א.    🔗

בשירת “האזינו”, בתורה, שהיא כולה נבואה על העתיד לקרות לעם־ישראל באחרית הימים, מדובר על התקופה הזאת, בה יכעיסו בני־ישראל את ה' בזאת שיעבדו אלהים אחרים. “… אלהים לא ידעום. חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם”. ומפרש רש“י, שאפילו האומות לא היו רגילים בהם. נוכרי שהיה רואה היה אומר: “זה צלם יהודי”. בני־ישראל ימציאו, אז, עבודות־זרות חדשות ובלתי־רגילות, שיעוררו עליהם את חמתו של הקב”ה. אז, נאמר שם, יכעס עלינו ה' ויענישנו קשות על־כך.

כפי שמובא שם, עתידים בני עם נבל להמיט עלינו יסורי־שאול ולהכחיד את כולנו, אולם ה' מבטיחנו כי, בסופו־של־דבר, ינצל חלק קטן מעם־ישראל: “לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת”. בסוף מבטיחנו הקב"ה שהוא ישוב וירחם עלינו ויעניש את אותם הרשעים שכה עוללו לנו ולאחר־מכן ישיבנו חזרה לארצנו – “וכיפר אדמתו עמו”.

 

ב.    🔗

אם נתעמק בדבר, ונתבונן היטב בפרשת האזינו, ובפרשות הקודמות לה, ניווכח לדעת, ללא כל שמץ של ספק, כי הכל מתאים למה שעבר עלינו בדורנו. ניתפסנו לתורות זרות ולעבודות־אלהים שונות ומשונות כקומוניזם, סוציאליזם, פשיזם, ועוד, כהנה־וכהנה, איזמים, שאינם אלא פולחנים מודרניים, והתלהבנו מהם. חשבנו כי מהם ניגאל וניוושע, הערצנו וטיפחנו אותם ושפכנו את דמנו בעדם, ומה קרה? ניתקיימה כל הנבואה שבשירת “האזינו” וקיבלנו את עונשנו מידי ה‘, ששילח בנו את שבטי הברברים המודרניים. המעניין, כי הביטוי: "וירא ה’ וינאץ", דומה לשמם של הגרמנים, זרע הפורענות העמלקית באחרית הימים: “נאצים”…

 

ג.    🔗

עם נבל זה, שבו בחר ה' יתברך לשמש כשבט בידיו על־מנת לחבול בנו קשות, הינו, לפי כל הסימנים, עמלק אשר ביחס אליו ציוונו אלקינו למחות את זיכרו, ומבטיח לנו ה', שאף הוא, עצמו, ימחה את זכר עמלק. נישאלת כעת השאלה: האם גרמניה, שעוללה לנו כזאת, הינה באמת עמלק? נביא קצת מדברי גדולי־ישראל בעיניין זה:

1. בעל “חידושי הרי”ם" מביע את דעתו, כי עמלק זו גרמניה.

2. ה“חתם־סופר”, בהתאם לנהוג, כי גדול בישראל אומר משהו חשוב לפני מותו, אמר קודם פטירתו לתלמידיו, שגרמניה זו עמלק.

3. בעל ה“חוות־דעת”, שחי בגליציה וקיבל אחר־כך מישרת הרב של ליססא שבגרמניה, כשבתו ביקרה אצלו, והיתה צריכה לחזור, ציווה עליה לקשור את עיניה במיטפחת עד שתעבור את גבול גרמניה הרשעה (מעת פטירתו – 130 שנה בערך).

4. הצדיק, יסוד־עולם, הגאון מווילנא, אשר חי ופעל לפני כמאתיים שנה, כתב בפירוש באחד מספריו־ביאוריו, כי הגרמנים הם, למעשה, צאצאיהם של העמלקים הקדמונים.

5. רבה של ירושלים, בזמן הטורקים, ר' שמואל סלנט, התבטא בעת ביקורו של הקיסר הגרמני, ווילהלם, בארצנו, כי מלך זה הוא מזרע עמלק.

