עד לפני שנה היה רפי גורן, אז עדיין דוקטורנט של פרופ' איצקוביץ' מן המחלקה ללשון-עברית, רק המתרגל בקורס: “כתיבה יוצרת ללא מתמחים” אצל המרצה ד"ר משה רינת.

השנה זו לו הפעם הראשונה לדוקטור רפי גורן, לאחר שקיבל בקיץ האחרון את התואר שהוא המרצה של הקורס הזה ומחוסר תקן גם המתרגל.

הקורס: כתיבה־יוצרת ללא־מתמחים של החוג לספרות־עברית, הרצאה+תרגיל המתקיים בימי ד' בשעות 10–12:30 הוא קורס־בחירה: “הפתוח לכלל הסטודנטים מן המניין שבאוניברסיטה מכל החוגים, בכל המחלקות ומכל השנים, ללא דרישות מקדימות, קורס־שנתי שמקנה למשתתפיו שלוש נקודות־זכות לתואר אם יעמדו בתנאי־הקורס: נוכחות־פיזית בלפחות 75% מההרצאות והשתתפות־פעילה - כלומר: תרגול בפועל של כתיבה־יוצרת - בלפחות 50% מן התרגילים” כמתואר במדריך לנרשם.

 

2    🔗

רפי גורן החשיב את עצמו והוא לא היחיד שחשב כך, כעוף־מוזר במחלקה ללשון. היום היינו אומרים שלרפי גורן, בנוסף לשאר מעלותיו, הייתה גם איזושהי “שריטה” ויש אומרים שאפילו יותר מאחת. התיזה שכתב לדוקטורט שכותרתה: “השימוש במושגים, בדימויים ובמטבעות־לשון מעולם הספורט בספרות העברית החדשה 1900–1960 הייתה בהחלט יוצאת דופן, פורצת דרך ושוברת מוסכמות בזמנה ולא רק במחלקה־ללשון אלא בעולם האקדמי בכלל. באותם ימים של שמרנות בקרב הקהילה המדעית רק מוסדות בודדים בכל העולם איפשרו “מין התפרעות־מחשבתית יוצאת דופן ומוזרה” כפי שכתב אחד מהבוחנים שהתבקש להעריך את הדיסרטציה של הדוקטורנט הצעיר. “פריצת־גדר” המשיך וכתב אותו פרופסור בחו”ד “שמתבטאת בעירוב מין בשאינו מינו”. כוונתו הייתה שבאותם ימים לא עלה על הדעת אפילו להרהר באפשרות ששפה־נמוכה או שפת־רחוב, כזו בה מדברים במגרשים והמשמשת את הכתבים ואת עורכי תוכניות- הספורט ברדיו ונדפסת בלי־כל־צנזורה במדורי־הספורט בעיתונות, שמין שפה שכזו תהיה נושא לדיון ולחקירה אקדמיים במחלקות ללשון ולספרות באוניברסיטה. ימים רבים לפני שבן־אמוץ ובן־יהודה “העשירו” - במירכאות כפולות - את הלשון העברית - שהייתה עד אז לשון המקרא, המשנה והתלמוד, ספרות ההשכלה ותחיית־הלשון - בשפת־רחוב, בלשון של ההמון הפשוט משולי־החברה באמצעות מילון הסלנג שלהם… והנה בא החצוף הזה, הדוקטורנט הצעיר מן המחלקה לספרות־עברית וגורר עימו את החוג־ללשון ויחד אתו את כל האקדמיה אל מחוזות נמוכים לא שערום אבותינו…אל מגרשי הכדורגל ואל האספסוף דובר הלשון העילגת… אוזניים תצילנה!

 

3    🔗

ובאמת כאשר הציע הדוקטורנט הצעיר והמבריק - שהיו שחשבוהו ל“קצת־מופרע” - את נושא המחקר למנחה שבחר - הפרופ' איצקוביץ' נענה לו המנחה בלב כבד רק לאחר שעיין היטב בתקציר שהגיש לו רפי גורן ובו כמה דוגמאות לשוניות וכן שתיים מן ההשערות המרכזיות של מחקרו המתוכנן.

מתוך דפי אותו תקציר נחרטו בזיכרונו של רפי דוגמאות אחדות - אותן ציטט לעיתים קרובות: לראשונה כבר בעומדו בפני השופטים ב“הגנה־על־התיזה” ואחרי־כן בהרצאות על הדוקטורט שלו אותן נשא בכנסים־מקצועיים ובימי עיון של האקדמיה ללשון.

מבין הדוגמאות הללו נזכיר את: “להבקיע־שער” מול “לכבוש־שער”, “להרים להנחתה”, “כרטיס־צהוב”, “מי־לימד־אותך לבעוט?”, “ככה־לא־בונים־חומה”, “מי־זה־האידיוט־שהחתים- אותך?”, “שוער־דמיקולו” או “שחקן־חיזוק”, וכן “גול־עצמי” או: “השופט בן ז—ה”, מיני ניבים, מושגים ומטבעות־לשון שבשנות השלושים והארבעים עדיין שימשו רק בסביבות מגרשי־הכדורגל או אולמי־קבוצות הצמרת בכדורסל, במדורי־הספורט של העיתונים ובשידורי תוכניות רדיו כמו “שירים ושערים”. מונחים שהיום כל ילד קטן כבר מדקלם אותם בחופשיות וכל נואם משתדל “להשחיל” (מן הניב: “להשחיל־כדור”) מהם לתוך דבריו כדי לגרוף עוד קצת אהדה או עוד פרץ מחיאות־כפיים במקרים היותר מוצלחים…

אנקדוטה אחת מיוחדת נחרטה בזיכרונו של ד“ר גורן הצעיר מן התקופה ההיא הסמוכה לקבלת התואר. באחד הימים ניגש אליו במזנון סגל־ההוראה אדם לא מוכר ופנה אליו בשאלה: -”ד“ר גורן?”. להנהונו החיובי של רפי זרק הדובר לגורן: “חמסי עליך! מלומד צעיר” ומיד המשיך: “אינך מכיר אותי. אני פרופסור שמואל מלמד מן החוג למקרא. רפרפתי בעבודת הדוקטורט שלך ובהחלט התפעלתי מכתיבתך ומרוחב היריעה שפרשת. יחד עם- זאת אני מתפלא על־כך כי במחקרך התעלמת לחלוטין מאחת הקביעות שלי, במאמר חשוב שפרסמתי לפני כמעט עשור תחת הכותרת: “הזונות במקרא” בו בחנתי את מופעי ה”זונה" בתנ“ך כמו: “ויחשבה לזונה” שבסיפור יהודה ותמר או במעשה רחב מהעיר יריחו וכד'. באותו מאמר דנתי גם, באופן אגבי, בניב הנפוץ שגם אתה הזכרת: “השופט בן זונה” וטענתי בנחרצות כי ניב זה הוא גלגול ופיתוח של ניב תנכ”י קדום שמקורו בימי השופט יפתח מספר שופטים עליו מסופר שם כי היה בן־זונה…

כמובן ש:“חמסי עליך!” יכול להטיח במישהו רק פרופסור למקרא…

 

4    🔗

את ההרצאה הראשונה בקורס הקדיש רפי להגדרת המושג “כתיבה־יוצרת”. את הנושא החשוב הזה סיכם ד"ר גורן כדלהלן:

“למרות שכולכם ניסיתם בחצי־שעה האחרונה כאן בכיתה כמיטב יכולתכם, נוכחנו כולנו כי למעשה אין הגדרה הולמת למושג כתיבה־יוצרת. האופן היחיד להגדירה הוא בדרך השלילה ז.א. מה היא לא” הדגיש רפי והוסיף: “בקטעים שהבאתי מן הדוקטורט שלי רציתי להדגים לכם באופן ממשי סוג כתיבה שהיא לא כזו. ככלל כתיבה מחקרית - אפילו כשהיא עוסקת בלשון ובספרות - היא לא כתיבה־יוצרת שלא לדבר על כתיבה עיתונאית ודומותיה. ובעיקר” הרים רפי את קולו “הזהרו מאד בקוראכם את הפולמוסים המלומדים שבין חוקרים המתפרסמים במוספי הספרות של העיתונים שברובם אין שמץ כתיבה־יוצרת” סיים רפי כשמבט משובה בעיניו ובת־צחוק ממזרית ומתגרה על שפתיו…

 

5    🔗

האזכרה התקיימה ביום ה־30 למותו באולם “שרת” בקומת הקרקע שבבניין הנהלת האוניברסיטה. בכניסה לאולם טרח מישהו להציב שולחן קטן שבמרכזו נר־נשמה דולק למרגלות תמונה של המנוח ולצד מודעת אבל: “המומים וכואבים” שהודפסה בזמנו בתריסר עותקים ונתלתה ברחבי הקמפוס. באזכרה שאורגנה על־ידי המחלקה־ללשון בפיקוח דיקאן הפקולטה נכחו כארבעים וחמישה איש ובתוכם כמעט כל אנשי סגל־ההוראה של המחלקה- ללשון והמזכירות, נציגי הרקטור והמזכירות האקדמית, דיקאן הפקולטה ועוזרו, חמישה דוקטורים צעירים ממחלקות שונות אשר קיבלו את התואר באותו טכס יחד עם רפי גורן וכמובן כול תלמידי הקורס: “כתיבה יוצרת ללא מתמחים” בשנה"ל הנוכחית.


האזכרה הייתה מאופקת אך בהחלט מכובדת. בסך הכול נשאו דברים שלושה: הדיקאן אשר הצליח “לדחוס” לזמן שעמד לרשותו מילים לכבודו של הנפטר שנספה - כך הוא אמר “נספה” - בנסיבות טראגיות ועל כישרונותיו הרבים אך דיבר גם על הפקולטה והדגיש במיוחד את השיפורים שניכרים בעת האחרונה במחלקה־ללשון ואשר מתבטאים בין היתר בגידול במספר הנרשמים גם לב.א. וגם לתארים המתקדמים.

השני שהספיד היה פרופסור מ. רינת מן המחלקה זה אשר פיתח את הקורס כתיבה־יוצרת אותו קורס שרפי קיבל השנה לידיו. רינת שהכיר את רפי מאז שהתקבל ללימודים ציין כי כבר מתחילת דרכו באוניברסיטה הוא, רינת, עמד על יכולותיו הרבות על ידענותו הרחבה ועל סגולות רבות אחרות שהיו לו למנוח. סך הכול דיבר רינת כעשר דקות וניכר היה בו כי הדברים שאמר יוצאים מן הלב וכי חיבב והעריך את רפי חרף שיגיונותיו ומוזריותו.

סיכם את האזכרה וחתם את הערב - אחר־כך עוד הוגש כיבוד קל במסדרון - ראש המחלקה שאף הדריך את ד"ר רפי גורן בעבודת הדוקטורט שלו, פרופסור איצקוביץ' אשר לא חשך אף הוא בדברי הלל ושבח לצעיר המבטיח אשר עוד נכונו לו עלילות ואשר הלך לבית עולמו באופן כה־פתאומי בטרם עת ובדמי ימיו.

ברם החלק היותר חשוב בדבריו של איצקוביץ' היה מה שסיפר בהמשך בקשר לנסיבות מותו הטראגי של ד“ר גורן וכאן אצטט את דבריו כפי שנאמרו באותו ערב, מילה במילה: “אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ברגעים הקשים שעוברים עלינו על־מנת להבהיר ולו במעט את מה שארע באסון הזה שפקד בעצם את כולנו. בראש ובראשונה אני רוצה להזים אותן שמועות מרושעות וחסרות בסיס שצצו סביב הטרגדיה הנוראה הזו ושאר ספקולציות שעלו ונלחשו מפה לאוזן. כמובן שאינני יודע את הכול מפני שלא הייתי בחברתו או בקרבתו של ד”ר גורן כל הזמן. את ד”ר גורן ראיתי לאחרונה ביום חמישי, יומיים לפני שנמצא מת, תלוי בביתו. פגשתי אותו אז, במקרה לגמרי, בספריה המרכזית כשהוא תר אחרי איזה מאמר של עמית מאוניברסיטת תל־אביב שהתפרסם לאחרונה. עמדנו ופטפטנו מעט ואז נפרדנו. בפגישה הזו לא ראיתי אצלו שום דבר יוצא דופן. רפי התנהג כרגיל התבדח כמנהגו ודיבר לעניין. הוא לא רמז דבר ולא נראה כאילו הוא מוטרד ממשהו ומאז לא ראיתיו ואף לא שוחחנו בטלפון."


