

א 🔗
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חָיוּ בְּסִין מֶלֶךְ וְמַלְכָּה וְלָהֶם בַּת יְחִידָה. יוֹם אֶחָד טִיְּלָה בַּת הַמֶּלֶךְ לַהֲנָאָתָהּ בְּגַן הָאַרְמוֹן.
לְפֶתַע פָּרְצָה סוּפָה נוֹרָאָה, שֶׁחָטְפָה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ מֵהַגַּן וְנָשְׂאָה אוֹתָהּ עִמָּהּ הַרְחֵק הַרְחֵק, אֶל הַמְּעָרָה שֶׁל הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, בַּעַל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים.
הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, הוּא הוּא שֶׁחוֹלֵל אֶת הַסּוּפָה וְהוּא שֶׁהֵגִיחַ מִתּוֹכָהּ וְחָטַף אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ וְנָשָׂא אוֹתָהּ אֶל מְעָרָתוֹ.
הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע לְאָן נֶעֶלְמָה בִּתּוֹ הַיְחִידָה. עַל כֵּן צִוָּה לְהַכְרִיז בְּרַחֲבֵי מְדִינָתוֹ לֵאמוֹר: כָּל מִי אֲשֶׁר יַחֲזִיר אֶת הַנְּסִיכָה לְאַרְמוֹנוֹ, יְקַבְּלֶנָּה לְאִשָּׁה.
וְהִנֵּה, עֶלֶם כַּפְרִי אֶחָד הִבְחִין בַּדְּרָקוֹן שֶׁהֵבִיא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל מְעָרָתוֹ. אַךְ הַמְּעָרָה הַזֹּאת פְּעוּרָה הָיְתָה כְּמוֹ לֹעַ בִּמְרוֹמֵי צוּק גָּבוֹהַּ מְאֹד וְתָלוּל מְאֹד. הָעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַצּוּק, לֹא יָכוֹל הָיָה לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה הָעֲמֻקָּה, וּמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה לֹא יָכוֹל הָיָה לַחֲזֹור וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה אֶל שְׂפַת הַצּוּק.
הָעֶלֶם שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה עַל שְׂפַת הַצּוּק הַגָּבוֹהַּ וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. עָבַר לְיָדוֹ אִישׁ־הָרִים גְּּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב כְּתֵפַיִם וּשְׁאָלוֹ מַה מַּעֲשָׂיו כָּאן.
סִפֵּר לוֹ.
נָטַל אִישׁ־הֶהָרִים סַל־נְצָרִים, הוֹשִׁיב בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֶלֶם וְהוֹרִידוֹ אֶל תּוֹךְ מְעָרַת הַבּוֹר. שָׁם, עַל קַרְקַע הַבּוֹר, רָבַץ לוֹ הַדְּרָקוֹן הַגָּדוֹל וּבַת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ. שֶׁכֵּן, כֶּלֶב־הַשָּׁמַיִם נָשַׁךְ מִמֶּנּוּ אֶת רֹאשׁוֹ הָעֲשִׂירִי, וְדָם רָב עֲדַיִן שָׁתַת מִן הַפֶּצַע שֶׁלֹּא הִגְלִיד.
מִשֶּׁהִבְחִינָה בַּת־הַמֶּלֶךְ בָּעֶלֶם הָאַמִּיץ, רָמְזָה לוֹ שֶׁיְּמַהֵר וְיִסְתַּתֵּר. וְכֵן אָמְנָם עָשָׂה. לְאַחַר שֶׁבַּת־הַמֶּלֶךְ חָבְשָׁה אֶת פִּצְעוֹ, פָּשְׁטָה נְעִימוּת לֵאָה בָּאֲבָרָיו שֶׁל הַדְּרָקוֹן וְכָל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים נִרְדְּמוּ בָּזֶה אַחַר זֶה.
כְּהֶרֶף־עַיִן הֵגִיחַ הָעֶלֶם מִמַּחְבּוֹאוֹ וּבַחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כָּרַת בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת כָּל תִּשְׁעַת הָרָאשִׁים שֶׁל הַדְּרָקוֹן.
