א. גוֹלֵי סְפָרַד בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה.    🔗

1. רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל מָצְאוּ מְנוּחָה בְּאַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה, אֲשֶׁר הָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם מַמְלָכָה אַדִּירָה. בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל קְהִלָּה רַבָּה בַּת שְׁלֹשִׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְלָהּ אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי תְפִלָּה, כִּי הַגֹּלִים נִפְלְגוּ שָׁם לְמִסְפַּר הָאֲרָצוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם לְמִסְפַּר הֶעָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם. וְעוֹד הָיוּ קְהִלּוֹת רַבּוֹת וְנִכְבָּדוֹת בְּעָרִים אֲחֵרוֹת כְּסַלּוֹנִיקָה, סְמִירְנָה וְעוֹד. רֹאשׁ לְכָל רַבָּנֵי תוֹגַרְמָה הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה קַפְּסַלִּי, וְרַבָּנוּתוֹ מְאֻשָּׁרָה מִטַּעַם הַמַּלְכוּת, וּבְסוֹד חַכְמֵי הַמְּדִינָה יָשַׁב גַּם הוּא וַיְחַוֶּה דַּעְתּוֹ עַל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַיְּהוּדִים. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִּי רַבִּי מֹשֶׁה עָשָׂה טוֹבוֹת רַבּוֹת עִם בְּנֵי עַמּוֹ וַיַעֲמֹל תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה. אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי מֹשֶׁה, יָשַׁב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי עַל מְקוֹמוֹ. הֶחָכָם הַזֶּה נוֹדַע בְּיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי סִפְרוֹ “הַמִּזְרָחִי” שֶׁהוּא פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. רַבִּי אֵלִיָּהוּ יָדַע גַּם חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכוּנָה.

2. בִּימֵי הַשֻּׂלְטָן סֶלִימָן הַיָּפֶה הָיָה אִישׁ יְהוּדִי רוֹפֵא בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וּשְׁמוֹ רַבִּי מֹשֶׁה הַמּוֹן, אִישׁ נֶאֱמָן לְעַמּוֹ וְאוֹהֵב תּוֹרָה וָדָעַת. בַּיָּמִים הָהֵם יָצְאָה מִסְּפָרַד מִשְׁפַּחַת מִיקֶץ – אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת הָרָמוֹת שֶׁבֵּין אֲנוּסֵי סְפָרָד – וַתַּעֲבֹר דֶּרֶךְ וִינִיצִיָּה לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּהּ הָלְאָה לְאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה. אוּלָם בְּוִינִיצִיָּה עֲצָרוּהָ הַמּוֹשְׁלִים וְלֹא נְתָנוּהָ לָלֶכֶת הָלְאָה, כִּי לָטְשׁוּ עֵינֵיהֶם אֶל רְכוּשָׁהּ הָרָב. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְרַבִּי מֹשֶׁה הַמּוֹן וַיְבַקֵּש אֶת הַשֻּׂלְטָן, כִּי יָגֵן עַל הַמִשְׁפָּחָה הַהִיא. וַיִשְׁלַח הַשֻּׂלְטָן דָּבָר אֶל מוֹשְׁלֵי וִינִיצִיָּה לָתֵת חֹפֶשׁ לְמִשְׁפַּחַת מִיקֶץ לָלֶכֶת אֶל אַרְצוֹ, וְאִם לֹא – מָרָה תְּהִי אַחֲרִיתָם. וַיֵּאָנְסוּ הַוִּינִיצִים לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר הַשֻּׂלְטָן הָאַדִּיר, וּמִשְׁפַּחַת מִיקֶץ בָּאָה לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, הִיא וְעוֹד מַרַנִּים רַבִּים עִמָּהּ, וְשָׁם שָׁבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּגָלוּי, וְרֹאשׁ מִשְׁפַּחַת מִיקֶץ בְּשׁוּבוֹ לְדַת יִשְׂרָאֵל נִקְרָא בְּשֵׁם יוֹסֵף. וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן וַיְשִׂימֵהוּ בֵּין רוֹאֵי פָנָיו; וָאַחֲרֵי מוֹת הַשֻּלְטָן סֶלִימַן גִּדֵּל סֶלִים בְּנוֹ אֶת יוֹסֵף לְיוֹעֵץ הַמַּמְלָכָה, וּבִגְדֻלָּתוֹ הִשְׁתַּדֵּל יוֹסֵף תָּמִיד לְהַצִּיל אֶת אֶחָיו הַמַּרַנִּים מִמָּוֶת כְּכֹל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ. בְּמוֹת סֶלִים הִתְרַחֵק יוֹסֵף מְעִנְיָנֵי הַמַּמְלָכָה וַיִבַלֶּה אֶת אַחֲרִית יָמָיו בְּחֶבְרַת חֲכָמִים בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. יוֹסֵף מֵת בִּשְׁנַת 1509 וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ הֵקִימָה אִשְׁתּוֹ בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל בֵּית דְּפוּס לִסְפָרִים עִבְרִים. בַּיָּמִים הָהֵם אַךְ הֵחֵלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַמְצָאַת הֶחָכָם גּוּטֶנְבֶּרֶגְּ, (1385 אחב"ש) אֲשֶׁר הִמְצִיא מְכוֹנָה לְהַדְפִּיס בָּהּ סְפָרִים, תַּחַת אֲשֶׁר עַד הָעֵת הַהִיא הָיוּ רַק סוֹפְרִים מַעְתִּיקִים אֶת הַסְּפָרִים בְּיָדָם. הַהַמְצָאָה הַזֹּאת הוֹעִילָה מְאֹד לְהָפִיץ דַּעַת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְגַם לְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאָה טוֹבָה רַבָּה, כִּי עַל יָדָהּ הוּזַל מְחִיר הַסְּפָרִים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִדְפַּס סֵפֶר “שֵבֶט יְהוּדָה”, אֲשֶׁר בּוֹ סֻפַּר כָּל אֲשֶׁר קָרָה לַאֲחֵינוּ בִּימֵי גֵּרוּשׁ סְפָרָד. הַסֵּפֶר הַזֶּה נִכְתַּב עַל יְדֵי רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן-וִירְגָא וְעָלָיו הוֹסִיף רַבִּי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וְאַחֲרָיו – נֶכְדּוֹ רַבִּי יוֹסֵף בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה.

3. אוּלָם כַּעֲבֹר דּוֹרוֹת אֲחָדִים נָשְׁתָה גְבוּרַת הַתּוֹגַרְמִים. הַשֻּׂלְטַנִּים חָדְלוּ מִשּׂוּם לִבָּם לְצָרְכֵי עַמָּם וַיִּתְמַכְּרוּ לְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן יָרְדָה מַמְלַכְתָּם הָלֹךְ וְיָרֹד, וְעִמָּהּ יָרַד גַּם כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם בְּתוֹגַרְמָה לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים כִּבְאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים, אֲבָל שִׂכְלָם כְּמוֹ נִרְדַּם וְלֹא עָשָׂה עוֹד פֶּרִי. וְגַם גְּדוֹלֵי חַכְמֵיהֶם לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה רָמָה לֹא בְתוֹרָה וְלֹא בְחָכְמָה.

4. גַּם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵחֵל הַיִּשּׁוּב לְהִתְגַּדֵּל אַחַר גֵּרוּשׁ סְפָרָד. שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַגֵּרוּשׁ (1418 אחב"ש) עָלָה יְרוּשָׁלַיְמָה הָרַב רַבִי עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָה, הַנּוֹדַע בְּפֵרוּשׁוֹ עַל סִפְרֵי הַמִּשְׁנַיּוֹת אֲשָׁר הָיָה חָבִיב עַל הַלּוֹמְדִים כִּמְעַט כְּפֵרוּשׁ רַשִ"י. בַּעֲלוֹתוֹ מָצָא בִּירוּשָׁלַיִם רַק מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת, וּבָהֶן הָיוּ בַעֲלֵי זְרֹעַ אֲשֶׁר עָשְׁקוּ אֶת הָאֶבְיוֹנִים וְלֹא נָשְׂאוּ גַם פְּנֵי חֲכָמִים וּזְקֵנִים; אוּלָם אַחֲרֵי גֵּרוּשׁ סְפָרַד הָלַךְ שָׁם הַיִּשּׁוּב הָלֹךְ וָרָב וְהַסְּדָרִים נִשְׁתַּנּוּ לְטוֹב וְרַבִּי עוֹבַדְיָה הָיָה לִקְהִילַת הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם לְרַב וְדַרְשָׁן עַד יוֹם מוֹתוֹ. (1440 אחב"ש)

5. גַּם בְּעִיר צְפַת הָיְתָה קְהִלָּה חֲשׁוּבָה וְשָׁם יָשְׁבוּ רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַב, חָשַׁב מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה לְכוֹנֵן בִּירוּשָׁלַיִם (1404–71 אחב"ש) כְּעֵין סַנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר כָּל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר יוֹרֶה כֵן יֵעָשָׂה בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְמֶרְכַּז הַיָּהֲדוּת. חַכְמֵי צְפַת הִסְכִּימוּ עִם רַבִּי יַעֲקֹב, אַךְ חַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרַבִּי לֵוִי בֶּן חָבִיב – הָרַלְבַּ"ח – בְּרֹאשָׁם הִתְנַגְּדוּ לְהַצָּעַת חַכְמֵי צְפַת, וְעֲצַת רַבִּי יַעֲקֹב עָלְתָה בַתֹּהוּ.

6. רַבִּי יַעֲקֹב סָמַךְ לְהוֹרָאָה תַּלְמִיד-חָכָם צָעִיר אֶחָד, אֲשֶׁר הָיָה אַחֲרֵי-כֵן לְעַמּוּד הָהוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ רַבִּי יוֹסֵף קַארוֹ. הוּא, רַבִי יוֹסֵף, חִבֵּר (1418–75 אחב"ש) פֵּרוּשׁ עַל סִפְרֵי הַ“טּוּרִים” בְּשֵׁם “בֵּית יוֹסֵף”, בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת הַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁאַב רַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים אֶת הִלְכוֹתָיו. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מֵעִיד עַל שְׁקִידָתוֹ הַעֲצוּמָה וּבְקִיאוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַמְפָרֵשׁ. אַחֲרֵי כֵן חִבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת קְצוּבוֹת עַל פִּי הַתָּכְנִית שֶׁשָּׂם בַּעַל הַטּוּרִים, בְּהַשְׁמִיטוֹ בּוֹ רַק אֶת טַעֲמֵי הַהֲלָכוֹת, וַיִּקְרָא לְסִפְרוֹ זֶה שֵׁם “שֻׁלְחָן-עָרוּךְ”. הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיָה לְאֶבֵן הַפִּנָּה בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל. גַּם רַבָּנִים, גַּם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים יִשְׁאֲבוּ מִמֶּנּוּ דַּעַת בִּדְבַר חוֹבַת הָעִבְרִי לֵאלֹהִים וְלָאָדָם.

7. בְּיָמָיו חַי הַדַּרְשָׁן הַגָּדוֹל רַבִּי מֹשֶׁה אַלְשִׁיךְ, אֲשֶׁר בְּסִפְרֵי דְרָשׁוֹתָיו הָגוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּחִבָּה יְתֵרָה, וְהַמְשׁוֹרֵר הַמְקֻבָּל רַבִּי שְׁלֹמֹה אַלְקַבֵּץ, אֲשֶׁר כָּתַב שִׁירַת “לְכָה דוֹדִי”. בַּשִּׁירָה הַזֹּאת יֵשׁ מִסּוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ לְמַרְאֵה שִׁמְמוֹת הָאָרֶץ הַקּדוֹשָׁה וְשִׁפְלוּת הָאֻמָּה בַּגּוֹיִם, וְיַחַד עִם זֶה דִּבְרֵי נֶחֲמָה וְתִקְוָה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּמֵרֹב חֲשִׁיבוּתָהּ קְבָעוּהָ בִּתְפִלַּת עַרְבִית לְשַׁבָּת. קָרוֹב לְעֵת הַהִיא יָשְׁבוּ בִצְפַת רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבִירוֹ מְחַבֵּר סֵפֶר “פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים”, שֶׁבּוֹ הֶעֱלָה אֶת הַקַּבָּלָה לְשִטָּה מְסֻדָּרָה, וְתַלְמִידוֹ רַבִּי אֵלִיָהוּ דִי-וִידַאשׁ שֶׁחִבֵּר סֵפֶר “רֵאשִׁית חָכְמָה”, סֵפֶר מוּסָר קָשֶׁה, שֶׁבּוֹ יִצַוֶּה לְהַרְבּוֹת בְּסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת.

8. אוּלָם כָּל חַכְמֵי הַקַּבָּלָה הָהֵם כְּאַיִן נֶחְשְׁבוּ נֶגֶד הַמְקֻבָּל רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, אֲשֶׁר נִקְרָא בְּשֵׁם “הָאֲרִ”י“¹ הַקָּדוֹשׁ. הוּא נוֹלַד בִּירוּשָׁלַיִם לְאִישׁ (1464–1502 אחב"ש) אַשְׁכְּנַזִּי. בְּבַחֲרוּתוֹ לָמַד תּוֹרָה בְּמִצְרַיִם מִפִּי הָרַב הַגָּדוֹל בְּקַיִרָא, רַבִּי דָוִד אֲבִי-זִמְרָה – רַדְבַּ”ז –. אוּלָם רַבִּי יִצְחָק לֹא יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּק בְּפִלְפּוּלִים יְבֵשִׁים וַיֶהְגֶּה בִשְּׁקִידָה רַבָּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, אֲשֶׁר בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּית הַדְּפוּס בְּמַנְטוּבָה, וַיִּתְבּוֹדֵד, וַיִּסְתַּגֵּף, (1488 אחב"ש) וַיִּתְפַּלֵּל בִּבְכִי, עַד כִּי לְעִתִּים הִגִּיעַ לְהִתְפַּעֲלוּת מְשֻׁנָּה² וְאָז נִדְמֶה לוֹ, כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל אֱלֹהִים וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. בִּמְלֹאת לוֹ שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה בָּא צְפַתָּה וַיִּתְחַבֵּר אֶל עֲדַת הַמְקֻבָּלִים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם, וַיְהִי לָהֶם לְרֹאשׁ. אַךְ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים, כִּי אַחֲרֵי שִׁבְתּוֹ בִצְפַת כְּאַרְבַּע שָׁנִים מֵת בַּמַּגֵּפָה. וְאָז הֵחֵלוּ מַעֲרִיצָיו לִבְדּוֹת עָלָיו אֲגָדוֹת שׁוֹנוֹת, וַיִּסַפְרוּ עָלָיו נִפְלָאוֹת רַבּוֹת וַיֹאמְרוּ כִּי הוּא הָיָה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, אֲשֶׁר, לְפִי דִּבְרֵי הָאֲגָדָה, יָבוֹא לִפְנֵי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְיֵהָרֵג. יוֹתֵר מִכֻּלָּם גִּדְּלוֹ תַּלְמִידוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, אֲשֶׁר כָּתַב אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ עַל סִפְרֵי “עֵץ חַיִים” וּ“פְרִי עֵץ חַיִּים” הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “כִּתְבֵי הָאֲרִ”י". רַבִּי חַיִּים וִיטַאל חִבֵּר סֵפֶר “שַׁעַר הַקְּדוּשָׁה”, שֶׁבּוֹ הוֹרָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה. רַבִּים עָשׂוּ כְּכָל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַהוּא וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

9. חֵפֶץ רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַב לֹא נִמְלָא. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה לְמֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת, אַף כִּי הָיְתָה הָאָרֶץ חֲבִיבָה בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. אַךְ תַּחַת זֹאת הָיְתָה לְמֶרְכָּז לְדוֹרְשֵׁי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה וְשׁוֹגִים בַּהַזָּיוֹת. סִבַּת הַדָּבָר הַזֶּה הָיְתָה, כִּי הָעוֹלִים שָׁמָּה לֹא מָצְאוּ שָׁם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם וַיִּהְיוּ מְצַפִּים תָּמִיד לְחַסְדֵי אֲחֵיהֶם שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, וְהָעֲנִיּוּת וְהַבַּטָּלָה עָמְדוּ לָהֶם לְשָׂטָן, לְבַל יִתְפַּתַּח שִׂכְלָם כָּרָאוּי. וַיִּהְיוּ שׁוֹגִים בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא וֶאֶמוּנוֹת-הֶבֶל, אֲשֶׁר הִמְצִיא לָהֶם דִּמְיוֹנָם הַחוֹלֶה: בְּגִלְגּוּלִים, בִּקְּלִיפּוֹת, בְּמַלְאָכִים וְשֵׁדִים, בְהַשְבָּעוֹת וְקַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים. הָעוֹלָם הַזֶּה הָיָה בְעֵינֵיהֶם שָׁפֵל וְנִבְזֶה, מִשְׁכַּן הַקְּלִיפּוֹת וְסִטְרָא אַחֳרָא וְאַךְ אֶל הַעוֹלָמוֹת הַעֶלְיוֹנִים נִכְסְפָה נַפְשָׁם, אֶל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ עַל יְדֵי סִגּוּפִים וְצוֹמוֹת וְיִחוּדִים. גַּם הִשְׁתַּדְּלוּ לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, אֲשֶׁר אָז יִהְיֶה עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, טוֹב בְּלִי כָּל תַּעֲרוּבַת רָע, אוֹר עוֹלָם.

10. גַּם מִצְוַת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה קִבְּלָה עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה פָּנִים חֲדָשׁוֹת, כִּי לְפִי דַּעַת הַמְקֻבָּלִים עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה מְתַקְּנִים אֵיזֶה עוֹלָם אוֹ אֵיזוֹ סְפִירָה. וְעַל כֵּן תִּקְנוּ לֵאמֹר לִפְנֵי עֲשִׂיַּת כָּל מִצְוָה “לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְיַחְדָא שֵׁם י”ה בו“ה עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל”.

ב. דָּוִד הָרְאוּבֵנִי וּשְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ.    🔗

11. רַבִּים מִגּוֹלֵי סְפָרַד בָּאוּ אֶל אֶרֶץ אִיטַלְיָה, אֲשֶׁר שָׁם יָשְׁבוּ עַד הַיָּמִים הָהֵם רַק פְּלִיטֵי אַשְׁכְּנַז. הַסְּפָרַדִּים וְהָאַשְׁכְּנַזִּים מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נִפְלְגוּ לִקְהִלּוֹת מְיֻחָדוֹת, שׁוֹנוֹת אִשָּׁה מֵרְעוּתָהּ בְּנִימוּסֵיהֶן וִּבִשְׂפָתָן. הַסְּפָרַדִּים הִבִּיטוּ בְמַבַּט בּוּז עַל אֲחֵיהֶם הָאַשְכְּנָזַיּם, אֲשֶׁר הָיוּ בֶאֱמֶת נִכְנָעִים וְנִדְכָּאִים לְרַגְלֵי הָרְדִיפוֹת אֲשֶׁר סָבְלוּ, תַּחַת אֲשֶׁר הַסְּפָרַדִּים לֹא לָמְדוּ עוֹד עַד הַיָּמִים הָהֵם לְהִכָּנֵעַ. מִלְבַד זֹאת הִתְפָּאֲרוּ הַסְּפָרַדִּים תָּמִיד בְּיִחוּסָם וַיִּזָהֲרוּ מְאֹד לִבְלִי הִתְחַתֵּן עִם הָאָשְׁכְּנַזִּים, אֲשֶׁר – לְפִי דַּעְתָּם – אֵינָם מְיוּחָסִים כְּמוֹהֶם.

12. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלָּה רוּחַ אַהֲבַת הָאָדָם³ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ אִיטַלְיָה, וְגַם עַל גְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה נָחָה הָרוּחַ, וְרוּחַ קִנְאַת הַדָּת שָׁקָטָה. עַל כֵּן מָצְאוּ פְּלִיטֵי הַמַּרַנִּים לָהֶם מָנוֹס גַּם בַּאֲחֻזּוֹת הָאֲפִיפְיּוֹר וְשָׁם שָׁבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּלִי כָל מַפְרִיעַ. אֲחָדִים מֵהַגֹּלִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּאִיטַלְיָה הַדְּרוֹמִית וְגַם רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל בְּתוֹכָם, וַיֵּשֶׁב הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ בְּנִיאַפּוֹל. וּפֶרְדִּינַנְדְ הַחֲמִישִׁי מוֹשֵׁל נִיאַפּוֹל בְּשָׁמְעוֹ אֶת חָכְמַת רַבִּי יִצְחָק לְקָחָהוּ אֵלָיו וַיְּשִׂימֵהוּ לְסוֹכֵן עַל אוֹצְרוֹתָיו. וַיַּעֲבֹד רַבִּי יִצְחָק בֶּאֱמוּנָה אֶת פֶרְדִּינַנְדְ וּבְנוֹ. אַךְ בַּעֲלוֹת הַצָּרְפָתִים עַל הָעִיר וַיִּתְּנוּהָ לָבַז, בָּזְזוּ גַּם אֶת כָּל (1425 אחב"ש) רְכוּשׁ רַבִּי יִצְחָק, וְגַם כָּל סְפָרָיו וְכִתְבֵי יָדוֹ אָבָדוּ אָז. וְרַבִּי יִצְחָק נִמְלַט, וַיִּתְיַשֵּב בְּעִיר קְטַנָּה בְּאַפּוֹלְיָה, וַיַּשֶׂם כָּל מַעְיָנָיו בְּתֹוֹרַת יְיָ. וַיְחַבֵּר שָׁם פֵּרוּשׁ עַל הַתּוֹרָה וּסְפָרִים אֲחָדִים עַל דְּבַר הַגְּאֻלָּה, אֲשֶׁר לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָיְתָה קְרוֹבָה לָבוֹא. מִשָּׁם נָדַד לְעִיר וִינִיצִיָּה וְשָׁם מֵת, וַיִּקָּבֵר בְּפַדּוּבָה. בְּנֵי רַבִּי יִצְחָק – יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל – הָיוּ גַם כֵּן חֲכָמִים וּפְקִידִים בַּמַּמְלָכָה וְדוֹרְשֵׁי טוֹב לְיִשְׂרָאֵל.

13. אוּלָם לֹא רַבִּי יִצְחָק לְבַד חָשַׁב אָז אֶת קֵץ הַגָּלוּת, כִּי כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ אָז בְּלִבָּם, כִּי כָל הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵן, כִּי לִפְנֵי בוֹאוֹ עֲלֵיהֶם לִסְבֹּל רָעוֹת רַבּוֹת, לְפִי דִבְרֵי הַמָּסוֹרָה, וְהֵן נִקְרָאוֹת בְשֵׁם “חֶבְלֵי מָשִׁיחַ”. בִּשְׁנַת 1454 בָּא מֵאֶרֶץ הַמִּזְרָח לְאִיטַלְיָה אִישׁ פֶּלֶא, דָּוִד הָרְאוּבֵנִי שְׁמוֹ. הוּא אָמַר כִּי בָא מִקְצֵה אֶרֶץ עֲרָב, אֲשֶׁר שָׁם יֶשְׁנָהּ מַמְלָכָה כַּבִּירָה לְיִשְׂרָאֵל, וְיוֹשְׁבֶיהָ הֵם מִבְּנֵי רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וַאֲחִי דָוִד הָרְאוּבֵנִי מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וּבְמַלְאֲכוּת אָחִיו הַמֶּלֶךְ שֻׁלַּח הֵנָּה לָקַחַת דְּבָרִים עִם מַלְכֵי אֵירוֹפָּא לִכְרֹת עִמָּהֶם בְּרִית לְהִלָּחֵם עִם תּוֹגַרְמָה וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת פַּלֶשְׁתִּינָה. דָּוִד הָיָה קְצַר-קוֹמָה, שָׁחוֹר וְדַל בָּשָׂר, כִּי הִתְעַנָּה הַרְבֵּה וַיִסַגֵּף אֶת נַפְשׁוֹ. לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים הִגִּיד בְּרֶמֶז, כִּי דְבַר סֵתֶר לוֹ אֶל הָאֲפִיפְיּוֹר, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תֵּצֵא טוֹבָה רַבָּה לְכָל יִשְׂרָאֵל. הוּא בָּא רוֹמָאָה רוֹכֵב שֶׁל סוּס לָבָן וַיָּשֶׂם פָּנָיו יָשָׁר אֶל הַוַתִּיקַן – הוּא הֵיכַל הָאֲפִיפְיּוֹר, וְהָאֲפִיפְיּוֹר קִבֵּל אֶת פָּנָיו וַיְּשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בַּסֵּתֶר. אָז הֶאֱמִינוּ כָּל הָעָם, כִּי נְכוֹנָה בְּפִי הָאִישׁ הַזֶּה; בְּיִחוּד סָמְכוּ עָלָיו הַמַּרַנִּים הָאֻמְלָלִים יוֹשְׁבֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגָל, בִּרְאוֹתָם כִּי גַּם הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשְּׁלִישִׁי מֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל קִבֵּל אֶת פְּנֵי דָוִד, כִּי הָיוּ לוֹ מִכְתְּבֵי תְהִלָּה מֵאֵת רַבֵּי הַחוֹבְלִים הַפּוֹרְטוּגַלִּים אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ בְּנָסְעָם לְאִיִּים רְחוֹקִים. מִלְבַד זֹאת, הִנֵּה חֶרֶב הָאִנְקְוִיזִיצִיָּה הָיְתָה תָמִיד מוּנַחַת עַל צַוָּארָם, וְכָל הַתַּחְבֻּלוֹת לֹא הוֹעִילוּ לְהָסִיר אוֹתָהּ מֵעֲלֵיהֶם, עַל כֵּן הָיוּ נוֹטִים לְהַאֲמִין כִּי תְשׁוּעָתָם תָּבוֹא בְּאֹרַח פֶּלֶא, כִּי פִּתְאֹם יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ וִיגְאֲלֵם.

14. וּמַרַנִּי אֶחָד צָעִיר לְיָמִים, חָכָם בְּחָכְמוֹת הַתֵּבֵל וְיוֹדֵעַ בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל וּבְסִתְרֵי הַקַּבָּלָה, שָׁב לְדַת אֲבוֹתָיו בַּגָּלוּי וַיִּקָּרֵא בְּשֵׁם שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ. רוּחוֹ הָיָה כְאֵשׁ לוֹהֵט וְנוֹטֶה לְהַזָּיָה, עַל כֵּן הֶאֱמִין גַּם בְּמַלְאֲכוּת דָּוִד הָרְאוּבֵנִי וְיִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ וְיִכַבְּדֵהוּ מְאֹד. שְׁלֹמֹה עָלָה גַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁם הִתְרוֹעֵעַ עִם הַמְקֻבָּלִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם וְהֵם הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו מֵרוּחָם. וּבַיָמִים הָהֵם קָמוּ מְעַרְעֲרִים עַל הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, כְּמוֹ שֶׁיְּסֻפַּר הָלְאָה, וְהֵם בָּאוּ עַד שַׁעֲרֵי רוֹמָא וַיִּלְכְּדוּהָ, וַיָּבֹזוּ אֶת הָעִיר (1457 אחב"ש) וְזֶה הָיָה מוֹפֵת לִשְׁלֹמֹה, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא מַהֵר לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. הוּא בָא אֶל הָאֲפִיפְיּוֹר וַיַּשֵּׂג מִמֶּנּוּ תְּעוּדָה, כִּי לֹא יִגְּעוּ שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה בּוֹ לְרָעָה, וּמֵאָז הֵחֵל שְׁלֹמֹה לִדְרֹש בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת בִּדְבָרִים יָפִים וְחוֹצְבִים לַהֲבוֹת-אֵשׁ לְבַשֵּׂר אֶת עֵת הַגְּאֻלָּה, וַיִּקַּח לֵב רַבִּים בִּדְרָשׁוֹתָיו.

15. גַּם הַטֶּבַע עָזַר אָז לְהַגְדִיל אֶת הָאֱמוּנָה בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת, כִּי נְהַר טִיבֶּר עָלָה וַיִּשְׁטֹף אֶת עִיר רוֹמָא, וּבְלִיסַבּוֹן רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְהַשְּׁמֻעָה עַל דְּבַר נְבוּאַת שְׁלֹמֹה מוֹלְכוֹ וּמַלְאֲכוּת דָּוִד הָרְאוּבֵנִי הִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְכֻלָּם הֶאֱמִינוּ כִי יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל קְרוֹבָה לָבוֹא. לְסוֹף הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם לִפְנֵי הַקֵּיסַר קַרֶל V, וְהַקֵּיסַר צִוָּה לְתָפְשָׂם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר. וַיִּמְסְרוּ אֶת שְׁלֹמֹה לְמִשְׁפַּט הָאִנְקְוִיזִיצִיָּה וַיִּשְׁפְּטוּהוּ כְּדִין כּוֹפֵר וַיִּשְׂרְפוּהוּ חַיִּים בְּמַנְטוּבָה. כַּאֲשֶׁר הוֹבִילוּהוּ לָמוּת (1462 אחב"ש) שָׂמוּ רֶסֶן עַל פִּיו, לְמַעַן לֹא יוּכַל לְדַבֵּר לִפְנֵי הָעָם מְאוּמָה. אַךְ לִפְנֵי הַמּוֹקֵד הֵסִירוּ אֶת הָרֶסֶן מֵעַל פִּיו וַיאֹמְרוּ לוֹ, כִּי אִם יָשׁוּב לְדַת הַנּוֹצְרִית וְחָיְתָה נַפְשׁוֹ. אַךְ הוּא אָמַר: מְאֹד צַר לִי, כִּי בְנַעֲרוּתִי סַרְתִּי מִתּוֹרַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה טוֹב לִי לָמוּת בְּיַהֲדוּתִי. וְדָוִד הָרְאוּבֵנִי הוּשַׂם בְּבֵית הַכֶּלֶא, וַיְהִי אָסוּר שָׁם שָׁנִים אֲחָדוֹת וַיָּמָת בְּכִלְאוֹ.

ג. יוֹאַן רֵיכְלִין.    🔗

16. אַחֲרֵי הַהֲרֵגוֹת הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ עַל הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז, וְאַחֲרֵי הַגֵּרוּשִים הָרַבִּים, נִשְׁאֲרוּ שָׁם לִפְלֵטָה מְעַט מֵהַרְבֵּה וַיִּחְיוּ בְמָצוֹר וּבְמָצוֹק, בְּשִפְלוּת וּבִזָּיוֹן מִמִּסְחָר דַּל אוֹ מֵרִבִּית. אוּלָם נִמְצְאוּ צוֹרְרִים, אֲשֶׁר גַּם בָּזֶה עוֹד לֹא אָמְרוּ דָּי, וַיְבַקְּשׁוּ לְכַלּוֹת גַּם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה. הַדּוֹמִינִיקִים, שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, אֲשֶר בְּקוֹלוֹנְיָה⁴ הִתְנַכְּלוּ לְבָעֵר אֶת כָּל הַיְהוּדִים מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ דָּרוּשׁ לְחֶפְצָם, עִבְרִי מוּמָר, יוֹדֵעַ תּוֹרָה, פְּפֶפֶרְקָרְן שְׁמוֹ. הָאִישׁ הַזֶּה יָצָא בְּסֵפֶר שִׂטְנָה עַל סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, כִּי הִיא מְלַמֶּדֶת אֶת הָעִבְרִי לִשְׂנוֹא אֶת הַנּוֹצְרִים, וְכִי הִיא מַלְעֶגֶת בְּקָדְשֵׁיהֶם, וַיִּשְׁלַח אֶת סִפְרוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ מַקְסִימִילְיַן הָרִאשׁוֹן וַיּיַעָצֵהוּ לְבָעֵר אֶת כָּל סִפְרֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָאָרֶץ.

17. וְהַקֵּיסַר שָׁלַח אֶל מְלֻמָּדִים אֲחָדִים מֵהַנּוֹצְרִים, כִּי יִחַוּוּ הֵם אֶת דַעְתָּם עַל עֲלִילַת פְּפֶפֶרְקָרְן, וְהַמְּלֻמָּדִים צוֹרְרֵי הַיְהוּדִים מִהֲרוּ לְהַסְכִּים לְדַעַת הַבּוֹגֵד וְגַם יַעֲצוּ, כִּי אִם לֹא יֹאבוּ הַיְהוּדִים לָסוּר מִדַּרְכָּם, יִשָּׁפְטוּ כְכוֹפְרִים בְּמִשְׁפַּט מָוֶת. אַךְ בֵּין הַנּוֹצְרִים הַמְּלֻמָּדִים הָהֵם נִמְצָא אִישׁ אֶחָד צַדִּיק וְיָשָׁר, וְהוּא יָצָא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ לְהָגֵן עַל הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא יוֹאַן רֵיכְלִין. הוּא הָיָה בִּלְשָׁן (1388–1452 אחב"ש) וְחוֹקֵר, יוֹדֵעַ בְּסִפְרוּת בְּנֵי הַקֶּדֶם, וַיֵּדַע גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית עַל בּוֹרְיָה, בְּלָמְדוֹ אוֹתָהּ מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִיחוּד מֵאֵת הָרַב רַבִּי עוֹבַדְיָה סִפּוּרְנוֹ, מְחַבֵּר פֵּרוּשׁ סִפּוּרְנוֹ עַל הַתּוֹרָה. יוֹאַן רֵיכְלִין הָיָה הָרִאשׁוֹן בֵּין חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחָכְמַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָתַב סֵפֶר דִּקְדּוּק לְשׁוֹן עִבְרִית, גַּם בְּחָכְמַת הַקַבָּלָה שָׁגָה מְאֹד וַיַּחְשְׁבֶהָ לְחָכְמַת-אֱמֶת.

בְּקָרְאוֹ אֶת סֵפֶר הַמּוּמָר, הִתְחַמֵּץ לֵב הָאִישׁ הַיָּשָׁר הַזֶּה, וְיָצָא בְּסֵפֶר גָּלוּי לְהוֹכִיחַ כִּי כָל טַעֲנוֹת פְּפֶפֶרְקָרְן עֲלִילוֹת שָׁוְא הֵן.

18. רָאוּ הַדּוֹמִינִיקִים אֶת תְּשׁוּבַת רֵיכְלִין וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, כִּי בָא הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל הַזֶּה לְהָגֵן עַל עַם חֶרְמָם. וּבַעֲצָתָם הוֹסִיף אִישׁ בְּרִיתָם פְּפֶפֶרְקָרְן לְחַבֵּר עוֹד סֵפֶר מָלֵא חֲמַת פְּתָנִים לְעוֹרֵר אֶת הֶהָמוֹן לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בַּיְּהוּדִים, אִם יֹאמַר הַקֵּיסַר לַעֲמֹד מִנֶּגֶד. וַיִּשְׁתַּדֵּל לְבַטֵּל אֶת טַענוֹת רֵיכְלִין, וַיּוֹצִיא עָלָיו דִּבָּה כִי יָדָיו נְגֹאֲלוּ בְשֹׁחַד, וְכִי אַךְ עַל פִּי הַיְּהוּדִים כָּתַב אֶת סִפְרוֹ. אוּלָם רֵיכְלִין לֹא אֵחַר מֵהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי הַבְּלִיַעַל הַזֶּה בְּטוּב טַעַם, וּבִדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב הוֹדִיעַ, כִּי אַךְ הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲמֹד לִימִין עַם יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ. אָז בָּעֲרָה חֲמַת הַדּוֹמִינִיקִים עַל רֵיכְלִין בְּיֶתֶר עֹז. וְאֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר הִתְאַמֵּר כִּי אוֹהֵב הוּא לְרֵיכְלִין, הוֹדִיעַ אוֹתוֹ, כִּי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה נִפְלְגוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם: יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי נָחוּץ לִגְזֹר שְׂרֵפָה רַק עַל סִפְרֵי רֵיכְלִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי רָאוּי לִשְׂרֹף גַּם אֶת הַמְּחַבֵּר יַחַד עִם סְפָרָיו.

19. וַיֵּחֱרַד רֵיכְלִין מְאֹד, כִּי יָדַע אֶת הַדּוֹמִינִיקִים, כִי נְחָשִׁים צִפְעֹנִים הֵמָּה, וְכִי גַם מַלְכֵי הָאָרֶץ אֵינָם חֲפֵצִים לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם, וְהוּא אִישׁ שֵׁיבָה, וְהַמְּנוּחָה יְקָרָה בְעֵינָיו וּבִקְרָבוֹת לֹא חָפֵץ. עַל כֵּן נִסָּה לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם רַכּוֹת וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם כִּי הַצְּדָקָה עִמּוֹ. אַךְ הֵם עָנוּהוּ עַזּוֹת, וַיִּגְזְרוּ עָלָיו כִּי יְמַהֵר לְבָעֵר בְּעַצְמוֹ אֶת סִפְרוֹ מִן הָאָרֶץ, וְגַם יוֹדֶה לְעֵין כָּל כִּי שָׁגָה בְמִשְׁפֶּטוֹ וְכִי בֶאֱמֶת מִצְוָה רַבָּה הִיא לִרְדֹּף אֶת הַיְּהוּדִים וּלְבָעֵר אֶת סִפְרֵיהֶם, וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה רֵיכְלִין כַּדָּבָר הַזֶּה וּשְׁפָטוּהוּ מִשְׁפַּט מָוֶת כְּכוֹפֵר.

וַיַּרְא רֵיכְלִין כִּי לֹא יֹאבוּ אַנְשֵׁי רִיבוֹ בְּצֶדֶק, וַיִּתְאַזֵּר עֹז וַיִּכְתֹּב לְמַכִּירוֹ הַדּוֹמִינִיקִי, כִּי לֹא יֹאבֶה וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו הַנֶּאֱמָרִים בְּצֶדֶק וְכִי מִגַּעֲרָתָם לֹא יֵחָת, כִּי אֶל נָכוֹן יִמְצָא אוֹהֲבִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לִימִינוֹ, וְאִם יֹאמְרוּ לְהִתְגָּרוֹת עִמּוֹ יָרֵעוּ אַךְ לְעַצְמָם.

20. וְאַף אָמְנָם בַּיָּמִים הָהֵם עָבְרָה רוּחַ חֲדָשָׁה בָאָרֶץ. גְּדֻלַּת הָאֲפִיפִיּוֹר לֹא הָיְתָה עוֹד רַבָּה כְּבִימֵי קֶדֶם, וּבְיִחוּד נֶחְלְשָׁה תַּקִּיפוּת הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקִים, וּבְעֵינֵי טוֹבֵי הַנּוֹצְרִים נִבְאֲשׁוּ מְאֹד, וְיִּשְׂמְחוּ כִי בָא אִישׁ לְהִתְגָּרוֹת עִמָּם בְּפַרְהֶסְיָא. אָמְנָם הַדּוֹמִינִיקִים הִטּוּ אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ לֶאְסֹר אֶת סִפְרוֹ שֶׁל רֵיכְלִין, אַךְ הָעָם לֹא פָנָה אֶל הָאִסָּר הַזֶּה וַיְמַהֲרוּ לְאָסְפוֹ אֶל בֵּיתָם.

אָז הוֹסִיף רֵיכְלִין לִכְתֹּב סֵפֶר לְהַמְלִיץ עַל עַם יִשְׂרָאֵל וְעַל סִפְרוּתוֹ בְּרֶגֶשׁ נוֹבֵעַ מִלֵּב צַדִּיק וּבְשָׂפָה יָפָה מְאֹד. בּוֹ גִלָּה אֶת עֶרְוַת הַדּוֹמִינִיקִים, כִּי כָל מְגַמָּתָם רַק לְהַכְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִים, לָתֶת לָהֶם כֶּסֶף רָב. וְעַל הַיְּהוּדִים אָמַר רֵיכְלִין, כִּי אֶזְרָחִים הֵם בְּמַלְכוּת אַשְׁכְּנַז כְּכָל הָאֶזְרָחִים וְאַחִים הֵם לַנּוֹצְרִים, כִּי אָב אֶחָד לְכֻלָּם, וְעַל הַמֶּלֶךְ הַחוֹבָה לַעֲמֹד לִימִינָם נֶגֶד הַקָּמִים עֲלֵיהֶם. אֶת הַסֵפֶר הַזֶּה שָׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ וְגַם הוֹצִיאוֹ בִדְפוּס, וַיִּמָּכֵר לַאֲלָפִים וְלרְבָבוֹת.

21. אֶפֶס גַּם הַדּוֹמִינִיקִים לֹא יָשְׁבוּ חֲבוּקֵי יָדָיִם, כִּי בִקְּשׁוּ לְהַחֲרִים אֶת רֵיכְלִין וְאֶת סְפָרָיו, אַךְ רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה וְרַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה הֱנִיאוּם מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לְסוֹף הֵבִיאוּ הַדּוֹמִינִיקִים אֶת מִשְׁפַּט רֵיכְלִין לִפְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר. וַיְמַהֵר רֵיכְלִין וַיִּשְׁלַח מִכְתָּב אֶל רוֹפֵא נֶפֶשׁ הָאֲפִיפִיּוֹר, הַיְּהוּדִי בּוֹנִיש דִּי לַטִּישׁ, וַיְבַקְשֵׁהוּ לְדַבֵּר עָלָיו טוֹבוֹת בְּאָזְנֵי הָאֲפִיפִיּוֹר, כִּי יָשִׂים קֵץ לְדִבְרֵי הָרִיב, כִּי הַדּוֹמִינִיקִים מְבַקְשִׁים לְהוֹרִידוֹ מִמַּצָּבוֹ וּלְהוֹרִישׁוֹעַל יְדֵי הָהוֹצָאוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר עָלָיו לְהוֹצִיא בִנְסִיעוֹתָיו לְבָתֵּי הַמְּשְׁפָּט. לְפִי הַנִּרְאֶה מִהֵר הָרוֹפֵא לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר רֵיכְלִין, וְהָאֲפִיפִיּוֹר לֹא אֵחַר מִתֵּת פְּקֻדָּה, כִי הַמִּשְׁפָּט מָסוּר לְהֶגְמוֹנֵי שְׁפַּיֶר וּוִרְמַיְזָה, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ כֵּן יָקוּם; וְכַעֲבֹר זְמָן קָצֵר יָצָא רֵיכְלִין זַכָּאִי בַּדִּין. אָמְנָם הַדּוֹמִינִיקִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַטֵּל גַּם אֶת פְּסַק הַדִּין הַזֶּה, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ, כִּי אוֹהֲבֵי רֵיכְלִין הָלְכוּ הָלוֹךְ וָרָב. וְגַם מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בָּאוּ לְהִלָּחֵם בְּעַד כְּבוֹד רֵיכְלִין, אֲשֶׁר הָיָה יָקָר בְּעֵינֵי כֻלָּם. עַתָּה לֹא הָיְתָה עוֹד הַמִּלְחָמָה עַל דְּבַר סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם מִלְחֶמֶת אַהֲבַת הָאָדָם עִם קִנְאַת הַדָּת, מִלְחֶמֶת הַחָכְמָה עִם הַבַּעֲרוּת. בְּאַחֲרִית יָמָיו נִקְרָא רֵיכְלִין לָשֶׁבֶת עַל הַקַּתֶּדְרָא בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה אֲשֶׁר בְּטִיבִּינְגֶן. וְתַחַת אֲשֶׁר עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיָה מוֹרֶה שְׂפַת עֵבֶר רַק לִיחִידִים וּבַחֲשָׁאִי, עַתָּה הוֹרָה בְהֵיכַל הַחָכְמָה לְתַלְמִידִים רַבִּים, אֲשֶׁר נָהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ.

ד. תִקּוּנֵי לֻתֶּר.    🔗

22. רֵיכְלִין וּבְנֵי בְרִיתוֹ פִּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי מַרְטִין לֻתֶּר, אֲשֶׁר יָסַד כִּתָּה חֲדָשָׁה (1447 אחב"ש) בְּקֶרֶב הַנּוֹצְרִים. לֻתֶּר הָיָה בָרִאשׁוֹנָה נָזִיר קַתּוֹלִי, אָדוּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָתוֹ וּמַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הָאֲפִיפִיּוֹר; אַךְ אַחֲרֵי-כֵן, בַּעֲלוֹתוֹ רוֹמָאָה, רָאָה כִי הָאַפִיפְיּוֹר וְכָל גְּדוֹלֵי הַכְּהֻנָּה אֵינָם מַאֲמִינִים בְּמַה שֶׁיּוֹרוּ לַאֲחֵרִים וּמַצַּב מוּסָרָם שָׁפֵל מְאֹד. וַיְקַנֵּא לֻתֶּר לֶאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וּבְסֵפֶר גָּלוּי הוֹדִיעַ לְכָל אֱמוּנֵי הַנּוֹצְרִים, כִּי הָאֲפִיפִיּוֹר הוּא הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית וְקַרְדִּינַלָּיו שֵׁדֵי שַׁחַת הֵם וְאָסוּר לְכָל נוֹצְרִי לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ בָּאֱלִילִים. אָז הֵחֵלָּה הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה בֵּין הַקַּתּוֹלִים וּבֵין הַלֻּתֶּרַנִּים, מִלְחָמָה אֲשֶׁר אָרְכָה שְׁלֹשִים שָׁנָה, וְנַהֲרֵי דָמִים רַבִּים נִשְׁפְּכוּ בָּהּ בְּאֵירוֹפָּה.

23. אוּלָם לְיִשְׂרָאֵל לֹא הֵיטִיב לֻתֶּר, כִּי גַם הוּא שָׂנֵא אֶת הַיְהוּדִים כְּאַחַד מִנְּזִירֵי הַדּוֹמִינִיקִים. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה דִבֶּר לֻתֶּר טוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אַךְ כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה כִי יְמַהֲרוּ הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם וּלְהִסְתַּפֵּחַ אֶל כִּתָּתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ כִי הֵם מַקְשִׁים עָרְפָּם וּבֱאֶמוּנַת אֲבוֹתָם הִנָּם מַחֲזִיקִים, – גִּלָּה אֶת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶם רַק רַע, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם.

24. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִי בְאִיטַלְיָה יָשְבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְנוּחָה. רוּחַ הַתְּחִיָּה אֲשֶׁר עָבְרָה בָּאֶרֶץ הַהִיא, רוּחַ הַמְשׁוֹרְרִים הַנַּעֲלִים הָאִיטַלְקִים פֶּטְרַרְקָא וּבֹקַּצִיָּה, נָחָה גַּם עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאִיטַלְיָה, וְהִנְנוּ רוֹאִים כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וּבְרִיאִים מִתְעוֹרְרִים בְּיִשְׂרָאֵל לִפְעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲדָשׁוֹת.

25. רַבִּי אֵלִיָּהוּ בָחוּר הָיָה (1399–1479 אחב"ש) יְלִיד אַשְׁכְּנַז, אַךְ רֹב יְמֵי נְדוּדָיו בִּלָּה בְאִיטַלְיָה. בְּשִׁבְתּוֹ בְרוֹמָא הִתְקָרֵב אֶל הַקַּרְדִינַל אֵגִידִיָא דִי וִיטֶבְּרָא וַיְּלַמְּדֵהוּ שְׂפַת עֵבֶר וְקַבָּלָה. עַל פִּי הַצָּעַת הַקַּרְדִּינַל חִבֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ סְפָרִים אֲחָדִים עַל תּוֹרַת הַלָּשֹון הָעִבְרִית, וְנוֹצְרִי אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רֵיכְלִין תִּרְגְּמָם לִשְׂפַת רוֹמָא. לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת שֶׁהָיוּ אָז בְּאִיטַלְיָא, הָיָה כָל רְכוּשׁוֹ הַמְּעַט לָבַז; וַיֵּצֵא מֵרוֹמָא וַיִּתְיַשֵּׁב בְּוִינִיצִיָּה וְשָׁם הָיָה לְמַגִּיהַּ בְּבָתֵּי הַדְפוּס הַעִבְרִים. שָׁם כָּתַב סֵפֶר נִכְבָּד מְאדֹ עַל תּוֹלְדוֹת הַנִּקּוּד הָעִבְרִי. מֶלֶךְ צָרְפַת הִצִּיעַ לְפָנָיו לָבֹא פַּרִיזָה וּלְכַהֵן שָׁם בְּתוֹר פְּרוֹפִיסוֹר בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. אַךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאֵן לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת, כִּי לֹא אָבָה לָשֶׁבֶת שָׁם בָּדָד, כִּי בַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה בְצָרְפַת גַּם עִבְרִי אֶחָד.

26. רַבִּי עֲזָרְיָה מִן הָאֲדוֹמִים עָשָׂה (1444–1508 אחב"ש) לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּסִפְרוֹ “מְאוֹר עֵינַיִם”, כִי בֶאֱמֶת הֵאִיר בּוֹ אֶת עֵינֵי הַחֲכָמִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לַחְקֹר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּתוֹ בְּאוֹפֶן מַדָּעִי.

דַּעַת הָרַבָּנִים לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהַסֵּפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם”, אֲשֶׁר בָּא לְבַקֵּר אֶת מָסֹרֶת הָאָבוֹת, וְאַף כִּי לֹא הִכְחִישׁ בָּהּ, אַךְ רַע הָיָה בְעֵינֵיהֶם כִי בָא לְהָבִיא לָהּ רְאָיוֹת מִסּוֹפְרֵי הַיְּוָנִים וְהָרוֹמָאִים. וְעַל כֵּן גָּזְרוּ אִסָּר עַל כָּל אִישׁ לִבְלִי הֲגוֹת בְּסֵפֶר “מְאוֹר עֵינַיִם” בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לוֹ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. רַבִּי עֲזַרְיָה נִסָּה לְהַצְדִיק אֶת נַפְשׁוֹ, אַךְ הָרַבָּנִים לֹא שָׁעוּ אֶל הִצְטַדְּקוּתוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי רַבִּי יוֹסֵף קַרוֹ בַּעַל “הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ” בִּקֵּשׁ לְהַחֲרִים אֶת רַבִּי עֲזַרְיָה, אַךְ הַמָּוֶת קִדַּם אֶת רַבִּי יוֹסֵף וְלֹא נְתָנוֹ לְבַצַּע אֶת חֶפְצו. לְפִי הַנִּרְאֶה, קִנְאַת הַדַּת, אֲשֶׁר שָׁלְטָה אָז בְּרוֹמָא הִשְׁפִּיעָה גַם עַל רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יְקַנְאוּ גַם הֵם קִנְאַת דָּתָם. וּמִלְבַד זֹאת בְּעֵת אֲשֶׁר הִתְחַדְּשׁוּ הַגְּזֵרוֹת עַל הַיְּהוּדִים וְעַל הַיַּהֲדוּת וְהָעָם הָיָה צָרִיךְ לְחִזּוּק לְמַעַן יוּכַל לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, רַע הָיָה בְּעֵינֵי הָרַבָּנִים הַחֲרֵדִים, כִּי הַחוֹקְרִים בָּאִים לַחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת הָאֱמוּנָה.

