הָאַגָּדוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי וְחָרַזְתִּי, / מִתּוֹךְ גְּוִילִים יְשָׁנִים לִקַּטְתִּי וְאָרַזְתִּי: / נִיצוֹץ לְנִיצוֹץ בֵּין הַשִּׁיטִין אָסַפְתִּי, / וְהָאוֹר הַגָּנוּז מִן הַשִּׁיתִין חָשַׂפְתִּי… / וַתֵּצֵא הַמַּחֲרֹזֶת הַזֹּאת קַן לָקָו! תִּנְעַם לְךָ, יְדִידִי הַקּוֹרֵא, אֲקַו; / תִּשְׂבַּע נַחַת עֲשָׂרָה קַבִּים וָקַב, / מִן הַקַּל וְהַכָּבֵד, מִן הַבְּכִי וְהַלָּצוֹן – – – אָמֵן, וְכֵן יְהִי רָצוֹן!