מבוא לתכנית שהוצעה למוסדות המיישבים, אוגוסט 1950
את התכנית המוצעת אפשר לסכם בקצרה כדלקמן:
1. האוכלוסיה החקלאית לפי הצעת הפיתוּח
נוסף על 16.000 יחידות משק, שנוסדו מיום קום המדינה, תתוספנה עד שנת תשי"ד כ־50,000 יחידות משק חדשות. או אז תהווה האוכלוסיה החקלאית (בעלי משקים, מלַוים המשתתפים בתהליכי הייצוּר החקלאי, כגון: מכונאים,בעלי־מלאכה וכו') כ־26% מהאוכלוסיה הכללית, שתמנה 2 מיליון נפש.
משקים חקלאים (כולל את הקיים עד קום המדינה) 103.000 יחידות־משק
20% עובדים מקצועיים בכפרים 20.000 יחידות־משק
150.000 דונם פרדסנוּת 10.000 יחידות־משק
40.000 דונם בריכות־דגים 1,000 יחידות־משק
סה"כ 134,000 יחידות־משק
134,000 יחידות־משק מהוות 26%, בקירוב מכלל האוכלוסיה. (אין מספרים אלה כוללים עבודות יעור והכשרת קרקע).
2. ההשקעות הדרושות
לשם כך נדרש סכום של 171 מיליון ל“י, בקירוב, ומזה כ־59,000,000 ל”י במטבע זר.
סכומים אלה אינם כוללים את ההשקעות הדרושות למפעלי ההשקייה האזוריים והארציים, שתסתכמנה ב-100,000,000 ל“י, בקירוב, ומזה כ־45,000,000 ל”י במטבע זר, וכן אינם כוללים את ההשקעות הראשונות. הנעשות על-ידי הקרן הקיימת לישראל, להכשרת הקרקע ותעסוקת העולים החדשים בתקופת פיתוח המשק, המסתכמת ב־27,900,000 ל“י ומזה 5,250,000 ל”י במטבע זר.
3. הספקת מזון לאוכלוסיה של 2,000,000 נפש
בדרגת הפיתוּח הסופית, יגיע הייצור החקלאי במשקים להספקת התצרוכת לאדם, כניתן בטבלה דלקמן:
| סוג המצרך | תצרוכת לנפש לשנה כיום (בק"ג) | תצרוכת לנפש לשנה הפיתוח (בק"ג) בהתאם לתכנית | התצרוכת והייצור לפי התכנית התצרוכת בטון ל־2 מיליון נפש | התצרוכת והייצור לפי התכנית הייצור בטון | היצור ב% |
|---|---|---|---|---|---|
| קמחים | 120 | 120 | 240,000 | 126,000 | 52 |
| קטניות | 3,6 | 15 | 30,000 | 47,000 | 1156 |
| ביצים | 264 | 365 | 730,000 | 730,000 | 100 |
| חלב | 72 | 300 | 600,000 | 600,000 | 100 |
| ירקות עם תפוחי אדמה | 120 | 140 | 280,000 | 324,000 | 1152 |
| פירות בלי תפוחי־זהב | 21 | 90 | 180,000 | 262,000 | 3145 |
| בשר | 11 | 24 | 48,000 | 20,000 | 41 |
| דגים | 15 | 15 | 30,000 | 25,000 | 83 |
| סוכר | 15 | 30 | 60,000 | 60,000 | 100 |
| שמן | 14 | 24 | 48,000 | 48,000 | 100 |
| טאבאק | 1 | 1 | 2,000 | 2,000 | 100 |
מטבלה זו נראה, כי פרט לחיטים (52%), בשר (41%) ודגים (83%) יספקוּ משקים אלה את כל התצרוכת לאוכלוסיה ויגיעו גם לעודפים בכמה מצרכים.
בשעת־חירום יוכל המשק החקלאי להחזיק מעמד ולכלכל את האוכלוסיה בלי תלוּת בגורמי־חוּץ, פרט לתוספת חיטים ולהבטחת הדלק הדרוש.