– וְעַכְשָׁו שְׁבִי לָךְ בְּתוֹךְ סַל־הַנְּצָרִים וְאִישׁ־הֶהָרִים יַעֲלֶה אוֹתָךְ לְמַעְלָה – אָמַר לָהּ1 הָעֶלֶם.
– מוּטָב כִּי אַתָּה תַּעֲלֶה תְּחִלָּה – הֵשִׁיבָה בַּת־הַמֶּלֶךְ הַחֲכָמָה. – לֹא, כִּי אֲחַכֶּה כָּאן עַד שֶׁתִּנָּצְלִי וְתַגִּיעִי לְמַעְלָה לִמְקוֹם מִבְטַחִים, וְאַחַר־כָּךְ אָבוֹא אַחֲרַיִךְ.
בְּאֵין־בְּרֵרָה נֶעֶנְתָה בַּת־הַמֶּלֶךְ לְהַפְצָרוֹתָיו. אוּלָם לִפְנֵי שֶׁיָּשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים, שָׁלְפָה מַכְבֵּנַת שֶׁנְהָב מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, מֵאוֹתָן מַכְבֵּנוֹת שֶׁנְהָב אֲרֻכּוֹת, שֶׁנְּשֵׁי סִין נוֹהֲגוֹת לִתְקוֹעַ בְּמַחְלְפוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן, וְשָׁבְרָה אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. אֶת הַחֲצִי הָאֶחָד הִטְמִינָה בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְאֶת הַחֲצִי הַשֵּׁנִי נָתְנָה לְמַצִּיל־נַפְשָׁהּ. כֵּן עָשְׂתָה גַּם בִּצְעִיף הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר־לָהּ – אֶת הַמַּחֲצִית שָׁמְרָה לְעַצְמָהּ, וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה נָתְנָה לָעֶלֶם הָאַמִּיץ.
– קַח אֶת מַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה וּמַחֲצִית הַצָּעִיף וְשָׁמְרֵם הֵיטֵב. וְהָיָה הַדָּבָר אוֹת לִבְרִית שֶׁנִּכְרְתָה בָּזֶה בֵּינֵינוּ, אַלּוּפִי וּמַצִּיל־חַיַּי.
כֹּה אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ וְיָשְׁבָה בְּסַל הַנְּצָרִים. אִישׁ־הֶהָרִים מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וְהֶעֱלָה אֶת סַל הַנְּצָרִים אֶל שְׂפַת הַצּוּק.
– תּוֹדָה לְךָ, אִישׁ הֶהָרִים, עַל שֶׁהֶעֱלֵיתָ אוֹתִי מִתּוֹךְ הַבּוֹר – אָמְרָה בַּת הַמֶּלֶךְ – וְעַתָּה הוֹאִיל־נָא וְהַעֲלֵה גַּם אֶת הָעֶלֶם הָאַמִּיץ שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיַּי.
אוּלָם אִישׁ־הֶהָרִים צָחַק בְּקוֹל רָם וְהֵשִׁיב: – הַפֶּתִי הַהוּא יִשָּׁאֵר בְּבוֹר־הַמְּעָרָה וְאוֹתָךְ, חֲמוּדָתִי, אֶקַּח עִמִּי, אֲבִיאֵךְ לְאַרְמוֹן אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ וְאַתְּ תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה.
כָּרְעָה בַּת הַמֶּלֶךְ עַל בִּרְכֶּיהָ, בֵּקְּשָׁה וְהִתְחַנְּנָה כִּי יַעֲלֶה אֶת הָעֶלֶם מִתּוֹךְ הַבּוֹר. וְגַם הָעֶלֶם עַצְמוֹ קָרָא מִלְמַטָּה כִּי לֹא יַפְקִירוּהוּ לָמוּת בַּבּוֹר הָאָפֵל – אוּלָם לַשָּׁוְא. אִישׁ־הֶהָרִים נָטַל עִמּוֹ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ לוֹ.
הָעֶלֶם לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא שׁוֹטֵט כֹּה וָכֹה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה וְגִלָּה שָׁם הַרְבֵּה כּוּכִים צְדָדִיִּים. עַל הַקִּיר שֶׁל אַחַד הַכּוּכִים תָּלוּי הָיָה דָּג גָּדוֹל. הָעֶלֶם נָגַע בּוֹ בְּלִי מֵשִׂים בְּכַף־יָדוֹ, וּכְהֶרֶף־עַיִן לָבַשׁ הַדָּג דְּמוּת שֶׁל עֶלֶם חֲמוּדוֹת.
