רקע
שאול טשרניחובסקי
בתי נפש לעשתרת
mנחלת הכלל [?]
tשירה

מֵאַשְׁמֹרֶת עַד אַשְׁמֹרֶת הֵן צוֹנְרוֹת-סוֹרְדוֹת בְּחֶבֶל –

אֵשֶׁת-אִישׁ, עַלְמָה, רִיבָה

בָּתֵּי-נֶפֶשׁ לְעַשְׁתֹּרֶת: לוּלָאוֹת עוֹלוֹת בַּחֶבֶל,

עֲנִיבָה לַעֲנִיבָה,

כַּמָּסֹרֶת: אֶל קוֹל נֵבֶל, מַנְגִּינָה וְהֵד נִיבָהּ.

אַרְגָּמָן, שָׁנִי וּתְכֵלֶת: אֶרֶץ, מַיִם וְשַׁלְהֶבֶת –

יְסוֹדוֹת עוֹלָם גֻּלָּם;

חוּר כַּרְפַּס וָבוּץ; תּוֹחֶלֶת, אֱמוּנָה וְסוֹד-הַמָּוֶת –

מִפְלָאָה לְלֵב כֻּלָּם,

סוֹד כּוֹלֶלֶת, אֵשׁ צוֹרֶבֶת קִיּוּמָם בְּחוּג גְּבוּלָם.

לָעַשְׁתֹּרֶת הַנִּדְגֶּלֶת בָּאֵלִים וּבִכְשָׁפֶיהָ, מְתוּקָה וְנוֹרָאָה,

הָעַשְׁתֹּרֶת הַמּוֹשֶׁלֶת גַּם בִּקְהַל כָּל אֱלֹהֶיהָ

בְּהֶפְקֵר הַהַפְרָאָה,

לְלֹא שֶׁלֶט, בַּעֲצוּמֶיהָ בְּכָל-עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וּבִזְכוּת כָּל חוּט בָּאֶרֶג, כָּל-נִימָה וְנִימָה נִכְנֶסֶת,

לוּלָאָה וַעֲנִיבָה,

יִתְוַסֵּף גַּל חַם כַּפֶרֶג, אֹשֶׁר חַם עַל גַּבֵּי כֶּסֶת,

אֹשֶׁר אַהֲבָה נְדִיבָה,

בְּכָל פֶּרֶק אֵשׁ תּוֹסֶסֶת חֲמוּדָה וַחֲבִיבָה.

וּבִזְכוּת כָּל-חוּט בָּרֶשֶׁת, כָּל-נִימָה וְנִימָה נוֹסֶפֶת,

עֲנִיבָה וְלוּלָאָה,

יְחַבֵּק בִּזְרוֹעַ-עֶשֶׁת, בִּנְשִׁיקָה נְשִׁיקָה רוֹדֶפֶת

וּלְטִיפָה תַּאֲוָה מְלֵאָה

הַנִּכְבֶּשֶׁת, הַנִּכְסֶפֶת וּמֵאֲהָבִים לֵאָה.

הֵן סוֹרְדוֹת, אוּלָם בֵּינְתַיִם מַפְסִיקוֹת הֵן אֶת-הָאֶרֶג,

מַפְסִיקוֹת הָעֲבוֹדָה

בְּרִקּוּד וּמְחוֹל-מַחֲנַיִם כְּמַהּ-דּוֹדִים וּמְלֵא-הָעֶרֶג

לָאֵלָה בְּחֵן-סוֹדָהּ.

שִׁבְעָתַיִם סֹרַג סֶרֶג! לָעַשְׁתֹּרֶת מְחוֹל-תּוֹדָה!

בָּתֵּי-נֶפֶשׁ! וּבְכָל-בַּיִת: פְּרִי הָדָר זְהוּב לְחָיַיִם,

מֵעַנְפֵי הָעֲרָבָה,

עֵץ-הַשֶּׁמֶן, עֵץ הַזַּיִת, כַּף שֶׁל דֶּקֶל דַּק-מָתְנַיִם

וַהֲדָס, יַרְקוֹ כָּבָה,

שִׂים בַּבַּיִת שְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה.

כֵּן תְּהִי אַהֲבָתֵנוּ בְּעֵינָהּ תָּמִיד עוֹמֶדֶת: רְטֻבָּה כָּעֲרָבָה,

עֲסִיסִית כַּהֲדַר גַּנֵּנוּ, כְּתָמָר בְּקַרְקַע מוֹרֶדֶת שֶׁעָלָה,

הָלַךְ וְגָבַהּ,

כְּזֵיתֵנוּ – לֹא נִפְרֶדֶת, כַּהֲדָס לְעוֹלָם רָוָה.

ירושלים 1935

המלצות קוראים
תגיות