ישראל ישעיהו נבחר כמזכ“ל מפלגת העבודה בבחירות דמוקראטיות ראויות לשבח, בזכות אישיותו, כשרונותיו ונסיונו הרב בכהונות ציבוריות וממשלתיות רבות. שנים רבות כיהן כחבר מרכז המפלגה, כציר אסיפת הנבחרים, כציר הקונגרסים הציוניים, כעומד בראש המיבצע ההיסטורי של גולת־תימן (“מרבד הקסמים”), כחבר כנסת, כסגן יו”ר הכנסת, כיו"ר ועדת הכנסת וכשר הדואר. שאלנו איפוא את ישראל ישעיהו:

מהו הלקח שלמדת עד כה מפעילותך ומנסיונך הציבורי הרב ושבכוחו תוכל להעלות את המפלגה לשלב גבוה יותר?

הלקחים שאדם לומד מנסיון של עשרות שנים הם רבים מספור, אך אציין אחדים מהם שלדעתי יש בהם תשובה למטרה העיקרית של השאלה:

א. קיומה של מפלגה הוא צורך חיוני, שאין לו תחליף, במשטר דמוקראטי.

ב. בתנאים של ארץ קיבוץ גלויות, והתהוות עם ומדינה, לא יצלח קיומה של מפלגה אבנגרדיסטית, אלא דווקא מפלגה עממית ששורותיה פתוחות ורבים רואים בה ביתם ומסגרתם.

ג. קיומה של מפלגה עממית תלוי בשני דברים: פרוגרמה בסיסית – שווה לכל נפש המצטרפת אליה וכן מנהיגות נקיית־כפיים, שבין חבריה שורר יחס של כבוד הדדי ואמון הדדי.

ד. הפרוגרמה הבסיסית של מפלגת העבודה – שמרבית מרכיביה הם אלה של מפא"י בת 40 השנים – היתה טובה מכל בחינותיה, המדיניות, הכלכליות והחברתיות, והיא עמדה בכל המבחנים ויצאה בנצחון. כן היתה לה מנהיגות נקיית־כפיים ובין חבריה שרר יחס של כבוד ואמון. לכן היא זכתה לכבוד ולהערכה מצד העם כולו, לרבות אותם חלקים בעם שהתנגדו לה.

ה. איש אינו חולק על כך שגם כיום יש לתנועת העבודה בכלל, ולמפלגת העבודה בפרט, מנהיגות נקיית־כפיים, ומה שהדרג של המנהיגות גבוה יותר – טוהר־המידות שלה גבוה יותר ומחמיר יותר. לעומת זאת חל פיחות מסויים ביחס הכבוד והאמון ההדדי בין המנהיגים לבין עצמם והדבר משפיע על יחס הכבוד והאמון אליהם מצד אחרים.

אמנם גם בקרב דור המנהיגים הקודם היו חילוקי־דעות וחיכוכים אישיים, אבל הם נתנו אמון זה בזה והשתדלו לשמור איש על כבוד חברו לא רק “כלפי חוץ” אלא גם כשהם ביניהם לבין עצמם. נכון שהראשונים היו קרובים מאוד זה לזה קירבת גיל וקירבת מוצא וקירבת דעות ושאיפות – דברים שעדיין ניכרים סימניהם אצל אחרוני דור הראשונים, נחשב אצלנו כדור של ענקים; ואילו בדור המנהיגים החדש נתמעטו סימנים אלה במידה ניכרת.

ו. אחת משאיפותי היא להחזיר ליושנה את עטרת הכבוד ההדדי והאמון ההדדי בין המנהיגים לבין עצמם ובייחוד בין אנשי רובד ההמשך. ויש סיכוי להגשמת שאיפה זו הודות לאיחוד שקם בשנים האחרונות, בין שלוש החטיבות, ושהנסיון מלמד שזהו איחוד בלב ונפש. גם המערך בין מפלגת העבודה לבין מפ"ם מחזק את הסיכוי הזה.

מובן שיהיה צורך בעבודה שקדנית ורבת־המצאה כדי להתגבר על הרגישויות ולטפח תודעה והרגל של יחס וכבוד ואמון איש לרעהו מעל ומעבר לכל חילוקי־דעות ולכל אינטרס אישי.

ז. ברור שבמידה שהשאיפה הזו תתגשם – תעלה המפלגה לשלב גבוה יותר.

חוט־השדרה בפעולתי יהיה ארוג ומורכב ממספר דברים שעליהם דיברתי במרכז המפלגה מיד לאחר בחירתי, והם:

ראשית, הקפדה מלאה על סדרי חיים דמוקרטיים וכיבוד הזכויות הלגיטימיות של הכל. שנית, שמירתם וטיפוחם של תהליכי האחדות, הליכוד ורוח החברות בשורות המפלגה, שיסודותיהם הונחו על־ידי קודמי בתפקיד.

שומה עלינו להפעיל מחדש את כל כוחות הרוח, המחשבה, החזון והעיון שעדיין לא עבר זמנם. זוהי אחת ממשימות־היסוד של מפלגה כמפלגתנו, שאינה מפלגת שלטון בלבד, אלא תנועה המבקשת להגשים אידיאלים חברתיים כלל־אנושיים ויהודיים.

רביעית, פעולות האירגון וההסברה של המפלגה צריכות להיות מכוונות לגיוס תמיכה רחבה ואמון מלא במדיניות הממשלה, כפי שהיא מותווית על־ידי המוסדות המוסמכים של המפלגה ומתבצעת בידי שליחים בממשלה ובכנסת. גם שליחי המפלגה בהסתדרות זקוקים וזכאים לכך, שהמפלגה תקדיש מלוא תשומת־לבה לפעולותיהם ולמאבקיהם ותפעיל את מירב יכולתה והשפעתה למען ביצור מעמדה וחיזוק סמכותה של ההסתדרות.

שישית, עלינו לא רק לטפח ולעודד אלא גם לתת לבני הדור הצעיר את מה שמגיע להם, לתעל את פעילותם וכוחם אל אפיקי המשימות והמאבקים של כלל המפלגה.

שביעית, על המפלגה למצוא מסילות אל העתונות ואל אמצעי התקשורת בארץ וליצור הרמוניה ושיתוף־פעולה ידידותי קונסטרוקטיבי בינה לביניהם.

ולבסוף, אחת המשימות החשובות ביותר, במיוחד עתה, היא שילובן ומיזוגן של כל העדות והעליות לעם אחד, עם עובד, שכל בניו שווים בזכויותיהם ובחובותיהם ובמיוחד בהרגשתם. עלינו לחזק את המפלגה, וכן את ההסתדרות, ככור־היתוך לכל שבטי ישראל, כשהחום המתיך הוא החברות האישית, המשמעותית, שיש בה ממש, יש עמה תחושת שוויון והיא מעלה את הכרת הערך העצמי ומרחיקה את רגשי הנחיתות והזרות.

מה יש בדעתך לעשות לגיבושה ולחיזוקה הרעיוני של המפלגה?

פעולות לדוגמה הן הפעלת צוותי החשיבה ופעולות העיון והמחקר; טיפוח חוגים רעיוניים וחוגים חברתיים; עידוד מנהיגים מקרב הדור הצעיר; קירוב אנשי רוח לפעילות במפלגה; החייאת מועדוני המפלגה להיותם מרכז לחיים חברתיים ואידיאיים של חברי המפלגה ואוהדיה; הפעלת אמצעי תקשורת והסברה בכתב ובע"פ.

מה יש בדעתך לעשות כדי לגשר בין ההלכה למעשה, בין המעשה של המפלגה לביצוע?

אשתדל בכל מאמצי כוחי להבטיח קיומם של כללים וסדרים דמוקראטיים נאותים בחיי המפלגה; קיומם של דיונים והחלטות ודיווחים בעיתם, באופן שהעושים בשליחות המפלגה יראו עצמם חייבים דין־וחשבון לשולחיהם. זהו לדעתי האמצעי שיבטיח גישור בין ההלכה לבין המעשה.

כמחצית ההמלצות של צוות החשיבה למדע וטכנולוגיה לקראת ועידת מפלגת העבודה הוקדשו למינוי שר למדע ולטכנולוגיה והגדרת תפקידיו, ולמה דווקא המלצה עיקרית זו לא נכללה בהחלטות הוועידה?

הוועידה אינה מקום להחליט אם למנות או שלא למנות שר לעניין פלוני. זוהי פררוגטיבה של מי שמרכיב את הממשלה ועומד בראשה. מפלגת העבודה אינה מתעלמת מן הצורך בקיום מסגרת לדיון קבוע בתחומי המדע והטכנולוגיה ואני מקווה שמסגרת זו אמנם תוקם. המבנה וההרכב של המסגרת בין אם יעמוד בראשה שר ובין אם לאו הם מעניינה של הממשלה, וכפופים לשיקולים מעשיים שלה.

אתה הצהרת במסיבת עתונאים לאחר בחירתך כי צוותי־החשיבה של המפלגה לא יהיו בבחינת תופעה חד־פעמית אלא “יגבירו פעולתם וירחיבו מסגרותיהם”, נשאלת איפוא השאלה, כיצד להביא לידי כך שהצעות צוותי־החשיבה יוגשמו הלכה למעשה?

צוותי־החשיבה אינם מוסדות בעלי סמכות של החלטה מחייבת. תפקידם הוא ללמוד נושאים, להעמיק בהם חקר, להעלות הצעות ורעיונות ולהגישם למוסדות המחליטים בלי להיות כפופים לשיקולים של ביצוע מיידי. והמוסדות המוסמכים יחליטו מה לקבל ומה להגשים מן ההצעות והרעיונות, בהתאם לשיקולים מעשיים וביצועיים.

מה בדעתך לעשות כי לקרב את האקדמאים למפלגה ולעסקנות הציבורית?

העסקנות הציבורית אין בה אלא מה שיש בעסקניה. העובדה הבולטת היא שאנשי רוח ובעלי השכלה גבוהה מוצאים סיפוקם ומעמדם בשטחים שאינם עסקנות, בקלות ובנוחות יחסית, בעוד שהעסקנות היא שטח קשה, מייגע וכפוי־תודה.

אנשי הרוח ובעלי ההשכלה הגבוהה ייאלצו לחפות שרווליהם ולהתמודד עם מלאכת העסקנות אם ברצונם להשפיע ולקבוע ולטפס בסולם המנהיגות. קשה להניח שהמנהיגות תוגש להם על מגש כסף; צריך להקל עליהם, לסייע בידם, לפתוח לפניהם מסגרות, וזאת נשתדל לעשות, כדי להשביח בכך את מחנה העסקנות והמנהיגות ולעשותו יותר מעולה כאשר יכללו בו יותר ויותר אנשים מעולים.

האם אתה מחייב רוטאציה בתפקידים הציבוריים?

עניין הרוטאציה בתפקידים הציבוריים הוא מורכב ומסובך. אם המדובר בבעלי תפקידים שאינם צריכים לעמוד לבחירה, הרי חלים עליהם כללי הוותק והקביעות בעבודה. ואם המדובר בבעלי תפקידים נבחרים, הרי יש להבחין בין נבחרים למוסדות פרלמנטריים, כגון מרכז המפלגה, הוועד הפועל של ההסתדרות וכיוצא בהם, לבין נבחרים לתפקידים מרכזיים, כגון שרים, חברי הוועדה המרכזת, ראשי רשויות מקומיות וכיוצא.

רוטאציה בין הראשונים – מתקיימת למעשה, אך היא מושפעת מן הצורך להציב לבחירה אישים שיש להם סיכוי להיבחר. אם נגזור רוטאציה עיוורת – נמצא את עצמנו במצב מביך למדי.

יתגייסו אנשי־הרוח    🔗

על כל פנים אין זה נכון שהפעילות המפלגתית והציבורית נמצאת ב“שפל המדרגה”. הרי רבים נדחקים אל הפעילות הזאת ונאבקים עליה. ואם הדבר נכון במידה כלשהי, לא הרוטאציה היא התרופה להרמת קרנה ורמתה. דרושה דווקא החדרת ההכרה בקרב אנשי־רוח, אנשי־לב ואנשי רצון־טוב, שהפעילות המפלגתית והציבורית היא צורך חיוני של כל חברה מתוקנת שחובה לשאת בו ובטרחו. חובה להבין, שהפעילות המפלגתית והציבורית אינה מבטיחה לבעליה אותם תנאים נוחים, שישנם בפעילויות אחרות, כגון במינהל ובפיקוד. פעילות ציבורית ומפלגתית אינה נקנית אלא במאמצים ובעמל ובאי־נוחות, ומי שאינו מוכן לשאת באלה אל נא יטען ש“הפעילות הציבורית והמפלגתית הגיעה לידי הסתאבות”.

אם נמשיך בדרך שהלכנו בה עד כה, האם לא צפוייה לנו הסכנה שמפלגת העבודה הישראלית תיהפך למפלגה שעיקרה הוא רעיון השלטון ולא שלטון הרעיון?

אין ספק שאורבות סכנות שונות לתנועתנו. אולם נסיבות חיינו וגורלנו הם כאלה שהסכנות הללו הן שוליות ואפשר להתגבר עליהן. עם הנתון במלחמה שאין יודע את קיצה; אומה שאחד ממרכיבי גידולה החברתי היא עליית יהודים מארצות שונות; ארץ הנמצאת בתהליך בלתי פוסק של פיתוח ובינוי – מועטת הסכנה שמפלגת העבודה תיהפך בתנאים אלה למה שנחשב כ“מפלגה סוציאל־דמוקרטית רגילה”.

אנחנו מפלגת מגשימים של אידיאות ומשימות קונסטרוקטיביות ואין אנו יכולים לנוס אלא מהן אליהן.

אקדמות, בטאון האקדמאיים חברי מפלגת העבודה ואוהדיה, מס' 3, 1971