– תּוֹדָה לְךָ שֶׁגָּאַלְתָּ אוֹתִי מֵהַכִּשּׁוּף שֶׁהִטִּיל בִּי הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרָא נַעַר־הַדָּג בְּשִׂמְחָה.
וּשְׁנֵיהֶם כָּרְתוּ בְּרִית יְדִידוּת לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם. חָלְפוּ שָׁעוֹת וּמֵעָיו שֶׁל הָעֶלֶם הָאַמִּיץ הֵחֵלוּ מְהַמִּים בּוֹ מֵרָעָב. בְּתוּרוֹ אַחַר דְּבַר־מַאֲכָל כָּלְשֶׁהוּ, יָצָא אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה. אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיוּ אֶלָּא אֲבָנִים בִּלְבַד. לְפֶתַע רָאָה שָׁם דְּרָקוֹן־יָם גָּדוֹל, רוֹבֵץ לוֹ עַל הָאָרֶץ מֵאֲחוֹרֵי הַמְּעָרָה וּמְלַקֵּק בִּשְׁקִיקָה אֶת הָאֲבָנִים. הָעֶלֶם עָשָׂה כָּמוֹהוּ וְשׁוּב לֹא חָשׁ כָּל רָעָב.
– הוֹי, דְּרָקוֹן־יָם –פָּנָה אֵלָיו הָעֶלֶם וְשָׁאַל – שֶׁמָּא תַּגִּיד לִי אֵי דֶּרֶךְ אוּכַל לָצֵאת מִזֶּה הַמָּקוֹם? הֵנִיעַ דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֹאשׁוֹ וְהִזְמִין אֶת הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת עַל זְנָבוֹ. הָעֶלֶם עָשָׂה כֵּן וּדְרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל הִתְרוֹמֵם חִישׁ קַל וְהֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
בִּקֵּשׁ הָעֶלֶם לְהוֹדוֹת לִדְרָקוֹן־הַיָּם, אַךְ הוּא נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ.
פָּנָה הָעֶלֶם לָלֶכֶת הָלְאָה וּמָצָא בְּדַרְכּוֹ קְלִפָּה גְּדוֹלָה שֶׁל צָב שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה פְּנִינִים. פְּנִינִים אֵלּוּ פְּנִינֵי־פֶּלֶא הָיוּ: כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כֹּחָן לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ; כַּאֲשֶׁר מְטִילִים אוֹתָן לְתוֹךְ הַמַּיִם – נְסוֹגִים הַמַּיִם וְנִצָּבִים כְּמוֹ נֵד מִזֶּה וּמִזֶּה.
הִטְמִין הָעֶלֶם אֶת פְּנִינֵי־הַפֶּלֶא בְּכִיסוֹ וְהָלַךְ הָלְאָה וְהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַיָּם. הֵטִיל פְּנִינָה אַחַת לְתוֹךְ הַמַּיִם, וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה.
וּמִשֶּׁהָיָה הַיָּם לְחָרָבָה, נִתְגַּלָּה עַל קַרְקָעִיתוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם הַגָּדוֹל. – מִי זֶה מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי בְּמַלְכוּתִי שֶׁלִּי?! – נָהַם דְּרָקוֹן־הַיָּם בְּרֻגְזָה.
– מָצָאתִי פְּנִינִים, הֵטַלְתִּי אַחַת מֵהֶן לַמַּיִם וְהַיָּם הָיָה לְחָרָבָה – סִפֵּר הָעֶלֶם.
מִשֶׁנָּשָׂא דְּרָקוֹן־הַיָּם אֶת רֹאשׁוֹ, הִכִּיר אֶת הָעֶלֶם וְאָמַר: – אַתָּה גָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי מִכִּשׁוּף־הַדָּג שֶׁהִטִּיל בּוֹ הַדְּרָקוֹן הָאָיֹם, וְאַתֶּם שְׁנֵיכֶם כְּרַתֶּם בְּרִית יְדִידוּת בֵּינֵיכֶם. הֱיֵה בָּרוּךְ, עֶלֶם חֵן שֶׁלִּי, רְדָה־נָא לַיָּם וֶהֱיֵה־נָא אוֹרְחִי!