6. בגמרא מסופר על “גרממיא של אדום, שאילמלא הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו”, וב“חידושי־היעב”ץ" נאמר, כי זוהי אשכנז שלנו. ואומנם, ראינו־גם־ראינו את האסונות שפקדו את האנושות בעטיין של שתי מילחמות העולם, אשר פרצו אך־ורק בשל גרמניה, ועוד חשים אנו, זה־עתה, בחיל וברעדה, בסכנה הנוראה, סכנת השמדת העולם כולו, המאיימת עלינו, סכנת המילחמה הגרעינית, הטוטאלית, שעומדת להתלקח, חס־ושלום, שוב־פעם בשל גרמניה וברלין, בירתה, המבותרות.

ניפלא, כי גדולי־ישראל אלה, זצוקלה"ה, חזו ברוח־קודשם, לפני שנים רבות, ובתקופות שונות, כי שבטים טבטונים אלה, שנדדו לפני שנים רבות מאסיה והתישבו, לאחר מילחמות קשות ואכזריות, בלב־ליבה של אירופה אינם אלא צאצאיהם של מיודעינו העמלקים. עוד דבר מעניין, שמו של הצורר הקדמוני, המן, מסתיים בשתי האותיות “מן”, דבר האופייני לגבי שמותיהם של הגרמנים הנוכחיים: אייכמן, הרמן, ברגמן, שרמן וכו' (דרך אגב, במישפטם של פושעי המילחמה הנאציים היה אחד בשם “המן” – ממש…) גם לשם אשתו של המן הראשון: “זרש” צליל גרמני.

 

ד.    🔗

בספר “עזרא” מסופר על אלה ההולכים לירושלים, עם רכוש רב וכלים תרומת בית ה‘, אשר למרות הסכנות הגדולות שארבו להם בדרך, בושו לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרם מאויב בדרך “כי אמרנו למלך לאמר יד אלקינו על כל מבקשיו לטובה ועוזו ואפו על כל עוזביו”. הם חששו כי בקשת עזרה ממלך נוכרי תחשב כחילול ה’, מאחר והם, עצמם, אמרו למלך כי ה' אלקי ישראל מושיע את כל הפונים אליו, ולכן העדיפו לצום ולבקש מאלקים שיעזור להם, ואומנם הם נושעו.

דבר זה צריכים היו מנהיגינו הנוכחיים לדעת, ולזכור, בעת שכרתו ברית עם “הגרמנים־האחרים”, בעיקר בשל סיבות כלכליות וביטחוניות, דבר שהראה בעליל את אמונתם הקלושה בה' אלקינו. לו למדו משאול המלך, שהענישו ה' במיתה ולקח ממנו את מלכותו, כי אז עושים היו טובה לעצמם וחוסכים לעם, ולעצמם, צרות רבות.

 

ה.    🔗

הנביא ירמיהו אמר: “היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?”, כן הדבר ביחס לגרמניה. בעולם כולו, וכן אצלנו, קיים עכשיו ניסיון להשלייה עצמית, שגרמניה הנוכחית היא גרמניה אחרת ובני עמה, עתה, שונים מן המנוולים־המיפלצות, אשר את מעלליהם חזינו על בשרנו, וטובים מהם. באה המציאות וטופחת להם על הפנים ומראה לנו כי עמלקי נישאר עמלקי, למרות הנסיבות השונות ברגע זה, וכפי שהתבטא אחד העסקנים הציבוריים, בעל שם עולמי, בעת שהתרחשו מעשי תועבה חדשים בגרמניה, הרי האנטישמיות טבועה בדמם של הגרמנים.

גם ההנחה שאוסטריה אינה גרמניה היא מטופשת, כי ידוע וברור שאין הבדל בין גרמניה ובין “אוסטריה”, שבשתיהן חיים בני אותו הגזע “המתורבת”. יתר־על־כן, מאוסטריה זו יצאו רבי הטבחים היטלר, קלטנברונר, סיים־אינקווארט, סקורצני ועוד המון מרצחים־סדיסטים אפלים, שרבים מהם חיים וקיימים, חופשיים ונהנים מחיים טובים, עד עצם היום הזה, ויש גם להוסיף שבתוכה התחנך אייכמן וגר בה שנים רבות.

ה“עם האוסטרי” יצא כאיש־אחד, במיליוניו, לקבל את פני היטלר, בהתלהבות היסטרית, ביום ה“אנשלוס” המפורסם. גלוי־וידוע שהאוסטרים ציפו לנחש ציפעוני זה והכשירו את הקרקע לכניסתו המפוארת, והם־הם אשר קידמו את ה“אנשלוס” בברכה. האוסטרים, עצמם, שלחו את היהודים למחנות האימים והמוות וירשו את רכושם, ומעניין שעד היום מסרבים הם לשלם פיצויים לשרידי היהדות האוסטרית, שכל נכסיהם עדיין בבעלות ה“יורשים” הנאצים המנוולים, בבחינת: “הרצחת וגם ירשת?”

מצב זה קיים על־דעת כל המיפלגות בפרלמנט ה“אוסטרי” ובתמיכת כל שדרות “העם האוסטרי”. האוסטרים אומרים בפירוש: “מאתנו לא תקבלו מאומה!”

למותר להוסיף ש“אוסטריה” זכתה אחרי מילחמת העולם השנייה להתפתחות כלכלית מזהירה, בעיקר בזכות התעשייה הכבידה שפיתח בה היטלר, בעזרת ההון היהודי השדוד.

יש להזכיר, כי פושע אוסטרי־עמלקי, שרצח באופן סדיסטי אלפי יהודים בפולין, והועמד, זה־לא־כבר, לדין ב“אוסטריה”, יצא זכאי ע“י בית־דין של “מושבעים” לקול תשואותיהם של ההמונים שצבאו כדי להביע את רגשי אהדתם למיפלצת זו. אין כל הבדל בין גרמניה ל”אוסטריה“. שתיהן מהוות את זרע הפורענות של עמלק, ואותו הדין להן. ללא כל ספק, ברגע שירגישו בני הגזע העמלקי כי קיימת אפשרות לחידוש מעשי תועבותיהם, יקומו כולם, כאיש־אחד, כ”בימי־הזוהר" שלהם, למסע צלב־קרס חדש, ואוסטריה בתוכם.

 

ו.    🔗

יש להצטער גם על כי רבים מאחינו בני־ישראל מרבים לשכוח ולסלוח, כאילו לא אירע מאומה, וכל המוראות והתלאות שעברו עלינו, זה־לא־כבר, כאילו בחלום היו. מרבים לנסוע לגרמניה ול“אוסטריה”, תיירים ו“אורחים” באים משם אלינו, ציוד וסחורות, שלהם, זורמים לכאן וכבישינו מוצפים במכוניות ושאר כלי־תחבורה מתוצרתם. הטימטום הגיע לידי־כך שיהודים רבים “ירדו” לשם כדי לשוב ולהתבולל בתוך “הגרמנים האחרים” – ללא כל בושה ונקיפת מצפון! קושרים עמם קשרים מדיניים ומיסחריים, מחניפים להם ומצפים ש“אנשים” אלה יעזרונו…

 

ז.    🔗

האחריות רובצת לא רק על האדם־המיפלצת, היטלר, הצורר הגדול ביותר שקם אי־פעם לעם־ישראל ולעולם כולו, אלא על הגרמנים כולם, שבלעדי תמיכתם לא היה מסוגל היטלר, וחבר־מריעיו, להוציא לפועל, בהצלחה כזאת, את מזימותיהם השטניות. יתר־על־כן, העם הגרמני, כולו, המתין בלב־ונפש, במשך דורות רבים, למנהיג הגדול, שיבוא לבצע את מאווייהם האפלים, וכשהופיעה המיפלגה הנאצית ופרשה לבני עם זה את מצעה, מצא חן בעיניהם, וכפי שחזה העולם כולו על בשרו, ביצעו, הלכה־למעשה, ועל הצד הטוב ביותר, את המצע הזה, על כל מעשי התועבה והזוועה הנוראים שלו, אשר עיין לא ראתה, ואוזן לא שמעה, מיום שניברא העולם.

 

ח.    🔗

ממשיכים לדון אצלנו, ולהתווכח, האם יש להשלים עם העמלקים או לא, ובינתיים מקיימים יחסים רישמיים, ובלתי רישמיים, אתם. מצערת העובדה, כי המדברים בעד וכנגד, אינם מוצאים־לנכון להסתמך על תורת־משה, המצווה בפירוש לזכור ולא לשכוח את אשר עשה לנו עמלק, ולשאוף ליום נקם־ושילם. התנכרות זו לצו תורתנו הקדושה עלולה גם להתנקם בנו משום שכל פיוס, ויהא אשר יהא, עם הגרמנים, עלול להביאם (וגם עמים צוררים אחרים) לידי־כך, כי בשעת־הכושר הראשונה ינסו לחדש את מילחמת השמד כנגד היהודים, שנואי־נפשם, מתוך הנחה שבמיקרה שלא יצליחו לבצע את זממם, יהא אפשר, אז, להשלים אתנו על־ידי מתן שילומים – כסף תמורת דם ויסורים!

 

ט.    🔗

עלינו לסגל את עצמנו לא לשכוח: לזכור, בכל־מחיר, את אשר עוללו לנו מיפלצות דמויות־אדם אלה. צריכים אנו להחדיר בקרבנו, ובקרב בנינו, את תודעת השואה הנוראה שפקדה אותנו בדורנו ע“י בני־בניהם של שונאינו מדור־דור, הפתנים האכזריים, בני עמלק. אסור לנו, בהחלט, להתפייס עמם – אף לא עם ה”טובים שבהם". יש להחרים את הלשון הגרמנית ולא לדבר אף באידיש, הלקוחה מגרמנית, ולהתרחק מנימוסיהם, אורח־חייהם ותרבותם, ולא להשתמש בסחורותיהם וציודם, ובעיקר אל לנו לראות את מכוניותיהם נעות בכבישנו. עלינו לנתק עמם כל קשרי תרבות, כלכלה, מדיניות וכו'.

 

י.    🔗

במישפט אייכמן, כבהזדמנויות אחרות, נישאלה השאלה, מדוע לא התנגדו היהודים לכל אותם מעשי הזוועה שעוללו להם? ניתנו תשובות רבות, והסברים, לעובדה זו. התשובה הנכונה, והיחידה, שצריך היה לתת, כתובה בפירוש בשירת “האזינו”, המדברת, בנבואה, על תקופת השואה, ומסבירה:

“כי גוי אובד המה, ואין בהם תבונה. לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם. איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם. כי לא כצורנו צורם, ואויבינו פלילים”.

ומפרש רש"י, שבני אותו גוי נבל, שיעוללו לנו כך, אילו היו חכמים היו מבינים שה' שלח להם הצלחה בפעולותיהם נגד היהודים עד כי אחד מהם ירדוף אלף מישראל, הואיל וה' הסגירנו, לפי־שעה, לאויבים כדי לכפר על עוונותינו.

 

יא.    🔗

למרות מצבה הנוכחי, המזהיר, של גרמניה, הנה יש לה יעוד רע, כהבטחת ה' יתברך. יתכן כי המילחמה האטומית הבאה, שבהתאם לנבואות אין מנוס ממנה, תהא תחילת קיצה, ואובדנה, של הממלכה הרעה הזאת, ואילו משיח־צדקנו, אשר לפי כל הסימנים צריך להופיע בקרוב, יקבל עליו את התפקיד של נקמת־דם עמנו ומחיית־עמלק, כמיצוות ה' יתברך, והוא יעשה זאת בהצלחה, בעזרת ה' אלקי ישראל, ואז יבוא יום הנקם־והשילם, ויושלם כסא־הכבוד של הקב"ה. הרגל, שחסרה בכסא־כבודו, בעטיו של עמלק, תוחזר למקומה.

אז, כשהעולם כולו ישוחרר מן הסיוט שהוא עמלק, לא יהיו עוד מילחמות ויקויימו בעולם דברי הנביא הגדול ישעיהו בן אמוץ, שאמר, בשם ה', על אומות־העולם באחרית הימים:

“וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מילחמה”.