27. אוּלָם לְרַגְלֵי הִתְנַגְּדוּת לֻתֶּר וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ לְמֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפִיּוֹר, הִתְחוֹלְלָה רוּחַ קִנְאָה בְּלִבּוֹת הָאֲפִיפִיּוֹר וֶאֱמוּנֵי הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַקַּתּוֹלִים לִרְדֹּף אֶת מִתְנַגְּדֵיהֶם אַנְשֵׁי בְרִית לֻתֶּר, לֹא נִקּוּ אֶת כָּל “הַכֹּפְרִים” בִּכְלָל. אָז הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אֶת הַמַּרַנִּים, אֲשֶׁר שָׁבוּ בְאִיטַלְיָה לְדַת אֲבוֹתָם, וַיַּשְׁלִיכוּם אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִימוּ; אָז גָּזְרוּ שְׂרֵפָה עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּבְעִיר קְרֵימוֹן בִּלְבָד נִשְרְפוּ יוֹתֵר (ר"ה 1483) מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים סְפָרִים וְכֵן נַעֲשָׂה עוֹד בְּעָרִים רַבּוֹת. הָאֲפִיפִיּוֹר פַּאוּל הָרְבִיעִי חִדֵּשׁ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר גָּזְרוּ הָאֲפִיפִיוֹרִים הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, כִּי לֹא יֵרָאוּ הַיְּהוּדִים בַּחוּץ בְּלִי אוֹת הַקָּלוֹן וְלֹא יְרַפְּאוּ רוֹפְאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת חוֹלֵי הַנּוֹצְרִים. בְּיָמָיו נוֹסְדָה חֶבְרַת הַיֵּשׁוּעִים⁵, אֲשֶׁר חִבְּלָה כָּל תַּחְבֻּלוֹת אָוֶן לְחַזֵּק עַל יָדָן אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית. הַחֶבְרָה הַזֹּאת הֵרֵעָה הַרְבֵּה גַּם לְיִשְׂרָאֵל בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, כִּי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ שְׁלִיחֶיהָ בָּאוּ עִמָּם שִׂנְאָה וּמְדָנִים.

28. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ אָז לָשִׁית לִבָּם לְתוֹלְדוֹת עַמָּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל אוּשְׁקִי כָּתַב בִּשְׂפַת פּוּרְטוּגַל סֵפֶר “נֶחָמַת יִשְרָאֵל בְּצָרוֹתָיו”. בּוֹ סִפֵּר אֶת כָּל אַכְזְרִיוּת הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה וּמַצַּב הַיְּהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, אֲשֶׁר הוּא קוֹרֵא לָהּ “גֵּיהִנֹּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל”. רַבִּי יוֹסֵף כֹּהֵן כָּתַב סֵפֶר “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי צָרְפַת” וְגוֹרַל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם, וְסֵפֶר “עֵמֵק הַבָּכָא”, הוּא רְשִׁימַת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד שְנַת 1502. רַבִּי גְדַלְיָה בֶן יְחִיָּא כָּתַב סֵפֶר “שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה”, אוּלָם בַּסֵּפֶר הַזֶּה הָעוּבְדוֹת הַהִסְטוֹרִיּוֹת וְהַהַגָּדוֹת בָּאוֹת בְּעַרְבוּבְיָא.

29. לְפִי הַנִּרְאֶה, עָסְקוּ גַם הַנָּשִׁים הַעִבְרִיּוֹת בַּיָּמִים הָהֵם בְּחָכְמָה, כִּי נִשְׁאֲרוּ לְזִכָּרוֹן שְׁמוֹת שְׁתֵּי עִבְרִיּוֹת, דְּבוֹרָה וְשָׂרָה, אֲשֶׁר הָיוּ מְשׁוֹרְרוֹת בִּשְׂפַת אִיטַלְיָה.

30. אוּלָם אַף כִּי הִשְׁתַּדְּלוּ הָאֲפִיפִיּוֹר וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ לְחַזֵּק אֶת מֶמְשַׁלְתָּם בָּאָרֶץ, בְּכָל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר בְּעַד רוּחַ חֹפֶשׁ וְהַבִּקֹּרֶת וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה הוֹסִיפוּ לְבַקֵּר אֶת הַיְרֻשָּׁה הַמַּדָּעִית אֲשֶׁר יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם וּלְהַבְחִין בֵין הָאֱמֶת וּבֵין הַשֶּׁקֶר. הַחָכָם הַפּוֹלַנִּי קוּפֶּרְנִיקוּס נָטָה קַו בִּקֹּרֶת עַל שִׁטַּת תַּלְמַי בִּדְבַר הֲלִיכוֹת הַכּוֹכָבִים, אֲשֶׁר עַד הַיָמִים הָהֵם נֶחְשְׁבָה לֶאֱמֶת בְּרוּרָה, וַיּוֹכִיחַ כִּי לֹא נְכוֹנָה הִיא, וְתַחְתֶּיהָ הִמְצִיא שִׁטָּה חֲדָשָׁה. וְהָרוּחַ הַזֹּאת נָחָה גַם עַל אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים, וַיְבַקְּרוּ גַם הֵם אֶת מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם. שְׁמוֹת הַחֲכָמִים הַמְבַקְּרִים הָהֵם: רַבִּי יְהוּדָה דִי-מוֹדִינָה וְרַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דִּיל-מוֹדִיגָה – יש"ר מִקַּנְדִּיאָה.

31. רַבִּי יְהוּדָה דִי מוֹדִינָה הָיָה (1501–78 אחב"ש) רַב בְּוִינִיצִיָּה. הוּא יָדַע שְׂפַת עֵבֶר, רוֹמִית וְאִטַלְקִית וַיִּכְתֹּב סְפָרִים וּמַאֲמָרִים רַבִים מְאֹד בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת; אוּלָם הָיָה נִמְהַר לֵב וְלֹא יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ. הוּא נִצְמַד לִשְׂחֹק הַקְּלָפִים וַיְאַבֵּד עַל יָדוֹ רְכוּשׁ רָב. כַּמָה פְעָמִים הִתְחָרֵט עַל פַּחֲזוּתוֹ, וְגַם כָּתַב סֵפֶר תּוֹכָחָה לִמְשַׂחֲקִים בִּקְלָפִים, וּבְכָל זֹאת לֹא יָכוֹל לִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וַיּוֹסֶף לִשְׂחֹק בָּהֶם. מֵעֹנִי וּמִמַּחְסֹר הָיָה אָנוּס לִכְתֹּב בְּשָׂכָר דְּרָשׁוֹת וּמַאֲמָרִים, סְגֻלּוֹת וּלְחָשִׁים, שִׁירִים וּפֵרוּשִׁים לְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וְּלַאֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד. בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ הָיָה רַב אָדוּק וּבְלִבּוֹ מְכַחֵש בַּכֹּל. הוּא חִבֵּר סֵפֶר “אֲרִי נוֹהֵם”, שֶּׁבֹּו הוֹכִיחַ כִּי הַקַּבָּלָה אֵינֶנָּה מְסוּרָה מִשְׁנוֹת קֶדֶם, וְעוֹד סֵפֶר כָּתַב בְּשֵׁם “שַׁאֲגַת אַרְיֵה”.

32. וְרַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה דִּיל-מוֹדִיגָה (1521–85 אחב"ש) יָדַע גַּם הוּא שָׂפוֹת רַבּוֹת, הַנְדָּסָה, תְּכוּנָה וּרְפוּאָה, מִלְבַד סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַקַּבָּלָה. הוּא נָסַע מִצְרַיְמָה, וּמִשָׁם שָׁב לְפוֹלִין וַיֵּשֶׁב בַּאֲחֻזַּת הַנָּסִיךְ רַדְזִיוִיל וַיְהִי לוֹ לְרוֹפֵא, אַךְ לֹא אָרְכוּ שָׁם יְמֵי שִׁבְתּוֹ וַיֵּלֵךְ מִשָּׁם לָנוּעַ בְעָרֵי אַשְׁכְּנַז וְאַחַר נִתְקַבֵּל לְרוֹפֵא הַקְּהִלָּה בִּפְרַנְקְפוּרְט, וּבְעִיר פְּרָג מֵת. הַיִּרְאָה מִקַּנָּאִים וְהָאַהֲבָה לַחֲקִירָה חָפְשִׁית מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ פַּעַם לְצַד הָאֶחָד וּפַעַם לְצַד הַשֵּׁנִי. פַּעַם הִתְנַפֵּל עַל הַקַּבָּלָה וַיְשִׂימֶהָּ לְאַל וּפַעַם חִבֵּר סְפָרִים בְּקַבָּלָה. הוּא הָיָה תַּלְמִיד הֶחָכָם הַנּוֹצְרִי גַּלִילֵי בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה וְיַחַד עִם זֶה הֶאֱמִין, אוֹ הִתְאַמֵּר לְמַאֲמִין, בַּהַזָּיוֹת הָאֲרִ"י וְרַבִּי חַיִּים וִיטַל.

33. מֵהָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ: רַבִּי יַעֲקֹב פֹּלַק, אֲבִי בַּעֲלֵי הַפִּלְפּוּל, אֲשֶר יָכְלוּ לְהַמְצִיא קוּשִׁיוֹת וּלְיַשְׁבָן בְּתֵרוּצִים מְחֻדָּדִים מְאֹד. דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד הַזֶּה הוֹעִיל אָמְנָם לְחַדֵּד אֶת שֵׂכֶל הַתַּלְמִידִים, אַךְ יַחַד עִם זֶה הִרְגִּילָם לָסוּר מִדֶּרֶךְ הַהִגָּיוֹן; רַבִּים מֵהַמְפַלְפְּלים יָדְעוּ לְהַמְצִיא חִדּוּדִים נִפְלָאִים, וְאֶת הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט לֹא יָדָעוּ. רַבִּי יְהוּדָה לֵיבּ בֶּן רַבִּי בְצַלְאֵל מִפְּרָג הָיָה דַּרְשָׁן מְפֹאָר וְשִׁמֵּשׁ בַּרַבָּנוּת בְּפוֹזְנָא “וּבְפֹלִין גְּדוֹלָה”. (1522 אחב"ש) וְרַבִּי אֶפְרָיִם מְחַבֵּר סֵפֶר “עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם” הָיָה גַם הוּא דַרְשָׁן מְצֻיָּן, וְהַאֲגָדָה שָׂמַתְהוּ לְבַעַל מוֹפֵת. רַבִּי יוֹם טוֹב לִיפְּמַן, רַב בִּפְרָג, חִבֵּר סֵפֶר “תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב” עַל הַמִּשְׁנַיּוֹת “וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ”. אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל הֶעֱלִילוּ עָלָיו כִּי בִסְפָרָיו דִּבֵּר נֶגֶד הַמַּלְכוּת וַיּוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר וְכִמְעַט דַּנּוּהוּ לְמִיתָה, וְאַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת טוּבֵי הָעֵדָה נִצַּל מִמָּוֶת. רַבִּי דָוִד גַּנְז, מְחַבֵּר סֵפֶר “צֶמַח דָּוִד”, יָדַע אֶת חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן, הַגֵּיאוֹגְרַפִיָּה וְהַהִסְטוֹרִיָּה וְהֶחֱלִיף מִכְתָּבִים עִם הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִחַכְמֵי הָאֻמּוֹת.

34. מִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקֻבָּלִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יְשַעְיָה הַלֵּוִי הוּרֶוִיץ מְחַבֵּר סֵפֶר “שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית”, וּבוֹ דִינִים וְתוֹכַחַת מוּסַר וְסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה. לַסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ לְסֵפֶר הַזֹּהַר, הוֹסִיפוּ שֵׁם הַתֹּאַר “הַקָּדוֹשׁ”, וְנִתְפַּשֵּׁט מְהֵרָה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל.

ה. אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא וּבָרוּךְ שְׁפִּינוֹזָא.    🔗

35. אֶרֶץ הוֹלַנְדִּיָּה הָיְתָה לְפָנִים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת סְפָרָד. אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר פָּרַח הַמִּסְחָר בָּאָרֶץ, לֹא יָכָלה נְשֹׂוא עָלֶיהָ עוֹד אֶת עֹל סְפָרָד, וְאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת נִפְלְגָה וַתְּהִי לְמֶמְשָלָה רֶפּוֹבְּלִיקִית, וְעַל פִי אֱמוּנָתָהּ – לֻתֶּרַנִּית. אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא הֵחֵלּוּ הַמַּרַנִּים, הַנִּרְדָּפִים בִּסְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל, לְהִמָּלֵט, לַמְרוֹת גְּזֵרַת מַלְכֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגַל אֲשֶׁר גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי עֲזֹב אֶת הָאָרֶץ.

הַמַּרַנִּים אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִתְיַשֵּׁב בְּהוֹלַנְדִיָּה, שָׁבוּ שָׁם לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם בְּגָּלוּי, כִּי הַהוֹלַנְדִּים הָיוּ רְחוֹקִים מִקִנְאַת הַדָּת. קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּהוֹלַנְדִיָּה נִקְרְאָה בְשֵׁם “קְהִלַּת הַפּוֹרְטוֹגֵיזִים”, יַעַן כִּי רֻבָּם הָיוּ מִפְּלִיטֵי פוֹרְטוּגַל. בִּשְׁנַת 1528 נִבְנֶה בֵית הַכְּנֶסֶת הָרִאשׁוֹן לִקְהִלַת יִשְׂרָאֵל בְּאַמְשְׁטַרְדַּם וְנִקְרָא בְשֵׁם “בֵּית יַעֲקֹב”, עַל שֵׁם הַמַּרַנִּי יַעֲקֹב טִירַדָּא, אֲשֶׁר עָזַר הַרְבֵּה לְהִתְיַסְּדוּת הַקְּהִלָּה. בֵּין בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַהִיא הָיוּ רַבִּים עֲשִׁירִים מוּפְלָגִים, וְהֵם הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְהַגְדִּיל אֶת סְחַר הָאָרֶץ. הַמֶּמְשָׁלָה נָתְנָה לַיְּהוּדִים חֹפֶשׁ לְכוֹנֵן אֶת עֲדָתָם כְחֵפֶץ לִבָּם, לִבְחַר מִקִּרְבָּם רָאשִׁים, אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם תִּשַּׁק כָּל הָעֵדָה וּבְיָדָם לָשׂוּם עֹנֶשׁ עַל כָּל הַמַּמְרִים אֶת פִּיהֶם. וְרַק אָסְרָה עֲלֵיהֶם לְהִתְחַתֵּן עִם הַנּוֹצְרִים וְלָשֵׂאת מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה.

36. הַגָדוֹל שֶׁבְּרַבָּנֵי הוֹלַנְדִיָּה הָיָה רַבִּי מְנַשֶׁה בֶּן-יִשְרָאֵל. אָבִיו רַבִּי יוֹסֵף הָיָה מַרַנִּי וְיָמִים רַבִּים הָיָה כָלוּא בְּבֹר הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, אַךְ לְסוֹף נִמְלַט מִשָּׁם וַיָּבוֹא הוּא וּבְנוֹ הַיֶּלֶד מְנַשֶּׁה לְאַמְשְׁטַרְדַּם. מְנַשֶּׁה הָיָה בַעַל כִּשְׁרוֹנוֹת נַעֲלִים וַיִּשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וַיֵּדַע עֶשֶׂר שָׂפוֹת לִכְתֹּב וּלְדַבֵּר בָּהֶן. הוּא לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחַת רַבִּי יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל. רֵעִים רַבִּים הָיוּ לוֹ גַּם בֵּין חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים וְהֶחֱלִיף עִמָּהֶם מִכְתָּבִים. אוּלָם יְדִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת הָיוּ שִׁטְחִיּוֹת מְאֹד, וְעַל כֵּן הֶאֱמִין גַּם בְּכָל הַזָּיוֹת הַמְּקֻבָּלִים.

37. בַּיָּמִים הָהֵם הֵסִירוּ גַם הָאַנְגְּלִים אֶת עֹל הַדָּת הַקַּתּוֹלִית מֵעֲלֵיהֶם. וְהָאַנְגְּלִים שָׁקְדוּ מְאֹד עַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כֵּן הָגוּ בְלִבָּם כָּבוֹד לְהָעָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַנְּבִיאִים. מַזְכִּיר הַפַּרְלַמֶּנְטְ נִיקוֹלַאי, אִישׁ נוֹצְרִי, חִבֵּר סֵפֶר בִשְׂפַת אַנְגְּלִיָּה “לְהָגֵן עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַנִּבְחָר”. אָז הִתְעוֹרֵר רַבִּי מְנַשֶּׁה בֶן יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא לוֹנְדוֹנָה וַיַּגֵּשׁ כְּתַב בַּקָּשָׁה אֶל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, הוּא הַגִּבּוֹר קְרוֹמְוִיל, כִּי יַרְשֶׁה לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ. וַיֵּאוֹת לוֹ הַשַּׂר וַיִּתֵּן רְשׁוּת לְמִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת לְהִתְיַשֵּׁב בְּלוֹנְדוֹן. בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ (1657 אחב"ש) מֵת רַבִּי מְנַשֶּׁה וַיִּקָּבֵר בְּעִיר מִידְלְבּוּרְגְ.

38. הַמַּרַנִּים בְּהִמָּלְטָם מֵאַרְצוֹת הַקַּתּוֹלִים מִצִּפָּרְנֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה יֵשׁ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עִמָּהֶם רַבִּים מִמִנְהֲגֵּי הַקַּתּוֹלִים, וְגַם אַכְזְרִיּוּת שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה בִּכְלָל. הֵם אֲשֶׁר סָבְלוּ בְעַצְמָם מִקִּנְאַת הַדַּת שֶׁל הַנּוֹצְרִים, יֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ אַחֲרֵי כֵן מְקַנְאִים לְדָתָם כַּנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקִים. אִישׁ אֶחָד מֵהַמַּרַנִּים, אוּרִיאֵל אַקּוֹסְטָא, נוֹלַד בְּפוֹרְטוּגַל וַיִּתְחַנֵּךְ כְּקַתּוֹלִי אָדוּק, אוּלָם הֵחֵל לַהֲגוֹת בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וַיֵּט לִבּוֹ אַחַר דַּת יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֵךְ אַמְשְׁטַרְדַּמָּה הוּא וְאָחִיו וְאִמּוֹ וַיָּשׁוּבוּ לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. אוּלָם בְּכָל אַהֲבָתֹו שֶׁאָהַב אוּרִיאֵל אֶת הַיַּהֲדוּת לֹא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו אֶת עֹל הַמִּצְוֹת, וּמִלְּבַד כִּי לֹא נִזְהָר לְשָׁמְרָם, עוֹד הוֹסִיף לְהַדִּיחַ גַּם אֶת אֲחֵרִים מִתּוֹרַת הָרַבָּנִים. רַבָּנֵי אַמְשְׁטַרְדַּם הֵעִידוּ בוֹ כִּי יֶחְדַּל מִדַּרְכּוֹ, אַךְ אוּרִיאֵל מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. אָז הִכְרִיזוּ עָלָיו הָרַבָּנִים חֵרֶם. וְאוּרִיאֵל עוֹד הוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת עָרְפּוֹ וּבְסִפְרוֹ אֲשֶׁר כָּתַב בִּשְׂפַת פּוֹרְטוּגַל “חֵקֶר הַמָּסֹרֶת”, כִּחֵשׁ בְּהַשְׁאָרַת הַנֶּפֶש, בְּאָמְרוֹ כִּי עַל פִּי תוֹרַת מֹשֶה אֵין יְסוֹד לְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת. אָז הִלְשִׁינוּ עָלָיו הָרַבָּנִים לִפְנֵי יוֹעֲצֵי הָעִיר וַיְשִׂימוּהוּ בְבֵית הַסֹּהַר. וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן יָצָא לחָפְשִׁי, וְאַךְ עֹנֶשׁ כֶּסֶף הוּשַׂם עָלָיו. עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה אוּרִיאֵל מֻטָּל בְּחֵרֶם. כַּאֲשֶׁר קָשְתָּה עָלָיו הַמִּלְחָמָה עִם הָרַבָּנִים רָאָה אוּרִיאֵל כִּי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפָנָיו, כִּי אִם לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי רוֹדְפָיו וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם סְלִיחָה. אַךְ הַכָּרָתוֹ הַפְּנִימִית לֹא נְתָנַתּוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. לְסוֹף נִכְנַע אוּרִיאֵל וַיַּחֲלֵט לְוַתֵּר עַל דֵּעוֹתָיו, וַיְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּפִיו עַל עֲוֹנוֹ. עַל פִּי פְקֻדַּת הָרַבָּנִים קָרָא אוּרִיאֵל אֶת הַוִּדּוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמַעֲמַד הָרַבָּנִים בְּאָזְנֵי הַקָּהָל הָרַב אֲשֶׁר נֶאֱסַף שָׁמָּה, וְאַחֲרֵי הַוִּדּוּי לֻקָּה ל"ט מַלְקוֹת וְאַחֲרֵי כֵן עוֹד נֶאֱנַס לִשְׁכַּב עַל יָד הַמִּפְתָּן וְכָל הָעָם פָּסְעוּ עָלָיו. הַשִּׁפְלוּת וְהַבּוּז אֲשֶׁר נָשָׂא אוּרִיאֵל מֵהַוִּדּוּי הַזֶּה הִדְאִיבוּ מְאֹד אֶת לִבּוֹ, עַד כִּי שָׂם קֵץ לְחַיָּיו בִּקְנֵה רֹבֶה. (1570 אחב"ש)

39. בַּיָּמִים הָהֵם נוֹלַד בְּאַמְשְׁטַרְדַּם הַפִּלּוֹסוֹף הַגָּדוֹל בָּרוּךְ (בֶּנֶדִיקְטוּס) שְפִינוֹזָא. בְּיַלְדוּתוֹ (1562–1607 אחב"ש) לָמַד בְּאַמְשְׁטַרְדַּם בַּ“תַּלְמוּד-תּוֹרָה”, אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ שֶׁבַע מַחְלְקוֹת, וּמִמֶּנּוּ יָצְאוּ חֲכָמִים רַבִּים בְּתוֹרָה וָדָעַת. רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו הִשְתּוֹמְמוּ עַל כִּשְׁרוֹנוֹת הַנַּעַר וַיֹּאמְרוּ כִּי יִהְיֶה גָאוֹן תַּלְמוּדִי. אוּלָם יַחַד עִם חָכְמַת הַתַּלְמוּד לָמַד הַנַּעַר גַּם סִפְרֵי חֲקִירָה שֶׁל חַכְמֵי סְפָרָד, וְאַחֲרֵי כֵן לָמַד גַּם שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וּבְיִחוּד שְׂפוֹת יָוָן וְרוֹמָא. בְּשִׂכְלוֹ הַכַּבִּיר יָסַד שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלֶיהָ, וְכָל הַמַּאֲמִינִים בְּאֵיזֹו אֱמוּנָה שֶׁתִּהְיֶה רָגְזוּ וְהִתְקַצְּפוּ עָלָיו מְאֹד. הָרַבָּנִים הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ, וְקַנָּאי אֶחָד אָמַר לְהָרְגוֹ נָפֶשׁ. אָז יָצָא בָרוּךְ מֵאַמְשְׁטַרְדַּם וַיֵּשֶׁב בַּכְּפָר לֹא הַרְחֵק מֵהָעִיר, וּמִשָּׁם נָסַע לְרִינְשְבּוּרְגְּ, וְאַחַר הִתְיַשֵּב בְּהַאַג. הוּא הִתְבּוֹדֵד בִּמְעוֹנוֹ וַיִּשְׁקֹד תָּמִיד עַל לִמּוּדָיו וְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת בַּיּוֹם עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ – לְטִישַׁת זְכוּכִיּוֹת מִשְׁקָף – אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הִתְפַּרְנֵס בְּדוֹחֵק. מוֹקִירָיו הָרַבִּים בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ לוֹ פְּרָס וְגַם הִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אַךְ הוּא מֵאֵן לְקַבְּלָן. הוּא הָיָה עָנָו וְצָנוּעַ וְעִם זֶה עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִצִּיעוּ לְפָנָיו לִהְיוֹת פְּרוֹפִיסוֹר בְּהַיְדֶלְבֶּרְגְּ, מֵאֵן שְׁפִּינוֹזָא לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת בְּיָרְאוֹ פֶּן יִצְטָרֵךְ בִּגְלָלָהּ לְוַתֵּר עַל דֵּעוֹתָיו.

אוּלָם הַשְׁפָּעַת הַפִּלּוֹסוֹף הָאַדִּיר הַזֶּה גְּדוֹלָה הָיְתָה רַק עַל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת, וּסְפָרָיו הוֹעִילוּ מְאֹד לְשַׁחֲרֵר אֶת רוּחַ הָאָדָם מִכַּבְלֵי יְמֵי הַבֵּינַיִם; אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לֶהֱנוֹת מִפְּרִי חָכְמָתוֹ, כִּי הוּא כָתַב אֶת סְפָרָיו בִּשְׂפַת רוֹמָא, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מוּבֶנֶת לָהֶם. וּמִלְּבַד זֹאת עוֹד לֹא כָלוּ הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּם, וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים הָיוּ עוֹד כְּרוּכִים עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיְתָה דַּעְתָּם מְיֻשֶּׁבֶת לִקְלֹט שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית חֲדָשָׁה וַעֲמֻקָּה עַד מְאֹד.

ו. הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין.    🔗

40. עוֹד מִימֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לְהִמָּלֵט מֵאֲרְצוֹת הַמַּעֲרָב הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים אֶל אֶרֶץ פּוֹלִין וְלִיטָה. בַּאֲרָצוֹת הָהֵן דְּרוּשִׁים הָיוּ סוֹחֲרִים חָרוּצִים, וְעַל כֵּן קִבְּלוּ מַלְכֵי פוֹלִין אֶת הַיְּהוּדִים בְּרָצוֹן, וַיִּתְּנוּ עַל יָדָם לִגְבוֹת אֶת מַסֵּי הַמֶּמְשָׁלָה, גַּם מָסְרוּ לָהֶם בַּחֲכִירָה אֶת הַזְּכוּת לָצֶקֶת מַטְבֵּעוֹת. עַל הַמַּטְבֵּעוֹת הָהֵן חֲרוּתוֹת שְׁמוֹת מַלְכֵי פוֹלִין בְּאֹותִיּוֹת עִבְרִיּוֹת. וּכְכֹל אֲשֶׁר רַבּוּ הַגְּזֵרוֹת וְהָרְדִיפוֹת בְּאֵירוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית כֵּן הוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לָצֵאת מִשָׁם אַרְצָה פוֹלִין. אָמְנָם הֶהָמוֹן הַפּוֹלַנִּי שָׂנֵא אֶת הַיְּהוּדִים הַזָּרִים, אַךְ הַמְּלָכִים הֵגִינוּ עֲלֵיהֶם בְּחָזְקָה וַיִּתְּנוּ לָהֶם זְכֻיּוֹת רַבּוֹת וְנִכְבָּדוֹת מְאֹד.

41. בְּיִחוּד הוּטַב מַעֲמָדָם בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם קַזִּימִיר הַגָּדוֹל. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הִשְׁתַּדֵּל (1263–1300 אחב"ש) מְאֹד לְטוֹבַת כָּל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ מַלְכוּתוֹ, וְגַם עַל הָאִכָּרִים, אֲשֶׁר הָיוּ נִבְזִים וּשְׁפֵלִים בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים הַגְּאֵיוֹנִים, חָסָה עֵינוֹ, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ “מֶלֶךְ הָעֲבָדִים”; וְהוּא הִטָּה חֶסֶד גַּם לַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם זְכֻיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְהִתְנַהֵג עַל פִּי מִנְהָגֵיהֶם וְחֻקֵּי תוֹרָתָם. אַחֲרֵי כֵן אָהַב הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה עִבְרִיָּה אַחַת יָפָה וּשְׁמָהּ אֶסְתֵּר וַתֵּלֶד לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יָצְאוּ מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת נוֹדָעוֹת לְשֵׁם בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת שֶׁבְּפוֹלִין וּשְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר הִתְחַנְּכוּ בַדַּת הַיְּהוּדִית.

אַךְ לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַשַּׁלְוָה לְיִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָפִיחַ רוּחַ שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים גַּם בְּלִבּוֹת הַפּוֹלַנִּים, וּלְתַכְלִית זוֹ הִמְצִיאוּ תַחְבֻּלּוֹת אָוֶן שׁוֹנוֹת. וּמִלְּבַד זֶה, לְאַט לְאַט נוֹסְדָה בְּעָרִים שׁוֹנוֹת מִפְלֶגֶת סוֹחֲרִים נוֹצְרִים, וְהֵם קִנְאוּ בַּסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים וַיְבַקְשׁוּ תַחְבֻּלוֹת לִגְדֹּר בְּעַד הַיְּהוּדִים לְבַל יִתְחָרוּ עִמָּהֶם בְּמִסְחָר.

42. בִּימֵי מֶמְשֶׁלֶת וְלַדִּיסְלַב יַגֶּלָּא הֶעֳלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי חִלְלוּ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים וְכִי מֵהַלֶּחֶם זָב דָּם, וְעוֹד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת רַבּוֹת נַעֲשׂוּ לַלֶּחֶם הַהוּא. וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת רַב הָעִיר פּוֹזְנָא וְעִמּוֹ עוֹד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִישׁ מֵחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עִנּוּ אוֹתָם קְשָׁרוּם אֶל עַמּוּדֵי-עֵץ וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵש וְגַם שָׂמוּ (1329 אחב"ש) עֹנֶשׁ עַל הַקְּהִלָּה לְשַׁלֵּם מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה סְכוּם רַב לְטוֹבַת בָּתֵּי תְפִלַּת הַדּוֹמִינִיקִים.

43. בְּעִיר קְרָקוֹי יָצָא כֹמֶר אֶחָד מִבֵּית תְּפִלָּתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְחַג פִּסְחָם וַיִּפֶן אֶל כָּל הָעָם הַהוֹלְכִים עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר כִּי מָצָא מִכְתָּב עַל הַבָּמָה, שֶׁבּוֹ כָתוּב כִּי הַיְּהוּדִים הָרְגוּ אֶתְמֹל יֶלֶד נוֹצְרִי, וְכִי זָרְקוּ אֶבֶן בְּכֹמֶר אֶחָד בְּעֵת נָשְׂאוֹ אֶת הַצְּלָב בְּיָדוֹ. עַד מְהֵרָה שָׁלַח הֶהָמוֹן אֶת יָדוֹ בַּיְּהוּדִים וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם רָב וְאֶת רְכוּשָׁם בָּזָזוּ. רַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם מִפַּחַד הַמָּוֶת וּבְנֵי הַמּוּמָתִים נִטְבְּלוּ לְשֵׁם דַּת הַנּוֹצְרִים בְּחָזְקָה. (1377 אחב"ש)

44. בִּימֵי קַזִּימִיר IV הוּטַב מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הוּא לֹא שָׂם בָּרִאשׁוֹנָה לֵב לְדִבַּת הַכְּמָרִים וַיְאַשֵּׁר אֶת כָּל זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם קַזִּימִיר הָרִאשׁוֹן, אַף כִּי הַיְּהוּדִים לֹא יָכְלוּ לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת עֶצֶם כְּתַב יַד קַזִּימִיר, כִּי נִשְׂרַף, וְאַךְ הַעְתָּקָה מִמֶּנּוּ הֶרְאוּ לוֹ. אוּלָם הַכְּמָרִים לֹא שָׁקְטוּ וְלֹא דָמוּ וַיְּדַבְּרוּ בְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, כִּי לֹא יַמְרֶה אֶת פִּי רָאשֵׁי הַכְּהֻנָּה וְיֶחְדַּל מֵעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם הַיְּהוּדִים שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם, עַד כִּי נֶאֱנַס הַמֶּלֶךְ לְשַׁנּוֹת אֶת דְּבָרוֹ וּלְהַמְעִיט אֶת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים וּלְהַבְדִּילָם לְרָעָה מִשְׁאָר אֶזְרָחֵי הָאָרֶץ. עַל הַיְּהוּדִים הָיָה לָשֶׁבֶת בִּרְחֹב מְיֻחָד, לָשֵׂאת אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם וְלָשׂוּם עַל רָאשֵׁיהֶם כֹּבַע עִם מִגְדָּל כִּדְמוּת קָרֶן.

45. סְגיזִמוּנְד הָרִאשׁוֹן הָיָה מֶלֶךְ יָשָׁר וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁווֹת אֶת הַיְּהוּדִים בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם עִם כָּל הָאֶזְרָחִים, אַךְ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים שָׂמוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד עֲלִילוֹת. אִשָּה אַחַת זְקֵנָה סָרָה מֵאַחֲרֵי הַדַּת הַקַּתּוֹלִית וְגַם לֹא כִחֲדָה כִי לִבָּהּ נֹוטֶה לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל; בְּעַד חַטָּאתָהּ (1469 אחב"ש) זֹאת שְׂרָפוּהָ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל יָצָא הַקֶּצֶף, כִּי אָמְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי מִפַתִּים הֵם אֶת הַנּוֹצְרִים לַעֲזֹב אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ חוֹקְרִים לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמְנָם אַחֲרֵי הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה נוֹדַע כִּי הַיְּהוּדִים לֹא אָשְׁמוּ בִּמְאוּמָה, אַךְ כָּל יְמֵי הַחֲקִירָה לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים שַׁלְוָה. אַחֲרֵי כֵן בָּדוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי הֵם אוֹמְרִים לָקַחַת אֶת נִכְסֵיהֶם וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיּוֹסֶף הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ חוֹקְרִים לַחְקֹר אַחַר הַשִּׂטְנָה הַהִיא. וְגַם הַפַּעַם נוֹדַע כִּי אַךְ שֶׁקֶר דִּבְּרוּ שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים, אֲבָל גַּם אָז לֹא הָיוּ עוֹד הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מֵאָסוֹן. בָּעִיר בִּילְסְק הֶעֱלִילוּ עַל יְהוּדִי אֶחָד כִּי הֵמִית נַעֲרָה נוֹצְרִית. כַאֲשֶׁר הֶעֱלוּהוּ עַל בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ הִגִּיד הַיְּהוּדִי בִּפְנֵי כֹל, כִּי אַךְ חִנָּם יִשְׁפְּכוּ אֶת דָּמוֹ, כִּי הוּא אֵינֶנּוּ אָשֵׁם בִּמְאוּמָה, אַךְ שׁוֹפְטָיו לֹא שָׁתוּ לִבָּם⁶ לִדְבָרָיו וַיְמִיתוּהוּ. אָמְנָם כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נָתַן פְּקֻדָּה לְבַל יוֹסִיפוּ לִשְפֹּט אֶת הַיְּהוּדִים בְּעַד עֲלִילוֹת כָּאֵלֶּה, יַעַן כִּי נוֹדַע לוֹ, כִי בַשֶּׁקֶר יְסוֹדָן, אַךְ מָה יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת אִם רַבּוּ צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים כָּאַרְבֶּה וּבְכָל תַּחְבֻּלוֹת הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְרָעָתָם. גַּם הַמֶּלֶך הַנָּאוֹר סְטֶפַן בַּטּוֹרִי, אֲשֶׁר הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת עִם יִשְׂרָאֵל וְהֵגֵין בַעֲדָם בְּכָל כֹּחוֹ, לֹא יָכוֹל לַעֲצֹר לִפְעָמִים בְּעַד מְשׁוּבַת צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְיָמָיו פָּרְעוּ בַּיְּהוּדִים בְּעִיר פּוֹזְנָא פְּרָעוֹת גְּדוֹלוֹת; אֲחָדִים נֶהֶרְגוּ וְרַבִּים הָיוּ לָבַז. (1507 אחב"ש)

46. בְּאֶרֶץ פּוֹלִין הָיְתָה הַשְׁפָּעַת הָאֲצִילִים רַבָּה מְאֹד עַל הַנְהָגַת הַמְּלוּכָה, וְלִפְעָמִים הָיָה כֹחָם יָפֶה מִכֹּחַ הַמֶּלֶךְ, כִּי הַמֶּלֶךְ הָיָה תָלוּי בְּדַעְתָּם. וְהָאֲצִילִים שָׂמוּ לִבָּם רַק לְתַעֲנוּגֵיהֶם וּלְהַרְאוֹת אֶת גְּדֻלָּתָם. בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם נִמְצְאוּ יְהוּדִים אֲשֶׁר חָכְרוּ מֵהֶם בָּתֵּי-יַיִן וְכַדּוֹמֶה. בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַיְּהוּדִי מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הֶאָצִיל הָיָה הֶאָצִיל נוֹתֵן לַיְּהוּדִי לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה, אַךְ לִפְעָמִים בְּלִי כָל סִבָּה נְכוֹנָה לָבְשָׁה אֶת הֶאָצִיל רוּחַ רָעָה, וַיִּתְקַצֵּף, וַיּוֹרֶד אֶת הַיְּהוּדִי מִגְּדֻלָּתוֹ וְלִפְעָמִים עוֹד צִוָּה לָדוּשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּשּׁוֹטִים אוֹ לְהָרְגוֹ. הַיְּהוּדִי נָחְשַׁב בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים כְּרֶמֶשׂ נִבְזֶה. הַמָּסֹרָה מְסַפֶּרֶת, כִּי אַחַד הָאֲצִילִים הָרַג אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיָה חוֹסֶה בְצֵל אָצִיל אַחֵר; כִּשְׁמֹעַ הֶאָצִיל הַהוּא, וַיִּחַר לוֹ כִי הֵעֵז הָרוֹצֵחַ לָהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְהָרוֹצֵחַ, צִוָּה וַיִּתְפְּשׂוּ מֵהַיְּהוּדִים הַיּוֹשִׁבִים בְּעִירוֹ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וַיַּנִיחוּ אוֹתָן בַּעֲגָלָה כָּעֳמָרִים, וַיִּהַדְּקוּן בַּמּוֹט וּבְחֶבֶל, וַיִּשַׁלְּחֵן אֶל הֶאָצִיל הֶעָלוּב בְּמַתָּנָה לְפַיְסוֹ בְּעַד הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ הַנִּרְצָח. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי נֶאֱנַס הַיְּהוּדִי לְהִכָּנַע וּלְהִתְרַפֵּס תָּמִיד לִפְנֵי הָאֲצִילִים הֶעָרִיצִים, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְרַגְּלוּ הַיְּהוּדִים בְּשִׁפְלוּת וְהֵכְנָעָה בְעָמְדָם לִפְנֵי כָל אָצִיל וְנוֹשֵׂא מִשְׂרָה, וְלָשֵׂאת דּוּמָם כָּל בִּזָּיוֹן, וּבִלְבַד כִּי לֹא יְמִיתוּהוּ.

47. אָמְנָם הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁלָּמְדוּ הַיְּהוּדִים לְהַרְאֹות בִּפְנֵי הַתַּקִּיפִים לֹא פְנִימִית הָיְתָה, כִּי אִם רַק לְמַרְאֵה עֵינָיִם. בְּקֶרֶב לִבּוֹ הָיָה הַיְּהוּדִי מְבַזֶּה אֶת הָאָצִיל הַשִּׁכּוֹר, הָרוֹדֵף תַּעֲנוּגִים וַחֲסַר הַדֵּעָה; וְעַל כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא הָיָה הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לוֹ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. אֶפֶס בְהִתְרַחֲקוֹ מִמֶּנּוּ, בָּזָה הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לַפּוֹלַנִּים וְלֹא נָתַן לִבּוֹ לָדַעַת אֶת סִפְרוּת הַפּוֹלַנִים, גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר הָיְתָה הַסִּפְרוּת הַפּוֹלַנִּית, צוֹמַחַת וּפוֹרַחַת.

48. וּבְכָל זֹאת הָיְתָה פוֹלִין כְּגַן עֵדֶן לַיְּהוּדִים לְעֻמַּת אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה לָהֶם כְּתָפְתֶּה. פֹּה בְּאֶרֶץ פּוֹלִין, לֹא הָיוּ הָרְדִיפוֹת אֲיֻמּוֹת וּתְכוּפוֹת כָּל כַּךְ, וְהַפְּרוּטָה הָיְתָה מְצוּיָה. עַל כֵּן רַבּוּ מְאֹד הַיְּהוּדִים הַבָּאִים לָשֶׁבֶת בְּפוֹלִין, עַד כִּי הָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לְמֶרְכַּז הַיַּהֲדוּת. וּבָעֵת אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת תּוֹגַּרְמָה הָיְתָה דַּעַת הַיַּהֲדוּת, הַתַּלְמוּד וְהַסִּפְרוּת הָרַבָּנִית, הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת, גָּדְלָה וְרָחְבָה בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין וְלִיטָה.

49. עַל פִּי חֻקֵּי הַמֶּמְשָׁלָה נִבְדְּלוּ הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין מִשְׁאָר הָאֶזְרָחִים, וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם הִשְתַּדְּלוּ לְהִבָּדֵל מֵהַפּוֹלַנִּים. וַיִּהְיוּ לִקְּהִלּוֹת מְסֻדָּרוֹת וּמְהֻדָּקוֹת בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, וְרַק בִּכְפָרִים וּבְעָרֵי הַמִּצְעָר לֹא יָכְלוּ לְפִי קַטְנוּתָן לְהִתְאַחֵד לִקְהִלּוֹת, וַיִּסָפְחוּ אֶל אַחַת הַקְּהִלּוֹת הַסְּמוּכָה לָהֶן. מִסְפַּר מַנְהִיגֵי הַקָּהָל הָיָה לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל הַקְּהִלָּה. בְּרֹאשׁ הַקָּהָל עָמְדוּ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי הָעִיר; אַחֲרֵיהֶם טוּבֵי הָעִיר וְאַלּוּפֶיהָ, וְתַחְתֵּיהֶם דַּיָּנִים וְגַבָּאִים. הָרָאשִׁים וְטוּבֵי הָעִיר בְּמִסְפַּר לֹא פָחוּת מִשִּׁבְעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מִתְאַסְּפִים יַחַד לָדוּן בְּעִסְקֵי הַקְּהִלָּה, לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאֲנָשִׁים, כַּמָּה מַס יְשַׁלְּמוּ לְהַמֶּמְשָׁלָה וּלְצָרְכֵי הַקְּהִלָּה וּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ וּבָתֵּי הַחֶסֶד, לְפַקֵּחַ עַל הַחִנּוּךְ, לָדוּן וּלְפַשֵּׁר כָּל רִיב בְּעֶזְרַת הָרַבָּנִים וְהַדַּיָּנִים. הָרַב, אַף כִּי נֶחְשַׁב לְרֹאשׁ הָעֵדָה, בְּכָל זֹאת הָיָה תָלוּי בְּדַעַת רָאשֵׁי הַקָּהָל, כִּי הָרַב הָיָה נִבְחַר רַק לִזְמַן קָבוּעַ וְרָאשֵׁי הַקָּהָל הֵמָּה הָיוּ הַבּוֹחֲרִים בּוֹ.

50. כָּל הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת הָיוּ מִתְאַסְּפִים לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת יַחַד, וְאָז נֶחְלְטוּ כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת וְנִתְפַּשְּׁרוּ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין קְהִלָּה וּקְהִלָּה. אֲסַפוֹת רָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁבְאֶרֶץ פּוֹלִין נִקְרְאוּ “וַעַד אַרְבַּע אֲרָצוֹת”: פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה עִם הָעִיר הָרֹאשָׁה – פּוֹזְנָא; פּוֹלִין הַקְּטַנָּה וְעִיר הָרֹאשָׁה – קְרַקוֹי; פֹּדֹלִיָּה וְעִיר הָרֹאשָׁה – לְבוֹב; וָהְלִין וְעִיר הָרֹאשָׁה –אָסְטְרָה. וּמִלְּבַד זֶה הָיָה וַעַד לְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁל אֶרֶץ לִיטָה לְבָד. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִתְאַסְּפִים אֶל עִיר אַחַת גְּדוֹלָה בִּימֵי הַשּׁוּק – יְרִיד – יַעַן כִּי אָז הִתְאַסְּפוּ שָׁמָּה הַסּוֹחֲרִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ, וְהָיָה כָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ טַעֲנוֹת וּתְבִיעוֹת עַל רֵעֵהוּ, וְהִגִּישׁ מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הַוַּעַד. בְּיִחוּד בָּחֲרוּ אֶת הָעִיר לוּבְּלִין לַאֲסֵפוֹתֵיהֶם. בִשְׁנַת 1510 הֶחֱלִיט הַוַּעַד לֶאְסֹר עַל הַיְּהוּדִים לְבַל יְקַבְּלוּ בַחֲכִירָה אֶת גְּבִיַּת הַמַּסִּים וְכַדּוֹמֶה, לְבַל יָמִיטוּ בָזֶה רָעָה עַל עַמָּם כֻּלּוֹ.

51. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ לְבָדָד וְיִבָּדְלוּ מֵעַם הָאָרֶץ בְּחַיֵּיהֶם הַפְּנִימִים, לֹא יִפָּלֵא אֵפוֹא, כִּי שָׂמוּ לִבָּם רַק אֶל מוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶל הַתַּלְמוּד בִלְבָד. וַיְהִי הַתַּלְמוּד לְעַמּוּד הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר עָלָיו הָיָה נִשְׁעַן כָּל בֵּית חַיֵּיהֶם הַבַּיְתִיִּים וְהַצִּבּוּרִיִּים. וּבְשָׁקְדָם לְהָפִיץ אֶת דַּעַת הַתַּלְמוּד וְסִפְרוּת הָרַבָּנִים שֶׁאַחַר הַתֵּלְמוּד בְּקֶרֶב כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִבְּלוּ רִשְׁיוֹן מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה לְיַסֵּד בְּכָל מָקוֹם בָּתֵי יְשִׁיבָה. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה עַל פִּי הָרֹב רַב הָעִיר וְאִם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרַב לִדְרֹשׁ בִּישִׁיבָה, הָיוּ מְמַנִּים לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה אִישׁ אַחֵר גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְהָעֵדָה שִׁלְּמָה אֶת שְׂכָרוֹ בְיָד רְחָבָה. לְתַלְמִידִים עֲנִיִּים הָיוּ נוֹתְנִים כְּמוֹ כֵן מִקֻּפַּת הָעֵדָה דְּמֵי שָׁבוּעַ, וְכָל אֶחָד מֵהַבַּחוּרִים הָיָה חַיָּב לְלַמֵּד לְמִצְעָר לִשְּׁנֵי נְעָרִים. וְכִמְעַט לֹא הָיָה בַיִת, אֲשֶׁר בֹּו לֹא נָתְנוּ בְכָל יוֹם אֹכֶל לְאֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים הָעֲנִיִּים. כֵּן הִתְפַּשְּׁטָה דַעַת הַתּוֹרָה מְאֹד בֵּין כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

52. וְכַךְ הָיְתָה דֶּרֶךְ לִמּוּדָם: בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְאַסְּפִים לוֹמְדֵי הָעִיר וְהַבַּחוּרִים תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. בְּשֶׁבֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה עַל מְקוֹמוֹ הִצִּיעַ לְפָנָיו כָּל אֶחָד אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְפָתְרָהּ בְעַצְמוֹ. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה מֵשִיב לְכָל אֶחָד, וַאֲחֵרי-כֵן קָרָא אֶת שִׁעוּרוֹ בְּתַלְמוּד אוֹ בְּפוֹסְקִים, וְאַחֲרֵי-כֵן הִצִּיעַ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים וִכּוּחַ לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת בְּאֵיזֶה עִנְיָן בְּתַלְמוּד. הַוִּכּוּחַ נִקְרָא בְשֵׁם “חִלּוּק” וְהוּא הוֹעִיל הַרְבֵּה לְחַדֵּד אֶת הַלּוֹמְדִים וּלְבָרֵר אֶת הַהֲלָכָה.

53. עַל יַד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נִמְנֶה מַשְׁגִּיחַ אֶחָד, אֲשֶׁר עָלָיו הָיָה לְבַקֵּר בְּכָל יוֹם אֶת הַחֲדָרִים לִרְאוֹת אִם עוֹשִׂים הַמְלַמְּדִים אֶת מְלַאכְתָּם בֶּאֱמוּנָה “וְלֹא יֵלְכוּ הַיְלָדִים בָּטֵל”. פַּעַם בַּשָּׁבוּעַ הָיוּ הַיְלָדִים מִתְאַסְּפִים אֶל בֵּית הַגַּבָּאִי לְהִבָּחֵן בְּכָל מַה שֶלָּמְדוּ בַּשָּׁבוּעַ הַהוּא. כָּל “צוּרְבָא מֵרַבָּנָן” הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יוֹדְעָיו, וְעַל כֵּן הָיוּ רַבִּים מִשְׁתַּדְּלִים לִקְנוֹת לָהֶם שֵׁם צוּרְבָא מֵרַבָּנָן.

