(חִזָּיוֹן לְפֶסַח בְּשָׁלשׁ מַעֲרָכוֹת)

מֻקְדָּשׁ לְמַר אֵלִיָּהוּ אֶבֶן מְנַהֵל תַּלְמוּד הַתּוֹרָה

דְמִינִיאַפּוֹלִיס

הַנְּפָשׁוֹת    🔗

הָרַב יַעֲקֹב בֶּן עַמִּי

הָרַבָּנִית

דִּינָה, יוֹסֵף, בִּנְיָמִין, צִלָּה - בְּנֵיהֶם

אֲחִי הָרַב

אִשְׁתּוֹ

שְׁמוּאֵל, חַנָּה - בְּנֵיהֶם

מָרִינְקָה - הַשִּׁפְחָה

רוֹפֵא

חַזָּן

זָקֵן

קְהַל מִתְפַּלְּלִים

יֶלֶד נוֹצְרִי

אֲבִי הַיֶּלֶד

אִמּוֹ

שְׁנֵי פוֹשְׁעִים

שַׂר הַשּׁוֹטְרִים

שׁוֹטְרִים

גַּלָּח (כֹּהֵן נוֹצְרִי)

אֲסַפְסוּף

תָּכְנִית הַבַּיִת וְהַבָּמָה לַמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁל “כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ¹”

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה    🔗

(מִתָּכְנִית הַבַּיִת וְהַבָּמָה הַמְצֹרֶפֶת לָזֶה, יַעֲמֹד הַקּוֹרֵא מֵאֵלָיו עַל סִדּוּר הַחֲדָרִים וְיִחוּסָם זֶה לָזֶה.

רַק חֲדַר הָאֹכֶל וַחֲדַר הַמְּשָׁרֶתֶת נִגְלִים לְעֵינֵי הָרוֹאִים, וְגַם אֵלֶּה רַק עֵד הַגְּבוּל הַמְצֻיָּן בְּשׁוּרָה שֶׁל נְקֻדּוֹת. יֶתֶר חֶלְקֵי הַבַּיִת סְמוּיִם הֵם מֵעֵינֵי הָרוֹאִים, וְנִתְּנוּ פֹה לִפְנֵי הַקּוֹרְאִים כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַדִּמְיוֹן בְּצַיְּרוֹ לוֹ אֶת מַהֲלַךְ הַמַּעֲשִׂים.

מִתַּחַת לַתִּקְרָה אֲשֶׁר בַּחֲדַר הָאֹכֶל תְּלוּיָה וְיוֹרֶדֶת מְנוֹרַת־נֵפְט (קֵרוֹסִין) הַשּׁוֹפֶכֶת אוֹרָהּ עַל שֻׁלְחֵן הָאֹכֶל. עַל הַקִּירוֹת תְּלוּיִם “מִזְרָח” וּתְמוּנוֹת שֶׁל גְּאוֹנִים וּגְדוֹלִים. סָמוּךְ לַקִּיר הַדְּרוֹמִי עוֹמֵד אֲרוֹן־הַתֵּבוֹת, וּשְׁנֵי כִסְאוֹת לְיַרְכְּתֵי הָאָרוֹן. סְמוּכָה לִשְׁנֵי הַחַלּוֹנוֹת אֲשֶׁר בְּקִיר הַמִּזְרָח, לְמוּל הָרוֹאִים, צְרִיכָה לַעֲמֹד סַפָּה אַחַת, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת עַכְשָׁו מִטַּת־הַהֲסֵבָּה. בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְחָן, אוֹ עַל הָאָרוֹן, עוֹמֶדֶת מְנוֹרָה בַעֲלַת חֲמִשָּׁה קָנִים, וְנֵרוֹת דּוֹלְקִים בָּהּ. בַּחֲדַר הַמְשָׁרֶתֶת עוֹמֵד שֻׁלְחָן קָטֹן מְכֻסֶּה מַפָּה לְבָנָה, וּמְנוֹרַת־נֵפְט דּוֹלֶקֶת עָלָיו. הֶעָרָה. בִּשְׁעַת הַהַצָּגָה, מוּטָב לִבְלִי הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְּנֵפְט, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. בִּמְקוֹמוֹ יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְנֵרוֹת אוֹ בַעֲשָׁשִׁיּוֹת הַחַשְׁמַל.

הַמְסֻבִּים יוֹשְׁבִים עַל פִּי סֵדֶר זֶה. הָאָב עַל הַסַּפָּה, מִשְּׂמֹאל לָרוֹאִים; הָאֵם מִמּוּלוֹ; מִשְּׂמֹאלוֹ בִנְיָמִין; סָמוּךְ לוֹ יוֹסֵף; אַחֲרָיו צִלָּה; וּסְמוּכָה לָהּ דִּינָה.

בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָרַב וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר כְּהִלְכָתוֹ, יוֹשֶׁבֶת לָהּ הַשִּׁפְחָה מָרִינְקָה, גּוֹיָה צְעִירָה, בְּחֶדְרָהּ וּמְנַמְנֶמֶת כְּשֶׁרֹאשָׁהּ מוּטָל עַל זְרוֹעָהּ הַמֻּנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן עַל יַד הַמְּנוֹרָה.

לִפְנֵי הֲרָמַת הַמָּסָךְ, נִשְׁמַעַת זִמְרַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. הָאָב עִם הַבָּנִים מְזַמְּרִים כְּחַזָּן עִם מַקְהֵלָה: “הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְרָכָה מְרֻבָּה בַבַּיִת הַזֶּה” (הַמָּסָךְ עוֹלֶה לְאַט לְאַט כְּשֶׁהֵם מוֹסִיפִים לְזַמֵּר).

הָאָב עִם הַבָּנִים

“הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת” (גּוֹמְרִים בְּלַחַשׁ אֵת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן).

הָאָב

(מְבָרֵךְ בְּקוֹל) “בָּרוּךְ אַתָּה… בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” (שׁוֹתֶה. הָאֵם עִם הַבָּנִים מְבָרְכִים עַל הַיַּיִן וְשׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית. הָאָב פּוֹנֶה אֶל הַיַּלְדָּה הַגְּדוֹלָה) מַלְּאִי נָא, דִּינָה, אֵת הַכּוֹסוֹת בַּפַּעַם הָרְבִיעִית (דְּבָרִים אֵלּוּ יוֹצְאִים מִפִּיו בִּמְתִינוּת, וְכִמְעַט בְּנִגּוּן. דִּינָה, הַיַּלְדָּה הַבְּכִירָה, כְּבַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, קָמָה וְאוֹמֶרֶת לְמַלֵּא אֶת כּוֹס הָאָב, אַךְ הוּא מְרַמֵּז לָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ לְמָלֵא אֶת הַכּוֹס הַגְּדוֹלָה, הָאֲדֻמָּה־זְהוּבָה, תְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ הִיא מְמַלְּאָה אֶת כּוֹס הָאָב וְשֶׁל הָאֵם וְשֶׁל הַבָּנִים. וּכְשֶׁהִיא יוֹצֶקֶת אֶת הַיַּיִן לְתוֹךְ הַכּוֹסוֹת מַשְׁגִּיחִים עָלֶיהָ הַיְלָדִים, מוטב שֶׁלֹּא תְקַפֵּחַ אוֹתָם וּמַבִּיטִים בְּכוֹסוֹתֵיהֶם אִם מְלֵאוֹת הֵן, כְּשֶׁהֵם מוֹרִידִים אֶת רֹאשָׁם אוֹ הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם מִצַּד לְצָד).

יוֹסֵף

(כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה) נוּ, נוּ, אַל תִּהְיִי קַמְצָנִית כָּל כָּךְ (מַרְאֶה עַל כּוֹסוֹ) הֵן רַק עַד חֶצְיָהּ מַגִּיעַ הַיַּיִן, וְהַבְּרָכָה תִהְיֶה בְרָכָה לְבַטָּלָה.

בִּנְיָמִין

(כְּבֶן תֵּשַׁע. בְּשָׁעָה זוֹ הִיא יוֹצֶקֶת אֶל כּוֹסוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין לְאַט לְאַט, וְהוּא מְזָרֵז אוֹתָהּ) מַלְּאִי, מַלְּאִי אוֹתָהּ עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ!

דִּינָה

(שָׁבָה לְכוֹסוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּמוֹסִיפָה בָהּ יַיִן) הִנֵּה לְךָ יַיִן כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ, וְאֵל נָא תִבְכֶּה… (שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ וְיוֹסֵף מַבִּיט עָלֶיהָ בְעֵינֵי זַעַם, וּבְוַדַּאי הָיָה מֵשִׁיב לָהּ כְּחֶרְפָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁהָאָב אֵינוֹ מַסְפִּיק בְּיָדוֹ).

הָאָב

(כִּמְעַט בְּנִגּוּן) עַכְשָׁו צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אֵת הַדֶּלֶת.

יוֹסֵף

טוֹב אַבָּא (קָם וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 2, פּוֹתֵחַ דֶּלֶת הַפְּרוֹזְדּוֹר 6, וְשֵׁב לִמְקוֹמוֹ כְּשֶׁהוּא מַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת 2 פְּתוּחָה).

מָרִינְקָה

(אַךְ יָשַׁב יוֹסֵף עַל כִּסְאוֹ, וְהִנֵּה מָרִינְקָה הַמְנַמְנֶמֶת מַתְחִילָה חָשָׁה אֶת הָרוּחַ הַנּוֹשֵׁב עָלֶיהָ מִן הַפְּתָחִים 5 וְ4. וּמִתּוֹךְ שֶׁהַדֶּלֶת 3 הִיא סְגוּרָה אֵין הַמְסֻבִּים רוֹאִים בַּתְּחִלָּה מַה שֶׁהִיא עוֹשָׂה. וּבְכֵן קָמָה זוֹ, יוֹצֵאת אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר, סוֹגֶרֶת דֶּלֶת 6, שָׁבָה וְסוֹגֶרֶת גַּם דֶּלֶת 5, שָׁבָה לְחֶדְרָהּ וְיוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְאָה מִתּוֹךְ רְעִידָה מִפְּנֵי הַקֹּר) בְּרְ… בְּרְ… פֶּסַח קַר סִמָּן לְרָעָה…

הָאֵם

(וְכֻלָּם מְחַיְּכִים לָהֶם כְּשֶׁהֵם מַכִּירִים בְּטָעוּת גּוֹיָה, מִלְּבַד הָאָב הַמְעַיֵּן בְּפֵרוּשֵׁי הַהַגָּדָה) אַל נָא, מָרִינְקָה; תִּהְיֶה נָא הַדֶּלֶת פְּתוּחָה (אֵבֶל זוֹ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, מִפְּנֵי שֶׁדְּלָתוֹת 5 וְ3 סְגוּרוֹת הֵן, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁקּוֹל הָאֵם נָמוּךְ בְּמִקְצָת) קִרְאִי לָהּ אַתְּ, דִּינָה.

יוֹסֵף

(טֶרֶם הִסְפִּיקָה זוֹ לִפְתּוֹחַ אֶת פִּיהָ) “אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ…”

דִּינָה

(בְּקוֹל רָם) מָרִינְקָה! מָרִינְקָה!

מָרִינְקָה

(אֲשֶׁר הִנִּיחָה כְּבָר רֹאשָׁהּ עַל זְרוֹעָהּ וְחָשְׁבָה לָשׁוּב לִתְנוּמָתָהּ, מִתְעוֹרֶרֶת בְּבֶהָלָה, קוֹפֶצֶת מִמְּקוֹמָהּ, רָצָה לִקְרַאת הַקּוֹל, נִכְנֶסֶת בְּפֶתַח 3, סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ) הֲקָרָאת לִי, גְּבִרְתִּי?

הָאֵם

כֵּן, מָרִינְקָה. פִּתְחִי נָא אֵת הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית.

מָרִינְקָה

טוֹב, גְּבִרְתִּי (וְהִיא יוֹצֵאת בְּפֶתַח 2 וּפוֹתַחַת דֶּלֶת 6. אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָהּ בְּפִתְחָהּ וּבְסָגְרָהּ דֶּלֶת זוֹ, אֲבָל יְכֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל נִקּוּשׁ הַדֶּלֶת עַל הַמַּשְׁקוֹף וְהַמְּזוּזוֹת בְּהִפָּתְחָהּ וּבְהִסָּגְרָהּ. מָרִינְקָה שׁוֹהָה שָׁם כְּרֶגַע, סוֹגֶרֶת שׁוּב דֶּלֶת 6, שָׁבָה אֶל חֲדַר הָאֹכֶל וְסוֹגֶרֶת גַּם דֶּלֶת 2) אֵין אִישׁ עַל יַד הַדֶּלֶת, גְּבִרְתִּי (כֻּלָּם צוֹחֲקִים חֶרֶשׁ, וְהָאָב שָׁקוּעַ בְּאֶחָד מִל"ב פֵּרוּשֵׁי הַהַגָּדָה).

הָאֵם

אֵין הֶבְדֵּל. תִּהְיֶה נָא הַדֶּלֶת פְּתוּחָה (מְרַמֶּזֶת לָהּ בְּיָדָהּ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת 6, אֲבָל רְמִיזָה זוֹ יְכֹלָה לִהְיוֹת מְכֻוָּנָה גַם לְדֶלֶת 2 אֲשֶׁר הַמְשָׁרֶתֶת מָצְאָה אוֹתָהּ פְּתוּחָה).

מָרִינְקָה

טוֹב, גְּבִרְתִּי (וְהִיא פּוֹתַחַת דֶּלֶת 2. אַךְ בִּמְקוֹם לִפְתֹּחַ דֶּלֶת 6, הִיא יוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַפְּרוֹזְדּוֹר וְשָׁבָה אֶל חֶדְרָהּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 5 וְיוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְאָהּ. כֻּלָּם מַבִּיטִים בִּמְנוֹד רֹאשׁ זֶה אֶל זֶה) קִרְאִי לָהּ שׁוּב, דִּינָה בִּתִּי.

יוֹסֵף

(כְּעֵין בֵּאוּר עַל דִּבְרֵי אִמּוֹ, טֶרֶם הִסְפִּיקָה דִּינָהּ לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ) הוֹ, עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר!

דִּינָה

מָרִינְקָה! מָרִינְקָה!

מָרִינְקָה

(קוֹפֶצֶת מִמְּקוֹמָהּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, נִכְנֶסֶת בְּפֶתַח 3 וְסוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ) מָה הִיא פְּקֻדַּת גְּבִרְתִּי?

הָאֵם

כַּוָּנָתִי הָיְתָה שֶׁדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית תִּהְיֶה פְּתוּחָה.

מָרִינְקָה

טוֹב, גְּבִרְתִּי (יוֹצֵאת דֶּרֶךְ 2, סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת 2 אַחֲרֶיהָ, פּוֹתַחַת דֶּלֶת 6, וְשָׁבָה דֶּרֶךְ 5 וְ4 כְּשֶׁהִיא רוֹעֶדֶת מִקֹּר) בְּרְ… בְּרְ… בְּרְ… (וּבִמְשִׁיכַת הַכְּתֵפַיִם הִיא מְרַטֶּנֶת לְעַצְמָהּ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהַדְּלָתוֹת הַפְּנִימִיּוֹת סְגוּרוֹת, אֵין הִיא נִזְהֶרֶת בִּלְשׁוֹנָהּ) הַשַּׁד יוֹדֵעַ אוֹתָם עִם מִנְהֲגֵיהֶם הַמּוּזָרִים. לָמָּה פִּתְאֹם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת כְּשֶׁאֵין אִישׁ בַּחוּץ? אַךְ פְּקֻדַּת בַּעֲלַת הַבַּיִת הֲרֵי הִיא פְּקֻדָּה, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. בְּרְ… בְּרְ… קַר לִי (וְהִיא רוֹעֶדֶת וְיוֹשֶׁבֶת).

יוֹסֵף

(מֵנִיעַ אַחֲרֶיהָ רֹאשׁ) גּוֹיָה נוֹלְדָה וְגוֹיָה תָּמוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת פְּתוּחָה, הַפְּנִימִית לֹא כָּל שֶׁכֵּן! קִרְאִי לָהּ שׁוּב, דִּינָה.

דִּינָה

(וַדַּאי הָיְתָה עוֹשָׂה לְעַצְמָהּ קוֹרַת רוּחַ וְהָיְתָה קוֹרֵאת לָהּ שׁוּב, אֲבָל לֹא כְּשֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ יוֹצְאִים מִפִּי יוֹסֵף אָחִיהָ הַקָּטֹן מִמֶּנָּה, וְחָלִילָה לָהּ לַעֲשׂוֹת כְּמִצְוָתוֹ אַף כִּי הוּא דִבֵּר בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה) אֶפְשָׁר תַּטְרִיחַ אֶת כְּבוֹדְךָ וְתִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת בְּעַצְמֶךָ?

הָאֵם

אַל נָא תִּתְקוֹטְטוּ, יְלָדִים.

יוֹסֵף

(בְּעֶצֶם אֵינֶנּוּ יֶלֶד רַע, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יִתֵּן לְדִינָה לְהִשְׂתָּרֵר עָלָיו אַף כִּי צָעִיר לְיָמִים הוּא מִמֶּנָּה, וְהוּא עוֹנֶה בְהַעֲוָיַת הַפָּנִים) אֶפְשָׁר רוֹצָה אַתְּ שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מְשָׁרְתֵךְ בְּלֵיל פֶּסַח? בְּבַקָּשָׁה, אַל תִּתְּנִי לִי עֵצוֹת אֶלָּא אִם כֵּן אֶשְׁאַל מִמֵּךְ תְּחִלָּה. וְאִם לֹא תִקְרְאִי לָהּ אַתְּ, אֶקְרָא לָהּ בְּעַצְמִי (בְּקוֹל רָם) מָרִינְקָה! מָרִינְקָה!

מָרִינְקָה

(בְּתַרְעֹמֶת, כִּי אָמְרָה כְּבָר לְהִתְנַמְנֵם שׁוּב) שׁוּב צְעָקוֹת? מָה הֵן כָּל הַצְּעָקוֹת הַלָּיְלָה? רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֻלָּא, מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?! (קָמָה, פּוֹתַחַת דֶּלֶת 3, נִכְנֶסֶת וְסוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ, וּמְחַכָּה לִפְקֻדָּה).

הָאֵם

גַּם אֶת הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית צָרִיךְ לִפְתֹּחַ.

מָרִינְקָה

אֵיזוֹ דֶּלֶת פְּנִימִית, זוֹ אוֹ זוֹ? (מַרְאָה בְיָדָהּ עַל דַּלְתוֹת 2 וְ3)

יוֹסֵף

(בְּקֹצֶר רוּחַ) אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת הַפְּנִימִיּוֹת!

מָרִינְקָה

(פּוֹתַחַת אֶת 2 וְאֶת 3 וּמַרְאָה עַל דֶּלֶת 1 הַמּוֹלִיכָה אֶל חַדְרֵי הַמִּטּוֹת) הַאֶפְתַּח לָכֶם גַּם אֶת הַדְּלָתוֹת אֲשֶׁר לְחַדְרֵי הַמִּטּוֹת? (הָאָב מִתְעוֹרֵר מֵעִיּוּנוֹ וּמַבִּיט אֶל הָאֵם בְּמֶבָּט שֶׁל תַּחֲנוּנִים, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, “רַחֲמִי נָא עָלֵינוּ וְהָסִירִי אֶת הַנֶּגַע הַזֶּה מִן הַבַּיִת”. כָּל הַיְלָדִים צוֹחֲקִים עַל טִפְּשׁוּתָהּ).

הָאֵם

אֵין דָּבָר עוֹד, מָרִינְקָה, שׁוּבִי לִמְנוּחָתֵךְ (הַשִּׁפְחָה שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ דֶּרֶךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל, יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְאָהּ וּמוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל זְרוֹעָהּ כְּמַתְקִינָה אֶת עַצְמָהּ לְהִתְנַמְנֵם).

הָאָב

(קָם, וְאַחֲרָיו כָּל הַמְסֻבִּים, וְקוֹרְאִים) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם… מִתַּחַת שְׁמֵי ה' (יוֹשְׁבִים).

הָאֵם

עַכְשָׁו, מָרִינְקָה, יְכֹלָה אַתְּ לִסְגֹּר אֶת הַדָּלֶת.

מָרִינְקָה

(קָמָה מִיָּד, כִּי בִהְיוֹת הַדֶּלֶת 3 פְּתוּחָה מַגִּיעִים אֵלֶיהָ הַדְּבָרִים בְּרוּרִים וּצְלוּלִים. בָּאָה הִיא אֶל חֲדַר הָאֹכֶל) אֵיזוֹ דָּלֶת?

יוֹסֵף

אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת! (הָאֵם מְחַיֶּכֶת וְהָאָב מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָיו).

מָרִינְקָה

(סוֹגֶרֶת תְּחִלָּה דֶּלֶת 3, יוֹצֵאת אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר וְסוֹגֶרֶת דֶּלֶת 2 אַחֲרֶיהָ, סוֹגֶרֶת דֶּלֶת 6 בְּרַעַשׁ גָּדוֹל, שָׁבָה לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל וְסוֹגֶרֶת גַּם דֶּלֶת 5 בְּרַעַשׁ, וְשָׁבָה אֶל חַדְרָהּ. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהִיא לְבַדָּהּ הִיא חוֹזֶרֶת עַל דִּבְרֵי יוֹסֵף בְּכַעַס) “אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת!” מָה הֵם חֲפֵצִים מִמֶּנִּי הָעֶרֶב! “פִּתְחִי וְסִגְרִי, סִגְרִי וּפִתְחִי!” וְאֵין מְנוּחָה. בְּרְ… בְּרְ… (יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְאָהּ וְנִרְדֶּמֶת כְּשֶׁהִיא סוֹמֶכֶת אֶת רֹאשָׁהּ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ הַמְקֻפָּלוֹת תַּחְתָּיו).

הָאָב

(אַחֲרֵי שֶׁעִיֵּן קְצָת בְּפֵרוּשֵׁי הַהַגָּדָה, וְיֶתֶר הַמְסֻבִּים חִכּוּ לוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד) נִקְרָא נָא, יְלָדִים, אֶת הַהַלֵּל (וְהֵם קוֹרְאִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וּפָסוּק אַחֲרוֹן שֶׁל כָּל מִזְמוֹר בְּקוֹל רָם, וְאֶת יֶתֶר הַפְּסוּקִים בְּלַחַשׁ) לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ… יִרְאֵי ה'… וּמָגִנָּם הוּא…

צִלָּה

(יַלְדָּה כְבַת שֶׁבַע. כַּאֲשֶׁר יֶתֶר הַמְסֻבִּים קוֹרְאִים “לֹא לָנוּ”, מוֹנָה הִיא בְאֶצְבָּעָהּ אֶת הַכּוֹסוֹת וְאֶת הַמְסֻבִּין, כּוֹס לְאִישׁ, כּוֹס לְאִישׁ, עַד שֶׁמַּגִּיעָה לְכוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וּמוֹצְאָה אוֹתָהּ יְתוֹמָה. פּוֹנָה הִיא אֶל הָאָב בְּתִמָּהוֹן כְּשֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן) אַבָּא, בִּשְׁבִיל מִי הִיא הַכּוֹס הַזֹּאת?

הָאָב

הַכּוֹס הַזֹּאת, בִּתִּי, הִיא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ (הוּא מִתְנוֹעֵעַ וְקוֹרֵא הָלְאָה בִּנְעִימוּת שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת הַפְסָקָה) ה' זְכָרָנוּ… בֵּית יִשְׂרָאֵל.

צִלָּה

(פּוֹנָה אֶל הָאֵם הַקּוֹרֵאת אֶת הַהַגָּדָה בְלַחַשׁ) אֵיזֶה אֵלִיָּהוּ, אִמָּא? הֲדוֹדִי אֲבִי שְׁמוּאֵל הוּא? (בִּנְיָמִין מַאֲזִין לִשְׁאֵלָתָהּ, צוֹחֵק לְעַצְמוֹ וְשָׁב לַאֲמִירַת הַהַגָּדָה).

הָאֵם

לֹא, חֶמְדָּתִי. זוֹ הִיא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

צִלָּה

וּמִי הוּא, אִמָּא?

הָאֵם

שַׁאֲלִי, בִּתִּי, אֶת הָאָב. הוּא יֵיטִיב לְהַגִּיד לָךְ מִמֶּנִּי.

הָאָב

(גּוֹמֵר אֶת הַמִּזְמוֹר כְּשַׁ"ץ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ, וְלֹא כָל יוֹרְדֵי דוּמָה… מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְּלוּיָהּ.

צִלָּה

בְּבַקָּשָׁה, אַבָּא, מִי הוּא זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא?

הָאָב

(נַעֲנֶה לָהּ) טוֹב, בִּתִּי; שִׁמְעִי נָא וְאַגִּידָה לָךְ. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ ה' וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וַיַּרְא הָעָם אֶת מַעֲשֵׂי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כָּמוֹהוּ. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי ה‘, וַיְהִי רָעָב בָּאֶרֶץ וְלֹא הָיָה לֶחֶם לָעָם. וַיִצְעַק הָעָם אֶל ה’, וַיִּשְׁלַח לָהֶם אֱלֹהִים נָבִיא לְלַמֵּד אוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן, לְמַעַן יֵיטִיב לָהֶם ה' וְנָתַן לָהֶם לָחֶם. הַנָּבִיא הַזֶּה, הוּא אֵלִיָּהוּ, בָּא אֶל הָעָם וְגַם אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְדַבֵּר אֶת דְבָרָיו וְלֹא הִרְפָּה מֵהֶם עַד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אוֹתָם אֶל אֱלהֵיהֶם. אָז שָׁבוּ לָעָם יָמָיו הַטּוֹבִים, יְמֵי הַשָּׁלוֹם וְהַמְּנוּחָה. הָאָרֶץ שָׁבָה לִהְיוֹת זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כָּל אֶחָד יָשַׁב תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. הַכְּרָמִים וְהַגַּנִּים הָיוּ מְלֵאִים רִמּוֹנִים וּתְמָרִים, תַּפּוּחֵי־זָהָב וְאֶתְרוֹגִים, וְהַפְּרָחִים נָתְנוּ רֵיחַ טוֹב… וּמִן הַיָּמִים הָהֵם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נוֹשְׂאִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת שֵׁם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל שְׂפָתָם תָּמִיד וּמַזְכִּירִים אוֹתוֹ בְאַהֲבָה בְּכָל עֵת. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הִרְבָּה לְהֵיטִיב לְעַמּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ… (וּבַהֲרָמַת הַיָּדַיִם וּבְהִתְלַהֲבוּת הוּא מַתְחִיל, וְיֶתֶר הַבָּנִים אַחֲרָיו, בְּקוֹל, וּבְנִגּוּן הַמִּשְׁתַּפֵּךְ) “אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַחֲנוּנָי… הֶאֱמַנְתִּי… כָּל הָאָדָם כּוֹזֵב…”

צִלָּה

(יוֹשֶׁבֶת כְּעַל גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת וּמְחַכָּה בְקֹצֶר רוּחַ עַד שֶׁיִּגְמְרוּ אֶת הַמִּזְמוֹר) וּמֶה הָיָה אַחֲרֵי כֵן? הֲיָרַד פַּעַם אֶל הָאָרֶץ? מֶה עָשָׂה בְרִדְתּוֹ שֵׁנִית?

הָאָב

אָמְנָם, בִּתִּי, יָרַד אֵלִיָּהוּ אַרְצָה, אֲבָל עָלָה שׁוּב הַשָּׁמָיְמָה. יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי עֲלוֹתוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לַשָּׁמַיִם, קָם עַם אַכְזָר, עַם הָרוֹמָאִים, וַיִּתְנַפֵּל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי אֲשֶׁר סָר ה' מֵהֶם, יַעַן אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו חִנָּם וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וַיַּחֲרִיבוּ הָרוֹמָאִים אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל, בָּתֵּיהֶם, כַּרְמֵיהֶם וְגַנֵּיהֶם; שָׂרְפוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִפִּילוּ חֲלָלִים לְאֵין מִסְפָּר, וְאֶת יֶתֶר הָעָם גֵּרְשׁוּ מִן הָאָרֶץ וַיְפַזְּרוּ אוֹתָם בֵּין עַמִּים זָרִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ רַחֲמִים וּבְלִי הֶרֶף רָדְפוּ וְלָחֲצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַעַן אֲשֶׁר לֹא חָפְצוּ לַעֲזֹב אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת תּוֹרָתוֹ. וַיֵּרֶד אֵלִיָּהוּ לִרְאוֹת בָּעֳנִי עַמּוֹ, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת הַ“מָּשִׁיחַ”, הוּא אִישׁ אֶחָד מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְיִגְאַל אוֹתוֹ מִיַּד אוֹיְבָיו הַגּוֹיִם וִישִׁיבֶנּוּ אֶל אַרְצוֹ; עוֹד מְעַט וּבָאָה הַגְּאֻלָּה. אַךְ רִשְׁעֵי הַדּוֹר, אֵלֶּה פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, עִכֵּבוּ… לֹא מָצָא אֵלִיָּהוּ אֶת הַדּוֹר רָאוּי לְכָךְ… כִּי הַשִּׂנְאָה בֵּין אִישׁ יִשְׂרָאֵל וּבֵין אָחִיו הָיְתָה עוֹד גְּדוֹלָה, וְהַשָּׁלוֹם הָיָה רָחוֹק מִבֵּינֵיהֶם. וּבְרֹאשׁ מוּרָד, וּבְפָנִים מְכֻסִּים בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, עָלָה אֵלִיָּהוּ שׁוּב הַשָּׁמָיְמָה… וּבְכָל זֹאת עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ כִּי עוֹד יָבֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַהוּא, וְה' יִשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְהָבִיא לָנוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת וִיבִיאֵנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם יִהְיֶה לְמֶלֶךְ עָלֵינוּ…

דִּינָה

(כְּחוֹלֶמֶת, מַבִּיטָה לַמֶּרְחָק) וְאָז יִהְיֶה גַם לָנוּ בַיִת נֶהְדָּר, וְגַן יָפֶה וְנֶחְמָד, וְכֶרֶם גָּדוֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, תַּפּוּחֵי זָהָב וּתְמָרִים, וּפְרָחִים יָפִים, שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת אֲשֶׁר יִתְּנוּ רֵיחַ טוֹב. הֶאָח! מַה טוֹב וּמַה נָעִים יִהְיֶה כְּשֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ!

בִּנְיָמִין

אַבָּא, מָתַי יָבֹא הַמָּשִׁיחַ?

יוֹסֵף

מָה הוּא הַטַּעַם, אַבָּא, לְפִי דַּעְתְּךָ, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לְכוֹס זוֹ “כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ”? הַדֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בָּזֶה.

צִלָּה

(בְּקֹצֶר רוּחַ) חַכּוּ! מֶה הָיָה אַחֲרֵי כֵן, אַבָּא? מֵאָז לֹא יָרַד עוֹד אָרְצָה?

הָאָב

הִקַּפְתּוּנִי, בָּנַי, אִישׁ בִּשְׁאֵלָתוֹ, אַךְ אֲנִי אָשִׁיב לָכֶם תְּשׁוּבָה אַחַת לְכֻלְּכֶם. אָמְנָם כֵּן, בִּתִּי, מֵאָז יָרֹד יָרַד אֵלִיָּהוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים. בְּכָל שָׁנָה, בְּלֵיל הַפֶּסַח, יֵרֵד אָרְצָה. רוֹאָה אַתְּ, בִּתִּי, אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת? (מַרְאֶה עָלֶיהָ בְיָדוֹ) מַצִּיגִים אָנוּ אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָא לְבַקֵּר אוֹתָנוּ בְּלֵיל הַסֵּדֶר. הֲתָבִינִי, צִלָּה? לְבַקֵּר אוֹתָנוּ, לִרְאוֹת מַה שְׁלוֹמֵנוּ, מַה שְׁלוֹם הָאֵם, וּמַה שְׁלוֹמֵךְ אָתְּ (צִלָּה נֶהֱנָה מִן הַכָּבוֹד שֶׁאֵלִיָּהוּ עוֹשֶׂה לָהּ, וּמְחַיֶּכֶת) וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוּא הוּא אֲשֶׁר יוֹדִיעַ לָנוּ מָתַי יָבֹא הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר “מַלְאָכִי”: “הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא…” (פּוֹנֶה אֶל בִּנְיָמִין) הַזּוֹכֵר אַתָּה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה? (בִּנְיָמִין מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת חִיּוּב) וּבְכֵן, אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לָדַעַת מָתַי יָבֹא הַמָּשִׁיחַ עַד שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְבַשֵּׂר לָנוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת. אָבֵל לֹא בְלֵיל פֶּסַח בִּלְבָד הוּא מְבַקֵּר אוֹתָנוּ, כִּי אִם גַּם בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים, וּבְיִחוּד כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בְצָרָה, אָז יִשְׁלַח ה' אֶת אֵלִיָּהוּ לְהַצִּילָם מֵרָעָה.

בִּנְיָמִין

וּבְלֵיל הַפֶּסַח הוּא מְבַקֵּר רַק אֶת בֵּיתֵנוּ, אוֹ אֶת בָּתֵּי כָל הַיְּהוּדִים?

הָאָב

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְבַקֵּר כָּל בַּיִת אֲשֶׁר עוֹשִׂים בּוֹ אֶת הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ.

בִּנְיָמִין

(שׁוֹקֵל אֶת דְבָרָיו) וּבְכָל בַּיִת מְחַכָּה לוֹ כּוֹס יָיִן. הֲיִשְׁתֶּה אֶת כָּל הַכּוֹסוֹת?

הָאָב

(מְחַיֵּךְ) אָמְנָם, בְּנִי, כָּל יַיִן לֹא יָבֹא אֶל פִּיו, כִּי כְמַלְאַךְ אֱלֹהִים הוּא, וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל וְאֵינֶנּוּ שׁוֹתֶה. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹרְחֵנוּ בְלֵיל זֶה אֲנַחְנוּ מַצִּיגִים לִכְבוֹדוֹ כּוֹס יַיִן גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ עוֹשִׂים לְכָל אֹרֵחַ נִכְבָּד הָאָהוּב עָלֵינוּ. וּבְבֹא אֵלִיָּהוּ אֶל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים, וּבִרְאוֹתוֹ בְּכָל בַּיִת כּוֹס יַיִן מוּעָדָה לוֹ, יָשׁוּב וִיסַפֵּר לַה' שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים מְחַכִּים לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאִם כָּל הַיְּהוּדִים בֶּאֱמֶת מְחַכִּים לְמָשִׁיחַ בְּכָל לִבָּם, אָז יִשְלָחֵהוּ ה' אֵלֵינוּ מִיָּד…

בִּנְיָמִין

אַבָּא, הֲרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֶת הַנָּבִיא? מַה מַרְאֵהוּ, הַאִם פָּנָיו כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים, וְגַם כְּנָפַיִם לוֹ?

הָאָב

לֹא, בְּנִי. מִיָּמַי לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹתוֹ. אֲבָל חֲכָמֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הֵם רָאוּ אוֹתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, וּלְפִי דִבְרֵיהֶם אֵין הוּא מִתְגַּלֶּה בִדְמוּת מַלְאָךְ כִּי אִם כְּמִתְחַפֵּשׂ בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת: פַּעַם יֵרָאֶה כְּאִישׁ זָקֵן בַּעַל זָקָן אָרֹךְ וְלָבָן, פַּעַם כְּאִישׁ צָעִיר, יְפֵה תֹאַר וְגִבּוֹר. פַּעַם הוּא נִרְאֶה בִלְבוּשׁ עָנִי, פּוֹשֵׁט אֶת הַיָּד וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מֵאֵת הָעֲשִׁירִים, כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתָם אִם נְכוֹנִים הֵם לַעֲזֹר לַאֲחִיהֶם הֶעָנִי. לִפְעָמִים הוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ גַם בִּדְמוּת יֶלֶד קָטֹן. בְּסִפְרֵי אַגָּדָה כָתוּב אֵיךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים כְּשֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַיְּהוּדִים הִתְיָאֲשׁוּ מִכָּל תִּקְוָה בִּרְאוֹתָם אֶת הַמָּוֶת מְרַחֵף לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, עָשָׂה ה' לָהֶם נֵס וְשָׁלַח לָהֶם אִישׁ אֲשֶׁר הִצִּילָם מִמָּוֶת, וְהָעָם לֹא יָדַע מֵאַיִן בָּא הָאִישׁ וּלְאָן הָלָךְ. אֲבָל יֵשׁ לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה לִקְרֹא בְּהַגָּדָה, וּבְכֵן, הָבָה וְנִקְרָא כֻלָּנוּ (בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְנַעְנוּעִים) “מָה אָשִׁיב לַה'…” בְּחַצְרוֹת… יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָהּ… הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי… מִן הַמֵּצֵר קָרָאתִי יָהּ (וְהֵם קוֹרְאִים הָלְאָה בְלַחַשׁ. צִלָּה נִרְדֶּמֶת).

בִּנְיָמִין

(בְּשָׁעָה שֶׁהֵם קוֹרְאִים הָלְאָה, יוֹשֵׁב לוֹ בִּנְיָמִין שָׁקוּעַ בְּהַרְהוֹרִים, וְלִבְסוֹף פּוֹנֶה אֶל הָאָב) אַבָּא, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יְבַקֵּר אֵלִיָּהוּ אֶת בֵּיתֵנוּ?

הָאָב

אִי אֶפְשָׁר, בְּנִי, לְהַגִּיד בְּדִיּוּק. צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּר אֶת בָּתֵּי כָל הַיְּהוּדִים, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל בֵּיתֵנוּ יַעֲבֹר חֲצִי הַלַּיְלָה, וְאֶפְשָׁר רֹב הַלָּיְלָה (בִּנְיָמִין שׁוֹקֵעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהֵם קוֹרְאִים הָלְאָה. הַפַּעֲמוֹן, פַּעֲמוֹן פָּשׁוּט, מְצַלְצֵל בַּפְּרוֹזְדוֹר).

הָאֵם

מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָבֹא לְבֵיתֵנוּ בְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּזֹאת? מָרִינְקָה, מָרִינְקָה! (אַךְ זוֹ נִרְדֶּמֶת וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת) קִרְאִי לָהּ אַתְּ, דִּינָה.

דִּינָה

(בְּקוֹל רָם) מָרִינְקָה, מָרִינְקָה!

מָרִינְקָה

(מְקִיצָה בְבֶהָלָה) צְעָקוֹת חֲדָשׁוֹת! אוֹי, מַזָּלִי הָרָע! (פּוֹתַחַת דֶּלֶת 3 וְנִכְנֶסֶת) הֲקָרָאת לִי גְבִרְתִּי?

הָאֵם

רְאִי נָא מִי עוֹמֵד עַל יַד הַדָּלֶת.

מָרִינְקָה

עַל יַד אֵיזוֹ דָּלֶת? (הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל שֵׁנִית).

דִּינָה

(בְּכַעַס) הַאֵינֵךְ שׁוֹמַעַת? שָׁם, שָׁם, עַל יַד הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית בַּפְּרוֹזְדוֹר (מַרְאָה לָהּ בְּיָדָהּ).

מָרִינְקָה

טוֹב, טוֹב, גְּבִרְתִּי הַצְּעִירָה (וְהִיא יוֹצֵאת דֶּרֶךְ 2).

יוֹסֵף

(לְדִינָה) אֶפְשָׁר הָיִית מַטְרִיחָה אֶת עַצְמֵךְ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה?

דִּינָה

כַּאֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ עֵצוֹת אֶפְנֶה אֵלֶיךָ. לְעֵת עַתָּה אֵינֶנִּי מְבַקֶּשֶׁת עֵצוֹת.

הָאֵם

אַךְ אַל נָא תִּתְקוֹטְטוּ, יְלָדִים (נִכְנָסִים שְׁמוּאֵל וְחַנָּה דֶּרֶךְ 2, וּמָרִינְקָה שָׁבָה לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל דֶּרֶךְ 5 וְשָׁבָה לָנוּם).

שְׁמוּאֵל

(כְּבֵן עֶשֶׂר שָׁנִים) חַגִּים לְשִׂמְחָה, דּוֹדִי! (הָאָב עוֹנֶה בִתְנוּעַת הָרֹאשׁ).

חַנָּה

(כְּבַת שְׁמֹנֶה שָׁנִים) חַגִּים לְשִׂמְחָה, דּוֹדָתִי! (שְׁנֵיהֶם מְקַשְׁקְשִׁים בָאֱגוֹזִים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם וּבְכִיסֵיהֶם).

הָאֵם

חַגִּים לְשִׂמְחָה, יְלָדִים. וּמַה שְׁלוֹם אֲבִיכֶם וְאִמְּכֶם?

חַנָּה

תּוֹדָה לָךְ, דּוֹדָה. לְאָבִינוּ וּלְאִמֵּנוּ שָׁלוֹם. אֲבָל רְאִי נָא, דּוֹדָתִי, הֲלֹא נִרְדְּמָה צִלָּה בְאֶמְצַע הַסֵּדֶר, הַאָעִיר אוֹתָהּ מִשְּׁנָתָהּ? (הָאֵם מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת הַסְכָּמָה).

שְׁמוּאֵל

אַתֶּם עוֹדְכֶם יוֹשְׁבִים אֶל הַסֵּדֶר, וַאֲנַחְנוּ כְבָר גָּמַרְנוּ. אִמֵּנוּ נָתְנָה לָנוּ אֱגוֹזִים וַנָּבֹא לְכָאן לְשַׂחֵק עִמָּכֶם.

הָאֵם

מִתְפַּלֵּאת אֲנִי עַל אִמְּכֶם שֶׁנָּתְנָה לָכֶם לָצֵאת אֶת הַבַּיִת בְּשָׁעָה מֵאֻחֶרֶת כָּזֹאת.

שְׁמוּאֵל

הָאֵם, אָמְנָם, לֹא חָפְצָה לָתֵת לָנוּ לָצֵאת הַחוּצָה. אַךְ אָנוּ אָמַרְנוּ לָהּ כִּי רוֹצִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת אֵיךְ הַדּוֹד עוֹרֵךְ אֶת הַסֵּדֶר, וַתִּתֵּן לָנוּ. אֲבָל הִזְהִירַתְנוּ לָשׁוּב מִיָּד. אוּלָם אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים לְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים בָּאֱגוֹזִים.

הָאֵם

(כִּמְצַחֶקֶת, מְאַיֶּמֶת עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבָּעָהּ) אִם כֵּן, הֲלֹא רַמָּאִים אַתֶּם וְשׁוֹבָבִים גְּדוֹלִים. אוּלָם אֵין דָּבָר. שְׁבוּ נָא, יְלָדִים, עוֹד מְעַט וְתוּכְלוּ לְשַׂחֵק בָּאֱגוֹזִים.

חַנָּה

(מְנַעְנַעַת בְּאֶצְבַּע קַלָּה אֶת כְּתֵפָהּ שֶׁל צִלָּה) עוּרִי נָא, צִלָּה יַקִּירָתִי, עוּרִי נָא וּנְשַׂחֵק בָּאֱגוֹזִים.

צִלָּה

(מִתְעוֹרֶרֶת מִתּוֹךְ בְּכִי, מְשַׁפְשֶׁפֶת עֵינֶיהָ וּבוֹכָה) אַהּ… אַהּ… אַהּ…

הָאֵם

(נִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָהּ) אַל נָא תִבְכִּי, צִלָּתִי יָפָתִי. הֲרֵי חַנָּה כָאן, לְכִי נָא אִתָּהּ וְאֶתֵּן לָךְ אֱגוֹזִים וּתְשַׂחֲקִי עִמָּהּ (שְׁמוּאֵל וְחַנָּה יוֹשְׁבִים סָמוּךְ לָאָרוֹן).

צִלָּה

(מִתּוֹךְ בְּכִי מִשְׁתַּתֵּק) טוֹב אִמִּי, תְּנִי… לִי… אֱגוֹזִים… וַאֲשַׂחֵק… עִמָּהּ…

הָאָב

(בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאֵם מְטַפֶּלֶת בַּיְלָדִים, מְעַיֵּן הָאָב קְצָת בַּפֵּרוּשִׁים, וְיוֹסֵף וְדִינָה יוֹשְׁבִים לָהֶם שְׁקֵטִים, מִתְעַנְּגִים עַל הַהַפְסָקָה, וְאֶפְשָׁר מִתְעַנְיְנִים קְצָת מֵרָחוֹק בַּיְלָדִים הַקְּטַנִּים. וְעַכְשָׁו גּוֹמֵר הָאָב אֶת הַמִּזְמוֹר “מִן הַמֵּצַר”) “מֵאֵת ה' הָיְתָה… נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ… (עִם הַיְלָדִים) אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא… הַצְלִיחָה… בָּרוּךְ הַבָּא… כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ”.

הָאֵם

(לְבִנְיָמִין וְצִלָּה) עַכְשָׁו בָּרְכוּ עַל הַיַּיִן וּשְׁתוּ אֶת הַכּוֹס הָרְבִיעִית.

בִּנְיָמִין וְצִלָּה

(לוֹקְחִים אֶת הַכּוֹס בַּיָּד) בָּרוּךְ אַתָּה… פְּרִי הַגָּפֶן (שׁוֹתִים).

בִּנְיָמִין

אִמָּא, הֲתִתְּנִי לִי עַכְשָׁו אֱגוֹזִים?

הָאֵם

כֵּן, אֲבָל אַל נָא תָקִימוּ שָׁאוֹן וְרַעַשׁ בְּשַׂחֶקְכֶם (הִיא קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, פּוֹתַחַת דֶּלֶת אוֹ תֵבָה בָאָרוֹן וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם אֱגוֹזִים וְנוֹתֶנֶת לְבִנְיָמִין וּלְצִלָּה).

בִּנְיָמִין

שְׁמוּאֵל, חַנָּה וְצִלָּה, לְכוּ נְשַׂחֲקָה בַפִּנָּה. תְּחִלָּה נְשַׂחֵק בַמִּשְׂחָק “זוּג אוֹ פֶּרֶט”, וְאַחֲרֵי כֵן בְּמִשְׂחָק אַחֵר (כֻּלָּם מִתְכַּנְּסִים בַּפִּנָּה הַקְּרוֹבָה אוֹ הָרְחוֹקָה מִן הָרוֹאִים וּמְשַׂחֲקִים לָהֶם, וְאֵין קוֹלָם נִשְׁמָע בָּרִאשׁוֹנָה כִּי עוֹד חֲזָקָה עֲלֵיהֶם מִצְוַת אִמָּם לְבִלְתִּי הָקִים רַעַשׁ. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַמִּשְׂחָק הֵם שׁוֹכְחִים אֶת דְּבָרֶיהָ וּמְרִימִים קוֹלָם).

יוֹסֵף

(מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְאִמּוֹ כְּשֶׁהִיא סוֹגֶרֶת אֶת הַתֵּבָה וְאוֹמֶרֶת לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאָהּ) אִמָּא, אוֹתִי כְּפִי הַנִּרְאֶה שָׁכַחַתְּ לְגַמְרֵי. הַאֵין לִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בָאֱגוֹזִים?

הָאֵם

מַה, נַעַר גָּדוֹל כָּמוֹךָ יַפְסִיק אֲמִירַת הַהַגָּדָה וְיֵלֵךְ לְשַׂחֵק בָאֱגוֹזִים עִם יְלָדִים קְטַנִּים? בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם!

יוֹסֵף

מִי דִבֵּר עַל אֹדוֹת מִשְׂחָקִים? רְצוֹנִי לֶאֱכֹל אֶת הָאֱגוֹזִים וְלֹא לְשַׂחֵק בָּהֶם.

דִּינָה

אֲבָל, אִמָּא, הֲרֵי אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל אַף “כַּזַּיִת” אַחַר הָאֲפִיקוֹמָן… (בְּדַבְּרָהּ מְנַעְנֵעַ יוֹסֵף אֶת יָדוֹ בְּפָנֶיהָ, כְּאִלּוּ רָצָה לַעֲצֹר בְּעַד פִּיהָ).

יוֹסֵף

הַחֲרִישִׁי! מִי בִקֵּשׁ עֵצוֹת מִמֵּךְ!

הָאֵם

הֲרוֹאֶה אַתָּה, יוֹסֵף, שֶׁדִּינָה מֵיטִיבָה לָדַעַת מִמְּךָ אֶת חֻקֵּי הַפֶּסַח? חוֹשֶׁדֶת אֲנִי בְךָ שֶׁגַּם אֶת הַהַגָּדָה אַתָּה קוֹרֵא בְלִי כַוָּנָה יְתֵרָה.

יוֹסֵף

טוֹב, אִמָּא, הִנְנִי לִקְרֹא בְכַוָּנָה. “נִשְׁמַת כָּל חַי… מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ” (הוּא מִתְלַהֵב וְקוֹרֵא בְנִגּוּן, אֲבָל רַק לְרֶגַע. הָאֵם שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ וְקוֹרֵאת בָּהַגָּדָה, וְיוֹסֵף אוֹמֵר אֶל דִּינָה) חַכִּי, צִדְקָנִית, אֲנִי אֲשַׁלֵּם לָךְ בְּעַד זֶה, וְלֹא תַּרְחִיבִי עוֹד עָלַי אֶת פִּיךְ…

דִּינָה

(בְּהַעֲוָיַת־הַפָּנִים שֶׁל בִּטּוּל) אֵין אֲנִי יְרֵאָה אוֹתְךָ.

הָאֵם

(מְזָרֶזֶת אוֹתוֹ לִקְרֹא) נוּ, נוּ, יוֹסֵף, יוֹסֵף! (וְהוּא שָׁב לִקְרִיאָתוֹ).

הָאָב

“נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ…” (וְכֻלָּם קוֹרְאִים בְּלַחַשׁ אוֹ בְקוֹל נָמוּךְ)

בִּנְיָמִין

(בְּקוֹל, אַחֲרֵי שֶׁשִּׂחֲקוּ אֵיזֶה זְמָן בְּלַחַשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַיְלָדוֹת מְשַׂחֲקוֹת כָּל הַזְּמָן בְּקוֹל נָמוּךְ, כַּיָּאוּת לִילָדוֹת שְׁקֵטוֹת. פּוֹשֵׁט הוּא יָד קְמוּצָה אֶל שְׁמוּאֵל) נוּ, כַּמָּה יֵשׁ בְּחָפְנִי עַכְשָׁו, זוּג אוֹ פֶּרֶט?

שְׁמוּאֵל

(בּוֹדֵק תְּחִלָּה בְּכַף יָדוֹ הַקְּמוּצָה שֶׁל בִּנְיָמִין וְעוֹנֶה) זוּג!

בִּנְיָמִין

(פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וּמוֹנֶה) אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה (צוֹחֵק בְּקוֹל) הַ… הַ… הַ… שַׁלֵּם לִי שִׁבְעָה אֱגוֹזִים.

שְׁמוּאֵל

עוֹשֶׂה אַתָּה חֻרְבָּן בְּמִסְפַּר אֱגוֹזָי. לָמָּה לְךָ לָקַחַת מִסְפָּר גָּדוֹל כָּל כָּךְ בְּבַת אֶחָת? הֲרֵי אַתָּה מַעֲמִיד גַּם אֶת אֱגוֹזֶיךָ בְסַכָּנָה. מֶה הָיָה לוּ כִוַּנְתִּי אֶל הָאֱמֶת, הֲרֵי הָיָה הֶפְסֵדְךָ גָדוֹל כְּהֶפְסֵדִי עַכְשָׁו. הִנְנִי לְשַׁלֵּם לְךָ שִׁבְעָה אֱגוֹזִים, אֲבָל אַל תִּקַּח יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה בְיָדְךָ כְּשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתִי שֵׁנִית (וְהוּא נוֹתֵן לוֹ מַה שֶׁחַיָּב לוֹ, שִׁבְעָה אֱגוֹזִים).

בִּנְיָמִין

אֵין אֲנִי יָרֵא מִן הַהֶפְסֵד וּמִן הַסַּכָּנָה. הָרוֹצֶה לְהִשְׂתַּכֵּר הַרְבֵּה צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְפֻרְעָנוּת (מוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדוֹ מְלֹא חָפְנָיו אֱגוֹזִים) נוּ, מָה עַכְשָׁו, פֶּרֶט אוֹ זוּג?

שְׁמוּאֵל

אַתָּה חָשַׁבְתָּ שֶׁאֲנִי אֶחְשֹׁב כִּי מִכֵּיוָן שֶׁבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אָמַרְתִּי “זוּג” וְלֹא כִוַּנְתִּי, לָכֵן אֲנַסֶּה אֶת גּוֹרָלִי בַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה בְּ“פֶרֶט”. וְלָכֵן, צָרִיךְ הָיִיתָ לָקַחַת בְּיָדְךָ זוּג עוֹד הַפַּעַם כְּדֵי לְהַכְשִׁילֵנִי. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אֶחְשֹׁב כָּכָה וְאֶתְחַכֵּם לְךָ וְאֶהְיֶה אוֹמֵר “זוּג” גַּם הַפַּעַם, עַל כֵּן הָיִיתָ צָרִיךְ לַחֲזֹר מִדַּעְתְּךָ וְלָקַחַת בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית דַּוְקָא פֶרֶט. אוּלָם מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי אֶחְשֹׁב וְאֶתְחַכֵּם לְךָ כָכָה וְאֶהְיֶה אוֹמֵר פֶּרֶט, וַתַּעַשׂ גַּם אַתָּה בְעָרְמָה וַתִּקַּח בְיָדְךָ זוּג… עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ זוּג! הָבָה, פְּתַח נָא אֶת יָדְךָ וְנִרְאֶה מַה יֵשׁ לְךָ בָהּ (בִּנְיָמִין פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וּשְׁמוּאֵל מוֹנֶה) אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה, עֲשָׂרָה… הֶאָח! כִּוַּנְתִּי לְעָרְמָתֶךָ. עֲשָׂרָה אֱגוֹזִים בְּבַת אֶחָת: הֶאָח! (שָׂם אֶת הָאֱגוֹזִים בְּכִיס בִּגְדוֹ, מוֹצִיא מִשָּׁם כַּף קְמוּצָה, אֲבָל לֹא גְדוּשָׁה כְזוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין) נִרְאֶה נָא אִם תּוּכַל אַתָּה לִמְצֹא מַה בְּיָדִי, זוּג אוֹ פֶּרֶט?

בִּנְיָמִין

(בְּלִי בְדִיקָה, וּמִיָּד) פֶּרֶט (שְׁמוּאֵל פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ) רַק אֱגוֹז אֶחָד בְּיָדֶךָ? הִנְּךָ קַמְצָא בַר קַמְצָא מֵאֶרֶץ הַקַּמְצָנִים. אֵין אֲנִי חָפֵץ לְשַׂחֵק עִמָּךְ (וְהוּא מְשַׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל חָזוֹ וּמִסְתַּכֵּל בְּמִשְׂחַק הַיְלָדוֹת, וּשְׁמוּאֵל עוֹמֵד וּמוֹנֶה לְעַצְמוֹ אֶת מִסְפַּר הָאֱגוֹזִים אֲשֶׁר לוֹ).

הָאָב

(כְּחַזָּן וּבְנִגּוּן) “שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ…” (וְיוֹסֵף וְדִינָה שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בַמְשַׂחֲקִים בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים מִתְעוֹרְרִים מֵהַפְסָקָתָם וּמְמַלְּאִים אַחֲרֵי הָאָב וְקוֹרְאִים הָלְאָה).

הָאֵם

דִּינָה, אִסְפִי נָא אֶת הַכֵּלִים לְמָקוֹם אֶחָד (דִּינָה קָמָה וְאוֹסֶפֶת אֶת הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים עַל הַשֻּׁלְחָן, חוּץ מִן הַבַּקְבּוּק וְהַכּוֹסוֹת) מָרִינְקָה! (אֲבָל זוֹ שֶׁהִתְנַמְנְמָה מֵחָדָשׁ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת. הָאֵם קוֹרְאָה לָהּ שֵׁנִית) מָרִינְקָה! (אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. הָאֵם פּוֹנָה אֶל דִּינָה) יְשֵׁנָה הִיא כְּחָלָל מֵת… צָרִיךְ לְהַתְרִיעַ עָלֶיהָ בְשׁוֹפָר וְאָז תָּקִיץ. קִרְאִי לָהּ אַתְּ, דִּינָה.

יוֹסֵף

(עַד שֶׁזּוֹ לֹא הִסְפִּיקָה לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ) נוּ, נוּ, “הָרִימִי כַשּׁוֹפָר קוֹלֵךְ”, כַּכָּתוּב. אֲבָל, דִּינָה, אַתְּ שֶׁלַּמְדָנִית הִנָּךְ, מִנַּיִן לָךְ שֶׁהַשּׁוֹפָר מֵקִיץ גַּם אֶת הַגּוֹיִם לִתְחִיַּת הַמֵּתִים? הָא מִנַּיִן לָךְ?

דִּינָה

(אֵינָהּ שָׂמָה לֵב לַהֲלָצָתוֹ וְקוֹרֵאת בְּקוֹל רָם כְּשֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת אֶל דֶּלֶת 3) מָרִינְקָה, מָרִינְקָה!

מָרִינְקָה

(מְקִיצָה בְּבֶהָלָה וּמְשִׂיחָה לְעַצְמָהּ) אוֹי, צְעָקוֹת כְּבִשְׁעַת שְׂרֵפָה, חַס וְחָלִילָה (פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת 3, נִכְנֶסֶת) אֵיזוֹ דָּלֶת?

הָאֵם

עַכְשָׁו אֵין כָּל דָּלֶת. הָסִירִי נָא אֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וּקְחִי אוֹתָם אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל לִרְחֹץ אוֹתָם.

מָרִינְקָה

(נוֹטֶלֶת אֶת הַכֵּלִים, פּוֹתַחַת דֶּלֶת 3 בְּרַגְלָהּ, וּכְשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח 3 וּפָנֶיהָ אֶל הָרוֹאִים הִיא מְנַעְנַעַת בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת מֶחָאָה עַל יְרִידָתָהּ הַמּוּסָרִית אוֹ הַחֶבְרָתִית, נִכְנֶסֶת לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל וְהַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת בַּעֲדָהּ. שָׁם הִיא חוֹזֶרֶת עַל הַמִּלִּים שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת, וְטַעַם תְּנוּעַת רֹאשָׁהּ נַעֲשָׂה מוּבָן) “לִרְחֹץ אוֹתָם…” וַדַּאי שֶׁאֶרְחַץ אוֹתָם, וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן? וְכִי בְלָאו הָכִי לֹא הָיִיתִי רוֹחֶצֶת אוֹתָם? נוּ, יָמִים טוֹבִים הִגִּיעוּנִי! (הִיא מַתְחִילָה לְטַפֵּל בִּרְחִיצַת הַכֵּלִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁהַקִּיר מַפְסִיק בֵּינָהּ וּבֵין הָרוֹאִים, אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָהּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, אֲבָל יְכֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיהָ וְאֶת נִקּוּשׁ הַכֵּלִים בִּרְחִיצָתָם דֶּרֶךְ פֶּתַח 4 הַפָּתוּחַ. הָאֵם מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַמַּפָּה, וְדִינָה שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ מִיָּד בִּפְתֹּחַ מָרִינְקָה אֶת הַדֶּלֶת 3).

הָאָב

(בְּקוֹל) “וּבְכֵן, וַיְהִי בַחֲצִי הַלָּיְלָה! אָז רֹב נִסִּים…” (וְיֶתֶר הַמְסֻבִּים מַחֲרִים מַחֲזִיקִים אַחֲרָיו בְּקוֹל וּבְצָהֳלָה לְרֶגַע אֶחָד אֲבָל מִיָּד מִתְרַפִּים וְאוֹמְרִים בְּלָחַשׁ. פִּתְאֹם נִשְׁמָע קוֹל רַעַשׁ שֶׁל צַלַּחַת גְּדוֹלָה שֶׁנָּפְלָה לָאָרֶץ וְנִשְׁבָּרָה. כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים).

הָאֵם

אוֹי וַאֲבוֹי לִי! הָרִיבָה הַהִיא תִשְׁבֹּר אֶת כָּל כְּלֵי הַפֶּסַח שֶׁלִּי. הִיא כְבָר עָשְׂתָה בָהֶם מַהְפֵּכָה גְדוֹלָה. יָדֶיהָ יְדֵי חָרֶס (קָמָה וְיוֹצֵאת בְּחִפָּזוֹן אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל. גַּם אַרְבַּעַת הַיְלָדִים הַמְשַׂחֲקִים מַפְסִיקִים אֶת מִשְׂחָקָם וְרָצִים אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל. הָאָב לֹא יַפְסִיק אֶת אֲמִירַת הַהַגָּדָה, כִּי מַה לוֹ וּלְעִסְקֵי הַנָּשִׁים בַּחֲדַר הַבִּשּׁוּל?)

דִּינָה

זֹאת כְּבָר הַצַּלַּחַת הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא מְשַׁבֶּרֶת.

יוֹסֵף

(כְּתַנָּא דִמְסַיַּע לָהּ, מְזַמֵּר לְאַט וּבְהַטְעָמָה) "יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּן…

מָרִינְקָה

(בַּחֲדַר הַבִּשּׁוּל) סִלְחִי נָא לִי, גְּבִרְתִּי. הַצַּלַּחַת נִשְׁמְטָה מִיָּדִי בְנַקּוֹתִי אוֹתָהּ. אֵין אֲנִי רְגִילָה לְנַקּוֹת צַלָּחוֹת שֶׁל חַג הַפֶּסַח. בְּמֶשֶׁךְ חַג הַפֶּסַח, וַדַּאי אֶתְרַגֵּל בְּנִקָּיוֹן כֵּלִים פִּסְחִיִּים…

הָאֵם

וְאָז נִשָּׁאֵר בְּלִי כֵלִים לְפֶסַח… הִזָּהֲרִי נָא, וְאַל תֵּרָדְמִי בְּרַחֲצֵךְ אֶת כְּלֵי הַפֶּסַח, כִּי חַג לָנוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. שׁוּבוּ, יְלָדִים לִמְקוֹמְכֶם, וּתְנוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתָהּ (הַיְלָדִים, חוּץ מִבִּנְיָמִין, שָׁבִים לְאַט לִמְקוֹמָם, וְהָאֵם יוֹצֵאת וְסוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ).

מָרִינְקָה

(כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא הִשְׁגִּיחָה שֶׁבִּנְיָמִין עוֹמֵד אֶצְלָהּ וְהִיא אוֹמֶרֶת מַה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּגָרְפָהּ אֶת הַשְּׁבָרִים בְּמַגְרֵפָה. אֶפְשָׁר אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ קוֹל גֵּרוּף הַשְּׁבָרִים, וְאֶפְשָׁר אִי־אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, אֲבָל קַל לְהָבִין) תִּפַּח רוּחָן שֶׁל אוֹתָן הַצַּלָּחוֹת הַפִּסְחִיּוֹת שֶׁהֵן נִשְׁבָּרוֹת מִיָּד כְּשֶׁהֵן נוֹפְלוֹת אָרְצָה. יְהוּדִיָּה טוֹבָה הִיא גְבִרְתִּי, אַף כִּי רַבָּנִית הִיא (מַשְׁגִּיחָה בְּבִנְיָמִין בְּכָעַס) מַה לְךָ פֹּה, וּמִי לְךָ פֹּה? גֶּשׁ הָלְאָה, וְאַל תִּסְתּוֹבֵב תַּחַת רַגְלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי רוֹחֶצֶת אֶת הַכֵּלִים הַפִּסְחִיִּים!

בִּנְיָמִין

תְּנִי נָא לִי, מָרִינְקָה, אֶת קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה בְּעַד מִשְׂחַק הָאֱגוֹזִים.

מָרִינְקָה

לָמָּה לְךָ פִתְאֹם קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה? גֶּשׁ הָלְאָה!

בִּנְיָמִין

אִם לֹא תִּתְּנִי לִי אֶת הַקֶּרֶשׁ, אֶקָּחֵהוּ בְעַצְמִי (לוֹקֵחַ אֶת הַקֶּרֶשׁ וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ פֶּתַח 3, וּבְעוֹדוֹ עוֹמֵד בַּפֶּתַח עוֹשֶׂה לָהּ חֹטֶם אָרֹךְ בְּשִׂימוֹ אֶת אֲגֻדָּלוֹ אֶל קְצֵה חָטְמוֹ וּמְפַזֵּר אֶצְבְּעוֹתָיו לְעֻמָּתָהּ, סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת וְקָרֵב אֶל חֲבוּרַת הַיְלָדִים) רְצוֹנְכֶם, יְלָדִים, נְשַׂחֵק בְּגִלְגּוּל אֱגוֹזִים מֵעַל קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה הַמְשֻׁפָּע. הַיֶּלֶד אֲשֶׁר אֱגוֹזוֹ יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הַקַּו הַזֶּה מִיֶּתֶר הָאֱגוֹזִים (מַרְאֶה עַל אֵיזֶה קַו אֲשֶׁר עַל הָרִצְפָּה) זוֹכֶה בְכָל הָאֱגוֹזִים. הֲטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם מִשְׂחָק זֶה?

כֻּלָּם

כֵּן, כֵּן. טוֹב. טוֹב מְאֹד.

מָרִינְקָה

(יָצְאָה בֵינָתַיִם דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים 5 וְ6 וְהִשְׁלִיכָה אֶת הַשְּׁבָרִים הַחוּצָה. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהִיא שָׁבָה וְסוֹגֶרֶת וּמַבְרִיחָה אֶת הַדְּלָתוֹת בְּרַעַשׁ, וְשָׁבָה לַעֲבוֹדַת הָרְחִיצָה, הִיא נִזְכֶּרֶת בִּמְשׁוּבָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין אֲשֶׁר לָקַח אֶת קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה וְאֶת פִּיהָ לֹא שָׁאָל) הַשֵּׁד יוֹדֵעַ אוֹתָם עִם דִּינֵי הַפֶּסַח שֶׁלָּהֶם. הָתֵינַח מְלִיחַת הַבָּשָׂר לְפֶסַח, יָכֹל אָדָם לָדוּן קַל וָחֹמֶר. וּמָה אִם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה צָרִיךְ אָדָם לִמְלֹחַ אֶת הַבָּשָׂר, בְּפֶסַח לֹא כָל שֶׁכֵּן. אֲבָל לִמְלֹחַ אֱגוֹזִים כְּדֵי לְשַׂחֵק בָּהֶם, הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת? יִקָּחֵם אֹפֶל, אֶת הַיְּהוּדוֹנִים הַקְּטַנִּים! (מוֹסִיפָה לִרְחֹץ אוֹ לִשְׁטֹף אֶת הַכֵּלִים).

בִּנְיָמִין

(בֵּינָתַיִם הָיָה עָסוּק בְּהַצָּגַת הַקֶּרֶשׁ; הִצִּיב אוֹתָהּ תְּחִלָּה קָצֶה אֶחָד לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ אֶת הָעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן, קָרוֹב אוֹ רָחוֹק מִן הָרוֹאִים, עַד אֲשֶׁר בָּאַחֲרוֹנָה מָצָא אֶת הַמָּקוֹם הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר. וְהִנֵּה הַקִּיר אֲשֶׁר הַקֶּרֶשׁ עוֹמֵד סָמוּךְ אֵלָיו הוּא לִימִין הָרוֹאִים, וְהַקַּו שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, לְפִי זֶה, יִהְיֶה כְמוֹ הֶמְשֵׁךְ יָדָם הַפְּשׁוּטָה, בְּאֹפֶן שֶׁעֲמִידַת הָאֱגוֹזִים בְּיַחַס אֶל הַקַּו אֵינֶנָּהּ כָּל כָּךְ בּוֹלֶטֶת לְעֵינֵי הָרוֹאִים) יֶלֶד מְגַלְגֵּל אַחַר יֶלֶד, אוֹ שְׁנֵי יְלָדִים מְגַלְגְּלִים כְּאֶחָד. הָבָה! (וְהֵם מְגַלְגְּלִים, זֶה אַחַר זֶה, אוֹ שְׁנַיִם כְּאֶחָד, פַּעַם זוֹכֶה זֶה וּפַעַם יֶלֶד אַחֵר, וְהַזּוֹכֶה אוֹמֵר, “הִנֵּה שֶׁלִּי עוֹמֵד עַל הַקַּו”, אוֹ “שֶׁלִּי קָרוֹב אֶל הַקַּו”, אוֹ “שֶׁלִּי נוֹגֵעַ בַּקַּו”, וְכֵן הָלְאָה, וְהֵם גּוֹחֲנִים, וְגַם מוֹדְדִים בְּזֶרֶת אוֹ בְטֶפַח וּמַבִּיטִים בְּשֶׁבַע עֵינַיִם שֶׁלֹּא יְקַפְּחוּ זֶה אֶת זֶה).

הָאָב

“תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה. וַיְהִי בַחֲצִי הַלָּיְלָה. כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה. אַדִּיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה…” (וְהוּא וְיֶתֶר הַמְסֻבִּים קוֹרְאִים הָלְאָה).

דִּינָה

אַבָּא, יְכֹלָה אֲנִי לִשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה קְטַנָּה?

הָאָב

שַׁאֲלִי, בִּתִּי, וְאֶעֱנֶה לָךְ.

דִּינָה

הַאֵין אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִתְגַלֶּה גַם כֵּן בִּדְמוּת נַעֲרָה?

הָאָב

(עוֹשֶׂה לָהּ נַחַת רוּחַ) אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר, בִּתִּי. אַף כִּי לֹא מָצָאתִי לָזֶה זֵכֶר בְּשׁוּם סֵפֶר (קוֹרֵא).

יוֹסֵף

(מַכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְצַד דִּינָה אַף כִּי נִשְׁאָר יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁדְּבָרָיו יַגִּיעוּ לְאֹזֶן אָבִיו) אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי בִמְקוֹמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, לֹא דַי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַרְאֶה אֶת עַצְמִי בְצוּרַת נְעָרוֹת, אֶלָּא הָיִיתִי נִמְנָע גַּם מִלַּעֲמֹד בְּדָלֶת אַמּוֹת שֶׁלָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂכְלָן קָצָר וּלְשׁוֹנָן אֲרֻכָּה, וְהֵן קוֹפְצוֹת לְתוֹךְ דִּבְרֵי אֲחֵרִים וְנוֹתְנוֹת עֵצוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים אוֹתָן.

דִּינָה

(בַּעֲקִימַת הַשְּׂפָתַיִם) אַשְׁרֵינוּ שֶׁלֹּא אַתָּה הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. יִשְׁמְרֵנוּ ה' מִנְבִיאִים כָּמוֹךָ!

בִּנְיָמִין

(שִׂיחָתָם אֹדוֹת הַנָּבִיא הִגִּיעָה לְאָזְנָיו וּמַזְכִּירָה אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעָלְתָה לְפָנָיו קֹדֶם לְכָךְ אֶלָּא שֶׁפֻּלְמוּס הָאֱגוֹזִים כִּמְעַט שֶׁהִסִּיחָה אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה) שְׁמַע נָא, שְׁמוּאֵל, הַאִם הִצִּיג אָבִיךָ כוֹס יַיִן עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁבִיל הַמָּשִׁיחַ?

דִּינָה

הַכְּבָר שָׁכַחְתָּ מַה שֶׁאָמְרוּ לְךָ? הַיַּיִן הוּא לֹא בְעַד הַמָּשִׁיחַ כִּי אִם בְּעַד הַמְבַשֵּׂר אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, הֲלֹא הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

יוֹסֵף

אֲבָל, רְאֵה נָא רְאֵה, תָּמִיד צְרִיכָה הִיא לְהִתְעָרֵב בְּעִסְקֵי אֲחֵרִים!

הָאֵם

נוּ, נוּ, יוֹסֵף, אַל תַּפְסֵק. הַבֵּט אֶל הָאָב וּקְרָא כָמוֹהוּ (יוֹסֵף וְדִינָה שָׁבִים לִקְרִיאָתָם).

בִּנְיָמִין

נִכְשַׁלְתִּי בִלְשׁוֹנִי. רְצוֹנִי הָיָה לוֹמַר, בִּשְׁבִיל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

שְׁמוּאֵל

בְּוַדַּאי. הַכּוֹס הַהִיא עוֹדֶנָּה עוֹמֶדֶת אֶצְלֵנוּ מְלֵאָה יַיִן, וְאָבִינוּ הִזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִטְעַם מֵאוֹתוֹ הַיַּיִן עַד הַבֹּקֶר, כִּי הַנָּבִיא מְבַקֵּר אֶת הַבַּיִת בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים.

בִּנְיָמִין

(בְּלַחַשׁ הַנִּשְׁמָע וּמִתּוֹךְ כֹּבֶד הָרֹאשׁ) אָנֹכִי לֹא אִישַׁן הַלָּיְלָה. אֲנִי אֵשֵׁב עֵר כָּל הַלָּיְלָה. אוּלַי אֶרְאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְעֵינָי.

שְׁמוּאֵל

וּמַה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ?

בִּנְיָמִין

כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתוֹ אַגִּיד לוֹ כִּי אֲנִי מְחַכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּכָל לִבִּי, וְשֶׁכְּבָר הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁיָּבֹא.

שְׁמוּאֵל

לֹא תוּכַל לָשֶׁבֶת עֵר כָּל הַלָּיְלָה.

בִּנְיָמִין

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאוּכַל. עַתָּה תִרְאֶה!

חַנָּה

לָמָּה אַתֶּם מְבַלִּים אֶת הַזְּמָן בְּשִׂיחָה, נָשׁוּבָה נָא לְמִשְׂחָקֵנוּ (וְהֵם שָׁבִים לְמִשְׂחָקָם כְּקֶדֶם).

הָאָב

“הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן… בָּרוּךְ אַתָּה… פְּרִי הַגָּפֶן”. (יֶתֶר הַמְסֻבִּים מְבָרְכִים וְשׁוֹתִים) “חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ…” (כֻּלָּם קוֹרְאִים וְגוֹמְרִים בְּקוֹל) “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִירוּשָׁלָיִם!”

הָאֵם

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הָאָב

נְזַמֵּר נָא, יְלָדִים, “אַדִּיר הוּא” (וְהוּא מַנְהִיג אוֹתָם בְּיָדוֹ. הַמְסֻבִּים מַתְחִילִים, וְהַמְשַׂחֲקִים עוֹנִים אַחֲרֵיהֶם בְּצָהֳלָה וְרִנָּה) “אַדִּיר הוּא, אַדִּיר הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵיתְךָ בְּקָרוֹב”… “… בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא…” (מְזַמְּרִים אֶת כָּל הַפִּיּוּט כְּחַזָּן עִם מַקְהֵלָה, וּכְשֶׁגּוֹמְרִים, שָׁבִים הַמְשַׂחֲקִים לְמִשְׂחָקָם) “אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ…” (מִפַּעַם לְפַעַם נִשְׁמָע מֵחֲדַר הַבִּשּׁוּל קוֹל הַקָּשַׁת כְּלִי בִכְלִי, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁמָּרִינְקָה עוֹד עוֹמֶדֶת עַל מִשְׁמַרְתָּהּ וּמְנַגֶּבֶת אֶת הַכֵּלִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָחֲצָה וְשָׁטְפָה אוֹתָם הֵיטֵב. מִפַּעַם לְפַעַם מְרִימִים הַמְשַׂחֲקִים אֶת קוֹלָם בְּשָׁמְרָם עַל זְכוּתָם שֶׁלֹּא תְקֻפָּח. אוּלָם בָּאַחֲרוֹנָה פּוֹרֶצֶת מְרִיבָה גְדוֹלָה בֵּין בִּנְיָמִין וּבֵין שְׁמוּאֵל עַל דְּבַר הָאֱגוֹזִים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, כִּי בְמִקְרֶה הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם לִידֵי זְכִיָּה בָאֱגוֹזִים, אֶלָּא שֶׁאֱגוֹזוֹ שֶׁל אֶחָד עוֹמֵד עַל הַקַּו, וְשֶׁל הַשֵּׁנִי נוֹגֵעַ בַּקַּו בְּקָצֵהוּ, וְזֶהוּ סֶלַע הַמַּחֲלֹקֶת אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם).

שְׁמוּאֵל

אֲנִי זָכִיתִי וְשֶׁלִּי הֵם, כִּי אֱגוֹזִי עוֹמֵד עַל הַקַּו.

בִּנְיָמִין

גַּם אֲנִי זָכִיתִי וְשֶׁלִּי הֵם, כִּי אֱגוֹזִי נוֹגֵעַ בּוֹ בְקָצֵהוּ.

שְׁמוּאֵל

(בְּקוֹל וּבְכַעַס) אֵיךְ יָכֹל אַתָּה לוֹמַר שֶׁאַתָּה זָכִיתָ בְּשָׁעָה שֶׁאֱגוֹזִי עוֹמֵד עַל הַקָּו. הַאֵין לְךָ עֵינַיִם בְּרֹאשֶׁךָ? וְאָנָה אַתָּה בָא?

בִּנְיָמִין

(בְּקֶצֶף) הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים תְּנַקֵּר? הֲלֹא אֱגוֹזִי נוֹגֵעַ בַּקַּו וְזָכִיתִי גַם אֲנִי, עַל כֵּן נְחַלְּקֵם בֵּינֵינוּ, חֵצִי לִי, וְחֵצִי לָךְ.

שְׁמוּאֵל

חָכָם גָּדוֹל אָתָּה. מַה יוֹתֵר חָשׁוּב, דָּבָר שָׁלֵם אִם חֵלֶק מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר, דָּבָר שָׁלֵם. וַהֲרֵי אֱגוֹזִי כֻלּוֹ עוֹמֵד עַל הַקַּו, וְשֶׁלְּךָ נוֹגֵעַ בּוֹ מְעַט בַּקָּצֶה שֶׁלּוֹ. הֲרֵי כָל אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יֹאמַר שֶׁאֲנִי הַזּוֹכֶה וְלֹא אָתָּה (לְעֵת כָּזֹאת הֵסֵבּוּ אֲלֵיהֶם אֶת דַּעַת כָּל הַמְּסֻבִּים).

בִּנְיָמִין

אִם כֵּן, נִשְׁאַל אֶת אָבִי, כִּי הֲלֹא “רַב” הוּא, וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

שְׁמוּאֵל

טוֹב, נִשְׁאַל אֶת אָבִיךָ, וְעַל פִּיו יָקוּם הַדָּבָר (נִגָּשִׁים אֶל הָאָב) רַבִּי, יֵשׁ לָנוּ דִין תּוֹרָה.

הָאָב

“שְׁלשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ” (פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם) טוֹב. יָבֹאוּ בַעֲלֵי הַדִּין וְיַצִּיעוּ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם.

שְׁמוּאֵל

אֲנִי וּבִנְיָמִין הָיינוּ מְשַׂחֲקִים בְּגִלְגּוּל אֱגוֹזִים מֵעַל קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה הַסָּמוּךְ אֶל הַקִּיר, וְעַל פִּי חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק זוֹכֶה הָאֱגוֹז הַיּוֹתֵר קָרוֹב אֶל הַקַּו הַקָּבוּעַ. וְהִנֵּה אֱגוֹזִי עוֹמֵד עַל הַקַּו, וְעַל פִּי הַדִּין זָכִיתִי אֲנִי בְכָל הָאֱגוֹזִים.

בִּנְיָמִין

אֲבָל אוֹתָם חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק אוֹמְרִים כִּי הַנּוֹגֵעַ בַּקַּו גַם כֵּן זָכָה, וְשֶׁלִּי נוֹגֵעַ בַּקַּו, וּלְפִי הַדִּין צָרִיךְ לְחַלֵּק אֶת הָאֱגוֹזִים בֵּין שְׁנֵינוּ.

שְׁמוּאֵל

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין אֱגוֹז אַחֵר עוֹמֵד עַל הַקָּו. אֲבָל אִם יֵשׁ אֱגוֹז הָעוֹמֵד כֻּלּוֹ עַל הַקַּו, פָּקְעָה זְכוּתוֹ שֶׁל זֶה הַנּוֹגֵעַ בַּקַּו רַק בְּקָצֵהוּ.

בִּנְיָמִין

לֹא נַפְקָא מִנָּהּ. כְּנוֹגֵעַ בַּקַּו כְּעוֹמֵד עַל הַקַּו, זֶה לָזֶה דָמְיָא.

הָאָב

(מַחֲלִיק בִּזְקָנוֹ, מִתְנוֹעֵעַ, וּמְנַעְנֵעַ בַּאֲגֻדָּלוֹ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ אֲבָל מִתּוֹךְ פָּנִים מְחַיְּכוֹת, וְחוֹזֵר עַל הַטַּעֲנוֹת כְּדֵי לַעֲמֹד עַל בֻּרְיָן, בְּנִגּוּן הַגְּמָרָא) שְׁנַיִם שֶׁגִּלְגְּלוּ אֱגוֹזִים, אֱגוֹזוֹ שֶׁל אֶחָד עוֹמֵד כֻּלּוֹ עַל הַקַּו, וֶאֱגוֹזוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עוֹמֵד רַק חֶצְיוֹ עַל הַקַּו וְחֶצְיוֹ מִחוּץ לַקַּו, אוֹ רַק נוֹגֵעַ בּוֹ בְקָצֵהוּ, זֶה אוֹמֵר אֲנִי זָכִיתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי זָכִיתִי; זֶה אוֹמֵר כֻּלָּם שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר חֶצְיָם שֶׁלִּי……הֲרֵי זֶה דִּין מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא (פּוֹנֶה אֶל שְׁמוּאֵל) אֵיפֹה עוֹמֵד אַתָּה בַגְּמָרָא?

שְׁמוּאֵל

שְׁנֵינוּ עוֹמְדִים בְּפֶרֶק “עֲשָׂרָה יוּחֲסִין”, בְּמַסֶּכְתָּא “קִדּוּשִׁין”.

הָאָב

וּמַה לְמַדְתֶּם קֹדֶם לְכָךְ? אֶפְשָׁר לֹא לְמַדְתֶּם “בָּבָא מְצִיעָא”?

בִּנְיָמִין

קֹדֶם לְכָךְ לָמַדְנוּ “גִּיטִין”, וּלְפָנֶיהָ לָמַדְנוּ “בָּבָא קַמָּא”, אֲבָל “בָּבָא מְצִיעָא” אוֹ " בָּבָא בַתְרָא" לֹא לָמַדְנוּ עוֹד.

הָאָב

אִם כֵּן, רוּץ נָא, בִּנְיָמִין, לַחֲדַר הַסְּפָרִים, וְהָבֵא לִי מִשָּׁם אֶת הַגְּמָרָא “בָּבָא מְצִיעָא” (בִּנְיָמִין יוֹצֵא דֶרֶךְ פֶּתַח 1. לִשְׁמוּאֵל) לְכָה נָא וְהַרְאֵה לִי עֲמִידַת הָאֱגוֹזִים בְּיַחַס אֶל הַקַּו הַמּוּטָּל בְּסָפֵק (קָם וְהוֹלֵךְ אַחֲרֵי שְׁמוּאֵל, וְכָל הַיְלָדִים אַחֲרָיו).

שְׁמוּאֵל

הִנֵּה הֵם עוֹמְדִים לָהֶם. זֶה שֶׁלִּי, וְזֶה שֶׁל בִּנְיָמִין.

הָרַב

(גּוֹחֵן תְּחִלָּה וּמְעַיֵּן הֵיטֵב. מִזְדַּקֵּף וּפוֹנֶה אֶל הָאֵם) הֲיֵשׁ תַּחַת יָדֵךְ עוֹד אֱגוֹזִים אֲחָדִים?

הָאֵם

(קָמָה וּמְחַיֶּכֶת) אֶפְשָׁר רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק בָּאֱגוֹזִים עִם הַיְלָדִים? (פּוֹתַחַת תֵּבָה אוֹ דֶלֶת בָּאָרוֹן, מוֹצִיאָה מִשָּׁם שַׂק נְיָר הַמַּחֲזִיק אֱגוֹזִים גְּדוֹלִים, וּמַגִּישָׁה אוֹתָם אֶל הָאָב).

הָאָב

(לוֹקֵחַ אֲחָדִים) וּמַדּוּעַ לֹא? הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ אֲנַחְנוּ הַגְּדוֹלִים יוֹדְעִים לְשַׂחֵק כְּמוֹ הַיְלָדִים… כִּי אָז לֹא הָיְתָה הַשִּׂנְאָה בֵין אַחִים גְּדוֹלָה כָל כָּךְ, וְשָׁלוֹם הָיָה עַל יִשְׂרָאֵל גַּם מִן הָעַמִּים… (הָאֵם מְשִׁיבָה אֶת הָאֱגוֹזִים לְתוֹךְ הָאָרוֹן).

בִּנְיָמִין

(שָׁב עִם הַגְּמָרָא) הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ, אַבָּא, אֶת הַגְּמָרָא.

הָאָב

חַכֵּה נָא רֶגַע, בְּנִי (וְהוּא נִגָּשׁ אֶל קֶרֶשׁ־הַמְּלִיחָה וּמְגַלְגֵּל עָלָיו אֱגוֹז אֶחָד וּמִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹצָאוֹת) זֶה לֹא רַע כָּל כָּךְ! (מְגַלְגֵּל שֵׁנִי וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו, וּכְשֶׁזֶּה עוֹמֵד מִלְּהִתְגַּלְגֵּל, אוֹמֵר הָאָב) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד (מְגַלְגֵּל שְׁלִישִׁי וּכְשֶׁזֶּה עָמַד, קוֹפֵץ הָאָב מִתּוֹךְ חֶדְוָה וְאוֹמֵר) הֶאָח! גַּם שֶׁלִּי עוֹמֵד עַל הַקַּו וּלְפִי זֶה זָכִיתִי גַם אֲנִי בָאֱגוֹזִים (בִּנְיָמִין וּשְׁמוּאֵל מַבִּיטִים זֶה עַל זֶה כְּאוֹבְדֵי עֵצָה אֵיךְ לְהֵחָלֵץ מִצָּרָה חֲדָשָׁה שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם בְּהֶסַּח הַדָּעַת. יוֹסֵף בָּא לְעֶזְרָתָם).

יוֹסֵף

אֲבָל אַבָּא, עַל כְּגוֹן דָּא אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: “אֵין אָדָם נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לַאֲחֵרִים בְּעַל כָּרְחָם”.

הָאָב

(מְחַיֵּךְ לוֹ) נַעֲנֵיתִי לְךָ, בְּנִי. וּמִפְּנֵי שֶׁהִשְׁמַעְתָּנוּ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ אֶת שְׁלשֶׁת הָאֱגוֹזִים הָאֵלֶּה בְמַתָּנָה.

יוֹסֵף

תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא (כּוֹפֵף אֶת עַצְמוֹ וּמֵרִים אוֹתָם. בִּנְיָמִין וּשְׁמוּאֵל מַשְׁגִּיחִים עָלָיו שֶׁלֹּא יִקַּח גַּם מִן הָאֲחֵרִים “אַגַּב אֻרְחָא”).

הָאָב

וְעַכְשָׁו נָשׁוּב לָעִנְיָנְנוּ (וְהוּא וְהַגְּדוֹלִים שָׁבִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְהַיְלָדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ).

יוֹסֵף

(לְדִינָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה) רוֹאָה אַתְּ? עַל אַפֵּךְ וְעַל חֲמָתֵךְ הִנֵּה יֵשׁ גַּם לִי אֱגוֹזִים!

דִּינָה

שְׂמַח בָּהֶם, וְיִשְׂמְחוּ גַם הֵם בָּךְ.

הָאָב

קְרָא נָא בִנְיָמִין אֶת הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.

בִּנְיָמִין

(פּוֹתֵחַ אֶת הַגְּמָרָא וְקוֹרֵא בַנִּגּוּן הָרָגִיל) “שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ; (בְּשָׁעָה שֶׁהוּא קוֹרֵא עוֹנֶה לוֹ הָאָב בִּתְנוּעַת רֹאשׁוֹ) זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי…” (מַפְסִיק בִּקְרִיאָתוֹ) אֲבָל מַה עִנְיַן מְצִיאַת טַלִּית לְמִשְׂחַק אֱגוֹזִים?

יוֹסֵף

תֵּן לִי רְשׁוּת, אַבָּא, וַאֲנִי אָשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה נִצָּחַת (הָאָב מַסְכִּים בְּרֹאשׁוֹ) “רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת, וְאֵלּוּ הֵן”, וְאַחַת מֵהֶן הִיא הַ“גְּזֵרָה שָׁוָה”.

הָאָב

יָפֶה דָּרַשְׁתָּ, בְּנִי (לְבִנְיָמִין) שְׁפִיל, בְּנִי, לְסֵיפֵיה דִּקְרָא.

בִּנְיָמִין

(מַמְשִׁיךְ) “זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, הָאוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מִג' חֲלָקִים, וְהָאוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵרְבִיעַ. זֶה נוֹטֵל ג' חֲלָקִים, וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ”.

הָאָב

עַד כָּאן, בְּנִי. וְעַכְשָׁו, לְפִי מִדַּת הַגְּזֵרָה־שָׁוָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (מַרְאֶה עָלָיו) אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, יוֹצֵא לָנוּ כָכָה: שְׁנַיִם שֶׁגִּלְגְּלוּ אֱגוֹזִים וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי זָכִיתִי וְכֻלָּם שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר גַּם אֲנִי זָכִיתִי וְחֶצְיָם שֶׁלִּי, הָאֶחָד נוֹטֵל שְׁלשָׁה חֲלָקִים וְהַשֵּׁנִי לוֹקֵחַ רְבִיעַ. הַמְקַבְּלִים אַתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין? (שְׁנֵיהֶם עוֹנִים הַסְכָּמָתָם בִּתְנוּעַת רֹאשָׁם) אִם כֵּן, שׁוּבוּ לְמִשְׂחַקְכֶם, וְּלוּלֵא הָיִיתִי צָרִיךְ לִגְמֹר אֶת הַהַגָּדָה, הָיִיתִי גַם אֲנִי נִטְפָּל אֲלֵיכֶם (הַיְלָדִים צוֹחֲקִים לְמַהֲתַלָּתוֹ וְשָׁבִים אֶל אֱגוֹזֵיהֶם).

הָאֵם

(מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹךְ סִפְרָהּ וּפוֹנָה אֶל הַיְלָדִים) יְלָדִים, זֶה יַסְפִּיק לְעֵת עַתָּה. הַשָּׁעָה מֵאֻחֶרֶת. כְּבָר הִגִּיעַ חֲצִי הַלָּיְלָה. רָאוּי לָכֶם לַעֲלוֹת עַל מִשְׁכַּבְכֶם כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהַשְׁכִּים מָחָר לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר.

שְׁמוּאֵל

כְּבָר גָּמַרְנוּ, דּוֹדָה (מְחַלֵּק אֶת הָאֱגוֹזִים בֵּינוֹ וּבֵין בִּנְיָמִין) זֶה שֶׁלְּךָ, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁלִּי (לְחַנָּה) נֵלְכָה נָא, חַנָּה, הַבָּיְתָה. אִמֵּנוּ וַדַּאי דּוֹאֶגֶת לָנוּ (לְבִנְיָמִין) וּמַה תֹּאמַר עַכְשָׁו? הֲרֵי זָכִיתִי בְחַ"י אֱגוֹזִים מִשֶּׁלָּךְ. הֶאָח!

בִּנְיָמִין

מְצִיאָה גְדוֹלָה מָצָא! מָחָר אֶזְכֶּה בִשְׁתֵּי פְּעָמִים חַ"י אֱגוֹזִים מִשֶּׁלָּךְ! (שְׁמוּאֵל וְחַנָּה מִתְכּוֹנְנִים לָצֵאת כְּשֶׁבִּנְיָמִין וְצִלָּה מְלַוִּים אוֹתָם עַד דֶּלֶת הַפְּרוֹזְדּוֹר).

חַנָּה וּשְׁמוּאֵל

לֵיל שָׁלוֹם לָכֶם, דּוֹדֵנוּ וְדוֹדָתֵנוּ וִילָדִים.

הָאָב

(גַּם יוֹסֵף וְדִינָה) שָׁלוֹם לָכֶם, יְלָדִים (וְהֵם יוֹצְאִים).

הָאֵם

(פּוֹנָה לְצַד הַיּוֹצְאִים) לֵיל שָׁלוֹם לָכֶם, יְלָדִים. הִשָּׁמְרוּ נָא בְלֶכְתְּכֶם בַּחֹשֶׁךְ, וְאַל נָא תִּשְׁכְּחוּ לְבַקֵּר אוֹתָנוּ מָחָר כִּי יֵשׁ לִי בַעַדְכֶם מִגְדָּנוֹת וּמַטְעַמִּים טוֹבִים.

שְׁמוּאֵל וְחַנָּה

(מִן הַפְּרוֹזְדּוֹר) וַדַּאי, וַדַּאי נָבֹא, דוֹדָתֵנוּ (בִּנְיָמִין וְצִלָּה סוֹגְרִים אֶת הַדֶּלֶת 6, שָׁבִים הַחַדְרָה וְסוֹגְרִים דֶּלֶת 2).

הָאָב

“חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא…” נְזַמֵּר נָא יְלָדִים פְּסוּקִים אֲחָדִים (מְזַמְּרִים בְּצָהֳלָה וּבְרִנָּה).

צִלָּה

אִמָּא, חֲפֵצָה אֲנִי לִישׁוֹן, אֲבָל יְרֵאָה אֲנִי לִהְיוֹת לְבַדִּי בַחֲדַר הַמִּטּוֹת.

הָאֵם

דִּינָה, חֶמְדָּתִי, לְכִי נָא עִם בִּנְיָמִין וְצִלָּה וְהַצִּיעִי לָהֶם אֶת הַמִּטּוֹת.

דִּינָה

(סוֹגֶרֶת אֶת הַהַגָּדָה וְקָמָה) בִּנְיָמִין וְצִלָּה, לְכוּ וְנֵלֵכָה. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, וְשֵׁנָה נוֹפֶלֶת עַל עֵינָי. כָּל הַיּוֹם עָבַדְתִּי קָשֶׁה. שָׁטַפְתִּי וְנִקֵּיתִי, אַהּ… (מְפַהֶקֶת וּפוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ בָאֲוִיר).

יוֹסֵף

לְפַטְפֵּט כָּל הַיּוֹם הִיא בֶאֱמֶת עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד. אֵין כָּל פֶּלֶא שֶׁהִיא עֲיֵפָה, כִּי לֹא נָתְנָה מְנוּחָה לִלְשׁוֹנָהּ כָּל הַיּוֹם בְּלִי הַפְסָקָה כָל שֶׁהִיא.

דִּינָה

וְאַתָּה לֹא יָכֹלְתָּ לְהוֹצִיא אַף הֶגֶה מִפִּיךָ. חֲבָל! כִּי פִּיךָ הָיָה מָלֵא כָל הָעֵת וּמַעֲלֶה גֵרָה. לֵיל שָׁלוֹם לָכֶם, אַבָּא וְאִמָּא.

הָאֵם

(הָאָב עוֹנֶה בִתְנוּעַת הָרֹאשׁ) לֵיל שָׁלוֹם, לָךְ, בִּתִּי. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אָח כָּזֶה שֶׁעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מִתְגָּרֶה בַאֲחוֹתוֹ כְּמוֹ נַעַר זֶה. כְּאוֹתוֹ חָתוּל הַמִּתְנַפֵּל עַל צִפּוֹר תַּמָּה. מַדּוּעַ אֵין אַתָּה נוֹתֵן לָהּ מְנוּחָה, יוֹסֵף בְּנִי? מַדּוּעַ אֵין אַתָּה חַי עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם?

יוֹסֵף

מִי אוֹמֵר שֶׁאֵין אֲנִי חַי בְּשָׁלוֹם עִמָּהּ? הֲרֵי, רְאִי בְעַצְמְךָ (לְדִינָה) לֵיל שָׁלוֹם לְךָ, צִפּוֹרִי, יוֹנָתִי תַמָּתִי. תֶּעֱרַב עָלַיִךְ שְׁנָתֵךְ, וְחֶלְמָא טָבָא תֶחֱזִי לָךְ! (וְהוּא נוֹשֵׁק רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מִתּוֹךְ לַעַג, וְהִיא מְעַוְּתָה פָנֶיהָ, מוֹצִיאָה אֶת לְשׁוֹנָהּ לְמוּלוֹ, מַחֲזִיקָה בְיַד צִלָּה וְיוֹצֵאת דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 1, וּבִנְיָמִין יוֹשֵׁב לוֹ עַל כִּסְאוֹ).

הָאָב

…“דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא דְּאָכְלָה לְגַדְיָא דְזָבִין אַבָּא בִתְרֵי זוּזִי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא”.

יוֹסֵף

(מַחֲזִיק אַחֲרָיו) “חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא” (סוֹגֵר אֶת הַגָּדָתוֹ, קָם וְאוֹמֵר) לֵיל שְׁלוֹם, אַבָּא וְאִמָּא.

הָאֵם

לֵיל שָׁלוֹם לְךָ, בְּנִי, וֶהְיֵה נָא נַעַר טוֹב.

הָאָב

וְאַל נָא תְחַכֶּה עַד שֶׁיִּשְׁלְחוּ אַחֲרֶיךָ אֶת הַשַּׁמָּשׁ לְהַעִירְךָ מִשְּׁנָתֶךָ. מָחָר עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית בְּדִיּוּק.

יוֹסֵף

שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַבָּא. אֶשְׁתַּדֵּל לִבְלִי אַחֵר. כַּאֲרִי אֶתְגַבֵּר. לְכָה אִתִּי, בִּנְיָמִין.

בִּנְיָמִין

אֵין אֲנִי חָפֵץ עוֹד לִישׁוֹן. אֲנִי אֵשֵׁב פֹּה עַם אַבָּא. (יוֹסֵף מְחַכֶּה רֶגַע וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ פֶּתַח 1).

הָאָב

אַל נָא, בְּנִי. רָאוּי שֶׁלֹּא תַפְרִיעֵנִי עַכְשָׁו. יֵשׁ לִי לְהָכִין דְּרָשָׁה לְמָחָר (הָאָב קָם מִמְּקוֹמוֹ, אוֹסֵף אֶת הַהַגָּדוֹת וְשָׂם אוֹתָן וְאֶת הַמְּנוֹרָה עִם הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים בָּהּ וְאֶת כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עַל הָאָרוֹן, וְאֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן לְתוֹךְ הָאָרוֹן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַכְנִיסָה הָאֵם אֶת הַכּוֹסוֹת הָרֵיקוֹת לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל).

מָרִינְקָה

(רֶגַע אֶחָד קֹדֶם גָּמְרָה לְנַקּוֹת אֶת הַכֵּלִים, וַתָּשָׁב אֶל חֶדְרָהּ וַתֵּשֶׁב אֶל שֻׁלְחָנָהּ וְעוֹד מְעַט וְהִתְנַמְנָמָה. אַךְ בְּהַרְגִּישָׁהּ בִּכְנִיסַת בַּעֲלַת־בֵּיתָהּ שָׁבָה לְשָׁם, וְרַק קוֹלָהּ נִשְׁמָע) כְּבָר כִּלִּיתִי לְנַקּוֹת אֶת כָּל הַכֵּלִים וְאַף אֶחָד לֹא נִשְׁבַּר עוֹד.

הָאֵם

רִיבָה טוֹבָה אַתְּ מָרִינְקָה (הָאֵם שָׁבָה לַחֲדַר הָאֹכֶל, וּמָרִינְקָה מַתְחִילָה לִשְׁטֹף אֶת הַכּוֹסוֹת) הַאִם תְּאַחֵר לָשֶׁבֶת עַל הַדְּרָשָׁה?

הָאָב

לֹא, רַק כַּחֲצִי שָׁעָה. אַךְ תְּחִלָּה אֵצֵא לִזְמַן־מָה לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח בַּחוּץ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן תְּכַבֵּד הַשִּׁפְחָה אֶת הָרִצְפָּה וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת עַד שֶׁאֶגְמֹר אֶת דְּרָשָׁתִי. בּוֹחֵר אֲנִי לָשֶׁבֶת פֹּה מִבַּחֲדַר הַסְּפָרִים הַסָּמוּךְ לַחֲדַר הַיְלָדִים כִּי יָרֵא אֲנִי פֶּן אָעִיר אוֹתָם בְּהִתְהַלְּכִי אָנָה וָאָנֶה (הוּא פּוֹשֵׁט אֶת הָאַדֶּרֶת הַלְּבָנָה, מְקַפְּלָהּ, שָׂם אוֹתָהּ עַל הָאָרוֹן, וְיוֹצֵא דֶרֶךְ פֶּתַח 2 בְּאָמְרוֹ) לֵיל שָׁלוֹם.

הָאֵם

לֵיל שָׁלוֹם. אַךְ אַל נָא תַּרְחִיק לָלֶכֶת, כִּי הָרְחוֹב רֵיק מֵאָדָם, וּמִי יוֹדֵעַ… יִשְׁמְרֵנוּ ה' (פּוֹתַחַת דֶּלֶת 3) מָרִינְקָה, עַכְשָׁו אַתְּ יְכֹלָה לְכַבֵּד אֶת חֲדַר הָאֹכֶל.

מָרִינְקָה

(נִכְנֶסֶת, מַטְאֲטֵא בְּיָדָהּ) בְּמָטוּתָא מִנָּךְ, בִּנְיָמִין, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ, לְהִסְתַּלֵּק מִכָּאן. צְרִיכָה אֲנִי לְטַאְטֵא אֶת הַבַּיִת, וְאַל נָא תִּסְתּוֹבֵב תַּחַת הַמַּטְאֲטֵא.

הָאֵם

לֵיל שָׁלוֹם לָךְ, מָרִינְקָה, וְאַל נָא תַבְרִיחִי אֶת הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית שֶׁל הַפְּרוֹזְדּוֹר, כִּי הָרַב יָצָא אֶת הַבַּיִת וְיָשׁוּב בְּעוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים. לְכָה נָא, יַלְדִּי (אוֹחֶזֶת בְּיַד בִּנְיָמִין וְיוֹצֵאת, וּבִנְיָמִין נִגְרָר אַחֲרֶיהָ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְעֵינָיו נְטוּיוֹת אֶל כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ).

מָרִינְקָה

לֵיל שָׁלוֹם לָךְ, גְּבִרְתִּי, אֶעֱשֶׂה כִדְבָרָיִךְ (אוֹחֶזֶת בִּשְׁתֵּי כַנְפוֹת הַמַּפָּה וּמְנַעְנְעָה אוֹתָהּ כְּדֵי לְהָסִיר מֵעָלֶיהָ אֶת הַפֵּרוֹרִים, וּמְשִׁיבָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ; מְסַדֶּרֶת אֶת הַכִּסְאוֹת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, שְׁנֵי כִסְאוֹת כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַסַּפָּה; מְכַבֶּדֶת קְצָת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, שׁוֹבֶתֶת וְעוֹמֶדֶת כְּשֶׁהִיא נִשְׁעֶנֶת עַל הַמַּטְאֲטֵא, נָדָה בְרֹאשָׁהּ כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, “חֲבָל חֲבָל!” וּמְדַבֶּרֶת לְעַצְמָהּ בִּמְתִינוּת) חַג הַפֶּסַח קָשֶׁה עָלַי יוֹתֵר מִכָּל חַגֵי הַיְּהוּדִים. קֵבָתִי לֹא נִבְרְאָה בִשְׁבִיל אֲכִילַת מַצּוֹת. אוֹכֶלֶת אֲנִי וְאוֹכֶלֶת אֶת הַמַּצּוֹת, וְתָמִיד אֲנִי רְעֵבָה. וְכִי מֶה הָיָה אִכְפַּת לָהּ לְבַעֲלַת־הַבַּיִת אִם הָיְתָה נוֹתֶנֶת לִי פְרֻסַּת לֶחֶם קֵיבָר לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה? אֲבָל הִיא אָסְרָה עָלַי אֶת הֶחָמֵץ בְּ“בַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא”. מֵילָא, אִם אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח הֲרֵי זֶה אָסוּר, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַדִּין. אֲבָל מִדָּה מְגֻנָּה יֵשׁ לָהֶן, לַמַּצּוֹת, שֶׁהֵן נִשְׁבָּרוֹת וּמִתְפּוֹרְרוֹת בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, עַד שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְךָ אַתָּה מוֹצֵא שָׁם פֵּרוֹרֵי מַצּוֹת, וְכָל הַיּוֹם עָלַי לְכַבֵּד וּלְטַאְטֵא אֶת הָרִצְפָּה כְּאִלּוּ אֵין לִי עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. אַךְ מַה יָכֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת? מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר. תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁצִּוָּה לַיְּהוּדִים לָחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח רַק שְׁמֹנָה יָמִים וְלֹא כָל יְמוֹת הַשָּׁנָה (אוֹחֶזֶת אֶת הַמַּטְאֲטֵא בִשְׁתֵּי יָדֶיהָ וּמַתְחִילָה לְכַבֵּד מִסָּבִיב לְאָרוֹן, וְכָאן נִתְקָל מֶבָּטָהּ בְּכוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. פָּנֶיהָ צוֹהֲלִים וּמְאִירִים מִשִּׂמְחָה) אַךְ, רְאֵה נָא, מַה זֶה אֲשֶׁר לְפָנָי! הֲבַחֲלוֹם אִם בְּהָקִיץ עֵינַי רוֹאוֹת כּוֹס יָיִן? בְּוַדַּאי שֶׁהַגְּבֶרֶת הִשְׁאִירָה אוֹתָהּ בִשְׁבִיל הָרַב שֶׁיִּשְׁתֶּה בְשׁוּבוֹ הַבָּיְתָה. וְאִם יִמְצָא אוֹתָהּ רֵיקָה וַדַּאי יַחְשֹׁב שֶׁהָרַבָּנִית שָׁכְחָה לְמַלְּאָהּ בִּשְׁבִילוֹ; וּבְקוּם הָרַבָּנִית בַּבֹּקֶר תַּחְשֹׁב שֶׁהָרַב שָׁתָה אֶת הַיָּיִן… יְכֹלָה אֲנִי לִשְׁתּוֹת אֶת כּוֹס הַיַּיִן בְּלִי כָל פָּחַד… (מַבִּיטָה מִסָּבִיב לָהּ כְּגַנָּב, נוֹטֶלֶת אֶת הַכּוֹס בְּיָדָהּ וְנֶאֱנָחָה) אַהּ… נִזְכֶּרֶת אֲנִי בְאָבִי שֶׁמֵּת בְּלִי עִתּוֹ, אַל נָא יִשְׁלֹט בּוֹ הַחֹם… (מְרִיקָה אֶת הַכּוֹס וְשׁוֹתָה, וּמַחֲזִירָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ בְּפָנִים הַמַּבִּיעִים אִי־שְׂבִיעַת הָרָצוֹן) צְחוֹק עָשׂוּ לִי! אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּהוּ בֶאֱמֶת יַיִן חָרִיף כְּמוֹ שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי. וּמַה יֵשׁ כָּאן? רַק יֵין צִמּוּקִים מָתוֹק. יְהוּדִים, יִקָּחֵם אֹפֶל! הֲכָכָה חוֹגְגִים חַג הַפַּסְחָא אֵצֶל אַחַי הַנּוֹצְרִים? זְכוּרָה אֲנִי אֵיךְ שֶׁהָיָה חוֹגֵג אָבִי, תִּהְיֶה נָא נִשְׁמָתוֹ צְנוּנָה בְצִנַּת הַשֶּׁלֶג… אָז הָיְתָה הַשְּׁתִיָּה כַדָּת. הוּא הָיָה שׁוֹתֶה שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ כּוֹסוֹת יֵין שָׂרָף מִן הַמִּין הַיּוֹתֵר חָרִיף, וְהַכּוֹס הָיְתָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ, וְהָיָה נוֹפֵל שִׁכּוֹר בְּצִנּוֹר, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹט הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁעְתּוֹ, יִהְיֶה נָא מֵלִיץ טוֹב בַּעֲדִי… אַךְ מַה שֶׁהָיָה לֹא יִהְיֶה עוֹד. עָבְרוּ מִבְּלִי שׁוּב הַיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם. אַהּ… אֲבָל צָרִיךְ לְמַהֵר וְלִגְמֹר טֶרֶם יָשׁוּב הָרַב הַבָּיְתָה (וְהִיא מְכַבֶּדֶת עַד לְתוֹךְ חֲדַר הַבִּשּׁוּל, מְכַבָּה אֶת הַמְּנוֹרָה הַתְּלוּיָה מִתַּחַת לַתִּקְרָה וּמַשְׁאִירָה אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁל הָאָרוֹן כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים. יוֹצֵאת, סוֹגֶרֶת בַּעֲדָה דֶּלֶת 3, וּמוֹסִיפָה לְכַבֵּד בַּחֲדַר הַבִּשּׁוּל).

(הַמָּסָךְ)

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה    🔗

(הַבָּמָה עֲרוּכָה כְּמוֹ בַמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁחֲדַר הַמְשָׁרֶתֶת סָמוּי מֵעֵין הָרוֹאִים, כִּי כַדָּאִית הִיא מָרִינְקָה שֶׁנִּתֵּן לָהּ לִישׁוֹן בִּמְנוּחָה אַחֲרֵי עֲבוֹדָתָהּ הַקָּשָׁה כָל הַיּוֹם. חֲדַר הָאֹכֶל נִמְצָא בְאוֹתוֹ הַמַּצָּב אֲשֶׁר הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ מָרִינְקָה בְצֵאתָהּ. עַל הָאָרוֹן עוֹמְדוֹת עוֹד כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הַמְּנוֹרָה עִם הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים בָּהּ. גַּם הַקִּיטֶל, – הָאַדֶּרֶת הַלְּבָנָה, – וְהַהַגָּדוֹת מֻנָּחוֹת עוֹד בִּמְקוֹמָן. רַק הַגָּדָה אַחַת פְּתוּחָה).

ראו בנוספות “כוסו של אליהו” את הקטע הראשון בין סוגריים מרובעים.

הָאָב

(כַּעֲלוֹת הַמָּסָךְ, נִרְאֶה הָאָב כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר אָנֶה וְאָנָה; כִּפָּה־יַרְמוּלְקָה לְרֹאשׁוֹ, יָדָיו טְמוּנוֹת בַּצַּלַּחַת אוֹ מֻפְשָׁלוֹת לַאֲחוֹרָיו אוֹ מְשֻׁלָּבוֹת עַל חָזֵהוּ, אוֹ שֶׁהוּא מַחֲלִיק בַּיָּד אֶת שְׂעַר זְקָנוֹ. עוֹבֵר הוּא אֶל הָאָרוֹן, לוֹקֵחַ אֶת הַהַגָּדָה הַפְּתוּחָה בְיָדוֹ וְקוֹרֵא לְאוֹר הַנֵּרוֹת בְּאֹפֶן שֶׁפָּנָיו נוֹטִים לְצַד הָרוֹאִים) “בָּרוּךְ הַמָּקוֹם… כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה… שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל…” (מַנִּיחַ אוֹתָהּ פְּתוּחָה עַל הָאָרוֹן וּמְטַיֵּל אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת כְּשֶׁהוּא מִתְעַמֵּק בְּמַחֲשָׁבָה. אַחַר כָּךְ עוֹמֵד וְעוֹשֶׂה בְיָדוֹ כְּאָדָם הַמִּתְוַכֵּחַ עִם עַצְמוֹ אוֹ הַמְצַיֵּר בְּדִמְיוֹנוֹ וִכּוּחַ עִם אִישׁ אַחֵר) מַאֲמַר חֲזַ"ל זֶה, אֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ עַל פִּי הַפְּשַׁט, הָרֶמֶז, הַדְּרַשׁ וְהַסּוֹד. עַל פִּי הַפְּשַׁט, כֵּיצַד? (וְהוּא מְטַיֵּל לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר) הַפְּשַׁט הוּא פָשׁוּט. אֶלָּא שֶׁכָּאן מִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: “מַדּוּעַ דַּוְקָא אַרְבָּעָה בָנִים וְלֹא יוֹתֵר?” עַל פִּי הָרֶמֶז, הַבָּנִים אֵינָם בָּנִים כְּלָל כִּי אִם סְתָם בְּנֵי אָדָם. אֲבָל הַשְּׁאֵלָה בִמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. עַל פִּי הַדְּרַשׁ, כֵּיצַד? (עוֹבֵר אֶל הַהַגָּדָה, מְעַיֵּן בָּהּ קְצָת, וּמוֹסִיף לְטַיֵּל וּלְהִתְוַכֵּחַ) עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא… עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא… אֲבָל גַּם זֶה דָּחוּק קְצָת… וְצָרִיךְ לְעַיֵּן בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק י'. עַל פִּי הַסּוֹד, כֵּיצַד? (עוֹמֵד וְחוֹשֵׁב קְצָת, עוֹבֵר אֶל הָאָרוֹן, סוֹגֵר אֶת הַהַגָּדָה וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 1).

בִּנְיָמִין

(נִכְנַס דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַפֶּתַח, וְנִכָּר מֵהִלּוּכוֹ שֶׁהוּא עָיֵף. הוֹלֵךְ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו וּמְדַבֵּר בְּקוֹל נָמוּךְ) רַגְלַי עָיְפוּ מֵהָעֲמִידָה הַאֲרֻכָּה. עַכְשָׁו יָכֹל אֲנִי לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא (יוֹשֵׁב וּמַבִּיט סְבִיבָיו. שׁוֹמֵעַ הוּא, כַּנִּרְאֶה, קוֹל צְעָדִים. מַטֶּה אָזְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ) אַבָּא שָׁב לְכָאן! אֶפְשָׁר עוֹד לֹא גָמַר אֶת דְּרָשָׁתוֹ? (קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹ וּמִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן).

הָאָב

(נִכְנָס, גְּמָרָא בְיָדוֹ. פּוֹתְחָהּ לְאוֹר הַנֵּרוֹת, מְהַפֵּךְ אֶת הַדַּפִּים עַד שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַדַּף הַמְבֻקָּשׁ, וּמַתְחִיל לִקְרֹא בַנִּגּוּן הַחֲרִישִׁי וּמָלֵא הַתּוּגָה שֶׁל חוֹבְשֵׁי בֵית הַמִּדְרָשׁ. עַיֵּן פְּסָחִים דַּף קטז ע"א) “מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו?.. תָּנוּ רַבָּנָן: חָכָם בְּנוֹ, שׁוֹאֲלוֹ;… מַתְקִיף לָהּ רָבָא… אֶלָּא אָמַר רָבָא…” (וְהוֹלֵךְ הַנִּגּוּן הֶעָרֵב־הֶעָצֵב וּמִשְׁתַּפֵּךְ בְּכָל הַבַּיִת בְּלִי מִלִּים, אוֹ בְמִלִּים אֲחָדוֹת… אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הוּא מַנִּיחַ אֶת הַגְּמָרָא עַל הָאָרוֹן, מְטַיֵּל קְצָת, עוֹמֵד, נִגָּשׁ אֶל הָאָרוֹן, לוֹקֵחַ אֶת הַגְּמָרָא וּמַמְשִׁיךְ) “רַב אָמַר: מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עַכּוּ”ם הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֲבָדִים הָיִינוּ…" (מַנִּיחַ שׁוּב אֶת הַגְּמָרָא וּמִתְעַמֵּק בְּמַחֲשָׁבָה) יֵשׁ כָּאן סוֹד נִפְלָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: “כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ”, וָהָלְאָה, “וְעֶצֶם לֹא תִּשְׁבְּרוּ בוֹ”. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יָבֹא הַמָּשִׁיחַ יַקְהֶה אֶת שִׁנָּיו וְיִשְׁבֹּר כָּל עַצְמוֹתָיו שֶׁל כָּל בֶּן נֵכָר הָאוֹכֵל בְּיִשְׂרָאֵל… וְעַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה מִתְיַשֶּׁבֶת עַל מְכוֹנָהּ (מוֹסִיף לְטַיֵּל קְצָת, עוֹצֵם אֶת עֵינָיו וְעוֹשֶׂה בְיָדוֹ כְאִלּוּ הוּא מַעֲבִיר בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת כָּל הַדְּרוּשׁ. פּוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו, מוֹצִיא שָׁעוֹן מִכִּיס חֲזִיָּתוֹ, מִסְתַּכֵּל בּוֹ) אַהּ! שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה. כַּמָּה עָף הַזְּמָן! (עוֹבֵר אֶל הָאָרוֹן, נוֹשֵׁק אֶת הַגְּמָרָא וְסוֹגְרָהּ, יוֹצֵא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 1 וְסוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת בַּעֲדוֹ).

בִּנְיָמִין

(יוֹצֵא מִתַּחַת הַשֻּׁלְחָן עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו, כְּבַתְּחִלָּה. עוֹמֵד קְצָת וְתוֹהֶה, מַטֶּה אָזְנָיו לְצַד שְׂמֹאלוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר בְּקוֹל נָמוּךְ) הַכֹּל שׁוֹקֵט. אַבָּא עָלָה כְבָר עַל מִשְׁכָּבוֹ וּבְוַדַּאי נִרְדַּם עַכְשָׁו. יָכֹל אֲנִי לָשֶׁבֶת פֹּה כָל הַלַּיְלָה וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ (יוֹשֵׁב, מַבִּיט הֵנָּה וָהֵנָּה וּמֶבָּטוֹ נוֹפֵל עַל הָאַדֶּרֶת הַלְּבָנָה. פּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ נֶגְדָּהּ) אִם אֶפְגֹּשׁ בְּאֵלִיָּהוּ, מוּטָב שֶׁיִּרְאֵנִי בִלְבוּשׁ זֶה אֲשֶׁר מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְדִבְרֵי קְדֻשָּׁה, וּבְלָבְשִׁי אוֹתוֹ יָגֵן עָלַי מִכָּל רָע

(קָם, לוֹבְשׁוֹ כְּשֶׁהוּא מַפְשִׁילוֹ עַל רֹאשׁוֹ בְּאֹפֶן שֶׁמִּכַּף רַגְלוֹ עַד אָזְנָיו כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן, מְהַדֵּק אוֹתוֹ עַל מָתְנָיו בַּחֲגוֹרָה הַלְּבָנָה, מִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר, בּוֹחֵר לוֹ כִסֵּא אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְיוֹשֵׁב עָלָיו, וְכֻלּוֹ מוּכָן לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ. אַךְ הַיְשִׁיבָה הַשּׁוֹמֵמָה מְיַגַּעַת אוֹתוֹ וּמַפֶּלֶת שֵׁנָה עַל עֵינָיו. עוֹצֵם הוּא אוֹתָן וּפוֹתְחָן, עַד שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר וּמְנַשֵּׁל אֶת חֶבְלֵי הַשֵּׁנָה בַּהֲנִיעוֹ בְרֹאשׁוֹ)

יָרֵא אֲנִי פֶּן אֵרָדֵם אִם אֵשֵׁב כָּכָה בְלִי תְנוּעָה. אֶעֱבֹר אֶל הַחַלּוֹן, אֶפְשָׁר אֶרְאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ עוֹבֵר עַל בֵּיתֵנוּ (נִגָּשׁ אֶל הַחַלּוֹן בַּפִּנָּה אֲשֶׁר לִימִין הָרוֹאִים וּלְמוּלָם, מוֹשֵׁךְ אֶת חֲצָאֵי הַמָּסָךְ אוֹ הַיְרִיעָה הַצִּדָּה) הַלַּיְלָה יָפֶה מְאֹד. הַכּוֹכָבִים מִתְנוֹצְצִים וְהַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ יָקָר עַל פְּנֵי הַשָּׁמָיִם. בְּלַיְלָה כָזֶה אוֹהֲבִים הַמַּלְאָכִים לְטַיֵּל בֵּין הַכּוֹכָבִים (זְמַן מָה הוּא מַבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁעֵינוֹ הָאַחַת נְטוּיָה אֶל הָרוֹאִים, וְעַכְשָׁו הוּא פוֹנֶה אֲלֵיהֶם וּמֵרִים יָד אַחַת כְּנֶגֶד הַנֵּרוֹת וְהַצְּלָלִים) יֶלֶד אַחֵר וַדַּאי הָיָה יָרֵא לְהִשָּׁאֵר יְחִידֵי בַלַּיְלָה עִם נֵרוֹת דּוֹלְקִים וּצְלָלִים שְׁחוֹרִים, וַאֲנִי אֵינִי יָרֵא כְלָל (עוֹמֵד שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. רְגָעִים אֲחָדִים עוֹבְרִים בִּדְמָמָה. פִּתְאֹם הוּא מִזְדַּעְזֵעַ וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו)

מַה זֶה!? (מַבִּיט סְבִיבָיו) קוֹל שָׁאוֹן עָלָה בְאָזְנַי, כִּשְׁאוֹן כַּפּוֹת רַגְלַיִם צוֹעֲדוֹת עַל אֲבָנִים. בְּוַדַּאי שֶׁאֵלִיָּהוּ אֵינוֹ הוֹלֵךְ רַגְלִי, כִּי כְנָפַיִם לוֹ, כְּמוֹ לְכָל מַלְאָךְ, וְיָכֹל הוּא לָעוּף בָּאֲוִיר (מֵרִים אֶת יָדָיו בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמְנַפְנֵף בָּהֶן כְּמוֹ בִכְנָפָיִם, מַאֲזִין וּמַבִּיט הַחוּצָה) אַהּ! רוֹאֶה אֲנִי בִקְצֵה הָרְחוֹב אֵיזֶה דָבָר מִתְנוֹעֵעַ, אֵיזֶה דָבָר שָׁחוֹר (מוֹסִיף לְהַשְׁקִיף מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת לִרְאוֹת מַה שָׁם) אָכֵן, שְׁנֵי אֲנָשִׁים הֵם, לְבוּשֵׁי שְׁחוֹרִים… נוֹשְׂאִים הֵם אֵיזֶה מַשָּׂא בֵינֵיהֶם… (פּוֹנֶה אֶל הַקָּהָל) יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ, אֲבָל פְּנֵיהֶם אֵינָם כִּפְנֵי מַלְאַךְ אֱלֹהִים (מַבִּיט הַחוּצָה וּמְתָאֵר בְּיָדוֹ אֵת תְּנוּעָתָם) הוֹלְכִים הֵם וּקְרֵבִים לְבֵיתֵנוּ. אֶפְשָׁר גַּנָּבִים הֵם? מוּטָב שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי (צוֹעֵד אֲחוֹרַנִּית לְצַד הַחַלּוֹן עַל יַד הַקִּיר, מוֹשֵׁךְ בִּקְצֵה הַמָּסָךְ וּמַבִּיט הַחוּצָה בְּעַיִן אֶחָת) אֲבָל, אִלּוּ הָיוּ גַנָּבִים לֹא הָיוּ מְבִיאִים מַתָּנוֹת אֵלֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם רוֹצִים לִגְנֹב מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ… מַבִּיטִים הֵם מִסָּבִיב לִרְאוֹת אֵם אֵין אִישׁ מַרְגִּישׁ בָּהֶם. טוֹב שֶׁאֵינָם רוֹאִים אוֹתִי… עַכְשָׁו הֵם נִכְנָסִים לַחֲצֵרֵנוּ וּמִתְקָרְבִים לְדִיר הָעֵצִים (מְשַׁנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ כַמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְפִי תְנָאֵי הַחַלּוֹן הַמַּמָּשִׁי אוֹ הַמְדֻמֶּה, לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהוּא צוֹפֶה אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. בְּרֶגֶשׁ…) הֲיַחְשְׁבוּ לִשְׁלֹחַ אֶת בֵּיתֵנוּ בָּאֵשׁ? צָרִיךְ לְהָעִיר אֶת אַבָּא (עוֹקֵר מִמְּקוֹמוֹ וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, כְּנִמְלָךְ בְּדַעְתּוֹ) לֹא! אֲנַסֶּה תְּחִלָּה אִם לֹא אוּכַל לְהַפְחִידָם וּלְהַבְרִיחָם בְּעַצְמִי מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ שְׁנַת אָבִי

(מְפַקְפֵּק וּמִתְיַשֵּׁב עִם עַצְמוֹ) אוּלַי אִם יָקוּם אַבָּא, נוּכַל לְתָפְשָׂם וְנִמְסְרֵם אֶל הַשּׁוֹטֵר? כֵּן! כָּךְ אֶעֱשֶׂה, אָעִיר אֶת אַבָּא. אֲבָל צָרִיךְ תְּחִלָּה לִפְשֹׁט אֶת הַקִּיטֶל פֶּן יִרְאֶה וְיִכְעַס עָלָי (פּוֹשֵׁט אֶת הַקִּיטֶל בְּחִפָּזוֹן, מְקַפְּלוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בִמְקוֹמוֹ. עוֹבֵר אֶל הַחַלּוֹן) אָסוּרָה נָא אֶל הַחַלּוֹן וְאֶרְאֶה אֵיפֹה הֵם עַכְשָׁו. (מַבִּיט הַחוּצָה וּמַרְאֶה בְיָדוֹ) הִנֵּה הֵם כְּבָר שָׁבִים עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם. רָצִים הֵם כְּאִלוּ שֵׁד רָדַף אַחֲרֵיהֶם. חֲבָל שֶׁאֵחַרְתִּי. עַכְשָׁו לֹא נוּכַל לִתְפֹּשׂ אוֹתָם וְאֵין כַּדַּאי לְהָעִיר אֶת אַבָּא. (יוֹשֵׁב וְנִזְכָּר בְּאֵיזֶה דָבָר. קָם מִתּוֹךְ חֲרָדָה פְנִימִית) כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת הַחֲבִילָה בְיָדָם בְּבָרְחָם. אִם כֵּן, הֲרֵי הִיא בַחֲצֵרֵנוּ, וְאִם תִּמָּצֵא הַגְּנֵבָה אֶצְלֵנוּ, הֲלֹא יֹאמְרוּ כִּי אֲנַחְנוּ גָנַבְנוּ אוֹתָהּ. יָרֵא אֲנִי שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אֶהְיֶה אָנוּס לְהָעִיר אֶת אַבָּא

(עוֹבֵר אֶל הַמִּסְדְּרוֹן דֶּרֶךְ פֶּתַח 1 וְדוֹפֵק עַל דֶּלֶת חֲדַר הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר לְאָבִיו) עוּרָה נָא, אַבָּא! עוּרָה נָא! גַּנָּבִים הָיוּ בַחֲצֵרֵנוּ. הֵם נִכְנְסוּ לְדִיר הָעֵצִים וְהִנִּיחוּ שָׁם אֵיזֶה דָבָר. קוּמָה נָא, אַבָּא.

הָאָב

(קוֹלוֹ נִשְׁמָע וּפָנָיו לֹא יֵרָאוּ) מַה, גַּנָּבִים בַּחֲצֵרֵנוּ? צָרִיךְ לְהָעִיר אֶת יוֹסֵף, וְנֵרֵד וְנַבְרִיחֵם. דְּפֹק נָא עַל דֶּלֶת הַמְשָׁרֶתֶת, וְתָקוּם וְתָאִיר לְפָנֵינוּ אֶת הַדָּרֶךְ. (הָאָב, כַּנִּרְאֶה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד לֹא כָבוּ הַנֵּרוֹת, וְחָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ לְהַדְלִיק גַּפְרוּר וְלָזֶה נָחוּץ כְּבָר מִי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי).

בִּנְיָמִין

(נִכְנָס אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל וּמַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת 3 פְּתוּחָה, דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת 4 הַסְּמוּיָה עַכְשָׁו) עוּרִי נָא, מָרִינְקָה, קוּמִי נָא.

מָרִינְקָה

(קוֹלָהּ נִשְׁמָע מֵחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ, כִּי הַדֶּלֶת 3 פְּתוּחָה) מָה הֵן הַדְּפִיקוֹת וְהַצְּעָקוֹת כָּל הַלָּיְלָה. גַּם לִישׁוֹן אֵינָם נוֹתְנִים לִי. אוֹי, מַזָּלִי הָרָע.

בִּנְיָמִין

קוּמִי נָא, גַּנָּבִים בֶּחָצֵר. אַבָּא אָמַר שֶׁתִּקְּחִי נֵר בְּיָדֵךְ וְתָאִירִי לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ.

מָרִינְקָה

מַה, גַּנָּבִים בַּבָּיִת? אִם כֵּן, מַדּוּעַ זֶה לֹא אָמָרְתָּ? לָמָּה תַעֲמֹד כְּגֹלֶם? הָעֵר אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְנֵצֵא לְנֶגְדָּם, מִי בְמַטְאֲטֵא, מִי בְמַקֵּל, וּנְכַלֵּם עַד תֻּמָּם. הִנְנִי יוֹצֵאת תֵּכֶף וּמִיָּד.

הָאָב

(הוּא וְיוֹסֵף נִכְנָסִים בְּחָפְזָה מִצַּד אֶחָד, וּמָרִינְקָה וּבִנְיָמִין מִצַּד שֵׁנִי, וְכֻלָּם לְבוּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת חֲטוּפָה) קְחִי נָא עִמָּךְ נֵר וְגַפְרוּרִים, וְנֵצֵא לִרְאוֹת מֶה עָשׂוּ הַגַּנָּבִים בַּחֲצֵרֵנוּ. (מָרִינְקָה שָׁבָה לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל וּמְבִיאָה נֵר וְגַפְרוּרִים, יוֹצְאִים אַחֲרֶיהָ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח 2, וְדֶרֶךְ פֶּתַח 1 נִכְנָסוֹת הָאֵם וְאַחֲרֶיהָ דִּינָה וְצִלָּה, וּבִלְבוּשֵׁיהֶן נִכָּר אִי־סֵדֶר שֶׁל חִפָּזוֹן).

הָאֵם

מַה יִמְצְאוּ הַגַּנָּבִים בַּחֲצֵרֵנוּ, הָבֵן לֹא אוּכָל. הַלְוַאי שֶׁאֲשַׁקֵּר, אֲבָל לִבִּי מְנַבֵּא לִי רָעָה (מַשְׁקִיפָה בְעַד הַחַלּוֹן אֲשֶׁר בִּנְיָמִין עָמַד אֶצְלוֹ, וְדִינָה וְצִלָּה עוֹמְדוֹת עַל יָדָהּ) בְּוַדַּאי שֶׁהַגַּנָּבִים מִתְחַבְּאִים בְּאֵיזוֹ פִּנָּה חֲשֵׁכָה וּמְחַכִּים לִשְׁעַת הַכֹּשֶר לַחְתֹּר לְבֵיתֵנוּ. מְצִיאָה גְּדוֹלָה יִמְצְאוּ פֹה. עֲשִׁירִים מִמֶּנּוּ, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לֹא מָצְאוּ בְכָל הָעִיר. גַּם מְלֶאכֶת הַגְּנֵבָה אֵינָהּ מְלָאכָה הַמַּעֲשִׁירָה אֶת בַּעֲלָהּ, וְגַם בָּהֶם אֵין לְהִתְקַנֵּא (הֵם שָׁבִים מִן הֶחָצֵר, וְהָאָב וְיוֹסֵף נוֹשְׂאִים חֲבִילָה בְמַעֲטָפָה שֶׁחֶצְיָהּ פְּתוּחָה וַחֲבָלִים מְבַצְבְּצִים מִתּוֹכָהּ. כְּשֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתָם, הִיא סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ וְצוֹעֶקֶת) אוֹי, מֶה הָיָה לָנוּ! מַה יֵשׁ בְּיֶדְכֶם!?

צִלָּה

(נִלְחֶצֶת אֶל הָאֵם) הוֹי, אִמָּא, יְרֵאָה אָנִי (בּוֹכִיָּה בְקוֹל)

הָאָב

(פָּנָיו חִוְרִים כַסִּיד, וְקוֹלוֹ רוֹעֵד) רָעָה נֶגֶד פָּנֵינוּ. עֲלִילַת הַדָּם יַעֲלִילוּ עָלֵינוּ. הוֹי, מַה נַעֲשֶׂה, מַה נַעֲשֶׂה? אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, רַחֶם נָא עָלֵינוּ! (שָׂמִים אֶת הַחֲבִילָה עַל הָרִצְפָּה, מַתִּירִים אֶת הַחֲבָלִים, מְרִימִים יֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה וְשָׂמִים אוֹתוֹ עַל הַסַּפָּה. מִכְנְסֵי הַיֶּלֶד קְרוּעִים לְמַטָּה מִן הַבִּרְכָּיִם וּבְשַׂר הַיֶּלֶד הִבְרִיק כְּרֶגַע כְּשֶׁהוּא פָּצוּעַ וְשׁוֹתֵת דָּם).

הָאֵם

מָרִינְקָה, הַדְלִיקִי נָא אֶת מְנוֹרַת הַנֵּפְט (זוֹ עוֹשָׂה כַמְצֻוֶּה עָלֶיהָ).

הָאָב

צָרִיךְ לִקְרֹא לָרוֹפֵא מִיָּד. יוֹסֵף, בְּנִי, רוּץ נָא וּקְרָא לְיִשְׂרָאֵל הָרוֹפֵא. וּבֶעָבְרְךָ עַל בֵּית אָחִי תְּעִירֵהוּ וְתֹאמַר לוֹ לָבֹא אֵלֵינוּ מִיָּד. רוּץ מַהֵר (יוֹסֵף יוֹצֵא. לְמָרִינְקָה) מַהֲרִי נָא וְהָבִיאִי מַיִם וְתַחְבָּשׁוֹת. אֶפְשָׁר נוּכַל לַעֲצֹר בְּעַד הַדָּם. אוּלַי יְרַחֵם ה' וְחַי הַיָּלֶד (הָאֵם הוֹלֶכֶת עִם מָרִינְקָה. לְדִינָה) הָבִיאִי נָא כַר קָטֹן (דִּינָה הוֹלֶכֶת וּמְבִיאָה אֶת הַכַּר, מָרִינְקָה וְהָאֵם שָׁבוֹת כְּשֶׁהָאֵם נוֹשֵׂאת קַעֲרַת מַיִם וּסְחָבוֹת שֶׁל בַּד לָבָן. מַצִּיגָה אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְלוֹקַחַת מִיַּד דִּינָה אֶת הַכַּר וְשָׂמָה אוֹתוֹ תַּחַת רֹאשׁ הַיָּלֶד. כֻּלָּם עוֹמְדִים כְּבַחֲצִי הַגֹּרֶן מִסָּבִיב לַיֶּלֶד וְצִלָּה אוֹחֶזֶת בְּיַד הָאֵם. הָאָב מְטַפֵּל בַּיֶּלֶד, פּוֹשֵׁט אֶת נְעָלָיו וְגַרְבָּיו, מְקַפֵּל אוֹ מַפְשִׁיל אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְמַעְלָה מִבִּרְכָּיו, טוֹבֵל אֶת הַסְּחָבוֹת בַּמַּיִם וְשָׂם אוֹתָן עַל הַפְּצָעִים) הוֹי, מַדּוּעַ אֵחֲרוּ פַעֲמֵי הָרוֹפֵא!

הָאָח

(נִכְנָס) הוֹי, אָחִי, אֵיךְ נָפַל הַדָּבָר! נַפְשִׁי יָצְאָה בֶּאֱמֹר אֵלַי יוֹסֵף כִּי מְצָאתֶם יֶלֶד דָּקוּר. הַעוֹד חַי הוּא? מִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁאוֹיְבֵינוּ אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ.

הָאֵם

אֲהָהּ! ה' אֱלֹהֵינו, חוּסָה נָא וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנוּ מִן הָעֲלִילָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת! (הָאָב גּוֹחֵן וּמַקְשִׁיב לִדְפִיקַת לֵב הַיֶּלֶד, וְגַם הָאָח עוֹשֶׂה כָמוֹהוּ, מַגִּישִׁים נֵר דּוֹלֵק לְאַפּוֹ, וּבֵינָתַיִם נִכְנָס הָרוֹפֵא עַם יוֹסֵף).

דִּינָה

אַהּ, הִנֵּה הָרוֹפֵא!

הָרוֹפֵא

שָׁלוֹם!

הָאָב

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, הֲרֵי לְךָ בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵאֵת שְׁכֵנֵינוּ הַגּוֹיִם! (מַרְאֶה עַל הַיֶּלֶד) אֵין שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל! (הָרוֹפֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ. פּוֹשֵׁט אֶת בִּגְדוֹ, מֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, מוֹצִיא מִיַּלְקוּטוֹ בַּקְבּוּקִים מְלֵאֵי נוֹזְלִים שׁוֹנִים, וְאִזְמָלִים. שָׂם קָצֶה אֶחָד שֶׁל שְׁפוֹפֶרֶת הַשְּׁמִיעָה בְּתוֹךְ אָזְנוֹ וְהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי עַל חֲזֵה הַיֶּלֶד וּמַקְשִׁיב. אוֹחֵז בְּדֹפֶק הַיֶּלֶד וּמוֹנֶה. פּוֹתֵחַ בַּקְבּוּק אֶחָד וּמַגִּישׁוֹ תַּחַת חָטְמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד).

הַיֶּלֶד

(מִתְעוֹרֵר וְקוֹרֵא בְקוֹל רָפֶה) אִמָּא!

הָאֵם

חַי, חַי הִנֵּהוּ, תּוֹדָה לָאֵל! (נֶאֱנַחַת) אוֹי…

הָרוֹפֵא

הַגִּישׁוּ לִי מְעַט מַיִם פּוֹשְׁרִים בִּקְעָרָה (מַרְאֶה עַל הַקְּעָרָה) שְׁפֹךְ אֶת אֵלֶּה הַחוּצָה (הָאֵם לוֹקַחַת אֶת הַקְּעָרָה וּמָרִינְקָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיהָ אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל. הָרוֹפֵא מַתִּיר אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת שֶׁעַל רֶגֶל הַיֶּלֶד, בּוֹדֵק אֶת פְּצָעָיו עַד שֶׁהָאֵם ומָרִינְקָה שָׁבוֹת עִם הַמַּיִם, שׁוֹפֵךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם אֵיזֶה נוֹזֵל מִצֶּבַע אָדֹם, מוֹצִיא מוֹךְ וְתַחְבָּשׁוֹת מִיַּלְקוּטוֹ, שׁוֹרֶה אֶת הַמּוֹךְ בְּמַיִם וְשָׂם אוֹתוֹ עַל פִּצְעֵי הַיֶּלֶד וּמְהַדֵּק אוֹתוֹ בְקִשּׁוּרִים וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מְדַבֵּר אֶל הָאָב) חַיֵּי הַיֶּלֶד תְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה… בְּמִקְרֶה כָּזֶה לִפְעָמִים אָזְלַת יַד הָרוֹפֵא… זֶהוּ עֵסֶק בִּישׁ מְאֹד, רַבִּי… הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וְגָדוֹל, וַאֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ כִּי שָׁלוֹם יִהְיֶה בֵינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם… יָרֵא אֲנִי שֶׁהֶהָמוֹן יַעֲשֶׂה בָנוּ פְרָעוֹת לְרַגְלֵי הַדָּבָר הַזֶּה.

הָאָב

אָמְנָם, צְפוּיִם אָנוּ אֱלֵי צָרָה גְדוֹלָה, וְלָכֵן חֲזַק וֶאֱמַץ, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יִחְיֶה הַיֶּלֶד וִיקוּם מֵחָלְיוֹ.

הָרוֹפֵא

עַכְשָׁו אֵין מַה לַעֲשׂוֹת. הַרְבֵּה דָם אָבַד לוֹ, אַף כִּי הַדְּקִירוֹת אֵינָן עֲמֻקּוֹת. כַּנִּרְאֶה, עוֹד לֹא עָבַר חֲצִי שָׁעָה מֵהָרֶגַע שֶׁנִּדְקָר. לְאָשְׁרֵנוּ, לֹא נָגְעוּ בְעוֹרְקֵי הַדָּם. חַלָּשׁ הוּא מְאֹד. נָחוּץ לוֹ לָנוּחַ כָּל הַלַּיְלָה וְיַחֲלִיף כֹּחַ. וְאִם הַדַּלֶּקֶת לֹא תִפְגַּע בּוֹ, יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁבַּבֹּקֶר יוּכַל לְדַבֵּר, אַף כִּי יָמִים יַעַבְרוּ עַד שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. בֵּינָתַיִם צָרִיךְ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ יַד מִי הָיְתָה בָאֶמְצַע.

הָאָב

אָחִי, רוּץ נָא עִם יוֹסֵף לְבֵית הַשּׁוֹטְרִים וְהוֹדִיעוּ לָהֶם מַה שֶׁקָּרָה כָּאן.

הָאָח

נֵלְכָה נָא, יוֹסֵף (וְהֵם צוֹעֲדִים לִקְרַאת דֶּלֶת 2).

הָרוֹפֵא

(קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹ וְעוֹצֵר בַּעֲדָם) לֹא טוֹבָה עֲצָתְךָ הַפַּעַם, רַבִּי. חָלִילָה לְךָ לִקְרֹא לַשּׁוֹטְרִים עַכְשָׁו. כִּי בְּבוֹאָם יְמַשְּׁשׁוּ בוֹ בִידֵיהֶם הַגַּסּוֹת וִיטַלְטְלוּ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְפַרְפֵּר בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמָּוֶת. לְעֵת כָּזֹאת עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיִּחְיֶה. אֲבָל אִם יָבֹאוּ הַשּׁוֹטְרִים, אֵין כָּל סָפֵק שֶׁיָּמוּת תַּחַת יָדָם.

הָאָב

וּמָה הִיא עֲצָתְךָ וְנַעֲשֶׂנָּה?

הָרוֹפֵא

עֲצָתִי הִיא לְהַסְתִּיר אֶת הַדָּבָר עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. כִּי הָרוֹצְחִים בְּעַצְמָם לֹא יֵלְכוּ עַתָּה לְהַגִּיד לַשּׁוֹטְרִים מַה שֶׁעָשׂוּ. בְּוַדַּאי שֶׁיְּחַכּוּ עַד הַבֹּקֶר, וּלְפִי מַצַּב הַיֶּלֶד הַנִּפְצָע בַּבֹּקֶר נְטַכֵּס עֵצָה. עַכְשָׁו אֵין לְהַגִּיד מַה יִהְיֶה מַצָּבוֹ אָז.

הָאָח

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי הָרוֹפֵא. וְלוּ אַךְ יִחְיֶה הַיֶּלֶד, הֲלֹא הוּא בְעַצְמוֹ יַגִּיד מִי פְּצָעָהוּ, וַאֲנַחְנוּ נֵצֵא נְקִיִּים.

הָאָב

הַלְוַאי שֶׁיֵּאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם…

הָרוֹפֵא

(שָׁב לִמְקוֹם הַיֶּלֶד, מַכְנִיס לְתוֹךְ פִּיו מְלֹא הַכַּף נוֹזֵל מֵאֵיזֶה בַקְבּוּק וְנוֹתֵן אֶת הַבַּקְבּוּק אֶל הָאָב. יֶתֶר הַנּוֹכְחִים עוֹמְדִים אוֹ יוֹשְׁבִים וְעֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֶל שִׂפְתֵי הָרוֹפֵא) מִשִּׁקּוּי זֶה תִּתְּנוּ לוֹ בְכָל שָׁעָה, בֵּין שֶׁהוּא עֵר וּבֵין שֶׁהוּא יָשֵׁן. וְאִם יְבַקֵּשׁ מַיִם מִזְגוּ אֶת סַם־הָרְפוּאָה בַמַּיִם וּתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת דֵּי חֶפְצוֹ. כִּי אֲבֵדַת הַדָּם מְעוֹרֶרֶת בּוֹ צִמָּאוֹן גָּדוֹל. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִכֶּם יִשְׁמְרוּ עָלָיו כָּל הַלָּיְלָה (גּוֹחֵן וּמַאֲזִין לִדְפִיקַת לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וּנְשִׁימָתוֹ, מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפוֹ מִתּוֹךְ סָפֵק) הַתִּקְוָה רָפָה, אֲבָל אֵין לְהִתְיָאֵשׁ. הַכֹּל בִּידֵי שָׁמָיִם (אוֹסֵף כֵּלָיו, מֵרִים יַלְקוּטוֹ) הִנְנִי הוֹלֵךְ לְבֵיתִי לְהָכִין בְּעַד הַיֶּלֶד סַם־מַרְפֵּא, וּבְעוֹד שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁעוֹת, כְּשֶׁיִּהְיֶה מוּכָן, אָשׁוּב לְכָאן וְאֵשֵׁב פֹּה עַד הַבֹּקֶר. אִם מַצָּבוֹ יֵרַע, קִרְאוּ לִי מִיָּד. שָׁלוֹם לָכֶם וַה' יִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם (יוֹצֵא).

הָאָב

שָׁלוֹם גַּם לְךָ. יוֹסֵף בְּנִי, וְאָחִי, לְכוּ נָא עִם הַמְשָׁרֶתֶת וְחַפְּשׂוּ בְדִיר הָעֵצִים. אוּלַי תִּמְצְאוּ שָׁם אֵיזֶה דָבָר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נוּכַל לְהִתְחַקּוֹת עַל שֹׁרֶשׁ בְּנֵי הַבְּלִיָּעַל (הָאָב וְיוֹסֵף יוֹצְאִים וְגַם בִּנְיָמִין נִלְוֶה אֲלֵיהֶם, וְהָאָב יוֹשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת הַיֶּלֶד, בְּאֹפֶן שֶׁפָּנָיו נִרְאִים לְעֵינֵי הַקָּהָל, וּבִשְׁתֵּי יָדָיו אוֹחֵז בִּידֵי הַיֶּלֶד כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹמֵר עַל נִשְׁמַת הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא תִפְרַח מִמֶּנּוּ).

הָאֵם

שֹׁבְנָה, בְּנוֹתַי, וַעֲלֶינָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם. דִּינָה, הֲלֹא עֲיֵפָה אַתְּ!

דִּינָה

לֹא, אִמָּא. אָנֹכִי אֵשֵׁב עִמָּךְ כָּל הַלַּיְלָה.

צִלָּה

אֲנִי אֲחַכֶּה לְדִינָה (צְעָדִים נִשְׁמָעִים, וּשְׁמוּאֵל וְחַנָּה וְאִמָּם נִכְנָסִים).

הַגִּיסָה

(מְעִיפָה עַיִן עַל הַיּוֹשְׁבִים וְעַל הַיֶּלֶד, סוֹפֶקֶת כַּפֶּיהָ) אֲהָהּ! אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהִשְׁלִיכוּ יֶלֶד מֵת בַּחֲצֵרְכֶם. ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חוּסָה נָא, וְאַל תָּמִיט עָלֵינוּ שׁוֹאָה כָזֹאת.

הָאֵם

אָמְנָם כֵּן, אוּלָם עוֹד חַי הַיֶּלֶד, וְהָרוֹפֵא אָמַר שֶׁיֵשׁ תִּקְוָה כִּי בַבֹּקֶר יוּכַל לְדַבֵּר.

הַגִּיסָה

הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. (עוֹבֶרֶת לְצַד הַיֶּלֶד, גּוֹחֶנֶת עָלָיו. שְׁמוּאֵל וְחַנָּה עוֹמְדִים צְפוּפִים עִם דִּינָה וְצִלָּה אֵצֶל הָאֵם. הַיּוֹצְאִים שָׁבִים, וְהָאָח נוֹתֵן לְהָאָב צְלָב כֶּסֶף גָּדוֹל, וּפְקָק שֶׁל זְכוּכִית).

הָאָח

לֹא מָצָאנוּ דָבָר מִלְּבַד הַצְּלָב וְהַפְּקָק. וַדַּאי, בְּחָפְזָם לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּאֲבֹד לָהֶם הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה. אֲבָל אֵיךְ נֵדַע שֶׁל מִי הֵם?

הָאָב

ראו בנוספות מקטע שֵני בין הסוגריים המרובעים: (לוֹקֵחַ אֶת הַצְּלָב) שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ, תַּעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ (מִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב וּמֵשִׁיבוֹ לְאָחִיו) רְאֵה נָא, אָחִי, הֲלֹא חֲרוּתִים עָלָיו רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֲחָדִים, מ. בּ. פּ. תָּמֵהְנִי שֶׁל מִי הֵם? (הָאָח מִתְבּוֹנֵן בַּצְּלָב וּמֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי מְרַמְּזוֹת הָאוֹתִיּוֹת וּמַנִּיחוֹ עַל הָרִצְפָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לוֹקֵחַ הָאָב אֶת הַפְּקָק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מִסְתַּכֵּל בּוֹ הֵיטֵב, חוֹשֵׁב רְגָעִים אֲחָדִים, וּמַנִּיחוֹ שׁוּב עַל הַשֻּׁלְחָן מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ, וְאַחֲרֵי רֶגַע מִתְעוֹרֵר וְקָם) יַקִּירַי, כְּשֶׁכָּלוּ כָל הַתְּרוּפוֹת, נוֹהֲגִים הַיְּהוּדִים לִפְתֹּחַ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְלִקְרֹא מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים בְּעַד הַחוֹלֶה הַמְסֻכָּן. וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹלֶה זֶה אֵינֶנּוּ מֵאֲחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכָל זֹאת, אוּלַי יִשְׁמַע ה' וִיחַיֵּהוּ וִירַפְּאֵהוּ. אָחִי, נֵלֵךְ נָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִקְרָא בַתְּהִלִּים. גַּם אַתָּה, יוֹסֵף, תֵּלֵךְ עִמָּנוּ.

הָאָח

הִנְנוּ וְנֵלֵךְ. אֲבָל מֵאַיִן נוֹדַע לָכֶם כִּי הִשְׁלִיכוּ יֶלֶד בַּחֲצֵרְכֶם?

הָאָב

בִּנְיָמִין הֶעִירַנִי (לְבִנְיָמִין) וּמִנַּיִן נוֹדַע לְךָ דְבַר הַחֲבִילָה?

בִּנְיָמִין

אַל נָא תִכְעַס עָלַי, אַבָּא. כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְחַדְרִי, לֹא עָלִיתִי עַל מִשְׁכָּבִי מִיָּד, אֶלָּא שַׁבְתִּי וְעָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת מִן הַזְּמָן שֶׁהַמְשָׁרֶתֶת כִּבְּתָה אֶת מְנוֹרַת הַנֵּפְט עַד שֶׁגָּמַרְתָּ אֶת דְּרָשָׁתֶךָ. וְאַחֲרֵי צֵאתְךָ יָשַׁבְתִּי כָּאן וְחִכִּיתִי עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְשָׁתָה אֶת יֵינוֹ. וּבְהַבִּיטִי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן, וְהִנֵּה נִגְלוּ לְעֵינַי שְׁנֵי הָרוֹצְחִים כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים לַחֲצֵרֵנוּ.

הָאָח

רוֹאֶה אֲנִי בָזֶה אֶצְבַּע אֱלֹהִים. אָמְנָם, לֹא יָנוּם וָלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

שְׁמוּאֵל

וְאֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הֲרָאִיתָ אוֹתוֹ, בִּנְיָמִין?

בִּנְיָמִין

אִם רָאִיתִי אֶת אֵלִיָּהוּ? אָכֵן, מִתּוֹךְ הַבֶּהָלָה כִּמְעַט שֶׁשָּׁכַחְתִּי אוֹתוֹ לְגַמְרֵי (עוֹבֵר אֶל הַכּוֹס וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ. וְאִם אֵינוֹ יָכֹל לְהַגִּיעַ אֶל פִּיהָ, עוֹלֶה עַל כִּסֵּא) הוֹי, אַבָּא, הַכּוֹס רֵיקָה וְהַיַּיִן אֵינֶנּוּ! (בְּקוֹל עָצוּר דְּמָעוֹת) אֵלִיָּהוּ הָיָה כָאן, וַאֲנִי לֹא רְאִיתִיו! (בּוֹכֶה…)

הָאָב

(נִגָּשׁ אֶל הַכּוֹס וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ. מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָיו) נִבְצְרָה מִמֶּנִּי לָדַעַת מִי שָׁתָה אֶת הַיָּיִן (וְהוּא שׁוֹלֵחַ מַבָּט־חֲשָׁד לְעֵבֶר מָרִינְקָה) אָמְנָם, בְּנִי, אֵלִיָּהוּ הָיָה עִמָּנוּ הַלָּיְלָה. יַד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיְתָה עָלֶיךָ כָל הָעֵת. הָבָה, אָחִי, נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל מִי יִשְׁמֹר עַל הַחוֹלֶה?

הָאֵם

אֲנַחְנוּ נֵשֵׁב אִתּוֹ עַד שׁוּבְכֶם.

הַגִּיסָה

הַנִּיחוּ אוֹתוֹ תַּחַת יָדֵינוּ וְנִשְׁמֹר עָלָיו.

דִּינָה

גַּם אֲנַחְנוּ נֵשֵׁב פֹּה עַד הַבֹּקֶר.

הָאָב

זֶה לֹא יִתָּכֵן. צָרִיךְ לַחוֹלֶה אֲוִיר צַח וּמְנוּחָה. מוּטָב שֶׁתַּעֲלוּ כֻלְּכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם.

הָאֵם

בֶּאֱמֶת, יְלָדִים, אֵין אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָכֶם. אַתֶּם רַק תַּפְרִיעוּ מְנוּחַת הַחוֹלֶה. שׁוּבוּ נָא, יְלָדִים, וּשְׁכָבוּ.

מָרִינְקָה

אִם רָצוּי לָךְ, גְּבִרְתִּי, אֲמַלֵּא אֲנִי אֶת מְקוֹמֵךְ.

הָאֵם

תּוֹדֶה לְךָ, מָרִינְקָה. אָבֵל אַתְּ עָבַדְתְּ קָשֶׁה כָל הַיּוֹם. הַמְּנוּחָה נְחוּצָה לָךְ. לְכִי לִישׁוֹן, וְאִם נִדְרֹשׁ לְעֶזְרָתֵךְ נְעִירֵךְ.

מָרִינְקָה

לוּ יְהִי כִדְבָרָיִךְ (יוֹצֵאת אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל).

הָאָח

שְׁמוּאֵל וְחַנָּה, לְכוּ אִתָּנוּ וּנְלַוֶּה אֶתְכֶם הַבַּיְתָה.

שְׁמוּאֵל

יְרֵאִים אֲנַחְנוּ לִישֹׁן לְבַדֵּנוּ בַבָּיִת.

חַנָּה

אָנָּא, דּוֹדָתִי, תְּנִי לִי לִהְיוֹת עִם צִלָּה.

הָאֵם

עֲשִׂי כְּחֶפְצֵךְ, חַנָּתִי… הִנֵּה הַמָּקוֹם רַב גַּם לָךְ. גַּם אַתָּה, שְׁמוּאֵלִי, הֱיֵה עִם בִּנְיָמִין; אַךְ לְכוּ לְחַדְרֵיכֶם, יְלָדִים, וְעָלוּ עַל מִשְׁכַּבְכֶם מִיָּד.

חַנָּה

תּוֹדָה לָךְ, דּוֹדָתִי (הַיְלָדִים יוֹצְאִים דֶּרֶךְ פֶּתַח 1, וְהָאָב, הָאָח וְיוֹסֵף יָצְאוּ קֹדֶם לָזֶה דֶרֶךְ 2).

הַגִּיסָה

יְלָדִים, גּוֹזָלִים. גַּם הֵם חָשִׁים כִּי עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בְצָרָה גְדוֹלָה וְלִבָּם יָרֵא וְחָרֵד עֲלֵיהֶם…

הַיֶּלֶד

(מִתְעוֹרֵר וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָפֶה) אִמָּא!

הָאֵם

(גּוֹחֶנֶת עָלָיו) מַה, בְּנִי?

הַיֶּלֶד

מָיִם!… (הַגִּיסָה הוֹלֶכֶת לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל וּמְבִיאָה כוֹס מָיִם. הָאֵם לוֹקַחַת אֶת הַכּוֹס מִיָּדָהּ, מוֹזֶגֶת לְתוֹכָהּ אֶת הַשִּׁקּוּי וְנוֹתֶנֶת לַיֶּלֶד לִשְׁתּוֹת מִיָּדָהּ. הוּא שׁוֹתֶה אֶת כָּל הַכּוֹס. הָאֵם מְתַקֶּנֶת מַצָּעוֹ, וְאִם אֶפְשָׁר, פּוֹרֶשֶׂת מְטַפַּחַת מֵעַל לְרֹאשׁוֹ כְּדֵי שֶׁהָאוֹר לֹא יַפְרִיעַ אֶת שְׁנָתוֹ).

הָאֵם

תּוֹדָה לָאֵל, הַיֶּלֶד שָׁתָה אֶת כָּל הַכּוֹס. הוֹי, כַּמָּה יְרֵאָה אֲנִי שֶׁמָּא יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ אֲבוֹת הַיֶּלֶד וְהָאֲסַפְסוּף טֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר, וְאָז אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ וּלְכָל הַיְּהוּדִים…

הַגִּיסָה

(שׁוֹכְחוֹת הַנָּשִׁים כִּי הַשְּׁתִיקָה יָפָה לְחוֹלֶה, כִּי הֲלֹא עַל זֶה נָשִׁים הֵן…) דַּיָּה לְצָרָה בְשַׁעְתָּהּ! וְכִי לְחִנָּם יֹאמְרוּ תְהִלִּים לִפְנֵי אֲרוֹן־קֹדֶשׁ פָּתוּחַ? הַאֻמְנָם יִתֵּן ה' לַגּוֹיִם לַעֲשׂוֹת בָּנוּ כַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם? הֲלֹא בְכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וַה' מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. זְכוּרָה אֲנִי מַה שֶׁבְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי, כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה, מִפִּי אָבִי מוֹרִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל דְּבַר הָעֲלִילָה בְדַנְצִיג בִּשְׁנַת תכ"ד. כַּדַּאי הוּא הַסִּפּוּר שֶׁתִּשְׁמְעִי אוֹתוֹ גַם אָתְּ². יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח נִמְצָא יֶלֶד נוֹצְרִי הָרוּג טָמוּן בְגַל שֶׁל אַשְׁפָּה. הֶהָמוֹן הֶחָשֹׁךְ הֶעֱלִיל עַל הַיְּהוּדִים כִּי יְדֵיהֶם שָׁפְכוּ אֶת דְּמֵי הַיֶּלֶד לְמַעַן הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצֹרֶךְ חַג הַפֶּסַח, וַיְהִי נָכוֹן לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים.

בְּיָמִים הָהֵם הָיְתָה מִשְׂרַת הָרַבָּנוּת בָּעִיר הַהִיא עַל שֶׁכֶם אִישׁ חָכָם וּגְדָל דֵּעָה, וְלוֹ נוֹדַע הָאָשֵׁם בָּרֶצַח, אֲבָל רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת לֹא הָיוּ בְיָדָיו לְהוֹכִיחַ בָּהֶן אֶת אַשְׁמַת הָאִישׁ. וַיֵּלֶךְ הָרַב אֶל רֹאשׁ הָעִיר וְאֶל יֶתֶר הַשָּׂרִים וַיּוֹדַע לָהֶם כִּי מָצָא תַחְבּוּלָה אֲשֶׁר עַל פִּיהָ יִוָּדַע לְיוֹשְׁבַי הָעִיר יַד מִי הָיְתָה בַנַּעַר וַתִּשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ הַנָּקִי. אָז נָתַן פְּקִיד הָעִיר צָו כִּי יֶחְדַּל הֶהָמוֹן לְקַצּוֹת בַּיְּהוּדִים, וְהוּא בְלִוְיַת שָׂרָיו וְנִכְבַּדֵּי הָעָם יָצָא אֶל רְחוֹב הָעִיר שֶׁשָּׁם יָעַד אֶת הָרַב לַעֲשׂוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ לְעֵינֵי כָל הָעָם.

וַיְהִי בְּהִתְאַסֵּף כָּל הַקָּהָל, וַיָּבֵא הָרַב תַּרְנְגוֹל עָטוּף בְּאַדֶּרֶת, וַיִּבְחַר מִקֶּרֶב הַנֶּאֱסָפִים עֲשֶׂרֶת אֲנָשִׁים, חֲמִשָּׁה יְהוּדִים וַחֲמִשָּׁה נוֹצְרִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם הָיָה הָרוֹצֵחַ, וַיֹאמַר:

בֵּין הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה יִמָּצֵא הָרוֹצֵחַ, וְהַתַּרְנְגוֹל יַגִּיד לָנוּ מִי וָמִי הוּא. וְעַתָּה יָרִים אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת הָאַדֶּרֶת וְיַעֲבִיר יָדוֹ עַל גַּב הַתַּרְנְגוֹל, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ יַד הָרוֹצֵחַ, אָז יִתֵּן הַתַּרְנְגוֹל בְּקוֹלוֹ וְיִקְרָא: “קוּקִירִיקוּ!”

הָאֲנָשִׁים עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הָרַב, אַךְ הַתַּרְנְגוֹל הֶחֱרִישׁ וָלֹא הִשְׁמִיעַ אֶת קְרִיאָתוֹ.

כִּרְאוֹת הֶהָמוֹן כִּי עֲמַל הָרַב עָלָה בְתֹהוּ וְאֶת הָרוֹצֵחַ לֹא מָצָא, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וַיֹּאמְרוּ לְכַלּוֹת בּוֹ אֶת חֲמָתָם עַל אֲשֶׁר הֵתֵל בָּהֶם. אַךְ הָרַב הִפְצִיר בָּהֶם כִּי יְחַכּוּ לוֹ מְעָט. וַיִּפֶן אֶל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֶעֱבִירוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל גַּב הַתַּרְנְגוֹל, וַיְצַוֵּם כִּי יָרִימוּ אֶת יְדֵיהֶם. אָז רָאוּ כָל הַקָּהָל כִּי הַיָּד הַיְמָנִית שֶׁל תִּשְׁעָה מֵהֶם מְלֻכְלָכָה בְּפִיחַ הַתַּנּוּר, וְרַק יְמִין הָאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַנּוֹצְרִים צֶחָה וּנְקִיָּה.

וַיִּפֶן הָרַב אֶל הָעָם וַיִּקְרָא: יְדֵי נְקִי הַכַּפַּיִם הַזֶּה נְגֹאֲלוּ בִדְמֵי הַנַּעַר הַנִּרְצָח, וְזֶה לָכֶם הָאוֹת, כִּי לֹא הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ עַל גַּב הַתַּרְנְגוֹל הַמָּשׁוּחַ בְּפִיחַ הַתַּנּוּר, מִיִּרְאָה מִדָּבָר פֶּן יַשְׁמִיעַ הַתַּרְנְגוֹל אֶת קוֹלוֹ וְתִגָּלֶה בַקָּהָל חַטָּאתוֹ.

הָאִישׁ הוֹדָה עַל פְּשָׁעָיו, כִּי הוּא רָצַח אֶת הַנַּעַר, לְמַעַן הָסֵב אֵלָיו אֶת נַחֲלָתוֹ; כִּי הָיָה הָרוֹצֵחַ הַזֶּה אָח לִפְקִיד הָעִיר, וְהַנַּעַר הַנִּרְצָח הָיָה יָחִיד לְאָבִיו. אָז שָׁכְכָה חֲמַת הָעָם. הֶהָמוֹן נָפוֹץ, וַיֵּלֶךְ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.

וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה… (הָאָב, הָאָח, וְיוֹסֵף נִכְנָסִים מְבֹהָלִים וְנִרְעָשִׁים. הָאָב נוֹשֵׂא בַּקְבּוּק בְּיָדוֹ. הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַפְּקָק וְשָׂם אוֹתוֹ בְּפִי הַבַּקְבּוּק וְהִנֵּה הוּא מַתְאִים. כָּל הַנּוֹכְחִים מַבִּיטִים בִּרְעָדָה).

הָאָב

(אֶל הָאֵם) הֲמַכִּירָה אַתְּ אֶת הַבַּקְבּוּק הַזֶּה?

הָאֵם

הֲלֹא בַקְבּוּק זֶה הוּא שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת!

הָאָב

אָמְנָם כֵּן. הָרִיחִי נָא אֶת הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹכוֹ (נוֹתֵן לָהּ אֶת הַבַּקְבּוּק).

הָאֵם

(מְרִיחָה) אֵין זֶה יַיִן כְּלָל.

הַגִּיסָה

(לוֹקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַבַּקְבּוּק וּמְרִיחָה גַם הִיא) הֲלֹא רֵיחוֹ כְּרֵיחַ דָּם! (מְשִׁיבָה לוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק בִּמְהִירוּת כְּאִלּוּ נִכְוְתָה יָדָהּ).

הָאָב

אָמְנָם, דָּם הוּא, דַּם הַיֶּלֶד הַזֶּה אֲשֶׁר הָרוֹצְחִים הִזִּילוּ מִפְּצָעָיו לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק… יַד ה' נָחֲתָה אוֹתָנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. כַּאֲשֶׁר גָמַרְנוּ אֶת הַמִּזְמוֹרִים וְאָמַרְתִּי לִסְגֹּר אֶת הָאָרוֹן, רָאִיתִי מִבְּלִי מֵשִׂים וְהִנֵּה בַקְבּוּק הַיַּיִן אֵין לוֹ פְּקָק, וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁמָּצָאנוּ פְקָק בְּדִיר הָעֵצִים, וּמִיָּד צָצָה בְלִבִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קֶשֶׁר בֵּין הַיֶּלֶד וּבֵין הַבַּקְבּוּק. הֵרַחְנוּ, וְהִנֵּה הַיַּיִן אֵינוֹ יַיִן כִּי אִם דָּם. הוֹי, מַה נַעֲשֶׂה, אָחִי, עוּץ נָא עֵצָה!

הַגִּיסָה

הַשְּׁאֵלָה לָמָּה? שׁוֹפְכִים אֶת הַדָּם בַּעֲבִיט הַשְּׁפָכִין, שׁוֹטְפִים הֵיטֵב אֶת הַבַּקְבּוּק בְּמַיִם, וְיוֹצְקִים בּוֹ יָיִן. תְּנוּהוּ לִי וַאֲנַקֵּהוּ כְרָגַע (לוֹקַחַת אֶת הַבַּקְבּוּק עִם הַפְּקָק וְיוֹצֵאת לַחֲדַר הַבִּשּׁוּל).

הָאָב

וּמַה שְׁלוֹם הַיָּלֶד? (עוֹבֵר וְגוֹחֵן עָלָיו).

הָאֵם

יֵשׁ תִּקְוָה. מַצָּבוֹ מַשְׁבִּיחַ. מַיִם שָׁאַל וְשָׁתָה מְלֹא הַכּוֹס.

הָאָב

ה' אֱלֹהִים, הֱיֵה בְעֶזְרָתֵנוּ!

הַגִּיסָה

(שָׁבָה כְּשֶׁהִיא מְנַגֶּבֶת אֶת הַבַּקְבּוּק בְּמַגֶּבֶת) הֲרֵי לְךָ בַּקְבּוּק נָקִי.

הָאָב

תּוֹדָה (לוֹקֵחַ אוֹתוֹ מִיָּדָהּ וּפוֹנֶה אֶל הָאֵם) הַגִּישִׁי נָא לִי אֶת הַיָּיִן (הָאֵם מוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן מִתּוֹךְ הָאָרוֹן וּמַגֶּשֶׁת לוֹ, וְהוּא יוֹצֵק לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק עַד חֶצְיוֹ, סוֹתֵם אוֹתוֹ בַפְּקָק, שָׂם אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן) הוֹי, מִי יִתֵּן וְאָתָא בֹקֶר! הַלַּיְלָה יֶאֱרַךְ עָלַי כְּשָׁנָה.

הָאָח

בְּעוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם יָשׁוּב הָרוֹפֵא. אֶפְשָׁר תֵּלַכְנָה הַנָּשִׁים לָנוּחַ, וַאֲנִי וְאַתָּה נֵשֵׁב עִם הַנַּעַר עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

הָאָב

אָמְנָם, יְכֹלוֹת אַתֶּן לָלֶכֶת לִמְנוּחַתְכֶן, וַאֲנִי וְאָחִי נִשְׁמֹר עַל הַיֶּלֶד מִתּוֹךְ עִיּוּן בְּסֵפֶר. יוֹסֵף בְּנִי, עֲלֵה נָא עַל מִשְׁכָּבְךָ, כִּי נָחוּץ יִהְיֶה לְךָ לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר. יֵשׁ לִי עֲבוֹדָה בַעֲדֶךָ.

יוֹסֵף

טוֹב, אַבָּא. שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם (יוֹצֵא).

הָאֵם

נֵלְכָה נָא, גִּיסָתִי (לִפְנֵי לֶכְתָּן הֵן מְתַקְּנוֹת אֶת מַצַּע הַיֶּלֶד) אַל נָא תִּשְׁכְּחוּ לָתֵת לוֹ אֶת הָרְפוּאָה בְכָל שָׁעָה, וּמַיִם לִשְׁתּוֹת מִדֵּי הִתְעוֹרְרוֹ.

הָאָב

שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת דְּבָרָיִךְ (יוֹצְאוֹת) אָחִי, אִם אֵינְךָ יָרֵא לָלֶכֶת יְחִידִי, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְתַצִּיג אֶת הַבַּקְבּוּק בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתוֹ שָׁם.

הָאָח

מַה יֵשׁ כָּאן לִירֹא? הֲלֹא רַק חֲמִשָּׁה בָתִּים מַפְרִידִים בֵּין בֵּיתֵנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת (לוֹקֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק וְיוֹצֵא).

הָאָב

(לוֹקֵחַ אֶת הַגְּמָרָא מֵעַל הָאָרוֹן, יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁפָּנָיו פּוֹנִים לְצַד הָרוֹאִים, מַתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ בְּהִתְלַהֲבוּת וּלְזַמֵּר בְּנִגּוּן עָצוּב, וְהַנִּגּוּן מִשְׁתַּפֵּךְ בְּכָל הַבָּיִת…) תָּנוּ רַבָּנָן…

(הַמָּסָךְ יוֹרֵד)

בנוספות “לכוסו של אאליהו” ראו גם בתחילת המערכה השלישית ראו את הקטע השלישי בין סוגריים מרובעים.

מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית    🔗

(הַבִּימָה כֻלָּהּ נִרְאֵית כְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּזְעֵיר אַנְפִּין. כֹּתֶל הַמִּזְרָחִי כְנֶגֶד הָרוֹאִים. בְּאֶמְצַע הַמִּזְרָח, עַל בִּימַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֲרוֹן קֹדֶשׁ מְכֻסֶּה פָרֹכֶת וּמַחֲזִיק סִפְרֵי תּוֹרָה. מַעֲקֶה מִסָּבִיב לְבִימַת אָרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּמִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל מַדְרֵגוֹת לַעֲלוֹת עַל הַבִּימָה. לְמַטָּה, בֵּין הַמַּדְרֵגוֹת, עוֹמֶדֶת תֵּבַת הַשַּׁ"ץ. מֵעֶבְרֵי הַבִּימָה עוֹמְדִים סַפְסָלִים לְאֹרֶךְ כֹּתֶל הַמִּזְרָח, וּכְּנְגְדָּם שְׁנֵי טוּרֵי סַפְסָלִים עַד לִפְאַת בִּימַת הַמַּחֲזֶה. בֵּין שְׁנֵי הַטּוּרִים הָאֵלֶּה הַמָּקוֹם פָּנוּי וּפָתוּחַ לְצַד מַעֲרָב, כְּלוֹמַר, הָרוֹאִים. הַפֶּתַח שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת יִהְיֶה אֵפוֹא בִצְפוֹנִית מַעֲרָבִית, זֹאת אוֹמֶרֶת, לִשְׂמֹאל הָרוֹאִים. מִמַּעַל לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי נִמְצֵאת עֶזְרַת הַנָּשִׁים, אֶלָּא שֶׁסְּמוּיָה הִיא מֵעֵין הָרוֹאִים כְּפִי הַכְּלָל הַיָּדוּעַ: הַנָּשִׁים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִשְׁמָעוֹת אֲבָל לֹא נִרְאוֹת. מְנוֹרוֹת נְחֹשֶׁת תְּלוּיוֹת מִתַּחַת לַתִּקְרָה וּתְקוּעוֹת בַּקִּירוֹת. בָּעַמּוּד דּוֹלְקִים נֵרוֹת. עַל סַפְסַל הַמִּזְרָח מִימִין הָרוֹאִים יוֹשְׁבִים הָאָב־הָרַב, יוֹסֵף, בִּנְיָמִין, הָרוֹפֵא וּזְקֵנִים אֲחָדִים. וּמֵעֵבֶר לָאָרוֹן – הָאָח, שְׁמוּאֵל, וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים. יֶתֶר הַמִּתְפַּלְּלִים יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפְסָלִים אֲשֶׁר בִּשְׁנֵי הַטּוּרִים. נִשְׁמָע קוֹל הַחַזָּן בְּגָמְרוֹ “וּבְנוּחֹה יֹאמַר”, וְהַמָּסָךְ עוֹלֶה).

הַחַזָּן

(מְזַמֵּר, וְהַמֵּיטִיב לְזַמֵּר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח) “דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכֹל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם…” (עוֹבֵר לְצַד שְׂמֹאל בַּמִּזְרָח וְיוֹשֵׁב אֵצֶל הָאָח).

הָאָב

(קָם, עוֹלֶה עַל הַבִּימָה, נוֹשֵׁק אֶת הַפָּרוֹכֶת וְדוֹרֵשׁ)

מוֹרַי וְרַבּוֹתַי:

מִנְהָג קָדוּם נָהוּג בְּעִירֵנוּ שֶׁהָרַב דְּמָתָא יִדְרֹשׁ בָּרִאשׁוֹן לְפֶסַח קֹדֶם לְמוּסַף דְּרוּשׁ מֵעִנְיָנָא דְיוֹמָא לִכְבוֹד חַג הַפָּסַח. כָּךְ נָהַגְתִּי גַם אָנִי, וְגַם הַיּוֹם לֹא אֲשַׁנֶּה מִמִּנְהָגִי זֶה אַף כִּי לִבִּי בַל עִמִּי, וְעוֹד נִפְעָם וְנִרְגָּז אָנֹכִי מֵהַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה אוֹתָנוּ תֵכֶף אַחַר גְּמָר הַסֵּדֶר. אַחַר הַתְּפִלָּה, רַבּוֹתַי, אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת פְּרָטֵי הַדְּבָרִים, כִּי חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתְּכֶם עֲלֵיכֶם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. אוּלָם, דְּעוּ לָכֶם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, כִּי לֹא רַק בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֶלָּא שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. וְעַכְשָׁו, רַבּוֹתַי, נָבֹא אֶל עִנְיָנֵנוּ.

חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָמְרוּ: “בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל”. וְהִנֵּה מַאֲמַר חֲזַ“ל זֶה אֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ בְּפַרְדֵּ”ס, כְּלוֹמַר, עַל פִּי הַפְּשָׁט, עַל פִּי הָרֶמֶז, עַל פִּי הַדְּרָשׁ, וְעַל פִּי הַסּוֹד… (מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הוּא מְתַקֵּן טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא תִצְנַח מֵעַל גַּבּוֹ).

עַל פִּי הַפְּשָׁט, כֵּיצַד? פְּשׁוּטוֹ כְמַשְׁמָעוֹ: לְאָב אֶחָד יֵשׁ בֵּן חָכָם, לְאָב אַחֵר בֵּן רָשָׁע, לְאָב שְׁלִישִׁי בֵּן תָּם, וּלְאָב רְבִיעִי יֵשׁ בֵּן קָטֹן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. אֲבָל כָּאן מִתְעוֹרֶרֶת הַשְּׁאֵלָה: “מַדּוּעַ לֹא דִבְּרָה תוֹרָה כְנֶגֶד בֵּן צַדִּיק? וְכִי רַק אַרְבָּעָה מִינֵי בָנִים יֵשׁ בָּעוֹלָם?” וְהִנֵּה עַל פִּי הָרֶמֶז אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לֹא בָנִים מַמָּשׁ כִּי אִם אֲנָשִׁים, בְּנֵי אָדָם. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם חֲכָמִים וּדְבַשׁ תַּחַת לְשׁוֹנָם, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים בְּתַכְלִית הָרֶשַׁע, יִשְׁמְרֵנוּ ה'. וּלְאִידָךְ גִּיסָא, יֵשׁ אֲנָשִׁים תְּמִימִים, אֵינָם רְשָׁעִים אֲבָל גַּם חֲכָמִים אֵינָם, כִּקְדֵרָה דְלָא קְרִירָא וּדְלָא חֲמִימָא. וְיֵשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם שׁוֹטִים גְּמוּרִים, בִּבְחִינַת בְּהֵמָה בְּצוּרַת אָדָם. אֲבָל אִם זוֹ הִיא כַוָּנָתָם, הֲרֵי אֵין חִלּוּק זֶה מַתְאִים לְחֻקֵּי הַהִגָּיוֹן, וְהַשְּׁאֵלָה בִמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת. כִּי אֵין מִין אֶחָד כּוֹלֵל אֶת כָּל בְּנֵי הַמִּין הַהוּא וּמוֹצִיא אֶת כָּל בְּנֵי הַמִּינִים הָאֲחֵרִים. הֲרֵי יֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא גַּם רָשָׁע, וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא שׁוֹטֶה גָמוּר, וְהַיְנוּ דְאַמְרֵי אִנְשֵׁי: “מוּטָב לָשֶׁבֶת עִם רָשָׁע שֶׁהוּא חָכָם מִשֶּׁבֶת עִם צַדִּיק וְהוּא שׁוֹטֶה”. הָרֶשַׁע אֵינוֹ תוֹלֶדֶת הַכְּסִילוּת כְּמוֹ שֶׁהַצֶּדֶק אֵינוֹ תוֹלֶדֶת הַחָכְמָה. וּמִלְּבַד זֶה הֲלֹא קָשֶׁה לְהָבִין מַדּוּעַ נַקְהֶה אֶת שִׁנָּיו שֶׁל הָרָשָׁע וְנֹאמַר לוֹ… הֲכָךְ הִיא דַרְכָּם שֶׁל יְהוּדִים לְהַקְהוֹת אֶת הַשִּׁנַּיִם בְּהִתְוַכְּחָם זֶה עִם זֶה? אָטוּ בִּבְנֵי חָם קָא עַסְקִינָן? וַהֲלֹא קַבָּלָה הִיא בְיָדֵינוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאֵין מַקְהִים אֶת הַשִּׁנַּיִם בִּגְלַל שְׁאֵלָה… בְּקִצּוּר, הַמַּאֲמָר הוּא כֻלּוֹ מֻקְשֶׁה (וְהוּא מְשַׁנֶּה קְצָת אֶת מְקוֹמוֹ וּמְתַקֵּן אֶת טַלִּיתוֹ).

אוּלָם עַל פִּי הַדְּרָשׁ, רֹב הַשְּׁאֵלוֹת תִּפֹּלְנָה מֵאֲלֵיהֶן. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי! אַרְבַּעַת הַבָּנִים, אֵינָם לֹא בָנִים מַמָּשׁ, וְלֹא בְנֵי אָדָם שׁוֹנִים, אֶלָּא אַרְבָּעָה פָנִים שֶׁאָדָם מַרְאֶה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵיתוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תְמִיכָה לְדָבָר שֶׁבִּצְדָקָה. הָא כֵיצַד? נִכְנָסִים לְבֵיתוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּנַדֵּב אֵיזֶה סְכוּם בְּעַד גְאֻלַּת הָאָרֶץ אוֹ בְעַד קָרְבָּנוֹת הַפּוֹגְרוֹמִים. אִם הוּא חָכָם וּמְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת, הוּא מְקַבֵּל אֶת הַמְּאַסְּפִים הַמִּתְנַדְּבִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מְבָרֵךְ אוֹתָם בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתָם לְטוֹבַת הַכְּלָל, וְהוּא בְעַצְמוֹ מְנַדֵּב נְדָבָה הֲגוּנָה.

אֲבָל אִם הוּא רָשָׁע, אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם אַף לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּחַ אוֹתָם בְּלֹא כְלוּם, אוֹ שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם בְּכָעַס: “לָמָּה לָכֶם לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, כְּלוֹמַר, לָמָּה לָכֶם הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לְטוֹבַת הַכְּלָל?” וַהֲרֵי הוּא כוֹפֵר בְּעִקָּר. וּבְעֵד זֶה צָרִיךְ לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנָּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה “דָבָר אַחֵר”, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם.

וְיֵשׁ אִישׁ תָּם שֶׁהוּא שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת תַּמּוֹת, כְּגוֹן: “הַאִם בֶּאֱמֶת יִתְּנוּ לָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? הֲבֶאֱמֶת שׁוֹלְחִים אֶת הַכֶּסֶף הַנִּקְבָּץ לַיְּהוּדִים שֶׁסָּבְלוּ מֵחֲמַת הַפּוֹגְרוֹמִים?” וְצָרִיךְ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתָיו בִּמְנוּחָה וּבִמְתִינוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ”.

אֲבָל יֵשׁ אִישׁ הָעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ מַטְּרַת בּוֹאֲכֶם לִרְאוֹתוֹ. כָּךְ, נִכְנָסִים אַתֶּם לְבֵיתוֹ, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי, בְּרוּכִים הַבָּאִים! וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר עִמָּכֶם כְּשָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָכֶם: “סִלְחוּ לִי לְרֶגַע, אֲנִי אָשׁוּב מִיָּד”. וְהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת אִשְׁתּוֹ לְשׂוֹחֵחַ אִתְּכֶם, וּבְעַצְמוֹ מִסְתַּלֵּק בְּטֶרֶם שֶׁהִסְפַּקְתֶּם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּדָבָה. וּבְהַזְכִּירְכֶם אֶת הָעִנְיָן לְאִשְׁתּוֹ, הִיא מְשִׁיבָה שֶׁצַּר לָהּ, אֲבָל בְּלִי בַעֲלָהּ לֹא תָרִים אֶת יָדָהּ, וַחֲסָל! וּמִפְּנֵי זֶה כָתוּב: “אַתְּ פְּתַח לוֹ”, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּרוּרִים, “בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה…” (וְהוּא מְשַׁנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ וּמְתַקֵּן טַלִּיתוֹ, אוֹ מוֹחֶה אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו בְּמִטְפַּחַת).

אוּלָם כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה מְכֻוָּנִים אֶל הֶעָבָר אוֹ הַהֹוֶה. אֲבָל עַל פִּי הַסּוֹד יִתְגַּלֶּה לְפָנֵינוּ רַעְיוֹן עָמֹק עַל עֲתִידוֹתֵינוּ. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי! בְּמַאֲמָר זֶה כָּמוּס סוֹד נִפְלָא. אַךְ רֵאשִׁית כֹּל צְרִיכִים אָנוּ לְהַקְדִּים הַקְדָּמָה קְצָרָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁהַבֵּן הֶחָכָם וְהַבֵּן הַתָּם חֲלוֹם אֶחָד הוּא; וְהַבֵּן הָרָשָׁע, וְהַבֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל גַּם כֵּן חֲלוֹם אֶחָד הוּא, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק פָּתַר לְפַרְעֹה. וּבְכֵן, תַּחַת אַרְבַּעַת הַבָּנִים יֵשׁ לָנוּ עַכְשָׁו רַק שְׁנֵי בָנִים, וּבָזֶה טָמִיר וְנֶעְלָם סוֹד הַ“קֵּץ”. מוֹרַי וְרַבּוֹתַי! שְׁנֵי הַבָּנִים הָאֵלֶּה מִי הֵם? הֱוֵי אוֹמֵר יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, לְהַבְדִּיל, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן. עַל יַעֲקֹב הַכָּתוּב אוֹמֵר, “וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם”, וְגַם חָכָם גָּדוֹל הָיָה. כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ לָמַד תּוֹרָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל עֵבֶר י"ד שָׁנִים; וַהֲרֵי יֵשׁ מִקְרָא מְפֹרָשׁ: “תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, עֵדוּת נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי…” וּמִכֵּיוָן שֶׁלָּמַד תּוֹרָה שְׁמַע מִנָּה שֶׁחָכָם הָיָה.

וּמֵאִידָךְ גִּיסָא, עֵשָׂו הָיָה יָדוּעַ לְרָשָׁע גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ“ל עַל הַפָּסוּק “וַיִּתְרוֹצְצוּ”. וְגַם לֹא יָדַע, אוֹ עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְלֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לִשְׁאֹל, וְשָׁאַל אֶת אָבִיו יִצְחָק: “אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּׂרִין תֶּבֶן? אַבָּא, אֵיךְ מְעַשְּׂרִין מֶלַח?” וְכַדּוֹמֶה. וְעָלָיו אָמְרָה תּוֹרָה, וְכָל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ”, כְּלוֹמַר, לֹא יֹאכַל בְּיַעֲקֹב, כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא: “כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ…” אֲבָל עֵשָׂו שֶׁרָשָׁע הוּא עוֹבֵר עַל מִצְוַת ה' וְאוֹכֵל אֶת יַעֲקֹב וְשׁוֹבֵר אֶת עַצְּמוֹתָיו שֶׁלֹּא כְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָמְרָה, “וְעֶצֶם לֹא תִּשְׁבְּרוּ בוֹ”, וְהוּא טוֹפֵל עָלֵינוּ עֲלִילוֹת דָּם… וַאֲשָׁמוֹת אֲחֵרוֹת כְּדֵי לְהַתִּיר אֶת דָּמֵינוּ וּלְהַפְקִיר אֶת רְכוּשֵׁנוּ. הִנֵּה כְשֶׁיָּבֹא הַקֵּץ, וְאֵלִיָּהוּ יִתְגַּלֶּה לָנוּ וִיבַשֵּׂר לָנוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, אָז נַקְהֶה אֶת שִׁנָּיו שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם, יָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן… (נוֹשֵׁק אֶת הַפָּרֹכֶת וְיוֹרֵד, וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ עַל יַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ).

הַקָּהָל

אָמֵן!

הַחַזָּן

(קָם, נִגַּשׁ לָעַמּוּד וּמַתְחִיל זַמַּר אֵת הַקַּדִּישׁ שֶׁל “טַל” בַּנִּגּוּן הַמְקֻבָּל, וְהַקָּהָל קָם וְעוֹנָה לִקְרָאתוֹ) "יִתְגַדֵּל… וְיִתְקַדֵּשׁ… שָׁמָּה… רָבָא!… בְּעָלְמָא… בְּחַיִּיכוֹן… יִתְבָּרֵךְ… לְעֵילָּא… דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאָמְרוּ אָמֵן!…

הַקָּהָל

אָמֵן! (אַךְ טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְהַתְחִיל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל מוּסָף, וְהִנֵּה הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת בָּרַעַשׁ וּבְחֶזְקָה, וְקוֹל הָמוֹן הוֹמֶה וְצוֹעֵק מִתְפּוֹצֵץ בְּאָזְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים).

אֲסַפְסוּף

א' הֶרֶג וַאֲבַדּוֹן לַיְּהוּדִים! הָבָה, אַחִים!

ב' אֶת בָּתֵּיהֶם נַהֲרֹס!

ג' בֵּית תְּפִלָּתָם נִשְׂרֹף בָּאֵשׁ!

יִתְרָם: הֵידָד! הֵידָד! (וְהֵם מִתְאַמְּצִים לְהִתְפָּרֵץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַהֲרִיעָם. אֵימָה וָפַחַד נוֹפְלִים עַל הַמִּתְפַּלְּלִים כְּשֶׁעֵינֵיהֶם פּוֹנוֹת לְצַד הַדֶּלֶת בִּצְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְהֵם עוֹמְדִים כִּנְטוּעִים בְּמַסְמְרוֹת. מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים יוֹצֵא קוֹל בְּכִיָּה כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת. נִכְנָסִים שַׂר וְשׁוֹטְרִים, כֹּהֵן נוֹצְרִי לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ, וְשַׁרְשֶׁרֶת כֶּסֶף תְּלוּיָה מֵעַל צַוָּארָיו; אִישׁ וְאִשָּׁה וְעוֹד נוֹצְרִים אֲחָדִים שֶׁעוֹלֶה בְיָדָם לִפְרֹץ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הַשּׁוֹטְרִים שׁוֹמְרֵי הַסָּף).

הַשָּׂר

(אֶל אַחַד הַשּׁוֹטְרִים) זֶה יַסְפִּיק. אֶל תִּתְּנוּ לְאִישׁ לָבֹא אוֹ לָצֵאת. שׁוֹטְרִים אֲחָדִים יַעַמְדוּ בַחוּץ וְיַשְׁגִּיחוּ עַל הָעֶרֶב־רָב שֶׁלֹּא יִתְפָּרֵץ לְתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת. הַזְהִירוּ בֶהָמוֹן שֶׁלֹּא יָקִימוּ שָׁאוֹן פֶּן נִירֶה בָהֶם (שׁוֹטֵר אֶחָד מַגִּישׁ יָד לְרַקָּתוֹ, לְאוֹת שְׁמִיעָה, וְיוֹצֵא הַחוּצָה. הַשַּׂר עֹלֶה עַל הַבָּמָה וְהַכֹּהֵן הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה עוֹמְדִים בְּתַּחְתִּית הַמַּדְרֵגוֹת לִשְׂמֹאל הָרֹאִים, וְיֶתֶר הַנּוֹצְרִים נְטוּשִׁים בֵּין הַסַּפְסָלִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹנִית מַעֲרָבִית. שְׁנֵי שׁוֹטְרִים שׁוֹמְרִים עַל הַדֶּלֶת גַּם מִבִּפְנִים) מִי כָאן הָרַב? יַעֲלֶה עַל הַבִּימָה!

הָאָב

אֲנִי, אֲדוֹנִי הַשָּׂר (וְהוּא עוֹלֶה עַל הַבִּימָה וְעוֹמֵד סָמוּךְ לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. פּוֹנֶה אֶל הַקָּהָל) רַבּוֹתַי, הֵרָגְעוּ נָא. אַל תִּירְאוּ וְאַל תִּפְחָדוּ. ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן.

הָאִשָּׁה

(מַרְאֶה עָלָיו) הוּא הוּא שֶׁהָרַג אֵת יַלְדֵּנוּ וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ!

הָאֲסַפְסוּף

א' אֶת זְקָנוֹ נִמְרֹט!

ב' לִזְנַב סוּס נַאַסְרֵהוּ!

ג' אֶת לְשׁוֹנוֹ נַעֲקֹר מִפִּיו!

הָאִישׁ

מַדּוּעַ הֲרַגְתֶּם אֶת בְּנִי! (וְהוּא עוֹלֶה עַל הַמַּדְרֵגוֹת לִקְרַאת הָרַב, כְּדֵי לְהַכּוֹתוֹ, אֲבָל הַשַּׂר אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לַעֲלוֹת).

הָאָב

יִשְׁמְרֵנוּ ה‘! הַיְּהוּדִים אֵינָם שׁוֹפְכִים דַּם אָדָם, וּמַה גַּם דְּמֵי יְלָדִים נְקִיִּים. אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁנָּתַן לָנוּ ה’ בְּהַר סִינַי הוּא “לֹא תִרְצָח”, וְעַד הַיּוֹם לֹא הֵפַרְנוּ אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּנוּ. אֵין אֲנַחְנוּ כְיֶתֶר הַגּוֹיִם הַמְדַבְּרִים אַהֲבָה בְּפִיהֶם, וּבְלִבָּם מְקַנְנִים שִׂנְאָה וָרָצַח. לֹא, יְדִידִי. יַד יִשְׂרָאֵל לֹא נָגְעָה לְרָעָה בְּיַלְדֶּךָ.

הָאִישׁ

אֲבָל הַכֹּהֵן אָמַר לָנוּ שֶׁאַתֶּם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּדַם יֶלֶד נוֹצְרִי לְחַג הַפֶּסַח, וְאֶתְמוֹל נֶעְלַם בְּנִי, וַאֲנַחְנוּ בְטוּחִים שֶׁאַתֶּם שְׁחַטְתֶּם אוֹתוֹ לְצֹרֶךְ דָּמוֹ.

הָאָב

הַאֵלֶיךָ מִתְכַּוֵּן הָאִישׁ הַזֶּה, אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן?

הַכֹּהֵן

דָּבָר זֶה יָדוּעַ הוּא לַכֹּל שֶׁאַתֶּם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּדַם יֶלֶד נוֹצְרִי לְחַג הַפֶּסַח לָלוּשׁ בּוֹ אֶת מַצּוֹתֵיכֶם אוֹ לְקַדֵּשׁ עָלָיו כְּמוֹ עַל יַיִן, וְאֵין כָּל סָפֵק בְּיָדִי שֶׁהַיֶּלֶד נֶהֱרַג בְּמִצְוָתְךָ, אִם לֹא יָדֶיךָ אַתָּה שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַנָּקִי שֶׁל בֶּן הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה.

הָאִשָּׁה

הוֹ, בְּנִי, בְּנִי! (הָאִישׁ עוֹמֵד מוּכָן לְהִתְנַפֵּל עַל הָרַב וְלִשְׁפֹּךְ עָלָיו חֲמָתוֹ).

הָאֲסַפְסוּף

א' הוֹ, מוֹצְצֵי דַם יְלָדִים!

ב' אֶת יַלְדֵיהֶם נְנַפֵּץ!

ג' עַל חֲנִיתוֹת נוֹקִיעָם!

הָאָב

הֲתַגִּיד לִי, אֲדוֹנִי, מַה שְׁמֶךָ?

הַכֹּהֵן

שְׁמִי מְפֻרְסָם בֵּין כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, מַרְזַוִיץ בֶּן פִּלְסְטוּרְסְקִי.

הָאָב

(חוֹזֵר לְעַצְמוֹ) מַרְזַוִיץ בֶּן פִּלְסְטוּרְסְקִי… מ… ב… פּ… (וְהוּא נָד בְּרֹאשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָס עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּרְדוּ לְמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְאֵין לָהֶם עוֹד כָּל תַּקָּנָה) חֲבָל, שֶׁכֹּהֵן כָּמוֹךָ אֲשֶׁר חוֹבָתוֹ הִיא לְלַמֵּד אֶת צֹאן מַרְעִיתוֹ לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת וְהַיֹּשֶׁר, וְלָטַעַת בְּלִבָּם אַהֲבָה וְרַחֲמִים לְכָל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בְצֶלֶם אֱלֹהִים, מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהֻנָּתוֹ לְהָפִיץ בֵּין עֲדָתוֹ עֲלִילוֹת שָׁוְא וּבִלְבּוּלִים טְפֵלִים, לְהַכְנִיס בְּלִבּוֹתֵיהֶם אֶת הַשֶּׁקֶר וְהָרַע, לְהַרְעִיל אֶת נִשְׁמָתָם בְּשִׂנְאָה וְאַכְזָרִיּוּת וּלְגָאֵל אֶת יְדֵיהֶם בְּשׁוֹד וְחָמָס, בְּהֶרֶג וָרָצַח. הַכָּכָה אַתָּה עוֹבֵד אֶת אֱלהֶיךָ? הַזֹּאת הִיא הָאַהֲבָה הַנּוֹצְרִית אֲשֶׁר אַתֶּם דּוֹגְלִים בִּשְׁמָהּ?

הַכֹּהֵן

אֲדוֹנִי הַשַּׂר! אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְכָאן לִשְׁמֹעַ תּוֹכָחוֹת מִפִּי הוֹרֵג אֱלֹהֵינו. יִשְׁאַל נָא אֶת הָרַב הַזֶּה, אֵיפֹה הוּא בַּקְבּוּק הַקִּדּוּשׁ וְיִמְצָא בוֹ אֶת דָּם הַיֶּלֶד אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ עָלָיו אֶמֶשׁ בִּתְפִלַּת הָעָרֶב.

הַשָּׂר

(בְּזַעַם וּבְיָד נְטוּיָה אֶל הָרַב) אֵיפֹה הוּא בַקְבּוּק הַקִּדּוּשׁ שֶׁלָּכֶם?

הָאָב

פֹּה, אֲדוֹנִי, בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.

הַשָּׂר

(נִגָּשׁ אֶל הָאָרוֹן, פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ, מוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַבַּקְבּוּק, נִגָּשׁ אֶל הַכֹּהֵן) הַזֶּה הוּא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר עָלָיו דִּבַּרְתָּ?

הַכֹּהֵן

כֵּן, אֲדוֹנִי (אֶל אֲבוֹת הַיֶּלֶד) בַּבַּקְבּוּק הַזֶּה תִּמְצְאוּ אֶת דַּם בִּנְכֶם. יְדֵי הַיְּהוּדִים הָאֲרוּרִים הָאֵלֶּה שָׁפְכוּ אֶת דָּמוֹ.

הָאִישׁ

הוֹ, רוֹצְחֵי אֱלֹהִים וְאָדָם! (הָאִשָּׁה מִתְיַפַּחַת)

הָאָב

(לוֹקֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק מִיַּד הַשַּׂר, מֵרִיחַ בּוֹ, מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָיו וּמֵשִׁיב לוֹ) יֹאמַר נָא הַשַּׂר אִם זֶהוּ דָם אֲשֶׁר עֵינָיו רוֹאוֹת, אוֹ יַיִן פָּשׁוּט.

הַשָּׂר

(מֵרִיחַ וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ) אָמְנָם לְפִי דַּעְתִּי אֵין זֶה דָם, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁעֵינַי מַטְעוֹת אוֹתִי. הִסְתַּכֵּל נָא אַתָּה, אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן, וּרְאֵה אִם דָּם הוּא אוֹ יַיִן פָּשׁוּט.

הַכֹּהֵן

אֵין אֲנִי זָקוּק לְהוֹכָחוֹת. בָּטוּחַ אֲנִי בוֹ שֶׁהוּא דַם הַיֶּלֶד.

הָרַב

אִם כֵּן, יִרְאוּ נָא אֲבוֹת הַיֶּלֶד וְיִוָּכֵחוּ (הַשַּׂר יוֹרֵד מַדְרֵגוֹת אֲחָדוֹת וְנוֹתֵן אֶת הַבַּקְבּוּק לַאֲבִי הַיֶּלֶד וּלְאִמּוֹ, וְהֵם מְרִיחִים וּמִסְתַּכְּלִים בּוֹ, מְנַעְנְעִים בְּרֹאשָׁם לְאוֹת שְׁלִילָה, וּמְשִׁיבִים אוֹתוֹ לִידֵי הַשַּׂר)

הַשָּׂר

בַּבַּקְבּוּק הַזֶּה אֵין אַף שֶׁמֶץ דָּם (וְהוּא מְשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ וְסוֹגֵר אֶת הָאָרוֹן).

הַכֹּהֵן

(פַּחַד שֶׁל תְּהִיָּה נִכָּר עַל פָּנָיו) רַמָּאִים גְּדוֹלִים הֵם. בְּוַדַּאי שֶׁהֵם מַסְתִּירִים אֶת הַדָּם בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא עַל נְקַלָּה נִמְצָא אוֹתוֹ. אֲבָל יָכֹל אֲנִי לְהִשָּׁבַע בֶּאֱמוּנָתִי בְּבֶן אֱלֹהִים וְאִמּוֹ שֶׁהֵם הוֹרְגִים יֶלֶד נוֹצְרִי בְּכָל חַג הַפֶּסַח לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ מִמֶּנּוּ. הַשָּׂר! צַוֵּה נָא לַשּׁוֹטְרִים וְעוֹד אֲנָשִׁים אֲחָדִים לָלֶכֶת לְבֵית הָרַב וּלְחַפֵּשׂ שָׁם אֶת גְּוִיַּת הַיֶּלֶד הַמֵּת. כִּי אֵצֶל הַיְּהוּדִים מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא לַהֲרֹג יֶלֶד נוֹצְרִי, וְהָרַב זוֹכֶה בָּהּ רִאשׁוֹנָה.

הַשָּׂר

כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה. מִי מֵהָאֲנָשִׁים יִתְנַדֵּב לָלֶכֶת עִם שְׁנֵי שׁוֹטְרִים לְחַפֵּשׂ בְּבֵית הָרַב? אַל יָזוּזוּ הַיְּהוּדִים מִמְּקוֹמָם.

שְׁנֵי נוֹצְרִים

(מְרִימִים אֶת יְדֵיהֶם) אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ (הָרַב נוֹעֵץ עֵינָיו בָּהֶם).

הַשָּׂר

טוֹב. אַתֶּם תֵּלְכוּ עִם שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים הָאֵלֶּה (מַרְאֶה עֲלֵיהֶם) וּתְחַפְּשׂוּ בְכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת וּבֶחָצֵר. וְאִם תִּמְצְאוּ אֶת הַיֶּלֶד, אִם חַי, אִם מֵת, הֲבִיאוּהוּ הֵנָּה.

הָאֲסַפְסוּף

א' כֻּלָּנוּ נֵלֵךְ, אַחִים. בִּזְקֵנֵינוּ וּבִנְעָרֵינוּ!

ב' בְּכָל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים נְחַפֵּשׂ!

ג' לֹא נַשְׁאִיר אֶבֶן עַל אֶבֶן, עַד שֶׁנִּמְצָא אֶת הַיֶּלֶד.

הַכֹּהֵן

אֲדוֹנִי הַשַּׂר, לוּ לַעֲצָתִי תִשְׁמַע, הָיִיתָ צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ גַּם שְׁנֵי יְהוּדִים עִמָּהֶם בְּתוֹר עֵדֵי רְאִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהַנּוֹצְרִים מָצְאוּ אוֹתוֹ בְמָקוֹם אַחֵר אוֹ בְּבֵית נוֹצְרִי.

הַשָּׂר

דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים. מִי מֵהַיְּהוּדִים יַחְפֹּץ לָלֶכֶת עִמָּהֶם לְבֵית הָרַב? (אַף אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים אֵינוֹ מֵרִים אֶת יָדוֹ).

הַכֹּהֵן

הֲרֵי לְפָנֶיךָ עַם קְשֵׁה עֹרֶף. בְּעַצְמָם לֹא יִתְנַדְּבוּ לִנְקֹף אֲפִילּוּ בְאֶצְבַּע קַלָּה. צַוֵּה עֲלֵיהֶם בְּמַפְגִּיעַ.

הַשָּׂר

(בְּכַעַס, רוֹמֵס בְּרַגְלוֹ) אִם לֹא תֵּלְכוּ בִרְצוֹנְכֶם, תֵּלְכוּ בְעַל כָּרְחֲכֶם. (רוֹמֵז בְּאֶצְבַּע לִיהוּדִים אֲחָדִים) אַתָּה, גַּם אַתָּה, מַהֲרוּ וְהָסִירוּ טַלִּיתֵיכֶם וּלְכוּ עִמָּהֶם.

הָאֲסַפְסוּף

א' הוֹ, עַם קְשֵׁה עֹרֶף, אֲשֶׁר בֵּאלֹהֵינו לֹא יַאֲמִין!

ב' עַל הַמּוֹקֵד נִשְׂרְפֵהוּ!

ג' מֵעַל הָאָרֶץ נַשְׁמִידֵהוּ! (הַשּׁוֹטְרִים עִם הַמִּתְנַדְּבִים עוֹד לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם בְּחַכּוֹתָם לִשְׁנֵי הַיְּהוּדִים. אֵלֶּה הִבִּיטוּ אֶל הָרַב שֶׁיּוֹרֵם מַה לַעֲשׂוֹת).

הָאָב

(כָּל הָעֵת הַזֹּאת עָמַד שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. רַק עֵינָיו הָיוּ נְטוּיוֹת נוֹכַח שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ לָלֶכֶת לְבֵית הָרַב. לְבַסּוֹף גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ, וּפוֹנֶה אֶל הַשָּׂר) שְׁמָעֵנִי נָא, אֲדוֹנִי: אֵין כָּל צֹרֶךְ לָלֶכֶת לְבֵיתִי, מִפְּנֵי שֶׁהַיֶּלֶד נִמְצָא כָאן. הָבָה וַאֲבִיאֵהוּ אֵלֶיךָ (הָרַב עוֹקֵר מִמְּקוֹמוֹ עַל יַד הָאָרוֹן, עוֹבֵר עַל פְּנֵי הַשַּׂר וְיוֹרֵד מֵעַל הַבִּימָה לְאַט וּבִמְתִינוּת).

הַכֹּהֵן

(עוֹבֵר לְיַד הַשַּׂר וּמַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הָרַב) הוּא הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֲדוֹנִי הַשָּׂר. הַיְּהוּדִים רָצְחוּ אֶת הַיֶּלֶד לְצֹרֶךְ דָּמוֹ, וּבְעָרְמָתָם יְגוֹלְלוּ אֶת הָאַשְׁמָה עַל אֲנָשִׁים נוֹצְרִים נְקִיִּים.

הָאִישׁ

(בְּאוֹתוֹ רֶגַע מַגִּיעַ הָרַב לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְכִרְאוֹת אוֹתוֹ אֲבִי הַיֶּלֶד, הוּא מִסְתַּעֵר עָלָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף)

אֶת נִקְמַת דַּם יַלְדִּי הַשָּׁפוּךְ אֶקֹּם מִמֶּךָּ! (וּבְדַבְּרוֹ, קוֹרֵעַ בְּיָד אַחַת אֶת הַטַּלִּית מֵעַל הָרַב, וּבְיָדוֹ הַשֵּׁנִית מַכֵּהוּ בְחָזֵהוּ פַעַם אוֹ שְׁתַּיִם, וְהַלָּז נוֹפֵל לַאֲחוֹרָיו מֵאֲפִיסַת הַכֹּחוֹת וְיוֹשֵׁב עַל הַמַּדְרֵגוֹת כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ).

הַקָּהָל

(בְּפַחַד וּרְעָדָה) אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶת רַבֵּנוּ הוּא הוֹרֵג! (אֲבָל מִמְּקוֹמָם אֵינָם זָזִים; וְאִם זָזוּ לֹא יִפְסְעוּ יוֹתֵר מִפְּסִיעָה אֶחָת, כִּי הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב מִתְבַּטֵּל תַּכְלִית הַבִּטּוּל לִפְנֵי הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו).

יוֹסֵף

אֶת אָבִינוּ הוּא מַכֶּה, בִּנְיָמִין! (וּשְׁנֵיהֶם קוֹפְצִים מִמְּקוֹמָם וּמִתְנַפְּלִים עַל הָאִישׁ, וְאֶפְשָׁר מַסְפִּיק לוֹ הַזְּמָן לְחַלֵּק גַּם לָהֶם מַהֲלוּמוֹת אֲחָדוֹת. בֵּינָתַיִם מִתְפָּרֶצֶת בְּכִיַּת הַנָּשִׁים, כִּבְכוֹתָן עַל מֵת).

הָאָח

יְהוּדִים, אַחִים, לָמָּה אַתֶּם מַחֲשִׁים! הַצִּילוּ אֶת אָחִי מִיַּד הָרוֹצֵחַ הַזֶּה! (וְהוּא בְעַצְמוֹ אוֹמֵר לְהִתְנַפֵּל עַל הָאִישׁ).

הָאִישׁ

אֶת עֵינֶיךָ אֲנַקֵּר בְּעַד עֵינֵי יַלְדִּי! (וְהִיא קוֹפֶצֶת עַל הָאָח, וְעֶשֶׂר צִפָּרְנֶיהָ נְטוּיוֹת בָּאֲוִיר וּמוּכָנוֹת לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמָרָה).

הַשָּׂר

(דּוֹחֵף אֶת הַכֹּהֵן הַצִּדָּה, מוֹצִיא אֶקְדֹּחַ מִכִּיסוֹ) אַל תִּשְׁלְחוּ יָד בָּרַב פֶּן אִירֶה בָכֶם. אִסְפוּ יְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם (הַמִּלְחָמָה חָדְלָה וְהַבִּימָה שָׁקָטָה, וְהַלּוֹחֲמִים שָׁבוּ לִמְקוֹמָם) סְלַח לִי, הָרַב, הַכֹּהֵן יָרַט אֶת הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי (מְרִימוֹ, מוֹלִיכוֹ וּמַסְמִיכוֹ עַל הַמַּעֲקֶה עַל יַד הָאָרוֹן, לוֹקֵחַ אֶת הַטַּלִּית מִתַּחְתִּית הַמַּדְרֵגוֹת וּמְעַטֵּף בָּהּ אֵת הָרַב).

הָאָב

(רוֹצֶה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לוֹ. שָׂם אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל חָזֵהוּ וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָפֶה וּבִנְשִׁימָה קְצָרָה) יַעַמְדוּ נָא כָל הַנּוֹצְרִים לְבַד וְכָל הַיְּהוּדִים לְבָד

הַשָּׂר

כָּל הַיְּהוּדִים יַעַבְרוּ לְצַד שְׂמֹאל (לִימִין הָרוֹאִים) וְהַנּוֹצְרִים יִשָּׁאֲרוּ בִמְקוֹמָם (וְהוּא מְרַמֵּז בְּאֶצְבָּעוֹ לַאֲבוֹת הַיֶּלֶד שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַמָּקוֹם עַל יַד הַמַּדְרֵגוֹת, וְלֹא יִהְיוּ כְאֶבֶן נִגַּף בְּדַרְכּוֹ. הַיְּהוּדִים עוֹבְרִים לְצַד שְׂמֹאל).

הָאָב

(מְדַבֵּר בִּכְבֵדוּת) תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי הַשָּׂר. עַכְשָׁו יָבֹא הַיֶּלֶד בְּעַצְמוֹ וּבְפִיו יַגִּיד מִי רְצָחוֹ, וּמִי שָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ (שְׁנֵי הַמִּתְנַדְּבִים מִתְפָּרְדִּים מִן הַחֲבִילָה, וּבַחֲשַׁאי מִתְקָרְבִים אֶל הַדֶּלֶת) הִנֵּה אֲנָשִׁים חֲפֵצִים לְהִשְׁתַּמֵּט. אָנָּא, אַל תִּתֵּן לְאִישׁ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם.

הַשָּׂר

אַל יִתְּנוּ הַשּׁוֹטְרִים לְאִישׁ לָצֵאת, וְהָאִישׁ הַמִּתְפָּרֵץ יִיָּרֶה (הַמִּתְנַדְּבִים עוֹמְדִים תַּחְתָּם).

הָאָב

(יוֹרֵד מֵעַל הַבִּימָה כְּשֶׁהוּא נִשְׁעָן עַל הַמַּעֲקֶה, הוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹ בַמִּזְרָח, כְּשֶׁיּוֹסֵף וּבִנְיָמִין תּוֹמְכִים בּוֹ מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, נִמְלָךְ עִם הָרוֹפֵא, וּשְׁנֵיהֶם נִגָּשִׁים אֶל הַפִּנָּה אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הָאָרוֹן, הָרַב גּוֹחֵן עַל הַסַּפְסָל וְקוֹרֵא) עוּרָה נָא, יַלְדִּי, קוּמָה נָא, אָבִיךָ וְאִמְּךָ בָּאוּ לְקַחְתְּךָ הַבָּיְתָה.

הַיֶּלֶד

(בְּקוֹל רָפֶה) אִמִּי, אִמִּי, אֵיפֹה הִיא? (הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה קוֹפְצִים מִמְּקוֹמָם וְרָצִים לִמְקוֹם הַיֶּלֶד, מְרִימִים אוֹתוֹ עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתוֹ חֲלִיפוֹת, וְהָאִישׁ מֵבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשַּׂר וְהַכֹּהֵן).

הָאִשָּׁה

אָמְנָם, בְּנֵנוּ הוּא, וְלִרְאוֹתוֹ חַי לֹא פִלָּלְתִּי!

הָאָב

(עוֹלֶה אַחֲרֵי הָאִישׁ) אָמְנָם, הַיֶּלֶד הַזֶּה נִגְנַב מִבֵּית אֲבוֹתָיו, וְגַם דָּמוֹ נִשְׁפַּךְ, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יְהוּדִים. לְהֶפֶךְ, הַיְּהוּדִים הִצִּילוּ אוֹתוֹ מִמָּוֶת. כִּי בַלַּיְלָה שֶׁעֵבֶר, אַחַר חֲצוֹת, מָצָאנוּ אוֹתוֹ בְדִיר הָעֵצִים כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בוֹ, וַנִּקְרָא לָרוֹפֵא, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵשִׁיב אֵלָיו חַיָּיו. יִשְׁאַל אוֹתוֹ אָבִיו מִי רְצָחוֹ וְיַגֶּד לוֹ.

הָאִישׁ

מֵי הֵרַע לְךָ, יַלְדִּי מַחְמַדִּי, הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה?

הַיֶּלֶד

(מַבִּיט לְעֵבֶר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לַבִּימָה עַכְשָׁו כַּאֲשֶׁר חָלְפָה הַסַּכָּנָה שֶׁל הַמַּכּוֹת, מַכּוֹת מַמָּשׁ…)

לֹא אָבִי. לְרוֹצְחַי לֹא הָיָה זָקָן עַל פְּנֵיהֶם.

הָאֲסַפְסוּף

א' הַיֶּלֶד חָי! מַה נַעֲשֶׂה לַיְּהוּדִים?

ב' אַחַת הִיא, אִם חַי, אִם מֵת. נַכֶּה בַיְּהוּדִים!

ג' לֹא נַכֵּם, אַחִים, רַק נָבֹז בָּהֶם!

הַשָּׂר

יַעֲבִירוּהוּ לִפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים הַנּוֹצְרִים, אוּלַי יַכִּיר בֵּינֵיהֶם אֶת רוֹצְחָיו (פְּנֵי הַכֹּהֵן וּשְׁנֵי הַמִּתְנַדְּבִים מְפִיקִים חֲרָדָה גְדוֹלָה) כָּל אֶחָד מִכֶּם יַעֲמֹד עַל מְקוֹמוֹ וְאַל יַסְתִּיר אֶת פָּנָיו.

הָאִישׁ

(מַעֲבִיר אֶת בְּנוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז אוֹתוֹ בִזְרוֹעוֹתָיו) הַבֵּט בִּפְנֵיהֶם, יַלְדִּי, אַל תִּירָא. אוּלַי תַּכִּיר בֵּינֵיהֶם אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּנְבוּ אוֹתְךָ מִבֵּיתֵנוּ.

הַיֶּלֶד

(מִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי כָל אֶחָד מֵהַנּוֹצְרִים עַד שֶׁבָּא לִפְנֵי שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים סְמוּכִים לַדֶּלֶת, אוֹ לִפְאַת הַבִּימָה. מַרְאֶה עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבָּעוֹ) הִנֵּה הֵם! (בִּבְכִי) אָבִי, קָחֵנִי מִפֹּה, יָרֵא אֲנִי פֶּן יִתְקְעוּ עוֹד הַפַּעַם אֶת שַׂכִּינָּם בְּרַגְלָי (וְהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת אָבִיו מִשָּׁם, אוֹ לוֹפֵת אֶת צַוְּארֵי אָבִיו בְחָזְקָה מִיִּרְאָה וָפָחַד).

הָאָב

(וְהַקָּהָל) יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ!

הַשָּׂר

הַשּׁוֹטְרִים, שִׂימוּ אֶת יְדֵי שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בִכְבָלִים (הַשּׁוֹטְרִים עוֹשִׂים כָּכָה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת אֶקְדֹּחוֹ נוֹכַח פְּנֵיהֶם) יָשִׂימוּ פֹה כִסֵּא וְיוֹשִׁיבוּ עָלָיו אֶת הַיֶּלֶד, כִּי הוּא צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת (שׁוֹטֵר אֶחָד מַגִּישׁ כִּסֵּא, וְהָאִישׁ מוֹשִׁיב עָלָיו אֶת הַיֶּלֶד, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹצִיא הַשַּׂר סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת מִכִּיס בִּגְדוֹ) מַה שִׁמְךָ וְשֵׁם הַיָּלֶד? (רוֹשֵׁם בַּסֵּפֶר אֶת הַשׁו"ת).

הָאִישׁ

שְׁמִי מִיכָאִילָב, וְשֵׁם בְּנִי, אֶנְדְּרוּ בֶּן מִיכָאִילָב.

הַשָּׂר

סַפֵּר נָא, יֶלֶד, אֵיךְ נָפַלְתָּ בְיָדָם וּמֶה עָשׂוּ לָךְ.

הָאֲסַפְסוּף

א' הַסּוּ, חֲבֵרִים, הַיֶּלֶד מְדַבֵּר!

ב' הַחֲרִישׁוּ, תְּנוּ לָנוּ לִשְׁמֹעַ!

ג' הָרֵם אֶת קוֹלְךָ, יֶלֶד, וְנִשְׁמָעָה!

הַיֶּלֶד

(בְּקוֹל רָפֶה וְרוֹעֵד) אֶתְמוֹל בְּעֶרֶב, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי בִּרְחוֹב, קָרְאוּ לִי וְאָמְרוּ שֶׁיִּתְּנוּ לִי מַמְתַּקִּים אִם אֵלֵךְ אִתָּם לְשַׂחֵק עִם בְּנָם הַקָּטֹן. הִסְכַּמְתִּי. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתָם, אָחֲזוּ בִי, זֶה בְּרֹאשִׁי וְזֶה בְּרַגְלַי, סָתְמוּ אֶת פִּי בְמִטְפַּחַת מְלֻכְלָכָה, אֲסָרוּנִי בַחֲבָלִים וְהִשְׁכִּיבוּנִי בְּפִנָּה. וְכָל הָעֵת הַהִיא לֹא יְכֹלְתִּי לִצְעֹק. כָּךְ שָׁכַבְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְשָׁתוּ יֵין שָׂרָף עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מִכֹּל הַנַּעֲשֶׂה אִתִּי. כְּשֶׁהֱקִיצוֹתִי מִכְּאֵב גָּדוֹל שֶׁחַשְׁתִּי בְּרַגְלַי וּפָתַחְתִּי אֶת עֵינַי, רָאִיתִי וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִים עָלַי, וּבְיַד אֶחָד מַבְרִיק שַׂכִּין אָרֹךְ. וּבְשָׁמְעִי אֶת דִּבְרֵיהֶם, כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתִי, וּלְזִכְרוֹנָם גַּם עַכְשָׁו תְּסַמֵּרְנָה שַׂעֲרוֹתָי.

הַשָּׂר

הֲתִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּדִיּוּק? (וְהוּא כוֹתֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה).

הַיֶּלֶד

כֵּן, אֲדוֹנִי. שָׁמַעְתִּי רוֹצֵחַ אֶחָד שׁוֹאֵל אֶת חֲבֵרוֹ: “הַחַד הוּא הַשַּׂכִּין?” וְזֶה מֵשִׁיב: “אֵין הוּא חַד בְּיוֹתֵר, אֲבָל לִתְקֹעַ אוֹתוֹ בְּגוּף אֶפְשָׁר”. שׁוּב שׁוֹאֵל אוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן: “הֲזוֹכֵר אַתָּה כַמָּה פְּעָמִים עָלֵינוּ לִדְקֹר אוֹתוֹ? מֶה הָיוּ דְבָרָיו שֶׁל הַכֹּהֵן שֶׁלָּנוּ?” וְהַלָּז עוֹנֶה: “אֵינִי זוֹכֵר אֶת הַמִּסְפָּר בְּדִיּוּק, אֲבָל וַדַּאי הוּא לִי שֶׁצָּרִיךְ לִדְקֹר אוֹתוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים, לְכָל הַפָּחוֹת, עַד שֶׁכָּל דָּמוֹ יִזַּל מִגּוּפוֹ, וְאָז יָמוּת וְלֹא יוּכַל לְהַגִּיד מִי הֲרָגוֹ…” וְהֵם דּוֹקְרִים אוֹתִי דְּקִירָה אַחַר דְּקִירָה, וּמְקַבְּלִים אֶת הַדָּם טִפּוֹת בְּבַקְבּוּק עַד שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי תַחַת יָדָם.

הַשָּׂר

וּמֶה הָיָה אַחֲרֵי כֵן?

הַיֶּלֶד

כַּאֲשֶׁר הֱקִיצוֹתִי בַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, רָאִיתִי שְׁתֵּי נָשִׁים גּוֹחֲנוֹת עָלַי וְנוֹתְנוֹת לִי מַיִם וּמְטַפְּלוֹת בְּמַצָּעִי. כְּשֶׁנִּרְדַּמְתִּי, הִגִּיעָה לְאָזְנַי מַנְגִּינָה נִפְלָאָה, כְּאִלּוּ נִמְצֵאתִי בְגַן עֵדֶן. הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בָּא הָרוֹפֵא וְאָמַר לִי כִּי הוֹלְכִים הֵם לָשֵׂאת אוֹתִי לְבֵית הוֹרָי. גַּם רְפוּאָה נָתַן לִי, וּמִיָּד נִרְדַּמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי עַד עָתָּה.

הָאִשָּׁה

(נִגֶּשֶׁת וְנוֹשֶׁקֶת יַד הָרַב) קַבֵּל נָא תוֹדָתִי, רַב נִכְבָּד וְקָדוֹשׁ, עַל חֲמָלְךָ עַל יַלְדִּי, וּסְלַח לָנוּ עַל אֲשֶׁר פָּגַעְנוּ בִכְבוֹדֶךָ.

הָאִישׁ

אָמְנָם, הָרַב, אִתְּךָ הַסְּלִיחָה עַל אֲשֶׁר חָשַׁדְנוּ בְךָ וּבַיְּהוּדִים. אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי כָּל עֹנֶשׁ שֶׁתַּטִּיל עָלַי בְּעַד נְגִיעָתִי בְךָ לָרָעָה. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא אַאֲמִין בְּשׁוּם עֲלִילָה עַל הַיְּהוּדִים. רַק הַכֹּהֵן הֵסִית אוֹתָנוּ בָכֶם, וַיֹּאמֶר לָנוּ שֶׁאַתֶּם הֲרַגְתֶּם אֶת הַיֶּלֶד.

הַכֹּהֵן

אֵבֶל יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבַּבַּקְבּוּק הַזֶּה הָיָה דָם, וְאֵיךְ זֶה נִתְחַלֵּף הַדָּם לְיָיִן?

הָאָב

ה' אֲשֶׁר הָפַךְ אֶת מֵימֵי מִצְרַיִם לְדָם, הֲתִקְצַר יָדוֹ לַהֲפֹךְ מְעַט דָּם לְיָיִן? (חוֹשֵׁב רֶגַע) יִשְׁמַע נָא הַשָּׂר. מֵאַיִן יָדַע הַכֹּהֵן שֶׁבְּבַקְבּוּק זֶה הָיָה דָּם אִם הוּא בְעַצְמוֹ אוֹ עַל יְדֵי שְׁלִיחַ לֹא שָׂם אֶת הַדָּם לְתוֹכוֹ? (בְּרֶגֶשׁ) הַשָּׂר! אֲנִי מַאֲשִׁים אֶת הַכֹּהֵן הַזֶּה בִּשְׂכִירַת שְׁנֵי הָרוֹצְחִים הָאֵלֶּה לִרְצֹחַ אֵת הַיָּלֶד (מוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת הַצְּלָב וּפוֹנֶה אֶל הַכֹּהֵן בִּפְתִיעוּת) כֹּהֵן! הַכֶּר נָא, הַצְלָבְךָ הוּא אִם לֹא? (הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּי הָרַב וּפְנֵי הַכֹּהֵן חָפוּ. הוּא צוֹעֵד צְעָדִים אֲחָדִים לַאֲחוֹרָיו, אוּלָם תֵּכֶף הוּא מַבְלִיג עַל פַּחֲדוֹ, וּבְמֵצַח נְחֹשֶׁת פוֹנֶה אֶל הָרַב).

הַכֹּהֵן

מַה, גַּם אֶת צְלָב הָאֱלֹהִים הַנִּצְלָב גְּנַבְתֶּם מִמֶּנִּי? עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל חַטַּאתְכֶם! בִּימֵי הַבֵּינַיִם הָיוּ מַעֲלִים אֶתְכֶם בְּעַד זֶה עַל הַמּוֹקֵד. הֲשִׁיבֵהוּ אֵלָי! (הָרַב נוֹתֵן לוֹ אֶת הַצֶּלֶם, וְהַכֹּהֵן מְחַבֵּר אוֹתוֹ לִקְצֵה הַשַּׁרְשָׁרֶת).

הַשָּׂר

(כָּל הָעֵת עָמַד וְכָתַב בַּסֵּפֶר) אַחַת גָּמַרְתִּי בְנַפְשִׁי לְהִתְחַקּוֹת עַל הָאֱמֶת טֶרֶם לֶכְתֵּנוּ מִזֶּה. שׁוֹטֵר, שִׂים עוֹד כִּסֵּא עַל הַבִּימָה וְיַעֲלוּ שְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים הָאֵלֶּה וְיֵשְׁבוּ עֲלֵיהֶם.

הַכֹּהֵן

(מִתְכּוֹנֵן לָרֶדֶת) צַר לִי לַעֲזֹב אוֹתְךָ, הַשָּׂר, אֵבֶל אֵין לִי פְּנַאי עַכְשָׁו. צָרִיךְ אֲנִי לְבַקֵּר אֵיזֶה חוֹלֶה גוֹסֵס, וּבְלִי עֶזְרָתִי לֹא תַעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לַשָּׁמָיִם.

הַשָּׂר

(מְנַעֲנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ) אִי אֶפְשָׁר. נָחוּץ שֶׁתִּרְאֶה בְעֵינֵיךָ אֶת סוֹף הַדָּבָר. (בְּקוֹל רָם וְחָזָק) אִישׁ אַל יֵצֵא מִכָּאן עַד שֶׁנִּגְמֹר אֶת כָּל הָעִנְיָן (בֵּינָתַיִם שָׂם הַשּׁוֹטֵר כִּסֵּא שֵׁנִי – כִּסֵּא, לָאו דַּוְקָא אֶלָּא סַפְסָלִים קְטַנִּים; וְאִם אֵין כָּאֵלֶּה, יַסְפִּיק הַסַּפְסָל הָרִאשׁוֹן לִשְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים, כִּי אֵין אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים, לְהַסְפִּיק כִּסְאוֹת לְכָל הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם – וְרָמַז לִשְׁנֵי הָאֲסוּרִים לַעֲלוֹת עַל הַבִּימָה) עַכְשָׁו, יֶלֶד, תּוּכַל לָשׁוּב לְאִמֶּךָ (הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה מְקַבְּלִים אוֹתוֹ וּמַעֲמִידִים אוֹתוֹ עַל סַפְסָל סָמוּךְ לַבִּימָה. הַנֶּאֱשָׁמִים עוֹלִים וְיוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת אוֹ הַסַּפְסָל, וְהַשַּׂר פּוֹנֶה לְאֶחָד) מַה שְׁמֶךָ (וְהוּא רוֹשֵׁם אֶת הַתְּשׁוּבוֹת)

רוֹצֵחַ א' סְטֶפַּן בֶּן חְמֶלְנִיצְקִי, שְׁמִי.

הַשָּׂר

וּשְׁמֶךָ?

רוֹצֵחַ ב' אִיגְנַץ בֶּן פַּאטָרָבְסְקִי.

הַשָּׂר

מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתֶּם לִשְׁלֹחַ יָד בַּיֶּלֶד וּלְגוֹלֵל אֶת עֲוֹן רִצְחוֹ עַל הָרַב?

רוֹצֵחַ א' (מְגַמְגֵּם וּמְפַקְפֵּק) אֲנַחְנוּ הָיִינוּ רַק… מְשַׁטִּים בּוֹ… אָמַרְנוּ… לַעֲשׂוֹת לוֹ צְחוֹק… כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה לֹא נִכְנְסָה בְלִבֵּנוּ, חַס וְשָׁלוֹם.

הָאִישׁ

(בְּקֶצֶף) צְחוֹק הוּא לָכֶם, מְנֻוָּלִים שֶׁכְּמוֹתֵיכֶם! אַתֶּם דּוֹקְרִים אֶת יַלְדִּי וְשׁוֹפְכִים אֶת דָּמוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ צְחוֹק? הַשָּׂר! הַרְשֵׁנִי נָא, וַאֲנַפֵּץ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֶל הַקִּיר (וְהוּא עוֹקֵר מִמְּקוֹמוֹ וְחָפֵץ לְהִסְתַּעֵר עֲלֵיהֶם, אַךְ הַשַּׂר עוֹצֵר בַּעֲדוֹ).

הָאִשָּׁה

אֶת עֵינֵי הָרוֹצְחִים אֲנַקֵּר בְּעַד נָגְעָם בְּיַלְדִּי (וְהִיא מְאַמֶּצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ).

הָאֲסַפְסוּף

א' חַכּוּ, אֲנַחְנוּ נַעֲזֹר עַל יֶדְכֶם!

ב' אֶת הַיְּהוּדִים יַחַד עִם הָרוֹצְחִים נְנַפֵּץ אֶל הַקִּיר!

ג' עַל הָעֵץ נִתְלֵם!

רוֹצֵחַ ב' אֲנַחְנוּ לֹא דָּקַרְנוּ אוֹתוֹ כְלָל. אֲנַחְנוּ רַק הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ לַחֲצַר הָרַב כְּדֵי שֶׁהוּא יִדְקֹר אוֹתוֹ לְחַג הַפֶּסַח. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נָגַעְנוּ בוֹ לָרָעָה אַף בְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט.

הַשָּׂר

שׁוֹטֵר, חַפֵּשׂ בְּבִגְדֵיהֶם. אוּלַי תִּמְצָא אֶצְלָם אֶת הַשַּׂכִּין (הַשּׁוֹטֵר מְחַפֵּשׂ, תְּחִלָּה אֵצֶל אֶחָד וְאַחַר כָּךְ אֵצֶל הַשֵּׁנִי, וּמוֹצֵא בְמַגָּפוֹ שַׂכִּין אָרֹךְ, הַשַּׂר לוֹקֵחַ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, וּמַרְאֶה לַיֶּלֶד) הַמַּכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ?

הַיֶּלֶד

(בְּקוֹל רוֹעֵד) כֵּן, אֲדוֹנִי. הוּא הַשַּׂכִּין אֲשֶׁר רָאִיתִי בְיָדָם.

הַשָּׂר

לוּ לַעֲצָתִי תִּשְׁמְעוּ, תִּתְוַדּוּ עַל חַטַּאתְכֶם, וְעָנְשְׁכֶם לֹא יִהְיֶה גָדוֹל כְּהָעֹנֶשׁ שֶׁיַּטִּילוּ עֲלֵיהֶם אִם תַּעַמְדוּ בְּמֶרְדְּכֶם.

רוֹצֵחַ א' (קוֹרֵץ בְּעֵינָיו, מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, וְדוֹחֵף בְּמַרְפְּקוֹ בְצִדּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁזֶּה מַסְכִּים בְּרֹאשׁוֹ) אֵין הִיא אַשְׁמָתֵנוּ, אֲדוֹנִי הַשָּׂר. אֲנַחְנוּ רַק עָשִׂינוּ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ הַכֹּהֵן שֶׁלָּנוּ.

הַשָּׂר

מַה שֵׁם הַכֹּהֵן הֶחָסִיד שֶׁלָּכֶם? (כּוֹתֵב).

רוֹצֵחַ ב' מַרְזַוִיץ בֶּן פִּלְסְטוּרְסְקִי שְׁמוֹ. הֲלֹא הוּא עוֹמֵד לְפָנֶיךָ (מַרְאֶה עָלָיו בְּרֹאשׁוֹ) הוּא אָמַר לָנוּ שֶׁהַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶת אֱלֹהֵינו בַפֶּסַח, וּמִפְּנֵי זֶה מִצְוָה עָלֵינוּ לְהַעֲלִיל עֲלִילַת דָּם עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם הֶרֶג וְאַבְדוֹן, וּשְׁלָלָם יִהְיֶה לָבָז.

הַשָּׂר

כַּמָּה הִבְטִיחַ הַכֹּהֵן לְשַׁלֵּם לָכֶם בְּעַד מְלַאכְתְּכֶם הַנְּקִיָּה הַזֹּאת?

רוֹצֵחַ א' עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל כֶּסֶף בִּמְזֻמָּן, וְכַפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ בְכָל הַשָּׁנָה חִנָּם.

הַכֹּהֵן

(כָּל הָעֵת עָמַד בְּפָנִים חִוְרִים וְזוֹעֲפִים, וְרֹאשׁוֹ מוּרָד) סְלַח לִי, אֲדוֹנִי הַשָּׂר. הֲתַאֲמִין לְדִבְרֵי פוֹחֲזִים וְרֵיקִים אֵלֶּה, בְּנֵי בְלִיַּעַל, הַטּוֹפְלִים עָלַי שְׁקָרִים כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת צַוָּארָם מִתְּלִיָּה? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֲנִי אַשְׁפִּיל אֶת עַצְמִי לְדִבְרֵי הֲסָתָה, וְאֶהְיֶה חָבֵר לִמְרַצְּחֵי נְפָשׁוֹת.

הַשָּׂר

אֶל תִּתְבָּרֵךְ בְּלִבְּךָ, הַכֹּהֵן, שֶׁתּוּכַל לְפַתּוֹתֵנִי בִדְבָרִים חֲלָקִים. נִדְהָם אֲנִי עוֹמֵד פֹּה, בִּרְאוֹתִי כֹהֵן נוֹצְרִי, הַמִּתְאַמֵּר לִהְיוֹת בָּא כֹּחוֹ שֶׁל בֶּן אֱלֹהִים, מֵסִית וּמֵדִיחַ אֶת עַמֵּי הָאָרֶץ לְשׁוֹד וּלְרָצַח. הֲכָכָה נִשְׁפַּלְתָּ עַד שֶׁאֵינְךָ מַרְגִּישׁ אֶת הַחֶרְפָּה שֶׁאַתָּה מֵמִיט עַל כָּל הַנּוֹצְרִים בְּמַעֲשֶׂיךָ? הֲלֹא פְּנֵי כָל נוֹצְרִי תָּמִים יֶאֶדְמוּ מִבֹּשֶׁת בְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבַר נְכָלֶיךָ, וּמְזִמָּתְךָ אֲשֶׁר כִּמְעַט בִּצַּעְתָּה! אֵיךְ לֹא אֶתֵּן אֵמוּן בְּדִבְרֵיהֶם בִּרְאוֹתִי אֶת צְלָבְךָ בִידֵי הָרַב? וְהִשְׁתַּתְּפוּתְךָ בַּעֲלִילָה זוֹ מַרְאָה בַעֲלִיל שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בְרָעָתְךָ עַל עוֹשֵׂי דְבָרֶיךָ אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם בִּינָה יְתֵרָה. מֶרְזַוִיץ בֶּן פִּלְסְטוּרְסְקִי, יָרֵא אֲנִי שֶׁבִּמְקוֹם שַׁרְשֶׁרֶת הַצְּלָב יָשִׂימוּ אֶת חֶבֶל הַתְּלִיָּה עַל צַוָּארֶךָ (פּוֹנֶה אֶל הָרוֹצְחִים) וְגַם אַתֶּם לְאֶרֶץ גְּזֵרָה תִּשָּׁלֵחוּ (מֵנִיעַ עֲלֵיהֶם בְּרֹאשׁוֹ, כְּאוֹמֵר: “אִי לָכֶם שֶׁיְּרַדְתֶּם לְמַדְרֵגָה כָזֹאת! אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת!” וְהוּא כוֹתֵב בְּסִפְרוֹ).

רוֹצֵחַ ב' (בּוֹעֵט בְּרַגְלוֹ – כִּי יָדוֹ אֲסוּרָה – בְּרֶגֶל הַשֵּׁנִי) הוֹי, חֲמוֹר שֶׁכְּמוֹתֶךָ! הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ לִדְקֹר אוֹתוֹ בְלִבּוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים עַד שֶׁיָּמוּת וְלֹא יוּכַל לְהַגִּיד מִי הֱמִיתוֹ. אַתָּה קִלְקַלְתָּ אֶת הַכֹּל. תִּפַּח רוּחֶךָ!

רוֹצֵחַ א' (מֵשִׁיב אֶת הַבְּעִיטָה) מַגֵּפָה תָבֹא עָלֶיךָ! הַלְוַאי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אוֹתְךָ וְאֶת מוֹרֵה הַצֶּדֶק שֶׁלָּךְ. רְאֵה מַה שֶׁהִגִּיעַנִי בְעֶטְיוֹ שֶׁל זֶה. מִי יִתֵּן, וִהְיִיתֶם אַתָּה וְהַכֹּהֵן כַּפָּרָה בַעֲדִי וּבְעַד כָּל הַיְּהוּדִים!

רוֹצֵחַ ב' צָרִיךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי הָרַב וּלְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יַכְבִּיד אֶת יָדוֹ עָלֵינוּ וָלֹא יִשְׁתַּדֵּל לָמֹץ אֶת עֹמֶק הַדִּין נֶגְדֵּנוּ. הֲלֹא הַיְּהוּדִים הֵם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, אוּלַי יְרַחֵם (הַשַּׂר גּוֹמֵר לִכְתֹּב וְשָׂם אֶת סִפְרוֹ בְכִיס בִּגְדוֹ וּמִתְכַּוֵּן לָרֶדֶת).

הַכֹּהֵן

אָנָּא, הַשָּׂר! הוֹאֵל נָא וְאַל תָּמֵט עָלַי חֶרְפָּה נֶגְדָּה נָא לְכָל עַם הָאָרֶץ. אַל נָא תוֹלִיכֵנִי בָרְחוֹב בְּיָדַיִם אֲסוּרוֹת, כִּי לִבְרֹחַ לֹא אוּכַל כְּשֶׁאֲנִי מֻקָּף שׁוֹטְרִים.

הַשָּׂר

נָשָׂאתִי אֶת פָּנֶיךָ לְדָבָר זֶה (לְצַד הַדֶּלֶת) הַשּׁוֹטְרִים יִשְׁמְרוּ עַל הַכֹּהֵן כְּעַל בָּבַת עֵינָם. הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה נִגְמָרָה. עִמְדוּ בַשּׁוּרָה! שְׁנֵי שׁוֹטְרִים בָּרֹאשׁ, הַכֹּהֵן וּשְׁנֵי הָאֲסִירִים בְּאֶמְצַע, וְיֶתֶר הַשּׁוֹטְרִים אַחֲרֵיהֶם. כָּל הַנּוֹצְרִים יִסְתַּלְּקוּ מִיָּד וְיִתְּנוּ לַיְּהוּדִים לְהִתְפַּלֵּל בְּאֵין מַפְרִיעַ (הוּא יוֹרֵד מֵעַל הַבִּימָה וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּעָשׂוּ כְמִצְוָתוֹ. כֻּלָּם עוֹמְדִים אֵצֶל הַדֶּלֶת, וְהַשַּׂר פּוֹנֶה אֶל הָרַב הָעוֹמֵד עַל הַבִּימָה) סְלַח לָנוּ כִּי הִפְרַעְנוּ אֶתְכֶם בִּתְפִלַּתְכֶם. סַכָּנָה גְּדוֹלָה נִשְׁקְפָה לָכֶם, וְעַכְשָׁו נִצָּלְתֶּם. מִצִּדִּי, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים לִפְנֵי כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט, וּגְמוּלָם יָשׁוּב בְּרֹאשָׁם. וְאָז יֵדְעוּ כָל גּוֹיֵי הָאָרֶץ כִּי רַק עֲלִילַת שָׁוְא חִפְּאוּ עֲלֵיכֶם, וּלְחִנָּם נִרְדַּפְתֶּם כָּל הַיָּמִים.

הָאָב

תּוֹדָה לְךָ, אֲדוֹנִי הַשַּׂר, עַל דְּבָרֶיךָ הַנְּכוֹנִים, וְעַל עֲמָלְךָ הָרַב לְמַעַן הָאֱמֶת וְהַמִּשְׁפָּט. מִי יִתֵּן וְהָיוּ כָל הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר גּוֹרָלֵנוּ בְיָדָם, נֶאֱמָנִים לְאַרְצָם וּלְחוֹבָתָם כָּמוֹךָ, אֲדוֹנִי. זָכְרָה לְךָ אֱלֹהִים לְטוֹבָה.

הַקָּהָל

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הַשָּׂר

שָׁלוֹם לָכֶם! (פּוֹנֶה אֶל הַשּׁוּרָה הַיּוֹצֵאת) צַעֲדוּ קָדִימָה! (יוֹצֵא בָאַחֲרוֹנָה).

הָאֲסַפְסוּף

(יוֹצְאִים לִפְנֵי הַשּׁוֹטְרִים וְעוֹמְדִים בַּחוּץ).

א' הַשַּׂר לָקַח שֹׁחַד וּמֵגֵן עַל הַיְּהוּדִים!

ב' חֲבֵרִים, הָבָה וְנַכֶּה אוֹתוֹ וְאֶת הַיְּהוּדִים!

ג' מִי בְאֶבֶן, מִי בְמַקֵּל, הַכּוּהוּ! (וְקוֹל הֶהָמוֹן מִבַּחוּץ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְגָדוֹל).

הַשָּׂר

(קוֹלוֹ נִשְׁמָע מִבַּחוּץ) שׁוֹטְרִים, יְרוּ בָהֶם! (קוֹל יְרִיָּה כְּקוֹל רַעַם נִשְׁמָע. פּוּף! פּוּף! קוֹל צְעָקָה שֶׁל אֲנָשִׁים נָסִים וּנְפוֹצִים, וְהַקּוֹלוֹת הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּתְּקִים אֶחָד אֶחָד. הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר רְעָדָה אֲחָזָתַם בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַיְּרִיּוֹת שָׁבִים לִמְנוּחָתָם וְאֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם).

הָאָב

רַבּוֹתַי! תְּחִלָּה נוֹדֶה לַה' אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מִסַּכָּנָה גְדוֹלָה. נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל (מְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם, וְהַמִתְפַּלְלִים מַחֲזִיקִים אַחֲרָיו) “בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלָנוּ כָל טוֹב”.

הַקָּהָל

(גּוֹמְרִים לְפָנָיו וְעוֹנִים אַחֲרָיו) אָמֵן.

הָאָב

רַבּוֹתַי. חַיָּב אֲנִי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֵת ה' וּמֵאֵת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה עַל אֲשֶׁר הִכְנַסְתִּי צֶלֶם בָּהֵיכָל. יַד ה' הָיְתָה בָזֶה, שֶׁהַצֶּלֶם אֲשֶׁר הַכֹּהֵן נָתַן לְהָרוֹצְחִים לְחַזֵּק אֶת לִבָּם בְּמַעֲשֶׂה הָרֶצַח יֹאבַד לָהֶם. עַל יְדֵי זֶה נוֹדַע לִי מִי הָיָה הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הִדִּיחַ אוֹתָם לִרְצֹחַ אֵת הַיֶּלֶד. סִלְחוּ לִי, מוֹרַי וְרַבּוֹתָי (מוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ כְּחוֹטֵא, מַחֲרִישׁ וּמְחַכֶּה…)

זָקֵן

(זָקֵן אֶחָד קָם מִמְּקוֹמוֹ בַמִּזְרָח, עוֹבֵר אֶל זָקֵן אַחֵר, וְזָקֵן שְׁלִישִׁי מִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם, הֵם מִתְלַחֲשִׁים רֶגַע, וְכֻלָּם “מְכַבְּדִים” זֶה אֶת זֶה, וְכֻלָּם מְסָרְבִים זֶה לָזֶה, עַד שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה מְקַבֵּל עָלָיו אֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה, עוֹלֶה עַל הַבִּימָה) מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ! בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, וּבִרְשׁוּת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְךָ מְחִילָה וּסְלִיחָה גְּמוּרָה. מֻבְטָחְנִי שֶׁגַּם ה' יִמְחַל וְיִסְלַח לָךְ. אֶת נַפְשֵׁנוּ הִצַּלְתָּ מִמָּוֶת וּכְבוֹד עַמֵּנוּ מֵחֶרְפָּה. שְׂכָרְךָ בָעוֹלָם הַבָּא יִהְיֶה גָדוֹל מְאֹד (תּוֹקֵעַ אֶת כַּפוֹ בְּכַף הָרַב).

הַקָּהָל

(מַבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְדִבְרֵי הַזָּקֵן) אָמֵן.

הָרַב

רַבּוֹתַי! לֹא אֲנִי כִּי אִם בִּנְיָמִין בְּנִי הוּא שֶׁזָּכָה שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדוֹ הַזְּכוּת הַזֹּאת. רַבּוֹתַי! כָּתוּב בַּתּוֹרָה, “כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ וְהִגַּדְתָּ לוֹ”. וְהוּא שְׁאֵלַנִי הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת עַל דְּבַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עֵד שֶׁגָּמַר בְּדַעְתּוֹ לִרְאוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ בְעֵינֵי בְשָׂרוֹ. וְכַאֲשֶׁר גָּמַר בְּלִבּוֹ כֵּן עָשָׂה, וַיֵּשֶׁב עַד אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וּבְדֶרֶךְ נֵס גִּלָּה אֶת הָרוֹצְחִים וְאֵת מַעַלְלֵיהֶם. רַבּוֹתַי! כְּשֶׁעָלָה אֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֱלִישָׁע שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו פִּי שְׁנַיִם מֵרוּחוֹ. וּבְנִי זֶה, בְּוַדַּאי, שֶׁרוּחוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הָיְתָה עָלָיו בִּשְׁעַת הַסֵּדֶר. וּלְזֵכֶר הַנֵּס שֶׁה' עָשָׂה לָנוּ הַיּוֹם הַזֶּה, הִנְנִי קוֹרֵא לִבְנִי בְשֵׁם חָדָשׁ, בִּנְיָמִין אֵלִיָּהוּ. בִּנְיָמִין אֵלִיָּהוּ בְּנִי, עֲלֵה נָא עַל הַבִּימָה (בִּנְיָמִין עוֹלֶה וְעוֹמֵד בֵּין הָרַב וּבֵין הַזָּקֵן. הָאָב סוֹמֵךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ) בִּנְיָמִין אֵלִיָּהוּ, יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר… (וְכוּ').

הַזָּקֵן

בִּנְיָמִין אֵלִיָּהוּ הוּא שֵׁם טוֹב. סִמָּן טוֹב הוּא שֶׁה' יִשְׁלַח לָנוּ בִמְהֵרָה אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבַשֵּׂר לָנוּ בְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וִישׁוּעוֹת (סוֹמֵךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ בִּנְיָמִין) וּבְיָמֶיךָ וּבְיָמֵינוּ תִוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

הַקָּהָל

אָמֵן.

הָאָב

יֹאמַר נָא הַחַזָּן “יִתְגַדַּל” וְנִתְפַּלֵּל מוּסָף (הַחַזָּן קָם, נִגָּשׁ אֶל הָעַמּוּד. הָרַב נוֹשֵׁק אֶת הַפָּרֹכֶת וְיוֹרֵד. הַזָּקֵן וּבִנְיָמִין עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂהוּ וְיוֹרְדִים גַּם הֵם. הַקָּהָל קָם לִתְפִלַּת מוּסָף. קוֹל הַחַזָּן בְּנַגְּנוֹ, וְקוֹל הָעָם הָעוֹזְרִים לוֹ וְעוֹנִים לְעֻמָּתוֹ הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְחָזֵק).

חַזָּן

יִתְגַּדַּל… וְיִתְקַדַּשׁ… שְׁמֵהּ… רַבָּא!…

(הַמָּסָךְ יוֹרֵד)

(אדר, תרע“ט. מיניאפוליס־תמוז, תר”פג. דיטרויט).

הערה. אמר המחבר: הרבה טפלתי בחזיון זה. הרבה שעות־עמל השקעתי בו. מזמן לזמן, במשך ארבע שנים, שבתי וחזרתי עליו ועסקתי בו יומם ולילה, ערב ובֹקר וצהרים.‏ גזלתי שנתי מעיני; מנעתי ממני תענגות בני האדם וגם – מה שהרבה רע מזה – תענגות בנות האדם… בים וביבשה… וכל כך למה? כדי להוציא מתחת ידי דבר מתוקן לכבור חג הפסח. זכרה לי אלהי לטובה! ואם אחרי כל טרחותי שטרחתי לא עלה החזיון בידי, ולקוי הוא בחסר ויתר ומגרעות אחרות, ודומה כאלו הוא מרחף באויר, הרי זה מפני… מפני שגדול הנושא מנשוא… ומן השמים מעכבים…