בֶּן־מֶלֶךְ הָיָה בְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת אֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִנְסֹעַ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וְּלְרָחְבָּה, וּבְצֵאתוֹ לְמַסָּעָיו לֹא לָקַח אִישׁ עִמּוֹ בִּלְתִּי־אִם עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן. וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא בָא עַד לְיַעַר גָּדוֹל וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לוֹ שָׁם, וַיְבַקֵּשׁ לוֹ מָלוֹן וְלֹא מָצָא. וְיִשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה נַעֲרָה הוֹלֶכֶת לִקְרָאתוֹ וּפָנֶיהָ אֶל בַּיִת קָטָן, וְיִקְרַּב לָבֹא וְיִרְאֶנָּה וְהִנֵּה הִיא נַעֲרָה צְעִירָה וִיפַת־תֹּאַר מְאֹד וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַיִּשְׁאָלֶנָּה: “הֲלֹא תַגִּידִי לִי, בִּתִּי, הַאֵין מָקוֹם בַּבַּיִת הַזֶּה לִי וּלְעַבְדִּי לָלוּן שָׁם הַלַּיְלָה?” וַתֵּאָנַח הַנַּעֲרָה בִּמְרִירוּת וַתֹּאמַר: "יֵשׁ, הַבַּיִת פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ, אַךְ רְאֵה, הִנֵּה אָנֹכִי אִיעָצְךָ: “סוּר מִזֶּה וְאַל תָּבֹא בוֹ”. וּבֶן־הַמֶּלֶךְ שָׁאַל: “מַדּוּעַ־זֶה לֹא אָבֹא בוֹ?” וְהַנַּעֲרָה נֶאֶנְחָה שֵׁנִית וַתֹּאמַר: “כִּי אִמִּי הַחֹרֶגֶת עֹשָׂה בִלְהָטִים רָעִים וְהִיא חוֹשֶׁבֶת רָעָה עַל כָּל זָר הָעוֹבֵר פֹּה”. וַיָּבֶן בֶּן־הַמֶּלֶךְ כִּי בָא עַד בֵּית מְכַשֵּׁפָה, וְרַק יַעַן אֲשֶׁר הַיּוֹם רַד מְאֹד וְאֶת הַדֶּרֶךְ לֹא רָאָה, וְגַם יַעַן אֲשֶׁר לֹא יָדַע פַּחַד מֵעוֹדוֹ, לָכֵן הִבְלִיג עַל כָּל רָע וַיָּסַר אֶל הַבָּיִת. וְהַזְּקֵנָה יָשְׁבָה בִרְפִידָתָהּ עַל יַד הָאֵשׁ הַמְּבֹעֶרֶת וַתַּבֵּט בְּעֵינֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת עַל הָאֹרְחִים. וַתִּנְהֹם וַתְּדַבֵּר בִּשְׂפָתֶיהָ שָׁלוֹם לָהֶם וַתֹּאמַר: “בְּרוּכִים הַבָּאִים, שְׁבוּ לָכֶם וְנוּחוּ פֹּה כְּאַוַת נַפְשְׁכֶם”. וַתִּפַּח בַּגֶּחָלִים אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְעַל הַגֶּחָלִים סִיר קְטַנָּה וְהִיא מְבַשֶּׁלֶת בָּהּ נָזִיד. וּבִתָּהּ הִזְהִירָה אֶת הָאֲנָשִׁים לִהְיוֹת נִזְהָרִים מְאֹד לְנַפְשָׁם לְבִלְתִּי אֲכֹל דָּבָר וּלְבִלְתִּי שְׁתוֹת דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר תִּתֵּן לָהֶם הַזְּקֵנָה, כִּי מֹזֶגֶת הִיא לָהֶם שִׁקּוּיִים רָעִים. וְהָאֲנָשִׁים שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וַיִּישְׁנוּ בְשָׁלוֹם עַד הַבֹּקֶר. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיָּקוּמוּ לָצֵאת לְדַרְכָּם וּבֵן־הַמֶּלֶךְ עָלָה עַל סוּסוֹ, וַתִּגַּשׁ אֵלָיו הַזְּקֵנָה וַתֹּאמַר: “שָׁלוֹם לְךָ, רַק חַכֵּה נָא עוֹד רֶגַע עַד מָסְכִי לָכֶם כּוֹס בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ”. וַתִּפֶן לְהַסִּיךְ אֶת הַנֶּסֶךְ, אַךְ בֶּן־הַמֶּלֶךְ לֹא חִכָּה לָהּ וְיִרְכַּב לְדַרְכּוֹ, וְרַק הָעֶבֶד עוֹד עָשָׂה כֹּה וָכֹה וַיְהִי אוֹסֵר אֶת הַכַּר אֶל גַּב הַסּוּס, וַתָּבֹא הַמְכַשֵּׁפָה וְהַכּוֹס בְּיָדָהּ וַתֹּאמַר: “אֶת זֶה תָבִיא לַאֲדוֹנֶיךָ”. אַךְ בָּרֶגַע הַהוּא הִתְפּוֹצְצָה הַכּוֹס וַתַּז1 אֶת הָרַעַל עַל־פְּנֵי הַסּוּס, וְהָרַעַל חָזָק וְעַז מְאֹד, וְיִפֹּל הַסּוּס כְּרֶגַע מֵת אָרְצָה. וְהָעֶבֶד רָץ אַחֲרֵי אֲדוֹנוֹ וַיַּשִּׂיגֵהוּ וַיְסַפֵּר לוֹ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וְאַחֲרֵי־כֵן שָׁב אֶל נִבְלַת הַסּוּס, כִּי חָמַל עַל הַכַּר וַיְהִי עִם לִבּוֹ לְקַחְתּוֹ. הוּא בָא אֶל הַנְּבֵלָה וַיַּרְא וְהִנֵּה עֹרֵב יָרַד עָלֶיהָ וְאוֹכֵל מִבְּשָׂרָהּ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ אִם נִמְצָא כַיּוֹם טוֹב מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת לָנוּ לְמַאֲכָל”, וַיָּקָם וַיַּהֲרֹג אֶת הָעֹרֵב וַיִּקָּחֵהוּ עִמּוֹ. אָז נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם, הוּא וַאֲדוֹנוֹ, כָּל הַיּוֹם בְּתוֹךְ הַיַּעַר וְלֹא מָצְאוּ מִמֶּנּוּ מוֹצָא. וּבַעֲרֹב הַיּוֹם וַיִּמְצְאוּ מָלוֹן וַיָּסוּרוּ אֵלָיו. וְהָעֶבֶד נָתַן לְבַעַל־הַמָּלוֹן אֶת הָעֹרֵב הַמּוּמָת לְבַעֲבוּר בַּשֵּׁל אוֹתוֹ לָאֲרֻחָה. אַךְ בֵּית־הַמָּלוֹן הָיָה מָעוֹן לְשׁוֹדְדִים, מְעָרַת מְרַצְּחִים הָיָה, וַיְהִי בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַיָבֹאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר רוֹצְחִים וַיֹּאמְרוּ לַהֲרֹג אֶת הָאֹרְחִים וְלִשְׁלֹל אֶת שְׁלָלָם. אֶפֶס טֶרֶם יַעֲשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה, וַיֵּשְׁבוּ כֻלָּם אֶל הַשֻּׁלְחָן לְאֱכֹל, וְגַם הַמְכַשֵּׁפָה בָאָה, וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם יַחְדָּו אֶת הַמָּרָק אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶם, וְאֶל הַמָּרָק הוּשַׂם בְּשַׂר הָעֹרֵב. עוֹד הַבָּשָׂר עַל לְשׁוֹנָם, כִּמְעַט טָעֲמוּ אֶת טַעֲמוֹ, וַיִפְּלוּ כֻלָּם מֵתִים אַרְצָה כִּי עָלָה הָרַעַל מִן הַסּוּס וַיָּבֹא בִּבְשַׂר הָעֹרֵב, לְהָמִית אֶת כָּל הַנֹּגֵעַ בּוֹ. וּמִכָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת לֹא נוֹתַר אִישׁ בִּלְתִּי אִם בַּת בַּעַל־הַמָּלוֹן, וְהִיא, נַעֲרָה יִשְׁרַת־לֵב אֲשֶׁר לֹא חֵלֶק לָהּ בְּכָל עֲלִילוֹתֵיהֶם וַתֵּלֶךְ, וַתִּפְתַּח לִפְנֵי הָאֹרְחִים אֶת דַּלְתוֹת כָּל הַבַּיִת וַתַּרְאֶה אוֹתָם אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת הָרַבִּים וְאֶת כָּל הַמַּטְמוֹנִים אַךְ בֶּן־הַמֶּלֶךְ לֹא אָבָה לָקַחַת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה וַיֹּאמֶר לָהּ: יְהִי לָךְ אֲשֶׁר לָךְ וַיִּפֶן, הוּא וְעַבְדּוֹ וַיִּרְכְּבוּ לְדַרְכָּם.
הֵמָּה עוֹבְרִים אֶת הָאָרֶץ וַיָבֹאוּ, עַד לְעִיר גְּדוֹלָה אֲשֶׁר שָׁם בַּת־מֶלֶךְ יְפַת־מַרְאֶה מְאֹד, וְרַק לִבָּהּ גָּבַהּ וְעֵינֶיהָ רָמוּ, וְלָכֵן הֶעֱבִירָה קוֹל בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחוּד לָהּ חִידָה וְהִיא אֶת חִידָתוֹ לֹא תִמְצָא עַד עֲבֹר שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, אַךְ אִם תִּמְצָא אֶת הַחִידָה וְחִיֵּב הָאִישׁ אֶת רֹאשׁוֹ לָהּ וְכָרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. וּבַת־הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה חֲכָמָה עַד לְהַפְלִיא וַתְּהִי, מוֹצֵאת אֶת כָּל חִידָה עוֹד בְּטֶרֶם יַעֲבֹר הַמּוֹעֵד הָאָמוּר וַיְהִי, מִסְפָּר הַגְּבָרִים אֲשֶׁר חִיְּבוּ לָהּ אֶת רֹאשָׁם עַד כֹּה תִּשְׁעָה וַיּוּמְתוּ, כֻלָּם וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עִם עַבְדּוֹ בָּא גַּם הוּא וַיַּרְא אֶת יָפְיָהּ הַגָּדוֹל וַיֶּחֱשַׁק בָּהּ מְאֹד, וְיִשְׁכַּח אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר נֶגֶד פָּנָיו, וַיְהִי נָכוֹן לָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. וְיֵלֵךְ וַיָּבֹא לִפְנֵי בַת־הַמֶּלֶךְ וַיָּחַד לָהּ אֶת הַחִידָה לֵאמֹר: “מָה־זֹּאת? הֹרַג וְלֹא הָרַג וְאַחַר־כֵּן הָרַג שְׁנֵים־עָשָׂר” וְלֹא יָכְלָה בַת־הַמֶּלֶךְ לְהַגִּיד אֶת הַחִידָה וַתַּחְקֹר הַרְבֵּה וְלֹא מָצְאָה, וַתִּקְרָא בְסֵפֶר־הַחִידוֹת אֲשֶׁר לָהּ וְלֹא הָיָה שָׁם פִּתְרוֹן, וַתִּתְבַּלַּע כָּל חָכְמָתָהּ. וַתֵּרֶא כִּי לֹא תוּכַל וַתַּעַשׂ בְּעַרְמָה וַתִּקַּח אֶת שִׁפְחָתָהּ וַתִּשְׁלָחֶנָּה לַחֲדַר־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר לְבֶן־הַמֶּלֶךְ לְמַעַן אֲשֶׁר תַּאֲזִין לַחֲלֹמוֹתָיו, אוּלַי יְדוֹבֵב אֶת שְׂפָתָיו2 בִּשְׁנָתוֹ וִיגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ. אַךְ הָעֶבֶד הֵעָרוּם עָלָה עַל מִטַּת אֲדוֹנוֹ וַיִּשְׁכַּב שָׁם תַּחְתָּיו, וַיְהִי כְּבֹא הַשִּׁפְחָה וּכְגִשְׁתָּה אֶל הַמִּטָּה, וַיַּחֲזֶק בָּהּ וְיִפְשֹׁט מֵעַלֶיהָ אֶת אַדַּרְתָּהּ אֲשֶׁר הִסְתַּתְּרָה בָּהּ, וַיָּנֶף עָלֶיהָ אֶת שׁוֹטוֹ וַיְגָרְשֶׁנָּה. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי וַתִּשְׁלַח בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת נַעֲרָתָהּ לְבַעֲבוּר תַּקְשִׁיב, אוּלַי תַּצְלִיחַ הַנַּעֲרָה הַזֹּאת יוֹתֵר מִן הַשִּׁפְחָה, וַיִּתְפֹּשׂ אוֹתָהּ הָעֶבֶד גַּם הִיא וַיִּפְשֹׁט מֵעָלֶיהָ אֶת אַדַּרְתָּהּ וַיָּנֶף עָלֶיהָ אֶת שׁוֹטוֹ וְיְגָרְשֶׁנָּה. וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי, וַיַחְשֹׁב בֶּן־הַמֶּלֶךְ כִּי עַתָּה יוּנַח לוֹ, וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַתָּבֹא בַת־הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַחַדְרָה, וְהִיא עֹטָה3 אַדֶּרֶת כְּעֵין הָעוֹפֶרֶת הַכֵּהָה, וַתֵּשֶׁב לְמַרְגְּלוֹתָיו, כִּי אָמְרָה: אוּלַי יְדוֹבֵב אֶת שְׂפָתָיו בַּחֲלוֹמוֹ וְאֶשְׁמַע אוֹ אֶשְׁאֲלָה אֶת פִּיו בִּהְיוֹתוֹ יָשֵׁן, וְהוּא יַעֲנֶה, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לִפְעָמִים הַיְשֵׁנִים. אַךְ בֶּן־הַמֶּלֶךְ לֹא יָשֵׁן, וְרַק עֵינָיו הָיוּ סְגֻרוֹת כְּיָשֵׁן, וַיָּבֵן וַיֵּדַע אֶת כָּל הַנַּעֲשָׂה. וַתִּשְׁאָלֵהוּ בַת־הַמֶּלֶךְ וַתֹּאמַר: “הֹרַג וְלֹא הָרַג − מָה זֹּאת?” וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עָנָה: “עֹרֵב הוּא אֲשֶׁר אָכַל מִנִּבְלַת סוּס מָרְעָל וַיֵּהָרֵג וְהוּא לֹא הָרַג מֵעוֹדוֹ וּבַת־הַמַּלְכָּה הוֹסִיפָה וַתִּשְׁאַל: “אַחַר־כֵּן הָרַג שְׁנֶים־עָשָׂר − מָה־זֹּאת?” וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עָנָה: “שְׁנֵים־עָשָׂר רוֹצְחִים הֵם, אֲשֶׁר אָכְלוּ מִבְּשַּׂר הָעֹרֵב וַיָּמוּתוּ בְרַעֲלוֹ”. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָדְעָה אֶת הַחִידָה וַתָּקָם בַּלָּאט לְמַעַן הִתְגַּנֵּב וְלָצֵאת, וַיִּתְפֹּשׂ בֶּן־הַמֶּלֶךְ בְּאַדַּרְתָּהּ וַתַּעֲזֹב אֶת אַדַּרְתָּהּ בְּיָדוֹ וַתִּמָּלֵט וַתֵּצֵא, וּבִהְיוֹת הַבֹּקֶר וַתַּעֲבֵר בַּת־הַמֶּלֶךְ קוֹל בְּכָל הָעִיר כִּי מָצְאָה אֶת הַחִידָה, וַתִּקְרָא לִשְׁנֵים־עָשָׂר הַשּׁוֹפְטִים וַתַּגֶּד לָהֶם אֶת הַפִּתְרוֹן. אַךְ הָעֶלֶם שָׁאַל, כִּי יִשְׁמְעוּ לוֹ, וַיֹּאמַר: בָּאָה אֵלַי בַּת־הַמֶּלֶךְ בְּהֵחָבֵא בַלַּיְלָה וַתַּחְקְרֵנִי וְלוּלֵא שָׁאֲלָה אוֹתִי לֹא מָצְאָה אֶת חִידָתִי”. וַיֹּאמְרוּ הַשּׁוֹפְטִים: “תְּנָּה לָנוּ אוֹת כִּי אֱמֶת דְּבָרֶיךָ”. וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד אֶל הַשּׁוֹפְטִים אֶת שָׁלֹשׁ הָאַדָּרוֹת. וְכִרְאוֹת הַשּׁוֹפְטִים אֶת הָאַדֶּרֶת כְּעֵין הָעוֹפֶרֶת הַכֵּהָה, אֲשֶׁר תִּלְבַּשׁ בַּת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֵרוּ: “צַוּוּ וְיִרְקְמוּ אֶת הָאַדֶּרֶת רִקְמַת כֶּסֶף וְזָהָב וְהָיְתָה לָכֶם לִלְבוּשׁ פְּאֵר בְּיוֹם חֲתֻנַּתְכֶם”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.