איצקוביץ' לגם מבקבוק המים המינרליים שעמד על השולחן והמשיך:


“ביום שלפני כן, ביום רביעי, נתן ד”ר גורן, כידוע לכולנו, את ההרצאה הראשונה בשנה“ל שנפתחה בקורס של כתיבה יוצרת ללא מתמחים.. ממה שידוע לי, ושוחחתי על כך עם משתתפי הקורס גם ההרצאה הייתה רגילה לחלוטין והתנהלה כסדרה למעט האיחור הקל של ד”ר גורן בתחילתה שעליו התנצל בפני התלמידים.

בפתח התרגיל, לאחר ההפסקה, אמר רפי לתלמידים את הדברים הבאים וכאן" המשיך איצקוביץ' ואמר “כאן אני מצטט את הדברים כפי שזכרו אותם משתתפי הקורס איתם שוחחתי: “טרם תתחילו לכתוב את התרגיל הראשון שלכם בקורס” פתח גורן “אני רוצה לתת לכם טיפ קטן שגם יסביר את הנושא. מתוך הניסיון שלי בתרגול הזה ומתוך קריאה בחומר רלוונטי הגעתי למסקנה כי אחד הדברים שהכי מסייעים לכותב במה שנקרא “כתיבה יוצרת” הוא דווקא מיעוט הידע שלו אודות הנושא הנדון. במילים אחרות ככל שהידע שלך אודות הנושא עליו תכתוב קטן יותר כך גדל הסיכוי לכתיבה־יוצרת מוצלחת. ומפני שאתם בעצם יודעים על הנושא שאתן לכם היום מעט מאד הסיכוי שתצליחו במשימה גדול” וכאן הגביר רפי את קולו והמשיך: “והנושא של התרגיל היום הוא: “ד”ר רפי גורן” וד”ר גורן חייך בראותו את התדהמה על פני הסטודנטים.

“ועוד דבר אחד, רבותי” המשיך רפי “את התרגיל של היום תמסרו לידי בסוף השעה ונדון בו בשבוע הבא”."

ושוב לגם איצקוביץ' מעט מים וסיים:

“ד”ר גורן אסף את התרגילים ולקח אותם איתו, אני משער שלביתו מפני שבחדרו במחלקה הם לא נמצאו. למחרת, כפי שכבר סיפרתי לכם פגשתיו בספריה ובמוצאי־שבת התקשרו אלי – כמדומני מן המשטרה ובישרו לי את הבשורה הנוראה. לדברי המשטרה אין להם שום קצה חוט ושום רמז להסבר את אשר אירע. בדירתו של רפי לא התגלו סימנים לפריצה או למאבק או לאלימות, הכול בדירה עמד על מכונו הכלים בכיור שטופים והארונות מסודרים. שום כלום! גם בכל החקירות לא עלה שום רמז לאיומים או לסכסוכים כלשהם על בסיס פלילי, מיני או משפחתי או אחר. העניין כולו הינו תעלומה אחת גדולה ומצערת!"

ופרופ' איצקוביץ התיישב במקומו אך מיד קם שוב והוסיף: "רק עוד דבר אחד. את דפי: “תרגיל מס' 1” של “כתיבה יוצרת ללא מתמחים” לא הצלחנו למצוא בשום מקום כאילו בלעה אותם האדמה…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53637 יצירות מאת 3268 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22195 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!