נַעֲנָה הָעֶלֶם לַהַזְמָנָה וּדְרָקוֹן־הַיָּם הֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ מִמֵּיטַב הַמַּשְׁקָאוֹת וְהַמַּאֲכָלִים. מִשֶּׁחָזַר בָּעֶרֶב נַעַר־הַדָּג וְרָאָה אֶת הָעֶלֶם, שָׂמַח בּוֹ מְאֹד וְאָמַר:
– בְּהַגִּיעַ שַׁעְתְּךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אֶל נָכוֹן יְבַקֵּשׁ אָבִי לִגְמוֹל לְךָ עַל שֶׁהֵטַבְתָּ עִמָּדִי וּבְוַדַּאי יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ מַתָּנוֹת הַרְבֵּה. עֲצָתִי לְךָ, כִּי לֹא תִּקַּח מַתָּנוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וְלֹא שׁוּם אֲבָנִים טוֹבוֹת. בַּקֵּשׁ תְּבַקֵּשׁ לְךָ אַךְ אֶת הַדְּלַעַת הַחֲלוּלָה הַקְּטַנָּה הָעוֹמֶדֶת שָׁם בַּפִּנָּה, כִּי דְּלַעַת פְּלָאִים הִיא.
וְאָכֵן בְּהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם לָלֶכֶת, אָמַר לוֹ דְּרָקוֹן־הַיָּם: – בַּמָּה אֶגְמֹל לְךָ עַל שֶׁגָּאַלְתָּ אֶת בְּנִי?
בְּחַר בַּאֲשֶׁר תִּבְחַר וְיֻתַּן לְךָ – כֶּסֶף אוֹ זָהָב, מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת.
– לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב – הֵשִׁיב הָעֶלֶם – לֹא אֲבַקֵּשׁ לְעַצְמִי אֶלָּא אֶת הַדְּלַעַת הַקְּטַנָּה הַהִיא.
דְּרָקוֹן־הַיָּם הַנִּדְהָם הִסֵּס מְעַט. אוּלָם לְבַסּוֹף נֶעְתַּר לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם וְנָתַן לוֹ אֶת הַדְּלַעַת בְּמַתָּנָה.
נָטַל הָעֶלֶם אֶת הַדְּלַעַת, וְיָצָא אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל דְּרָקוֹן־הַיָּם וְחָזַר אֶל הַיַּבָּשָׁה.
לִפְנוֹת עֶרֶב הֵצִיק לוֹ הָרָעָב. הוּא נָגַע בַּדְּלַעַת וְלָחַשׁ מַה שֶּׁלָּחַשׁ וּכְהֶרֶף־עַיִן נִצַּב לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ מִכָּל טוּב. הָעֶלֶם אָכַל וְשָׁתָה וְהָלַךְ הָלְאָה. מִשֶּׁהִתְעַיֵּף וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ, הֶעֱלָה בְּכֹחַ קְסָמֶיהָ שֶׁל הַדְּלַעַת חֲמוֹר נָאֶה. עָלָה הָעֶלֶם וְרָכַב עַל גַּבּוֹ וּמֵרֹב שִׂמְחָה נָתַן קוֹלוֹ בְּשִׁיר.
כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים קָשְׁתָה עָלָיו הָרְכִיבָה. כְּהֶרֶף־עַיִן הוֹפִיעָה כִּרְכָּרָה. הַחֲמוֹר נִרְתַּם אֵלֶיהָ וְהָעֶלֶם הִשְׂתָּרַע לוֹ בְּנַחַת עַל הַכָּרִים הָרַכִּים. מִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים הֱבִיאוֹ הַחֲמֹור לְעִיר מִשְׁכָּנָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.
ב 🔗
בֵּינָתַיִם הֶחֱזִיר אִישׁ־הֶהָרִים אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיהָ וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְיִתֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.
– לֹא זֶה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אוֹתִי מִמְּעָרָתוֹ שֶׁל הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא! – קָרְאָה בַּת הַמֶּלֶךְ – אֲבָל זֶה הָאִישׁ שֶׁגָּזַל אוֹתִי מִמַּצִּילִי הָאֲמִתִּי!
– הֲתוּכְלִי לְהוֹכִיחַ זֹאת, בִּתִּי? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. – אֱמֶת בְּפִי – לָחֲשָׁה בַּת־הַמֶּלֶךְ – אַךְ אֵין עִמִּי דָּבָר לְהוֹכִיחָה.
– אִם לֹא אֶתְּנֵךְ לְאִשָּׁה לְאִישׁ־הֶהָרִים יַגִּיד הָעָם כִּי אֲנִי מְסָרֵב לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינִי מְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי – הֵשִׁיב לָהּ אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.
– הָבָה נְחַכֶּה יָמִים אֲחָדִים – בִּקְּשָׁה בַּת הַמֶּלֶךְ – לִבִּי סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁהָעֶלֶם הָאַמִּיץ הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ בּוֹר הַמְּעָרָה וְהוּא יוֹפִיעַ לַמּוֹעֵד לְקַחְתֵּנִי לוֹ לְאִשָּׁה.
אוּלָם חָלְפוּ יָמִים וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ לֹא הוֹפִיעַ. אִישׁ־הֶהָרִים דָּחַק בַּמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִדְחֶה עוֹד אֶת הַכְּלוּלוֹת. פֹּה וָשָׁם גַּם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ מְהַסֵּס לְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. הַמֶּלֶךְ חָשַׁשׁ פֶּן יִתְמָרֵד עָלָיו הָעָם, וְהוֹדִיעַ לֵאמֹר:
– הַמֶּלֶךְ מַבְטִיחַ, הַמֶּלֶךְ מְקַיֵּם. מָחָר יֵעָרֵךְ חַג־הַכְּלוּלוֹת שֶׁל בִּתִּי עִם אִישׁ־הֶהָרִים. וְכֵן הָיָה. בַּכִּכָּר הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּפְנֵי אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ נֶעֶרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים עֲמוּסִים מִכָּל טוּב וְהָעָם מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק נָהַר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּחַג־הַכְּלוּלוֹת.
אִישׁ־הֶהָרִים, הָדוּר וּמְקֻשָּׁט כְּמוֹ טַוָּס, הוֹלִיךְ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶל כִּסְאוֹ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ חִוְרוֹת וַעֲצוּבוֹת מְאֹד. אִישׁ־הֶהָרִים אָחַז בְּאֶצְבָּעָהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לַעֲנוֹד לָהּ אֶת טַבַּעַת הַנִּשּׂוּאִין. וְהִנֵּה – – וְהִנֵּה בְּדִיּוּק בְּרֶגַע זֶה פָּרַץ וְהִגִּיעַ עֶלֶם הַחֲמוּדוֹת בְּכִרְכַּרְתּוֹ הָרְתוּמָה לַחֲמוֹר וּבַת הַמֶּלֶךְ נָפְלָה עַל צַוָּארוֹ, הִתְיַפְּחָה וְקָרְאָה: – הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁהִצִּיל אֶת חַיַּי!
– אֲבָל כֵּיצַד נֵדַע זֹאת?! – קָרְאוּ קוֹלוֹת מִן הָעָם – גַּם הָעֶלֶם, גַּם אִישׁ־הֶהָרִים, שְׁנֵיהֶם טוֹעֲנִים כִּי הִצִּילוּ אֶת חַיַּיִךְ, שְׁנֵיהֶם תּוֹבְעִים אוֹתָךְ לְאִשָּׁה!
לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁלָה הָעֶלֶם מִכִּיסוֹ אֶת מַחֲצִית הַצָּעִיף וּמַחֲצִית הַמַּכְבֵּנָה, וְכֵן עָשְׂתָה גַּם בַּת הַמֶּלֶךְ.
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶעֱנִישׁ הַמֶּלֶךְ קָשׁוֹת אֶת אִישׁ־הֶהָרִים, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַמַּמְלָכָה כֻּלָּהּ. וְאִלּוּ כְּלוּלוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ וְהָעֶלֶם הָאַמִּיץ נָחֹגּוּ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וּבְזֹאת הַפַּעַם הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ מֵרֹב שִׂמְחָה וָאשֶׁר.
-
במקור “לוֹ”. צ“ל: ”לָה“ – הערת פב”י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות