”ר אהרן בר ד“מ, שיוכלו לעשות ריב עם4024 ארטי המאראנגוני הנ”ל, ולתת להם כח להוציא על ריב זה עד סך עשרה דוק' מכיס הקק“י; וכל מה שיעשו, הם בפיהם או ע”י מליצים ואווֹקאטי,4025 יהיה עשוי ומאושר ומקוים מכל הקק“י. ונשארו ע”פ י' הן ז' לאו
נועדי ליל ה' ד' אדר שני השפ"ח,4026 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, פרנסי‘, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר חיים ן’ שושן, כמ“ר יוסף משלום, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר יפה אלטריני, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שמעון בר ד"מ.
(תרפח) מנוי כמ“ר משה לוריאה נאמן מכל סקריטורי הקק”י
כדי שהסקריטורי כלם פירטינינטי להקק“י כללי4027 מכל מין שיהיו לא יאבדו ח”ו, ובכל עת וזמן המצטרך להקק“י, אד לשום א' מיחידי הקק”י, יוכל לראותם ולואלירסי4028 לפני כל מין ממיני בתי דינים; לכן הושמה פארטי4029 מצד מעכ“ה למנות כמ”ר משה לוריאה יצ“ו נאמן, ובידו יהיו מופקדים כל הסקריטורי כלם, מכל מין שיהיו, פירטינינטי להקק”י כללי; ואם באולי ימצא ביד שום א' מבני קהלנו יצ“ו איזה סקריטורה כנ”ל, יתנם לו לכמ“ר משה יצ”ו הנ“ל בזמן ח' ימים רצופין, מתחילין מיום מחר; והוא יהיה לעולם מחוייב להלוות הסקריטורי לכל א' מיחידי הקק”י, בתנאי שיתן לו משכון להחזירם לו; וימשך זמן מנויו בעד שלשה שנים רצופין, מתחילין מהיום ומשלימין כסדרן; וכמו כן יחוייב כל פרנס ופרנס שיהיה מעת לעת, כשיפרע לשום א' המקבל מעות מהקק“י, שיעשה לו המקבל ריציויר4030 בפנקס בפני עצמו,4031 ואחרי שהביא אותו פנקס לר”ח,4032 ואחרי שעשו לו חשבונו ושהטיבו לו4033 כל סך שהוציא, יחוייב למסור הפנקס ההוא ביד כמ“ר משה לוריאה יצ”ו הנ“ל, וזה כדי שלעולם יהיו הריציוירי קיימים על כל צרה שלא תבא; וג”כ כל גובה וגובה, אחרי עבור זמן מנויו, יפקיד פנקסו ג“כ ביד הנאמן הנ”ל, כדי שהכל יֵרָאֶה וימָצא לעולם לתועלת הקק“י, וזה אחרי שמע''כ הר”ח עשו לו הסאלדו4034 בכל מכל כל.
ונשארה ע"פ י' הן ח' לאו
(תרפט) מנוי כמוהר"ר אברהם קאטאלאן על קבוצים
עוד הושמה פארטי4035 מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא לא יוכל שום פרנס לתת שום סיוע לשום עני, שיבא עם קבוץ או בלי קבוץ, אם לא יבא העני ההוא עם פתק כתוב וחתום מיד האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו יצ“ו; ופתקים הנ”ל כלם יחזיק אותם הפרנס בידו, ויביאם ליד מע“כ הר”ח4036 כשיעשו לו חשבונו; ולא יוכל האלוף הנ“ל לעשות אלא פתק א' לכל עני, בברור שכל מי שיבא בלי קבוץ יתן לו י”ב סולדי, ועם קבוץ כ“ד סולדי ולא יותר; ואם יראה בעיני האלוף כמוהר”ר אברהם הנ“ל, שאיזה עני ראוי לתת לו יותר סך מסכים הנ”ל, בלי קבוץ או עם קבוץ, יכתוב הסך שנראה בעיניו על פתק; ואם לא ישמור הפרנס הסדר זה, ויפרע בלי פתק כתוב וחתום מיד האלוף הנ“ל, הר”ח לא יטיבם4037 לו אלא הסכים שהוציאו ע“פ סדר הנ”ל.
ונשארה ע“פ י”ז הן ב' לאו |
ריג ע"ב (תרצ) פארטי על בינדי משערות
להיות ┐שהוא┌ מנהג קדמונים מגאוני קהלנו יצ“ו לאסור לכל אשה נשואה לאיש לתקן ראשה עם קונציֵירי ובִינְדי פוסטיצי משערות,4038 וכ”ש הריצי4039 תלויות על לחייה, משערותיה ממש, משום פריצותא כדעת המחמיר שבחכמינו; לכן הושמה פארטי4040 מצד מעכ“ה, שבגזירת נח”ש לא תוכל שום אשה נשואה לאיש, מיום פורים הע“ל והלאה, לתקן עוד ראשה עם בִינדה או קונציֵירו משערות, ולא תחת הסקופיֵה4041 ג''כ ב┐ה┌ראותם סקופירטי,4042 לא בבית ולא בחוץ, וכמו כן לשאת הריצי הנזכרים לכתחילה; וג”כ בקנס עשרה דוק' בכל פעם אפליקאטי לקמח לפסח, ואם תפרע הקנס לא תהיה פטורה מהח“ח הנ”ל; ויחוייב בעל האשה העוברת להתרחק ממנה עד שתשוב מדרכה הרעה, ותשא עֲוֹנה4043 ככל אשר יושת עליה מאת מעכ“ה שיהיו מעת לעת, והאיש העובר יהיה כאלו בועל נדה ונשא עוונו; והמחמרת, שלא תצא עם בינדי קונציירי וריצי משערות כנ”ל גם קודם פורים הע“ל, תבא עליה ברכה; ויחוייב השמש להזכיר הפארטי זאת לזכרון בכל חג וחג בכל בתי כנסיות, ואם באולי לא יכריז השמש, מכל מקום הפארטי בתקפה עומדת. ונשארה ע”פ כלם
(תרצא פורים)
הושמה פארטי לקיים פארטי הפורים ולעשות כל מה שעשו בשאר השנים,4044 בכל מכל כל, כנהוג. ונשארה ע"פ כלם
(תרצב) פאלטי מהמצות
הושמה פארטי מערך המצות;4045 היינו, לערך שבעה סולדי וחצי לכל ליט‘, ולעניים שבעה סולדי;4046 ועל כל שאר הדברי’ השייכים להם, כפי נוסח פארטי שנת השפ"ו,4047 בכל מכל כל.
ונשארה לר' משה מביאנקי ע"פ י' הן ד' לאו
נועדי יום א' יום רביעי ח“ה של פסח שנת השפ”ח,4048 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, פרנסי‘, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ"ר יעקב משלו’, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר משה גראסיטו, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמה''ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ''ר אברהם ן' פורת, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר יפה אלטריני, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ"ר יעקב סקאראמילה.
(תרצג פרנסי אייר–סיון–תמוז שפ"ח)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשים, מתחילין מר“ח אייר הע”ל, כנהוג
ובכן כמ'“ר מיכאל בר יהודה ז''ל קרא פרנס לכמ”ר מרדכי מינקין
ונשאר ע"פ כ' הן י' לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא פרנס להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ כ' הן י”ד לאו
כמ“ר דניאל פירו קרא פרנס לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע"פ ל' הן ג' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא נכנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ כ”ב הן י' לאו |
(תרצד מינוי הארבעה על האפילאציאוני)
ריד ע“א הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני4049 בעד ו' חדשים מתחילין מר”ח אייר
הע"ל כנהוג.
ובכן כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י קרא כמ“ר יצחק מלטומבה ונשאר ע”פ כ' הן י"ד לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא האלוף כמוהר”ר קלונימוס כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן י' לאו
כמ“ר פינחס מניגרי קרא להח”ר יחזקאל מויניציאה ונשאר ע“פ י”ד י"ג לאו
כמ“ר משה לוריאה קרא לעצמו4050 ונשאר ע”פ י“ח הן י”ז לאו
כמ“ר עזריאל כ”ץ קרא נכנס להאלוף כמוהר"ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע“פ י”ט הן י"ב לאו
נועדי יום א' ח' תמוז השפ"ח4051 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יוסף חפץ, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר מיכל בר יהודה ז''ל, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ"ר יוסף משלו'.
(תרצה) פארטי ע"ד החיצונים
יען כי רבו במאד מאד ההוצאות שנעשו בבנין הגיטו ובזולת, עד כי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרוע ליוילי ממעות שלקח הקק“י לבנות שערי הגיטו ולהכין מקום המדרש4052 והמקוה ומקומות זולתם הצריכים אל הקק”י, ומדי יום ביום רבו ההוצאות המוטלות על יחידי הקק“י, באופן ששורת הדין נותנת שגם החיצונים הנכספים להשתקע פה יטו שכמם לסבול עול ההוצאות ההן; לכן הושם פארטי4053 מצד מע”כ ועד השבעה, שכל חצון הרוצה להשתקע פה יחוייב ראשונה לפרוע מאה דוק' בגלל ההוצאות הרבות שנעשו להכין הגיטו על מַתכוּנתו כנ“ל; אכן אם הרוצה להשתקע יתרעם שאין ידו משגת לפרוע הסך הנ”ל, הרשות נתונה להפרנסי' שיהיו מעת לעת לשים פארטי בקק“י למעט הסך הנזכר כפי ראות עיניהם על הין צדקם, אך לא לפטור שום אדם, ובלבד שתשאר הפארטי ע”פ שני שלישי מבני הועד קק“י, כשיהיו בועד כל בני הועד שימצאו פה4054 באותו זמן, חוץ מארבעה; ולא יוכל שום א' מקהלנו יצ”ו להשכיר או לתת,4055 בגזירת נח“ש, לשום חיצון הרוצה להשתקע פה, אם לא יַראה4056 הריציויר4057 מהמאה דוק' הנ”ל או ממה שיתרצה הקק“י ע”פ השני שלישים כנ“ל, והמשכיר ┐או┌ הנותן לו בית יפול גם בקנס חמשים דוק' אפליקאטי חציים לדיין אקוילה וחציים להקדש; ובגלל פארטי זו לא יגרע כלל כח הפארטי מהקק”י ע“ד החיצונים שבאו הנה לשעבר,4058 רק בתקפם יעמדו; וכל מי שעד הנה שדך4059 אשה מבני קהלנו, יוכל לבא הוא לבדו להשתקע פה, ובלבד שיפרע מה שיטיל עליו הקק”י ע“פ הרוב,4060 ויחוייבו הפרנסי' שיהיו מזמן לזמן לשים הפארטי ממה שיפרע,4061 קודם כלות החדש הראשון אחר החופה; אמנם מי שמכאן ולהבא ישדך אשה מבני קהלנו, לא יוכל לבא להשתקע פה, אם לא יפרע המאה דוק' הנ”ל, או הסך שיתרצה בו הקק“י כנ”ל; ויחוייב ועד השבעה שיהיה מזמן לזמן, בגזירת נח“ש ובקנס חמשים דוק' כנ”ל, לעשות שינתן איסיקוציאוני4062 לפארטי זו, ואם לא יהיה ועד שבעה, יהיה החוב הזה מוטל על הפרנסי' שיהיו מזמן לזמן, בגזירת נח“ש ובקנס הנ”ל; ואם איזה יחיד פרע פה עולים שתי שנים, גם כי יעקור דירתו מפה יוכל לחזור לכל אַות נפשו. ונשארה ע“פ י”ח הן ח' לאו |
ריד ע“ב ב”ה
נועדי יום א' כ“א תמוז השפ”ח,4063 ואלה שמותיהם 🔗
הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר מרדכי מינקין, פרנסי', האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יעקב משלו‘, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ"ר מרדכי משלו’, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, כמ“ר יצחק טומבה,4064 כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר יצחק טריאיסטי, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר דוד פיראריסי, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו', כמ"ר אלחנן הילפרון.
(תרצו) חמשה על הלחם לעניים
הושמו באלי בבוסולו למנות החמשה על לחם לעניים, לסך הנהוג4065 וכנהוג בעד שנה אחת.
ובכן כמ''ר פינחס מניגרי קרא לכמה“ר שמואל כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן א' לאו
כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמוהר''ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע”פ י"ו הן ג' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
כמ“ר מרדכי משלום קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
כמ“ר א”ז קרא לכמ“ר פינחס מניגרי ונשאר ע”פ י"ד הן ח' לאו
(תרצז) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשי' כנהוג
ובכן כמ“ר יצחק מלטומבה קרא פרנס לכמ”ר מרדכי משלו' ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
כמ“ר מרדכי משלו' קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע“פ ט”ו הן ו' לאו
כמ“ר יעקב משלו' קרא לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ י”ח הן ג' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא נכנס לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ג הן ה' לאו
נועדי יום א' י“ד מנחם השפ”ח4066 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר מיכל בר יהודה ז''ל, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר א”ז כ“ץ, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ''ר דוד פיראריסי, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו‘, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי מינקין, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ"ר יעקב משלו’, כמ“ר שמעון בר ד'”מ. |
רטו ע“א (תרצח) קונדוטה ר' נפתלי כ”ץ שיתן מטות לישן לעניים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לקונדור4067 בעד ה' שנים מתחילין מהיום לר' נפתלי כ”ץ, שיתן המטות לישן לעניים שיבאו,4068 פֵיר בולוטין,4069 לערך4070 ג' סולדי לא'4071 לכל לילה שישן כנהוג.
ונשאר ע“פ י”ח הן ג' לאו
נועדי ליל ה' י“ו אלול השפ”ח4072 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ''ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יהודה נאפולי, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר יצחק טריאיסטי, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו', כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יעקב סקאראמילה, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן.
(תרצט) סיוע לבתולה י' דוק'
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת סיוע לצנוע להשיא בתו הבתולה מבני קהלנו יצ”ו, עשרה דוקאטי ממעות שביד האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו יצ”ו;4073 ואם באולי לא ימצא בידו סך העשרה דוק' הנ“ל, כלם או קצת מהם, יתנו לו מֵעולים.4074 ונשארה ע”פ י"א הן ה' לאו
נועדי ליל ב' י''א תשרי שנת השפ"ט4075 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, כמ”ר מאיר עזיז נכנס, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר מרדכי מינקין, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר דניאל פירו, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יעקב משלו‘, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יוסף חפץ, הח”ר משה גראסיטו, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר יוסף משלו’, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז"ל.
(תש) מנוי ג' על ריב בני כמ“ר ד”מ ז"ל
להיות שהאחים בני כמ“ר ד”מ ז“ל שלחו שתי מודעות לפרנסי הקק”י, כנראה בהם,4076 לכן הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות שלשה אנשים מבני הועד יצ”ו, שיהיו כשרים זה לזה משום קורבה ושנאה ורחוקים אל בני כמ“ר ד”מ ז“ל הנ”ל, ע“פ בוסולו ובאלוטי, שעליהם יהיה המשרה להשיב להם בשם הקק”י ולריב עמהם פה פאדווה על פי הדין; ויוכלו למנות מורשים במקומם שיסדרו טענות הקק“י, הכל על הין צדקם לתועלת הקק”י, בגזירת נח“ש; וכל מה שיעשו השלשה הנ”ל ע“פ שלשתם בשם ובעד הקק”י, יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה מכל הקק“י; ויוכלו להוציא כל המצטרך בעסק זה מכיס הקק”י נגד בני כמ“ר ד”מ ז“ל הנ”ל ונגד מורשים שלהם עד גמר דין; ועל הכל יעשו על הין צדקם כל המצטרך לזכות הקק“י כמו אינטיריסו פרטי שלהם4077 נגד תביעותם, ולתבוע מהם כל מה שיראה בעיניהם שיש להקק”י לקבל מהם בנדון מודעותיהם. ונשארה ע“פ כ”א הן ה' לאו
ולא שמו באלה לא כמ“ר שמעון בר ד”מ4078 ולא כמ"ר אליה צרפתי נכדו |
רטו ע"ב הושמו באלי בבוסולו למנות הג' כפי לשון הפארטי שנשארה מעבר לדף
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע“פ כ”א הן ג' לאו
כמ“ר יעקב משלו' קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ כ”ב הן ב' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר מרדכי משלו' ונשאר ע“פ י”ט הן א' לאו
נועדי ליל ב' י“ט תשרי השפ”ט,4079 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר אברהם בן פורת, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יוסף בר יצחק משלו' ז”ל, כמ“ר אליה צרפתי, הח”ר משה גראסטו, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר יצחק בר נריה, כמ“ר מאיר עזיז, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר פינחס מניגרי, האלוף קאטאלאן, כמ”ר דוד מאליה.
(תשא מינוי הק"ק)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' דייני הקק"י כנהוג, וימשך זמן מנוים בעד כל משך זמן ערך זה החָדש,4080 בתנאי שיוכלו להיות מעריכים ונכנסי' ומעריכי מעריכים ונכנסי'.
ובכן כמ“ר גבריאל קרא דיין לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ד הן ח' לאו
כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל קרא לכמ“ר מאיר עזיז ונשאר ע”פ כ"ב הן ח' לאו
כמ“ר שמואל כ”ץ קרא לכמ“ר פינחס מניגרי ונשאר ע”פ כ"ו הן ג' לאו
(תשב ‘תורת ההערכה’)
באותו מעמד ועם הנועדים יצ“ו הנ”ל
הושמה פארטי4081 מצד מע“כ הפרנסי יצ''ו, שהמעריכים ומעריכי מעריכים ונכנסי' יובררו ע”פ הגורל בשמירת הסדר הזה, שיושמו בבוסולו כל הנועדים הנמצאים פה פאדווה כתובים בבוליטיני, והד' הראשונים אשר יצאו ע“פ הגורל יהיו מעריכים, והשנים האחרים שיצאו אחריהם יהיו נכנסי', והמסרב וממאן להיות יפול בנח”ש ויפול ג“כ בקנס חמשים דוק' אפליקאטי לעניי קקפ”י, ואעפ“י שיפרע הקנס לא יפטר מן החרם; ויהיו כל היוצאים בגורל כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה, היינו שיפסלו כל הפסולים לעדות מדין תורה, וגם בעלי שניות, שבהם אמרינן תרי בעל כאשתו, וג”כ קרובים שנתרחקו יהיו פסולים זה לזה, ולא יוכלו להיות יחד מעריכים, לא להעריך זה את זה ולא להֵערך4082 זה מזה, וכן מי שתהיה בתו או אחותו נשואה לבן או לאח המעריך או הנערך, לא יוכלו לשבת יחד מעריכים ולא להעריך זה לזה, בין קודם הנישואין בין לאחר הנישואין, וגם השותפים יהיו פסולים כנ“ל; ואם4083 יהיו שני אחים או יותר יושבים יחד4084 באחוה, לא יוכל האח חגדול שבא ושיבא לבאלוטאר4085 ושיצא מעריך, לעשות הערך לשום א' פסול לאֵחיו4086 כלם, משום קורבה ושנאה, וכמו כן לא יוכל לדון שום א' מקרובים ושונאים אֵחיו4087 כנ”ל בשום מין יודיציאו4088 שבעולם, בין בענין הערכים בין בענין יודיציאו אחר; ומחמת שנאה לא יוכלו להפסל כי אם שנים לרצון הנערך, שאם יהיו לו |
ריו ע"א במעריכיו יותר משני שונאים לא יוכל לפסול בהם כי אם שנים מהם לרצונו, והמשרה תהיה על
המעריכים הנשארים לברר השנאה הפוסלת, כדי שלא יהיה ברשות כל אדם לפסול בטענת שנאה כל מי שיעלה על דעתו;4089 ┐ולא┌4090 יוכלו לשים4091 שום נערך פחות מככר אחד,4092 והבחירה תהיה ביד המעריכים לכתוב בבוליטין הערך של כל א' וא' אם יבא לבאלוטאר או לא, מכל סך קטן או גדול שיהיה,4093 על הן צדקם; וימשך זמן הערך זה בעד חמשה פוליצי מסודרות המתחילין מפוליצה סכות זה; והנכנסי' יהיה להם דין ראשון ושני כאשר יצאו ע“פ הגורל בשעת מנויים; וכל הערכים יכתבו המעריכים על פתקים וישימו אותם תוך בוסולו, שהמפתח ממנו יהיה ביד א' מהפרנסים עד כלותם, ואח”כ יכתבו בפנקס הערכים;
וזאת התורה אשר המעריכים יהגו בה ועל פיה ישקו
ראשונה, יעשו ערך לכל א' וא' באופן זה, היינו יעריכו על הממון שיראה בעיניהם שישנו לכל אחד ואחד וכמו כן על המשא ומתן שנקרא טראפיקו, ומי שיש לו קרן חוץ לעיר שיבא לו ריוח ממנו, ומי שיש לו בביתו אנשי מעשה הנותנים לו סיוע, וכמו כן מי שיש לו ממון ומי שאין לו ממון ומרויח הרבה במשאו ומתנו הנקרא אינדוסטריאה ובפעל ידיו, ויעריכו ג“כ לפי ההוצאה וההכנסה; כלל העולה, המעריכים יתנו עין להפרע ממי שריוחיו מרובים והוצאותיו מועטות, הכל כפי ראות עיניהם, וישקיפו בהן צדקם למי שקבל תועלת בחזקה שקנה בגיטו בדבר העסקים, וכן להפך; והמשודכים יפרעו החתנים אחרי הנישואין חצי דוקאטו למאה מנדוניתם, היינו ממעות מזומנים, נוספים על ערכם, וכל מי שיפרע הנדוניא ינכו לו חצי למאה אחרי הנישואין ממעות מזומנים כנ”ל; ויהיה ברשות המעריכים לפטור לכל מי שיראה בעיניהם, אך לא יעשו ערך פחות מככר א' כנ“ל, ויעשו ערך גם למי שיש לו חזקה בפאדווה אעפ”י שאינו דר בפאדווה;
ב‘, לא יוכלו המעריכים ונכנסי’ ראשוני' וגם לא מעריכי המעריכים ונכנסי' להשקיף אל הערכים ישנים רק יעשו הערכים בהן צדקם וכיד ה' הטובה עליהם;
ג‘, יחוייבו המעריכים ונכנסי’ ראשונים להחזיק חשבון בפוליצה מסך כל הנערכים ולכתוב שמות כל הנערכים וערכם, כדי שהנכנסי' יוכלו לראות איך נהגו המעריכים, כדי שיוכלו להשוות המדות, וכמו כן יעשו מעריכי מעריכים והנכנסים שלהם בערך המעריכים; ואחרי גמר מלאכתם יודיעו סך הסכים מהערכים שעשו אל המעריכי המעריכים ולנכנסי' עמהם, היינו שיתנו בידם פוליצה חתומה מיד כלם מסך הסכים מהערכים שעשו, וגם יודיעו אם הוסיפו או פחתו הבאים לבאלוטאר, וכל זה בלי הזכרת שמות הפורעים ובלי יודיע להם על פה ‘זה פורע כך וזה פורע כך’, וישימו הפוליצה הנ“ל בבוסולו הנ”ל, ואם תמצא שהפוליצה ההיא לא תהיה צודקת אז יפלו המעריכים ונכנסים ראשונים בנח“ש, ויפרע כל א' וא' מהם עשרה דוקאטי להקדש קקפ”י, ויחוייבו לחזור ולעשות הערכים מחדש ולתת פוליצה אחרת צודקת מסך הסכים כנ“ל, חתומה מיד כלם, אל המעריכי מעריכים ונכנסי', בחומרא ובקנס הנ”ל; לבד זה יוּתר להם בכל פוליצה שיתנו כנ"ל שלא לחוש לתוספת ולמגרעת עשרה דוק', כי גם באופן זה צודקת תֵחשב;4094
ד‘, וקודם עשות הערך לא יוכלו המעריכים ונכנסי’ ראשונים, גם לא מעריכי מעריכים ונכנסי‘, לדבר זה עם זה יחד משום ערך, רק הבאנקה יורידיקה מהד’ שיעשו כל ערך וערך, הם ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליהם לעשות, וזה בגזירת נח"ש;
ה', יוכלו המעריכים להשביע הנערכים על הממון פעם אחת בלבד כדי להוציא לאור האמת, אם ככה יראה בעיניהם, ומפעם ראשונה בעשיית הערכים והלאה לא יוכלו להשביעם בשום אופן, גם לא לפחות מערכם בשום אופן ע"פ שבועה;
ו‘, ובהיות שיש בקהלנו יחידים המשתתפים עם איזה אחד ואין להם קרן, ויש ג"כ יחידים שאין להם דירת קבע פה, בהיות שהם בחורים הולכים וסובבים בעיר, והם יום א’ פה ויום אחר בעיר אחרת, לכן אם יראה בעיני המעריכים ישימו עול4095 באופן שיראה בעיניהם צדק וישר; וכל4096 סך ערך שישימו המעריכים לאורחים שבאו לדור ┐כאן┌ או שיבאו, לא יגרע ┐כח┌ בשום אופן שיהיה לשום פארטי שנשארה בקק“י ע”ד האורחים,4097 ובפרט לפרוע המאה דוק',4098 וכל דבר אחר בענין אורחים, אבל כלם בתקפם ישארו בלי שום פיריודיציאו להם דבר הערך לכל פְרָטֵי הפארטי שכבר נשארו על נדון האורחים, ובעשיית הערך לאורחים יוכלו המעריכים ליטול עצה ממע"כ הועד קטן מהשבעה,4099 |
ריו ע"ב ובלבד שיהיו כל השבעה באותה עצה, אם יראה בעיני המעריכים ליטול עצה מהם, היינו מכלם
יחד ולא באופן אחר;
ז‘, תכף ומיד שיצאו המעריכים ונכנסי’ בגורל כנ''ל, ישבעו שבועה ח“ד בפתיחת ארון הקדש ע”ד המקו' ב“ה וע”ד רבים, בלי ערמה ובלי מרמה כלל לפני מע“כ הפרנסי' יצ''ו וע”י השמש, שיעשו ערך לכל א' וא' על הין צדקם, לא מאהבה ולא משנאה ח“ו, וכמו כן שלא ידברו דבר עם שום א' מהקק”י ועם שום איש ואשה, לא בדבור ולא בכתב ולא ברמיזא על עסקי ערכים, וכמו כן שלא ישמעו דבר מרצונם, לא בדבור וכו' כנ"ל, לא קודם עשיית הערכים ולא אחרי הגמרם;
ח‘, ובגזירת נח“ש, תכף בצאתם בגורל כנ”ל לא יצאו מבה“כ עד אחר שישבעו כנ”ל, אך יצא4100 בגורל איזה מעריך שלא יהיה בבה“כ או בעיר, אז יחוייב השמש לאינטימאר אל המעריכים אשר לא יהיו בבה”כ, וכן אל הנכנסי’, תכף הזדמנם לפניו, שלא ידברו כו' כנ“ל, ושלא ישמעו כו' כנ”ל, ושיבאו תכף לבה“כ להשבע גם הם כנ”ל, ובין כך יהיה נח“ש כרוך על עקב מי שידבר או יכתוב או ירמוז מאיזה א' מהמעריכי' ונכנסי' דבר בעסקי ערכם; ויוציאו המעריכים ונכנסי' ע''פ הגורל כנ”ל, ואשר יצאו בגורל יקבלו עליהם השבועה תכף וישבו לעשות מלאכת הערכה מחר בהשכמה, וכל מי מבני הקק“י אשר ישלחו המעריכים לקרא לו ע”י השמש ולא יבא תכף, יעשו לו הערך אבסינטו; וכאשר יתחילו המעריכים מלאכת ההערכה לא יסתלקו זה מזה עד שיגמרו אותה, אכן בלילה יוכלו ללון כל אחד ואחד מהם בביתו ויחזרו יחד בבקר השכם ולא יתעסקו בדבר אחר, וזה בגזירת נח"ש;
ט‘, מנוי המעריכי מעריכים והנכנסי’ עמהם יהיה גם הוא ע“פ הגורל, כמנוי המעריכים; ויחוייבו המעריכי' לקרא לכל בני הקק”י, חוץ ממקבלי צדקה, להעריכם או לפטרם כאשר יראה בעיניהם, ולכל האורחי' כנ“ל וכן לכל אותם שהתעסקו זה שתי שנים עברו, או פחות, בבוטיגה ולא פרעו בעולים גם לא נפטרו, יחוייבו לעשות להם ערך, לא לבד להבא אבל גם לשעבר בעד כל זמן שהתעסקו; ולא יוכל שום מעריך או נכנס לסרב מנויו, וזה בגזירת נח”ש;
י‘, לא יוכלו המעריכים ונכנסי’, גם לא המעריכי מעריכים ונכנסי', לפרש בהערכתם כך בעד ממון וכך בעד טראפיקו, רק יכתבו הערך בסך אחד בלבד, וכאשר יגידו לכל אחד את ערכו לא יוכלו לריאלדירלו;
י“א, אל השותפים יעשו ערך בפני עצמו לכל אחד ואחד מהם, הגם שיאכלו על שלחן א‘, ואב ובן ובני האחים,4101 בין שיאכלו על שלחן א’ בין שלא יאכלו על שלחן אחד, אם ירצה כל אחד מהם ערך לעצמו, יסדרו, דבריהם לפני המעריכים ויעשו להם שנים או שלשה ערכים כפי ראות עיניהם, ובלבד שיהיה הנערך החדש נשוי אשה או בן י”ח שנים לפחות; ויכתבו כל א' וא' מהנערכים בפנקס, והנכתב בו, הוא לבדו יבא לבאלוטאר, ולא אחר בשמו;
י“ב, אם יארע. לאיזה אחד מהנערכים נזק מפורסם ח”ו לכל מראה עיני דייני הקק“י, אז יוכל לבא להתרעם על ערכו פעם אחת בלבד בכל משך זמן הערך זה כנ”ל, והרשות נתונה לפרנסי' אשר יהיו מזמן לזמן לצוות למי שיראה בעיניהם, שישוב לפני המעריכים לחדש את ערכו, אם יראה בעיניהם שהוסיף סיגול בבוטיגה או חוצה לה יותר ממה שהיה לו, או שנזדמן לו ריוח גדול, ויוכלו המעריכים להוסיף על ערכו, כי תמיד יהיה יד הקק"י על העליונה ויד המתרושש
והון רב על התחתונה;
י“ג, תכף ומיד שיצאו המעריכי4102 מעריכים ונכנסי' כנ”ל4103 וישבעו כנ“ל, יסגרו בחדך ויעשו הערכים למעריכים ונכנסי' הראשונים; לא יוכלו המעריכים ומעריכי המעריכים לעשות שום ערך על תנאי, כי אין כח בידם לגרוע הכח אשר לפרנסי' לצוות אל הנערכים לחזור לפני המעריכים כנ”ל, וכל זה להרחיק הנזק וההונאה מהקק"י;
י“ד, ולהיות4104 שכמ”ר יעקב לוסטרו וכמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י הם חוץ לעיר מזה כמה ימים, יוכלו המעריכים לעשות להם ערכם בבוליטין4105 לכל א' סגור וחתום, ויהיה להם זמן ללכת לפני המעריכים לסדר יגראבאמי4106 שלהם בעד ד' ימים אחרי שובם כאן לעיר, פעם זה ומויאַגיו זה שהם חוץ לע“ע;4107 ואם לא יבאו בזמן הד' ימים כנ”ל, ערכם יהיה קיים, ולא יוכלו המעריכים
לשמוע דבריהם עוד, ויכתיבו ערכם בפנקס הערכים בפרסום; |
ריז ע“א ט”ו, פנקס הערכים יהיה מופקד תמיד ביד סופר הקק"י ומשם לא יזוז בשום אופן, והערכים
שיעשו יכתבם הסופר הנ"ל בפנקס מידו;
י“ו, אחרי פרסום הערכים לא יהיה שום איש מבזה את המעריכים ומעריכי מעריכים והנכנסי‘, לא בדבור ולא במעשה ולא בשום אופן לשום אחד מהם, ומי שיעבור על זה יפול בקנס עשרה דוק’ להקדש קקפ”י, ועוד יהיה נח"ש כרוך על עקביו של העובר ומבזה, עד שיחזור בתשובה ויפייס הנעלב, ויחוייבו הפרנסי' לפרסם העובר למוחרם;
י“ז, הסופר יוציא מהבוסולו את הבוליטיני מהנערכים, אחד אחד, ועל ספר יכתבם בפני המעריכים ובפני מע”כ הפרנסי' ודייני הקק“י, ויושמו הבוליטיני אין פילצה למשמרת כנהוג, ואח”כ יתגלו הערכים; ואם יצטרך לאיזה נערך נכנס אחר בגורל מלבד אותם הנ“ל, לא יוכלו ולא יהיו מחוייבים המעריכים להראות לנכנס ההוא כי אם ארבעה ערכים מאשר ישאלו להם ולא יותר; ולכל עדת בני ישראל ובני הקק”י החיים והשלו‘. ונשארה ע“פ כ”ח הן ד’ לאו
ובאותו מעמד הושמו בבוסולו שמות כל הנועדים הנמצאים פה פאדווה כפי לשון פארטי הנ"ל, והוציאו בגורל המעריכים והנכנסי' הנזכרים פה למטה
[מעריכים]
כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מרדכי בר אהרן משלו' ז“ל, כמ”ר דוד מאליה, כמ"ר גבריאל מניגרי
כמ“ר אלחנן הילפרון נכנס ראשון, כמ”ר שמעון בר ד"מ נכנס שני.
בליל הושענה רבא השפ"ט4108 הוציאו מעריכי מעריכים בגורל כנהוג
[מעריכי מעריכים]
כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר עזריאל כ"ץ
כמ“ר משה כהן מוריטו נכנס ראשון, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' נכנס שני.
(תשג: ה’ערכים' לא יבוטלו משום סיבה שהיא)
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, בליל {הושענה רבא} ┐מצש”ק┌4109 שנת הנ“ל, שהערכים הנעשים ע”י מעריכים ונכנסי' הנ“ל לא יבוטלו בשום אופן ובשום דיסאורדיני,4110 הן עבור יחיד או רבים, יהיה מי שיהיה, וגם הערכים אשר עשו מעריכי המעריכים והנכנסי', אלא כלם יעמדו שרירין וקיימים; וכן אם באולי עשו מע”כ המעריכי' איזה שגגה, לכתוב בבוליטין נערך א' לבד,4111 יבא או לא יבא לבאלוטאר, כפי לשון תורת הערכה,4112 כמו שעלה בדעתם, וכמו שכתוב בבוליטין מיד א' מהמעריכים ┐ביד מע“כ דייני הקק”י┌4113 מעשרים ככרים ולמעלה;4114 יהיה כח להמעריכים שעשו לו הערך לריגולאר4115 אם יבא לבאלוטאר או לא יבא שם, אותו בוליטין לבד.4116 ונשארה ע“פ י”ח הן ג' לאו
נועדי ליל ה' כ“ח תשרי השפ”ט4117 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ''ר חיים ן' שושן, כמ”ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, כמ“ר יעקב משלו', הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר מרדכי מינקין, כמ”ר יוסף חפץ, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ“ר א”ז כ“ץ, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר דוד מאליה. כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יוסף משלו', כמ"ר מרדכי באדיאה. |
ריז ע“ב (תשד) מנוי הר”ח
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' ר"ח4118 בעד משך זמן ב' שנים רצופין, מתחילין מיום זה כנהוג.
ובכן ר' מיכל בר יהודה ז“ל קרא כמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ד הן ח' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”ד הן י"א לאו
כמ“ר שמעון בר ד”מ קרא להח“ר משה גראסיטו ונשאר ע”פ י"ז הן ח' לאו
(תשה) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס, וימשך זמן מנוים בעד ג' חדשים מר“ח חשון הע”ל כנהוג.
ובכן כמ“ר פינחס מניגרי קרא פרנס לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ז הן ו' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ג הן י"ב לאו
הח“ר משה גראסיטו קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע"פ כ''א הן ג' לאו
כמה“ר שמואל כ”ץ קרא נכנס לכמ“ר יצחק בר נריה ונשאר ע”פ ט"ו הן ח' לאו
באותו מעמד
(תשז) מנוי הד'
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני כנהוג,4119 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים מתחילין מחדש חשון הע"ל.
ובכן כמ“ר פינחס מניגרי קרא {לאלוף} להגאון כמוהר”ר יהודה מפאנו
ונשאר ע“פ י”ז הן ט' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע“פ י”ז הן ה' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ו הן ד' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא להח”ר שבתי סיצה ונשאר ע“פ י”ז הן ח' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא נכנס לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ י”ז הן ו' לאו
נועדי ליל ב' י“ז חשון השפ”ט4120 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד מאליה, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יוסף בר יצחק משלו' ז“ל, כמ”ר יעקב משלו‘, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מרדכי באדיאה, הח“ר יחזקאל מויניציאה, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר משה כהן מוריטו, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר יצחק טריאיסטי, כמ”ר מרדכי משלום, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר שמעון בר ד”מ.
(תשז) רשות לקצבים למכור הסריס ו' סולדי לליט'
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת רשות לקצבים למכור הסריסים מר”ח4121 חשון עד ר“ח ניסן, מכל ימות השנים,4122 לערך ששה סולדי לליטרה, הגם שבפארטי קונדוטה שלהם4123 אינם יכולים למכור אותם אלא לערך ה' סולדי וחצי לליט'; ובקנס ח”ח לא יוכלו הקצבים מעולם לתת זונטה4124 אלא מאותו סריס ממש ולא מאחר; ולא יוכלו ג“כ לסתור4125 שום סריס ולהביאו אל שום יחיד, בקנס הנ”ל; ומר''ח ניסן והלאה עד ר“ח חשון כנ”ל לערך ו' סולדי וחצי לליט', כפי לשון הפארטי ישנה. ונשארה ע“פ ט”ו הן י"ב לאו |
ריח ע"א באותו מעמד
(תשח) פארטי כמ"ר יוסף כהן חתן מרת קולומבה
הושם פארטי מצד מעכ“ה, שלהיות שכמה”ר יוסף כהן חתן מרת קולומבה הוא נשוי אשה כאן בקק“י זה, והוא עתיד לרשת חלק חזקת מרת קולומבה הנ”ל, ורצונו לבא להשתקע פה, וכן מע“כ הועד קטן מהשבעה שלחו לאמר למעלותיהם, שישימו הפארטי בקק”י ולבאלוטארלו,4126 כפי לשון הפארטי,4127 שיפרע סך שיראה בעיני מעלותיהם; לכן הושמו פארטי כנ"ל, שיפרע ה' דוקאטי בעד הוצאות הגיטו בעד פעם אחת בלבד, כפי לשון הפארטי.
ונשאר ע“פ י”ז הן י' לאו
נועדי ליל ב' יום שני של ר“ח כסליו השפ”ט4128 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד מאליה, פרנסי', כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר מרדכי משלום, הח”ר משה גראסיטו, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר יעקב לוסטרו, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר דניאל פירו, הח”ר יחזקאל מויניצאה, כמ“ר מיכל בר יהודה ז”ל.
(תשט קבלת ר' בנימין טוריס לגיטו)
להיות שכמ“ר בנימן טוריס בקש ממע”כ הועד קטן מהשבעה, שכפי הפארטי שנשארה בקק“י בנדון החצונים שרוצים לבא להשתקע פה בקק”י זה,4129 שרצונו לבא לדור כאן, ולהיות שהוא איש נכבד, לכן מע“כ הועד קטן סדרו למעכ”ה,4130 שישימו הפארטי כנהוג לקבלו עם האגראויאו4131 שיראה בעיני מעלותיהם; לכן הושמו פארטי מעכ“ה לקבל כמ”ר בנימן טוריס הנ“ל, שיוכל לבא לדור כאן עם בני ביתו, בתנאי שיפרע עשרה דוקאטי בשלשה ראטי,4132 היינו ארבעה דוקאטי לפסח הע”ל, ושלשה דוקאטי לסכות משנת הש“ץ הע”ל, ושלשה דוק' האחרים לת“פ4133 העשרה דוק' הנ”ל כנ“ל לפסח הש”ץ הע“ל; וזה עבור הוצאות הגיטו, בלי פיריודיציאו לשאר הוצאות ומס ועולים, כפי לשון הפארטי ע”ד זה;4134 וכן בתנאי שלא יוכל שום א' מבני הקק“י להשכיר לו בית עד שיחתום מידו פארטי זאת; ובלבד שתשאר הפארטי ע”פ שני שלישי הנועדים יצו הנ“ל, כפי לשון הפארטי. ונשארה ע”פ כ"ב הן ד' לאו
נועדי ליל מש“ק י”ב טבת השפ"ט4135 🔗
כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר דוד מאליה, פרנסי', כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר חיים ן' שושן, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ"ר אליה צרפתי. |
ריח ע"ב (תשי) מנוי ועד השבעה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ועד השבעה, כנהוג וכפי לשון פארטי שנשארה בקק”י ביום ט' טבת השפ“ה,4136 וג”כ עם כל הקארגי וכחות4137 הכתובות בה, וג“כ כפי לשון פארטי מנוי ועד הנ”ל שנשארה ביום ח' טבת השפ“ז,4138 ועם כל הכחות הכתובות בה ג”כ; בבאור שלעולם יוכלו להמנות נכנס גם פסול לטבעה מחמת קורבה או שנאה, ולא יהיה לו קונטומאציאה.4139
ונשארה ע“פ י”א הן ו' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות השבעה כנ“ל בעד שנה א', כפי לשון הפארטי ישנה כנ”ל
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ג הן ג' לאו
כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ב הן ה' לאו
כמ“ר יהודה נאפולי קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ י”ד הן ד' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא לכמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע"פ י' הן ח' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ז הן א' לאו
כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא לכמ”ר יצחק בר נריה ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
כמ“ר שמעון בר ד''מ קרא נכנס לכמ''ר משה לוריאה ונשאר ע”פ י"ב הן ח' לאו
(תשיא פרנסי שבט–אדר–ניסן שפ"ט)
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח שבט הע”ל.
כמ“ר מאיר עזיז קרא פרנס לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
כמ“ר מרדכי באדיאה קרא לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל קרא לכמ“ר מרדכי משלום ונשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
כמ“ר מרדכי משלום קרא נכנס לכמ”ר מרדכי מינקין ונשאר ע“פ י”ז הן ג' לאו
(תשיב) נאמנות השמשים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות שמשים נאמנים להזמין ולהתרות על ד”י ועל כל הדברים השייכים לו לד“י,4140 כמ”ר נריה וב' בניו,4141 ר' מנחם טריויס ובנו ר' יהודה, ולא יוכל הסופר4142 לכתוב שום דבר אלא ע“פ השמשי' הנ”ל. ונשארה ע"פ כלם
נועדי ליל ד' י“ד שבט השפ”ט,4143 ואלו שמותיהם 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלום, פרנסי', כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, הח“ר משה גראסיטו, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ''ר דניאל פירו, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר יעקב סקאראמילה, כמ“ר דוד פיראריסי, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר יוסף משלו', כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר שמעון בר ד”מ, כמ"ר יוסף חפץ.
(תשיג) מנוי ב' על השקפת סכנת האש ח"ו
עינינו ראו ולא זר מה מאד חמירא סכנת האש שמגעת עד דכדוכה של נפש,4144 מלבד שכל רכושנו וקנינינו מונח על קרן הצבי, וראוי ומחוייב לנו לפקח על זה עד מקום שיד ההשתדלות מגעת ולהשליך אח"כ על ה' יהבנו; לכן הושם פארטי למנות שנים מבני קהלנו בין מבני הועד ובין מי שאינו מהועד, שעליהם יהיה מוטל לפקח על סכנת האש, וכל אשר יגזרו במנוים זה יתחייב כל אחד לשמור ולעשות, ובפרט יתקנו בורות החצרות, היינו באר חצר |
ריט ע“א בה”כ4145 ובאר חצר הלינגואצי; ויחוייב כל א' מבני קהלנו שפורע שבעה ככרים מעולים,
ומשבעה ולמעלה, לקנות מכיסו מאנארון4146 א' וא' באדיל4147 וסיקיו4148 של עץ, להפקת רצון הב‘, ולהחזיקם אצלו לעת המצטרך ח"ו; ועל השנים הללו יהיה מוטל להשקיף, שכל א’ יקנה אותם בתוך זמן ט“ו ימים, וכמו כן ישגיחו על הסולמות שיהיו נכונים אם יצטרך ח”ו, וישקיפו ג“כ שכל א' ינקה המעלה עשן שלו, ובכלל ישגיחו בכל מה שיחשבו הם מועיל או מוכרח להתרחק מסכנת האש; ויוכלו להוציא עד שלשים דוקאטי, והרשות נתונה להם להגבות פוליצה ע''פ הערך;4149 וימשך זמן מנוים עד פסח הש”צ, ותמיד מידי שנה בשנה, קודם חג הפסח, יחוייבו הפרנסי' שיהיו בזמן ההוא למנות שנים ע“ד הזה. ונשארה ע”פ כ"ב הן ה' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' הנ"ל
ובכן כמ“ר חיים ן' שושן קרא לכמ”ר מרדכי באדיאה ונשאר ע"פ כ' הן ו' לאו
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע"פ כ' הן ו' לאו
(תשיד) ד' על השלומות
יען כי יד ה' הוֹיה בא' מבתי כנסיות, כי נשרפה4150 בעוונותינו כדי להעיר ולעורר לבבנו לשוב אליו להיות לאחדים,4151 כי כלנו אל אחד בראנו ובני איש א' נחנו ואיש את רעהו יעזורו; לכן הושם פארטי למנות ארבעה על השלומות, שישתדלו כלם או מקצתם בכל מאמצי כחם להשקיט האיבות ולשים שלום בין המתקוטטים כדי להסיר רוע הלבבות, וה' יברך את <עמו בשלו‘>;4152 וימשך זמן מנוים בעד משך שנה אחת, וכן יחוייבו הפרנסי’ מזמן לזמן למנות אחרי' כנ"ל.
ונשארה ע“פ כ”ד הן ג' לאו
ונשארו הגאון כמוהר“ר יהודה מפאנו יצ”ו, הח“ר משה גראסיטו יצ”ו, הקצין כמ“ר משה לוריאה יצ”ו וכמ“ר מרדכי מינקין יצ”ו
(תשטו) מנוי פורטינארו ר' נפתלי כ"ץ
להיות שאין לע''ע הפורטינארו באלוטאדו מהקק“י,4153 לכן הושם פארטי מצד מעכ”ה למנות פורטינארו יהודי,4154 וכיון שיש הרבה אנשים שנתנו עצמם אין נוטה,4155 לכן כל מי מהם שיהיה לו יותר באלי, מחצי הנועדים ולמעלה, ישאר פורטינארו עם שכר כנהוג;4156 וימשך זמן מנויו בעד ב' שנים רצופין מתחילין מחדש שבט זה, ויחוייבו הפרנסי' שיהיו מזמן לזמן לבאלוטארלו4157 מחדש, או למנות אחר תחתיו עם ריגולה4158 הנ“ל, וישאר ע”פ רוב הקק“י; וכל מי שלא יהיה באלוטאדו, לא יוכלו הר”ח להטיב לו שום דבר4159 עד שישאר בועד, לא לפורטינארו ולא לפרנסים אם יפרעו לו שום דבר; ולהבא4160 לא יוכלו הפרנסים לבאלוטארלו, אם לא יהיה בועד כל הקק“י שיהיו בעיר חוץ ד'; ובתוך זמן מנויו בכל עת שיהיה, אם יעשה הפורטינארו איזה חסרון ואיזה דבר בלתי הגון, הרשות נתונה להקק”י לקאסארלו,4161 אם יראה בעיני הקק“י ע”פ הרוב; וכל מי שישאר יפרע א' ליט' שעוה למדרש.4162
ונשארה ע“פ כ”ה הן ג' לאו
ונשאר פורטינארו עם החיובים הנזכרים בפארטי הנ“ל, ע”פ יותר באלי מכלם שנתנו עצמם אין נוטה, כמ“ר נפתלי כ”ץ ע“פ כ”ב הן ה' לאו
נועדי ליל ה' כ“ב שבט השפ”ט4163 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, פרנסי', כמ''ר מרדכי מינקין נכנס, כמ“ר פינחס מניגרי, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יעקב לוסטרו, כמ”ר יעקב בר שמעון ז“ל, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יצחק בר נריה, כמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יפה אלטריני, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר מאיר עזיז, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר שמריה קוניאן.
נשארו בט"ו נועדים שהאחרים הלכו להם |
ריט ע“ב (תשטז) פאלטי מצות משנת השפ”ט
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת הפאלטי מהמצות אל כמ”ר שבתי מאסקולי,4164 לערך י' סולדי לליט' ולעניים ט' וחצי,4165 וקמח ז' וחצי, עם האגראביאי4166 כמו בפארטי אחרות.4167
ונשארה ע“פ י”א הן ד' לאו
נועדי ליל ה' ו' אדר השפ"ט4168 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ''ר מאיר עזיז, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר מרדכי מינקין, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר יעקב לוסטרו, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י.
(תשיז פורים)
הושמה פארטי לקיים פארטי פורים משנת זה,4169 ולעשות כל מה שעשו בשאר השנים, בכל מכל כל כנהוג,4170 לליואר4171 עד סך ק' ליט'. ונשארה ע"פ כלם
(תשיח) מנוי ב' על ד"י
הושמו באלי בבוסולו למנות ב' על ד“י, עם הקארגי4172 ככתוב בפארטי ישנה מכ”ט תמוז השפ''א4173 על מה שהב' הנ"ל חייבים לעשות.
ובכן כמ“ר מרדכי מינקין קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע"פ כלם
והאלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו קרא לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ ט"ו הן ה' לאו
(תשיט) מנוי כמ"ר מאיר עזיז גובה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות גובה מעולים כמ”ר מאיר עזיז, עם שכר ┐שמנים┌ ליט' לשנה; ויחוייב לעשות כל הכתוב בפארטי ישנה,4174 ונוסף לה, שאם לא יפרע הגובה הנ“ל הפרנסי' מעת לעת4175 כפי חיובו וכפי לשון הפארטי ישנה, ואם לא יפרע מעכשיו יוכלו הפרנסי' מעת לעת למשכנו בעש”ג ע“י הקונטיסטאבילי,4176 עם הב' סולדי לליט',4177 בלי רשות מעכ”ה מאותו זמן,4178 והגובה לא יוכל ציטאר אה ריווקאר4179 כתקנות הקק“י, ולא יהיה ברשות שום פרנס וארבעה4180 למנוע לשום פרנס שלא ישלח לו הקונטיסטאבילי כנ”ל; ולא יוכל לעולם הגובה לשים משכון4181 בקאמירה4182 מרצונו,4183 אבל יפרע בזמן, או שישלח לו הטאנסה4184 עם הקונטיסטאבילי כנ“ל, עם הוצאה4185 ועם הב' סולדי לליט' כנ”ל; ועם חיוב4186 להפקיד המעות4187 מאקוה פינדינטי על תיבת ההר בשם יורשיו;4188 ויחוייב לתת {ערבות} ┐ולהכתיב┌ ערב אביו בעדו. ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
(תשכ) מנוי ר“ח במקום הגובה הנ”ל
להיות שנשאר גובה מעולים כמ“ר מאיר עזיז ר”ח,4189 לכן הושמו באלי למנות ר"ח אחר במקומו, שיראה חשבונותיו;4190 בבאור שיוכל4191 להמנות פרנס.
כמ''ר יוסף חפץ קרא לכמ“ר יפה אלטריני ונשאר ע”פ י"ג הן ז' לאו
(תשכא) מנוי הקצבים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה למנות ב' קצבים בעד שנה אחת, כפי לשון הפארטי ישנה מד' אייר השפ”ה,4192 עם כל התנאים הכתובים בה, ונוסף שלא יוכלו לתת קוארטו4193 אחד שור לאיש א' לעולם, מאותם ששחטו בעד הקק“י למאכל שבת קדש, וזה קודם שכל הקק”י יקנה בשר לצורך ש“ק; וגם יוכל כל א' מהם, אחרי ששחטו כל מין בהמה, ליטול חלקו ולהביאו על הבאנקה4194 שלו למכור לבדו, ויחוייבו לשים הבילאנצה,4195 ולא יוכל שום א' מהקצבים, כשיבא שום א' מבני הקק”י לקנות שום מין בשר, לאמר לו לך לחבירי, אבל יחוייב לתת בשר לכל מי שיבא; וכל |
רכ ע“א התנאים הנ”ל, אם לא יקימו אותם, נוסף לקנסי' הכתובים בפארטי ישנה, בקנס שלא יוכל
להמנות קצב בעד ה' שנים, וגם לא יהיה קצב ולא ישלים שנתו מקצבותו; וג“כ בפארטי זו נכלל לקיים כמ”ר רפאל צופו מנקר עם שכר כנהוג;4196 בבאור, שעד שלא ישארו4197 שניהם הקצבים לא יוכל הראשון שנשאר למכור בשר משום מין שיהיה עד שישאר השני, ולא יוכלו הפרנסי' לתת לו רשות למכור עד שישאר השני כנ“ל; ובבאור ג”כ שבחדשים שאין להם רשות לשחוט הסריסי‘, כמו בפארטי ראשונה מד’ אייר השפ"ה, או למוכרם לערך ה' סולדי וחצי, בתקפה עומדת על זה, וגם על זה לא יוכלו הפרנסי' לתת להם רשות.
ר' משה מביאנקי נשאר קצב ע“פ י”ט הן ו' לאו
ר' ישראל כהן נשאר קצב ע“פ כ”ג הן ב' לאו
נועדי יום א' ערב ר“ח אייר השפ”ט4198 🔗
כמ“ר גבריאל מניגרי, כמ”ר חיים ן' שושן, כמ“ר מרדכי משלו‘, פרנסי’, האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, הח“ר שבתי סיצו, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר פינחס מניגרי, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יצחק מלטומבה.
(תשכב) מנוי א' במקו' כמוהר"ר אברהם קאטאלאנו
בהיות שהאלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו סרב מנויו לריב עם האחים בני כמ”ר ד“מ ז”ל,4199 באומרו שלא מן השם4200 הוא שיריב עמהם, כיון שנתחתן עם כמ“ר שמעון4201 בר ד”מ ז“ל הנ”ל, ובקש ממעכ“ה שישימו פארטי למנות אחר במקומו; לכן הושם פארטי למנות אחר במקומו, אם ברצון הקק”י, ואם יראה בעיני הקק“י למנות אחר במקומו לא יוכל שום א' לסרב בגזירת נח”ש, וישתדל עם הב' האחרים, כפי לשון הפארטי שנשארה במנוים.
ונשארה ע“פ י”ו הן ד' לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום האלוף הנ"ל
וכמ“ר גבריאל מניגרי קרא לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע“פ ט”ו הן ד' לאו
(תשכג) מנוי הד'
ובאותו מעמד הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על אפילאציאוני4202 בעד ו' חדשים בנהוג, ומתחילין מהיום.
ובכן כמ“ר א”ז כ“ץ קרא א' מהד' כמוהר”ר שמריה מורפורך ונשאר ע“פ י”ג הן ז' לאו
הח“ר יחזקאל קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ י”ז הן ד' לאו
כמ“ר יפה אלטריני קרא להח”ר יחזקאל מויניציאה ונשאר ע“פ י”ח הן ג' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמ”ר מרדכי משלום ונשאר ע“פ י”א הן י' לאו
כמ“ר שמריה קוניאן קרא נכנס לכמ”ר מאיר מניגרי ונשאר ע“פ י”ד הן ה' לאו
(תשכד) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס בעד ג' חדשים כנהוג
ובכן כמ“ר דוד מאליה קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא לכמוהר”ר אברהם קאטלאנו ונשאר ע“פ י”ב הן ז' לאו
כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ד הן ו' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא נכנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו |
רכ ע“ב נועדי יום ג' ה' אייר השפ”ט4203
כמה“ר שמואל כ”ץ, כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמ”ר משה לוריאה, פרנסי‘, כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר מנחם כ”ץ, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר שמריה קוניאן, כמ“ר יעקב לוסטרו, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר משה כהן מוריטו, כמ”ר מרדכי משלו’, כמ“ר יצחק בר נריה ז''ל, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יוסף משלו', הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ"ר פינחס מניגרי.
(תשכה) מנוי ב' נגד ר' יפה אלטרינו
השמו פארטי למנות ב‘, שיכריחו ע“פ הדין לכמ”ר יפה אלטריני שיפרע להאדונים קונטי ליאון כל הסך שהיו פורעים’ להם בני הקק“י,4204 ┐וכמו שפרע גם הוא בראטי שעברו┌; ואם יתנגד ר' יפה הנ”ל ┐לפרוע כנ“ל┌, יוכלו הב' לריב נגדו בין בד”י בין בדא“ה, ולהוציא עד עשרים דוק' מכיס הקק”י, ואם יצטרך יותר סך יבאו בקק“י. ונשארה ע”פ כ"ד הן א' לאו
הושמו באל בבוסולו למנות הב' הנ"ל כפי לשון הפארטי
ובכן כמה“ר שמואל כ”ץ קרא לכמ''ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ ט”ו הן ח' לאו
וכמ“ר מנחם כ”ץ קרא לכמ“ר משה לוריאה ונשאר ע”פ כ"א הן ה' לאו
(תשכו מינוי אדם נוסף לריב עם ר' יפה אלטריני)
להפיס דעת כמ“ר משה לוריאה, כיון שנשבע ש”ח4205 שלא לקבל מנוי זה מהרבה סבות, הושמה פארטי {לבטל מנויו} ┐למנות אחר עמם┌.4206 ונשארה ע“פ כ”ה הן א' לאו
ובכן כמ“ר מנחם כ”ץ קרא אח“כ {במקומו} ┐השלישי┌4207 כמ''ר שמעון בר ד”מ
ונשאר ע“פ כ”ד הן ב' לאו
(תשכז) כח לחמשה על הלחם לליואר חמשים דוק'
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת כח למע”כ החמשה הנבחרים על חלוקת לחם לעניים,4208 שיוכלו לליואר4209 פוליצה אחת מעולים מסך חמשים דוק‘, כדי לעזור לעניים מוצרכים שיראה בעיני מעלותיהם, על הן צדקם, בפעם אחת בלבד. ונשארה ע“פ כ”א הן ו’ לאו
(תשכח) מנוי גזברי' ונאמני' על כספים עזבון כמ“ר חיים משלם זצ”ל
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' גזברים וב' ┐ר“ח┌ מכספים עזבון כמ”ר חיים משלם זצ“ל, כפי לשון הפארטי שגשארה ביום ב' ו' טבת שע”ב,4210 וז“ל,4211 והשלשה נאמנים הנ”ל יחזיקו הכל בתיבה אחת סגורה עם שתי מפתחות, אשר הראשון מהנאמני' אשר יוברר יחזיק התיבה בביתו וכל א' מחבריו יחזיק מפתח אחד מן התיבה הנ“ל, והתיבה הנ”ל יקנו אותה מדמי הקדש הבתי חיים, ויהיו נמסרים החפצים והנכסי' הנ“ל ליד הנאמנים הנ”ל בכתב יושר, שיזָכר בו כל דבר ודבר בפרט על פנקס ויהיה חתום מיד הנאמנים הנ“ל, וימשך מנוי הנאמנים הנ”ל בעד ג' שנים רצופין בביאור וכו'.
ובכן כמ''ר פינחס מניגרי קרא לכמ“ר משה לוריאה ונשאר ע”פ כ"ב הן ד' לאו
כמ“ר יוסף משלו' קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע“פ י”ט הן ז' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא לכמה”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ז הן ה' לאו
כמ“ר עזריאל כ”ץ קרא ר''ח מכספים הנ“ל לכמ”ר שמעון בר ד“מ ז”ל
ונשאר ע“פ ט”ו הן י' לאו
כמ“ר מרדכי משלום קרא ר”ח כנ“ל לכמ”ר משה כהן מוריטו ונשאר ע“פ י”ד הן י"ג לאו |
(תשכט סיוע לצנוע להשיא בתולה)
רכא ע“א הושמה פארטי לתת לצנוע להשיא בתולה ח' דוק', שיוציאם4212 איזה יחיד מהקק”י ויקבלם
ממעות הנדרים שיעשו להשיא בתולה.4213 ונשארה ע“פ ט”ו הן י"ב לאו
נועדי יום א' י“ג אייר השפ”ט4214 ואלה שמותיהם 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר משה לוריאה, פרנסי‘, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר עזריאל כ“ץ, הח”ר משה גראסיטו, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר מנחם כ”ץ, הח“ר שבתי סיצו, כמ”ר יצחק בר נריה ז“ל, כמ”ר שמעון בר ד“מ, הח”ר יחזקאל מויניציאה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר יוסף משלום, כמ''ר יפה אלטריני, כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר יהודה נאפולי.
(תשל) מנוי הב' ללכת לויניציאה על עסק ליוילו האקוה פינדינטי
הושמה פארטי למנות ב' אנשים מבני הועד יצ“ו, שיהיה להם כח וחיוב ללכת לויניציאה לעשות כל המצטרך בדבר קאוציאוני פרעון ליוילו4215 האקוה פינדינטי, ולעשות הריב אם יצטרך בעסק זה, בין פה פאדווה בין בויניציאה, נגד כל מי שיצטרך, לתועלת הקק”י, ולהוציא מכיס הקק“י כל המצטרך; וכל מה שיעשו הב' הנ”ל יהיה מאושר ומקויים כאלו נעשה מכל הקק“י, ויקבלו שניהם ד' ליט' לכל יום עבור הוצאותיהם, כפי פארטי ומנהג הקק”י, כשילכו לויניציאה.
ונשארה ע“פ י”ח הן ב' לאו
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' הנ"ל כפי לשון הפארטי
ובכן כמ“ר יוסף חפץ קרא לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא לכמ“ר חיים ן' שושן ונשאר ע”פ י"א הן ט' לאו
נועדי יום א' י“ז תמוז השפ”ט4216 🔗
האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר משה לוריאה, פרנסי‘, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז“ל, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר מאיר עזיז, הח“ר יחזקאל מויניציאה, כמ”ר מרדכי באדיאה, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר יפה אלטריני, כמ"ר חיים ן’ שושן, כמ“ר אלחנן הילפרון, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ"ר יוסף משלום.
(תשלא) חמשה על הלחם
הושמו באלי בבוסולו למנות החמשה על חלוקת לחם לעניים כנהוג4217
ובכן האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן קרא לכמ”ר משה לוריאה
ונשאר ע“פ י”א הן א' לאו
כמה“ר שמואל כ”ץ קרא לכמ“ר מרדכי משלום ונשאר ע”פ ח' הן ב' לאו
כמ“ר משה לוריאה קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע"פ י' הן ג' לאו
כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל קרא לכמ“ר מאיר עזיז ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו |
רכא ע"ב (תשלב) מנוי הפרנסי'
ובאותו מעמד שמעבר לדף
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' פרנסים ונכנס בעד ג' חדשים כנהוג
ובכן כמ''ר אליה צרפתי קרא פרנס לכמ''ר אלחנן הילפרון ונשאר ע"פ ט' הן ה' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא פרנס לכמ”ר חיים ן' שושן ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
כמ“ר חיים ן' שושן קרא פרנס לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ ז' הן ה' לאו
כמה“ר שמואל כ”ץ קרא נכנס לכמ“ר מאיר עזיז ונשאר ע”פ ח' הן ה' לאו
(תשלג) מנוי א' מועד קטן במקום מינקין ז"ל
הושמו באלי בבוסולו למנות אחר במקום כמ“ר מרדכי מינקין ז”ל בועד קטן4218
ובכן כמייר חיים ן' שושן קרא לכמ“ר מרדכי משלום ונשאר ע”פ ח' הן ד' לאו
(תשלד) אריכות זמן לב' ע"ד ליוילו האקוה פינדינטי
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת כח לב' הנבחרים מהקק”י ללכת4219 לויניציאה לקאוטאר4220 לקק“י עם ליוילו יורשי האקוה פינדינטי, לעשות4221 מה שייטב בעיניהם בעד פאגה זאת4222 בלבד, מבלי חיוב ללכת לויניציאה. אם יראה בעיניהם; אבל ישאר להם החיוב, כמו בפארטי, ללכת בכל חדש אלול הע”ל לויניציאה,4223 בקנס חמשה דוק' לכל א' אפליקאטי ללחם לעניי קקפ"י.
ונשארה ע"פ ח' הן ז' לאו
(תשלה) זמן לריגולאדורי
הושמה פארטי לתת עוד זמן למע“כ הריגולאדורי בעד כל חדש אב הע”ל להשלים הריגולאציאוני;4224 בקנס י' דוק לכל מי מהם שיבא החסרון,4225 אפליקאטי לעניי קקפ’י; ועל השאר4226 הפארטי בתקפה נשאר, וכמו כן למנות א' ריגולאדורו במקום כמ“ר מרדכי מינקין ז”ל.
ונשארה ע"פ י' הן א' לאו
ובכן כמ“ר אברהם בן פורת קרא ריגולאדור להח”ר יחזקאל מויניציאה
ונשארה ע"פ ז' הן ו' לאו
כמ“ר מאיר עזיז קרא נכנס ריגולאדור4227 לכמ”ר משה לוריאה ונשאר ע"פ י' הן ב' לאו
נועדי ליל ב' כ“ח תשרי הש”צ4228 🔗
כמ“ר עזריאל כ”ץ, כמ“ר אלחנן הילפרון, פרנסי', כמ”ר מאיר עזיז נכנס, כמ“ר משה לוריאה, כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר יוסף משלו', כמ”ר יוסף חפץ, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר יהודה נאפולי, הח”ר שבתי סיצו, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר גבריאל מניגרי, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל, כמ”ר דניאל פירו, כמ"ר שמריה בר מתתיה קוניאן.
(תשלו) א' במקום ר' חיים ן' שושן ז“ל שהוא ר' אליה צרפתי ע”ד אקוה פינדינטי
הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום כמ“ר חיים ן' שושן, ללכת לויניציאה לעסוק עם כמ”ר משה לוריאה ע"ד עסקי ליוילו אקוה פינדינטי, כפי לשון הפארטי.4229
ובכן כמ“ר עזריאל כ”ץ קרא לכמ“ר אליה צרפתי ונשאר ע”פ י' הן ח' לאו
(תשלז) קיום השמשים
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לקיים כמ”ר יוסף בר נריה ז“ל ונכדו ר' משה שמשים מהקק”י, עם כל החיובים הכתובים בפארטי קונדוטה4230 אביו כמ“ר נריה שמש ז”ל; וג“כ עם שכר הנהוג ועם פרעונות מיחידי הקק”י, כמו שכתוב באותה פארטי ישנה מקונדוטה אביהם כמ“ר נריה ז”ל.
ונשארו עפ י"ד הן ה' לאו |
רכב ע"א באותו מעמד
(תשלח) מנוי האלוף קאטאלאן שיחזיק בידו תיבת הפתקים
הושמו באלי בבוסולו למנות א' מבני הועד יצ“ו, שיחזיק בידו תיבת הפתקים מעניים עוברים ושבים,4231 אשר המפתח מתיבת הנ”ל תהיה תמיד ביד הפרנס מחדש4232 שיהיה מעת לעת.
ובכן כמ“ר אלחנן הילפרון קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ג הן ד' לאו
(תשלט) לתת עשרה דוק' לב' צנועות מעירנו
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת עשרה דוק' לב' צנועות מקדמוני עירנו (אשר הם ראויות לרחם עליהם מהרבה סבות)4233 ממעות להשיא בתולה, שהם ביד האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן יצ“ו,4234 היינו עשרה דוק' לכל אחת מהן; ואם לא יהיה עד כדי די ביד האלוף הנ''ל, ישימו בפוליצה עולים זאת שעתידים לעשות.4235 ונשארה ע”פ י"ב הן ה' לאו
(תשמ) כח לה' על חלוקת לחם עד סך ל"ו ליט' לשבוע
ויהי בראותנו אנחנו פרנסי הקק“י, שבעוונותינו הרבים רבו כמו רבו עניים בעירנו, כי מתו הרבה בעלי בתים ועזבו בני ביתם עניים מרודים, ואירעו מקרים רעים שונים לנו, ואין איש שם על לב, אשר כן לא יעשה, באופן שנמצא עמוד ג”ח,4236 שעליו העולם עומד נופל ח''ו; לכן בהיותנו אנחנו רחמנים בני רחמנים ראינו חובה לעצמנו, כדי לזכות את הרבים, לשים פארטי לתת עוד כח למע“כ החמשה הנבחרים על חלוקת לחם לעניים,4237 שיוכלו לחלוק עד סך ל”ו ליט' לכל שבוע, אם יראה בעיני מעלותיהם, על הן צדקם, שהשעה וצורך העניים רבים כנ"ל כך.
ונשארה ע“פ י”ד הן ה' לאו
(תשמא) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות הג' פרנסי' ונכנס כנהוג
ובכן כמ“ר יהודה נאפולי קרא פרנס לכמ”ר יעקב משלום ונשאר ע"פ י' הן ה' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא פרנס לכמ”ר יהודה נאפולי ונשאר ע“פ י”ב הן ו' לאו
כמ“ר אליה צרפתי קרא פרנס לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא נכנס לכמ”ר דניאל פירו ונשאר ע“פ ט”ו הן ג' לאו
(תשמב) מנוי הד'
הושמו באלי בבוסולו למנות הד‘,4238 בעד ו’ חדשים מתחילין מחדש חשון זה הע"ל כנהוג
ובכן כמ“ר אברהם בן פורת קרא להח”ר שבתי סיצו ונשאר ע“פ ט”ו הן ג' לאו
כמ“ר אברהם הנ”ל קרא באינבוסולאציאוני שנייה4239 ג"כ לכמ''ר מאיר עזיז
ונשאר ע“פ י”ד הן ג' לאו
כמ“ר דניאל פירו קרא לכמ”ר אברהם בן פורת ונשאר ע“פ י”ד הן א' לאו
כמ“ר גבריאל מניגרי קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו
הח“ר שבתי סיצו קרא נכנס לכמ”ר אלחנן הילפרון ונשאר ע“פ י”ז הן א' לאו
נועדי ליל ג' כ“ו כסליו הש”צ4240 🔗
כמ“ר יעקב משלו' פרנס, כמ”ר יהודה נאפולי פרנס, כמ“ר גבריאל פרנס, כמוהר”ר אברהם קאטאלן, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר יעקב סקארמילה, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר מרדכי משלו', כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר יוסף חפץ, כמ”ר יוסף מוריטו, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר משה לוריאה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ"ר מאיר עזיז.
(תשמג ‘פתיחות’)
פתיחת4241 ר' וינטורילו – ד' דוק' וחצי, החצי לפוליצה זאת4242 והחצי לפסח4243
ונשארה ע“פ י”ג הן ד' לאו |
רכב ע“ב פתיחת ר' אליעזר מאליה – ה' דוקאטי, החצי לפאגה זאת והחצי לפוליצה פסח הע”ל
ונשאר ע"פ ט' הן ח' לאו
פתיחת ר' שמואל טיוולי פרטי4244 – ג' דוק', החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע"ל
ונשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו
פתיחת ר' גד בר מיכל – ה' דוק, החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע"ל
ונשאר ע“פ י”א הן ו' לאו
פתיחת ר' יעקב לוסטרו בעד חגות מיריציאריאה4245 בשותפות ר' ישעיה מביאנקי – כ' דוק‘, החצי לפאגה זאת והחצי לפוליצה פסח הע“ל ונשאר ע”פ י"ד הן ב’ לאו
פתיחת ר' שלמה פורדונון4246 – י“ד ליטרין, החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע”ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ג' לאו
(תשמד הגבלת זמן לערער על ה’פתיחות' שנעשו)
הושמה פארטי מצד מעכ“ה, שכל מי שרוצה ללכת לפני דייני הקק”י ע“ד הפתיחות,4247 שיחוייבו בזמן ח' ימים מהיום ומשלימין כסדרן ללכת לפני הדיינים הנ”ל לטעון טענותיהם על נדון זה; ואחרי עבור הח' ימים כנ“ל, ולא ילכו לפני מע”כ דייני הנ“ל, יוכלו מעלותיהם לעשות להם הפתיחות ולבאלוטארלי4248 שלא בפניהם. ונשארה ע”פ י"ו הן א' לאו
נועדי ליל ה' י“ב טבת הש”צ4249 🔗
כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר גבריאל מניגרי, פרנסי', האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר יוסף משלום, הח“ר שבתי סיצו, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר יצחק מלטומבה, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר משה לוריאה, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יוסף חפץ, כמ“ר שמריה קוניאן, הח”ר משה גראסיטו, כמ"ר מאיר עזיז.
(תשמה) אריכות זמן לריגולאדורי
הושמה פארטי להאריך זמן לריגולאדורי4250 עד חג הפסח הע"ל.
ונשארה ע“פ ט”ו הן ה' לאו
(תשמו) רשות לר' שמעון כהן שיבא לדור כאן
להיות שכמ“ר שמעון כהן תמרי רוצה לבא לדור כאן, לכן הושמה פארטי שיפרע ששה דוקאטי בג' פוליצי, השליש בפוליצה זאת4251 והשליש לפוליצה פסח הע”ל והשליש לפוליצה סכות הע"ל.
ונשאר ע"פ י' הן ו' לאו
(תשמז) קיום משה מפאנו סופר ונאמן כנהוג
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לקיים משה מפאנו סופר הקק”י בעד ב' שנים מתחילין מהיום עם שכר כנהוג, וג“כ נאמן וסופר ד”י כנהוג.4252 ונשאר ע“פ ט”ו הן ב' לאו |
רכג ע"א (תשמח) פארטי שלא יוכל שום א' לפתוח בוטיגה בלי פתיחה
הושמה פארטי4253 מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא לא יוכל שום א' מבני עמנו, בין גר בין תושב מעיר פאדווה יצ”ו, לפתוח בוטיגה4254 חדשה ופונטיגו4255 מכל מן ממיני סחורות אם אין לו פתיחה מלעבר מספקת4256 (חוץ מבוטיגה ממיני אכילה ושתיה),4257 אם תחלה לא יבא בקק“י שיעשה לו פתיחה כנהוג, ווה בקנס עשרים דוק' אפליקאטי לעניי קקפ”י; וזה בלי שום דירוגאציאון4258 לפארטי ישנים על נדון זה,4259 שבתקפם עומדים, וג''כ בלי פיריודיציאו4260 לאחרים שכבר פתחו בוטיגי בלי פתיחה, לעשות להם לכל רצון הקק“י הפתיחות; ולא יוכל שום אופיציאדו4261 לתת לשום א' רשות לפתוח הבוטיגה בלי פתיחה כנ”ל, בקנס הנ“ל; ויחוייבו מעכ”ה שיהיו מעת לעת לקרא קהל תכף ולעשות לו, או להם, הפתיחות, בקנס הנ“ל. ונשארה ע”פ י"ו הן ד' לאו
(תשמט) קיום ר' יהודה טריויס שמש במקו' אביו ז"ל
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לקיים ר' יהודה טריויס שמש הקק”י במקום אביו, ר' מנחם ז“ל,4262 עם כל האגראביאו4263 ושכר שהיה לאביו ז”ל, בעד ב' שנים מתחילין מהיום.
ונשאר ע“פ י”ט הן ב' לאו
(תשנ ‘פתיחות’)
פתיחת כמ“ר דוד פיראריסי – ששה דוק, החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע”ל
ונשאר ע“פ י”א הן ח' לאו
פתיחת כמ“ר פינחס מניגרי – ארבעה דוק' החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע”ל
ונשאר ע“פ י”א הן ז' לאו
פתיחת יתמי כמ“ר חיים ן' שושן ז''ל – עשרה ליט', החצי לפוליצה זאת והחצי לפסח הע”ל
ונשאר ע“פ י”ד הן ו' לאו
פתיחת כמה“ר שמואל כ”ץ מהחזנים – חמשה דוק‘, החצי לפוליצה זאת והחצי לפוליצה פסח הע“ל ונשאר ע”פ י"ב הן ז’ לאו
נועדי יום א' ערב ר“ח שבט הש”צ4264 🔗
כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר גבריאל מניגרי, פרנסי‘, כמ“ר דניאל פירו נכנס, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר שמריה קוניאן, הח”ר שבתי סיצה, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר יוסף חפץ, האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר דוד מאליה, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר מיכאל בר יהודה ז’“ל, כמ”ר יוסף מוריטו. |
רכג ע"ב (תשנא) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסים ונכנס בעד ג' חדשים כנהוג
ובכן כמ“ר יהודה נאפולי קרא פרנס לכמ”ר יוסף חפץ ונשאר ע"פ ט' הן ג' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא פרנס לכמ”ר שמריה קוניאן ונשאר ע"פ ו' הן ה' לאו
כמ“ר יעקב סקאראמילה קרא פרנס לכמ”ר דוד מאליה ונשאר ע“פ י”ב הן ג' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא נכנס לכמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע“פ י”ג הן ב' לאו
נועדי ליל מש“ק כ”ח שבט הש"צ4265 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס, כמ''ר יעקב משלום, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר אליה צרפתי, כמ“ר מרדכי משלום, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר יהודה נאפולי, האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ"ר שמריה בר מתתיה קוניאן.
(תשנב) פארטי ומורשים נגד ר' יהודה נאפולי
להיות שיש הפרש בין הקק“י וכמ”ר יהודה נאפולי ע“ד עכוב שעשה הקק”י על מטלטלי עזבון מרת אלינה, אלמנת הגאון כמוהר''ר יעקב הילפרון זצ“ל; לכן הושמה פארטי למנות ב' מורשים הקק”י על ריב זה, על הין צדקם, יתבעו ויטענו לפני כל מין ממיני בתי דינים ישראלים וג“כ בפאלאצו,4266 אם יצטרך, נגד כמ”ר יהודה הנ“ל ונגד כל מי שינגד נגד הקק”י ונגד עכובו של הקק“י; ויוכלו להוציא בין הכל מכיס הקק”י עד סך עשרה דוקאטי ולא יותר, אם לא יבאו בקק“י שיתנו להם כח להוציא יותר סך אם יצטרך. ונשארה ע”פ כלם
הושמו באלי בבוסולו למנות הב' מורשים כנ"ל
ובכן כמ“ר שמריה קוניאן קרא כמ”ר מאיר עזיז ונשאר ע"פ כלם
כמ“ר יעקב משלום קרא כמ”ר גבריאל מניגרי ונשאר ע"פ ז' הן ג' לאו
(תשנג) פארטי שלא יוכלו הר"ח לשים בפוליצה שום סך לצנועה אם לא יהיה להם מאנדאטו מיד
הפרנסי' ששמו הפארטי
הושמה פארטי4267 מצד מעכ“ה, שמכאן ולהבא לא יוכלו מע”כ הר“ח,4268 אלו4269 ושיהיו מעת לעת, לשים לעולם בפוליצה עולים שום סך, קטן או גדול, לסיוע שום בתולה, בין מתושבי עירנו בין אורחים, הגם שנשארה הפארטי בקק”י מאותו סך, קטן או גדול כנ“ל, אם לא יביאו ביד מעלותיהם מעכ”ה4270 מאותו זמן ששמו הפארטי, מאנדאטו4271 חתום משנים מהם לפחות; ולא יוכלו לשים מע“כ הר”ח בפוליצה סך אותו מאנדאטו, אם לא יראו הפארטי בעיניהם, שנשארה בקק“י מאותו סך המאנדאטו, וזה בקנס לפרוע משלהם ומכיסם פְרָטִי של מע”כ הר“ח שיהיו מעת לעת, בלי שום גראציאה.4272 ונשארה ע”פ ח' הן ד' לאו |
רכד ע“א נועדי ליל ד' יום שני של ר''ח אדר הש”צ4273
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר פנחס מניגרי, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יעקב משלום, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר אליה צרפתי, כמ"ר שמריה בר מתתיה קוניאן.
(תשנד) סיוע לצנועה
הושמה פארטי מצד מעכ“ה לתת לצנועה מבני עירנו הידועה למעכ”ה עשרה דוק' ממעות שביד האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו,4274 אם יש סך הנ”ל בידו, ואם לאו, ישימו מע“כ הר”ח בפוליצה עולים מפסח הע“ל. ונשארה ע”פ כלם
נועדי ליל ה' י' אדר הש"צ4275 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר מנחם כ”ץ, כמ“ר יצחק מלטומבה, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס.
(תשנה) פאלטי4276 פורים
הושמה פארטי מפורים כנהוג;4277 ויחוייב כל א' לפרוע כל סך שנוגע לו ג' ימים קודם פורים, ואם לאו יוכלו הפרנסי' למשכנם בעש“ג עם ל”ב4278 סולדי מהוצאה.4279 ונשארה ע"פ כלם
(תשנו) פאלטה מהמצות
הושמה פארטי לתת פאלטי לעשות המצות בעד כל הקק“י למי שיהיה לו יותר באלי, עם החיובים הכתובים בפארטי משנה שע”ח4280 למי שישאר לו הפאלטה, בכל מכל כל כמו שכתוב בה; ונוסף, שלא יוכל לעשות מצות בערב פסח אלא שמורים.4281
ונשארה הפאלטה לר' משה מביאנקי, לערך ט' סולדי לליטרה, ולעניים ח' סולדי וחצי, וסולת קמח בעד שמורים ז' סולדי וחצי לליטרה;4282 ונתן משכון ביד מעכ“ה, ככתוב בפוליצה שנתן הוא, שהיא ביד כמ”ר דוד מאליה יצ“ו פרנס. ע”פ י"א הן ז' לאו
נועדי ליל ו' י“ז אדר הש”צ4283 🔗
כמ“ר דוד מאליה, כמ”ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ“ר גבריאל מניגרי, כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר יפה אלטריני, כמ“ר יעקב משלום, הח”ר משה גראסיטו, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר אליה צרפתי. |
רכד ע“ב (תשנז) א' במקום הח”ר משה לוריאה על חלוקת לחם לעניים
הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום הח“ר משה לוריאה זצ”ל,4284 א' מהחמשה לחלוק לחם לעניים.
ובכן כמ“ר מרדכי משלום קרא לכמ”ר אלחנן הילפרון ונשאר ע"פ ו' הן ג' לאו
נועדי ליל מצש“ק י”ט אדר הש"צ4285 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסים, כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר משה גראסיטו, הח“ר יחיאל לוריאה, כמ”ר מרדכי משלום, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יעקב משלום, כמ“ר אלחנן הילפרון, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר יפה אלטריני.
(תשנח) במקום הח"ר משה לוריאה על ריב הבינצי
הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום הח“ר משה לוריאה זצ”ל לעשות הריב עם הבינצי, בחברת כמ"ר אליה צרפתי, עם כח כפי לשון הפארטי.4286
ובכן כמ“ר שמריה קוניאן קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע"פ ט' הן ד' לאו
(תשנט) במקום הח"ר משה לוריאה שיחזיק הסקריטורי
הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום הח“ר משה לוריאה זצ”ל, שיחזיק כל הסקריטורי מהקק“י כפי לשון הפארטי מנויו של הח”ר משה הנ"ל.4287
ובכן כמ“ר גבריאל מניגרי קרא להח”ר יחיאל לוריאה ונשאר ע"פ ז' הן ו' לאו
(תשס) מורשה במקום ר' חיים ן' שושן נגד טריאיסטי
הושמו באלי בבוסולו למנות א' במקום כמ“ר חיים ן' שושן ז”ל, מורשה נגד ר' יוסף טריאיסטי.4288
ובכן כמ“ר יפה אלטריני קרא לכמ”ר אליה צרפתי ונשאר ע“פ י”א הן ב' לאו
נועדי ליל מש“ק כ”ו אדר הש"צ4289 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן, כמ”ר פינחס מניגרי, הח“ר משה גראסיטו, כמ”ר יהודה נאפולי, כמ“ר יעקב בר שמעון בר ש”י, כמה“ר שמואל כ”ץ, כמ“ר דוד פיראריסי, כמ”ר יעקב משלו', כמ“ר מאיר עזיז, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר מנחם מינקין,4290 כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יעקב סקאראמילה, כמ”ר אלחנן הילפרון, כמ“ר מרדכי באדיאה, כמ”ר אברהם בן פורת, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר דניאל פירו, כמ''ר מנחם כ“ץ, כמ”ר מרדכי משלום, הח“ר יחיאל לוריאה,4291 כמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל, כמ”ר אליה צרפתי. |
רכה ע“א (תשסא) א' על ד”י
הושמו באלי בבוסולו למנות א' על ד“י במקום הח”ר משה לוריאה זצ"ל4292 בעד זמן שהיה
הו[ ].4293
ובכן כמ“ר שמריה קוניאן קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאנו
ונשאר ע“פ י”ח הן [ לאו]4294
(תשסב) ועד השבעה
הושם פארטי למנות ועד השבעה, הכל כפי לשון פארטי ישגה ט' טבת השפ“ה,4295 וג”כ עם כל הקארגי וכחות4296 הכתובות בה; וג“כ כפי לשון פארטי מנוי ועד הנ”ל, שנשארה ביום ח' טבת השפ“ז,4297 ועם כל הכחות הכתובות בה ג”כ; בבאור שלעולם יוכלו להמנות נכנס גם פסול לשבעה מחמת קורבה או שנאה ולא יהיה לו קונטומאציאה;4298 ונוסף ג“כ שלא יוכלו מע”כ הר“ח להטיב להם שום פוליצה,4299 אם לא תהיו4300 חתומים מיד חמשה ממעלותיהם; וימשך זמן מנוים בעד שנה אחת המתחיל מהיום. ונשארה ע”פ ט“ו הן י”ב לאו
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות הועד מהשבעה כפי לשון פארטי הנ"ל
ובכן הח“ר יחיאל לוריאה קרא לכמ”ר שמואל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ח הן ג' לאו
כמ“ר מנחם כ”ץ קרא להאלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו ונשאר ע”פ כ"ד הן ב' לאו
כמ“ר אברהם בן פורת קרא לכמ”ר פינחס מניגרי ונשאר ע“פ כ”א הן ד' לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא להח”ר יחיאל לוריאה ונשאר ע“פ י”ו הן י' לאו
כמ“ר א”ז כ“ץ קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע“פ י”ח הן ח' לאו
כמה''ר שמואל כ“ץ קרא לכמ'”ר א“ז כ”ץ ונשאר ע“פ י”ג הן י"ב לאו
כמ“ר מנחם מינקין קרא לכמ”ר שמעון בר ד“מ ונשאר ע”פ ט"ו הן ו' לאו
כמ“ר אליה צרפתי קרא נכנס לכמ”ר מרדכי משלום ונשאר ע“פ י”א הן ט' לאו
(תשסג מינוי ריגולאדור במקום הח“ר משה לוריאה ז”ל)
הושמו באלי בבוסולו למנות א' ריגולאדור במקום הח“ר משה לוריאה זצ”ל
ובכן כמ“ר דניאל פירו קרא לכמ''ר אלחנן היילפרון ונשאר ע”פ י“ג הן י”א לאו
כמ“ר אלחנן הילפרון קרא נכנס4301 במקום הח”ר יחזקאל4302 זצ"ל
ונשאר ע“פ י”ב הן ה' לאו
(תשסד) אריכות זמן לריגולאדורי
הושם פארטי מצד מעכ“ה להאריך זמן למע”כ הריגולאדורי בעד כל חדש אייר הע“ל, לתת איסיקוציאוני4303 שלימה ומוחלטת לכל הריגולאציאוני,4304 כפי לשון הפארטי כלם על נדון זה;4305 ואם לא יעשו כנ”ל בזמן הב' חדשים הנ“ל, יובן שלא יהיה להם יותר כח ושלטנות לעשות שום דבר, וכל מה שעשו יהיה בטל ומבוטל, ויפולו בקנס הכתוב בפארטי4306 בלי שום גראציאה, ולא יוכלו לההנות יותר באופיציאו זה שום א' מהם; ולא יקָרֵא מוסר מי שיעניש אותם,4307 אבל תבא עליו ברכה. ונשארה ע”פ ט"ו הן ה' לאו
(תשסה) מנוי ר' יהודה מביאנקי על הנערים
הושם פארטי4308 מצד מעכ“ה לקיים כמ”ר יהודה מביאנקי לתת מוסר לנערים מבני עמנו יצ“ו ולהדריכם בדרך ישרה, שילכו ללמוד תורה ושילכו לבית הכנסת בשעת התפלה להתפלל, ולא יוכל שום אדם למחות בידו שלא יתן מוסר לנערים, ולהכות אותם ברצועה; ובכל שבת ושבת אחרי תפלת מנחה בבית הכנסת אשכנזית ובבית הכנסת איטליאני יחוייבו ב' מלמדי תינוקות, ה”ה הח“ר זרח הלוי והח”ר גד פואה, לעמוד א' בבה“כ אשכנזית וא' בבה”כ איטליאני על הנערים שיאמרו מזמורים, ויחיה תמיד יראת ר' יהודה הנ“ל עליהם;4309 ואם יראה בעיני ר' יהודה הנ”ל שהמלמד תינוקות מהקק"י אינו עושה מה שמוטל |
רכה ע“ב עליו לעשות וכל4310 חיובו על למוד הנערים, יבא בקק”י ויגלה חסרונו, ומעלותיהם יסדרו כדת
מה לעשות על המלמד הנ“ל, ויכופו אותו לעשות כל חיובו כראוי. ונשאר ע”פ כלם
נועדי ליל מצש“ק ד' ימים לחדש ניסן הש”צ4311 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס, הח“ר משה גראסיטו, הח”ר יחיאל לוריאה, כמ“ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ”ר עזריאל כ“ץ, האלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן, כמ“ר דניאל פירו, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמ”ר דוד פיראריסי, כמ“ר יעקב משלום, כמ”ר א“ז כ”ץ, כמ“ר יהודה נאפולי, כמ”ר יוסף משלום, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מאיר עזיז, כמ“ר פינחס מניגרי, כמ”ר מיכל בר יהודה ז"ל.
(תשסו) מנוי ר' יהודה מביאנקי קצב
בא כמ“ר יהודה מביאנקי בועד הקק''י ובקש בנא לשון בקשה ממע”כ הפרנסי‘, שישימו הפארטי בקק"י למנות הוא לבדו קצב;4312 ועשה אובלאציאוני4313 ונשתעבד מרצונו לקיים ב’ טַאלִיי4314 בערבי שבתות וערבי ימים טובים לתועלת הקק“י, ולקיים איש אחר עמו4315 להפקת רצון4316 מע”כ הפרנסי' שיהיו מעת לעת; לכן הושמה פארטי מצד מעכ“ה לקבל אובלאציאוני ושעבודו הנ”ל כנ“ל, ולמנות הוא, כמ”ר יהודה הנ“ל, קצב לבדו, בתנאי כפול, שיקיים ב' טאליי כדבריו הנ”ל בערבי שבתות כלם ובערבי ימים טובים כלם, ולשים לטַאלִיַה4317 אחרת איש נכון4318 כמוהו להפקת רצון מעכ“ה שיהיו מעת לעת; וג”כ בתנאי מפורש שלא יוכל לעשות שותפות עם שום א' מהקצבים שעברו, ולא יוכל לשום שום א' מהם לטאליה שנית בערבי שבתות וערבי ימים טובים בשום אופן שבעולם; ויחוייב לתת ערבות בעד כ“ה דוק‘; וימכור הבשר מכל מין שיהיה כפי לשון הפארטי ישנה,4319 ועם החיובים הכתובי’ בפארטי הקצבים מיום ו' אדר השפ”ט;4320 ונוסף שיהיה הרשות ביד מעכ“ה שיהיו מעת לעת לקאסארלו,4321 אם לא יעשה כל חיובו בכל עת וזמן שיהיה; וימשך זמן מנויו בעד שנה א', המתחיל לפסח הע”ל. ונשאר ע“פ י”ב הן ח' לאו
ונכנס ערב בעדו כפי לשון הפארטי מסך כ“ה דוק', החכם הרופא כמהח”ר דוד חיים לוריאה, וכן נתרצה בפני משה מפאנו סופר הקק"י.
נועדי יום א' י“א ניסן הש”צ,4322 ואלה שמותיהם 🔗
כמ“ר שמריה קוניאן, כמ”ר דוד מאליה, כמ“ר יוסף חפץ, פרנסי', כמ”ר גבריאל מניגרי נכנס, כמ“ר אברהם בן פורת, כמ”ר יעקב סקאראמילה, האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאנו, הח”ר משה גראסיטו, הח“ר שבתי סיצה, כמ”ר פינחס מניגרי, כמ“ר א”ז כ“ץ, כמ”ר יעקב משלום, כמ“ר יפה אלטריני, כמ”ר שמריה בר מתתיה קוניאן, כמ“ר מיכאל בר יהודה ז”ל, כמ“ר מרדכי משלום, כמ”ר שמעון בר ד“מ, כמ”ר עזריאל כ“ץ, כמ”ר דניאל פירו, כמ“ר אליה צרפתי, כמ”ר מנחם כ“ץ, כמה”ר שמואל כ“ץ, כמ”ר אלחנן הילפרון. |
רכו ע"א (תשסז מינוי הארבעה על האפילאציאוני)
הושמו באלי בבוסולו למנות הארבעה על האפילאציאוני,4323 וימשך זמן מנוים בעד ו' חדשים המתחילין מר“ח אייר הע”ל כנהוג.
ובכן כמ“ר יוסף חפץ קרא להאלוף כמוהר”ר קלונימוס כ“ץ ונשאר ע”פ ח' הן א' לאו
כמ“ר יעקב משלום קרא להאלוף כמוהר”ר שמריה מורפורך ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
כמ“ר יפה אלטריני קרא להח”ר משה גראסיטו ונשאר ע"פ י' הן ד' לאו
כמ“ר מרדכי משלום קרא לכמ''ר אליה צרפתי ונשאר ע”פ ט' הן ו' לאו
כמייר שמעון בר ד“מ קרא נכנס לכמ”ר יוסף חפץ ונשאר ע"פ ט' הן ו' לאו
(תשסח) סיוע לבתולה י' דוק'
הושם פארטי לתת לצנועה מבני עירנו עשרה דוק' ממעות להשיא בתולה, שהם ביד האלוף כמוהר“ר אברהם קאטאלאן;4324 ואם אין בידו סך זה לע”ע, ממעות שיבאו לידו להבא ולא ממעות אחרים, כפי נוסח הפארטי.4325 ונשארה ע“פ י”ז הן א' לאו
(תשסט שכר לנער יצחק בן ר' מאיר)
הושמה פארטי לתת להנער יצחק בן ר' מאיר טריאיסטי ז“ל לקרוא בכל ע”ש4326 הלבשע“ה4327 שכר הנהוג. ונשאר ע”פ ט"ו הן ב' לאו
(תשע) מנוי הפרנסי'
הושמו באלי בבוסולו למנות ג' פרנסי' ונכנס כנהוג בעד ג' חדשים מתחילין מר“ח אייר הע”ל
ובכן כמ“ר דניאל פירו קרא פרנס לכמ”ר עזריאל כ“ץ ונשאר ע”פ י"ב הן ב' לאו
כמ“ר עזריאל כ”ץ קרא פרנס לכמ“ר שמעון בר ד”מ ונשאר ע“פ י”ב הן ה' לאו
כמ“ר מרדכי משלום קרא פרנס לכמ”ר מיכל בר יהודה ז“ל ונשאר ע”פ י"ב הן ה' לאו
כמ''ר שמריה בר מתתיה קוניאן קרא נכנס לכמ"ר פינחס מניגרי
ונשאר ע"פ י' הן ט' לאו
(תשעא) מנוי א' שיחזיק בוסולו לקמח לפסח
הושם פארטי מצד מעכ“ה למנות אחד מבני הועד יצ”ו, שילך סביב לגיטו עם בוסולו קמח לפסח, הוא בעצמו, כל ע“ש4328 וערב יום טוב; ויחזיק הבוסולו בידו,4329 ולא יוכל שום א' להוציא אלו המעות אלא לקמח לפסח ולא בדבר אחר, וזה בעד שנה א'. ונשארה ע”פ כלם
ובכן הושמו באלי בבוסולו למנות איש הנ"ל
וכמ“ר גבריאל מניגרי קרא להאלוף כמוהר”ר אברהם קאטאלאן
ונשאר ע“פ י”ז הן ב' לאו4330 |
(להלן מובאים, לפי סדר זמנם, רישומים שונים מן השנים שס“ד–שפ”א, שהועתקו בדפים האחרונים של הפנקס, וכן שני פסקי-דין (סימנים תשעד–תשעה), שהועתקו שלא במקומם, בדפים קנד–קנה, אחרי סימן שו. כמה רישומים מדף רכז ואילך נתפרסמו בכרך א, סימנים תתכט–תתמד).
רכח ע“א (תשעב) העתק4331 פסק נעתק בזה מהאוטינטיקו4332 מלה במלה במצות מע' פרנסי קקפ”י ביו'
י“ג שבט השס”ד4333, לי"א
לאהבת האמת והשלו' והמשפט אנחנו ח“מ, אחרי שמענו טענת הנעלה כמ' אליה יצ”ו קטאלאנו ע“ד החלון אשר פתח בדרך חצר ב”ה,4334 אשר נעשה לו צווי מאת מע' פרנסי הקק“י בעש”ג שיקטין החלון ההוא אשר עשה כנ“ל; ואחרי שמענו טענותיו באר היטב ע”ד החלון לבד4335 כנ“ל, אנחנו פוסקי' וגוזרי' עליו, שיגביה למטה מהחלון הנ”ל שלשה לבני',4336 ויוכל להגביה החלון הנ“ל למעלה כפי רצונו; וכל זה פסקנו ע”ד החלון, ומבארים אנחנו, שלא יהיה בעד פסקנו
הנ“ל שום פריודיציאו אל כמ”ר אליה הנ“ל ע”ד הפתח אשר בקש לעשות במקום הנ"ל, אם יהיה לו שום זכות.
שמעון בכמהר“ר ישראל לורי' יצ”ו דיין, ויובן4337 שיחוייב לעשות למטה מן החלון הנ"ל עוד מן אבן ננטו,4338 היינו הנק' בלעז סויירו.4339
משה בר יצחק כהן דיין
שמואל בכהר“ר גרשם כ”ץ יצ"ו
רכט ע“א ב”ה
(ה' מנחם השס"ז)4340
(תשעג רישום החלטה ישנה בדבר חזקתו של ר' נריה בר יחיאל)
וזאת לדעת להודיע ולהודע, כי בהיות שכאשר הגיע לחלק4341 כמ“ר נריה בר יחיאל יצ”ו את הקאמירון אשר בטוראצו עם בית הפאברה,4342 התבאר בפרטידה4343 אשר בפנקס הפיטאציאו‘4344 מהקק"י, שיוכלו הדרי’ בקאמירון הנ“ל לצאת ממנו לרדת גם בדרך סלם הטוראצו; ולכן אחר ימי' מה נעשה באור מארבעת מחלקי הבתי',4345 שתהיה לכמ”ר נריה יצ“ו הנ”ל מחצית הסאליטה,4346 אשר היא מַעבָר לעבור מהקאמירון הנ“ל לרדת בסלם הנ''ל, ושמו בחיק הקק”י4347 לפרש, אם בחנם או בתוספת שכירו' תהיה מחצית הסאליטה הנ“ל לכמ”ר נריה יצ“ו הנ”ל; ובכן נשאר בועד, שמחצית הסאליטה הנ“ל תהיה בחנם לכמ' נריה הנ”ל, בהיות שבפארטידה שלו בפנקס הפיטאציאו' מהקק“י התבאר, שיוכל לצאת ולבוא דרך סלם הטוראצו כנ”ל; וכשנעשתה הבאלוטאציאו‘4348 הנ"ל לא נכתבה,4349 וגם אחר ימי’ רבי‘, עם שידעתי שהדבר כן הוא כנ“ל, לא העלתיו על ספר, כיון שלא עלה בשעת מעשה, עד שבא עתה כמ”ר נריה שמש4350 והעיד לפני מפיו ומפי שְלֵמי’ וכן רבים מהקק“י, שכן הדבר כנ”ל, וגם רבי' מטובי העיר העידו כנ“ל, והמה ראו כן תמהו שלא נכתבו דברי' אלה על ספר; לכן על פיהם וע”פ זכרוני וע“פ האמת והצדק, למען לא תלקה מדת הדין בשום זמן, כתבתי זכרון זה פה, ולמען ידע דור אחרון קושט דברי אמת מכל הנ”ל.
נאם הצעיר שמואל ארקוולטי כותב וחותם פה פאדו' ביו' א' ה' למנחם השס"ז
(סיון שע"ג)4351
(תשעד התחייבות מרת רחל קונייאן בעניין עבודות-בנייה בביתה)
קנד ע“ב בהיות4352 כי מר' רחלה, אלמנת המנוח כמ”ר מתתיה קוניין ז“ל ובנה כמ”ר שמריה בכמ"ר
מתתיה הנ“ל, חתרו מרתף בחצר שלהם, אשר סמוך לכותל הבית שדר בו כעת שומר הגיטו מי'4353 ויצינצו, אשר הבית הנ”ל מבני הקק“י;4354 ובכותל ההוא היה קונדוטו4355 מבית הכסא, עם החפירה תחתיו4356 אשר היתה בתחתית החצר הנ”ל, והיו נכנסי' בה כל השופכין והיציאה4357 כנהוג; ובעשית מר' רחלה כיפת המרתף, סתמו החפירה והקונדוטו הנ“ל, שלא יוכלו עוד להשתמש בו; וכאשר נודע הדבר למ”כ הפרנסים יצ“ו, התרעמו נגדם על הדבר הזה, כי אין ראוי לעשות כאלה, להשיג גבול הקק”י ולגרוע זכיותיו בכל אשר ימצא להם בהם זכות; וכשמוע מר' רחלה ובנה הנ“ל את דברי מ”כ הפרנסים, וכדי שלא יעכבו בידה לעשות המרתף כפי אשר התחילו כבר לעשותו, ולהתיר מעליה ומעל בנה דברי תרעומות הנ“ל, עתה באתה לפנינו היא מר' רחלה הנ”ל ובנה כמ“ר שמריה הנ”ל ואמרו לנו, הוו עלינו עדים נאמנים וּקנוּ ממנו בקניין
גמור אגב סודר, וכתבו וחתמו בכל אופן היותר מועיל ומספיק ותנו ליד מ“כ הפרנסים מבני הקקפ”י להיות בידם וביד כל באי כח הקק“י לעדות ולזכות ולראיה, איך הננו משעבדים שנינו גם יחד ואינסולידום4358 ומקבלים עלינו בק”ס4359 הנ“ל ובשעבוד כל נכסינו דקנינו ודעתידין אנחנו לקנות, אנחנו משעבדים ומחייבים עצמנו לחזור ולחפור החפירה בתחתית קרקע המרתף תחת הקונדוטו של בית הכסא הנ”ל, באופן שיוכלו להשתמש בו לכל צרכיו כבתחילה, שהיה קודם שעשינו שמה המרתף, והכל על הוצאותינו, |
קנה ע“א בלי פקפוק וערעור ומחיר כלל ועיקר; וכשמוע מ”כ הפרנסים יצ"ו את דבריהם, ובראותם
השעבוד הזה שנשתעבדו, נתפייסו להם וקבלו השעבוד, להיות זה נהנה וזה איננו חסר, אך שיקיימו דברי השעבוד הזה להחזיר לעשות החפירה הנ“ל באופן נאות ומספיק כנ”ל; וכל הנ“ל קבלו עליהם מר' רחלה ובנה הנ”ל בח“ח ובת”כ במקו' שד“א4360 לשמור ולעשות ולקיים כנ”ל, ובשעבוד כל נכסיהם ובק“ס הנ”ל, וקנינא4361 מיד מר' רחלה ומיד בנה כמ“ר שמריה הנ”ל יצ“ו ליד ולזכות מ”כ הפרנסים.
(יום ג' כ“ב סיון השע”ג)4362
(תשעה פסק בעניין עבודות-בנייה בדירתה של מרת רחל קונייאן)
בעצם היום הזה, שהוא יום ג' כ“ב סיון השע”ג, באו לפנינו שני החלקים אשר נזכיר, ה“ה הנעלה כמ”ר שמריה יצ“ו בן המנוח כמ”ר שימילין4363 מקוניין זצ“ל והנחמד כמ”ר רפאל יצ“ו בן כמ”ר יודא בסאן יצ“ו, כמו מורשים ופרוקוראטורי4364 מהכבודה מר' רחל מב”ת, אלמנת המנוח כמ“ר מתיתיה מקוניין זצ”ל, ויתומיו, מצד וחלק אחד, ומעלת פרנסי הקק“י, ה”ה הקצין כמ“ר מיכאל אשפריאלו יצ”ו והקצין כמ“ר אברהם אבוהב יצ”ו כמו נכנס, לשֵם הקק“י, מצד וחלק שני; אשר כמ”ר שמריה וכמ“ר רפאל יצ”ו הנ“ל לשם הנ”ל כנ“ל טענו בפננו לאמור, כי להיות שהאלמנה הנ”ל בונה בניין בביתה ובחזקתה, אשר בבניין הנ“ל יש פורטוזילה4365 אחת מהגיטו, אשר היא דבוקה לכותל ביתה הנ”ל, כי מהפורטיזילה הנ“ל יש נזק, כי האלמנה מב”ת הנ“ל אינה יכולה לעשות הבניין הנ”ל כתקונו, ויש מקו' אחד שתוכל לדבק הפורטיזילה הנ“ל לצד אחר במקו', זה נהנה וזה אינו חסר, ומעלת פרנסי הקק”י עשו לאלמנה הנ“ל קומנדאמינטו פינאלו4366 ע”י מושל העיר, שלא תוכל לשנות הפורטיזילה הנ“ל למקו' אחר; ולכן טענו ושאלו ממנו ח”מ4367 שני המורשים יצ“ו הנ”ל לשם הנ“ל, שנדון ונפסוק ונברר ע”ד הפורטיזילה הנ“ל, אם תוכל האלמנה הנ”ל לשנותה לצד אחר, כיון דליכא פסידא לקק“י ורוחא לה,4368 ונפסוק ג”כ שיהיה גם הקומנדאמינטו הנ“ל בטל ומבוטל מכל וכל, כי כן גזרו מעלת הפרנסי' שנוכל לדון ולפסוק כל הנ”ל כנ“ל, למען תוכל האלמנת הנ”ל להשלים בנינה הנ“ל כרצונה; אשר לדבריהם אלו השיבו מעלת פרנסי הקק”י, שאם יהיה שום נזק ופיריודיציו למעלת הקק“י בעד שנוי מקו' הפורטיזילה הנ”ל, שנעכב לאלמנת הנ“ל לשנות הפורטיזילה הנ”ל מהמקו' הנ“ל; ואנחנו ח”מ, אחרי שמענו טענת שני המורשים הנ“ל לשם האלמנה הנ”ל כנ“ל, ותשובת מעלת הפרנסי' מהקק”י הנ“ל פעם אחר פעם, עד שאמרו לנו שאין להם עוד לטעון ולהשיב רק כנ”ל, ואחרי גזרת וצווי מע' פרנסי הקק“י אלינו, שנפסוק ונברר על כל הנ”ל, אנחנו פוסקים, שתוכל האלמנה הנ“ל לשנות הפורטיזילה הנ”ל ולהעמידה מצד אחר, מדינא שזה נהנה וזה אינו חסר, כיון שאין בזה נזק ופיריודיציו לקק“י; ובפרט אנו מבארים, שתהיה מחוייבת האלמנה הנ”ל ויורשיה אחריה לקיים הפורטיזילה הנ“ל בצד אחר כתקונה להוצאותיה ולהוצאות יורשיה, כיון כי לע”ע הפורטיזילה הנ“ל ┐הוא┌ עומד במקו' מכוסה, ולצד אחר יעמוד במקו' מגולה,4369 ולכן אנחנו מבארים שיהיה הקומנדאמינטו שעשו מע' פרנסי הקק”י ע''ד הפורטיזילה הנ“ל אל האלמנה הנ”ל כנ“ל בטל ומבוטל מעקרו; ולהיות כי הנע' כמ”ר זימלן בר המנוח כמ''ר ד“מ ז”ל בא לפנינו לאמר, שיש לו דין ודברי' עם האלמנה הנ“ל ע”ד הפורטיזילה הנ“ל, ובפסקינו הנ”ל לא נעשה לו שום פיריודיציו,4370 אנחנו ח“מ מבארים, שלא יהיה פסקנו הנ”ל פוריודיציו אל כמ“ר זימלן הנ”ל, אם יהיה לו דין וזכות נגד האלמנה הנ“ל ע”ד הפורטיזילה הנ“ל, כי כן פִסקֵנו אינו אלא על טענת המורשי' הנ”ל וטענת ותשובת הקק“י כנ”ל, ואין לנו עסק בטענת כמ“ר זימלן יצ”ו הנ“ל; כל זה יצא מאתנו פה פאדובה, היו' הנ”ל, לש"ש4371 ובאמונה וכיד ה' הטובה עלינו, ועם הכל שריר וקיים.
אני יעקב בר אברהם שלו', דיין קק"פ
אני אליה קאטילאן, דיין קקפ"י
אני יוסף דאלבה, דיין קקפ"י
(ר“ח כסלו שע”ח)4372
(תשעו אישור קבלת ספר-התורה שהועלה בגורל)
רל ע“ב לזכרון טוב יהיה אמן, איך בליל ג' שהוא ר”ח כסלו שע“ח, הוציאו בגורל את הס”ת4373 אשר שם
כמ“ר שמואל בר מצליח ז”ל בבוליטי,4374 לפני מ“כ הפרנסים מק”ק פאדובה יצ“ו, ויצא הגורל עם המזל טוב נגד הבולוטינו שהיה כתוב בו יעקב בכמ”ר יצחק שאסו; וכן ביום ו‘, שהוא ג’ כסליו,4375 קבל כמ“ר יעקב בכמ”ר יצחק הנ“ל את הס”ת מיד מ“כ הפרנסי' יצ”ו; ובהיות כי מ“כ הפרנסי' הנ”ל שעבדו עצמם נגד כל המשימים בוליטי על הספר הנ“ל, להחזיק תחת ידם הס”ת הנ“ל בשם מי שיעלה לו לגורלו, לכן מעתה ומעכשיו כמ”ר יעקב הנ“ל פוטר ומוחל למ”כ הפרנסי' הנ“ל כל מני שעבוד הנ”ל, הואיל וקבל הס“ת מידם; ולעדות ולזכות ולראיה למ”כ הפרנסי' הנ"ל יחתום שמו כאן למטה לזכרון לדור אחרון.
(–) אני יעקב בכמ“ר יצחק [ ]4376 ומאשר כל הנ”ל
(יום א' י“ז טבת שע”ח)4377
(תשעז חלוקת הוצאות לטיפול בחולה)
רל ע“א להיות כי הובא הנה האלוף כמהר”ר עזרא מקוויליונה מוטל במטה מחמת חולי כבד, אשר צריך
רפואה והוצאה רבה, ובני החבורה מגמילות חסדי' צעקו לפני מ“כ הפרנסים, היינו כמ”ר זימלן לוריא, כמ“ר אהרן שלו' וכמ”ר פינחס יצ“ו, ואמרו כי כבד מהם המשא וההוצאה הזאת, שלא יוכלו לשאת אותה לבדם, כי החבורה תתמוטט, ובקשו ממ”כ שגם בני הק“ק יעזרו ויסיעו4378 בהוצאה, ובפרט כי צריך לפרוע4379 גם איש אשר ישרתנו; באופן כי מ''כ הפרנסים ראו שאלתם כהוגן,4380 ושעבדו עצמן עבור הקק”י4381 יצ“ו לפרוע שנים עשר ליטרין לכל חדש לפרוע המשרת את החולה, וגם שבכל יום יוציאו שנים בולוטיני מן הבוסלו מהבוליטיני מהאורחים,4382 וכל היוצא יחוייב לשלוח לו להחולה הנ”ל מזון וצדה לאכול ולשתות עבור סעודה אחת, וכל זה כל משך זמן שיהיה מוטל במטה ויצטרך לזה, ושאר הרפואות והוצאות אחרות יעשו בני החבורה הנ“ל; ולמען ┐היות┌ זאת לזכרון על דבר אמת וצדק, צוו אותי מ”כ הפרנסים הנ“ל לכתוב זאת בספר בני הקק”י, וזה נעשה ביו' א' י“ז טבת שע”ח לפ“ק, וכאשר צֻותי4383 מפי מ”כ הפרנסי' הנ"ל, כן עשיתי.
(–) נאם יעקב בכמ“ר אלחנן ז''ל היילפרון סופר הקקפ”י
רלב ע“א יו' ג' כ”ג אדר שע"ח4384
(תשעח רשימת המיסמכים שנמסרו לממונה מטעם הק"ק)
אלו הם הכתבי' והפנקסי' הובאו ליד הסופר הקק"י כדי למסרם ליד המופקד עליהם כפי נוסח הפרטי4385
מיד הר“ר משה גראסיטו, פינקס אחד עולים, וריציוירו4386 מן גאשפרו דארגיינטי,4387 וקוֹפּייה4388 חשבונות שקבל סי' אנדריאה וואקאני,4389 אינשטרומינטו4390 על קלף מן גאשפר ארזינטו מן הבתי' של קורטצה,4391 וי”א פוליצי ורציווירי ושקריטורי4392 מעסק הארזינטו הנ"ל.
מן כמ"ר בנינאס, א' סינטינציה מגרזאריאה.4393
מן כמ"ר שבתי סיצי, א' פרוציסיטו,4394 וצווי שלא לתן מלון לאורחי' כי אם ברשות הפרנסי‘, ופסק האשה אשכנזי’.4395
מן כמ"ר נריה בר יחיאל, כרך שקריטורי.
מן כמ“ר משה כה”ץ מוריטו, פינקס אפיטציוני,4396 פנקס הכרוזי' וכתבי' מהריטורי,4397 ומאנדאטי,4398 ט' מאנדאטי מרשות ד“י, קאפיטולי מהגיטו,4399 פרוציסו משה קורדיוואנו וליאון אבוהב,4400 פרוציסו מהשריות4401 ושאר שקריטורי, שקריטרה מי' אנדריאן קאוו' דוואקה בעניין השער,4402 ב' פרוציסי נגד אנטוניו רומאנו, כרך שקריטורי נגד ליאון אבוהב, ד' מאנדאטי מהסקולארי,4403 ב' פרוציסו מהפירוטו,4404 כתבים מהגיטו, גבול הבתי חיים אשר מחוץ לעיר, פסק פירוטו, כרך פוליצי שונות, מודעות נגד פינחס, מנדאטו קלף מהדיצימי4405 וגם מכתב על זה, מן כמ”ר אליה קאטילאן, פרוציסו ואינסטרימונטו בוטיגה זוואן פרנצישקו4406 ופרוציסו איזאק דלבילה4407
מן כמ"ר זימלן לוריא, טירמינציוני4408 שלא לקחת בגדי צמר ומשי עד אשר יעמדו במשפט, ב' שקריטורי.
מן כמ"ר שמריה קונייאן, פרוציסו נגד מוניקו.4409
מן כמ"ר מיכאל בר אהרן, ג' פרוציסי, א' נגד קרלו וארוטאר, א' נגד גאשפר קליגאר, וא' נגד אנדריאה באקאניולו.
(יום א' כ“א למנחם שע”ח)4410
ר“ל ע”ב (תשעט) העתק4411 נדבה נעשית לתושבי ירושלם תוב“ב ע”י החכם קורדוירו4412 יצ"ו, וככה
נכתבה בפינקס החכם הנ“ל, ונכתב כאן ההעתק לזכרון במצות מ”כ הפרנסי' יצ"ו
בהיות כי בא הנה הגאון כמהר“ר גדליה קורדאוירו יצ”ו עם כתבים מק“ק ירושלים תוב”ב וגם כתב מיוחד לק“ק פאדובה, ע”כ אנחנו בני ק“ק פאדובה יצ”ו נדבנו לעת הזא' לתת להוציא כמצטרך לכללות כל הקק“י דרי ירושלים תוב''ב, היינו לפרוע החובות והוצאות הכללות מאה ליטרין; והמעות הנ”ל הם שנים ושמונים ליטרי' מנדבת ק“ק אשכנזי' ולועזים יצ”ו ושמונה ועשרים ליטרי' מנדבת ק“ק ספרדיים יצ”ו, סך הכל מאה ליטרין.4413 ואלו הם נוספים על אחד ושמונים ליטרי' י“ב s, אשר כבר שלחנו ט”ו לוליו4414 העבר מהנדבה שנעשתה בעד שלחוּת הרב כמהר“ר יצחק אשכנזי יצ”ו מצפת, אשר בא בכתבים כמו כן חתומים מק“ק ירושלים צפת וחברון, ומלבד מאה ותשעה עשר ליטרי' אשר שלחנו לעניי א”י בכלל,4415 אשר שלחנו אותם ט“ו לויי' העבר אל יד הגאון כמהר”ר שמחה לוצאטו4416 לשלחם כנ“ל; והמאה ליטרי' הנ”ל קבלנו עלינו לשלחם לויניציאה ליד הגאון כמהר“ר שמחה לוצאטו יצ”ו הנ“ל, לשלחם לכללות ק”ק ירושלם יצ“ו הנ”ל וכנ“ל; וזה היה פה ק”ק פאדובה יום א' כ“א למנחם שע”ח לפ"ק.
(–) נאם יעקב בכמ“ר אלחנן ז”ל היילפרון כותב וחותם בשם מ“כ פרנסי ק”ק פאדובה יצ"ו
(יום ה' כ' ניסן ש"פ)4417
(תשפ הפקדת מעות של קופת ארץ-ישראל בתיבת ההקדש של האשכנזים)
רל ע“ב לזכרון טוב יהיה לי”א,4418 איך הושמו בתוך תיבת מעות ב‘"ה של האשכנזי’, בפקדון ע"י מ''כ
הפרנסים, כמ“ר זימלן לוריא' וכמ”ר אהרון שלו' וכמ“ר עזריאל כ”ץ יצ“ו, שני שקאטולי4419 מעות אשר הם שמה בפקדון, אשר לוקחו מתוך הקופה של א”י4420 כדי לשלחם שמה בזמן אשר יהיה מוכן וראוי, אשר הם סך ס''ח לי' י“ו s מטבע וא' רבעי טאליר,4421 וגם ו' ליטרי' קלים; ולעדות ולזכרון כתבתי כאלה בשם מ”כ הפרנסי' הנ“ל, יו' ה' ד' שח”ה4422 של פסח ש“פ לפ”ק.
(–) נאם יעקב בכמ"ר אלחנן ז''ל היילפרון
(כ“ג אוגוסט ש”פ)4423
(תשפא מסירת המעות הנ"ל לידי הפרנסים כדי לשלחם לארץ-ישראל)
היום יום א' כ“ג אגושט ש”פ, מ“כ הגזברים מב”ה של אשכנזי' מסרו המעות הנ“ל כלם4424 ליד מ''כ הפרנסי' של הקקפ”י, היינו כמ“ר אהרן זרח כה”ץ וכמ“ר אהרן שלו' וכמ”ר זלמן בר ד"מ, כדי לשלחם לעניי ארץ ישראל.
ולראית האמת חתמתי שמי, נאם יעקב בכמ“ר אלחנן ז”ל היילפרון
עו' לזכר, שקבלו מקופת כמהר“ר שמריה4425 יצ”ו לשלוח כנ“ל לי”א לי' י' s
רכט ע“א ב”ה
(תשפב עדות על ‘מוכת עץ’)
(ג' תמוז שפ"א)4426
מעשה היה בפנינו בי דינא דחתימי לתתא,4427 שבא הנכבד כמ“ר עזריאל כ”ץ בכמהח“ר גרשם ז”ל נבהל על מאורע אירע אל הילדה בתו אידילה, אשר היא בת ארבעה שנים בקרוב, כפי מה שהגיד לנו כמ“ר עזריאל הנ”ל, וזה שנפלה על גבי פרוּר נחשת, ויך חודו של פרור בין ירכותיה באותו מקום, ותכף יצא דם ממנו על חלוקה והיה שותת על בגדיה; וכל זה הגידו לנו שתי זקנות חשובות, מרת דולצי אלמנת כמ“ר יעקב ק”פ4428 ומרת גולדי אשת כמ“ר ליב קרימוניס, שנמצאו שתיהן במעמד כשהיתה הילדה צועקת מרה והיה הדם שותת כנ”ל לעיניהן, גם אנחנו ראינו בגדיה אשר היו מלוכלכין; ובכן אנחנו בי דינא דחתימי לתתא כתבנו וחתמנו האי עובדא למזכרת לדורות הבאי' ולראית האמת; וכל הנ“ל היה פה פאדו' היום יו' ד' ג' תמוז4429 השפ”א והכל שריר וקים.
(–) יוסף קצנלנבוגן4430
(–) יהושע יעקב בכמ“ר אלחנן ז”ל היילפרון דיין
(–) אברהם בכמ"ר אליה קאטאלאנו דיין
נספח 🔗
תעודות 🔗
1. 29 באפריל 1604. פריביליגיה אישית לסוחר היהודי יעקב אשפיריאל, שלפיה יוכל ליהנות מכל הזכויות שהוענקו ביום 6 באוקטובר 1598 ליהודים הלבאנטינים והפונינטינים בוויניציאיה (וראה לעיל, סימן מ).
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 141.
Datum ex officio predictorum, die XXIX aprilis, inditione II, 1604.
Messer Constantin Rhenier alla Mercantia
Messer Emo alla Mercantia
Messer Marco de Riva alla Mercantia
Messer Marc’Antonio Valaresso alla Mercantia
2. 2 ביולי 1606. חוזה-שכירות עם נוצרי, השוכר מן הק"ק בית ושדה בבית-הקברות היהודי (וראה כרך א, סימן תתכה; וכן לעיל, סימן קטז).
ארכיון קהילת פאדוואה, כרך 1, דף 37ב.
Il si dechiara per la presente fittation come messer Menego, Gastaldo del quondam Girolamo Gambarato et Gastaldo al presente delle Benedette Monache di Santa Maria Mater Domini, tuol ad affitto dalla Università delli Hebrei una casa con due porte verso la chiesa di dette Monache et tutto l’horto dove li Hebrei sepeliscono al
presente li loro morti, con tutte le sue habentie et pertinentie; con patto però che il sopraddetto messer Domenego non possi impiantar arbori di sorte alcuna, ne meno tagliar nissun di quelli, se non quelli che sono secchi che non fruttano più, et sia obligato di tenir detto loco a uso di buon fittual, sempre megliorar et non deteriorar; et
questa fittatione durerà per anni tre, cominciando da Santa Giustina prossima ventura, et la prima rata che pagherà sarà da Pasqua 1607 prossima che venirà; et de affitto si obliga di dar ogni anno ducati quindese correnti, da L. 6 s. 4 per ducato giusto il solito di questa città, in due rate, et della rata che haverà da pagar a Santa Giustina prossima sij obligato di dar solamente ducati sei;4431 et si obliga di tenir la camera in basso dove al presente gli sono li badilli e vanghe della Università, tenirla sempre voda a richiesta di detta Università et la detta camera non se intende in questa affittatione; et piu si obliga che ogni volta che farà bisogno alla Università, di venir fora, per qualche loro bisogno, de imprestar del suo ogni volta doi fazzoli4432 bianchi si come ha fatto per il passato, et il sopradetto non possa affittar detta casa ne tutta ne parte senza licentia di detta Università. Et per che dice messer Domenego contrascritto haver del suo in detto loco quattro tellari4433 da fenestre, in occasione si havesse da partir de lí gli sia concesso licentia de portarseli via, o vero da farseli pagar a chi intrerà in detto loco, del resto si contenta che tutti li meglioramenti già fatti siano della Università; et in fede della verità sarà sotto scritta la presente affittation per nome di messer Menego contrascritto, per lui dice non saper scrivere, il qual se contenta quanto di sopra, et anco dalli Gastaldi di detta Università,4434 quali si contentano quanto de sopra.
Io Pecino de Baris fui al presente, et anco io sottoscritti per nome de messer Domenego sopra detto, per non saper lui scrivere, qual si contenta et si obliga come di sopra
Io Aron quondam Salon4435 mi contento come di sopra
Io Cervo quondam Benedetto Sacerdote4436 hebreo mi contento ut supra
Io Salamon detto Frittola4437 ebreo affermo come di sopra
3. 16 ביוני 1607. כרוז מאת מושלי פאדוואה שלא להציק ליהודים ולא לפגוע בהם.
ארכיון קהילת פאדוואה, כרך 1, דף 34א. 4438
Die 16 junij 1607.
Fu publicato il soprascritto proclama per Battista Polenta al Canton de Casalini et il Canton delle Bugie, premesso il suon della tromba, stando molte persone ad udire.
4. 4 בספטמבר 1607. ‘קונדוטה’ ליהודי פאדוואה והסביבה.
ASP, Ducali, vols. Viii, fol. 143v; 92, fol. 45v
Ricercando gli Hebrei habitanti in Padoa e Padoana con la sua supplicatione hora letta che sia rinovata la loro condotta,4439 et facendo la medesma instantia quella magnifica et fidelissima Città col mezo del suo Nontio, et essendo a proposito di gratificarli come consigliano li Rettori di detta Città con la loro risposta medesemamente hora letta a questo Consiglio.
L’andarà parte che gli hebrei al presente habitanti in Padoa et Padoana siano et s’intendino ricondotti per anni cinque di fermo et mesi disdotto di rispetto, come fu preso nelle precedenti condotte, si che possino star et habitar con le loro famiglie in detta Città nostra di Padoa et Padoana, vivendo secondo il rito et costume loro et negotiando di quel modo c’hano fatto per il passato, senza però poter prestar ad usura, ne meno essercitar l’arte della sartoria, in quel modo che nella loro ultima condotta fu dechiarito, sotto pena di ducati cinquanta in caso di denontia, et giustificata che
sia la transgressione che ne per uso ne per altri fosse ritrovato a lavorar, et di perder la robba, cosí a quell’hebreo che tagliasse come a quello che desse a cusir et lavorar a detti ebrei; et per recognition debbano pagar alla Signoria nostra ducati tre cento all’anno per ogni gravezza et angaria cosi ordinaria come estraordinaria che fusse posta sopra essi hebrei; i qual ducati tre cento siano esborsati di mesi tre in mesi tre, a quattro ratte all’anno, in cassa delli Camerlenghi di quella città, da esser tenuti in Camara per servitio delli concieri della strada di essa,4440 da esser fatti4441 con boletta sottoscritta dal Capitanio di detta Città, giusta la parte presa in questo Consiglio sotto di quattro del mese d’agosto passato; dovendo, poi che già sono stati proveduti da quella Città di loco separato da Christiani per loro habitatione, et andaviti essi ad habitare,4442 esser in libertà quanto al stringer et dilatar le loro habitationi nel ghetto secondo il loro bisogno; conforme alli capitolli di es ghetto confermati in questo Consiglio sotto di 19 ottobre 1602,4443 dovendo per ciò li patti et conditioni che farano con li loro patroni4444 esser ferme et valide;4445 essendo di più obligati, oltre li detti ducati 300, di contribuir alle gravezze de banchi di questa Città4446 et dependenti da essi, giusta la deliberatione sopra ciò fatta da questo Consiglio nelle ultime condotte delli ebrei di questa Città, in tutto e per tutto come in quella, et conforme anco a quanto tra dette parti s’è convenuto, come appare nelle loro suppliche et risposte nella Cancellaria ducale essistenti.
Quare auctoritate supradicti Consilij mandamus vobis, ut supradictam partem observetis et ab omnibus inviolabiliter observari, ac ubi opus fuerit registrari faciatis.
Date in nostro Ducali Palacio, die 4 septembris, indictione V, 1607.
5. 30 באפריל 1613. פסק של מועצת השישה-עשר בוויניציאה, שלפיו יהודי פאדוואה אינם חייבים בתשלום מס-השריונים (וראה לעיל, סימן רסה).
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 155.
Li molto Illustri Signori Francesco Trapolino, Dario Borromeo et Checo Leoni honorandi deputati attuali, sedendo nel luoco delli Magnifici Sedici, aldidi4447 messer Simon de Loria mantoan,4448 Simon Cantarini4449 et Aron de Salon,4450 ebrei intervenienti per la loro Università, dimandanti dover esser liberati dalla molestia dattali per
l’esattore della Magnifica Comunità4451 delle ratte delle corazze, non essendo essa Università sottoposta a tal pagamento, stante la loro condotta concessa da Principe nostro Serenissimo et letta avanti le Sue Signorie molto illustri, et tanto pit quanto che per li tre sussidij butati con la occasione della guerra ultima navale non hanno pagato cosa alcuna per tal conto, per le quali et altre ragioni hanno humilmente ricercato che sia commesso mandato direttivo al ditto essator che non debba scoder da essa Università per causa della predetta ratta delle corazze; sopra la qual instantia havuta matura et dilligente consideratione, hanno terminato in tutto et per tutto come è stato
ricercato et addimandato per detti ebrei, salve le ragioni della Magnifica Comunità quomodocumque et qualitereumque et contraquorumque.
6. 13 בפברואר 1615. החלטת אסיפת איגוד הסוחרים בפאדוואה לתבוע את יהודי העיר לדין על שהחלו לייצר סחורה חדשה ואינם מסתפקים במסחר בסחורות חדשות וישנות, כפי שהותר להם על-פי תנאי ה’קונדוטה' (וראה לעיל, סימן שד).
Nel qual loco convocato e congregato il Capitolo della Fraglia di Marzeri per proponer l’infrascritta parte al numero 108, compresa la persona di me nodaro, in loco dell’Illustre et Eccellente Signor Giudice absente de licentia dell’Illustre et Eccellente Signor Giudice del Maleficio suo vicario generale et quello per Alberti Comand. Si levò in piedi misser Marco Bellin primo gastaldo per suo nome et colleghi et propose l’infrascritta Parte.
Essendosi scoperto che alcuni Ebrei, non contenti di aver ricevuto tanto favore da questa Magnifica Città di Padova di esser stabiliti nel suo Ghetto, et ivi possano vender publicamente mercanzia d’ogni sorte, nova et a scavezzo, e ciò per oviar la lor pratica per le case di Cristiani, non dovendo noi tenir altro comercio che di vender et comprare per degni et convenienti rispetti, siano fatti cosí audaci et temerarj che habbino dato principio a far fabricar mercanzia, come far far seda e quella lavorarla in diversi drappi di seda, comprar spelaggie e farle petenar e filar e ridurle in cordelle a malefizio commune; et servendosi, e quello che a peggio, di numero grandissimo di Cristiani e Cristiane che li praticano et vano per le case a pigliar du tal mercanzia per far li sudetti lavorieri, et detti Ebrei vanno per le case di Christiani a solicitar e trovar cosí homini come donne che li fanno detti lavorieri, sotto pretesto che siano bene et presto serviti, et forsi che latet anguis in herba, potendo loro haver altri diabolici fini in disprezzo die Giesù Christo nostro Signore et della nostra Religione Christiana et della Santa Romana Chiesa Catolica et Apostolica, con danno et pregiudicio tumiversalo; alla qual temerità e sfazataggine et scandalo cosí eminente fa bisogno di presto rimedio, per non lassar radicarsi cosí mala pianta et diabolica operazione, imperoché tutti li buoni et fedeli Cristiani doverebbono metter tutte le loro forze con ogni spirito a contradire e contravenire et operare con il mezo della buona giustizia per estinguer affatto, che sia annullato et estinto affatto, quelo principio di operazione cosí perniciosa et scandalosa; ma particolarmente aspetta alla nostra Fraglia di Marzeri, mettendo parte, et a Padova d’avanti l’Illustri Signori Rettori, et a Venezia avanti ciascun Illustre et Eccellentissimo Tribunal e Serenissimo Principe, far lite et contravenire contra l’operazione di quelli nostri comuni inimici a spese di detta nostra Fraglia, ma con patto però che non si possano tansare se non li Marzeri et non altri membri di detta Fraglia; qual parte passata si debba portare nel concorso delli molto Illustri Signori Deputà et Sindici, supplicandoli con le viscere del cuore a voler abbracciar detta nostra parte et a concorrer in questa cosî santa e giusta opera.
La qual a alta voce da me nodaro letta, fu opposta per misser Ippolito Franzina, uno di fratelli di Fraglia, et protestò che intende che indeferentemente tutti paghino, altrimenti protesta che il tutto si abbi per nullo, ovvero chi non ha da pagar non ballotti.
Al qual misser Marco Belin rispose non assentire, ma intender che il Capitolo sia libero e tutti paghino la loro consentia.
Al che misser Ippolito rispose et protestar, ex quo esso misser Marco è uno di quelli che è escluso a non pagare.
E misser Marco rispose che è stato fatto primo Gastaldo da tutti li fratelli, sí da quelli a chi tocca a pagar come da quelli che non, che però sia ballotata.
Onde, dopo altri grandissimi tumulti e strepiti, con il metter pena ad aquetarsi, si vene alla balottazion di essa Parte, qual messa a sufraggio hebbe pro favore numero 81, contro 28, e cosí presa.
Il che fatto, furono per quello di banca eletti quatro per Tansadori, doi de quali che saranno di balle superiori restino tansatori, posti però a suffraggij.
Pro 58 — Contro 52 misser Battista Nicolini
Pro 87 — Contro 25 misser Fremoldo Fremoldi
Pro 80 — Contro 31 misser Bortolo Cicola
Pro 35 — Contro 77 misser Piero Antonio Meotti
Et posti a suffragij rimasero come superiori di voti Tassatori misser Fremoldo Fremoldi et misser Bortolamio Cicola et fu licenziato il Capitolo.
7. 25 ביוני 1615. כתב-פשרה בין נציגיה של מועצת העיר ובין נציגי הק"ק, שלפיו ישלמו היהודים סכום שנתי כולל בתורת השתתפות במס הכללי, אף שלפי תנאי ה’קונדוטה' לא היו חייבים בכך, ולעומת זאת יהיו פטורים מן החובה למסור פרטים על הכנסותיהם ורווחיהם לגובה העיר (וראה לעיל, סימנים שלג, שמא). 4452
1615, inditione 13, a di Zobbia 25 Zugno, in Padoa nel locho de Magnifici Sedeci.
Li magnifici Giovan Battista Tascho, Andrea Cittadella, Gasparo da Ponte e Luigi Coradino, dottori deputatti4453 della Magnifica Città di Padoa, havutto prima il parere et consenso delli magnifici Signori Sedeci, piu volte intisa et nell’istesso numero de Signori Sedici la modesta richiesta de messer Elia delli Velli,4454 messer Simon Mantoan,4455 messer Simon Cantarin,4456 messer Moise Moretto,4457 messer Aron di
Salom,4458 messer Finea di Negri,4459 messer Elia Cattelan4460 et messer Giacob Moretto4461 per parte dell parte della Università delli rebrei,4462 li quali dimorano in Padoa et nel Padoano, elletti sopra le cose delli estimi et ad effeti oarticolare et espresso per trattare et concluder accordo con la Magnifica Città sopra la quantità della compartitta delle gravezze le quali debbano esser assegnate ad essi hebrei, come consta per la parte presa il giorno 22 instante,4463 la quale in lingua ebraica et italiana si atrova presentata appresso di me nodaro, li quali hebrei sempre si sono rimmessi all’arbitrio et alla volontà de rappresentanti la Magnifica Città, sono, convenutti con detti procuratori et commessi, cioe messer Simon Loria, Simon Cantarin, Aron di Salom, Moise Moretto et Finea di Negri, facendo anco per nome delli altri suoi colega per li quali prometono de ratho et espressamente dalla Università di tutti li sudetti hebrei compresi nell’ultima condotta, che nella riforma dell’estimo la quale al presente si tratta essi Hebrei senza dar altri generali o particolari polizze delle lor conditioni sianno posti în estimo in lire trenta tre, le quali debbano pagare in ragion di vinti doi soldi per lira d’estimo ogni doi mesi, come hanno fatto per il passatto et fanno tuttavia si per li trafichi come per li cemiterij loro et per le casette a quelli unite; et questo per tutte et cadauna dadia et gravezza fin hora imposte et le quali per l’avenire in qual si voglia modo et maniera si imponessero solamente dalla città, si fattamente che la detta ratta de lire trenta tre in raggion di vinti doi soldi per lira non possa mai esser accresciutta, ni minuitta, durando il presente concordio, il quale durar debba fin che durerà l’estimo il quale al presente si riforma; Le quali tutte cose, li Magnifici signori Deputatti hanno detto che seranno rathe gratte et affermatte, et per li detti procuratori et commessi per l’osservatione del presente concordio hanno obligatto li beni suoi e di tutta l’Università et Congregatione degli hebrei sopraditti uniti nella stessa condotta, et che attenderanno et inviollabilmente osserveranno tutto quello a che sonno obligati per il presente instrumento.
8. 16–17 בנובמבר 1615. ‘תיאור הגיטו’. רשימת בתי-האב של היהודים, תיאור דירותיהם ומקומות עסקיהם ופירוט שכר-הדירה ששילמו לבעלי-הבתים הנוצרים. הרשימה חוברה בידי הממונים על המס הכללי מטעם מועצת העיר, כדי לקבוע את חלקם של היהודים בו (וראה לעיל, סימנים שלג, שמא).
Coppia tratta dalla Nottarella della descrition o inquisition delle case in questa Magnifica Città nel quartiero del Domo, fatta da Signori Pressidenti all’estimo.
16 novembre 1615.
Descrition del Ghetto degl’Hebrei.
1. Finea et fratelli di Negri4464 hebrei possedono una bottega in magazin di dietro appresso la porta verso Sant Urban in confin del signor conte Antonio Calza, tenuta per uso delli suo traffico.
Paga all’Illustrissimo signor conte Gerolamo da Lion duccati vinticinque et Lire vinticinque.
2. Messer Aron et fratelli Salon4465 hebrei possedono una bottega con casa contigua per suo uso.
Paga all’Illustrissimo signor Conte predetto ducati cento.
3. Messer Lioncin4466 et Simon4467 fratelli di Lioncini possedono casa et bottega con corte contigua tenutta per loro uso et l’hanno divise in due botteghe.
Pagano affitto perpetuo al signor Conte predetto ducati nonantasei.
4. Messer Helia dai Velli4468 hebreo possede una casa et bottega contigua tenuta per suo uso.
Paga a messer Antonio et nepoti dal Pan Faveri d’affitto perpetuo ducati cento, et all’Eccellentissimo signor Gerolamo Soncin ducati tre.
5. Mazzo Alpron4469 hebreo possede una bottega devisa tra esso Mazzo et Grassen suo fratello contigua che fa canton con una camera sopra tenutta per loro uso.
Pagano agli heredi quondam signor Felippo Bucella ducati vintisei.
6. Eredi quondam Isach Roman hebrei possedono una bottega con mezado sopra contigua tenutta per loro uso.
Pagano alli heredi Bucella lire quaranta.
7. Marco dalla Badia4470 hebreo possede una bottega con camere nel torazzo degli heredi Bucella contiguo tenuta per suo uso.
Paga a detti eredi duccati tredici.
8. Conseglio da Lodi hebreo possede due camere in detto torazzo per suo uso.
Paga agli eredi sudetti ducati sette.
9. Sanson Malgaretto hebreo possede una camera in detto torrazzo per suo uso.
Paga agli heredì sudetti ducati cinque.
10. Abram Orenese hebreo possede una camera in detto torrazzo per suo uso.
Paga ducati cinque a detti eredi.
11. Rabi Lion4471 hebreo possede una bottega con casetta contigua per suo uso.
Paga a detti eredi ducati dicci.
12. Rafael Zufo4472 hebreo possede una bottega et mezado per suo uso contiguo.
Paga a detti heredi ducati sei.
13. Isach4473 et Servo4474 da Este fratelli possedono una casa et bottega divisa tra loro contigue per loro uso.
Pagano alli Reverendi Monaci di Santa Giustina ducati dodeci.
14. Lion Beccaro4475 hebreo possede una bottega dove fa beccaria con casa contigua tenuto per suo uso.
Paga a madonna Elena et Camilla da Como ducati disdotto.
15. Iseppe da Lia hebreo possede una casa o bottega contigua per suo uso.
Paga a madonna Elena et Camilla da Como ducati vinti uno et una occa.
16. Isach Pichiotto4476 hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga alla signora Giulia Franzona ducati dodeci.
17. Eredi quondam Isach Moretto detto d’Ancona possedono una casa et bottega contigua tenuta per suo uso.
Pagano al Girolamo Megiara ducati quindeci per il solaro da basso.
18. Isach Abonassar4477 hebreo possede una casa nel solaro disopra dalla antedetta per suo uso.
Paga al detto signor Girolamo lire sessantadue.
19. Moise dai Cordevani4478 possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga a messer Nicolò di Rossi ducati trentadoi.
20. Lazaro Moretto4479 hebreo possede il primo solaro con una bottega sotto detto solaro da una casa contigua tenuta per suo uso.
Paga a messer Simon ochialaro ducati nove.
21. Isach Ferarese4480 hebreo possede il solaro dessopra della detta casa per suo uso.
Paga al detto Simon ducati vinti nove.
22. Anzolo Alpron4481 hebreo possede una casa con bottega contigua per suo uso.
Paga a messer Francesco tentor ducati quaranta.
23. Abram Magiaro4482 possede una casa et bottega tenuta per suo uso.
Paga a Zuanne strazzarollo detto Moro ducati trenta doi.
24. Simon da Mugia hebreo possede una casa con bottega contigua per suo uso.
Paga a Francesco merzaro in Stra ducati quatordici.
25. Heredi quondam Salamon da Castelfranco possedono una casa contigua in una corte contigua tenuta per suo uso.
Pagano a messer Francesco sodetto ducati sedeci.
26. Isdrael Sacerdotte4483 hebreo possede una casa in corte sudetta tenuta per suo uso.
Paga al sudetto messer Francesco ducati sei.
27. Isach da Conselve4484 hebreo possede una casa et bottega in detta corte per suo uso.
Paga agli heredi quondam signor Dario dal Sole ducati quindeci.
28. Iseppe Mantoan possede una camera et bottega contigua et confinante col porton sotto il volto per suo uso.
Paga a messer Bastian fenestraro ducati vinticinque.
29. Jacob da Parenso4485 hebreo possede una bottega con camera in solar contigua col detto porton dall’altra parte tenuta per suo uso.
Paga al signor Gasparo Britti ducati sedici.
30. Aron Paesan4486 hebreo possede una casa con bottega contigua et sopra l’antedetta bottega et camera per suo uso.
Paga a ser Nale merzaro per ducati quattordeci et mezo.
31. Sabadai da Cizza4487 hebreo possede una casa con bottega contigua tenuta per suo uso.
Paga al sudetto Nale ducati undeci et mezo.
32. Donna Marcani vedova hebrea possede una botteghetta con camera contigua per suo uso.
Paga al sudetto ser Nale ducati quatro.
33. Iseppo Dalva4488 et fratello possedono una casa et due botteghe contigua tenuta per loro uso.
Pagano a messer Antonio hosto in Toreselle ducati cinquantacinque,
34. Heredi quondam Moise da Lendenara possedono una bottega con camera dissopra per suo uso contigua.
Paga alli Santi Padri prescritti lire ottanta.
35. Li detti possedono una camera contigua per suo uso.
Paga al signor Zoan Battista Tolentin lire trentasei.
36. Isach della Tomba4489 hebreo possede una casa contigua per suo uso.
Paga a messer Lutio barbiero ducati vintidoi.
37. Iseppe da Castelfranco hebreo possede una casa contigua per suo uso.
Paga al signor Zoan Battista Tolentin ducati vintisei.
38. Mandolin Trevese4490 et Lazaro di Zentili4491 possedono una casa contigua per loro uso.
Pagano al signor Gerolamo Megiara ducati vinticinque.
39. Heredi di Moise de Agnolo hebrei possedono una casa contigua per loro uso.
Pagano al Illustrissimo Signor Ruberto Malatesta lire centodui soldi dieci.
40. Isach Cremonese hebreo possede una bottega et casa contigua per suo uso.
Paga al sudetto Illustrissimo lire cento cinquanta otto et soldi sedeci.
41. Iseppe Portenaro hebreo possede una camera da basso della sudetta per suo uso.
Paga al sudetto Illustrissimo lire trentasei soldi sei.
42. Madonna Colomba et quondam Aronin Roman hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga al signor Ugo Santa Giustina ducati dodeci.
43. Simon Todescho4492 hebreo et fratelli possedono una botteghetta contigua per loro uso.
Pagano al sudetto Santa Giustina ducati quatro.
44. Isaia Sacerdotte4493 hebreo possede una bottega con camera a pepian contigua tenuta per suo uso.
Paga all’Illustrissimo signor Zuanne Nadal ducati sette et mezo et una oca.
45. Salamon Levi4494 hebreo possede una bottega con casa contigua sopra l’antedetta per suo uso.
Paga al sudetto Illustrissimo ducati quindeci.
46. Heredi quondam Moise de Mandolin4495 possedono una bottega contigua tenuta per loro uso.
Pagano a messer Zuane di Legni varotaro ducati dieci.
47. Heredi quondam Moise Sabadin4496 hebrei possedono una casa con due botteghe, fa canton contigua per loro uso.
Pagano al signor Francesco Brunello uxorio nomine lire cento trentanove et meza. Et a messer Zuanne di Legni varotaro lire quarantatre soldi dieci.
48. Salamon Todescho4497 hebreo possede una casa con bottega contigua per suo uso.
Paga a messer mereschalcho dal Pra ducati trenta, insieme con la Sinagoga italiana essistente sopra et contigua a detta casa.
49. Simon da Coneglian hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga alla Fraglia della Carità lire cinquantadue. A Anzolo Lizzaro in Stra lire ottantaquattro soldi otto. A signor che scodeva per Battista di Piccoli ducati vintidue.
50. Marcho Cremonese hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga al signor Pietro Peretti ducati vintidue.
51. Helia Buranello hebreo possede due camere con soffitta per suo uso.
Paga ad detto Peretti lire sessantaquattro soldi otto.
52. Marco Morporg possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga al detto Peretti ducatti trentasette et mezo.
53. Anzolo Archivolto4498 hebreo possede una casa et bottega contigua una alla Porta verso Sant’Uliana per suo uso.
Paga a don Domenico Pigna da Venetia ducati quaranta cinque.
A di 17 novembre doppo disnar.
54. Grassin Contarin4499 hebreo possede una casa contigua con la Porta di Santa Uliana che fa canton con due botteghe tenute per suo uso.
Paga al signor conte Leonin Soardo ducati sessanta. Al molto reverendo signor Alessandro Terentio canonico ducati sedeci. All’eccellentissimo signor Dionisio Finsi ducati vintiquatro.
55. Moise dalle Coltre detto Desalon hebreo possede una casa et bottega contigua tenuta per suo uso.
Paga al Vespisian Vicini ducati trentanove.
56. Simon Todescho4500 hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga a Domino Zulian Favero alla Piazza delle Legne ducati quarantaquatro.
57. Hilia d’Anzolo possede una bottega con magazin contiguo per suo uso.
Paga al signor Zulian lire nonantatre.
58. Heredi di Marassin hebreo possedono una casa con tre botteghe dall’altra parte contigue alla Porta de San Cansian per suo uso.
Paga agli eredi quondam Domino Gasparo d’Arsenta ducati vintiotto.
59. Simon Mantoan4501 hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga al signo Girolamo Cappo di Lista ducati vintiotto.
60. Il detto possede una casa contigua nella corte per suo uso.
Paga all’eccellentissimo signor Domenico Sala ducati quarantaotto. Contigua vi è la Sinagoga todescha di raggione del signor Girolamo Cappo de Lista. Per le quali si paga ducati quaranta otto al detto signor Girolamo.
61. Helia de Tresti4502 Todesco possede una bottega contigua per suo uso.
Paga al sudetto signor Girolamo ducati undeci.
62. Moise Grassaen4503 fratelli hebrei possedono una casa et botteghe due contigue per loro uso.
Pagano al detto signor Girolamo ducati tredeci.
63. Moise Moretto4504 hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga all’Ospedale di San Francesco lire centoquattro soldi dodeci, cioè la mettà all’Ospedale et l’altra mettà al Reverendo Domino Andrea Fansi in San Benedetto.
64. Vidal Cervo hebreo possede una casa con botteghe due fa canton contigua per suo uso.
Paga a messer Andrea Lionesso hosto ducati trentasei.
65. Michielin della Bella4505 hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga agli heredi quondam Lazaro Godi da Venetia ducati disisette.
66. Salamon di Frisoli hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga alla Parochia over Fraglia de San Giacomo ducati vintiotto.
67. Jacob et fratello Moretti4506 hebrei possedono una casa con due botteghe contigua tenuta per loro uso.
Pagano agl’eredi quondam Domino Vicenzo Maron ducati vinti. A dominio Zuan Cisola merzaro ducati vintinove. A madona Marietta Gribellatta ducati sette.
68. Iseppe di Hilia4507 possede una bottega con casa contigua per suo uso.
Paga alla Fabrica over Fraglia di San Giacomo ducati dieci.
69. Nella corte contigua detta Lenguazza Caliman dal Bagno4508 hebreo possede una casa per suo uso.
Paga alla Fraglia di Colombini ducati otto.
70. In detta corte una sua Scholla4509 over studio dove legono et è proprio di essi hebrei.
71. In canton di detta corte vi è una casa dove habita Vicenzo guardian del Ghetto chrestiano, ivi posto per la Magnifica Città, per la quale paga la Universita degli hebrei agli eredi quondam signor Gasparo Arzenti ducati sei.
72. Consegio hebreo possede una parte di casa dissopra della sudetta per suo uso.
Paga alli sudetti eredi ducati dieci.
73. Marcho hebreo mastro della scholla4510 possede camere a pepian contigue con la schola in detta corte per suo uso.
Paga alli sudetti eredi ducati sette.
74. Iseppo Pappa4511 hebreo possede una cameretta sopra una schaletta contigua per suo uso.
Paga alli sudetti eredi ducati cinque.
75. Helia bidesso4512 possede una casa sopra la detta scholla per suo uso.
Paga alli eredi sudetti ducati disdotto.
76. Finetti di Negri4513 possede una casa sopra detta scholla in detta corte per suo uso.
Paga agl’eredi sudetti ducati quarantasei.
77. Isach Papa4514 possede una camera sopra dette case per suo uso.
Paga a detti eredi ducati dieci.
Benetto da Lodi4515 hebreo possede una camera sopra detta casa per suo uso.
Paga a detti eredi ducati quattro.
78. Samuel Malgaritta4516 hebreo possede una camera in detta casa per suo uso.
Paga a detti eredi ducati quattro.
79. Helia bidesso4517 hebreo possede una casa in detta corte contigua per suo uso.
Paga agli eredi di Battistella Marangon ducatti dodeci all’anno.
80. Copelli dal Borgo hebreo possede una camera nella casa dove è la schalla in alto per suo uso.
Paga agli eredi quondam Gasparo d’Argenta ducati sei.
Et sopra le case contenutte in detta corte Lenguazza l’Illustrissimo signor Morosini schode de livello ducati trenta all’anno. Schode per lui Domino Gasparo Pogiani.
81. Messer Lion da Napoli 5 hebreo possede una casa et bottega subito fuori della detta corte per suo uso.
Paga agli heredi quondam Constantin et Vicenzo Patieri da Salò
ducati dodeci.
82. Helia Catelan hebreo possede una casa con bottega et magasen contigua per suo uso.
Paga agli eredi sopradetti ducati disisette,
Alla Fraglia di Colombini ducati desdotto.
83. Salamon da Zara hebreo possede una casa et bottega contigua per suo uso.
Paga al signor Piero Chocolin mastro da schola ducati sei. All’Eccellentissimo signor Arsenio Miero ducati quindeci. All’Ospedale de San Francesco ducati cinque et mezo. Al signor Giacomo Orti et fratelli ducati nove et mezo.
84. Isach da Conselve hebreo possede una casa con bottega sul canton vicina alla Porta di Sant’Urbano per suo uso.
Paga al signor Oratio Bembo ducati vintitre. Al signor Fabio Boschetto ducati undeci vedi più abasso.
Detti Hebrei fra picioli et grandi et donne sono n° 665.
AI signor Piero Cocholin ducati vintitre. Alla Fraglia sive Fabrica di San Giacomo sucesso in loco del quondam Reverendo Monsignor Perotti ducati undeci.
Tutti li predetti affitti longhi importino Lire 12058 s. 12, fa di stima a 18 per cento Lire 66988 s. 17, che fa estimo L. 33 s.9d.11.
Troilus de Scarsis notarius offitij extimi paduani subscripsit.
9. 31 באוגוסט 1617. חוזה-שכירות בין מיכאל דילבילה (אלאטרין), משכיר, ובין יוסף אשפיריאל, שוכר, על דירה בגיטו שבה יוקם 4518 בית-הכנסת 4519 של היהודים הפורטוגיזים.
Attrovandossi in casa sua messer Michelin della Bella hebreo nel ghetto di questa citta un luocho detto Santimonia dove già si faceva oratione, et desiderando il signor Gioseff Esperiel hebreo di drizzar una Scola Portughese, ha ricercato et fatto ricercar esso messer Michelin a doverli dar quel luocho per tal effetto, il qual messer Michelin volendoli far cosa gratta se n’è contentato con li patti modi et conditio infrascritte, cioé che constituido alla presentia de gli infrascritti testimonij e di me nodaro il sudetto Michelino et spontaneamente per se et suoi heredi ha datto et a livello in perpetuo concesso a detto signor Gioseffo presente et per nome suo et di altri suoi consocij acetante il loco sodetto esistente nella casa sua, obligandossi di spender ducati cento da Lire 6 soldi 4 l’uno in acomodar esso luocho a compiacenza et secondo che da detto signor Esperiello li serà commesso, senza contraditione alcuna, non potendo egli mai in alcun tempo prettendere magior summa de livello se non l’infrascritto; al’incontro veramente esso signor Esperiel in sua specialità obligandossi promette et si obliga per anni dieci e continui pagarli di livello ducati vinti correnti a Lire 6 soldi 4 l’uno in due ratte solite et consuete, cioé la metta alle feste di Pasqua della ressuretione et l’altra metta alla festa di Santa Giustina prossima ventura, cominciando pagar la prima ratta alle feste di Pasqua prossime future, integralmente perche entrerano alla festa di S. Giustina prossima ventura, et cosi sucessive integralmente, con dechiaratione et patto espresso che se nel acomodamento di detto
luocho vi andasse maggior summa de denaro delli ducati cento sopra dechiariti, esso signor Esperiel et consocij siano tenutti loro a spender del suo propio, et insieme anco sijno di tenîr in acconcio del suo proprio detto locho, et finalmente con patto espresso che se passatti li anni dieci, et in ogni tempo che non volessero essi Esperiel et consocij continuar, che esso messer Michelin sia et resti padrone di tutti gli meglioramenti che fossero fatti in detto locho, di quali esso signor Esperiel et consocij non possano pretender cosa alcuna, et finalmente con patto che esso signor Esperiel et consocij possano fabricar et alzare a suo piacere, spendendo però del suo proprio, senza che detto messer Michelin possa pretender maggior livello di quello che sopra è stato dechiaritto, restando il patto delli meglioramenti sudetti fermo. Le qual tutte cose sotto obligatione di etc.
Presenti messer Rizzardo Rizardi quondam domino Antonio, speciale alla insegna della Corona, et messer Francesco Canpana figliolo de domino Antonio della contra del Volto delli hebrei testimonij;
Gaspar Maggionus veneta authoritate notarius publicus Padue de premissis rogatis scripsit subscripsit.
10. 30 במארס 1620. תלונת נציגי מועצת העיר על החירות 4520 שנהנים ממנה היהודים במסחר, הן בעיר הן בכפרי הסביבה. התלונה הוגשה למושלי פאדוואה במהלך הדיון על חידוש ה’קונדוטה' ליהודי העיר. 4521
ארכיון קהילת פאדואה, תיק 134. 4522
Illustrissimi et Eccellentissimi Signori Rettori
Eccitati noi Deputati attuali ad Utilia di questa Città per intimatione fattaci per parte dell’Università degli hebrei habitanti in Padoa, se intendemo dire alcuna cosa sopra la supplicatione per essi hebrei presentata a piedi di sua Serenità per la loro recondotta, et questo in essecutione de parte dell’Eccellentissimo Senato che comette che sopra detta supplicatione si respondi citatis citandis servatis servandis et auditis audiendis et come in essa; vista la detta supplicatione le raccordiamo prima riverentemente, si come essi hebrei sono accresciuti assaissimo in numero et hanno accresciuto li negotij in maniera tale che si può dire che li maggiori e più importanti negotij sijno nelle persone loro, cosi di drappi di setta et d’oro novi, con diminutione grandissima delle principal botteghe che erano già nella merzaria, come di strazzarie, rassi, broccadi, damaschi, tappeti, pellame et altre cose principali et pretiose, et quello che pit importa da certo tempo in qua negotiano in perle, zojie, cadene et altri lavori di oro battuto per grandissimo valsente; il che sij detto a Vostre Eccellenze Illustrissime per loro instrutione, et perche sappino che ha havuta giusta causa la Gittà di procurare, come ha fatto, che per parte dell’Eccellentissimo Senato sij provisto che detti hebrei non possino procurar reccondotta sensa saputa sua, per l’interessi che ne ha grandissimi et perché conoscano insieme come senza alcuna raggione si movevano a mettere in dubio il dare le loro polize per la conclusione dell’estimo per il pagamento delle gravezze et ordinarie et straordinarie che si deve a sua Serenità, alle quali concoreno tutti li altri benche minimi botteghieri christiani di questa Città, al che però è stato da vostre Eccellenze Illustrissime conforme al giusto con la loro sententia proveduto; le dicemo in oltre si come alcuni di questi hebrei, havendo case botteghe et negotio nelle ville vicariadi et castelli del Padovano, dove fuori di ogni clausura lontani da gli occhi di vostre Eccellenze Illustrissime, supremi Senatori che rappresentano il Principe Serenissimo, questi talli si fano lecito, per le informationi che si hanno et è notorio, di essercitare ogni negotio, hanno numero di animali bovini et altro, et questi li dano in socceda et a Zoadego4523 a poveri contadini; pensino vostre Eccellenze Illustrissime con quali conditioni et con quanti interessi dano tutto il tempo dell’anno merlini, letti, coltre, schiavine et altre cose simili a contadini al raccolto, pigliano in pagamento tanto granno, lo incanevano4524 et questo poi all’inverno lo distribuiscono ad essi contadini in credenza, comettendo usure sopra usure con totale esterminio di molte povere famiglie; et piacesse a Dio che non vi fosse di peggio, che vivendo fuori in tanta libertà, et havendo nelle loro mani et li animali et li grani et altro, non si impatronissero dell’honore delle povere donne et delle conscienze loro; stimaressimo però bene, et cosî riverentemente raccordiamo a vostre Eccelenze Illustrissime, che in questa nova recondotta, in quanto piaccia a sua Serenità di farlo che sji il beneplacito suo, si obligassero tutti li già detti hebrei che sono sparsi per il Padovano fra certo tempo ritirarsi nel ghetto della città con li altri, per levar tanti abusi et permettersi loro ancora sotto gli occhi di Vostre Eccellenze Illustrissime, il che sij detto riverentemente.
Ha rifferto messer Antonio Pantalon haver hoggi in persona notificato la presentatione della sudetta scrittura a Simon Cantarin,4525 Finei di Negri4526 et Simon Mantoan,4527 hebrei Capi et intervenienti dell’Università delli hebrei, in tutto come in essa.
11. 3 במאי 1620. כתב-תשובה של הק"ק על הטענות של מועצת העיר בדבר תנאי ה’קונדוטה'.
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 166.
Illustrissimi et Eccellentissimi Signori Rettori;4528
Non fu mai mente dell’Università de gli Hebrei di Padova et Padovano di contender con la Magnifica Città, se ben da noi sono stati accittati i molto Illustri Signori Deputati4529 a dir quello gli piace sopra l’informatione della suplica presentata a sua Serenità della nostra recondotta, poiche cio fu fatto da noi essendoci stato cossi comesso dall’Eccellenze Vostre Illustrissime se intendevamo che si rispondesse per l’espedition della nostra recondotta, hora sopra le scritture presentate per nome delli molto Illustri Signori Deputati et a noi notteficate poco doveressimo dire in risposta rispetto all’infenita sapienza di sua Serenità, alla quel è notto benissimo il tutto e nella cui voluntà consiste la ressolutione, e tanto maggiormente essendo già approbata essa nostra recundotta dall’assenso dato dalli molto Illustri Signori Deputati, i quali già pochi mesi e giorni sono hanno confessato non haver detta Università comesso alcun errore, mentre che dalla contraditione annotata alla nostra supplica, che è pur la medesma supplica sopra la quale è la giustitia delle vostre Eccellenze Illustrissime invocata per dir la loro opinione, come per lettere di 22 zenaro 1619 more veneto; già essi molto Illustri Signori Deputati si sono rimossi et hanno comesso per lettera al magnifico lor Nuntio che debba anullar la contraditione per loro fatta et comparir avanti sua Serenità nell’Eccellentissimo Colleggio et insieme con noi procurar dall’Eccellentissimo Senato ci sia rinovato la Condotta, come anco esso Signor Nuntio ha già essequito; pur tuttavia, quanto al dir che gli hebrei di Padova sono accresciuti assaissimo in numero, si risponde che è cosa che si può vedere per la libertà dataci da sua Serenità nel Capitolo del Ghetto di potter stringer et dillatar esso Ghetto secondo il bisogno delli hebrei, dove che, doppo entrati nel Ghetto che fu dell’anno 1603 in poi si habbiamo restretti con lasciar fuori tutte le case di Gasparo Delli Argenti, et quella delli heredi del quondam Francesco Guizzardi, et tutte le casette dell’Illustrissimo signor conte Hierolamo da Lion,4530 alle quali tutte si è voltata facia fuori del Ghetto,4531 per esser partiti o morti quelli che gli habitavano, et pur il Ghetto cossi ristretto è sufficiente al numero che al presente si ritrova qui di hebrei, et alcune case anco del Ghetto vanno vote, di quali l’Università come sottoposta paga l’affitto,4532 si che siamo sminuiti et non accresciuti; quanto del negotio, è in vero piu tosto diminuito, ma è cosi esposto dalli molto Illustri Signori Deputati solo per abbelimento et per avantaggiarsi circa la pretension dell’estimo, non havendo riguardo all’insoportabili gravezze che habbiamo, cossi in generale come in particolare,4533 si da molti et diversi livelli che paga l’Università in generale di molte migliara di ducati, che ha oltra tanti che ne pagano i particulari, fatti tutti nell’entrar nel Ghetto per fabrica delle porte et habbitationi dei particolari, et pur essa Magnifica Città gli ha adossate, come per le scritture si può chiaramente vedere; quanto all’habitatione delle ville et viccariadi, si risponde che non vi sono altro che doi hebrei in due ville, Conselve e Bovolenta, fondati4534 su la nostra Condotta, che dichiarisse poter star in Padova et Padovano, quali se hanno ivi casa la tengono solo per commodità dell’andar al mercato, ma hanno qui in Padova nel Ghetto la loro propria habitatione con le loro famiglie, et se questi tali commettessero qualche errore son pur sotto la censura delle vostre Eccellenze Illustrissime; quanto alli hebrei delli Castelli si dice4535 che viveno con li ordini concessigli da Sua Serenità all’osservanza de quali sempre hanno affisso l’ochio loro, tuttavia con scritture di ariccordi si oppongono alli castelli li molto Illustri Signori Deputati con dir che siano lontani dalle vostre Eccellenze Illustrissime fuora di ogni censura, ma si sono lontani dalli ochi di vostre Eccellenze Illustrissime non sono però Tonent de quelli degli Illustrissimi Rettori di detti Castelli, rappresentanti pur anco essi sua Serenità, da quali sarebbono censurate se fossero fatti consapevoli de alcun mancamento di essi hebrei, da alcuni o publico o privato, il che anco non sopportarebono i magnifici Deputati delli Castelli; et il scoder biave è gia come ogni altra sorte di negotio stato più fiate giudicato in diversi modi, e dalli Illustrissimi Signori suoi precessori di questa Città come giudici da sua Serenità dellegati a supplication di detti hebrei per fuggir le rigorose censure dell’Iilustrissimi Rettori delli Castelli, tutto a favor di detti hebrei, et ormai è notorio che per commodità dei debitori essi hebrei per li crediti scodeno in biade alcun loro credito,
con licentia non solo dell’Illustrissimi Rettori delli Castelli ma anco dall’Illustrissimi Rettori di questa Città, di quelli che scodono su il suo territorio si come quelli dell’istesso Ghetto; quanto all’incanevar, tanto è lontano che essi hebrei incanevano, quanto che per il contrario nelle publiche Cancellarie criminali d’essi Castelli vengono dati particolar nota della qualità e quantità, acciò sappino gli Illustrissimi Signori Rettori che quelle a sovenimento di poveri vengono despensati a richiesta degli Illustrissimi Signori Rettori in quelli territorij a beneffitio publico, non ad usura, il che non sarebbe sopportato ne da gli Illustrissimi Rappresentanti, ne meno dalli Magnifici Signori Deputati et Governatori proprij di ogni terra et castello, si come anco non tolerarebano quando cometessero qualche mancamento nell’interesse dell’honor de donne, i quali pure hanno, si come anco quelli della Città, cura del loro honore a delle proprie famiglie; rende certamente stupore il non esser ancor asciutto l’inchiostro della remotion fatta dalli molto Illustri Signori Deputati alla loro contraditione d’avanti Sua Serenità con il mezo del suo Nuntio, che di subito indotte da novo spirito hanno mutato pensiero et siano uscite talli accerbe assertioni dalla Magnifica Città, come quella la quale non ha in vero causa ne occasione di opponersi con modi tali a noi poveri hebrei, i quali gli siamo stati sempre et siamo devotissimi servitori, ne mai habbiamo habuto un minimo pensiero di far cosa contro il lor volere, ancorche la desgratia nostra li induca a creder l’opposito senza qual si voglia colpa nostra; finalmente si supplica riverentemente alle vostre Eccellenze Illustrissime scriver a favor della recondotta, al che tanto più le vostre Eccellenze Illustrissime vi devono concorer quanto che scopreno questa sia mente publica.
12. 27 במארס 1621. ‘קונדוטה’ ליהודי פאדוואה והסביבה.
Antonius Priolo Dei gratia Dux Venetiarum etc. Universis et singulis Rectoribus et Repraesentantibus nostris quibuscumque et praesertim Rectoribus Paduae nec non Magistratibus hujus Urbis Nostrae Venetiarum praesentibus et futuris ad quos harum executionem spectat vel spectare poterit; significamus hodie in Consilio nostro Rogatorum captam fuisse Partem tenoris infrascripti videlicet;
Ricercando li Hebrei habitanti in Padova e Padoano con la sua suplicatione hora letta che sia rinovata la loro Condotta,4536 e facendo la medesma instanza la magnifica e fedelissima Città sopradetta col mezo del suo Nontio nel Colleggio nostro, et essendo a proposito di gratificarli come consigliano li Rettori di detta Città con le loro
risposte medesmamente lette;
L’anderà parte che li Hebrei al presente abitanti in Padova e Padovano siano e s’intendino ricondotti per anni cinque di fermo e mesi disdotto di rispeto, come fu preso nelle precendenti Condotte, si che possino star et habitar con le loro famiglie in detta città nostra di Padova e Padoano, vivendo secondo il ritto et costume loro et negotiando di quel modo che han fatto per il passato, senza però poter prestar ad usura, nemeno esercitar l’arte della Sartoria, in quel modo che nella loro ultima Condotta fu dichiarito, sotto pena de ducati cinquanta in caso di denontia et giustificata che sia la trasgressione, che ne per uso ne per altri fosse ritrovato a lavorare, e de perder la robba, cossî a quell’Hebreo che tagliase come a quello che desse a cusir et lavorar a detti Hebrei; et per recognitione debbano pagar alla Signoria nostra ducati tresento al’anno per ogni graveza et angaria cosî ordinaria come estraordinaria che fosse inposta sopra essi Hebrei; i quali ducati tresento siano esborsati di mesi tre in mesi tre a quatro ratte all’anno, in cassa de Camerlenghi di quella Città, da esser tenutti in Camera per servicio delli Concieri delle strade di essa, da esser fatte con boletta sottoscritta dal Capitanio di detta Città, giusta la Parte presa in questo Consiglio sotto di 4 del mese di agosto 1607; dovendo poi che già sono stati proveduti da quella Città di loco separato da’ Cristiani per loro abitatione et andatevi essi ad habitare, esser in libertà quanto al stringer et dillatar le loro habitationi nel Ghetto secondo il. loro bisogno, conforme alli Capitoli di esso Ghetto confirmati in questo Consiglio sotto li 29 ottobre 1602, dovendo perciò li patti et conditioni che faranno con li loro patroni esser fermi et validi; essendo di pid obligati, oltre li detti ducati tresento, di contribuir alle gravezze di banchi di questa Città in tutto e per tutto come in quelle, et conforme anco a quanto tra detti patti si fosse convenuto.
Quare auctoritate suprascripti Consilij mandamus vobis ut supradictam Partem observetis et ab omnibus inviolabiliter observari et ubi opus fuerit registrari praesentantique restitui faciatis.
Datae in Nostro Ducali Pallatio, die XXVII Martij, inditione 4, 1621.
13. 15 במאי 1621. מושל פאדוואה מאשר את החלטת הק"ק, שלא יוכל שום יהודי לבוא לדור בעיר אם לא אושר תחילה בהצבעה בוועד ולא שילם את חלקו בהוצאות הגיטו, כפי שיטיל עליו הוועד (וראה לעיל, סימנים תל, תנז).
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 167.
Dovendosi provedere che non continuino gl’inconvenienti che si sono scoperti per il passato, et che per consequenza si levino le occasioni de mancamenti commessi da hebrei venuti ad habitar in questa città senza precedente admissione ne informatione delle loro persone, è statto con raggione preso nella Università d’hebrei del Ghetto di
questa medesima città sotto di 13 genaro 1620,4537 che tutti li forestieri hebrei che da detto tempo în qua sono venuti et venirano nel avenire per fermarsi et habitar in Ghetto non possano esser ricevuti ne allogiati d’alcun altro hebreo, et molto meno non possa esserli affitata ne sublocata casa, se prima detti hebrei forestieri non haverano datto nella Cancellaria Pretoria sicurtà di ben viver et di real commercio de duccati 300 piu et meno, havuto riguardo alla conditione et possibilità di quel tal hebreo che vora venir ad habitar, da esser conosciuta dalla medesima Università, dovendo esserli admessi come di sopra, tenuti et obligati per le spese fatte nelle porte del Ghetto, nelle beccarie, nelle tre sinigoghe et altre cose concernenti il commune beneficio delli hebrei, pagar per una sol volta quel tanto che dalla Università per le sudette cose sarà tansato, che non ecceda però la summa de duccati cinquanta, havutto risguardo alla possibilità del forestiero, et inoltre sij tenuto pagar tutte le altre gravezze ordinarie
et straordinarie come li altri hebrei, sotto pena a chi contrafacesse, tanto al forestiero quanto a quello che lo ricevesse o li affitasse casa, de duccati 50 et altre maggiori come parerà alla giustizia, applicata la mità ad arbitrio del Illustrissimo Signor Podestà et l’altra mità a poveri hebrei a beneplacito della Università. Noi però Giacob de Salon,4538 Daniel Ferro4539 et Simon Thodesco,4540 hebrei elletti et deputati a questo effetto, suplichiamo Vostra Signoria Illustrissima a compiacersi de approbar detta deliberatione con l’interponervi il decretto per la sua inviolabile essecutione, a consolatione delli hebrei habitanti gia molto tempo in questa città et ad esclusione di quelli che venissero ad habitar per commetter fraudi a pregiudicio anco de
christiani come è successo per l’adietro et è notorio.
L’Illustrissimo et Eccellentissimo Signor Ottavian Bon Cavalier, per la Serenissima Signoria di Venetia Podestà dignissimo di Padoa, havendo inteso per relatione fattali dal molto Illustre et Eccellentissimo Signor suo Vicario il contenuto della deliberatione fatta nel Università regolata con la sudetta instantia, conforme al mottivo dattoli et considerando esser la provisione proficua per il ben viver et per rimover le occasioni delle fraudi a benefficio anco delli altri habitanti in questa città, ha ordinato che siano la deliberatione della Università et la sudetta instantia registrata nella Cancellaria di sua Signoria Illustrissima a perpetua memoria et publicata ad intelligenza di ogn’uno per la sua debbita esecutione, interponendovi percio la sua authorità. Con questa però dechiaratione, che venendo il caso di qualche ragionevol aggravio sia risservata facolta al Regimento di conoscer et terminar quel tanto sarà stimatto giusto et conveniente tra l’Università et li aggravati.
Ottavian Bon Podestà di Padoa
A di XV maggio 1621
14. 26 בנובמבר 1621. צו מאת מושל פאדוואה, המחייב את היהודים להישמע להוראות פרנסי הק"ק והאוסר עליהם להעליב את הפרנסים, הדיינים וה’מבוררים'.
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 167.
Inherendo al mandato di Sua Signoria Illustrissima de di 4 Zugno prossimo passato, et ad istantia di Jacob Moretto,4541 Elia Catelan,4542 Daniel Ferro,4543 gastaldi4544 della Università delli Hebrei di questa città, che sotto pena de ducati 25, alla qual siano sottoposti li padri per li figlioli et li patroni per li garzoni, et altre pene ad arbitrio di Sua Signoria Illustrissima, che qual si voglia Hebreo di questa città debba ubedir i loro gastaldi che saranno di tempo in tempo giusti i loro ordeni, et aquetarsi a tutto quello che sara ordenato da i loro gastaldi per occasione di qualche trasgressione comessa contra li ordeni di detta Universita, et sotto l’istessa pena non ardisca alcuno offender ne in fatti ne in parole i gastaldi di detta Università, o giudici arbitri4545 o altri inposti dalla Università per giudicar tra di loro, per occasione di giudicio fatto tra essi o per altri interessi dell’Università; le qual pene s’entendino oltra il poter esser scomunicati.
Di Padova li 26 novembre 1621
Ha riferto Zuanne Testadoro comandador haver publicato il sodetto mandato nelle tre Senigoghe del Ghetto delli Hebrei di questa città, alla presentia del bidello et della Università in tutto et ad istantia come in esso mandato si legge et contiene.
15. 6 באוקטובר 1622. הוראה מאת שלטונות הריפובליקה למושל פאדוואה שלא להתערב בסכסוך שבין הקהילה ובין מועצת העיר בדבר חלקם של היהודים במס הכללי (ראה לעיל, תעודה 7; כן ראה סימנים שלג, שמא).
Antonius Priolo Dei gratia Dux Venetiarum etc. Nobilibus et sapientibus viris Julio Contareno de suo mandato Potestati et Vincentio Capello Capitaneo Padue et successoribus fidelibus dilectis salutem et dilectionis affectum; significamus vobis hodie in Collegio nostro terminatum fuisse ut infra videlicet.
Uditi nel Collegio nostro gli ambasciatori della magnifica et fidelissima Città di Padova, dimandanti con una loro suplicatione che fosse dellegato alli Rettori di quella Città tutte le difficolta et controversie che vertiscono per causa di estimo con la Universita degli hebrei,4546 inappellabilmente come in generale tutte simili difficoltà, overo ad altro Magistrato come meglio paresse al detto eccelentissimo Collegio, et havendo in voce uno delli detti ambasciatori esposto quanto ha estimato convenire per li interesse della sudetta Magnifica città, aggiongendo che li hebrei siano licenciati da certa loro suplicatione presentata con quanto a favor delle sue raggioni ha voluto dire deddure et allegare da una; et da l’altra ascoltati gli intervenienti della Università degli hebrei sopradetti, dicenti con una loro supplicatione doversi comettere alli Rettori sopradetti la essecutione della loro condota, et oltre al contenuto in essa non permittino che siano molestati et fatta contro di loro alcuna novita, et come in detta supplicatione et esponendo anco in voce li suoi avocati dover gli ambasciatori esser dalla loro richiesta nella soprascritta supplicatione licenciati; uditi parimenti gli hebbrei di questa Città con quanto hano voluto dire et deddure per il loro interesse, ricercando anche essi la Magnifica Città dover esser licenciata dalla sua dimanda et come nelle supplicationi hinc inde presentata; il tutto bene et matturamente considerato fu terminato che fosse licentiata la supplicatione della Magnifica Città di Padova et abbraciata quella della Università degli hebbrei. Quam quidem terminationem vobis mandamus ut exequi debbeatis has autem registratas presentanti restituite.
Data in nostro Ducali Pallatio, die 28 junij, inditione V, 1622
- 7 באפריל 1629. הוראת מושל פאדוואה המחייבת את היהודים להיזקק לדיני ישראל, לקיים את פסקי הדיינים והרבנים, לציית להחלטות שיתקבלו בוועד ולשלם את המסים שיטיל הק"ק, הן לכיסוי הוצאותיו, הן למילוי חובותיו כלפי השלטונות והן לצדקה לעניים.
ארכיון קהילת פאדוואה, תיק 168.
A richiesta de Anzolo Cantarin4547 e Moise Loria4548 mantovano hebrei, intervenienti per l’Università delli Hebrei di questa città di Padova, et in essecutione delle loro giurisditioni delle discentioni delle cause civilli, in herendo alli mandati de molti precessori fatti per il corso de molti et longhi anni, che quando alcun di loro hebrei hanno con l’altro discensione in cose civili delle sue pretensioni et circa li loro crediti et altro sogliono essi Hebrei compromettere in arbitri4549 hebrei, quali giudicando et sententiando sono obligati, in pena di cader nelle censure conforme al rito hebraico et solito loro giusta alli loro ordini, obedire et dare essecutione a tal sententia arbitraria
et similmente sotto le istesse pene sono obligate tute due le parti a comprometersi in giudici arbitri; pero in herendo a tali suoi ordini et leggi et ad altri mandati de illustrissimi precessori nostri gli concedemo che possino, cosî nell’interesse delle cose generali come nelle particolari, essercitar le censure loro ordinarie conforme al rito hebraico et solito loro, sî contra li hebrei di questa città di Padova come contra qualonque hebreo d’ogni altra città et luoco, secondo hanno fatto per il passato contro li trasgressori a detti loro ordini et leggi, et commetemo a qualonque hebreo sotto pena de ducati cento da esser applicati al fisco et altre pene ad arbitrio nostro di non contrafar a detti loro ordini et leggi; ma se alcuno volesse contradir4550 alli detti ordini et leggi commetemo con la detta pena che debbino andar avanti al loro Rabi, qual sara elletto dalli gastaldi quali saranno da tempo in tempo, il qual Rabi con i loro gastaldi
o cappi o vero elletti dall’Universita sopradetta per regolar et giudicar chi se tenisse aggravato di dette loro cause civili, al quale giudicio debbano aquietarsi sotto le predette pene; et sotto le medesime pene siano obligati similmente osservar tutti gl’ordini et parte poste et che per l’avenir si prenderano nelle lorro congragatione4551 con la maggior parte delle balle per regular le cose loro giusto al loro consueto, et di piu commandiamo a qual si voglia hebreo di questa città di Padova et Padovano che subito che gli sara intimato dal bidello loro a ridursi et convocarsi insieme, per far quelle parti bisognose et che giornalmente occore, debbano, incontinente ridursi et le parte proposte dalli gastaldi o vero capi dell’Università quelle ballotar secondo la loro conscienza, in pena di quanto per esso bidello li sara imposto, la qual pena possino essi gastaldi o cappi con li loro Rabbi da esser elletto come sopra farli tuor subito et quella dispensar a poveri hebrei o ad altri per beneficio dell’Università loro; et possino medesmamente essercitar le censure loro solite more Hebreorum contra quelli che non volessero pagar prontamente le tasse che si devono, cosî per il Serenissimo Principe come per sovenimento de poveri hebrei et altre spese quali giornalmente occorono farsi, oltre che possino nell’innobedienti, non ostante le predette censure loro solite, a quelli far tuor li pegni come meglio parera a quelli che haverano tal carico dall’Università, et quelli far vendere si come per essa Università sarà deliberato; dovendo essi cappi e gastaldi con il loro Rabbi eletto come sopra ad esser con loro per dare essecutione alle leggi et alle parti ordini et consuetudini di essa Università, esercitando le loro solite censure contro li inhobedienti come di sopra, in quorum.
Di Padova li 7 aprile 1629.
17. 5 במאי 1630. תקנון ק"ק פאדוואה. נתחבר בידי שישה ‘ריגולאדורי’ (מתקני תקנות) על-יסוד הפארטי שנתקבלו בוועד במרוצת השנים והיו כתובות בפנקס. בכתב מינוים נאסר על ה’ריגולאדורי' לשנות דבר בחזקות הגיטו ובתקנותיו ובסדרי הדיינות (ראה לעיל, סימן תרמד).
ארכיון קהילת פאדוואה, כרך 53, דפים א–ו.
א ע“א ב”ה
אלו הן המנויים תמידין כסדרן4552 אשר יתבארו לפנינו4553 בזה, מלבד המנויים השייכים לד"י4554 אשר עליהם אין שלטון לריגולאדורי4555 ובצביונם4556 יעמודו
1. יתמנו שלשה פרנסים בעד4557 שלשה חדשים, שישרתו כל אחד בחדשו,4558 ונכנס4559 שישרת במקום פרנס כשיצטרך,4560 שיהיו כלם כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה;4561 וזה משפט הפרנסים (מלבד מה שמוטל עליהם לדון4562 כפי תקנות הקק“י בד”י)4563 להשגיח ולפקח על עסקי הקק“י וכל מה שיֵרָאה להם תועלת אליו,4564 ולשלוח מעות או לחם לעניים מע”ש לע“ש,4565 כאשר יסדרו4566 הממונים על חלוקת לחם לעניים, ולתת לעניים האורחים4567 המעות כנהוג לצידה לדרך או לקבוץ,4568 ולפרוע את אשר יצטרך לפרוע במשך זמן מנויים, כגון לתלמידים4569 וכדומה לזה; ואם הג' פרנסים, או הב' מהם עם הנכנס, ישוו דעתם4570 יחד להוציא לאיזה עסק שיצטרך אל הקק”י, יוכל כל אחד מהם להוציא בו עד סך שלשה ליטרין ולא יותר, בלי רשות הקק“י; ובאיזה ריב4571 שיזדמן אל הקק”י יוכלו להוציא בלי רשות הקק“י שמונה עשר ליטרין בין כלם,4572 ובלבד שיסכימו בזה שלשתם או שנים מהם עם הנכנס, ויוכלו עוד להוציא בו4573 עוד עד עשרה דוק' כשיסכימו עמהם השלשה ר”ח4574 ג''כ; והר“ח לא יוכלו להטיב4575 אל הפרנסים רק מה שהרשות נתונה להם להוציא, ואם הטיבו להם זולת זה, יוכל כל א' מהקק”י לכוף את הר"ח שיפרעו הכל מכיסם; ויהיה לג' הפרנסים קונטומאציאה4576 ג' חדשים, אך יוכל הפרנס4577 להמנות נכנס גם בג' החדשים הבאים.
2. יתמנו שלשה ר“ח,4578 כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה, שישרתו בעד משך הזמן שיטיל עליהם הקק”י; וזה חוק[ם],4579 לסדר הפוליצי מהעולים4580 מדי ששה חדשים לששה חדשים, ולעיין ולדקדק היטב בהוצאות מי שהוציא לצורך הקק“י; ומה שיראה להם צודק, ושהיה ביד המוציא כח להוציא, יסדרו בפוליצה ההיא4581 לגבאי4582 שיפרענו; ולא יוכלו הר''ח להמנות פרנסים4583 בעד כל משך זמן מנויים; ויהיה מוטל גם על הר”ח לראות חשבונות הב"ח4584 שיהיה
מזמן לזמן.
3. יתמנו שלשה דייני הקק“י, כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה, שימשך מנויים בעד כל משך זמן הערך,4585 אשר עליהם מוטל לדון על ההפרשות4586 שיולדו בין יחיד לרבים ובין רבים לרבים, היינו על כל מין הפרש שיהיה; וכשאחד מהם יהיה פסול לדון, אם מחמת קורבה או מחמת שנאה, יכנס אחד מהפרנסים במקומו שיצא בגורל; ואם ימצאו שנים פסולים לדון, יכנסו ב' פרנסים שיצאו בגורל כנ”ל; אכן, לא יוכל שום אדם לפסול מחמת שנאה, רק אחד מהדיינים; וכאשר יגזרו דייני הקק“י כן יקום, בלי שום אפילאציאוני;4587 ומי שיסרב ללכת לפניהם, או שלא יקיים פסקם, יפול בקנס עשרים דוקאטי, אפליקאטי חציים לדיין אקוילה4588 וחצים להקדש קקפ”י, מלבד היותו עבריין וסרבן,4589 ולא יִקָרֵא מוֹסֵר4590 מי שיגלה העבריין לדיין אקוילה הנ“ל, אבל תבא עליו ברכה אכי”ר;4591 ובגזירת נח"ש ידונו הדיינים,4592 על הן צדקם,4593 מבלי שישקיפו4594 לשום תועלת או נזק שיוכל להגיע אליהם או לקרוביהם בנדון שעליו דנים.
4. יתמנו חמשה על חלוקת לחם לעניים מדי שנה בשנה,4595 שיהיו כשרים זה לזה מחמת קורבה ושנאה, שיסדרו פוליצה העניים4596 כפי ראות עיניהם, עם הקִצְבָה שיטיל עליהם הקק"י מדי זמן בזמן.4597 |
5. א ע"ב יתמנו4598 שלשה גבאי תיבת ההקדש מדי שנה בשנה, שיהיו כשרים זה לזה מחמת קורבה
ושנאה, אשר אחד מהם יחזיק ברשותו התיבה עם כל מה שבה, והשנים האחרים מפתח לכל אחד; והנמנה להחזיק בידו התיבה לא יוכל להיות אלא מי שפורע לפחות חמש עשרה ככרים,4599 ואשר בידם המפתחות לפחות עשרה ככרים; ויהיו משועבדים כל אחד בשביל חבירו פרינציפאליטר איט אינסולידון4600 מכל החסרון4601 שיגיע להקדש מסבת איזה שיהיה מהם; ולא יוכלו להלוות מעות ההקדש לשום אדם בשום אופן שיהיה; וכל המעות או המשכונות שיבואו לידם, יחוייבו להשימם בתיבת ההקדש תכף תוך יום או יומים לכל היותר; ויחוייבו לעשות הערך4602 על כל משכון שינתן להם בשביל איזו קבורה4603 בזמן ט“ו ימים אחרי קבלתם המשכון; ואם לא יהיה בעיר איזה מהם, יכנס אחד מהפרנסים שיצא בגורל במקומו, ולא יחדלו לעשות הערר בזמן הנ”ל כנ“ל בקנס עשרה דוקאטי אפליקאטי חציים לדיין אקוילה וחציים להקדש; עוד יתמנו ב' אינקויסיטורי4604 על הג' גבאים הנ”ל, אשר יחוייבו להראות להם חשבון צודק לכל אוַּת נפשם; ולא יוכלו להמנות הגבאים אם לא יהיו בקק“י4605 כל נועדי הקק”י4606 פחות ששה.
6. יתמנו גבאים על חפצי עזבון הר“ר חיים משלם זצ”ל, כפי נוסח פארטי ליל ב' ו' טבת השע"ב.4607
7. יתמנה ב“ח4608 הנקרא מסַארו4609 ממעות שהן עומדים להלוות לעניים מבלי שום ריוח,4610 ולא יוכל להמנות אלא מי שהוא בערך לפחות שמונה ככרים; ועל הב”ח ההוא יהיה אחריות, הן מן המשכונות והן מן המזומנים, חוץ מאש ושביה4611 ח“ו; ואופיציאו4612 זה לא ימשך יותר משנה אחת; ובכלות שנים עשר חדש מיום שנתמשכן המשכון יחוייב הב”ח [ ]4613 בחצר בה“כ, כי כן ימכרו המשכונות אחרי שעבר עליהם שנה תמימה מיום שנתמשכנו, וימסור לב”ח [ ]4614 מעות ממש ולא שום משכון, והב“ח החדש לא יוכל ג”כ לרימיטיר4615 שום משכון; ויהיה לו קונטומאציאה שתי שנים; ולא יוכל להלוות על משכון אחד יותר משלושה דוקאטי; וכל הנ“ל בקנס עשרה דוקאטי לכל פעם שיעבור, אפליקאטי לעניי קקפ”י; ויחוייב הב“ח להראות חשבונותיו למע”כ הר"ח לכל אַוַּת נפשם.4616
8. שום אדם, יהיה מי שיהיה, איש או אשה, נער או זקן, בחור או בתולה, לא יעשה פיסטי לרקד4617 בשום זמן, כי אם ברשות ששה מהועד קטן של השבעה,4618 ואם לא יהיו נמנים השבעה,4619 ברשות הפרנסים ובהסכמת הנכנס ג“כ; והעובר יפול בעונש עשרים דוקאטי, חציים לאדונים קאמירלינגי4620 וחציים להקדש קקפ”י, מלבד היותו סרבן ועבריין ופסול תמיד לעדות אפי' בלי הכרזה,4621 עד שישוב מדרכו הרעה, ומי שיפרסם העובר אל האדונים קאמרלינגי לא יחשב מוֹסֵר; ובגזרת נח“ש (אשר ילכד בו העובר לבדו)4622 לא יוכל שום אדם לגלגל4623 שידבר אל בני הוק”י4624 או אל הפרנסים מי שאינו מבני עמנו כדי שיתנו רשות,4625 וג“כ היה פסול לעדות בלי הכרזה עד שישוב מדרכו הרעה כנ”ל.
9. מי4626 ┐שתהיה┌לו דירה בקקפ“י ורוצה לעקור דירתו עם בני ביתו מעיר הזאת, אם יתעכב בקהלה זו רק שמנה ימים מחדש אייר, או שמנה ימים מחדש חשון,4627 יחוייב לפרוע כל הוצאות העולים מששה חדשים הבאים, מחדש אייר ואילך או מחדש חשון ואילך; ומי שיבא לדור עם בני ביתו כאן בקקפ”י, יתחיל לפרוע העולים עם בני הקק"י באותו חדש שבא לדור בעיר פאדווה. |
10. ב ע"א שלא4628 יהיה כח לשום אדם, יהיה מי שיהיה, לשים בגורל הבוליטי4629 שום דבר שאינו
מִמִני מאכל, רק בחולו של מועד וימי חנוכה; ויחוייבו לקחת רשות מהפרנסים שיהיו בימים ההם, מהערך והסך כפי ראות עיניהם; ומיני מאכל יוכל מי שירצה להשימם בבוליטי בכל ימי השנה, ובלבד שיקח רשות מהפרנסים, והם הפרנסים יעריכו הדבר ההוא; ובכל פעם שישים בבוליטי איזה דבר, יחוייב השמש לראות שלא יעשה הסך יותר ממה שגזרו הפרנסים, ושכרו4630 יהיה שיוכל לשים א' בוליטין בעד עצמו בלי מחיר כסף; ומי שיסרב ויעבור, אם לשים בבוליטי דבר מה בלי רשות הפרנסים, או בלי ערכם, או בימים אשר אינם מהימים שהרשות נתונה לו, או בלי שיהיה עמו השמש, אותו דבר4631 יהיה מקודש להקדש פה פאדווה.
11. מכאן4632 והלאה יהיה שכר הקברנים מעבודתם כפי מה שיסדרו הגבאים שיהיו בימים ההם, ולא בשום אופן אחר.
12. שמכאן4633 והלאה, יהיה מי שיהיה, הן איש או אשה, נער או זקן, לא יוכלו לסבב4634 כדי להשיג שום דבר לצרכי עני או עניים, הן מעיר הזאת הן ממקום אחר, בלי רשות הפרנסים, בקנס א' דוקאטו לכל פעם, חציו לקופת הצדקה וחציו לדיין הויטואריאה.4635
13. ששום4636 אדם לא יגלה או יודיע לשום אחד שאינו מבני עמנו יום או עת קביעות מילה וחופה, בדי שיבוא למילה או לחופה, אם לא ברשות ב' פרנסים, בקנס ב' ליט' שעוה לבה"כ; ואם לא יפרע העובר מאליו יהיה כמועל בקדשים; רק הרשות נתונה לאב הבן או לאב החתן או הכלה וכן לאחי החתן או לאחי [הכלה].4637
14. שמכאן4638 והלאה לא יושם פארטי לבטל שום פארטי, לא הריגולאדורי4639 אשר לע“ע4640 ולא אותן שתעשנה, לא בכלם ולא במקצתן, אם לא ע”פ רוב כל הנועדים הנכתבים בפנקס הערכים4641 באותו זמן [ ]4642 שלא יהיה נועד אלא הרוב בצמצום.
15. שמכאן4643 והלאה כל מוּדה ומוּדה4644 מהפרנסים, כאשר יחפצו להשים פארטי, לא יהא שום אדם המעכב אותם, רק אם ירצו לדבר נגד הפארטי ולומר טעמים וסברות, הרשות להם; אכן, אחרי דברו דבריהם, כאשר יסדרו הפרנסים לסבב עם הבוסולו,4645 לא יהא שום אדם שיעכב השמש לעשות רצון הפרנסים, בשום אופן; והעובר על זה יפול בעונש עבריין ח“ו, ויאסר לו שחיטה ובדיקה, ויהא מובדל מכל דבר שבקדושה בעד ששה חדשים, וגם לא יהא לו שום אופיציאו בקק”י, ואם היה לו כבר,4646 יהא מוּסר4647 ממנו ויהא קאסו4648 במשך זמן הנ“ל, וכן לא יקָרֵא לספר בזמן הנ”ל; וכל פרנס העובר על זה, לקרוא לזה לעלות לס“ת כנ”ל בזמן הנ“ל, יהא גם הוא כמשפטו במשך ששה חדשים, שמתחילין מיום ההוא שיעבור כנ”ל; ואעפ“י שתהיה נשארת הפארטי, לא יהא פיריודיציאו4649 למערער עליה להציע טענותיו עליה לפני דייני הקק”י, ואם הדיינים יכירו ע''פ הדין היותה בטלה, הרשות בידם לבטלה.
16. שכאשר4650 יתועדו יחד בני הקק"י ויהיו נכתבים הנועדים,4651 לא יוכל שום אחד לצאת ממקום הועד, עד אשר יהיה נגמר לעשות את אשר יהיה לעשות מדי פעם בפעם; ואם באולי יזדמן שיבא איזה אחד לקרוא אחד מהנועדים, לא יוכל ללכת לדרכו בלי רשות הפרנסים, בקנס א' דוקאטו. אשר יחלק לעניים |
ב ע"ב תכף ומייד, ולא להאריך לו שום זמן או לעשות לו גראציאה,4652 ונוסף על זה לא יוכל להיות
בשום אופיציאו בעד משך שנה אחת, וכן ג“כ לא יוכל לבא לבאלוטאר4653 משך שנה אחת, ואם באולי יהיה באיזה אופיציאו בעברו על התקנה הזאת תכף ומיד יהיה נגמר זמנו, דהיינו שיהיה קאסו ויעשה4654 אחר במקומו, והפרנסים שיהיו בעת ההיא יהיו מחוייבים לגבות הקנס הנ”ל; וכן ג“כ כאשר תושם איזו פארטי לא יוכל שום אדם למאן לבאלוטאר, בכל הקנסות הנ”ל,4655 אך אם ירצה להתנגד ולדבר נגד הפארטי, הרשות נתונה לו לדבר כטוב בעיניו, אך מהבאלוטאר לא יוכל להנצל, ולא יהיה כח לא לפרנסים ולא לדייני הקק“י לפטור העובר, לא מהמעות ולא שיוכל להיות באופיציאו,4656 הן כשיעבור לצאת ממקום הועד בלי רשות הפרנסים, הן כשלא ירצה לבאלוטאר, ויהיה תמיד יד העובר על התחתונה; וכן מי שיזדמן לו באלוטה שחורה לקרוא איזה אדם באופיציאו,4657 אם ימאן לקרוא יפול בכל הקנסות הנ”ל.
17. מכאן4658 ולהבא לא יוכל שום אחד מבני עמנו, בין גר בין תושב מעיר פאדווה, לפתוח בוטיגה חדשה ופונטיקו4659 מכל מין ממיני סחורות, אם אין לו פתיחה מלעבר מספקת (חוץ מבוטיגי ממיני מאכל ושתיה), אם תחילה לא יבא בקק“י שיעשה לו פתיחה כנהוג, וזה בקנס עשרים דוקאטי אפליקאטי לעניי קקפ”י; וזה בלי שום דירוגאציאון לפארטי ישנים על נדון זה, שבתקפם עומדים, וג''כ בלי פיריודיציאו לאחרים שכבר פתחו בוטיגי בלי פתיחה, לעשות להם לכל רצון הקק''י הפתיחות; ולא יוכל שום אופיציאדו לתת לשום אחד רשות לפתוח הבוטיגה בלי פתיחה כנ“ל, בקנס הנ”ל; ויחוייבו הפרנסים שיהיו מעת לעת לקרוא קהל תכף ולעשות לו או להם הפתיחות, בקנס הנ''ל.
18. עת4660 שאחד מהקק"י יבא לפני התיבה לעכב את התפילה, ויסודר לו משני הפרנסים4661 שלא יעכב עוד את התפילה,4662 יובן שמיד יפורסם לעבריין ויפרע א' דוק' להקדש, ולא יוכל שום פרנס לעשות לו שום גראציאה בזה.
19. [מ]כאן4663 ואילך לא יוכל שום אדם לומר לילך לב“ד הגדול,4664 או לב”ד אחר, או ליקח דיינים חוץ לעיר, רק שנמצאים פה, אם לא יהיה בהסכמת4665 שני הבעלי דינים, בקנס למסרב עשרה דוקאטי, מהציתם [ל]דיין אקוילה ומחציתם להקדש, בלי שום גראציאה; גם הפרנסים יהיו מחוייבים לאיסיקויר4666 [ה]פארטי הזאת, ואם לאו, יפלו הם בקנס זה כנ"ל.
20. כל4667 דבר שיושם פארטי בקק“י, ממִנוּי או מדבר אחר, כגון בעסק הפתיחות ופארטי הסאלאריאדי ובפיטאציאוני שעושים בקק”י לאיזה אחד, לא יוכל שום קרוב שיהיה פסול להשים באלה בשום אופן; ואם יזדמן שישים איזה אחד באלה נגד תקנה הנ“ל, המנוי או מה שיעשה כנ”ל יהיה בטל ומבוטל.
21. אם4668 יזידו הפרנסים מדי פעם בפעם שלא לקרוא הועד ולהמצא בו למנות פרנסים חדשים טרם צאתם מפרנסותם, אז יפול כל אחד מהם בקנס שנים דוקאטי, מחציתם לדיין אקוילה ומחציתם להקדש; ומי שלא יפרע חלק ההקדש מיד ביד הגבאים יהיה כמועל בקדשים, ולא יעלוהו לקרוא בתורה עד אשר יפרענו; וכן מי שישתדל להעלות חלק הדיין הנל לא יקָרֵא מוֹסֵר, אבל יִשַר4669 כחו; ועל הפרנסים החדשים יהיה מוטל להכיר ולדון על הן צדקם, אם הפרנסים שקדמו להם הזידו או נהגו ערמה בדבר. |
22. ג ע“א שלא4670 יוכל שום בר ישראל, בין מהועד בין מיתר הקק”י, לפרסם שום תקנה או תקנות
מהקק"י לאשר לא מבני עמנו הוא; והעובר יוכרז לסרבן, עד יעשה כל אשר ישיתו עליו
הפרנסים יצ"ו.
23. ששום4671 פרנס ושום אופיציאדו לא יוכל להשכיר שום מקום מההקדש ומהקק“י, אם לא יהיה בהסכמת הועד מהקק”י.
24. שכל4672 מי שיסרב איזה אופיציאו שיותן לו בקק“י יפול בקנס ב' דוקאטי, לחלקם א' מהם תכף לעניי פאדווה והאחר יושם בהקדש; ולא יוכל העובר לעלות לקרות בתורה או לקנות מצוות, עד שיפרע הקנס הנ”ל, וכל זמן שלא יפרענו יהיה כמועל בקדשים; ובענין סרוב המבורר להיות דיין יושמו מה שסודר אח“כ בסדרים השייכים לד”י.
25. שלא4673 יוכל השמש לפרסם שום מאנדאטו, אם לא יהיה נחתם מיד מי שתהיה בידו קופת קמח לפסח; ואם יעבור יפסיד שכרו,4674 ולא יוכלו הר"ח להשימו בפוליצה העולים.4675
26. שלא4676 יוכל שום איש או אשה מקקפ“י, בין מפורעי העולים בין מזולתם, לעשות או הוא או ע”י אחרים, או לקנות קולטרי חדשות מלאות צימאדורה, או דבר אחר שלא יהיה מוך, בקנס שנים דוק' להקדש לכל פעם שיעבור; ויובן היותו מוחרם עד אשר יפרע אותם, אך כל מי שלא ינהג בו דין המוחרם לא ינקש במכשול החרם.
27. שלא4677 תצא שום אשה מבת שלושים שנה ולמטה מפתח הבית או הבוטיגה ולחוץ, לשבת או לעמוד חוצה לו, בין בחול בין בשבתות וימים טובים בקביעות; והעוברת תפול בקנס עשרה דוקאטי, מחציתם להקדש קקפ“י ומחציתם לדיין ויטואריאה, והבעלים יהיו מחוייבים בעד נשיהם לפרוע הקנס הנ”ל, והמגלה את העוברת תבוא עליו ברכה ולא יקרָא מוֹסֵר.
28. שכל4678 עוד שיהיה איש עברי באחד מבתי העיר לקנות או למכור, איך שיהיה, לא יוכל איש עברי אחר, היודע שהוא שמה, להכנס בבית ההוא בעוד חברו בו; ואם יכנס בלי ידיעה יצא מיד; וגם לא יוכל לשלוח שום איש או אשה, קטן או קטנה, עברים או נכרים, בבית ההוא לדבר או לרמוז דבר לבני הבית; וגם הוא לא ידבר ולא ירמוז לבני הבית ההוא, כל עוד שהעברי בתוכו; ובין באותה שעה בין לאחר זמן, לא יוכל לבזות ממון חבירו ולהוציא דבה רעה עליו, או לומר שיש לאל ידו למצוא מהממון ההוא יותר מעולה או ביותר זול; ולא יוכל שום אחד לקרוא אפי' ברמיזא בעלמא לשום אחד בתוך הבוטיגה או מלפניה, בעוד שמדבר עמו בעל הבוטיגה או אשתו או א' מבניו ומנהיגיו; והעובר על א' מאלה הנ“ל ישכנו נח”ש שאין לו לחש, ארור יהיה בשמים ובארץ, ארור יהיה בעה“ז ובעה”ב, תהיה אחריתו להכרית, ויחולו עליו כל האלות והקללות הכתובות בספר התורה, לא יעמוד חילו, עד אשר יקבל עליו תשובה ע“פ תופסי התורה ופרנסי הקק”י; ואם ימצאו עדים בדבר, ענוש יענש ע"פ הפרנסים עונש ממון; והשומע ישכון בטח, לא ישמע קול נוגש וכל אשר יעשה יצליח; ותהיה נזכרת פארטי זו בבתי כנסיות קודם אשרי בכל שבת. |
29. ג ע"ב שלא4679 יוכל שום רב או מורה הוראה לגזור או לנדות או להחרים על שום אחד, יהיה מי
שיהיה; ולא לשלוח שום ציווי לשום אחד מקהלנו, כי אם ברצון או ברשות שני פרנסי' מהקק“י לכל הפחות; וכל זה יובן בדררא דממונא, אבל בכל דבר לאפרושי4680 מאיסורא יוכל הרב או המורה הדר בקקפ”י לנדות ולהחרים מעצמו.
30. שכל4681 אותם שיבואו לדור ולפרוע מסים ועולים עם הקק“י לא יוכל לבוא לבאלוטאר בקהל, גם לא ינתן להם בו שום אופיציאו בעד משך חמש שנים, שיתחילו לכל אחד מהם מהיום שיכְתבו ערכו בפנקס הערכים, ובין כך ילְמדו דרכי הנהגת קהלנו יצ''ו; ויהיה כל אחד מהם, לאחר החמשה שנים הנ”ל, ככל אחד מבני הקק'“י הבאים בועד; וכל זה הנ”ל יובן אעפ"י שיפרעו מסים ועולים ויתר ההוצאות מאיזה סך שיהיו.
31. שלא4682 יוכלו הפרנסים לסדר תורת ההערכה, גם לא שום דבר הנוגע לה, אם לא בהמצא בועד שלושה רביעי כל הנועדים, ושתשאר הפארטי ע"פ שני שלישים מהנמצאים בועד.
32. שכל4683 אותם שמקבלים סיוע מהקק"י יהיו מחוייבים ללכת בהקראם מאיזה יחיד, ויקבל כל א' את שכרו, א' ליטרה ביום וא' ליט' בלילה, מלבד מזונותיה' שהקורא יתנם אליה או אליו; ואם איזה מהם יעבור ולא ילך או תלך בכל פעם שיהיו נקראים, אז לא יוכל שום פרנס לתת לו או לה שום סיוע בעד שנה תמימה, וזה בגזירה.
33. שאם4684 יארע איזה בלבול על סחורת הקורדוואני,4685 כל אותם שיהיו מתעסקים בה יחוייבו להוציא מכיסם הפְּרָטִי את כל המצטרך, ולא תהיה רשות לשום פרנס לשים פארטי בועד שיוציא הקק“י אפי' שוה פרוטה בגלל זה, וזה בגזירת נח”ש; כיון שהיתה בקהלנו תקנה אוסרת סחורה זו,4686 ונתבטלה עם תנאי זה.
34. ששום4687 פרנס או שום אופיציאדו לא יוכל מעתה ולהבא לשים פארטי לתת שכירות לשום אדם בעד הקק“י, היינו לקצוב שום שכירות, אם לא יהיו בועד כל הנועדים חוץ מששה,4688 ושישאר ע”פ שני שלישים; וגם לא יוכלו לשים פארטי לתת מנוי לשום אדם שיקצוב שכירות בעד הקק“י לשום אדם, אם לא בשמירת הסדר הנ”ל; והעובר יפול בקנס עשרה דוקאטי,4689 ותהיה הפארטי בטלה וכל פארטי שתהיה נעשית נגד זאת תהיה בטלה.
35. שהחרם4690 אשר נתפרסם4691 בעסק המטבעות יובן שיהיה מקויים כמו שהוא, כדי להרים מכשול מדרך עמנו ולהרחיק כל אדם ממה שיש בו חשש לעבור על תקנות מע' השררה יר“ה; ויוזכר בבתי כנסיות כל שבת שלפני ר”ח, ואם באולי בשגגה לא יוזכר יובן מכל מקום שיהיה בתקפו.
36. שום4692 אדם אשר בשם ישראל יכונה, הן איש או אשה כגר כאזרח, לא יוכל לקנות גבינה משום מוכר גבינות ערל אשר בעיר הזאת, היינו חתיכות מחותכות כי אם פורמי4693 שלמות, אשר יעידו עליהם הפרנסים שהם כשרות ולא בשום אופן אחר; והעובר יהיה כאוכל ומאכיל נבלות וטרפות לישראל, ולא תוכל להבטל פארטי זו אם לא יהיו בועד כל הבאים בועד לבאלוטאר,4694
ותשאר הפארטי ע“פ שני שלישים מכל הנועדים הנ”ל. |
37. ד ע“א שכל4695 איש מבני הקק”י אשר יארע לו שמחת ברית מילה, לא יוכל לקרוא לאכול על
סעודת הברית, כי אם שמונה עשר בני אדם, בין זכר[ים]4696 ונקבות, מלבד שני רבנים החזן והשמש והאורחים וחצונים; וכן בנשואין לא יוכל לעשות אלא סעודה אחת, היינו בלילה שאחר יום החופה בלבד, והמסובין לא יהיו רק שמונה ועשרים עם הרבנים והחזן והשמש, מלבד האורחים שימצאו פה או שיבואו מחוץ לעיר; וכל זה בקנס חמישה ועשרים דוקאטי,4697 אפליקאטי חציים לדיין אקוילה וחציים להקדש, מלבד היות העובר סרבן וכאלו מועל בקדשים, והמגלה אותו לא יקרא מוֹסֵר, גם ברוך יהיה; ויחוייב4698 השמש לִסְפֹּר היושבין בסעודה, שלא יהיו מן התושבים יותר משמונה עשר בסעודת מילה, מלבד שני רבנים וחזן ושמש, ובסעודת נשואין שמנה ועשרים בין הכל, ואם יראה שיהיו יותר יגזור בנח“ש על בעל הסעודה שיסיר מהשולחן איש או אנשים העודפים על המספר הנ”ל, ואם יעבור השמש, יובן שיהיה קאסו4699
ויפסיד ג"כ שכרו.
38. שלא4700 יוכלו הפרנסים לתת הפאלטה מהמצות לשום אדם, כי אם ע"פ רוב הנועדים ע''פ4701 בוסולו ובאלוטי.
39. שכל4702 סעודה של מצוה בנשואין ובברית מילה, יחוייב הרב או המורה הוראה אשר יִמָצֵא שם על שלחן בסעודה ההיא, או הגדול שבמסובין, להשתדל שיתנדבו המסובין שם בסעודה נדבה לכבוד המקום ב“ה, איש אשר ידבנו לבו; ויחוייב בעל הסעודה לגבות כל הנדרים שיֵעָשו בסעודה בתור זמן שמנה4703 ימים אחר יום הסעודה, וימסרם ליד האיש אשר יוברר לנאמן מהקק”י להחזיק אצלו הנדרים ההם; ואם לא יגבה אותם יחוייב לפרוע הנדרים מכיסו, וגם יענש
ב' דוקאטי להשיא בתולה; ויהיו מיוחדים הנדרים הללו להשיא בתולות, אשר תהינה מקהלנו פה קקפ“י, ולא לשום מצוה אחרת; ולא יהיה רשות לשום פרנס, מי שיהיה, לשים פארטי לתת להשיא בתולה, או לאיש אחר, או לשום מצוה אחרת חוץ לעיר הזאת יותר מחצי דוקאטו, אם לא יתועדו שני שלישי מהנועדים, אז ע”פ הרוב יהיו רשאים לגבות ולתת כפי רצונם, ולא בשום אופן אחר.
40. שמכאן4704 ולהבא בגדי פשתן ובגדי צמר ומכסה ארון מכל ב“מ מן החיצונים יהיו כולם לבני חברת ג”ח, ובני החברה הנ“ל יהיו מחוייבים לעשות בגד גדול וקטן לכסות ארון הב''מ מבגד קוטון; ומן הבגד הגדול אשר ישתמש בו יחוייב לפרוע לבני החברה הנ”ל א' ליט' י' סולדי, ומן הבגד קטן יפרע ט“ו סולדי, מלבד מקבלי הצדקה, שיחוייבו בני החברה הנ”ל להלוות הבגדים ההם להם בחנם.
41. שלא4705 יוכלו מע“כ הר”ח מהקק“י להשגיח ולא לקבל שום פוליצה אם לא תהיה חתומה משלשת4706 שיהיו מכת אחת; הן שיהיו הפוליצי מהפרנסים עצמם, הן שיהיו מיחידי הקק”י, ובשביל זה לא יגרע כחם של ר“ח; ואם באולי יזדמן שלא ירצו אחד או שנים מן הפרנסים לחתום הפוליצה מפרנס חבירו, אז ירדו לדין לפני דייני הקק”י, והם ידונו כפי הנראה בעיניהם, ואם יפסקו שראוי לחתום הפוליצה, יהיו מחוייבים הפרנסים לחתום אותה.
42. שלא4707 יוכל שום אדם לקדש אשה אם לא במעמד אביה ואמה, או היותר קרובים אצלה (אם אין לה אב ואם),4708 או במעמד עשרה מישראל; ולמען לא תהיה הגזרה וההסכמה מזה כמה שנים בנדון זה בטלה, שמכאן והלאה בגזרת חרם ושמתא לא יוכל ולא יהיה רשאי שום אדם בעיר הזאת לקדש שום אשה, נערה או בתולה, אם לא בהסכמת או במעמד אביה או אמה, ואם אין לה אב ואם, בהסכמת ובמעמד היותר קרובים אצלה ממשפחתה, או במעמד עשרה אנשים ישראלים; והאיש אשר יזיד לעבור על גזרה והסכמה ואת יהיה בנדוי חרם ושמתא, ויוכרז למוחרם ומנודה בכל בתי כנסיות, ויובדל מכל דבר שבקדושה בעד משך זמן עשרה שנים רצופין, אפילו שיעשה תשובה; וְגם אותן הקדושין אשר נתנין נגד הסכמה זו יהיו כדבר הפקר, ויהיו נעקרין ובטלין ומבוטלין, ויהיו נחשבים כחרש הנשבר שאין בו ממש; וג“כ בחומר הנ”ל יפלו כל אותם שיזקקו להעיד נגד הסכמה זו ועל |
ד ע“ב קדושין שנעשו בסדר הנ”ל, היינו שגם כל העדים שיעידו על קדושין כאלה יהיו מוכרזים
ומפורסמים למוחרמים ומנודים בעד עשרה שנים רצופין כנ“ל; והסכמה זו יחוייב השמש מהקק”י להכריז אותה ולהזכירה בכל בתי כנסיות שלש פעמים בשנה, בכל רגל ורגל, לזכרון תמיד לאורך ימים, וגם שיעבור ולא יכריז אותה כנ“ל, מ”מ בתקפה היא תעמוד לעולם.
(–) אני יעקב בכמ“ר אלחנן ז”ל הילפרון מסכים לכל הנ"ל.
(–) גם אני יהודה בכמ“ר משה מפאנו זצ”ל מסכים לכל הנ"ל.
(–) גם אני שמריה בכמהח“ר אהרן מורפורק זצ”ל מסכים לכל הנ"ל.
(–) גם אני הצעיר אברהם בכמ“ר אליה קאטאלנו מסכים לכל הנ”ל.
43. שבְעֵת4709 שימָצא ח“ו ב”מ בעיר להקבר, לא יוכל שום אדם לסבב בשום בוסולו, לא בתוך חצר הגיטו ולא בבית הקברות, כי אם בוסולו אחד משמן למאור לכל א' מבתי כנסיות וקופת ג''ח ולא זולת; וזה בקנס חצי דוק' לעובר, שיכניסם לחברת ג“ח; ופרנסי חברת הנ”ל יוכלו לקחת הבוסולו מיד המסבב מלבד הקנס הנ"ל.
44. שכל4710 חִצון הרוצה להשתקע פה יחוייב ראשונה לפרוע מאה דוק‘, בגלל ההוצאות הרבות שנעשו להכין הגיטו על מתכונתו; אכן, אם הרוצה להשתקע יתרעם שאין ידו משגת לפרוע הסך הנ“ל, הרשות נתונה להפרנסים שיהיו מעת לעת לשים פארטי בקק”י למעט הסך הנזכר כפי ראות עיניהם, על הין צדקם, אך לא לפטור שום אדם, ובלבד שתשאר הפארטי ע“פ שני שלישי מבני הועד קק”י, כשיהיו בועד כל בני הועד שימצאו פה באותו זמן, חוץ מארבעה; ולא יוכל שום א’ מקהלנו יצ“ו להשכיר או לתת בית, בגזירת נח”ש (שינשך4711 ממנו הוא לבדו),4712 לשום חצון הרוצה להשתקע פה, אם לא יראה הריציוירי מהמאה דוק' הנ“ל, או ממה שיתרצה הקק”י ע“פ השני שלישי כנ”ל; והמשכיר או הנותן לו בית יפול גם בקנס חמישים דוקאטי, אפליקאטי חציים לדיון אקוילה וחציים להקדש, ובגלל פארטי זו לא יגרע כלל כוח הפארטי מהקק“י ע”ד החיצונים שבאו הנה לשעבר, רק בתקפם יעמדו; וכל מי שעד הנה שדך אשה מבני קהלנו יוכל לבוא הוא לבדו להשתקע פה, ובלבד שיפרע מה שיטיל עליו הקק“י ע”פ הרוב, ויחוייבו הפרנסים שיהיו מזמן לזמן לשים הפארטי קודם כלות החדש הראשון אחר החופה; אמנם מי שמכאן ולהבא ישדך אשה מבני קהלנו לא יוכל לבוא להשתקע פה, רק4713 כשיקבל בנדוניתו חזקה פה בעיר הזאת; ויחוייב ועד השבעה שיהיה מזמן לזמן, בגזירת נח“ש ובקנס חמשים דוקאטי כנ”ל, לעשות שינתן איסיקוציאוני לפארטי זו, ואם לא יהיה ועד השבעה, יהיה החוב הזה על הפרנסים שיהיו מזמן לזמן, ומוטל עליהם בגזרה ובקנס הנ"ל; ואם איזה יחיד פרע פה עולים שתי שנים, גם כי יעקור דירתו מפה יוכל לחזור לכל אות נפשו.
45. שכיון4714 שיש ערעור ומחלוקת ע“ד החדר שמשתמשים בו לע”ע יורשי כמ“ר נריה שַמָש ז”ל,4715 אשר הוא בשטח גג בה“כ קק”י אשכנזים4716 יצ“ו, יוברר4717 איש א' מנועדי הקק”י במקום המנוח כמ“ר שמעון בר ש”י ז“ל אצל4718 כמ”ר א“ז כ”ץ יצ“ו, שנתמנה כבר בשביל זה, שעליהם יהיה מוטל לראות ולחפש זכות הקק”י על החדר הנ“ל נגד יורשי כמ”ר נריה ז“ל הנ”ל; ויהיה להם כח לריב ולהוציא4719 כדי להוציא לאור משפטם, וזה בזמן חדש ימים אחרי שיוברר השני כנ"ל, בקנס4720 עשרה דוק' חציים אפליקאטי לפיסקו4721 וחציים לקמח לפסח.
46. שקופת א“י,4722 אשר היא ביד האלוף כמוהר”ר שמריה מורפורק יצ“ו, וקופת פדיון שבויים, שהיא ביד כמ”ר מאיר בר ד“מ היילפרון ז”ל, יסבבו בבתי כנסיות בכל יום שירצו, ולא יוכל שום פרנס לעכב בידם בקנס ד' דוק'.
47. שלא4723 יוכל מי שאינו מנועדי הקק“י לעמוד במקום שיתועדו בני הקק”י לעשות סדרים ותקנות, בקנס עשרה דוק'4724 בכל פעם לכל מי שיעבור לעמוד שם נגד רצון הקק“י, כשיהיה מעשרה שנים ולמעלה, חציים אפליקאטי לעניי הקק”י וחציים לדיין אקוילה, והמגלה לא יקרא מוסר, רק ברוך יהיה. |
48. ה ע“א שלא4725 יוכל שום הב מבני קק”י זה, ולא אורחים שיזדמנו פה פאדווה, לתת סמיכה מרבנות
ולא מחברות לשום א‘, בין גר בין תושב, אלא בהסכמת ג’ רבנים מקק“י זה ובהסכמת ג' מהארבעה הנבחרים על האפילאציאוני שיהיו מעת לעת; ואם באולי שום רב יעשה נגד התקנה זאת, מעכשיו יהיה כחרש הנשבר, ולא יוכל שום חזן מקהלנו יצ”ו לקרא אותו לקרא בתורה בשם רב וחבר.
כדי4726 לפרש דעת קהלנו יצ“ו ודעתנו ג”כ על באור תקנה הנ“ל, וכדי לגדר מילתא ששום א' מבני קהלנו שירצה לקבוע דירתו כאן, ובעודו עומד כאן בקהלנו, לא יוכל לסָמֵך רב ולא חבר ולא מַדרגה אחרת לא מרבני העיר הזאת, אם לא יסכימו לסמיכתם ולמדרגתם מעלת הארבעה, אשר מעת לעת יהיו נמנים מהקהל על האפילאציאוני, ועמהם שלשה מהרבנים מתושבי פאדווה, אשר כולם יחד, ששה מתוך שבעה, יסכימו לדעת א', ולא מרבנים חוצה לה, אם לא יסכימו חמישה מתוך שבעה כנ”ל; וחזני בתי כנסיות לא יוכלו, בח“ח, לקרא שום א' לתורה בשם רב או חבר, אלא מי שיסכימו עליו מעלת הרבנים והארבעה כנ”ל; ואם ח“ו יעבור שום חזן, לא יוכל לשרת בחזנותו במשך שנה אחת; וג”כ בחומרה הנ“ל, לא יוכל שום סופר להזכיר בשטרות שום א' בשם רב או חבר, אם לא כנ”ל, ובקנס אם יעבור להוריד אותו ממנויו בעד שתי שנים; וה' הטוב יגדיל תורה ויאדיר.
49. שכל4727 מי שמקבל צדקה מהקק“י יחוייב לשלוח בניו עד היותם בן י”ג שנה, אל המלמד המושכר מהקק"י, כדי שילמוד תורה, כראוי לכל בן ישראל; וכל מי שיעבור לא תנתן לו צדקה כלל.
50. שכל4728 אלמן שישא אלמנה יחוייב לתת חצי דוק' בעד כל מאה מהמעות מזומנים שיקבל בנדוניא, אשר החצי מהם ינתן למדרש לקנות שעוה, והחצי לבחורים משכונתו אחרי שיעשו הקאפי שלהם; ויחוייב האלמון הזה להפקיד ביד הפרנסים המעות יום א' קודם שיכנס לחופה; ולא יוכל שום א' שיהיה לקשקש בשום מין כלי משמיע קול לאלמון זה, בקנס כ“ה דוקאטי לכל מי שיעבור, אפליקאטי חציים לעניי קקפ”י וחציים לקאמארלינגן; ויוכל גם האלמון הנ“ל אחרי שיפקיד המעות הנ”ל להשיג כרוז על דבר ┐זה┌ בקנס יותר חמור, ויהיו האבות משועבדים בעד בניהם והבעלים בעד משרתיהם; ואם לא יפקיד האלמון הנ“ל המעות ביד הפרנסים יום א' קודם שיכנס לחופה כנ”ל, אז יוכל כל מי שיחפוץ לקשקש ולעשות לו מאטינאדה כחק פאדווה.
51. ששום אשה מבני קהלנו יצ“ו לא תטבול בשום מקוה, כי אם במקוה הקק''י; והעוברת תפול בקנס עשרה ליטרין שעוה להקדשות בכל פעם שתטבול, ותהיה כאלו לא טבלה וכאלו שמשה בעלה נדה;4729 ותקנה זו תמשך בעד כל ימי חיי כמ”ר קלונימוס טורקיטו4730 ועד הזמן שתנשא לאיש בתו מרת רחל; ואם ח“ו יארע העדר4731 כמ”ר קלונימוס יצ“ו הנ”ל קודם שתנשא בתו הנ“ל, אנו מקיימים אותה עוד בעד שתי שנים אחרי העדרו ח”ו ולא יותר, כשגם לא תהיה נשואה בתו הנ“ל; ואחר זמן הנ”ל הרשות נתונה לכל אשה לטבול באיזה מקוה שתרצה, כל עוד שלא יתקן הקק“י מחדש;4732 אמנם4733 המקואות אשר הם בבית יחידי הקק”י לע“ע, יהיה מותר לטבול בהם הנשים אשר בעליהן פסולים לעדות לבעל אותו הבית אשר בו המקוה;4734 וכן יהיה מותר לנשי הדרים באותו הבית שבו המקוה; ובמקוה אשר ליורשי מרת קולומבה תוכלנה אשת כמ”ר דוד די ליה ואשת בנו (אם ישא אשה תוך זמן הנ"ל4735),4736 ואשת כמ“ר אליעזר פיקיוטו, ונשי בית כמ”ר דוד פיראריסי לטבול במקוה ההוא, אע“ג4737 דבעליהן אונם פסולים לעדות ליורשי מרת קולומבה הנ”ל, וזה כיון שכבר הורגלו לטבול בו בחיי מרת קולומבה הנ“ל; וכל אשה, שאינה אשת איש מקבל צדקה, שתטבול מכאן והלאה, בין במקוה הקק”י אשר לע“ע ביד כמ”ר קלונימוס יצ“ו הנ”ל, בין במקוה זולתו, תשים בקופה ארבעה סולדי בכל פעם שתטבול, לקמח לפסח; ותחוייב בעלת המקוה לעשות4738' באופן שתשים הטובלת הד' סולדי בקופה קודם שתטבול, |
ה ע"ב ואם תעבור, יהיה הרשות נתונה לפרנסים שיהיו בימים ההם לגזור שלא תטבול שום אשה באותו
מקוה; והמסרבת לשים הד' סולדי בקופה הנ"ל תִקרֵא עבריינית סרבנית ומועלת בקדשים.
52. ששום4739 א' מבני עמנו היושבים בפאדווה, בין איש בין אשה, לא יוכל לקנות מהעוברים ושבים בגיטו קודם סיום תפילת שחרית, גם לא אחר סיום תפלת ערבית לפנות ערב,4740 אלא אם כן מכיר המוכר ויודע היותו נאמן ומוּכָּר משלו; גם לא יוכל לקבל החפץ בביתו מיד המוכֵר, בערמה, בשעות האסורות הנ“ל, כדי לקנות אחרי כן; והעובר יפול תכף בקנס דליקום בארור4741 הוא לבדו, ויפול בקנס עשרה דוק', אפליקאטי חציים לדיין אקוילה וחציים להקדש, והמגיד מריוֹ לדיין ברוך יהיה, וגם המפרסמו לפרנסים יוחזק בסוד ויהיה נאמן כבי תרֵי,4742 אם אינו שונאו, ואם יִוָּדַע שישקר, אז עוונו ישא בארור4743 ופרעון הקנס הנ”ל; וכל מי שיקנה בשעות המותרות, וע“פ מאנדאטוֹ4744 יצטרך להחזיר,4745 כנהוג, למשמעת מע' המושל יר”ה ושופטיו, יתחייב בקנס חרם, אשר ילכד בו הוא לבדו, להגיד האמת בעד כמה קנה, היינו דוקא4746 כמה נתן למוכר; ומי שיעבור וישקר בהגדת הערך כנ“ל, כאשר יתגלה האמת לכל מראה עיני4747 הפרנסים יצ”ו, יפסיד הקרן4748 ויתחלק לעניי עמנו פה, ויוכלו הפרנסים להטיל עליו קנסות אחרים, כפי מה שהוא אדם וכפי רוע זדונו ומריו וכפי צורך השעה; ואם איש עני הוא, ענש יענש שלא יקבל שום סיוע מקהלנו בעד משך שנה אחת.
53. שלא4749 יוכל שום פרנס לשים פארטי לתת סיוע נשואי שום בתולה, רק עשרה דוקאטי ולא יותר, ווה פעם אחת בלבד ומהמעות אשר יהיו מזמן לזמן מנדבות נשואין ומילה להשיא בתולה,4750 ולא ממעות אחרים, ודוקא כשימצאו ביד הנאמן מהנדבות ההן מעות שיספיקו; אבל אם לא ימצאו כ“כ מעות, ישלימו הסך מכיס הקק”י, ואם לא ימצאו מהנדבות ההן מעות כלל, יוכלו כמו כן להטיל כל הסך על הקק"י; וגם לא יוכל שום אדם לחתוך4751 פארטי זאת, והעובר יפול בקנס מאה דוקאטי אפליקאטי חציים לקאמירלינגי ורביע לאורפיני4752 והרביע האחר להקדש, והמגלה הדבר לקאמירלינגי או לממונים על האורפיני לא יקרא מוסר.
54. שהחתנים4753 אם יעשו הנשואין פה פאדווה, כגר כאזרח, אשר הנדוניא תעלה לסך שלש מאות דוקאטי או פחות, מהמעות מזומנים, יחוייב לתת חצי סקודו כסף ביד השמש מהקק“י קודם החופה; ומשלוש מאות דוקאטי ולמעלה יחוייבו לתת א' סקודו כסף ביד השמש קק”י כנ“ל; ויחוייב שמש הקק”י תכף גבוי המעות הנ“ל להביאם להנבחרי' מהקק”י על קופת קמח לפסח אשר יהיו בימים ההם; ושמש הקק“י, בגזרת נח”ש אשר ילכד הוא לבדו,4754 לא יוכל לקרוא לברכת נשואין, אם לא יקבל תחילה הסך הנ“ל וכנ”ל; ויחוייבו ג“כ תושבי קקפ”י, בגזרת נח“ש כנ”ל, אשר ילכד העובר לבדו,4755 אשר לא יעשו הנשואין פה פאדווה, לתת כנ"ל; וכל העם ישמעו ויראו.
55. שכל4756 אפיטואל מאיזה בעל חזקה יהיה משועבד תמיד לפרעון שכירות הבית לבעל הבית ערל, בעד הפורציאון שפורע האפיטואל ההוא.
56. שלא4757 תוכלנה הנשים ללכת ללוות הכלה כשהולכת לבית הכנסת, או ליולדת כשהולכת ג“כ לבה”כ, רק אֵם4758 החתן ואֵם4759 הכלה, או אֵם4760 היולדת וחמותה, האחיות, הגיסתות, הדודות. והנכדות הראשונות, האחיות שניות או נשי אחיהן השני, ונשים זולתן אשר הן מחמשים שנה ולמעלה, וזה בקנס לבעל העוברת או לעוברת עשרה דוקאטי, אפליקאטי לפיסקו, מלבד שתהיינה הנשים ההן עבריינוֹת וסרבנוֹת; וכשיארע שתהיינה שתים או שלוש נשים כלות או יולדות ההולכות לבה“כ, לא תוכלנה, בקנס הנ”ל, ההולכות עם אחת מהן ללכת. עם האחרת לביתה, רק כל כת וכת תלך בפני עצמה; והסדר הזה יונהג בקנס הנ“ל גם בהולכות ללוות הקומארי הנושאות הילד למילה, ומה גם כשהולכת אל הקאנדילי, שלא תוכלנה ללוותה רק קרובותיה וקרובות אב או אם הבן כנ”ל. |
57. ו ע“א שלא4761 תוכל שום אשה נשואה לאיש, בגזרת נח”ש (אשר תלכד בו היא לבדה),4762 לתקן
ראשה עם בינדה או קונציירו משערות ולא תחת הסקופיה, ג“כ בהראותה סקופירטה, לא בבית ולא בחוץ, וכמו כן לשאת הריצי על לחייה משערותיה. ממש לכתחילה; וג”כ בקנס עשרה דוקאטי בכל פעם, אפליקאטי לקמח לפסח, ואם תפרע הקנס לא תהיה פטורה מהח“ח כנ”ל, ויחוייב בעל האשה העוברת להתרחק ממנה עד שתשוב מדרכה הרעה, ותשא עָוֹנה מכל אשר יושת עליה מאת מעכ"ה שיהיו מעת לעת, והאיש העובר יהיה כאלו בועל נדה ונשא עונו; ויחוייב השמש להזכיר תקנה זו לזכרון בכל חג וחג בכל בתי כנסיות, ואם באולי לא יכריז השמש, מכל מקום התקנה בתקפה עומדת.
58. שלא4763 יוכלו מע“כ הר”ח שיהיו מעת לעת לשים לעולם בפוליצי עולים שום סך, קטן או גדול, לסיוע שום בתולה, בין מתושבי עירנו בין אורחים, הגם שנשארה הפארטי בקק“י מאותו סך, קטן או גדול כנ”ל, אם לא יביאו בידם הפרנסים מאותו זמן ששמו הפארטי, מאנדאטו חתום משנים מהם לפחות; ולא יוכלו לשים הר“ח בפוליצה סך אותו מאנדאטו, אם לא יראו הפארטי בעיניהם שנשארה בקק”י מאותו סך המאנדאטו; וזה בקנס לפרוע משלהם ומכיסם פְרָטִי של הר“ח שיהיו מעת לעת, בלי שום גראציאה. ותשלם כל המלאכה4764 היום יום א' כ”ג אייר הש“צ4765 על ידי משה מפאנו סופר הקק”י, כמצות מע''כ הריגולאדירי הח''מ
אברהם בכמ“ר אליה קאטאלאנו זצ”ל ריגולאדור
משה בכמהר“ר משה אשר גראסיטו איש נורלינגן זצ”ל ריגולאדור
שבתי בכמהח“ר מהדכי מיסיצי זצ”ל ריגולאדור
עזריאל הכהן ריגולאדור
פנחס בכמהח“ר גבריאל דיניגרי זצ”ל ריגולאדור
אלחנן בכמהר“ר יעקב הילפרון זצ”ל ריגולאדור
18. 30 ביוני 1630. פארטה למנות ארבעה מטובי העיר ‘על בריאות הגיטו’. הפארטה נתקבלה בוועד ק“ק פאדוואה עם היוודע דבר התפשטות מגיפת הדֶבר בוויניציאה. היא נשתמרה בנוסח עברי מקוצר בחיבורו של הרופא ר' אברהם קאטאלאנו, ‘ספר עולם הפוך’, שתיאר את 'קורות המגפה בעיר פאדובה בשנת שצ”א לפ“ק', שהיה עד לה מראשיתה ועד סופה. תרגום לאיטלקית של הפארטה נשתמר בפנקס ק”ק פאדוואה, כרך 4, דפים א–ב. הנוסח המודפס כאן הוא לפי חיבורו של ר"א קאטאלאנו (מהדורת רות).
ההערות הן כולן שלי.
א' קאטאלאנו, ‘ספר עולם הפוך’, מהדורת ב' רות, קובץ על יד, ד, ירושלים תש"ו, עמ' עד–עה.
ואנחנו עם אלקי אברהם נועדנו ביום ב' תמוז הש“ץ,4766 ונסכים לבחור ארבעה אנשים מטובי העיר, כשרים זה לזה,4767 אשר עיניהם תהיינה פקוחות על בריאות הגיטו; וזה משפט משאם,4768 להשקיף כמה הם מעות תבת ההקדש, ולקבץ גם מאת כל החבורות המעות אשר להן, מבלי שיוכלנה למאן בגזירת נח”ש,4769 ולקבל מעות הלואת העניים4770 אשר הניח הקצין כמ“ר חיים משולם4771 זצ”ל אחריו ברכה, זה כמה שנים; ואחרי ראותם סך כל המעות ההם, ילוו סך מעות
אחרים אשר בין הכל4772 יעלו לסך ו' אלפים4773 דוק‘, ויוכלו למשכן בגלל הדבר הזה כל כלי כסף הבתי כנסיות,4774 ולא יוכלו פרנסי הכנסיות למאן בקנס הנ“ל,4775 וכל אשר יסכימו שלשה מארבעה הממונים מתוך ארבעתם4776 כן יקום; ויושמו המעות ההם בשלש תיבות, אלף לתיבה, אשר תהיינה ביד שלשה מהם, ובכל תבה שלש מפתחות4777 שיהיה ביד שלשה ממונים אחרים אשר יתמנו מהקק”י, מפתח לאחד; ויכתבו הארבעה הנ“ל כל אשר יגיע לידם, בין מתיבת ההקדש בין מהחבורות ובין מהבתי כנסיות וזולתם, על פנקס מיוחד, וכל אשר בשם ישראל יכונה יסור אל משמעתם ויהיה חרד אל דברם בקנסים הנ”ל; וכאשר יראה ראשית מגפה ילוו הארבעה הממונים ההם ליחידים המוצרכים מאותם המעות הסך אשר יצטרך לכל יחיד ויחיד, על הין צדקם,4778 ועל משכונות כסף וזהב ומתכות ולא זולת זה, ויונחו המשכונות בתבות ההם או במקומות בטוחים זולתם, ויחזיקו חשבון צודק על ספר למען ישלם כל יחיד הרבית אשר עלה יעלה על אשר יקבל, וכמו כן אז4779 יחוייבו לתת אל העניים מקבלי צדקה ח’ סולדי לכל נפש מידי יום ביומו, או בר ומזון שוה ח' סולדי, בעד כל משך הזמן אשר יראה בעיניהם, ויוכלו לחייב המקבלי צדקה לשרת למצטרך,4780 וגם יוכלו להוציא מהמעות ההן בכל אשר יראה בעיניהם טוב נאה ומתקבל להנצל מן המגפה4781 או לעזור ולהועיל במגפה עצמה, רק יכתבו כל ההוצאות בפנקס על ידי הסופר כמדובר; והמעות אשר יוציאו תחלה תהיינה מתבת ההקדש, ובשנית מחברת ג"ח, ובשלישית מיתר החבורות כפי ראות עיניהם; וימשך מנויים זה עד אחרי עבור חשש הנגף בכל מכל כל.
ויפקד4782 הא' כמ' אהרן זרח כ“ץ על פי י”ב הין שנים4783 לאו
והב' אני הכותב על פי י"ז הין ה' לאו
והג' הח“ר משה גראסיטו ע”פ ט"ו הין וט' לאו
והרביעי כ' עזריאל כ“ץ ע”פ ט"ו הין ד' לאו.
מפתחות 🔗
ראשי-התיבות 🔗
א"ז – אהרן זרח
אח"כ – אחר-כך
א"י – אלחנן יעקב, ארץ-ישראל
א"כ – אם-כן
אכי"ר – אמן כן יהיה רצון
אלא"כ – אלא-אם-כן
אע"ג – אף-על-גב
אע"פ – אף-על-פי
אעפ"י – אף-על-פי
ב"א – בר אברהם, בר אהרן
ב"ב – בני-ביתו
ב"ד – בית-דין
בד"א – בדיני אומות
בדא"ה – בדיני אומות העולם
בד"י – בדיני ישראל
ב"ה – בית-הכנסת, בעזרת השם, בעל הבית, ברוך הוא, ברוך השם
בה"כ – בית-הכנסת
בה"מ – בית-המדרש
בהנו"א – בעורת ה' נעשה ונצליח אמן
ב"ו – בוסולו ובאלוטה
ב"ח – בית-חיים, בתי-חיים, בעל חוב, בעלי חובות, ‘בעל חנות’
ב"י – בר יואב, בר יחיאל, בר יעקב
בכהח"ר – בן כבוד החבר רבי
בכהחר"ג – בן כבוד החבר ר' גבריאל
בכ"כ – בכול כול
בכ"מ – בן כבוד מורנו
בכמהח"ר – בן כבוד מורנו החבר רבי
בכמהר"ר – בן כבוד מורנו הרב רבי
בכמוהר"ר – בן כבוד מורנו הרב רבי
בכמוהרר"ש – בן כבוד מורנו הרב ר' שמואל
בכמ"ר – בן כבוד מורנו רבי
בלא"א – בן לאדוני-אבי
ב"מ – בר-מינן, בר מנחם
בעה"ב – בעולם הבא
בעה"ו – בעזרת האל וישועתו
בעה"ז – בעולם הזה
בעו"ה – בעוונותינו הרבים
בעז"ה – בעזרת השם
בעזה"ו – בעזרת האל וישועתו
ב"ש – באלוטה שחורה, בר שלום, ב' שלישים, בר שמואל
בש"י – בר שאול יהודה
ג"ח – גמילות חסדים
ג"כ – גם-כן
ג"ר – ג' רבעים
ד"א – דיני אומות
דא"ה – דיני אומות העולם
ד"י – דיני ישראל
ד"מ – דוד משה
ה"ה – הלוא הם
הח"ר – החבר רבי
החר"ג – החבר ר' גבריאל
הנ"ל – הנזכר למעלה
הע"ל – הבא עלינו לטובה
הר"ר – הרב רבי
הרר"י – הרב ר' יעקב
וד"ל – ודי לחכימא, ודי למבין
ו"ק – ו' קטנים (חצי סולדו)
וק“י – ועד קטן יצ”ו
ז"ב – זהב בזהב
זבל“א וזבל”א – זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד
ז"ל – זה לשונו (לשונה), זכרונו לברכה
זלה"ה – זכרונו לחיי העולם הבא
זצ"ל – זכר צדיק לברכה
ח"ה – חול-המועד
חה"ש – חול-המועד של
ח"ו – חס ושלום
ח"ח – חרם חמור
ח"מ – חול-המועד, חתומי מטה
חש''מ – חולו של מועד
יזיי"א – יראה זרע יאריך ימים אמן
י"ט – יום טוב, ימים טובים
יל"ל – יש לו לקבל
י"נ – יהודה נאפולי
י"ץ – ישמרהו צורו
יצ"ו – ישמרהו צורו ויחייהו
יר"ה – ירום הודו
כ"א – כל אחד
כה"ץ – כהן צדק
כה"ר – כבוד הרב
כהר"ר – כבוד הרב רבי
כהרר"י – כבוד הרב ר' יעקב
כ"כ – כל-כך
כ"ל – כסף לבן
כ"מ – כבוד מורנו
כמהר"ר – כבוד מורנו הרב רבי
כמהרר"א – כבוד מורנו הרב ר' אליעזר
כמוהר"ר – כבוד מורנו הרב רבי
כמוהרר"י –- כבוד מורנו הרב ר' יעקב
כמ"ר – כבוד מורנו רבי
כנ"ל – כנזכר למעלה
כ"ץ – כהן צדק
כר"ר – כבוד רבנו רבי
כ"ש – כל-שכן
לי"א – לאורך ימים אמן
לע"ע – לעת-עתה
לפ"ק – לפרט קטן
לש"ש – לשם שמים
לת"פ – לתשלום פרעון
מב"ת – ‘מנשים באהל תברך’
מהרר"י – מורנו הרב ר' יעקב
מ"כ – מעלת כבוד, מעלת כבודו, מעלת כבודם
מכ“י – מעלת כבודו יצ”ו
מכ"ת – מעלת כבוד תורתו (תורתם)
מ"מ – מכל-מקום, מעות מזומנים, מעריכי מעריכים
מע"כ – מעלת כבוד
מעכ"ה – מעלת כבוד הפרנסים
מע“ש לע”ש – מערב שבת לערב שבת
מצ"ש – מוצאי שבת
מצש"ק – מוצאי שבת קודש
מ"ש – מוצאי שבת
מש"ק – מוצאי שבת קודש.
נח"ש – נידוי, חרם שמתא
נר"ו – נטריה רחמנא ופרקיה
ס"ת – ספר-תורה
עד – על דבר, על דעת, על דרך
ע"י – על-ידי
עי"ט – ערב יום טוב
ע"כ – על כל, על-כן
עכ"ח – על כל חודש
עכ"ל – עד כאן לשונו (לשונה)
עכ"פ – על-כל-פנים
ע"מ – על-מנת
ע"ע – עת-עתה
ע"פ – על-פה, על-פי
ע"צ – על צד
ע"ק – ערב קבלן
ע"ש – ערב שבת
עש"ג – ערכאות של גויים
פ"ה – פרנסי הקהל
פ"ש – פדיון שבויים
ק"ס – קניין סודר
ק"פ – קאשטיל-פרנקו
ק"ק – קהל קדוש
קק“י – קהל קדוש יצ”ו
קק''פ – קהל קדוש פאדוואה
קקפ"י – קהל קדוש פאדוואה יצ''ו
קש"ל – ‘קופה של לחם’
ר"ה – ראש-השנה
ר"ח – ראש-חודש, רואה-חשבונות, רואי-חשבונות
ר"י – ר' יעקב
ר"ל – רוצה לומר
ר"ש – ר' שלמה, ר' שמואל, ר' שמריה
רש"א – ר' שמואל ארקוולטי
ר"י – ר' יעקב
ש"א – שמואל ארקוולטי
ש"ד – שבועה דאורייתא
שד"א – שבועה דאורייתא
ש"ח – שבועה חמורה
שח"ה – של חול-המועד
ש"י – שאול יודא, שמואל יודא
שיל"ל – שיש לו לקבל
ש"ק – שבת קודש
תוב"ב – תיבנה ותיכונן במהרה בימינו
ת"כ – תקיעת-כף
תנצב"ה – תהא נפשו צרורה בצרור החיים
תע"ב – תבוא עליו ברכה
ת"פ – תשלום פרעון
ת"ת – תלמוד תורה
שימושי-לשון מיוחדים 4784 🔗
אך בזאת – אבל בתנאי מא קלט ריד
אישור – תוקף (‘אשור וקיום’) רלא רנא
אמנם – אבל רסא הערה 28
בא בהשואה – השתווה, התפשר שע
בא בקהל – פנה לוועד הק"ק, הציע לוועד הצעת החלטה, ביקש את הסכמת הוועד כט קב קו ר
בזאת – ראה אך בזאת
בחיק – בסמכות (‘מוטל בחיק הק"ק’) תרלו תרנ תשעג
בין הכל, בין כלם – בסך-הכול יא תקסב 1:17
בין כך – בינתיים סו הערה 78 קעא הערה 43 30:17
בלבול – הסתבכות עם השלטונות יז קמז
בלתי מסודר– בלתי-קבוע, שלא מן המניין רג שעד תקנח תרכא; ראה גם מסודר ובלתי מסודר
בני הועד, בני הק“ק, בני הקהל – חברי ועד הק”ק שה שג שסז תקמה
בעד – במשך י יט קכא תקכג; ראה גם בעד משך
בעד משך – במשך 30:17
בעל חנות – ממונה על קופת ההלוואות לעניים פו קסז רכט
בעצם – בממש תרנב
בתי חיים (ברבים) – בית-קברות קז קצא ריא
גבאי – גובה תעד תעט
גבוי – גבייה (‘גבוי הנדרים’) שסה 54:17
גבורה – ראה כוח
גביית משכון – פדיית משכון צד צה
גר – יהודי שאינו מתושבי-העיר הקבועים 48:17
הגביל – קבע, הסדיר סופית (‘לפי מה שיגבילו המעריכים’) ד כה קכו
הודאה – אישור, קבלה עה
היטיב – אישר החזרת הוצאות קטו תרלא תרפט; ראה גם לעשות טובים
הין צדק, בהין צדק – ביושר, על-פי המצפון פז קיח ריג
הלוואה – מקדמה (‘בתורת הלוואה’) סג קטו קכ
הנהגה – התנהגות (‘הנהגת קהלנו’) תקסב
הסכמה – החלטה מוסכמת, תקנה קט רצח
הספקה – קיצבה, מענק תרסט תרעה
הערכה – שומת מס (מאיטלקית estimo) סו קכד רע; ראה גם ערך
הפרש – חילוקי-דעות רפט שיז תשנב
הקדש – קופה (‘הקדש מן הק"ק, הקדש הבתי חיים’) יח כח רסא
הריסה – אסון פז
השגחה פרטית – השגחה על כל פרט ופרט שו
השואה – התפשרות שע; ראה גם בא בהשוואה
השכיר – שכר, לקח בעל-מקצוע בשכר כ
השקיף – ייחד תשומת-לב מיוחדת, הקפיד, שיווה לנגד עיניו (‘ישקיפו לתועלת הק"ק’) קסט קע הערה 27
קצה; ראה גם השקפה
השקפה – מגמה, כוונה, שימת-לב מיוחדת פא קב קעא ריג שיד; ראה גם השקיף
השתעבד – התחייב התחייבות משפטית שמא תרעד
התבאר – הוחלט, נקבע קי
התחזק מעצמו – לקח לו חזקה על בית בגיטו קב
התפאר – הבטיח, הצהיר על נכונותו (‘התפאר לפרוע הקנס’) סז עו רו
התרעם – ערער (‘המתרעם על פסק דין’) תסב תעה תקנז; ראה גם תרעומת
זהב בזהב – זהב טהור (מאיטלקית d’oro in oro) רטז
זכיות – טענות זכות מח עב
זכר, זכרון – רישום בספר עא צה
חגה, חגא – יום חג של נצרים סז עח קעד
חומר, חומרה – עונש (‘ליפול בחומר’) 42:17 48
חזקה – זכות-קדימה של השוכר הראשון על הנכס השכור סו הערה 35
חזרת גניבות – החזרת גגיבות קפט רנא
חיוב –- החובות המוטלות על אדם בתוקף תפקידו תרלא תשסה תשסו
חיצון – שאינו מתושבי העיר סו הערה 48 קע הערה 35 רסו
חלקים – צדדים במשפט רלט שיז
חן – ראה שאל כהן
חנות – קופת ההלוואות לעניים קסז רכט; ראה גם בעל חנות
חסרון – מחדל תצה תקעא תשסה
חצר הגיטו – שטח הגיטו שצז
חשבון צודק – חשבון מדויק כה ריג שסב
חתוך – ביטול (מאיטלקית tagliare, al taglio) (‘חתיכת פארטה’, ‘לחתוך פארטה’) רמד רסא תנו
טבח – קצב כ
טובים – ראה היטיב, עשה טובים
כוח – סמכות (‘כוח וגבורה’ – סמכות ותוקף) מז שעח
כיוון חשבון – בדיקת חשבון קסז רכט תכח
כיכר – היחידה המוסכמת לחישוב המס (מאיטלקית carato) שיז תכ
כללות – הציבור, החברה, הקהילה ריט שלג תא
כנסיות – שני בתי-הכנסת שבפאדוואה, האשכנזי והאיטלקי ט
כנסת גדולה – בית-הכנסת של האשכנזים בפאדוואה טו צא
כספים – כלי כסף (מאיטלקית argenti) רסא שעו תשכח
כתב – מסמך שצב; ראה גם מכתב
לאחרינו – לפני-כן, לעיל רע שמח שע
להוה– בשעה זו (מאיטלקית al presente) לד סא
לועזים – יהודים ממוצא איטלקי (‘כנסת לועזים’, ‘ק"ק הלועזים’ – בית-הכנסת של האיטלקים) קעז רסא
לכל הקודם – בהקדם האפשרי קב קפב
לכתחילה – בכוונה תחילה יד
למספיק – די-הצורך ריד
לעת עתה – בשעה זו, הנוכחי רנז תקנא 14:17
לשקל – במשקל (‘למכור לשקל’) תקפז הערה 16
מ-, מן – של (‘פרנס מהבתי כנסיות’, ‘התקנות מהקק"י’) רמג תעד
מדור – דיור יח
מדרש – בית-המדרש י יג קד
מוחזק – בעל ‘חזקה’ על נכס בגיטו ו הערה 72 קיח רג
מוכרך – מקופל שסז
מכתב – מסמך קה שצב; ראה גם כתב
ממשלה – סמכות (‘כוח וממשלה’) רעט שא
מנהיג – משרת בעסק 28:17
מסודר ובלתי מסודר – מן המניין ושלא מן המניין (תרגום הניסוח המשפטי così ordinario come straordinario) רג שעד תרכא
מעריך – הקובע את השומה סו שנה; ראה גם ערך
מצות שמורים – מצה שמורה רמא תשנו
מרוצה – מסכים יח
מריבה – משפט רב רכ; ראה גם רב
מתיחס – נוגע (‘במתיחס לתועלת הקק"י’) קנח
נועדים – המשתתפים בישיבת הוועד, חברי הוועד לג קע 47:17
נכד – גם במובן אחיין (מאיטלקית nipote) 56:17
נכנס – ממלא-מקום (‘נכנס פרנס’) סו שנה
נמשך – נובע רעג שד
נערך – נישום (מאיטלקית estimato) קסט; ראה גם ערך (שומה)
נקייה – נקוי (‘נקיית רחוב הגיטו’) רעט
נשאר – נתקבל בהצבעה רעט
סדר – הוראה, הליכי משפט קסא שכז הערה 16
סידר – הורה נט צד קע הערה 26 רמג
סך הסכים – סך-הכול של כל הסכומים סו הערה 61 קכד הערה 18
סניף – נספח, תוספת שעג תעה
סרב את – ויתר על (‘סרב כל זכויותיו’) ו מח צו
עוד וזאת – זאת ועוד (מאיטלקית anche questo) רמג רמה
עולים – המסים הקבועים שגבתה הקהילה לצרכיה סו קכד רכ
עכוב – צו מניעה, עיקול סו הערה 41 תשנב
על כל – עד סוף (‘ע"כ חדש’) רצג רצז
ערך – שומה (מאיטלקית estimo) סו הערה 14 קכד; ראה גם הערכה, מעריך, נערך, עשה ערך, תורת
הערכה
ערך – מחיר רמו שכה תקעז
עשה ערך – קבע את השומה סו הערה 14 קכד קע
עשה טובים – אישר החזרת הוצאות עו קט; ראה גם היטיב
פנקס הערכים – פנקס שבו כתבו את שמות הנערכים ואת השומות שנקבעו להם סו קכד
פסחם – פסחא של הנוצרים עה עו
פרסם – הודיע (‘לפרסם… לפרנסי הק"ק’ – להודיע לפרנסים על עבירה שנעשתה או על האיש
שעבר) קפט
פתיחה – רשיון לפתיחת חנות | לב קלה רנד
צודק – ראה חשבון צודק
ציבור – מועצת העיר פאדוואה רסה שמא תנב
צנוע – מקבל מתן בסתר צג קכג
קבוץ – חברה, ארגון (‘קבוץ קהלנו’) קנט תקמז
קבוץ – מכתב המלצה למקבץ נדבות קעז תקנו תרפט
קיום – כתב-זכויות, פריביליגיה רג שמא
קנס – עונש (‘בקנס נח"ש’) יד רל
קרא – הציע מועמד למשרה רטו
ראיה – מסמך, אישור, קבלה רד ריד ריט
רב – התדיין בבית-המשפט סה עט קג ריג; ראה גם מריבה
רבו כמו רבו – רבו מאוד תרמד תרעה
רוככ – תואר אבירות (מאיטלקית Cavaliere) רכו רלא
ריב – משפט קמו רח רכ; ראה גם מריבה
שאל כחן – ביקש בתורת ‘טובה’, לפנים משורת-הדין יח צא קצה
שיחק ב- – שם מישהו לצחוק יח
שכירות, שכיריות – משכורת, שכר-דירה כט צא קב רג תרעד
שליש – שלישי (מאיטלקית terzo) קפט
שם באלה – הצביע לד קלז
שמורים – ראה מצות שמורים
שם פארטי – הציע החלטה בוועד, אושרה פארטה בהצבעה לג קכד קנח
שעכוד – התחייבות משפטית, קבלת עול (‘בשעבוד תקנות הק"ק’) קמו קנט שמא
שררה – ממשלת ויניציאה קפב רג שמא
תוקף – תוקפנות (‘באלמות ותוקף’) לג
תורת הערכה – תקנון לעריכת השומה סז קכו קסט
תיבה – קופה (‘תבת ההקדש’) פה צא רסא
תרעומת – ערעור תסב תקנז; ראה גם התרעם
תשלום – השלמה (‘תשלום פרעון’) עה צא
תעתיקי המלים והשמות הלועזיים 🔗
אבוא' – ראה אבוהב
אבואב – ראה אבוהב
אבוהב, אבוא', אבואב, Aboab – שם משפחה של יהודים
אבונאסר, אבונסר, Abonassar – שם- משפחה של יהודים
אבונסר – ראה אבונאסר
אבייטאר, בייטאר, בייאטרה, Abiatar – שם-משפחה של יהודים
אבין אי פלאציטו, a beneplacito – בהסכמתו של, ברצונו הטוב של
אבסינטו – ראה אבסינטי
אבסינטו, אבסינטו, assente (רבים assenti) – שלא בפניו, נעדר
אברמין, Abramin – השם אברהם בלשון חיבה
אגאלדיר, a goder – בהנאה, בטובות-הנאה
אגושט – ראה אגושטו
אגושטו, אגושט, אוגושט, agosto – אוגוסט
אגראביאו, אגראביאי, אגראויאו, aggravio (רבים: aggravi) – מס, היטל
אגראביאי – ראה אגראביאו
אגראויאו – ראה אגראביאו
אה ליוילו, אליווילו, אליוילו, הליוילו, a livello – בהלוואה לזמן ארוך, במשכנתא, בהשכרה; וראה
גם ליוילו
אה ריווקאר, ארוואקאר, ארוואקארי, אריוואקאר, a revocare – כדי לבטל; וראה גם ריווקאר,
לריווקאר
אובידיאינצה, ubbidienza – ציות
אובלאציאוני, oblazione – הצעת מחיר במכירה פומבית.
אובליגאדי, obbligazione – שעבוד
אוגושט – ראה אגושטו
אודיאינצה, אודיאנצה, udienza – ישיבה של ערכאה משפטית
אודיאנצה – ראה אודיאינצה
אווקאטי, avvocati – עורכידדין
אוטו' – ראה אוטובר
אוטוב' – ראה אוטובר
אוטובר, אוטו‘, אוטוב’, ottobre – אוקטובר
אוטינטיקו, autentico – מקורי, מאושר
אוינטארי', inventario – אינוונטאר, רשימה
אוסארטה – ראה אזירטו
אוסטאנדו – ראה נון אוסטאנדו
אופיצי' – ראה אופיציאו
אופיציאדו, אופיציאדי ofiziado, ufiziado (רבים: ufiziadi, ofiziadi) – בעל תפקיד, נושא משרה
אופיציאדי – ראה אופיציאדו
אופיציאו, אופיצי', אופיציו, ufficio – תפקיד, משרה, ערכאה, משרד
אופיציו – ראה אופיציאו
אורדינאריאי, ordinarie – קבועות, מן המניין
אורדינו – ראה אורדיני
אורדיני, אורדינו, ordine (רבים: ordini) – צו, הליך משפטי, נוהל, סדר טוב
אורפיני – ראה אורפני
אזרפני, אורפיני, ארפאני, orfani – יתומים, בית-היתומים של פאדוואה
אזירטו, אוסארטה, Acierto – שם-משפחה של יהודים
אידוסטריאה – ראה אינדוסטריאה
אידילה, Edele – שם של אישה יהודיה
איזאק, Isac – יצחק
איזיקוציוני – ראה איסיקוציאוני
איטאליאני – ראה איטליאני
איטליאה, Italia – איטליה
איטליאני, איטאליאני italiano (רבים: italiani) – איטלקי
איל il – ה-
אילוסטרו – ראה אילוסטרי
אילוסטרי, אילוסטרו, illustre (רבים: illustri) – נעלה
אימפאסטאר, impastare – ללוש
אין, in – ב-; וראה גם אין נוטה, אין פילצה, אין פעצה
אינאפילאבילמינטי, inappellabilmente – שאין עליו ערעור
אינבוסולאציאוני, imbossolazione – הכנסת כדור-הצבעה לתוך הקלפי (בוסלו), להעמיד להצבעה
אינדוסטרי' – ראה אינדוסטריאה
אינדוסטריא' – ראה אינדוסטריאה
אינדוסטריאה, אידוסטריאה, אינדוסטרי‘, אינדוסטריא’, industria – הכנסה ממשלח-יד שאינה נובעת מהשקעת הון
אינויאמינטי, innovamenti – חידושים, שיפוצים
אינוידאדה – ראה אינוידאדי
אינוידאדי, אינוידאדה, invitati – מוזמנים; וראה גם לאינוידאר
אינטימאציאו' – ראה אינטימאציאוני
אינטימאציאוני, אינטימאציאו', intimazione (רבים: intimazioni) – תביעה, התראה; וראה גם לאינטימאר
אינטיריסו, interesse – עניין, ריבית
אינטראדה, entrata – כניסה
אין נוטה, in nota – ברשימה
אינסולידו, in solido – ערב ברכושו להלוואה כולה; וראה גם אינסולידום, פרינציפאליטיר איט אינסולידון, פרינציפאלי ואינסולידו
אינסולידו' – ראה אינסולידום
אינסולידום, אינסולידו', אינסולידון, in solidum – ערב ברכושו להלוואה כולה; וראה גם אינסולידו, פרינציפאליטיר איט אינסולידון
אינסולידון – ראה אינסולידום
אינסטאנדו, instando – לפי בקשה, בעקבות פנייה
אינסטרומונטו – ראה אישטרומינטו
אינסטרומינטו – ראה אישטרומינטו
אינסטרומינטי – ראה אישטרומינטו
אינסטרומנטו – ראה אישטרומינטו
אינסטרימונטו –- ראה אישטרומינטו
אינפורמה, in forma – בצורה, לפי התנאים
אין פילצה, אינפילצה, in filza – באוגדן (שיטה לקשירת מיסמכים בחוט ומחט לשם שמירתם)
אינפילצה – ראה אין פילצה
אין פעצה, in pezza – ביריעה אחת
אינקאנטו, אינקאנטי, incanto (רבים: incanti) – מכירה פומבית; וראה גם אלאינקאנטו
אינקאנטי – ראה אינקאנטו
אינקויסיטור – ראה אינקויסיטורי
אינקויסיטורי, אינקויסיטור, inquisitor (רבים: inquisitori) – חוקר, מבקר
אינשטרומינטו – ראה אישטרומינטו
איסאטו' – ראה איסאטורי
איסאטורי, איסאטו', esattore (רבים: esattori) – גובה
איסטימו, אסטימו, estimo – ‘הערכה’, שומה
איסטרימוטי – ראה אישטרומינטו
איסקויציאון – ראה איסיקוציאוני
איסיקוציאון – ראה איסיקוציאוני
איסיקוציאוני, איזיקוציוני, איסיקויציאון, איסיקוציאון, איסיקוציוני, esecuzione (רבים: esecuzioni) – ביצוע, הוצאה אל הפועל; וראה גם לאיסיקויר
איסיקוציוני – ראה איסיקוציאוני
איצילינטיסימו, eccellentissimo – נעלה מאוד
אישטרומינטו, אינסטרומונטו, אינסטרומינטו, אינסטרומינטי, אינסטרומנטו, אינסטרימונטו, אינשטרומינטו, איסטרימוטי, istrumento (רבים: istrumenti) – מיסמך מאושר בידי נוטריון, המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית
אלאטארינו – ראה אלאטרינו
אלאטרינו, אלאטארינו, אלטרינו, אלטריני, Alatrino – שם-משפחה של יהודים
אלאינקאנטו, all’incanto – במכירה פומבית; וראה גם אינקאנטו
אלבו, Albo – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דאלבו
אלגארבי, Algarbi – שם-משפחה של יהודים
אלוולטו, al Volto – ברחוב וולטו (Volto de’Negri), אחד מרחובות הגיטו
אלטאנה, altana – מרפסת פתוחה על גג של בית
אלטרינו – ראה אלאטרינו
אלטריני – ראה אלאטרינו
אליאינאר, alienare – למסור לאחר את הקניין על נכס או את ‘החזקה’ עליו; וראה גם לאליאינאר
אליווילו – ראה אה ליוילו
אליוילו – ראה אה ליוילו
אלינה, Alina – שם של אישה יהודיה
אליפראנדו בייאזיאו, Aliprando Biagio – שם של לא-יהודי
אלמיאה, אלמיאר, עלמיא, עלמיה, עלמיי', Almagià – שם-משפחה של יהודים
אלמיאר – ראה אלמיאה
אלפארינו, Alfarino – שם-משפחה של יהודים
אמסטילי, a mastelli – בחביות
אנדריאה, Andrea – שם פרטי של נוצרים; וראה גם אנדריאה באקאניולו, אנדריאה וואקאני
אנדריאה באקאניולו, Andrea Baccagnolo – שם של לא-יהודי
אנדריאה וואקאני, Andrea Vaccani – שם של לא-יהודי
אנדריאן קאוו דוואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
אנדריאן קאפו די ואקה, אנדריאן קאפו דיואקה, אנדריאן קאוו דוואקה, Adriano Capodivacca – שם של לא-יהודי, בן למשפחת-אצילים בפאדוואה, מבעלי הבתים שבגיטו
אנדריאן קאפו דיואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
אנטוניו רומאנו, Antonio Romano – שם של לא-יהודי
אניול – ראה אניולו
אניולו, אניול, Agnolo – שם של יהודי
אניקסי, annessi – נספחים, נלווים; וראה גם אניקסי קוניקסי ודיפינדינטי
אניקסי קוניקסי ודיפינדינטי, annesse connesse e dipendenti – נספחות, שייכות ותלויות
אסולדו פיר לירה, a soldo per lira – לפי סולדו אחד לכל ליטרין
אסטימו – ראה איסטימו
אספיריאל – ראה אשפיריאל
אספריאל – ראה אשפיריאל
אפיטאציאוני – ראה אפיטאציוני
אפיטאציוני, אפיטאציאוני, פיטאציאו', פיטאציאוני, אפיטציוני, affittazione (רבים: affittazioni) – השכרה, שכירות, חוזה-שכירות
אפיטו, a fitto – בשכירות; וראה גם פיטו
אפיטואל – ראה אפיטואלי
אפיטואלי, אפיטואל, affittuali (רבים: affittuali) – שוכר, שוכר-משנה
אפיטציוני – ראה אפיטאציוני
אפילאציאו' – ראה אפילאציוני
אפילאציאוני – ראה אפילאציוני
אפילאציון – ראה אפילאציוני
אפילאציוני, אפילאציאו' אפילאציאוני, אפילאציון, אפילציון, אפילציוני, פילאציון, פילאציוני, פילציוני, appellazione (רבים: appellazioni) – ערעור
אפילציון – ראה אפילאציוני
אפילציוני – ראה אפילאציוני
אפינדינטי – ראה אקוה פינדינטו
אפליק' – ראה אפליקאטו
אפליקא' – ראה אפליקאטו
אפליקאדו – ראה אפליקאטו
אפליקאדי – ראה אפליקאטו
אפליקאטו, אפליק‘, אפליקא’, אפליקאדו, אפליקאדי, אפליקאטי, applicato (רבים: applicati) – שייך, מיועד
אפליקאטי – ראה אפליקאטו
אפרילו, aprile – אפריל
אציטאר – ראה ציטאר
אציטציוני, citazioni – תביעות, תלונות
אקארי, a carri – בעגלות
אקוה פינדינטו – ראה אקוה פינדינטי
אקוהפינדינטי – ראה אקוה פינדינטי
אקוה פינדינטי, אקוה פינדינטו, אקוהפינדינטי, אקוואפינדינטו, אקווה אפינדינטי, אקווה. פינדינטו, Acquapendente – שמה של משפחת-אצילים בפאדוואה; וראה גם יירונימו פאבריציאי
אקוואפינדינטו – ראה אקוה פינדינטי
אקווה אפינדינטי – ראה אקוה פינדינטי
אקווה פינדינטו – ראה אקוה פינדינטי
אקווילא – ראה אקוילה
אקווילה – ראה אקוילה
אקוילה (דיין), אקווילא, אקווילה, (Giudice dell' Aquila) – ‘דיין הנשר’, שופט שישב בארמון-המשפט של פאדוואה וגבו אל ציור של נשר שעל הקיר; היה ממונה על גביית המסים והמכסים וכן על ביצוע תקנון הגיטו
אקוסאטורו, accusatore – מאשים
אקורדא' – ראה אקורדאטי
אקורדאדו – ראה אקורדאטי
אקורדאדי – ראה אקורדאטי
אקורדאטי, אקורדא', אקורדאדו, אקורדאדי, accordati (יחיד: accordato) – אלה ששומותיהם נקבעו על-פי אומדן, השומות שנקבעו על-פי אומדן
ארוואקאר – ראה אה ריווקאר
ארוואקארי – ראה אה ריווקאר
ארזינטה – ראה גאספירו דארגיינטו
ארזינטו – ראה גאספירו דארגיינטו
ארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
ארטי, Arte (רבים: Arti) – איגוד מקצועי, קורפוראציה
ארטיסטי, Artisti (Collegio degli) – הפאקולטה לפילוסופיה ולרפואה שבאוניברסיטת פאדוואה
אריוואקאר – ראה אה ריווקאר
ארסינאל – ראה ארסינאלי
ארסינאלו – ראה ארסינאלי
ארסינאלי, ארסינאל, ארסינאלו, ארסינל, Arsenale – מבצר בוויניציאה, אשר מאז שנת 1579 שימש בעיקר מקום לבניית אניות ולייצור כלי-נשק
ארסינל – ראה ארסינאלי
ארפאני – ראה אורפני
ארקוו' – ראה ארקוולטי
ארקוואלטי – ראה ארקוולטי
ארקוול' – ראה ארקוולטי
ארקוולטה – ראה ארקוולטי
ארקוולטו – ראה ארקוולטי
ארקוולטי, ארקוו‘, ארקוואלטי, ארקוול’, ארקוולטה, ארקוולטו, ארקיוואלטו, ארקיוואלטי, ארקיוולטו, ארקיוולטי, Archivolto, Archevolti – שם-משפחה של יהודים
ארקיוואלטו – ראה ארקוולטי
ארקיוואלטי – ראה ארקוולטי
ארקיוולטו – ראה ארקוולטי
ארקיוולטי –- ראה ארקוולטי
אשפיריאל, אשפריאל, אשפריאלו, אספיריאל, אספריאל, ספיריאל, ספריאל, Esperiel – שם-משפחה של יהודים
אשפריאל – ראה אשפיריאל
אשפריאלו – ראה אשפיריאל
באגאטיני, bagattini – מטבע-נחושת שערכו היה כערך ה’קטן', היינו, אחד משנים-עשר בסולדו
באדיא' – ראה באדיאה
באדיאה, באדיא', בדיאה, Badia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דלבאדיאה, לאבאדיאה, מלבאדיאה
באדיל, badile – את-חפירה
באטיסטה סאלואריגו, Battista Salvarigo – שם של לא-יהודי
באלה, באלי, balla (רבים: balle) – כדור-הצבעה
באלוטא – ראה באלוטה
באלוטא' – ראה באלוטאדו
באלוטאדה – ראה באלוטאדו
באלוטאדו, באלוטא', באלוטאדה, באלוטאדי, באלוטאטי, Ballottato (נקבה: ballottata; רבים: ballottati) – שאושר בהצבעה
באלוטאדי – ראה באלוטאדו
באלוטאטו – ראה באלוטאדו
באלוטאציאו' – ראה באלוטאציוני
באלוטאציאון – ראה באלוטאציוני
באלוטאציאונה – ראה באלוטאציוני
באלוטאציאוני – ראה באלוטאציוני
באלוטאציון – ראה באלוטאציוני
באלוטאציוני, באלוטאציאו', באלוטאציאון, באלוטאציאונה, באלוטאציאוני, באלוטאציון, באלוטציוני, בולוטציוני, בולטציוני, בלוטאציון, בלוטאציוני, בלוטציון, בלוטציוני, ballottazione (רבים: ballottazione) – הצבעה
באלוטאר, ballottare – להצביע; וראה גם לבאלוטאר
באלוטארלו, ballottarlo – להצביע עליו; וראה גם באלוטאר
באלוטארלי, ballottarli – להצביע עליהם; וראה גם באלוטאר
באלוטה, באלוטא, בולאטי, בלוטי, ballotta (רבים: ballotte) – כדור, כדור-הצבעה
באלוטורונו, ballottarono – הצביעו; וראה גם באלוטאר
באלוטי – ראה באלוטה
באלוטציוני – ראה באלוטאציוני
באלי – ראה באלה
באלקונו, balcone – מרפסת
באנקה, banco – דוכן למכירת סחורות
באנקה יורידיקה, banca giuridica – צוות של אנשים בעלי סמכות חוקית לדון או להוציא מסקנות בעניין אשר לשמו נתמנו; וראה גם באנקה ליגיטימה
באנקה ליגיטימה, banca legittima – צוות של אנשים כשרים זה לזה לדון או להוציא מסקנות בעניין אשר לשמו נתמנו; וראה גם באנקה יורידיקה
באסן, בסאן, Bassan – שם-משפחה של יהודים
באציל – ראה באצילי
באצילי, באציל, בציל, בציל', bacile (רבים: bacili) – קערה
בדיאה – ראה באדיאה
בוטיגה, בוטיגי, bottega (רבים: botteghe) – חנות
בוטיגי – ראה בוטיגה
בוטוגיירו, בוטיגיירי, bottegaio (רבים: bottegai) – חנווני, סוחר
בוטיגיירי – ראה בוטיגיירו
בולאטי – ראה באלוטה
בולוטין –- ראה בוליטין
בולוטינו – ראה בוליטין
בולוטיני – ראה בוליטין
בולוטציוני – ראה באלוטאציוני
בולטיני – ראה בוליטין
בולטציוני – ראה באלוטאציוני
בוליטי, bollette – פתקים שכתבו עליהם שמות של אנשים כדי להעלותם בגורל או להגריל ביניהם חפצים; וראה גם בוליטין
בוליטי' – ראה בוליטין.
בוליטין, בולוטין, בולוטינו, בולוטיני, בולטיני, בוליטי', בוליטיני, bollettino (רבים: bollettini) – רשימה, חשבון, פתק שכתבו עליו שם של אדם כדי להעלותו בגורל; וראה גם בוליטי
בוליטיני – ראה בוליטין
בונה, Bona – שם של אישה יהודיה
בוסולו, בוסולי, בוסלו, בושלו, bossolo (רבים: bossoli) – תיבה, קופסה, קלפי
בוסולי – ראה בוסולו
בוסלו – ראה בוסולו
בושלו – ראה בוסולו
בייאזיאו – ראה אליפראנדו בייאזיאו
בייאטאר – ראה אבייטאר
בייאטרה – ראה אבייטאר
בייאנקי, Bianchi – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מביאנקי
בילאנצה, bilancia – מאזניים בעלי שתי כפות לשקילת כמויות קטנות
בונדה, בינדי, benda (רבים: bende) – כיסוי-ראש לנשים
בינדי – ראה בינדה
בינצי, Benzi – שם של לא-יהודי
ביקאריא' – ראה ביקאריאה
ביקאריאה, ביקאריא', beccheria – איטליז
בלוטאציון – ראה באלוטאציוני
בלוטאציוני – ראה באלוטאציוני
בלוטי – ראה באלוטה
בלוטציון – ראה באלוטאציוני
בלוטציוני – ראה באלוטאציוני
בלינדיר מאוס, blinder Maus (‘העכבר העיוור’) – משחק-ילדים, כינוי לשיטת-הערכה שבה אין יודעים את זהות המעריכים
בנינאס, Beninas – שם של יהודי
בסאן – ראה באסן
בציל – ראה באצילי
בצילי – ראה באצילי
ברבין, Barbin – שם של יהודי
ברוליו, imbroglio – קנוניה, רמאות
ברונזין, bronzino – קערה קטנה
גאלינדו, Galendo – שם-משפחה של יהודים
גאלינה – ראה יאקומו גאלינה
גאלנטי, Galante – שם-משפחה של יהודים
גאספירו דארגיינטו, גאשפארו דייארזינטי, גאשפר ארזינטו, גאשפר דיארזינטי, גאשפרו דארגיינטו, גספארו ארזינטה, גספארו דיארזינטי, גספארו מארזינטי, גשפאר דארזינטי, גשפארו דארזנטי, Gaspero D’Argento – שם של לא-יהודי
גארסיטו – ראה גראסיטו
גאשפארו דייארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גאשפר ארזינטו – ראה גאספירו דארגיינטו
גאשפר דיארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גאשפרו דארגיינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גאשפר קליגאר, Gaspero Galigar – שם של לא-יהודי
גובבה, gobba – חטוטרת, בעלת חטוטרת
גויצארדו – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
גויצארדי – ראה זאן פראנציסקו גויצארדו
גולדי, Golde – שם של אישה יהודיה
גורני, gorne – תעלות-ניקוז למי-גשמים
גט – ראה גיטו
גט' – ראה גיטו
גטו – ראה גיטו
גיורנאלמינטי, giornalmente – מדי יום ביום
גיטו, גט, גט', גטו, ghetto – גיטו
גספארו ארזינטה – ראה גאספירו דארגיינטו
גספארו דיארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גספארו מארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גראואמי, גריואמי, gravame (רבים: gravami) – עול, תשלום, היטל; וראה גם יגראבאמי
גראמולאדורי, gramoladure – רידוד הבצק
גראס, גראש, Gras – שם-משפחה של יהודים
גראסיטו, גארסיטו, גראשיטו, גרוסיטו, גריסיטו, גרישיטו, גרסיטו, Grassetto – שם-משפחה של יהודים; וראה גם גראס
גראציאה, grazia – חנינה, הפחתת העונש
גראש – ראה גראס
גראשיטו – ראה גראסיטו
גרוסיטו – ראה גראסיטו
גרזאריאה, Garzaria – איגוד עובדי האריגים
גריגוריאו, Gregorio – שם של לא-יהודי
גריואמי – ראה גראואמי
גרוסיטו – ראה גראסיטו
גרישיטו – ראה גראסיטו
גרסיטו – ראה גראסיטו
גשפאר דארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
גשפארו דארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
דאיליאה – ראה דאליה
דאלבה – ראה דאלבו
דאלבו, דאלבה, דאלוה, דאלוו, דאלווה, דלוו, D’Albo – שם-משפחה של יהודים; וראה גם אלבו
דאלוה – ראה דאלבו
דאלוו – ראה דאלבו
דאלווה – ראה דאלבו
דאליאה – ראה דאליה
דאליה, דאיליאה, דאליאה, דיאיליאה, די אליה, דיאליה, די ליאה, די ליה, di Lia, d’Elia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מאליאה
דארגיינטו – ראה גאספירו דארגיינטו
דארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
דאריאו דיל סול, Dario Del Sol – שם של לא-יהודי, מבעלי הבתים שבגיטו
דוואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
דוטונצונה, Dottor Soncino – תואר ושם של לא-יהודי
דוטור, dottore – דוקטור
דולצי, Dolce – שם של אישה יהודיה
דוק' – ראה דוקאטו
דוקא' – ראה דוקאטו
דומיניגי, domeniche – ימי ראשון
דוקאטו, דוק‘, דוקא’, דוקאטי, ducato (רבים: ducati) – מטבע-זהב שערכו 124 סולדי, היינו, שישה ליטרין וארבעה סולדי
דוקאטי – ראה דוקאטו
דוקאלי, ducale – מכתב רשמי על-גבי קלף מאת שלטונות ויניציאה אל נציגיהם בערים השונות
דורהטיאה, Dorotea – שם של אישה
דיאה, daija (רבים: daije) – מס, תשלום
דיאיליאה – ראה דאליה
דיאליה – ראה דאליה
די אליה – ראה דאליה
דיאמאנטארי – ראה דיאמנטארו
דיאמאנטי, דיאמנטי, diamanti – יהלומים
דיאמנטארו, דיאמאנטארי, diamantaro (רבים: diamantari) – עוסק במלאכת היהלומים; וראה גם מהדיאמנטי
דיאמנטי – ראה דיאמאנטי
דיארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
די ואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
דיואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
דייארזינטי –- ראה גאספירו דארגיינטו
דיל, del – של, מן
דילאט' – ראה דילאטומבה
דילאטומבה, דילאט‘, דלאטומב’, דלאטומבא, דלאטומבה, דלטומבה, Della Tomba – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מלאטומבה, טומבה
דיל בורגו, Del Borgo – שם-משפחה של יהודים
דילבילה, דלבילה, דליבילה, Della Bella – שם-משפחה של יהודים (אלאטרינו)
די ליאה – ראה דאליה
די ליאון, דליאון, ליאון, di Leon – משפחת-אצילים בפאדוואה; וראה גם יירונימו די ליאון, זואני די ליאון, קונטי מליאון
די ליה – ראה דאליה
דיל סול – ראה דאריאו דיל סול
דינגרי – ראה די ניגרי
דיניגירי – ראה די ניגרי
דיניגרי – ראה די ניגרי
די ניגרי, דינגרי, דיניגירי, דיניגרי, דניגרי, De Negri – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מניגרי
דיסאורדיני – ראה דיסורדיני
דיסורדיני, disordine (רבים: disordini) – אי-סדר
דיפוטאדי, deputati – ממונים, בעלי משרה או תפקיד בממשל הריפובליקה; גם קיצור של ‘Deputadi ad Utilia’, שהיה כינויו של ועד מצומצם שנבחר מבין חברי מועצת פאדוואה לניהול ענייניה השוטפים של העיר
דיפוסיטא' – ראה דיפוסיטאריאי
דיפוסיטארי' – ראה דיפוסיטאריאי
דיפוסיטאריאי, דיפוסיטא‘, דיפוסיטארי’, depositari (יחיד: depositario) – שומרי פקדון
דיפינדינטי,dipendenti – תלויים; וראה גם אניקסי קוניקסי ודיפינדינטי
דיצי', dicembre – דצמבר
דיצימי, decime – מעשרות, מסים
דיקריטאדי, decretati – שנצטוו, שנחקקו
דיקריטו, decreto– צו
דירטו, de rato – התחייבות בלתי-חוזרת, ייפוי-כוח שאינו ניתן לביטול
דירוגאנדו, derogando – בהתעלם; וראה גם נון דירוגאנדו
דירוגאציאון, derogazione – גריעת כוח, הפחתת סמכות
דיריטאריאו, avente diritto – בעל זכות, מַלווה
דלאבאדיא – ראה דלבאדיאה
דלאבאדיאה – ראה דלבאדיאה
דלאבדיא' – ראה דלבאדיאה
דלאבדיאה – ראה דלבאדיאה
דלבאדיאה, דלאבאדיא, דלאבאדיאה, דלאבדיא', דלאבדיאה, dalla Badia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם באדיאה, לאבאדיאה, מלבאדיאה
דלאטומב' – ראה דילאטומבה
דלאטומבא – ראה דילאטומבה
דלאטומבה – ראה דילאטומבה
דלבילה – ראה דילבילה
דלוו – ראה דאלבו
דלטומבה – ראה דילאטומבה
דליאון – ראה די ליאון
דליבילה – ראה דילבילה
דמדינה, da Medina – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מדינה
דמייא, da Muggia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מוייא
דניגרי – ראה די ניגרי
דקסטילו, da Castello – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מקאסטילו
דראפיירי, drappieri – סוחרי אריגים בקמעונות
ה' – קיצור המלה ‘הנט’, שהשתמשו בה במקום סאן או סאנט, Sant, San – קדוש; וראה גם ה' קאנציאן
ה' קאנציאן, S. Canciano – שמו של השער הצפוני של הגיטו
היילפ' – ראה היילפרון
היילפר' – ראה היילפרון
היילפרון, היילפ‘, היילפר’, היילפרין, הילפרון, הלפרון, Alpron, Heilbron – שם-משפחה של יהודים
היילפרין – ראה היילפרון
הילפרון – ראה היילפרון
הלפרון – ראה היילפרון
ואלריאו, Valerio – שם של יהודי
וויטוואלייה – ראה ויטובאריאה
וולגארו – ראה וולגארי
וולגארי, וולגארו, volgare – לשון-העם, הלשון האיטלקית
וולטאדורי, voltadure – פעולת הכנת הבצק למצות (?)
ויאגיו, viaggio – נסיעה
ויטואריאה – ראה ויטובאריאה
ויטובארי' – ראה ויטובאריאה
ויטובאריאה (דיין על), וויטוואלייה, ויטואריאה, ויטובארי', Vettovaria (Giurdice alla) – שופט עירוני הממונה על ענייני מסחר וכלכלה
וינטורילו, Venturello – שם של יהודי
וינטורינה, Venturina – שם של אישה יהודיה
ויניצי' – ראה ויניציאה
ויניציאה, ויניצי', ויניצייאה, Venezia
ויניצייאה – ראה ויניציאה
ויצייו, vice – סגן
ויצינצו, Vincenzo – שם של לא-יהודי
ויקיא, vecchia – ישנה; וראה גם יוסטיציאה ויקיה
וירונה, Verona – עיר בצפון-איטליה
ונשטינה, Vincenzina – שם של אישה יהודיה
זאלמאן – ראה זלמן
זאלמן – ראה זלמן
זאן פראנציסקו – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
זאן פרנציסקו גויצארדו, פראנציסקו גויצארדי, זאן פראנציסקו, זאן פרנצי', זוואן פרנציסק, זוואן פרנציסקו, זוואן פרנצישק, Zuan Francesco Guizzardo – שם של לא-יהודי, מבעלי הבתים שבגיטו
זאן פרנצי' – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
זואני די ליאון, Giovanni di Leon – שם של לא-יהודי, מבעלי הבתים שבגיטו
זוואן פרנציסק – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
זוואן פרנציסקו – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
זוואן פרנצישק – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
זונטה, זונטי, giunta (רבים: giunte) – תוספת של חלקי בשר שהוטלו על המאזניים כדי להשלים את המשקל
זונטי – ראה זונטה
זוניו, זונייו, יוניו, giugno – יוני
זונייו – ראה זוניו
זוסמן, Sussman – שם של יהודים
זורנאל, giornale – יומן, מחברת-רישומים שבה כתב הסופר את הפארטי שנתקבלו ולאחר-מכן העתיקן ממנה בפנקס הק"ק
זילמן – ראה זימלן
זימל – ראה זימלן
זימלה – ראה זימלן
זימלן, זילמן, זימל, זימלה, זימלן, זמלן, שימלן, Zimlan – שם של יהודים (שמעון)
זינירו, יינאר, gennaio – יאנואר
זירדיו, girata – הסבה (של שטר)
זלמאן – ראה זלמן
זלמן, זאלמאן, זאלמן, זלמאן, Zalman – שם של יהודים (שלמה)
זמלן – ראה זימלן
זעלמלן, Zelmalen – שם של יהודים
חייס, Chajes – שם של יהודים
טאליה, טאליי, taglio (רבים: tagli) – פעולת חיתוך הבשר והכנתו למכירה
טאליי – ראה טאליה
טאלייו, taglio – ביטול של החלטה, של פארטה או של הסכם
טאליר, tallero – מטבע-כסף שערכו חמישה ליטרין וארבעה סולדי
טאנסה, tassa – מס
טוטור, tutor – אפוטרופוס
טומבה, Tomba (Della) – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דילאטומבה, מלאטומבה
טוראצו, Torrazzo – מגדל רחב-מידות, כינוי לאחד הבניינים בגיטו
טוריס, Torres – שם-משפחה של יהודים
טורקיטו, Turchetto – שם של יהודי
טיוולי, Tivoli – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מטיוולי
טיראצה, terrazza – מרפסת
טירמינאציאוני, טירמינציוני, terminazione (רבים: terminazioni) – פסק, החלטה של אחד ממוסדות הממשל הוויניציאני
טירמינציוני – ראה טירמינאציאוני
טראפיקו, traffico – עסק, מסחר, דמי-מחזור
טריאיסטי, טרישט, Trieste – שם-משפחה של יהודים
טריויס, Treves – שם-משפחה של יהודים
טרישט – ראה טריאיסטי
יאקו' גאלינה – ראה יאקומו גאלינה
יאקום גאלינה – ראה יאקומו גאלינה
יאקומו בון מרטין, Giacomo Bon Martin – שם של לא-יהודי
יאקומו גאלינה, יאקו' גאלינה, יאקום גאלינה, Giacomo Gallina – שם של לא-יהודי
יגראבאמי, i gravami – ה’עולים', התשלומים; וראה גם גראואמי
יודיציאו, giudizio – משפט
יוניו – ראה זוניו
יוסטינה – ראה ס' יוסטינה
יוסטיציאה – ראה יוסטיציאה ויקיא
יוסטיציאה ויקיא, Giudtizia Vecchia – מוסד בוויניציאה שהיה ממונה על ענייני הקורפוראציות המקצועיות, חוץ מאיגוד עובדי הצמר
יורידיקה – ראה באנקה יורידיקה
יינאר – ראה זינירו
יירונימו די ליאון, Jeronimo de Leon – שם של לא-יהודי
יורונימו פאבריציאי מאקוהפינדינטי, Jeronimo Fabrizi d’Acquapendente – רופא נודע, מגדולי המורים של אוניברסיטת פאדוואה; תיאר לראשונה את שסתומי הוורידים; חי בשנים 1537–1619
לאבאדיא' – ראה לאבאדיאה
לאבאדיאה, לאבאדיא‘, לאבדיא’, לאבדיאה, La Badia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם באדיאה, דלבאדיאה, מלבאדיאה.
לאבדיא' – ראה לאבאדיאה
לאבדיאה – ראה לאבאדיאה
לאינוידאר, invitare – להזמין; וראה גם אינוידאדי
לאינטימאר, לאינטימר, intimare – להודיע, להתרות; וראה גם אינטימאציאוני
לאינטימר – ראה לאינטימאר
לאיסיקויר, eseguire – לבצע, להוציא אל הפועל; וראה גם איסיקוציאוני
לאיסירציטאר, esercitare – לעסוק ב-
לאליאינאר, alienare – למסור לאחר את הקניין על נכס או את ‘החזקה’ עליו; וראה גם אליאינאר, לאליינארלי
לאליינארלי, alienarli – למסור אותם; וראה גם לאליאינאר
לאמפידי, lampade – מנורות
לאציטר – ראה לציטאר
לבאלוטאר, לבאלוטר, לבלוטאר, לבלוטר,ballottare – להצביע; וראה גם באלוטאר, לבאלוטארלו, לבאלוטארלי
לבאלוטארלו, ballottarlo – להצביע עליו; וראה גם לבאלוטאר
לבאלוטארלי, ballottarlo – להצביע עליהם; וראה גם לבאלוטאר
לבאלוטר – ראה לבאלוטאר
לבורנו, Livorno – עיר באיטליה התיכונה
לבלוטאר – ראה לבאלוטאר
לבלוטר – ראה לבאלוטאר
לדידורסי, dedursi – לנכות אותו
לדינונצייאר, denunciare –- להודיע לערכאות, ‘למסור’
לדיפינדיר, diffendere – להגן
לואלורסי, valersi – לעשות שימוש, להסתמך
לודי, Lodi – עיר בצפון-איטליה; וראה גם מלודי
לוטטרו – ראה לוסטרו
לויי' – ראה לוליו
לוליו, לויי' luglio – יולי
לונה, Luna – שם של אישה יהודיה
לוסטרו, לוטטרו, Lustro – שם-משפחה של יהודים
לוקצייון, locazione – שכירות
לורי' – ראה לוריאה
לוריא – ראה לוריאה
לוריא' – ראה לוריאה
לוריאה, לורי‘, לוריא, לוריא’, Loria – שם-משפחה של יהודים
לטר[ר] (?), tarare – לנכות.
ליאון, Leon – שם פרטי של יהודים
ליאון – ראה די ליאון
ליבריטו, ליבריטי, libretto (רבים: libretti) – מחברת, קונטרס
ליבריטי – ראה ליבריטו
ליגיטימה – ראה באנקה ליגיטימה
ליואר, levar –לגבות; וראה גם לליואר
ליויאה, Livia – שם של אישה יהודיה
ליויל – ראה ליוילו
ליוילו, ליויל, ליוילי, livello (רבים: livelli) – הלוואה לזמן ארוך, משכנתא, חוזה השכרה; וראה גם אה ליוילו
ליוילי – ראה ליוילו
לינגואצו – ראה לינגואצי
לינגואצי, לינגואצו, לינגוואצי, Lenguazzi – שם של משפחת-אצילים בפאדוואה; על שמה נקראת חצר (Corte de Lenguazzi, היום Corte lenguazza) שבמרכז הגיטו; וראה גם קורטי מלינגואצו
לינגוואצי – ראה לינגואצי
לינטירני, lanterne – פנסים
ליקויטדו, liquidato – מחוסל, חשבון סגור; וראה גם לליקוידאר
לליואר, levare – לגבות; וראה גם ליואר
לליקוידאר, liquidare – לחסל, לסגור חשבון; וראה גם ליקויטדו
למונדאר, mondare – לנקות
לסובלוקאר, sublocare– להשכיר בשכירות-משנה; וראה גם סובלוקאר
לסוספינדיר, לשושפינדיר, sospendere – לדחות ביצוע של החלטה, של צו או של גזר-דין; וראה גם סוספינדיר
לציטאר, לאציטר, citare – להגיש תביעה משפטית, להגיש תלונה; וראה גם ציטאר
לקאוטאר, cautelare – למנוע נזק, לשמור על האינטרסים
לקאסארלו, cassarlo – לבטל אותו; וראה גם קאסו
לקאסטיגאר, castigare – להעניש
לקונדור, condurre – להעניק קונדוטה, להשכיר
לקונטראדיר, contrattare– לטעון כנגד, להגיש תביעה שכנגד
לקונטראטר, contrattare – לשאת ולתת
לריאלדיר, realdire – להקל את עול המסים; וראה גם לריאלדירלו
לריאלדירלו, realdirlo – להקל מעליו את עול המסים; וראה גם לריאלדיר
לריגולאר, regolare – לסדר, לתקן תקנות
לריוואקאר – ראה לריווקאר
לריווקאר, לריוואקאר, revocare – לבטל החלטה, צו או גזר-דין; וראה גם ריווקאר, אה ריווקאר
לרימיטיר, rimettere – למסור, להחזיר
לרינפראנקאר, לריפראנקאר, rinfrancare – להחזיר חוב; וראה גם ריפראנקאציאון
לריפודאר, לרפודאר, ripudiare – לסרב
לריפראנקאר – ראה לרינפראנקאר
לרפודאר – ראה לריפודאר
לשושפינדיר – ראה לסוספינדיר
מאגיסטראטו, mattinada – ערכאה משפטית או גוף מינהלי, האיש העומד בראש גוף מעין זה
מאֵזין, Mesin – שם של יהודי (כנראה מאיר)
מאטינאדה, mattinada – נגינות ודברי-זמרה שנהגו להשמיע בשעות הבוקר לרגל מאורע משעשע
מאייארו – ראה מאלייארו
מאייו, מייא, maggio– מאי
מאיליא' – ראה מאליאה
מאיליאה – ראה מאליאה
מאיסטרי, maestri – מורים, מלמדים
מאליאה, מאיליא', מאיליאה, מאליה, d’Elia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דאליה
מאליה – ראה מאליאה
מאליי' – ראה מאלייארו
מאלייא' – ראה מאלייארו
מאלייארו, מאייארו, מאליי‘, מאלייא’, Magiaro, Magliaro – שם-משפחה של יהודים
מאנארון, mannaron – גרזן גדול
מאנדאטו, מאנדאטי, מאנדוטו, מנדאטו, מנדאטי, mandato (רבים: mandati) – הוראה בכתב מאת מוסד מוסמך, הוראת-תשלום, ייפוי-כוח
מאנדאטי – ראה מאנדאטו
מאנדוטו – ראה מאנדאטו
מאנדיקאנטי – ראה מינדיקאנטי
מאנקאמינטו, mancamento – מחדל
מאסקולי, Da Ascoli – שם-משפחה של יהודים
מאראנגוני, marangoni – נגרים, עובדי-עץ
מארזינטי – ראה גאספירו דארגיינטו
מארינה, Marina – שם-משפחה של יהודים
מביאנקי, מבייאנקי, De' Bianchi – שם-משפחה של יהודים; וראה גם בייאנקי
מבייאנקי – ראה מביאנקי
מגוריציה, Da Gorizia – שם-משפחה של יהודים
מדינה, Medina – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דמדינה
מהדיאמנטי, de' diamanti – שעיסוקו ביהלומים, כינוי של יהודים; וראה גם דיאמנטארו
מוגיל, Mogil – שם-משפחה של יהודים
מודה, muda – צוות מתחלף, משמרת
מוזי, moggi – מידה של 347 ליטרין, ששימשה לחיטה ולשאר גרעינים
מויה – ראה מוייא
מויי' – ראה מוייא
מוייא, מויה, מויי', מוייה, Muggia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דמייא
מוייה – ראה מוייא
מויניציאה, Da Venezia – שם-משפחה של יהודים
מונאגו, מוניקו, monaco – נזיר נוצרי (או אולי איש בשם Monaco)
מונטאניאני, Montagnani– שם של לא-יהודים
מוניקו – ראה מונאגו
מוצ’יניגו, Mocenigo – מטבע כסף שטבע הדוג’ה פייטרו מוצ’יניגו; תחילה היה ערכו 20 סולדי, היינו, ליטרין אחד; במרוצת המאה הט"ז עלה ערכו ל-24 סולדי, היינו שני מרצילי
מורטו – ראה מוריטו
מורי' – ראה מורישו
מוריטו, מורטו, מורי', Moretto – שם-משפחה של יהודים
מורפורג – ראה מרפורך
מורפורך – ראה מרפורך
מורפורק – ראה מרפורך
מורפרג – ראה מרפורך
מורפרך – ראה מרפורך
מורפרק. – ראה מרפורך
מטיוולי, Da Tivolo – שם-משפחה של יהודים; וראה גם טיוולי
מי', messer – מר, אדון
מידונה, Medona (?) – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מדינה
מיזאן – ראה מיזאנו
מיזאנו, מיזאן, מיזאני, mezzano (רבים: mezzani) – קומה אמצעית, שבין קומת-הקרקע ובין הקומה הראשונה
מיזאני – ראה מיזאנו
מייא – ראה מאייו
מיליוראמינטו – ראה מילייוראמינטו
מילייוראמינטו, מיליוראמינטו, מילייוראמינטי, miglioramento (רבים: miglioramenti) – שיפור, שיפוץ, תוספת לשיפור הדירה
מילייוראמינטי – ראה מילייוראמינטו
מינדיקאנטי, מאנדיקאנטי, מנדיקאנטי, mendicanti – פושטי-יד
מינץ, Mintz – שם-משפחה של יהודים
מינקי' – ראה מינקין
מינקין, מינקי, מנקין, Menken – שם של יהודים
מיסט' – ראה מיסטרי
מיסטרי, מיסט', Mestre – שם-משפחה של יהודים
מיסצו – ראה משיצי
מיסצי – ראה משיצי
מיריטו, merito – גופו של עניין, גוף הדין
מיריציאריאה, merceria – סדקית, מסחר
מירלה, Mirele – שם של אישה יהודיה
מירצארי, merciari – סוחרים, איגוד סוחרים
מלאבאדיאה – ראה מלבאדיאה
מלאטומבה, מלטובה, מלטומבה, Della Tomba – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דילאטומבה, טומבה
מלבאדיאה, מלאבאדיאה, da La Badia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם באדיאה, דלבאדיאה, לאבאדיאה
מלודי, Da Lodi – שם-משפחה של יהודים; וראה גם לודי
מלטובה – ראה מלאטומבה
מלטומבה – ראה מלאטומבה
מליאון, di Leon – משפחת-אצילים בפאדוואה, מבעלי הבתים שבגיטו; וראה גם די ליאון, קונטי מליאון
ממוייה, Da Muggia – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מוייא
מנאפולי, Da Napoli – שם-משפחה של יהודים; וראה גם נאפולי
מנדאטו – ראה מאנדאטו
מנדאטי – ראה מאנדאטו
מנדיקאנטי – ראה מינדיקאנטי
מנטו' – ראה מנטובה
מנטובה, מנטו', Mantova – עיר בצפון-איטליה
מניגרי, De Negri – שם-משפחה של יהודים; וראה גם די ניגרי
מניצה, Da Nizza – שם-משפחה של יהודים; וראה גם ניצה
מנקין – ראה מינקין
מסארו, massaro – ממונה
מפאנו, Da Fano – שם-משפחה של יהודים
מפיסה, Da Pisa – שם-משפחה של יהודים
מפירא', Da Ferrara – שם-משפחה של יהודים; וראה גם פירארה, פיראריסי
מקאסטילו, מקסטילו, Da Castello – שם-משפחה של יהודים; וראה גם דקסטילו
מקוניין, Da Conejan – שם-משפחה של יהודים; וראה גם קונייאן
מקסטילו – ראה מקאסטילו
מרפורך, מורפורג, מורפורך, מורפורק, מורפרג, מורפרך, מורפרק, מרפורק, Marburg, Morpurgo – שם-משפחה של יהודים
מרפורק – ראה מרפורך
מרצו, marzo – מארס
מרצילו, marcello – מטבע-כסף שטבע הדוֹג’ה ניקוֹלוֹ מארצ’ילוֹ; תחילה היה ערכו עשרה סולדי – כלומר, חצי לִיטרין – אך במרוצת המאה הט"ז עלה ערכו לשנים-עשר סולדי, היינו, חצי מוצ’יניגו
מרקו פראנזיני, Marco Franzini – שם של לא-יהודי
מרקיטי, marchetti (יחיד: marchetto) – מטבע שהיה טבוע בו דיוקנו של מארקו הקדוש; ערכו היה כערך הסולדו
משיצי, מיסצו, מיסצי, Da Sezze – שם-משפחה של יהודים; וראה גם שיצי
נאטומוא' – ראה נאטומיאה
נאטומיאה, נאטומיא', anatomia – נתיחת מתים
נאפו' – ראה נאפולי
נאפולי, נאפו', נאפלי, נפולי,
נאפולי, נאפו', נאפלי, נפולי, Napoli – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מנאפולי
נאפלי – ראה נאפולי
נוטה, nota – רשימה; וראה גם אין נוטה
נון, non – בלי; וראה גם נון אוסטאנדו, נון דירוגאנדו, נון פריודיקאנדו
נון אוסטאנדו, non ostando – למרות, בלי להתחשב, בלי לגרוע
נון דירוגאנדו, non derogando – בלי לגרוע; וראה גם דירוגאציאון
נון פריודיקאנדו, non pregiudicando – בלי לפגוע בזכויות
נירו, Nero – שחור, בן למשפחת די ניגרי
ניצה, Nizza – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מניצה
ננטו, nante – לפנים, במקום הקדמי
נפולי – ראה נאפולי
ן' פורתה, פורת', פורתא, פוראתא, פוראתה, פרתא, Ben Porat – שם-משפחה של יהודים
ס‘, S. (San) – קדוש; וראה גם ס’ יוסטינה
סאלאריאדי, salariati – מקבלי שכר
סאלאריאו, salario – שכר, משכורת
סאלדו, saldo – תשלום חשבון, סילוק חשבון
סאלה, sala – חדר גדול ומהודר, אולם
סאלואריגו – ראה באטיסטה סאלואריגו
סאליטה, saletta – חדרון
סבאדין, Sabatino – השם שבתי בלשון חיבה
סובלוקאר, sublocare – להשכיר בשכירות-משנה; וראה גם לסובלוקאר
סוטופוסטי, sottoposti – מחויבים
סויירו, sogiaro – בניב של פאדוואה: אדן של חלון
סול' – ראה סולדו
סולדו, סולי, סולדי, שולדו, שולדי, soldo (רבים: soldi) – מטבע שערכו החלק העשרים של הליטרין; נחלק לשנים-עשר ‘קטנים’; וראה גם אסולדו פיר לירה
סולדוני, soldoni – כינוי לסולדו
סולדי – ראה סולדו
סונצוני – ראה סונצינו
סונצין –- ראה סונצינו
סונצינו, סונצוני, סונצין, שונצינו, Soncino – שם-משפחה של לא-יהודים
סוספינדיר, sospendere – לדחות ביצוע של החלטה, של צו או של גזר-דין; וראה גם לסוספינדיר
סופיטה, soffitta – עליית-גג
סופיטולה, soffittola – עליית-גג קטנה
סטאדיירה, stadera – מאזניים בעלי כף אחת לשקילת כמויות גדולות
סטראדון, stradon – רחבה, חצר אחורית
סטראורדינאריאי, straordinarie – בלתי-קבועות, שלא מן המניין
סי', Ser – מר, אדון
ס' יוסטינה, ע' יוסטינה, Giustina.S – הקדושה הפטרונית של פאדוואה; היום המוקדש לה, 7 באוקטובר, היה יום חג בעיר
סיטי' – ראה סיטימביר
סיטימביר, סיטי, סיטימר, settembre – ספטמבר
סיטימר – ראה סיטימביר
סינטינציה, sentenza – פסק-דין
סיניגאליה – ראה סיניגאלייה
סיניגאלייה, סיניגאליה, Senigallia – שם-משפחה של יהודים
סיניור – ראה סינייור
סינייור, סיניור, signor – מר, אדון
סיניסטרו, sinistro –- תקלה, תאונה
סיצה – ראה שיצי
סיצו – ראה שיצי
סיצי – ראה שיצי
סיקיו, secchio – דלי
סיקריטו, segreto – סוד, סודי
ספאנייה, spagna – ספרדית; וראה גם פיגולה ספאנייה
ספולייו, sfogio – בניב של פאדוואה: דף
ספיריאל – ראה אשפיריאל
ספריאל – ראה אשפיריאל.
סקאליטה, scaglietta – בניב של פאדוואה: סוג של דבק שהופק מדגים
סקאליני, scalini – מדרגות
סקאראמילה, סקארמילה, Scaramella – שם-משפחה של יהודים
סקארמילה – ראה סקאראמילה
סקו' – ראה סקודו
סקודו, סקו', סקודי, scudo (רבים: scudi) – מטבע-זהב שערכו שישה ליטרין ושישה-עשר סולדי (היו גם סוגים של סקודי שערכם שבעה ליטרין). משנת 1577 הוטבעו גם סקודי של כסף
סקודי – ראה סקודו
סקויאצי, scoazze – בניב של פאדוואה: אשפה
סקולארי, scolari – תלמידים, סטודנטים
סקופיה, scuffia – שביס
סקופירטה, סקופירטי, scoperta (רבים: sroperte) – מגולה, בלתי-מכוסה
סקופירטי – ראה סקופירטה
סקריטורה – ראה שקריטורה
סקריטורי – ראה שקריטורה
ע' – קיצור שהשתמשו בו כדי להימנע מכתיבת ס‘,.S (San) – קדוש; וראה גם ע’ יוסטינה
עזיז, Aziz – שם-משפחה של יהודים
ע' יוסטינה – ראה ס' יוסטינה
עלמיא – ראה אלמיאה
עלמיה – ראה אלמיאה
עלמיי' – ראה אלמיאה
ענשכן, Enshen – שם של יהודים (אשר)
פאברה, Fabbri– שם-משפחה של לא-יהודים
פאבריצי –- ראה יירונימו פאבריציאי מאקוה פינדינטי
פאגה, פאגי, paga (רבים: paghe) – תשלום, תשלום לשיעורים
פאגי – ראה פאגה
פאדו' – ראה פאדוואה
פאדואה – ראה פאדוואה
פאדובה – ראה פאדוואה
פאדוואה, פאדו', פאדואה, פאדובה, פאדווה, Padova
פאדוואן, Padovano – מחוז פאדוואה
פאדווה – ראה פאדוואה
פאויאה, Pavia – שם-משפחה של יהודים
פאלאצו, Palazzo – ארמון; בפנקס הכוונה לארמון-המשפט (Palazzo della Regione) או לארמון המושל (palazzo del Podestà)
פאלטאי – ראה פאלטה
פאלטה, פאלטאי, פאלטי, appalto (רבים: appalti) – זכיון
פאלטי – ראה פאלטה
פאליצה – ראה פוליצה
פאסקוה, פאסקווה, Pasqua – חג-הפסחא
פאסקווה – ראה פאסקוה
פאפה – ראה פאפו
פאפו, פאפה, Papo – שם-משפחה של יהודים
פארדו, Pardo – שם-משפחה של יהודים
פארט – ראה פארטה
פארטה, פארט, פארטו, פארטי, פרטה, פרטו, פרטי, פרטיי', parte (רבים: parti) – החלטה מחייבת של גוף סובריני. במקורות עבריים מאיטליה נפוץ המונח במובן: החלטה, תקנה. בלשון הפנקס פירושו: החלטה של ועד הק"ק. המלה מופיעה בפנקס בלשון זכר ונקבה כאחד
פארטו – ראה פארטה
פארטי – ראה פארטה
פארטיטה – ראה פרטידה
פארטיציפאר, partecipare – להשתתף, להתחלק.
פארינץ – ראה פארינצו
פארינצו, פארינץ, Parenzo – שם-משפחה של יהודים
פאריריסו – ראה פיראריסי
פואה, Foà – שם-משפחה של יהודים
פויינה, foggina – סוג גבינה
פוליצה, פוליצי, polizza (רבים: polizze) – רשימה, רשימת פורעי מס, הוראת-תשלום, קבלה, הודעה בכתב
פוליצי – ראה פוליצה
פונטיגו, פונטיקו, fondego – מחסן-סחורות
פונטיקו – ראה פונטיגו
פוסטיצי, posticci – מלאכותיים; וראה גם קונציירי פוסטיצי
פופילו, pupillo – יתום הנתון להשגחתו של אפוטרופוס
פוראתא – ראה ן' פורתה
פוראתה – ראה ן' פורתה
פורדונון, Portenone – שם-משפחה של יהודים
פורו, פורי, foro (רבים: fori) – פתח
פורטוזילה – ראה פורטיזילה
פורטיגי, portici – מעבר מקורה
פורטיזילה, פורטוזילה, porticella – שער קטן
פורטינארו, portinaro – שוער
פורי – ראה פורו
פוריודיציו – ראה פריודיציאו
פורמי, forme – תבניות
פורנאדה, fornata – מלוא כמות המאפה הנכנסת לתנור
פורציאון, porzione – חלק, חלק יחסי
פורת' – ראה ן' פורתה
פורתא – ראה ן' פורתה
פיגולה ספאנייה, pegola spagna – סוג של דבק לעבודות גסות
פיוריטה, Fioretta – שם של אישה יהודיה
פיחטו – ראה פיקיוטו
פיטאציאו' – ראה אפיטאציוני
פיטאציאוני – ראה אפיטאציוני
פיטו, פיטי, fitto (רבים: fitti) – דמי-שכירות; וראה גם אפיטו
פיטי – ראה פיטו
פילאציון – ראה אפילאציוני
פילאציוני – ראה אפילאציוני
פילציוני – ראה אפילאציוני
פינאלו, finale – סופי
פיסו, fesa – חלק משובח של בשר המתאים לצלי; וראה קוארטו מאלפיסו
פיסטי, feste – מסיבות
פיסקו, fisco – משרד לגבייה
פיקיוט – ראה פיקיוטו
פיקיוטו, פיחטו, פיקיוט, פיקייוטו, Picchiotto – שם-משפחה של יהודים
פיקייוטו – ראה פיקיוטו
פיר, per – ל-, לפי, למשך; וראה גם פיר בולוטין, א סולדו פיר לירה
פירא' – ראה פירארה
פירארה, פירא‘, Ferrara – עיר בצפון-איטליה, שם-משפחה של יהודים; וראה גם מפירא’, פיראריסי
פיראריסי, פאריריסו, פרירזי, פריריזו, Ferrarese – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מפירא', פירארה
פיר בולוטין, per bollettino – לפי פתק
פירו, Ferro – שם-משפחה של יהודים
פירוטו, פריטי, Perotto – שם-משפחה של לא-יהודים
פירטינינטי, pertinente(רבים: pertinenti) – נוגע בדבר
פיריאטי, inferriate – סורגים
פיריודיציאו – ראה פריודיציאו
פיריודיציו – ראה פריודיציאו
פעסלה, פעסלן, pesle – שם של אשה יהודיה
פעסלן – ראה פעסלה
פעצה, pezza – יריעת-בד; וראה גם אין פעצה
פראנציסי, Francese – צרפתי, שם-משפחה של יהודים
פראנציסקו – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
פראנציסקו גויצארדי – ראה זאן פרנציסקו גויצארדו
פראנקו, Franco – שם-משפחה של יהודים
פרוספ' – ראה פרוספירו
פרוספירו, פרוספ', Prospero – שם של יהודי
פרוציסו, פרוציסי, processo (רבים: processi) – משפט
פרוציסי – ראה פרוציסו
פרוציסיטו, processetto – קובץ מיסמכים על הליך משפטי
פרוקוראטורי, procuratori – מורשים, מיופי-כוח
פרטה – ראה פארטה
פרטו – ראה פארטה
פרטי – ראה פארטה
פרטיד' – ראה פרטידה
פרטידה, פארטיטה, פרטיד', פרטידו, פרטידי, partita (רבים: partite) – חשבון, פעולה מסחרית, תפקיד, רישום
פרטידו – ראה פרטידה
פרטידי – ראה פרטידה
פרטיי' – ראה פארטה
פריגאיי' Pregadi – כינוי מקובל ל-Consilium Rogatorum, הלוא הוא סינאט הריפובליקה של ויניציאה
פריודיציאו, פוריודיציו, פיריודיציאו, פיריודיציו, פריודיציו, pregiudizio – גרעון כוח, תקדים, פגיעה בזכויות
פריודיציו – ראה פריודיציאו
פריודיקאנדו – ראה נון פריודיקאנדו
פרוויליגיו, privilegio – זכות-יתר, פריבילגיה
פריטי – ראה פירוטו
פריטינסיאו' – ראה פריטינסיאונה
פרוטינסיאונה, פריטינסיאו', pretentione – תביעה
פרינציפאל – ראה פרינציפאלי
פרינציפאל ואינסולידו – ראה פרינציפאלי ואינסולידו
פרינציפאלי, פרינציפאל, principale (רבים: principali) – עיקרי, ראשון; וראה גם פרינציפאלי ואינסולידו
פרינציפאלי ואינסולידו, principale e in solido (רבים: principali e in solido) – ערב ראשון ולסכום כולו; וראה גם פרינציפאליטר איט אינסולידון
פרינציפאליטיר איט אינסולידון – ראה פרינציפאליטר איט אינסולידון
פרינציפאליטר איט אינסולידון, פרינציפאליטיר איט אינסולידון, principaliter et in solidum – ערב ראשון ולסכום כולו; וראה גם פרינציפאלי ואינסולידו
פריקורה, procura – ייפוי-כוח
פרירזרי – ראה פיראריסי
פריריזו – ראה פיראריסי
פרנציסקו – ראה זאן פראנציסקו גויצארדו
פרנצי' – ראה זאן פראנציסקו גויצארדו
פרסידינטי, Presidenti – יושבי-ראש, ממונים על הגיטו מטעם מועצת העיר
פרתא – ראה ן' פורתה
צופו, Zuffo – שם של יהודי
ציווידאל, Cividale – שם-משפחה של יהודים
ציטאציוני, citazioni – תלונות, תביעות בערכאות
ציטאר, אציטאר, citare – להגיש תביעה משפטית, תלונה; וראה גם לציטאר
ציליבי, Çelebi – תואר של כבוד בלשון התורכית: גביר, אדון נכבד
צימאדו' – ראה צימאדורה
צימאדורה, צימאדו‘, cimatura – פסולת של צמר או של כותנה לריפוד שמיכות, בגדים וכד’
ציסארי קרימונין, Cesare Cremonin – מגדולי המורים לפילוסופיה באוניברסיטה של פאדוואה; נודע בתרומתו לזרם הפילוסופי האריסטוטלי; נפטר ב-1631
ציקי' – ראה ציקיני
ציקיני, ציקי', zecchini – כינוי שניתן החל במחצית השנייה של המאה הט"ז לדוקאטים של זהב מסידרות-הטבעה חדשות, שנחשבו ליקרים יותר משום הסיכוי שעדיין נשמר משקלם המקורי
קאוואלייר, cavaliere – אביר
קאוו' דוואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
קאוו דיליסטה, קאוו די ליסטה, קאוו דליסטה, קאוו' דליסטה, קאוו דלישטא, Capo-dilista – משפחת-אצילים בפאדוואה, מבעלי הבתים שבגיטו
קאוו די ליסטה – ראה קאוו דיליסטה
קאוו דליסטה – ראה קאוו דיליסטה
קאוו' דליסטה – ראה קאוו דיליסטה
קאוו דלישטא – ראה קאוו דיליסטה
קאוציאוני, cauzione (רבים: cauzioni) – ערבות, ערבון
קאזיטי, קאסיטי, קזיטי, קסיטי, cassette – בתים קטנים; וראה גם קאזילי
קאזילי, caselle – בתים קטנים; וראה גם קאזיטי
קאטאלאן – ראה קטאלאן
קאטאלאנו – ראה קטאלאן
קאטאלן – ראה קטאלאן
קאטאלנו – ראה קטאלאן
קאטילאן – ראה קטאלאן
קאטילאנו – ראה קטאלאן
קאטילן – ראה קטאלאן
קאטילנו – ראה קטאלאן
קאטלאן – ראה קטאלאן
קאטלאנו – ראה קטאלאן
קאטלן – ראה קטאלאן
קאלבו, קאלוו, Calvo – שם-משפחה של יהודים
קאלוו – ראה קאלבו
קאמארין, camerino – חדר קטן, חדרון
קאמארלינגי – ראה קאמירלינגי
קאמארלינגן – ראה קאמירלינגי
קאמבייו, cambio – הלוואה קצרת-מועד
קאמורלינגי – ראה קאמירלינגי
קאמירה, (de Pegni) Camera – מוסד עירוני שעניינו גביית משכונות, שמירתם ומכירתם
קאמירון, camerone – חדר גדול
קאמירין, camerino – חדרון
קאמירלינגי, קאמארלינגי, קאמארלינגן, קאמורלינגי, קמירלינגי, Camerlenghi – מעוזרי המושלים (Rettori) של פאדוואה, היו ממונים על ניהול משק-הכספים של העיר
קאנדילי, candele – נרות
קאנציאן – ראה ה' קאנציאן
קאסה, cassa – קופה
קאסו, casso – בטל ומבוטל; וראה גם לקאסארלו
קאסיטי – ראה קאזיטי
קאסילה, קאסילי, קסילה, cassella (רבים: casselle) – תיבה, קופה קטנה
קאסילי – ראה קאסילה
קאפארה, caparra – דמי-קדימה
קאפו דיואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
קאפו די ואקה – ראה אנדריאן קאפו די ואקה
קאפי, capi – פרקים, פרקי-לימוד (?)
קאפי' – ראה קאפיטולו
קאפיטולו, קאפי', קאפיטולי, capitol (רבים: capitoli) – פרק, סעיף, הסכמה, חוזה, סעיפים של חוזה או של החלטה
קאפיטולי – ראה קאפיטולו
קארגי, carichi – חובות, תפקידים
קארוצה, carrozza – כרכרה
קארוציירו, carrozziere – נוהג בכרכרה
קואראנטיאה, Quarantia – ערכאה משפטית גבוהה בריפובליקה, שהיתה מורכבת מארבעים שופטים, ונתכנתה משום כך גם ‘מועצת הארבעים’; מראשיתה דנה גם בפלילים וגם במשפטים אזרחיים; מאמצע המאה הט"ו הצטמצמה סמכותה לפלילים.
קוארטו, quarto – רבע; וראה גם קוארטו מאלפיסו
קוארטו מאלפיסו, quarto della fesa – אותו הרבע מן הבהמה שיש בו ה’פיסה'.
קוויליונה, Cavaglione – שם-משפחה של יהודים
קוזי, Cusi – שם של יהודים
קוזינה, cucina – מטבח
קוטון, cotone – כותנה
קוירילה, querela – תלונה בערכאות, תביעה משפטית
קולומבה, Colomba – שם של אישה יהודיה
קולונימוס – ראה קלונימוס
קולטרי, coltri (יחיד: coltre) – שמיכות, כיסויים
קומארי, comare (רבים: comari) שכנה, מיילדת, האישה שהביאה את התינוק לבית-הכנסת לטקס ברית-מילה
קומונו, comune – רגיל
קומוני, comuni – משותפים
קומנדאמינטו, קומנדאמינטי, קומנדמינטו, comandamento (רבים: comandamenti) – צו, הוראה
קומנדאמינטי – ראה קומנדאמינטו
קומנדמינטו – ראה קומנדאמינטו
קומפריסי, compresi – כלולים
קונדוטה, condotta – כתב-שכירות, פירוט חובותיו וזכויותיו של אדם שנשכר לתפקיד מסוים
קונדוטו, condotto – מרזב, צינור-ביוב
קונטו – ראה קונטי
קונטומאצי' – ראה קונטומאציאה
קונטומאציאה, קונטומאצי‘, קונטומאציה, קונטומאציו, קונטומאציי’, קונטומציא', קונטומציה, contumacia – פרק-הזמן שבו אין לבחור באדם לאותו התפקיד שזה עתה סיים
קונטומאציה – ראה קונטומאציאה
קונטומאציו – ראה קונטומאציאה
קונטומאציי' – ראה קונטומאציאה
קונטומציא' – ראה קונטומאציאה
קונטומציה – ראה קונטומאציאה
קונטי, conti – חשבונות
קונטי, קונטו, conte (רבים: conte) – רוזן
קונטי מליאון, Conti di Leon – משפחת-אצילים בפאדוואה; וראה גם די ליאון
קונטיסטאבילי, Contestabile – תואר שניתן בערי היבשה של הריפובליקה לראש המשטרה המקומית
קונטראטו, contratto – חוזה
קוניאן – ראה קונייאן
קוניאנו – ראה קונייאן
קונייאן, קוניאן, קוניאנו, קונייאנו, קוניין,Conejan – שם-משפחה של יהודים; וראה גם מקוניין
קונייאנו – ראה קונייאן
קוניין – ראה קונייאן
קוניקסי, connesse – שייכות; וראה גם אנקסי קוניקסי ודיפינדינטי
קונסולטו, consulto – טיכוס עצה, התייעצות
קונסילו, Conselve – שם-משפחה של יהודים
קונפרמציוני, confermazione – אישור, אשרור
קונציירו, קונציירי, conciero (רבים: concieri) – תסרוקת
קונציירי – ראה קונציירו
קונציירי פוסטיצי, concieri posticci – פאות נכריות
קונקה, קונקי, conca (רבים: conche) – קערה גדולה
קונקי – ראה קונקה
קופייה, copia – העתק
קוראצי, corazze – שריונים
קורדאוירו – ראה קורדוירו
קורדוואני, cordovani – סוג משובח של עורות
קורדוואני – ראה קורדיוואנו
קורדוירו, קורדאוירו, Cordovero – שם-משפחה של יהודים
קורדיוואנו, קורדוואני, Cordovano – שם-משפחה של יהודים
קורטאצה, קורטצה, cortazza – אחת מחצרות הגיטו, זו שפנה אליה בית-כנסת האשכנזים
קורטי, corte – חצר; וראה גם קורטי מלינגואצו
קורטי מלינגואצו, Corte de Lenguazzi – אחת מחצרות הגיטו; וראה גם לינגואצי
קורטצה – ראה קורטאצה
קוריאוטולו, curiotolo – ביב קטן העובר בין שדות
קורידור, קורידורי, corridoio (רבים: corridoi) – פרוזדור, מעבר בתוך בית או בין בית לבית, גזוזטרה
קורידורי – ראה קורידור
קוריספונדירי, corrispondere – לשלם תשלום קבוע מפקידה לפקידה
קורקוס, Corcos – שם-משפחה של יהודים
קזיטי – ראה קאזיטי
קטאאלאנו – ראה קטאלאן
קטאלאן, קאטאלאן, קאטאלאנו, קאטאלן, קאטאלנו, קאטילאן, קאטילאנו, קאטילן, קאטלינו, קאטלאן, קאטלאנו, קאטלן, קטאאלאנו, קטאלאנו, קטאלן, קטאלנו, קטילאן, קטלאן, Cattalan – שם-משפחה של יהודים
קטאלאנו – ראה קטאלאן
קטאלן – ראה קטאלאן
קטאלנו – ראה קטאלאן
קטילאן – ראה קטאלאן
קטלאן – קטאלאן
קלאוסילה, clausola – תנאי, סייג, סעיף
קלונימוס, קולונימוס, Kalonimos – שם של יהודים
קמירלינגי – ראה קאמירלינגי
קנטוני, cantoni – פינות, הצטלבויות של רחובות
קסיטי – ראה קאזיטי
קסילה – ראה קאסילה
ק"פ (קאשטיל-פרנקו), Castelfranco – שם-משפחה של יהודים
קצנאילנבוגן, Katzenellenbogen – שם-משפחה של יהודים
קרידיטו, credito (רבים: crediti)– סכום-כסף המגיע למישהו, אשראי
קרידוטו' – ראה קרידיטורי
קרידיטורי, קרידיטו', creditori (יחיד: creditore) – נושים
קרידיטי – ראה קרידיטו
קרימונין – ראה ציסארי קרימונין
קרימוניס, Cremones – שם-משפחה של יהודים
קרלו וארוטאר, Carlo Varotar – שם של לא-יהודי
ראטאדי, ratati – מחולקים לשיעורי תשלום
ראטה, ראטי, rata (רבים: rate) – שיעורי תשלום
ראטי – ראה ראטה
ראמין, ראמיני, ramin (רבים: ramini) – מצקת
ראמיני – ראה ראמין
ראפריסינטאנטי, rappresentante (רבים: rappresentanti) – מוּרשה, מיופה-כוח
רוויגו, Rovigo – עיר בצפון-איטליה
רומאנו – ראה אנטוניו רומאנו
רוסאן, Rosan – שם של לא-יהודי
רחלה, Rachele – רחל
ריבאלוטאדו, riballottato – שהצביעו עליו שנית
ריגולאדור – ראה ריגולאדורי
ריגולאדורו – ראה ריגולאדורי
ריגולאדורי, ריגולאדור, ריגולאדורו, regolatore6 (רבים: regolatori) – מתקן תקנות, תקנון
ריגולאדה, ריגולאדי, regolata (רבים: regolate6) – מתוקנת, שתוקנה
ריגולאדי – ראה ריגולאדה
ריגולאציאוני, regolazione (רבים: regolazioni) – תיקונים, תקנות
ריגולה, regola – כלל
ריווקאר, revocare – לבטל החלטה, צו או גזר-דין; וראה גם לריווקאר, אה ריווקאר
ריוידיר, rivedere – לבחון, לבדוק
ריזימינטו, reggimento – כהונה
ריטורי, Rettori – שני מושלי פאדוואה מטעם הריפובליקה
רינפראנקאציאון, rinfrancazione – החזרת חוב; וראה גם לרינפראנקאר
ריסטיטוציאו', restituzione – החזרה
ריפאציאו' – ראה ריפאציאון
ריפאציאון, ריפאציאו', riparazione – פיצוי, תיקון
ריפודאנו, ripudiano – מסרבים; וראה גם לריפודאר
ריפורמאטור מסטודיאו, Riformatori dello Studio (di Padova) – גוף של שלושה, שהיה ממונה מטעם הריפובליקה על כל ענייני האוניברסיטה של פאדוואה.
ריפורמציאון, riformazione – שינוי, תיקון
ריצי, ricci – תלתלים
ריציויר – ראה ריציוירי
ריציוירו – ראה ריציוירי
ריציוירי, ריציויר, ריציוירו, רציווירי, ricevuta (רבים: ricevute) – קבלה
רציווירי – ראה ריציוירי
שאסו, Sasso (?) – שם-משפחה של יהודים
שולדו – ראה סולדו
שולדי – ראה סולדו
שונצינו – ראה סונצינו
שטראזורדינו, strasordine – אי-סדר
שימון, Simon – שמעון
שימלין, Samuelin – השם שמואל בלשון חיבה
שימלן – ראה זימלן
שיצה – ראה שיצי
שיצו – ראה שיצי
שיצי, סיצה, סיצו, סיצי, שיצה, שיצו, Sezze – שם-משפחה של יהודים; וראה גם משיצי
שיקוויסטרו, sequestro – עיקול
שמין – מלה זו לא נתפרשה
שקאטולי, scatole – קופסאות
שקוורצו, squarcio – מחברת-טיוטות
שקריוויני – מלה זו לא נתפרשה בוודאות; אולי יש לקרוא Scrovegni – משפחה נוצרית נודעת
שקריטורה, סקריטורה, סקריטורי, שקריטורי, שקריטרה, scrittura (רבים: scritture) – מיסמך
שקריטורי – ראה שקריטורה
שקריטרה – ראה שקריטורה
מפתח שמות האישים4785
אבוהב – ראה אברהם אבוהב, יהודה אבוהב
אבונאסר – ראה יוסף אבונאסר, יצחק אבונאסר
כהר"ר אביגדור תפג
אביגדור ציוידאל שצו
אבייטאר – ראה בייאטאר
אבן פורת' – ראה בן פורת
אברהם אבוהב (י“ד אייר ש”ע – י“ו תמוז שפ”ג) קעב רכג רמב–רמג רנד רנט רע רעב רפד–רפה
רצט שכו–שכח שמ שמג–שמה שמז שנד שסא שסד שעה שעח–שפ שפה שפז תב תטז תס תעה תעז תפו תפח תצג–תצד תקו תקלד תשעה
אברהם בן פורת (י“ז סיון שפ”א – י“א ניסן ש”צ) תכד תכז תסב תפ–תפא תקח תקכו תקמט תקנב
תקנט תקסג תקסט תרב תרה–תרו תרט תרל תרעז תשב תשלא תשלה תשמב תשנא תשסב
אברהם גאון תעז
אברהם דקסטילו בר יוסף רנד
אברהם היילפרון ז"ל קצה
אברהם טוריס (כ‘“ה כסלו שס”ז – ה’ תשרי שס"ח) לב עז קלא קמו
אברהם כ"ץ בר ישי (י' סיון שע“ב – כ' ניסן שפ”ד) רנד רפז רצג שכג שמג שנה שנט שס שעג שצ
שצד שצח תד תיג תס תפח
אברהם מאלייארו רד 23:8
אברהם ן' פורתה – ראה אברהם בן פורת
מהר"ר אברהם קאטאלאנו בר אליה (כ“ח תשרי שפ”ג – י“א ניסן ש”צ) שסב שסה שעא שצו ת תלב–
תלג תסב תצז תקו תקי תקכא–תקכב תקלג תקמא תקמה–תקמו תקנג תקנו תקסב–תקסג תקסז תקסט (תקעד *) תקעו תקפד תקפט תקצח תרא–תרג תרה–תרו תרי תריב תריד תריח תרכה–תרכו תרל תרלב תרמד–תרמה תרמט תרסג–תרסד תרסו תרסט תרעב תרפב תרפט תרצד תרצו תרצט תש תשי תשיג תשיח תשכב תשכד תשכח תשלא תשלח–תשלט תשמב תשסא תשעא תשפב 42:17 17:חתימה 18
אהרן אלאטרינו (י“ז סיון שפ”א – י“ט ניסן שפ”ו) תיא תלה תרי תרטז
אהרן בר ד"מ תצה תקס תרפז
אהרן דילבילה – ראה אהרן אלאטרינו
אהרן זרח כ"ץ בר יקותיאל (ג' תשרי שס“ד – י”א ניסן ש"צ) לט מב מז מט סט עג עז קכב קלא קלה
קמה קנ קנב קנה קסו קפח קצב קצד רא רכ רכח רמו רמח רנח רע רעב רעז שכז שנב שעב שעו שעח שפב שפה שצד שצח ת תב תו תיג תיח–תיט תכב תכו תכח תלח תמ תמב–תמג תמז תמח תסו תפז תצט תקא תקב תקכא תקכג תקלז תקמא תקסא–תקסב תקפו תקצט תר תרג תרה תרי תרל תרלב תרעב תרעח תרצו תשד תשו תשכג–תשכד תשסב תשפא 45:17 18
אהרן שלום בר אברהם (כ'“ח תשרי שס”ד – כ“ו תמוז ש”פ) טז כא לא מב נד–נה סט עב עד עז פד פח
קב קט קיב קיד קיז קכב קלח קמו קמט קנ קנב קפו–קפח קצב ריג רמא רנט רסה רפה שו שיג שכא שכד שכח–שלא שלג שלט שמא–שמב שמד שע שעב שעה–שעח שפ–שפא שפג–שפד שפט שצד שצט תא–תב תטו תיט תכ תכג–תכד תכו תכט תלב תלה–תלו תלח תנז תשעז תשפ–תשפא 2 5 ד 2:8
אזולה – ראה עזריאל כ“ץ בר גרשם מאזולה, שמואל כ”ץ בר גרשם מאזולה: וראה גם מהחזנים
אזירטה – ראה שמואל ברזילי אזירטה
אידילה בת עזריאל כ"ץ תשפב
אלאטרינו (דילבילה) – ראה אהרן אלאטרינו, יפה אלאטרינו, יצחק אלאטרינו בר אהרן, מאיר אלאטריני,
מיכאל אלאטרינו בר אהרן
אלבו – ראה דאלבו
אלגארבי – ראה יעקב אלגארבי
אלחנן היילפרון בכמהח"ר אברהם תקכד
אלחנן היילפרון בכמהח"ר יעקב (ט' סיון שפ“ד – י”א ניסן ש"צ) רנד תקכד תקפט תקצב תרי תריד תרל
תרמה תרמט תרנג תרסד–תרסו תרצג תשב תשכח תשלב תשלח תשמב תשנא תשנז תשסב
תשסג 20:8 17:חתימה
אלחנן יעקב ארקוולטי בכמהר''ר שמואל (ה' אב שס“ד – כ' ניסן שפ”ד) נב פו קו קכה קנד קנו קס קסו–
קסז קפד רל רמב רמו רמח רנד רע רעה רעז רפ רפה רפז רצג רצו רצח ש–שא שכ–שכא שכג
שכו שנב שנד שפז שפט תב תה תיג תמט תנח תעה תפז תקה תקטו תקלג 53:8
אליה בייאטאר (י' סיון שע“ב – י”ט אדר שעג) רפד
אליה צרפתי בר יעקכ (א' אייר שפ“ד – י”א ניסן ש"צ) תקכג תקנב תקסא תקסה תקעה תרכח
תרעב תש תשלב תשלו תשמא תשנח תשס תשסב תשסז
אליה קטאלאן בר משה (ג' תשרי שס“ד – כ”ח תמוז שפ"ב) ז כא לד סט עב עז פא פד פח צה קג קו
קיב קיט קכח קנד קסו–קסז קפא קצב קצו רא–רג רח ריג ריז–רכ רכב–רכג רכט רלה רמ רמג רנא–רגב רנט רעב רעז–רעח רפג רפה רצג רצז שו שח שיג שיז שכ שכו–שכז שמ–שמא שמד שנא שנה שנט שסג–שסה שעד–שעה שעז–שעט שפה שפז שצ שצג–שצד שצט תא תז–תח תיב–תיז תכג תכו תמא תנב תנח תסב תעח תפ–תפא תצג–תצד תצו תק תקד–תקה תשעב תשעה תשעח 14 7 82:8
אלינה אלמנת יעקב היילפרון תשנב
אליעזר חפץ (י“ג חשון – כ”ח בתמוז שפ"ב) תפ תצו 38:8
אליעזר מאליה תשמג
אליעזר ניצה ו ריד
אליעזר פיקיוטו 51:17
אליעזר שלום בר אברהם (ג' תשרי שס“ד – כ”ה ניסן שסייה) לח עג 20:8
סיניור דוטור אליפראנדו בייאזיאו צה אלמיאר – ראה שמואל אלמיאר
אלפארינו – ראה דוד אלפארינו
אנדריאן קאפו דיואקה רכו–רכז תשעח
אנטוניו רומאנו תשעח
אסקולי – ראה שבתי מאסקולי
אקווה פינדינטי – ראה יירונימו אקווה פינדינטי
ארקוולטי – ראה אלחנן יעקב ארקוולטי בר שמואל, שמואל ארקוולטי בר אלחנן יעקב
אשכנזי – ראה יצחק אשכנזי, נתן אשכנזי בר שלמה
אשפיריאל – ראה דוד ספיריאל, יוסף אשפיריאל, יעקב אשפיריאל, מיכאל אספיריאל
אשר בר אברהם (ג' תשרי שס“ד – י' אדר שס”ט) כו סט עג עז פב פו קיט קכו קנו קס קסו קצא קצו
באדיאה – ראה דלבאדיאה
באטיסטא סאלואריגו רכו
באסן – ראה דן נתן הנקרא דניאל בר יודא באסן, רפאל בסאן בר יודא
בדיאה – ראה דלבאדיאה
בונה גאלינדו בת יוסף שצו
בייאזיאו – ראה אליפראנדו בייאזיאו
בייאטאר – ראה אליה בייאטאר
בייאנקי – ראה יהודה בייאנקי, ישעיה בייאנקי, משה בייאנקי
בינצי תרמא תשל תשלו תשנח
בנימין שמט תיא תלה תנה
בנימין (ח' אדר שפ"א)
בנימין טוריס תשט
בנינאס? תשעח
בן פורת – ראה אברהם בן פורת
בסאן – ראה באסן
בראסו – ראה שלמה בראסו
ברבין – ראה משה ברבין בר שלמה
בר ד“מ (דוד משה) – ראה אהרן בר ד”מ, דוד היילפרון בר ד“מ, זימלן (שמעון) בר ד”מ, זלמן (שלמה)
היילפרון בר ד“מ, מאיר היילפרון בר ד”מ
ברוך מגוריציה בר נתן רנד
ברוך מוייא בר קלונימוס רסט
ברוך מלודי נו 77:8
ברוך פירנה בר יואב צז–צח
בר י"ש – ראה יהודא מוייא בר יעקב יששכר, שמריה מוייא בר יעקב יששכר
ברך – ראה ברכיה
ברכיה בר נתן (ח' טבת שע“ב – כ' ניסן שפ”ה) שיח שנג שנו שנט שס שצד תו–תז תכב תמג תמט תס תפא תפח תקה–תקו תקכב–תקכג תקלג תקלח תקמג תקסא–תקסב (תקעד *)
בר ש“י – ראה זימלין בר ש”י, יהודה בר ש“י, יעקב בר ש”י בר שמעון, מיכאל בר יהודה
גאון – ראה אברהם גאון
גאלינדו – ראה בונה גאלינדו בת יוסף, יוסף גאלינדו, משה גאלינדו, פנחס גאלינדו
גאלינה – ראה יאקומו גאלינה
גאלנטי – ראה ידידיה גאלנטי בר משה
גאספארו דארזינטי קמו קמט ריג רעא שעג תשעח
גבריאל מניגרי בר פנחס (כ''ד תמוז שפ“ו – י”א ניסן ש''צ) תקסא תרלא–תרלב תרמה תרעח תרפז תרצז תשא–תשב תשו תשי–תשיא תשכב תשכה תשמא–תשמב תשנא–תשנב תשנח תשעא
גד בר גמליאל תרעט
גד בר מיכל תשמג
הר"ר גר פואה תפג תשסה
החכם גדליה קורדאוירו תשעט
גויצארדו – ראה זאן פראנציסקו גויצארדו
גולדי אשת ליב קרימוניס תשפב
גוריציה – ראה ברוך מגוריציה בר נתן
גמליאל מגד תרעט
גראס – ראה משה גראס בר שמשון, שמואל גראס, שמשון גראס
גראסיטו – ראה יעקב גראסיטו בכמהר"ר אשר, משה גראסיטו בר משה אשר נורלינגן
גריגוריאו בן ויצינצו (שוער הגיטו) תקכה
דאלבו – ראה יוסף דאלבו
דאליה – ראה אליעזר מאליה, דוד דאליה בר שלמה
דאריאו דיל סול רד
דוד אלפארינו תסח
דוד דאליה בר שלמה (י' סיון שע“ב – י”א ניסן ש"צ) תב תו תכד תמג–תמד תמז תס תצג תצז תקד
תקכט תקמט תקנג תקסב–תקסג תקעח תרב תרה תרל תרלב תרלח תרסד תרעב תרעח תרצג–תרצד תשב תשה תשי תשכד תשנא תשנו 51:17
דוד היילפרון בר ד"מ (ג' תשרי שס“ד – ו' תשרי שע”ח) לו מב עג קנו קפא ר ריח הכה רנו רגט רפג רפז רצג שג שכח שלא שלג שלט שמו שנב שנה שסד
דוד ואלריאו תקסד
דוד היים לוריאה בר זימלן תרכה תשסו
דוד ספיריאל (כ“ט תמוז שפ”א – כ“ט שבט שפ”ו) (תקע"ד *) תקעו תקפד
דוד פיראריסי (כ“ט תמוז שפ”א – ד' ניסן ש"צ) נט רי רנד תקמג תקסט תרה תרנט תשנ 51:17
דולצי אלמנת יעקב ק"פ תשפב
דורה טיאה נז
דילאטומבה – ראה יצחק דילאטומבה
דיל בורגו – ראה יעקב דיל בורגו
דילבילה – ראה אלאטרינו
די ליאון רוזניס רלה שלח שלט תטו תרטו תשכה
די ניגרי – ראה מניגרי
דלבאדיאה – ראה מרדכי דלבאדיאה
ד“מ ז”ל תרנא תש
דמדינה – ראה יעקב דמדינה, שבתי מדינה
דמייא – ראה מוייא
דן נתן הנקרא דניאל בן החבר יודא באסן עה
דניאל דמייא תמו
דניאל פירו (ו' אלול שע“ט – י”א ניסן ש"צ) תכג–תכד תכז תכט תמ–תמא תמה תנו–תנז תס תעז–תעח תקב תקכא תקלז תקסב תרב תרי תריג תרל תרמד תרמט תרסד תרסח תרצג תשמא–תשמב תשסג תשע 13 14
דקסטילו – ראה אברהם דקסטילו בר יוסף, רפאל מקאסטילו
היילפרון – ראה אברהם היילפרון, אלחנן היילפרון בכמהר“ר אברהם, אלחנן היילפרון בכמהח”ר יעקב,
אלינה אלמנת יעקב היילפרון, דוד היילפרין בר ד“מ, זלמן היילפרון בר ד”מ, יהושע יעקב היילפרון בר אלחנן, יעקב היילפרון בר אלחנן, מאיר היילפרון בר ד"מ, משה היילפרון בר אברהם, משלם היילפרון, צפורה אלמנת אלחנן היילפרון
ואלריאו – ראה דוד ואלריאו
וינטורילו תשמג
וינטורינה בת יעקב מלבורנו תרסט
ויניציאה – ראה יחזקאל מויניציאה
ויצינצו (שוער הגיטו) תקכה תשעד
ונשטינה בת יעקב ק"פ שעא
זאן פראנציסקו גויצארדו כה נא רב רלג רמ רנא–רנב תשעח תשפב
זימלן בר ד"מ (כ“ט ניסן ש”ע – י“א ניסן ש”צ) ריז ריט רכד רמב–רמג רעב רעה רפג רפז שג–שד
שט שיב שטז שכ שכג שכו שכח שמב שמו שנה שנט שסג שפא תז–תח תיט תכג תכו תכח–תכט תלו–תלז תמ תנז תסב תעב תעד תעז תפ תצד תצו תקב תקו תקח–תקט תקלד תקלו–תקלח תקנא תקנט תקסא–תקסב תקסז תקעז תקצח–תקצט תרי תריד תריט תרכד תרלא תרמד תרמז–תרמח תרנט תרעב תש תשב תשד תשי תשכב תשכו תשכח תשסב תשסז תשע תשעה 43:8 56:8 13
זימלן בר ש"י (ג' תשרי שס“ד – כ”ג טבת שפ"ז) כו לח מד קג קכה קפ קצז רד–רה רלד–רלה רנח
רסא–רסד רסז רצז ש שיא שנג תח תיג–תטו תכב תכו תכח תלח תמ תמח תעב תקא–תקב תקד תקט תקכא תקכו תקכט תקלז תקנג תקסג תקסז (תקעד*) תקצז–תקצט תרה–תרו תרט תריט תרכד תרלב תרמו–תרמז 3:8 45:17
זימלן לוריאה בכמהר"ר ישראל (ג' תשרי שס“ד – כ”ה בכסלו שפ"ד) ג ה ז–ח טו לד מב מט עז פד פו
פח צז ק קב–קג קה–קו קט קיב קיד קיט קכח קלא קלח קנב–קנג קנה קס קסו–קסז קפו–קפח קצד רה ריח רכג–רכה רל–רלא רלד–רלה רמג רמט רסד–רסה רע רעה רפג רפה–רפו רצט שיח–שיט שכז–שכח שלה שמא–שמב שמד שנג–שנו שס שעה שעז שפא שפט–שצ שצד שצט תא תיט תכג–תכה תכט תלב תלה תמ תס תסד תעב תעד–תעה תפח תקכא תקמח תשעב תשעז–תשעח תשפ 5 7 59:8 8 10
זלמן היילפרון בר ד"מ (ה' אב שס“ד – י”ז סיון שפ"א) לב עז צב קצט רטו רכד רכח רמו רע רעג
רעה רעח רפ רפד רצז שיג שכו שכח שמב שמד שמו שנא שסא שעב–שעג שעו שעח שפא–שפה שצד תיג תכב תכו תכח תלח תמג תשפא 48:8
זעלמלן כה"ץ (כ“ה טבת שע”ב) רפז
הח"ר זרח הלוי תשסה
חיים משלם ז"ל רסא תשכח 6:17 18
חיים שושן (י“ז סיון שפ”א – י“ז תמוז שפ”ט) תקלא תקלו תקמג תקנא–תקנב תקנו תקעח תרי
תריב תרל תרלב תרמו תרנ תרסד–תרסה תרצז תשה תשיא תשיג תשכב תשל תשלב–תשלג תשלו תשג תשס
הח"ר חיים תקיט
חנה אלמנת משלם ב
חנה מיסטרי נו–נז ס שעח
חפץ – ראה אליעזר חפץ, יוסף חפץ
טוריס – ראה אברהם טוריס, בנימין טוריס
טורקיטו – ראה קלונימוס טורקיטו, רחל בת קלונימוס טורקיטו
טיוולי – ראה ליויאה אשת מצליח בן יצחק מטיוולי, שמואל טיוולי
טריאיסטי – ראה יוסף טריאיסטי בר נריה, יצחק טריאיסטי בר מאיר, יצחק טריאיסטי בר נריה, משה
טריאיסטי, נריה טריאיסטי בר יצחק
טריויס – ראה יהודה טריויס בר מנחם, מנחם טריויס
טריטש – ראה טריאיסטי
יאקומו בון מרטין שפח
יאקומו גאלינה ד תכח
ידידיה גאלנטי בר משה קעז
יהודה אבוהב סה פז תשעה
יהודה בייאנקי שצג תקצד תקצה תרמב תרנג תרפ תרפג תשסה תשסו
יהודה בר י"ש – ראה יהודה מוייא
יהודה בר ש"י (י' סיון שע“ב – יז ניסן שפ”ב) רד רעז רעח רפג–רפה רפח רצד רצז שב שו שט
שיא שכז שלט שמ שמד שסא שעד–שעה שעט שפז שצ שצב–שצג שצח תיב תטו תיז תכב תלו תמה תמז תנא תס תצז 3:8
יהודה טריויס בר מנחם תשיב תשמט
יהודה יפה תכד
מהר“ר יהודה כ”ץ בר שמואל מהחזנים תפ תקו תקמה תקמט תרב 11:8
יהודה מוגיל (= מוייא?) (כ“ד תשרי שס”ה – כ“ז ניסן שס”ח) קלא קנב קנו
יהודה מוייא (= מוגיל?) בר יעקב יששכר (ה' אב שס“ד – כ' ניסן שע”ב) עז ריז רכה רלד רמב רע
מהר“ר יהודה מינץ ז”ל שצו
יהודה נאפולי בר רפאל (ג' תשרי שס“ד – ד' ניסן ש”צ) ז חל מט פט ק קט קיד קיח קכב קפ קפו–
קפח רא רה רטו רמב רמח רסה רעב רעה רפט שב שיג שכד שנה שסד שעו שעח–שעט שצט תיב תכב תכה תכט תלח תנא תנז תעה תעח תקב תקט תקכח תקלג תקמג תקמה תקנא תקנג תקסג תקסז תקעז תקעח תרב–תרג תריד תרמד תרג תרנט תרעח תש תשו תשי תשמא תשנא–תשנב 81:8
מהר"ר יהודה מפאנו בר משה שצו תפ תקל תרכה תשו תשיד 42:17
מהר“ר יהודה קצנאילנבוגן ז”ל שצו
יהושע יעקב היילפרון בר אלחנן תשפב
יוסף אבונאסר עו
יוסף אשפיריאל (י“ז אלול ש”ע – ו' שבט שפ"א) רמא רמג רמח רנד רנט רעז רפה רפז רצג רצו רצט שב שו שט שכד שכז תטו תמה תמז 9
יוסף גאלינדו (י“ז סיון שפ”א – ט' כסלו שפ"ב) שצו תכד
יוסף דאלבו (י“ח ניסן ש”ע – י“ט אייר שע”ו) רמא רסג–רסד רע רעה רעז רפה רצג רצז שט שיז
שמב–שמג שמה שמו תשעה 33:8
יוסף חפץ (ט“ז תמוז שפ”ג – י“א ניסן ש”צ) תקכו תקמג תקמו תקמט תקסט (תקעד*) תקעו תריב תרכד תרכו תרכט תרמה תרמח תרסה תשב תשכ תשל תשנא תשסו
יוסף טריאיסטי בר נריה תרנ תשלז תשס 68:8
יוסף כהן חתן מרת קולומבה תשח
יוסף סיניגאליה (א' אדר ראשון שס“ט – א' טבת ש”ע)
יוסף פאפו ב נא תמג 74:8
יוסף פארדו קעז
יוסף קצנלנבוגן תשפב
יוסף שלום בר יצחק מוריטו (ט“ז תמוז שפ”ג – ד' ניסן ש"צ) תקנט תקצז תקצח תרג תרי תריב תשג
תשכט
הח"ר יחזקאל מויניציאה (כ“ד ניסן שפ”ו – י“ז תמוז שפ”ט) תריב תריט תרמח–תרמט תרסה תרסז תרצד תשכג תשלה תשסג
יחיאל (מיכאל מיכל) בר נריה (י' סיון שע“ב – א' בחשון שע”ט) צב(?) קעט רעח שב שו שכא שכג שמ
שמו שנה שסא–שסב תב תד
יחיאל כ"ץ רפו שכט תרח תרלח
הח"ר יחיאל לוריאה (י“ט אדר – ד' ניסן ש”צ) תשנט תשסב
יירונימו אקווה פינדינטי טו רכג רלא רצד שלט תטו תכ תקסח תקפ תרכו תשכ תשל תשלד תשלו
יירונימו די ליאון רוזן רלח
יעקב אלגארבי תקסד
יעקב אשפיריאל מ–מא מד 1
יעקב בר עקיבא תכג
יעקב בר ש"י בר שמעון (כ“ו טבת שפ”ח – כ“ו אדר ש”צ) תרעח תרצד תשב
יעקב גראסיטו בכמהר"ר אשר רנד
יעקב דיל בורגו נה
יעקב דמדינה תפו
יעקב היילפרון בר אלחנן שצ שצו תקיג תקלח תקפה תקצ–תקצא תרכג תשנב תשעז תשעט–תשפא 42:17
יעקב הכהן שצו
יעקב לוסטרו (ו' ניסן שפ“ה – ח' אייר שפ”ט) תשב תשמג
יעקב מאלייארו יח לא קא (?)
יעקב מלבורנו ז"ל תרסט
יעקב סקאראמילה (כ“א אייר שפ”ו – י“א ניסן ש”צ) תרעב תשנא
יעקב פארינצו תרנד תרסב 29:8
יעקב ק“פ ז”ל שעא תשפב
יעקב שאסו בר יצחק תשעו
יעקב שלום בר אברהם מוריטו (ג' תשרי שס“ד – י”א ניסן ש"צ) עז צז–צח קכו קפא קפו רכ רכב
רכד רמג רמח–רמט רנו רנט רעב רעה רעט–רפ רפג רפז רפט רצד רצז רצט שד שיז שכד שכז שלט שמא שמד שמו שמט שנא–שנב שעד שעו שפא שפג שפו שפח שצב שצז שצח ת תו תיג תיז תיט תלו תלח תמה–תמו תמט תנו–תנז תסד תעב תעח תצו תקא תקח תקטו תרל תרצז תש תשמא תשנב תשסז תשעה 7 67:8 13–14
יפה – ראה יהודה יפה
יפה אלאטרינו (א' אייר שפ“ד – י”א ניסן ש"צ) תקנב תקסה תקצד–תקצז תרה תרטו תרל–תרלא תרמד תרסה תשכ תשכג תשכה תשס תשסז
יצחק אבונאסר תקיט 18:8
יצחק אלאטרינו בר אהרן (ג' תשרי שס“ד – כ”ז תשרי שע"ה) ח כא לח סט עג–עד פא קלא קלח קמו קמט קפ קפד ר רד–רה ריח רנו רע שו שכד תשעח
מהר"ר יצחק אשכנזי תשעט
יצחק דילאטומבה (כ“ט תמוז שפ’א – י' אדר ש”צ) תעב תצג תקלג תקמא תקנב תקסז (תקעד*) תקפד
תקצז–תקצט תרו תריב תרכו תרמז תרסה תרעח תרצד תרצז תשב 36:8
יצחק טריאיסטי בר מאיר תשסט
יצחק טריאיסטי בר נריה (ד' טבת שע“ו – י”ג אייר שפ"ט) רנד שמד שנג שסא שפג שפו שפח שצ
שצג שצה שצח תב תז תכג תכט תלו תמ–תמא תמה תמט תנא תנב תסב תעב תפז–תפח תצב תצד תצו תקא תקב תקכא תקכג תקכו תקכח–תקכט תקלז תקמא תקמג תקמט תקנט תקסא–תקסג תקסט תקעו תרא תרה–תרו תריב תרכה תרמח–תרנ תשה תשי
יצחק ישראל הספרדי (כ“ה תשרי שפ”ד – ז' אדר שפ"ד) תסז תקיט
יצחק מפאנו תכד
יצחק פאפו נח רנד תמו 77:8
יצחק פיקיוטו (ו' אלול שע“ט – כ”ב אייר שפ"ה) תכג תס תצח תקמג תקמח תרי 16:8
יצחק פיראריסי נד תקיט 21:8
יצחק פראנציסי תקיט
יצחק פראנקו תע
יצחק קאלוו לב עו
יצחק קונסילו ( = אלטרינו?) (ט“ז אייר שס”ד – כ“ז אדר שס”ה) 27:8 84:8
ישי כ"ץ לז
ישעיה בייאנקי תרנה תשמג
ישראל – ראה יצחק ישראל ספרדי
ישראל כץ תרפא תשכא 26:8
כהן – ראה יוסף כהן, יעקב הכהן, משה כהן קורדיוואנו, נאמן כהן, שמריה כהן תמרי
כ“ץ (כה"ץ) – ראה אברהם כ”ץ בר ישי, אהרן זרח כ“ץ בר יקותיאל, אידילה בת עזריאל כ”ץ, זעלמלן
כה“ץ, יהודה כ”ץ בר שמואל מהחזנים, יחיאל כ“ץ, ישי כ”ץ, ישראל כ“ץ, מנחם כ”ץ מחחזנים, משה מוריטו בר יצחק כ“ץ, משה סבאדין כ”ץ, מנשה כה“ץ מלודי, נפתלי כ”ץ בר ברוך, עזריאל כ“ץ בר גרשם מאזולה, קוזי כ”ץ, קלונימוס כ“ץ, שמואל כ”ץ בר גרשם מאזולה; וראה גם מהחזנים
לבורנו – ראה וינטורינה בת יעקב מלבורנו
לודי – ראה ברוך מלודי, מנשה כה"ץ מלודי, מצליח מלודי בר יצחק מטיוולי
לוי – ראה שלום לוי
לונה אשת יחיאל כ"ץ שיט שכב שכט
לונה כושית תפב
לוסטרו – ראה יעקב לוסטרו
לוצאטו – ראה שמחה לוצאטו
לוריאה – ראה דוד חיים לוריאה בר זימלן, זימלן לוריאה בכמהר"ר ישראל, יחיאל לוריאה, משה לוריאה
בר שמעון
ליאון אבוהב – ראה יהודה אבוהב
ליב קרימוניס בר יעקב יט–כ קנח תשפב
ליויאה אשת מצליח בן יצחק מטיוולי עה
מאזולה – ראה אזולה
מאזין ( = מאיר בר נריה?) (ט' אדר שע"ד)
מאייארו – ראה מאלייארו
מאיר אלטריני תרכג
מאיר בר נריה (ח' טבת שע“ב – כ”ח תשרי שע"ז) רצט שב שיא שמ שמג תשסט
מאיר היילפרון בר ד"מ תעג תקכג 5:8 46:7
מאיר מניגרי תרכה תשכג
מאיר עזיז (י“ז סיון שפ’א – י' אדר ש”צ) תעה תפ תצט תקכב–תקכג תקכו תקלו–
תקלז תקמג תקמט תקנא תקנג תקסז תקעו תקעח תקצח–תקצט תריט תרכד תרכח תרלא תרג תרסה תרצו–תרצז תש–תשא תשד תשו תשי–תשיא תשיט–תשכ תשכג–תשכד תשלא–תשלב תשלה תשמב תשנב
מהר“ר מאיר קצנאילנבוגן ז”ל (מהר"ם מפאדוואה) שצו
מאליאה, מאליה – ראה דאליה
מאלייארו – ראה אברהם מאלייארו, יעקב מאלייארו, מצליח מלודי בר יצחק מטיוולי
מארינה – ראה שלמה מארינה
מבייאנקי – ראה בייאנקי
מגוריציה – ראה ברוך מגוריציה
מדינה – ראה דמדינה
מהדיאמנטי – ראה שמואל בר ישראל מהדיאמנטי
מחחזנים – ראה יהודה כ“ץ ב”ר שמואל מהחזנים, מנחם כ“ץ מהחזנים, עזריאל כ”ץ בר גרשם מאזולה,
שמואל כ"ץ בר גרשם מאזולה
מוגיל – ראה יהודה מוגיל
מוייא – ראה ברוך מוייא בר קלונימוס, דניאל דמייא, יהודה מוייא בר יעקב יששכר, שמריה מוייא בר
יעקב יששכר
מונאגו רב תשעח
מונטאניאני תרג
מוניקו – ראה מונאגו
מוריטו – ראה יוסף שלום בר יצחק מוריטו, יעקב שלום בר אברהם מוריטו, משה מוריטו בר יצחק כ"ץ;
וראה גם שלום
מורפורג – ראה שמריה מורפרג בר אהרן
מידונה – ראה מרדכי מידונה
מיכאל אלאטרינו בר אהרן (ג' תשרי שס“ד – יח ניסן שפ”א) ו כו מט נא נד עד עו פב פד פו פת–צ ק
קט קיז קיט קכב קכו קלא קלד קמה קנב–קנה קסו קעח קפו קפח קצא–קצב קצז רא–רב רעג
רעט רפד–רפה שג שט שיא שיח שלה שמג שסד תי תכב–תכג תכט תלו תשעח 65:8 9
מיכאל אספיריאל (י“ז אלול ש”ע – ד' אדר א' ש"פ) רכט רמא רסג רסו רע–רעא רעו רצט שא שג שיג
תה תיב תכג תשעה
מיכאל בר יהודה (כ“ה תמוז שפ’יג – י”א ניסן ש"צ) תקמט תקעו תרמד תרעח תרצג תשא תשד תשיא
תשלא תשע
מיכאל בר יהודה (כ“ד חשון שפ”ז) (=מיכאל בר ש"י?)
מיכאל בר נריה – ראה יחיאל בר נריה
מיכל – ראה יחיאל מיכל
מינץ – ראה יהודה מינץ
מינקין – ראה מנחם מינקין, מרדכי מינקין בר משה, משה מינקין בר מנחם
מיסטרי – ראה חנה מיסטרי
מיסצו, מיסצי – ראה שבתי סיצי
מירלה בת זוסמן רלו
מלאטומבה – ראה דילאטומבה
מלמד – ראה מרדכי מלמד
מנחם טריויס (בר יצחק) רס תסה תשיב תשמט 38:8
מנחם כ"ץ מהחזנים (כ“א אייר שפ”ו – י“א ניסן ש”צ) תצז תקכג תרטז תריט תרכה תרמט תרנט תרסד
תרסח תרעב תשכה–תשכו תשל תשסב
מנחם מינקין (כ“ו אדר ש”צ)
מנחם פארינץ תרנד
מניגרי – ראה גבריאל מניגרי בר פנחס, מאיר מניגרי, פנחס די ניגרי בר גבריאל
מנשה כה"ץ מלודי תכד
מסיצי – ראה שיצי
מפאנו – ראה פאנו
מפיסה – ראה שמואל ברזילי מפיסה
מצליח מלודי בר יצחק מטיוולי (= פרוספרו מאלייארו) מח עה–עו
מקאסטילו – ראה דקסטילו
מקוויליונה – ראה עזרא מקוויליונה
מרדכי בר יחזקאל תקנ
מרדכי דלבאדיאה (י' סיון שע“ב – כ”ו באדר ש"צ) שט שנה שפט תו תכה–תכו תמא תמז תנא תנח תס
תסד תעב תעה תפ תקיט תקכב תקלח תקמט תקסא תקסט תקעו תקעח תקפד תרה תרט תריד תרכד תרמח תרצו תשי–תשיא תשיג 7:8
מררכי מידונה (א' אדר א' – כ“ט ניסן שס”ט) קלה קפח
מרדכי מינקין בר משה (כ“ה תמוז שע”ו – ו' אדר שפ"ט) שנט תב תח תי תיג–תטו תיט–תכ תכד–
תכה תמ תמה תנח תסב תעה תפא תצג תצח תקב תקח תקכו תקלא תקלד תקלו תקמג תקמו תקנט תקסא–תקסב (תקעד *) תקעז–תקעח תקפד תקפו תקפט תרה–תרו תרט תרכד–תרכה תרל–תרלא תרמד תרמה תרסו תרעב תרעו–תרעז תרצג תרצו תש תשה תשי–תשיא תשיד תשיח תשלג תשלה
מרדכי מלמד נב סא 73:8
מרדכי שלום בר אברהם (כ“א סיון שע”ד) צז–צח שיח–שיט שכא
מרדכי שלום בר אהרן (י“ז סיון שפ”א – י“א ניסן ש”צ) תעח תקכא תקכו תקכט תקלא תקלג תקמו
תקנג תקנט תקסב (תקעד *) תקע"ז–תקעח תקפט תקצז תרא–תרב תרי תריד תרטז תריט תרסה–תרסז תרצו–תרצז תש תשב תשיא תשכג תשכח תשלא תשלג תשנז תשסב תשסז תשע
מרפורק – ראה מורפורג
מרקו פראנזיני טו
משה בייאנקי רנד שסט תקעג תקצה תרמב תרנה–תרנו תרפ–
תרפא תרפו תשכא תשנו
משה ברבין בר שלמה מה–מו רו רלב תקפז?
משה גאלינדו (י“ח שבט שפ”ה – י“ז ניסן שפ”ו) תקפט תקצט תרה
משה גראס בר שמשון קצה 62:8
מהר"ר משה גראסיטו בר משה אשר נורלינגן (כ“ח תשרי שע”ז – י“א ניסן ש”צ) שס שע שעב–שעג
שצד שצט תיב תכה–תכו תמא תמט תנב תס תפז תצג–תצד תצז תקכב תקסב (תקעד *) תקפד תקפט תקצח תריב תרכה תרלא תרמד–תרמה תרמט תרסו תרצג תשד–תשה תשיד תשכג תשלא תשסב תשסז תשעח 17:חתימה 18
משה היילפרון ז"ל בר אברהם קצה
משה טריאיסטי תשלז
משה כהן – ראה משה מוריטו בר יצחק כ"ץ
משה כהן קורדיוואנו (י“ח שבט שפ”ה) לב סה פז תשעח 19:8
משה כה“ץ – ראה משה מוריטו בר יצחק כ”ץ
משה כ"ץ ספרדי – ראה משה כהן קורדיוואנו
משה לוריאה בר שמעון (ט' סיון שפ“ד – י”ב טבת ש"צ) תקמח תקנג תקסב תקסה תקפט תקצח
תרא תרג תרה תריג–תריד תרטז תריט תרכד–תרכה תרכח–תרל תרמח תרנט תרעב תרעד תרפא תרפח תרצד תשי תשיג–תשיד תשיח תשכד–תשכו תשכח תשל–תשלא תשלה תשנז–תשנט תשסא 16
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ (ג' תשרי שס“ד – ח' אייר שפ”ט) ח כ–כא כו ל לח מב מז מט סט עב עד עז
פב פד פו פח–צ צב ק קב–קג קה–קו קט קיד קיז קכב קלד קלח קמה קנ קנב–קנד קס קסב קסו קפד קפז–קפח קצב קצז קצט רא רה ריג ריז רכד–רכה רכח רל–רלא רלד רמב–רמג רמו רמט רנו רנח–רנט רסא–רסג רסה רע רעה רעח רפ רפג רפה–רפז רפט ש–שד שו שח–שט שיב–שיג שטז שיח שכ–שכג שכו–שלא שלג שלט שמא–שמב שמד שמו שנא שנג–שנד שנו שס–שסא שסז שע שעב שעו שעח שפ–שפא שפג–שפד שפו–שפז שפט–שצ שצח–שצט תב תה תז תי תיט–תכ תכב–תכג תלח תמג–תמד תפח תצו–תצז תקב תקו תקט תקטו תקכו תקכט תקמג תקמו תקמט תקסב תקסה תקעה–תקעו תקפט תקצח תרי תריב תרל תרנט תשב תשכח תשעב תשעח 7 63:8.
משה מינקין בר מנחם (ה' אב שס“ד – ה' סיון שע”ד) עז פט צב קג קט קיז קכה קלא קלו קמה קנד קס
קפ קצז קצט ר רה רמט רנח רסג רפה שיח שלח
משה מפאנו תסה תקכז–תקכח תקצ תרכז תרנח תרעא תשמז תשסו
משה סבאדין כ"ץ (ג' תשרי – כ“ה ניסן שס”ד) כה ל לט עג צז 47:8
משה פאויאה בר שמואל עה
משה פיקיוטו רנד
משה צרפתי קעב
משה ק"פ בר דוד שמואל (י“ב אב שס”ד – כ“ד תשרי שס”ה) עה
משה שלום בר אברהם (ג' תשרי שס“ד – י”ט ניסן שע"ו) מב סט קו–קז קלא קנג–קנה קפח רלא
רלד רמא רעג
משה שלום בר יצחק (= משה מוריטו בר יצחק?) (כ“ב בטבת שפ”ד)
משיצי – ראה שיצי
משלום – ראה שלום
משלם – ראה חיים משלם, חנה אלמנת משלם
משלם ז"ל ב
משלם היילפרון ז"ל קמח רה
מתתיהו קוניאן ז"ל א פו תשעד–תשעה
ן' פורתא – ראה בן פורת
ן' שושן – ראה חיים שושן
נאמן כהן (י“א אייר שפ”ה – כ“ט שבט שפ”ו)
נאפולי – ראה יהודה נאפולי בר רפאל
נורלינגן – ראה מהר"ר משה גראסיטו בר משה אשר נורלינגן
ניגרי – ראה מניגרי
ניצה – ראה אליעזר ניצה
נפלית (?) בר שמואל עה
נפתלי כ"ץ בר ברוך (ג' תשרי שס“ד – כ”ו תמוז שסט) ה טז כ–כא כה–כו ל לו מב סט עב עד עז
פב פד פט–צ צה ק קב קה קט קיד קיז קיט קכב קלה קלח קמה קנ קנב–קנג קנה קנו קסב קעח
קפא קפד קפז–קפח קצד תרצח תשטו 2 13:8
נריה בר אברהם – ראה נריה בר יעקב בר אברהם
נריה בר יחיאל (ג' תשרי שס“ד – כ”ה תשרי שע"ט) ג ז ח טו טז כא כה ל מב מז סט עד עז פט צז צח קג
קה קט קיב קיט קכח קלח קמה קנ קנב קס קפד קפח קצא קצט רב–רג רכ רכג רכח רלא רלד–רלה רמב–רמג רנג רנח רסא–רסב רסד רעה רעח–רעט רצג רצט שיח שיט שכא שכו–שכז שמא–שמד שנה תד–תה תשעג תשעח 7 4:8
נריה בר יעקב בר אברהם (ה' אב שס“ד – כ”ה ניסן שפ"א) פט קט קיד קכב קכה קנב קצא קצב–קצד
קצז רכ רכח רל רלד–רלה רמב–רמג רנג רע רעז ש שכג שכו שמ שנה שסג שעט שפא שצד
שצט תיג תכו
נריה בר מיכאל – ראה נריה בר יחיאל
נריה טריאיסטי בר יצחק לא סא תמח תסה תפ חקו תקלג תקסא תרכה
תרסה תשיב תשלז 61:8 75:8 79:8 45:17
נריה מיכאל (מיכל) – ראה נריה בר יחיאל
נתן אשכנזי בר שלמה קא
סאלואריגו – ראה באטיסטה סאלואריגו
סבאדין – ראה משה סבאדין כ"ץ
סונצוני, סונצינו תצט תקה תקלח תרכח
סיניגאליה – ראה יוסף סיניגאליה
סיצי – ראה שיצי
ספיריאל – ראה אשפיריאל
סקאראמילה – ראה יעקב סקאראמילה
עזיז – ראה מאיר עזיז, שלמה עזיז בר שלמה
מהר"ר עזרא מקוויליונה תשעז
עזריאל כ“ץ בכמהר”ר גרשם מאזולה (מהחזנים) (כ“ה תמוז שע”ט – י“א ניסן ש”צ) תיט תכט תלב תלה תמא תמד–תמה תמט תס תסד תעב תעד תצג–תצד תקא תקח תקמא תקמח תקנא תקסט תקעו תריג תרכט תרמד תרמת תרעב תרצד תשב תשיח תשכח תשלב תשלו תשע תשפ תשפב 16 17: חתימה 18
עלמייא – ראה אלמיאר
מהר"ר ענשכן רטו
פאויאה – ראה משה פאויאה בר שמואל
פאנו – ראה יהודה מפאנו בר משה, יצחק מפאנו, משה מפאנו
פאפו – ראה יוסף פאפו, יצחק פאפו, שרה בת יצחק פאפה
פאפו תקלד תקלח תקעב תרלג תרמא
פארדו – ראה יוסף פארדו
פארינצו – ראה יעקב פארינצו, מנחם פארינץ
פואה – ראה גד פואה
פורדונון – ראה שלמה פורדונון
פורת, פורתה – ראה אברהם בן פורת
פיוריטה תרלה
פיקיוטו – ראה אליעזר פיקיוטו, יצחק פיקיוטו, משה פיקיוטו
פירארה – ראה פיראריסי
פיראריסי – ראה דוד פיראריסי, יצחק פיראריסי
פירו – ראה דניאל פירו
פירנה – ראה ברוך פירנה בר יואב
פנחס גאלינדו שצו
פנחס די ניגרי בר גבריאל (ג' תשרי שס“ד – י”א ניסן ש"צ) ח לט מט סט עג צב צח ק קט קיד קכה–
קכו קלא קלד קסו קצז ר–רא רה ריח רכ רכד רכט רלא רמח–רמט א רנו–רנז רסג–רסד רע רעד–רעה רעז–רעח רפג רפה רפז רצג רצו–רצח ש שב שו שח–שט שיז שכ שכז–שכח שמא–שמה שמז שנא שנד שסד–שסה שסז שעה–שעו שפו שפט שצד שצח ת תב תד–תה תז–תח תי תיז–תיח תכג תכו תלו–תלז תמה תמט תנב תנח תסב תסו תפז תצו–תק תקח תקטו תקכט תקלא תקלז תקמו תקנט תקסב תקפו תקפט תקצח תר תרג תרה–תרו תרי תרל–תרלב תרמד תרנט תרסו תרסח תרצג–תרצד תרצו תשא תשה–תשו תשי תשכח תשנ תשסב תשע תשעז–תשעח 7 1:8 10 17:חתימה
פעסלה בת קלונימוס בר שלמה ת תקג
פראנזיני – ראה מרקו פראנזיני
פראנציסי – ראה צרפתי
פראנקו – ראה יצחק פראנקו
פרוספרו מאלייארו – ראה מצליח מלודי בר יצחק מטיוולי
פרתא – ראה בן פורת
צופו – ראה רפאל צופו
ציוידאל – ראה אביגדור ציוידאל
ציסארי קרימונין תקמה תקנד
צפורה אלמנת אלחנן היילפרון תקכד
צרפתי – ראה אליה צרפתי בר יעקב, יצחק פראנציסי, משה צרפתי
קאוו דיליסטא תצח תק תקה תקע
קאלוו – ראה יצחק קאלוו
קאפו דיואקה – ראה אנדריאן קאפו דיואקה
קאשטיל פראנקו – ראה דולצי אלמנת יעקב ק“פ, ונשטינה בת יעקב ק”פ, יעקב ק“פ, משה ק”פ בר דוד
שמואל, קוזי ק"פ
קוזי כ"ץ נג
קוזי ק"פ יט קעב רטו
קולמבה בת אהרן רומאן תשח 42:8 51:17
קוניאן – ראה מתתיהו קוניאן, שמואל קוניאן, שמריה קוניאן בר מתתיהו, שמריה קוניאן בר שמואל
קונסילו – ראה יצחק קונסילו
קורדאוירו – ראה גדליה קורדאוירו
קורדיוואנו – ראה משה כהן קורדיוואנו
קורקוס – ראה רפאל קורקוס
קטאלאן – ראה אברהם קאטאלאנו בר אליה, אליה קטאלאן בר משה
קלונימוס בר אליעזר עה
קלונימוס בר שלמה כ לד מו ת תקג
קלונומוס טורקיטו 69:8 51:17
מהר“ר קלונימוס כ”ץ תקלג תרצד תשסז
קסטילו – ראה דקסטילו
ק"פ – ראה קאשטיל פראנקו
קצנאילנבוגן – ראה יהודה קצנאילנבוגן, יוסף קצנלנבוגן, מאיר קצנאילנבוגן
קרימוניס – ראה ליב קרימוניס בר יעקב, גולדי אשת ליב קרימוניס
רומאנו – ראה אנטוניו רומאנו
רוסאן כה
רחל בת קלונימוס טורקיטו 51:17
רחלן אלמנת מתתיה קוניאן א תשעד–תשעה
רפאל בסאן בר יורא תשעה
רפאל מקאסטילו תלב
רפאל צופו תרסב תשכא 12:8
רפאל קורקוס תקכג
שאסו – ראה יעקב שאסו בר יצחק
שבתי בר מרדכי לב
שבתי מאסקולי תצא תקיד תקמ תשטו
שבתי מדינה תפו
שבתי שיצי בר מרדכי (כ“ז ניסן שע”ב – י“א ניסן ש”צ) רפג רצג שיא שמד שנג שנה שסד שפ שפג
שפו–שפח שצ שצג שצה שצח–שצט תב תו תח תיט תכג תלו תלח תמז תמט תנח תס תסב תעה תפ–תפא תצג תצו–תצח תק–תקא תקה–תקו תקח תקכב תקכו תקכח תקלא תקלח תקמג תקמו תקנט תקסב–תקסג תקעה תקפט תרב תרה–תרו תרט תרכ תרכד תרכח תרל–תרלא תרמד–תרמה תרסד–תרסה תרצג תשעח 31:8 17:חתימה
שושן – ראה חיים שושן
שיצי – ראה שבתי שיצי
שלום – ראה אהרן שלום בר אברהם, אליעזר שלום בר אברהם, יוסף שלום בר יצחק מוריטו, יעקב
שלום בר אברהם מוריטו, מרדכי שלום בר אברהם, מרדכי שלום בר אהרן, משה שלום בר אברהם, משה שלום בר יצחק; ראה גם מוריטו
שלום לוי ז"ל תרכ 45:8
שלמה בראסו (= שלמה עזיז?) (ו' שבט שפ"א)
שלמה בר ד“מ – ראה זלמן היילפרון בר ד”מ
מהר"ר שלמה מארינה תקסא תרב תרכא
שלמה עזיז בר שלמה (ג' תשרי שס“ד – י”ח בניסן שפ"א) עב עד צ צה קב–קג קו קיט קכח קפ קפד
קפז קצט רג ריג רכ רכה רמא רנג רנט רסה שיא שכא תב תיג תיז תיט תמט תנט 83:8
שלמה פורדונון תשמג
שמואל אלמיאר (עלמייא) (י“ג שבט שע”ט – ד' כסלו ש"פ) רנד תיב תיט תלז תרלד
מהר"ר שמואל ארקוולטי בר אלחנן יעקב לו מה עא צ צה צח–צט קעה קעט קפב רמג רצו תשעג
שמואל ברזילי אזירטה (כ“ה בכסלו שפ”ד) תעא (כ“ה תשרי שפ”ד? ז' אדר שפ"ד?)
שמואל ברזילי מפיסה (א' אייר שפ"ג) (כ“ה תשרי שפ”ד? ז' אדר שפ"ד?) תסט, תקכ
שמואל בר ישראל מהדיאמנטי קמז רל
שמואל בר מצליח תשעו
שמואל גראס תקצב
שמואל טיוולי תשמג
שמואל כ"ץ בר גרשם מאזולה (מהחזנים) (ג' תשרי שס“ד – י”א ניסן ש"צ) ג ז-ח טו–טז כ מב עז צב ק
קט קיד קיט קכח קלא קלד קמה קנב–קנג קפד קפו קפח קצד קצו–קצז רכג רכח רלא רלה רמג רמו רמט רנט רסג–רסו רסח רע–רעא רעג רעה–רעו רפד–רפה רפח ש–שא שד שט שיב שטז שכ שכז שמא–שמד שמו שמט שנא שנה שנט שסד שעא–שעו שעח–שעט שפא שפה תב תד תז–תח תיח תכג תכו תסב תפח תצב תצו–תצז תקכא תקכט תקלא תקלז תקמג תקמו תקסב תרא תרה תרטז תרכו תרל תרמו תרנט תרעב תרצו תשא תשה–תשו תשי תשכד–תשכה תשכח תשלא–תשלב תשנ תשסב תשעב 5 7 10
שמואל מרגלית נ ס 78:8
שמואל קוניאן ז"ל נב סא
שמחה חמותו של קוזי כ"ץ נג
מהר"ר שמחה לוצאטו תשעט
שמעון בר ד“מ – ראה זימלן בר ד”מ
שמעון בן ש“י – ראה זימלן בר ש”י
שמעון כהן תמרי תשמו
שמעון לוריאה – ראה זימלן לוריאה בכמהר"ר ישראל
שמריה בר י"ש – ראה שמריה בר יעקב יששכר
שמריה מוייא בר יעקב יששכר (י' אדר שס“ט – י”ח ניסן שפ"ד) לב רפה שיא שנה שעב תפא תפז תקכט
שמריה מורפורג בכמהח''ר אהרן (ג' תשרי שס“ד – י”ח ניסן שפ"א) כו מט סט פב פד פו צח קב קיז קכה קלא קלד קנ קנב–קנג קס קסב קצא–קצב קצז ריז ריט רכד רכח רמג רמט רנח–רנט רסג רסה–רסו רסח רע–רעא רעד רעו–רעז ש שד שו שט שכא שכג שכן–שכח שמ שנא שצד שצו שצח תב תה תכה–תכו תעג תשכג תשסז 42:17 46:17
שמריה קוניאן בר מתתיהו (ד' אייר שפ“ה – י”א ניסן ש"צ) תריב תריד תרכ תרמא תרנא תרעב תשב תשי תשכד תשע
שמריה קוניאן בר שמואל (ג' תשרי שס“ד – י”א ניסן ש"צ) סט עג עז ק קמו קנו קסב קפ קצא קצט רב–רג רח ריח רכג רכה רמ רנא רעד–רעה רעט–רפ שמד שנד תנח תס תקלג תקמה תריד תרמה תשכג תשנא–תשנב תשסא תשעה תשעח
שמשון גראס צא קלט קצה שעח
שרה בת יצחק פאפה תמו
מפתחות השמות שבתעודות בלועזית4786 🔗
Abonassar (אבונאסר) → Isach Abonassar
Abram Magiaro → אברהם מאליירו
Abram Orense 8:10
Alpron (היילפרון) → Anzolo Alpron, Grassen Alpron, Mazzo Alpron
Anzolo Alpron → אלחנן היילפרון בכמהח"ר יעקב
Anzolo Archivolto → אלחנן יעקב בכמהר"ר שמואל ארקוולטי
Anzolo Cantarin → עזריאל כ“ץ בכמהר”ר גרשם מאזולה (מהחזנים)
Archivolto (ארקוולטי) → Anzolo Archivolto
Aron de Salon → אהרן שלום בר אברהם
Aron Paesan 8:30
Aronin Roman ז"ל 8:42
Benetto da Lodi → ברוך מלודי
Buranello → Helia Buranello
Caliman dal Bagno → קלונימוס טורקיטו
Cantarin (מהחזנים) → Anzolo Cantarin, Grassin Contarin, Simon Cantarini
Castelfranco (קאשטיל פרנקו) → Jseppe da Castelfranco, Salomon da Castelfranco ז"ל
Catelan (קטאלאן) → Elia (Helia) Catelan
Cervo quondam Benedetto Sacerdote → נפתלי כ"ץ בר ברוך
Cizza (שיצי) → Sabadai da Cizza
Colomba quondam Aronin Roman → קולמבה בת אהרון רומאן
Coneglian (קוניאן) → Simon da Coneglian
Consegio hebreo 8:72
Conseglio da Lodi 8:8
Conselve (קונסילו) → Isach da Conselve
Copelli dal Borgo 8:80
Cordevani (קורדיוואנו) → Moise dai Cordevani
Cremonese (קרימוניס) → Isach Cremonese, Marcho Cremonese
Dal Borgo (דיל בורגו) → Copelli dal Borgo
Dalla Badia (דלבאדיאה) → Marco dalla Badia
Dalva (דאלבו) → Jseppe Dalva
d’Ancona (דאנקונא) → Isach Moretto ז"ל
Daniel Ferro → דניאל פירו
da Zara (עזיז) → Salomon da Zara
dei Velli → Elia (Helia) dei Velli
de Lia (דאליה) → Jseeppe da Lia
Della Bella (דילבילה) → Michelin della Bella
della Coltre → Moise della Coltre detto Desalon
della Tomba (דילאטומבה) → Isach della Tomba
di Negre (די ניגרי) → Finea di Negre, Finetti di Negri
Elia (Helia) Catelan → אליה קטאלאן בר משה
Elia (Helia) dei Velli → נריה בר יחיאל
Esperiel (אשפיריאל) → Gioseff Esperiel, Jacob Isperiel
Este (איסטי) → Isach da Este, Servo da Este
Ferarese (פיראריסי) → Isach Ferarese
Ferro (פירו) → Daniel Ferro
Finea di Negri → פנחס די ניגרי בר גבריאל
Finetti di Negri 8:76
Frittola → Salamon detto Frittola
Gentili → Zentili
Giacob de Salon (Jacob Moretto) → יעקב שלום בר אברהם מוריטו
Gioseff Esperiel → יוסף אשפיריאל
Grassaen (גראסיטו) → Moise Grassaen
Grassen Alpron 8:5
Grassin Contarin 8:54
Helia bidesso (אליה שמש) → נריה טריאסיטי בר יצחק
Helia Buranello 8:51
Helia de Tresti Todesco → נריה טריאיסטי בר יצחק
Hilia d’Anzolo 8:57
Isach Abonassar → יצחק אבונאסר
Isach Cremonese 8:40
Isach da Conselve → יצחק קונסילו
Isach de Este 8:13
Isach della Tomba → יצחק דילאטומבה
Isach Ferarese → יצחק פיראריסי
Isach Moretto ז"ל detto d’Ancona 8:17
Isach Papa → יצחק פאפו
Isach Picchiotto → יצחק פיקיוטו
Isach Roman ז"ל 8:6
Isaia Sacerdotte → (?) ישי כ"ץ
Israel Sacerdotte → ישראל כ"ץ
Jacob da Parenso → יעקב פארינצו
Jacob Isperiel → יעקב אשפיריאל
Jacob Moretto (Giacob de Salon) → יעקב שלום בר אברהם מוריטו
Jseppe da Castelfranco 8:37
Jseppe da Lia 8:15
Jseppe di Hilia → יוסף פריאיסטי בר נריה
Jseppe Mantoan 8:28
Jseppe Portenaro 8:41
Jseppo Dalva → יוסף דאלבו
Jseppe Pappa → יוסף פאפו
Lazaro di Zentili → אליעזר חפץ
Lazaro Moretto → אליעזר שלום בר אברהם
Lendenara (לינדינארה) → Moise da Lendenara
Levi (לוי) → Salamon Levi
Lion Beccaro → יהודה בייאנקי (מאייארו)
Lion da Napoli → יהודה מנאפולי בר רפאל
Lion Rabbi → מהר“ר יהודה כ”ץ (בר שמואל) מהחזנים
Lioncin di Lioncini → יהודה בר ש"י
Lodi (מלודי) → Benetto da Lodi, Conseglio da Lodi
Loria (לוריאה) → Moise Loria Mantovano, Simon Loria Mantoan
Magiaro (מאייארו) → Abram Magiaro, Lion Beccaro
Malgaritta (?מרגלית ) → Samuel Malgaritta, Sanson Malgaretto
Mandolin Trevese → מנחם טריויס בר יצחק
Mantoan → Jseeppe Mantoan, Moise Loria Mantovano, Simon Loria Mantoan
Marassin ז"ל 8:58
Marcani Donna 8:32
Marcho maestro della scholla → מרדכי מלמד
Marcho Cremonese 8:50
Marco dalla Badia → מרדכי דלבאדיה
Marco Morporg 8:52
Mazzo Alpron → מאיר הילפרון בר ד"מ
Michelin della Bella → מיכאל אלאטרינו בר אהרון
Moise dai Cordevani → משה כהן קורדיוואנו
Moise da Lendenara 8:34
Moise de Agnolo 8:39
Moise della Coltre detto Desalon 8:55
Moise de Mandolin ז"ל ← משה בר מנחם
Moise Grassaen → משה גראס בר שמשון
Moise Loria Mantovano → משה לוריאה בר שמעון
Moise Moretto d’Isach Sacerdotte → משה מוריטו בר יצחק כ"ץ
Moise Sabadin ז“ל → משה סבאדין כ”ץ
Moretto (מוריטו) → Isach Moretto, Jacob Moretto, Lazaro Moretto, Moise Moretto,
d’Isach Scerdotte (Salom ראה גם)
Morporg (מרפורך) → Marco Morporg
Mugia (מוייא) → Simon da Mugia
Napoli (נאפולי) → Lion da Napoli
Orense → Abram Orense
Paesan → Aron Paesan
Papa (פאפו) → Isach Papa, Jseppe Pappa
Parenzo (פארינצו) → Jacob da Parenzo
Picchiotto (פיקיוטו) → Isach Picchiotto
Rafael Zufo → רפאל צופו
Roman (רומאן) → Aronin Roman ז"ל, Colomba quondam Aronin Romano, Isach
Roman ז"ל
Sabadai da Cizza → שבתי משיצי בר מרדכי
Sabadin (סבאדין) → Moise Sabadin
Sacerdote (כהן, כ"ץ) → Cervo quondam Benedetto Sacerdote, Isaia Sacerdotte, Isdrael Sacerdotte, Moise Moretto d’Isach Sacerdotte (Cantarin ראה גם)
Salamon da Castelfranco ז"ל 8:25
Salamon da Zara → שלמה עזיז בר שלמה
Salamon detto Frittola 2; 8:66
Salamon Levi → (?) שלום לוי
Salomon Todescho → זלמן היילפרין בר ד"מ
Salom (de Salon) (שלום) → Aron de Salon, Giacob de Salon, Moise della Coltre detto
Desalon (Moretto ראה גם)
Samuel Malgaritte → (?) שמואל מרגלית
Sanson Malgaretto 8:9
Servo da Este → Cervo quondam Benedetto Sacerdote
Simon Cantarini → שמואל כ"ץ בר גרשום מאזולה (מהחזנים)
Simon da Coneglian 8:49
Simon di Lioncini → זימלין בר ש"י
Simon da Mugia 8:24
Simon Loria Mantoan → זימלן לוריאה בכמהר"ר ישראל
Simon Todescho → זימלן בר ד"מ
Todesco → Helia de Tresti Todesco, Salomon Toescho, Simon Todescho
Trevese (טריויס) → Mandolin Trevese
Tresti (טרישט, טריאיסטי) → Helia de Tresti Todesco
Turchetto (טורקיטו) → Caliman dal Bagno
Vidal Cervo 8:64
Zentili (חפץ) → Lazaro di Zentili
Zufo (צופו) → Rafael Zufo
מפתח העניינים4787 🔗
אוכלוסים
חדשים שנתקבלו תסז–תעא תעז תפו תרעט תשח–תשט תשמו
נוהג קבלה כח לג מ–מא ג קמז קסח תל תנז תקטו תקמב תרעה תרעט תרצה
30:17 44:17
עוקרים יח מח עה שלז תטז תל תקכד תרכג תרלה
אורחים – ראה הכנסת אורחים
אישות – ראה קידושי הפקר
אלמנות א–ב שצא שצד תשנב 50:17
אפוטרופסים ליתומים קמח תרכ תרלד
ארסינאל מהשררה – ראה מוסדות העיר והמדינה
ארץ-ישראל
נדבות תשעט תשפ–תשפא
קופת ארץ-ישראל שצז תעג תשפ 46:17
אשכנזים – ראה בית-הכנסת
בית-הכנסת
אשכנזים ולועזים ט רטז תשסה
חצר בית-הכנסת ה לד
מקום הדין תסב
פרנסי בית-הכנסת ט
קופת מתן בסתר של בית-הכנסת רטז
שריפת בית-כנסת תשיד
תשמישים רסא שעו תיד
בית-המדרש – ראה מדרש
‘בעל-חנות’ פו קסז קצא רכט שח שפב שפה תצט תקפו תרסח 7:17
בעלי בתים – ראה דיור; סכסוכי הק"ק
ברית-מילה
כלי-תשמיש רסא
ליווי ליולדת 56:17
נדבות בסעודה שסב שסה
קרואים רסו 13:17
קרואים גויים 13:17
גבאים
גבאי החבורות – ראה חבורות
גבאי המדרש – ראה מדרש
גבאי ההקדש – ראה הקדש
‘גבאי כללי או פרטי’ תעד
גבאי ה’עולים' – ראה מסים
גבייה – ראה מסים
גבינה – ראה מזון
גובה מסים – ראה מסים; גויים
גובי החבורות – ראה חבורות
גובי שכר-דירה – ראה דיור
גויים
איסור מסירת ידיעות לגויים 13:17 22:17
גובה מסים גוי ד
הלוואות מגויים – ראה מלוות מגויים
סיוע מגויים
סכסוכים עם גויים – ראה סכסוכי הק"ק
ערכאות של גויים – ראה ערכאות של גויים
פדיון כתבי-קודש מגויים תקעד
פורעים תי
‘הציבור’ רסה תנב
רופא טו
שערים וחלונות של נוצרים לגיטו רכו–רכז
‘שריות’ ז פז תשעח
תשלום לאנשי המלחמה תנב תנד
וראה גם ברית-מילה; דיור; מוסדות העיר והמדינה; סכסוכי הק"ק; פדיון; קורפוראציות מקצועיות; קנסות; שחיטה
גיטו
דרכים ושערים י–יא קסא קעח שו תקיח תרנא
הוצאות הגיטו ד ו י כח מח סו עה תרצה
הקטנת הגיטו ו רג
מאור ל
ממונים על ענייני הגיטו ג–ד יא–יב טו כה ל פח שפא
קאפיטולי מהגיטו תשעח
שומרים ושוערים ל תקפה תשטו תשעד
שכונת היהודים ו
וראה גם דיור; חצרות; כיבוי אש; נקיון
גניבות, החזרה קפט שצז 52:17
דיור
בעלי בתים גויים טז קמו קמט קפא רג רח רכב רנא–רנב; וראה גם סכסוכי הק"ק
גובי שכר-דירה טז
דין על עסקי חזקות רלט תקנח תשעד–תשעה
דירות הק"ק ו טז לט נא–סא עח קב קסח שא שס שע תל תמג תמח תקפה
תקצא תקצג תרכח תרצה
דירות לתושבים חדשים כט מא קסח תל תנז תסו תעז תרל
השכרת דירות של יחידים ב סב עג תרעד
חזקות ו יח לא מח עה–עו רד רו רי רלט תקנ
ממונים על עסקי דירות לט קב
פטור משכר-דירה לז רלב רלו
פיצויים על אבדן חזקה צז–צח קצה
פתחים וחלונות ל לד סב עב פא רכו–רכז תשעב
קאסיטי רלה שלח שעה שעז תטו תעו תקפג תרג תרטו תשכה
שכר-דירה ו טז עה קפא רב–רג רכב תקנ תרעד 55:17
וראה גם גיטו
דין ומשפט
הארבעה על האפילאציוני, מינוי תפ תצז תקו תקכג תקלג תקמט תקסא תרב תריב תרכה תרמט תרסה תשו תשכג תשסז
הארבעה על האפילאציוני, נוהג תסב תקלב תקלה תקנז תריב
דייני הקהל, נוהג פא קסב שסו תד תקמא תרט
דייני הקהל, מינוי לו לח צב קכה קנה קצד רא ריח רמח רע רצז שכא שנא שפז תד תכה תמז תצד תקמא תר תרמט תשיג
דייני הקהל, פסקים עא קיא תשעד–תשעה
חרם דיני ישראל רצח תצ
כפיית דיני ישראל קלג קנט שכז תסב תסד תקמח תשעח 16
סדרי דין קלג רלט רמג רמז שכז תסב–תסג תעד תקיא תקנח תרלו תרעג
סופר נאמן לדיני ישראל תסה תקכז תקצ
שמשים נאמנים לדיני ישראל תשיב
וראה גם ערכאות של גויים
דליקה תשיג–תשיד
דרכים – ראה גיטו
הגרלות תשעו 10:17
הוצאות הגיטו – ראה גיטו
הכנסת אורחים
ארוחות לפי גורל צ קכד רפו שסז תג תקטז תרי תשלח תשעז
לינה תרצח תשעח
סעודות-מצווה תרפד
הכנסת כלה – ראה צדקה
הכרזה עח קיג קפב קפט רמג רצח שצז תעד תצ תרצ
הלוואות – ראה הקדש; מלוות מגויים
‘הסכמה על פה’ תקיז
הקדש
גבאי ההקדש פה קנד רל שלד–שלה תפא תקד תקצח תרמו 5:17
הלוואות מן ההקדש צא קלט
ממונים על ההקדש שעח שפד שפו שצה תקנא תקסז תקעט תקפב
מעריכים על תיבת ההקדש תקעא
משכונות להקדש צא קסז שלד תקנא
עסקים בכספי הקדש תרסו
קנס להקדש – ראה קנסות
תיבת ההקדש רל שלה שעח חקל תקנא תקסז
תיבת ההקדש מבתי-החיים קצא תפה
ויניציאה כג לג צה קעב קעז קפב שו שלג שמא שצו תי תקלו תקסד תשל תשלד תשלו
וירונה לה תקכד
ועד המדינה רל
ועד הק"ק
זכאים לבוא בוועד סו קכד קסט רטז תס; וראה גם ‘תורת הערכה’
זכות מיוחדת לבוא בוועד תקמג תרי
פטור מלבוא בוועד תנט
וראה גם ישיבות הוועד; מינויים; פארטי
ועד קטן (השבעה) תא–חב תטז תכג תקסב תקצה תרה תרל תרנב תרנח תרעב תרעז
תרעט תשי תשסב
ועדים
הארבעה על ההענשה רמג רנט רסד רעז רפה
ועד השישה מב–מג צד קפח
ועד השבעה קמג קנב קסב קפג קפו קפח; וראה גם ועד קטן
ועד השמונה קט–קיב קטז קיח
ועד השמונה על דיני ישראל שכז שלג שלח שמא שמד
ועד העשרה עז עט פז 45:17
חבורות
גובי החבורות תעד
גמילות חסדים קז שסג תכא תרלג תשעז
תלמוד תורה קפה תקט תקכו תקנא תקנז תקעה
פרנסי החבורות תעד
וראה גם קופות
חגים – ראה פורים; פסח
חולים, טיפול תשעז
חזן צא תקמז
חייטים – ראה קורפוראציות מקצועיות
חינוך ולימוד
בית-המדרש – ראה מדרש
חובת לימוד לילדי עניים תקנה 49:11
מלמדים תפג תקכח תרכא תשסה 49:17
ממונה על מוסד הנערים תרפג תשסה
מרביץ תורה ב
חנות – ראה ‘בעל חנות’
חצרות ה–ו לד נא נו עב קמו רנא שצו תקנ
חרם – ראה נח"ש
‘טובים’ סה
יהלומים קמז רי תקסד
יולדת, ליווי 56:17
ישיבות הוועד
איסור האזנה 47:17
איסור נוכחות זרים תפד
סירוב להצביע לד עז שכד–שכו תנז
עונש למסרב להצביע פ קלז תרלא 16:17
עיכוב הצבעה קכו
קוורום כט שכד שסב שצד תקפא תרלט תרכב 31:17 34:17
רוב מיוחס כט קנז רסו שכד שצד תפט תקפא תרלט 31:17 34:17
וראה גם מינויים; פארטי
יתומים קמח שעא שצא שצד תרכ תרלד
כיבוי אש נב רצה תשיג
כלה, ליווי 56:17
כשרות הדדית לתפקיד מב–מג עז קי שכז תרעז תשי תשסב
כשרות מזון – ראה מזון
כתבי-קודש, פדיון תקעד
לודי עה–עו
לועזים – ראה בית-הכנסת
לימוד – ראה חינוך ולימוד
מאור – ראה גיטו
מאנטובה סד צח קמו
מדינה רל
מדרש יג קד קז קכא קנז קפה שצג תסב תקמ תקעא תקפז תרמג תשטו
גבאי המדרש יג
וראה גם קנסות, קנס למדרש
מוסדות העיר והמדינה
אורפיני תרלט
‘אלי העיר’ לג
ארסינאל מהשררה יח לד סו עז צד קט רסא רסו תרטו
דיין אקוילה כח סב רסב תל תפא תפד תקט תקכה תרל
דיין ויטובאריה פ תמב תקעד
יוסטיציאה ויקיא מוויניציאה תקסד
‘יועצי השררה’ תי
מינדיקאנטי שח שפ שפב שצב
מושל העיר שיט תל תסב תרע תרעט תשעה
‘מלכות’ טז תקסד
‘מלכינו ושרינו’ לג
סופר העיר ה טו יח
פיסקו תרסו תרעה תרפה
פריגאיי' מוויניציאה שלג שמא
פריסידינטי שו
קאמארלינגי קלז תרלט תרמג–תרמד
קאסה ה’הר' תקסח
‘הראש’ קסא
ריטורי ז מד רלט רצח שו שכז תשעח
ריפורמאטור מסטודיאו תקסו
‘שרי העיר’ טז קסח רכז שו
‘שררה’ עג קפב רג שו תקלו תרפז
מורשים מטעם הקהל לט עב קב קו תצח תק תקה תקלד תש תשכב תשנב
מזון
בשר יט–כ שפ תקעז תשז; וראה גם שחיטה
גבינה כשרה שכד–שכה שפ 36:17
גבינות חתוכות שכד
מחיר גבינה שכה שפ
ממונים על מחירים וכשרות שפ תמד תקט תקעז; וראה גם שחיטה
מצות – ראה פסח
תנור-אפייה כ
מטבעות טו יט–כ צח קט קסה קפב תקיג תקל תקעג
מינויים
הארכת זמן שעח שפו שצה
הגבלה בגיל תקלב
הוצאת כספי הק"ק מד עז שסו שפח תנז תקצו
חובת עזרה לממונים שו תסד
כהונה בשני תפקידים רנו תקלה
עונש על סירוב תפקיד כה ל לט מב סו–סז עב עז צד קא–קב קו קמח
פטור מלקבל מינוי תנט תשכו
קונטומאציאה קמג–קמד רמד רנט רסא
וראה גם ממונים
מיסמכי הק"ק קה קפג שצב תרפח תשעח
מלוות מנויים ג–ד יא–יב טו מב צה קמט רכג רלא רנא שעו תכ תקסח תשל תשלד תשלו
מלמדים – ראה חינוך ולימוד
ממונים
על ההקדש – ראה הקדש
על חלוקת הלחם – ראה צדקה
על מריבות כלליות כה
על עסקי הגיטו – ראה גיטו
על עסקי דירות – ראה דיור
על קיום המאנדאטו על דיני ישראל תסד תקמח תקסה תרד תרכט תשיח
על הקצבות – ראה שחיטה
‘על השלומות’ תשיד
מנקר – ראה שחיטה; משכורות
מסחר
אחריות אישית יז קמז
הגבלות וסדרים יד יז פא קפב ר רכא 26:17 28:17 51:17
החזרת סחורה גנובה קפט שצז 52:17
חיפושים בחנויות תקלו
‘יריד’ עג
סרסרות יד כז
‘פתיחות’, נוהג תשמד תשנד 17:17
‘פתיחות’, שונות לב קלה–קלו רנד תכד תכז תקיט–תקכ תשמג תשנ
שותפות א–ב
וראה גם יהלומים
מסים
אסטימו שלג שמא
‘אסולדו פיר לירה’ ד רנב
‘בתורת הלוואה’ סג קטו קכ תקיח תקל
גבאי ה’עולים' וגבייה ד קצג ריט רצד שלט שעד תטו תנא תעט תצה תקס תרמא תשיט
הגבלה להטלת מס תמב
מס מנדוניה שטז תרמג 50:17 54:17
מס ניקוי של
משתמטים ממס צו קו רכ תנא תעד תעה
קוראצי רסה
וראה גם גיטו, הוצאות; ‘תורת הערכה’
מעריכים סז–סט קכז–קכט קל–קלא רעב שיג–שטו שנה תה–תו; וראה גם ‘תורת הערכה’
על תיבת ההקדש תקעא
‘מצוות’ ט
מצות – ראה פסח
מקווה לד רפט רצו 51:17
מריבות – ראה סכסוכים
משכונות צד צו רסח שח שעו שעט שפו תיד תעד תפה תצט; וראה גם הקדש
משכורות
של המנקר כ
של השוחט יט
כללי קיצוב משכורת כט
משפטים – ראה דין ומשפט; סכסוכי הק"ק
משקלות תקפז
נאמנים
על דיני ישראל תסה תקכז תקצ תרעא תשיב
על עזבון רסא
נדבות – ראה ברית-מילה; נישואין
נדוניות – ראה מסים
נח"ש
היתר למוחרמים להיות מעריכים קכז
הסרת מכשול נח"ש כז תקפא
חרם המטבעות קפב
חרם חמור תצ תקל תקמז תרפב תרצ תשז
כפרה למוחרמים צט
סמכות לנדות יג רמג רמח
עונש נח"ש בכל הספר
צו עש"ג נגד הכרזת חרם מד
קבורת מוחרמים צט
נישואין
ליווי לכלה 56:17
מענק לסופר תקיג
נדבות שסב שסה תרסא
נישואי אלמן ואלמנה תרמג 50:17
סעודה אחת בלבד תרפד 37:17
קרואים רסו תרפד 37:17
קרואים גויים 13:17
‘ניתוח’ (נתיחת גוויות) תקמה תקנד תקסו תרטז תרכז תשעח
נקיון ל רעט של
‘סולם האבנים’ ו
סופר
סופר מתא – ראה מוסדות העיר והמדינה
סופר נאמן לדיני ישראל תסה תקכז תקצ תשיב תשמז
עונש לסופר תקמז תרמד
סופר הק"ק תקיג תקצ תשמז
וראה גם נישואין
סטודנטים תקמה; וראה גם ‘ניתוח’
סכסוכי הק''ק
עם אגודות מקצועיות שד תקלו
עם בעלי בתים גויים כה רב רח ריג רלג רלה רנא רעג תצח תקא תקה תקעה תשל תשלד תשלו תשעח; וראה גם דיור
עם גויים שונים ז כה פז צח רב שפח תיד תק תקה תרמא תשנח תשעח
עם יהודים יחידים יח לא מד סה עט פז קא קו רכ תנא תעה תקלד תקלח תקעב תש
תשכב תשנב
עם העירונים בעניין אנשי המלחמה תנב תנד
סעודת מצווה – ראה ברית-מילה; נישואין
ספרדים לב סה ען עט פז צט
ספרים – ראה פדיון
ספר-תורה בהגרלה תשעו
סרסרות – ראה מסחר
עבריינים, פרסום קיג רמג
עונשים
הפסד שכר תרמד
השעיה תקמז
נידוי בכל הספר
קנס כסף – ראה קנסות
שעווה פא קז תקכו תקכח תקנא תקנז תקסז
תשלום כפל קיג
עזבון תשכח תשנב
עניים – ראה ‘בעל חנות’; קופות; קנסות
ערכאות של גויים
איסור יג לג שכז
חרם דיני ישראל רצח תצ
כפרה צט
למען הק"ק ט יג צו קלג קמ קמג קצג
נגד הכרזת חרם מד
נגד הק"ק מד סה פז
פאדוואן שמא
פארטי
איסור לשים לא
ביאורים לז קי–קיא רמה תרכב
ביטול לא עג רמד רסט תרכב תרלט
הכרזה יד רצח שצז תרצ
חתימה רסב
ערעור קיא רע
תיקנוּן ותיקון תקפא תקפד תרמד תרס תרסז תשלה תשמה תשסד 17
‘תעמוד לעולם’ רסא שכד שצו
פדיון
כתבי-קודש תקעד
שבויים שנח תעג
פורים קמא קסג רז רלז רסז רצא שי שלא שמח שסח שצא תט
תלא תקג תצב תקיב תקלט תקע תרז תרלז תרצא תשיז תשנה
פנקסים
האפיטציוני תשעג תשעח
‘הגורלות’ ה יח
חברת תלמוד תורה תקנז
‘חדש’ תרמד
כרוזים וכתבים מהריטורי תשעח
מוחרמים צט
ערכים סו קכד
הק"ק קיג קלג רכו רסב
של גבאי ה’עולים' ריט
פסח
אפיית מצות ריד רמא שלו שמט שסט שצג תיא תלה תצא תקיד תקמ תקעג תרח תרלח תרצב תשטז תשנו 38:17
מצות לעניים קמב קסד ריב רלח רסח רצב שכח שנ
קמח לפסח, תרומה תקל; וראה גם קנסות
‘שימורים’ רמא תשנו
פרנסי בתי-הכנסת ט צא תעד
פרנסי החבורות תעד
פרנסי הקהל
בחירה בכל הספר
דין רמג רמז תרד תסב תעד
הליכה בעש"ג ט
חתימה על מיסמכים רסב שסו 41:17
נוהג בחירות וכהונה סח קמד קנא רמד רנז שכו תקלה
קנס על פרנסים מתרשלים רסו תצה
‘פתיחות’ – ראה מסחר
צדקה
הכנסת כלה שסב שסה שעא ת תלב–תלג תנו תפט תקג תרלט תשכט
תשנג תשסט 53:17
חובות מקבלי צדקה 32:17 49:17
חוקר ממונה ל’קיבוצים' תקנו תרפט
לחם לעניים רפח שצד תכו תלד תמט תצו תקכו תקפט תריד תרמה תרצו תשכז תשלא תשמ תשנז
סיוע לנשים ולבתולות כב–כג לה סד פג צג קח קכג קסה קצח רט רנ רנה רעו
רפא–רפב רצ שז שמה שמז שנז שעא תלב–תלג תלט תקי תריח תרמ תרסג תרסט תרפב תרצט
תשכט תשלט תשנד תשסח 58:17
סיוע לעוקר דירתו מן העיר מח עה שלג
פדיון שבויים ואסירים קעז שנח תעג
וראה גם הכנסת אורחים; הקדש; פורים; פסח; קופות; קנסות; ‘בעל חנות’
צניעות ר 26:17 57:17
קבורה וקברות
בתי-חיים קטז קצא ריא תפה תשעח
סדרי הלוויה קז שסג תכא
קברנים 11:17
שומה לבר-מינן תפה תקצח 40:17 43:17
וראה גם חבורות, גמילות חסדים
קהל – ראה ועד הק“ק; ועדים; ישיבות הוועד; מורשים מטעם הקהל; מינויים; מיסמכי הק”ק; ממונים; סכסוכי הק"ק; פארטי; פרנסי הקהל
קופות
ארץ-ישראל – ראה ארץ-ישראל
בתי-הכנסת קז רטז
גמילות חסדים קז תכא
מדרש קז קפה
מתן בסתר רטז
סדרי קופות קז שצז תכא תעג 43:17
פדיון שבויים תעג
קמח לפסח קמב תקל תרסא תשעא
‘של לחם’ קיג קמ קכד קמב ריב שצד שצז
שמן למאור תכא
וראה גם חבורות; צדקה
קורפוראציות מקצועיות
ארטי המאראנגוני תרפז
גארזריה תשעח
חייטים שד
מירצארי ודראפיירי תקלו
קידושי הפקר שצו 42:17
קנסות
להקדש יח כח ל לד סב פא קב קו קיג קלז קמח קנא קסז–קסח קצא קצג רסב שו שח תמד תפא תצט תרלט תרמד תרצה
ל’מגיד' תמב
למדרש י יג כה מב קב תקנז תקסז
למוסדות הגויים כח סב עז פ צד קט קלו רסב רסו שח שפ שפב שצב תל תמב תפא תפד תצט תקט תרטו תרל תרלט תרמג–תרמד תרסו תרפה תרצה
לעניים עז קט רסו שפ שפב תל תפד תרי תרל תרמג תרסו תשלד–תשלה תשמח
ל’קופה של לחם' שצד
לקמח לפסח שצב תרצ
לתלמוד תורה תקט תקכו תקכח תקנא תקעה
וראה גם עונשים
קצבים – ראה שחיטה
רבנים
דין ונידוי רמג רמה תקלב 29:17
סדרי הסמכה תקז תקיז תקמז תרנא 48:17
פטור ממס של
פטירת הרב רמג
רואי-חשבונות
מינוי מיוחד י יג כד קו קסז רסא רעג תכח
מינוי סדיר כו פו קלד קנו קצא קצו רכה רנו רעד רצג שכ שנב שעט תיב תיז תלז תמא תפז תקכב תקנב תקצז תרלא תשד תשיט
נוהג רנז שסו תיז תשכ 41:17
ענישת רואי-חשבונות מתרשלים תצה
רוויגו שז
ריגולאדורי – ראה פארטי
ריטורי – ראה מוסדות העיר והמדינה
שבועה תשכו
שוחט ובודק – ראה שחיטה
שופטי העיר – ראה מוסדות העיר והמדינה
שותפות במסחר – ראה מסחר
שחיטה
ממונים על הבשר רמו רפ רפד שג תקט תקעז
מנקרים כ תרמב תרנד תרסב תרפא תשכא
קצבות מז קנח רמו תקעז תקפז–תקפח תקצג תרמב תרנז תרפא תרפו תשז תשכא תשסו
קצבים, מינוי יט–כ מה מו–מז קנח תקצד תקצה תריז תרמב תרנג תרנה–
תרנו תרפ–תרפא תשכא
קצבים גויים מז רמו תקעז
שוחט ובודק יט תקעז תרפא
וראה גם מזון; משכורות
שכר-דירה – ראה דיור
שמחות – ראה ברית-מילה; נישואין
שמשים יד רנד רס תסב תסה תשיב תשלז תשמט
שעווה (בתורת קנס) – ראה עונשים
שערים – ראה גיטו, דרכים ושערים; גויים
‘תורת הערכה’
שיטה רגילה סו קכד קסט רע שיא שנד תג תס תקמג תרי תשב
שיטת הליבריטי קע–קעו רטו–רטז
שיטת הערכה עצמית תקל
ערעורים על ‘תורת ההערכה’ ע–עא קכו קלב קעא רעא שיד שיז שנה תסא תקמד תריא תשג
תוספות והשלמות שיב שטו–שיז
וראה גם מסים; מעריכים
תושבים חדשים – ראה אוכלוסים
תיבת ההקדש – ראה הקדש
תיקנוּן ותיקון – ראה פארטי
תנורי אפייה כ רסט
תעודות הקהל – ראה מיסמכי הק"ק
תשמישי מצווה וקדושה רסא שעו תיד
-
פנקס ועד ק“ק פאדוואה, של”ח–שס“ג, מהדורת ד' קארפי, ירושלים תשל”ד. ↩
-
בכל הפנקס נרשמו רק שלוש ישיבות שלא במקומן: מיום ז‘ בכסלו שס“ד, מראש־חודש כסלו שס”ו ומיום ל’ בתמוז שע"ה. שלושתן מתפרסמות כאן לפי זמנן (וראה בהערות במקומן). בכתב־היד הועתקו שני פסקי־דין אחרי סימן שו, ואילו בדפוס הם מובאים בסוף הכרך, סימנים תשעד–תשעה. ↩
-
סימן רסב; וראה גם סימן תרמד. על־פי־רוב חתמו הפרנסים בשולי הפארטה האחרונה של הישיבה. ↩
-
ראה כרך ראשון, עמ' 49–52. ↩
-
י“א מודינא, דיואן, מהדורת ברנשטיין, פילאדלפיה תרצ”ב, עמ' 209–210. ↩
-
פאדובה שפ"ג. ↩
-
סימן קתיז. ↩
-
סימנים תקטו–תקיז. ↩
-
נחלת יעקב, פאדובה שפ“ג, דף ד ע”א. ↩
-
סימן תקכז. ↩
-
מתפרסם בנספח שלהלן, תעודה 17. ↩
-
סימן תסה. ↩
-
ראה סימן רס. ↩
-
סימנים שנו, תרכו. ↩
-
ראה פנקס הק“ק לשנים תנ”ב–ת"ע (כרך 9 בארכיון הקהילה). ↩
-
המשתתפים בישיבת הוועד. ↩
-
8 בספטמבר 1603. ↩
-
מיכאל אלאטרינו בר אהרן. ↩
-
משה סבאדין כ"ץ בר מנחם. ↩
-
בר ברוך. ↩
-
אליה קטאלאן בר משה. ↩
-
זימלן (שמעון) בר שאול יודא. ↩
-
בר דוד משה. ↩
-
שמריה קונייאן בר שמואל. ↩
-
בר שלמה. ↩
-
בר רפאל. ↩
-
פנחס די נייגרי בר גבריאל. ↩
-
החבר רבי שמריה מורפורג (מרפורך) בר אהרן. ↩
-
זימלן (שמעון) לוריא בכמהר"ר ישראל. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
יצחק אלאטרינו בר אהרן. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
אליעזר שלום בר אברהם. ↩
-
בר יקותיאל. ↩
-
בר גרשון מאזולה. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
מונח משפטי שפירושו: החלטה של גוף סוּבריני; ובלשון הפנקס: החלטה של ועד הק"ק. המלה ‘פארטי’ מופיעה בפנקס בכתיבים שונים ובלשון זכר ונקבה כאחד. הצירוף ‘לשים פארטי’, שהוא שכיח מאוד בפנקס, שני מובנים לו: להציע לוועד הצעת החלטה, או לקבל החלטה. ↩
-
למרת. ↩
-
שותפות: בחנותה. ↩
-
בפאדוואה; אך לא עם תושב־חוץ. ↩
-
בלי לגרוע מכוח. ↩
-
האוסרות שותפות עם תושב־חוץ (וראה כרך א, סימן תשפד), או שותפות חדשה כלשהי, במשך חמש שנים (שם, סימן תשצ). ↩
-
פארטה זו ‘נשאר’, היינו, נתקבלה בהצבעה. ↩
-
כנראה משלם היילפרון. ↩
-
בבית אשר למרת חנה יש חזקה עליו. ↩
-
מבעלי החזקות, היינו, יהודים שכבר קיבלו מן הק"ק חזקות על הדירות שבגיטו. ↩
-
אולי הוא ר‘ יוסף פאפו ’הזקן', הנזכר להלן בסימנים נא, תמג. ↩
-
כרך א, סימנים תשפד, תשצ. ↩
-
כרך א, סימן תשפא, שם נאסר על בני הקהילה להשכיר או למכור או להחליף דירות בגיטו במשך עשר שנים. ↩
-
הפרנסים הציעו לוועד לקבל החלטה. ↩
-
שנתמנו על ‘עסקי הגיטו’ (כרך א, סימנים תשנט, תשעא). ↩
-
אלף וחמש מאות. ↩
-
דוקאטי; מטבע־זהב, שערכו היה 124 סולדי, היינו, שישה ליטרין וארבעה סולדי. ↩
-
בליוילו; ה‘ליוילו’ היה סוג מיוחד של הלוואה לזמן ארוך, שניתנה בשעבוד בתים או מקרקעין. הלוֹוה התחייב לפרוע את הריבית מדי שנה בשנה, ואילו המועד להחזרת הקרן – כולה או מקצתה – היה תלוי ברצונו־שלו. ↩
-
שיוחזר במועד שייראה לק“ק (בתרגום מילולי: ‘לפי רצונו הטוב של הק"ק’). ראה ניסוחו של הסופר בסימן ד: 'וכאשר יבחר הקק”י להקל מעליו הליוילו'. ↩
-
הכוונה, כפי הנראה, לחזקות על קרקעות ועל בתים שבגיטו, שכן מאז שנת 1423 נאסרה על היהודים הבעלות על מקרקעין כלשהם, חוץ מכברת־אדמה לבית־קברות. ↩
-
שיפוצים, תוספות לשיפור הדירה. ↩
-
ארבעה־עשר מן הנועדים הצביעו ‘הן’ (בעד), ושניים הצביעו ‘לאו’ (נגד). ↩
-
סימן ג. ↩
-
שנתמנו ‘על עסקי הגיטו’ (כרך א, סימנים תשנט, תשעא). ↩
-
את ההלוואה קצרת־המועד של אלף וחמש מאות דוקאטים, שקיבל הק"ק כדי לכסות את ‘הוצאות הגיטו’ (כרך א, סימנים תשעב–תשעג, תשפט). ↩
-
לפי סולדו אחד לכל ליטרין של דמי־השכירות. הואיל והלירה נחלקה לעשרים סולדי, היה הנטל חמישה אחוזים משכר־הדירה השנתי ששילם כל אחד מאנשי הקהילה. גם בעבר חולקו ההוצאות להקמת הגיטו לפי גובה שכר־הדירה ששילמו בני הקהילה, ולא על־פי הכנסותיהם, כדרך שאר המסים (כרך א, סימן תשפט), וזאת משום שגובה שכר־הדירה שיקף את טיב הדירה שקיבל כל אחד, ולכן גם את מידת טובת־ההנאה שהפיק מן ‘ההוצאות על הגיטו’, ↩
-
נוצרי שגבה את דמי־השכירות של בתי הגיטו (סימן תכח). אולי הוא הגובה שנתמנה בעקבות הפארטה מיום י“ג בתמוז שס”ג (כרך א, סימן תתד). ↩
-
התשלום השני מארבעת התשלומים לשיעורין. ↩
-
כרך א, סימן תתז; שם הוחלט לגבות סכום־כסף בגובה שכר־הדירה לשנה אחת בארבעה תשלומים – ביולי, באוגוסט, בספטמבר ובאוקטובר – לפרעון ההלוואה (ה‘קאמבייו’) שנתקבלה לכיסוי ‘הוצאות הגיטו’. בינתיים הספיק הגובה לגבות את התשלום הראשון, וכנראה עמד לסיים את גביית התשלום השני. ↩
-
שני שיעורי התשלום האחרים – מחודש אוגוסט ומחודש ספטמבר – שעדיין לא הוחל בגבייתם. ↩
-
משום שנועדו לפרעון הלוואה (‘קאמבייו’) שתוחלף עתה בהלוואה מסוג אחר (‘ליוילו’). ↩
-
אלא־אם־כן יחליט על כך הק"ק במיוחד. ↩
-
הוצאות על המשפטים שנעשו עם יהודים ועם שאינם יהודים בעניין הקמת הגיטו (כרך א, סימנים תת, תתב, תתז). ↩
-
מחולקות לתשלומים בשיעורים. ↩
-
בהתאם למה שיקבעו ה‘מעריכים’. ה‘מעריכים’ נתמנו מדי שנתיים כדי לקבוע את ה‘ערך’ (השומה) של כל אחד. ↩
-
תשלומים שנגבו לכיסוי צרכיה הפנימיים של הקהילה. ↩
-
מעבר מקוֹרה, פרוזדור. ↩
-
ראה גם כרך א, סימן תתיב. כפי הנראה המדובר במעבר עילי, שחיבר את שני הבתים מבחוץ ונתמך בשני עמודים, שעמדו בחצר בית־הכנסת של האשכנזים. ↩
-
הפנקס שנכתבו בו תיאור כל דירה בגיטו שעלתה בגורל, שם האיש שזכה בה וסכום דמי־השכירות שהיה עליו לשלם (כרך א, סימנים תשפח, תשצ). ↩
-
סופר העיר. ↩
-
על צד. ↩
-
תמורת הזכות שניתנה לו להעמיד את שני העמודים בחצר בית־הכנסת. ↩
-
מדרגות. ↩
-
לעלות בהן מחצר בית־הכנסת אל חצר הלינגואצי. שתי החצרות היו סמוכות זו לזו, וסביבן עמדו בתים רבים של הגיטו וכן בית־הכנסת של האשכנזים (וראה כרך א, מפת הגיטו ועמ' 20 של המבוא). ↩
-
מטבח. ↩
-
מרפסת פתוחה שעל גג של בית. ↩
-
עליית־גג קטנה. ↩
-
‘שכונת היהודים’ לשעבר, שברובה לא נכללה בתחום הגיטו. הכוונה כאן לשורת הבתים ‘הצופה פני שוק היין’ שמצפון
לגיטו (כרך א, סימן תשכו). ↩
-
החנות. ↩
-
קומה אמצעית, שנבנתה לעתים בין חנות שבקומת־הקרקע ובין הדירות שבקומה הראשונה. ↩
-
בעל חזקה עליהם; בכך ייחשב אפוא לתושב־קבע. ↩
-
הבתים הפונים אל חצר זו. ↩
-
בדרך־כלל הוטלו הוצאות אלו על תושב חדש למפרע (וראה להלן, סימן כח). ↩
-
אם יוותר הק"ק ביום מן הימים, והחצר לא תיכלל עוד בתחום הגיטו. ↩
-
כמהר"ר אליעזר. ↩
-
מובנה של מלה זו, המופיעה בפנקס שלוש פעמים בלבד (כאן ולהלן, בסימנים פז, תשעח), אינו ברור. אולי הכוונה לשירותים שיהודים היו מעוניינים לקבל מנוצרים (כגון: משרתות, מיניקות ועוד), ושהיו אסורים עליהם; וראה גם: ש‘ סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, ירושלים תשכ"ג, עמ’ 93, הערה 77. ↩
-
שני המושלים הוויניציאנים שעמדו בראש השלטון בפאדוואה. ↩
-
לשני המושלים. ↩
-
מה השירות שהיהודים מבקשים. ↩
-
בשכר; תמורת גמול. ↩
-
סכומי כסף. ↩
-
‘תפס באלוטה שחורה וקרא’. וזאת הדרך שנהגה בבחירות ובמינויים: היו שמים כדורים לבנים ושחורים בקלפי, ולפי התור
היה כל מצביע נוטל כדור מן הקלפי. מי שהעלה כדור שחור (‘תפס באלוטה שחורה’), היה ‘קורא’, היינו, מציע מועמד. לאחר־מכן נערכה הצבעה, וההצעה היתה מתקבלת או נדחית ברוב קולות. בלשון הפנקס מכוּנה שיטה זו ‘בוסולו ובאלוטה’ (קלפי וכדור), ובראשי תיבות: ‘ב"ו’. ↩
-
3 באוקטובר 1603. ↩
-
כדורים בקלפי. ↩
-
ממלא־מקום. ↩
-
הבא עלינו לטובה. ↩
-
בתי־הכנסת – של האשכנזים ושל הלועזים. ↩
-
לפנות לערכאות של גויים. ↩
-
בית־הכנסת. בתנאים מסוימים היה מותר לפרנסי הקהילה לפנות לערכאות של גויים, כדי לאלץ סרבן לקיים פסק־דין של דיינים, לציית לתקנות הקהל, לשלם מס שנדרש וכיוצא בזה. היו, כנראה, מקרים שראשי בתי־הכנסת – שגם הם כונו ‘פרנסים’ – סברו, שגם להם שמורה זכות זו בענייני עדתם. ↩
-
הן של בית־כנסת האשכנזים הן של בית־כנסת הלועזים. ↩
-
לייפות את כוחם של מורשים. ↩
-
הקהילה המשותפת לאשכנזים וללועזים. ↩
-
ואפילו. ↩
-
מחלוקת, חילוקי־דעות. ↩
-
ורק. ↩
-
‘כיבודים’ בבית־הכנסת – כגון פתיחת הארון, הוצאת ספר־תורה, ‘הגבהה’ ו‘גלילה’ – שנמכרו למתפללים. ↩
-
הממונים על גביית מחיר ה‘מצוות’. ↩
-
בלי ליטול תחילה רשות מפרנסי הק"ק. ↩
-
24 באוקטובר 1603. ↩
-
משה מוריטו כ"ץ בר יצחק. ↩
-
שמריה מורפורג (מרפורך) בר אהרן. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
רואי־חשבונות – לבדוק את חשבונות ‘הוצאות הגיטו’ (כרך א, סימן תתג). ↩
-
תוקף מינוים עד סוף חודש אלול שס"ג. ↩
-
ושאר עבודות. ↩
-
לא נגמרה בדיקת חשבונותיהן; או: לא גמרו לשלם בעד העבודות הנ"ל, וממילא לא יכלו רואי־החשבונות לסיים את עבודתם בזמן שהוקצה להם. ↩
-
שכר־דירה. ↩
-
כפי שהוטל עליהם בעת מינוים. ↩
-
כרך א, סימן תתג. ↩
-
שייכים, מסורים. ↩
-
בית־מדרש. ↩
-
חישבו. ↩
-
שנתמנו על ‘עסקי הגיטו’ (סימנים ג–ד). ↩
-
בליוילו – בהלוואה לזמן ארוך. ↩
-
סימן ג. ↩
-
את ההלוואה (וראה כרך א, סימנים תשעב–תשעג, תשפט). ↩
-
הרווחים, כלומר, הריבית. ↩
-
ומלבד זה יש להשיג. ↩
-
של כל העיר – בהתאם לחובה שהיתה מוטלת על יהודי פאדוואה על־פי תנאי הקונדוטות שלהם (כרך א, נספח, תעודות 3, 17). ↩
-
בסך־הכול. ↩
-
אלפיים. ↩
-
התחייבות. ↩
-
הן בדבר מועד החזרת הקרן. ↩
-
הן בדבר גובה הריבית על ההלוואה. ↩
-
ראה לעיל, סימן ג. ↩
-
בתוספת הבהרה. ↩
-
ההחזרה, כלומר, החזרת הקרן. ↩
-
בהצבעה בקלפי ובכדור – בהתאם להחלטה שנתקבלה בעניין זה (סימן ג). ↩
-
13 בנובמבר 1603. ↩
-
פנחס די נייגרי בר גבריאל. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
נפתלי כ"ץ בר ברוך. ↩
-
האחת. ↩
-
ספטמבר (סימן ג). אלא שהתאריך שם הוא ח‘ בספטמבר, ולא ו’ בו. ↩
-
אוקטובר (סימן יא). ↩
-
לא נאמר במפורש. ↩
-
אך בפארטי ההן נאמר רק. ↩
-
כדי שתהיה ערובה בטוחה יותר בידי המלווה. ↩
-
על ההלוואה כולה, ולא רק על החלק היחסי שיש לו בהלוואה. ↩
-
בצורת ליוילו, היינו, ההלוואה תוחזר לפי התנאים הנהוגים בהלוואות מסוג ‘ליוילו’ (וראה לעיל, סימן ג), ולא באופן אחר. ↩
-
תוך הבהרה מסייגת. ↩
-
בעל־הזכויות, המכוּנה לעיל ‘מי שיתן המעות’. הניקוד במקור. ↩
-
יוטל עיקול על המילייוראמינטי הנ"ל בתורת משועבדים. ↩
-
של היחידים. ↩
-
אין זאת אומרת, שבגין זה יהיו ערבים באופן אישי. ↩
-
את ה‘ליוילו’. ↩
-
לחלץ מנזק, כלומר, את היחיד שמדובר עליו בהמשך המשפט. ↩
-
מכיוון שהוחלט, שכל יחיד יערוב ברכושו על סך ההלוואה כולו (‘אינסולידו’), עלול היה לקרות, כי המלווה ייטפל (‘יקפוץ’) אל איש אחד מיחידי הק"ק – העשיר שביניהם או אחד העשירים – ויתבע ממנו את פרעון החוב כולו, קרן וריבית. כדי למנוע אפשרות זאת, נוסף ‘באור’ זה, הקובע, כי לא יהיה איש אחד ‘קרבן’ בעד בל הקהילה, וכי הציבור כולו מחויב לפרוע את כל החוב, תוך חלוקת הנטל בין כל היחידים. ↩
-
הריבית על ה‘ליוילו’. ↩
-
השייכים לבית־המדרש. ↩
-
בדיני ישראל. ↩
-
ובדיני אומות העולם. ↩
-
יוכל להיעזר בערכאות של גויים לשם ההוצאה אל הפועל. ↩
-
מי שיגיש תביעת־נגד או צו־עיכוב בערכאות של גויים. ↩
-
יהיה בנידוי, חרם ושמתא. ↩
-
הסכום שהוא נשאר חייב. ↩
-
לא ימלא את חובתו. ↩
-
רשימת החייבים לקופת בית־המדרש. ↩
-
אלא־אם־כן ישלם הגבאי מכיסו את הנזק שגרם בהתרשלותו. ↩
-
על השהיית חלות תוקפה של פארטה זו ראה להלן, סימן כז. ↩
-
תיווך. תקנות בעניין זה נתקבלו בק“ק בימים קדומים; בתקנון משנת ש”מ כבר נזכרו ‘כמה פארטי בעסקי סרסרות’ (וראה
כרך א, סימן נז: כד; וראה שם גם סימנים צח, תכח). עתה, משהוקם הגיטו, נוספו הפרטים שהתחייבו מן המציאות החדשה. ↩
-
בעל חנות. ↩
-
שיציג את סחורתו לקונים בתיווך הסרסור. ↩
-
על העונש שהוטל עליו, שלא יעשה סרסרות וכו'. ↩
-
לא יצרפו אותו למניין, לא יקראו אותו לתורה וכיוצא בזה. ↩
-
מעשה־כפרה. ↩
-
חנינה, הפחתת עונש. ↩
-
בגין מעשה־הכפרה תבוטל הבדלתו ‘מכל דבר שבקדושה’, אבל לא מניעתו מן הסרסרות. ↩
-
בעלי־חנויות. ↩
-
בכוונה תחילה. ↩
-
בפינות, בהצטלבויות של רחובות. ↩
-
אם הלכו לדרכם ונקרה להם קונה, מותר להם להביאו אל חנותם. ↩
-
באמצעות ערכאות של גויים. ↩
-
כדי שפארטה זו תקוים. ↩
-
להעלות טיעון שכנגד, להגיש תביעה נגדית לפני ערכאות של גויים. ↩
-
בעונש. ↩
-
בגזירת נח"ש. ↩
-
כל פעם שישאל אדם על כתובתו של סוחר יהודי מסוים. ↩
-
שחנויותיהם סמוכות לשערי הגיטו. ↩
-
בתוך הגיטו, וממילא בסמוך לחנויותיהם. ↩
-
יזכיר, יכריז בבתי־הכנסת. ↩
-
ראש־חודש. ↩
-
פקודה, תקנה. ↩
-
3 בדצמבר 1603. ↩
-
אליעזר שלום בר אברהם. ↩
-
די נייגרי בר גבריאל. ↩
-
בית־כנסת האשכנזים. ↩
-
פאדוואה. ↩
-
דצמבר. כ"ח בכסלו. ↩
-
אדון. ↩
-
מסופרי העיר. ↩
-
מיסמך – על־פי רוב נוטריוני – המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
רופא מפורסם, מגדולי המורים לרפואה באוניברסיטה של פאדוואה. חי בשנים 1537–1619. ↩
-
בתור. ↩
-
שנתמנו בוועד על ‘עסקי הגיטו’ (וראה סימן ג). ↩
-
שערכם שישה ליטרין וארבעה סולדי לדוקאט. היה זה ערכו של הדוקאט הוויניציאני המצוי, אך בתקופה ההיא היו גם סוגים אחרי של דוקאטים, שערכם היה שונה במקצת. ↩
-
הצביעו. ↩
-
איסאטורי – גובים. ↩
-
בוסולו ובאלוטה – קלפי וכדור. ↩
-
הקבלות על תשלום דמי־השכירות. ↩
-
בהתאם להחלטת מועצת העיר על הקמת הגיטו, היו בעלי־הבתים שבגיטו חייבים לגבות את דמי־השכירות מן השוכר במישרין, אולם הק“ק היה ערב לפרעון שכר־הדירה של כל יחיד (כרך א, נספח, תעודה 29, סעיף 6). לפיכך דאג הק”ק, ששניים מנבחריו יבדקו את כל התשלומים שנעשו לבעלי־הבתים. ↩
-
להגיש תביעה. ↩
-
מסתבר, כי היתה אפשרות, שבעלי הבתים לא יתאמצו לגבות את דמי־השכירות מן השוכרים, שכן ממילא יכלו לגבותם במרוכז מידי הק"ק. ↩
-
חוק. ↩
-
חברי מועצת העיר או אחת מוועדותיה, להבדיל ממוסדות המדינה. ↩
-
כפי שנקבע בתנאי ההחלטה (‘בקאפי’) על הקמת הגיטו, שנתקבלו במועצת העיר פאדוואה ואושרו בסינאט של ויניציאה (כרך א, נספח, תעודות 29, 31). ↩
-
בבוא עת פרעונו של כל תשלום ותשלום. ↩
-
גובים. ↩
-
הבתים שלא נמסרה החזקה עליהם ליחידים ונשארו ברשות הק"ק, כגון שני בתי־הכנסת, דירות המשרתים בקודש ושאר הדירות שלא חולקו ורק הושכרו באופן זמני. ↩
-
בכסף שיגבו ישלמו את שכר־הדירה שהק"ק חייב לשלם. ↩
-
הודעה בכתב. ↩
-
בתוקף צו בית־המשפט. ↩
-
ולא תהיה להם אמתלה להתרשל בגביית דמי־השכירות מיחידי הק"ק. ↩
-
בשנת שמ“ד אסר הק”ק את המסחר בעורות (‘קורדוואני’) מחשש תגובה עוינת מצד הקורפוראציות העירוניות (כרך א, סימן קכט). בשנת שס“ב בוטל האיסור, אך הוחלט לסייג מסחר זה בתנאים חמורים (כרך א, סימן תשמט). אולי התכוונו עתה לבטל סייגים אלה. המסחר בעורות, שלא היה ידוע בקרב יהודי פאדוואה, הובא לעיר על־ידי יהודים מספרד. חלק מפארטה זו הועתק בתקנון הק”ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 33). ↩
-
הסתבכויות עִם השלטונות – עקב התנגדותן של הקורפוראציות העירוניות. ↩
-
כל סכום שיידרש לכיסוי הוצאות המשפטים. ↩
-
11 בנובמבר 1603. ישיבה זו (פארטי יח–כ) היתה צריכה להיכתב לפני שתי הישיבות הקודמות, שכן תאריכה מוקדם מן התאריכים של ישיבות אלו: ט‘ בכסליו וכ“ט בכסליו. ברור, שלא נפלה כאן טעות־כתיב, שכן התאריך הנ”ל, ז’ בכסליו, מצוטט גם להלן, סימן לא. עם זאת יש להעיר, כי בסוף פארטה כ על מינוי מנקר יש תוספת בדבר ביצוע המינוי בכ"ח בטבת. קשה להבין מדוע עברו שבעה שבועות בין קבלת ההחלטה ובין ביצועה. אם נוסיף, שבין פארטה יח ובין פארטה יט יש במקור רווח של שלש שורות באמצע העמוד – דבר שאינו רגיל בפנקס זה – מתעורר הרושם, שיש כאן צירוף משובש של שתי ישיבות: אחת שתאריכה ז' בכסליו ונשתמרה ממנה פארטה יח, ואחת שנתקיימה סמוך לסוף חודש טבת ונשתמרו ממנה פארטי יט–כ. ↩
-
מרפורך. ↩
-
מוריטו. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בחודש ניסן שס“ג, ערב הקמת הגיטו, נפלו חילוקי־דעות חריפים בין יעקב מאלײַארו ובין הק”ק בשאלת הפקעת החזקות. בעטייה של מחלוקת זו תבע יעקב מאלייארו את הק“ק בערכאות של גויים, ואילו הק”ק הטיל עליו חרם (כרך א, סימנים תשעח–תשעט, תת, תתו). ↩
-
ביקש ‘טובה’. ↩
-
ראה לעיל, סימן ה; כן ראה כרך א, נספח, תעודה 34. ↩
-
אף־על־פי שזה אסור. ↩
-
כרך א, סימן תשפא. ↩
-
שהוא מתכוון להשיג בעורמה את חפצו – הרשות למכור את חזקתו – ולאחר־מכן יעשה את הק"ק לצחוק ויישאר בעיר. ↩
-
אפליקאטי – שיימסרו. ↩
-
מבצר בוויניציאה, שבתקופה ההיא שימש בעיקר לבניית אניות ולייצור כלי־נשק. ↩
-
קופות־הצדקה של ק“ק פאדוואה יצ”ו. ↩
-
מודעות, היינו, הצהרה סודית לפני עדים, שהוא עושה הסכם זה משום שהוא אנוס, ואחר־כך תשמש לו הצהרה זו אמתלה לערער על ההסכם. ↩
-
אמירה הדומה ל‘מודעה’. ↩
-
מקבל עליו מרצונו. ↩
-
דיור, מקום דירה. ↩
-
כהוכחה להסכמתו מרצון ולהתחייבויותיו. ↩
-
סימנים ב–ג, טו. ↩
-
בית־כנסת האשכנזים. ↩
-
כרך א, סימן תשפא. ↩
-
מדוקאטי לסקודי. ↩
-
קאשטיל פרנקו; שוחט ובודק של הק“ק בשנת שנ”ו (כרך א, סימן תקצד). ↩
-
בעבר חידשו את מינויו לשנה אחת. ↩
-
קצב הק“ק מאז שנת ש”ן (כרך א, סימן תב). ↩
-
סקודי. בשנת שנ"ו היה שכרו חמישה דוקאטי (כרך א, סימן תקצד). ↩
-
שערך כל אחד מהם שבעה ליטרין. ערכו של הסקודו המצוי היה שישה ליטרין ושישה־עשר סולדי, כלומר, שנים־עשר סולדי יותר מן הדוקאט. בשנת 1578 החלו לטבוע סוג חדש של סקודו, שערכו היה שבעה ליטרין (וראה גם כרך א, סימן תשה) – הוא המטבע הנזכר כאן. מסתבר, כי הסופר כתב מתוך הרגל ‘מששה ליט’ י"ו s', ואחר־כך מחק ותיקן. ↩
-
הקצב. ↩
-
להכין לפעולה. ↩
-
שערך אחד מהם שישה ליטרין וארבעה סולדי. ↩
-
קצב הקק"י. ↩
-
ימים טובים. ↩
-
ליטראות. ↩
-
הסכים והתחייב. ↩
-
1 ביאנואר 1604. ↩
-
מטבע־כסף, שבתקופה ההיא היה ערכו שנים־עשר סולדי. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
2 ביאנואר 1604. ↩
-
מוריטו. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
כדורים בקלפי. ↩
-
אדר שני. ↩
-
מפאדוואה. ↩
-
בגבייה הקבועה של אחת לחצי שנה. ↩
-
רואי־חשבונות – שנתמנו לבדוק את חשבונות הוצאות הגיטו. ↩
-
סימן י. ↩
-
5 ביאנואר 1604. ↩
-
לסיים, להסדיר סופית. ↩
-
כמה עניינים הקשורים בהקמת הגיטו. ↩
-
המשפט עם משפחת Perotto, מבעלי הבתים שבגיטו, נזכר גם בכרך א, סימן תתז. שם, בהערה 29, זוהה שם זה בטעות עם אחד השמאים (perito) הנזכרים בסימנים תשעז, תשפח. ↩
-
זאן פראנציסקו; נוצרי מבעלי הבתים שבגיטו, אשר עמו ועם יורשיו התדיין הק"ק בעסקי דירות (סימנים נא, רב, רלג רמ). איש בשם זה נזכר גם בכרך א, סימן קכב. ↩
-
אינו נזכר עוד בפנקס. אין לדעת מה היה טיבו של הסכסוך. ↩
-
תפקיד, משרה. ↩
-
לצורכי בית־המדרש. ↩
-
לא יוותרו על תשלום הקנס ולא יפחיתו ממנו. ↩
-
רואי־חשבונות. ↩
-
מראש־חודש. ↩
-
להשהות את תחולת תוקפה. ↩
-
סימן יד. ↩
-
ה‘תלייה’ באה כדי למנוע, שיהודים ייכשלו בעונש החרם מפאת קוצר ההתראה שניתנה להם. ↩
-
6 ביאנואר 1604. ↩
-
בגליון רשמה יד מאוחרת: ‘עוד יש פארטי בנדון זה דף טו ודף כד ב ודף קיט א ודף קלו’. ראה כרך א, סימנים עד, קל; ולהלן, סימנים לג, קסח; כן ראה על כך בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 40). ↩
-
מידי היהודי ששכר את הבית מבעליו הנוצרי. ↩
-
בשכירות־משנה אצל יהודי שהוסיף להיות השוכר של הנכס ובעל החזקה עליו. ↩
-
גם אם הסכים הק"ק, למרות האיסור הכללי על כך (כרך א, סימן תשפא). ↩
-
‘דיין הנשר’, הוא הדיין שישב בארמון־המשפט של פאדוואה וגבו אל ציור נשר שעל הקיר. היה ממונה על ענייני מסים, מכסים וקנסות. ↩
-
הקנס לא בא במקום תשלום חלקו בהוצאות הגיטו; גם אחרי ששילם את הקנס נשאר בחזקת עבריין כל עוד לא שילם את חלקו כנ"ל. ↩
-
כל צוות־פרנסים שבזמן כהונתו ייעשו מעשים אלה. ↩
-
ביצוע, הוצאה אל הפועל. ↩
-
אף־על־פי שהוא גורם בכך שממון של ישראל יימסר לידי גויים, לא יהיה בגדר ‘מוסר’. ↩
-
פארטה זו הועתקה, בשינויים אחדים, בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 34). על ביצועה ראה גם סימן קד. ↩
-
לפנות לוועד. ↩
-
להציע הצעת החלטה. הרשות להציע פארטה בוועד היתה נתונה לפרנסים וכן לבעלי תפקידים שנבחרו למטרה מיוחדת ושיכלו להציע פארטה בתוקף תפקידם. בתקנון נוסחה תחילה הפארטה: ‘ששום פרנס או שום אופיציאדו’, היינו, בעל תפקיד. ↩
-
נתפרש בהמשך המשפט: "לקצוב שכירות', היינו, להחליט על הענקת משכורת. ↩
-
מטעם הק"ק. ↩
-
כאן במובן: בעלי הזכות להשתתף בישיבות הוועד. ↩
-
בתקנון: ‘חוץ מששה’. ↩
-
הפארטה תתקבל רק אם יצביעו בעדה לפחות שני שלישים מן הנוכחים בישיבה. ↩
-
לפי תפקידיהם, המפורשים להלן, אין כל קשר ביניהם ובין ‘הממונים על עסקי הגיטו’ הנזכרים בסימנים ג–ד, טו. ↩
-
בהתאם להוראות השלטונות. ↩
-
אשפה. ↩
-
יהיה מחובתם. ↩
-
נגד כל פעולה העלולה להזיק לקהילה. ↩
-
בלי לגרוע מסמכות בעלי־התפקידים. ↩
-
כספים. ↩
-
שנה מיום ליום. ↩
-
אופיציו – תפקיד. ↩
-
ההבטחות למאלייארו בוטלו בגלל התנהגותו (מליצה על־פי יש‘ א: ד; תה’ קלג: ב). ↩
-
סימן יח'. ↩
-
בגליון כתבה יד מאוחרת: ‘שנים(?)’. ↩
-
רב וסופר הק"ק. ↩
-
7 ביאנואר 1604. ↩
-
11 ביאנואר 1604. ↩
-
רשיונות לפתיחת חנות. ↩
-
שיעורי תשלום. ↩
-
שהוחל בגבייתו בראשית חשון. ↩
-
משה כהן קורדוואני. הסופר ר' שמואל ארקוולטי מכנה אותו כ"ץ על־פי מנהג האשכנזים. ↩
-
בגליון רשמה יד מאוחרת: ‘בנדון הבאי’ לדור פה דף טו דף כב ע"ב ודף קיח' (וראה כרך א, סימנים עד, קל; ולהלן, סימן לג). ↩
-
איכה א: יד. ↩
-
כדי להקים את הגיטו ולהתיישב בו. ↩
-
שלטונות המדינה ושרי העיר. ↩
-
שמסחרם של כל היושבים בו יהיה באמונה. ↩
-
שיהיה לרצון. ↩
-
שלטונות הריפובליקה. ↩
-
שני המושלים (‘ריטורי’) מטעם הריפובליקה. ↩
-
שרי העיר (יח' יז: יג); הם חברי מועצת העיר פאדוואה. ↩
-
אם לא יהיה מוּכר לנו כאיש נאמן. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
השופטים (על־פי יש' כח: ו). ↩
-
אם ימלא אחר כל התנאים האלה. ↩
-
יצביעו עליו. ↩
-
יאושר. ↩
-
המשתתפים בישיבה ההיא. ↩
-
על־פי תה' קט: יח. ↩
-
לנצל את ההשפעה. ↩
-
בשנת ש'. נוסח תקנה זו לא הגיע לידנו. ↩
-
ראה גם כרך א, סימן א. ↩
-
לא מצאתי דפוס זה. ייתכן כי התקנה נדפסה בעלה ולא בספר, כנהוג בכגון אלה, ועלה זה לא נשתמר. ↩
-
לאחר שיוּתר (וראה כרך א, סימן תשפא). ↩
-
מעשה כפרה. ↩
-
20 ביאנואר 1604. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שיש היוצאים ונכנסים דרך חלונות, ובכך עוקפים את האיסור בדבר פתיחת השערים. ↩
-
לחצר האחורית של בית־הכנסת. ↩
-
כרך א, סימן תתיא. ↩
-
חצר שבמרכז הגיטו, שממנה היתה הכניסה אל בית־כנסת האשכנזים. ↩
-
מאחר שהכניסה אל המקוה היתה מן החצר האחורית של בית־הכנסת, הקפיד הק"ק שחצר זו לא תהיה מקום־מעבר לאנשים כדי לבוא לביתם. ↩
-
מאתיים דוקאטים. ↩
-
פתחים. ↩
-
בגובה של פחות משלוש אמות מפני הקרקע. שהרי למעלה מזה לא יוכל לשמש מעבר. ↩
-
בלי לפגוע בזכויות. ↩
-
הפתחים (‘פורי’) הפתוחים עתה. ↩
-
ראה ההיתר שניתן להם: כרך א, סימן תתיב. ↩
-
לא שם כדור בקלפי – לא הצביע. ↩
-
אינו רוצה, שהצבעתו תפגע בטיעוניו בדין שיש לו עם הק"ק באותו עניין (וראה להלן, סימנים עב, תשעב). ↩
-
30 ביאנואר 1604. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בגבייה הקבועה של אחת לחצי שנה. ↩
-
9 בפברואר 1604. ↩
-
למרות החלטה זו נבחר במעמד ההוא רק דיין אחד. שני האחרים נבחרו חודש לאחר־מכן (סימן לח). ↩
-
10 בפברואר 1604. ↩
-
החנות. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
נזכר בכרך א, סימנים שסו, תכב; וראה שם, נספח, תעודה 34, שבה נאמר, כי אינו חייב לשלם שכר־דירה כלשהו. ↩
-
ישים את כדור־ההצבעה שלו בקופסה מיוחדת להצבעת ‘הן’. ↩
-
יצביע ‘לאו’. במקום להצביע ‘הן’ או ‘לאו’ על הצעה אחת, כנהוג, עמדו הפעם לפני המצביעים שתי אפשרויות. אולם כדי לא לשנות את הטכניקה של ההצבעה קבעו, כי הצבעת ‘הן’ תיחשב להצבעה בעד האפשרות האחת, והצבעת ‘לאו’ תיחשב להצבעה בעד האפשרות האחרת. ↩
-
אדר שני. ↩
-
15 במארס 1604. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלום בר אברהם. ↩
-
נוסף על האחד שכבר נבחר (סימן לו). ↩
-
25 במארס 1604. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
ר' שלמה. ↩
-
ר' שמריה. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
אהרן זרח. ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה – בהצבעה בקלפי ובכדור. ↩
-
שאם לא יעשו כן, יהיו בגדר סרבנים, העוברים על גזירת הק"ק. ↩
-
התיישב, או מכל־מקום נטל לעצמו חזקה. ↩
-
שלא חולקו בשעת הגרלת הבתים, והק"ק חייב בתשלום דמי־השכירות לבעלים הנוצרים (וראה על כך גם להלן, סימן קב). ↩
-
עד יום א', הבא עלינו לטובה, ועד בכלל. ↩
-
יהיו באי־כח הק"ק בכל סכסוך או משפט שיתעורר בעניין הזה. ↩
-
אופיציאו – תפקיד. ↩
-
שיימסרו, כפי שיש לשער, להקדש הק"ק. ↩
-
30 במארס 1604. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
סוחר יהודה ממוצא ספרדי. קיבל פריבילגיה אישית מן המוסד הוויניציאני Cinque Savi sopra la Mercanzia לבוא ולהתיישב עם משפחתו בוויניציאה ובכל שאר יישובי הריפובליקה (וראה נספח, תעודה 1). שם המשפחה נכתב בתעודה זו Isperiel; בפנקס נכתב השם בכתיבים שונים. ↩
-
סימן כח. ↩
-
משום האיסור על מכירתן של ‘חזקות’ שכבר חולקו (כרך א, סימן תשפא; לעיל, סימן ג) ומשום שהדירות שנותרו בידי הק"ק (ראה סימן לט) לא התאימו, כפי הנראה, לדרישות ר' יעקב (אולם ראה על כך להלן, סימן מד). ↩
-
4 באפריל 1604. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
לא נתפרש כאן מה אותו ‘צורך השעה’ שבגללו התירו לקיחת הלוואה כה גדולה. אולם ייתכן, שיש קשר בין החלטה זו ובין ההחלטה שבסימן ז (וראה גם להלן, סימן צד). ↩
-
אצל השלטונות. ↩
-
בליוילו – בהלואה לזמן ארוך. ↩
-
שאין ביכולתם להוציא את ההוצאות הנובעות מאותו ‘צורך השעה’. אבל מי שאינו בגדר עני, ישלם מכיסו. ↩
-
הפטורים מתשלום מסים. ↩
-
תשלומים לכיסוי צורכי הקהילה. ↩
-
בר יחזקאל. ↩
-
קירבה הפוסלת מלשמש בתפקידים, כגון פרנס או מעריך. ↩
-
12 באפריל 1604. ↩
-
השורה הועתקה כאן בטעות ונמחקה בידי הסופר עצמו. ↩
-
שני מושלי פאדוואה מטעם הריפובליקה. ↩
-
בגין פנייתו של. ↩
-
כאשר נתקבל ר‘ יעקב בקהילה, הותר לו לשכור בית מנכרים (סימן מא), וזאת משום האיסור בדבר מכירת ה’חזקות‘ שכבר חולקו (כרך א, סימן תשפא; לעיל, סימן ג). מסתבר שר’ יעקב העדיף לבוא לידי הסכם עם ר‘ זימלן בר ש“י ואחיו, שהיו נכונים למסור לו את ביתם – אם בשכירות־משנה ואם על־ידי מכירת החזקה – למרות האיסור הנ”ל. ר’ זימלן ואחיו היו צפויים אפוא לחרם (‘נח"ש’). ↩
-
כספים. ↩
-
לבטל; לפנות אל מושלי פאדוואה (‘ריטורי’) כדי שהללו יבטלו. ↩
-
14 באפריל 1604. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בשני בתי־הכנסת, של האשכנזים ושל הלועזים. ↩
-
להרב שמואל ארקוולטי. ↩
-
במקום ר' ליב קרימוניס (וראה גם להלן, סימן מו). ↩
-
ראה על כך גם להלן, סימן מז. ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
18 באפריל 1604. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
נאפולי. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
לפי החלטה קודמת (סימן כ) התחייב הק"ק לשלם למנקר שכר שנתי של שישה דוקאטים. עתה, משקיבל ר' משה ברבין את הזכיון, הועברה התחייבות זו אליו. ↩
-
מן היום שבו אושר מינויו לקצב. ↩
-
המגיע לק"ק מאת הקצב תמורת הענקת הזכיון. ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
אחד המבנים שנשארו בידי הק"ק (סימנים טז, לט). ↩
-
בהגרלה לחלוקת הבתים שבגיטו. ↩
-
ומקום זה ישמש לעסקי הקצבות. ↩
-
של הק"ק. עד אז ניתנו לקצב בהשאלה (כרך א, נספח, תעודה 25). ↩
-
כפי שייראה להם, לפי מצפונם. ↩
-
כרך א, סימן תרעח. ↩
-
לפי תאריכי מינויו של הקצב. ↩
-
ר' מצליח בר יצחק מטיוולי (סימנים עה–עו). ↩
-
לוותר. ↩
-
בתוספת השיפורים (‘מילייוראמינטי’) שבינתיים הכניס בו. ↩
-
ביקש בתור ‘טובה’, לפנים משורת הדין. ↩
-
יוותר על כל זכויותיו בתוקף ה‘חזקה’ והשיפורים. ↩
-
יוּתר להוציאו. ↩
-
אך ורק כדי לסייע לו לעבור למקום חדש עם כל בני ביתו. ↩
-
בעד המסים לכיסוי ההוצאות שנעשו להקמת הגיטו. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. ↩
-
יש לו שם טוב. ↩
-
תשלומים לכיסוי ההוצאות השוטפות של הקהילה. ↩
-
לשלטונות. ↩
-
הוצאות מיוחדות שנעשו להקמת הגיטו. ↩
-
19 באפריל 1604. ↩
-
זו, כנראה, טעות סופר, במקום ‘אהרן’, שכן ר' אהרן שלום נזכר בישיבות הקודמות והבאות במקום השלישי, כאחד הפרנסים. זאת ועוד, יעקב שלום – הלוא הוא יעקב בר אברהם – נמנה כאן בהמשך הרשימה, במקום התשיעי. ↩
-
הוא, כנראה, ‘הזקן כמ"ר יוסף’, מרביץ תורה בק"ק, הנזכר בסימן ב. ↩
-
החנות. ↩
-
בר אהרן. חנות אחרת שהיתה לר‘ מיכאל – ’הגדולה‘ – הותר לו בזמנו למכור לר’ אליעזר ניצה (סימן ו). ↩
-
קומה אמצעית, שנבנתה לעתים בין חנות שבקומת־הקרקע ובין הדירות שבקומה הראשונה. ↩
-
של זאן פראנציסקו; נוצרי מבעלי הבתים שבגיטו (סימן כה). ↩
-
חג־הפסחא. בפאדוואה נהגו להתחיל את שכירות הבתים בחג־הפסחא או בסתיו, ביום חגה של ס' יוסטינה. על־פי־רוב שולמו גם דמי־השכירות בשני תאריכים אלה. ↩
-
מאז הקמת הגיטו; שכר־הדירה ישולם אפוא שנה אחת למפרע. ↩
-
אחת משתי החצרות שבמרכז הגיטו. ↩
-
ברשות הק"ק (ראה גם לעיל, סימן ו). ↩
-
דמי־שכירות בעד המקומות. ↩
-
שתי יחידות בקומה האמצעית שמעל לחנויות (וראה לעיל, סימן נא). ↩
-
הנשקפים אל. ↩
-
של ר'. ↩
-
הכניסה – זו שבקומת־הקרקע (וראה גם להלן, סימן סא). ↩
-
שהיה משתמש בה לעסקיו – כגון לחנות או למחסן־סחורות. ↩
-
וכל הכלים לכיבוי שריפות שהיו ברשות הק"ק. ↩
-
בתוך ארגז או כדומה, שר' מרדכי חייב להרשות שיעמידו בכניסה ההיא. ↩
-
משאות גדולים: עגלות עצים וחביות־יין, כפי שמתפרש בהמשך. ↩
-
אל החנות. ↩
-
בחביות; לא יוכלו אפוא לדרוש מר' מרדכי לתת מעבר לנושא בקבוקי־יין אחדים. ↩
-
בעגלות – להובלת משאות כבדים של עצים. ↩
-
למפרע מפסחא שס"ג (סימן נא). ↩
-
אינו נזכר עוד בפנקס. אולי התכוון הסופר לכתוב ק“פ (קאשטיל פרנקו), הנזכר בסימנים יט, קעב, רטו; ואפשר שר' קוזי ק”פ היה גם כהן. ↩
-
מרת. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (שופ' ה: כד). ↩
-
מטבח. ↩
-
עליית־גג. ↩
-
מפירארה. ↩
-
חדר גדול ומהודר. ↩
-
המרפסת. ↩
-
חדר קטן. ↩
-
הנשקפת אל פני השכונה; הכוונה, כנראה, ל‘שכונת היהודים’. ↩
-
שהיתה של ר'. ↩
-
שהם 16 דוקאטים, 5 ליטרין ו־16 סולדי. ↩
-
הוא החדר המכוּנה לעיל ‘סאלה’ (סימן נד). ↩
-
עם שימוש. ↩
-
של אישה ושמה דורותיאה. ↩
-
la gobba. ↩
-
מפירארה; נתכנה גם פיראריסי (סימן רי ועוד). ↩
-
מטבח. ↩
-
עליית־גג. ↩
-
שציוו. ↩
-
25 באפריל 1604. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
נריה טרישט בר יצחק. ↩
-
בשעה זו. ↩
-
הכניסה. ↩
-
סימן נב. ↩
-
בעגלות. ↩
-
בחביות. ↩
-
נריה טרישט בר יצחק. ↩
-
29 באפריל 1604. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בגליון רשמה יד מאוחרת ‘נתבטלה פארטי זה בהדף קכד [ ] השכירות לק"ק’ (וראה סימן עג). ↩
-
להוציא חנותו. בכך נתבטל האיסור להשכיר בתים או למכור ‘חזקות’ (כרך א, סימן תשפא). החלטה זו נתקבלה בסייגים מסוימים, שנתבטלו לאחר־מכן (סימן עג). ↩
-
מעיר אחרת. ↩
-
שנתקבל בהצבעת הוועד. ↩
-
סימנים כח, לג. ↩
-
סימן לד. ↩
-
בנוכחות כל ה‘נועדים’ פחות שניים. ↩
-
ועל־פי ג' רבעים מן הנוכחים. לפי פארטה לד הספיק רוב פשוט. ↩
-
ממה שקיבל כדמי־שכירות. ↩
-
מובנה של מלה זו אינו מחוּור. אולי פירושה: בהנאה, בטובות־הנאה. ↩
-
או במימון פעולת־בנייה מכיסו של השוכר. ↩
-
שליש מתשעה אחוזים. ↩
-
כל צוות־פרנסים שבזמן כהונתו ייעשו מעשים אלה (וראה גם לעיל, סימן כח). ↩
-
על כל אחד משלושת הפרנסים. ↩
-
ביצוע, הוצאה אל הפועל. ↩
-
אף־על־פי שהוא גורם שממון של ישראל יימסר לידי גויים, לא יהיה בגדר ‘מוסר’. ↩
-
מקצת פיצוי על הנזק שנגרם לק"ק, משום שנאלץ לשלם שכר־דירה בעד הבתים שלא נמצא להם דייר. ↩
-
9 במאי 1694. ↩
-
שלום. ↩
-
שלום. ↩
-
מקדמה – על חשבון תשלום המסים. ↩
-
בגבייה הקבועה שתיעשה אחרי גמר עבודתם של המעריכים. ↩
-
סימנים סז–סח. ↩
-
16 במאי 1604. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
ממאנטובה. ↩
-
בתשלום הראשון של גביית ה‘עולים’. ↩
-
ערב הכניסה לגיטו השתתף בהגרלה על חלוקת בתי הגיטו. בשנת שס"ז עקר דירתו מפאדוואה (כרך א, נספח, תעודה 34, הערה 52). ↩
-
למעלה נתכנה ‘משה כ"ץ ספרדי’ (סימן לב). ↩
-
רוב המשתתפים בישיבה ההיא. פארטה זו לא הושמה ‘ע“פ מ”כ הפרנסים’, כנהוג, כנראה משום שבאה להורות לפרנסים כיצד לנהוג. ↩
-
ינהלו משפט. ↩
-
מושג זה לא נמצא לפני־כן, גם לא בכרך א. ברור, כי המדובר במוסד ממוסדות הק"ק. אפשר שהכוונה לרואי־החשבונות,
שתפקידם היה, בין השאר, ‘לעשות טובים’ על ההוצאות שיחידים הוציאו לטובת הק"ק; גם אפשר שהכוונה לפרנסים. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו, סעיפיה מועתקים מקצתם כלשונם מ‘תורות הערכה’ קודמות (כרך א, סימנים תרס, תשלד), ומקצתם חדשים בניסוחם, ויש בהם שינויים רבים למדי, תוספות והשמטות. כל אלה יצוינו בהערות. ↩
-
שמאי מס. ↩
-
ממלאי־מקום של המעריכים. ↩
-
שומה. ↩
-
בוליטיני, כלומר, פתקים שנרשמו עליהם שמותיהם של אנשי הוועד שהיו זכאים להיות מעריכים, כדי להעלותם בגורל. ↩
-
ראה כרך א, סימנים תנה, תקפו. ↩
-
לפסול – מלהיות בין המעריכים הקובעים את ‘ערכו’. ↩
-
בטענה שהאיש הוא שונאו. ↩
-
טענת ה‘נערך’ בלבד אינה מספקת כדי לפסול מעריך, והיא טעונה אישור שאר המעריכים. ↩
-
פתק לכל ‘נערך’, שייכתב מיד עם גמר הדיון בכל ‘ערך’ ו‘ערך’. ↩
-
תיבה. ↩
-
עד גמר עשיית כל ה‘ערכים’ – כדי שהדיון בכל ‘ערך’ יהיה לגופו, ולא יושפע מן ה‘ערך’ שנעשה לאחר. ↩
-
יוציאו את כל הפתקים מן התיבה ביחד, ויעתיקו אותם ב‘פנקס הערכים’. ↩
-
על־פי בר' מא: מ. ↩
-
ההון. ↩
-
הכנסה, רווח. ↩
-
שהשקיע כספו מחוץ לפאדוואה. ↩
-
פעילים בעסק. ↩
-
המסייעים לו להשתכר. ↩
-
הכנסה ממשלח־יד שאינה נובעת מהשקעת הון. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ שקדמו וב‘תורת ההערכה’ הבאה (סימן קכד) כתוב ‘מועטות’. ↩
-
עד כאן העתק מילולי של ‘תורות ההערכה’ הקודמות. מכאן ואילך, עד ‘המה ישאו ויתנו וידברו מהערך אשר עליה’ לעשו‘, וזאת בגזרת נח"ש’, באות חמש פיסקאות חדשות. ↩
-
ביושר, בהגינות. ↩
-
למי שהרוויח. ↩
-
מחזקה שקנה בגיטו על עסק, כגון חנות. פירוש אחר: מן העסק – כגון השכרה לאחר – שעשה מחזקה שקנה בגיטו. ↩
-
למי שהפסיד. ↩
-
על התקופה שקדמה לנישואין. ↩
-
בשל הנדוניה ושאר המתנות שקיבלו בינתיים. ↩
-
והגביות לכיסוי שאר הוצאות הק"ק, הבלתי־קבועות. ↩
-
הסתבכות עם השלטונות עקב פניית יחידים לערכאות של גויים. ↩
-
צו־מניעה שיוציאו ערכאות של גויים נגד הק"ק, לבל תבוצע החלטה מסוימת עד גמר הבירור בפנייתו של יחיד. ↩
-
על ה‘פתקין’ הנזכרים למעלה. ↩
-
על שיטת הגבייה לפי ה‘כיכרים’ ראה כרך א, עמ' 34–35. ↩
-
שוויו של ‘כיכר’ – כלומר, סכום הכסף שהשתלם על כל אחד מן ה‘כיכרים’ הרשומים ב‘ערך’ – יהיה שווה לכל יחידי הק“ק. כפי שנתבאר במבוא לכרך א (עמ' 35), היה אחד היתרונות של שיטת ה‘כיכרים’, שניתן לקבוע סוגים שונים של ‘כיכרים’, כגון על ההון לחוד ועל הרווח לחוד, כשלכל סוג שווי אחר לצורך גביית המס. לפי עקרון זה, אפשר היה לקבוע שווי שונה ל‘כיכרים’ של בעלי־מקצוע שונים או של קבוצות אחרות מקרב הק”ק. העובדה שנקבע כאן שלא ייעשה שימוש בסוגים שונים של ‘כיכרים’ מלמדת, שבתקופה ההיא נשקלה אפשרות זו, שעד אז לא היתה מקובלת על יהודי פאדוואה. ↩
-
לעניין שווי ה‘כיכרים’ לא יהיה הבדל בין נישום הזכאי להשתתף בישיבות הוועד ובין נישום שאינו זכאי לכך. ↩
-
בעבר נקבע, כי הזכות ‘לבוא בועד’ שמורה לראשי בתי־האב ש‘ערכם’ הרשום ב‘פנקס הערכים’ הוא מעשרים סולדי ומעלה ‘לערך המאה’ (כרך א, סימנים יח, כ, כא, נז: מא). משעברו לשיטת ה‘כיכרים’, התאימו מודד זה לשיטה החדשה (על כך נרמז בסימן נז: מא), אלא שעד כה לא נאמר מה מספר ה‘כיכרים’ המזכה יחיד ‘לבוא בועד’. עתה מתברר, כי זכות זו היתה נתונה למי ש‘ערכו’ היה מעשרה ‘כיכרים’ ומעלה. עם זאת היו המעריכים רשאים להעניק זכות זו גם למי ש‘ערכו’ פחות מכך, אלא שלא פורש על־פי אלו אמות־מידה. ↩
-
ואין צורך שהמעריכים יציינו זאת, כי זכותם קבועה. ↩
-
כרך א, סימן תשו, שם נשללה הזכות ‘לבוא בועד’ ולהיבחר לתפקיד כלשהו מיהודים ‘חיצוניים’ – היינו, הבאים מחוץ לפאדוואה – במשך חמש השנים הראשונות לשהותם בעיר, בלא קשר עם גודל המסים ששילמו. ↩
-
על־פי ב‘ שלישים מן ה’נועדים'. אין בפנקס פארטה נפרדת על כך. ↩
-
הקבועות (ה‘עולים’) ושאר ההוצאות. ↩
-
אם משום שרווחיו מועטים ואם משום שנמנה עם מקבלי שכר מאת הק"ק שהוסכם עמהם, שיהיו פטורים מהוצאות אלו, כגון ר' שמואל ארקוולטי. ↩
-
יכתבו ב‘פנקס הערכים’, שפלוני פטור מתשלום. ↩
-
אפילו אלה שיהיו פטורים מתשלום ה‘עולים’. ↩
-
מ‘קופה של לחם’. מן המתואר עד כה עולה, שמבחינת תשלום המסים נחלקו יהודי פאדוואה לארבע קבוצות: (א) עניים מקבלי צדקה מ‘קופה של לחם’, שהיו פטורים מתשלום כלשהו; (ב) עניים שלא נמנו עם מקבלי צדקה כנ"ל, אך היו פטורים מכל תשלום, מלבד ‘הוצאות הגיטו’; (ג) פורעי מס הרשומים ב‘פנקס הערכים’ עד תשעה ‘כיכרים’, שלא היו בעלי זכות אוטומאטית להשתתף בישיבות הוועד; (ד) פורעי מס מעשרה ‘כיכרים’ ומעלה, שהיו זכאים ‘לבוא בועד’. ↩
-
ליטרין. ‘ערכם’ של העניים מקבוצה ב‘ (וראה ההערה הקודמת) לא הגיע אפילו ל’כיכר‘ אחד, ולכן אי־אפשר היה לגבות מהם את ’הוצאות הגיטו‘ לפי ה’כיכרים', כמו משאר פורעי המס. לפיכך היו טעונים הערכה מיוחדת לקביעת התשלום שישלמו. ↩
-
המעריכים הראשונים וה‘נכנסים’ שלהם. ↩
-
‘נכנסים’ במקום מעריכי מעריכים. ↩
-
הכול לפי העקרון, כי ה‘ערך’ ייעשה בדיון לגופו, ולא בהשוואה עם ‘ערכים’ שנעשו לאחרים. ↩
-
רשימה של כל סכומי ה‘ערכים’ שנעשו. ↩
-
רשימה של שמות ה‘נערכים’ לצד ה‘ערך’ שנקבע להם. ↩
-
הסכים – סיכום כל הסכומים. ↩
-
הכוונה היתה, כי למעריכי המעריכים יהיה מושג על המספר הכולל של ה‘כיכרים’, כדי שיהיה להם קנה־מידה לעבודתם.
עם זאת מן הדין היה, שלא יידעו מה ה‘ערך’ שנקבע לאיש זה או אחר, שמא תושפע החלטתם מרגשות אישיים בשעה שיקבעו את ה‘ערכים’ של המעריכים. ↩
-
אחרי שמעריכי המעריכים ישתמשו בה, תושם רשימת ה‘ערכים’ בתוך התיבה הסגורה שבה היו שמורים ה‘פתקין’. ↩
-
אחרי גמר כל ההליכים, כאשר יוצאו מן התיבה גם ה‘פתקין’ וגם הרשימה, ואפשר יהיה להשוות ביניהם. ↩
-
אין הסיכום שברשימה מתאים לסכומים שב‘פתקין’. ↩
-
כי אז מתעורר החשד, שהזידו המעריכים ומסרו סיכום שקר, כדי להשפיע על קביעת ערכם לתועלתם. ↩
-
המעריכי מעריכים. ↩
-
צודקת; הפוליצה תיחשב לאמינה גם אם יימצא, שיש עודף או חסרון של עשרה דוקאטים, לכל היותר. ↩
-
הצוות של ארבעה מעריכים שאושר לעשות את ה‘ערך’ הנדון, אחרי שיצאו הפסולים מחמת קורבה ושנאה. ↩
-
רוב הסעיפים שמכאן ואילך כלולים ב‘תורות ההערכה’ הקודמות. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות פותח סעיף זה בפיסקה, המעניקה למעריכים זכות לקבוע שומות על־פי אומדן (‘באקורדאדי’) בכל מקרה שייראה בעיניהם. השמטת פיסקה זו כאן מצמצמת את זכותם זו של המעריכים למקרים יוצאי דופן, כפי שמבואר בהמשך. ↩
-
שיש להם עסק משותף. ↩
-
הקרן היא של השותף. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות: ‘ישימו אותם באקורדאדי’. ↩
-
על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת רבים, כעין שבועה דאורייתא. ↩
-
תיבה זו איננה ב‘תורות ההערכה’ הקודמות, ודומה, שהיא פליטת־קולמוס של הסופר. ↩
-
להודיע, להתרות. ↩
-
ובינתיים – עד אשר יספיק השמש להודיע להם והם יבואו להישבע. ↩
-
יפול בחרם (מליצה על־פי משנה ברכות ה: א). ↩
-
יום א‘ בשבוע או חג אחר מחגי הנוצרים שהם ימי שבתון. בכרך א, סימן תשלד: ’תכף צאתם בגורל'. ↩
-
בכרך א, סימן תשלד: ‘בלילה הראשון שישוב’. ↩
-
תוקף המינוי וההערכה. ↩
-
מכאן ועד סוף הפיסקה באים דברים שנכללו לראשונה ב‘תורת ההערכה’ משנת שס"ב (כרך א, סימן תשלד). אולי הם מכוּונים ליהודים ספרדים, שהחלו להגיע לפאדוואה בעת ההיא. ↩
-
בתקופה שבין שתי ההערכות. ↩
-
גם לא היו פטורים לפי התנאים שהסכימו עליהם עם הק"ק (כמו, למשל, במקרה של מקבלי שכר מאת הק"ק). ↩
-
שעשו עסקים בפאדוואה. ↩
-
במעות מזומנים. ↩
-
במשך שנתיים – היא תקופת כהונתו של צוות מעריכים. ↩
-
לכתוב בפירוט ב‘פתקין’ וב‘פנקס הערכים’. ↩
-
החידוש החשוב ביותר של ‘תורת הערכה’ זו הוא, שלא היתה עוד ל‘נערכים’ זכות ערעור על ה‘ערך’ שנקבע להם, וזאת בניגוד לכל ‘תורות ההערכה’ הקודמות. ↩
-
מכאן ועד סוף הפיסקה באים דברים שנתחדשו ב‘תורת ההערכה’ משנת שס"ב (כרך א, סימן תשלד). מגמת דברים אלה היתה להגדיל את מספר חברי הוועד. ↩
-
להצביע בוועד. ↩
-
במשך השנתיים שבין ‘ערך’ ל‘ערך’. ↩
-
כשהדבר ברור לעין הדיינים (מליצה על־פי וי' יג: יב; וראה פירוש רש"י שם). אך ייתכן, שהכוונה היא: לפי ראות עיניהם של הדיינים. ↩
-
לעשות לו ‘ערך’ חדש בתוך השנתיים האלו. ↩
-
צבירת הון. ↩
-
המעמיד פני רש ויש לו הון רב (מליצה על־פי מש' יג: ז). ↩
-
שלא בפניו. ↩
-
לפי אותם הכללים שחלו על המעריכים. ↩
-
הכוונה, כנראה, לתנאי מצד ה‘נערך’, ש‘ערכו’ יהיה סופי ושלא יוכלו לשנותו עד ל‘ערך’ הבא. ↩
-
אילו קיבלו המעריכים את התנאי הנ"ל, היו מקפחים את סמכותם של הפרנסים לצוות על עריכת שומה חדשה לכל נישום
שייראה בעיניהם בתקופה שבין ‘ערך’ ל‘ערך’. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות הועמד סכום הקנס על ‘כ"ה ליט’ ‘ (כרך א, סימנים תרס, תשלד), ובכוח ההרגל כתב הסופר גם כאן ’ליט‘ ’. משנוכח בטעותו, מחק תיבה זו והוסיף בגליון ‘דוק’ '. ↩
-
מעריך המשודך למישהו פסול ל‘שבת בערכו’. ↩
-
אף שלפי הדין אין זו קורבה הפוסלת לעדות. ↩
-
כרך א, סימן תקפד. ↩
-
הבוליטיני – הפתקים. ↩
-
‘פנקס הערכים’. ↩
-
במקום זה טעה הסופר והעתיק ארבע שורות שהיו כלולות ב‘תורות ההערכה’ הקודמות (כרך א, סימנים תרס, תשלד) ושאין מקומן כאן. הוא עצמו נוכח בטעותו, העיר עליה בגליון, וסגר את ארבע השורות בסוגריים. ↩
-
משפט אחרון זה איננו בשום ‘תורת הערכה’ קודמת. ↩
-
באוגדן – שיטה לקשירת מיסמכים בחוט ומחט לשם שמירתם. ↩
-
ומי שלקחו את בגדו בבית הדין ילך ויזמר בדרך (סנהדרין ז ע"א), אל יתעצב איש על ‘ערכו’, אלא יקבלוֹ באהבה; ממילא, את הנעשה אין להשיב, כי אין זכות ערעור. ↩
-
ישיבה שנייה של הוועד ביום ההוא. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
שם זה נזכר עוד פעם אחת בלבד (ברשימת ה‘נועדים’ מיום כ“ז באדר שס”ח), ואולי הוא ר' יצחק אלאטרינו בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
רבים מאלה שעלו בגורל הצהירו על נכונותם לשלם את הקנס של שמונה דוקאטים להקדש, ובלבד שלא לקבל את התפקיד. תפקיד המעריכים, שהיה תמיד בלתי־אהוד ביותר, היה הפעם קשה מן הרגיל בגלל ביטול זכות הערעור. ↩
-
צוות של ארבעה, שיהיו כשרים לעשות את ה‘ערך’ למעריכים. ↩
-
בכך בוטלה, למעשה, הזכות שניתנה ב‘תורת ההערכה’ להיפטר מן התפקיד תמורת תשלום של שמונה דוקאטים להקדש. ↩
-
למרות הביטול הנ"ל של אחד מסעיפיה. ↩
-
כרך א, סימן תקעב. ↩
-
פרנסוּת. ↩
-
טעמו של צורך זה לא נתפרש. ↩
-
בכל צוות יוכל להיות רק אחד שלא נשא אישה. ↩
-
לפי הסדר שעלו בגורל. ↩
-
7 ביוני 1604. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
נוגדים. ↩
-
ראה הפסק של דייני הקהל שבסימן הבא. הבעיה צמחה על רקע ניסוח מעורפל ב‘תורת ההערכה’ (סימן סו), שם לא פורש מה הדין אם בנו או אחיו או שותפו של ‘נערך’ הוא קרובו של מעריך, ואם משום כך נפסל המעריך לאותו ‘ערך’ אם לאו. בשני מקרים פנו לדיינים, והללו נתנו שני פסקים נוגדים זה את זה: באחד פסלו את המעריך ובשני לא. מכיוון שכך נתעורר ספק, שמא יש לבטל את כל ה‘ערכים’ – גם אלה שנעשו בידי צוות שאינו פסול – ואת המינוי של כל המעריכים ולהתחיל בכל התהליך מחדש. שאלה זו היא העומדת להכרעה בפארטה זו. ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה – בקלפי ובכדורים. ↩
-
אלה שלא נפסלו בידי הדיינים. ↩
-
למרות – בלי שהדבר ישפיע. ↩
-
והרוצה בביטול כל ה‘ערכים’ יצביע ‘לאו’. ↩
-
גם אם יוחלט, שכל ה‘ערכים’ יתבטלו, לא יתבטל מינוים של המעריכים ושל ה‘נכנסים’. ↩
-
עבודתם תיעשה על־פי החלטות הק"ק בעניין זה. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
באופן. ↩
-
ישמרו המעריכים תמיד על עקרון אחד. ↩
-
שאף־על־פי. ↩
-
למרות זאת, אם אחד וכו'. ↩
-
קשור בשותפות כלשהי. ↩
-
סופר הק"ק ורב. ↩
-
מעלת. ↩
-
29 ביוני 1604. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
שלום בר אברהם. ↩
-
ראה סימנים לד, תשעב. ↩
-
בחצר האחורית של בית־הכנסת. ↩
-
לטעון מטעם הק"ק. ↩
-
6 ביולי 1604. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלום. ↩
-
להשכיר בשכירות־משנה; כלומר, להשכיר חלק מן הנכס או את הנכס כולו לתקופה קצובה מראש. ↩
-
בשכירות; אך להם ה‘חזקה’ עליהם. ↩
-
כרך א, סימן תשפא. ↩
-
ראה סימן סב. ↩
-
הנספחות, השייכות והתלויות. הסופר מבהיר את ניסוחו – ‘הנלוים ומתיחסים’ – בתוספת מונחים משפטיים מקובלים. הניקוד במקור. ↩
-
תוך התרה. ↩
-
למסור לאחר את הקניין על נכס או את ה‘חזקה’ עליו. ↩
-
השיפורים. ↩
-
וחידוש פני החנויות. ↩
-
לשתף, לתת חלק. ↩
-
לשלם תשלום קבוע מפקידה לפקידה. ↩
-
חלק מדוד ומחושב. ↩
-
כפי שהתחייב מפארטה סימן סב. ↩
-
בהתאם לתנאי תקנון הגיטו, שאושרו בסינאט הריפובליקה (וראה כרך א, נספח, תעודות 29, 31). ↩
-
אם רשימה זו של החברים שלא יכלו להשתתף בישיבת הוועד היא שלימה, אזי היה בעת ההיא מספרם הכולל של חברי
הוועד עשרים ושניים. ↩
-
בסימן צז נזכר שמו של ר‘ משה סבאדין בתוספת ’ז"ל'. ↩
-
קונייאן בר מתתיה. ↩
-
שלום בר אברהם. ↩
-
18 ביולי 1604. ↩
-
ברחוב ‘דיל וולטו’ – אחד מרחובות הגיטו. ↩
-
הוא פרוספירו מאייארו, הנזכר לעיל בסימן מח. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (שופ' ה: כד). ↩
-
ויתרה. ↩
-
9 ביולי 1604. ↩
-
אולי צריך להיות: נפתלי. ↩
-
מחג־הפסחא שלהם. ↩
-
לפי רשימת שיעורי התשלומים לכיסוי ההוצאות להקמת הגיטו. ↩
-
סימן מח. ↩
-
לתשלום פרעון, כלומר, להשלמת פרעון. ↩
-
ראה לעיל, סימן מח. ↩
-
כאן השתמש הסופר בפעם הראשונה בתרגום עברי למונח האיטלקי שהשתמשו בו עד כה: ‘מילייוראמינטי’. ↩
-
20 ביולי 1604. ↩
-
בקבלה שכתבה עליהם – על שמונים הדוקאטים. ↩
-
משה ק“פ נזכר בהמשך בשלוש רשימות ‘נועדים’: מן הימים י”ב באב, י' באלול וכ“ד בתשרי שס”ד. בכרך א נזכר פעמים רבות משה ק"פ בר שמואל. אולי אין השניים אלא איש אחד. ↩
-
נזכר גם בכרך א, סימנים תשצד, תתיד. ↩
-
פרוספירו (מצליח) מאייארו נתכנה תחילה ‘מטיוולי’ על שום מוצאו, או מוצא אבותיו, מן העיר טיוולי. אחרי שהתיישב בעיר לודי החלו לכנותו גם ‘מלודי’, בלי לוותר על הכינוי הראשון. ↩
-
הקשורים (וראה גם לעיל, סימן עג). ↩
-
הצהיר על נכונותו. ↩
-
בשעה שנתקבלה פארטה זו (כ' בתמוז) עדיין לא בוצע התשלום בפועל. הוא בוצע בכ"ב בתמוז. ↩
-
מחג־הפסחא שלהם. ↩
-
מכאן ואילך, בקביעות. ↩
-
ואז. ↩
-
1 באוגוסט 1604. בישיבה זו החל הוועד להתכנס בהרכבו החדש, בהתאם ל‘ערכים’ שעשו המעריכים לכל יחיד ויחיד. בוועד החדש שוב איך מופיעים אליעזר שלום בר אברהם ודוד בר ד“מ (אבל דוד בר ד“מ שוב נזכר בין ה‘נועדים’ מראש־חודש חשון שס”ח), וכן משה סבאדין כ”ץ, שהיה חולה ונפטר בימים ההם (סימנים עג, צז). לעומת זה נמנים ברשימה זו שמותיהם של חמישה חברי ועד חדשים: זלמן היילפרון, משה בר מנחם, יהודה מוייה, אלחנן יעקב ארקוולטי ונריה בר יעקב. ↩
-
זלמן (שלמה) בר ד"מ היילפרון (נזכר גם בכרך א). ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר יעקב יששכר (נזכר פעם אחת בכרך א, סימן תשלה). ↩
-
בר אברהם. ↩
-
ארקוולטי בהר"ר שמואל (נזכר גם בכרך א, סימנים תכח, תרמה). ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
יבקשו רשות מוועד הק"ק. ↩
-
והרואי־חשבונות. ↩
-
לא יכירו בהוצאות אלו כהוצאות מאושרות. ↩
-
הוראת תשלום. ↩
-
לא יהיה בכך משום פגיעה בסמכויות. ↩
-
סימן עב. ↩
-
שניהם יהודים ספרדים. נבחרו לוועד העשרה אף־על־פי שלא נמנו עם ה‘נועדים’, בניגוד לנאמר בתחילת הפארטה. כנראה היה בכך עניין מיוחד (וראה גם להלן, סימן עט). ↩
-
8 באוגוסט 1604. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר יעקב. ↩
-
נמנה עם ה‘נועדים’ רק כאן ובשתי הישיבות הבאות. בסימן עה נזכר משה בר דוד שמואל ק"פ, ואולי הם איש אחד. ↩
-
כל צוות וצוות בזמנו. ↩
-
באינקאנטו – במכירה פומבית. ↩
-
כל הבתים שעדיין לא נמצא להם שוכר. ↩
-
יביאו לידיעת הציבור. ↩
-
שיגמרו את עיסקת השכירות באופן סופי. ↩
-
כל עוד יישאר הבית ההוא למגורי היהודים. ↩
-
שכירויות. ↩
-
הקאפיטולי – התנאים. ↩
-
אחרי שיוצעו שלוש פעמים במכירה פומבית. ↩
-
בשלושת ימי השבתון של נוצרים – ימי א' בשבוע או שאר החגים שלהם. ↩
-
יבטיח. ↩
-
לנהל מאבק משפטי נגד הק"ק בערכאות של גויים. על משפטם של משה כהן ספרדי ושל יהודה אבוהב ראה סימנים סה, פז. אולי המדובר כאן באותו המשפט. ↩
-
שני הספרדים שנבחרו לוועד העשרה, אברהם טוריס ויצחק קאלבו (סימן עז). ↩
-
אך ראה התיקון בעניין זה בסימן פז שלהלן. ↩
-
בגליון רשמה יד מאוחרת: ‘פארטי הושם בשנית דף קלג’; וראה להלן, סימן קלז; כן ראה תקנון הק"ק משנת 1630, נספח, תעודה 17, סעיף 16. ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’. ↩
-
לשים באלוטה – להצביע. ↩
-
דיין ממונה על ענייני מסחר וכלכלה. ↩
-
כרך א, סימן נז: לח. ↩
-
אופיציאו – תפקיד. ↩
-
אף־על־פי שהוא גורם שממון ישראל יימסר לידי גויים, לא יהיה בגדר ‘מוסר’. ↩
-
5 בספטמבר 1604. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
אלחנן יעקב. ↩
-
מגמת. ↩
-
שם נאסר לפתוח שערים וחלונות (סימן לד). ↩
-
משותפים – ברשות הרבים. ↩
-
בין שתי החנויות – שנתקשרו עתה במעבר פנימי. ↩
-
שמים. ↩
-
ליטראות. ↩
-
יהיה בחרם (מליצה על־פי משנה ברכות ה: א). ↩
-
בלי שהצבעתם תפגע בטיעוניהם בדין שיש להם בעניין זה (סימנים לד, עב). ↩
-
18 באוקטובר 1604. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
קרוב לוודאי, שהוא יהודה מוייה. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
16 ביאנואר 1605. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שלום. ↩
-
מן הגבייה הקבועה של אחת לחצי שנה. ↩
-
שלושת ‘גבאי ההקדש’, שהיו צריכים להיבחר מדי שנה בשנה. ↩
-
כרך א, סימן תתכה. ↩
-
בגזירת נח"ש – אם לא יצייתו. ↩
-
קופה שבה נשמרו הכספים שנאספו ב‘הקדש מהק"ק’, הן מתרומות הן מגביית קנסות. כספים אלה נועדו בעיקר למטרות צדקה. ↩
-
הגבאים שקדמו להם. הללו המשיכו, כנראה, בתפקידם, אף־על־פי שלהלכה הוחלפו כשנה לפני־כן (וראה גם בפארטה הבאה). ↩
-
רואי־חשבונות. ↩
-
נתמנה ל‘בעל חנות’ בכ“ז בניסן שנ”ח (כרך א, סימן תרכז); נפטר בזמן כהונתו, ותחתיו נתמנו אחרים (כרך א, סימנים תתטו, תתכח). אבל עד כה לא הועברו החשבונות לידי ‘בעלי החנות’ שבאו אחריו. אפשר זו סיבת העיכוב שחל בהחלפת ‘גבאי ההקדש’ (ראה הפארטה הקודמת). ↩
-
מן הקופה להלוואות לעניים. ↩
-
‘הבעלי חנות’. ↩
-
אחרי מותו של ר' מתתיה קוניאן נתמנו בזה אחר זה שני ממונים על הקופה: אהרן זרח כ"ץ (כרך א, סימן תתטו), שסירב לקבל את התפקיד ושילם את הקנס, ואליה קטאלאן (כרך א, סימן תתכח). ↩
-
סילוק חשבון. ↩
-
בשל יציאתם של שני הספרדים (סימן עט). ↩
-
אסון חס ושלום. ↩
-
אך לא תתקבל החלטה של ועד העשרה בפחות משישה קולות – וזאת בהתאם להחלטה שלעיל, סימן עט. ↩
-
ראה לעיל, סימן ז. ↩
-
סימן סה. ↩
-
סימנים עז, עט. ↩
-
בהקדם האפשרי. ↩
-
ביושר. ↩
-
לשלטונות העיר והמדינה. ↩
-
תשלומים לכיסוי צורכי הקהילה. ↩
-
סימן עט. ↩
-
שאם־לא־כן יפלו בחרם. ↩
-
סימן ל. ↩
-
13 באפריל 1605. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלום. ↩
-
אהרן זרח. ↩
-
תיבה שבה פתקי האורחים. שמותיהם של כל חברי הקהילה שנעשה להם ‘ערך’ נכתבו על פתקים (‘בוליטיני’); מספר הפתקים של כל אחד היה כמספר ה‘כיכרים’ שהיו רשומים ב‘ערכו’. פתקים אלה נשמרו בתיבה (‘קאסילה’) סגורה על מנעול. כאשר בא אורח עני לעיר, היו מעלים אחד הפתקים, והאיש ששמו היה כתוב עליו היה חייב לארח את העני לסעודה אחת (וראה גם כרך א, סימן שלח). ↩
-
הרב שמואל ארקוולטי. ↩
-
8 במאי 1605. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר יעקב. ↩
-
ש“ץ קבוע של בית־כנסת האשכנזים מאז שנת ש”נ (כרך א, סימן שעז). ↩
-
שקיבל בהלוואה. ↩
-
בתור ‘טובה’. ↩
-
בארבעה תשלומים. ↩
-
ממה שמגיע לו למשכורתו. ↩
-
בכל תשלום חצי־שנתי ינכו עשרה דוקאטים ממשכורתו, וזאת במשך שנה אחת. ↩
-
השלמת. ↩
-
גבאי בית־כנסת האשכנזים. ↩
-
אם לא יעשו כן. ↩
-
כנראה טעות הסופר, וצריך להיות ‘אהרן’. ↩
-
10 במאי 1605. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
ייגבו עם שאר התשלומים לצורכי הקהילה (ה‘עולים’). ↩
-
25 במאי 1605. ↩
-
סימן מב. ↩
-
יורו, יצוו. ↩
-
פדיית. כשנה לפני־כן נזקקה הקהילה להלוואה גדולה לצרכים שלא פורשו (סימן מב). מסתבר, כי תמורתם חויבו אנשי הקהילה להפקיד משכונות בידי המלווה. עתה נאלצה הקהילה לפרוע חמש מאות דוקאטים על חשבון חוב זה, ולכן דאגה לפדות את המשכונות שבידי המלווה – כולם או מקצתם – כדי למכור אותם ולגייס בדרך זו את הסכום הדרוש. ↩
-
אפליקאטי – שיימסרו. ↩
-
העובר יפול בחרם (מליצה על־פי משנה ברכות ה: א). ↩
-
במעות מזומנים – שיתקבלו בהלוואה לזמן קצר מידי המלווה, אליפראנדו בייאזיו שמו, כפי שעולה מסוף הפארטה. ↩
-
הקערה והמצקת. ↩
-
את כל כלי הכסף הללו – מאוצרות שני בתי־הכנסת, האשכנזי והלועזי. ↩
-
את פתקי המשכונות – הקבלות שעליהן רשום סכום ההלוואה שתמורתו ניתנו המשכונות. ↩
-
רשימת אנשי הק"ק שנתנו את המשכונות. ↩
-
ובחמש מאות דוקאטים אלה יפדו השניים את המשכונות לאלתר, בהתאם לרשימה (‘פוליצה’). ↩
-
תוך עשרה ימים מיום פדייתם. ↩
-
שמא ירצו הם עצמם לפדות אותם לפני שיימכרו. ↩
-
יוני – ו' בתמוז. ↩
-
מן הכסף שיתקבל ממכירת המשכונות. ↩
-
ולא ימסרו לידי ועד השישה את שלוש מאות הדוקאטים ואת כלי־הכסף עד התאריך הנקוב. ↩
-
ריבית – שיצטרכו לשלם למלווה שהלווה את שלוש מאות הדוקאטים. ↩
-
בגלל פיגור בהחזרת ההלוואה. ↩
-
ליטול משכונות מידיהם – מידי השניים שנתמנו מקרב ועד השישה, אם לא ימלאו את המוטל עליהם כנ“ל ובמועד הנ”ל. ↩
-
לבטל החלטה זו. ↩
-
לדחות את ביצועה. ↩
-
למשכן. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
אם הסכום שיושג במכירת משכונו יהיה קטן מן הסכום שניתן לפדייתו. ↩
-
השניים שנתמנו בוועד השישה. ↩
-
שהרי לא הם קבעו את ‘ערכם’ של משכונות אלה שנה לפני־כן. ↩
-
יורו. ↩
-
ט' בסיון. ↩
-
האדון דוקטור. ↩
-
ערבים ראשונים לסכום כולו. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
29 במאי 1605. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
רשימת ‘העולים’. מדי שלושה חודשים נבחרו שלושה פרנסים, ששימשו כל אחד ‘בחדשו’, לפי סדר בחירתם. פרנס שעלה בגורלו לשמש ‘בחדשו’ באחד משני המועדים של גביית ה‘עולים’ – אייר וחשון – היה אחראי לגבייתם לפי הרשימה (‘פוליצה’) שמסרו לו רואי־החשבונות של הק"ק. ↩
-
לקחת משכונות. ↩
-
ואינם פורעים את חובם. ↩
-
מכירה פומבית. ↩
-
בצו של בית־משפט. ↩
-
כדי שיהיה שוויון, כלומר, שלא יהיה זה פורע את מסיו וזה משתמט. ↩
-
הנובע מפיגור בפרעון תשלומים. ↩
-
פיצוי על הפקעת החזקה על חלק מן הבית, כלומר, הבית שגר בו ר' ברוך לפני הכניסה לגיטו. על הפקעת כל החזקות החליט הק"ק ערב הכניסה לגיטו, כדי להקל על חלוקת בתי הגיטו על־פי הגורל (וראה כרך א, סימנים תשסא, תשצד ועוד). ↩
-
ראה כרך א, נספח, תעודה 34. ↩
-
כרך א, סימן תתמד. ↩
-
לתבוע פיצויים על הפקעת חזקותיהם. ↩
-
ביקש עתה בתור ‘טובה’, לפנים משורת הדין. ↩
-
כרך א, סימנים תשצט, תתט. ↩
-
כרך א, סימן תתיד. ↩
-
על־פי בבלי מגילה יג ע"א. ↩
-
לוותר. ↩
-
לפי ראות עיניהם. ↩
-
אחד איננו. ↩
-
צוות של אנשים הכשרים זה לזה לדון ולפסוק בעניין שלשמו נבחרו. ↩
-
חתומי מטה. ↩
-
סימן צז. ↩
-
על דבר. ↩
-
עושה עמו לפנים משורת הדין (על־פי בבלי ראש השנה יז ע"א). ↩
-
שערכם שישה ליטרין וארבעה סולדי האחד. זה ערכו של הדוקאט הוויניציאני המצוי. בתקופה ההיא היו גם סוגים אחרים של דוקאטים, שערכם היה שונה במקצת. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (על־פי שופ' ה: כד). ↩
-
במאנטובה. ↩
-
על חשבון הפרנסים. ↩
-
לפי רשימת גבייה מיוחדת, באופן יחסי לשומה הכללית של ה‘עולים’. ↩
-
בלי לפגוע בזכותו של ר' ברוך. ↩
-
בדבר השיפוצים שהוסיף לדירה, ועתה הוא תובע מן האחים שלום להחזיר לו את השקעתו. ↩
-
13 במאי 1605. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
10 ביולי 1605. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
נעזרו בנוצרים בעלי מעמד כדי להשיג את מבוקשם מידי יהודים. ↩
-
לעונש החרם (מליצה על־פי משנה ברכות ה: א). ↩
-
קרי: על דבר זה, כלומר, על הליכה בערכאות של גויים. ↩
-
יהו' ז: יא; אצל עכן, שעבר הוא לבדו על החרם, וכל ישראל בכלל החטא. ↩
-
הרב שמואל ארקוולטי. ↩
-
מעשי־כפרה. ↩
-
תוך חמישה־עשר יום. ↩
-
באמצעות ערכאות של גויים, ובכלל בסיוע של גויים. ↩
-
באי־כוחו. ↩
-
סבלים, נושאי משאות. ↩
-
מבלי לגרוע מכוחה. ↩
-
כרך א, סימן תקנה. ↩
-
כגון משה כהן ויהודה אבוהב, שהלכו בערכאות של גויים נגד הק"ק (סימנים סה, פז). ↩
-
בשעה שניתקנה התקנה ההיא (כרך א, סימן תקנה) נגד ההולכים בערכאות של גויים. ↩
-
תואר של כבוד בלשון התורכית, שפירושו: גביר, אדון נכבד. ↩
-
בנו של הרופא והדיפלומאט הנודע ר‘ שלמה בר נתן אשכנזי. על ר’ נתן ועל בואו לוויניציאה כתב ה‘מגיה’ בסיומו לספר עמק הבכא: “ויהי בשנת שס”ה לאלף הששי, ויבקש בנה (של אלמנת ר' שלמה בר נתן) הנדיב והשר ר‘ נתן ב“ר שלמה לתת לדרך פעמיו עד ויניציאה וימצא ספינה ויתן שכרה, והמלך התוגר יר”ה נתן לו ספרים אל העצה מויניציאה, ובראשם הדוכוס גרימני, ויבוא לויניציאה וימסור הכתבים אל העצה ויכבדוהו מאד, ויבא בבית הכנסת מהאליואנטיני וידור נדרים ויעש נדבות לעניי ארץ ישראל, תבנה ותכונן במהרה בימינו, לעניי העיר, זכרה לו אלוה לטובה’; ראה: יוסף הכהן, עמק הבכא, קראקוב 1895, עמ' 198. ↩
-
הסכסוך עם יעקב מאלייארו בעניין החזקה על ביתו נזכר לעיל, סימנים יח, לא (וכן בכרך א, סימנים תשעח, תשעט, תת, תתו). אך הפנייה אל השר ר' נתן בר שלמה לא באה ביזמת הק"ק, ולא נשתמרו עליה ידיעות. ↩
-
אמיתוּתם. ↩
-
בהקדם האפשרי. ↩
-
אופיציאו – תפקיד. ↩
-
13 באוקטובר 1605. ↩
-
הריב, היינו, המשפט. ↩
-
בהקדם האפשרי. ↩
-
על נושא זה ראה לעיל, סימנים. לט, עח. ↩
-
מכירה פומבית – של החזקה על הבית. ↩
-
הלא־יהודים. ↩
-
להתדיין בבית־משפט, לתבוע למשפט. ↩
-
לקח לו חזקה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
יבקשו את הסכמת ועד הק"ק. ↩
-
מגמתם. ↩
-
אם לא יקיימו שלושת הנבחרים את ההוראות הנ"ל, יפלו בחרם. ↩
-
23 באוקטובר 1605. ↩
-
נאפולי. ↩
-
רצוצים חופשים (על־פי יש' נח: ו). ↩
-
יש' נ:ד, היינו, כדי לאפשר לאלה הטרודים בעסקיהם לקבוע עתים לתורה. ↩
-
יונה א: ו. ↩
-
על דרך. ↩
-
תה' טז: ח. ↩
-
היו לאחדים שלמים וכן רבים, כלומר, התאחדו, חברו יחדיו (מליצה על־פי יח‘ לז: יז; נח’ א: יב). ↩
-
להעלות את רמת הלימוד בבית־המדרש. ↩
-
באלוטאדו – שהצביעו עליו. ↩
-
סימן כט, שם נקבע, שלא להעניק משכורת לאיש אלא־אם־כן יצביע על כך הוועד ברוב מיוחס. ↩
-
מתן משכורת. ↩
-
שאם לא יעשו כן, יהיו בגדר סרבנים, העוברים על גזירת הק"ק. ↩
-
שומרי פקדון. ↩
-
המיסמכים. ↩
-
ריבות – ענייני משפט. ↩
-
פיטאציאוני – חוזי־שכירות. ↩
-
ויש באותם המיסמכים תועלת לציבור. ↩
-
אוינטאריאו – רשימה, אינוונטאר. הרשימה כתובה בדפים האחרונים של הפנקס, סימן תשעח. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
מוחזקת. ↩
-
שלוש שנים שלימות מיום אל יום. ↩
-
כלשהו. ↩
-
יבקשו את הסכמת הוועד. ↩
-
ארקוולטי. ↩
-
בבית־קברות. ↩
-
קופות לקבץ מעות לצדקה. ↩
-
שתותקן להבא. הניקוד במקור. ↩
-
אחת לכל אחד משני בתי־הכנסת – של האשכנזים ושל הלועזים. ↩
-
ליטרא. ↩
-
24 בנובמבר 1605. הסופר טעה וכתב ישיבה זו לפני הבאה אחריה; וראה הערתו שם ליד התאריך. ↩
-
11 בנובמבר 1605. ↩
-
רמז לטעות שנפלה בכתיבת הישיבות, שכן ישיבה זו היתה צריכה להיכתב לפני קודמתה. ↩
-
פארטה זו היא העתק מילולי של הפארטה שנתקבלה שנה לפני־כן על מינוי ועד העשרה (סימן עז). עתה הוחלט, כי למטרה זו יוקם ועד של שמונה, כנראה בשל פרישת שני הספרדים (וראה סימן עט). ↩
-
מי' ה: ד. ↩
-
בסימן עז: ‘ששה’. ↩
-
שניים פסולים זה לזה מחמת שנאה או מחמת קורבה; ביאור למשפט זה ראה להלן, סימן קי. ↩
-
בסימן עז: ‘ח’ מהם מתוך עשרה'. ↩
-
מטבע ויניציאני, שערכו היה כערך הסולדו. הצירוף: ‘ליט’ מרקיטי‘ איננו מובן, וכפי הנראה זו טעות סופר, אשר משום־מה ערבב שני סכומים: ’מאה ליטרין‘ ו’עשרה מרקיטי‘. הכוונה כאן לקנס של ’מאה ליטרין', כפי שגם נקבע בסימן עז. ↩
-
בסימן עז: 'לעניי פאדו'', ניסוח העשוי להתפרש כמכוון לעניים שלא מבני עמנו. ↩
-
השמונה; אולם במעמד ההוא נבחרו רק שישה מן השמונה. ↩
-
זימלן. ↩
-
4 בדצמבר 1605. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
סימן עז. ↩
-
לתפקיד חברי ועד העשרה. ↩
-
סימן קט. ↩
-
שניים שהם פסולים זה לזה. ↩
-
שני זוגות של פסולים זה לזה. ↩
-
כנראה בשל הצורך להפעיל את הוועד ובשל מחסור במועמדים לתפקיד זה. ↩
-
סימן קי. היו שסברו, כי הפארטה הנ"ל היא בגדר ביטול הפארטי שבסימנים עז, קט; ומכיוון שהיו כללים מיוחדים לביטול פארטה והללו לא נשמרו, נמצא מי שערער על חוקיות ה‘באור’ שבסימן קי. ↩
-
חיתוך, כלומר, ביטול; אין בה משום ביטול, כי־אם פירוש. ↩
-
שלושת דייני הקק"י. ↩
-
שלא נבחרו בישיבה שקדמה (סימן קט). ↩
-
מן החייבים בתשלום מסים ל‘קופה של לחם’ לעניים. ↩
-
פיגרו (על־פי יר' מו: יז). ↩
-
בשלושה תשלומים. ↩
-
כרך א, סימן תרכח; שם התקינו בעניין ‘קופה של לחם’: ‘שכל מי שיניח לעבור שלוש פאגי רצופות שלא יפרע אותנה יהיה בכלל ארור’, וגם יהא חייב בכפל תשלום. ↩
-
ולא רק הפרנס ‘בחדשו’. ↩
-
לא יצרפו אותו ל‘מניין’, לא יקראו אותו לספר תורה וכיו"ב. ↩
-
פריטינסיאונה – תביעה. ↩
-
6 ביאנואר 1606. ↩
-
10 באפריל 1606. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרו. ↩
-
מאז ראשית חודש חשון, שכן ה‘עולים’ נגבו מדי שישה חודשים, בראשית אייר ובראשית חשון. ↩
-
מכיוון שמלאו שנתיים לעשיית ה‘ערך’ האחרון (סימן סו), היו צריכים למנות מעריכים ולעשות ‘ערך’ חדש, כדי שאפשר יהיה להתחיל בגבייה. אולם בשל הצורך הדחוף במזומנים לא היה סיפק בידי הק"ק לשמור על סדר קבוע זה, והיה הכרח להקדים גבייה ל‘ערך’. ↩
-
מקדמה – על חשבון ה‘ערכים’ העתידים להיעשות. ↩
-
רשימה – של החייבים בתשלום ה‘עולים’. ↩
-
אפילו. ↩
-
למעשה עברו על הגבלה זו כעבור חצי שנה (סימן קטו). ↩
-
לעשות ‘טובים’ – לנכות את סכום המקדמה מן הסכום שכל אחד יהיה חייב ל‘עולים’. ↩
-
בחכירה. ↩
-
בהמשך לבית־הקברות שבתוך חומות העיר. הכוונה לבית־הקברות שנתכנה S. Maria Mater Domini, על שם מנזר הנזירות שגבל בו. ↩
-
שנתמנה בראש־חודש כסליו שס"ו (סימן קט). ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
בית־הקברות העתיק שמחוץ לשער העיר Codalunga, שהיו משכירים לנוצרי (וראה כרך א, סימנים תמז, תתכה). ↩
-
החוזה, שנעשה ביום 2 ביולי 1606 עם נוצרי, הועתק להלן, נספח, תעודה 2. ↩
-
8 במאי 1606. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
אהרן זרח. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
ביושר, על־פי מצפונם. ↩
-
סימן קט. ↩
-
בלי שהצבעתו תפגע בזכויותיו בעניין שלא פורש. ↩
-
30 ביולי 1606. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
29 באוקטובר 1606. ↩
-
רשימת החייבים בתשלום מסים. ↩
-
כמקדמה. ↩
-
לפי חישוב של שלושים וחמישה סולדי לכל ‘כיכר’ הרשום ב‘פנקס הערכים’. ↩
-
אלה שהעריכו אותם על־פי אומדן, מפני שרכושם לא היה בעין. ↩
-
אם נקבע להם מספר כולל של ‘כיכרים’, ישלמו שלושים וחמישה סולדי ל‘כיכר’, כשאר ה‘נערכים’. ↩
-
שנקבע להם סכום כולל של ליטרין שהם חייבים לשלם בפועל. ↩
-
יפרעו במקדמה זו את מחצית הסכום שנקבע להם. ↩
-
למרות. ↩
-
סימן קטו; שם הוחלט, שלא לגבות עוד ‘בתורת הלוואה’. ↩
-
סימן קכב. ↩
-
רשימת החייבים בתשלום מסים – על־מנת לגבות מקדמה נוספת. ↩
-
בחרם חמור. ↩
-
הקרידיטורי של הק"ק – אלה שהקהילה חייבת להם כסף. ↩
-
ידאגו שיהיה שוויון. ↩
-
יסלקו את ההפרשים שנוצרו בין סכומי המקדמות ששילמו על בסיס ה‘ערך’ הישן ובין הסכום שהם חייבים לפי ה‘ערך’ החדש. ↩
-
סימן קד. ↩
-
25 בדצמבר 1606. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
מורפורק בר אהרן. ↩
-
די נייגרי בר גבריאל. ↩
-
נזכר כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. כנראה יש בכך סימן ליישוב הסכסוך בין נציגי הספרדים ובין הק“ק (סימן עט). עם זאת לא נשתנה מספר ה‘נועדים’ עם כניסתו של ר‘ אברהם טוריס לוועד (25 חברים), שכן ר’ משה ק”פ שוב אינו נזכר. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו היא העתקה מקודמתה (סימן סו; וראה ההערות שם), ולפיכך אעיר כאן רק על שינויים, תוספות והשמטות. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
מכאן ועד סוף הפיסקה, המסתיימת במלים ‘שאינו דר בפאדובה’, איננו בסימן סו. ↩
-
מכאן ועד סוף הפיסקה, המסתיימת במלים ‘חלקם מהאורחים כנהוג’ איננו בסימן סו. ↩
-
באקורדאטי – בין אלה שהעריכו אותם על־פי אומדן. ↩
-
כך וכך ‘כיכרים’ – שלפיהם ישלמו את מסיהם. ↩
-
כך וכך ליטרין – סכום המס שהם חייבים לשלם בפועל. ↩
-
להצביע – בעלי הזכות להשתתף בישיבות הוועד. ↩
-
ב‘קופה של לחם’. ↩
-
רק הם יהיו חייבים לארח אורחים עניים על־פי הגורל, כנהוג (סימן צ). ↩
-
כאן חסר הסעיף שבסימן סו על הפטור מהוצאות הגיטו. ↩
-
מכאן ועד המלים ‘וכל זה’, איננו בסימן סו. ↩
-
ומהליטרין – כל אלה שנעשה להם ‘ערך’ בסכום כולל של ליטרין, ולא במספר ה‘כיכרים’. ↩
-
חברי הוועד; בכל ‘עשיית ערך’ נקבע, למעשה, מחדש מי הזכאים ‘לבוא בועד’, שכן זכות זו נקבעה על־פי שיעור ה‘ערך’. החובה להודיע למעריכי המעריכים את מספרם הכולל של חברי הוועד באה אף היא לתת להם מושג על הערכה החדשה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
כאן חסר חלק מן הסעיף שבסימן סו, הנותן ברירה למי שנבחר למעריך לשלם קנס ולא לקבל את התפקיד. במקום זה נוספו המלים ‘וזה בגזרת נח"ש’, לומר, כי הפעם אין נותנים ברירה כלשהי. וראה התיקון שנתקבל בעניין זה שנתיים לפני־כן (סימן סז). ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
עיכב את ההצבעה על ‘תורת הערכה’. תביעתו של ר' יעקב בר אברהם באה, כמובן, לפני ההצבעה, והסופר כתב אותה כאן רק לצורך נוחיות הרישום בפנקס. ↩
-
ביקש, כי ימנו דיינים שישפטו בינו ובין הק"ק. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
לפסול מן הצוות – של ארבעה מעריכים. ↩
-
קבעו. ↩
-
אם יוסיפו על התקנות הקודמות ויוּתר לפסול יותר משניים. ↩
-
כ“ה בכסליו השס”ז / 25 בדצמבר 1606. ↩
-
בעוונותינו הרבים. ↩
-
עברו על תקנות שיש בהן עונש חרם; מכאן, שאסור לשבת עמם, כדין המוחרמים. ↩
-
יש מחסור באנשים שאפשר לשים בגורל למעריכים (מליצה על־פי יש' ח: כ). ↩
-
רומח. ↩
-
לרפא; רמח, רחם ומרח – כל אלה משחק באותיות המלה ‘חרם’ (וראה בבלי מועד קטן יז ע"א). ↩
-
כסדר שיצאו. ↩
-
מהמעריכים. ↩
-
שהמעריכים ייכנסו להסגר, כלומר, שיתחילו בעבודתם. ↩
-
7 ביאנואר 1607 / ח' בטבת שס"ז. ↩
-
שבועת המעריכים וה‘נכנסים’. ↩
-
בזמן שייסגרו. ↩
-
11 ביאנואר 1607. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
כנראה הוא נריה בר יחיאל, שכן בדרך־כלל הקדימו לשמו את התואר כמ‘, או את התואר כמ"ר, ואילו לנריה בר יעקב הקדימו רק ר’. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
מבין אלה היכולים לבוא בגורל כמעריכי מעריכים או כ‘נכנסים’. ↩
-
וכדי לעשות ‘ערך’ לר' זימלן לוריא – שכן בין הנבחרים הנ"ל היו פסולים לו. ↩
-
וכדי לעשות ‘ערך’ לר' שמואל כ“ץ – מן הסיבה הנ”ל. ↩
-
12 ביאנואר 1607. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
כנראה בר יחיאל (וראה רשימת ה‘נועדים’ הקודמת). ↩
-
שלום. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
לדיני ישראל. ↩
-
צוות־הפרנסים שייבחר בבחירות הקרובות. ↩
-
מאת השלטונות. ↩
-
שבעלי־דין יבורו מבוררים לפי שיטת זבל"א וזבליא (זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד). ↩
-
יתברך. ↩
-
פורים הבא עלינו לטובה בעזרת האל וישועתו. ↩
-
רואי־חשבונות. ↩
-
כל עוד יהיו ה‘ערכים’ בתוקף, כלומר, במשך שנתיים. ↩
-
הציע את עצמו לתפקיד. ↩
-
19 ביאנואר 1607. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
לתת רשיון לפתיחת חנות. ↩
-
בשלושה תשלומים. ↩
-
ראה גם לעיל, סימן פ, ובתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 16). ↩
-
אחרי שכתבו את שמו ברשימת ה‘נועדים’. ↩
-
יפול בחרם (מליצה על־פי משנה ברכות ה:א). ↩
-
מעוזרי המושלים ('ריטורי): אלה היו הממונים על ניהול משק־הכספים של העיר. ↩
-
כל צוות־פרנסים שבזמן כהונתו ייעשו מעשים אלה. ↩
-
הפרנסים – ולא יעשו לפרעון הקנס. ↩
-
21 בפברואר 1607. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
גבאי בית־כנסת האשכנזים. ↩
-
שנועדו להימסר לקופת ההקדש (של בית־כנסת האשכנזים), כלומר, שנועדו מלכתחילה לצדקה. ↩
-
בתנאי שיתחייבו. ↩
-
כערב ראשון לכל הסכום. ↩
-
הנותרים – ולא חמישה דוקאטים, כמו בשנתיים הראשונות. ↩
-
החייבים לפרוע (ראה סימן קכד, הערה 15). ↩
-
של ‘קופה של לחם’. ↩
-
עד אז פרעו מדי שבוע (כרך א, סימנים שעח, תיד, תנז ועוד). ↩
-
הפרנס התורן בחודש ההוא. ↩
-
לקחת ממנו משכון על־ידי צו של בית־משפט. ↩
-
הבא עלינו לטובה. ↩
-
על־דבר איסור משלוח המנות (וראה גם להלן, סימן רז). ↩
-
כרך א, סימן תנ. ↩
-
אף־על־פי שלא נזכרו בפארטה הנ"ל בנושא זה. ↩
-
18 במארס 1607. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
סימן קמ. אבל הפארטה ההיא נתקבלה ביום כ“ד בשבט, ולא ביום כ”א בו. ↩
-
בחודש שהוא תורן. ↩
-
כל מה שלא חולק לעניים במשך החודש. ↩
-
27 במארס 1607. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אבהרם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
כדי להיאבק (שמ"ב א: יח). ↩
-
באופן כלשהו. ↩
-
על־פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
להתדיין. ↩
-
שלא הושכרו ליחידים, והק"ק פורע דמי־שכירותם. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
יבקשו את הסכמת הוועד. ↩
-
אסור יהיה לבחור בהם לתפקיד זה במשך קאדנציה אחת. ↩
-
ששאר חברי הוועד יכירו, שהוא בגדר ‘אונס’. ↩
-
שכן זו סמכותם של דיינים או בוררים. ↩
-
במעמד ההוא לא נבחרו משום־מה שבעת חברי הוועד (וראה להלן, סימן קנב). ↩
-
3 ביולי 1607. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
פרק–הזמן שבו אין לבחור אדם לתפקיד שסיים זה עתה. ↩
-
שלוש קאדנציות: מעתה יכול אדם להיבחר לפרנסוּת רק פעם אחת בשנה, ואילו עד אז יכול להיבחר פעמיים בשנה, שכן היתה להם ‘קונטומאציאה’ של שלושה חודשים בלבד. ↩
-
13 ביולי 1607. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
נוצרי, מבעלי הבתים שבגיטו. ↩
-
אחת משתי החצרות המרכזיות שבגיטו. ↩
-
על–ידי פנייה אל הערכאות. ↩
-
הדרים בבתים של גאספארו הנ"ל והחלוקים עמו על גובה שכר–הדירה. ↩
-
והתחייבות. ↩
-
לעזרתם. ↩
-
17 ביוני 1607. ↩
-
שעיסוקו ביהלומים. להלן נתכנה ‘דיאמנטארו’ (סימן רי). ↩
-
מלאכת עיבוד היהלומים. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (שופ' ה: כד). ↩
-
הסתבכות עם השלטונות (וראה להלן, סימן תקסד). ↩
-
חתום בידו. ↩
-
ר' שמואל ארקוולטי. ↩
-
2 ביולי 1607. ↩
-
אהרן זרח. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
מיסר – אדון. ↩
-
סימן קמו. ↩
-
בליוילו – בהלוואה לזמן ארוך. ↩
-
22 ביולי 1607. ↩
-
כרך א, סימן תכט. ↩
-
בעניין חובת הצוות היוצא לדאוג למינוי הצוות הנכנס. ↩
-
לא יצרפו אותו ל‘מניין’ וכדומה. הניקוד במקור. ↩
-
26 בספטמבר 1607. ↩
-
שלום. ↩
-
סימן קמג. ↩
-
שם: ‘מר“ח ניסן הע”ל עד ר“ח ניסן השס”ח’. ↩
-
22 באוקטובר 1607. ↩
-
שמו נכתב בין ה‘נועדים’ בפעם האחרונה בישיבה מיום י“ו באייר שס”ד. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בגליון הוסיפה יד מאוחרת: ‘ג’ (?)‘. ובאמת, זו טעות סופר, וצריך להיות: ’שלושה גבאים' (וראה סימנים פה, רל). ↩
-
סימן קד (וראה גם. סימן קכא). ↩
-
‘לתת מקום המדרש הנ"ל אל המתנדבים’, אשר חברו יחדיו לצורך לימוד תורה. ↩
-
על–פי שני שלישים מן הנוכחים בוועד. ↩
-
3 בדצמבר 1607. ↩
-
קרימוניס בר יעקב. ↩
-
ימים אחדים. ↩
-
שונים. ↩
-
בתוספת הבהרה. ↩
-
כאילו הוצעו ונתקבלו היום. ↩
-
כרך א, סימן תקצג. ↩
-
לתת לאחר לשחוט. ↩
-
13 ביאנואר 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
אהרן זרח. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
אינם מצייתים לדין ישראל. ↩
-
תובעים את הק"ק למשפט. ↩
-
הו' ט: ז. ↩
-
אם יניחו להם לנהוג כמנהגם הרע באין מפריע. ↩
-
חברה, ארגון. ↩
-
הכוונה, כנראה, לועד השבעה (וראה לעיל, סימנים קמג, קנב; ולהלן, סימן קסב). ↩
-
בדיני ישראל בפאדוואה. ↩
-
הכוונה בראש וראשונה ‘לב"ד הגדול’ שבוויניציאה (כרך א, סימן רפג). ↩
-
בדיני אומות העולם. ↩
-
אל הדרך הסלולה, היינו, דרך הישר. ↩
-
יחידי הק"ק. ↩
-
בקבלת עול תקנות הק"ק. ↩
-
כל החלטות חברי ‘ועד השבעה’ יתקבלו בהצבעה (על–פי בוסולו ובאלוטה) ובהתאם לכללים שבפארטה על מינוים (סימן
קמג). השימוש במלה ‘ראשים’ במובן ‘מנהיגים’, ‘ראשי הק"ק’, אינו רגיל, מה–גם שבהמשך (סימן קסא) השתמש הסופר באותה מלה, ‘ראש’, כדי לכנות את הממונה על הגיטו מטעם מועצת העיר. ↩
-
בלי לגרוע מסמכותם. ↩
-
היושב–ראש (‘פריסידינטי’) – הממונה על הגיטו (וראה כרך א, סימנים תשנט, תשעו). ↩
-
ראה גם כרך א, סימן תשעו. ↩
-
בהצבעה (על–פי בוסולו ובאלוטה) ובהתאם לכללים שבפארטה על מינוים (סימן קמג). ↩
-
במתן הוראה. ↩
-
מעברים מקורים להולכי–רגל. ↩
-
תעלות לניקוז מי–הגשמים. בניב של פאדוואה גם במובן: מרזבים למי–הגשמים. ↩
-
בהתחייבויות שיקבלו. ↩
-
4 בפברואר 1608. ↩
-
סמכות ועד השבעה מקיפה. ↩
-
סימן קנט. ↩
-
נפתלי כ"ץ וזימלן לוריא (סימנים קנב, קנה). ↩
-
שני ממלאי–מקום. ↩
-
אם משום שהמעמסה המוטלת עליהם תהיה כבדה מדי ואם משום שחברותם בוועד השבעה תפסול אותם מלשבת בדין בכל המקרים שבהם ועד השבעה נוגע בדבר. ↩
-
משום שגם הם יהיו פסולים מלשבת באותו דין בגלל קורבה וכיוצא בזה. ↩
-
על–פי בבלי בבא מציעא עח ע"ב. ↩
-
פארטה זו היא העתק הפארטה שבסימן קמא; וראה ההערות שם. ↩
-
15 במארס 1608. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שם זה נזכר עוד פעם אחת בלבד, ברשימת ה‘נועדים’ (‘ועד שני’) מיום י“ו באייר שס”ד; ואולי הוא ר' יצחק אלאטרינו בר אהרן. ↩
-
בכמות שאפשר לקנות בסכום כזה. ↩
-
על–פי מספר ה‘כיכרים’ המשמשים לגביית ה‘עולים’. ↩
-
ראה גם סימן קמב. ↩
-
מדובר אפוא בדוקאטים, שערכם שישה ליטרין וארבעה סולדי האחד. ↩
-
כמו הכסף לקמח לפסח, הנזכר לעיל (סימן קסד). ↩
-
13 באפריל 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
ר' שלמה. ↩
-
ממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
‘בעל החנות’ היוצא. ↩
-
שמלאה שנה מן היום שנתמשכנו. ↩
-
כרך א, סימן תתכח (וראה גם לעיל, סימן פו). ↩
-
כנהנה מרכוש השייך לבית–המקדש. ↩
-
בדיקת חשבון הקופה. ↩
-
רואי–החשבונות של הק"ק. ↩
-
מן הלוֹוים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
המשכונות שלא עברה עליהם שנה וכן עודף הכסף החייב להימצא בקופה. ↩
-
בתים שלא נמצא להם שוכר והק"ק פורע את דמי–שכירותם. ↩
-
לאנשים נחשלים (מל"ב יט: כו). ↩
-
לחשוש. ↩
-
חלק מפארטה זו נכלל בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה להלן, נספח, תעודה 17, סעיף 44). ↩
-
שיאושרו בהצבעה (על–פי בוסולו ובאלוטה) ברוב קולות חברי הוועד. ↩
-
הוראות אלו יחולו גם על. ↩
-
בני–ביתם אלה יצטרכו להתקבל בהצבעה בוועד לפני שיוכלו להתיישב בגיטו. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
העובר יפול בחרם. ↩
-
של האשכנזים ושל הלועזים. ↩
-
20 באפריל 1608. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
סימן קכד. ↩
-
שיביאו בחשבון. ↩
-
כפי הנראה עלתה טענה זו לראשונה בעת ההיא, שכן איסור זה לא נכלל בשום ‘תורת הערכה’ קודמת. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
הכנסה ממשלח–יד שאינה נובעת מהשקעת הון. ↩
-
את המעריכים בגורל. ↩
-
תהיה להם זכות הצבעה בוועד. ב‘תורות ההערכה’ הקודמות היה הגבול עשרה דוקאטים (וראה סימן סו והערה 46). ↩
-
26 באפריל 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
לא הונהגה למעשה – אף–על–פי שנתקבלה בוועד. ↩
-
סימן קסט. ↩
-
סיבות אלו לא נתפרשו, אך נקל להבין, כי בעת ההיא שרר בקהילה מתח חברתי, ובעטיו נזקקו לשיטת–ההערכה היוצאת–דופן שלהלן. לפי שיטה זו הוטלה חובת סודיות מוחלטת על כל מהלך ההערכה. לא זו בלבד שה‘נערכים’ לא ידעו את זהות המעריכים, אלא אפילו המעריכים עצמם (עשרה במספר) לא ידעו מי הם חבריהם לתפקיד. ↩
-
שיועמדו להצבעה כל חברי הוועד, אחד–אחד – כדי לבחור את עשרת המעריכים. ↩
-
הבאלוטאציאוני – ההצבעות, שתוצאותיהן תהיינה סודיות. ↩
-
שייבחרו בוועד עליפי בוסולו ובאלוטה; אך לא בהכרח מקרבו (וראה להלן, סימן קעב). ↩
-
שלא יהיו ביניהם קרובי משפחה הפסולים לעדות זה לזה. ↩
-
מבין אלה שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. ↩
-
מחברות, קונטרסים לכתיבה. ↩
-
את שמותיהם. ↩
-
יכנסו הפרנסים את כל חברי הוועד. ↩
-
שרק שני הנאמנים יודעים, שנכלל בין עשרת המעריכים. ↩
-
לפי מצפונו ועל–פי הכללים שייקבעו בהמשך. ↩
-
כדי שאי–אפשר יהיה לנחש מי נמנה עם עשרת המעריכים. ↩
-
גם העשרה וגם השאר. ↩
-
סגור במעטפה. ↩
-
סוג של דבק, שהופק מדגים (וראה גם להלן, סימנים קעד, רטו). ↩
-
בלשון האיטלקית ובאותיות לאטיניות. ↩
-
לצד שמו של כל אחד מן ה‘נערכים’ הרשומים בליבריטי. ↩
-
את מספר הדוקאטים (= ה‘כיכרים’) אם העריכו אותו לפי ‘כיכרים’. ↩
-
והסכום בליטרין אם העריכו אותו לפי אומדן כולל. ↩
-
דוקאט אחד פירושו ‘כיכר’ אחד. ↩
-
בכל ‘ערך’ יקפידו לכתוב ברשימת חייבי המס את הסכום הממוצע של שלושת המספרים. ↩
-
יורו, יצוו. ↩
-
לשוות לנגד עיניו. ↩
-
בזמן עשיית ה‘ערך’. ↩
-
שהסך הכולל שיירשם בליבריטי יהיה 550 דוקאטי (= ‘כיכרים’), בקירוב. ↩
-
ולא יקפידו אם בסך הכולל יהיו חמישה דוקאטים פחות או יותר. ↩
-
של הכתובים לליטרין. ↩
-
שהם סכומים לתשלום, ולא רק יחידות מוסכמות. ↩
-
הסכים – הסכומים. ↩
-
של שתי המחברות; יחברו את המספרים שבשני הליבריטים בעלי המכנה המשותף. ↩
-
בני עיר אחרת. ↩
-
שאינם מכירים את יחסי–הקירבה שבין בני הקהילה. ↩
-
תוקפה של הערכה זו. ↩
-
עד עתה המשיכו המעריכים לכהן במשך השנתיים שבין ‘ערך’ ל‘ערך’, והיו מופקדים על הטיפול בכל המקרים החריגים
הללו. משנשתנתה השיטה, נוצר חלל ריק, שביקשו למלאו על–ידי בחירתם של צוותים מיוחדים לכל מקרה ומקרה. ↩
-
ויהיו שינויים בהכנסותיהם בגלל קבלת נדוניה ומתנות. ↩
-
משום התנאים המיוחדים שבהם נתקבל (וראה סימנים מ, מא, מד; וכן נספח, תעודה 1). ↩
-
רוב הדברים שבפארטה זו נמצאים בשתי ‘תורות ההערכה’ הקודמות (סימנים סו, קכד; וראה ההערות שם). ↩
-
בחרם חמור – על אלה מן העשרה שיעברו על כללים אלה. ↩
-
בינתיים – עד שתיגמר מלאכת ההערכה. ↩
-
כגון שיספר בקול רם על רווחי חברו או הפסדיו, בכוונה שישמעו המעריכים. ↩
-
לגרום. ↩
-
יצווה (על–פי תה' סח: יב). ↩
-
בהתאם להחלטה שבסימן קע. ↩
-
לא ברור מי ‘קרא’, כלומר, מי הציע אותם. ↩
-
זו הפעם היחידה שנזכר בפנקס. ↩
-
נזכר כאן לראשונה בפנקס (וראה להלן, רשימת ה‘נועדים’ מיום י“ד באייר ש”ע). ↩
-
קאשטיל פרנקו. ↩
-
1 במאי 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
נאפולי. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
סימן קע. ↩
-
4 במאי 1608. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
נרשם בטעות פעמיים. ↩
-
סוג של דבק, שלפי ‘תורת ההערכה’ היו צריכים להשתמש בו כדי לחתום את הליבריטי (סימן קע). ↩
-
יום שבתון של הנוצרים, שבו החנויות סגורות. ↩
-
לפני חברי הוועד – בהתאם לסדרי ‘תורת ההערכה’ (סימן קע). ↩
-
בבתי–הכנסת. ↩
-
הרב שמואל ארקוולטי. ↩
-
הכול בהתאם לסדרי ‘תורת ההערכה’ (סימן קע). ↩
-
על ‘פנקס הערכים’, כפי שהיה נהוג גם לפי ‘תורות ההערכה’ הקודמות. ↩
-
18 במאי 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
פדיון שבויים. ↩
-
חופשים (על–פי יש' נח: ו). ↩
-
8 באפריל 1608. מכתב זה לא נשתמר. על ‘כתבים בדפוס ובכתב–יד’ ששלחה קהילת ויניציאה בשנת 1610 לקהילות אחרות, כדי שינדבו מדי שנה בשנה תרומה קבועה לפדיון שבויים, ראה: ש‘ סימונסון, היהודים בדוכסות מאנטובה, א, ירושלים, תשכ"ג, עמ’ 315. ↩
-
ר‘ ידידיה בר משה גאלנטי, מגדולי הרבנים של צפת, ידוע ממקורות שונים, ומהן למדים על פעולתו באיטליה בשליחות ’ק“ק איטאליאני' שבצפת החל בשנת שס”ו (ראה: ד‘ קארפי, פעולת ’ק“ק איטאליאני' שבוויניציאה למען עניי ארץ–ישראל בשנים של”ו–תצ“ג, תל–אביב תשל”ט, עמ' 21–23). בשנת שס"ח, בזמן שהותו בוויניציאה, הוציא לאור, בבית–דפוס זואן דגארה, ספר שאלות ותשובות משל אביו, ר‘ משה בר מרדכי גאלנטי, ובסופו ’קצת שיטות על קצת מסכתות' מפרי עטו. כמו–כן היה מעורב במחלוקת שנתפלגו בה רבני הדור על כשירות המקוה ברוויגו, ונמנה עם כת האוסרים. עד כה לא נודע, שעסק בקיבוץ נדבות לפדיון שבויים. ↩
-
חול–המועד. ↩
-
ראש–חודש. ↩
-
לפדיון שבויים. הניקוד במקור. ↩
-
על פעילותו באיסוף כספים לפדיון שבויים ראה כרך א, סימן תרלח; כן ראה: כתבי הרב יהודה אריה ממודינא, מהדורת בלוי, בודאפשט תרס"ו, עמ' 79–81, 139–140, 190. ↩
-
הסכים של הבוסולו – סך–הכול המעות שבקופות. ↩
-
החסר ייגבה בגבייה הקבועה של אחת לחצי שנה. ↩
-
מכתבי–המלצה, שמקבצי תרומות נשאו עמהם במסעותיהם. ↩
-
בהתאם להוראות שבמכתב הנ"ל מוויניציאה. ↩
-
13 ביולי 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שלום. ↩
-
ראה על כך גם לעיל, סימן קסא. ↩
-
הן בעניין מינוי הן בעניין הוצאת מעות. ↩
-
בכתיבת שמות ‘כל יחידי הקק"י, חוץ ממקבלי צדקה’ בעשר המחברות (‘ליבריטי’) בשביל עשרת המעריכים (וראה סימן קע). ↩
-
‘העכבר העיוור’ (גרמנית); משחק–ילדים, שבו מכסים את עיני אחד המשתתפים, והלה צריך לתפוש את שאר חבריו (באיטלקית מכוּנה משחק זה ‘הזבוב העיוור’). כאן כינוי לשיטת–ההערכה החדשה, שלפיה אין מכירים את זהות המעריכים, וגם
אלה אינם מכירים זה את זה – וכולם כאילו מגששים באפילה, כאותו ‘עכבר עיוור’ שבמשחק. ↩
-
אפשר, שנתנו בידי כל אחד מעשרת המעריכים העתק מ‘תורת ההערכה’, שאם יתעורר אצל מי מהם ספק כלשהו, לא
יוכל לבוא לשאול, שהרי הוא מצוּוה על סודיות גמורה. אך גם אפשר, שר' שמואל ארקוולטי נאלץ להעתיק את טיוטת ההחלטה הרבה פעמים (‘עשר פעמים ויותר’) מרוב תיקונים ושינויים שהכניסו בה חברי הוועד עד שהסכימו לנוסח הסופי. ↩
-
ובדברים אחרים. ↩
-
שכר. ↩
-
רשיון אחד לפתיחת חנות. ↩
-
בנו של ר‘ נריה בר יחיאל (סימן תד). נכתב לראשונה בין ה’נועדים‘ ביום י’ בסיון שע"ב. ↩
-
ערבים זה לזה על תשלום שכר–הדירה; אם אחר יפגר בתשלום, יוכל בעל–הבית לגבותו מידי הק"ק (וראה על כך לעיל, סימן טז). ↩
-
משום שנוח יותר לגבות את שכר–הדירה במרוכז מידי הק"ק. ↩
-
להסדיר עם השלטונות. ↩
-
אך. ↩
-
משום שלא ימצאו דבר הראוי לקחתו במשכון. ↩
-
ראש–השנה ש"ע הבאה עלינו לטובה. ↩
-
להוציא כספים בעניין זה. ↩
-
יבקשו רשות מוועד הק"ק. ↩
-
אולי הכוונה לעניין ‘גילוח מטבעות’, עניין שלא נזכר עד כה בפנקס. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 35). ↩
-
בהקדם האפשרי. ↩
-
ומהר' שמואל (ארקוולטי). ↩
-
שני בתי–הכנסת, האשכנזי והלועזי, ↩
-
8 באוקטובר 1608. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלום. ↩
-
סימן קמג. ↩
-
למשך. ↩
-
כל מיסמך בענייני הק"ק שוועד השבעה יטפל בו. ↩
-
המופקדים על שמירת מיסמכים אלה (סימן קה). ↩
-
במקור כתוב בטעות ‘שבט’ (וראה להלן, סימן קפז). ↩
-
הוא ר‘ נריה בר יחיאל, ששמו כתוב בראש רשימת ה’נועדים' של הישיבה הבאה. ↩
-
18 בנובמבר 1608. ↩
-
כמה אותיות מחוקות. כנראה טעה הסופר וכתב את האותיות ‘ב"מ’ (בר מנחם) על–גבי גבי אותיות אחרות – אולי ‘כ"ץ’. ↩
-
ראה לעיל, סימנים קד, קכא, קנז. ↩
-
את בית–המדרש במשך שתי שנים. ↩
-
החבורה הישנה, ‘חבורת ת“ת וג”ח’, הוקמה בשנת של“ט (כרך א, סימן מט) ונתפרקה בשנת שמ”ו (שם, סימן רנו). הק“ק התיר אז להקים חבורה חדשה אחת (שם, סימן רנו), ותוך זמן קצר הוקמה בעיר ‘חבורת צדקה’ או 'חברת ג”ח' (שם, סימנים רעד, רעו, תריב). הרמז הראשון על חידוש ההתארגנות לשם לימוד הוא משנת שס"ו (סימן קד). ↩
-
של בני החבורה החדשה. ↩
-
26 בוצמבר 1608. ↩
-
עד כה נתכנה זימלן לוריא'. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
סימן קפג. באותו מעמד נבחרו רק שלושה משבעת חברי הוועד (וראה גם להלן סימן קפח). ↩
-
5 בפברואר 1609. ↩
-
שלום. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
שמו נזכר רק כאן וברשימות ה‘נועדים’ מן הימים י' בכסליו ש“ע וראש–חודש טבת ש”ע. ↩
-
שמו נזכר רק כאן וברשימת ה‘נועדים’ מיום כ“ט בניסן שס”ט. ↩
-
לא עלה הדבר יפה. ↩
-
ראה סימן קפו, שם נבחרו רק שלושה משבעת חברי הוועד. ↩
-
קורבה הפוסלת לעדות. ↩
-
סימן קמג. ↩
-
סימן קפו. ↩
-
ויהיה מתפקידו של ועד הק"ק (מליצה על–פי יש' ט: ה). ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’: משה כ"ץ. ↩
-
הכרזה מאת השלטונות. אם קנה סוחר יהודי בתום–לב חפץ שלאחר–מכן נתברר שהוא גנוב, חייב היה להחזירו לבעליו. עם זאת היה הסוחר רשאי לתבוע מבעל החפץ את מלוא הסכום שהוציא לקניית החפץ. נוהג זה עלול היה לגרום, שיימצאו סוחרים שיקלו ראש בקניית חפצים החשודים כגנובים, שכן בכל מקרה היו בטוחים שתוחזר להם הקרן. לפיכך תיקן הק“ק כמה תקנות חמורות בעניין זה, הן כדי להמעיט ככל האפשר מקרים של קנייה בתום–לב של חפצים גנובים (כרך א, סימנים נז: כו, שכט, תיב, תצב, תקט, תקי) הן כדי להעניש את הסוחרים שנהגו שלא בתום–לב או שלא בזהירות הדרושה (שם, סימן תשמג); וראה גם בתקנון הק”ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 52). ↩
-
אדם שלישי. ↩
-
כרך א, סימן תשמג. שם נקבע, בין השאר, שאם יתברר, שסוחר קנה סחורה גנובה שלוש פעמים בחודש אחד, ייענש, שכן
הוא חשוד שנהג שלא בתום–לב, ובוודאי שלא בזהירות הדרושה. כדי להערים על פארטה זו ולהתחמק מן העונש, היו סוחרים מחזירים את הסחורה באמצעות אדם אחר, כאילו הוא קנה אותה. ↩
-
לצורך החזרת גניבות. ↩
-
יודיע על קנייתו לאיש המפרסם את המאנדאטו, על–פי–רוב שמש הק"ק. התיבה ‘בחרם’ אולי נכתבה כאן בטעות, שכן מיד לאחר–מכן חוזר הסופר וכותב ‘ואם יעבור’ וכו. ↩
-
להודיע על. ↩
-
בעונש. ↩
-
לפי מצפונם – של הפרנסים. ↩
-
כרך א, סימנים נז: כו, שכט, תיב, תצב, תקט, תקי. ↩
-
כנהנה מרכוש המקדש – שכן הוא מתחייב בקנס ואינו משלמו. ↩
-
14 בפברואר 1609. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר יעקב יששכר. שמו נכחב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. בשנת שס"ד נעשתה לו ‘פתיחה’ (סימן לב). ↩
-
כרך א, סימן תג (וראה גם לעיל, סימן קמא). ↩
-
3 במאי 1609. ↩
-
הוא נריה בר יחיאל. ↩
-
קונייאן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלושה רואי–חשבונות. ↩
-
הקופה להלוואות לעניים. ↩
-
החשבונות של בית–הקברות (‘בתי–חיים’) שבתיבת ההקדש. ↩
-
גבאי תיבת ההקדש. ↩
-
של הרשימות לגביית המסים של הק"ק. ↩
-
עד סוף חודש סיון הבא עלינו לטובה. ↩
-
אפליקאטי – שיימסרו. ↩
-
ראה להלן, סימן קצו. ↩
-
סדרן של שתי השורות האחרונות התהפך, והסופר ציין זאת באותיות: ב‘ בצד השורה הראשונה, וא’ בצד השנייה. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. אפשר לקרוא גם ‘כ"ט’. ↩
-
25 במאי 1609. ↩
-
הכוונה לנריה בר יעקב, שנבחר לפרנס בישיבה הקודמת (סימן קצב). גם בסימן קצד שלהלן הוא נקרא בן אברהם, ואם לא נפלה פעמיים אותה הטעות, ייתכן, שנקרא על שם סבו. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שעברו – בשתי הקאדנציות האחרונות. ↩
-
רשימת פורעי ה‘עולים’ – התשלומים לכיסוי צורכי הק"ק. ↩
-
בדיני ישראל ובדיני אומות העולם. ↩
-
לכל אלה שהק"ק חייב להם כסף, על–פי הרשימה. ↩
-
כל חצר שנה ייבחר גובה ל‘עולים’ מבין ששת הפרנסים אשר סיימו את כהונתם. ↩
-
ראה לעיל, הערה 3. ↩
-
הבטיח לתת פיצוים (כרך א, סימן תתיד) – תמורת החזקה שהופקעה בעת הכניסה לגיטו. ↩
-
במספר מסוים של תשלומים אחת לחצי שנה. הק"ק התחייב לשלם מאה דוקאטים לכל יתומי ר' אברהם בתשלומים של שישה דוקאטים לשנה, שלושה דוקאטים מדי שישה חודשים. ↩
-
כ‘טובה’, לפנים משורת הדין. ↩
-
של חודש אייר. ה‘עולים’ נגבו פעמיים בשנה, בתחילת חשון ובתחילת אייר. ↩
-
יתרת הפיצויים. ↩
-
שנבחר חודשים אחדים לפני–כן (סימן קפח). ↩
-
יביאו בחשבון. ↩
-
תיגרם לו. ↩
-
שמא פיגרה בתשלום דמי–השכירות, והק"ק יחויב לפורעם לבעל הבית. ↩
-
כנראה מעת הכניסה לגיטו. ↩
-
28 ביולי 1609. ↩
-
בר יעקב (סימן קצב). ↩
-
בר אהרן. ↩
-
רואה–חשבונות. ↩
-
בר אברהם (על בחירתו ראה סימן קצא). ↩
-
נריה בר יעקב (וראה רשימת ה‘נועדים’). ↩
-
23 באוקטובר 1609. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בגביית ה‘עולים’ הראשונה – בראשית חודש חשון. ↩
-
עניין זה לא נתפרש. אפשר שזאת טעות סופר, ויש לקרוא ‘המלבושים מבד חדש’; במקרה זה הכוונה לסכסוך על מסחר במלבושים חדשים, שהקורפוראציות הנוצריות התנגדו שיהודים יעסקו בו. ↩
-
יבקשו רשות מן הוועד. ↩
-
31 באוקטובר 1609. ↩
-
זאן פראנציסקו. נוצרי מבעלי הבתים שבגיטו. עמו ועם יורשיו התדיין הק"ק בעניין שיעור דמי–השבירות (סימנים כה, נא, רלג, רמ). ↩
-
יהיה מחובתם בתוקף תפקידם. ↩
-
המשפט עם יורשי הנזיר (או: עם יורשי איש ששמו מונאקו); וראה להלן, סימן תשעח. ↩
-
בהסכמת שניהם. ↩
-
מוצאי שבת. ↩
-
6 בדצמבר 1609. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
ראה לעיל, ברשימת ה‘נועדים’ מיום ראש–חודש אדר א' שפ"ט. ↩
-
עול כבד של תשלום דמי–שכירות על בתים שלא נשכרו (וראה לעיל, סימנים טז, קפא). ↩
-
אין לק"ק צורך בהם. ↩
-
שכירותם. ↩
-
סדירות וצפויות מראש – כגון שכר בעלי משרות ודמי–השכירות של בניין בית–הכנסת. ↩
-
שני המונחים הם תרגום של ניסוח משפטי, שהוה שכיח מאוד בתעודות הריפובליקה: cosí ordinarie come estraordinarie. ראה, לדוגמה, בקונדוטה משנת 1607 (נספח, תעודה 4). ↩
-
בקאפיטולי של הגיטו – בתקנון הגיטו. תקנון זה נתקבל במועצת העיר ב–16 במארס 1602 (כרך א, נספח, תעודה 29, סעיף 20) ואושר בסינאט של ועיציאה ב–19 באוקטובר 1602 (שם, תעודה 31). ↩
-
מיום 4 בספטמבר 1607 (נספח, תעודה 4); שם נאמר, כל היהודים יהיו רשאים ‘לצמצם ולהרחיב’ (stringer et dilatar) את גבולות הגיטו לפי צורכיהם ובהתאם לתקנון מיום 19 באוקטובר 1602. ↩
-
27 בדצמבר 1609. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
סימן רב. ↩
-
מר, אדון. ↩
-
החצר האחורית. ↩
-
הבתים הקטנים. ↩
-
שמסיב לחצר. ↩
-
בר ש"י. ↩
-
הצהיר על נכונותו. ↩
-
שכר–דירה. ↩
-
עד יום חגה של ס‘ יוסטינה (7 באוקטובר). ס’ יוסטינה היתה הפאטרונית של פאדוואה, והיום המוקדש לה היה יום חג בעיר. ביום ההוא גם נהגו לשלם את דמי–השכירות החצי–שנתיים (וראה גם להלן, סימן רו). ↩
-
ביב קטן. ↩
-
עדות בכתב. ↩
-
בדיני ישראל ובדיני אומות העולם. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
11 ביאנואר 1610. ↩
-
הוא נריה בר יחיאל. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
סימן רג (וראה גם סימן רד). ↩
-
בשנת שס“ד נתמנה לקצב הק”ק (סימנים מה–מו). ↩
-
עליית–הגג של מגדל רחב–מידות. ↩
-
מעליית–הגג. ↩
-
הביע את נכונותו. ↩
-
ולא לידי בעל הבית הנוצרי, כנהוג – כנראה משום שנכס זה היה בחלקו בידי אחרים. ↩
-
ביום ס' יוסטינה (7 באוקטובר) ובחג–הפסחא. ↩
-
אך ראה להלן, סימן רלב. ↩
-
בתוכה – בתוך עליית–הגג. ↩
-
ולא יעשה אותה יותר דקה. ↩
-
לא ישתמש ברעפים שבשורות הרעפים הבולטות סביב לבניין, כדי לכסות את החלק מעליית–גג ששכר. ↩
-
אני משה בן [ ] מאשר הנ"ל. כתב–היד הוא של משה ברבין. מלה אחת איננה ברורה. ↩
-
מוצאי שבת קודש. ↩
-
28 בפברואר 1610. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
פארטה זו היא העתקה מכרך א, סימן תנ, בתוספת ההיתר לשלוח מנות לעניים, שכבר נתחדש בפארטי קמא, קסג. ↩
-
אחים ואחיות. ↩
-
למורים. ↩
-
כפיצויים על אבדן ההכנסה שהיתה להם קודם–לכן מן השכר שקיבלו בעד העברת ‘משלוח מנות’ מאיש לאיש. ↩
-
יעשו ‘ערך’ מיוחד לאנשי הקהילה; יקבעו כמה ישלם כל אחד מיחידי הק"ק כחלקו בשנים–עשר הדוקאטים. ↩
-
היה אפוא צורך ב‘ערך’ מיוחד, כדי לכלול גם את אנשי הקהילה שלא היו ‘רשומים לכיכרים’ ב‘פנקס הערכים’. ↩
-
צוות של שלושה מתוך הפרנסים וה‘נכנס’. ↩
-
בהערכת עצמם, בלי להזדקק לבחירת מעריכי מעריכים, כנהוג. ↩
-
לקחת משכון באמצעות צו בית–המשפט. ↩
-
מי שיוציא צו–מניעה בבית–משפט. ↩
-
נגד ההולכים בערכאות של גויים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
סימן רג. ↩
-
מיותרים, שאין להם שוכר. ↩
-
עשרים וחמישה הדוקאטים כבר נמסרו לידי שני הנבחרים. הניקוד במקור. ↩
-
להמשיך במשפט. ↩
-
מן הרשימה הראשונה של ה‘עולים’ שתיגבה; בתחילת אייר. ↩
-
שעיסוקו ביהלומים. נתכנה לעיל ‘מהדיאמנטי’ (סימן קמז). ↩
-
ראה סימן נט. ↩
-
שיוסיף על ערכו. ↩
-
ביום ס' יוסטינה (7 באוקטובר) ובחג–הפסחא. ↩
-
גבאי ההקדש. ↩
-
ראה גם לעיל, סימן קטז; כן ראה נספח, תעודה 2. ↩
-
21 במארס 1610. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
מידה ששימשה לחיטה ולשאר גרעינים (347 ליטרים). ↩
-
על–פי רשימת העניים – הזכאים לנדבה זו. ↩
-
גבאי ההקדש. ↩
-
ותאושר בהצבעה בוועד, כנהוג (וראה גם להלן, סימן רלח). ↩
-
כל–כך – מלוא הכמות של שני מוזי. ↩
-
ממה שנותר מן המעות שנגבו לפי הרשימה של ‘קופה של לחם’. כל פרנס ‘בחדשו’ היה חייב למסרו לקופה של קמח לפסח (סימן קמב). ↩
-
והחסר ייגבה לפי חישוב ה‘כיכרים’, בגבייה הקבועה של ה‘עולים’. ↩
-
לקחת משכון – מאלה שאינם רוצים לפרוע. ↩
-
לבטל או לדחות – את ביצוע צו–העיקול. ↩
-
השוכרים. ↩
-
נוצרי מבעלי הבתים שבגיטו (סימן קמו). ↩
-
לטכס עצה יחד אתם. ↩
-
מסתבר, שהיה סכסוך בין גספארו ארזינטה ובין נוצרים אחרים בעניין בתיו. הואיל ובתים אלו היו מושכרים בחלקם לק“ק ובחלקם ליהודים יחידים, שקל הק”ק את האפשרות להתערב בדיון המשפטי כדי לסייע לגספארו ארזינטה בסכסוכו זה. ↩
-
לתת את הדעת על חלקו של הק"ק ועל האינטרס שלו. ↩
-
לפי מצפונם תהיה מטרתם. ↩
-
ייפוי–כוח. ↩
-
למכירה. ↩
-
לליטרא. ↩
-
נזכר גם לעיל, סימן ו. ↩
-
די צורכו. ↩
-
דמי–קדימה. ↩
-
בקמח שלהם. ↩
-
מובנה של מלה זו איננו מחוּור, אולם הכוונה, כפי הנראה, לפעולת הכנת הבצק למצות. ↩
-
לשני עובדים. ↩
-
רידוד הבצק. ↩
-
לישת העיסה. ↩
-
קערות גדולות. ↩
-
בקערה. ↩
-
חול–המועד. ↩
-
25 באפריל 1610. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
שלום. ↩
-
זו הפעם הראשונה ששמו נכתב בין ה‘נועדים’. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו היא העתקה מקודמתה (סימן קע); וראה ההערות שם. כאן אעיר רק על שינויים והוספות. ↩
-
בסימן קע: ‘עשרה אנשים’ וכן בהמשך בקערה. בכל הנוגע להם. ↩
-
המלים ‘ע"פ הגורל’ אינן בסימן קע. ↩
-
הסופר נגרר אחרי הנוסח של ‘תורת ההערכה’ הקודמת וכתב גם כאן ‘העשרה’; משנוכח בטעותו, מחק את המלה ותיקן בין השיטין. ↩
-
מכאן ועד ‘היוצאים ראשונה’ נוספו ארבעה סעיפים שלא היו ב‘תורת ההערכה’ הקודמת. ↩
-
ההיטלים. כפי שמתפרש בהמשך, הכוונה לרשימות תשלומים שיחידי הק"ק שילמו בעבר. עתה הותר להם למסור רשימות
אלו לידי הנאמנים, כדי שהללו ימסרו אותם למעריכים, וכך יהיה להם מושג על מצבם הכלכלי של ה‘נערכים’. ↩
-
מובן המלה ‘שמין’ לא נתחוור. פירוש המלה ‘ספולייו’ בניב של פאדוואה הוא ‘דף’; כנראה הכוונה כאן לסוג או לצורה של דף–נייר. ↩
-
רגיל. ↩
-
שמא נשתנו הכנסותיו בעקבות קבלת נדוניה או מתנות אחרות. ↩
-
בפאדוואה – לאחר עשיית ה‘ערכים’. ↩
-
לכל מקרה לחוד. ↩
-
שמונה מעריכים. ↩
-
צרורות הקבלות והראיות על המסים ששולמו. ↩
-
סעיף זה מקדים את המאוחר; וראה בהמשך, על שלושה ליבריטי שהועלו בגורל. ↩
-
מכאן ועד הסוף הכול כמו ב‘תורת ההערכה’ הקודמת. ↩
-
בסימן קע: ‘ג’ ימי‘ רצופי’ '. ↩
-
סוג של דבק, ששימש לעבודות גסות. בסימן קע: ‘עם סקליטה אדומה’. ↩
-
בסימן קע מכוון סעיף זה למקרה שייבחר לנאמן איש שאינו מבני העיר ואינו מכיר את יחסי הקירבה שבין המשפחות במקום. ↩
-
סעיף זה והבא אחריו הועתקו מסימן קעא, שהוא השלמה ל‘תורת ההערכה’ שבסימן קע, והוא למעשה חלק ממנה. ↩
-
כאן הושמט משפט קצר המופיע במקום זה בסימן קע. ↩
-
הלכו לפני ההצבעה. ↩
-
אינו נזכר במקום אחר בפנקס. ↩
-
25 באפריל 1610. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
סיכמו את מספר ה‘כיכרים’ שהיו כתובים בכל אחת משלוש המחברות (ה‘ליבריטי’). ↩
-
שיצאו ראשונות בגורל – מבין שמונה המחברות שהיו בידי שמונת המעריכים. ↩
-
שסך ה‘כיכרים’ יהיה 550 דוקאטים, בהפרש חמישה דוקאטים פחות או יותר. ↩
-
זו הפעם הראשונה הוחלט, כי הקנס ישולם לקופה זו. והטעם לכך, שקופה זו היתה המתאימה ביותר לשמירת אלמוניותו
של התורם, ובמקרה זה לאלמוניות המעריך העבריין. ↩
-
כינוי לדוקאטים של זהב מסידרות–הטבעה חדשות. דוקאטים אלה היו יקרים יותר בשל הסיכוי שעדיין נשמר משקלם המקורי. ↩
-
מאיטלקית: d'oro in oro – מזהב טהור. ↩
-
טבין ותקילין – שאין בהם פגם. ↩
-
זהב בזהב (וראה לעיל, הערה 472). ↩
-
נוספים. ↩
-
הוא חייב לעשות זאת. ↩
-
ציקיני – מהם שניים לפרעון הקנס המקורי ואחד לקנס על הפיגור. ↩
-
לא לפי הפירוש הנוח לו. ↩
-
כלל ה‘ערכים’ לא יתבטלו – אף–על–פי שאחד המעריכים לא קיים אחת ההוראות של ‘תורת ההערכה’. ↩
-
של המעריך שסרח. ↩
-
קרוב לחמישה אחוזים, כיחס של 26 דוקאטים עודפים ל–550. ↩
-
שניכוי זה לא יפגע בזכויותיו. ↩
-
להצביע בוועד. הפחתה זו לא תפגע במי שנערך ‘כיכר’ אחד, אף שנוכו ממנו עתה שישה סולדי (וראה סימן סו, הערה 46). ↩
-
22 באפריל 1610. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
דוד משה; זו הפעם הראשונה ששמו נכתב בפנקס. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
7 במאי 1610. ↩
-
זו הפעם הראשונה ששמו נכתב בין ה‘נועדים’. לפני–כן נזכר ר' אברהם אבוהב בסימן קעב. ↩
-
די נייגרי בר גבריאל. ↩
-
את המגיע לו. ↩
-
מאלה שמגיע להם כסף מן הק"ק. ↩
-
לגרום הוצאה לעצמו – על–ידי סכסוכים ומשפטים. ↩
-
כדי לקבל את המגיע להם מן הק"ק. ↩
-
שלא כרגיל נקב הסופר בשמותיהם של שני הפרנסים שהציעו את הפארטה כדי להבהיה, שהפרנס השלישי, שהיה מועמד
לגבאי ה‘עולים’, לא היה שותף בהצעת פארטה בעניין שהוא נוגע בו. ↩
-
ממונה על גביית שש רשימות של ‘עולים’. לפני–כן הוטל תפקיד. זה על–פי הגורל על אחד הפרנסים שסיים את תפקידו (סימן קצג). ↩
-
ה‘עולים’ נגבו פעמיים בשנה: בראשית חשון ובראשית אייר. הכוונה היתה אפוא, שר' אליה קטאלאן ייכנס לתפקידו לאלתר. ↩
-
אלה שנעשה להם ‘ערך’ לפי שיטת ה‘כיכרים’. ↩
-
אלה ש‘ערכם’ נעשה על–פי אומדן. ↩
-
בין בדיני ישראל בין בדיני אומות העולם. ↩
-
לבקש את ביטול הצו – שינתן בעש"ג. ↩
-
תימסר לו רשימת פורעי ה‘עולים’. ↩
-
שמגיע לו. ↩
-
יאשר המקבל לגבאי. ↩
-
ויגרום לכך. ↩
-
שהק"ק יפרע פעמיים אותו החוב. ↩
-
לפי מצפונו. ↩
-
כל חוב במועדו. ↩
-
לכל מי שיהיה כתוב ברשימה, שהק"ק חייב לו כסף. ↩
-
ייגרמו. ↩
-
כגון ריבית בשל הפיגור בתשלום החוב או בשל הוצאות משפטיות. ↩
-
כל הנזקים וההוצאות יחולו עליו. ↩
-
מן התביעה שהק"ק תובע ממנו. ↩
-
לשלם מדי שישה חודשים דוקאט אחד לשכר–דירה. ↩
-
בעבור עבודתו בגביית ששת התשלומים של ה‘עולים’. ↩
-
חתימת ידו. ↩
-
מתחייב. ↩
-
13 במאי 1610. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
המגיע מהם (וראה גם לעיל, סימן ריט). ↩
-
על–ידם. ↩
-
שתיגבה על בסיס הערכה שנעשתה לגביית ה‘עולים’. ↩
-
אין לדעת אם הוא נריה בר יחיאל או בר יעקב, שכן שניהם היו בין ה‘נועדים’. ↩
-
הערת הסופר בגליון. להלן, בסימן רכו, רומז הסופר, שלפי זמנה היתה הפארטה ההיא צריכה להיכתב כאן. ↩
-
11 ביולי 1610. ↩
-
כרך א, סימן תקכה. ↩
-
בכרך א, סימן תקכה: ‘לעשות או להעשות’. ↩
-
שמיכות ממולאות בפסולת כותנה או צמר. ↩
-
כנראה צריך להיות ‘ישיבם’, היינו, יחזירם. ↩
-
לשימוש בני–ביתו בלבד. ↩
-
סימן קפא. ↩
-
בהלוואה לזמן ארוך. ↩
-
מיועדים. ↩
-
סימן טו. ↩
-
ראה להלן, סימן רלא. ↩
-
18 ביולי 1610. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
11 ביולי 1610. ↩
-
תרגום של תואר–האבירות cavaliere. ↩
-
אדון. ↩
-
סימנים רכד–רכב – שנתקבלו אחרי–כן וכבר נכתבו בפנקס. ↩
-
האדון הנכבד והנעלה מאוד. ↩
-
כמדובר, כנראה, בהסכם על פתיחת שני חלונות שפנו לגיטו. ↩
-
שבת קודש. ↩
-
5 בספטמבר 1610. ↩
-
זו הפעם הראשונה ששמו נכתב בפנקס. ↩
-
זו הפעם הראשונה ששמו נכתב בפנקס. ↩
-
האדון הנכבד. ↩
-
הכוונה, כנראה, לשער שביקש לפתוח מביתו אל אחד מרחובות הגיטו או אל אחת מחצרותיו. ↩
-
מבחינת העניין שיש לק"ק. ↩
-
השרים ירום הודם – שני מושלי פאדוואה (‘הריטורי’) מטעם הריפובליקה. ↩
-
כ"ז בתשרי. ↩
-
14 באוקטובר 1610. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
פארטה זו היא העתק כמעט מלה במלה מסימן קסז, ולכן לא אעיר כאן אלא על השינויים. ↩
-
בסימן קסז ‘בעד שני שני’ '. ↩
-
נבחר לתפקיד זה בשנת שס“ג (כרך א, סימן תתכח) והיה צריך להתחלף בשנת שס”ח, עם בחירתו של ר‘ א"י ארקוולטי (סימן קסז). אולם, כפי הנראה, לא נכנס ר’ א"י ארקוולטי לתפקיד, ומאז לא נבחר אחר במקומו. אי–סדרים מסוג זה אירעו כמה פעמים בבחירת הממונה על ה‘חנות’ (וראה סימנים שח, שפה, תקפו), למרות העונשים החמורים שהיו צפויים למסרבים תפקיד זה. ↩
-
בסימן קסז: ‘קודם חג שבועו’ הע"ל'. ↩
-
במקור: ‘הבעלחנות’. ↩
-
לקופת ההקדש (וראה סימנים פה, קנד). ↩
-
עד כה נאמר, כי לתיבת ההקדש שני מפתחות, שהיו מופקדים בידי שני גבאים, ואילו הגבאי השלישי שמר על התיבה עצמה (כרך א, סימנים שיז, תרלט). ↩
-
במשך. ↩
-
בעונש. ↩
-
800 ליטרין. לא מצאתי זכר לחוב זה במקורות אחרים, אף לא בפנקס ועד המדינה. ↩
-
שניתנו לוועד המדינה, הוא הוועד שייצג את יהודי פאדוואה ועיירות הסביבה (Este, Monselice, Mongagnana, Cittadella) לפני שלטונות הריפובליקה (וראה כרך א, עמ' 54–55). ↩
-
באמצעות הממונים – נציגי ק"ק פאדוואה בוועד המדינה. ↩
-
כ"ז. ↩
-
13 בדצמבר 1610. ↩
-
מאיטלקית: Signor Cavaliere. ↩
-
סימן טו. בסימן רכג הוטל על שלושה נבחרים ללוות אלפיים דוקאטים כדי לשלם חוב זה. מתברר, כי לא עלה הדבר בידם. ↩
-
על כל פנים (?). לפי העניין יש להבין, שהמלווה רצה שתוחזר לו ההלוואה, קרן וריבית. ↩
-
ערבויות אחרות – בטוחות יותר מאלו שכבר ניתנו לו. ↩
-
3 ביאנואר 1611. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
עליית–הגג של מגדל רחב–מידות. ↩
-
קצב הק"ק (סימנים מה–מו). ↩
-
סימן רו. ↩
-
ובינתיים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
במנעול. ↩
-
מיחידי הק"ק. ↩
-
על–ידי גבייה מיוחדת. ↩
-
ראה גם לעיל, סימנים כה, כב; ולהלן סימנים רמ, רנא. ↩
-
הבאים עלינו לטובה לאורך ימים אמן. ↩
-
6 ביאנואר 1611. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר יעקב. ↩
-
הרוזן. ↩
-
הבתים הקטנים. ↩
-
ששופצו על–ידי הק"ק. ↩
-
מפי שני האחים די–ליאון. ↩
-
18 בפברואר 1611. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
שלום בר אברהם. ↩
-
הוא נריה בר יחיאל. ↩
-
מרת. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (שופ' ה: כד). ↩
-
של הק“ק. מסופה של הפארטה אנו למדים, שהחדר היה בשימוש חלקי של הק”ק. ↩
-
על–פי רשי על ‘קטוּרה’ (בר' כה: א). ↩
-
חייהם; אולם לפי המשך המשפט יש לקרוא ‘חייה’, בלי הגרש. ↩
-
‘שלא לשלוח ושלא לקבל מנות מיני מתיקה’. ↩
-
סימן רז. ↩
-
גבאי ההקדש. בפעמים הקודמות היה התפקיד מוטל על הפרנסים בלבד. ↩
-
שיחולקו לעניים, כפיצוי על אבדן ההכנסה שהיתה להם קודם–לכן כשכר בעד העברת ‘משלוח מנות’ מאיש לאיש. ↩
-
מתוך שישה – שלושה פרנסים ושלושה גבאים. ↩
-
7 במארס 1611. ישיבה זו, הכוללת את סימנים רלח–רלט, היא האחרונה שהועתקה בידי הרב שמואל ארקוולטי לפני מותו. ↩
-
בר יעקב. ↩
-
בר אברהם. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
גם הפארטה הראשונה שכתב ר‘ שמואל ארקוולטי בפנקס (כרך א, סימן שנא) דנה בעניין ’קמח לפסח לעניים‘; נתקיים אפוא לגביו המשפט הראשון שכתב בפנקס: ’ויהי הועד הנ"ל תחילתו וסופו לדבר מצוה'. ↩
-
פארטה זו היא העתק מסימן ריב; וראה ההערות שם. לא אעיר כאן אלא על השינויים. ↩
-
בסימן ריב: ‘ב’ מוזי חטה'. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
כאן חסר המשפט הקובע מה לעשות בעודף הקמח, אם יישאר; הנסיון לימד, כנראה, שלא היה סיכוי שיישאר עודף. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
על–פי בר‘ נ: כ; דב’ ו: יח. ↩
-
על–פי שמ' ב: יג. ↩
-
דברים של מה בכך (על–פי בבלי עירובין מה ע"א). ↩
-
להבדיל מאלה שצמחו כבר', שמדובר עליהם בהמשך. ↩
-
כרך א, סימנים שלז, תקמו. ↩
-
הן התושבים החדשים בגיטו הן הוותיקים. ↩
-
דיברי ריבות. ↩
-
בדיני אומות העולם. ↩
-
אחד הצדדים. ↩
-
לא יראה צד חובה. ↩
-
על–פי יש' מא: א. ↩
-
אין זכות ערעור על החלטתם. ↩
-
ערעור. ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
שני ממלאי–מקום לדיינים. ↩
-
שנבררו לפי שיטת זבל“א וזבל”א. ↩
-
ישהו (מכילתא, פרשת בא, ח). ↩
-
שיוכל לבוא בטענות רק אל הק"ק. ↩
-
האיש שהק"ק נתן לו חזקה. ↩
-
שלו, כלומר, לא יוכל לבוא אליו בתביעה. ↩
-
שני מושלי פאדוואה מטעם הריפובליקה. ↩
-
שופטי העיר. ↩
-
כ“ט באדר שע”א / 14 במארס 1611. ר‘ שמואל ארקוולטי נפטר שלושה ימים לפני–כן, ביום ו’, כ“ו באדר שפ”א, כפי שמלמדת הקינה על פטירתו מאת ר' י"א מודינה (דיואן, מהדורת ברנשטיין, פילאדלפיה תרצ"ב, עמ' 209–210). מכאן נכתבו בפנקס כמה פארטי בכתב–ידו של סופר שנשאר עלום–שם, שהעתיק את סימנים רמ–רס, שלד–שלט, שמב. כתיבתו איטלקית רהוטה. ↩
-
עד כה נתכנה על–פי–רוב זימלן. ↩
-
עד כה נתכנה על–פי–רוב זימלן. ↩
-
בר גרשון מאזולא. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
בר שמואל. ↩
-
עד כה נכתב שמו בפנקס ‘יוסף אלבו’. ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
יהודה נאפולי בר רפאל. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
בן הח"ר גבריאל די נייגרי. ↩
-
יהודה. ↩
-
כ"ץ. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
ראה לעיל, סימנים כה, רב, רלג; ולהלן, סימן רנא. ↩
-
1 באפריל 1611. ↩
-
עד כה נכתב שמו בפנקס ‘אבוהב’. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
יהודה. ↩
-
מרפורך. ↩
-
בר שלום – הוא אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
שלמה (זלמן) היילפרון בר ד"ם. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
לעיל נכתב שמו ‘דאלווה’. ↩
-
קוניאן. ↩
-
בר אהרן אלאטרינו. ↩
-
בר גבריאל. ↩
-
הוא, כנראה, ר' משה בר מנחם (וראה גם להלן, רשימת ה‘נועדים’ שלפני סימן רנח, הערה 2). ↩
-
אלחנן יעקב בר שמואל ארקוולטי. ↩
-
מצות שמורות – שלא נהגו באפייתן לפי הדין (וראה על כך גם כרך א, סימן רפז). ↩
-
אם יתן הק"ק רשיון ליחיד לאפות מצות רגילות לפסח. ↩
-
לגדור הדבר. ↩
-
כנהנה מרכוש בית–המקדש. ↩
-
לכל דבר שבקדושה. ↩
-
למרות נכונותו של הפונה לפרוע את דמי–השימוש הנהוגים. ↩
-
ההצבעה. ↩
-
יצאו מבית–הכנסת – שבו התקיימו ישיבות הוועד. ↩
-
כדורים שחורים – בקלפי. ↩
-
כ' בניסן / 3 באפריל 1611. ↩
-
בר יעקב. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן מרפורך. ↩
-
בר שמואל קונייאן. ↩
-
שמואל ארקוולטי. ↩
-
משה שלום בר אברהם. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
בגליון כתוב ‘נתבארה דף קמז’ (וראה להלן, סימן רמה). ↩
-
כסידור כללי. ↩
-
יהיו רשאים לסדר, לצוות ולגזור. בהעדר רב נבחר, המוסמך לגזור ‘גזירה’ (צו מלוּוה איום בנח"ש וכיוצא בזה), מעבירים סמכות זו לפרנסים. ↩
-
כל דבר שהוא. ↩
-
סימן רלט – על–דבר בתי–דין של בוררים. ↩
-
הנוגעות לדין ישראל והאוסרות ללכת בערכאות של גויים. ↩
-
חוץ מן. ↩
-
וראה כרך א, סימן תרפט, הקובע, שאם אדם שהוכה תובע את המכה בערכאות של גויים, אין סמכות לרב או לפרנסים לחייבו לבטל את התביעה. ↩
-
שום אחד מיחידי פאדוואה המוסמך לרבנות – אך איננו רב נבחר של הקהל. ↩
-
משפט זה, שמשמעותו מעורפלת למדי, נתבאר להלן, בסימן רמה. ↩
-
ועוד זאת. ↩
-
רק מי שייבחר לרב בק"ק – גזירתו גזירה. ↩
-
סימן כט – על–דבר ‘שלא לקצוב שכירות כי אם ע"פ כל הועד’. ↩
-
יתקבל. ↩
-
אם יהיה צורך להכריז על איזה עבריין, שעבר על צווי הפרנסים בדבר שמירתן של תקנות הק"ק, כעל סרבן. ↩
-
הכשרים לשבת בדין העבריין ההוא. ↩
-
לפי ההוראות שבהמשך. ↩
-
שיכנסו… לדון. ↩
-
בין הפרנסים יוכלו להיות קרובים ושונאים לארבעה שייבחרו; לא כן בין הפרנסים לבין עצמם (כרך א, סימן תתמג) ובתוך קבוצת הארבעה עצמה (וראה להלן). ↩
-
יוכרע על–פי הגורל – מי מן השניים ייצא. ↩
-
חייבים להיות. ↩
-
שלושה פרנסים, ארבעה נבחרים והרב. ↩
-
של הארבעה. ↩
-
אם אחד מן הארבעה ייבחר לפרנס. ↩
-
בשמירת תקנות אלו. ↩
-
ועל–דבר הליכי משפט. הפרנסים לבדם היו חייבים להכריע בכל השאלות שבענייני נוהל שהתעוררו בבתי–הדין השונים, והכרעתם היתה סופית (וראה כרך א, סימנים שלז, תקמו; ושם במבוא, עמ' 45). ↩
-
לא יוכלו הארבעה להיבחר. ↩
-
אלא–אם–כן יהיו נוכחים בוועד כל חבריו בעלי זכות–הצבעה. ↩
-
בר אהרן מרפורך. ↩
-
ביטול. תרגום המונח המשפטי taglio, שמובנו ביטול של תביעה, של צו וכדומה. ↩
-
לבטל את הפארטה. ↩
-
סימן קמד. ↩
-
פרקי–הזמן שבו אין לבחור שוב באדם לאותו תפקיד ששימש בו. ↩
-
לפי הפארטה ההיא היתה לפרנסים ‘קונטומאציה’ של תשעה חודשים (שלוש קאדנציות); למעשה הותר אפוא לבחור אדם לפרנס רק פעם אחת בשנה. ↩
-
אלא יבחרו את הפרנסים. ↩
-
כפי שנהגו לפני שנתקבלה הפארטה ההיא על–דבר ה‘קונטומאציאה’ (סימן קמד); עד אז היה הנוהג, כי לפרנסים תהיה ‘קונטומאציאה’ של שלושה חודשים (קאדנציה אחת), והם יכלו אפוא להיבחר פעמיים בשנה. ↩
-
10 באפריל 1611. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
סימן רמג. ↩
-
דבר המשתמע לשני פנים. הפן האחד הוא: לא יטפל בשום דבר על–ידי הטלת גזירת נח“ש; והפן האחר: לא יטפל בשום דבר, ואם יעבור, תחול עליו גזירת נח”ש. הביטוי ‘בגזירת נח"ש’ משמש בפנקס במשמעות שנייה זו בכל המקרים, חוץ מאשר בפארטה רמג, ומשום כך ראו צורך בתוספת ביאור זאת. ↩
-
וחוץ מאלה אין עליהם שום איסור ‘לטפל בדברים’. ↩
-
ועוד זאת. ↩
-
כוללת במשמעה. ↩
-
3 ביולי 1611. ↩
-
בר מנחם. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
ראה כרך א, סימן תקצג, שממנו גם הועתקו משפטים אחדים לפארטה זו. ↩
-
בשר של איל מסורס. ↩
-
ו' קטנים. מאיטלקית: piccolo; מטבע שערכו אחד משנים–עשר בסולדו. ↩
-
למשקל ליטרא אחת. ↩
-
מן המחיר. ↩
-
עד כאן ניתנה הגנה לנזקקים לשירותי הקצב. מכאן באים כללים להגנת הקצב מפני תחרות בלתי–הוגנת. ↩
-
של הקצבים. השחיטה נעשתה בבית–המטבחיים של נכרים, שם שחטו היהודים בהמות של קצבים נכרים וקנו את הבשר השחוט במשקל. היה זה תפקידו של הקצב היהודי, ואם יהודי אחר עשה זאת, נמצא מקפח את פרנסתו של הקצב. ↩
-
חסרונן של שתי מלים אלו בכרך א, סימן תקצג, גרם לאי–בהירות, ולכן הוסיף אותן כאן הסופר בין השיטין. ↩
-
בהיתר, לפי המגבלות הנ"ל. ↩
-
לא יוכל אפוא לשלם לקצב הנכרי אלא שישה ‘קטנים’ פחות מן המחיר שנקבע לקצב היהודי. ↩
-
מחוץ לעיר. ↩
-
במקור: ‘ובפארטה’. ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה – בקלפי ובכדור. ↩
-
כרך א, סימן תרעח – על ‘סדרי הקצבות’. ↩
-
מלה זו אינה במקומה, ודומה, שהיא פליטת–קולמוס. ↩
-
הקצב עם שלושת הנבחרים. ↩
-
שאחרי השחיטה אפשר היה למכרו במחיר הנ"ל. ↩
-
ולפי דעתם של שלושת הנבחרים. ↩
-
כתם–דיו מכסה אותיות אחדות. ↩
-
כתם–דיו מכסה אותיות אחדות. ↩
-
מש' ב: ח. ↩
-
על–פי זכ' ח: טז. ↩
-
אחרי סיום תפילת מנחה ומעריב בבית–בנסת האשכנזים. בשני בתי–הכנסת היו זמני–תפילה שונים (וראה כרך א, סימנים
נז: כו, תקצג). ↩
-
על–פי תה' קכב: ה. ↩
-
שעווה במשקל חמש ליטראות. ↩
-
לשני בתי–הכנסת שבפאדוואה, האשכנזי והלועזי. ↩
-
יירצה – לא ייחשב הדבר כחטא (מליצה על–פי בר' לד: כב). ↩
-
אבל שני הפרנסים האחרים הם שיחליטו אם המקרה הוא בגדר אונס אם לאו. ↩
-
בן כבוד מורינו הרב ר' שמואל. ↩
-
בן כבוד החבר ר' גבריאל (די נייגרי). ↩
-
26 ביולי 1611. ↩
-
החנות (סימן רמ). ↩
-
החזרת החנות. היא, כפי הנראה, חלק מפעולת הק'“ק להיפטר מעול הבתים המיותרים שהק”ק היה חייב לשלם עליהם שכר–דירה (וראה סימנים רג, רח). ↩
-
חצר שבמרכז הגיטו. ↩
-
של שני הנבחרים הנ"ל. ↩
-
בהלוואה לזמן ארוך. ↩
-
גבאי ה‘עולים’ של הק"ק (סימן ריט). ↩
-
בגבייה מיוחדת. ↩
-
כל אחד ישלם סולדו אחד על כל ליטרין שב‘כיכרים’ הרשומים ב‘ערכו’. וזה היה החשבון: הסך הכולל של ה‘כיכרים’ של ה‘ערך’ האחרון היה 550, בקירוב (סימנים רטו–רטז), כלומר, 550 דוקאטים, בקירוב, שהם כ–3,400 ליטרין. 25 דוקאטים
הם כ–3,200 סולדי. בהנחה, שאי–אפשר להגיע לגבייה של מאה אחוזים, ובוודאי לא בזמן קצר, היה צורך לגבות סולדו אחד כנגד כל ליטרין שהיה רשום ב‘ערך’, כדי להגיע לסכום הדרוש של 25 דוקאטים. ↩
-
ר' אליה קטאלאן. ↩
-
סימן רנ. ↩
-
8 באוגוסט 1611. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
מרפורך. ↩
-
שמואל ארקוולטי. ↩
-
בר יחיאל. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
כקול קרן שורקת (דנ' ג: ה ורש"י שם). ↩
-
במ' יא: יג. והקצב איננו מוכן למכור בשר לפי המחירים שנקבעו לו. ↩
-
סימן רמו. ↩
-
לשלם כל מחיר שייראה להם. ↩
-
2 באוקטובר 1611. ↩
-
תחילה כתב הסופר בטעות ‘שמעון’, ולאחר–מכן תיקן ל‘יהודה’, הלא הוא יהודה מוייה. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
בר שלום (אהרן שלום בר אברהם). ↩
-
להעניק רשיונות לפתיחת חנות תמורת תשלום לק"ק. ↩
-
תשלומים לשיעורין. ↩
-
נשאר. ↩
-
החנות. ↩
-
יפרע. ↩
-
בשני מועדי תשלום. ↩
-
אלמיאר. ↩
-
במקרים אחרים דאגו ה‘הקדשות’ של שני בתי–הכנסת לממן את הנדבה, מקצתה או כולה. ↩
-
של ה‘עולים’ – המתחילה בראשית חודש חשון. ↩
-
חתומי מטה. ↩
-
שלעת עתה – זה עתה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הוטל תפקיד. ↩
-
שהנעלה. ↩
-
רואה–חשבונות של הק"ק. ↩
-
סימן רנו. ↩
-
בשעה שנבחר לרואה–חשבונות. האיסור לשמש בעת ובעונה אתת כפרנס וכרואה חשבונות היה מיסודי השיטה הנהוגה, ולא היתה שום כוונה לבטלו. ר‘ פנתס עתיד היה לסיים את תקופת כהונתו כפרנס בסוף תשרי (סימן רמט), ואילו לרואה–חשבונות נבחר לתקופה המתחילה בא’ בחשון. אולם הבחירה לרואה–חשבונות נתקיימה לפני סיום תקופת הפרנסות (בסך– הכול חמישה ימים לפני סיומה!), ומשום כך נתעוררו ספקות, כפי שמבואר בהמשך. ↩
-
לרואי–החשבונות של הק"ק. נמצא, שהוא יתן חשבון לעצמו בתורת אחד מרואי–החשבונות. ↩
-
לבחור רואי–חשבונות. ↩
-
לתפקיד הנ"ל של רואי–חשבונות. ↩
-
אף–על–פי שהם עדיין בתפקיד (בעת הבחירה). אבל הם עתידים לסיים את תקופת פרנסותם לפני שיוכנסו לתפקידם החדש כרואי–חשבונות. ↩
-
לא נאמר אם הצביעו על פארטה זו. ↩
-
מפאת קרע בפינה העליונה של הדף חסר תאריך היום. מכיוון שהישיבה הקודמת התקיימה בכ"ה בתשרי (2 באוקטובר), נמצא, שישיבה זו התקיימה בין ה–3 באוקטובר ובין ה–7 בו (1611). ↩
-
האותיות הראשונות של השם הראשון חסרות מן הסיבה הנ"ל, אבל שארית השם – קי‘ – מלמדת, כי המדובר במשה מינקין, ששמו מופיע באותה ישיבה בין ה’קוראים' (סימן רנח). מכאן ראיה נוספת, שמשה מינקין הוא משה בר מנחם, שהיה
בעת ההיא פרנס ושמו נכתב ראשון ברשימת ה‘נועדים’ בשלוש הישיבות שלפני–כן (שני השמות הכתובים ברשימה זו אחרי שמו של משה מינקין הם של שני הפרנסים האחרים). ↩
-
האותיות הראשונות של השם חסרות מן הסיבה הנ"ל. ↩
-
בר יעקב יששכר (מוייא). ↩
-
קונייאן. ↩
-
בר שלום (בר אברהם שלום). ↩
-
בר אהרן. ↩
-
סימן רמג. ↩
-
פרק–הזמן שבו אין לבחור באדם לאותו תפקיד שכבר שימש בו. ↩
-
כנראה נשמטה המלה ‘חדשים’. ↩
-
בפארטה הנ"ל (סימן רמג) אין המדובר כלל בתקופת קונטומאציאה. אולי הכוונה לפארטה שלאחריה (סימן רמד), שם נקבע, כי לפרנסים תהיה קונטומאציאה של קאדנציה אחת, כפי שלמעשה נקבע כאן לארבעת הנבחרים. ↩
-
של ה‘עולים’ – המתחילה בראשית חודש חשון. ↩
-
במועדי–הגבייה הקבועים. ↩
-
בתור סגן. ↩
-
מכאן ועד סימן תקיז הועתק הפנקס בידי ר' יעקב היילפרון, בעל נחלת יעקב, פאדוואה שפ"ב. לכתיבתו חסרים הסדר והחן שמצטיינים בהם רוב חלקי הפנקס. הכתב אשכנזי. ↩
-
12 בדצמבר 1611. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
שמואל בר גרשון כ"ץ מאזולא. ↩
-
שלום. ↩
-
פארטה זו, עד ‘בעד ג’ שנים רצופים', היא בעיקרה העתקה מכרך א, סימ שע. ↩
-
ממשפחת לוי דיל באנקו. היה בזמנו מגדולי הבנקאים היהודים באיטליה ואחד העשירים שבהם. נפטר בשנת 1531. היה חשוך–בנים וציווה חלק מרכושו לקהילת פאדוואה. תמצית צוואתו ראה: M. Sanuto, I Diarii LV, Venezia 1900, pp. 30–34 ↩
-
קופת בית–הקברות. ↩
-
ברשימה נאמנה (מליצה על–פי קה' יב: י). ↩
-
מנורות. ↩
-
אריג עדין, שעוטפים בו את ספר התורה, כדי שלא יגעו הידיים בקלף. ↩
-
הלבוש של ספר–התורה. ↩
-
כלי–כסף דמויי רימון או תפוח, שמלבישים על ‘עצי–החיים’ של ספר–התורה. ↩
-
אך ורק. ↩
-
כלי–כסף. תרגום הביטוי li arzenti, הנמצא גם בצוואה הנ"ל של ר' חיים משולם. ↩
-
קערה גדולה (‘בציל’) וקערה קטנה (ברונזין'), ששימשו לנטילת ידיים. בצוואה כתוב ramin et bazil (= קערה ומצקת). בצירוף זה השתמש גם ר' שמואל ארקוולטי בסימן צה. ↩
-
גם כלים אלה. ↩
-
המוריש. ↩
-
על מקרים של משכוּן כלים של בתי–הכנסת ראה סימנים צה, תעה. ↩
-
לעובר. ↩
-
זה הקנס הגבוה ביותר שנגזר עד כה בפנקס. ↩
-
שישולמו למבצר ‘הארסינאלי’ של ויניציאה. ↩
-
לא יהיה בגדר ‘מוסר’ – אף–על–פי שהוא גורם שממון של ישראל יימסר לידי גויים. ↩
-
שייבחרו מדי שלוש שנים (וראה בתחילת הפארטה). ↩
-
הסופר הקודם, ר‘ שמואל ארקוולטי, לא השתמש בצירוף ’בני הקק“י‘, אלא ’יחידי הקק”י‘ או סתם ’הקק"י'. כן נהג לכתוב,
שבעלי–תפקידים נתמנו ‘ע"פ בוסולו ובאלוטי’, ולא ‘ע“פ בני הק”ק… ע"י בוסולו ובאלוטי’. ↩
-
על–ידי קלפי וכדורים. הניקוד במקור. ↩
-
פרק–הזמן שבו אין לבחור באדם לאותו תפקיד שכבר שימש בו; הכוונה כאן לקאדנציה אחת. ↩
-
אבל. ↩
-
חדשים. ↩
-
שהם מורשים מטעם בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
הצדדים. ↩
-
מכאן נותר הגליון בלתי–כתוב, ומשום–מה העתיק בו הסופר (אותו הסופר עלום–שם שהעתיק את פארטי רמ–רס) רשימת ‘נועדים’ ופארטה אחת שנתקבלה שלוש שנים לאחר–מכן, ביום ל' בתמוז שע"ה. העברתי רישום זה למקומו, אחרי סימן שמא. ↩
-
27 בדצמבר 1611. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
בר אהרן. ↩
-
קרי: זימלן. ↩
-
שמואל כ"ץ בר גרשון מאזולא. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
כל צוות פרנסים מחויב לגבי הפארטי שיתקבלו בזמן כהונתו. ↩
-
הכתובות בפנקס הק“ק. וכך אמנם נהגו, אף–כי בלא עקיבות, עד שנת ש”פ ועד בכלל. לפני קבלת פארטה זו נהגו, כפי הנראה, להחתים את הפרנסים על נוסח הפארטי לפני העתקתן בפנקס (וראה כרך א, סימן נה). ↩
-
בעונש. ↩
-
‘דיין הנשר’; הוא הדיין שישב בארמון–המשפט של פאדוואה וגבו אל ציור של נשר שעל הקיר. היה ממונה על ענייני מסים ומכסים. ↩
-
אך לפני שיחתמו יהיו הפרנסים חייבים לקרוא את הפארטה המועתקת בפנקס, כדי לוודא אם היא זהה לנוסח שנקרא מתוך מחברת–הטיוטות (‘שקוורצו’) בעת ההצבעה בוועד. ↩
-
ראה סימן רמג. ↩
-
בעלי הסמכות השיפוטית (מליצה על–פי שופ' ה: י). ↩
-
העבריינים. ↩
-
שמואל כ"ץ, שנבחר בשעתו לצוות הארבעה (סימן רמג) ואינו יכול עוד לשמש בתפקיד זה משום שנבחר לפרנס (סימן רסג). ↩
-
חתימת–ידם של הפרנסים המאשרים את נוסח הפארטי; וכן להלן, בסוף כל ישיבה. ↩
-
חתימת–ידם של הפרנסים המאשרים את נוסח הפארטי; וכן להלן, בסוף כל ישיבה. ↩
-
30 ביאנואר 1612 / כ"ו בשבט. ↩
-
בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
זימלן. ↩
-
מועצת העיר. ↩
-
השריונים; מס שהיה מוטל על העירונים של פאדוואה. עתה הם דורשים, כי היהודים ישאו בחלק ממנו, אף–על–פי שלפי
תנאי הקונדוטה לא היו חייבים בכך. ↩
-
מעלת כבוד. ↩
-
לפי ההקשר צריך להיות ‘וישתדלו’. ↩
-
שלושת המבוררים ערערו על תביעתה של מועצת פאדוואה בערכאות הריפובליקה, והללו פסקו לטובת היהודים (וראה נספח, תעודה 5). ↩
-
לסרב. ↩
-
מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
נכנס במקום פרנס (סימן רסג). ↩
-
א' דראש–חודש. 4 במארס 1612. ↩
-
חלק מפארטה זו הועתק בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 37). ↩
-
עניים מן החוץ. ↩
-
מוזמנים מחוץ לעיר. ↩
-
בני משפחתו של איש אחד. ↩
-
ייכתבו ברשימת המוזמנים כל אחד בפני עצמו – למרות היותם בני משפחה אחת. ↩
-
של שתי הקהילות – שני בתי–הכנסת שבפאדוואה, האשכנזי והלועזי. ↩
-
מתקן תקנות. ↩
-
מכדור אחד; התיקון יאושר אם מכלל בעלי זכות ההצבעה לא יהיה יותר מקול אחד נגד. ↩
-
פארטה זו היא העתק כמעט מלה במלה מפארטה רלז; וראה ההערות שם. ↩
-
כתב–יד ספרדי רהוט. ↩
-
30 במארס 1612. ↩
-
בגביית ה‘עולים’. ↩
-
לעניים. ↩
-
לקחת משכונות מן החייבים. ↩
-
לבטל או לדחות – את ביצוע החלטת הפרנסים, על–ידי פנייה לערכאות של גויים. ↩
-
להכין לפעולה. לפני–כן היה תפקיד זה מוטל על המנקר (סימן כ). ↩
-
סימן כט. ↩
-
סימן רסט. ↩
-
במקור: ‘ומבטולת’. ↩
-
סימן כט. ↩
-
קודם–לכן. בעיני הסופר כל מה שכבר נכתב הוא מאחוריו. ↩
-
19 באפריל 1612. ↩
-
פתקים – על–פי הגורל. ↩
-
קודם–לכן. ↩
-
סימן קכד; והיא אינה אלא העתקה של סימן סו. בכך חזרו לשיטת–ההערכה הישנה, שנהגו בה כל השנים עד שנת שס“ח, וביטלו את שיטת–ההערכה המשונה – שהסופר עצמו כינה אותה ‘בלינדיר מאוס’ (סימן קעט) – שהיתה נהוגה בשנים שס”ח– שע"ב (סימנים קע, רטו). ↩
-
אלא. ↩
-
בסימן קכד ניתנה הרשות לעשות ‘ערכים’ נפרדים במקרה זה, לפי רצון ה‘נערכים’. ↩
-
ברשימת ה‘ערכים’. ↩
-
ממלאי–מקום המעריכים. הללו היו זקוקים לנתונים על ה‘ערכים’ שנעשו, כדי שיהיה להם קנה–מידה להערכה. ↩
-
ב‘תורות ההערכה הקודמות נאמר, שיש למסור ידיעות אלו למעריכי המעריכים, אך נקבע בפירוש, ’שלא יחזיקו שום פוליצה משמות הנערכים' (סימנים סו, קכד; וראה גם להלן, סימנים שיא–שיב). ↩
-
זימלן לוריאה. ↩
-
סימן קכד. ↩
-
בגלל היותו. ↩
-
אילן–היוחסין שלהם. ↩
-
חול–המועד פסח / 20 באפריל. ↩
-
שכבר נבחר כאחד משלושת ‘דייני הקהל’ (סימן רמח). ↩
-
‘דייני הקהל’ – לתקופת ה‘ערך’ בלבד, במקום שני הדיינים שנבחרו בעבר (סימן רמח), שכן פנחס בר גבריאל נפסל לדון בענייני ה‘ערך’ משום שנבחר למעריך, ויוסף אספיריאל לא היה נוכח במעמד ההוא. ↩
-
עד גמר כתיבת ה‘ערכים’ בפנקס, כלומר, עד גמר ההערכה. ↩
-
מיום כ“ה בכסליו שס”ז (סימן קכח). ↩
-
עלה בגורל במקומו. ↩
-
סומן רע. ↩
-
בסימן קכד: ‘תכף ומיד שיצאו המעריכי’ ונכנסי‘ בגורל כנ"ל ישבעו’. ↩
-
ובכלל זה בחירת המעריכים. ↩
-
הואיל והאיחור בהשבעת המעריכים. ↩
-
22 באפריל 1612. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
תקלה. ↩
-
שאירע. ↩
-
בסעיף שב‘תורת ההערכה’ (סימן רע). ↩
-
על אופן כתיבת הרשימה – שייכתבו בה ‘ג"כ שמות הנערכים וגם סך ערכם’. ↩
-
29 באפריל 1612. ↩
-
הנקוד במקור. ↩
-
בר מרדכי. שמו נזכר כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
ראה גם לעיל, סימנים קמו, קמט, ריג. ↩
-
להתדיין. ↩
-
הן בדיני ישראל הן בדיני אומות העולם. ↩
-
לקבל את המינוי. ↩
-
הכדורים; יאושר על–פי רוב קולות. ↩
-
יהיה מינוי חד–פעמי. ↩
-
סימן רנו. ↩
-
ובינתיים נבחר למעריך (סימן רע). ↩
-
אחרי בחירתו של הפרנס הראשון. תוספת זו היתה נחוצה כדי להסביר את ההבדל במספר המשתתפים בהצבעות השונות. ↩
-
את הישיבה, או את תקופת כהונתם. ↩
-
10 ביוני 1612. ↩
-
ברשימה זו נכתבו לראשונה שמותיהם של שישה יחידים שצורפו לוועד בעקבות ה‘הערכה’ החדשה (וראה ההערות שלהלן). ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
בר שלמה דאליה. נזכר כאן לראשונה בפנקס. הוא, כנראה, בנו של ר' שלמה דאליה, הנזכר בכרך א. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. הוא אחיו של ר' זימלן בר ש"י (סימן רד). ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. הוא בנו של ר‘ נריה בר יחיאל וחתנו של ר’ שמואל ארקוולטי (סימן קעט). שמו נכתב גם מיכאל או מיכל. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
בר ישי. נכתב כאן לראשונה בפנקס. אפשר, שישי כ"ץ הנזכר בכרך א הוא אביו. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. נזכר להלן עוד שלוש פעמים בלבד: פעמיים ברשימות ה‘נועדים’ מיום ח' בטבת ומיום י“ט באדר שע”ג, ופעם אחת בסימן רפד. ↩
-
הארבעה על ענישת עבריינים (וראה סימן רמג). ↩
-
26 באוגוסט 1612. ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’ מיום י' בסיון שע"ב נתכנה יחיאל בר נריה. ↩
-
פועל לעבודה שחורה. ↩
-
יטאטאו. ↩
-
במקור: ‘שבועה’. ↩
-
השכר. ↩
-
חנות. ↩
-
לאחד – לכל אחד מבעלי החזקה על החנויות או על הבתים. ↩
-
הואיל ו–. ↩
-
ומחויבים. ↩
-
סימן רמו. ↩
-
21 באוקטובר 1612. ↩
-
בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
של ה‘עולים’ – בתחילת חשון. ↩
-
בר מרדכי סיצי. ↩
-
1 ביאנואר 1613. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
להסיר (על–פי יש' נז: יד). ↩
-
לשים, כלומר, למנות. ↩
-
לענישת עבריינים (וראה סימן רמג). ↩
-
18 ביאנואר 1613. ↩
-
נזכר רק כאן ובסימן רפז. ↩
-
של הקופה. ↩
-
ראה סימן צ. ↩
-
מאז שנת שס“ה (סימן צ) לא נכתבו בפנקס בחירות הממונים על קופת האורחים, ואין לדעת מתי נבחר יחיאל כ”ץ לתפקיד זה. אולי התכוון הסופר לר' נפתלי כ“ץ, שנבחר בשנת שס”ה. ↩
-
נבחר לתפקיד זה גם בשנת שס"ה (סימן צ). ↩
-
יצוו. ↩
-
הרשימה – של העניים מקבלי צדקה. ↩
-
כרך א, סימן תרד. ↩
-
סמכות. ↩
-
וברור לנו, שאמנם יש ביניהם מריבה של ממש. ↩
-
פגיעה בתוקף הפארטה. ↩
-
כרך א, סימן תרד. ↩
-
מוצאי שבת. ↩
-
24 בפברואר 1613. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
ברשימה הראשונה של ה‘עולים’ שתיגבה – בתחילת חודש אייר. ↩
-
סימן רז. ↩
-
פארטה זו היא העתקה של סימנים ריב, רלח (וראה ההערות שם). ↩
-
לבחור על–ידי ‘קריאה’ והצבעה, כנהוג. ↩
-
על כל, כלומר, עד סוף. ↩
-
יוסף אספיריאל. הוא הפרנס היחיד החותם באותיות לועזיות. ↩
-
12 במארס 1613. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
בר ישי. ↩
-
או ר‘ זימלן לוריא או ר’ זימלן בר ש"י. ↩
-
קודם–לכן נתמנה הגבאי לשלוש שנים. ↩
-
סימן ריט. ↩
-
ה‘עולים’ נגבו פעמיים בשנה: בראשית חשון ובראשית אייר. בעד כל גבייה קיבל הגובה שכר של חמישה דוקאטים. ↩
-
שלא מן המניין. ↩
-
וכל אלה שיציגו את מועמדותם (מליצה על–פי שמ' לו: ב). ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
שלא יצביעו על. ↩
-
יהיה אחראי לכל הפסד שייגרם, כמבואר להלן. ↩
-
את התשלומים המגיעים לו תמורת ההלוואה שנתן לק"ק (סימנים רכג, רלו). ↩
-
בגין פיגור בפרעון החוב. ↩
-
גם אם עדיין לא קיבל את רשימת ה‘עולים’ לגבייה. ↩
-
הואיל ו– ↩
-
ראה סימן רפט. ↩
-
לא תשמש תקדים לביטול הסמכות או להגבלתה. ↩
-
כרך א, סימן תרד. ↩
-
2 באפריל 1613. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
נתכנה למעלה יחיאל בר נריה. ↩
-
ועד סוף. ↩
-
השתדלות להשגת המבוקש. ↩
-
מפני דרכי שלום עם השלטונות. ↩
-
תקדים לביטול הסמכות או להגבלתה. ↩
-
בעזרת השם. ↩
-
האשכנזי והלועזי. ↩
-
שני מושלי פאדוואה מטעם הריפובליקה. ↩
-
שופטי העיר. ↩
-
שבת קודש ויום–טוב. ↩
-
14 באפריל 1613. ↩
-
17 ביולי 1613. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
14 באוקטובר 1613. ↩
-
בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
שלא ניתנו בשכירות. ↩
-
שהק"ק משלם עליהם שכר–דירה לבעלי הבתים. ↩
-
שכר–דירה לק"ק (וראה סימנים לט, קב, שס). ↩
-
סמכות. ↩
-
להשכרה של השניים יהיה תוקף כאילו נעשתה בידי כל הק"ק. ↩
-
משום כך היו כל–כך מעטים בהצבעה על יהודה בר ש"י (וראה גם סימנים שצ, שצב). ↩
-
סימן רמו. ↩
-
להתדיין. ↩
-
הקורפוראציה של החייטים הנוצרים. ↩
-
שהוא ביריעה שלימה. ↩
-
החייטים הנוצרים תבעו, כי על–סמך האיסור שחל על היהודים לעסוק במלאכת החייטות (ראה כרך א, נספח, תעודות 17, 19, 23, 28) תיאסר עליהם גם גזירת בדים, שכן לדעתם גם הגזירה היתה בגדר מלאכה זו. לעומת זאת טענו היהודים, כי הם גוזרים בדים רק כדי למכור אותם בחתיכות קטנות, כלומר, לצורך מסחר, ולא כחלק ממלאכת החייטות (ראה גם נספח, תעודה 6). ↩
-
והנובע מזה; השניים יטפלו בכל הכרוך בריב זה. ↩
-
שבת קודש; ללא תאריך. מן הפארטה הבאה (סימן שה) עולה, שהיה זה סמוך לפני חודש טבת. ↩
-
ועד הק"ק. ↩
-
חוב שהם חבים. ↩
-
או על חוב המגיע להם. ↩
-
לחסל. ↩
-
סגור, מחוסל. ↩
-
ממשות. כתיב זה משקף, כנראה, היגוי שהיה רוֹוח בזמן ההוא. ↩
-
אחר–כך. ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
היטב. כתיב זה שכיח אצל סופרי התקופה. ↩
-
על כל פרט ופרט. ↩
-
להישפט. ↩
-
יושבי–ראש – ממונים על הגיטו מטעם מועצת העיר (וראה כרך א, סימן תשנט). ↩
-
שופטי העיר. ↩
-
שני המושלים מטעם הריפובליקה. ↩
-
ערכאות הרופובליקה ירום הודה. ↩
-
ביושר, לפי מצפונם. ↩
-
לקבל את המינוי. ↩
-
‘יוסף אספיריאל חותם’. ↩
-
לאחר חתימות אלו הניח הסופר בתחילה שני חצאי עמודים חלקים: את חציו התחתון של דף קנד ע“ב ואת חציו העליון של דף קנה ע”א. קרוב לוודאי התכוון להעתיק בהם את ההחלטות שהתקבלו בישיבות שבין ראשית כסליו לסוף טבת שע“ד, שהרי מתקופה זו נעתקו בפנקס רק שתי פארטי (סימנים שה–שו), שנתקבלו בישיבה אחת. משום–מה לא נעשה הדבר, ולימים הועתקו בשני חצאי העמודים שני פסקי–דין שניתנו קודם–לכן. פסק–הדין השני נושא את התארך כ”ב בסיון שע"ג, ואילו הראשון הוא בלי תאריך, אך דומה, כי ניתן באותו היום או בסמוך לו. שני פסקי–דין אלה מתפרסמים בסוף הכרך, סימנים תשעד–תשעה. ↩
-
7 ביאנואר 1614. ↩
-
בר גבריאל. ↩
-
הממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
ראה סימן רכט, שם נתקבלה החלטה על מינוי ‘בעל חנות’, שיתחייב לקחת חשבון מר‘ אליה קטאלאן. הנבחר היה ר’ פנחס דיניגרי, כמו כאן. ↩
-
שעדיין לא מלאה שנה מן היום שבו נתמשכנו. ↩
-
ויוכל אפוא למכור אותם, אם לא ייפדו, ולקבל את מלוא סכום ההלוואה. תנאי זה לא היה בפארטי קודמות (סימנים קסז, רכט). ↩
-
היוצא. ↩
-
או לתת לו במזומנים את מלוא הסכום שחייבים לקופה. ↩
-
שעדיין לא מלאה שנה, כנ"ל. ↩
-
לפושטי–היד של פאדוואה; הכוונה ללא–יהודים. ↩
-
שעתירים להיבחר באותה ישיבה עצמה (סימן שט). ↩
-
‘הבעל חנות’. ↩
-
‘יוסף אשפיריאל חותם’. ↩
-
אור ליום ג'. ↩
-
18 בפברואר 1614. ↩
-
שלא כמנהגו כתב הסופר בראש הרשימה את שמותיהם של שני ‘נועדים’ שלא היו פרנסים. ↩
-
עד כה כתב סופר זה את שם האיש ‘משה כה"ץ’. ↩
-
כינוי זה לא נמצא בשום מקום אחר בפנקס. הוא, כנראה, מאיר בר נריה. הניקוד במקור. ↩
-
סימן רז. ↩
-
28 במארס 1614. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
מרפורך. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו היא בעיקרה העתקה של קודמותיה (סימנים סו, קכד); וראה ההערות שם. כאן אעיר רק על השינויים. ↩
-
כל הקטע מכאן ועד ‘ואותו שיוציא ישב לעשות לו ערכו’ לא היה בשום ‘תורת הערכה’ קודמת. ↩
-
נכדים של שני אחים (או אחיות). ↩
-
קרי: ‘ובעלי’. ↩
-
בנות אחים ואחיות, שקירבתן ‘שני בשני’. ↩
-
כי שני ‘בעל כאשתו’ אין אנו אומרים (לגבי ‘שניות’). הכלל התלמודי ‘בעל כאשתו’ (בבלי סנהדרין כח ע"א), העושה את הבעל כקרוב לקרובי אשתו לעניין פסול לעדות, אינו חל על שני בעלים של שתי קרובות שניות, ואין הם נחשבים כקרובים זה לזה לעניין העדות (וראה טור חושן משפט, סימן לג). ואף–על–פי–כן, לעניין ההערכה יהיו גם הבעלים פסולים זה לזה וכו'. ↩
-
בצוות–מעריכים אחד. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
קרובי חיתון שנתפרדה קירבתם בשל גירושין או מיתה. ↩
-
אם לא תהיה אפשרות להרכיב צוות חוקי של ארבעה ל‘נערך’ כלשהו – מבין המעריכים וה‘נכנסים’ שנבחרו. ↩
-
יעלו בגורל את המעריך החסר (או את המעריכים החסרים) מבין אלה שאינם פסולים מחמת קורבה לשבת ב‘ערך’ של אותו ‘נערך’. ↩
-
על כל חודש, כלומר, עד סוף החודש. ↩
-
לא יחול עליהם הכלל, שמי שעלה ראשון בגורל, ייכנס ראשון לתפקיד. ↩
-
שמותיהם. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות נקבע, כי המפתח יהיה בידי ר' שמואל ארקוולטי. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
בסימן קכד: ‘בטוחה’. ↩
-
בסימן קכד באו במקום זה שני משפטים על הגבייה ל‘קופה של לחם’ ועל הערכת ה‘חיצונים’. ↩
-
כאן חידוש לעומת סימן קכד, שם נקבע ‘בגזירת נח"ש שלא יחזיקו שום פוליצה משמות הנערכים’. חידוש זה כבר היה ב‘תורת ההערכה’ שבסימן רע; וראה תיקון לכך להלן, בסימן שיב. ↩
-
קרי: ‘יודיעו’; כך בסימן קכד. ↩
-
ההיתר לכתוב שמות ולמסרם הוא אפוא רק מן המעריכים ל‘נכנסים’ שלהם וממעריכי המעריכים ל‘נכנסים’ שלהם, אבל לא
מצוות–מעריכים לצוות של מעריכי מעריכים; לעניין זה נשאר האיסור כפי שהיה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
גם לא אחרי. ↩
-
שתי אותיות אינן ניתנות לקריאה בגלל כתם–דיו. ההשלמה על–פי סימן קכד. ↩
-
קרי: ‘לאיזה’; כך בסימן קכד. ↩
-
בגורל את. מכאן ועד “יבאו לועד בב”ה כלם, בגזרת נח"ש' הנוסח שונה מזה שבסימן קכד. ↩
-
אותיות אחדות אינן קריאות בשל כתם–דיו, כנ"ל. ↩
-
בסימן קכד: ‘בחגה הראשונה’. ↩
-
שלא בפניו. ↩
-
מלים אלו הן, כנראה, טעות הסופר, שהעתיק מסימן קכד את התחלת המשפט ‘ומינוי כל המעריכים’, שלא הובא כאן. טעות זו חוזרת גם בסימן שנד. ↩
-
בסימן קכד באה במקום זה פיסקה קצרה על מינוי מעריכי המעריכים. ↩
-
במקור: ‘בהרעכתם’. ↩
-
במקור: ‘שיאכל’. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
בסימן קכד: ‘כ"ה דוק’ אל הארסינאל מהשררה יר"ה'. ↩
-
במקור: ‘ויוחייבו’. ↩
-
עד כאן ‘תורת ההערכה’ הכללית, ומכאן ואילך תוספת ביאור לעניין של אחד מיחידי הק"ק. ↩
-
29 במארס 1614. ↩
-
במקור: ‘נעדר’. ↩
-
מוייא. ↩
-
סימן שיא. ↩
-
ראה שם, הערה 23. ↩
-
כדי להשלים את צוות הארבעה לעשיית ‘ערכו’. ↩
-
ה‘נכנסים’ מן המניין, ששמותיהם כתובים למעלה בסימן שיא. ↩
-
לאדוני אבי. ↩
-
5 באפריל 1614. ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
בר גבריאל די ניגרי. ↩
-
אי–סדר, דבר שאיננו על–פי הכללים. מפארטה זאת ומן הבאות מתברר, שהיה חשש מאי–סדרים בחלק מן ה‘ערכים’ שנעשו
ושעדיין לא פורסמו. ↩
-
לא יבוטלו, כנ"ל. ↩
-
ויבוטל ‘ערך’ כלשהו. ↩
-
אזי כל ה‘ערכים’. ↩
-
מעריכי המעריכים שנבחרו בפארטה הקודמת. ↩
-
של ההערכה, כלומר, של מלאכת–ההערכה שלהם. ↩
-
באותו מוצאי שבת, כדי שאפשר יהיה לפרסם את ה‘ערכים’ למחרת, כפי שנעשה (סימן שיז). ↩
-
תשומת–לב, הקפדה. ↩
-
ובבדיקת החשבון. הכוונה לבדיקת הסכום הכולל של הרשימה שימסרו להם המעריכים (וראה סימן שיא). ↩
-
תיבת הפתקים – התיבה שהושמו בה פתקי ה‘נערכים’. ↩
-
מחלוקת. ↩
-
להצביע; שיש להם זכות הצבעה בוועד. ↩
-
ולפי ‘תורת ההערכה’ ניתנה זכות זו באופן אוטומאטי רק ל‘נערכים’ מעשרה דוקאטים ומעלה. ↩
-
ש‘ערכו’ הגיע ל‘כיכר’ אחד, לפחות. ↩
-
שלא פורש הדבר על הפתקים עצמם. ↩
-
ציווּ. ↩
-
מי שלא נכתב בפירוש על פתק שלו, שיוכל לבוא להצביע בוועד. ↩
-
נעשו ‘צד’ במחלוקת, ולפיכך לא ההי מן הדין לצרף אחד מהם אל הדיינים, כנהוג (כרך א, סימן קפג). ↩
-
הצדדים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
אור ליום. ↩
-
28 באפריל 1614. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
בר ד"מ. ↩
-
הוא יחיאל בר נריה. ברשימת ה‘נועדים’ של הישיבה הבאה כתב הסופר את שמו מיכל בר נריה. ↩
-
לפי הוראת. ניסוח זה איננו שכיח בפארטי על בחירת הפרנסים. ↩
-
נזכר בין ה‘נועדים’ פעם אחת בלבד (בישיבה מיום כ“א בסיון שע”ד). עד כה לא נבחר לפרנס איש שלא היה רגיל לבוא בוועד. אולי נבחר כנציגה של משפחת שלום, שחמשת בניה, בני אברהם שלום, היו מן העשירים והפעילים שבק"ק. ↩
-
שם איטלקי זה מקביל בדרך–כלל למרדכי. אולם בפנקס זה כונה גם אלחנן יעקב ארקוולטי אניולו (וראה, למשל, סימן שפט). ↩
-
13 במאי 1614. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
צורה איטלקית של השם די ניגרי. ↩
-
לא נתפרש בשל מה נאסרה הנערה, וזאת ‘מפני טעמים ידועי’ למ"כ הפרנסי' (סימן שכט; וראה גם סימן שכב). ↩
-
הוא הבניין שבו ישב אחד משני מושלי העיר, ושם גם היו חדרי–המעצר. ↩
-
שני המושלים (‘ריטורי’) היו אנשי ויניציאה, ששירתו בפאדוואה תקופה קצובה של 16 חודש, שרק לעתים רחוקות ניתנה
להארכה. ↩
-
להיכנס בתורת ערב. ↩
-
קרי: ‘אני נריה’. ↩
-
29 במאי 1614. ↩
-
ראש–חודש. ↩
-
על כל חודש, כלומר, עד סוף חודש. ↩
-
רואה–חשבונות. ↩
-
חמשת האחרונים שנכתבו ברשימת ה‘נועדים’ באו לישיבת הוועד אחרי בחירת רואה–החשבונות השני. ↩
-
הרואה–חשבונות. ↩
-
על כל חודש, כלומר, עד סוף חודש. ↩
-
הואיל ו–. ↩
-
ראה סימן שיט. ↩
-
‘מנשים באהל תברך’ (שופט ה: כד). ↩
-
20 ביולי 1614. ↩
-
לפני בחירת ‘נכנס פרנס’. ↩
-
30 בספטמבר 1614. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 36). ↩
-
עובד בעסק של אחר ואינו תושב קבוע בעיר. ↩
-
מן החוץ – שאינו תושב פאדוואה. ↩
-
ותתקבל – הצעת הביטול. ↩
-
יקבעו את המחיר. ↩
-
תעודה המאשרת את המחיר שקבעו. ↩
-
חתום בידם בחותמת הכשרות. ↩
-
החותמת שעל תעודת המחיר תהיה זהה לחותמת שעל הגבינה בעדות לכשרותה בעיר. (וראה הסימן הקודם). ↩
-
יחולו עליהם החומרות שבפארטה הקודמת (סימן שכד). ↩
-
ראה סוף הסימן הקודם. ↩
-
ראה סימן קנא. ↩
-
החמישה שלא רצו להצביע על שתי הפאריטי הקודמות. ↩
-
אור ליום ב'. ↩
-
כ"ז. ↩
-
29 בדצמבר 1614. ↩
-
בבית–הכנסת – של האשכנזים. ↩
-
בר שאול יהודה. ↩
-
מעלת כבוד יצ"ו. ↩
-
מבעלי זכות ההצבעה בוועד. ↩
-
צו המלך – רשיון מאת השלטונות. ↩
-
שיפורטו בהכרזה בבתי–הכנסת. ↩
-
מכספי הק"ק. ↩
-
שמגיע ממנו לפי מספר ה‘כיכרים’ הרשומים ב‘ערכו’. ↩
-
על סדרי הדין בק"ק בשנים שלפני הקמת הגיטו ראה כרך א, עמ' 41–45. ↩
-
עליפי הגורל מתוך הבוסולו שנים וגו'. ↩
-
כל אחד ישמש אפוא בדיינות שלושה חודשים בשנה. ↩
-
שהם שנים–עשר ליטרין ושמונה סולדי. ↩
-
הליכי משפט, כלומר, שאלות של נוהל. ↩
-
רק. ↩
-
במקור: ‘למבטל’. ↩
-
יורו שני הדיינים לבעלי–הדין. ↩
-
הקריאה של מלה זו איננה ודאית בגלל כתם–דיו. ↩
-
לדון (על–פי שופ' ה: י). ↩
-
מוסב על ‘אשר יצא מפיהם, כן יקום… וכן יעמוד’. ↩
-
חרם חמור. ↩
-
מעלת כבודם. ↩
-
הקבועים. ↩
-
נמשך אל ‘דין ישראל’ שלהלן. ↩
-
שתי המלים נסמכות אל ‘החזקות’. ↩
-
כאן, בתחתית העמוד, באות משום–מה חתימות הפרנסים, אף–על–פי שהפארטה נמשכת בדף הבא (קנט ע"א). ↩
-
דף קנח ע"ב. ↩
-
לדאוג שיובררו בוועד. ↩
-
כ‘תנאי בני גד ובני ראובן’ (משנה קידושין ג: ד) – תנאי המנוסח ב‘הן’ וב–‘לאו’. ↩
-
ומפורט. ↩
-
שני מושלי פאדוואה מטעם הריפובליקה. ↩
-
מעלת כבודם – של שופטי העיר. ↩
-
דברים של מה בכך (על–פי בבלי עירובין מה ע"א). ↩
-
30 בדצמבר 1614. ↩
-
ראה סימנים שיט, שכב. ↩
-
החלטה זו לא נכתבה בפנקס, מן הטעמים הנרמזים להלן. ↩
-
נגרר אחר לשון הכתוב ‘לתתן שם את ארון ברית ה’ ' (מל"א ו: יט); וכך גם להלן, סימנים שסב, שצג. ↩
-
במקור: ‘לתולעת’. ↩
-
אושר בעל–פה. ↩
-
בעלה של לונה. ↩
-
שכן מי שאינו משלם מסים מסכום מסוים ומעלה, אינו זכאי לבוא להצביע בוועד. ↩
-
גם כאן באות בתחתית העמוד חתימות הפרנסים, אף–על–פי שהפארטי שנתקבלו בישיבה ההיא נמשכות בדף הבא (קנט ע"ב). ↩
-
מטאטא. ↩
-
סימן רעט. ↩
-
הכסף למשכורת הנ"ל. ↩
-
בשומת ה‘עולים’. ↩
-
אלה ש‘ערכם’ נעשה על–פי אומדן ואינם רשומים ל‘כיכרים’. ↩
-
הן על–ידי איש אחר – שייקבע לצורך זה. ↩
-
9 במארס 1615. ↩
-
במקור: ‘זילמן’. ↩
-
במקור: ‘זילמן’ ↩
-
סימן רז. ↩
-
קודם–לכן – בסימן הנ"ל. ↩
-
23 במארס 1615. ↩
-
שלום. ↩
-
קונייאן. ↩
-
פארטה זו היא העתקה של קודמותיה (סימנים ריב, רלח, רצב); וראה ההערות שם. ↩
-
ונתבאר. ↩
-
סימן רצב. ↩
-
26 במארס 1615. ↩
-
הוא יחיאל (מיכל). ↩
-
בפריגאדי – בסינאט של ויניציאה. ↩
-
השומה החדשה. בתחילה היו היהודים פטורים מלשלם את המסים הקבועים, ולעומת זאת היו חייבים לשלם תשלום מיוחד תמורת ה‘קונדוטה’. ב–1518 דרשה מועצת פאדוואה, שגם היהודים ‘יושמו בערך’ וישלמו את חלקם במס המוטל על העיר. לאחר התדיינות ארוכה התפשרו היהודים בשנת 1533 על סכום כולל של 28 ליטרין מדי חודשיים, לפי 22 סולדי לליטרין, היינו, 3,696 סולדי לשנה. עתה, משהחליט הסנאט של ויניציאה על השומה (‘איסטימו’) החדשה, שוב החל משא–ומתן בין מועצת העיר ובין הק"ק על חלקם של היהודים (וראה גם להלן, סימן שמא). משא–ומתן זה לא עלה יפה, ושוב נמסר העניין לידי הערכאות של ויניציאה. לבסוף הוסכם, כי היהודים ישלמו 33 ליטרין מדי חודשיים, לפי 22 סולדי לליטרין, היינו, 4,356 סולדי לשנה. ההסכם שבין מועצת העיר ליהודים מובא בנספח, תעודה 7. ↩
-
הוזהרו: מועצת העיר שלחה התראה על כך לפרנסים. ↩
-
ראה סימן שכז. ↩
-
כסף. ↩
-
לפי מספר ה‘כיכרים’ הרשומים ב‘ערכו’. ↩
-
כל השתדלות נוספת שיהיה צורך בה מכאן ולהבא – במהלך ההתדיינות בוויניציאה. ↩
-
על אופן קבלת ההחלטות – שתתקבלנה על–פי שישה מהם, לפחות. ↩
-
מוריטו. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
בר ד"מ. ↩
-
ישיבה זו הועתקה, כפי הנראה, בידי הסופר עלום–השם שהעתיק את סימנים רמ–רס. ↩
-
19 באפריל 1615. ↩
-
ראה סימן רל. ↩
-
מאז כ' בתמוז ש"ע לא נכתבה בפנקס בחירת גבאי ההקדש (וראה גם ההערה לסימן הבא). ↩
-
לא השלימו את תפקידם. ↩
-
לא נמנה עם הגבאים שנבחרו בשנת ש"ע (סימן רל), ואין בפנקס זכר לבחירתו. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 38). ↩
-
בגבייה הבאה של ה‘עולים’ – בחודש אייר. ↩
-
סימן שכז. ↩
-
לשאת ולתת. ↩
-
למסור את החזקה לאחר. ↩
-
הבתים הקטנים. ↩
-
מעלת האדונים הרוזנים די–ליאון. ↩
-
בחכירה. ↩
-
נוסח הפארטה הזאת הועתק משני סימניּם: חלקו הראשון – מסימן ריט, וחלקו השני – מסימן רצד (וראה ההערות שם). ↩
-
בלי צורך לבקש תחילה היתר – מן הפרנסים או מן הוועד. שלוש המלים האלה אינן בפארטה ריט. ↩
-
לבטל או לדחות את ביצוע הצו למסור משכונות. ↩
-
אלה שמגיע להם כסף. ↩
-
ייוכלו הקרידיטורי למשכן הגבאי הנ"ל… בלי שום רשות' – יוכלו למשכן אותו באמצעות הערכאות בלי להיזדקק להיתר. כל המשפט האחרון איננו בפארטה ריט. ↩
-
שיש לו לקבל. ↩
-
מכאן הנוסח מועתק מסימן רצד. ↩
-
המוסגר הוא, כפי הנראה, פליטת–קולמוס, שכן תפקידו של הגובה היה לגבות את ‘הפוליצה המסודרת’ (הקבועה). נוסף על
כך נקבע כאן, שעליו לגבות גם גביות בלתי–קבועות (‘בלתי מסודרות’), אם תהיינה כאלה, בלי תוספת תשלום. המוסגר גם איננו בפארטה רצד. ↩
-
ראה סימן שלח; פרט זה איננו בפארטה רצד. ↩
-
בזמני הגביות הקבועות של אחת לחצי שנה. ↩
-
שכר–הדירה של הבתים הקטנים. ↩
-
ערב קבלן. ↩
-
מכאן ואילך הפנקס שוב כתוב בידי ר' יעקב היילפרון. ↩
-
25 באפריל 1615. ↩
-
22 ביוני 1615. הפעם כתב הסופר גם את התאריך הלועזי, שלא כדרכו, כנראה משום שפארטה זו נמסרה למשמרת, הן בעברית הן בתרגומה האיטלקי, לידי אחד מנוטריוני העיר, כפי שנאמר בהסכם שבין מועצת העיר ובין היהודים (וראה נספח,
תעודה 7). ↩
-
סימן שלג. כל הפיסקה הראשונה, עד ‘לתועלת הקק"י’, מצוטטת משם; וראה ההערות שם. ↩
-
של ממשלת הריפובליקה. ↩
-
בהסכם שנעשה עם מועצת העיר נזכרים שמותיהם של שישה נבחרים בלבד שניהלו את המשא–ומתן מטעם הק"ק; חסרים שמותיהם של יעקב בר אברהם ואליה קאטילאן (ראה נספח, תעודה 7). ↩
-
Deputadi ad Utilia; גוף מצומצם מקרב חברי מועצת העיר (ה‘ציבור’), שנבחר לניהול ענייניה השוטפים של העיר. ↩
-
למעלת האדונים הממונים. ↩
-
התחייבות סופית, בלתי–חוזרת. מונח זה משמש גם בהסכם עם מועצת העיר (נספח, תעודה 7). ↩
-
הק“ק פאדוואה יצ”ו. ↩
-
החל בשנת 1581 נכללו יהודי Este, Monsclice, Montagnana, Cittadella ב‘קונדוטה’ (‘קיום’) אחת עם יהודי פאדוואה (וראה כרך א, נספח, תעודה 4). ↩
-
לחלץ את השמונה מכל נזק בגלל ערבותם. ↩
-
רישום ישיבה זו, שנעשה בידי הסופר שכתב את פארטי רמ–רס, שלד–שלט, כתוב משום–מה בדף קמט ע"א, אחרי סימן רסא, במקום שחלק מן העמוד היה ריק. ↩
-
צריך להיות ‘כ"ט’. ↩
-
26 ביולי 1615. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
זימלן. ↩
-
26 באוקטובר 1615. ↩
-
25 בדצמבר 1615. ↩
-
נזכר כאן לראשונה בפנקס. הוא בנו של ר' נריה טרישט בר יצחק. ↩
-
ראה סימן שכז. ↩
-
החלטותיהם תתקבלנה על–פי שמונה מתוך עשרה. ↩
-
כך במקור (וראה גם סימן שמז ועוד). ↩
-
18 ביאנואר 1616. ↩
-
ראה גם סימן שמה. ↩
-
26 בפברואר 1616. ↩
-
מוריטו בר יצחק. ↩
-
בר יעקב יששכר (מוייא). ↩
-
מרפורך בר אהרן. ↩
-
סימן רז. ↩
-
קודם–לכן. ↩
-
באוזני ה‘נועדים’ בוועד – כדי שיוכלו להצביע עליה. ↩
-
בעת ההצבעה על פארטה זו עדיין לא נכחו בוועד כל אלה ששמם כתוב ברשימת ה‘נועדים’. ↩
-
הזכיון לאפיית מצות. ↩
-
בבוסולו ובאלוטה – על–פי רוב המצביעים בוועד. ↩
-
סימן שלו. ↩
-
אחד מבעלי הבתים לאפות מצות לעצמו. ↩
-
‘יביא העצי… משלו’. ↩
-
במקור: ‘שיוחייב’. ↩
-
השמונה עם שני ה‘נכנסים’ וראה סימן שמד). ↩
-
הצביעו על השלושה שהגישו את מועמדותם. ↩
-
במחיר. ↩
-
לכל ליטרא. ↩
-
ושישה ‘קטנים’. ↩
-
ערב, המתחייב לבוא במקום הלוֹוה לפי דרישת המלווה. ↩
-
הערב. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
סימן רצב (וראה ההערות שם). ↩
-
5 באפריל 1616. ↩
-
ששת השמות האחרונים שברשימה כתובים מתחת לקו שמתח הסופר לרוחב השורה כדי לציין, כי הללו איחרו ובאו לאחר התחלת הישיבה. ↩
-
פארטה זו היא העתקה כמעט מלה במלה של סימן שיא (ושל סימן קכד); וראה ההערות שם. ↩
-
מכל–מקום. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
במקור: ‘יודיע’. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
קרי: ‘אך אם’; כך בסימן שיא. ↩
-
צרוך להיות ‘או’; כך בסימן הנ"ל. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
ראה סימן שיב. ↩
-
6 באפריל 1616. ↩
-
שאם יעלו בגורל, יהיה צורך להמתין לשובם. ↩
-
על–פי מל"א טו: כג. ↩
-
עלה בגורל ל‘נכנס’ שלישי כדי לעשות את ה‘ערך’ לר‘ זימלן לוריא’ – מכיוון שבין החמישה שעלו בגורל היו רק שלושה כשרים לכך. ↩
-
6 במאי. גם הפעם כתב הסופר את התאריך הלועזי משום שפארטה זו נועדה להתפרסם בקרב נוצרים. ↩
-
הוא עצמו חותם בסוף הפארטה: ‘ברכיה’. ↩
-
זו הפארטה הראשונה שבפנקס הכתובה כולה איטלקית. ↩
-
תרגום המהדיר. ↩
-
שמו תמיד נכתב בידי הסופר בכתיב ‘ברך’. ↩
-
11 ביולי 1616. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. הוא, כנראה, בנו של ר' משה בר מנחם (= מינקין), שנפטר שנה קודם–לכן (וראה סימן שלה). ↩
-
במקור: ‘צנועה’. ↩
-
למטרה שהיא כמעט כפדייתו מן השבי. כנראה היה האיש צפוי למאסר. ↩
-
יחד עם גביית ה‘עולים’. ↩
-
מן הכסף שבקופות; כנראה היתה קופה כזאת בכל אחד משני בתי–הכנסת. ↩
-
ארבעת הדוקאטים הנ"ל. ↩
-
בראשית חשון. ↩
-
נוסח פארטה זו זהה, כמעט מלה במלה, לסימן שא. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
9 באוקטובר 1616. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 39). ↩
-
המיועד לכך (על–פי וי' טז: כא). ↩
-
וגם לזה, כלומר, להשיא בתולות. ↩
-
ההצבעה. ↩
-
נגרר אחר לשון הכתוב ‘לתתן שם ארון ברית ה’ ' (מל"א ו: יט). ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. הוא הרב והרופא הנודע, בעל ‘עולם הפוך’, סיפור קורות המגיפה בפאדוואה בשנת שצ“א, מהדורת ב' רות, קבץ על יד, ד, ירושלים תש”ו, עמ' סה–קב. ↩
-
לטפל בהם בעין טובה ולסייעם. ↩
-
במה שאין סיוע זה גורם הוצאה לק"ק. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 40). ↩
-
אפשר שהכוונה ל‘חיצון’ שמת בפאדוואה, או למת שהביאו מן החוץ לקבורה בבית–הקברות של פאדוואה, או לשניהם. ↩
-
מכסה גדול ומכסה קטן; כנראה גדול למבוגר וקטן לילד. ↩
-
של הבר מינן. ↩
-
מאריג כותנה. ↩
-
שלא יהיה לארונו מכסה משלו. ↩
-
ובעד. ↩
-
יש' כה: ח. ↩
-
11 ביאנואר 1617. ↩
-
8 במארס 1617. ↩
-
סימן שסב. ↩
-
שנעשו. ↩
-
כוחה הולך וגורע (מליצה על–פי מל"א ו: ו). ↩
-
גבייה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 41). ↩
-
לא יוכלו לעיין בשום חשבון ולא לאשר אותו לתשלום. ↩
-
משמרת אחת. ↩
-
יכתבו את הפתקים. שמות כל חברי הקהילה שהיו רשומים ב‘פנקס הערכים’ נכתבו על פתקים; לכל אחד היה מספר פתקים כמספר ה‘כיכרים’ שהיו כתובים ב‘ערכו’. הפתקים נשמרו בתיבה (‘קאסילה’) סגורה על מנעול. כאשר בא אורח עני לעיר, היו מוציאים פתק על–פי גורל, והאיש ששמו היה כתוב עליו היה חייב לארח את העני לסעודה אחת (וראה גם סימנים צ, רפו). ↩
-
על–פי גורל. ↩
-
ובהסכמת. ↩
-
בלי לברור. ↩
-
הפתקים על–פי גורל. ↩
-
אחד הפתקים שעל שמו. ↩
-
כתם–דיו מכסה את האות הראשונה. ↩
-
מקופלים, מגולגלים. ↩
-
מחברי הוועד. ↩
-
כנראה צריך להיות ‘בידו’. ↩
-
סימן רז. ↩
-
לפני–כן. ↩
-
באוזני ה‘נועדים בוועד’ – כדי שיידעו על מה הם מצביעים. ↩
-
פארטה זו היא העתק מסימן שמט; וראה ההערות שם. ↩
-
בסימן שמט: ‘העשרה הנבררים’. ↩
-
פיסקה זו עד ‘בקנס ועונש הנ"ל’ אינה בסימן שמט. ↩
-
ברשימת המועמדים. ↩
-
בסימן שמט היה המחיר המוסכם חמישה סולדי ותשעה ‘קטנים’ לליטרא, ולעניים חמישה סולדי ושישה ‘קטנים’ לליטרא. ↩
-
28 במארס 1617. ↩
-
ראה גם סימן שס. ↩
-
שנתמנו. ↩
-
הכתובה לפני–כן. ↩
-
סימן שס. ↩
-
להשתוות, להגיע לעמק–השווה. ↩
-
את החזקה. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
קאשטיל–פרנקו. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
עם גביית ה‘עולים’. ↩
-
23 באפריל 1617. ↩
-
היתומים. הכוונה לבית–היתומים של פאדוואה (Pio Hospital delli Orfani di Padova), שהק"ק לווה מנו סכום כסף. ↩
-
ראה סימנים קמו, קמט, ריג, רעג. ↩
-
סימן רעג. ↩
-
נספח. ↩
-
גביות קבועות ובלתי–קבועות. ↩
-
סימן שלט. ↩
-
בכל תשלום. הכוונה לתשלום הקבוע של ה‘עולים’. ↩
-
יסיים את תפקידו. ↩
-
ערב קבלן. ↩
-
3 במאי 1617. ↩
-
מספר ה‘נועדים’ שמונה–עשר. ↩
-
ראה סימנים רלה, שלח. ↩
-
בתים קטנים (‘קאזיטי’). ↩
-
בהלוואה לזמן ארוך. ↩
-
למי שיקבל על עצמו את החזקה על ה‘בתים הקטנים’. מסתבר, ששכר–הדירה שקיבל הק“ק מהשכרת הבתים האלה היה קטן מן הסכום שהיה חייב לשלם לבעל–הבית הנוצרי (משפחת די–ליאון). אם נמצא מישהו שקיבל על עצמו את החזקה – ולכן גם את האחריות לתשלום שכר–הדירה לבעל–הבית – היה על הק”ק לפצותו בתשלום חד–פעמי על הפסדו הצפוי (וראה סימנים שעז, תרג, תרטו). ↩
-
מיסמך, על–פי רוב נוטריוני, המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
פתח. ↩
-
גם בהצבעה על פארטה רלה נמנע זימלן בר ש"י, ואפשר כי משפחה זו נגעה בדבר. ↩
-
4 ביוני 1617. ↩
-
כלי–כסף (וראה גם סימן רסא). ↩
-
תמורת משכונות ששוויים כסכום ההלוואה, היינו, 330 דוקאטים. ↩
-
ראה גם לעיל, סימן צה. ↩
-
שהק"ק קיבל מן היחידים. ↩
-
מנעולים. ↩
-
בית–הכנסת – של האשכנזים. ↩
-
ומקום. ↩
-
החלפת משכונות – משכון תמורת משכון. ↩
-
להשאיל. ↩
-
עיקול; לעכב את המכירה או להוציא צו–עיקול בערכאות, כדי שהמשכון יימסר לו ולא יימכר. ↩
-
לסרב – לקבל את התפקיד. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
סימן שעה. ↩
-
עד סוף חודש יוני זה. ↩
-
בין בדיני ישראל ובין בערכאות של גויים. ↩
-
בלי לבקש תחילה היתר. ↩
-
ותוקף. ↩
-
שיעריכו כמה חבים להקדש. ↩
-
עד סוף חודש אוגוסט הבא עלינו לטובה. ↩
-
ש–38 הדוקאטים. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
16 ביולי 1617. ↩
-
רואי. ↩
-
לאזן. ↩
-
גבאי ה‘עולים’ (סימן שעד). ↩
-
בחודש אייר. ↩
-
על כל חודש, כלומר, עד סוף חודש. ↩
-
תפש פעם שנייה באלוטה שחורה וקרא. ↩
-
ראה גם למעלה, סימנים שכד–שכה. ↩
-
מאכל עשוי מנסיוב החלב. ↩
-
הערכת המחיר. ↩
-
על הוראותיהם. ↩
-
לפושטי–יד; הכוונה לנוצרים. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
שמא היתה זאת קיבת בהמה טמאה (וראה בבלי עבודה זרה לה ע"א). ↩
-
הנוגעים. ↩
-
גרעון כוח. ↩
-
במקור: ‘צרופים’. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
30 ביולי 1617. ↩
-
ממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
סימן שעח. ↩
-
את המעות השיכות לקופה – מכלל המעות שנידבו להקדש. ↩
-
בפרטידה. ↩
-
בין בבת–אחת בין בשיעורין. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
את מלוא הסכום במזומנים (ולא במשכונות) שקיבל מן הממונה על ההקדש. ↩
-
בנו של ר' נריה שמש בר יצחק. ↩
-
ראה סימן שעח. ↩
-
על כל, כלומר, עד סוף. ↩
-
אוגוסט. ↩
-
ספטמבר. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
16 באוגוסט 1619. אין זאת ישיבת ועד ואין נוכחות של ‘נועדים’, אלא רישום האישור שנתן ר‘ אהרן זרח כ"ץ על קבלת הכספים השייכים ל’חנות' מידי הממונים על ההקדש של הק"ק. ↩
-
לביצוע הפארטה. ↩
-
סימן שפב. ↩
-
ולא במשכונות. ↩
-
שם נאסר להלוות יותר משישה דוקאטים. ↩
-
בכל כך. ↩
-
בסך–הכול. ↩
-
12 בספטמבר 1617. ↩
-
בר נריה. ↩
-
סימן שעו. ↩
-
אוקטובר. ↩
-
ראה סימן שפד. ↩
-
במקור: ‘פארנס’. ↩
-
משיצי. ↩
-
5 באוקטובר 1617. ↩
-
אולי Scrovegni; שם של משפחה נוצרית ידועה. ↩
-
משיצי. ↩
-
30 באוקטובר 1617. ↩
-
אלחנן יעקב. ↩
-
26 ביאנואר 1618. ↩
-
השווה סימן שב. ↩
-
26 בפברואר 1618. ↩
-
ושימת ה‘נועדים’ כתובה בפנקס לאחר סימן שצא. ↩
-
סימן רז; וצריך להיות: ‘ה’ אדר'. ↩
-
הואיל ו–. ↩
-
בשגת ש“ע, כאשר נתקבלה הפארטה הנ”ל. ↩
-
במקור: ‘מיותמי’. ↩
-
מרפורך. ↩
-
יעקב יששכר. ↩
-
מיסמכים. ↩
-
הנוגעים בק"ק. ↩
-
משפטים – המיסמכים הקשורים במשפטים. ↩
-
באיזה מקום הם מונחים. ↩
-
ראה בעניין זה גם לעיל, סימן קה. ↩
-
ומיסמכים. ↩
-
מינויו. ↩
-
במקור: ‘לשתמש’. ↩
-
רשימה של מיסמכים שנמסרו ליד המבורר כתובה בסוף הפנקס, סימן תשעח. ↩
-
מיסמכים, על–פירוב. נוטריוניים, המקנים תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
במקור: ‘פורציסי’. ↩
-
כבוד הרב ר' יעקב. שמו נכתב כאן לראשונה בפנקס. היה סופר הק“ק משנת שע”ב (סימן רסא). בעל נחלת יעקב, פאדוואה שפ"ב. ↩
-
אינסטרומינטי. ↩
-
לפושטי–יד; הכוונה ללא–יהודים. ↩
-
כפרה. ↩
-
ראה גם לעיל, סימן שב. ↩
-
סימנים שמט, שסט; וראה ההערות שם. ↩
-
נגרר אחרי לשון הכתוב במל"א ו: יט. ↩
-
כל המשפט על הקנס ועל המשכון עד ‘ערבות בטוח מסך הנ"ל’ איננו בפארטי הקודמות. ↩
-
מכאן ועד ‘עבור המדרש’ איננו בפארטי הקודמות. ↩
-
בסימן שסט היה המחיר חמישה סולדי, ולעניים – ארבעה סולדי וחצי. ↩
-
במקור: ‘קל’. ↩
-
במקור: ‘ח"ש’. ↩
-
13 באפריל. ↩
-
במקור: ‘לעיניים’. ↩
-
במקור: ‘שבועה ושבועה’. ↩
-
יורו. ↩
-
סימן שעח. ↩
-
על כל חודש אוגוסט. ↩
-
סימן שפו. ↩
-
הגישו נגדם תביעות בערכאות כדי לבטל את החלטותיהם. ↩
-
לתבוע בערכאות כדי לבטל את החלטותיהם. ↩
-
בעזרת ה' נעשה ונצליח אמן. ↩
-
כמעשה הזה. ↩
-
רבני ויניציאה. ↩
-
ראה ר‘ בונפיל, ’קווים לדמותם החברתית והרוחנית של יהודי איזור ויניציאה בראשית המאה הט"ז‘, ציון, מא (תשל"ו), עמ’ 70. ↩
-
בשנת שי"ד. תקנות ועד פירארה נדפסו ב‘פחד יצחק’ לר‘ יצחק לאמפרונטי, ערך ’תקנות שנתקנו בפירארה'. ↩
-
הסכמה זו לא נודעה. ↩
-
כפקודה שנתיישנה. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 42). ↩
-
אם יעבור – השמש. ↩
-
בכל שטח הגיטו. ↩
-
ערב יום–טוב. ↩
-
האשכנזי, הלועזי והספרדי. זה האחרון נוסד שנה קודם–לכן, ב–1617 (וראה נספח, תעודה 9). ↩
-
זו הפעם הראשונה שנזכרת קופה זו בפנקס. ↩
-
מן הסכומים שמשלם בעל חפץ גנוב בעד הכרזה על הגניבה (והשווה כרך א, סימן תקח; ולעיל, סימן קפט). ↩
-
לקבל את התפקיד. ↩
-
על–פי ברק ב: טו. ↩
-
22 ביולי 1618. ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’ נתכנה משה מוריטו. ↩
-
בשנת שס"ד היה מנקר (סימנים כ, מו). ↩
-
מרת פעסלה שתחיה. ↩
-
ראה גם להלן, סימן תקג. ↩
-
שנידבו בסעודות נישואין וברית–מילה (ראה סימן שסב). ↩
-
כל–כך. ↩
-
בגביית ה‘עולים’. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
3 באוגוסט 1618. ↩
-
בר יעקב יששכר (מוייא). ↩
-
מגמתם. ↩
-
מה שתהיה. במקור כתב הסופר נקודות מעל לשתי מלים אלו כדי לסמן שטעה בכתיבה ושיש להפוך את סדר המלים. ↩
-
‘ויהיה קונטומציא’… בעד שנה אחת', כלומר, לא יוכלו להיבחר שוב במשך שנה. ↩
-
עוד פעם. ↩
-
כפי שיורו לו. ↩
-
רק בהשתדלות חשובה ביותר. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
19 באוגוסט 1618. ↩
-
ארקוולטי. ↩
-
14 באוקטובר 1618. ↩
-
ראה ‘תורת ההערכה’ שבסימן שנד וכן סימנים קכד, שיא וההערות שם. ↩
-
מכאן ועד סוף המשפט ‘כסדר הזה’ לא היה ב‘תורות ההערכה’ הקודמות, והוא חידוש גם בנוהג של פתקי האורחים, שעד עכשיו לא נקבע מה דינם של אלה ש‘ערכם’ נעשה על–פי אומדן (‘אקורדאדי’) בעניין זה (וראה סימן שסז). ↩
-
אבל מי ש‘ערכו’ אינו מגיע לשנים–עשר ליטרין, לא יושם אפילו פתק אחד על שמו (וראה גם להלן, סימן תרי). ↩
-
קרי: ‘יבאו’; כך בסימן שנד. ↩
-
קרי: ‘מן האקורדאדי’. ↩
-
מן הליטרין. ↩
-
סימן שנד. ↩
-
18 באוקטובר 1618. לא נכתבו שמות ה‘נועדים’, משום שבישיבה ההיא לא נתקבלו החלטות ולא היו הצבעות, אלא רק הועלו בגורל שמות מעריכי המעריכים וה‘נכנס’. ↩
-
בבוסולו. ↩
-
כל חברי הוועד. ↩
-
20 באוקטובר 1618. ↩
-
16 ביאנואר 1619. ↩
-
בר יצחק טרישט. ↩
-
28 ביאנואר 1619. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ↩
-
סימן שצא. ↩
-
סימן רז; וצריך להיות ‘ה’ אדר'. ↩
-
על–פי איוב יט: כז. ↩
-
שלטונות המדינה – שפרסמו צווים רבים ‘שלא להציק ליהודים’, דוגמת המתפרסם בנספח, תעודה 3. ↩
-
וחמורה הסכנה. ↩
-
להפחית מן הסכנה (מליצה על–פי בבלי חגיגה יד ע"ב). ↩
-
מאיטלקית Consiglieri; הכוונה, כפי הנראה לחברי מועצת העשרה (Consiglio dei X). ↩
-
מכתב רשמי על קלף מאת שלטונות הריפובליקה (הסינאט או מועצת העשרה) לנציגיהם באשר הם. כאן – למושלים (‘ריטורי’) בפאדוואה. ↩
-
ייבחרו (השווה קה' ט: ד). ↩
-
חברי ‘הועד הקטן’ של ק"ק ויניציאה. ↩
-
חברי מועצת העשרה. ↩
-
על–פי יש' נג: י. ↩
-
לשנת שע"ט. ↩
-
ראה סימן שמט. ↩
-
הזכיון לאפיית מצות. ↩
-
בבוסולו ובבאלוטה. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
לאחרינו, כלומר, קודם–לכן. ↩
-
חוץ ממקבלי הזכיון. ↩
-
לנהוג. ↩
-
הוצאות המשפט. ↩
-
שהגישו את מועמדותם. ↩
-
ראה גם סימן שמט. ↩
-
בסימן שצג היה המחיר שישה סולדי לליטרא. לעומת זאת לא הועלה הפעם המחיר לעניים. ↩
-
אלאטרינו. ↩
-
החתימות אינן בפנקס. ↩
-
9 באפריל 1619. ↩
-
שבתפקיד. ↩
-
קערה. ↩
-
הוא ‘עסק פאפו’ (וראה על כך להלן, סימן תמו). ↩
-
ראה על כך גם להלן, סימן תעה. ↩
-
15 באפריל 1619. ↩
-
חסרה רשימת ה‘נועדים’. ↩
-
ראה גם לעיל, סימנים שלט, שעה. ↩
-
רשימות חייבי המסים הקבועים והבלתי–קבועים. ↩
-
בעלי חובות. ↩
-
כפי שיורו. ↩
-
איחורו. ↩
-
תמורת ההלואה שהק"ק קיבל ממנו (סימן רלא). ↩
-
תשלומי המסים. ↩
-
שכר–הדירה של הבתים הקטנים. ↩
-
הרוזן די–ליאון – בעל הבתים הנ"ל (וראה סימנים רלה, שלח–שלט). ↩
-
ראה סימן שעה. ↩
-
לתבוע בערכאות כדי לבטל את החלטותיו. ↩
-
9 במאי 1619. ↩
-
ראה סימן תב. ↩
-
סימן תיב. ↩
-
סימן תטו. ↩
-
שלום. ↩
-
7 ביולי 1619. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. בן כמהר"ר גרשם (סימן תלב), וכפי הנראה בן למשפחת קאנטאריני מאזולו. ↩
-
סימן שפב. ↩
-
הממונה על קופת ההלואות לעניים. ↩
-
16 באוגוסט 1619. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. היה מנכבדי הספרדים בעיר. השם פירו הוא, כנראה, תרגום השם ברזילי. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
בריבית של חמישה אחוזים. ↩
-
ראה סימנים טו, רלא. ↩
-
כרך א, סימן תתכו. ↩
-
סימן ג. ↩
-
סימן יב. ↩
-
הפארטי הנ"ל. ↩
-
מיסמך המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
במקור: ‘והעשבוד’. ↩
-
בר אברהם שלום. ↩
-
מינקין. ↩
-
7 באוקטובר 1619. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 43). ↩
-
חס ושלום בר מינן. ↩
-
בבתי חיים. ↩
-
בשום קופה. ↩
-
שלוש הקופות של שמן למאור והקופה של חבורת גמילות חסדים. לפי תקנון הק“ק: 'מלבד הקנס הנ”ל'. ↩
-
9 באוקטובר 1619. ↩
-
פיקיוטו. ↩
-
סימן תא. ↩
-
רשיונות לפתיחת חנות. ↩
-
שיעורי תשלום. ↩
-
בן פורת. ↩
-
שאם לא יביא את הראיה, ישלם. ↩
-
4 בנובמבר 1619. ↩
-
חשון. ↩
-
סימן שצד. ↩
-
לקבוע את סדרי החלוקה. ↩
-
מרדכי. ↩
-
11 בנובמבר 1619. ↩
-
הצבעה שנייה (וראה סימן תכד). ↩
-
במקור: ‘אם’. ↩
-
סימן ד. ↩
-
במקור: ‘שיברור’. ↩
-
במקור: ‘לפרועם’. ↩
-
6 ביאנואר 1620. ↩
-
שמעון. ↩
-
13 ביאנואר 1620. ↩
-
זו היתה, כפי הנראה, בעיה. חמורה בעת ההיא בשל הגידול המהיר של האוכלוסייה היהודית בעיר, בין השאר בשל בואם של יהודים רבים מיוצאי ספרד (וראה גם להלן, סימן תנז; נספח, תעודה 13). ↩
-
חברי מועצת העיר. ↩
-
שני המושלים (‘ריטורי’) מטעם הריפובליקה. ↩
-
קניית חפצים גנובים. ↩
-
סחורה. ↩
-
מאזרחי העיר. ↩
-
ונוסף על כך. ↩
-
בתים ריקים שהק"ק חייב לשלם עליהם שכר–דירה. ↩
-
סימנים לט, עח, קב, שא, שס, שע. ↩
-
סיוע כספי (ביטוי על–פי בבלי פסחים נג ע"ב). ↩
-
ראה סימנים מח, עה, שלז. ↩
-
מקום. ↩
-
אם–כן. ↩
-
שיצביעו עליו בוועד הק"ק. ↩
-
ישולמו ל‘דיין הנשר’; הוא הדיין שישב בארמון–המשפט של פאדוואה וגבו אל ציור של נשר שעל הקיר. היה ממונה על ענייני מסים ומכסים. ↩
-
ראה סימן תכג. ↩
-
להשתדל להשיג אשרוּר. ↩
-
צו. ↩
-
הוצאה אל הפועל. כנראה לא השיג ועד השבעה את מבוקשו (וראה על כך להלן, סימן תנז). ↩
-
עם החלפתו. מושלי פאדוואה התחלפו מדי שישה–עשר חודשים. ↩
-
מן המבקשים לבוא לדור בפאדוואה. ↩
-
חוזה–שכירות. ↩
-
מתושבי פאדוואה. ↩
-
להשגיח. ↩
-
העלמת. ↩
-
תירוץ. ↩
-
המבקש לבוא לדור בפאדוואה. ↩
-
סימן תט. ↩
-
במקור: ‘ויתהנהג’. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
9 במארס 1620 / ד' באדר. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
סימן תכו. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
סימן תיא. ↩
-
מכאן ועד סוף הפארטה הועתקה הפארטה מסימן תיא. ↩
-
הליטרא. בסימן תיא היה מחיר המצות שישה סולדי וארבעה ‘קטנים’, ולעניים – חמישה סולדי וחצי (שישה ‘קטנים’); מחיר הקמח היה ארבעה סולדי. ↩
-
חולו של מועד. ↩
-
23 באפריל 1620. ↩
-
לרואה–חשבונות. ↩
-
על כל, כלומר, עד סוף. ↩
-
אור ליום ב'. ↩
-
27 ביולי 1620. ↩
-
25 באוקטובר 1620. ↩
-
דאליה. ↩
-
את הישיבה הראשונה של השנה החדשה. ↩
-
מסוף ניסן שעבר (וראה סימן תיב). ↩
-
מליצה על–פי דה"א כג: יז. ↩
-
שופט הממונה על ענייני מסחר וכלכלה. ↩
-
אל האיש שיודיע לשופט הנ"ל על ביצוע העבירה. ↩
-
המאשים. ↩
-
תבוא עליו ברכה. ↩
-
את החזקה. ↩
-
מעל לה“א כתובה האות וי”ו; הכוונה היתה לתקן את הכתיב ‘פאפה’ ל‘פאפו’ (וראה סימנים ב, נא). ↩
-
21 ביאנואר 1621. ↩
-
במחיר שיקבעו. ↩
-
סימן שפ. ↩
-
לשקוד לפי מצפונם על. ↩
-
לסרב לקבל תפקיד. ↩
-
28 ביאנואר 1621. ↩
-
מלה אחת איננה קריאה. קרוב לוודאי שכתוב כאן שמו של שלמה עזיז, הנזכר להלן בישיבה זו (סימן תמט) כ‘קורא’ והיה אפוא. בין ה‘נועדים’. ↩
-
סוכם בעל–פה – ההחלטה לא נרשמה בפנקס (וראה גם לעיל, סימן שכט). ↩
-
פרשת יצחק פאפו ובנותיו הסעירה את יהודי פאדוואה וּויניציאה בשנים 1619–1620. במארס 1619 החליט יצחק פאפו להמיר את דתו ועבר לגור עם שני בניו מחוץ לגיטו, בבית של נוצרי, כדי להתכונן לטקס הטבילה. בהתלהבותו ביקש שגם אשתו וארבע בנותיו יועברו לבית נוצרי עד יום טבילתן, והדבר נעשה. כעבור ימים אחדים שינה את דעתו, חזר עם בניו לגיטו ודרש, שגם בנותיו תוחזרנה לו. הכנסייה סירבה, בטענה, שכבר הצהיר על רצונו ‘לנדב’ אותן לנצרות. הנושא הסעיר את הרוחות ונידון בערכאות שונות בעיר ובמדינה. לבסוף נשאלה הבת הבכירה לרצונה, והיא בחרה לשמור על דת אבותיה – היא שרה, שפארטה זו דנה בה. שאר שלוש הבנות, שהיו עדיין בגיל רך – מהן אחת בגיל שנתיים ואחת בגיל ארבע – הוטבלו לנצרות. ראוי לציין, ששני מושלי פאדוואה נחלקו בדעותיהם בנושא: אחד מהם, ה‘פודיסטה’, הביע את הדעה, שיש להחזיר את הבנות להוריהן, ואילו האחר, ה‘קאפיטאנו’, סבר, שיש להשאירן בבית נוצרי עד שימלאו להן שבע שנים, ואז תישאלנה באיזו דת הן בוחרות. אולם, כאמור, הקדימה הכנסייה לעשות וטבלה את שלוש הבנות לנצרות, ובכך נסתיימה הפרשה. ראה על כך גם: A. Ciscato, Gli ebrei in Padova, Padova 1901, pp. 270–271. בפנקס נזכר באופן סתמי ‘עסק פאפו’ בסימנים תקלד, תקלח, תקעב, המטפלים בספיחיה הכספיים של הפרשה. ↩
-
שיעורי תשלום. ↩
-
קריאת מלה אחת אינה ודאית; אולי כתוב ‘בשם’. ↩
-
התחייב בשם הוועד. ↩
-
ברכושם על הסכום כולו. ↩
-
הקודם. ↩
-
לעת עתה, כלומר, כעת. ↩
-
בר יצחק טרישט (וראה לעיל, סימן סא; כן ראה נספח, תעודה 17, סעיף 45). ↩
-
בבניין שבו בית–הכנסת. ↩
-
להתדיין. ↩
-
כסף. ↩
-
ראה סימנים תכו, תלד. ↩
-
ליטרין; לפני–כן הותר להוסיף רק שני ליטרין (סימן תלח). ↩
-
1 בפברואר 1621. ↩
-
שאם. ↩
-
יגיעו הדברים לידי כך, שיהיו חייבים להחזיר את הנדוניה – כגון בשל גירושין או מות הכלה. ↩
-
בני הק"ק. ↩
-
הכול לפי אחוזי הנדוניה שיחזיר. ↩
-
לפני. ↩
-
הגישו נגדו תביעות בערכאות כדי לבטל את החלטותיו. ↩
-
בניגוד למה שנקבע בפארטה תטו. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
שהוציאו הצווים, כלומר, צווי–מניעה בערכאות. ↩
-
ונגד אלה שירצו להתדיין עמו בדיני ישראל או בדיני אומות העולם. ↩
-
מועצת העיר. ↩
-
הכוונה, כנראה, למס על ‘שריונים’ (‘קוראצי’; וראה לעיל, סימן רסה). ↩
-
מה שאין היהודים חייבים לפי ה‘קונדוטה’. ↩
-
לקבל את התפקיד. ↩
-
סימן שצא. ↩
-
ישיבה זו, הכוללת פארטי תנד–תנה, כתובה בידי סופר אחר. ↩
-
1 במארס 1621. ↩
-
האותיות האחרונות של השם אינן קריאות. אולי היה כתוב ‘קונסילו’ או ‘קוניאן’. אולם בכל הפנקס לא היה בין ה‘נועדים’ שום איש בשם בנימין, גם לא בכרך א. ייתכן אפוא, שכתיבת שם זה אינה אלא טעות, מה–גם שהמדובר בסופר שזו אחת משתי פארטי שהעתיק. ואולי כתב הסופר את שמו של בנימין פאלטי, שנכח בישיבה (וראה סימן תנה), אף–על–פי שלא נמנה עם חברי הוועד. ↩
-
סימן תנב. ↩
-
לסייעם. ↩
-
כיד. ↩
-
באוזני ה‘נועדים’. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
שנה קודם–לכן (סימן תלה) היה מחיר המצות שישה סולדי ושלושה ‘קטנים’, ולעניים – חמישה סולדי ושלושה ‘קטנים’; מחיר הקמח היה חמישה סולדי. ↩
-
מכאן שוב כתוב הפנקס בידי ר' יעקב היילפרון. ↩
-
חולו של מועד. ↩
-
9 באפריל 1621. ↩
-
בגליון, בצד הפארטה, כתוב ‘נתבטלה חדש אדר השפ"ז’ (וראה סימן תרלט). ↩
-
במקור: ‘ולכל’. ↩
-
על–פי אס' ט: כח. ↩
-
סימן תל. ↩
-
ליהודים שאינם מתושבי העיר. ↩
-
עד עתה. ↩
-
זמן מינוים של שבעת הנבחרים נסתיים – בראשית שנת שפ"א (סימן תכג). בזמנו הוטל עליהם להשתדל אצל מושל העיר
שיאשרר את החלטת הוועד ויסייע בהוצאתה אל הפועל (סימן תל). ↩
-
למעשה הוחלט עתה להטיל על שלושת הנבחרים את התפקיר הנ“ל, שהיה מוטל קודם–לכן על חברי ועד השבעה. שלושת הנבחרים תרגמו לאיטלקית את שתי הפארטי הנוגעות בדבר (סימנים תל, תנז), ובהסתמך עליהן ביקשו ממושל העיר לאשרר את החלטות ועד הק”ק. המושל נענה בחיוב, ופקודתו פורסמה בגיטו ביום 15 במאי (וראה נספח, תעודה 13). ↩
-
על–פי מצפונם. ↩
-
מרדכי באדיאה תפס שנית באלוטה שחורה וקרא. ↩
-
בפארטה זו נכתבו השינויים והתיקונים שהוחלט עליהם לעומת ‘תורת ההערכה’ משנת שע"ו (סימן שנד), ואילו 'תורת
ההערכה' עצמה אושרה בכללותה, בלי להעתיקה שוב בפנקס ↩
-
עד כה הושמו בבוסולו שמותיהם של כל חברי הוועד, גם של אלה שהיו מחוץ לעיר. רק פעם אחת הוחלט באופן יוצא
מן הכלל ובהצבעה מיוחדת שלא לכלול שני חברי ועד שלא היו בעיר בעת ההיא (סימן שנה). ↩
-
לקבל את התפקיד. ↩
-
לגבי אחיות אנו אומרים: שני ‘בעל כאשתו’ – ששני בעליהן נחשבים כקרובים זה לזה בקירבת נשותיהן, כאילו היו אחים
לעניין עדות. והשווה סימן שיא, הערות 9–10, שם מדובר ב‘שניות’, שלפי הדין בעליהן כשרים זה לזה לעדות, ואף–על–פי–כן הם פסולים ל‘ערך’. החידוש כאן הוא, שרק בעלי האחיות פסולים ל‘ערך’, ואילו בעלי ה‘שניות’ כשרים, כלומר, רק הפסולים לעדות פסולים ל‘ערך’. ↩
-
כשרים למעריכים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
צוות של ארבעה מעריכים הכשרים לעשות ‘ערך’ – אם לא יישארו ארבעה כשרים לפלוני אחרי שפסל מעריך אחד או שניים. ↩
-
לא יהיו שותפים פסולים אלא–אם–כן השותפות ביניהם היא כמפורש כאן. ↩
-
שומות על–פי אומדן. איסור זה הוא חידוש. ↩
-
גם זה חידוש, שכן עד כה נקבע, שבין ה‘נערכים’ עד עשרה ‘כיכרים’ יכלו המעריכים לקבוע מי יבוא בוועד (וראה לעיל,
סימן סו, ובייחוד הערה 46). ↩
-
שבו כתובות השומות הקודמות, גם זה חידוש. ↩
-
לא יתחשבו בו. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
אותם על–פי גורל. ↩
-
שבו ילונו. ↩
-
סימן שנד. ↩
-
הפרטים. ↩
-
15 באפריל 1621. ↩
-
מעריכי מעריכים. ↩
-
בר ש"י. ↩
-
16 באפריל 1621. ↩
-
לשם פרסום ה‘ערכים’ החדשים. שלא כרגיל, נזכרת בפנקס התוועדות לשם כך, מפני שבהזדמנות ההיא נתקבלה בוועד החלטה בעניין שמירת ה‘ערכים’ שנעשו (סימן תסא). ↩
-
פארטה זו היא העתקה מחלקו הראשון של סימן שיד. ↩
-
אי–סדר. ↩
-
בין ה‘נועדים’ נכתבו גם חמישה חברי ועד חדשים, שנכנסו לוועד בעקבות ההערכה החדשה. ↩
-
6 ביוני 1621. ישיבה זו, הכוללת פארטה אחת בלבד (סימן תסב), לא נכתבה בידי הסופר הקבוע, ר' יעקב היילפרון, כמוה כפארטי שנתקבלו בישיבה שלאחריה, סימנים תסג–תעב. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. הוא, כנראה, בנו של ר' אהרן בר אברהם שלום. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. הוא, כנראה, בנו של ר' שלמה עזיז. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
זימלן. ↩
-
דברים של מה בכך (על–פי בבלי עירובין מה ע"א). ↩
-
הוראה בכתב. ההוראה ניתנה מאת מושל פאדוואה ביום 26 בנובמבר 1621 והוכרזה בשלושת בתי–הכנסת (וראה נספח, תעודה 14). ↩
-
ההוראה קבעה קנס של עשרים וחמישה דוקאטים על אלה שימרו את פי הפרנסים או יפגעו בהם או בדיינים או ב‘מבוררים’, וזה נוסף על עונש החרם שמותר היה להטיל על העובר. ↩
-
כדי להוציא אל הפועל את הוראת המושל ירום הודו. ↩
-
שיתעוררו מכאן ואילך – למעט משפטים שכבר החלו לדון בהם. ↩
-
על סדרי–הדין שהיו נהוגים עד אז ראה סימנים רלט, רמז, שכז; כן ראה כרך א, עמ' 41–45. ↩
-
כך במקור, אך המלה “לא” נכתבה, כנראה, בטעות. ↩
-
סבירה. ↩
-
לישיבה הקרובה של הדיינים. ↩
-
בפנקס שבו נרשמו פרטי הדיון לפני הפרנסים. פנקסים אלה, שנשתמרו בחלקם, נתכנו ‘פנקס מפרנסות’. היה פנקס מיוחד לכל צוות–פרנסים, כלומר, פנקס לכל שלושה חודשים. ↩
-
בעד ההזמנה השנייה ורישומה. אשר לשיעורי התשלומים, ראה בסוף הסימן. ↩
-
או להיעזר בשלטונות בכל דרך אחרת. ↩
-
לפנות לערכאות כדי לבטל את קביעת הפרנסים. הניקוד במקור. ↩
-
ששילם כדי שייכתב בפנקס, שנענה להזמנה הראשונה; ואולי גם הוצאות אחרות שנגרמו לו כדי להופיע בפעם השנייה, כגון ביטול זמן. ↩
-
יאמר לשמש לכתוב – וישלם בעד רישום זה. ↩
-
קרי: ‘כדי שלא להיות ב"ד שקול’. לפי ההלכה ‘אין ב"ד שקול’, היינו, אסור שיהיה בית–דין בעל הרכב זוגי (וראה כרך א, סימן שלז, שגם שם השתמש הסופר בביטוי זה בהיפך מובנו המקורי). ↩
-
המחלוקת לא תהיה בנושא התביעה ('בגופא דדינא), אלא בתחום הליכי–המשפט (‘אורדיני’). ↩
-
התביעה עצמה. ↩
-
לא יראה אשמה או פגם בטיעון. ↩
-
שאם לא הגיב תיכף ומיד, שוב לא יוכל לערער על הבחירה אחר–כך. ↩
-
את הדיין האחר. ↩
-
הנתבע. ↩
-
לא ישהו. ↩
-
יבחרו שני הצדדים ‘מבורר’ אחד לכל צד, כלומר, כל צד יברור לו ‘מבורר’ חדש. ↩
-
על דף נפרד – לא בפנקס, כי הוא צריך להינתן לידי בעלי–הדין. ↩
-
הליכי–משפט. ↩
-
הארבעה שייבחרו לשמוע את הערעור. ↩
-
אם–כן. ↩
-
לא יוכלו להיבחר פעם נוספת לאותו התפקיד באופן רצוף. ↩
-
כי עליהם לדון גם בערעורים על החלטות הפרנסים בעניין ה‘אורדיני’. ↩
-
בהכתבת. ↩
-
רמאות. ↩
-
מחמת קרע בדף חסרות שלוש אותיות. ↩
-
הסכים לפארטה זו, בתנאי שהסכמתו זו לא תמנע בעדו לתבוע לדין וכו'. כנראה קיבל יריבו רשות מן הפרנסים ללכת בערכאות של גויים לפני שנתקנה תקנה זו. ↩
-
מכאן ואילך שוב אין חתימות פרנסים בסופי הישיבות. ↩
-
18 ביוני 1621. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
ראה הסימן הקודם. ↩
-
הוראה, פסק. ↩
-
עלילה. ↩
-
בלי להיזקק לכלל, שיש להזמין את הנתבע שלוש פעמים (וראה שם). ↩
-
העומד להיכנס לתפקידו. ↩
-
כל הרישומים – הזמנת הנתבע, הופעתו או אי–הופעתו, החלטות הפרנסים וכו‘ – שחייבים השמשים לכתוב ב’פנקס מפרנסות', בהתאם לסדרי הדיינות (סימן תסב). ↩
-
מיום הוראת המושל בעניין דיני ישראל (וראה סימן תסב). ↩
-
ראה סימן תנז. ↩
-
שלושת הנבחרים. ↩
-
לקרוא לישיבת הוועד. ↩
-
להקמת הגיטו. ↩
-
בשני שיעורי תשלום. ↩
-
בגביית ה‘עולים’ הקבועה של אחת לחצי שנה. ↩
-
ה‘ערך’ שייקבע לו לתשלום ה‘עולים’. ↩
-
משלום. ↩
-
5 בספטמבר 1621. מכאן ואילך שוב כתוב הפנקס בידי ר' יעקב היילפרון. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 46). ↩
-
בבתי–הכנסת – הלועזי, האשכנזי והספרדי. ↩
-
בתאריך זה נתקבלה ‘תוספת על הסדרי’ שנעשו בענין ד“י'. הסדרים עצמם נתקבלו ביום י”ז בסיון (סימן תסב). ↩
-
בפנקס המיוחד המיועד לכך. ↩
-
פסקי–הדין שלהם במשפטים עד שנים–עשר ליטרין. ↩
-
ללכת בערכאות של גויים. ↩
-
בהליכי–משפט (‘אורדיני’). ↩
-
גובה. ↩
-
בבתי–הכנסת. ↩
-
נספחים – נוספים. ↩
-
ראה סימן תיד. ↩
-
שתי קערות. ↩
-
כסף לבן. ↩
-
לא נמצא בפנקס מינוי שני מורשים לעניין זה; אולי הכוונה למורשים שנתמנו בסימן תנא. ↩
-
נוספים. ↩
-
על–פי בוסולו ובאלוטה. ↩
-
שכבר קיבלו מידי שני המורשים הראשונים את כל הכסף שהגיע להם, ואינם אפוא נוגעים בדבר. ↩
-
במקור: ‘הרבעה’. ↩
-
להוציא אל הפועל. ↩
-
במקור: ‘הרבעה’. ↩
-
שנתמנה בראש–חודש אייר שע"ט לתקופה של שנתיים (סימן תטו). ↩
-
לדאוג לגביית שכר–הדירה בעד הבתים הקטנים – בהתאם לתנאי מינויו. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
ראה סימן תנז. ↩
-
סימן לג. ↩
-
סימנים קסח, תל, תנז. ↩
-
שיצביעו עליו שנית. ↩
-
קרי: ‘לא’. ↩
-
הן. ↩
-
א' דראש–חודש / 15 באוקטובר 1621. ↩
-
הקריאה אינה ודאית. ↩
-
28 באוקטובר 1621. בשנה ההיא חל י"ג בחשון ביום ה'. ↩
-
במקור: ‘אברימן’. ↩
-
גובה. ↩
-
וחובה עליהם לתת. ↩
-
רשימת ‘עולים’ זו, שמועד גבייתה חל בראשית חשון. ↩
-
ראה סימן תטו. ↩
-
הערעורים (וראה סימן תסב). ↩
-
לא היה מחברי הוועד. ↩
-
לא היה מחברי הוועד. ↩
-
לא היה מחברי הוועד. ↩
-
שישולמו. ↩
-
‘דיין הנשר’ – הדיין הממונה על ענייני מסים ומכסים. ↩
-
22 בנובמבר 1621. ↩
-
ראה סימן תנז. ↩
-
כינויה של מרת לונה. עם זאת ייתכן, כי המדובר באשה נוצריה. ↩
-
שלכל. ↩
-
הועמדו להצבעה. ↩
-
ברשימה, כלומר, הציעו את עצמם כמועמדים לתפקיד זה. ↩
-
פארטה זו הועתקה, בשינויים אחדים, בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 47). ↩
-
הרווח במקור. הסופר התכוון לכתוב את התאריכים של פארטי רב, תריא שבכרך א. ↩
-
‘הושם פארטי מחדש… שיוסיף’. ↩
-
לכתוב את שמות העוברים ברשימת ‘דיין הנשר’ – לגביית הקנס. ↩
-
בעד קבורת מתים. לא היה נוח להתמקח על מחיר הקבר בעוד המת מוטל, ולכן לקחו מן היורשים משכון ודחו את ההערכה לאחר ה‘שלושים’ (וראה גם כרך א, סימן תי). ↩
-
צוות, משמרת. ↩
-
את חובתם לקבוע לבעלי משכון את הסכום שעליהם לשלם. ↩
-
‘תיבת ההקדש מבתי החיים’ (סימן קצא). ↩
-
7 בדצמבר 1621. ↩
-
ראה סימן תנז. ↩
-
יעשה שדודו יהיה ערב לו. ↩
-
על באי, לבאים. הכוונה, כנראה, לאלה שנתקבלו זמן–מה קודם–לכן (סימנים תסז–תעא) ולא נזכרה חובתם להביא ערבות. ↩
-
בעניין קבלת תושבים חדשים. ↩
-
א' דראש–חודש / 13 בדצמבר 1621. ↩
-
אלה שיתמנו עכשיו. ↩
-
11 ביאנואר 1622. ↩
-
כתב–המלצה לקיבוץ נדבות.. ↩
-
סימן שסב. ↩
-
פארטה זו תאושר אם יצביעו בעדה לפחות שני שלישים מן ה‘נועדים’. ↩
-
הכוונה, כנראה, לנוסח הגזירה של ‘אלופי ויניציאה’ בעניין זה, הנזכרת בכרך א, סימן א (והשווה שם גם סימנים שסא,
תקנה). ↩
-
2 בפברואר 1622. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
קודם–לכן. ↩
-
סימן תיא. ↩
-
שנתיים לפני–כן היה מחיר המצות שישה סולדי וארבעה ‘קטנים’ לליטרא, ולעניים – חמישה סולדי ושישה ‘קטנים’ (סימן תיא). לעומת זאת לא הועלה מחיר הקמח. ↩
-
23 בפברואר 1622. ↩
-
בר יעקב יששכר (מוייא). ↩
-
קודם–לכן (וראה סימן תנג). ↩
-
לעניים. בשנת שע"ח נקבע, שיחולק סכום של שישה–עשר דוקאטים (סימן שצא). ↩
-
על כל ‘כיכר’ הכתוב ב‘ערכו’ ב‘פנקס הערכים’ ישלם כל אחד שלושה סולדי ושישה ‘קטנים’. ↩
-
חול–המועד של. ↩
-
2 במארס 1622. ↩
-
סימן תטו. ↩
-
חשבון על מה שהוציאו בתקופת כהונתם. ↩
-
באייר ובחשון נגבו שני תשלומי ה‘עולים’. לכן היו הפרנסים חייבים להגיש את חשבונותיהם בתחילת החודשים האלה, כדי שיהיה סיפק בידי רואי–החשבונות של הק"ק לצרף אותם לשאר החשבונות ולקבוע את שיעור המס שיש לגבות. ↩
-
הרואי–חשבונות. ↩
-
מאז מסרו הפרנסים את חשבונותיהם. ↩
-
המחדל. ↩
-
6 במאי 1622. ↩
-
בבית–המדרש. ↩
-
במקור: ‘יחצק’. ↩
-
הכתב מטושטש מאוד. ↩
-
ראה סימנים שצד, תמט. ↩
-
רשימת העניים שייהנו מן החלוקה. ↩
-
על הערעורים (וראה סימן תסב). ↩
-
ראה סימן תפ. ↩
-
נזכר כאן לראשונה בפנקס. הוא מנחם כ“ץ מן החזנים (אזולה), אחיו של ר' שמואל כ”ץ. ↩
-
דוטור סונצוני. ↩
-
יגיעו לידי פשרה. ↩
-
משפחת–אצילים, מבעלי הבתים שבגיטו ובעלת הבניין, שבו היה בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
משפחה נוצרייה, מבעלי הבתים שבגיטו (וראה גם לעיל, סימן כה). ↩
-
היה בעל ה‘טוראצו’, אחד מבנייני הגיטו (וראה סימן תרכח). ↩
-
כל המשלם שכר–דירה. ↩
-
חוזי–שכירות. ↩
-
5 ביוני 1622. ↩
-
ממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
אין בפנקס משרה שזמנה שש שנים, וגם ‘בעל חנות’ נהגו לבחור לשנתיים (סימנים שפב, תרסח). יש אפוא לשער, שנפלה
כאן טעות סופר, וצריך להיות ‘ב’ שנים'. ↩
-
ראה סימנים שפב, שפה. ↩
-
שבעל המשכון עדיין לא היה מחויב לפדות. ↩
-
לא יהיה מחויב. ↩
-
אלא עליו לדרוש את ערכם במזומנים. ↩
-
שישולמו. ↩
-
ל‘דיין הנשר’ – הדיין הממונה על גביית מסים ומכסים. ↩
-
המשכונות. ↩
-
ו‘חדשים’ – שנתמשכנו מאז ראש–חודש ניסן. ↩
-
‘הבעל חנות’ הנכנס. ↩
-
כעבור שלושה–עשר חודשים מיום שנתמשכנו. ↩
-
למרות בחירה זו לא נכנס ר‘ פנחס לתפקידו, ור’ אהרן זרח כ"ץ נשאר ‘בעל חנות’ שלוש שנים נוספות, בניגוד לכל הסדרים (וראה להלן, סימן תקפו). ↩
-
6 ביוני 1622. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. ↩
-
סימן תצח. ↩
-
מוּכרים ומתקבלים על דעת כל אדם נבון. ואולי יש לגרוס ‘נכחים’. במקום ‘נכרים’, על–פי ‘נכחים למבין וישרים למצאי דעת’ (מש' ח: ט). ↩
-
2 באוקטובר 1622. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. נכנס לוועד במקום אביו, ר' אליה קטאלאן, אשר נפטר סמוך לכך (וראה סימנים תק, תקד). ↩
-
11 באוקטובר 1622. ↩
-
כתם–דיו מכסה את האותיות הראשונות של המלה. ↩
-
ראה סימן ת. ↩
-
מראש. ↩
-
מעלת כבודם. ↩
-
הרווח במקור; התאריך לא הועתק בפנקס. ↩
-
לפי מספר ה‘כיכרים’ שנקבעו ב‘ערך’. ↩
-
שלפני–כן. ↩
-
ראה סימן תפא. ↩
-
ראה להלן, סימן תקלח, שממנו משתמע, שנפלה כאן טעות. ↩
-
סימנים תצח, תק. ↩
-
22 בנובמבר 1622. בשנה ההיא חל י‘ בכסליו ביום א’. נפלה כאן אפוא טעות, והיא הועתקה גם בסימנים תקיז, תקמו. ↩
-
ראה סימן תצז. ↩
-
מהחזנים (וראה סימן תפ). ↩
-
בר יצחק טרישט (וראה שם). ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 48). ↩
-
את הנסמך. ↩
-
31 בדצמבר 1622. ↩
-
פרנס. ↩
-
פרנס. ↩
-
שישולמו חציים ל‘דיין הנשר’ – הדיין הממונה על גביית מסים ומכסים. ↩
-
כדי להוציא אל הפועל את הוראותיהם. ↩
-
בסך–הכול. ↩
-
להודיע, ‘למסור’. ↩
-
‘לתת עשרה דוקאטי… לבת’ וכו'. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
לגבות. ↩
-
סימנים שסב, תנ, תנו. ↩
-
25 ביאנואר 1623. ↩
-
מבורר בזבל“א וזבל”א (וראה גם כרך א, סימן נז: יא, שם הקנס למסרב הוא שני דוקאטים). ↩
-
ולסרב. ↩
-
21 בפברואר 1623. ↩
-
ייגבו. ↩
-
סימן תצב (וראה ההערות שם). ↩
-
יוקר–החיים. ↩
-
במקור: ‘משטתח’. ↩
-
בקשתו של ר"י היילפרון היא, למעשה, שיבטיחו לו מקור פרנסה שיאפשר לו לפרוש מעבודתו. ובאמת, אחרי שנענה
הק“ק לבקשתו, העתיק בפנקס רק שלוש פארטי קצרות (סימנים תקטו–תקיז), שנתקבלו בישיבה מיום ג‘ באדר ב’ שפ”ג. חמישה ימים לאחר–מכן – ‘שמונה ימים לחדש ואדר שפ"ג’ – תמה ונשלמה כתיבת ספרו ‘נחלת יעקב’, והוא 'כבן שבעים
שנה' (שם, הקדמה). אלו הידיעות האחרונות על חיי הרב. ↩
-
פרנסי הקהל. אך אולי הגרשיים אינם אלא טעות, ויש לקרא ‘פה’. ↩
-
מטבע ששוויו שבעה ליטרין. לפי תקנון הק"ק משנת 1630, היה החתן חייב לשלם ל‘קופה של פסח’ חצי סקודו על נדוניה
עד שלוש מאות דוקאטים, וסקודו שלם על נדוניה משלוש מאות דוקאטים ומעלה (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 54). ↩
-
באוזני ה‘נועדים’. ↩
-
יאושר בוועד. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
סימן תיא. ↩
-
הבעל הבית. ↩
-
במקור: ‘ועם’. ↩
-
שנרשמו למועמדים. ↩
-
הוא. זכה בזכיון זה גם שנה קודם–לכן (סימן תצא). ↩
-
במחיר. ↩
-
הפעם לא חל שינוי במחירי המצות והקמח. ↩
-
שפ"ג / 5 במארס 1623. ↩
-
ראה סימן תנז. ↩
-
ראה סימן שסז. ↩
-
סימן תקז. ↩
-
שלא תינתן סמיכות לרבנים אלא בהסכמת. ↩
-
על–פה. ↩
-
מכאן ואילך הועתק הפנקס בידי ר‘ משה מפאנו (וראה להלן, סימן תקכז), שהיה מאז שנת שפ"א ’נאמן‘ על כתיבת ’פנקס מפרנסות' (סימן תסב). כתיבתו מצטיינת בהקפדה על הסדר, הדיוק והצורה הנאה. הכתיב איטלקי רהוט. ↩
-
20 במארס 1623. ↩
-
רשימה לגביית מאה דוקאטים. ↩
-
כמקדמה על חשבון גביית ה‘עולים’ (וראה גם סימן תקל). ↩
-
הגיטו. ↩
-
הסורגים. ↩
-
שאפשר להשקיף מהם לתוך הגיטו (וראה סימן תרג). ↩
-
להעניק רשיונות לפתיחת חנות. ↩
-
שיעורי תשלום. ↩
-
התשלום הראשון ייגבה עם הגבייה הראשונה של ה‘עולים’ (בתחילת אייר), והתשלום השני – עם הגבייה של חג הסוכות (בתחילת חשון), הבא עלינו לטובה. ↩
-
צרפתי. ↩
-
חיות. ↩
-
א' דראש–חודש / 30 באפריל 1623. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ואולי לא היה חבר הוועד, אלא נכח בישיבה ההיא משום שדנו בעניינו. ↩
-
אושר בואו לעיר בשנת שפ"א (סימן תסט). ↩
-
ראה הסימן הקודם וההערות שם. ↩
-
ראה סימן תפז. ↩
-
28 במאי 1623. ↩
-
ראה סימן תקו. ↩
-
הוא היחיד מבין חמשת ה‘נבררים’ שנמנה עם ה‘נועדים’ בוועד. ↩
-
בר ד"מ. ↩
-
תפס שנית באלוטה שחורה וקרא. ↩
-
קודם לכל דבר. ↩
-
לבעל הכרכרה. ↩
-
על הכרכרה. ↩
-
החתימה איננה בפנקס. ↩
-
14 ביולי 1623. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
שוער הגיטו. ↩
-
‘דיין הנשר’ – דיין עירוני הממונה גם על ביצוע תקנון הגיטו. ↩
-
הציעו את עצמם ברשימה שבידי הסופר, כלומר, הציעו את מועמדותם. הניקוד במקור. ↩
-
שיתמנה שוער. ↩
-
מחדל. ↩
-
תפקיד. ↩
-
כמו השוער הקודם, שגר בבית ‘מבני הקק"י’ (וראה סימן תשעד). ↩
-
מן ה‘מקומות’ שהיו בידי השוער הקודם ולא יינתן לשוער החדש. ↩
-
בשכר–דירה שנתי. ↩
-
משכורת. ↩
-
הצביעו – חברי הוועד. ↩
-
מעלת כבוד הפרנסים. ↩
-
התפקיד של שוער. ↩
-
23 ביולי 1623. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
ראה גם סימנים שצד, תצו. ↩
-
יקבעו את סדרי. ↩
-
מן הסכום הכולל המירבי של עשרים ותשעה ליטרין. ↩
-
שתי ליטראות. ↩
-
תפס שנית באלוטה שחורה וקרא. ↩
-
החל בתפקיד זה בהעתקת הפארטי שנתקבלו בישיבה מיום י“ח באדר ב' שפ”ג. ↩
-
נאמן הק"ק על כתיבת ‘סדרי ופסקי הפרנסים’. ↩
-
סימן תסה. ↩
-
כהר"ר אביגדור (וראה סימן תפג). ↩
-
לבחון. ↩
-
26 ביולי 1623. ↩
-
מוסב על שלושת ה‘נועדים’ הראשונים שברשימה. ↩
-
19 באוקטובר 1623. ↩
-
הספרדי (וראה סימן תסז). נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ↩
-
אין לדעת אם הוא שמואל ברזילי אזירטו (סימן תעא) או מפיסה (סימן תסט). ↩
-
תוקף ה‘ערך’ הקודם, שנעשה בפסח שפ"א (סימן תס), פג לאחר שנתיים, ולא נעשה ‘ערך’ חדש, אלא בחודש אדר נגבתה
מקדמה על יסוד ה‘ערכים’ הישנים (וראה סימן תקיח). נמצא, כי מזה שישה חודשים – מראשית אייר שפ“ג – לא היו ‘ערכים’ בני תוקף, ואי–אפשר היה לגבות את תשלום ה‘עולים’, שחל בתחילת חשון שפ”ד. לפיכך הוחלט לשים פארטה זו, שהיא מעין ‘תורת הערכה’ לגבייה אחת, בשיטת ההערכה העצמית. מסיבה בלתי–ידועה לא מינו מעריכים, כנהוג. ↩
-
שילכו שלושת הפרנסים. ↩
-
לשלושה מנעולים שונים. ↩
-
של שלוש חברות–צדקה שונות. ↩
-
של החברות, כלומר, שלושת המפתחות של שלוש הקופות של החברות הנ"ל. ↩
-
הבא עלינר לטובה בעזרת האל וישועתו. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
כל אחד יעריך את עצמו ויחליט כמה ‘כיכרים’ הוא יכול לשלם מתוך מספר ה‘כיכרים’ הכולל המוטל על הקהילה (600 ‘כיכרים’, כמפורש להלן), וישים בקופה מספר סולדי כמספר ה‘כיכרים’ שהעריך את עצמו. תשלום פעוט זה לא היה חלק מפרעון המס, כי–אם אמצעי לברר מהו מספר ה‘כיכרים’ הכולל שאנשי הקהילה מעריכים את עצמם. על–סמך מידע מוקדם
זה יכלו הפרנסים להחליט אם יש באפשרותם לגבות את התשלום הבא של ה‘עולים’ על–פי הערכה עצמית זו, או אם עליהם לבחור בדרך אחרת. ↩
-
לפי מצפונו. ↩
-
ויביא בחשבון. ↩
-
שהוא מרוויח מהשכרתן. ↩
-
הסך הכולל שהק"ק חייב לגבות. ↩
-
חשון–ניסן שפ"ד. ↩
-
ובסך–הכול 2,400 ליטרין, שהם 387 דוקאטים ו–12 סולדי. ↩
-
מי שיעריך את עצמו פחות מן המגיע, יגרום לאחרים לשלם יותר מן המגיע, וכאילו גוזל את כספם. ↩
-
ימי ראשון. ↩
-
אחרי שיסובו עמו בפעם הראשונה לקבוץ את הסולדי. ↩
-
ולפיכך לא תהיה אפשרות לגבות גבייה זו מן ה‘עולים’ על–פי השיטה הזאת. ↩
-
הסולדי שנאספו יינתנו לצדקה. ↩
-
לגבות תשלום אחד מן ה‘עולים’ כמקדמה. הכספים ייגבו אפוא לפי ה‘ערכים’ הישנים, שנעשו בפסח שפ"א, וכאשר יעשו ה‘ערכים’ החדשים, יושוו החשבונות. ↩
-
של ס' יוסטינה – הקדושה הפטרונית של פאדוואה. היום המוקדש לה חל ב–7 באוקטובר. ↩
-
שיטת ההערכה העצמית – אם תוצא אל הפועל. ↩
-
24 באוקטובר 1623. ↩
-
21 בנובמבר 1623. בשנה ההיא חל כ"ח בחשון ביום ג' בשבוע. ↩
-
על הערעורים (וראה סימן תסב). ↩
-
בין הארבעה וה‘נכנס’. ↩
-
ראה סימן תמו. ↩
-
בפנקס לא נשתמר מינויו ב‘עסק פאפו’, והכוונה, כפי הנראה, למינויו כמורשה הק"ק (סימן תעה). ↩
-
והם: מרדכי מלבאדיה (על בחירתו ראה סימן תנא), שבתי שיצי (סימן תעה) ומי שעתיד להיבחר במקום אברהם אבוהב ז“ל, הרי הוא שמעון בר ד”מ. הרביעי שבחבורה זו, יהודה בר ש“י, שנבחר אף הוא למורשה הק”ק (סימן תנא), לא נזכר בפנקס אחרי סיון שפ"ב (סימן תצז), וכנראה כבר לא היה בחיים (וראה גם להלן, סימן תקלח). ↩
-
מינוי מורשי הק"ק (סימנים תנא, תעה). ↩
-
מעלת כבוד הפרנסים. ↩
-
ראה סימן תסב, שם נאסר על הפרנסים להימנות עם הארבעה. הטעם לאיסור זה ולהחלתו גם על ‘נכנס פרנס’ הוא, שאחד מתפקידי הארבעה היה לשמש אינסטאנציה של ערעור על החלטות הפרנסים בענייני נוהל (‘אורדינה’). ↩
-
18 בדצמבר 1623. ↩
-
בסימן תעא כתיבו של שם זה ‘אזירטו’. ↩
-
המשפט שבין האיגוד הנוצרי של הסוחרים ובין האיגוד הנוצרי של סוחרי האריגים בקמעונות. ↩
-
לבטל את הצו המתיר לעשות חיפושים ולהשיג שלא יבואו וכו'. מדי פעם תבעו הקורפוראציות הנוצריות, שייערכו חיפושים בבתים ובחנויות של יהודים כדי לבדוק אם אין בידיהם סחורה מן הסוגים שנאסר עליהם לסחור בהם. מובן, שהיהודים התנגדו לכך, ואף עלה בידיהם להשיג כמה פסקים לטובתם. הפעם נפגעו, כפי הנראה, הסוחרים הנוצרים (‘מירצארי’), ואיגודם יצא להגן עליהם בערכאות. היהודים החליטו להתחבר אתם במשפט. ↩
-
פסק, החלטה של אחד ממוסדות הממשל הוויניציאני. ↩
-
במרוצת השנים ניתנו פסקים אחדים בעניין זה (וראה כרך א, נספח, תעודה 18; וכן סימנים שלד, תשיח שם). ↩
-
ערכאה משפטית או מינהלית. ↩
-
תלונה מוכחת. להבדיל מסתם דרישה לערוך חיפוש אצל יהודים, שמא תימצא בידיהם סחורה אסורה. ↩
-
בשיתוף עם איגוד הסוחרים הנוצרים. ↩
-
אפילו. ↩
-
14 ביאנואר 1624. ↩
-
הוא, כפי הנראה, משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
ראה סימן תמו. ↩
-
סימן תקה. ↩
-
ראה סימן תקלד. ↩
-
סימן תעה. ↩
-
מורשים של. ↩
-
27 בפברואר 1624. ↩
-
כאן, כמו ברשימת ה‘נועדים’ מיום כ“ה בתשרי שפ”ד, אין לדעת אם הוא שמואל ברזילי אזירטו או מפיסה. ↩
-
סימן תקיב. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
תנאים חדשים, שלא היו נהוגים עד כה (והשווה סימן תקיד). ↩
-
לקנות נרות שעוה לבנה עבור המדרש' (וראה סימן שצג). ↩
-
7 באפריל 1624. ↩
-
ה‘ערך’ שייעשה בקרוב (וראה להלן, סימן תקמג). ↩
-
כרך א, סימן תשו. ↩
-
תוך הפרת. ↩
-
הפסק עצמו לא הועתק בפנקס. ↩
-
אם יצביעו שני שלישים מן ה‘נועדים’ בעד הביטול. ↩
-
עד עתה. ↩
-
בפארטה זו אושרה בכללותה ‘תורת ההערכה’ משנת שע"ו (סימן שנד), בלי להעתיקה על כל פרטיה. פורטו רק התוספות והשינויים שהוחלט עליהם (ראה גם סימן תס וההערות שם). ↩
-
למעט אלה שביום ההגרלה היו מחוץ לעיר. ↩
-
לקבל את התפקיד. ↩
-
דומה, שנפלה כאן טעות, וצריך להיות ‘בעלי השני אחיות’ (וראה סימן תס והערה 17 שם). מכאן הועתקה הטעות גם ב‘תורות ההערכה’ הבאות. ↩
-
קרובי חיתון שנתרחקו בשל גירושין או פטירת אחד מבני הזוג. ↩
-
תנאי זה איננו ב‘תורת ההערכה’ הקודמת (סימן תס). ↩
-
סימן שנד. ↩
-
מלבד פרט הנוגע למשודכים. ↩
-
נוסף על מה שהוא חייב לשלם על–פי ה‘ערך’ שנעשה לו. ↩
-
חצי האחוז הנ"ל ממעות הנדוניה. ↩
-
לאחר הנישואין ינכו חצי אחוז מן הסכום שעליו לשלם, לפי ‘ערכו’, על מעות אלו. ↩
-
שומות על–פי אומדן (על איסור זה ראה סימן תס). ↩
-
גם איסור זה נתחדש לראשונה בסימן תס. ↩
-
זכות–יתר. ↩
-
בעד כל ‘כיכר’ שב‘ערכו’ ישלם כל אחד מן ה‘נערכים’ סכום שווה, בין שהוא חבר הוועד בין שאינו חבר בו. ↩
-
9 באפריל 1624. ↩
-
9 באפריל 1624. ↩
-
מוסב על שלושת ה‘נועדים’ הראשונים שברשימה. ↩
-
אי–סדרים. ↩
-
ליל ו‘, א’ דראש–חודש / 19 באפריל 1624. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. שני האחים אלאטרינו, מיכאל ויצחק, נתכנו דלבילה (בנה של יפה), כנראה על–שם אמם, ולכן יש לשער, כי יפה זה הוא בן של אחד מהם ונקרא על שם סבתו. ↩
-
בר יעקב. נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. בשנת שפ"ג נבחר לאחד מן ‘הארבעה על האפילאציאוני’ (סימן תקכג). ↩
-
מגדולי המורים לפילוסופיה באוניברסיטה של פאדוואה. נודע בתרומתו לזרם האריסטוטלי, שהיה רוֹוח בעת ההיא בקרב רבים ממורי האוניברסיטה. בשנים 1616 ו–1626 נחקר בבית–הדין של האינקוויזיציה. מאז נמנע מלתת פומבי לדעותיו, וספרו העיקרי נתפרסם רק אחרי מותו. נפטר בשנת 1631. ↩
-
לפטור את מתינו מן הניתוח שלאחר המוות. מאז ראשית היישוב היהודי בפאדואה תבעו הסטודנטים לרפואה, כי הקהילה תמסור לאוניברסיטה אחוז מסוים מגופות הנפטרים היהודים כדי להשתמש בהן בשיעורי האנאטומיה. היהודים סירבו, והתפשרו בתשלום דמי–כופר שנתיים. אף–על–פי–כן לא פגה המתיחות בנושא זה, אם משום שהסטודנטים העלו מפעם לפעם
את סכום הכופר, ואם משום שלעתים חזרו ודרשו גופות ממש, ולא כסף. על רקע זה קרה בשנת 1624 מקרה יוצא דופן, שהדהים אף את הציבור הנוצרי, כאשר קבוצת סטודנטים, ובראשם אחד מן המורים הצעירים לאנאטומיה, עצרה לוויה
יהודית וניסתה לחטוף את הגווייה. ההסכם שמדובר בו בפארטה זו בא, כפי הנראה, בעקבות מעשה מביש זה וכדי להבטיח, שמעשים שכמותו לא יישנו עוד. ↩
-
תמורת תשלום קבוע (על–פי מל"ב כה: ל). ↩
-
מן הפאקולטה לאמנויות. מאז המאה הי"ד היו שתי הפאקולטות הגדולות של אוניברסיטת פאדוואה הפאקולטה לפילוסופיה ורפואה (Universitas Artistarum) והפקולטה למשפטים (Universitas Juristarum). בראש כל אחת מהן עמד רקטור נבחר. ↩
-
לכל מחזור ונציגיו. ↩
-
אף בימי השיעור לאנאטומיה (ה‘ניתוח’). ↩
-
על הסטודנטים – אם יפרו את ההסכם. ↩
-
ראשי הפאקולטה לאמנויות. ↩
-
מהחזנים. ↩
-
על הדיון בעניין זה שהתנהל בק"ק ראה סימן תקנד. ↩
-
סימן תקז.. ↩
-
היתה נחוצה לתיקון החברה. ↩
-
כדי לגדור דבר – כדי למנוע פרצות. ↩
-
ומכיוון שהיא. ↩
-
לשם שמים. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 48). ↩
-
ראה גם סימן תקיז. ↩
-
‘לא… מרבני העיר הזאת… וגם לא’ וכו'. ↩
-
ההבדל בין פארטה זו לקודמתה (סימן תקז) הוא אפוא, שמן הפארטה הראשונה עלול להשתמע, שאנשי הוועד ביקשו להגביל את זכותם של רבני פאדוואה להעניק סמיכה לרבות בכלל, ואילו כאן מבארים, שהתקנה מכוּונת אל בני הקהילה, שלא יוכלו לקבל סמיכה אלא בהסכמה מיוחדת. ↩
-
27 במאי 1624. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. נכנס לוועד במקום אביו, ר' שמעון (זימלן) לוריאה, שנפטר בעת ההיא ↩
-
סימן תסד. ↩
-
למרות האמור שם: ‘ומשם ואילך ימנו שנים אחרים’. ↩
-
ראה סימן תסב. ↩
-
סימן תקלב. ↩
-
15 ביולי 1624. ↩
-
עד כה נכתב שמו ‘ברך’. ↩
-
שההחלטה על החזקה. ↩
-
בר יחזקאל. בעבר היה ‘מקרי דרדקי הקק"י’ (כרך א, סימן תשכ). ↩
-
מיסמך, על–פי–רוב נוטריוני, המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
על חזקות הבתים שבחצר הליגגואצי – החצר המרכזית של הגיטו. ↩
-
בפירוש. ↩
-
של כל. ↩
-
רכוש – כגון חפצי עזבון. ↩
-
בי“ג בחשון שפ”ב נתמנו שלושה גבאים על ההקדש לשלוש שנים (סימן תפא). עתה, משהתקרב מועד סיום תפקידם, הוחלט למנות שניים מן הוועד, שיבדקו במשך שישה חודשים את כל חשבונות ההקדש ויכינו אותם להעברתם לידי הגבאים העתידים להיבחר. ↩
-
לעת עתה, כלומר, כעת. ↩
-
מסתבר, ששני הנבחרים לא הספיקו למלא את תפקידם בפרק–הזמן שהוקצה להם, ובחודש שבט שפ"ה בחר בהם הווער לתקופה נוספת של ארבעה חודשים (סימן תקסז). ↩
-
חיסול חשבון. ↩
-
נתיחת מתים (ראה סימן תקמה). ↩
-
ומה שסיכמו. ↩
-
2 באוקטובר 1624. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 49). ↩
-
המלצות לקיבוץ נדבות. ↩
-
עניים עם קיבוצים. ↩
-
החלטות הפרנסים בהליכי–משפט (‘אורדינה’). ↩
-
עד שנים–עשר ליטרין. ↩
-
הארבעה על הערעורים (וראה סימן תסב). ↩
-
לישיבתם הקרובה. ↩
-
אם לא יתוועדו. ↩
-
לרשום את הערעור – כדי שיידון בועד הארבעה. ↩
-
עשרה סולדי בשל תרעומת על ה‘אורדיני’, ושני ליטרין על פסק ‘מבוררים’ (וראה סימן תסב). ↩
-
שלא כבשאר הסכסוכים, שבהם יכלו הפרנסים להרשות לתובע ללכת בערכאות של גויים רק אחרי שהזמינו את הנתבע שלוש פעמים, והלה לא בא (וראה סימן תסב). ↩
-
הזמנה – להופיע לפני בית–דין הפרנסים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
ישיבה שלא מן המניין. ↩
-
17 באוקטובר 1624. ↩
-
משום–מה לא כתב הסופר את התאריך. יש להשלים: ‘א’ של ח“ה פסח שפ”ב' (סימן תצה; וראה גם סימן תטו). ↩
-
20 בנובמבר 1624. ↩
-
ראה סימן תקמט. ↩
-
19 בדצמבר 1624. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. בנו של מהר"ר יעקב (וראה סימנים רנד, תקכד). ↩
-
התנהגות. ↩
-
ראה סימן תא. ↩
-
הבחירה היחירד עד כה היתה בראש–חודש חשון ש"פ (סימן תכג). ↩
-
בסך–הכול. ↩
-
ארבעה מן השבעה לא יוכלו להיבחר שנית לאותו תפקיד. ↩
-
שוב. ↩
-
5 ביאנואר 1625. בשנה ההיא חל כ"ו בטבת ביום א' בשבוע. ↩
-
העוסקים ביהלומים. ↩
-
ערכאה בוויניציאה הממונה על ענייני הקורפוראציות המקצועיות, חוץ מאיגוד עובדי הצמר. נתכנה ‘ויקיא’ (ישנה) מאז שנת 1262 כדי להבחין בינה ובין הערכאה החדשה (‘יוסטיציאה נובה’), שהוקמה בשנה ההיא והיתה ממונה על הפונדקים ועל סחר היין. הניקוד במקור. ↩
-
בליטוש היהלומים – כפי שמשתמע מלשון הצו conzer diamanti. ↩
-
שבה עסקו זה כמה שנים (וראה סימן קמז). ↩
-
ערכאה משפטית בוויניציאה, שהיתה מורכבת מארבעים שופטים, ומכאן הכינוי Quarantia; נתכנתה גם ‘מועצת הארבעים’. עד אמצע המאה הט"ו דנה גם בפלילים וגם במשפטים אזרחיים. מאז הצטמצמה סמכותה לפלילים. ↩
-
על–פי הביטוי ‘אין נא אלא לשון בקשה’ (בבלי ברכות ט ע"א). ↩
-
לעסוק במלאכת. ↩
-
שיהיה מתאים לרווח או להפסד של האורח ההוא בזמן שהותו בעיר. ↩
-
סימן תסד. ↩
-
21 ביאנואר 1625. ↩
-
לפרנסים. ↩
-
ממונים על האוניברסיטה של פאדוואה. גוף ויניציאני בן שלושה אצילים, שהיה ממונה על כל ענייני האוניברסיטה של
פאדוואה. נוסד בשנת 1516. במרוצת השנים הוטלו עליו גם תפקידי פיקוח על כלל ענייני החינוך בריפובליקה, ובכלל זה על פרסום ספרים, לבל ייכללו בהם דברים ‘נגד האמונה הנוצרית ונגד השליטים’. ↩
-
מוסד. ↩
-
תלמידי האוניברסיטה של פאדוואה. ↩
-
נתיחת מתים. כנראה לא קוים ההסכם הנזכר למעלה (סימנים תקמה, תקנד). ↩
-
סימן תקנא; וראה ההערות שם. ↩
-
ליטראות של שעווה. ↩
-
שייגבה מכל אחד מהם. ↩
-
26 ביאנואר 1625. ↩
-
נכתב כאן בפעם היחידה בין ה‘נועדים’. הוא, כנראה, משה כהן הספרדי, הנזכר בסימנים סה, פז; וראה גם סימן תשעח. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
בליוילו – בהלוואה לזמן ארוך (וראה גם להלן, סימן תרכו). ↩
-
ובריבית שנתית של הליוילו פחותה ממה וכו'. ↩
-
לעת עתה, היינו, בעת. ↩
-
ראה סימנים טו, רכג, רלא, תכ. ↩
-
להחזיר. ↩
-
מיסמך המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. כאן: ההוצאות לרישום ההלוואה אצל נוטריון. ↩
-
ובלבד שירוויחו הפרנסים. ↩
-
בהחלפת ההלוואה הנוכחית באחרת. ↩
-
אם לא יופקדו בקופת ה‘הר’ (Monte di Pietà) בציון מפורש. ↩
-
להחזרת. ↩
-
לעת עתה, כלומר, שהם עתה בתפקיד (וראה סימן תקמא). ↩
-
ראה סימן תקסז. ↩
-
שאין עליו ערעור. ↩
-
הוא הדיין ששהה מחוץ לעיר. ↩
-
אף לאחר שיסיימו את ענייני ההקדש. ↩
-
שנתמנו ל‘כל משך זמן ערך הזה’ (סימן תקמא). ↩
-
14 במארס 1625. בשנה ההיא חל ה‘ באדר ב’ ביום ו'. ↩
-
סימן רז. ↩
-
מידי מי שבגללו יהיה המחדל. ↩
-
גם כל מי. ↩
-
ראה סימן תקסז. ↩
-
להיות מליץ, לטעון. ↩
-
ראה סימן תקלח. ↩
-
להגיע לפשרה עם אלה מאנשי הק"ק המתנגדים להשתתף בתשלום ההוצאות שנעשו ב‘עסק פאפו’ (על ‘עסק פאפו’ ראה סימן תמו וההערות שם). ↩
-
סימן שצג. ↩
-
מי שישאיל את תנורו הפרטי לאדם הרוצה לאפות מצות לעצמו. ↩
-
כבר ‘נשאר’ בתפקיד זה בשנת שע"ז (סימן שסט). ↩
-
מטבע–נחושת, שערכו היה כערך ה‘קטנים’, היינו, אחד משנים–עשר בסולדו. ↩
-
בשנת שפ"ג היה מחיר המצות שמונה סולדי, ומחיר הקמח – שישה סולדי וחצי (סימן תקיד). ↩
-
חסר סיום המשפט. ↩
-
13 באפריל 1625. ↩
-
קרי: ‘לוסטרו’. נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
לפרנסים. ↩
-
הפסק ניתן בתביעה של ר‘ יחיאל לוריאה נגד אחד מחברי איגוד ה–Casolini (איגוד מוכרי דברי–מאכל), שהיו ברשותו ’ספרי תנ"ך בעברית‘ וכנראה השתמש – או התכוון להשתמש – בהם לעטוף את סחורתו. הפסק קבע, שעל הערל ההוא למסור את הספרים לידי ר’ יחיאל תמורת כמות נייר במשקל שווה, ובשום אופן לא יוכל למכור את הספרים לאחרים (ארכיון קהילת פאדוואה, כרך 1, דפים 53ב–54א). ↩
-
ראה סימן תצח. ↩
-
משפחת–אצילים, שהיתה בעלת הבניין שבו היה בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
הבתים של הק“ק; הבתים שהק”ק משלם עליהם שכר–דירה לבעליהם (וראה סימנים לט, עח, קב, שא שס, שע, תל). ↩
-
להתדיין. ↩
-
ראה סימנים תסב, תקלב, תקנז. ↩
-
ראה סימנים שפ, תקט. ↩
-
שלא יעלו את מחיר הבשר. ↩
-
תוספות; חלקי בשר שהיו מטילים על המאזניים כדי להשלים את המשקל הנדרש (וראה גם להלן, סימנים תקפז, תשז). ↩
-
לכל יחיד מותר לקנות לביתו, ולביתו בלבד, אצל הקצב הנוצרי בשר משחיטתו של בודק הק"ק, ובלבד שלא יתחרה בקצב
הק"ק, כמפורט בהמשך (וראה על כך גם סימן רמו וההערות שם). ↩
-
על איסור שחיטת רחלות ראה כרך א, סימנים שסז, תקצג. ↩
-
27 באפריל 1625. ↩
-
שני ה‘נבררים’ וה‘נכנס’. ↩
-
סימן תקסז. ↩
-
אותיות אחדות אינן קריאות בשל כתם–דיו. ↩
-
אותיות אחדות אינן קריאות בשל כתם–דיו. ↩
-
סימן תקסח. ↩
-
לתיקון. ↩
-
שאינה רווחת, שאין מקיימים אותה. ↩
-
לא נכתב תאריך. ↩
-
על מינוי מתקני הפארטי ראה סימן תקפד. ↩
-
ראה סימנים תקסו, תקעט. ↩
-
מעות מזומנים. ↩
-
ערב ראשי ולסכום כולו. ↩
-
חוקרים, מבקרים. ↩
-
גם אם אינו חבר הוועד. ↩
-
על עניין השכרת ‘הבתים הקטנים’ הללו, שהק"ק שילם עליהם שכר–דירה למשפחת הרוזנים די–ליאון, ראה סימנים רלה, שלח–שלט, שעה, תטו, תעו. ↩
-
כנראה צריך להיות ‘החצי’. ↩
-
מתקני הפארטי. ↩
-
סימן תקפא. ↩
-
בשכירות. ↩
-
של הק“ק; שהק”ק משלם עליו שכר–דירה. ↩
-
והפרנסים יביאו את ההצעות לפני הוועד. ↩
-
11 במאי 1625. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’ (וראה גם סימן תשעד). ↩
-
ראה סימנים שפב, שפה. ↩
-
ראה גם סימן תצט, שם נתמנה פנחס מניגרי במקום א“ז כ”ץ, אלא שדומה, שלא נכנס לתפקידו. ↩
-
בכל–כך מעות מזומנים. ↩
-
לכלול את הקנס בגביית ה‘עולים’. ↩
-
התנאים. ↩
-
בעזרת האל וישועתו. על תורת הקצבות ראה לעיל, סימן רמו; וכן כרך א, נספח, תעודה 25. ↩
-
לשלם משכורת. ↩
-
אשר יאושרו בוועד. ↩
-
כל אחד. ↩
-
בגבייה הקבועה של ה‘עולים’ אחת לחצי שנה. ↩
-
במחירים. ↩
-
מאזניים של שתי כפות, שאפשר לשקול בהם כמויות קטנות במידה רבה של דיוק. ↩
-
מאזניים בעלי כף אחת ומשקולת לשקילת כמויות גדולות. ↩
-
במשקל. ↩
-
לתת את משקלו שלם. הניקוד במקור. ↩
-
שמו יישאר בסוד. ↩
-
להשלים את המשקל ב‘תוספות’ של ראש ורגליים (וראה גם סימנים תקעז, תשז). ↩
-
כבשים. ↩
-
כרך א, סימן שסז. ↩
-
להסתיר – חלקים משובחים כדי למכרם למקורבים להם. ↩
-
לנקות (מן החלקים האסורים); לנקר (וראה כרך א, נספח, תעודה 25, סעיף ז). ↩
-
קרי: ‘מלאפיסו’ (וראה כרך א, נספח, תעודה 25 בסופה). אותו ‘רבע’ מן הבהמה שיש בו ה‘פיסה’, שהוא חלק משובח של בשר, המתאים לצלי. ↩
-
לסטות מכלל זה. ↩
-
אם לא יצביעו עליהם. ↩
-
על דעת מעלת כבוד הפרנסים; הפרנסים הם שיקבעו מה נכלל במושג ‘שותפות’ ואם נעשה נסיון להערים עליהם. ↩
-
ראה לעיל, סימן תקכו. ↩
-
להכין את רשימת העניים והסכומים שיינתנו להם. ↩
-
במשך השנתיים הבאות. ↩
-
הממונה על נדרים ונדבות להכנסת כלה (וראה סימן שסב). ↩
-
שמשכורתו משתלמת מן ה‘עולים’ (וראה סימן תרעא). ↩
-
במשכורת של עשרים ואחד ליטרין. ↩
-
שתשולם לו מדי שישה חודשים, במועדי גביית ה‘עולים’. ↩
-
ראה סימנים תסה, תקכז. ↩
-
18 באפריל 1625. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
ראה סימן תקפה. ↩
-
מיום חגה הקרוב של ס' יוסטינה; ביום זה (7 באוקטובר) נהגו להתחיל את חוזי שכירות הבתים. ↩
-
יכתוב את שמו ברשימה – של המעוניינים לשכור אותו. ↩
-
בימי עשיית ה‘ערכים’. ↩
-
לשלטונות. ↩
-
לצורכי הקהילה. ↩
-
ייגבו עם ה‘עולים’. ↩
-
שיפור, שיפוץ. ↩
-
השכירות. ↩
-
14 באוקטובר 1629 – יותר מארבע שנים אחרי שהושמה פארטה זו. ר‘ אלחנן היילפרון איננו חתום כאן על ערבות, כפי שנאמר בפארטה, אלא על השכירות עצמה. מסתבר, שכעבור ארבע שנים שכר ר’ אלחנן את הדירה שהיתה של אביו, ובמקום שתושם פארטה חדשה, חתם מתחת לפארטה הישנה כאישור על קבלת התנאים שהתנו בזמנו בוועד. ↩
-
סימן תקפז, סעיף ב. ↩
-
19 באפריל 1625. ↩
-
סימן תקפז. ↩
-
לא יחדשו את מינויו. ↩
-
אחיו של ר‘. צורה זו של השמטת התיבה ’של' שכיחה בכתיבה העברית של התקופה ההיא, בהשפעת האיטלקית. ↩
-
3 באוגוסט 1625. ↩
-
מוסב על שלושת השמות הראשונים שברשימה. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
רואי–חשבונות. ↩
-
עד ראש–חודש חשון. אך אולי יש לקרוא ‘בעד כל חדש’. ↩
-
שלושה גבאים. ↩
-
ראה סימנים תפא, תקסז., ↩
-
חוקרים, בודקים. ↩
-
סימן תקסז. ↩
-
סימן תקפב; אלא ששם אין המדובר במפתחות ובמחזיקים בהם. ↩
-
המסיימים את תפקידם. ↩
-
אשר יאושרו. ↩
-
ראה סימן תפה. ↩
-
ראה סימן תקפו. ↩
-
א' דראש–חודש / 31 באוקטובר 1625. ↩
-
ראה סימנים תסב, תקלב, תקנז. ↩
-
17 בנובמבר 1625. ↩
-
ראה סימן תקפג וההערות שם. ↩
-
אפשר שזה שם של משפחת צורפים, ואפשר שזה כינוי למספר צורפים שמוצאם מן העיירה מונטאנייאנה, הסמוכה לפאדוואה. ↩
-
פתח המשקיף אל הגיטו (וראה גם סימן תקיח). ↩
-
אשראי – ויש בכוחם לעמוד בהתחייבויות שהם לוקחים על עצמם. ↩
-
הם מוסמכים להתפשר על כל סכום שהוא. ↩
-
מעלת כבוד הרואי–חשבונות. ↩
-
השכרת ה‘קאסיטי’ היתה כרוכה בהוצאה מצד הק"ק (וראה סימנים שעה, תרטו). ↩
-
‘לשים… החצי בפוליצה ראשונה’, היינו, לגבות. ↩
-
בתקופת כהונתם של מעלת כבוד הפרנסים. ↩
-
מעשים נפסדים. ↩
-
אותיות אחדות אינך קריאות מפאת כתם–דיו. ↩
-
ראה סימנים תסד, תקסה. ↩
-
ובינתיים. ↩
-
30 בדצמבר 1625. ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’ מיום י“א באייר שפ”ה נכתב שמו ‘נאמן’. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
27 ביאנואר 1626. ↩
-
23 בפברואר 1626. ↩
-
לגבות. ↩
-
ראה סימנים רז, תקע. ↩
-
25 בפברואר 1626. ↩
-
סימן שצג. ↩
-
מלוא התנור. ↩
-
ליטראות. ↩
-
ועל שאר התנאים. ↩
-
סימן תקמ. ↩
-
שם: ‘ליל ב’ ה‘ אדר שני’. ↩
-
סימן תקעג. ↩
-
שנה קודם–לכן היה מחיר המצות שישה סולדי ושלושה ‘קטנים’, ומחיר הקמח – ארבעה סולדי וחצי (סימן תקעג). ↩
-
שפ"ו / 13 באפריל 1626. ↩
-
ראה סימן תרי. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו היא בעיקרה הרכב של קטעים מ‘תורות ההערכה’ הקודמות (סימנים קכה, שיא, שנד) ומן התוספות שנוספו להן (סימנים תס, תקמג); וראה ההערות שם. כאן אעיר רק על עניינים חדשים, לפי הצורך. ↩
-
מכאן ועד ‘כל מי שיעלה על דעתו’ מועתקים הדברים מלה במלה מסימן תקמג. ↩
-
שמותיהם כתובים על פתקים. ↩
-
כאן הועתק הנוסח של סימן תקמג, וכפי הנראה יש לתקן ‘בעלי השני אחיות’; וראה שם הערה 11 (וראה גם סימן תס). ↩
-
הערכות על–פי אומדן. ↩
-
שיטה זו, שהיתה נהוגה כל השנים, נאסרה בסימנים תסב, תקמג. ↩
-
ויכתבו במפורש את סך הליטרין שעליהם לשלם בפועל מדי שנה – ולא כמו אצל אחרים, שבהם קובעים את מספר ה‘כיכרים’ שלפיו ייחשב מפעם בפעם הסכום לתשלום. ↩
-
את ההערכות על–פי אומדן אין לשנות בשום מקרה; אין עליהן זכות ערעור. ↩
-
לא יוכלו להימנות עם ה'נועדים בוועד, יהא הסכום שיוטל עליהם אשר יהא. ↩
-
אורחים עניים (וראה סימן צ). ↩
-
לא יוכלו להעריך שום אדם לפי שיטת ה‘כיכרים’, אלא–אם–כן ‘ערכו’ מגיע לשלושה ‘כיכרים’, לפחות. הגבלה זו איננה
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות. ↩
-
ב‘תורת ההערכה’ הקודמת היה הגבול ארבעה ‘כיכרים’ (סימן תקמג). ↩
-
חמש גביות קבועות של ה‘עולים’, כלומר, שנתיים וחצי, שלא כמקובל עד כה, כאשר ה‘ערכים’ נעשו אחת לשנתיים. ↩
-
יחול עליהם הכלל, שמי שייצא ראשון בגורל, ייכנס ראשון לתפקיד. בסימנים שיא, שנד נקבע כלל הפוך: 'הנכנסים
לא יהיה להם דין ראשון ושני‘ וכו’. ↩
-
משפט זה על המס ששילמו מן הנדוניות הועתק מלה במלה מסימן תקמג. ↩
-
ב‘תורות ההערכה’ הקודמות נקבע, כי ‘לא יעשו ערִך לשום אחד פחות מדוקאטו אחד’ (וראה סימן שנד). עתה, משקבעו שלא ישימו ל‘כיכרים’ אלא משלושה ‘כיכרים’ ומעלה, היה צורך לקבוע את הסכום המזערי רק ל‘אקורדאדי’. בסכום עצמו לא חל שינוי, שכן שוויו של דוקאט היה שישה ליטרין וארבעה סולדי. ↩
-
מכאן ועד הסוף הועתקו הדברים מלה במלה מסימן שנד. ↩
-
כלל זה, שהיה מקובל כל השנים, שונה בחלקו ב‘תורת ההערכה’ של שנת שפ"א (סימן תס). ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
אולי ‘חמורה דאורייתא’. בסימנים שיא, שנד כתוב במקום זה ‘כעין ש"ד’ (שבועה דאורייתא). ↩
-
להקל עליו את עול המס. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
המשפט ‘ובפני הפרנסי’ ודייני הקק"י‘ הוא חידוש לעומת ’תורות ההערכה' הקודמות. ↩
-
15 באפריל 1626. ↩
-
15 באפריל 1626. ↩
-
ובגלל אי–סדרים כלשהם. ↩
-
20 באפריל 1626. ↩
-
נכתב כאן לראשונה. בפנקס. ↩
-
ראה סומנים תסב, תרב. ↩
-
שכל הערעורים. ↩
-
קרא א‘ וכו’. ↩
-
17 במאי 1626. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. בן למשפחת מהחזנים (וראה גם לעיל, סימנים תצז, תקכג). ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
ראה סימן תקפט. ↩
-
ראה סימן תרג. ↩
-
של ויניציאה. ↩
-
שום פתח או תוספת בנייה שאפשר להשקיף בעדו אל הגיטו, כגון חלונות וגזוזטראות. ↩
-
שום חלק מן הבתים הנ"ל. ↩
-
בני ביתו. ↩
-
ביום חגה הקרוב של ס' יוסטינה – 7 באוקטובר. ↩
-
כתשלום חד–פעמי. ↩
-
מחמת קרע חסרה אות אחת. ↩
-
חג–הפסחא הבא עלינו לטובה. מאה דוקאטים ייגבו אפוא בגביית ה‘עולים’ של תחילת חשון, ומאה דוקאטים – בגבייה של תחילת אייר. ↩
-
את תשלום דמי–השכירות שחל ביום. ↩
-
בלי לקבל שכר–טירחה מאת הק“ק – אף–על–פי שהכסף שייגבה עדיין מגיע לק”ק. ↩
-
ההפרש שבין שכר–הדירה שייגבה מן הדיירים ובין שכר–הדירה שהק"ק היה משלם לבעל הבית, משפחת די–ליאון (ראה סימנים שעה, תרג). ↩
-
ואילו מן היום ההוא ואילך ישא הוא, ר' יפה אלטרינו, בהפסד, אם יהיה. ↩
-
מיסמך רשמי ב‘ארמון’ (Palazzo della Ragione) – כדי להקנות תוקף משפטי לעיסקה. ↩
-
ראה סימן תרג. ↩
-
בשעבוד. ↩
-
תחת כל השמים. ↩
-
מחויבים. הניקוד במקור. ↩
-
חוזה – למסירת ההתחייבויות שקיבל על עצמו כלפי הק"ק. ↩
-
למסור לאחר את החזקה עליהם. הניקוד במקור. ↩
-
ולא לכלול בתים אלה בתחום הגיטו. ↩
-
אלא–אם–כן יתוועדו. ↩
-
דבר יום ביומו. ↩
-
חתום בידו. ↩
-
בדף רג ע"א. ↩
-
ועם כל מי שיהיה צורך להתפשר עמו בעניין זה. ↩
-
בחצר שלו – של ר' אהרן אלטריני. ↩
-
בימים שבהם התקיים באוניברסיטה שיעור לאנאטומיה. באחד הימים האלה קרה בעבר מקרה, ובזמן שעברה בעיר לוויה של יהודי התפרעו סטודנטים וניסו לחטוף את הגופה. היהודים היו זקוקים אפוא למקום–קבורה זמני בתחום הגיטו לימי ה‘ניתוח’, שיכלו להעביר ממנו כעבור זעם את המת לבית–הקברות (וראה גם סימנים תקמה, תקנד, תקסו, תרכז). ↩
-
ראה סימנים תקפז–תקפח, תקצג; וכן כרך א, נספח, תעודה 25. ↩
-
11 ביולי 1626. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
עניין זה אינו נזכר בפנקס. ↩
-
ועד הק"ק. ↩
-
לא כחבר מן המניין. ↩
-
בזבל“א וזבל”א. בדרך כלל לא היו ה‘מבוררים’ רשאים לסרב (וראה סימן תקיא). ↩
-
18 ביולי 1626. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. ↩
-
לעשות סיבוב – עם הקלפי בחדר שבו התקיימה הישיבה. ↩
-
פירוש. ↩
-
כרך א, סימן תקצו. ↩
-
וזה לשונה. ↩
-
עד כאן תוכנה של הפארטה הנ"ל. ↩
-
רוצה לומר. ↩
-
נכלללים. ↩
-
השאלה היא אפוא, אם יש להבין את המושג המושג ‘כל הקק"י’ כפשוטו – היינו, כל ה‘נועדים’ כולם, אף אלה שמחוץ לעיר – או אם אפשר לפרשו כמכוון רק לאלה הנמצאים בעיר. במקרה הראשון היה כמעט מן הנמנע לבטל פארטה כלשהי. ↩
-
על–מנת. ↩
-
עקב קבלן. ↩
-
14 באוקטובר 1626. ↩
-
ראה סומנים תסב, תריב. ↩
-
רופא נודע, בנו של ר' זימלן לוריאה. ↩
-
15 בנובמבר 1626. משום–מה העתיק הסופר את הפרוטוקול הזה לפני הפרוטוקול של הישיבה שנתקיימה יומיים לפני–כן. ↩
-
בליוילו – בהלוואה לזמן ארוך (ראה סימנים טו, תכ, תקסח, תקפ). ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
בלשון האיטלקית. ↩
-
כל פעם שיבקשו זאת הפרנסים. ↩
-
כך במקור וגם בהמשך התעודה. ↩
-
תרגום המהדיר. ↩
-
13 בנובמבר 1626. ↩
-
נכתב כאן בפעם היחידה בפנקס. ↩
-
קרוב לווואי שמקרה זה, שלא נשתמרה עליו עדות בתעודות חצוניות של התקופה, היה נסיון להכריח את היהודים למסור את הגופה ל‘ניתוח’ (וראה לעיל, סימנים תקמה, תקסו, תרטז). ↩
-
הושמה פארטה. ↩
-
בארמון – של מושל פאדוואה (Palazzo del Podestà) ↩
-
בלי חוזהישכירות מן הק“ק – וממילא בלי לשלם שכר–דירה לק”ק (וראה גם סימנים לט, קב, שא, שס). ↩
-
בערכאה המתאימה – של גויים. ↩
-
החדרון שבעליית–הגג של מגדל רחב–מידות (וראה סימנים רו, רלב). ↩
-
כל הבתים שהק"ק משלם עליהם שכר–הדירה לבעליהם. ↩
-
אלא–אם–כן. ↩
-
להצביע עליהם. ↩
-
27 בדצמבר 1626. ↩
-
ראה סימן תסד. ↩
-
חובות וסמכויות. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
האיסור להשכיר. ↩
-
סימן תל. ↩
-
להעניש. ↩
-
11 בינואר 1627. ↩
-
רואי–חשבונות. ↩
-
ראה סימן תקצז. ↩
-
לעשות טובים – להחזיר הוצאות. ↩
-
בזמן שירותם – ולא הוצאות שנעשו בימי קודמיהם. ↩
-
סימן קלז. ↩
-
בלי שהצבעתו תפגע בזכויותיו. כנראה היתה לד תביעה כספית אל הק"ק מן הזמן הקודם. ↩
-
החצר שמאחורי. ↩
-
חצר מרכזית בגיטו, שאליה פנה בית–כנסת האשכנזים (סימן תקפז). ↩
-
בלי לגרוע מכוח תביעותיה של חברת גמילות חסדים. ↩
-
לקול אחד, היינו, פה אחד. ↩
-
משום–מה לא נכתב התאריך. ↩
-
אשר בישבם בדין בענייני נוהל (וראה סימן תסב). ↩
-
למשמרותיהם. ↩
-
גם הפרנסים הפסולים לנוגעים בדבר. ↩
-
הוראות – כגון צו להתייצב לדין. ↩
-
בעל–דין של אנשים שהם ‘שונאים’ לפרנס כלשהו. ↩
-
בתנאי. ↩
-
אם יש לנוגע בדבר השגות. ↩
-
בדיון המשפטי עצמו בענייני נוהל. ↩
-
קרי: מהשלשה פסולים לבעל דינו; בעל–הדין השני הוא שיבחר מבין שלושת הפסולים לבעל–דינו את האחד וכו'. לפי ההלכה מותר לקרוב להיות דיין אם הצד שכנגד מסכים (וראה גם כרך א, סימן נז: יא). ↩
-
גוף הדין. ↩
-
מלבד ערעור על פסק–הדין עצמו. בעל–דין יוכל אפוא לערער עד שתי פעמים על פירוש ה‘מבוררים’ בענייני נוהל, ופעם אחת – על הפסק עצמו. ↩
-
בסמכות. ↩
-
סימן תקע. ↩
-
שישה ‘קטנים’ על כל ליטרין. ↩
-
לפי שוויו של ‘כיכר’ בעת ההיא. בפארטה קודמת (סימן תקע) נקבע, בי לחלוקת מעות פורים לעניים ייגבו שלושה סולדי
וחצי ל‘כיכר’, ואילו כאן – חצי סולדו (ו‘ ’קטנים') לליטרין. בעת ההיא הועמד ערכו של ‘כיכר’ לצורך גביית ה‘עולים’ על דוקאט אחד, ושוויו של דוקאט היה שישה ליטרין וארבעה סולדי; נמצא, כי הסכום לגבייה לא נשתנה. ייתכן, שניסוח חדש זה נועד לפשט את הגבייה. ↩
-
שאינם כתובים ל‘כיכרים’, ולפיכך אין שיטה זו תופסת לגביהם. ↩
-
וכך ישלמו גם הם בדיוק אותו הסכום. ↩
-
סימן תרח. ↩
-
סימן תנו. ↩
-
פארטה זו. ↩
-
לעת עתה. ↩
-
בפאדוואה; אלה שמחוץ לעיר לא יבואו בחשבון של כלל ה‘נועדים’. ↩
-
מכאן הועתקה הפארטה מלה במלה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 53). ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
לבטל. ↩
-
שני עוזרים של מושלי העיר, שהיו ממונים על ניהול משק–הכספים. ↩
-
לבית–היתומים של פאדוואה. ↩
-
ישיבה זו, הכוללת רשימת ‘נועדים’ ופארטה אחת (סימן תרמא), כתובה כולה בגליון. אין בה תאריך. ↩
-
או מרדכי מלבאדיה או מרדכי מינקין. ↩
-
ר' יצחק טריאיסטי בר נריה שמש. ↩
-
גובה. ↩
-
גביות ה‘עולים’ הקבועות והבלתי–קבועות; בעבר כתב אותו סופר ‘מסודרות ובלתי מסודרות’. ↩
-
לכיסוי ההוצאות שנעשו על ‘עסק פאפו’ (ראה סימנים תנא, תעה, תקלד, תקלח, תקעב). ↩
-
ראה סימנים ריט, תטו, תקס. ↩
-
לפרנסים – את הכספים שעליו לגבות. ↩
-
עשרה אחוזים – מן הסכום שיפגר למסור לידי הפרנסים. ↩
-
תוספת זו בגליון כתובה ביד אחרת. ↩
-
ושלא יתן לאדם ששמו בינצי את המעות בשביל הליוילו; הוא הליוילו שעליו שילם הק"ק ריבית ליתומי אקוה–פינדינטי (וראה סימנים תשל, תשלו, תשנח). ↩
-
אם לא תינתן על כך הוראה מצד האפוטרופוס של היתום. ↩
-
בקופת בנק ה‘הר’ (Monte di Pietà). ↩
-
11 באפריל 1627. ↩
-
ראה סימנים תקצד–תקצה. ↩
-
ראה סימן תקפז. ↩
-
בשינוי זה, היינו, השינוי בסעיף ה' של הקאפיטולי הנ"ל. ↩
-
מן האיטליז העירוני. ↩
-
לאיטליז היהודי. ↩
-
פארטה זו הועתקה מלה במלה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 50). ↩
-
מהמעות מזומנים. ↩
-
בתקנון: ‘משכונתו’. הכוונה לבחורים הגרים בשכנותו הקרובה. ↩
-
פרקים; כנראה פרקי–לימוד. ↩
-
מהג ליצנות שהיה נפוץ בוויניציאה ובסביבותיה. ↩
-
אזחרה שהיה השמש מכריז בחוצות הגיטו או בבתי–הכנסת. ↩
-
נגינות ודברי–זמר, שהיו ליצנים משמיעים בשעות הבוקר תחת חלונם של בני–זוג שזה עתה נישאו. ↩
-
כמנהג העיר. ↩
-
רבו מאוד (על–פי זכ' י: ח). ↩
-
חומרת נח"ש. ↩
-
נתמנו בעבר מתקני תקנות. ↩
-
לא נסתייע הדבר. ↩
-
לחבר תקנון כולל לק"ק. ↩
-
לתקן. ↩
-
מתוקנת. ↩
-
הוא הפנקס הקטן של התקנון המועתק בנספח, תעודה 17. ↩
-
ובדיני ישראל – בעניין סדרי הדיינות, כגון סימן תסב. ↩
-
אולם ראה להלן, סימנים תרסז, תשלה. ↩
-
יומן, מחברת רישומים. ↩
-
המאושר; הפנקס שהועתקו בו הפארטי אחרי שאישרו הפרנסים את נוסחן. ↩
-
חתימותיהם כתובות בסוף הפנקס שהועתק בו התקנון. חסרה שם רק חתימתו של ר‘ מרדכי מינקין, שנפטר לפני–כן (וראה סימן תשלה); במקומו חתם ר’ אלחנן היילפרון. ↩
-
ראה סימנים שצד, תמט, תריד. ↩
-
ראה סימן תקצח. ↩
-
ראה סימן תרט. ↩
-
הם ‘הארבעה על האפילאציאוני’, שאחד מתפקידיהם היה לקחת חלק בהסמכת רבנים ו‘חברים’ (וראה סימנים תקז, תקיז, תקמז). ↩
-
15 באפריל 1627. ↩
-
בלי זכות–ערעור. ↩
-
בסמכות. ↩
-
3 במאי 1627. ↩
-
עד כה לא נזכר בפנקס; הוא, כפי הנראה, ר' יוסף בר יצחק שלום. ↩
-
מצד כנסיית ס‘ קאנציאן – השער הצפוני מארבעת שערי הגיטו. הסופר השתמש בקיצור ה’ (= הנט) כדי לא לכתוב ס‘ (סאן – קדוש). על–פי–רוב משמשת לכך אות ע’. ↩
-
גזוזטרה סגורה (וראה גם סימן תש). ↩
-
על המשקוף של שער הגיטו. ↩
-
התחייבותם לשאת בהוצאות תיקון השער היא חד–פעמית. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
סימן תרה. ↩
-
וזה לשונה. ↩
-
עד כאן לשונה. ↩
-
בממש, בעליל – להצביע ולספור את הקולות. ↩
-
את תוצאות ההצבעה. ↩
-
בםנקס מיוחד. ↩
-
אלא–אם–כן. ↩
-
של הקונדוטה; כתב–שכירות שפורטו בו חובותיו וזכויותיו של אדם הנשכר לתפקיד או למלאכה מסוימת. ↩
-
שאושרה בוועד (וראה סימנים תקפז, תקצד, תרמב). ↩
-
להעניק קונדוטה – לשכור אותו בחוזה. ↩
-
בתור מנקר (אבל ראה להלן, סימן תרסב). ↩
-
ראה סימן תקצה. ↩
-
את האיטליז; כלומר, התחרט ואינו רוצה לשמש קצב. ↩
-
על–פי בבלי ברכות ט ע"א. ↩
-
להצביע עליו; כלומר, יראו את ההצבעה הקודמת כשרירה וקיימת. ↩
-
הורו לשמש לסובב בחדר עם הקלפי. ↩
-
קרי: ‘באלוטאר’ – להצביע. ↩
-
ברשימה; הציגו את מועמדותם. הניקוד במקור. ↩
-
חזרתו. ↩
-
לסרב – לחזור בהם מן ההסכמה למלא את התפקיד. ↩
-
שמלבד חיובו בקנס – הפסד הערבות – בהתאם לתנאי הקצבות, גם לא יוכל וכו'. ↩
-
8 ביולי 1627. ↩
-
הסתבכויות עם השלטונות. ↩
-
שהסתמכו על הוראת מעלת המושל ירום הודו (וראה תחילת סימן תסב). ↩
-
ראה סימן תרל. ↩
-
מלבד הסמכות שניתנה להם בשעת מינוים להוציא כספים (וראה סימנים תא, תקסב, תקצו). ↩
-
להגן – לפני הערכאות. ↩
-
רשימה לגבייה. ↩
-
11 ביולי 1627. ↩
-
ראה סימן תרמד. ↩
-
פארטה זו הועתקה מלה במלה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 54). על מס נדוניה ראה גם ב‘תורת ההערכה’ שבסימן תרי, סעיף א. ↩
-
המס חל רק על חלקה במזומן של הנדוניה. ↩
-
יחויבו לתת; וכך גם בתקנון. ↩
-
הסקודו, שמלכתחילה היה מטבע–זהב, נטבע משנת 1578 גם בכסף. שוויו היה שישה ליטרין ושישה–עשר סולדי, אך היו סדרות ששוויין היה רב יותר (וראה גם לעיל, סימן יט). ↩
-
להזמין את הקרואים. ↩
-
ראה סימן תרנד. ↩
-
בשכר. ↩
-
לחשבון שנה, כלומר, אם יעבוד פחות משנה, יקבל פחות שכר, לפי היחס. ↩
-
אם ייעדר מעבודתו. ↩
-
28 בספטמבר 1627. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
הארבעה על ה‘אפילאציאוני’ (וראה. סימנים תסב, תרמט). ↩
-
15 בנובמבר 1627. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
‘שהשעה צריכה לכך להוציא… ממעות’ וכו'. ↩
-
למשרד הגבייה העירוני. ↩
-
שיוציאו הנ"ל. ↩
-
עד סוף חודש יוני. ↩
-
ראה סימנים תרמד, תרס. ↩
-
תיקונים; כלומר, כבר תיקנו הרבה תקנות. ↩
-
ראה סימן תקפו. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
מן הקיצבה – מקופת–הצדקה. ↩
-
רשימה של מקבלי ‘הספקה’. ↩
-
משבוע זה ואילך – עד להשלמת חמישה–עשר הדוקאטים. ↩
-
מלה אחת מטושטשת. אולי יש לקרוא ‘לסדר’ – לנכות. ↩
-
22 בנובמבר 1627. ↩
-
ודי לחכימא. ↩
-
למעלת כבוד הפרנסים. לא נשתמרו ידיעות על פרטי תביעתו של המושל. מהמשך הפארטה עולה, שהיתה קשורה בתשלומי–כסף כבדים. אולי יש קשר בין עניין סתום זה ובין הבקשה שהגישו היהודים בזמן ההוא לחידוש הקונדוטה, בקשה שלא נתמלאה (ב‘קונדוטה’ של שנת 1635 נאמר בפירוש, שהיא חידוש של זו משנת 1621). ↩
-
לציות. ↩
-
19 בדצמבר 1627. ↩
-
ראה סימנים תקכז, תקצ. ↩
-
שמשכורתו תשולם מן ה‘עולים’. ↩
-
סימן תסה. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
חובות וסמכויות. ↩
-
סימן תרל. ↩
-
בסיבוב שני של שימת כדורים ל‘קריאה’. ↩
-
שהגיע לידו פעם שנייה כדור שחור. ↩
-
כאשר לא ישבו הפרנסים לדון בהליכי–משפט; שכן עניין זה כבר נידון לעיל, סימן תרלו. ↩
-
ובעניין שהוא לגופו של דין (‘מיריטו’) עד סכום של שנים–עשר ליטרין; שכן מעל לסכום זה מסור הדבר לבית–דין של ‘מבוררים’ (סימן תסב). ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 55). ↩
-
שוכר–משנה, ששכר את דירתו מבעל חזקה. ↩
-
בעד אותו החלק שעליו הוא משלם שכר–דירה לבעל החזקה. ↩
-
התחייבו לשלם את המגיע מהם לנושא של בעל החזקה; לפיכך אין לחייב אותם גם כלפי בעל הבית. ↩
-
מהוראת פארטה זו. ↩
-
ראה סימנים כח, קסח, תל, תנז. ↩
-
סיוע של צדקה. ↩
-
תוך השנה האחרונה. ↩
-
לא יצביעו עליהם – אם לא יחליט הוועד לקבלם בהצבעה. ↩
-
למשרד הגבייה העירוני. ↩
-
ועד השבעה (וראה סימן תרל). ↩
-
מקובל; אף–על–פי שלא הצביעו עליו בוועד. ↩
-
ולא ישלם כלום. ↩
-
חלק כחלק – שווה בשווה עם שאר בני הקהילה. ↩
-
הרבה מאוד (על–פי דה"א כג: יז). ↩
-
מוכרזת. ↩
-
אחרי שהוא, מרדכי מינקין, נבחר ל‘נכנס’ לוועד הקטן (וראה סימן תרעב). ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
מכיוון שהוא. ↩
-
בפארטה ההיא נאמר, שרק שניים מן השבעה יוכלו להיות פסולים זה לזה, ולא פורש אם לעניין זה יש הבדל בין ‘חברים’ ובין ‘נכנס’. ↩
-
2 ביאנואר 1628. ↩
-
בר אברהן שחטןץ ↩
-
נכתב כאן לראשונה בפנקס. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
לגבי. לא כל הפארטה בטלה, אלא נעשה בה שינוי בשני פרטים בלבד. תיקון זה בא בעקבות ערעורו של מרדכי מינקין (וראה סימן תרעו). ↩
-
לא יהיה פרק–זמן שבו אי–אפשר יהיה לבחור בו שוב לאותו התפקיד. בסימן תקסב נקבע, שתהיה ‘קונטומאציה’ לארבעה מן השבעה, אך לא נאמר שם דבר בעניין ‘הנכנס’. ↩
-
10 ביאנואר 1628. ↩
-
של גד, כלומר, בנו של גד. ↩
-
סימן תרעה. ↩
-
31 ביאנואר 1628. ↩
-
מסרבים. ↩
-
תשלומים; הם מסרבים להמשיך בקצבות עם ההתחייבות לשלם תשלום שנתי לקהילה (וראה סימנים תקפז, תקצג; ולהלן, סימן תרפא). ↩
-
התיקון. ↩
-
סימן תקפז. ↩
-
ישלמו שני הקצבים את שכר. ↩
-
אבל יוכלו לקבל למשרות אלו אנשים שאושרו בהצבעה. ↩
-
מקבלי משבורת (וראה סימן כט). ↩
-
מיחידי הק"ק. ↩
-
ברשימה, כלומר, העמיד את מועמדותו. ↩
-
הציע כערב את. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
יכללו את הסכום החסר ברשימת הסכומים שייגבו בגביית ה‘עולים’. ↩
-
להעניש. ↩
-
שלא יכה אותם יותר מן המותר למלמד (וראה בבלי בבא בתרא כא ע"א). ↩
-
6 במארס 1628. ↩
-
חל מפארטה זו הועתק בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 37). ↩
-
בתקנון: ‘בליל שאחר יום החופה בלבד’. ↩
-
מוזמנים. ↩
-
בסך–הכל. ↩
-
העניים מבני המקום או שיבואו מחוץ לעיר. ↩
-
להזמין. ↩
-
סימן רסו. ↩
-
מכאן הועתקה פאראה זו מלה במלה בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 56). ↩
-
אחייניות. תרגום מאיטלקית: prime nipoti. המלגה nipote משמשת באיטלקית גם לנכד (או נכדה) וגם לאחיין (או אחיינית). ↩
-
דודניות. ↩
-
נשות דודניהן. ↩
-
שישולמו למשרד הגבייה העירוני. ↩
-
יוכרזו לעברייניות ולסרבניות. ↩
-
כינוי לאישה שהביאה את התינוק לבית–הכנסת לטקס ברית–מילה. על–פי–רוב היתה זו אשתו של הסנדק וקרובת–משפחה של הורי התינוק (ראה: L. Modena, Historia de Riti Hebraici, Venezia 1638, p. 95). ↩
-
הנרות; לא נתחוור. ↩
-
התשלום לק"ק תמורת המינוי לקצבות (וראה סימנים תרפ–תרפא). ↩
-
לתקופה שקדמה לביטול התקנה בדבר התשלום השנתי של הקצב (וראה סימן תרפא). ↩
-
הקורפוראציה של הנגרים. הניקוד במקור. ↩
-
לתבוע למשפט את. ↩
-
עורכי–דין. ↩
-
9 במארס 1628. ↩
-
כל המיסמכים הנוגעים בק"ק בכללותו – להבדיל מענייני שלושת בתי–הכנסת. ↩
-
לעשות שימוש, להסתמך. ↩
-
ראה בנושא זה גם סימנים שצב, תשעח. ↩
-
קבלה. ↩
-
בפנקס מיוחד. ↩
-
לרואי–חשבונות. ↩
-
עשו לו ‘טובים’ – החזירו לו. ↩
-
חיסלו את חשבונו. ↩
-
ראה גם סימן תקנו. ↩
-
הרואי–חשבונות. ↩
-
לא יעשו לו ‘טובים’ – לא יחזירו לו. ↩
-
בפאות נכריות העשויות משערות. הניקוד במקור. ↩
-
וכל–שכן התלתלים. ↩
-
מכאן הועתקה פארטה זו מלה במלה בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 57). ↩
-
השביס. ↩
-
מגולות. ↩
-
ותכפר. ↩
-
ראה סימנים רז, שצא, תצב, תרלז. ↩
-
על מחיר המצות. ↩
-
בשנים שפ“ו–שפ”ז היה מחיר המצות שבעה סולדי, ולעניים – שישה סולדי וחצי (סימנים תרח, תרלח). ↩
-
סימן תרח. ↩
-
23 באפריל 1628. ↩
-
ראה סימנים תסב, תרמט. ↩
-
הציע את עצמו. ↩
-
9 ביולי 1628. ↩
-
ולשפץ בניין לבית–המדרש. ↩
-
ראה סימנים כח, קסח, תל, תרעה; וכן בתקנון הק"ק משנת 1630 (נספח, תעודה 17, סעיף 44). ↩
-
בעיר. ↩
-
חזקה על בית. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הקבלה. ↩
-
עם כל החובות הכתובות שם (וראה לעיל, הערה 3). ↩
-
כבר שידך. ↩
-
אך לא יהיה חייב בתשלום הראשון של מאה דוקאטים. ↩
-
להביא להצבעה בוועד כמה ישלם. ↩
-
ביצוע. ↩
-
22 ביולי 1628. ↩
-
דלאטומבה. ↩
-
‘עד כ"ז ליט’ וחצי ולא יותר' (סימן תרמה). ↩
-
13 באוגוסט 1628. ↩
-
להעניק ‘קונדוטה’ – לעשות הסכם שכירות. ↩
-
מחוץ לעיר. ↩
-
לפי פתק – מיד הממונים על כך (וראה כרך א, סימן תרה). הניקוד במקור. ↩
-
‘שיתן המטות… לערך’, כלומר, במחיר. ↩
-
לאחד, היינו, לאיש. ↩
-
14 בספטמבר 1628. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
מכספי ה‘עולים’. ↩
-
8 באוקטובר 1628. ↩
-
בשנת שפ“ז התיר הק”ק לבני בר ד“מ לבנות גזוזטרה תמורת כיסוי ההוצאות לתיקון אחד משערי הגיטו (סימן תרנא). מן התעודות הלועזיות עולה, שמועצת העיר תבעה משני האחים אהרן ושמעון היילפרון (בר ד"מ) להפסיק עבודות אלו, שלדעתה נגדו את חוקי העיר. המשפט נתגלגל בשנת 1628 בערכאות שונות בפאדוואה ובוויניציאה. הדעת נותנת, כי המדובר כאן בעניין זה, אלא שאין יודעים מה היו פרטי המחלוקת בין האחים בר ד”מ ובין הק"ק. ↩
-
כאילו היה זה עניינם הפרטי. ↩
-
שהיה אחד משני האחים שתבעו את הק"ק לדין. ↩
-
16 באוקטובר 1628. ↩
-
ראה להלן, סימן תשב. ↩
-
‘תורת הערכה’ זו היא כמעט כולה העתק מלה במלה מ‘תורת ההערכה’ שבסימן תרי; וראה ההערות שם. כאן אעיר רק על השינויים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הדברים הכתובים מכאן ועד סוף הפיסקה – ‘בין בעניין יודיציאו אחר’ – לא היו ב‘תורות ההערכה’ הקודמות. ↩
-
סמוכים אל שולחן אחד. ↩
-
שהיה עד כה חבר הוועד ויוסיף גם להבא להיות חבר בוועד על–סמך ה‘ערך’ האחד שנעשה לעסק המשותף לכל האחים. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
מעמד משפטי. ↩
-
כאן חסר כל הקטע על ה‘אקורדאדי’ שהיה בסימן תרי. בכך שוב בוטלה שיטה זו, כפי שכבר נעשה בעבר (וראה סימנים
תס, תקמג). ↩
-
הנאמר מכאן ועד ‘על הן צדקם’ הוא חידוש, הנובע בעיקרו מביטול שיטת ה‘אקורדאדי’. ↩
-
ב‘ערך’, היינו, להעריך. ↩
-
בסימן תרי היה המינימום שלושה ‘כיכרים’; בפחות מזה ‘שמו באקורדאדי’. ↩
-
לפי סימן תרי היו כל ה‘נערכים’ ל‘כיכרים’ זכאים ‘לבוא לבאלוטאר’. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
‘עליהם עול’; כך בסימן תרי. ↩
-
הנאמר מכאן ועד סוף הסעיף הוא חידוש. ↩
-
ראה סימנים כח, קסח, תל, תנז, תרעה. ↩
-
ראה סימן תרצה. ↩
-
היתר זה הוא חידוש, שכן עד עתה הקפידו מאוד, שבשום מקרה לא ידברו המעריכים על ה‘ערכים’ עם שום איש ומשום סיבה שהיא. ↩
-
‘אם יצא’; כך בסימן תרי. ↩
-
בסימן תרי: ‘וכמו כן האחים’; וכן, כנראה, צריך להיות גם כאן. ↩
-
במקור: ‘המעריכים’. ↩
-
בסימן תרי: ‘בגורל’, במקום כנ"ל. ↩
-
כל הסעיף הזה איננו בסימן תרי. ↩
-
ולכתוב אותו בפתק; אבל לא ב‘פנקס הערכים’, כקביעה סופית. ↩
-
הגראבאמי – ה‘עולים’, התשלומים. ↩
-
בפעם הזאת ומן הנסיעה הזאת, שהם מחוץ לעיר; אם יחזרו ושוב יסעו, לא תינתן להם ארכה נוספת. ↩
-
18 באוקטובר 1628. ↩
-
מוצאי שבת קודש. חסר ציון התאריך. יש לשער, שהכוונה למוצאי שבת שלאחר החג, כ“ה בתשרי שפ”ט / 22 באוקטובר 1628. ↩
-
אי–סדרים. ↩
-
ששכחו לכתוב בפתק של אחד ה‘נערכים’. ↩
-
לפי ‘תורת ההערכה’ (סימן תשב) היה על המעריכים לכתוב על הפתק של כל ‘נערך’ אם תהיה לו זכות לבוא בוועד. מסתבר, כי באחד הפתקים נפלה טעות, ולא נתפרש ‘אם יבוא או לא יבוא לבאלוטאר’; בשל כך התעוררה שאלת כשרותם של ה‘ערכים’ כולם. ↩
-
שהוא עתה בידי דייני הק"ק. ↩
-
ה‘ערך’ הנקוב באותו פתק היה יותר מעשרים ‘כיכרים’. אולי משום כך שכחו לכתוב אם יבוא בוועד, שכן בעבר היו בעלי ‘ערכים’ מעשרה ‘כיכרים’ ומעלה חברים בוועד באופן אוטומאטי. ↩
-
להורות. ↩
-
רק באותו פתק ייעשה התיקון; אין צורך לחזור על כל פעולת ההערכה. ↩
-
25 באוקטובר 1628. ↩
-
רואי–חשבונות. ↩
-
ראה סימנים תסב, תרצד. ↩
-
13 בנובמבר 1628. ↩
-
מראש–חודש. ↩
-
בכל שנה. ↩
-
סימן תקפז. ↩
-
תוספת – של חלקי בשר פחותים, שהקצבים היו מטילים על המאזניים כדי להשלים את המשקל הדרוש (וראה סימנים תקעז, תקפז). ↩
-
להסתיר. ↩
-
להצביע עליו. ↩
-
סימן תרצה. ↩
-
27 בנובמבר 1628. ↩
-
סימן תרצה. ↩
-
הורו למעלת כבוד הפרנסים. ↩
-
התשלום. ↩
-
שיעורי תשלום. ↩
-
לתשלום פרעון, כלומר, להשלמת הפרעון. ↩
-
ראה סימנים כח, קסח, תל, תנז, תרעה. ↩
-
7 ביאנואר 1629. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
חובות וסמכויות. ↩
-
סימן תרל. ↩
-
ראה סימן תרעז. ↩
-
ראה סימן תסב. ↩
-
יצחק ויוסף. ↩
-
משה מפאנו. ↩
-
7 בפברואר 1629. ↩
-
רמז לשריפת בית–כנסת (וראה הסימן הבא). ↩
-
בית–הכנסת – של הלועזים. ↩
-
גרזן גדול. ↩
-
את. ↩
-
דלי. ↩
-
לעשות גבייה מיוחדת לסכום הנ"ל על–פי ההערכה הקבועה. ↩
-
מאורע זה אינו נזכר בתעודות, ואין לדעת באיזה בית–כנסת מדובר. מכל–מקום דומה, שלא נשרף בניין בית–כנסת, אלא היתה שריפה בתוך אחד מבתי–הכנסת. ↩
-
מאוחדים. ↩
-
כתם–דיו מכסה כמה אותיות. ↩
-
אין עתה לגיטו שוער שאושר בוועד (וראה סימן תקכה). ↩
-
כבר באפריל 1626 ביקש הק“ק מ‘דיין הנשר’, בתור הממונה על ביצוע תקנון הגיטו, לאשר את מינויו של Cervo da Este, הוא נפתלי כ”ץ, כממלא–מקום של השוער הנוצרי, שהיה מנוע – אולי מפאת מחלה – מלמלא את תפקידו. עתה מבקשים לעשות מינוי זמני זה עניין של קבע. בקשה זו יוצאת דופן, כי בגיטאות איטליה לא היה מקובל שהשוער יהיה יהודיץ ↩
-
ברשימה, כלומר, הציעו את עצמם כמועמדים. ↩
-
ראה סימן תקכה. ↩
-
להצביע עליו. ↩
-
הכלל – שיש להצביע עליו כל שנתיים. ↩
-
לא יוכלו רואי–החשבונות להיטיב לו, כלומר, להחזיר לו הוצאה כלשהי. ↩
-
החל בהצבעה הבאה – בעוד שנתיים. ↩
-
לבטלו – ממינויו. ↩
-
כתשלום חד–פעמי עם היבחרו. ↩
-
15 בפברואר 1629. ↩
-
כבר נתמנה לתפקיד זה בעבר (וראה סימנים תצא, תקיד, תקמ). ↩
-
שנה קודם–לכן היה המחיר שבעה סולדי וחצי, ולעניים – שבעה סולדי (סימן תרצב). ↩
-
התחייבויות. ↩
-
ראה סימנים שצג, תיא, תרח. ↩
-
1 במארס 1629. ↩
-
לשנה זו. ↩
-
ראה סימנים רז, שצא, תצב, תרצא. ↩
-
ולגבות. ↩
-
החובות. ↩
-
סימן תסד. ↩
-
סימן תטו (וראה גם סימן תרמא). ↩
-
לפרנסים במשמרותיהם – את הסכומים שגבה, כדי שהללו יוכלו לפרוע את חובות הק"ק במועד. ↩
-
תואר שניתן בערי–היבשה של הריפובליקה לראש המשטרה המקומית. ↩
-
בתוספת קנס של עשרה אחוזים. ↩
-
בלי שהפרנס התורן יחויב ליטול רשות מצוות–הפרנסים כולו. ↩
-
להגיש תביעה בערכאות של גויים כדי לבטל – את צווי הפרנס או הפרנסים. ↩
-
‘על האפילאציאוני’. אין ערעור על החלטת פרנס יחיד לתבוע את הגובה בערכאות של גויים אם יאחר למסור את הכספים שגבה. ↩
-
על מה שעליו לשלם. ↩
-
מוסד עירוני, שטיפל בגביית משכונות, שמירתם ומכירתם. ↩
-
כדי לחסוך מעצמו את קנס עשרת האחוזים ואת שאר ההוצאות הנובעות מן הפנייה לערכאות. ↩
-
המס: תביעת התשלום באמצעות הערכאות תוקפה כתוקף מס למלכות. ↩
-
בתוספת ההוצאות ששולמו לערכאות. ↩
-
‘למנות גובה מעולים… עם שכר… ועם חיוב’. ↩
-
הריבית על ה‘ליוילו’. ↩
-
בקופת ‘ההר’ על–שם יורשיו של אקוה–פינדינטי. ↩
-
רואה–חשבונות (וראה סימן תשד). ↩
-
של מאיר עזיז בתורת גובה; לגבי שאר החשבונות, לעומת זה, יישאר בתוקף מינויו של מאיר עזיז כרואה–חשבונות (וראה גם סימן תיז). ↩
-
רואה–חשבונות המתמנה עתה. ↩
-
סימן תקפז. ↩
-
רבע. ↩
-
הדוכן למכירה. ↩
-
המאזניים לשקילת כמויות קטנות. ↩
-
ראה סימן תרסב. ↩
-
יתקבלו בוועד. ↩
-
22 באפריל 1629. ↩
-
ראה סימן תש. ↩
-
שלא מן הראוי. ↩
-
שהוא אחד משני האחים שנגדם מתנהל המשפט. ↩
-
ראה סימנים תסב, תשו. ↩
-
1 מאי 1629. ↩
-
בהתאם להתחייבות שקיבל על עצמו בשנת שפ"ו (סימן תרטו). ↩
-
שבועה חמורה. ↩
-
תחילה כתב הסופר ‘לבטל מנויו’, אך מחק ותיקן ‘למנות אחר עמם’. כלומר, מינויו של משה לוריאה לא בוטל, אלא הוסיפו עוד ‘נברר’. ביטול מינוי בגלל שבועה היה בניגוד לתקנות הק"ק (כרך א, סימן תלג), וסירוב תפקיד היה בגדר עבירה. ↩
-
גם כאן תיקן הסופר בהתאם לשינוי הנ"ל. ↩
-
ראה סימן תרצו. ↩
-
לגבות. ↩
-
סימן רסא. ↩
-
וזה לשונה. ↩
-
בהלוואה. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
6 במאי 1629. ↩
-
הערבויות שניתנו לפרעון ה‘ליוילו’ (וראה על כך סימנים טו, רכג, רלא, תכ). ↩
-
8 ביולי 1629. ↩
-
ראה סימנים שצד, תמט, תרצו. ↩
-
ראה סימן תשי. ↩
-
לב‘ שנבחרו ללכת וכו’; ראה סימן תשל. ↩
-
למנוע נזק, לשמור על האינטרסים. ↩
-
‘לתת כוח לב’… לעשות‘ וכו’. ↩
-
תשלום הריבית החל עכשיו. ↩
-
כדי לטפל לפני הערכאות באינטרסים של הק"ק בעניין זה. ↩
-
ראה סימנים תרמד, תרס, תרסז. ↩
-
שהמחדל יבוא בגללו. ↩
-
ובנוגע לכל שאר הדברים. ↩
-
במקום הח"ר יחזקאל, שהיה קודם–לכן ‘נכנס’ ריגולאדורי (סימן תרסז), ונבחר עתה לריגולאדור. ↩
-
15 באוקטובר 1629. ↩
-
סימנים תשל, תשלד. ↩
-
בסעיפי חוזה–השכירות (וראה כרך א, סימן תיז). ↩
-
ראה סימנים שסז, תקטז. ↩
-
פרנס החודש, כלומר, הפרנס התורן. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
בתחילת חשון. ↩
-
גמילות חסדים. ↩
-
ראה סימנים שצד, תמט, תרמה, תשלא. ↩
-
‘על האפילאציאוני’ (וראה סימנים תסב, תשכג). ↩
-
בפעם השנייה שהוכנס הכדור השחור לתוך הקלפי. ↩
-
11 בדצמבר 1629. ↩
-
רשיון לפתיחת חנות. ↩
-
ישלם את מחצית הסכום בגבייה זו של ה‘עולים’; תחילתה בראשית חשון. ↩
-
בגבייה שבתחילת אייר. ↩
-
על עסקו הפרטי – נוסף על ‘פתיחה’, שהיתה לו, כנראה, בשותפות עם אחר. ↩
-
סדקית. ↩
-
כנראה מן העיירה Pordenone שבקירבת פאדוואה. הקריאה איננה ודאית. ↩
-
מערער על סכומי ה‘פתיחה’ שנקבעו להם. ↩
-
להצביע עליהם. ↩
-
27 בדצמבר 1629. ↩
-
ראה סימנים תרמד, תשלה. ↩
-
שתחילת גבייתה בראשית חשון. ↩
-
ראה סימנים תסה, תרעא. ↩
-
פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 17). ↩
-
חנות. ↩
-
מחסן–סחורות. ↩
-
‘פתוחה’ שנעשתה לו בעבר על עסק אחר שבינתיים נסגר, ומבחינת הסכום ששולם בעדה היא מתאימה לעסק החדש. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
בלי לגרוע מכוחן. ↩
-
ראה כרך א, סימנים כג, נז: מב. ↩
-
ובלי לפגוע בזכויות. ↩
-
בעל תפקיד. ↩
-
ראה סימן תשיב. ↩
-
נטל חובות. ↩
-
13 ביאנואר 1630. ↩
-
10 בפברואר 1630. ↩
-
ארמון–המשפט בפאדוואה. ↩
-
ראה גם סימנים תנו, תרלט. פארטה זו הועתקה בתקנון הק"ק משנת 1630 (וראה נספח, תעודה 17, סעיף 58). ↩
-
מעלת כבוד הרואי–חשבונות. ↩
-
שהם עתה. ↩
-
מעלת כבוד הפרנסים; אם לא יתנו הפרנסים לידי רואי–החשבונות (‘מעלותיהם’). ↩
-
הוראה בכתב. ↩
-
הפחתת העונש. ↩
-
13 בפברואר 1630. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
22 בפברואר 1630. בשנה ההיא חל י‘ באדר ביום ו’. ↩
-
צריך להיות ‘פארטי’. ↩
-
ראה סימנים רז, שצא, תצב, תשיז. ↩
-
כנראה צריך להיות ‘הב’. ↩
-
בתוספת שני סולדי לליטרין (עשרה אחוזים) בעד ההוצאות (וראה סימנים תרמא, תשיט). ↩
-
סימן שצג. ↩
-
מצה שמורה משעת קצירה (וראה כרך א, סימן רפז; ולעיל, סימן רמא). ↩
-
שנה קודם–לכן היה מחיר המצות עשרה סולדי, ולעניים – תשעה סולדי וחצי; מחיר הקמח היה שבעה סולדי וחצי (סימן תשטז). ↩
-
1 במארס 1630. ↩
-
ראה סימן תשלא. ↩
-
3 במארס 1630. ↩
-
סימן תשל; וראה גם סימנים תרמא, תשלו. ↩
-
סימן תרפח. ↩
-
ראה סימן תרנ. ↩
-
10 במארס 1630. ↩
-
נכתב כאן בפעם היחידה בפנקס. נכנס לוועד במקום ר' מרדבי מינקין ז"ל. ↩
-
נכתב כאן לראשונה בין ה‘נועדים’. נכנס לוועד במקום ר' משה לוריאה ז"ל. ↩
-
ראה סימן תשיח. ↩
-
חסרות כמה אותיות מחמת קרע בדף. ↩
-
חסרות כמה אותיות מחמת קרע בדף. ↩
-
סימן תקסב. ↩
-
חובות וסמכויות. ↩
-
סימן תרל. ↩
-
ראה סימן תרעז. ↩
-
לאשר להם שום חשבון הוצאות להחזר. ↩
-
כך במקור. ↩
-
לא פורש שם ה‘נכנס’ המוצע. ↩
-
ראה סימן תשלה, שם נבחר הח"ר יחזקאל מוויניציאה ריגולאדור ור‘ משה לוריאה ’נכנס'. ↩
-
ביצוע. ↩
-
התקנות. ↩
-
סימנים תרמד, תרס, תרסז, תשלה, תשמה. ↩
-
‘כ"ה דוק’ אפליקאטי חציים להקדש וחציים לקאמארלינגי' (סימן תרמד). ↩
-
מי שיביא לכך, שישלמו את הקנס הנ"ל ל‘קאמארלינגי’. ↩
-
ראה גם סימן תרפג. ↩
-
על המלמדים. ↩
-
ככל. ↩
-
17 במארס 1630. ↩
-
עד כה נתמנו שני קצבים; האחרונים נתמנו שנה קודם–לכן (סומן תשכא). ר' יהודה ביאנקי נתמנה בעבר כמה פעמים לקצב (וראה סימנים תקצד, תרמב, תרנג, תרפ). ↩
-
הגיש הצעת מחיר. ↩
-
פעולת חיתוך הבשר והכנתו למכירה, כלומר, התחייב למכור פעמיים ביום. הניקוד במקור. ↩
-
לשרת את הקונים. ↩
-
אדם שיהיה לשביעות–רצון. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
מתאים. ↩
-
סימן תקפז. ↩
-
סימן תשכא. ↩
-
לבטל אותו ממינויו. ↩
-
24 במארס 1630. ↩
-
ראה סימנים תסב, תשמב. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
בפארטי הקודמות נקבע, כי הסכום החסר ייגבה ב‘עולים’. ↩
-
ערב שבת. ↩
-
לא נתחוור. אולי לקרוא בחוצות הגיטו, שהגיעה שעת התפילה, או הדלקת הנר. ↩
-
ערב שבת. ↩
-
ישמור על המעות – עד שיבוא זמן קניית הקמח לפסח. ↩
-
זו הפארטה האחרונה מן הפארטי שנתקבלו בוועד ונכתבו כסדרן בפנקס ק“ק פאדוואה יצ”ו. כעבור שבועות אחדים התפשטה מגיפת–דבר נוראה על העיר פאדוואה, והיישוב היהודי שבמקום הוכחד כמעט כליל. אמנם, גם אחרי שהתחילה
המגיפה להשתולל בעיר נתקבלו בוועד כמה וכמה פארטי, בייחוד בענייני בריאות הציבור וסיוע לנזקקים, אלא שהללו לא נכללו בפנקס זה. אחת מהן, מיום כ‘ בתמוז ש“צ, הועתקה בידי הרופא מהר”ר אברהם קאטאלאנו בחיבורו ’ספר עולם הפוך‘, מהדורת ב’ רות, קבץ על יד, ד, ירושלים תש"ו, עִמ' סה–קב; היא מובאת להלן, בנספח, תעודה 18. ↩
-
כתב–היד של ר' שמואל ארקוולטי. ↩
-
מן הדף המקורי שבו נכתב הפסק לראשונה. ↩
-
15 ביאנואר 1604. ↩
-
ראה סימנים לד, עב. ↩
-
ולא בשאר תביעותיו של ר' אליה, כמבואר בהמשך. ↩
-
יסתום את החלק התחתון של ההתלון בשלוש שורות לבנים. ↩
-
הדברים שלהלן הם, כפי הנראה, על דעת ר' שמעון לוריאה, ולכן הם כתובים אחרי שמו. ↩
-
עליו לצפות באבן את הסתימה מבחוץ. ↩
-
אדן החלון. ↩
-
29 ביולי 1607. כתוב וחתום בידי הרב שמואל ארקוולטי. ↩
-
עלה בגורלו – כאשר חילקו את הדירות על–פי גורל לקראת הכניסה לגיטו (ראה כרך א, סימנים תשפח, תשצ) ↩
-
החדר הגדול שבבניין המכונה ‘טוראצו’, הגובל בבית פאברה. ↩
-
ברישום. ↩
-
האפיטאציוני, כלומר, חוזי–השכירות (וראה כרך א, סימן תשפח; וכן לעיל, סימנים יח, תקנ). ↩
-
ארבעת הממונים על חלוקת בתי הגיטו (וראה כרך א, סימן תשפח). ↩
-
החדרון. ↩
-
מסרו לסמכות הק"ק. ↩
-
הבאלוטאציונה – כאשר הצביעו בוועד. ↩
-
לא נכתבה בפנקס החלטת הוועד שזה יינתן לו בחינם. ↩
-
בר יצחק טרישט. ↩
-
לסימן זה אין תאריך, אולם מן הסימן הבא, שדן אף הוא בעבודות–הבנייה שנעשו בבית משפחת קונייאן, ניתן ללמוד, שהיה זה בערך בחודש סיון שע"ג. ↩
-
סימן זה והבא אחריו נכתבו שלא במקומם בדף קנד ע“ב ובדף קנה ע”א, אחרי סימן שו (וראה שם, הערה 20). שני הסימנים כתובים בידי ר' יעקב היילפרון. ↩
-
מיסר – אדון, מר. ↩
-
ראה סימן תקכה. ↩
-
צינור–ביוב. ↩
-
עם בור–שופכין בקצהו. ↩
-
צואה. ↩
-
כל אחד על הסכום כולו. ↩
-
בקניין סודר. ↩
-
בחרם חמור ובתקיעת–כף במקום שבועה דאורייתא. ↩
-
וקנינו – קיבלנו ‘קניין’. ↩
-
11 ביוני 1613. ↩
-
שמואל. ↩
-
מיופי–כוח. ↩
-
שער קטן. ↩
-
צו סופי. ↩
-
מאתנו חתומי מטה. ↩
-
כיוון שאין הפסד לק"ק ויש לה רווח. ↩
-
ומשום כך יהיה צורך לדאוג לתיקונה לעתים קרובות יותר. ↩
-
לא ייקבע תקדים – שיחייב לגבי דינו של ר' זימלן בר ד"מ, שעדיין לא נדון לגופו. ↩
-
לשם שמים. ↩
-
א‘ דראש–חודש / 28 בנובמבר 1617. כתב–היד הוא של ר’ יעקב היילפרון. ↩
-
הספר תורה. ↩
-
בפתקים – להגרלה. ↩
-
1 בדצמבר. ↩
-
כמה אותיות אינן קריאות. אולי כתוב ‘שאסו’ ואולי ‘מודה’. ↩
-
14 ביאנואר 1618. כתוב וחתום בידי ר' יעקב היילפרון. ↩
-
במקור: ‘ויסעיו’. ↩
-
לשלם שכר; לשכור. ↩
-
שבקשתם הוגנת. ↩
-
התחייבו בשם הק"ק. ↩
-
יוציאו שני פתקים מן הקלפי של פתקי האורחים (וראה סימן שסז). ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
20 במארס 1618. ↩
-
סימן שצב. ↩
-
קבלה. ↩
-
מבעלי הבתים שבגיטו (סימנים קמו, קמט, ריב, רעג, שעג). ↩
-
העתק. ↩
-
אינו נזכר במקום אחר בפנקס; קרוב לוודאי שהוא כינוי לאנדריאן קאפו–די–ואקה, מבעלי הבתים שבגיטו. ↩
-
מיסמך המקנה תוקף משפטי לעיסקה פרטית. ↩
-
שבחצר; חצר מרכזית בגיטו, שאליה פנה בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
מיסמכים. ↩
-
פסק–דין במשפט עם איגוד עובדי האריגים (וראה כרך א, סימנים קכב, קלח, שג). ↩
-
קובץ–מיסמכים קטן. ↩
-
אולי הכוונה לפרשת גולדה אשכנזית (וראה כרך א, סימנים ר, רד, רה, רי). ↩
-
חוזי–שכירות. ↩
-
מושלי העיר. ↩
-
הוראות בכתב. ↩
-
תקנות הגיטו. ↩
-
הוא המשפט נגד ר‘ יהודה אבוהב ור’ משה כהן ספרדי (וראה סימנים סה, פז). ↩
-
ראה סימנים ז, פז. ↩
-
ראה סימנים רכו–רכז. ↩
-
סטודנטים של האוניברסיטה. ↩
-
ראה סימן כה. ↩
-
מס ‘מעשר’. ↩
-
ראה סימנים כה, נא, רלג, רמ. ↩
-
יצחק בר אהרן אלטרינו. ↩
-
פסק, החלטת אחד ממוסדות הממשל. ↩
-
ראה סימן רב. ↩
-
12 באוגוסט 1618. ↩
-
כתוב וחתום בידי ר‘ יעקב היילפרון. תעודה זו נתפרסמה בידי י’ זנה, ‘תעודות על שד“רים אחדים באיטליה בתחילת המאה הי”ז, קבץ על יד, ה, ירושלים תשי"א, עמ’ רב–רג. לדברי זנה היתה ‘צרופה’ לרישום זה איגרת–המלצה מאת רבני ירושלים על השד“ר ר' גדליה קורדובירו. איגרת זו, שפורסמה אף היא בידי זנה (שם, עמ' ר–רב), איננה עתה בפנקס. פרסום שני של החלטת ק”ק פאדוואה, בתיקוני–נוסח רבים, ראה: ד‘ קארפי, ’עזרת יהודי פאדוואה לעניי ארץ–ישראל בשנים שמ“ד–ש”פ‘, ספר רפאל מאהלר, מרחביה תשל"ד, עמ’ 44–45. ↩
-
ר‘ גדליה קורדובירו, (שכ“ב–שפ”ט), בנו של ר’ משה קורדובירו, היה באיטליה בשנות השמונים של המאה הט"ז ושהה
בעיקר בוויניציאה, שם טיפל בהדפסת ספרים משל אביו ומשל אחרים. ↩
-
סך–הכול הוא 110 ליטרין. הסופר טעה אפוא, וצריך להיות ‘שנים ושבעים’ או ‘שמונה עשר’. ↩
-
15 ביולי (כ"ב בתמוז). לנדבה זו אין זכר בפנקס. ↩
-
גם לנדבה זו אין זכר בפנקס. ↩
-
רב ודרשן בוויניציאה. שימש רכז הנדבות למען ארץ–ישראל אחרי פטירת ר‘ יהודה ליב סראואל באייר שע"ז. בעל חיבור נודע על מצב היהודים בוויניציאה: Discorso circa il stato de gl’Hebrei et in particular dimoranti nell'inclita città di Venezia, Venezia 1638; מהדורה עברית: מאמר על יהודי ויניציאה, ירושלים תשי"א. נפטר בשנת 1663. ↩
-
23 באפריל 1620. ↩
-
לאורך ימים אמן. ↩
-
קופסות. הקריאה איננה ודאית. ↩
-
קופת ארץ–ישראל נזכרת לראשונה בפנקס בשנת שע"ח (סימן שצז). ↩
-
רבע טאלר אחד. הטאלר הוא מטבע–כסף. ↩
-
של חול–המועד. ↩
-
23 באוגוסט 1620 / כ"ב באב. ↩
-
הנזכרות בסימן הקודם. ↩
-
בר אהרן מרפורך. ↩
-
22 ביוני 1621. ↩
-
חתומי מטה על מקרה דומה ראה כרך א, סימן תתל. ↩
-
קאשטיל פרנקו. ↩
-
בשנה ההיא חל ג‘ בתמוז ביום ג’ בשבוע. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. ↩
-
שכן עד יום חגה של ס' יוסטינה עתידים היו לעבור רק שלושה חודשים. ↩
-
לנגב בהן את הידיים אחרי ההלוויה. ↩
-
מסגרות. ↩
-
כאן – שלושת הגבאים על בתי–החיים (וראה כרך א, סימן תתכה). ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
נפתלי כ"ץ בר ברוך. ↩
-
ראה כרך א, נספח, תעודה 34, עמ' 528 ↩
-
מושלי פאדוואה. ↩
-
שניתנה ביום 22 בנובמבר 1601 (וראה כרך א, נספח, תעודה 28). ↩
-
ב‘קונדוטות’ מן השנים 1590 ו–1601 נאמר, שכסף זה ישולם לאוצר הריפובליקה. כאן שוּנה הדבר בעקבות תביעתה של מועצת פאדוואה, שתבעה, כי הכסף ישמש לתיקון דרכי העיר, כמו בעבר. ↩
-
התשלומים. ↩
-
בתוך הגיטו. קונדוטה זו היא הראשונה שהוענקה אחרי כניסת היהודים לגיטו. ↩
-
ראה כרך א, נספח, תעודה 31. ↩
-
בעלי הבתים. ↩
-
סעיף זה גרם, כי במשך שנים נאלץ הק"ק להמשיך בתשלום שכר–הדירה של הבתים שלא נמצאו להם שוכרים. ↩
-
הבנקים היהודיים שבוויניציאה (וראה כרך א, נספח, תעודות 20 ו–24). ↩
-
אחרי ששמעו את. ↩
-
שמעון (זימלן) לוריאה בכמהר"ר ישראל. ↩
-
שמעון כ"ץ בר גרשון מאזולה (מהחזנים). ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
מועצת העיר פאדוואה. ↩
-
יום חמישי. ↩
-
ad Utilia ↩
-
נריה בר יחיאל. ↩
-
שמעון (זימלן) לוריאה בכמהר"ר ישראל ↩
-
שמואל כ"ץ בר גרשון מאזולה (מהחזנים). ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ.. ↩
-
אהרן שלום בר אברהם. ↩
-
פנחס די ניגרי בר גבריאל.. ↩
-
אליה קטאלאן בר משה. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
המייצגים את הק"ק בתוקף היותם חברי ועד השמונה (וראה סימן שמד).. ↩
-
סימן שמא. ↩
-
פנחס די ניגרי בר גבריאל ואחיו. ↩
-
אהרן שלום בר אברהם ואחיו. ↩
-
יהודה בר ש"י. ↩
-
שמעון (זימלן) בר ש"י. ↩
-
נריה בר יחיאל. ↩
-
מאיר היילפרון בר ד"מ. ↩
-
מרדכי דלבאדיאה. ↩
-
אולי: מהר“ר יהודה כ”ץ מהחזנים. ↩
-
רפאל צופו. ↩
-
יצחק כ"ץ בר ברוך. ↩
-
Cervo – נפתלי כ"ץ בר ברוך. ↩
-
כנראה יהודה בייאנקי (וראה סימנים תקצד–תקצה). ↩
-
יצחק פיקיוטו. ↩
-
יצחק אבונאסר. ↩
-
משה כהן קורדיואני. ↩
-
אליעזר שלום בר אברהם. ↩
-
יצחק פיראריסי. ↩
-
אלחנן היילפרון בכמהח"ר יעקב. ↩
-
אברהם מאייארו. ↩
-
ישראל כ"ץ. ↩
-
יצחק קונסילו (וראה גם להלן, מס' 84). ↩
-
יעקב פארינצו. ↩
-
אולי: אהרן שלום (= Pase). ↩
-
שבתי שיצי בר מרדכי. ↩
-
יוסף דאלבו. ↩
-
יצחק דילאטומבה. ↩
-
מנחם טריויס בר יצחק. ↩
-
אליעזר חפץ. ↩
-
שמעון (זימלן) בר ד"מ (וראה גם להלן, מס' 56). ↩
-
אולי ישי כ"ץ. ↩
-
שלמה לוי (?). ↩
-
משה בר מנחם ז"ל. ↩
-
משה סבאדין כ“ץ ז”ל. ↩
-
שלמה (זלמן) בר ד"מ. ↩
-
אלחנן יעקב ארקוולטי בכמהר"ר שמואל. ↩
-
גרשון כ"ץ בר קלונימוס מאזולה (מהחזנים). ↩
-
שמעון (זימלן) בר ד"מ (וראה גם לעיל, מס' 43). ↩
-
שמעון (זימלן) לוריאה בכמהר"ר ישראל. ↩
-
נריה טריאיסטי בר יצחק. ↩
-
משה גראס בר שמשון. ↩
-
משה מוריטו בר יצחק כ"ץ. ↩
-
מיכאל דילבילה בר אהרן אלאטרינו. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם מוריטו ואחיו. ↩
-
יוסף טריאיסטי בר נריה. ↩
-
קלונימוס טורקיטו; נתכנה dal Bagno משום שבביתו היה המקווה (וראה להלן, תקנון הק"ק, תעודה 17, סעיף 51). ↩
-
בית–המדרש. ↩
-
מרדכי מלמד. ↩
-
יוסף פאפו. ↩
-
שמש; כנראה נריה טריאיסטי בר יצחק. ↩
-
ראה לעיל, מס' 1. ↩
-
יצחק פאפו. ↩
-
ברוך מלודי. ↩
-
שמואל מרגלית(?). ↩
-
ראה גם לעיל, מס' 75. ↩
-
יוסף אשפיריאל. ↩
-
מיכאל אלאטרינו בר אהרן. ↩
-
יקבלו לידיהם את הנכס המושכר. ↩
-
מושלי פאדוואה. ↩
-
ראה לעיל, תעודה 7. ↩
-
בשותפות; נותנים את בהמות–העבודה לאיכרים עניים, ותמורת זה מקבלים חלק מן היבול. ↩
-
מסתירים אותו במרתף. ↩
-
שמואל כ"ץ בר גרשם מאזולה (מהחזנים). ↩
-
פנחס די ניגרי בר גבריאל. ↩
-
שמעון (זימלן) לוריאה בכמהר"ר ישראל. ↩
-
מושלי פאדוואה. ↩
-
ad Utilia – ממונים מטעם מועצת העיר. ↩
-
בכל המקרים הנ"ל נתקבלו בוועד פארטי רבות. ↩
-
סתמו את הדלתות שפנו לעבר הגיטו ופתחו פתחים בצד השני. ↩
-
לפי תקנון הגיטו היה הק"ק אחראי לתשלום שכר–דירה של כל בתי הגיטו. ↩
-
הן על הכלל הן על היחידים. ↩
-
בהסתמך. ↩
-
הננו משיבים. ↩
-
ראה גם לעיל, תעודה 4. ↩
-
סימן תל. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם. ↩
-
דניאל פירו. ↩
-
שמעון (זימלן) בר ד"מ. ↩
-
יעקב שלום בר אברהם מוריטו. ↩
-
אליה קטאלאן בר משה. ↩
-
דניאל פירו. ↩
-
פרנסים. ↩
-
מבוררים. ↩
-
ראה לעיל, סימנים שלג, שמא. ↩
-
עזריאל כ“ץ בכמהר”ר גרשם (מהחזנים). ↩
-
משה בר שמעון לוריאה. ↩
-
דיינים–מבוררים. ↩
-
לערער. ↩
-
בוועד שלהם. ↩
-
המינויים הסדירים – להבדיל מן המינויים הרבים לתפקידים מוגדרים (מליצה על–פי נוסח תפילת המוספין). ↩
-
להלן. ↩
-
לדיני ישראל (וראה בייחוד סימן תסב). ↩
-
שבהם אין למתקני התקנות סמכות לשנות דבר; כך נאמר בפירוש גם בכתב–המינוי (וראה סימן תרמד). ↩
-
כמו שהם. ↩
-
במשך, לתקופה של. ↩
-
כל אחד יהיה תורן חודש אחד. ↩
-
ממלא–מקום. ↩
-
בשעת הצורך, כלומר, כאשר אחד הפרנסים לא יוכל למלא את תפקידו. ↩
-
שלא יהיו קרובים קירבה הפוסלת לעדות ולא יהיו שונאים זה לזה. ↩
-
במשפטים בין יחידי הק“ק עד שנים–עשר ליטרין ובכל תלונה של יחידי הק”ק בהליכי–משפט (וראה כרך א, עמ' 31, 41–45; וכן לעיל, סימן תסב). ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
אל הק"ק. ↩
-
מערב שבת לערב שבת. ↩
-
כפי שיורו. ↩
-
מן החוץ. ↩
-
למי שיש בידו קבוץ; כתב–המלצה למקבץ נדבות מרבנים ומנכבדים, על–פי רוב למטרה מוגדרת. ↩
-
לסטורנטים של האוניברסיטה. הללו היו מקבלים מן הקהילה מענקים שונים בהזדמנויות שונות, כגון עם רדת השלג הראשון ובאחדים מחגיהם. ↩
-
יסכימו לדעה אחת. ↩
-
משפט לפני הערכאות. ↩
-
בסך–הכול. ↩
-
באותו הריב. ↩
-
רואי–חשבונות. ↩
-
לעשות ‘טובים’ – להחזיר את ההוצאות. ↩
-
פרק–הזמן שאין לבחור באדם לאותו התפקיד שזה עתה סיים. ↩
-
היוצא – עם סיום כהונתו. ↩
-
רואי–חשבונות. ↩
-
מחמת קרע בגליון חסרה אות אחת. ↩
-
לחבר רשימת משלמי ה‘עולים’. ↩
-
יורו ברשימה ההיא. ה‘פוליצי’ היו רשימות שמיות, שבהן כתבו רואי–החשבונות מדי שישה חודשים את הסכומים לחובת כל אחד מאנשי הקהילה או לזכותם. ↩
-
לגובה מטעם הק“ק; תפקידו היה לגבות את המגיע לק”ק ולשלם את חובותיה, הכול בהתאם ליפוליצה' שנתנו רואי– החשבונות בידו. את עודף הכסף היה חייב למסור לפרנסים (ראה סימנים ריט, שלט, תטו ועוד). ↩
-
שכן היו חייבים לפקח על פעולותיהם הכספיות של הפרנסים. ↩
-
‘הבעל חנות’ – הממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
השומה; נעשתה אחת לשנתיים. ↩
-
חילוקי–דעות. ↩
-
ערעור. ↩
-
שישולמו חציים ל‘דיין הנשר’; שופט עירוני הממונה על ענייני מסים ומכסים. כן היה ממונה על ביצוע תקנון הגיטו. ↩
-
שיוכרז לעבריין ולסרבן. ↩
-
לא ייחשב כמוסר ממון ישראל לידי גויים. ↩
-
אמן כן יהי רצון. ↩
-
שאם לא ידונו, יפלו בנח"ש. ↩
-
לפי מצפונם. ↩
-
שישימו לב, שיביאו בחשבון. ↩
-
יתמנו מדי שנה בשנה. ↩
-
את רשימת מקבלי הצדקה – ואת הסכומים שיקבל כל אחד מהם. ↩
-
בהתאם לסכום שיקציב להם הק"ק בכל פעם. ↩
-
ראה כרך א, סימנים שיז, תרלט. ↩
-
ש‘ערכו’ חמישה–עשר ‘כיכרים’, לפחות. ולפי ‘ערך’ זה משלם את חלקו במסים. ↩
-
ערב ראשון ולסכום כולו. ↩
-
הפסד. ↩
-
להעריך את שוויו. ↩
-
על חשבון התשלום בעד הקבורה (וראה כרך א, סימן תי). במקרה כזה לא יכול ההקדש לסרב משכון כדי לא לעכב קבורת מת. ↩
-
מבקרים, חוקרים (וראה סימנים תקפב, תקצח). ↩
-
בישיבת ועד הק"ק – שבה יצביעו על המינוי. ↩
-
כל חברי ועד הק"ק. ↩
-
סימן רסא. ↩
-
‘בעל חנות’ – ממונה על קופת ההלוואות לעניים. ↩
-
פרנס, ממונה. הניקוד במקור. ↩
-
ריבית. ↩
-
ביזת מלחמה. ↩
-
תפקיד, משרה. ↩
-
מחמת קרע בגליון נחסרה מלה אחת. קרוב לודאי היה כתוב ‘למוכרו’ (וראה גם כרך א, סימן נז: יד). ↩
-
מלה אחת איננה קריאה מחמת קרע בגליון. לפי העניין יש להשלים ‘החדש’. ↩
-
לשים שוב – לקבל משכון ישן ולראותו כאילו ניתן עתה על מילווה. ↩
-
כל פעם שירצו. ↩
-
מסיבות–ריקודים (וראה כרך א, סימן נז: א). ↩
-
ראה סימן תא. ↩
-
אם לא יהיה ועד השבעה קיים בעת ההיא. ↩
-
שני עוזרים של מושלי העיר שהיו ממונים על ניהול משק–הכספים של העיר. ↩
-
גם אם לא יכריזו אותו לסרבן בפומבי. ↩
-
ולא אלה הבאים במגע אתו. סייג זה, שהוא תדיר בתקנון, נועד למעט במכשול הנח"ש (וראה גם סימן תקפא). הסוגריים במקור. ↩
-
לגרום. ↩
-
ועד קטן יצ"ו. ↩
-
לעשות את המסיבות. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: ב. ↩
-
שני המועדים לגביית ה‘עולים’. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: ג. ↩
-
הפתקים – מין פיס, שבו היה אדם מעמיד חפץ להגרלה. ↩
-
של השמש. ↩
-
החפץ המוגרל. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: טו. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: כא. ↩
-
לחזר על הפתחים – על–פי–רוב עם קופה ביד לקיבוץ נדבות. ↩
-
שופט עירוני שהיה ממונה על ענייני מסחר וכלכלה. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: כח. ↩
-
מחמת קרע בגליון חסרה מלה אחת. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: ל. ↩
-
התקנונים. בסימן הנ"ל: ‘הריגולי’, היינו, התקנות. ↩
-
לעת עתה, כלומר, שכבר נתקנו. ↩
-
ברוב של כל חברי הוועד (ולא ברוב הנוכחים בישיבה). ↩
-
מחמת קרע בגליון חסרות כמה אותיות. כנראה היה כתוב ‘הגם’. ↩
-
ראה כרך א, סימן נז: לה. ↩
-
משמרת, צוות. ↩
-
הקלפי – כדי לאסוף את כדורי–ההצבעה. ↩
-
אם כבר נתמנה לתפקיד. ↩
-
מודח. ↩
-
יהיה המינוי בטל ומבוטל. ↩
-
גרעון כוח; קבלתה של פארטה בוועד כשלעצמה אינה גורעת מן הזכות לערער עליה לפני דייני הק"ק. ↩
-
ראה כרך א, סימ נז: לח; וכן לעיל, סימנים פ, קלז. ↩
-
ברשימת ה‘נועדים’. ↩
-
חנינה, כלומר, לא יהיה בסמכות הפרנסים לדחות את מועד תשלום הקנס או לוותר לו. ↩
-
להצביע, כלומר, יושעה מחברותו בוועד. ↩
-
ייבחר. ↩
-
אם ימאן. ↩
-
לא מן הקנס ולא מן האיסור להתמנות לתפקיד. ↩
-
מי שהעלה כדור שחור ועליו להציע מועמד לתפקיד. ↩
-
סעיף זה הוא העתק מלה במלה מסימן תשמח (וראה ההערות שם). ↩
-
מחסן–סחורות. בסימן הנ"ל: ‘פונטיגו’. ↩
-
אולי: ‘בכל עת’ (וראה כרך א, סימן רעב וההערות שם). ↩
-
שם: ‘ואח’ פרנס או שנים פרנסי‘ ’. ↩
-
שם: ‘ויסרב’. ↩
-
מלה זו – כמוה כשתי מלים אחרות שבהמשך – כתובה בתחילת השורה, במקום שהגליון קרוע, והיה צורך להשלים את האות הראשונה (וראה כרך א, סימן רפג). ↩
-
שבוויניציאה. ↩
-
במקור: ‘בהסמת’. ↩
-
להוציא אל הפועל. ↩
-
ראה כרך א, סימן תטז. ↩
-
ראה כרך א, סימן תכט. ↩
-
במקור: ‘ישאר’. ↩
-
ראה כרך א, סימן תלו. ↩
-
ראה כרך א, סימן תמ. ↩
-
ראה כרך א, סימן תקה. ↩
-
ראה כרך א, סימן תקח. ↩
-
משכורת השמשות. ↩
-
לא יוכלו רואי–החשבונות לכלול את סכום משכורתו בסכום הכולל שייגבה ב‘עולים’. ↩
-
ראה כרך א, סימן תקכה; וכן לעיל, סימן רכא. ↩
-
ראה כרך א, סימן תרנב. ↩
-
ראה כרך א, סימן תרצ. ↩
-
ראה כרך א, סימן תרצא. ↩
-
במקור היה כתוב ‘להפרושי’, ויד מאוחרת תיקנה ל‘לאפרושי’. ↩
-
ראה כרך א, סימן תשו. ↩
-
ראה כרך א, סימן תשיא. ↩
-
ראה כרך א, סימן תתכא. ↩
-
ראה סימן יז וההערות שם. ↩
-
במקור כתוב בטעות ‘קודוואני’. ↩
-
כרך א, סימן קכט; וכן ראה שם, סימן תשמט. ↩
-
ראה סימן כט וההערות שם. ↩
-
שם: ‘חוץ משני’ '. ↩
-
שם: ‘ילכד במצודת נח"ש’. ↩
-
ראה סימן קפב. ↩
-
שם: ‘בק"ק ויניציאה’. ↩
-
ראה סימן שכד וההערות שם (וראה גם כרך א, סימן תשמ). ↩
-
תבניות. ↩
-
בסימן שכד: ‘כלם חוץ ארבעה’. ↩
-
ראה סימנים רסו, תרפד. ↩
-
כתם–דיו מכסה את האותיות האחרונות של המלה. ↩
-
בסימן תרפד: ‘בקנס ח"ח’. ↩
-
מכאן ועד סוף הסעיף באה תוספת שאיננה בפארטי הנ"ל. ↩
-
יבוטל מינויו; כלומר, יהיה מפוטר. ↩
-
ראה סימן שלו. ↩
-
אולי פליטת–קולמוס של הסופר וצריך להיות ‘ע"י’. ↩
-
ראה סימן שסב. ↩
-
שם הוטל תפקיד זה על ה‘מבורר’, ובזמן שלושה ימים. ↩
-
ראה סימן שסג. ↩
-
ראה סימן שסו. ↩
-
הפרנסים. ↩
-
ראה סימן שצו. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
ראה סימן תכא. ↩
-
ראה סימן תרצה. ↩
-
על–פי הפסוק ‘ישכנו הנחש’ (קה' י: ח). ↩
-
הסוגריים במקור. המוסגר איננו בסימן תרצה. ↩
-
בסימן תרצה: ‘אם לא יפרע המאה דוק’ הנ“ל, או הסך שיתרצה בו הק”ק כנ"ל'. ↩
-
הקריאה איננה ודאית. ↩
-
ראה סימן תמח, שם המדובר בריב עם ר' נריה עצמו. ↩
-
בעליית–הגג של בניין בית–כנסת האשכנזים. ↩
-
במקור: ‘יובררו’. ↩
-
שיצטרף אל. ↩
-
הוצאות כסף.. ↩
-
על שני המבוררים – אם לא ימלאו את תפקידם. ↩
-
משרד הגבייה העירוני. ↩
-
ראה סימן תעג. ↩
-
ראה סימן תפד. ↩
-
שם: ‘בקנס ח"ח’ וב‘קנס עשרה דוקאטי’. ↩
-
ראה סימן תקז. ↩
-
מכאן ואילך ראה סימן תקמז. ↩
-
ראה סימן תקנה. ↩
-
ראה סימן תקמג. ↩
-
עד כאן כרך א, סימן תרד. ↩
-
שהיה מופקד על המקווה של הק"ק. ↩
-
מוות. ↩
-
תקנה חדשה. ↩
-
המשפט הזה עד ‘אשר בו המקוה’ אף הוא מכרך א, סימן תרד. ↩
-
מותר לאישה לטבול במקווה שבבית קרובי בעלה אם הקורבה היא עד כדי פסילה לעדות, עד שני בשני. ↩
-
עד מות קלונימוס. ↩
-
הסוגריים במקור. ↩
-
אף–על–גב. ↩
-
לשקוד. ↩
-
ראה כרך א, סימנים נז: כו, שכט, תיב, תצב; ולעיל, סימן קפט. ↩
-
כדי להרחיק את הסכנה של קניית חפצים גנובים. ↩
-
שיעמוד ב‘ארור’, כלומר, שיהיה בנידוי. ↩
-
כשני עדים. ↩
-
שיהיה הוא בנידוי. ↩
-
הכרזת השלטונות; מודעה על חפצים שנגנבו, שממנה נודע לסוחר היהודי, שקנה חפץ גנוב. ↩
-
את החפץ שקנה. אולם לפי הנוהג היה זכאי לקבל מידי בעל החפץ את מלוא המחיר ששילם על קנייתו. ↩
-
בדיוק. ↩
-
לפי דעת. ↩
-
מה ששילם באמת; שהרי את ההפרש היה חייב להחזיר לבעל החפץ. ↩
-
ראה סימן תרלט. ↩
-
ראה לעיל, סעיף 39. ↩
-
לבטל. ↩
-
לבית–היתומים העירוני. ↩
-
ראה סימן תרסא. ↩
-
סייג זה איננו שם. ↩
-
סייג זה איננו שם. ↩
-
ראה סימן תרעד. ↩
-
ראה סימן תרפה. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
הניקוד במקור. ↩
-
ראה סימן תרצ. ↩
-
הסוגריים במקור. המוסגר איננו בסימן הנ"ל. ↩
-
סימן תשנג. ↩
-
מלאכת–העתקה. ↩
-
5 במאי 1630. ↩
-
12 ביוני 1630. ולפי נוסח התרגום: כ' בתמוז / 30 ביוני, והוא התאריך הנכון. ↩
-
שאינם קרובים או שונאים זה לזה. ↩
-
וזה תפקידם. ↩
-
אם ימאנו, יפלו בנח"ש. ↩
-
מעות שנועדו להלוואות לעניים. ↩
-
ראה כרך א, סימן שע; ולעיל, סימן רסא ותקנון הק"ק, סעיף 6. ↩
-
בסך–הכול. ↩
-
לפי התרגום: ג' אלפים. והוא הנכון, שכן בהמשך מדובר באלף דוקאטים לכל אחת משלוש קופות. ↩
-
של שלושת בתי–הכנסת. ↩
-
גזירת נח"ש. ↩
-
בנוכחות כולם. ↩
-
לשלושה מנעולים שונים זה מזה, ואי–אפשר היה אפוא לפתוח אלא–אם–כן הסכימו כל שלושת מחזיקי המפתחות. ↩
-
לפי מיטב הכרתם ומצפונם של הממונים. ↩
-
בשעת מגיפה. ↩
-
לכל מי שזקוק לשירות כלשהו, כגון חולה (וראה כרך א, סימן תתכא; ולעיל, תקנון הק"ק, סעיף 32). ↩
-
בפעולת–מניעה. ↩
-
ונתמנה. ↩
-
לפי התרגום: שישה. ↩
-
המספרים באותיות עבריות מציינים את סימני הפארטי; הספרות מציינות את מספר התעודה שבנספח והסעיף בה. ↩
-
המספרים באותיות עבריות מציינים את סימני הפארטי; הספרוֹת מציינות את מספרי התעודות שבנספח והסעיפים בהן. ↩
-
המספרים מציינים את מספר התעודה (והסעיף) בנספח שבו נזכר השם. ↩
-
המספרים באותיות עבריות מציינים את סימני הפארטי; הספרוֹת מציינות את מספר התעודות שבנספח והסעיפים בהן. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות