1
"חָבִיב מִכֻּלָּם לִי הָיִיתָ, אַתָּה,
עַזּוּר הָעוֹגֵב – כְּמוֹ לַטֶּרֶף שׁוֹחֵר:
יָפֶה מִתַּמוּז – הָרוֹעֶה בֶּן־תְּמוּתָה:
כָּמוֹהוּ אָהוּב לֹא הָיָה לִי אַחֵר.
"כָּזֶה לֹא הָיָה לִי, כָּזֶה לֹא יִהְיֶה…
הָהּ, רֶגַע שֶׁל אשֶׁר חָלַף כְּמוֹ חֲלוֹם!
אֵינֶנּוּ!… אֲבָל בְּלִבִּי הוּא יִחְיֶה.
מִדֵּי אֶזְכְּרֶנּוּ הַלֵּב יַהֲלֹם.
"עַזּוּר יַקִּיר לִי, גַּם אַתָּה כְּבָר אֵינְךָ!
חָטְפָה גַּם אוֹתְךָ הַזֵּדָה הַנִּקְלָה;
שְׁאוֹלָה זָרְקָה וְכָבְלָה רוּחֲךָ,
כִּכְבֹל רְפָאִים – זֹה אִשְׁתּוֹ אִרְכָּלָא!
"לֹא עוֹד הָעֵינַיִם יִירוּ זִיקֵי־אֵשׁ.
אֵין לַהַט, אֵין רֶטֶט, בַּגּוּף הַנִּדְגָּל.
הוּא מֵת – לֹא יוּכַל עוֹד אוֹתִי לְבַקֵּשׁ;
אֵינוֹ עוֹד זָקוּק לְאִשָּׁה, לְשֵׁגָל.
"אָהַבְתִּי רוֹעִים צְעִירִים, צַיָּדִים,
אָהַבְתִּי אֵלִים, גִּבּוֹרֵי עֲלִילוֹת –
שָׁכְבוּ הַיָּפִים שֶׁבָּהֶם עִמָּדִי,
הָיוּ הָעַזִּים חֲבֵרַי בַּלֵּילוֹת.
"אֵלַת גֵּיהִנֹּם, הָהּ, מָה רָע לְבָבֵךְ!
אֶת כָּל אֲהוּבַי אַתְּ גָּזַלְתְּ מֵחֵיקִי.
וְדַי לֹא תֹאמְרִי, לֹא תַרְוִי תַאֲבֵךְ.
כֻּלָּם אַתְּ טוֹרֶפֶת – חוֹטֵא עִם נָקִי.
"אַךְ הֵם – הֵם שֶׁלִּי, כָּל אוֹתָם עֲלָמִים
שֶׁאֶל מָעֻזֵּךְ אַתְּ סָחַבְתְּ בִּגְנֵבָה –
כִּי קֶדַח מֵעָי, לֹא יֵדַע רַחֲמִים,
שְׂרָפָן, הֱמִיתָן – זַלְעֲפוֹת אַהֲבָה!
"לִבִּי הוּא מוֹקֵד וּבְשָׂרִי אֵשׁ אוֹכְלָה.
חַדָּה תְשׁוּקָתִי מֵחֹד לַהַב שֶׁל סֵיף.
שְׂכָרָהּ לֹא בְּכֶתֶם וּפָז יְסֻלָּא –
תִּיקַר הִיא לְאִישׁ וְלָאֵל הַכּוֹסֵף.
"תַּמּוּז הֶעָנֹג – הוּא נִכְוָה, הוּא כָּמֵשׁ,
אֻכַּל בְּלַבַּת יְצָרָי הַצּוֹרְבִים.
בָּחַל בְּדֹדַי הַגִּבּוֹר גִּלְגָּמֶשׁ,
הֵטִיחַ דִּבְרֵי נְאָצָה מַלְעִיבִים.
2
"אָמַר: "אֵי אַלּוּף נְעוּרַיִךְ, תַּמּוּז?
חַג־אֵבֶל שְׁנָתִי לוֹ קָבַעַתְּ, יוֹם סְפוֹד? –
כָּל מִי שֶׁאָהַבְתְּ – הוּא אֻמְלָל, הוּא רָמוּס;
נָתַתְּ לוֹ דֹּדַיִךְ – סוֹפוֹ לֶאֱבֹד.
"הָעַז, הַגִּבּוֹר בַּחַיּוֹת, הָאַרְיֵה,
אֲשֶׁר גַּם עִמּוֹ בְּדֹדִים הִתְעַלַּסְתְּ –
אַיֵּהוּ, הַגִּידִי, הַלַּיִשׁ – אַיֵּה?
בְּשַׁחַת הִפַּלְתְּ יְדִידֵךְ, וְעָלַסְתְּ!
"וְסוּס מְיֻזָּן, מְהֻלָּל בִּשְׂדֵה קְרָב,
הַסּוּס שֶׁהָיָה לָךְ אָהוּב־מְיַחֵם –
לֹא אַתְּ שֶׁשִּׁבַּרְתְּ לוֹ בְּשׁוֹט אֶת הַגָּב?
לֹא אַתְּ שֶׁעִנִּית אֲהוּבֵךְ בְּלִי רַחֵם?
וְזֶה שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל עֶדְרֵךְ,
שֶׁאַתְּ כֹּה אָהַבְתְּ – מֶה הָיָה גּוֹרָלוֹ?
אַחַר שֶׁהִרְוָה תַּאֲוַת בְּשָׂרֵךְ
הָפַכְתְּ אֶת הָאִישׁ לִזְאֵב: זֶה גְּמוּלוֹ!
"עַתָּה הוּא זְאֵב, וְשׁוֹמְרֵי הָעִזִּים,
עוֹזְרָיו, הֵם דּוֹלְקִים בְּאַלּוֹת אַחֲרָיו;
כַּלְבֵי הָרוֹעִים הָרָעִים, הָעַזִּים,
נוֹשְׁכִים אֶת שׁוֹקָיו וְשׁוֹסְעִים אֲחוֹרָיו.
"לֹא אַתְּ שֶׁבִּקַּשְׁתְּ עַל בִּטְנֵךְ לְהַרְכִּיב
אוֹתוֹ הַגַּנָּן, אִישׁוּלָן הָאֻמְלָל?
לֹא אַתְּ שֶׁאָמַרְתְּ: "בּוֹא אֵלַי, הֶחָבִיב!
נִטְעַם מֵאוֹנֵי גַבְרוּתְךָ, תְּהֻלָּל;
"יָדְךָ־זְמוֹרָתְךָ אֶל מְקוֹם צְנִיעוּתִי
שְׁלַח־גָּע!" – "מָה נִטְפַּלְתְּ אַתְּ אֵלַי
כְּמִין עָשׁ? –
אָמַר – "לֹא הֵכִינָה אִמִּי לִי פִּתִּי?
וְלָמָּה אֹכַל מִתַּבְשִׁיל שֶׁבָּאָשׁ?"
"הַאִם לֹא מָחַצְתְּ אֶת אוֹתוֹ אִישׁוּלָן?
הַאִם לֹא הָפַכְתְּ לְמִין חֹלֶד אוֹתוֹ?
יָדַעְתִּי, אִשְׁתַּר, עַגְבוֹתַיִךְ כֻּלָּן.
מִסְפַּר אֲהוּבַיִךְ הוּא רַב מִמְּנוֹתוֹ.
"צִחוּן מַעֲשַׂיִךְ עוֹלֶה בִּנְחִירָי.
וְאִם תֶּאֱהָבִינִי יִהְיֶה גַּם חֶלְקִי
כָּהֵם – וּכְמוֹ הַבָּאִים אַחֲרָי:
וְטוֹב שֶׁמִּמֶּנִּי לִבֵּךְ תְּסַלְּקִי".
3
"כֵּן, כָּכָה הֵעֵז גִּלְגָּמֶשׁ אֶת פָּנָיו,
וְכָךְ הוּא דִבֵּר וְסָפַר, וּמָנָה –
חַה־חַה, הַצַּדִּיק, הַתָּמִים, הֶעָנָו! –
אֶת כָל מַעֲשַׂי הַסְּפוּגִים צַחֲנָה.
"אוֹ־אָז בָּעֲרָה בְּלִבִּי חֲמָתִי.
הָשֵׁב הֲשִׁיבוֹתִי: "אַל־נָא תִתְנַשֵּׂא
וְאַל תִּתְחַצֵּף, בֶּן־אֲרוּרוֹ, אִתִּי –
כִּי עוֹד לְשׁוֹנְךָ בִּגְרוֹנְךָ אֲהַסֶּה!
"מָה מֶלֶךְ אַתָּה? שְׁנֵי שְׁלִישִׁים
אֱלֹהִי?
לִי דַי בִּשְׁלִישׁ. וּזְכֹר –
בֶּן־תְּמוּתָה
הִנֶּךָּ. אֲרוּרוֹ אִמְּךָ הֵן גַּם הִיא
אֵינָה מִיוֹשְׁבֵי מְרוֹם זְבוּל.
הַאַתָּה –
"אַתָּה שֶׁתָּבוֹא לְהַרְהֵר, לְחַוּוֹת
דֵּעָה עַל דַּרְכֵי אֱלִילִים, אֱלִילוֹת?
לִבְחֹן הֲלִיכוֹת שֶׁל רוֹכְבֵי עֲרָבוֹת? –
אִישׁ חַף מֵחַטָּאת וּמִכָּל עֲלִילוֹת!
"הַט אֹזֶן, אַזְכִירָה לְךָ
נִשְׁכָּחוֹת,
וְאֶת זִכְרוֹנְךָ, אִם תָּשַׁשׁ, אֲחַדֵּשׁ.
מֵאֶרֶךְ, עִירְךָ, לֹא שָׁמַעְנוּ
צְוָחוֹת:
"הָהּ, כֹּחַ שֶׁל פָּר לְאוֹתוֹ גִלְגָּמֶשׁ?
"וְכָל בְּנֵי הַיַּחַשׂ מָרָה זוֹעֲקִים;
אֵינֶנּוּ עוֹזֵב אֶת הַבֵּן לְאָבִיו!
וְאֵין מַעְצוֹר לוֹ וְאֵין לוֹ חֻקִּים;
בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הוֹלֵל מִסָּבִיב.
"וְאֵין הוּא מַנִּיחַ בְּתוּלָה לְאִמָּהּ;
וְלֹא בַּת אִישׁ חַיִל, לֹא אֵשֶׁת אָצִיל.
הַזֶּה הוּא – לְאֶרֶך עִירֵנוּ – חוֹמָה?
הָהּ, מִי מֵרוֹעֵנוּ אוֹתָנוּ יַצִּיל?"
"כָּךְ הֵמָּה בּוֹכִים שָׁם, צֹאנְךָ, הָאַרְכִּים.
מַה זֶה, כִּי דָבְקָה לְשׁוֹנְךָ אֶל חִכְּךָ?
אַךְ עוֹד נִתְרָאֶה, גִּלְגָּמֶשׁ, וְתַחְכִּים –
וְלֹא יַעֲמֹד לְךָ אָז כֹּחֲךָ".
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות