יְמֵי יַלְדוּתִי עָבְרוּ עָלַי בְּעִיר גְּדוֹלָה מֵעָרֵי הַשָּׂדֶה, הַנֶּחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם עַל יְדֵי נָהָר שׁוֹטֵף מְאֹד, עָמוּס בִּסְפִינוֹת רַבּוֹת, וְשָׁם קָנִיתִי לִי מִקַּטְנוּתִי אֶת הַחֵשֶׁק לָשׁוּט וְאֶת הַחִבָּה הַיְתֵרָה אֶל הַחַיִּים עַל פְּנֵי הַמָּיִם. בְּיִחוּד יֵשׁ פִּנָּה אַחַת עַל שְׂפַת הַנָּהָר, סָמוּךְ לְמַעְבָּרָה אַחַת, שֶׁעַד הַיּוֹם הַזֶּה אֵינִי יָכֹל לְהַרְהֵר בָּהּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת נָפֶשׁ. אֲנִי שָׁב וְרוֹאֶה בִּקְצֵה תֹרֶן אֶחָד מוֹדָעָה: קוֹרְנֶה, סִירוֹת לִשְׂכִירָה, סֻלָּם קָטֹן שָׁקוּעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְכֻלּוֹ חֲלַקְלַק וּשְׁחַרְחוֹר מֵרְטִיבוּת, צִי קָטֹן שֶׁל סִירוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁזֶּה עַתָּה צָבְעוּ אוֹתָן בִּצְבָעִים בְּהִירִים, עוֹמֵד לְרַגְלֵי הַסֻּלָּם, וְהַסִּירוֹת מִתְנוֹדְדוֹת בְּנַחַת זוֹ בִקְצֵה זוֹ, כְּאִלּוּ הוּקַל מַשָּׂאָן עַל יְדֵי הַשֵּׁמוֹת הַנָּאִים, הַחֲרוּתִים מֵאֲחוֹרֵיהֶן בְּאוֹתִיּוֹת לְבָנוֹת: הַצִּפֹּרֶת, הַסְּנוּנִית.

אַחֲרֵי כֵן רוֹאֶה אֲנִי בֵין מְשׁוֹטִים אֲרֻכִּים נוֹצְצִים מִצֶּבַע הַכָּחֹל הַלָּבָן, הָעוֹמְדִים בַּשִּׁפּוּעַ לְהִתְיַבֵּשׁ, אֶת אַבָּא קוֹרְנֶה הוֹלֵךְ עִם דֶּלְיוֹ¹ לְסַיֵּד, עִם מַכְחוֹלָיו² הַגְּדוֹלִים, וּפָנָיו אֲדֻמִּים־כֵּהִים, חֲרוּשִׁים תְּלָמִים, זְרוּעִים אַלְפֵי גוּמוֹת קְטַנּוֹת כִּפְנֵי הַנַּעַר בָּעֶרֶב עִם נְשִׁיבַת הָרוּחַ… הָהּ! אַבָּא קוֹרְנֶה זֶה. הוּא הָיָה הַשָּׂטָן שֶׁל יְמֵי יַלְדוּתִי, יִצְרִי הָרַע, מְקוֹר עֲוֹנוֹתַי וְנֹחַם לִבִּי. הוּא שֶׁגָּרַם לִי לַחֲטֹא חֲטָאִים בְּסִירוֹתָיו! דִּלַּגְתִּי עַל לִמּוּדַי, מָכַרְתִּי אֶת סְפָרָי. וּמַה לֹא הָיִיתִי מוֹכֵר בִּשְׁבִיל הַתַּעֲנוּג לָשׁוּט בְּסִירָה אַחֲרֵי הַצָּהֳרָיִם?!

כָּל מַחְבְּרוֹתַי שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר בְּתַחְתִּית הַסִּירָה, מְעִילִי עַל גַּבֵּי קַרְקַע, כּוֹבָעִי שָׁמוּט לַאֲחוֹרַי, הָרוּחַ שֶׁל הַמַּיִם מְנַשֵּׁב וּמְנַפְנֵף בֵּין שַׂעֲרוֹתַי, וְאָנֹכִי חוֹתֵר בְּכֹחַ בִּמְשׁוֹטַי וְרוֹעֵם גַּבּוֹת עֵינַי לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל מַלָּח רָגִיל וּמְנֻסֶּה. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֲנִי בְתוֹךְ הָעִיר אֲנִי שָׁט בְאֶמְצַע הַנָּהָר, בְּמֶרְחָק שָׁוֶה מִשְּׁנֵי הַחוֹפִים, שֶׁשָּׁם יָכֹל מִי שֶׁהוּא לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת הַמַּלָח הָרָגִיל וְהַמְּנֻסֶּה. מָה רַב הֲדַר כְּבוֹדִי לְהִתְעָרֵב בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה הָרַבָּה הַזֹּאת שֶׁל אֳנִיּוֹת־הַמַּשָּׂא שֶׁל הָרַפְסוֹדוֹת, שֶׁל הַדּוֹבְרוֹת, שֶׁל סְפִינוֹת הַקִּיטוֹר, הַהוֹלְכוֹת זוֹ בְצַד זוֹ, הַנְּסוֹגוֹת זוֹ מִזּוֹ, הַנִּפְרָדוֹת רַק בְּרֶוַח קָטֹן שֶׁל מַיִם מַעֲלִים קָצֶף! הָיוּ שָׁם סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁנָּטוּ כְדֵי לְהַפְלִיג בְּשֶׁטֶף הַנָּהָר, וְעַל מְקוֹמָן בָּאוּ הֲמוֹן אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת.

פִּתְאֹם וְהִנֵּה מְחִי גַלְגִּלִים שֶׁל אֳנִיַּת־קִיטוֹר הַטּוֹפְחִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם סָמוּךְ לִי; אוֹ הִנֵּה צֵל כָּבֵד עוֹלֶה עָלַי, אֵלֶּה הֵם פְּנֵי סְפִינָה נוֹשֵׂאת תַּפּוּחִים.

– הִשָּׁמֵר לְךָ, פִּרְחָח! – קוֹרֵא אֵלַי קוֹל צָרוּד; וַאֲנִי מֵזִיעַ, מִתְחַבֵּט, מִתְלַבֵּט בֵּין הַשָּׁאוֹן וְהַהֲמֻלָּה שֶׁל חַיַּי הַנָּהָר, שֶׁחַיֵּי הָעִיר עוֹבְרִים בְּלִי הַפְסֵק עַל כָּל גְּשָׁרָיו, עַל כָּל מַעְבְּרוֹתָיו. וְשֶׁטֶף הַמַּיִם הָעַז כָּל כָּךְ בִּקְצֵה הַכִּפּוֹת, הַשִּׁבֳּלוֹת, הַמַּעַרְבָּלוֹת³, הַבּוֹר הַמְפֻרְסָם בִּשְׁמוֹ “מַלְכֹּדֶת הַמָּוֶת”! שִׂימוּ אֶל לֵב, כִּי לֹא דָבָר קַל הוּא לָסֹל דֶּרֶךְ בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְכֹחַ יָדוֹ שֶׁל נַעַר בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְאִישׁ אֵין לַחֲסֹם בַּעֲדוֹ.

פְּעָמִים שֶׁשִּׂחֲקָה לִי הַשָּׁעָה לִפְגֹעַ בַּ“שַּׁלְשֶׁלֶת”. עַד מְהֵרָה קָשַׁרְתִּי אֶת סִירָתִי בִקְצֵה הַמַּסָּע הָאָרֹךְ שֶׁל הָאֳנִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת בְּכֹחָהּ, הַמְּשׁוֹטִים שֶׁלִּי נָחִים וּפְשׁוּטִים כִּכְנָפַיִם הַמְרַחֲפוֹת בָּאֲוִיר, וְאָנֹכִי נִשָּׂא בִמְהִירוּת דּוֹמֶמֶת זוֹ, הַגּוֹזֶרֶת אֶת הַנָּהָר לִגְזָרִים אֲרֻכִּים שֶׁל קֶצֶף וּמֵעֲבִירָה לָעַיִן מִשְּׁנֵי הַעֲבָרִים אֶת הָאִילָנוֹת, אֶת בָּתֵּי הַחוֹף. לְפָנַי, הַרְחֵק מְאֹד, שָׁמַעְתִּי אֶת הַמְּחִי הַחַדְגּוֹנִי⁴ שֶׁל בֹּרֶג הָאֳנִיָּה, קוֹל כֶּלֶב נוֹבֵחַ עַל פְּנֵי אַחַת הַסְּפִינוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא וְעוֹלֶה דֶרֶךְ אֲרֻבָּה נְמוּכָה חוּט קָטֹן שֶׁל עָשָׁן; וְכָל זֶה לוֹבֵשׁ בְּדִמְיוֹנִי צוּרָה שֶׁל נְסִיעָה חֲשׁוּבָה, שֶׁל חַיִּים גְּמוּרִים לְחוֹף יַמִּים.

לְצַעֲרִי, פְּגִישׁוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַ“שַּׁלְשֶׁלֶת” אֵרְעוּ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. עַל פִּי רֹב, הָיָה עָלַי לַחְתֹּר וְלַחְתֹּר בְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ. הָהּ! קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם הַיּוֹרְדוֹת כַּאֲנָךְ עַל פְּנֵי הַנָּהָר, נִדְמָה לִי, כִּי עוֹדָן צוֹרְבוֹת אוֹתִי הַיּוֹם. הַכֹּל בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, הַכֹּל מְבַצְבֵּץ כְּמוֹ בָּרְאִי. בְּתוֹךְ אֲוִיר זֶה, הַמְעַוֵּר עֵינַיִם וְהַמַּעֲבִיר צְלִיל הַקּוֹל, הַמְרַחֵף עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים וְהָרוֹטֵט לְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלָּהֶם, לְקוֹל הַחֲתִירוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁל מְשׁוֹטַי נִרְאִים הַחֲבָלִים שֶׁל הַמּוֹשְׁכִים בַּסְּפִינוֹת וְהֵם עוֹלִים מִן הַמַּיִם וְנוֹזְלִים טִפִּין נוֹצְצוֹת כְּקַרְנֵי אוֹרָה שֶׁל כֶּסֶף מְמֹרָט. וְאָנֹכִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי וְחוֹתֵר. וְיֵשׁ אֲשֶׁר עַל פִּי מַאֲמַצֵּי כֹחִי, עַל פִּי שֶׁטֶף הַמַּיִם תַּחַת סִירָתִי, אֲנִי מְתָאֵר לִי בְדִמְיוֹנִי, כִּי שָׁט אֲנִי מַהֵר מְאֹד; אַךְ בַּהֲרִימִי רֹאשִׁי וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה תָמִים אוֹתוֹ הָאִילָן, אוֹתָהּ הַחוֹמָה לְנֹכַח פָּנַי עַל הַחוֹף.

סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי יְגִיעָה רַבָּה, כֻּלִּי רָטֹב זֵעָה וּפָנַי אֲדֻמִּים מֵחֹם, עוֹלֶה בְיָדִי לָצֵאת מִן הָעִיר. הָרַעַשׁ שֶׁל הַמֶּרְחֲצָאוֹת הַקָּרִים, שֶׁל הַסְּפִינוֹת הַמְיֻחָדוֹת לַכּוֹבְסוֹת, שֶׁל מְקוֹמוֹת הַפְּרִיקָה וְהַטְּעִינָה, הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת. הַגְּשָׁרִים רְוֵחִים עַל פְּנֵי הַנָּהָר הַמִּתְרַחֵב. מֵרָחוֹק, מִן הַפַּרְוָרִים, נִשְׁקָפוֹת בְּבוּאוֹת⁵ שֶׁל גַּנִּים אֲחָדִים, אֲרֻבָּה שֶׁל בֵּית חֲרֹשֶׁת. בָּאֹפֶק רוֹעֲדִים אִיִּים עֲטוּפֵי דֶשֶׁא. וְאָז, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת עוֹד, אֲנִי בָא לִנְטוֹת אֶל הַחוֹף בְּתוֹךְ הַקָּנֶה וְהַסּוּף הַמְזַמְזְמִים; וּפֹה, נִדְהָם מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, מֵעֲיֵפוּת, מֵחֹם קָשֶׁה זֶה הָעוֹלֶה מִן הַמַּיִם הַזְּרוּעִים פְּרָחִים גְּדוֹלִים בִּדְמוּת כּוֹכָבִים, בָּא הַמַּלָּח הָרָגִיל וְהַמְנֻסֶּה לִידֵי כָךְ, שֶׁדָּם זָב מֵחָטְמוֹ שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לָהֶן לִנְסִיעוֹתַי סִיּוּם אַחֵר מִזֶּה. אַךְ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם! אָנֹכִי מָצָאתִי בָזֶה תַעֲנוּג רָב.

נוֹרָא בֶאֱמֶת הָיָה דְבַר הַשִּׁיבָה מִן הַטִּיּוּל, הַכְּנִיסָה לָעִיר. לַשָּׁוְא חָתַרְתִּי בְּכָל כֹּחַ מְשׁוֹטַי, תָּמִיד הָיִיתִי מְאַחֵר לָבֹא, שָׁעָה רַבָּה אַחַר יְצִיאַת הַתַּלְמִידִים מִבֵּית הַסֵּפֶר. הָרֹשֶׁם שֶׁל הַיּוֹם הַיּוֹרֵד, הָעֲשָׁשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַגָּז בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל, הַצֹּרֶךְ לָבֹא הַבַּיְתָה, כָּל אֵלֶּה הִגְדִּילוּ אֶת פַּחְדִּי, אֶת רֶגֶשׁ הַנֹּחַם. הָאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עַל פָּנַי, בְּשׁוּבָם לְבֵיתָם שְׁקֵטִים מְאֹד, עוֹרְרוּ בְקִרְבִּי קִנְאָה; וְאָנֹכִי רַצְתִּי וְרֹאשִׁי כָבֵד עָלַי, מָלֵא שֶׁמֶשׁ וָמָיִם, בְּאָזְנַי צְלִיל הַקֻּנְכִיּוֹת⁶, וְעַל פָּנַי הָאֹדֶם מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְסַפֵּר.

כִּי הִנֵּה עָלַי הָיָה לִבְדוֹת דְּבַר שֶׁקֶר בְּכָל פַּעַם, כְּדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשְּׁאֵלָה הַנּוֹרָאָה: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?”, שֶׁמְּצַפָּה לִי בְּעָבְרִי אֶת הַמִּפְתָּן. שְׁאֵלָה זוֹ בִכְנִיסָתִי הִיא שֶׁהֵטִילָה עָלַי אֵימָה רַבָּה. עָלַי הָיָה לְהָשִׁיב בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת, עַל רֶגֶל אַחַת, סִפּוּר עָרוּךְ מֵרֹאשׁ, תְּשׁוּבָה כַהֲלָכָה, דָּבָר מַפְלִיא מְאֹד, מַפְתִּיעַ מְאֹד, עַד כִּי הִשְׁתּוֹמְמוּת תָּשִׂים קֵץ בְּבַת אַחַת לְכָל שְׁאָר הַשְּׁאֵלוֹת. הַדָּבָר הַזֶּה הֱבִיאַנִי לִדְחוֹת זְמַן כְּנִיסָתִי, לִשְׁאֹף רוּחַ; וְלִבְדוֹת דְּבַר שֶׁקֶר הָיָה קַל לִי מְאֹד, בּוֹדֶה הָיִיתִי דְבָרִים נוֹרָאִים, מַהְפֵּכוֹת, אַנְדְּרָלָמוּסִיּוֹת⁷: חֵלֶק שָׁלֵם מִן הָעִיר עָלָה בָאֵשׁ, גֶּשֶׁר שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל נֶהֱרַס וְנָפַל אֶל הַנָּהָר. אַךְ הַדָּבָר אֲשֶׁר בָּדִיתִי בְאַחַד הַיָּמִים הָיָה חָזָק שִׁבְעָתָיִם. וְהִנֵּה הוּא:

בָּעֶרֶב הַהוּא בָאתִי בְאִחוּר זְמָן רָב. אִמִּי, שֶׁחִכְּתָהּ לִי זֶה שָׁעָה אֲרֻכָּה, עָמְדָה וְאָרְבָה לְבוֹאִי עַל הַמַּעֲלוֹת.

– מֵאַיִן אַתָּה בָא? קָרְאָה אֵלָי.

הַגִּידוּ לִי, מַה מִמַּעֲשֵׂי הַשָּׂטָן יָכֹל לִבְדּוֹת לִבּוֹ שֶׁל יָלֶד⁸? לֹא מָצָאתִי כְלוּם, לֹא הֲכִינוֹתִי כְלוּם. הִקְדַּמְתִּי הַיּוֹם לָבֹא… פִּתְאֹם בָּא אֵלַי רַעְיוֹן שֶׁל שִׁגָּעוֹן. יָדַעְתִּי, כִּי אִמִּי הַיְקָרָה הִיא אִשָּׁה יִרְאַת אֱלֹהִים מְאֹד, קַתּוֹלִית אֲדוּקָה בֶאֱמוּנָתָהּ כְּבַת רוֹמִי, וְאָנֹכִי עָנִיתִי לָהּ בְּנָשְׁמִי קְצָרוֹת מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה:

– אוֹי, אִמָּא… לוּ יָדַעַתְּ!…

מַה זֶה?… מָה אֵרַע שׁוּב?…

– הָאֶפִּיפְיוֹר מֵת.

– הָאֶפִּיפְיוֹר מֵת!… קָרְאָה אִמִּי הָעֲלוּבָה, וְהִיא נִשְׁעֲנָה בְּפָנִים חִוְּרִים אֶל הַקִּיר.

עָבַרְתִּי חִישׁ אֶל חֶדְרִי, שָׁרוּי קְצָת בְּבֶהָלָה מִן הַהַצְלָחָה שֶׁהִצְלַחְתִּי וּמִגָּדְלוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר; וּבְכָל זֹאת הָיָה בְקִרְבִּי דֵּי אֹמֶץ לְהַחֲזִיק בּוֹ עַד סוֹפוֹ. זוֹכֵר אֲנִי אֶת הָעֶרֶב הַהוּא, עֶרֶב שֶׁל אֲבֵלוּת וּנְעִימוּת; הָאָב הָיָה רְצִינִי מְאֹד, הָאֵם שְׁרוּיָה בְיָגוֹן… בְּנֵי הַבַּיִת דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה בְּלַחַשׁ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. וְאָנֹכִי הִשְׁפַּלְתִּי עֵינָי; אַךְ דְּבַר הוֹלְלוּתִי נֶעְלַם כָּלִיל בְּתוֹךְ הַתּוּגָה הָרַבָּה, עַד כִּי אִישׁ לֹא הִרְהֵר בּוֹ עוֹד.

כָּל אֶחָד סִפֵּר בְּרָצוֹן מַה שֶׁהוּא מִשְּׁבָחָיו שֶׁל הֶעָלוּב הַזֶּה, הָאֶפִּיפְיוֹר פֵּיוּס הַתְּשִׁיעִי; אַחֲרֵי כֵן, מְעַט מְעַט, הִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה עַל אֹדוֹת תּוֹלְדוֹת הָאֶפִּיפְיוֹרִים. הַדּוֹדָה רוֹזֶה סִפְּרָה עַל פֵּיוּס הַשְּׁבִיעִי, שֶׁזָּכְרָה אוֹתוֹ יָפֶה מְאֹד, כִּי רָאֲתָה אוֹתוֹ בְעָבְרוֹ דֶרֶךְ עָרֵי הַדָּרוֹם יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עֶגְלַת הַפּוֹסְטָה בֵּין גַ’נְדַּרְמִים… וְעוֹד סִפּוּרִים הֶעֱלוּ בָעֶרֶב הַהוּא… זוֹ לִי הַפַּעַם הַמֵּאָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הֲלָלוּ בְאוֹתוֹ הַסִּגְנוֹן, בְּאוֹתָהּ הַנְּעִימָה, בְּאוֹתָן הַתְּנוּעוֹת, אֵלֶּה הַדְּבָרִים הָעוֹבְרִים בִּירֻשָּׁה בְקֶרֶב בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְנִשְׁמָרִים מִדּוֹר לְדוֹר כְּסִפּוּרִים שֶׁל מִנְזָר⁹.

אַחַת הִיא, אֲבָל מִיָּמַי לֹא נִרְאוּ לִי כָל כָּךְ מְלֵאִים עִנְיָן.

הִקְשַׁבְתִּי אֶל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ אֲנָחוֹת שֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם מְזֻיֶּפֶת, שָׁאַלְתִּי שְׁאֵלוֹת, הֶעֱמַדְתִּי פָנִים כְּמִתְעַנְיֵן בְּכָל אֵלֶּה, וְכָל הַזְּמָן אָמַרְתִּי אֶל נַפְשִׁי:

מָחָר בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר יִוָּדַע לָהֶם, כִּי הָאֶפִּיפְיוֹר לֹא מֵת, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַד כִּי אִישׁ לֹא יִמְצָא עֹז בְּלִבּוֹ לְגַדְּפֵנִי.

וּמִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ עָצַמְתִּי עֵינַי שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי, וְרָאִיתִי חֶזְיוֹנוֹת: וְהִנֵּה סִירוֹת קְטַנּוֹת מְשׁוּחוֹת בְּצֶבַע כָּחֹל, פִּנּוֹת הַנָּהָר סַאוֹן הֶעָמוּס מַשָּׂא הַחֹם, וְהַכִּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל עַכְּבִישֵׁי־הַמַּיִם רָצוֹת לְכָל עֵבֶר וְסוֹרְטוֹת סְרִיטוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַחֲלָקִים, כִּסְרִיטוֹת הַשָּׁמִיר עַל פְּנֵי הַזְּכוּכִית.