הֲלֹא תֵדְעוּ, כִּי בְנֵי־הַקּוֹרְאִים¹

נוֹהֲגִים לָלֶכֶת עֵדוֹת וְלָשֶׁבֶת בְּקִנֵּיהֶם יַחְדָּו בַּחֲרִיצֵי הַשָּׂדוֹת הַזְּרוּעִים, כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלָעוּף עִם כָּל קוֹל חֲרָדָה קַלָּה וּלְהִתְפַּזֵּר בִּמְעוּפָם כְּקֹמֶץ שֶׁל זֵרְעוֹנִים שֶׁאָדָם זוֹרֵעַ. הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה עַלִּיזָה וְרַבַּת־מִסְפָּר, וְהִיא שׁוֹכֶנֶת בְּשָׂדֶה רְחַב יָדַיִם בְּקָרַחַת שֶׁל יַעַר גָּדוֹל, עַד כִּי מָצָאנוּ לָנוּ טֶרֶף וְגַם מִקְלָט נָאֶה מִזֶּה וּמִזֶּה. וּבְכֵן, מִיּוֹם לָמְדִי לָרוּץ, וְנוֹצוֹתַי צָמְחוּ לִי וּמָזוֹן רַב הָיָה לִי, רָאִיתִי חַיִּים טוֹבִים, חַיֵּי אֹשֶׁר. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד הִטְרִידַנִי קְצָת, זוֹ הִיא הַפְּתִיחָה הַמְפֻרְסָמָה שֶׁל הַצַּיִד, אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתֶיהָ הִתְחִילוּ אִמּוֹתֵינוּ לְסַפֵּר בְּלַחַשׁ זוֹ עִם זוֹ. קוֹרֵא זָקֵן מִבְּנֵי חֲבוּרָתֵנוּ הָיָה אוֹמֵר אֵלַי תָּמִיד לְרַגְלֵי עִנְיָן זֶה:

– אַל תִּירָא, אַדְמוֹנִי – קוֹרְאִים הָיוּ לִי אַדְמוֹנִי עַל שֵׁם חַרְטֻמִּי וְכַפּוֹת רַגְלַי שֶׁהָיוּ כְעֵין פְּרִי הָעֻזְרָד² – אַל נָא תִירָא, אַדְמוֹנִי. אָנֹכִי אֶקָּחֲךָ עִמִּי בְיוֹם הַפְּתִיחָה וּבָרִי לִי, כִּי לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה.

זֶה הָיָה קוֹרֵא זָקֵן, פִּקֵּחַ מְאֹד וּמָלֵא זְרִיזוּת, אַף כִּי נוֹצוֹתָיו כְּבָר הִלְבִּינוּ פֹּה וָשָׁם. בִּהְיוֹתוֹ נַעַר פָּגַע חֵץ שֶׁל עוֹפֶרֶת בִּכְנָפוֹ, וּבַאֲשֶׁר כִּי הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה אוֹתוֹ כְבַד תְּנוּעָה קְצָת, הָיָה מִתְבּוֹנֵן יָפֶה קֹדֶם שֶׁפָּרַח לוֹ, שׁוֹהֶה זְמָן מָה וְנֶחֱלָץ מִצָּרָה. כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים לְקָחַנִי עִמּוֹ לָעוּף עַד מְבוֹא הַיָּעַר. שָׁם עָמַד בַּיִת קָטֹן מְשֻׁנֶּה, חָבוּי בֵּין עֲצֵי עַרְמוֹן, דּוֹמֵם כִּמְאוּרָה עֲזוּבָה, וְכָל הַיָּמִים הוּא סָגוּר.

– הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, קָטִין, – אָמַר אֵלַי הַזָּקֵן – כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה עָשָׁן עוֹלֶה מִן הַגַּג, הַסַּף וְהַתְּרִיסִים פְּתוּחִים, וְיָדַעְתָּ כִּי רָעָה רַבָּה בָאָה עָלֵינוּ.

וְאָנֹכִי סָמַכְתִּי עַצְמִי עָלָיו, בְּדַעְתִּי כִּי לֹא פַעַם אַחַת הָיָה בִזְמַן פְּתִיחַת הַצָּיִד.

וְאָמְנָם כֵּן, בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד, עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא אֵלַי בְּלַחַשׁ בֵּין הָעֲרוּגָה…

– אַדְמוֹנִי, אַדְמוֹנִי.

זֶה הָיָה יְדִידִי הַקּוֹרֵא הַזָּקֵן. עֵינָיו הָיוּ לֹא כִתְמוֹל שִׁלְשֹׁם.

– בֹּא חִישׁ – קָרָא אֵלַי – וַעֲשֵׂה כָמוֹנִי.

הָלַכְתִּי אַחֲרָיו מְנַמְנֵם לְמֶחֱצָה, נִדְחָק וְעוֹבֵר בֵּין גּוּשֵׁי הֶעָפָר, לֹא הָיִיתִי עָף, לֹא מְדַדֶּה, אֶלָּא כְעַכְבָּר. הָלַכְנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּעַר; וּבְעָבְרִי רָאִיתִי וְהִנֵּה עָשָׁן עוֹלֶה מִן הָאֲרֻבָּה שֶׁל הַבַּיִת הַקָּטֹן, וּבַחַלּוֹנוֹת רָאִיתִי אוֹר, וְלִפְנֵי הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ לִרְוָחָהּ עוֹמְדִים צַיָּדִים מְזֻיָּנִים, מֻקָּפִים כְּלָבִים מְקַפְּצִים. כַּאֲשֶׁר עָבַרְנוּ, קָרָא אֶחָד מִן הַצַּיָּדִים:

– בַּבֹּקֶר הַזֶּה נַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ בַשָּׂדֶה, וּבַיַּעַר נַעֲשֶׂנָּה אַחֲרֵי הַסְעֻדָּה.

וְאָז הֵבַנְתִּי לָמָּה הוֹלִיכַנִי בֶּן־לִוְיָתִי הַזָּקֵן תְּחִלָּה אֶל הַיָּעַר. וּבְכָל זֹאת הָיָה לִבִּי דַוָּי, בְּחָשְׁבִי עַל אֹדוֹת יְדִידֵינוּ וְרֵעֵינוּ הָעֲלוּבִים.

פִּתְאֹם, בְּרֶגַע הַגִּיעֵנוּ אֶל קָרַחַת הַיַּעַר, הִתְחִילוּ הַכְּלָבִים רָצִים לְעֶבְרֵנוּ…

– כְּבשׁ עַצְמְךָ בַקַּרְקַע, כְּבשׁ עַצְמֶךָ – קָרָא אֵלַי הַזָּקֵן בְּגַחֲנוֹּ לָאָרֶץ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה צְעָדִים מִמֶּנּוּ, פָּרַשׂ שְׂלָו³ אֶחָד בָּהוּל אֶת כְּנָפָיו, פָּתַח פִּיו לִרְוָחָה וּפָרַח לוֹ בְקוֹל פְּחָדִים. שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ נוֹרָא, וְהִנֵּה הֻקַּפְנוּ בְאָבָק שֶׁרֵיחַ מְשֻׁנֶּה לוֹ, כֻּלּוֹ לָבָן וְכֻלּוֹ חַם, אַף כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד זֶה מְעַט עָלָה. פַּחַד גָּדוֹל תָּקֵף אוֹתִי, עַד כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לָרוּץ עוֹד. לְאָשְׁרִי, בָּאנוּ בְרֶגַע זֶה אֶל הַיַּעַר, חֲבֵרִי הִתְקַפֵּל וַיֵּשֶׁב תַּחַת אַלּוֹן קָטֹן אֶחָד, וְאָנֹכִי בָאתִי לָשֶׁבֶת עַל יָדוֹ, וְכָךְ הָיִינוּ מִתְחַבְּאִים שָׁם וּמְצִיצִים בְּעַד הֶעָלִים.

בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה עָלָה קוֹל יְרִיָּה נוֹרָא. עִם כָּל מְחִי וּמְחִי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, כֻּלִּי הָמוּם; אַחֲרֵי כֵן כַּאֲשֶׁר מְלָאַנִי לִבִּי לְפָקְחָן רָאִיתִי אֶת הַשָּׂדֶה רָחָב וְחָשׂוּף, הַכְּלָבִים רָצִים, מְחַטְטִים בֵּין הָעֵשֶׂב, בְּתוֹךְ אֲגֻדּוֹת הַגְּפָנִים, מִסְתּוֹבְבִים כִּמְטֹרָפִים. מֵאֲחוֹרֵיהֶם נִשְׁמַע קוֹל הַצַּיָּדִים, גִּדּוּפֵיהֶם, קְרִיאוֹתֵיהֶם; הָרוֹבִים נוֹצְצוּ לְנֹכַח הַשָּׁמֶשׁ. רֶגַע אֶחָד, בְּתוֹךְ עָנָן קַל שֶׁל עָשָׁן, נִדְמָה לִי, כִּי רוֹאֶה אֲנִי – אַף כִּי מִסָּבִיב לֹא הָיָה שׁוּם עֵץ – עָלִים פּוֹרְחִים וּמִתְפַּזְּרִים. אַךְ יְדִידִי הַקּוֹרֵא הַזָּקֵן אָמַר לִי, כִּי אֵלֶּה הֵן נוֹצוֹת; וְאָמְנָם כֵּן, בְּמֶרְחַק מֵאָה צְעָדִים לְפָנֵינוּ נָפַל בֶּן־קוֹרֵא הָדוּר וְאָפוֹר לְתוֹךְ הָעֲרוּגָה וְרֹאשׁוֹ הַזָּב דָּם מֻפְשָׁל.

כְּחֹם הַיּוֹם, כְּשֶׁעָמְדָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, נִפְסְקוּ פִתְאֹם הַיְּרִיּוֹת. הַצַּיָּדִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת הַקָּטֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמַע קוֹל נִפּוּץ שֶׁל שָׂרִיגִים בְּאֵשׁ גְּדוֹלָה. הַצַּיָּדִים עָסְקוּ בְשִׂיחָה, הָרוֹבִים עַל כְּתֵפָם, דָּנוּ וְהִתְוַכְּחוּ עַל טִיבָהּ שֶׁל כָּל יְרִיָּה, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכוּ הַכְּלָבִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, עֲיֵפִים וִיגֵעִים, לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם סְרוּחוֹת…

– הֵם הוֹלְכִים לִסְעֹד – אָמַר אֵלַי בֶּן־לִוְיָתִי – הָבָה נַעֲשֶׂה כְמוֹהֶם.

וְאָנוּ בָאנוּ אֶל שְׂדֵה כֻסֶּמֶת, אֲשֶׁר הָיָה סָמוּךְ לַיַּעַר, שָׂדֶה רְחַב־יָדַיִם לָבָן וְשָׁחוֹר, עוֹמֵד בְּנִצָּתוֹ וְקָרוֹב לִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ. פַּסְיוֹנִים⁴ נָאִים בַּעֲלֵי־נוֹצוֹת אֲדֻמּוֹת־כֵּהוֹת הָיוּ מְנַקְּרִים שָׁם אַף הֵם, בְּהַשְׁפִּילָם צִיצוֹת רֹאשָׁם הָאֲדֻמּוֹת מִפַּחַד לְבַל יִרְאוּ אוֹתָם. אוֹי! הֵם לֹא הָיוּ גֵאִים כָּל כָּךְ כְּדַרְכָּם תָּמִיד. תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה שָׁאֲלוּ אוֹתָנוּ מַה יֵשׁ חֲדָשׁוֹת וְאִם לֹא נָפַל חָלָל אֶחָד מֵחַבְרֵיהֶם. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַסְּעֻדָּה שֶׁל הַצַּיָּדִים, שֶׁהָיְתָה בַתְּחִלָּה חֲשָׁאִית, הָלְכָה וְהָיְתָה קוֹלָנִית יוֹתֵר וְיוֹתֵר; שָׁמַעְנוּ אֶת מַשַּׁק הַכּוֹסוֹת וְאֶת קוֹל הַפְּקָקִים בִּיצִיאָתָם מִן הַבַּקְבּוּקִים. הַזָּקֵן חָשַׁב וּמָצָא, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָנוּ לָשׁוּב אֶל מִקְלָטֵנוּ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִדְמָה הַיַּעַר כְּנִרְדָּם. הַבִּצָּה הַקְּטַנָּה, שֶׁאֵלֶיהָ תָבֹאנָה הָאַיָּלוֹת לִשְׁתּוֹת, לֹא זָעָה מִשּׁוּם מַגָּע שֶׁל לָשׁוֹן. אֵין חַרְטֹם אֶחָד שֶׁל שָׁפָן בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר בִּנְאוֹת הַשְּׁפַנִּים. מֻרְגָּשׁ הָיָה רַק רֶטֶט טָמִיר, כְּאִלּוּ כָל עָלֶה, כָּל עֵשֶׂב הָיָה מִקְלָט לְנֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁסַּכָּנָה אוֹרֶבֶת לָהּ. אֵלֶּה הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת בַּיַּעַר יֵשׁ לָהֶן כַּמָּה וְכַמָּה מַחְבּוֹאִים, הַמְּאוּרוֹת, הַסְּבָךְ, אֲגֻדּוֹת הַזְּרָדִים, הַשִּׂיחִים, וְחוּץ מֵאֵלֶּה יֵשׁ לָהֶן בּוֹרוֹת, אֵלֶּה הַבּוֹרוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁל הַיַּעַר, שֶׁגּוֹנְזִים אֶת הַמַּיִם זְמָן רַב אַחֲרֵי רֶדֶת הַגָּשֶׁם. מוֹדֶה אֲנִי, כִּי חָשַׁקְתִּי מְאֹד לִהְיוֹת יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ אַחַד הַחוֹרִים הָאֵלֶּה; אַךְ בֶּן לִוְיָתִי בָחַר לָשֶׁבֶת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְחָק וְלָחוּשׁ אֶת חֲלַל הָאֲוִיר לְפָנָיו. הִסְפַּקְנוּ לָבֹא בְעוֹד מוֹעֵד, כִּי הַצַּיָּדִים הִנֵּה זֶה בָאוּ אֶל הַיָּעַר.

הָהּ! זוֹ הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְתוֹךְ הַיַּעַר, זוֹ הַיְרִיָּה, שֶׁנָּקְבָה אֶת הֶעָלִים כַּבָּרָד בִּימֵי נִיסָן וְעָשְׂתָה שַׁמּוֹת בִּקְלִפַּת הָעֵצִים, כָּל יְמֵי חַיַּי לֹא אֶשְׁכָּחֶנָּה. שָׁפָן אֶחָד נָס בְּבֶהָלָה עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ, בְּעָקְרוֹ אֲגֻדּוֹת עֵשֶׂב בְּצִפָּרְנָיו הַפְּשׁוּטִים. סְנָאִית אַחַת קָפְצָה וְנָפְלָה מֵעַל עֵץ־עַרְמוֹן וְהַפִּילָה פְרִי עַרְמוֹן יָרוֹק עֲדָיִן. פַּסְיוֹנִים בְּרִיאִים פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶם הַכְּבֵדוֹת וְטָסוּ שְׁתַּיִם שָׁלשׁ טִיסוֹת, וּבְתוֹךְ הַשִּׂיחִים הַנְּמוּכִים וְהֶעָלִים הַיְבֵשִׁים קָם שָׁאוֹן מִפְּנֵי רוּחַ הַיְרִיָּה שֶׁל הָרוֹבֶה, אֲשֶׁר זִעְזְעָה, עוֹרְרָה, הֶחֱרִידָה אֶת כָּל שׁוֹכְנֵי הַיָּעַר. עַכְבְּרֵי־הַשָּׂדֶה נִצְמְדוּ אֶל קַרְקַע חוֹרֵיהֶם. חֲסִיל־צְבִי⁵, שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ נִקְרַת הָעֵץ, שֶׁעַל יָדוֹ יָשַׁבְנוּ מְקֻפָּלִים, לָטַשׁ אֶת עֵינָיו הַמְטֹרָפוֹת שֶׁעָמְדוּ בְחוֹרֵיהֶן מִפָּחַד. וּבְנֵי הַיֶּלֶק הַכְּחֻלִּים, דְּבוֹרֵי הַבָּר, הַפַּרְפָּרִים, כָּל אֵלֶּה הַיְצוּרִים הָעֲלוּבִים חָרְדוּ מִכָּל עֵבֶר… וְיֶלֶק אֶחָד קָטֹן בַּעַל כְּנָפַיִם אֲדֻמּוֹת עָף מִפַּחַד וְיָשַׁב סָמוּךְ לְחַרְטֻמִּי; אַךְ אָנֹכִי בְעַצְמִי הָיִיתִי תְקוּף פַּחַד רַב, עַד כִּי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּפַחְדָּהּ שֶׁל בְּרִיָּה קְטַנָּה זוֹ.

וְהַזָּקֵן הָיָה שָׁרוּי בִּמְנוּחָה כָּל הַזְּמָן. הוּא הִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב אֶל נְבִיחַת הַכְּלָבִים וְאֶל יְרִיַּת הָרוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ וְקָרְבוּ רָמַז לִי לָלֶכֶת הָלְאָה קְצָת מִחוּץ לִפְגִיעַת הַכְּלָבִים וּלְהִתְחַבֵּא בֵין הָעֳפָאִים. וְאוּלָם פַּעַם אַחַת נִדְמָה לִי, כִּי בָא קִצֵּנוּ. בִּשְׂדֵרַת הָאִילָנוֹת, שֶׁעָלֵינוּ הָיָה לַעֲבֹר בָּהּ, בִּשְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ יָשְׁבוּ בְמַאֲרָב שְׁנֵי צַיָּדִים. מִצַּד אֶחָד יָשַׁב בָּחוּר רָם הַקּוֹמָה בַּעַל שָׂפָם שָׁחוֹר, שֶׁעִם כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ צִלְצְלוּ כְלֵי בַרְזֶל, סַכִּין שֶׁל צַיָּדִים, נַרְתִּיק שֶׁל כַּדּוּרִים, תֵּבָה לַאֲבַק־שְׂרֵפָה, מִלְּבַד הַמּוֹקַיִם⁶ הַגְּבוֹהִים בְּרַגְלָיו הַפְּרוּפִים עַד בִּרְכָּיו וְשֶׁהִגְדִּילוּ עוֹד אֶת קוֹמָתוֹ; מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי הָיָה זָקֵן קְטַן קוֹמָה נִשְׁעָן אֶל עֵץ וּמְעַשֵּׁן בִּמְנוּחָה אֶת מִקְטַרְתּוֹ, בְּמַצְמְצוֹ בְעֵינָיו כְּרוֹצֶה לָנוּם. הָאִישׁ הַזֶּה לֹא הֵטִיל עָלַי פָּחַד; יָרֵא יָרֵאתִי רַק מִפְּנֵי בַעַל הַקּוֹמָה שָׁם…

– אֵין אַתָּה מֵבִין כְּלוּם, אַדְמוֹנִי – אָמַר אֵלַי חֲבֵרִי מִתּוֹךְ צְחוֹק; וּבְלִי פַחַד פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וּפָרַח לוֹ כִּמְעַט בֵּין רַגְלָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַיָּד נוֹרָא בַּעַל הַשָּׂפָם.

וְאָמְנָם הָיָה הָאִישׁ הֶעָלוּב הַזֶּה נֶאֱחָז וּמְסֻבָּךְ כָּל כָּךְ בִּכְלֵי הַצַּיָּדִים אֲשֶׁר עָלָיו, טָרוּד כָּל כָּךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ, עַד כִּי בְטֶרֶם שָׂם רוֹבֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ הָיִינוּ כְבָר רְחוֹקִים מִפְּגִיעָתוֹ. הוֹי! לוּ יָדְעוּ הַצַּיָּדִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת עַצְמָם יְחִידִים בְּפִנַּת הַיַּעַר, כַּמָּה עֵינַיִם קְטַנּוֹת נְעוּצוֹת בָּהֶם וְאוֹרְבוֹת מִבֵּין הַשִּׂיחִים, כַּמָּה מַקּוֹרִים קְטַנִּים וּמְחֻדָּדִים מִתְאַפְּקִים מִצְּחוֹק לְמַרְאֵה אִי־מְהִירוּתָם!…

אָנוּ הוֹלְכִים, אָנוּ הוֹלְכִים בְּלִי הֶרֶף. לֹא הָיָה לִי אֶלָּא לָלֶכֶת אַחֲרֵי בֶן־לִוְיָתִי הַזָּקֵן, וּכְנָפַי הִתְנוֹעֲעוּ בְרוּחַ כְּנָפָיו וּבְנוּחוֹ כָּרַכְתִּי מִיָּד אֶת כְּנָפַי וְנַחְתִּי. עוֹדֶנִּי רוֹאֶה כַיּוֹם אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁעָבַרְנוּ בָהֶם: אֶת שִׂיחֵי הַסְּנֶה, הַמְּלֵאִים מְאוּרוֹת לְרַגְלֵי עֵצִים מוֹרִיקִים, עִם הַוִּילוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל אַלּוֹנִים, שֶׁנִּדְמָה לִי כִּי רוֹאֶה אֲנִי שָׁם אֶת הַמָּוֶת מִתְחַבֵּא בְכָל מָקוֹם, אֶת שְׂדֵרַת הָאִילָנוֹת הַקְּטַנָּה וְהַיְרוֹקָה, אֲשֶׁר שָׁם הֶעֱבִירָה אִמִּי כַמָּה פְעָמִים אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ לְאוֹר שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב, אֲשֶׁר שָׁם הָיִינוּ מְקַפְּצִים תּוֹךְ כְּדֵי לְקִיטַת הַנְּמָלִים הָאֲדֻמּוֹת שֶׁהָיוּ רוֹחֲשִׁים עַל כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ, אֲשֶׁר שָׁם הָיִינוּ פוֹגְשִׁים אֶת הַפַּסְיוֹנִים הַקְּטַנִּים הַמִּתְיַפִּים, הַכְּבֵדִים כִּבְנוֹת תַּרְנְגוֹלוֹת, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְשַׂחֵק עִמָּנוּ.

רוֹאֶה אֲנִי כְמוֹ בַחֲלוֹם אֶת שְׂדֵרַת הָאִילָנוֹת בּוֹ בָרֶגַע שֶׁעָבְרָה בוֹ צְבִיָּה בַּעֲלַת רַגְלַיִם דַּקּוֹת, עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּפְקוּחוֹת, נְכוֹנָה לְקַפֵּץ. אַחֲרֵי כֵן אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַבִּצָּה, שֶׁאֵלֶיהָ בָּאִים הָעוֹפוֹת עֵדוֹת עֵדוֹת כֻּלָּם בִּמְעוּף אֶחָד, מִתְרוֹמְמִים וּבָאִים מִן הַשָּׂדֶה בְרֶגַע אֶחָד לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְטִפִּין טִפִּין נִתָּזוֹת עֲלֵיהֶם וּמִתְגַּלְגְּלוֹת עַל בְּרַק נוֹצוֹתֵיהֶם… בְּתוֹךְ הַבִּצָּה הַזֹּאת גָּדֵל שִׂיחַ שֶׁל אַלְמוֹנִים⁷ סְמִיכִים מְאֹד, וּבָאִי הַהוּא מָצָאנוּ לָנוּ מִקְלָט. הַכְּלָבִים הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵי חוּשׁ־רֵיחַ מֻפְלָא, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אוֹתָנוּ שָׁם. שָׁעָה קַלָּה יָשַׁבְנוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה וְהִנֵּה אַיָּל בָּא וְהוּא מִתְנַהֵל עַל שָׁלשׁ רַגְלַיִם וּמֵאֲחוֹרָיו, עַל פְּנֵי הָאֵזוֹב, שְׁבִיל אָדֹם. הַמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה כֹה מְעוֹרֵר עֶצֶב, עַד כִּי הִסְתַּרְתִּי רֹאשִׁי תַּחַת הֶעָלִים; אַךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַפָּצוּעַ שׁוֹתֶה מִמֵּי הַבִּצָּה, נְשִׁימָתוֹ כְבֵדָה וְהוּא בוֹעֵר בְּאֵשׁ הַקַּדָּחַת…

הַיּוֹם רַד. יְרִיּוֹת הָרוֹבִים הָלְכוּ וְהִתְרַחֲקוּ, הָלְכוּ וְהִתְמָעֵטוּ. אַחֲרֵי כֵן פָּסַק הַכֹּל… תַּם וְנִשְׁלָם. וְאָז שַׁבְנוּ בְשָׁלוֹם אֶל הַמִּישׁוֹר לִרְאוֹת וְלָדַעַת מֶה הָיָה לִבְנֵי חֲבוּרָתֵנוּ. בְּעָבְרֵנוּ עַל פְּנֵי הַבַּיִת הַקָּטֹן אֲשֶׁר בַּיַּעַר, רָאִיתִי מַחֲזֵה אֵימָה.

עַל קְצֵה תְעָלָה אַחַת הָיוּ מֻנָּחִים זֶה בְצַד זֶה אַרְנָבוֹת בַּעֲלוֹת עוֹר אָדֹם, שְׁפַנִּים קְטַנִּים אֲפוֹרִים בַּעֲלֵי זָנָב לָבָן. כַּפּוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת מְכַוְּצוֹת בִּידֵי הַמָּוֶת וּמַרְאֵיהֶן כִּמְבַקְּשׁוֹת חֲנִינָה, עֵינַיִם עֲטוּפוֹת שֶׁנִּרְאוּ כְבוֹכוֹת; אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי קוֹרְאִים אֲדֻמֵּי־נוֹצָה, בְּנֵי קוֹרְאִים אֲפוֹרֵי נוֹצָה, זְקֵנִים, שֶׁהָיָה לָהֶם סִמָּן כְּמוֹ חֲבֵרִי, וּנְעָרִים בְּנֵי שָׁנָה, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם כְּמוֹ לִי מוֹךְ תַּחַת נוֹצוֹתֵיהֶם, הֲיֵשׁ בָּעוֹלָם דָּבָר עָגוּם יוֹתֵר מִמַּרְאֵה צִפֹּר מֵתָה? הַכְּנָפַיִם הֲלֹא בָהֶן רוּחַ חַיִּים! וְרַעַד עוֹבֵר בְּגוּף הָרוֹאֶה אוֹתָן מְקֻפָּלוֹת וְקָרוֹת… אַיָּל גָּדוֹל וְנָאֶה וְשַׁאֲנָן שָׁכַב וְנִרְאָה כְנִרְדָּם, לְשׁוֹנוֹ הַקְּטַנָּה וְהַוְּרֻדָּה יָצְאָה מִפִּיו כְּאִלּוּ נְכוֹנָה לִלְחֹך עוֹד.

וְהַצַּיָּדִים עָמְדוּ שָׁם, כְּפוּפִים עַל הַטֶּבַח הַזֶּה, סוֹפְרִים וּמוֹנִים וּמוֹשְׁכִים לְתוֹךְ יַלְקוּטֵיהֶם אֶת הַכְּרָעַיִם הַשּׁוֹתְתוֹת דָּם, אֶת הַכְּנָפַיִם הָרְצוּצוֹת, מִבְּלִי חַלֵּק כָּבוֹד לַמֵּתִים. הַכְּלָבִים הַנְּכוֹנִים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ עוֹד קִמְּטוּ אֶת שִׂפְתוֹתֵיהֶם וְעָמְדוּ כְמוּכָנִים שׁוּב לְהִתְנַפֵּל וְלָרוּץ אֶל הַחֹרְשָׁה.

הָהּ! בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה הָלְכָה וְשָׁקְעָה וְהַצַּיָּדִים הָלְכוּ כֻלָּם עֲיֵפִים וִיגֵעִים, וְהֵמָּה פוֹרְשִׂים צִלְלֵיהֶם הָאֲרֻכִּים עַל פְּנֵי גּוּשֵׁי הֶעָפָר וְעַל הַשְּׁבִילִים הָרְטֻבִּים מִטַּל עֶרֶב, מַה קִלַּלְתִּי אוֹתָם, מַה בָּזִיתִי לָהֶם, הָאֲנָשִׁים עִם הַכְּלָבִים, כָּל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת!… לֹא בֶן־לִוְיָתִי וְלֹא אָנֹכִי לֹא הָיָה בָנוּ רוּחַ לְהוֹצִיא מִפִּינוּ כְּדַרְכֵּנוּ זֶמֶר קָטֹן לִכְבוֹד הַיּוֹם שֶׁכָּלָּה.

בְּדַרְכֵּנוּ פָּגַשְׁנוּ חַיּוֹת קְטַנּוֹת עֲלוּבוֹת, שֶׁנָּפְלוּ חָלָל מֵחֵץ פִּתְאֹם, וּפִגְרֵיהֶן נִשְׁאֲרוּ פֹה עֲזוּבִים לַנְּמָלִים: עַכְבְּרֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁפִּיהֶם מָלֵא אָבָק, עוֹרְבֵי הָעֲמָקִים, סְנוּנִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ חָלָל תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָם, וְהֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם וּפוֹשְׁטִים אֶת רַגְלֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת וְהַקְּפוּאוֹת לְנֹכַח הַלַּיְלָה אֲשֶׁר יָרַד חִישׁ, כַּאֲשֶׁר יְהִי בִימֵי הַסְּתָו, לֵיל בָּהִיר, קַר וָלַח. אַךְ הַדָּבָר הַקּוֹרֵעַ לֵב מִכָּל אֵלֶּה הוּא זֶה, כִּי בְקָרַחַת הַיַּעַר, בִּקְצֵה הַכָּר, וְשָׁם מִבֵּין עַרְבֵי הַנַּחַל נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שֶׁל צַעַר, קוֹלוֹת עֲגוּמִים מִכֹּה וּמִכֹּה, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲנֶה לָהֶם.