א 🔗
הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ סֻלְמָאדִפְרָת, / בֵּין הַנָּהָר הַגָּדוֹל וּבֵין הָרֵי אֲרָרָט, / שֵׁם הַמֶּלֶךְ אָסְנַפַּר-רַבָּא-יַקִּירָא, / וְשֵׁם עִיר מַלְכוּתוֹ – סוּמִירַכַּד הַבִּירָה. / וְלוֹ בַּת יְחִידָה וּשְׁמָהּ שְׁפַרְפָּרָא, / כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יָפָה וּבָרָה, / וְהִיא טוֹבָה לְאָבִיהָ מִבָּנִים עֲשָׂרָה.
מִבָּבַת עֵינוֹ הַבַּת לוֹ תִיקַר, / הִיא שַׁעֲשׁוּעָיו כָּל הַיּוֹם, אֵין דָּבָר יָקָר / – יִמְנַע מִמֶּנָּה. וּבְטֶרֶם תִּשְׁאַל, / כָּל חֵפֶץ לָהּ יִתֵּן וִימַלֵּא כָּל מִשְׁאָל.
וַיְקַנְאוּ בָהּ אַחֶיהָ וּבְלִבָּם שְׂנַאוּהָ, / וַיְעַקְּמוּ פְּנֵיהֶם בְּכָל עֵת שֶׁרָאוּהָ, / וַיִּתְנַכְּלוּ לָהּ לְהָטִיל בְּגוּפָה מוּם, / אַךְ לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת לַנַּעֲרָה מְאוּם: / הַמֶּלֶךְ מָגֵן לָהּ; וַאֲשֶׁר בָּהּ פּוֹגֵעַ, / בְּבָבַת עֵינוֹ הוּא נוֹגֵעַ.
וַיְהִי הַיּוֹם וְהַמֶּלֶךְ עִם בִּתּוֹ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / בְגִנַּת הַבִּיתָן: הוּא “הַגַּנָּב” הַפּוֹשֵׁעַ, / וְהִיא הַשּׁוֹטֵר. וַתָּשָׂם עַל יָדָיו הַכְּבָלִים, / וַתִּקְרָא: “הוֹי, נָבָל בֶּן נְבָלִים! / מִיָּדַי לֹא תִמָּלֵט, בֶּן-בְּלִיַעַל אָרוּר, / שְׁמַע וְאוֹדִיעֲךָ דָּבָר בָּרוּר: / תָּלֹה אֶתְלְךָ עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, / וּפִגְרְךָ יִהְיֶה מַאֲכָל לָעַיִט וְלַצָּבוֹעַ!”
וַיִתְחַלְחַל הַמֶּלֶךְ… וַיִּמָּלֵא זַעַם, / וַיְהִי כְּאִלּוּ הִכָּהוּ הָרַעַם, / וַיִּקְרָא בַּחֲמָתוֹ: “הָה, קֶשֶׁר וָמַעַל, / אוֹבַי בַּנֶּפֶשׁ עָלַי יַשְׁלִיכוּ נַעַל, / אוֹי לִי כִּי יִמְסְכוּ בְּשִׁקּוּיִי רַעַל!” / וְצַעֲקַת יֵאוּשׁ מִלִּבּוֹ תִּתְפָּרֶץ, / וַיִּמְרֹט זְקָנוֹ וַיִּגְהַר לָאָרֶץ, / וַיִּקְרַע הַפֻּרְפּוּרְיָה וַיִּפֹּל חֲשׂוּף שַׁת, / וַיְמַלֵּל וַיְקַלֵּל וְלֹא יָכֹל לְהִתְעַשֵּׁת, / וַיַּפְלֵט בְּרֹב חֵמָה: “יִקָּחֵךְ הַשֵּׁד!”
עוֹדוֹ מְדַבֵּר – הָהּ לַשֶׁבֶר וְלַצָּרָה! / וּמִן הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא פָּרְצָה סְעָרָה, / וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים: רָגְזָה שְׁאוֹל מִתַּחַת, / כָּל הַגַּן נִמְלָא שֵׁדֵי שַׁחַת, / הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים רָקְדוּ כְאֵילִים, / שׁוֹמְרֵי רֹאש הַמֶּלֶךְ נֶחְבְּאוּ אֶל הַכֵּלִים, / אַרְמוֹן הַזְּכוּכִית הָפַךְ תִּלֵּי-תִלִּים, / נָשְׁרָה רַעְמַת הָאֲרָיוֹת, נָפְלוּ שִׁנֵּי הַפִּילִים, /בֵּית-הַנָּשִׁים הֻכָּה בְּקִיעִים וּרְסִיסִים, /וִילֵל פִּילַגְשִׁים וְצִוְחַת סָרִיסִים! / הַצְּעִיפִים וְהָרְעָלוֹת פּוֹרְחִים כָּעֲנָנִים, / וְנָשִׁים מִתְרוֹצְצוֹת חֲשׂוּפוֹת שֹׁבָל וּפָנִים, / וְקוֹל קוֹרֵא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת: / “אֶת בִּתְּךָ, הַמֶּלֶךְ, בָּאתִי לָקַחַת! / אֶת כַּלָּתִי, חוֹתְנִי, מַהֵר לִי הַב, / נִשְׁבַּעְתִּי כִּי לְעוֹלָם אוֹתָה אֹהַב!”
עוֹד רֶגַע וְהַנַּעֲרָה הַמִּתְעַלֶּפֶת, / בִּידֵי הַשֵּׁד הַגָּדוֹל נֶחְטֶפֶת. / וְעוֹד טֶרֶם יַסְפִּיק הָאָב לִצְעֹק / וַתֵּעָלֵם הָעֵדָה תּוֹךְ לַעַג וּצְחוֹק.
…דְּמָמָה מִסָּבִיב, יוֹם בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, / שִׁירַת צִפֳּרִים, קוֹל מַיִם מְפַכִּים, / וְהַמֶּלֶךְ נֵעוֹר כְּמוֹ מֵחֲלוֹם חֶזְיוֹן לֵיל, / וּמִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ יִקְרָא. בִּילֵל: / בִּתִּי, הָהּ, בִּתִּי, אַיֵךְ? שָׁכֹלְתִּי! / מִי יִתֵּן וְלָמוּת תַּחְתַּיִךְ יָכֹלְתִּי! / אַהָהּ לַקְּלָלָה מִפִּי עֲקַרְתִּיהָ, / אָנֹכִי, אָנֹכִי בִּידֵי הַשֵּׁד הִסְגַּרְתִּיהָ
ב 🔗
וַיָּקוּמוּ כָּל עֲבָדָיו מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן / לְנַחֲמוֹ. וַיִמָאֵן וְלֹא נָתַן. / וַיֵבְךְּ וַיָּצָם וַיִּלְבַּשׁ שַׂק, / לְעִנְיָנֵי הַמְּלוּכָה לִדְאֹג פָּסַק. / וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּכָה בָּעִיר סוּמִירַכַּד, / אַף פַּרְתֵּם אֶחָד לַמְּדִינָה לֹא חָרַד / לֹא שָׁמַר וְלֹא שָׁקַד: / הַיּוֹעֵץ לֹא יָעַץ וְהַשּׁוֹפֵט לֹא שָׁפַט, / כִּי לַמֶּלֶךְ וּלְבִתּוֹ כָּל אִישׁ סָפַד.
וַיְהִי הַמִּסְפֵּד, הַבְּכִי וְהַקִּינָה / לִלְשׁוֹן הָעָם וְלִשְׂפַת הַמְּדִינָה: / רַק אוֹי וְהוֹי, נְהִי וָהִי! / אוֹי לְאוֹתוֹ עָם וְלַמְּדִינָה הַהִיא.
וַיִּרְבּוּ בָּאָרֶץ הַפֶּשַׁע וְהַחֵטְא, / כִּי הַמֶּלֶךְ כָּל יָמָיו עִם צַעֲרוֹ הִתְיַחֵד, / וְרֶסֶן הַמִּשְׁפָּט מִיָּדָיו שִׁלַּח, / אָבְדַן בִּתּוֹ כַּחֵץ אֶת לִבּוֹ פִּלַח, / בָּכֹה יִבְכֶּה, וְיִגְנַח גָּנֹחַ / וְגַם בְּכִסֵּא הַמְּלוּכָה אֵין נֹחַם וּמָנוֹחַ. / וּבַאֲסוֹנוֹ – וַיְהִי כְּאַחַד הָאָדָם! / כִּי גַם מֶלֶךְ הוּא רַק בָּשָׂר וָדָם…
וּבַצַּר לוֹ מְאֹד וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּחַ, / שְׂאֵת מַשָּׂא חַיָּיו הַקָּשִׁים – / וַיִּשְׁתּוֹלֵל, וּבְיָדָיו כָּרַת הָרָאשִׁים / שֶׁל חֲכָמָיו וּפַרְתְּמָיו וְכָל רַבֵּי הַמָּג; / וַיִּרְצַח עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל הָרַג, / וַיִּתְנַכְּלוּ לוֹ עֲבָדָיו לְהַכְרִיתוֹ! / וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ כִּי מָרָה תְּהִי אַחֲרִיתוֹ – / וַיְצַו לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם יַחַד! / וְכָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הָיָה אֲחוּז פַּחַד, / וְלֹא יָדַע עוֹד בְּרוּחוֹ הָרָעָה לִמְשֹׁל / וְאֵשׁ שִׂנְאָתוֹ בּוֹעֶרֶת כִּשְׁאוֹל.
ג 🔗
וְלַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה, הוּא הַוִּיזִיר הָעֶלְיוֹן, / וּשְׁמוֹ נְבוּשַׁזְבָּן-בָּל-בֵּל-אוֹן, / רַב-פְּעָלִים, פֶּלֶא-יוֹעֵץ, וַחֲכַם-חָרָשִׁים, / וְהַמֶּלֶךְ אֲהֵבוֹ, כָּל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים / יָבִיא אֵלָיו, וַעֲצָתוֹ כַּעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, / וַיִּקְרָא לוֹ: חָשְׁרָז-אוֹר-בָּאֹפֶל. / כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמָהוּ, לֹא אָנֵס לוֹ כָּל רָז, / וַיְגַדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאוֹרוֹ עָלָיו פָּרַשׂ. / וּכְיָאוּת לְשַׂר גָּדוֹל וְנָגִיד / צִוָּה לִקְרֹא לְפָנָיו: “בְּרַךְ-סְגִיד!” / רַק כִּסְאוֹ יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל הַשְּׁאָר – / נָתַן בִּידֵי מִשְׁנֵהוּ הַיָּשָׁר.
אַךְ מֵאָז אֶת הַבַּת לָקַח הַשֵּׁד הַנּוֹרָא, / הוּא אֶל הַמֶּלֶךְ לָבוֹא לֹא קֹרָא, / וַיֵּדַע כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה!
בַּחֲלוֹמוֹ עֵץ גָּבֹהַּ שִׁשִּׁים אַמָּה רָאָה, / וְעָלָיו מִתְנוֹדֵד גּוּפוֹ הַסָּרוּחַ, / וְהָעַיִט אוֹכֵל אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּרוּחַ, / בַּבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם בּוֹ הָרוּחַ, / וַיָּבוֹא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, וַיִּקְרֹס בַּמָּבוֹא, / וַיִּתְפַּלֵּל, וַיִּשְׁאַל: “הוֹי, אָדוֹן, הוֹי, נְבוֹ! / הַאֶתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי? / עֲנֵנִי, אָבִי, כִּי מְאֹד יָרֵאתִי, / פֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת חֲמָתוֹ בִּי יְכַל / וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם אֶת בְּשָׂרִי יִתֵּן מַאֲכָל”.
וְכֹהֵן בֵּל וּנְבוֹ, שַׁמְשְׁרַי בֶּן פּוּטִיבַעַל, / מִיַּרְכְּתֵי הַהֵיכָל קַל-רֶגֶל, רַךְ-שַׁעַל / בָּא מִתְקָרֵב אֶל הַשַּׂר הַכּוֹרֵעַ, / וְאֶת צְקוּן לַחֲשׁוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ.
וְשַׁמְשְׁרַי אִישׁ שָׁמֵן מְאֹד / וְכֻלּוֹ אוֹמֵר קְדֻשָּׁה וְכָבוֹד, / מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יָצָא זֶה יָמִים אַרְבַָּעָה, / כִּי הִגִּיעָה לְאָזְנָיו הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה, / כִּי הַמֶּלֶךְ אִבֵּד אֶת רַבֵּי הַמְּלוּכָה, / וְגַם אֵלָיו חֶרֶב הַדָּמִים שְׁלוּחָה! / וְכִרְאוֹת הַכֹּהֵן אֶת נְבוּשַׁזְבָּן, / וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ, וּמַהֵר אָז בָּן, / כִּי מִמֶּנּוּ לוֹ תִצְמַח הַתְּשׁוּעָה.
וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו אֶל פֶּסֶל נְבוֹ, / הַמַּבִּיט בּוֹ בְּעֵינֵי אֵשׁ מֵאֶבֶן הַשְּׁבוֹ, / וַיָּנַע אֶת מְעִיל הַתְּכֵלֶת וַיְמַלְאוֹ תְשׁוּאָה, / וַיִּשָּׁמְעוּ קוֹלוֹת הַפַּעֲמוֹן וְהָרִמּוֹן הַדַּקִּים, / כְּקוֹל כַּנְפֵיהֶם שֶׁל כְּרוּבִים זַכִּים.
– "הִתְנַעֵר מֵעָפָר נְבוּשַׁזְבָּן-בָּל-בֵּל-אוֹן! / כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע תְּפִלָּתְךָ. מִמְּעוֹן / קָדְשׁוֹ, וַיְצַוְּךָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּרֹעַ בֶּרֶךְ, / וּבַקֵּשׁ: עֶבֶד, סוּס, וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ.
וְהָלַכְתָּ הַמִּדְבָּרָה וּמָצָאתָ אֶת הַבַּת, / וֶהֱשִׁיבְךָ הַמֶּלֶךְ עַל כַּנְּךָ כַּמִּשְׁפָּט". / וְעוֹד טֶרֶם יָקוּם הַשַּׂר מֵעֲפָרוֹ, / נֶעְלַם הַכֹּהֵן, אַךְ לֹא נֶאֱלַם דְּבָרוֹ.
ד 🔗
וּדְבַר הַכֹּהֵן נִהְיָה וָקָם: / הַמֶּלֶךְ לֹא הֵשִׁיב אֶת פְּנֵי הַמִּשְׁנֶה רֵיקָם. / וּגַּם הֵשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל הַנָּדָן, / דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן דָּן, / וְנַפְשׁוֹ מָלְאָה אֱמוּנָה בִטָּחוֹן, / כִּי בִתּוֹ אֵלָיו תָּשׁוּב אֶל נָכוֹן.
וּבְכֹחַ הַתִּקְוָה הַכֹּל יְכוֹלָה – / חָיְתָה רוּחַ הַמֶּלֶךְ הַחוֹלֶה!
וַיִּצְטַיֵּד הַמִּשְׁנֶה וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, / וּבַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל נָדַד וְנָסַב, / וְלַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא!
לֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתֶיהָ. אַךְ נוֹאָשׁ לֹא אָמַר, / אַחַת בְּנַפְשׁוֹ הֶחְלִיט וְגָמַר: / לֹא לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּבַת הַמֶּלֶךְ לֹא אִתּוֹ! / כִּי יָדַע מָרָה תְהִי אַחֲרִיתוֹ.
וַיִּזְכֹּר דְּבַר שִׁלְטוֹן: אִם תִּמְצָאֶנָּה – / לְךָ לְאִשָּׁה תְאַמְּצֶנָּה.
ה 🔗
וַיְּהִי הַיּוֹם וְאֶל לֵב הַמִּדְבָּר הִגִּיעַ, / וּמֵרָחוֹק שְׁבִיל זָהָב לְעֵינָיו הִגִּיהַּ. / וַיִּרְכַּב חִישׁ קַל בַּנָּתִיב הַזֶּה הַצַּר / וַיָּבוֹא עַד קָצֵהוּ, וְשָׁם מִבְצָר, / מֻקָּף אַנְשֵׁי צָבָא, מַחֲנֶה גָדוֹל מְאֹד, / עוֹד לֹא רָאָה כָּזֶה מִבְצָר לְחֹסֶן וּלְהוֹד. / וַיִּתְפַּלֵּא כִּי הָיָה הַדָּבָר לְנֵס, / וְהָיָה מִתְיָּרֵא לְתוֹכוֹ לְהִכָּנֵס.
וַיַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה, / אַךְ לִבְסוֹף אָמַר: “הָבָה וַאֲנַסֶּה!”
וַיִּטּשׁ הַסּוּס עַל עַבְדּוֹ וַיִּגַּשׁ לַמִּבְצָר, / וְשׁוּם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ אוֹתוֹ לֹא עָצַר, / וְהוּא הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ וְאֵין מַכְלִים וּמַפְרִיעַ, / עַד לְפַלְטִין גְּדוֹלָה הִגִּיעַ.
וּבַפַּלְטִין יוֹשֵׁב מֶלֶךְ וַעֲטַרְתּוֹ בְּרֹאשׁוֹ מַזְהִירָה, / וְשָׂרִים עוֹמְדִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים שִׁירָה, / וְהַוִּיזִיר הַמִּשְׁתּוֹמֵם עַל פְּנֵיהֶם עָבַר, / וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא שְׁאֵלוּהוּ דָבָר.
וַיַּרְא שָׁם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים טְעִימִים, / וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּשְׁכַּב בַּנְּעִימִים. / וּמִקֶּרֶן-זָוִית הִשְׁקִיף לִרְאוֹת, / מַה יֵּעָשֶׂה שָׁם, וְהַמֶּלֶךְ נָתַן אוֹת, / אֶת הַמַּלְכָּה לְפָנָיו בִּתְכוּנוֹת גְּדוֹלוֹת: / בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, בְּתֻפִּים וּמְחוֹלוֹת. / וְכִסֵּא שֵׁן לָהּ הֶעֱמִידוּ עַל-יַד מוֹשַׁב הַקִּיר, / הֵצִיץ בָּהּ הַמִּשְׁנֶה – וּמִיָּד הִכִּיר, / כִּי הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, יְבַקְשֶׁנָּה זְמַן רָב.
אַף הִיא בּוֹ הֵצִיצָה וַתַּכִּירֵהוּ, וַתִּקְרַב / אֵלָיו. “הֲתַכִּירֵנִי?” – “אַכִּירֵךְ! מִי אוֹתָךְ הֵנָּה הֵבִיא?”
– “הַשֵּׁד שֶׁנִּבְרָא מִקִּלְלַת אָבִי!”
ו 🔗
וַיְסַפֵּר לָהּ הַשַּׂר עַל צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָב, / וְכִי אוֹתוֹ שָׁלַח כְּמוֹשִׁיעַ וָרָב, / וַיִּשְׁאַל אוֹתָהּ חֶרֶשׁ: “הַאוּכַל לְקַחְתֵּךְ אִתִּי, / הֲתֹאבִי לָלֶכֶת אַחֲרַי, בִּתִּי?” / וַתַּעַן בַּת הַמֶּלֶךְ וַתְּדַבֵּר אֶל הַשָּׁלִיחַ: / “בְּזֹאת אֵאוֹת לְךָ, וְרַק אָז תַּצְלִיחַ: / אִם מְקוֹם סֵתֶר תִּבְחַר לְךָ לָשֶׁבֶת, / וְרַק אֵלַי תְּשׁוּקָתְךָ, וְעָלַי תַּחְשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת, / אַף לְרֶגַע מִמֶּנִּי אֶת דַּעְתְּךָ לֹא תַסִּיחַ, / וְיוֹמָם וָלַיְלָה בִּי תֶהְגֶּה וְתָשִׂיחַ, / וְהִתְעַנֵּיתָ כָּל הַשָּׁנָה, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לַמּוֹעֵד / לֹא תֹאכַל וְלֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תִישַׁן מֵעֵת-לְעֵת, / רַק תִּתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת! / אִם כָּךְ תַּעֲשֶׂה – וִיהִי לָנוּ הָאֵל לְמוֹשָׁעוֹת”.
וַיְדַבֵּר הַוִּיזִיר: “בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹלֶדֶת! / וּבְשֵׁם הָאַהֲבָה הָעַזָּה אֲשֶׁר בְּלִבִּי יוֹקֶדֶת! / וּבְשֵׁם בַּל, נְבוֹ וּנְגוֹ וְכָל הַמָּגִים וְהָאַשָּׁפִים! / קְדוֹשִׁים לִי דְבָרַיִךְ, טוֹבִים וְיָפִים! / לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנִּי דָבָר, וְיָדִי לֹא תִקְצַר, / עַד חֶפְצֵךְ אֲמַלֵּא וְאוֹצִיאֵךְ מִן הַמֵּצַר. / מַה שָּׁנָה שֶׁל תּוֹחֶלֶת לְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת? – / הֲלֹא כָּמוֹהָ כְּאַיִן, כְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת, / מְעוּף עַיִן אֶחָד – וְעָבְרָה כַּחֲלוֹם! / בָּרוּךְ שֶׁהֱבִיאַנִי עַד הֲלוֹם, / וַאֲנִי רוֹאֶה פָּנַיִךְ הַמְּאִירִים וְהַזַּכִּים, / כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, אַשְׁרֵי הַמְחַכִּים!”
וַתַּעַן בַּת הַמֶּלֶךְ: “מִפַּנַג וּמִדְּבַשׁ / לִי מָתוֹק דְּבָרְךָ, הוּא לִבִּי כָּבַשׁ. / אָכֵן לְאִמְרֵי חֵן מֵעוֹדְךָ הִסְכַּנְתָּ! / אוֹדְךָ כִּי אֶת חַיֶּיךָ לְמַעֲנִי סִכַּנְתָּ, / אַתָּה הַגֶּבֶר הָאַחֲרוֹן וְהָרִאשׁוֹן, / אָהַבְתִּי! וְזָכַרְתָּ: לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִישׁוֹן, / בְּתֹם הַשָּׁנָה: רַק אֱמַץ וַחֲזָק!”
דִּבְּרָה וַתֵּעָלֵם כְּמַרְאֵה הַבָּזָק.
ז 🔗
וַיֵּצֶא הַוִּיזִיר מִלִּפְנֵי בַּת הַמֶּלֶךְ, / מְלֵא תִקְוָה וְשִׂמְחָה. וַיֵּלֶךְ וַיֵּלֶך, / וּמְקוֹם סֵתֶר בְּדַרְכּוֹ הַקָּשָׁה לוֹ תָר. / וַיַּגִּיעַ לְקִיר אֲבָנִים, וְחָתַר / וַיִּמְצָא מְעָרָה וַיֵּשֶׁב בַּמִּסְתָּרִים, / וְלֹא תְּשׁוּרֵהוּ עֵין זָרִים.
יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמְּעָרָה יָשַׁב, / וּבְבַת הַמֶּלֶךְ הָגָה וְחָשַׁב, / גַּם בַּחֲלוֹמוֹ לָהּ יֵעָגֵן, / וַיְהִי אַךְ שָׂמֵחַ וְלֹא יֵרָגֵן.
וּבְאַחֲרִית הַשָּׁנָה, יוֹם אַחֲרוֹן כִּי תָם, / יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ וְהָלַךְ לְהָתָם. / וְהוּא רָעֵב וְיָעֵף מֵאִי-שֵׁנָה וָצוֹם, / עוֹד מְעַט וְיִפֹֹּל וְאֶת עֵינָיו יַעֲצֹם! / אַךְ תִּקְוָתוֹ סְמָכַתְהוּ וַיִּתְנַחֵם: עוֹד מְעַט, / בַּת-מַלְכָּה בְּיָפְיָהּ אֶחֱזֶה! וְלֹא מָעַד.
וַיֵּלֶךְ וַיֵּלֶךְ וּלְדַרְכּוֹ אֵין קֵץ; פִּתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו וּלְפָנָיו עֵץ: / תַּפּוּחַ רַב פֹּארוֹת וּפֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים, / וַיָּבוֹא בְּאַפּוֹ רֵיחַ הַתַּפּוּחִים / וַיְשַׁכְּרֵהוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב, / וַיֹּאכַל מִפִּרְיוֹ – קָטֹף וְחָטֹף.
עוֹד הַתַּפּוּחַ בֵּין שִׁנָּיו יֶאְדַּם, / וַיִּפֹּל לָאָרֶץ וּמִיָּד נִרְדַּם. / הַמְשָׁרֵת מְעִירוֹ וּמְעוֹרְרוֹ: “הָקֵץ!” / לַשָּׁוְא. אֵין עֵצָה נֶגֶד פְּרִי הָעֵץ.
וְיָמִים רַבִּים כֹּה שָׁכַב נִשְׁעָן, / תַּחַת הָעֵץ, וַיִּישַׁן וַיִּישָׁן.
יוֹם אֶחָד נֵעוֹר מִשְׁתּוֹמֵם וְנִבְהָל: / “הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם?” – אֶת עַבְדּוֹ יִשְׁאַל, / וַיְסַפֵּר לוּ הָעֶבֶד כְכָל הַחִזָּיוֹן, / כִּי אָכַל מִן הָעֵץ וְלֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, / וַיֵּבְךְּ מְאֹד, וְדַי קֶצֶף וּבִזָּיוֹן.
ח 🔗
וַיֵּלֶךְ אֶל בַּת הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאָהּ עַל שְׂפַת יוּבַל, / רוּחָה נְכֵאָה וְנַפְשָׁהּ תֶּאֱבַל. / "הָהּ לַשָּׁוְא לְךָ חִכִּיתִי! בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן, / מִלֵּאתָ לִבִּי צַעַר, אַף וְחָרוֹן, / אוֹי לְךָ מִיִּצְרְךָ, מִמְּךָ לֹא יַרְפֶּה!
נִרְפֶּה אַתָּה נִרְפֶּה!
וְעַתָּה מְקוֹם סֵתֶר חָדָשׁ לְךָ תָתוּר, / וְלַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת מִן הַצּוֹם אַתָּה פָּטוּר! / רַק הִזָּהֵר מִשֵׁנָה וְהִנָּזֵר מִתִּירוֹשׁ, / לֵךְ בְּכֹחֲךָ וְהָרֵם הָרֹאשׁ!"
בַּיֹוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה שׁוּב הָלַךְ אֵלֶיהָ.
הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה עַל רֹאשׁוֹ בְּקַרְנֶיהָ, / וַיִּצְמָא מְאֹד, – עוֹד מְעַט וְהוּא גֹוֵעַ
פִּתְאֹם רָאָה מַעְיָן נוֹבֵע, / מַרְאֵהוּ אָדֹם וְרֵיחַ לוֹ כְּיַיִן… / וַיֵּרֶד וַיִּשְׁתֶּה מִן הָעַיִן! / וַיִּפֹּל שָׁם וַיִּישַׁן עִדָּן וְעִדָּנִים, / כִּי בָּא אֶל קִרְבּוֹ שִׁקּוּי הָעֲדָנִים… / וְהַמְשָׁרֵת עוֹמֵד עַל יַד הַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה.
וּמְחַכֶּה, וּמְחַכַּה.
וְהִנֵּה זֶה בָּאָה שִׁפְעַת קַלְגַּסִּים, / וְרֶכֶב וּפָרָשִׁים אֶת עֵין הָאָרֶץ מְכַסִּים, / וַיִּתְחַבֵּא הָעֶבֶד בֵּין הַהֲדַסִּים, / וַיַּקְשֵׁב וַיִּתְבּוֹנֵן פָּנִים וְאָחוֹר, / וַיָּצֶץ מִמַּחֲבוֹאוֹ כְּעַכְבָּר מִן החֹר.
וְהַגְּדוּדִים עוֹבְרִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, / וְצַבִּים וְשֶׁנְהַבִּים וְרַעַשׁ מֶרְכָּבוֹת, / וַתְּהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל כָּל הַיְקוּם, / וְהַמִּשְׁנֶה יָשֵׁן וְלֹא יוּכַל לָקוּם.
וְהִנֵּה כִּרְכָּרָה שֶׁל זָהָב בָּאָה בָּאַחֲרוֹנָה, / וְתוֹכָהּ יוֹשֶׁבֶת בָּדָד הַמַּטְרוֹנָה, / וַיְהִי כִּי קָרְבָה הַמֶּרְכָּבָה עָדֵיהוּ, / וַתַּכִּירוֹ, וַתֵּרֶד וַתֵּשֶׁב עַל יָדֵיהוּ, / וְהוּא יָשֵׁן וְעַל פָּנָיו בַּת-צְחוֹק מְרַחֶפֶת.
הֲיִרְאֶנָּה בַּחֲלוֹם וְלָהּ נַפְשׁוֹ נִכְסֶפֶת?
וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל נַפְשָׁהּ וְעָלָיו, / כִּי עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַן חָלַף, / וְעוֹדֶנָּה בַּשֶּׁבִי. וּבְשֶׁל יוֹם אֶחָד / – הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן – אָשְׁרָם אָבַד.
וַתָּקָם וַתָּסַר מֵעַל רֹאשָׁהּ הַמִּטְפַּחַת, / וַתִּכְתֹּב עָלֶיהָ בְּדִמְעָה רוֹתַחַת: / וַתְּכַסֵּהוּ בָּהּ, וַתִּסַּע בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה, / וְהוּא יָשֵן וְלֹא יָדַע בְּשִׁבְתָּה וּבְקוּמָה.
פִּתְאֹם הִתְהַפֵּךְ וַיָּחֶל לְהִתְעוֹרֵר, / וְשֶׁבַע פְּעָמִים פִּהֵק וַיְזוֹרֵר, / פָּקַח עֵינַיִם וְעָלָיו הַמִּטְפַּחַת! / וַיִּשְׁאַל אֶת עַבְדּוֹ בְּתִמָּהוֹן וָפַחַד: / “הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם וּלְמִי הָרְעָלָה הַזֹּאת? / וּמִי אֶת פָּנַי הֵעֵז לְכַסּוֹת?”
וַיְסַפֵּר לוֹ הָעֶבֶד כִּי הָיְתָה בָּזֶה הַנְּסִיכָה, / וַתִּשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת מְרִי שִׂיחָהּ, / וַתֵּבְךְּ, וְהַדִּמְעָה אֶת פָּנֶיהָ מְצִיפָה, / וּבְדֶמַע כָּתְבָה דְבָרֶיהָ עַל צְעִיפָהּ.
וַיִּפְרֹשׂ הַמִּטְפַּחַת וַיִּקְרָא אֶת הַכְּתָב: / "קוּם וְעָלִיתָ אֶל הַר שֶׁל זָהָב!
בְּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיֹות אֲחַכֶּה כָּל הַיָּמִים, / כִּי לִבִּי לְךָ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
וְיָדַעְתָּ: אֵלַי מוֹבִילוֹת כָּל הַדְּרָכִים / מִן הַנֶּצַח וּלְנֵצַח נְצָחִים".
ט 🔗
וַיַּעֲזֹב אֶת עַבְדּוֹ וְלַמִּדְבָּר שָׂם פָּנָיו, / כִּי אָמַר: בַּיִּשּׁוּב אֵין הַר שֶׁל זָהָב, / יָמִים אֵין מִסְפָּר בַּיְשִׁימוֹן תָּעָה, / וְאַף צֵל שֶׁל הַר לֹא רָאָה: / פִּתְאֹם וּלְנֶגְדּוֹ אִישׁ רָם כָּעֲנָקִים, / וּבְיָדוֹ אִילָן וְרֹאשׁוֹ בַּשְּׁחָקִים, / וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וְאֶת לִבּוֹ עָרַב, / לִשְׁאֹל: “אֵי הַדֶּרֶךְ לָהָר שֶׁל זָהָב?”
וַיִּצְחַק הָעֲנָק שָׁלֹש פְּעָמִים – / וּצְחוֹקוֹ מִדַּרְדֵּר וּמִתְגַּלְגֵּל כִּרְעָמִים, / וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְנִיפֵהוּ תְּנוּפָה לֶחָלָל, / וַיַּרְעֵם: "הַר זָהָב אֵינוֹ בְּנִמְצָא כְּלָל!
הוֹי, פֶּתִי מַאֲמִין לְכָל דְּבַר שְׁטוּת! / אֵיךְ נִפְתָּה לִבְּךָ לְזֹאת הַבְּדוּת? / רַק אִישׁ רוּחַ מְשֻׁגָּע מְרַדֵּף רֵיקִים, / הַר-זָהָב בְּדִמְיוֹנוֹ לוֹ מֵקִים".
וַיֵּבְךְּ הַנּוֹדֵד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, / אַךְ מַאֲמַר הָעֲנָק אֶת רוּחוֹ לֹא הֶחֱלִישׁ, / וַיִּפְצַר בּוֹ מְאֹד: “אָנָא, מָרִי! / עֲנֵנִי וְהַרְאֵנִי הַדֶּרֶךְ לְהָרִי, / בִּלְעָדָיו בַּחַיִּים מְאוּם לִי לֹא שָׁאַר”.
וְהָאָדָם הַמְשֻׁנֶּה אֶת פִּיו פָּעַר, / וַיִּצְחַק: “הָ-הָ, הָ-הָ, הָ-הָר!” / וְכִכְפִיר אֲרָיוֹת נָהַם וְנָעַר: / “יָדַעְתִּי, בַּר-נַשׁ, כִּי שָׁוְא תְּבַקֵּשׁ, / אַךְ מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה כֹּה מִתְעַקֵּשׁ, / אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ, אִישׁוֹן מְשֻׁנֶּה! / הִנֵּה אֲנִי עַל כָּל הַחַיּוֹת מְמֻנֶּה, / אֶקְרָא לָהֶן, לָרָצוֹת שׁוּב וְרָצוֹא. / אוּלַי תּוּכַלְנָה אֶת הָהָר לִמְצֹא”.
וַיִּקְרָא לַחַיּוֹת מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן: / הָאַרְיֵה וְהָאַרְנֶבֶת, הַנָּמֵר וְהַתַּן, / וַיִּשְׁאַל: “הַרְאִיתֶם אֶת אֵלֶּה הַפְּלִיאוֹת: / הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצַר מַרְגָּלִיֹות?” / וְעָנוּ וְאָמְרוּ כָּל הַחַיּוֹת: / “לֹא רָאִינוּ מִיָּמֵינוּ כָּאֵלֶּה בְּדָיוֹת”.
וַיְדַבֵּר הַנָּפִיל לֵאמֹר: / “לֹא אוּכַל לְךָ לַעֲזוֹר, / שְׁמַע לַעֲצָתִי וְלַאֲחוֹרֶיךָ חֲזֹר”.
וַיִּתְחַנֵּן הַוִּיזִיר: “הָהּ, גָּדוֹל אֲסוֹנִי, / לֹא אוּכַל לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ אֲדוֹנִי, / וְאֶל הָהָר הַטּוֹב לֹא הִגַּעְתִּי, / וּבַת הַמֶּלֶךְ לֹא מָצָאתִי”.
וַיִּתְעַשֵּׁת הָעֲנָק וַיֹּאמַר: “אָנֹכִי, / לֹא יָדַעְתִּי אַיּוֹ, אוּלַי אָחִי, / הַמְמֻנֶּה עַל כָּל עוֹפוֹת הַצִּיָּה / לֹא נִדְחוּ מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, / לֵךְ אֵלָיו. רְאֵה אֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ, / וְאָמַרְתָּ לוֹ: ‘בָּאתִי בְּשֵׁם אָחִיךָ: / חוּשִׁים-בַּר-לְטוּשִׁים מִמִּשְׁפַּחַת רָם, / מִבְּנֵי פּוֹכֶרֶת הַצְבָיִים וְהַזּוּזִים בְּהָם’, / וּקְרָא אֶת הַדַּיָּה, הָאַיָּה וְהַבַּז, / וְיוֹרוּךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַר הַפָּז”.
י 🔗
וַיַּעַשׂ כֵּן. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּגִּיעַ. / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר לְפָנָיו הוֹפִיעַ, / אֶת הָעוֹף לְמִינֵהוּ חִישׁ מַהֵר אָסַף, / וַיִּשְׁאַל: “מִי מִכֶּם בְּעֵינוֹ שָׁזַף, / מִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְהַר שֶׁל זָהָב?” / וַיֹּאמְרוּ פֶּה אֶחָד: “שֶׁקֶר וְכָזָב! / לְעוֹלָם יִחְיֶה אֲדוֹנֵנוּ הַיָּקָר, / הַר כָּזֶה לֹא נִבְרָא וְלֹא נֶחְקַר! / רַק אוֹרְחִים פּוֹרְחִים אוֹהֲבֵי רָהָב, / בּוֹדִים מִלִּבָּם הָרִים / שֶׁל זָהָב”.
אָמַר לוֹ הַמְמֻנֶּה: “אֵינֶנּוּ, בַּדַּאי!”
וְהַמִּשְׁנֶה מְצַעֵק: “הוּא יֶשְׁנוֹ בְּוַדַּאי!”
וַיּוֹסֶף: “רַחֲמֵנִי בְּשֵׁם אָחִיךָ, הַבְּכוֹר, / כִּי לֹא אוּכַל בְּגַפִּי לְהִסּוֹב לְאָחוֹר!”
וַיֵּאוֹת לוֹ הָעֲנָק וַיֹּאמַר: "אָנֹכִי / לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ, אוּלַי אָחִי, / הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחַ, הָרָץ הַנִּמְהָר, / יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל זֶה הָהָר.
וַיֵּלֶךְ וַיַּגִּיעַ גַּם אֶל זֶה הָאָח, / וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וְדִמְעָה שָׁפַךְ: / “אַתָּה הַקִּיקְלוֹפּ הַגָּדוֹל, כָּמוֹךָ לֹא קָם, / אַל תְּשִׁיבֵנִי מִלְּפָנֶיךָ רֵיקָם, / הוֹי, זֶרַע הָאֵימִים, הַזַּמְזוּמִים וְהַנְּפִילִים, / לְךָ נְהִירִים כָּל הַשְּׁבִילִים, / וּמִי כָמוֹךָ, שַׂר הָרוּחַ וְהַסּוּפָה, / לְרוּחִי הַנְּכֵאָה יִמְצָא תְרוּפָה!”
וַיֹּאמֶר הָעֲנָק: “הֶחָכָם אֲנִי מִשְּׁלֹמֹה? / הַר זֶה אִוִּיתָ – לֹא יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ!”
וְהַמִּשְׁנֶה מִתְחַנֵּן: “תִּהְיֶינָה עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת / עָלַי, עַבְדְּךָ, וְקָרָאתָ לָרוּחוֹת, / הֵן לְקַצְוֵי תֵבֵל כַּנְפֵיהֶן שְׁלוּחוֹת, / וּבְשׁוּטָן בָּאָרֶץ, בָּעֲרָבוֹת וּבַמִּדְְבָּרִיּוֹת, / הֲלֹא רָאוּ אֶת הָהָר עִם מִבְצַר הַמַּרְגָּלִיּוֹת”.
וַיִּשְׁרֹק שַׂר הָרוּחוֹת פַּעַם וּפַעֲמַיִם / וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו כָּל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, / הַסּוּפָה הַדְּחוּפָה מֵאֶרֶץ חַדְרָךְ, / וְהָרוּחַ הַנָּפוּחַ מִקַּצְוֵי שַׁדְרַךְ, / הַקֶּטֶב הַמְּרִירִי מֵאֲבַדּוֹן וּשְׁאוֹל, / וּמֵ“אֶרֶץ שִׁבְעַת הַנְּהָרוֹת” הָעַלְעוֹל – / בָּא רָכוּב עַל עַנְנֵי חוֹל, / מֵהַר-מוֹעֵד, מֵחַדְרֵי תֵימָן, וּמִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, / בְּדַהֲרוֹת-אֲוִירָיו בָּא הַטִּיפוֹן, / וּמֵאַרְעָא-דְרוֹמָא, מֵאוֹצְרוֹת חשֶׁךְ וּמִמְּזָרִים, / בָּא “הַרְנוֹפֵל”, הַמַּעְתִּיק הָרִים.
וְכֻלָּם כְּאֶחָד – שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים, / אָמְרוּ: “אֵין זֹאת כִּי רוּחַ עִוְעִים, / בְּקֶרֶב זֶה הָאִישׁ מָסַךְ אֵל שַׁדַּי, / רַעְיוֹנוֹ – רַעְיוֹן רוּחַ, וּלְשׁוֹנוֹ – הֲבַאי”.
יא 🔗
וְאֶל נֶפֶשׁ הַוִּיזִיר כְּבָר הִתְגַּנֵּב הַשֶּׂפֶק הַמָּר: / הֶבֶל הַמִּבְצָר וְשֶׁקֶר הָהָר! / וְהַנְּסִיכָה – אַף הִיא שֵׁד מִשַּׁחַת, / וְאֵין מַמָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַמִּטְפַּחַת.