התכנית המוצעת בזה עובדה בקווים כלליים בלבד, בהתאם לאפשרויות הוודאיות בחקלאוּת בארץ, אך אין היא ממַצה את כולן (כגון: גידוּלי סיבים, בשר, דבש, דגי־ים, הרחבת תוצרות־היצוא וכו'). עם ליבוּן האפשרויות הללו עתידה התכנית להתרחב ולהשתפר.
הנחות יסוד 🔗
1. ייצור המזון
א) סימון דרך לייצור מזון במיכסה מאכסימאלית בשביל אוכלוסיה בת שני מיליון נפש בזמן הקצר ביותר.
ב) כלכלת האוכלוסיה בשעת חירוּם, בלי להזדקק לגורמי־חוץ.
נראה כי הדרך היחידה לפתרון המניח את הדעת היא– עיבוד שטחי שלחין נרחבים. שטחי מדינת ישראל, אפילו אם יעובדו במלואם לפי שיטות־בעל משוּכללות, לא יוכלו למלא את הדרישות הנ"ל.
עלינו להשתמש בשטחי שלחין לא רק לגידול ירקות, מטעים ומספוא אלא גם לגידולי גרעינים וגידולי תעשיה שונים. מובן מאליו שבכל תקוּפת המעבר יש להתאמץ לעבד את כל שטחי הבעל.
2. שימוש במטבע זר
על חקלאותנו להיבנות בלי להזדקק יתר על המידה למטבע זר; עלינו לחתור לתיאום בין משק אינטנסיבי, המנצל תנאי טבע של ארצנו ויוצר בעיקר מצרכי־מונופולין המכוּונים לשוּקי העולם, לבין משק המאפשר אי־תלוּת מאכסימאלית באספקת־חוץ אף בימי שלום.
חקלאוּתנוּ תהא זקוקה אמנם גם אחרי השלמת הביצוּע של מסכת־פיתוּח זו ליבוּא מסוים של אספקה לכמה מענפיה, אולם היא מתוכננת ליצוּא של תוצרת חקלאית. על כן יש לקוות שהיבוּא של אספקה לחקלאוּת והיצוּא של תוצרת חקלאית יתאזנוּ.
3. חקלאים בהרכב אוכלוסיית מדינתנו
עמנו חייב להיבנות על יסוד חברתי מוצק. אוכלוסייתנו צריכה לכלול לפחות 25% של חקלאים. במדינה בת שני מיליון נפש צריך הכפר לאכלס 500,0000 נפש; כלומר: כ־125,000 משפחות של עובדי־אדמה. דרישה זו דרישת־חיים היא לנו והריהי מחויבת מכל הבחינות.
4. דרכי הביצוּע
עלינו להראות את הדרכים המעשיות להשגת המטרות המפורטות לעיל. איפה, מתי, וכיצד תקומנה יחידות־המשק המשמשות אריחים לבנין כולו, מה הוא הקצב המאכסימאלי לפיתוח החקלאוּת ומה הם האמצעים הכספיים – הן במטבע ישראלי והן במטבע זר – הדרושים לביצוּע התכנית כוּלה, כל שנה משנות פיתוּחה.
מאחר שבעיקרה התכנית המוּצעת בזה מתבססת על פיתוּח שטחי השלחין, יש להביא בחשבון את האפשרויות הטכניות המעשיות של הספקת מי השקייה בממדים הדרושים ובאזורים שנקבעו על־ידי התכנית. התכנית החקלאית חייבת להתאים לתכנית הכללית של פיתוּח אזורי הארץ השונים, לתביעות־היסוד של פיזור האוכלוסיה ולצרכי לבטחון.
בזה ניתנת טבלה, המסכמת את מועד יסודן של יחידות המשק החדשות לטיפוסיהן, במסגרת התכנית הזאת.
| מס סד. | טיפוסי־יסוד של יחידות | מספר היחידות החדשות הדרוש | מועד יסודן של היחידות החדשות | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תש"י | תשי"א | תשי"ב | תשי"ג | תשי"ד | סה"כ | |||
| 1 | משק חלב־שלחין | 16,000 | 5,000 | 3,000 | 3,000 | 3,000 | 2,000 | 16,000 |
| 2 | משק הדרים | 5,000 | 1,000 | 1,000 | 1,000 | 1,000 | 1,000 | 5,000 |
| 3 | משק אינטנסיבי | 1,500 | 300 | 300 | 300 | 300 | 1,300 | 1,500 |
| 4 | משק גידולי תעשייה | 15,500 | 2,000 | 2000 | 3,000 | 3,000 | 5,500 | 15,500 |
| 5 | משק גידוּלי גרעינים | 14,000 | 700 | 3,700 | 3,200 | 3,200 | 3,200 | 14,000 |
| 6 | משק מטעים במישור | 4,000 | 1,000 | 1,000 | 1,000 | 1,000 | 4,000 | |
| 7 | משק הררי | 10,000 | 2,000 | 2,000 | 2,000 | 2,000 | 2,000 | 10,000 |
| סה"כ | 66,000 | 11,000 | 13,000 | 13,500 | 13,500 | 15,000 | 66,000 | |
נתוּנים לתכנית 🔗
להלן מפורטים הנתוּנים העיקריים המשמשים יסוד לתכנית המוּצעת
1. הקרקע
בשלב זה של התכנית לא ראינו חשיבות מיוחדת לקבוע בדיוק את כל השטחים הבאים בחשבון לשלחין, והבאנו בחשבון רק את השטחים הוודאיים לכל הדעות. לאחר בדיקה בכל איזור ואיזור, הגענו לסיכום המתבטא במספרים אלה:
ס"ה השטח להשקייה עד הנגב 2,571,000 ד'
הנגב 729,000
אזורי ההר הניתנים לעיבוד 624,000
בס"ה 3,924,000 ד'
עלינו להדגיש כי אין סיכוּם־שטחים זה כולל את כל הקרקע בארץ. שאר השטחים יוכלו לשמש בעתיד הרחוק יותר לפיתוּח נוסף.
2. מקורות המים וכמוּתם
בתכנית זו הבאנו בחשבון רק את מקורות המים, אשר לפי דעת מומחים יוכלו לעמוד לרשותנו בזמן הקרוב.
לפי אומדן המומחים למים, יספקוּ מקורות אלה – 1,850,000,000 מ"מ מים לשנה.
מכמות זו הבאנו בחשבון 200,000,000 מ“מ לשנה לתצרוכת לשתייה ולתעשייה; 90,000,000 מ”מ לתצרוכת הפרדסנות הפרטית; את העודף חילקנו לפי המשקים באזורי הארץ השונים.
3. טיפוּסי משק
עד היום טיפלה החקלאוּת בשטחי השלחין בסוגי־תוצרת מעטים והם: ירקות, פירות ומספוא לבהמות־החלב. כדי לספק את תצרוכת האוכלוסיה במצרכים אלה, דרוש שטח קטן בהרבה מן העומד לרשותנו, וכמו כן כמוּת־מים פחוּתה מן הניתנת לניצוּל על־ידינו. לשם כך הרחבנו את מסגרת גידוּלי־הארץ כיום, הנדרשים לתצרוכת האוכלוסייה, על־ידי הוספת גידוּלי־שמן, גידולי־סוכר וגרעינים, וגידולי מאכל לאדם ולחי.
כדי ליצור תנאים יעילים לגידולים אלה, ראוּי לשלבם במסגרת משקית המאפשרת מחזור־זרעים, זיבוּל וכו', ולהתאים את טיפוּסי־המשק לסוגי הקרקע והאקלים באזורי הארץ השונים.
כל טיפוס־משק ביסודו הוא משק מעורב הכולל ענפי־משק אחדים, אך ההבדל בין הטיפוסים הוא בענף העיקרי, כמו: משק חלב, שעיקרו הוא הרפת, ושאר הענפים משמשים לאיזון העבודה, מחזור־הזרעים וכדומה, או משק־מטעים, שבו המטעים תופסים את חלק הארי ושאר הענפים הם ענפי לוואי וכו'.
ואלה הם טיפוסי המשק השונים:
| טיפוס משק | שטח |
|---|---|
| 1. משק חלב | 30 דונם |
| 2. משק אינטנסיבי | 15 דונם (ליד הערים) |
| 3. משק הדר | 25 דונם |
| 4.צשק לגידולי תעשיה | 35 דונם |
| 5. משק גרעינים | 63 דונם (טיפוס מעבר) |
| 6. משק מטעים | 22 דונם |
| 7. משק הררי | 33 דונם |
קווי פיתוּח 🔗
1. התפתחות המשקים
בקביעת התפתחוּתם של המשקים הבאנוּ בחשבון את הקצב המהיר ביותר הניתן לביצוּע, בהתאם לנסיון שנרכש עד כה במחלקה להתישבוּת.
לכל אחד מטיפוסי המשק דרך־התפתחות משלו. כמה גורמי־יסוד שאינם נתונים לשליטתנו קובעים את קצב פיתוחו של כל אחד משבעת טיפוּסי המשק הנ"ל.
לאחר שקצב הפיתוּח נקבע, שוב אנו כפוּפים לו הן במכסת ההשקעות הדרושות מדי שנה והן בכמוּיות התוצרת השנתיות של כל משק.
2. מספר המשקים
כדי להגיע למטרות שהצגנו לעצמנו עלינו להקים עד סוף תשי"ד 66,000 יחידות־משק חדשות. הרכבה של החקלאות יהיה אז כדלקמן:
התישבוּת עובדת ותיקה 18,000 יחידות
התישבות פרטית ותיקה 5,000 יחידות
התישבוּת ערבית 14,000 יחידות
התישבות עברית חדשה(כולל
כל היחידות שהוקמו מסוף תש"ט) 66,000 יחידות
בסך־הכל 103,000 יחידות
יש לציין שעם העוסקים בפרדסנות, בשירותים, מלאכה וכו' בכפר גופו תגיע אוכלוסיית הכפרים עד 134,000 בתי־אב, שהם כ־520,000 נפש.
3. חלוקת המשקים באזורי הארץ השונים
בהתחשב בטבעם השונה של אזורי ארצנו, בשטחים הפנויים, בדרישות הבטחון, ובעיקר בתכניות ההשקייה וכמויות־המים הדרושות לביצוע התכנית המוּצעת, מחולקים טיפוּסי המשק השונים לפי אזורי הארץ. אם נביא בחשבון כי, בממוּצע, מהוות כל 100 יחידות־משק נקודת־ישוּב חדשה, הרי יש בה בטבלה התכנית הכללית של יישוב ארצנו על אזוריה השונים.
4. הון־ההשקעה הדרוש להתישבות וּלמפעלי־ההשקייה
תקציב ההשקעות כולל הוצאות־פיתוּח של 16,000 יחידות־משק שנוסדו מאז קמה המדינה וייסוד ופיתוּח של 50,000 יחידות־משק נוספות, שתוקדמנה עד שנת תשי“ד. משנת תשי”ד ואילך דרושות השקעות לפיתוּח וביסוּס כל המשקים והשלמת מפעלי השקייה אזוריים ארציים.
טבלה 1: חלוקת המשקים לפי אזורי הארץ ותצרוכת המים
| מס' | האיזור | ס“ה המים ב – 1000 מ”מ | מספר היחידות | שטח בעיבוּד |
|---|---|---|---|---|
| 1 | החולה | 65,000 | 2,580 | 137,000 |
| 2 | עמק גינוסר | 9,757 | 635 | 15,000 |
| 3 | גליל מערבי־זבולון | 69,455 | 5,455 | 173,000 |
| 4 | עמק הירדן | 38,598 | 1,838 | 55,000 |
| 5 | עמק יבנאל | 26,935 | 1,135 | 44,000 |
| 6 | גליל התחתון | 55,560 | 2,280 | 124,000 |
| 7 | עמק יזרעאל | 165,375 | 8,475 | 386,000 |
| 8 | חוף הכרמל | 25,562 | 2,050 | 60,000 |
| 9 | בית־שאן | 101,030 | 4,405 | 136,000 |
| 10 | שומרון צפוני | 48,900 | 3,500 | 102,000 |
| 11 | עמק־חפר–קאקון | 69,250 | 4,750 | 148,000 |
| 12 | השרון | 103,000 | 7,200 | 217,000 |
| 13 | מזרח מלוד | 41,070 | 2,894 | 87,000 |
| 14 | אזור תל־אביב | 43,437 | 2,625 | 90,000 |
| 15 | בית־גוברין־רוחמה־באר־שבע | 99,722 | 4,720 | 240,000 |
| 16 | רחובות־פאלוּג’ה | 167,917 | 9,855 | 366,000 |
| 17 | פאלוּג’ה־כביש באר־שבע | 86,250 | 3,750 | 191,000 |
| 18 | הנגב | 343,555 | 13,490 | 729,000 |
| בסך־הכל | 1,560,373 | 82,637 | 3,300,000 |
טבלה 2: סכוּמי ההשקעה להתישבות (ב־1000 ל"י)
| שנת | סה"כ השקעה בבנינים וציוד | סה"כ השקעות במפעלי השקיה | סה"כ לשנה השקעה | מזה במטבע זר בבנינים וציוד | מזה במטבע זר במפעלי השקיה | סה"כ במטבע זר לשנה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תש"י | 13,292 | 20,000 | 54,962 | 4,454 | 9,000 | 20,901 |
| תשי"א | 21,670 | 20,000 | 54,962 | 4,454 | 9,000 | 20,901 |
| תשי"ב | 28,251 | 10,000 | 38,251 | 9,727 | 4,500 | 14,227 |
| תשי"ג | 32,236 | 10,000 | 42,236 | 11,230 | 4,500 | 15,730 |
| תשי"ד | 36,495 | 10,000 | 46,495 | 12,774 | 4,500 | 17,274 |
| תשט"ו | 20,040 | 10,000 | 30,040 | 6,891 | 4,500 | 11,301 |
| תשט"ז | 12,051 | 8,000 | 20,051 | 4,136 | 3,600 | 7,736 |
| תשי"ז | 5,645 | 8,000 | 13,645 | 1,881 | 3,600 | 5,481 |
| תשי"ח | 1,996 | 8,000 | 9,996 | 618 - | 3,600 | 4,218 |
| תשי"ט | – | 8,000 | 8,000 | – | 3,600 | 3,600 |
| תש"כ | – | 8000 | 8,000 | – | 3,600 | 3,600 |
| ס"ה | 171,675 | 100,000 | 271,675 | 59,158 | 45,000 | 104,158 |
אם נביא בחשבון את התקציב הדרוש לפיתוח כל אחד מטיפוּסי־המשק השונים, את מועדי ייסודם ואת קצב פיתוּחם, יהיו סכומי ההשקעה הדרוּשים (בסך־הכל ובמטבע זר) כמפורט בטבלה 2
יש להניח בוודאוּת שהמתישבים ישתתפוּ בהשקעות על־ידי חסכונותיהם והבאת הון עצמי כדי 10%–15% מהתקציב הנ"ל.
על סכומי ההשקעה האלה יתוספו כ־7,500,000 ל"י הון־השקעה פרטי לנטיעת 50,000 דונם פרדסים חדשים.
בטבלה הבאה סיכום ההשקעה לכל אחד מטיפוּסי המשק לשנה
טבלה 3: סיכוּם ההשקעה להתישבוּת לשנה לפי טיפוּסי המשק (ב־1000 ל"י)
| מס' המשקים | ההשקעה הדרושה לכל משק | ההשקעה הדרושה ס"ה למשקים | מזה במטבע זר לכל משק | מזה במטבע זר ס"ה למשקים | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1.משק חלב־שלחין | 16,000 | 2,800 | 44,800 | 1,005 | 16,080 |
| 2.משק הדרים | 5,000 | 2,500 | 12,500 | 871 | 4,355 |
| 3. משק אינטטנסיבי | 1,500 | 1,800 | 2,700 | 563 | 845 |
| 4.משק גידולי תעשיה | 15,500 | 2,650 | 41,075 | 1,005 | 15,5775. |
| 5.משק מטעים במשור | 4,000 | 2,500 | 10,000 | 871 | 3,484 |
| 6. משק גרעינים | 14,000 | 2,400 | 33,600 | 972 | 13,608 |
| 7. משק הררי | 10,000 | 2,700 | 27,000 | 521 | 5,210 |
| סך־הכל | 66,000 | 171,675 | 59,159 |
יבוא החמרים המחושב בתכנית ההשקעות קטן ב־50% מהנהוג כיום בארץ. משום כך פחתה השקעת המטבע הזר עד כדי שליש מכלל ההשקעות במשק. סיבות לכך הן:
א. הבאנו בחשבון מיבני־משק שאינם זקוקים לחמרי־חוּץ אלא במידה מועטה ביותר.
ב. בהערכת החמרים הדרושים לביצוע משק ההשקייה הבאנו בחשבון מספר תיקוּנים ושינויים שהוצעו לא מכבר על־ידי מומחי המחלקה להתישבוּת. להשקיית הפלחה הבאנו בחשבון שימוש בצינורות קלים מטולטלים.
ג. 15% בלבד של הזרעים הדרושים לנו יובאו מחוץ־לארץ. עלינו למצוא במהירות דרכים לגידול כל הזרעים הדרושים למשקינו.
ד. יבוּא בעלי־החיים יצומצם למכסת פרה או עגלה אחת למשפחה. הוא הדבר לגבי יבוא בהמות־עבודה. כל הטעון השלמה בשטח זה ייעשה על־ידי גידול עצמי.
5. הייצור החקלאי
בטבלה 4 ניתן סיכוּם הייצוּר החקלאי בדרגת הפיתוּח הסופית בהשוואה לייצוּר בשנת תש"ט.
טבלה 4: הייצוּר החקלאי
| המצרך | יחידות | שנת תש"ט | דרגה סופית |
|---|---|---|---|
| 1. ירקות ותפוּחי אדמה | 1000 טון | 106 | 324 |
| 2. פרי הדר | 1000 תיבות | 3,400 | 28,000 |
| 3. פירות שונים | 1000 טון | 28.5 | 262 |
| 4. חיטים וקטניות | 1000 טון | 24 | 174 |
| 5. ביצים | מיליון | 242 | 787 |
| 6. חלב | מיליון ליטר | 84 | 600 |
| 7. בשׂר | 1000 טון | 7.5 | 20 |
| 8. דגים | 1000 טון | 3.5 | 25 |
| 9. שמן | 1000 טון | 1.6 | 48 |
| 10. סוּכר | 1000 טון | – | 60 |
| 11. טאבּאק | 1000 טון | 0.6 | 2 |
| 12. דבש | 1000 טון | 0.5 | – |
6. הכנסת האיכר
מאזני המשק של שבעת הטיפוסים מלמדים לדעת, כי רמת חייו של האיכר תהיה מניחה את הדעת בכל מקרה, מאחר שהכנסתו הממוּצעת תגיע ל־700 ל"י, בקירוב, נטו, לפי מחירי הקיצוּב כיום.
טבלה 5: הכנסת האיכר
| טיפוס המשק | ס“ה הכנסה ל”י | ס"ה הוצאה לענפי משק, צרכי הפר, הפחתות ופרעון חוב | הכנסות האיכר נטו לפי מחירי הקיצוב כיום (ל"י) | הכנסת האיכר נטו לפי מחירים מוּזלים (ל"י |
|---|---|---|---|---|
| .1 משק חלב־שלחין | 1,580 | 837 | 743 | 470 |
| 2. משק הדרים | 1,082 | 548 | 534 | 528 |
| 3. משק אינטנסיבי | 926 | 419 | 507 | 520 |
| 4. משק גידולי תעשיה | 1,525 | 704 | 821 | 539 |
| 5. משק גידולי גרעינים | 1,709 | 770 | 939 | 513 |
| 6. משק מטעים במישור | 1,402 | 570 | 832 | 509 |
| 7. משק הררי | 1,281 | 576 | 705 | 469 |
7. עבודות פיתוּח של הקרן־הקיימת בקשר להתישבות
סכוּמי ההון הדרוש להתישבות החקלאית הנזכרים לעיל מיועדים לצרכים חקלאיים בלבד, ואינם כוללים הכשרת קרקע ותעסוקת העולים החדשים בתקוּפת יצירת המשק, וכמו כן יצירת תנאים לשיכון עובדים ליד המושבות הגדולות. יש לזכור שלא כל אדמת ישראל, גם זו שהיתה מעובדת על־ידי הערבים, מתאימה כמות שהיא לחקלאות אינטנסיבית ומשק אורגני; היא לא תצלח לכך אלא לאחרי טיוב והכשרה. עשרות אלפי דונם שהיו נטוּעים פרדסים והוזנחו בשנים האחרונות טעוּנים בירוא העצים היבשים; שטחי קרקע גדולים שבעמקים טעוּנים עיזוק כדי לאפשר השקייה אינטנסיבית, ובאזורי ההרים אין ליצור אף משק חקלאי מודרני אחד בלי להכשיר קודם את האדמה על־ידי סיקוּל, דירוּג וכדומה. בתכנית שלפנינוּ תופס איזור ההר רק חלק מצער משטחו הכללי, כ־15%, וכדי ליישב את רובו – שהוא גם הכרח־בטחון דחוף – יש להכשיר תחילה את האדמה שנים אחדות; הכשרה זו נעשית על־ידי הקמת ישובים מיוחדים – כפרי־עבודה. אשר לתעסוקת המתישבים החדשים בתקוּפת יצירת המשק, וביחוד בעונת הגשמים, הריהי ניתנת על־ידי עבודות יעוּר.
במסגרת זו יוכשרו למעלה מ־300,000 דונם וייוערו כ־500,000 דונם.
עבודות אלה נעשות על־ידי הקרן־הקיימת באמצעיה, והן משלימות את תכנית ההתישבות החקלאית. הסכוּמים שבסעיף זה אינם כוללים את רכישת הקרקע הדרושה לביצוּע תכנית ההתישבוּת המוצעת בזה, ע"י הקרן־הקיימת.
8. ההון הדרוּש לעבודות הפיתוּח
1. הכשרת קרקע ויעור
א. תשי“א: 5000 משפחות –.280 ל”י לכל משפחה 1,400,000 ל"י
ב. תשי“ב: 3,000 משפחות נוספות לוטיפול ב־5.000 משפחות משנת תשי”א 3.600,000 ל"י
ג. תשי"ג: 3,000 משפחות נוספות וטיפוּל ב־8,000 משפחות משתי השנים הקודמות 2,600,000
ד. תשי"ד: 3,000 משפחות נוספות וטיפול ב־11,000 משפחות משלוש השנים הקודמות 4,000,000
ה. תשט"ו: 2,000 משפחות נוספות וטיפול ב־14,000 משפחות משנים קודמות 3,300,000
ו. 17.5% בעד הדרכה, כלי־עבודה, מכונות וכו' 3,250,000 ל"
מים לשתיה בכפרי־עבודה 3,000,000
עבודות השבחה:
א. ייבוּש החולה 2,500,000
ב. ניקוּז אדמות חקלאיות –.150,000 ל“י כל שנה 750,000 ל”י
ג. עבודות טכניות שונות כגון: יישוּב חולות, תכניות מנין, מדידות טופוגרפיות וכו' 2,000,000
סך־הכל 27,4000,000 ל"י