עַכְבָּר וְצִפּוֹר וְנַקְנִיק נִפְגְּשׁוּ בְּאַחַד הַיָּמִים וַיִּתְחַבְּרוּ אִישׁ עִם אָחִיו, וַיְהִי לָהֶם בַּיִת אֶחָד וַאֲחֻזָּה אַחַת יַחְדָּו וְכִיס אֶחָד לְכֻלָּם, וַיֵּשְׁבוּ בְשָׁלוֹם יַחַד וַיִּתְעַנְּגוּ עַל רֹב טוֹב. וַתְּהִי מְלֶאכֶת הַצִּפּוֹר לָעוּף יוֹם יוֹם הַיַּעְרָה וּלְהָבִיא עֵצִים, וְהָעַכְבָּר שָׁאַב מַיִם וַיָּבֵא וְהַנַּקְנִיק הָיָה לִמְבַשֵּׁל.
אַךְ מִי אֲשֶׁר שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וְהִלֵּךְ זֶה בִּגְּדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ! וּבְכֵן וַתָּעָף הַצִּפּוֹר הַיַּעְרָה לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים, וַתִּפְגֹּשׁ אֶת רְעוּתָהּ, צִפּוֹר כָּמוֹהָ, וַתְּסַפֵּר לָהּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמָּהּ וְאֶת רֹב טוֹּבָהּ וְאֶת נַחַת שֻׁלְחָנָהּ וְאֶת כָּל שַׁלְוָתָהּ. אַךְ הַצִּפּוֹר הַשֵּׁנִית עָנְתָה: “רַק פְּתַיָּה אַתְּ! הֵן רַק עָלַיִךְ רֹבֶצֶת כָּל הָעֲבוֹדָה וְיֶתֶר הַשְּׁנַיִם יוֹשְׁבִים בְּחִבּוּק־יָדָיִם. אִם הִבְעִיר הָעַכְבָּר מְעַט אֵשׁ עַל־הָאָח וְשָׁאַב מְעַט מַיִם, וְעָלָה כְרֶגַע לְחֶדְרוֹ לָנוּחַ שָׁם עַד הִקָּרְאוֹ לְמוֹעֵד הָאֹכֶל. וְאִם פָּקַח הַנַּקְנִיק רֶגַע אֶחָד אֶת עֵינוֹ עַל הַנָּזִיד לְשָׁמְרוֹ מִפֶּגַע, וְהָיְתָה זֹאת כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְאַחַר־כֵּן יֵשֵׁב לְאֱכֹל וְהִתְעַנֵּג. וְרַק אַתְּ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם בַּיַּעַר, וּבְבֹאֵךְ הַבַּיְתָה וְרָאִית וְהִנֵּה כִלּוֹּ הֵמָּה לְאֱכֹל וְשֹׁכְבִים עַל מְנוּחָתָם וִישֵׁנִים עַד הַבֹּקֶר”. וְתִּשְׁמֹר הַצִּפּוֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתְּמָאֵן הַצִּפּוֹר לַבֹא הַיַּעְרָה לְלַקֵּט עֵצִים וְתֹאמַר: “רַב לִי הֱיוֹת לָכֶם לְשִׁפְחָה וְלָתֵת לְהָתֵל בִּי כְּהַתֵל בִּפְתַיָּה, נְנַסֶּה נָא וְנַחֲלִיף הַפַּעַם אֶת דְּבַר הָעֲבוֹדָה וְעָשִׂינוּ אִישׁ אֶת עֲבוֹדַת רֵעֵהוּ”. אָז הִתְחַנְּנוּ הָעַכְבָּר וְהַנַּקְנִיק אֵלֶיהָ עַל נַפְשָׁם, וְלֹא הוֹעִילוּ, וַתִּגְבַּר הַצִּפּוֹר. וַיֵּלְכוּ וַיַּפִּילוּ גֹּרָלוֹת, וְיִפֹּל הַגֹּרָל עַל הַנַּקְנִיק לִהְיוֹת לָהֶם לִמְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים וְהָעַכְבָּר הָיָה לִמְבַשֵּׁל וְהַצִּפּוֹר שָׁאֲבָה אֶת הַמַּיִם.
אָז בָּאָה הַצָּרָה כְּשֹׁד מִן הַשָּׁמַיִם. יָצָא הַנַּקְנִיק אֶל הַיַּעַר לְלַקֵּט אֶת הָעֵצִים, קָמָה הַצִּפּוֹר וַתַּבְעֵר אֶת הָאֵשׁ וְנִגָּשׁ הָעַכְבָּר וְהֶעֱמִיד אֶת הַסִּיר עַל הֶאָח, וְהֵמָּה מְחַכִּים אֶל הַנַּקְנִיק עַד שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וְהֵבִיא עִמּוֹ אֶת הָעֵצִים לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. אַךְ הַנַּקְנִיק הִתְמַהְמֵהַּ מְאֹד וְלֹא בָא, וַיִּתְעַצְּבוּ הַשְּׁנַיִם אֶל לִבָּם וְלִבָּם נִבָּא לָהֶם רָע. וְהַצִּפּוֹר לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק עוֹד, וַתָּעָף דֶּרֶךְ מְבֹא הַיַּעַר לִקְרַאת הַנַּקְנִיק לְבַקְּשׁוֹ. הִיא עוֹדָהּ בַּדֶּרֶךְ, וְכֶלֶב רָץ לִקְרָאתָהּ וְלֹא כִחֵד מִמֶּנָּה כִּי נָפַל הַנַּקְנִיק לְשָׁלָל לוֹ, כִּי תָפַשׂ בּוֹ בְּמָצְאוֹ אוֹתוֹ וַיְחַנְּקֵהוּ. וְהַצִּפּוֹר צָעֲקָה אֵלָיו בְּמַר נַפְשָׁהּ, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כָכָה אִישׁ יְשַׁר־לֵב וְכִי שֹׁד גָּלוּי הוּא לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ מַה הוֹעִילָה כִּי צָעֲקָה? הַכֶּלֶב הָיָה בְאַחַת, כִּי הָיָה הַנַּקְנִיק מְרַגֵּל וְכִי טוֹב עָשָׂה אֲשֶׁר בִּעֵר אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ.
וְהַצִּפּוֹר הֶעֱמִיסָה אֶת הָעֵצִים עַל עָרְפָּהּ וַתָּשָׁב הַבַּיְתָה נְכֵאָה2 וַעֲצוּבַת־רוּחַ וַתְּסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאֲתָה וְאֶת אֲשֶׁר שָׁמְעָה. וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲצוּבִים, וְיִכְרְתוּ בְרִית חֲדָשָׁה לָשֶׁבֶת יַחַד שֶׁבֶת אַחִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וַתְּהִי הַצִּפּוֹר עֹרֶכֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהָעַכְבָּר מֵכִין אֶת הַנָּזִיד לְשִׂימוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וַיֵּצֵא הָעַכְבָּר רֶגַע אֶחָד הַחוּצָה לַעֲשׂוֹת כְּמִשְׁפָּט הַנַּקְנִיק לְהָבִיא מְעַט יָרָק, וְלֹא שָׁב עוֹד, כִּי מְצָאָהוּ אַחַד הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בַּחוּץ, מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים, וַיִּתְפֹּשׂ בּוֹ וַיְחַנְּקֵהוּ וַיִפַצִפְּצֵהוּ וַיּעַשׂ אוֹתוֹ כָלָה.
וְהַצִּפּוֹר עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וַתְּחַכֶּה וְהִנֵּה אֵין מְבַשֵּׁל עוֹד. וַתֶּחֱרַד הַצִּפּוֹר וַתִּלָּפֵת, וְתִקְרָא וַתְּבַקֵּשׁ, וְלֹא יָכְלָה עוֹד לִמְצֹא אֶת מְבַשְּׁלָהּ. וְיַעַן אֲשֶׁר לֹא נִזְהֲרָה הֵיטֵב, וַתִּפֹּל אֵשׁ בָּעֵצִים וַתְּהִי שְׁרֵפָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַתְּמַהֵר הַצִּפּוֹר וַתֵּחָפֵז לְהָבִיא מַיִם וְיִפֹּל הַדְּלִי אֶל הַבְּאֵר, וְגַם הִיא נָפְלָה עִמּוֹ יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְחַזֵּק וַתִּטְבַּע בַּבְּאֵר וַתָּמֹת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.