עוֹד מְעַט וְרָפוּ יָדָיו וְנַפְשׁוֹ תִיעַף!
וְהִנֵּה רוּחַ קַלִּילָה בָּאָה בִּיעָף, / וְרֵיחָהּ כַּאֲפַרְסָמוֹן, בַּלְסָמוֹן וּקְטָף, / וַתָּנַע כְּנָפֶיהָ וַתְּרַחֵף לָהּ לְאַט, / וַתְּהִי כְּצִפּוֹר מִתְנוֹדֶדֶת עַל בַּד.
לְמַרְאֶהָ הַמְמֻנֶּה נָתַן קוֹל צְעָקָה, / פִּפָּה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו רָקַע, / נִזְדַּעְזְעָה הָאֲדָמָה לְקוֹלוֹ וַתִּבָּקַע, / וַתְּהִי לִרְסִיסִים, פְּצִימִים וּבְקִיעִים, / וַיִּרְעַם הַיָּם, וַיִּפָּתְחוּ הָרְקִיעִים, / וְרוּחַ זַעְמוֹ סוֹעֵר וּמְפַעְפֵּעַ, / מִפִּיו יַז קֶצֶף עָכוּר וּמְבַעְבֵּעַ, / כְּאַדְוָה שֶׁל מַיִם בַּסְּפִינָה מִתַּחַת: / תּוֹסֶסֶת, מִתְרוֹסֶסֶת, רוֹתֶתֶת וּמַרְתַּחַת.
וַיִּגְעַר בָּהּ – וְקוֹלוֹ רוּחַ כַּבִּיר וָרַעַם: / "אֵיךְ מְלָאֵךְ לִבֵּךְ לַמְרוֹת פִּי הַפַּעַם, / בַּת מַרְדּוּת, מִרְשַׁעַת וְקַלַּת דַּעַת!
הַאִם לֹא שָׁמַעַתְּ, הַאִם לֹא יָדַעַתְּ? / כִּי עַל כָּל הָרוּחוֹת נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה, / לַעֲמוֹד וּלְהִתְיַצֵּב לְפָנַי מְהֵרָה, / וְכָל הַמַּמְרֶה יִשָּׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה!"
יב 🔗
וַתַּעַן הָרוּחַ בְּרֹב טַעְמָהּ וְחִנָּהּ: / "אֲדוֹנִי רַב-הַחֶשֶׁד, תִּפֹּל לְפָנֶיךָ תְּחִנָּה, / שֶׁל אֲמָתְךָ הַכֵּנָה וּבַת-הַמִּשְׁמַעַת: / חָלִילָה לִי מִמְּרֹד! אָנֹכִי שׁוֹמַעַת / לְמוֹצָא פִּיךָ כְּאָז כֵּן עַתָּה, / וּמִקּוֹל גַּעֲרָתְךָ נַפְשִׁי חַתָּה.
עִם כָּל רוּחוֹת הָעוֹלָם בָּעֲרָבוֹת רָכַבְתִּי, / וּבְשֵׁשׁ כְּנָפַי הִתְעוֹפַפְתִּי וְרִחַפְתִּי, / (לָבֹא בַּזְּמַן תָּמִיד אָהַבְתִּי…) / כִּי לֹא נָאֶה לָרוּחַ לְהִתְמַהְמֵהַּ, / כְּמוֹ לֹא נָאֶה הַמֵּרוֹץ לְזָקֵן צוֹלֵעַ!"
אַךְ פִּתְאֹם – בַּת-קוֹל לִי קוֹרְאָה, וְצַו: “בַּת-מַלְכָּה שָׂא לְהַר שֶׁל זָהָב!”
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמְמֻנֶּה כָּל זֹאת, / וַיָּנַח מִזַּעְפּוֹ כַּיָּם עִם זוֹט, / וַיָּנַע רֹאשׁוֹ וַיָּבֶן וַיִּסְלַח.
וְלָרוּחַ אָמַר: "רְכַב וּצְלַח / עִם אוֹרְחִי הַנִּכְבָּד אֶל הַר הַזָּהָב – / כִּי אוֹתוֹ יְבַקֵּשׁ וְלוֹ הוּא נִכְסָף!
‘מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי’, וּמִן הַדִּין / שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ רֵעֶה וְשׁוֹשְׁבִין".
וַתּוֹרֶד הָרוּחַ כְּנָפֶיהָ וַתִּכַּף, / וַיַּעַל הַמִּשְׁנֶה עַל גַּבָּה וַיִּרְכַּב, / וַיֵּדֶא חִישׁ-קַל עַל כַּנְפֵי רוּחַ, / יוֹמָם לֹא יִשְׁבֹּת, לַיְלָה לֹא יָנוּחַ: / שָׁנִים וְיוֹבְלוֹת כָּךְ יַחַד הִמְרִיאוּ, / וְאֶל מְחוֹז חֶפְצָם לֹא הִגִּיעוּ.
הֲתָעָה הָרוּחַ, אוֹ שִׁקֵּר לַנְּפִיל? / וְאֶת הָהָר לֹא יָדַע וְלֹא יַכִּיר אֶת הַשְּׁבִיל? / וְאוּלַי מִמְּקוֹמוֹ הָעְתַּק הָהָר? – / אֵין מַעֲנֶה בְּפִי הָרוּחַ הַנִּמְהָר.
רַק מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם שֶׁאֵינוֹ נָדַם / אוֹמֵר: “הַדֶּרֶךְ לֹא תָּם, לֹא תָּם!”
אֲהָהּ לְגוֹרַל הָאָדָם הָעוֹרֵג, / לְעוֹלָם יְרַחֵף בֶּחָלָל הָרֵיק, / רוּחוֹ יִשָּׂאֶנּוּ מַעְלָה-מָעְלָה – / וְהַר הַתִּקְוָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. – – –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.