54. הַמְּצֻיָּנִים בְּרַבָּנֵי פוֹלִין הָיוּ רַבִּי מֹשֶׁה אִיסֶרְלִיס – רַמָ“א – וּבֶן דּוֹרוֹ אִישׁ רִיבוֹ רַבִּי (1450–1502 אחב"ש) שְׁלֹמֹה לוּרְיָא – רַשַ”ל. – רַבִּי מֹשֶׁה (1440–1503 אחב"ש) הָיָה בֶן אַחַד מֵרָאשֵׁי הָעֵדָה בִּקְרַקוֹי, וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים נִתְמַנֶּה בְעִיר מוֹלַדְתּוֹ לְרַב וְדַיָּן וּלְרֹאשׁ יְשִׁיבָה. הוּא בָחַן אֶת הַסֵּפֶר “שֻׁלְחָן עָרוּךְ” וַיַּרְא כִּי מְחַבְּרוֹ כִּילִיד סְפָרַד לֹא שָׁת לִבּוֹ לְמִנְהֲגֵי אַשְׁכְּנַז, וַיַּשָׂם רַבִּי מֹשֶׁה נוֹסָפוֹת עַל “הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ” הַיְדוּעוֹת בְּשֵׁם “הַגָּהוֹת רַמָ”א“. מִלְבַד זֹאת חִבֵּר רַמָ”א עוֹד סְפָרִים אֲחָדִים. הוּא יָדַע גַּם אֶת הַסִּפְרוּת הַפִּלּוֹסוֹפִית שֶׁל חַכְמֵי סְפָרַד, וּבְסִפְרוֹ “תּוֹרַת הָעוֹלָה” הִשְׁתַּדֵּל לְבָאֵר אֶת תָּכְנִית בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל כֵּלָיו, שֶׁהֵם רוֹמְזִים לְמוּשָׂגֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה. רַבָּנִים רַבִּים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק הֵרִיצוּ אֵלָיו אֶת שְׁאֵלוֹתֵיהֶם וְהוּא עָנָה לָהֶם, כַּכָּתוּב בְסֵפֶר “שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת רַמָ”א".

55. רַבִּי שְׁלֹמֹה לוּרְיָא נוֹלַד בְּפוֹזְנָא. הוּא כָּתַב חִדּוּשִׁים עַל שַ“ס בְּשֵׁם “יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה” עַל פִּי דֶרֶךְ הַמְפָרְשִׁים הָרִאשׁוֹנִים בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת וְכַדּוֹמֶה. הוּא שָׁגָה בְּקַבָּלָה וְהוֹכִיחַ אֶת הָרַמָ”א עַל אֲשֶׁר יִשְׁגֶּה בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה. וְהָרַמָ“א הֵשִׁיב לוֹ, כִי הַקַּבָּלָה מַזִּיקָה יוֹתֵר לַיַּהֲדוּת מֵהַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וּבִפְרַט אַחֲרֵי שֶׁהוּא שׁוֹאֵב אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לֹא מִמַּעְיָן זָר, כִּי אִם מִסִּפְרֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּהָרַמְבַּ”ם וְכַדּוֹמֶה.

56. תַּלְמִיד הָרַמָ“א – רַבִּי מָרְדְּכַי יָפֶה (מֵת בִּשְׁנַת 1542) הָיָה רַב בְּלוּבְלִין וְעוֹד עָרִים גְּדוֹלוֹת, וַיֵּשֶׁב רֹאשׁ בְּוַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת. הוּא חִבֵּר סֵפֶר “לְבוּשִׁים” בַּהֲלָכָה וַאַגָּדָה. שְׁמוֹ הָיָה גָדוֹל מְאֹד, וְכָל הָרַבָּנִים נִכְנְעוּ מִפָּנָיו. אַחֲרָיו נֶחְשַׁב לִזְקַן הָרַבָּנִים רַבִּי יְהוֹשֻעַ פַלְקְ כֹּהֵן מְחַבֵּר “סֵפֶר מְאִירַת עֵינָיִם” – סְמַ”ע – עַל “שֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט”. בִּמְפָרְשֵׁי הַתַּלְמוּד הִצְטַיְּנוּ רַבִּי מֵאִיר מִלּוּבְּלִין – מַהֲרַ“ם – מְחַבֵּר סֵפֶר “מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים”, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אֶדְלִישׁ – מַהַרְשָׁ”א. –שְנֵי הַמְפַרְשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ לְעֵינַיִם לְכָל הַהוֹגִים בַּתַּלְמוּד. אוּלָם רֹב הַלּוֹמְדִים שָׂמוּ לָהֶם אֶת עִקַּר לִמּוּדָם בְּ“שֻׁלְחָן עָּרוּךְ”. רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִיס כָּתַב סֵפֶר “בַּיִת חָדָשׁ” עַל סִפְרֵי הַטּוּרִים. בִּשְׁנַת 1576 נִדְפַּס “שֻׁלְחָן עָרוּךְ יוֹרֶה דֵעָה” עִם שְׁנֵי מְפָרְשִׁים חֲדָשִׁים: “טוּרֵי זָהָב” (ט"ז) לְרַבִּי דָּוִד הַלֵּוִי וְ“שִׂפְתֵי כֹהֵן” לְרַבִּי שַׁבְּתִי כֹּהֵן (שַׁ"ךְ). שְׁנֵיהֶם נֶחְשְׁבוּ לִגְדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים הָאַחֲרוֹנִים.

57. יַחַד עִם סִפְרֵי הַהֲלָכָה וְהַפִּלְפּוּל פָּרְחָה גַם “חָכְמַת הַקַּבָּלָה”, כִּי גַם רַבִּי יוֹאֵל סִירְקִיס וְגַם רַבִּי מָרְדְּכַי יָפֶה הָגוּ בָהּ, וּמְחַבְּרִים אֲחָדִים הִגְדִּילוּ אֶת סִפְרוּת הַקַּבָּלָה. רַבִּי נָתָן שַׁפִּירָא כָּתַב סֵפֶר “מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת” וְהוּא רנ"ב פֵּרוּשִׁים עַל תְּפִלַּת מֹשֶה⁷ עַל פִּי דֶרֶךְ הַנִּסְתָּר, בְּצֵרוּפִים וְגִמַטְרִיָּאוֹת וּשְׁאָר לַהֲטֵי הַקַּבָּלָה.

ז. גְזֵרַת תַּ"ח.    🔗

58. כְּבָר אָמַרְנוּ, כִי הַיְּהוּדִים בְּפוֹלִין הָיוּ תְלוּיִם בְּחַסְדֵי אֲצִילֵי הַפּוֹלַנִּים – הַשְּׁלִיַכְטִים. כָּל אָצִיל בַּאֲחֻזָּתוֹ הָיָה מוֹשֵׁל יְחִידִי עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְעוֹשֶׂה בָהֶם כִּרְצוֹנוֹ, מִבְּלִי תֵת דִּין וְחֶשְבּוֹן עַל כָּל מַעֲשָׂיו; וְעַל כֵּן נֶאֶנְסוּ הַיְּהוּדִים לְהִכָּנַע מִפְּנֵי הָאֲצִילִים וְלַעֲשׂוֹת כָּל חֶפְצָם. לִפְעָמִים נָתְנוּ הָאֲצִילִים בַּחֲכִירָה אֶת בָּתֵי תְפִלַּת הָאִכָּרִים הַנּוֹצְרִים הַפְּרַוָּסְלַוִּים אֶל הַיְּהוּדִים, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַיְּהוּדִים לֹא סֵרְבוּ מִּקַבְּלָם. הָאִכָּרִים הָיוּ בְזוּיִם מְאֹד בְּעֵינֵי הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים, יַעַן כִּי אֵינָם לֹא אֲצִילִים וְלֹא קַתּוֹלִים, וְאַךְ כִּבְהֵמוֹת נֶחְשְׁבוּ לָהֶם, שֶׁלֹא נִבְרְאוּ כִי אִם לִמְשֹׁךְ בַּקָּרוֹן, וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּמַעֲלָה גְבוֹהָה מִמַּעֲלַת הָאִכָּרִים, בְּמָצְאָם חֵן בְּעֵינֵי הֶאָצִיל אֲדוֹנֵי הָאַחֻזָּה, הִרְשׁוּ לִפְעָמִים לַעַצְמָם לְהַרְאוֹת שְׂרָרָה וְתַקִּיפוּת עַל הָאִכָּרִים וּלְלָחֲצָם בִּרְשׁוּת אֲדוֹנָם הֶאָצִיל. בַּיָּמִים הָהֵם, בִּכְלָל, לֹא הִכִּירוּ עוֹד אֶת הַחוֹבָה הַקְּדוֹשָׁה: לֶאֱהֹב וּלְרַחֵם אֶת כָּל אָדָם. וְלֹא נִפְלָא הוּא, כִי גַם הַיְּהוּדִים לֹא הִכִּירוּ אֶת זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ נִרְדָּפִים מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם, מִכָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת.

59. וְהָאִכָּרִים נָשְׂאוּ וְסָבְלוּ דוּמָם שָׁנִים רַבֹּות אֶת גּוֹרָלָם הַמַּר, אַךְ שִׂנְאָתָם לַפּוֹלַנִּים וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה כְבוּשָׁה בְקִרְבָּם, עַד אֲשֶׁר נִמְלְאָה הַסָּאָה, וְאָז הִתְפַּרְצָה כִיקֹד הַר שְׂרֵפָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַשְׁחִית עָרִים וְיוֹשְׁבֵיהֶן. אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַקַּזַּקִּים בָּגְדַּן חְמֶלְנִיצְקִי הֵרִים נֵס הַמֶּרֶד בְּאוּקְרַיְנָה, וְעָלָיו נִסְפְּחוּ הַתַּתַּרִים יוֹשְׁבֵי קְרִים וְיַחְדָּו עָלוּ וַיַּחֲרִיבוּ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת שֶׁל הָאֲצִילִים הַפּוֹלַנִּים, וַיַּהֲרְגוּ אֶת אֲדוֹנֵיהֶם וְאֶת הַיְּהוּדִים הַחוֹכְרִים בֶּעָרִים רַבּוֹת בְּפֶלֶךְ פֹּלְטָוָּה.

60. אַחֲרֵי מוֹת וְלַדִּסְלַב IV הָיוּ (20 מאי 1578) מְהוּמוֹת וְשַׁעֲרוּרִיּוֹת בָּאָרֶץ, וְאָז גָּדַל מֶרֶד הַקַּזַּקִּים עוֹד יוֹתֵר וְהַיְּהוּדִים נֶהֶרְגוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּאַכְזְרִיּוּת אֲיֻמָּה: הִפְשִׁיטוֹ אֶת עוֹרָם, גְּזַרוּם בַּמְּגֵרָה, דָּשׁוּם בַּמַּקְּלוֹת עַד צֵאת הַנֶּפֶשׁ, צָלוּם עַל גֶּחָלִים, שָׁפְכוּ עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים. סִפְרֵי תוֹרָה הוֹצִיאוּ מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וַיַּצִּיעוּם עַל הָאָרֶץ, וְהַקַּזַּקִּים רָקְדוּ עֲלֵיהֶם, וַיִּרְמְסוּם בְּרַגְלֵיהֶם וְאַחַר שָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַיְּהוּדִים. אֶת יַלְדֵי הַיְּהוּדִים, הָעוֹלְלִים הַקְּטַנִּים, אָסְפוּ הָרוֹצְחִים יַחַד וַיַּשְׁלִיכוּם אֶל הַבְּאֵרוֹת וַיְסַתְּמוּם עָפָר.

61. לִפְעָמִים לֹא הֵמִיתוּ הַקַּזַּקִּים אֶת הַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת, כִּי אִם הִטְבִּילוּן בְּאוֹנֵס לְשֵׁם הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַיִּקְחוּן לָהֶם לְנָשִׁים. נַעֲרָה אַחַת יָפָה לֻקְּחָה בַשְּׁבִי, וּבִרְאוֹתָהּ כִּי שׁוֹבָהּ הַקַּזַּק אוֹמֵר לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה וַתַּגֶּד לוֹ, כִּי הִיא יוֹדַעַת לַחַשׁ, כִּי כָל כַּדּוּר-יְרִיָּה לֹא יַזִּיקֶנָּה, וּלְאוֹת יוּכַל לִירוֹת בָּהּ וְכַדּוּר הַיְּרִיָּה יָשׁוּב אָחוֹר, כְּמוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל לָהּ מִסָּבִיב. וַיַּאֲמֵן הַקַּזַּק בִּדְבָרֶיהָ וַיּוֹר אֶל לִבָּהּ, וְהִיא נָפְחָה נַפְשָׁהּ בְּשִמְחָה, כִּי לֹא נָפְלָה בְּגוֹרַל הָרוֹצֵחַ. נַעֲרָה אַחֶרֶת נָפְלָה מִן הַגֶּשֶׁר הַמַּיְמָה בְּעֵת אֲשֶׁר הוּבָלָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים לְהִכָּנֵס שָׁם בִּבְרִית הַנְּשׂוּאִים עִם שׁוֹבָהּ הַקַּזַּק.

62. בָּעִיר נֶמִירוֹב הִתְבַּצְּרוּ הַיְּהוּדִים. אַךְ הַקַּזַּקִּים הִתְחַפְּשׂוּ וַיִּגְשׁוּ עַד הַחוֹמָה וְדִגְלֵי הַפּוֹלַנִּים בְּיָדָם; וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים כִּי פוֹלַנִּים הֵם, אֲשֶׁר בָּאוּ לְעֶזְרָתָם, וַיִּפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר. וַיָּבוֹאוּ הַקַּזַּקִּים וַיַּכְרִיעוּ אֶת כֻּלָּם לְטֶבַח, וְהֵם כְּשֵׁשֶת אֲלָפִים אִישׁ. בְּטוּלְטְשִׁין (כ' סיון 1578) כָּרְתוּ הַיְּהוּדִים עִם הַפּוֹלַנִּים בְּרִית, כִּי יַעַזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לְהִלָּחֵם עִם הַקַּזַּקִּים. וַיְהִי כָּאֲשֶׁר רָאוּ הַקַּזַּקִּים כִּי כְבֵדָה הַמִּלְחָמָה מֵהֶם וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל הַפּוֹלַנִּים לֵאמֹר, כִּי אַךְ אֶת רָעַת הַיְּהוּדִים יִדְרְשׁוּ, וְאִם יִמְסְרוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּיָדָם לֹא יַעֲשׂוּ אֶת הַפּוֹלַנִּים כָּל רָעָה. וַיַאֲמִינוּ בָהֶם הַפּוֹלַנִים וַיַּחְלְטוּ לַהַסְגִּיר אֶת הַיְּהוּדִים בְּיַד הַקַּזַּקִּים. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם רַבִּים בְּמִסְפָּר מֵהַפּוֹלַנִּים, וַיֹּאמְרוּ לְהִנָּקֵם בַּפּוֹלַנִּים הַבּוֹגְדִים, אַךְ רַבָּם, רַבִּי אַהֲרֹן, לֹא נְתָנָם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, בְּאָמְרוֹ כִּי כָאֲשֶׁר יִשָּׁמַע הַדָּבָר בֵּין הַפּוֹלַנִּים, וְהִכְרִיתוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם, עַל כֵּן טוֹב טוֹב כִּי יַקְרִיבוּ הֵם אֶת נַפְשָׁם קָרְבָּן בְּעַד יֶתֶר אֲחֵיהֶם הָרַבִּים; וַיִּשְׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי טוּלְטְשִׁין בְּקוֹל רַבָּם וַיִּכָּנְעוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה בְּאַהֲבָה. הַפּוֹלַנִּים פָּתְחוּ לִפְנֵי הַקַּזַּקִּים אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר, וְהַקַּזַקִּים בָּאוּ וַיָּבֹזּוּ אֶת הַיְּהוּדִים וְאַחַר הִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם לָמוּת אוֹ לְהָמִיר אֶת דָּתָם; וַיִּבְחֲרוּ הַיְּהוּדִים בַּמָּוֶת וַיָּמוּתוּ כֻלָּם, כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. אוּלָם אַחֲרֵי-כֵן קָמוּ הַקַּזַקִּים עַל הַפּוֹלַנִּים וַיַּהַרְגוּ גַּם אוֹתָם.

63. מִפּוֹדוֹלִיָּה שָׂמוּ הַקַּזַּקִּים פְּנֵיהֶם וַלִּינָה. בְּעִיר פּוֹלוֹנָה הֵמִיתוּ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ. בֵּינֵיהֶם הָיָה גַם הַצַּדִּיק הַמְּקֻבָּל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאַסְתְּרוֹפּוֹלִי. הוּא וּשְלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ לָבְשׁוּ תַּכְרִיכִים וַיִּתְעַטְּפוּ בְטַלִּיוֹתֵיהֶם וַיִּתְפַּלְלוּ בְּבֵית הַתְּפִלָּה וַיָּכִינוּ אֶת עַצְמָם לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ; וְגַם אָמְנָם הַקַּזַּקִּים בָּאוּ שָׁמָה וַיַּהַרְגוּם.

64. צִבְאוֹת הַפּוֹלַנִּים אָמְנָם יָצְאוּ לְהִלָּחֵם עִם הַקַּזַּקִּים, וְאַף כִּי הִרְבּוּ חַלְלֵיהֶם, אֲבָל לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד לֹא יָכֹלוּ, וְעוֹד קְהִלּוֹת רַבּוֹת מְאֹד נֶחֱרָבוּ. וְאַךְ בִּשְׁנַת 1579 נָחוּ הַיְּהוּדִים מְעַט, כִּי אָז כָּרְתוּ הַפּוֹלַנִּים בְּרִית שָלוֹם עִם הַקַּזַּקִּים. אָז נָתַן הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּאוֹנֵס לָשׁוּב אֶל דַּת יִשְׂרָאֵל. וּשְׁבוּיוֹת הַקַּזַּקִּים, אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם לְנָשִׁים, נָסוּ מִבֵּית בַּעֲלֵיהֶן אֶל בְּנֵי עַמָּם.

65. אוּלָם כַּעֲבֹר עֵת קְצָרָה הִתְלַקַּח הַמֶּרֶד עוֹד הַפַּעַם וּבַפַּעַם הַזֹּאת הִתְאַחֲדוּ הַקַּזַּקִּים עִם צִבְאוֹת הָרוּסִים וּיֵלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם הַפּוֹלַנִּים, וּבְעָבְרָם בְּעָרֵי מוֹשְׁבוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֶחֱרִיבוּ אֶת הֶעָרִים וַיַּהַרְגוּ אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן. בְּעָרִים אֲחָדֹות נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אַךְ חֵיל הָאוֹיְבִים הָיָה רַב וְעָצוּם מֵהֶם, וַיִּגְבְּרוּ עַל הַיְּהוּדִים. וּבְטֶרֶם עוֹד שָׁקְטָה חֶרֶב הַקַּזַּקִּים וְהָרוּסִים, וְהִנֵּה הַשְּׁוֶדִים עָלוּ לְהִלָּחֵם בַַּפּוֹלַנִּים. וְגַם אָז סָבְלוּ הַיְּהוּדִים (1585–88 אחב"ש) רָעוֹת רַבּוֹת פַּעַם מֵהַשְּׁוֶדִים וּפַעַם מֵהַפּוֹלַנִּים, אֲשֶׁר חָשְׁדוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי הֵמָּה בְעֵצָה אַחַת עִם הַשְּׁוֶדִים. וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד הִרְבָּה הַדֶּבֶר לְהַפִּיל חֲלָלִים בְּפוֹלִין וְרַבִּים מְאֹד מֵתוּ גַם מִיִּשְׂרָאֵל. אֲיֻמָּה הָיְתָה הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת הַיְּהוּדִים בְּעֶשֶׂר הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. כִּשְׁלֹשׁ (1578–1588) מֵאוֹת קְהִלּוֹת נֶחֱרָבוּ.

66. סוֹפְרִים אֲחָדִים כַּתְבוּ לְזִכָּרוֹן אֶת הַצָּרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרַת תַּ"ח, וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּתְבוּ בַחֲרוּזִים. וְאַף כִי רוּחַ הַשִּׁירָה לֹא נָחָה עֲלֵיהֶם, בְּכָל זֹאת דִּבְרֵיהֶם הַיּוֹצְאִים מִלֵּב פָּצוּעַ עוֹשִׂים עַל הַקּוֹרֵא רוֹשֶם עַז וּמַר מְאֹד, כִּי גָדוֹל הַכְּאֵב עַד אֵין חֵקֶר.

ח. שַׁבְּתַי צְבִי וְכִתָּתוֹ.    🔗

67. הַקַבָּלָה הִתְגַּבְּרָה מְאֹד בֵּין הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי תוֹגַרְמָה, וּבְיִחוּד בֵּין יוֹשְבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַתִּקְוָה לְבוֹא הַמָּשִׁיחַ חָזְקָה מְאֹד בְּלֵב הָעָם הַנַּעֲנֶה; עֵינֵי כֻּלָּם כָּלוּ מִיַּחֵל אֶל בּוֹאוֹ. וְהִנֵּה נִגְלָה פִתְאֹם אִישׁ בַּעַל דִּמְיוֹן עַז אֲשֶׁר הוֹלִיכָהוּ שׁוֹלָל לְהַאֲמִין, כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ הַמְּקֻוֶּה; וּבַחֲסִידוּתוֹ הַמְשֻׁנָּה לָקַח לֵב רַבִּים לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְחָשְׁבוּ לְמָשִׁיחַ.

68. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא – שַׁבְּתַי צְבִי – שַ"ץ–. הוּא נוֹלַד בְּעִיר סְמִירְנָה בְּיוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶש אָב. (1556 אחב"ש) אֲבוֹתָיו הָיוּ סוֹחֲרִים מִבְּנֵי הַסְּפָרַדִּים. שַׁבְּתַי צְבִי כְּיֶתֶרִ אֶחָיו הַסְּפָרַדִּים יָדַע רַק תַּלְמוּד וְקַבָּלָה. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים הִשִּׂיאוּהוּ אֲבוֹתָיו אִשָׁה, אַךְ הוּא גֵרֵשׁ אוֹתָהּ וַיִּקַּח אַחֶרֶת וְגַם אוֹתָהּ גֵרֵשׁ וַיִּפְרֹשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וַיְעַנֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בְסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת, וַיְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹנֶשׁ מַלְקוֹת, וַיִּטָהֵר בִּטְבִילוֹת רַבּוֹת. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נֶחְשַׁב לְאֶחָד מִבְּנֵי עֲלִיָּה בְּסוֹד הַמְּקֻבָּלִים. וְאָז גִלָּה לְתַלְמִידָיו, כִּי מִן הַשָּמַיִם מָסְרוּ לוֹ, כִּי (1578 אחב"ש) הוּא הוּא הַמָּשִׁיחַ. וַיָּחֶל לְבַטֵּא אֶת “שֵׁם הַמְפֹרָשׁ” כִּכְתָבוֹ. שָׁמְעוּ זֹאת רַבָּנֵי סְמִירְנָה וַיַּחֲרִימוּהוּ. וַיֵּצֵא שַׁבְּתַי צְבִי מֵהָעִיר וַיְהִי נוֹדֵד בָּאָרֶץ, וַיּוֹסֶף לְהִסְתַּגֵּף, לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְחַסֵּד, וּבָזֶה קָנָה לֵב רַבִּים לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִמְשִׁיחוּתוֹ. בְּבוֹאוֹ יְרוּשָלַיְמָה מָצָא אֶת הַיְּהוּדִים בְּרָעָה גְדוֹלָה, כִי הַפֶּחָה דָרַשׁ מֵהֶם כֶּסֶף רָב, וְיָדָם לֹא הִשִּׂיגָה מִתֵּת לוֹ; אָז נָסַע שַׁבְּתַי צְבִי אֶל הָעִיר קַיִּרָא וַיִּדַבֵּר עַל לֵב אַחַד הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר הָיָה כָפוּף לוֹ, כִּי יְשַׁלֵּם לְהַפֶּחָה אֶת אֲשֶׁר הוּא נוֹשֶׁה בַּיְּהוּדִים, וְלֹא אֵחַר הֶעָשִׁיר מֵעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר שַבְּתַי צְבִי. הַדָּבָר הַזֶּה עוֹד הִגְדִּיל אֶת מַעֲלַת שַׁבְּתַי צְבִי בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

69. וְנַעֲרָה אַחַת מֵאֶרֶץ פּוֹלִין וּשְׁמָהּ שָׂרָה נִשְׁבְּתָה עַל יְדֵי הַקַּזַּקִּים בִּהְיוֹתָהּ בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים, וַתִּנָּתֵּן לְבֵית מִקְלַט הַנְּזִירוֹת, וּמִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשִׁבְתָּהּ בַּבַּיִת הַהוּא בָּרְחָה מִשָּׁם וַתָּבוֹא אֶל אֶרֶץ הוֹלַנְדִּיָּה וּמִשָּׁם לְלִיבוֹרְנָה. הַפַּחַד וְהַנְּדוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ מְנָת חֶלְקָהּ יָמִים רַבִּים הֶחֱשִׁיכוּ אֶת מְאוֹר שִׂכְלָהּ וַיַּגְבִּירוּ אֶת כֹּחַ דִּמְיוֹנָהּ לֵאמֹר, כִּי הִיא תִנָשֵׂא לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וַיְהִי בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר הַנַּעֲרָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת לְאָזְנֵי שַׁבְּתַי צְבִי, וַיִּשְׁלַח אַחֲרֶיהָ וַיִּשָׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה.

70. כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה הוֹעִילוּ לְחַזֵּק בְּלֵב רַבִּים אֶת הָאֱמוּנָה, כִי שַׁבְּתַי צְבִי הוּא הַמָּשִׁיחַ. אָז שָב שַׁבְּתַי צְבִי אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ, וְתַחַת אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיָה מְנֻדֶּה וּמָחֳרָם, עַתָּה קָרְאוּ לְפָנָיו: יְחִי מַלְכֵּנוּ הַמָּשִׁיחַ! גַּם נְבִיאִים קָמוּ לוֹ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַשֵּׂר כִּי הִגִּיעָה עֵת הַפְּלָאוֹת. הָרֹאשׁ לְכָל נְבִיאֵי שַׁבְּתַי צְבִי הָיָה נָתָן הָעַזָּתִי, אֲשֶׁר נִסְפַּח אֶל שַׁבְּתַי צְבִי בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָתָן כָּתַב כִּתְבֵי בְשֹׂרָה וַיִּשְלָחֵם לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה, כִּי עוֹד מְעַט וְשַׁבְּתַי צְבִי הַמָּשִׁיחַ יָסִיר אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה מֵרֹאשׁ הַשֻׂלְּטָן וְיָשִׂים עַל רֹאשׁוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יַרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת יְקַבֵּץ אֶת נִדָחֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. הַהַזָּיָה עָבְרָה בַאָרֶץ כְּמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת. מַאֲמִינֵי שַבְּתַי צְבִי עָשׂוּ מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים, רָקְדוּ בְּבָתֵּי הַתְּפִלָּה, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים יַחְדָּו, פָּרְעוּ חֻקֵּי הַמּוּסָר. הוּא בִּטֵּל אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה; יְמֵי הַצּוֹמוֹת וְהָאֵבֶל שָׂם לִימֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. אֶת כָּל הָאָרֶץ חִלֵּק בֵּין אֶחָיו וְאוֹהֲבָיו כִּי יִמְשְׁלוּ בָהּ, וּלְעַצְמוֹ לָקַח אֶת הַתֹּאַר “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים”. גַּם בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת נִשְׁמַע שֵׁם שַׁבְּתַי צְבִי, וְגַם שָׁם נִמְצְאוּ לוֹ מַאֲמִינִים וּבִפְרַט בְּאֶרֶץ פּוֹלִין, כִּי גְּזֵרַת תַּ"ח מָסְכָה רוּחַ עִוְעִים בִּיהוּדֵי פּוֹלִין הָאֻמְלָלִים. אָמְנָם הָיוּ רַבָּנִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי דֵעָה יְשָׁרָה, אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי אַךְ שוֹגֶה וּמַשְגֶּה הוּא הָאִישׁ הַזֶּה, אַךְ הָעָם לֹא שָמַע בְּקוֹלָם; רוּחַ שִׁכָּרוֹן הָיְתָה נְסוּכָה עַל כֻּלָּם וְכִמְעַט שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּם. בְּאֶרֶץ פָּרַס חָדְלוּ הָאִכָּרִים הָעִבְרִים מֵעֲבֹד אֶת אַדְמָתָם, וְרַבִּים מָכְרוּ אֶת בָּתֵיהֶם וְקִנְיָנָם; וּבַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת חָדְלוּ הַסּוֹחֲרִים מִמִּסְחָרָם, בְּתִקְוָתָם כִּי עוֹד מְעַט יִתְנַחֲלוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יַעַן כִי שַׁבְּתַי הִבְטִיחַ, כִּי בִשְׁנַת 1596 תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.

71. בְּהַגִּיעַ הַשָּׁנָה הַהִיא הָלַךְ שַׁבְּתַי צְבִי וְיוֹעֲצָיו לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל; אוּלָם מֶמְשֶלֶת תּוֹגַרְמָה שָׂמָה אוֹתוֹ בַּמַּאֲסָר. אַךְ גַּם אָז לֹא חָדְלוּ מַאֲמִינָיו מֵהַאֲמִין בּוֹ. רַבִּים מְאֹד הָלְכוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר וּבְשֹׁחַד רָב הִרְשׁוּ לָהֶם לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הַגּוֹאֵל הַנֶּאֱסָר, וְשַׁבְּתַי צְבִי הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ מִכְתָּבִים אֶל אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ מִמַּאֲסָרוֹ, וַיְחַזֵּק בְּלִבָּם אֶת הַתִּקְוָה כִּי בִמְהֵרָה יִגָּאֲלוּ וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם אוֹתוֹת גִּלּוּי הַמָּשִׁיחַ.

72. וַיֻּגַּד לְשַׁבְּתַי צְבִי כִי אִיש אֶחָד מִפּוֹלִין – נְחֶמְיָה כֹהֵן – מְבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וַיִּשְׁלַח שַׁבְּתַי צְבִי אַחֲרָיו. וַיָּבֹוא נְחֶמְיָה אֵלָיו, וַיָּשִׂיחוּ יַחַד עֵת רַבָּה, אַךְ לֹא עָלְתָה בְיַד שַׁבְּתַי צְבִי לְהַטֹּות אֵלָיו אֶת לֵב נְחֶמְיָה. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְבַעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי, וַיֹּאמְרוּ לְהַכּוֹת אֶת נְחֶמְיָה, וַיִּבְרַח נְחֶמְיָה וַיַּלְשֵׁן לִפְנֵי פְקִידֵי מֶמְשֶׁלֶת תּוֹגַרְמָה עַל שַׁבְּתַי צְבִי וַיְגַל לִפְנֵיהֶם אֶת כָּל עֲלִילוֹתָיו. וַיְצַו הַשֻּׂלְטָן מֻחַמַּד הָרְבִיעִי, וַיָּבִיאוּ אֶת שַׁבְּתַי צְבִי לְפָנָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ הַשֻּׂלְּטָן וַיֹּאמֶר כִּי יִצַוֶּה לְיַסְּרֵהוּ; וַיֶּחֱרַד שַׁבְּתַי צְבִי מְאֹד. אָז נִגַּשׁ אֵלָיו מוּמָר אֶחָד מֵרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּצִּיעַ לְפָנָיו, כִּי יָמִיר אֶת דָּתוֹ בְּדַת מֻחַמַד וְהֵסִיר בָּזֶה מֵעָלָיו אֶת חֲמַת הַשֻּלְטָן. וַיֵּאוֹת מָשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת הַמּוּמָר, וַיְקַבֵּל עָלָיו אֶת אֱמוּנַת מֻחַמַּד, וְעִמּוֹ הֵמִירוּ אֶת דָּתָם גַּם שָׂרָה אִשְׁתּוֹ וְרַבִּים מֵאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ.

73. אוּלָם בַּעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי לֹא חָדְלוּ מֵהַאֲמִין בּוֹ גַּם אַחֲרֵי הֱמִירוֹ אֶת דָּתוֹ. אֲחָדִים אָמְרוּ, כִי כָל מַה שֶּׁעָשָׂה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשֹות, כִּי יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֲמֻקִּים; וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, כִּי רַק צִלּוֹ קִבֵּל עָלָיו דַּת מֻחַמַּד, וְהוּא בְעַצְמוֹ עָלָה הַשָּׁמַיְמָה וְעוֹד יָבוֹא יוֹם וְיוֹפִיעַ בִּגְדֻלָּתוֹ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל.

74. וְשַׁבְּתַי צְבִי בִּרְצוֹתוֹ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְהַמֻחַמַּדִים וְגַם לַיְהוּדִים כְּאֶחָד, שָׂם עָלָיו לִפְעָמִים מַסְוֶה מֻחַמַּדִּי אָדוּק וְלִפְעָמִים הִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּדְבֵקוּת וּבְרִקּוּדִים. לִפְנֵי הַמֻּחַמַּדִּים אָמַר כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל דַּת מֻחַמַּד, וְלִפְנֵי הַיְּהוּדִים אָמַר, כִי הוּא חוֹשֵׁב לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמֻּחַמַּדִּים לְדַת יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי בִּרְאוֹת הַמֶּמְשָׁלָה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה יַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַמְּדִינָה, וַתִּשְׁלָחֵהוּ אֶל עִיר קְטַנָּה, דּוֹלְצִינְיָה, אֲשֶׁר בְּאַלְבָּנִיָּה, וְשָׁם מֵת. (1606 אחב"ש)

75. כִּתַּת שַׁבְּתַי צְבִי לֹא חָדְלָה אַחֲרֵי מוֹת מְיַסְּדָהּ, וְעוֹד רַבִּים הֶאֱמִינוּ גַם אָז בִּמְּשִׁיחוּתוֹ. גַּם נִמְצְאוּ דַרְשָׁנִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לִמְשֹׁךְ אֶל הַכִּתָּה הַזֹּאת מַאֲמִינִים חֲדָשִׁים וַיּוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַנְּבִיאִים בְּגִימַטְרִיָּאוֹת וְרָאשֵׁי תֵבוֹת, כִּי שֵם שַׁבְּתַי צְבִי הוּא שֵׁם קָדוֹשׁ, וְכִי הוּא הָּמִשיחַ. אָמְנָם רַבִּים מֵהָרַבָּנִים רָדְפוּ אֶת הַכִּתָּה הַזֹּאת בַּחֲרָמוֹת וְנִדּוּיִם, אַךְ הָעָם, אֲשֶׁר הָיָה נוֹטֶה לְהַזָּיָה בַּיָּמִים הָהֵם, הִטָּה אֹזֶן לְקוֹל דִּבְרֵי הַמְּסִיתִים, אֲשֶׁר עָשׂוּ בַמַּחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וְרַבִּים נִסְפְּחוּ אֶל הַכִּתָּה הַזֹּאת וַיַּעֲשׂוּ מַעֲשִׂים מְגֻנִּים וּמֻזָּרִים. בְּסַלוֹנִיקִי הָיוּ מִבְּנֵי הַכַּת הַזֹּאת כְּאַרְבַּע מֵאוֹת נֶפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלָּה מֶמְשֶׁלֶת תּוֹגַרְמָה לְרָדְפָם הֵמִירוּ כֻּלָּם אֶת דָּתָם. וּבְכָל זֹאת לֹא חָדְלוּ מֵהַאֲמִין גַּם בְּשַׁבְּתַי צְבִי וַיֹּאמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְגַּשֵּׁם בִּדְמוּת אָדָם. הֵם לֹא הִתְעָרְבוּ עִם הַתּוֹגַרְמִים וּשְׁאֵרִיתָם עוֹד שָׂרְדָה גַּם עַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה.

ט. הַהַזָּיָה בְּפוֹלִין.    🔗

76. אַחַר גְּזֵרַת תַּ"ח יָרְדָה חָכְמַת יִשְׂרָאֵל; וְגַם בַּסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית, אֲשֶׁר רַק הִיא הָיְתָה כָל שִׂיחָם וְהֶגְיוֹנָם, לֹא עָשׂוּ עוֹד חָיִל. הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים כָּתְבוּ לִפְעָמִים שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת עַל עִנְיָנִים קַלֵּי הָעֶרֶךְ, אוֹ פֵּרוּשִׁים לְסִפְרֵי הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ וּמְפָרְשָׁיו. בְּיִחוּד רַבּוּ אָז סִפְרֵי מוּסָר וּדְרוּשׁ; אוּלָם הַדַּרְשָׁנִים לֹא שָׂמוּ לִבָּם לְיַשֵּׁר אֶת דֶּרֶךְ הָעָם, כִּי אִם לְעַוֵּת אֶת הַכְּתוּבִים וּלְפָרֵשׁ אֶת אֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד בְּאוֹפָן שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבְלָתוֹ; וְיַחַד עִם זֶה הִשְׁתַּדְּלוּ עוֹד לְהָפִיץ בֵּין הָעָם אֶת סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה. בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת “מוֹפְתִים” עַל יְדֵי קָמֵיעוֹת וְהַשְׁבָּעוֹת. רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן, שֶׁהָיָה רַב בְּאוֹסְטְרָה וּפוֹזְנָא, הִתְיַשֵּׁב בְּעִיר פְרַנְקְפוּרְטְ עַל נְהַר מַיְן. שָׁם אָמַר כִּי בְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת הַשְׁבָּעָה מִפְּנֵי הַבְּעֵרָה. אוּלָם לַאֲסוֹנוֹ קָרָה, כִּי יָצְאָה אֵשׁ מִבֵּיתוֹ וַתֹּאכַל עוֹד בָּתִּים רַבִּים בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים. אָז שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל אֲשֶׁר לֹא נִזְהָר בָּאֵשׁ כַּרָאוּי. בְעִיר פּוֹזְנָא יָצָא קוֹל, כִּי שֵׁדִים בָּחֲרוּ (1641 אחב"ש) לָהֶם לְמָעוֹן בַּיִת אֶחָד; וַיִּשְׁלְחוּ לִקְרֹא לְבַעַל שֵׁם אֶחָד, רַבִּי יוֹאֵל מְעִיר זַמּוּשְץ, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַשֵּׁדִים: מַדּוּעַ בָּחֲרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה? וַיַּעֲנוּ הַשֵּׁדִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲחֻזָּתָם הוּא, יַעַן כִּי הֵם בְּנֵי אֲדוֹן הַבַּיִת הַמֵּת, אֲשֶׁר נָשָׂא לוֹ בְחַיָּיו שִׁדָּה אַחַת לְאִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ. אָז יָשְׁבוּ הָרַבָּנִים עַל כִּסְאוֹת הַמִּשְפָּט, וּבְמַעֲמַד בַּעַל הַשֵּׁם הוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפָּטָם, כִּי לַשֵּׁדִים אֵין כָּל זְכוּת יְרֻשָּׁה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים, כִּי לָהֶם נִתְּנוּ הַמִּדְבָּרוֹת וְהַיְעָרִים. וּבִשְׁטוּתִים וַהֲבָלִים כָּאֵלֶּה הֶאֱמִינוּ גַם גְּדוֹלֵי הָעָם, מַנְהִיגֵי הַדּוֹר!

77. לֹא נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי הָיוּ בְּפוֹלִין רַבִּים מִמַּעֲרִיצֵי מְשִׁיחַ הַשֶׁקֶר שַׁבְּתַי צְבִי. שְׁנֵי אֲנָשִׁים, חַיִּים מַלְאָךְ וִיהוּדָה חָסִיד, עָשׂוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְכִתַּת שַׁבְּתַי צְבִי, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הָרַבָּנִים לְרָדְפָם דִּבְּרוּ עַל לֵב בַּעֲלֵי בְרִיתָם לַעֲלוֹת בֶּהָמוֹן יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְחַכּוֹת שָׁם אֶל הַגְּאֻלָּה. וּכְאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ עָזְבוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹתָם וַיַּעַבְרוּ דֶרֶךְ אוֹסְטְרִיָּה, גֶרְמַנִּיָּה וְאִטַלְיָה; וּמַנְהִיגֵיהֶם, לְבוּשִׁים שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת, דָּרְשׁוּ בְהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה עַל דְּבַר הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא עַל יְדֵי שַׁבְּתַי צְבִי. אָמְנָם רַבִּים מֵהָעוֹלִים מֵתוּ בַדֶרֶךְ אוֹ פִּגְרוּ מִלֶּכֶת, בְּכָל זֹאת כְּאֶלֶף אִישׁ הִגִּיעוּ עַד יְרוּשָׁלַיִם. וְכַאֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ שָׁם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם, הֵמִירוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת דָּתָם בְּדַת מֻחַמַּד, וְרַבִּים שָׁבוּ לְאֵירוֹפָּה וַיְקַבְּלוּ אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַאֲחֵרִים הוֹסִיפוּ לְהַדִּיחַ וּלְהַתְעוֹת אֶת הָעָם אַחֲרֵי שַׁבְּתַי צְבִי. (1633 אחב"ש)

78. רַק רַב אֶחָד, רַבִּי יְחִיאֵל הֵיילְפֶּרִין (1600–70 אחב"ש) מִמִּינְסְק, הִצְטַיֵּן מִכָּל הָרַבָּנִים בְּיָמָיו, כִּי שָׁת לִבּוֹ לְקוֹרוֹת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַיְחַבֵּר סֵפֶר “סֵדֶר הַדּוֹרוֹת”. כֵּן נוֹדַע לִתְהִלָּה רַבִּי אַבֶּלִי גוּמְבִּינֶר רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּקַלִּישׁ, אֲשֶׁר חִבֵּר סֵפֶר “מָגֵן-אַבְרָהָם” עַל שֻׁלְחָן-עָרוּךִ “אֹרַח חַיִּים”, הֶחָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינֵי בַעֲלֵי הַהוֹרָאָה, לִסְמֹךְ עָלָיו.

79. וּבְטֶרֶם שָׁקְטָה עוֹד הַמְּהוּמָה שֶׁל כִּתַּת שַׁבְּתַי צְבִי וְהִנֵּה שַׁעֲרוּרִיָּה חֲדָשָׁה. אִישׁ אֶחָד הָיָה רַב בְּעִיר מִצְעָר בְפוֹדוֹלִיָּה וּשְׁמוֹ יְהוּדָה לֵיבּ. כַּאֲשֶׁר נֶחְשַׁד בֶּאֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי גֹּרַשׁ מֵהָעֵדָה וַיֵּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּוַלַּחִיָּה. לָאִישׁ הַזֶּה נוֹלַד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יַעֲקֹב. בִּהְיוֹתוֹ (1656 אחב"ש) נַעַר, הָיָה יַעֲקֹב לִמְשָׁרֵת בַּחֲנוּת וְאַחַר הָיָה לְרוֹכֵל מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת. לִפְעָמִים סָר לְרַגְלֵי מִסְחָרוֹ לְעָרֵי תוֹגַרְמָה, לְסַלּוֹנִיקִי וּסְמִירְנָה, הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּהֶן יָשְׁבוּ בַעֲלֵי בְרִית שַׁבְּתַי צְבִי. וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן בָּא יַעֲקֹב לְעָרֵי פוֹדוֹלִיָּה וַיִּתְחַבֵּר עִם מַאֲמִינֵי שַׁבְּתַי צְבִי וַיְגַל לָהֶם אֶת הַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר מָסְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ בְסַלּוֹנִיקִי וּבִסְמִירְנָה, וַיַּעֲרְכוּ יַחַד אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַזָּרִים וְהַמְגֻנִּים. אָז נִמְצְאוּ קַנָּאִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ, כִי נְתִין תּוֹגַרְמָה בָּא בְתוֹכָם לְיַסֵּד בְּיִשְׂרָאֵל כִּתָּה דָתִית חֲדָשָׁה, וַיּוּשַׂם יַעֲקֹב – הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם יַעֲקֹב פְרַנְקְ – בְּבֵית הַסֹּהַר. בְּצֵאתֹו לַחָפְשִׁי מִהֵר לָשׁוּב לְתוֹגַרְמָה, וְאֶת אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ נָתְנָה מֶמְשֶׁלֶת פּוֹלִין בִּידֵי הָרַבָּנִים. אָז הִתְוַדּוּ רַבִּים מִבְּנֵי הַכִּתָּה הַשַּׁצִי“ת⁸ לִפְנֵי הָרַבָּנִים עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְהָרַבָּנִים גָּזְרוּ חֵרֶם עַל כָּל אֲשֶׁר יַחֲזִיק עוֹד בֶּאֱמוּנַת שַ”ץ וְגַם צִוּוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אַחֲרֵי הַמַּחֲזִיקִים בָּהּ בַּסֵּתֶר וּלְמָסְרָם לַמִּשְׁפָּט.

80. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַשַּׁצִי"ם הַנִּרְדָּפִים כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֶל הָעִיר קַמֶּנִיץ-פּוֹדוֹלְסְקְ וַיָּבוֹאוּ אֶל הַיֶּפִּיסְקוֹפּ דֶּמְבָּוִיצְקִי וַיֹּאמְרוּ לוֹ כִּי הֵם מְכַחֲשִׁים בְּתוֹרַת הַתַּלְמוּד וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֹהַר; וְגַם הִשְׁתַּבְּחוּ, כִּי אִם יִתְוַכְּחוּ עִם הָרַבָּנִים בְּמַעֲמַד הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים יְנַצְּחוּ אֶת הָרַבָּנִים. וַיִּשְׁלַח דֶּמְבָּוִיצְקִי צָו אֶל הָרַבָּנִים כִי יָבוֹאוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַפְרַנְקִים. וְהָרַבָּנִים נֶאֶנְסוּ לָבוֹא אֶל הַוִּכּוּחַ. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ (1687 אחב"ש) הָרַבָּנִים מְאוּמָה מִלְּבַד הַתַּלְמוּד, וּשְׂפַת פּוֹלִין לֹא הֵבִינוּ, וְעַל כֵּן יָצְאוּ חַיָּבִים מִלִּפְנֵי שׁוֹפְטֵיהֶם; וַיֵּעָנְשׁוּ לְשַׁלֵּם קְנָס לְבַעֲלֵי בְרִית פְרַנְקְ. וְעוֹד צִוָּה הַיֶּפִיסְקוֹפּ לָקַחַת מֵאֵת הַיְּהוּדִים אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְשָׂרְפָם, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וְסִפְרֵי הַתַּלְמוּד נִשְׂרְפוּ בְקַמֶּנִיץ לַאֲלָפִים.

81. דֶּמְבָּוִיצְקִי מֵת פִּתְאֹם בַּשָּׁנָה הַהִיא, וְאָז הוֹסִיפוּ אַלּוּפֵי הַקְּהִלָּה לִרְדֹּף אַחַר הַשַּׁצִי“ם. אַךְ מְהֵרָה בָּא אֲלֵיהֶם פְרַנְק וַיֹּאמֶר, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם גִּלּוּ לוֹ, כִּי עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל לְמַרְאֵה עַיִן אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, וְאָז בָּאוּ לִלְבוּב וַיֹּאמְרוּ לִפְנֵי רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, כִּי נוֹטִים הֵם אַחֲרֵי אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וְכִי מְבַקְשִׁים הֵם כִּי יָבוֹאוּ הָרַבָּנִים עוֹד הַפַּעַם לְהִתְוַכַּח עִמָּהֶם וּלְנַצְחָם לִכְבֹד הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית. וְעוֹד הַפַּעַם נִקְרְאוּ הָרַבָּנִים לָבוֹא לְהִתְוַכַּח עִם הַשַּׁצִי”ם, וְעוֹד הַפַּעַם הָיְתָה יַד הָרַבָּנִים עַל הַתַּחְתּוֹנָה מֵחֹסֶר דַּעַת הַשָּׂפָה וְחֻקֵּי הַהִגָּיוֹן. וּבַעֲלֵי בְרִית פְרַנְקְ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית וּפְרַנְקְ בְּעַצְמוֹ הוּבָא בְכָבוֹד גָּדוֹל אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים, כִּי הַמֶּלֶךְ אוֹגוֹסְט הַשְּׁלִישִׁי הוֹאִיל לִהְיוֹת לוֹ לְאָב בִּטְבִילָתוֹ; אוּלָם גַּם אַחֲרֵי הִתְנַצְּרָם עוֹד הָיוּ נִבְדָּלִים יָמִים רַבִּים מֵהַקַּתּוֹלִים, כִּי הֶאֱמִינוּ עוֹד בְּשַׁבְּתַי צְבִי, שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל וּבִפְרַנְקְ – שֶׁהוּא “הָאָדוֹן הַקָּדוֹשׁ”, אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים הִתְעָרְבוּ בֵּין הַקַּתּוֹלִים, וְזִכְרָם נִמַּח מִן הָאָרֶץ.

82. מִלְבַד הַשַּׁצִי“ם הַגְּלוּיִם, עוֹד הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל שַׁצִי”ם נִסְתָּרִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ בְכָל עֹז לְהַסְתִּיר אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לְבַל יְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם קִנְאַת הָרַבָּנִים וְאַךְ בִּרְמָזִים גִּלּוּ כִי עוֹד רוּחָם נֶאֱמָנָה אֶת שַׁבְּתַי צְבִי. אֶחָד מִמַּעֲרִיצֵי שַׁבְּתַי צְבִי הַנִּסְתָּרִים הָיָה נְחֶמְיָה חַיּוֹן, אֲשֶׁר הָיָה דוֹרֵשׁ תָּמִיד בְּקַבָּלָה, וּבִרְמָזִים דַּקִּים הִטָּה אֶת לִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים לֶאֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי. בְּעָרִים רַבּוֹת נוֹדְעָה לְהָרַבָּנִים כַּוָּנַת נְחֶמְיָה וַיִּכְרְזוּ עָלָיו חֵרֶם. בְּבוֹאוֹ אַמְשְׁטַרְדַּמָּה הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ הָרַב לַעֲדַת (1643 אחב"ש) הַסְּפָרַדִּים, רַבִּי שְׁלֹמֹה אַיָּלוֹן, כִּי בְנַעֲרוּתוֹ נָטָה גַם הוּא אַחַר שַׁבְּתַי צְבִי וְגַם בְּזִקְנוּתוֹ לֹא חָדַל לְגַמְרִי מֵהַאֲמִין בּוֹ. אֶפֶס הָרַב לַעֲדַת הָאַשְׁכְּנַזִּים רַבִּי צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי, הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “חֲכָם צְבִי”, הִכְרִיז חֵרֶם עַל נְחֶמְיָה חַיּוֹן. אָז הִכְרִיז רַבִּי שְׁלֹמֹה חֵרֶם עַל רַבִּי צְבִי, וַתְּהִי מִלְחָמָה עֲצוּמָה בְאַמְשְׁטֶרְדַּם בֵּין קְהִלַּת הַסְפָרַדִּים וּבֵין קְהִלַּת הָאַשְׁכְּנַזִּים, עַד כִּי נֶאֱנַס רַבִּי צְבִי לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וַיְהִי לְרַב בִּלְבוּב. אוּלָם גַּם נְחֶמְיָה לֹא מָצָא מְנוּחָה בְאַמְשְׁטֶרְדַּם, כִּי רַבָּנִים מֵעָרִים אֲחֵרוֹת קָמוּ עָלָיו, וְאָז נֶאֱנַס גַּם הוּא לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וַיְהִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וַיָּמָת (1663 אחב"ש) בְּאַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית.

83. עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל נוֹטִים בַּסֵּתֶר אַחֲרֵי אֱמוּנַת שַׁבְּתַי צְבִי, וּמִי שֶׁנֶּחְשַׁד כִּי הוּא מִכַּת הַשַּׁצִי"ם הֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל; אַךְ אִם הַנֶּחְשַׁד הָיָה אִישׁ זְרֹעַ וְקָמָה מַחֲלֹקֶת נוֹרָאָה בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים. מַחֲלֹקֶת כָּזוּ הָיְתָה בֵין רַבִּי יוֹנָתָן אֵיבְשִׁיץ וּבֵין רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִן בֶּן רַבִּי צְבִי אַשְׁכְּנַזִּי. רַבִּי יוֹנָתָן (1620–94 אחב"ש) בִּלָּה אֶת שְנוֹת נְעוּרָיו בְּמוֹרַבִיָּה, וְשָׁם נִתְּנָה עָלָיו מִשְׂרַת רַבָּנוּת בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מִלְּבַד שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹנָתָן תַּלְמוּדִי נִפְלָא, עוֹד יָדַע לְהַטִּיף מֵעַל הַבָּמָה בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת; וַיִּגְדַּל שְׁמוֹ מְאֹד. בִּשְׁנַת 1670 נִמְנָה לְרַב הַגָּלִיל שֶׁל קְהִלּוֹת אַלְטוּנָה, הַמְבּוּרְגְ וּבַנְזְבֶּק. רַבִּי יוֹנָתָן הִתְעַסֵּק גַּם בְּקַבָּלָה וַיְרַפֵּא חוֹלִים עַל יְדֵי קָמֵיעוֹת. וּבָעֵת הַהִיא יָשַׁב בְּאַלְטוּנָה רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִן וְהוּא מָצָא בְקָמֵעוֹת שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן רְמָזִים לְשַׁבְּתַי צְבִי, וַיִּטְפֹּל רַבִּי יַעֲקֹב חֵטְא עַל רַבִּי יוֹנָתָן כִּי הוּא רוֹפֵא בְּשֵׁם שַׁבְּתַי צְבִי וּמַאֲמִין בִּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הַהוּא. וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת, אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת מוֹרָם רַבִּי יוֹנָתָן, קָצְפוּ עַל רַבִּי יַעֲקֹב עַל אֲשֶׁר נוֹעָז לְדַבֵּר דֹּפִי בְרַבִּי יוֹנָתָן וַיֹּאמְרוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ רָע. אַךְ רַבִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה קַנָּא עָצוּם, הִתְנַפֵּל עַל רַבִּי יוֹנָתָן בְּיֶתֶר עָז. וּבְקוּנְטְרְסָיו “תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת” “וּשְׁפַת אֱמֶת” שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל רַבִּי יוֹנָתָן (1682–3 אחב"ש) וַיְשִׂימֵהוּ לְחוֹטֵא חַטַּאת שְאוֹל, לְכוֹפֵר וּמִין. גַּם רַבָּנִים רַבִּים נִסְפְּחוּ אָז עַל רַבִּי יַעֲקֹב לָרִיב אֶת רִיב הַיַּהֲדוּת מִיַּד רַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי יוֹנָתָן הִשְׁתַּדֵּל לָגֹל מֵעָלָיו אֶת הָאַשְׁמָה, כִי בְקָמֵעוֹתָיו לֹא רָמַז לְשַׁבְּתַי צְבִי. אֲבָל בְּהִצְטַדְּקוֹתָיו גֵרָה עוֹד יוֹתֵר אֶת קִנְאַת רַבִּי יַעֲקֹב. לָאַחֲרוֹנָה הִגִּיעַ הָרִיב עַד זִקְנֵי הַמְּלוּכָה וּמֶלֶךְ דֶּנֶמַרְקְ. וְכֹהֵן אֶחָד נוֹצְרִי אָמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי הַמְקֻבָּל אֵיבְשִׁיץ נוֹטֶה בַּסֵּתֶר אַחַר אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים וְלָכֵן רָאוּי לְהָגֵן עָלָיו, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְבַל יִגְּעוּ בְרַבִּי יוֹנָתָן לְרָעָה.

84. גַּם אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי יוֹנָתָן לֹא חָדַל רַבִּי יַעֲקֹב מֵחָרֵף אוֹתוֹ בְּקִנְאָתוֹ הֶעַזָּה. רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה בִּכְלָל אִישׁ נִרְגָּן, וְכָל אֲשֶׁר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו בִּזָּה וְשִׁקֵּץ בְּאוֹפָן נוֹרָא. אוּלָם בֹּו אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים גַּם עִקְבוֹת הָעֵת הַחֲדָשָׁה. הוּא כָתַב זִכְרוֹנוֹת יְמֵי חַיָּיו עַל סֵפֶר וּמִתּוֹכוֹ אָנוּ רוֹאִים, כִּי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לָדַעַת מַה שֶּכָּתוּב בְּסִפְרֵי הֶעַמִּים, וְרַק בּוֹשׁ לְבַקֵּשׁ כִּי יְלַמְּדֻהוּ, יַעַן בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיָה נָאֶה לְרַב וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה לְהִתְעַסֵּק בִּ“דְבָרִים שֶׁל מַה בְּכַךְ” כְּחָכְמוֹת הַחֹל.

י. רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לוּצַטּוּ.    🔗

85. עִקְבוֹת הָעֵת הַחֲדָשָׁה נִרְאוּ בְיִחוּד בַּמְּשׁוֹרֵר הַמְּקֻבָּל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לוּצַטּוּ מִפַּדּוּבָה. (1637–77 אחב"ש) הוּא נוֹלַד לְאָבוֹת נְבוֹנִים וַעֲשִׁירִים. בְּיַלְדוּתוֹ לָמַד, מִלְּבַד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, גַם שָׂפוֹת עַתִּיקוֹת וַחֲדָשׁוֹת; וּבְנַעֲרוּתוֹ הֵחֵל לִכְתֹּב שִׁירִים וּלְהִתְעַסֵּק בְּמִסְתְּרֵי הַקַּבָּלָה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כָּתַב לוּצַטּוֹ שִׁיר גָּדוֹל וְיָפֶה.

86. בְּשִׁבְתּוֹ בְבֵית הַמִּדְרָשׁ שָׁקָבַע בְּבֵית הוֹרָיו עִם חֲבֵרָיו אֲשֶׁר הָיוּ זְקֵנִים הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ, נָתַן לִבּוֹ לְהִתְעַסֵּק בְּהַשְׁבָּעוֹת וּלְחָשִׁים לְבַטֵּל אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעוֹד הֲבָלִים כָּאֵלֶּה. וּכִמְלֹאת לוֹ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לְחַבֵּר מִזְמוֹרִים, כְּעֵין מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁנִים גָּמַר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִזְמֹר כְּמִסְפַּר הַמִּזְמֹרִים שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים. וּמֵהֶם לֹא נִשְׁאַר לְזִכָּרוֹן רַק תִּשְׁעָה מִזְמֹרִים. אֲחָדִים מֵהֶם נֶאֶמְרוּ בְּרֶגֶשׁ מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי וּבְרוּחַ אֱמוּנָה עַזָּה. אוּלָם בָּזֶה הֵעִיר חֲמַת הָרַבָּנִים הַקַנָּאִים, אֲשֶׁר רָאוּ בָזֶה חִלוּל כְּבוֹד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כִּי לוּצַטּוּ בָא לְחַקּוֹת אֶת מִזְמוֹרָיו.

87. בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָנָה חִבֵּר סֵפֶר יָקָר “לְשׁוֹן לִמֻּדִים”, שֶׁבּוֹ הֶרְאָה אֶת גֹּדֶל חָכְמָתוֹ בְּתוֹרַת הַלָּשׁוֹן וּבַסִּגְנוֹן הָעִבְרִי. אַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לִכְתֹּב מַחֲזוֹת, וְלָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הָיָה אָמְנָם מֻכְשָׁר מִטִּבְעוֹ, וְעַל כֵּן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בָּהּ. כּוֹתְבֵי מַחֲזוֹת כָּמוֹהוּ לֹא הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו. בְּחִירֵי הַסּוֹפְרִים הָאִיטַלְקִים הָיוּ לוֹ לְמוֹפֵת, אַךְ הוּא לֹא חִקָּה אוֹתָם, כִּי אִם מִלִּבּוֹ וּמְעֹמֶק רִגְשׁוֹתָיו הוֹצִיא אֶת דְּבָרָיו. וּבִהְיוֹתוֹ בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב אֶת הַמַּחֲזָה “מִגְדַּל עֹז”, הַכָּתוּב בְּרוּחַ שִׁירָה נִשְׂגָּבָה וּבְשָׂפָה צַחָה וַעֲשִׁירָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִרְאֲתָה בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם אֲשֶׁר חָדְלוּ הַנְּבִיאִים. וּבָזֶה הוּא עוֹלֶה גַם עַל מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר מִדַּת הַשִּׁירָה הַעַרְבִית הָיְתָה לָהֶם לְמִכְשֹׁל לִבְלִי הוֹצִיא אֶת רִגְשׁוֹת לִבָּם בְּשָׂפָה טְהוֹרָה וְקַלָּה.

88. אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לֹא יָכֹל לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּשִׁיר, כִּי לִבּוֹ נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי הַקַּבָּלָה. וּבְשׂוּמוֹ בָהּ כָּל מַעְיָנָיו, חָזָה מַחֲזוֹת שָׁוְא וְנִדְמֶה לוֹ, כִּי מַלְאָךְ בָּא לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ סוֹדוֹת וְרָזֵי עֶלְיוֹן; וְאָז הֵחֵל לְחַבֵּר כְּעֵין סֵפֶר “הַזֹּהַר” עַל הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית כִּלְשׁוֹן “הַזֹּהַר” וַיִּקְרָא לוֹ “זֹהַר תִּנְיָנָא”, וְעוֹד סְפָרִים רַבִּים בְּקַבָּלָה.

89. נִלְהָבִים אֲחָדִים בַּעֲלֵי הַזָּיָה נִלְווּ אֶל רַבִּי מֹשֶׁה וְהֵם פִּרְסְמוּ בְּעָרִים רַבּוֹת כָּל גְּדֻלָּתוֹ וִידִיעָתוֹ הָרַבָּה בַּקַּבָּלָה, וְרַבִּים הָיוּ בָאִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דְּרוּשִׁים בְּקַבָּלָה, וַיִּתְפַּלְּאוּ וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל סְפָרָיו שֶׁכָּתַב בִּלְּשׁוֹן “הַזֹּהַר”. וּבְאַלְטוּנָה יָשַׁב בָּעֵת הַהִיא רַב אֶחָד קַנָּאִי עָצוּם, רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, אֲשֶׁר רָדַף בְּאַף וּבְחֵמָה אֶת כָּל הַנֶּחֱשָׁדִים בְּשַׁצִיוּ“ת, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְיָדוֹ אִגְּרוֹת תַּלְמִידֵי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הִלְלוּ אֶת רַבָּם כְּאִישׁ אֱלֹהִים, שָׁלַח אִגֶּרֶת קִנְאָה לְרָאשֵׁי קְהִלַּת וִינִיצִיָּה, כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ “לַעֲקֹר מִן הַשֹּׁרֶשׁ אֶת הַחֶבְרָה הָרָעָה קוֹדֶם שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט צָרַעְתָּהּ בֵּין הֶהָמוֹן”. רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה, אֲשֶׁר הָיוּ מוֹקִירִים מְאֹד אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, שָׁלְחוּ לוֹ אֶת אִגֶּרֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז וַיְבַקְשׁוּהוּ, כִּי יִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכֵּךְ חֲמַת הָרַב הַזָּקֵן. רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים עָנָה לְרַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, כִּי חָלִילָה לוֹ לַחְשֹׁד בִּכְשֵׁרִים כָּמוֹהוּ וְכַחֲבֵרָיו, אֲשֶׁר רַק עֲבוֹדַת יְיָ מְגַמָּתָם עַל פִּי דֶרֶךְ הַקַּבָּלָה הַכְּתוּבָה בַזֹּהַר וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ”י. אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז עָנָהוּ בִדְבָרִים רַכִּים, כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יַעֲזֹב אֶת הַקַּבָּלָה כֻּלָּהּ. גַּם רַבָּנֵי וִינִיצִיָּה הֵחֵלּוּ לִרְדֹף אֶת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, וְהוּא הוֹכִיחַ אוֹתָם כִּי לֹא טוֹב יַעֲשׂוּ, כִי יִשְׁפְּטוּהוּ בְּטֶרֶם יַחְקְרוּ אַחַר מַעֲשָׁיו, וְכִי הוּא אֵינֶנּוּ יָרֵא מִכָּל רְדִיפוֹת וְעִנּוּיִים וְגַם אֵימַת הַמָּוֶת לֹא תְבַעֲתֵהוּ, לַהֲשִׁיבוֹ מֵהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ; וְרַבִּי מֹשֶׁה חַגִּיז, בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים מִדַּרְכּוֹ לֹא יָסוּר, הוֹסִיף לְהָעִיר אֶת הָרַבָּנִים, כִּי יִרְדְּפוּהוּ עַד כִּי יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ. וּבִרְאוֹת רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו, כִּי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז הִכְרִיזוּ עָלָיו חֵרֶם, לֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם, וְלַמְרוֹת רְצוֹנוֹ חָתַם יָדוֹ עַל כְּתַב הִתְחַיְּבוּת, לַחְדֹּל מֵחַבֵּר אֶת סֵפֶר “הַזֹּהַר הַשֵּׁנִי”, וְלֹא יִכְתֹּב עוֹד מְאוּמָה בְשֵׁם מַלְאָךְ אוֹ נִשְמוֹת הַקְּדוֹשִׁים; וְאֶת כָּל סְפָרָיו שֶׁחִבֵּר בַּקַבָּלָה סָגְרוּ הָרַבָּנִים עַל מַסְגֹּר, וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אִתָּם, לְבַל יִפָּתַח בְּלִי רְשׁוּתָם.

90. אָז עָזַב לוּצַטּוּ אֶת הַקַבָּלָה וַיָּחֶל לָשִׁיר שִׁירִים יָפִים. וַיַּעְתֵּק מוֹשָׁבוֹ לְמַנְטוּבָה, וְשָׁם לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת הָרַב רַבִּי דָוִד פִּינְצִי. וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל הַמִּסְחָר בְּעֵסֶק שֻׁתְּפוֹת. אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן מָה הוּרַע הָעֵסֶק וְהַשֻּׁתְּפִים הִפְסִידוּ הַרְבֵּה. וְאָז הֵחֵל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִים לִשְׁגּוֹת עוֹד הַפַּעַם בְּקַבָּלָה וּלְחַבֵּר בָּהּ סְפָרִים. וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעַ הַדָּבָר עַד אָזְנֵי הָרַבָּנִים, וְעֵדֵי שֶׁקֶר עוֹד הוֹסִיפוּ לַעֲנוֹת סָרָה בְּרַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, וַיִּקְצְפוּ הָרַבָּנִים מְאֹד וַיַּכְרִיזוּ חֵרֶם עַל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים וְעַל כָּל סְפָרָיו.

91. אָז רָאָה רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים, כִּי בְאִיטַלְיָה לֹא יִמְצָא עוֹד מָנוֹחַ וַיֵּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּאַמְשְׁטַרְדַּם, הוּא וְהוֹרָיו. בַּדֶּרֶךְ, כַּאֲשֶׁר סַר לִפְרַנְקְפוּרְטְ הֵבִיא שָׁמָּה אֶל רַב הָעִיר רַבִּי יַעֲקֹב הַכֹּהֵן מִכְתָּב מֵחוֹתְנוֹ, וּבוֹ בִּקֵּשׁ אֶת הָרַב לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת עִם רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים. אַךְ רוֹדְפָיו הָרַבָּנִים הַמְקַנְאִים מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ לְרַבִּי יַעֲקֹב כִּי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים הַנּוֹטֶה לְשַצִּיוּ"ת עוֹבֵר דֶּרֶךְ עִירוֹ. וּבְבוֹא רַבִּי מֹשֶה חַיִּים אֵלָיו הֵחֵל הָרַב לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אוֹתוֹ בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת עֲצוּמוֹת. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכוֹל רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לְהִמָּלֵט מִידֵי הָרַב הַהוּא וּיֵאָנֵס לַחְתֹּם עוֹד הַפַּעַם עַל כְּתַב הִתְחַיְּבוּת, כִּי לֹא יְלַמֵּד קַבָּלָה לְשׁוּם אָדָם וְלֹא יְגַלֶּה עוֹד מְאוּמָה מִסּוֹדוֹתֶיהָ. שָׁם לָקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל כְּתָבָיו אֲשֶׁר כָּתַב בְּעִנְיָנֵי קַבָּלָה, עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר לוֹ.

92. בְּלֵב נִשְׁבָּר בָּא רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים אַמְשְׁטַרְדַּמָּה. אַךְ שָׁם הוּנַח לוֹ, כִּי רָאשֵׁי הַקְהִלָּה קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְשָׁם מָצָא מִחְיָתוֹ בּרֶוַח. אוּלָם כַּאֲשֶׁר רָוַח לוֹ הֵחֵל עוֹד הַפַּעַם לִשְגּוֹת בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה וְגַם הֵעִיר אֶת תַּלְמִידָיו אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּפַדּוּבָה, כִּי יִשְׁקְדוּ עַל חָכְמַת קַבָּלָה. הָרַבָּנִים בְּוִינִיצִיָּה שָׁמְעוּ זֹאת וַיּוֹסִיפוּ לְהַחֲרִימוֹ, אַךְ יָדָם קָצְרָה מֵעֲשׂוֹת עִמּוֹ רָעָה, כִי הָעֵדָה הַסְּפָרַדִּית אֲשֶׁר בְּאַמְשְׁטַרְדַּם כִּבְּדַתְהוּ מְאֹד.

רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים חִבֵּר סֵפֶר “מְסִלַּת יְשָׁרִים” וְהוּא סֵפֶר מוּסָר אֲשֶׁר הָיָה חָבִיב מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. וְכַעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים חִבֵּר אֶת הַמַּחֲזֶה הָאַחֲרוֹן “לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה”. בַּמַּחֲזֶה הַזֶּה הִבִּיעַ אֶת רוּחוֹ, כִי לֹא תִרְפֶּינָה יְדֵי הָאִישׁ הַיָּשָׁר בִּרְאוֹתוֹ, כִּי רַבִּים מַעֲרִיצִים אֶת הָרְהָבִים, כִּי סוֹף סוֹף יִוָּדְעוּ מַעֲשֵׂי תַרְמִית וְאָז תְּהִי “לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה”.

93. עֶשֶׂר שָׁנִים יָשַׁב רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים בְּאַמְשְׁטַרְדַּם, וְאַחַר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לֲעלֹות אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי שָׁם הָיָה בָעֵת הַהִיא סוֹד מְקֻבָּלִים רַבִּים; וְגַם חֶפְצוֹ הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וְאַחֲרֵי תְּלָאוֹת רַבּוֹת בָּא שָׁמָּה, אַךְ הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁם בָּעֵת הַהִיא הִכְרִיתָה אֶת חַיָּיו וְחַיֵי אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ בְּעִיר עַכּוֹ וַיִּקָּבֵר בְּטִבֶּרִיָּה אֵצֶל קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא; וְאָז עָשׂוּ לוֹ הָרַבָּנִים שָׁלוֹם וּבְכָל מָקוֹם סָפְדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל כְּעַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקָיו. וְאָמְנָם לוּצַטּוּ בְּעַצְמוֹ הָיָה אִישׁ צַדִּיק, תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, וּכְלִבּוֹ כֵּן פִּיו וְאֵינֶנּוּ אָשֵׁם כְּלַל אִם הַהַזָּיָה, אֲשֶר שָׁלְטָה אָז בְּעוֹלַם הַיַהֲדוּת, דָּבְקָה גַם בּוֹ כְּמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת, וְאַדְרַבָּה, נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי לֹא הִסְפִּיקָה לְהַחֲשִׁיךְ אֶת מְאוֹר שִׂכְלוֹ כֻּלּוֹ וּבְשִׁירָיו לֹא נִכָּר כִּי מְחַבְּרָם הוּא בַעַל הַזָּיָה וְכִי הֵם מִידֵי מְקֻבָּל יָצָאוּ.

יא. הַחֲסִידוּת.    🔗

94. אַחֲרֵי יַעֲקֹב פְרַנְקְ חָדְלָה הַהַזָּיָה הַמְּשִׁיחִית מִיִּשְרָאֵל; אוּלָם נָחוּץ הָיָה אֵיזֶה עִנְיָן, לְפַרְנֵס אֶת הַלֵּב הָרַגָּשׁ. הַפִּלְפּוּלִים וְהַחֻקִּים הַיְבֵשִׁים הָיוּ דַיָּם בָּעֵת הַהִיא לְפַרְנֵס אֶת הַמּוֹחַ, אֲבָל גַּם הַלֵּב דָּרַשׁ מָזוֹן. הַקַּבָּלָה הַמַּעֲשִׂית גַּם הִיא הָיְתָה יְבֵשָׁה וּצְנוּמָה וְלֹא לִבְּבָה עוֹד אֶת בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ. אָז נִמְצָא אִיש אֶחָד, אֲשֶׁר הִמְצִיא מֵהַקַּבָּלָה הַיְשָׁנָה מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים נְאוֹתִים לִבְנֵי דוֹרוֹ. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב (1630–1690 אחב"ש) אוֹ הַבֶּעשְׁ“טְ. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד יֶלֶד קָטָן מֵתוּ עָלָיו הוֹרָיו, וַיִּלְמַד יַחַד עִם בְּנֵי הָעֲנִיִּים בְּ”תַלְמוּד תּוֹרָה" בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ אֲשֶׁר עַל גְּבוּל פּוֹדוֹלִיָּה וּוַלַּחִיָּה. אַךְ הַנַּעַר עָזַב לִפְעָמִים אֶת חֶדְרוֹ וַיִּתְחַבֵּא בַיַּעַר אֲשֶׁר עַל יַד הָעִיר. כַּאֲשֶׁר רָאוּ רַבּוֹתָיו, כִּי הַנַּעַר לֹא יִצְלַח בְּלִמּוּדָיו, גֵּרְשׁוּהוּ מִבֵּית הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה אַחֲרֵי מְלֹאת לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אַחֲרֵי כֵן הָיָה הַנַּעַר עוֹזֵר לִמְלַמֵּד דַּרְדָּקְי, וְאַחַר הָיָה לְשַׁמָּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. בַּיּוֹם הָיָה יָשֵׁן וּבַלַּיְלָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ עָצוּם וְקוֹרֵא בְסִפְרֵי קַבָּלָה וּמוּסָר. בִּמְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, בָּא לְעִיר בְּרוֹדִי, וְשָׁם לָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת הָרַב רַבִּי גֵרְשׁוֹן קוּטֶבֶר. אַחֲרֵי כֵן הָיָה אֵיזֶה זְמַן מְלַמֵּד, שׁוֹחֵט וְחַזָּן. אַךְ כַּעֲבֹר עָלָיו שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה, הֵחֵל לַעֲבֹר מֵעִיר לְעִיר בְּתוֹר “בַּעַל שֵׁם”, וַיְרַפֵּא חוֹלִים בְּהַשְׁבָּעוֹת וּלְחִישׁוֹת וַיִּקֶן לוֹ שֵׁם בַּעַל מוֹפֵת. מִלְּבַד זֹאת הָיָה מְרַפֵּא בִתְפִלּוֹתָיו, אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל בִּתְנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת וּבְרֶגֶשׁ עָצוּם. יַחַד עִם זֶה הָיָה מוֹרֶה, כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת אֱלֹהִים הִיא הַהִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁאָדָם מִתְקַשֵּׁר בְּלִבּוֹ אֶל הָאֱלֹהִים, וַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְלֹא בְעַצְבוּת וְסִגּוּפִים, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה הָרִאשׁוֹנִים. הוּא דִבֵּר עַל לֵב הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים, עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי לֹא יִשְׁפְּלוּ בְעֵינֵיהֶם עַל שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה, כִי מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ אֲמִתִּי, הֲרֵי הוּא קָרוֹב לֵאלֹהִים יוֹתֵר מִכָּל לַמְדָּן הָעוֹסֵק כָּל יָמָיו בַּתַּלְמוּד. דְּרָשׁוֹת הַבֶּעשְׁ"טְ מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן וְגַם רַבִּים מֵהַלּוֹמְדִים בַּעֲלֵי לֵב רַגָּשׁ נָטוּ אַחֲרָיו. דְּרָשׁוֹתָיו הָיוּ קְצָרוֹת אַךְ מְלֵאוֹת רֶגֶשׁ אֱמוּנָה עַזָּה וְכַבִּירָה.

95. מְהֵרָה נוֹדַע רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא לְבַד כְּ“בַּעַל שֵׁם”, כִּי אִם גַּם כְּ“צַדִּיק”, שֶׁתְּעוּדָתוֹ לִהְיוֹת מְתַוֵּךְ בֵּין הַ“חֲסִידִים” וּבֵין הָאֱלֹהִים, כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְקַבְּלוּ אֶת הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹהִית, וְעַל יָדוֹ יִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה עֶלְיוֹנָה. עַל פִּי תוֹרַת הַחֲסִידוּת שֶׁיָּסַד הַבֶּעשְׁ"טְ חַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין אֱמוּנָה תְמִימָה בְּיָיְ בְּלִי כָּל חֲקִירָה וּדְרִישָׁה, לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו מֵעֹמֶק הַלֵּב, וּלְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת וּמוֹרִיד אֶת הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלֹהִית. אֶל הָעִיר מֶזִיבּוּז מוֹשַׁב רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ תַלְמִידִים רַבִּים וּמְבַקְשֵׁי רְפוּאָה לְגוּף וַנֶּפֶשׁ. וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ בָּדוּ עָלָיו מַעֲרִיצָיו סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים כְּיַד דִּמְיוֹנָם הָעַז.

96. אֶת כִּסֵּא הַבֶּעשְׁ"טְ יָרַשׁ תַּלְמִידוֹ רַבִּי דוֹב בֶּער מִמֶּזְרִיטְשׁ. הוּא לֹא הָיָה בַעַל רֶגֶשׁ עַז וְתָמִים כְּרַבִּי יִשְׂרָאֵל, אַךְ הוּא יָדַע הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה הַנִּגְלִית וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה כֹחוֹ יָפֶה לִמְשֹׁךְ אַחַר שִׁטַּת “הַחֲסִידוּת” גַּם אֶת הַלּוֹמְדִים. הוּא הִגְדִּיל אֶת מַעֲלַת “הַצַּדִּיק” וַיָּשֶׂם אֶת הָאֱמוּנָה “בְּצַדִּיקִים” לְעִקָּר מֵעִקְּרֵי הַדָּת. בְּיִחוּד הִתְפַּשְּׁטָה תוֹרַת הַחֲסִידוּת בְּאַרְצוֹת נֶגֶב רוּסְיָה – בְּאוּקְרַיְנָה וּפוֹדוֹלִיָּה, אֲשֶׁר יוֹשְׁבֵיהֶן הַיְּהוּדִים הָיוּ “עַמֵּי הָאָרֶץ”, וְעַל כֵּן הָיְתָה תוֹרַת הַחֲסִידוּת נוֹחָה לָהֶם וְנִתְקַבְּלָה עַל לִבָּם. אוּלָם בְּלִיטָה וְזַמּוּט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים יוֹדְעִים אֶת הַתַּלְמוּד, שָׁם לֹא בְנָקֵל הִתְפַּשְּׁטָה הַחֲסִידוּת לוּלֵא נִמְצְאוּ לָהּ שְׁלִיחִים מוּפְלְגֵי-תוֹרָה וּבַעֲלֵי רוּחַ כַּבִּירָה. הַגָּדוֹל בָּהֶם הָיָה רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלַּדִי, תַּלְמִיד רַבִּי (מת 1743) דוֹב בֶּר. רַבִּי זַלְמָן הָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה הַנִּגְלִית כְּאַחַד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וּבַעַל רֶגֶשׁ עַז וְרוּחַ אַמִּיץ וּמָסוּר לְדֵעוֹתָיו בְּכָל לֵב וַנָּפֶשׁ. הוּא מָשַׁךְ אֵלָיו לֵב רַבִּים מֵהַלּוֹמְדִים בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ וְנַפְשׁוֹתָם נִקְשְׁרוּ בְנַפְשׁוֹ וַיִּהְיוּ לַחֲבוּרָה כַּבִּירָה. בְּעֵינָיו הָיָה רַע, כִּי הֶהָמוֹן בָּא אֵלָיו לִשְׁאוֹל בַּעֲצָתוֹ עַל עִנְיָנֵי הַגּוּף; חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְלַמֵּד אֶת תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְלֹא לַעֲשׂוֹת “מוֹפְתִים” כְּצַדִּיקֵי ווֹלִין. אֶת שִׁטָּתוֹ בַחֲסִידוּת בֵּאֵר בְּסִפְרוֹ “לְקוּטֵי אֲמָרִים” אוֹ “תַּנְיָא”, וּבְתוֹכוֹ אָנוּ רוֹאִים אִישׁ הוֹגֶה דֵעוֹת נַעֲלוֹת. הוּא חִבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת “שֻׁלְחָן עָרוּךְ”, וַיְבָאֵר בּוֹ טַעַם כָּל הֲלָכָה, גַּם סֵדֶר תְּפִלּוֹת חָדָשׁ שָׂם לִפְנֵי הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּו.

97. כַּאֲשֶׁר הֵחֵלָּה הַחֲסִידוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּאָרֶץ, קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה בְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הַצְּעִירִים בַּעֲלֵי הָרֶגֶשׁ נָהוּ אַחַר הַחֲסִידוּת, וְהַזְּקֵנִים, הַמוֹאֲסִים בְּכָל חָדָשׁ, הִתְקוֹמְמוּ לָהּ, וַיִּתְחוֹלְלוּ מְרִיבוֹת עֲצוּמוֹת בֵּין אָבוֹת וּבָנִים, בֵּין חוֹתְנִים וְחַתְנֵיהֶם. וְזֶה גָרַם לְהַחֲסִידִים, כִּי יִתְאַחֲדוּ יַחַד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ; וְאַחֲרֵי כִּי הַחֲסִידִים הָיוּ בְרֻבָּם בַּעֲלֵי רֶגֶשׁ עַז, עַל כֵּן לֹא יִפָּלֵא, כִּי הָיוּ דְבֵקִים אִישׁ בְּאָחִיו בְּאַהֲבָה עַזָּה וְעוֹזְרִים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּכָל כֹּחָם.

98. הָרַבָּנִים הַקַּנָּאִים שׂוֹנְאֵי חֲדָשׁוֹת הֵחֵלּוּ לִרְדֹף בְּאַף וּבְחֵמָה אֶת רַבִּי זַלְמָן וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ, וַיִּתְּנוּם לְכוֹפְרִים וּמִינִים. הַגָּדוֹל בֵּין הָרַבָּנִים הָהֵם הָיָה רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא, הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “הַגָּאוֹן הַוִּילְנָאִי”. הוּא הָיָה פָרוּשׁ מִכָּל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַתּוֹרָה לֹא מָשָׁה מִפִּיו יוֹמָם וָלָיְלָה. כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים הָיוּ עֲרוּכִים בְּזִכְרוֹנוֹ. וְדֶרֶךְ לִמּוּדוֹ הָיָה דֶרֶךְ הַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר רָאָה, כִּי אֵין הַדְּבָרִים מַתְאִימִים עִם הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר הָיָה לִפְעָמִים מַגִּיהַּ וּמַעֲמִיד נוּסְחָא אַחֶרֶת. רַבִּי אֵלִיָּהוּ לֹא הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּכְשֶׁשָּׁמַע כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂים בָּהֶן חַיִל, קִנֵּא מְאֹד לְעַמּוֹ וַיְגַל לִפְנֵי תַּלְמִידָיו אֶת חֶפְצוֹ, כִּי יְתֻרְגְּמוּ סִפְרֵי חַכְמֵי הָאֻמּוֹת לִשְׂפַת עֵבֶר “לְהוֹצִיא בִלְעָם מִפִּיהֶם”, בְּהַאֲמִינוֹ, כִּי כָל הַחָכְמוֹת הָיוּ מִלְפָנִים יְדוּעוֹת לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרַט לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה חָכָם מִכָּל אָדָם. אוּלָם אֶת הַחֲסִידוּת שָׂנֵא רַבִּי אֵלִיָּהוּ תַּכְלִית שִׂנְאָה. אָמְנָם גַּם הוּא עָסַק בְּקַבָּלָה, אַךְ קַבַּלָּתוֹ הָיְתָה אוֹתָה הַיְשָׁנָה שֶׁל הַזֹּהַר וְהָאֲרִ“י. אֶפְשַׁר כִּי הוּא בְעַצְמוֹ לֹא הָיָה מְקַנֵּא כָּל כָּךְ נֶגֶד הַחֲסִידוּת, לוּלֵא הִרְבּוּ לְהַלְשִׁין לְפָנָיו עַל רַבִּי זַלְמָן וְחָבְרָתוֹ. אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, בְהֶסְכֵּם רַבִּי אֵלִיָּהוּ הִכְרִיזוּ חֵרֶם עַל “הַחֲסִידִים” וַיִּצַוּוּ לִרְדֹּף אוֹתָם בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. רַבִּי זַלְמָן נִסָּה לְהַצְדִּיק אֶת נַפְשׁוֹ לִפְנֵי מִתְנַגְּדָיו, גַּם נָסַע לְוִילְנָא וַיְבַקֵּשׁ לְהֵרָאוֹת אֶת רַבִּי אֵלִיָּהוּ וּלְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו, כִּי אֵין בְּשִׁטָּתוֹ דָבָר נֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אַךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לֹא נָתַן לוֹ גַם לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, וְרַבִּי זַלְמָן שָׁב מִוִּילְנָא בְּפַחֵי נָפֶשׁ. וּמִתְנַגְּדֵי רַבִּי זַלְמָן, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ כִּי מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא לִרְדֹּף אֶת הַחֲסִידִים, הִלְשִׁינוּ עַל רַבִּי זַלְמָן בְּאָזְנֵי פְקִידֵי הַמְּלוּכָה, כִּי רַבִּי זַלְמָן מְיַסֵּד כִּתָּה חֲדָשָׁה, הַמַּזֶּקֶת לְעִנְיְנֵי הַמְּלוּכָה, וְרַבִּי זַלְמָן הוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר, אַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַחֲסִידִים יָצָא לְחָפְשִׁי בְּי”ט כִּסְלֵו, וְהַיּוֹם הַזֶּה הוּא (1728 אחב"ש) חַג לַחֲסִידִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְלַמְרוֹת כָּל הַחֲרָמוֹת וְהָרְדִיפוֹת הִתְפַּשְׁטָה הַחֲסִידוּת גַּם בְּהַרְבֵּה מֵעָרֵי לִיטָה.

99. אַחֲרֵי רַבִּי זַלְמָן הָיוּ בָנָיו וּנְכָדָּיו “צַדִּיקִים”. מִשְׁפַּחְתָּם נִקְרְאָה עַל שֵׁם רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן – שְׁנֵיאוּרְסוֹן, וְעַד הַיּוֹם עוֹד לֹא חָדְלוּ “צַדִּיקִים” מִבֵּית שְׁנֵיאוֹרְסוֹן, אַךְ אֵין לָהֶם עוֹד הַגְּדֻלָּה שֶׁהָיְתָה לַאֲבוֹתֵיהֶם, כִּי אֵין בְּתוֹכָם אַנְשֵׁי רוּחַ כְּרַבִּי זַלְמָן, וּמִלְּבַד זֹאת הֶחֱלִישָׁה הַהַשְׂכָּלָה אֶת הָאֱמוּנָה בְּצַדִּיקִים בִּכְלָל.

100. אוּלָם בְּעָרֵי ווֹלִין וְגַלִּיצִיָּה רַבּוּ הַ“צַּדִּיקִים” מְאֹד. וְהַחֲסִידִים נִפְלְגוּ לְכִתּוֹת, כִּתּוֹת: אֵלֶּה מַאֲמִינִים בְּצַדִּיק אֶחָד וְאֵלֶּה בְּאַחֵר, וְתָמִיד מַחֲלֹקֶת שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם. גַּם הַצְּבִיעוּת וְהַהִתְחַסְּדוּת שָׂמוּ לָהֶן קֵן בְּתוֹכָם וְיַחַד עִם זֶה רַבּוּ שָׁם עֲצֵלִים פּוֹשְׁטֵי יַד, הָאוֹמְרִים, כִּי נֶכְדֵּי פְלֹנִי הַצַּדִּיק הֵם, וְעַל כֵּן עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת בָּטֵל וְעַל הַחֲסִידִים לְפַרְנְסֵם.

101. הַחֲסִידוּת מִתְּחִלָּתָהּ הִתְיַצְּבָה כְצָר נֶגֶד הַהַשְׂכָּלָה. עוֹד רַבִּי זַלְמָן בְּסֵפֶר הַ“תַּנְיָא” אָסַר לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְעַל כֵּן הָעָוֹן הַזֶּה הוּא חָמוּר מִשְׁאָר הָעֲוֹנוֹת, כִּי עַל יְדֵי שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת מְטַמֵּא הָאָדָם רַק אֶת הָאֵבְרִים הַחִיצוֹנִיִּים וּבְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הוּא מְטַמֵּא אֶת “הַמּוֹחִין”. וּבְעִקְבוֹתָיו יָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי בְרִיתוֹ לְהַרְחִיק מֵעֲלֵיהֶם וּמִבְּנֵיהֶם כָּל לִמּוּדֵי חוֹל.

102. בַּיָּמִים הָהֵם נֶחְלְקָה מַמְלֶכֶת פֹּולִין בֵּין רוּסְיָה, אוֹסְטְרִיָּה וְגֶרְמָנְיָה וְרֹב הַיְּהוּדִים בָּאוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה. אוּלָם הַיְּהוּדִים לֹא הִפְסִידוּ מְאוּמָה מִזֶּה, כִי רַבּוֹת סָבְלוּ בַיָמִים הָאַחֲרוֹנִים מֵאֵת הַפּוֹלַנִּים, אֲשֶׁר בְּמַמְלַכְתָּם הָיָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְכָל סֵדֶר וּמִשְׁפָּט לֹא הָיָה בָאָרֶץ. וְעַל דְּבַר גֹּרַל הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה נְדַבֵּר בְּסֵפֶר הַבָּא.

שאלות לתלמידים    🔗

1–10. מה היה מצב גולי ספרד בתוגרמה?– מי היו שם ראשי הרבנים בראשית התישבותם בארץ תוגרמה?– מי מבני היהודים היה אז לרופא בחצר השולטן?– מה עשה משה המון למשפחה אחת מגולי ספרד?– מה היה שם ראש משפחת מיקץ בשובו לדת ישראל?– מי גדל את יוסף?– מה הטובות שעשה יוסף לעמו?– במה בלה יוסף אחרית ימיו?– מי הקים בית הדפוס הראשון העברי בתורגמה?– איזה ספר נדפס בימים ההם ובמה נכבד ערכו?– מדוע ירד כבוד ישראל בתורגמה באחרית הימים?– מה היה מצב שוב ארץ ישראל בימים ההם?– מי היה אז ראש הרבנים בירושלים?– ומי- בצפת?– מה המחשבה הגדולה שחשב רבי יעקב בירב לטובת היהדות?– מי התנגד להצעת רבי יעקב ליסד סנסדרין בירושלים?– את מי סמך רבי יעקב להוראה ובמה נודע תלמידו?– מה שם הספר שחבר רבי יוסף קארו?– מה שמות יתר חכמי ישראל שהיו אז בארץ ישראל?– מי היה אז ראש בעלי הקבלה?– מה הן תולדות האר"י ומה היו תכונות נפשו?– מי מתלמידיו גדל את שמו?– לאיזה מרכז רוחני היתה ארץ ישראל?– מדוע מצאה הקבלה ולא התורה הנגלית קן לה בארץ ישראל?–

11–15. איך התיחסו גולי ספרד שבאו לאטליא אל יהודי אשכנז שישבו שם מכבר?– מה היה יחס מושלי אטליא אל היהודים?– מי מושלי ניאפול גדל את דון יצחק אברבנאל?– מה הצרה שבאה על ארבנאל בשבתו בניאפול?– איפה התישב אברבנאל באחרית ימיו ובמה עסק?– איפה מת ויקבר?– מי היה איש הפלא שבא אז לאטליא?– מה הן תולדות דוד הראובני?– לפני מי התיצב הראובני?– מי עזר על יד דוד הראובני?– במה עסקו הראובני ושלמה מולכו?– מה היתה אחרית שניהם?–

16–21. מה היה מצב היהודים המדיני באשכנז?– מי הציק למו שם בשטנתו?– מה דרש פפרקורן מקיסר אשכנז?– מי מהנוצרים הגין על ספרות ישראל?– מי היה ריכלין ובמה גדל ערכו?– מי קצף על ריכלין על הגינו על תורת ישראל?– מה כתב אחד הדומיניקנים לריכלין ומה הציעו לו הדומיניקנים?– מה ענה אותם ריכלין?– מה היו עניני הריב שבין ריכלין והדומיניקנים?– מי השתדל לפני האפיפיור בעד ריכלין?– מה היו אחרית ימי ריכלין?–

22–34. מה הכתה החדשה שנולדה באמונת הנוצרים אחרי ריכלין?– מה היה יחס לותר אל היהודים?– במה הצטין רבי אליהו בחור?– איפה בלה הבחור רב ימי חייו?– מי מהנוצרים היה רעהו?– מי חבר את הספר “מאור ענים”?– מה היא תכונת הספר הזה?– איך התיחסו הרבנים אל “המאור עינים” ולמחברו?– מה הרעה שהגיעה ליהודים ממלחמות הקטולים והלותרנים?– מה שמות הספרים הנכבדים שחוברו אז בדברי ימי ישראל ומה שמות מחבריהם?– מי מנשי ישראל הצטינו אז בחכמה?– במה גדל ערך רבי יהודה די מודינה בספרות ישראל?– מה היתה תכונת נפש רבי יוסף שלמה דיל מודיגה?– מי מהרבנים המציא את ה“פלפול”?– מי היו הרבנים התלמודים הנודעים בביהם ובאשכנז קרוב לימים ההם?– מה שם ספרו של רבי ישעיה הורויץ ומה תכנו?–

35–39. מה היה מצב המרנים הספרדים בהולנדיה?– מי יסד את הקהלה הישראלית הראשונה בהולנדיה?– מה היה מצב היהודים המדיני בהולנדיה?– מה שם הגדול שברבני הולנדיה אז?– במה הצטין רבי מנשה בן ישראל?– מה היה רוח האמונה החדש שהחל אז לפעם בלב האנגלים?– מי מהאנגלים כתב טוב על ישראל?– לפני מי משרי אנגליה התיצב רבי מנשה?– מה היתה השתדלותו לפני קרומויל?– מה הן תולדות אוריאל אקוסטא?– מה היתה דעתו על אמונת ישראל?– מה היתה אחרית אקוסטא ומאיזו סבה מת?– מה שם הפלוסוף העברי שנולד אז בהולנדיה?– מה הן תולדות חיי שפינוזא?– במה היה גדל ערך פלוסופית שפינוזא?– על מי השפיעה שטתו הפילוסופית את רוחה?–

40–57. איך התנהגו מלכי פולין עם היהודים?– מי מלכי פולין נתן ליהודיו זכיות מיוחדות?– מה שם אהובת קזימיר הישראלית?– כמה בנים ובנות ילדה לו אסתר ואיך התחנכו?– בימי מי ממלכי פולין הורע מצב היהודים?- מה העלילה שהעלילו על יהודי פוזנא?– מה קרה ליהודים בקרקוי?– מה היה מצב יהודי פולין בימי קזימירIV?– מה הגזרות שנגזרו בימיו על היהודים?– מה קרה ליהודי פולין בימי סגיזמונד הראשון?– מה היה יחס המלכים סגיזמונד וסטיפן בטורי אל היהודים?– מה קרה ליהודי פוזנא בימי בטורי?– איך התנהגו אצילי פולין עם היהודים שישבו באחוזותיהם?– מה הרעה המוסרית שהגיעה ליהודי פולין מתהלוכות האצילים עמהם?– מה היתה השקפת היהודי הפולני על האציל ועל עם הפולנים?– מה היה מצב ידיעת התורה אצל יהודי פולין?– איך נסדרו עיניני קהלות היהודים בערי פולין? – מי היו מנהיגי העדה העברית בערי פולין?– מה היתה תכונת ועד ארבע הארצות?– איפה התאספו ראשי הועד?– מה היה מצב התורה התלמודית בימים ההם אצל יהודי פולין?– איך היה דרך הלמוד בבתי הישיבות?– מי היה מהמצוינים שברבני פולין?– במה נבדל הרמ“א מהרש”ל?– מי היו הרבנים הגדולים אחרי הרמ“א והרש”ל?– מה היה מצב “חכמת הקבלה” אצל יהודי פולין?– מי מרבני פולין, קרוב לימים ההם, חבר ספר נכבד בקבלה?–

58–66. מי מרד בפולין בראשית המאה החמשית של האלף הששי לבריאת העולם?– איך נקרא מרד הקוזקים בספרות העברית?– מה עשו הקוזקים ליהודים ולילדיהם?– מה עשו לבתולות ישראל היפות?– מה עשו שתי בתולות ישראל שנאנסו להמיר דתן?– איך נהרגו יהודי נמירוב?– איך נהרגו יהודי טולטשין?– כמה נפשות ישראל הומתו בפולונא?– מה שם הצדיק שהומת ביניהם?– מתי נחו בני ישראל ממרד הקוזקים?– מה היה למומרי ישראל האנוסים אחרי השקט המרד?– ממי סבלו יהודי פולין עוד אחרי מרד הקוזקים?– כמה שנים ארכה המהומה הזאת בפולין?– כמה קהלות ישראל לערך נחרבו בפולין?–

67–75. מה התקוה שהחלה לפעם בקרב יהודי ארץ ישראל? – מי התאמר שם למשיח? – מה הן תולדות שבתי צבי ומה הן דרכיו?– מי היתה אשתו השלישית ובמה הצטינה?– איך התיחס המון העם אל שבתי צבי?– מי היה הנביא ש“צ ומה בשר בקרב העם?– מה היו דרכי הש”צ בקיום המצוות?– איך התיחסו יהודי פולין אל המשיח הזה?– מתי היתה שנת הגאולה לפי הבטחת ש“צ?– אנה הלך ש”צ ויועציו בשנה ההיא?– מה עשתה לו ממשלת תוגרמה?– מה היה דרך נחמיה כהן?– מה עשה נחמיה לש“צ?– מה היתה אחרית ש”צ?– מה היה לכתת ש"צ אחרי מותו?– מי רדף את הכתה הזאת?– מה היתה אחרית רב בני הכתה?–

76–84. מה היה מצב ידיעת התלמוד אצל יהודי פולין אחרי גזרת ת“ח?– מה היה שם מצב הקבלה?– מה היו דרכי “המופתים” שהתפארו בהם יודעי הקבלה?– מה עשו שני מעריצי ש”צ – יהודה חסיד וחיים מלאך?– במה הצטין רבי יחיאל הלפרין ממינסק?– מה שם ספרו שכתב?– במה נודע רבי אבלי גומבינר מקאליש?– מה הן תולדות יעקב פרנק?– מה הרעה שעשה פרנק ליהדות ולתלמוד?– מה היתה אחרית פרנק וכתתו?– מי היה נחמיה חיון?– בגלל מה נדר ה“חכם צבי” מאמשטרדם?– מה היתה אחרית נחמיה?– מדוע התלקח ריב בין רבי יהונתן איבשיץ ובין רבי יעקב עמדין?– מה היתה תכונת שני הרבנים האלה?– מה היתה אחרית ריבם?–

85–93. איפה נולד רבי משה חיים לוצטו?– במה עסק לוצטו בנערותו?– במה הצטין לוצטו?– מה תכונת השירים שחבר בבחרותו?– באיזה מקצוע של השיר הצטין לוצטו יותר?– מדוע לא יכל לוצטו להתעסק בשיר הרבה?– מה שם הספר שחבר בקבלה?– מי רדף אותו על עסקו בקבלה?– מה עשו רבני ויניציה ללוצטו?– במה עסק לוצטו אחרי עזבו את הקבלה לפי שעה?– אנה הלך לו לוצטו מאטליא?– מה קרה ללוצטו בעברו דרך ארץ אשכנז?– מה היה מצבו בארץ הולנדיה?– מה שם ספר המוסר הנכבד שחבר לוצטו?– מה שם המחזה האחרון שחבר?- מה הוא תוכן “לישרים תהלה”?– אנה הלך לוצטו מאמשארדם ומה היתה אחריתו?–

94–102. מה הן תלדות רבי ישראל בעל שם טוב?– במה עסק בילדותו ובמה בבחרותו?– במה עסק בהיותו בן ל“ו שנה?– מה הורה הבעש”ט את ההמון?– מה התורה החדשה שיסד הבעש“ט?– איפה התישב הבעש”ט?– מי ירש כסאו אחריו?– במה נבדל רבי דוב בער ממזריטש מהבעש“ט?– מה עשה הוא לטובת “החסידות”?– איפה התפשטה התורה הזאת?– מי היה מראשי תלמידי רבי דב בער?– מה הספרים שחבר רבי זלמן מלדי?– מה היתה דרכו ב”חסידות"?– מי התקומם נגד החסידים בכלל ונגד רבי זלמן בפרט?– מה היתה תכונת נפש רבנו אליהו הגאון מוילנה?– במה הצטין הגאון?– מה עשה הגאון והרבנים לכת “החסידים”?– מה עשו מתנגדי רבי זלמן להאחרון?– מה הוא מצב החסידות “והצדיקים” בפולין מאז ועד היום?– מה מצב החסידות והצדיקים בליטא מאז ועד עתה?–