רקע
לוי אשכול

דברים בעקבות נאום של מ. סנה בכנסת, מאי 1951

בנאומו בכנסת, שהיה מלא יאוש ומרה שחורה, אמר מ. סנה, כי לו ראה בדרך, המוטעית כביכול, בה הולכת הממשלה, שביל עולה כלשהו, היה מצטרף אליה. אלא שאינו רואה כל שביב של תקווה. תקפני, לכן, היצר הטוב לנסות ולהציל, אם אפשר, את נפשו של סנה מיאוש. הנני מזמין אותו לטיול קצר בשדה פעולותינו בארץ מאז קום המדינה. נצא לשדה וניווכח, אם אמנם יש מקום למרה־שחורה, אם אמנם אין אף קרן אור.

נתחיל מ“בראשית”, לפני שלוש שנים, עם העליה ההמונית של רבבות ומאות אלפי אחים, כולנו היינו אז במידה ידוּעה בבחינת ‘אשר לא ידע את יוסף’. שנים על שנים דיברנו, קיווינו וציפינו לעלייה המונית. אולם משבא העם בהמוניו – אמנם לא כפי שתיארנו לעצמנו לפני שנים – היינו נבוכים במקצת. יש בדבריו של מ. סנה על נחשלות ועל התישבות נחשלת, הד מאותה מבוכה נפשית, אשר אפשר ונתגלגלה בתסביך של עליונות.

עשרות ומאות כפרים חדשים הוקמו ברחבי הארץ. כלום נפעם לבו של מ. סנה למראה עשרות אלפי הבתים הלבנים הפזורים ברחבי הארץ, עמקיה, גיאיותיה, הרריה ושפלותיה? מתי הורגלנו בכך? אי־עם אשר הורגל בכך? אי־עם, ולוּ גם גדול, חזק ועשיר מעמנוּ, אשר הקים התישבות חדשה בזמן כה קצר, ויישב פליטים ושרידים בממַדים כאלה?

ביקרתי ביוון וראיתי את נסיונה לבצע חילופי־פליטים עם תורכיה; המדובר בארץ בעלת מיליונים אשר לה חקלאות ותעשיה וצבא, והחילופים היוּ בין איכרים לאיכרים בכפרים העומדים על תלם, ובעזרה גדולה למדי מצד חבר־הלאומים. לא, אין אנו נופלים בשום פנים מאחרים.

שבעים שנה עברו עד שהצלחנו להעביר 15% מהיהוּדים בארץ לחקלאות. עתה עושים במלאכה גם מתישבים חדשים מבין יוצאי תימן ועיראק, בולגריה ויוגוסלביה, פולין וקפריסין, יוצאי כל הגלויות ושרידיהן. כמיליון דונם אדמה נפלו במחרשתו של העולה החדש, והרי זהו תהליך גדול של חלוקת קרקע להמונים תוך התנחלותם. האין בזה משום נחמה פורתא? במה נמדד משק חקלאי, כדי להוקיעו כנחשל או לשבחו כמתקדם?

כל היודע איך התישבוּ בתל־עדשים, במרחביה ובשאר המושבים והקבוצות וכל מה שעבר עליהם יווכח, שהיהוּדים החדשים האלה נאחזו בזמן קצר יותר, השקעה פחותה וביתר קלות ופשטות.

אשר למילווים: מדברים על דולר ‘משעבד’ ודולר ‘משחרר’. אילו היה בידי להביא לכאן נציגים מכל 500 הישובים, לרבות ישובי מפ"ם (‘השומר הצעיר’ והקיבוץ המאוחד) אשר מ. סנה הוא להם כאן לפה, כדי שיספרו על הנאתם מהדולרים ה’משעבדים' ועל העמידה בתור לקבלתם ועל הלחץ אשר שליחים מקבוצות ‘השומר הצעיר’ והקיבוץ המאוחד לוחצים עם תביעת חלקם. גם לי יש טענות למילווה זה, אולם התביעה העיקרית היא: מלווים נוספים וגדולים.

קשים הם חבלי־הלידה של המולדת. דרוש זמן ואורך־רוח והבנה. גם לבקיעת האפרוח מביצתו קצב הטבע זמן קבוע. לכל חבר הכנסת, ומ. סנה בכללם, שיביא מילווה טוב יותר, אידיאלי יותר, חסר־פניות, מובטחת הסכמת ממשלתנו לקבלו. ואגב: מרבית כספי המילווה הושקעו בחקלאות.

העובר בארץ רואה בכל מקום זריעה, נביטה, צמיחה ואיגרת כוחות. אנוּ זורעים, בונים ושותלים, והקציר בוא יבוא.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55220 יצירות מאת 3395 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!