בְּאַחַת הָאֲרָצוֹת הָיָה כָל־הָעָם מִסָּבִיב מִתְאוֹנֵן מְאֹד מְאֹד. חֲזִיר־פֶּרֶא עֹלֶה מִן היַּער וּמְכַרְסֵם כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר לָאִכָּרִים וְאֶת הַבְּהֵמָה יִטְרֹף וְאֶת הָאָדָם יְשַׁסּע בְּמַלְתְּעוֹתָיו. אָז הֶעֱבִיר הַמֶּלֶךְ קוֹל בָּאָרֶץ, כִּי מִי אִישׁ אֲשֶׁר יִגְאַל אֶת הָאָרֶץ מִן הַמַּכָּה הַזֹּאת וְנִּתַּן לוֹ שָׂכָר רָב. אַךְ הַחַיָּה הָרָעָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה מְאֹד, וְלֹא מָצָא אִישׁ אֶת לִבּוֹ לִקְרֹב אֶל הַיַּעַר אֲשֶׁר שָׁם יִשְׁכֹּן. וַיּוֹסֵף הַמֶּלֶךְ וַיַעֲבֵר קוֹל שֵׁנִית לֵאמֹר: מִי אִישׁ אֲשֶׁר יִלְכֹּד אֶת חֲזִיר־הַיַּעַר אוֹ הָרֹג יַהַרְגֶנּוּ וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ יְחִידָתוֹ לְאִשָּׁה.
וּבָאָרֶץ הָיוּ שְׁנֵי אַחִים, בְּנֵי אִישׁ עָנִי, וַיָבֹאוּ שְׁנֵיהֶם לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ לְהַגִּיד כִּי נְכוֹנִים הֵם לָשִׂים נַפְשָׁם בְּכַפָּם, אוּלַי יַצְלִיחוּ. וַיְהִי הַבְּכוֹר אִישׁ עָרוּם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר מִגַּאֲוָה וּמִגֹּדֶל־לֵב, וְהַצָּעִיר אִישׁ תָּמִים וְנִבְעַר, הָעֹשֶׂה מִלֵּב טוֹב. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ: “קוּמוּ וּלְכוּ שְׁנֵיכֶם הַיַּעֲרָה מִשְּׁנֵי עֲבָרִים, אֶחָד מֵעֵבֶר מִזֶּה וְאֶחָד מֵעֵבֶר מִזֶּה, כִּי כָכָה תִמְצְאוּ אֶת הַחַיָּה אֶל־נָכוֹן”. וַיֵּלֶךְ הַבְּכוֹר מִן הַמַּעֲרָב וְהַצָּעִיר הָלַךְ מִן הַמִּזְרָח. וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכֶת הַצָּעִיר רְגָעִים אֲחָדִים, וַיִּמְצָאֵהוּ גַּמָּד בַּדֶּרֶךְ וּבְיָדוֹ חֲנִית שְׁחוֹרָה, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: “כִּי לִבְּךָ תָמִים וְרוּחֲךָ טָהוֹר, לָכֵן אָנֹכִי נוֹתֵן לְךָ אֶת הַחֲנִית הַזֹּאת; בָּהּ תַּעֲרֹךְ אֶל הַחֲזִיר וְיָכָלְתָּ אוֹתוֹ, וְלְךָ לֹא יְאֻנֶּה רָע”. וַיּוֹדֶה הַנַּעַר לָאִישׁ וַיָּשֶּׂם אֶת הַחֲנִית עַל שִׁכְמוֹ וַיֵּלֶךְ וְלֹא יָדַע פָּחַד. הוּא הוֹלֵךְ רְגָעִים מְעַטִּים וְעֵינָיו רָאוּ אֶת הַחֲזִיר מֵרָחוֹק. וְהַחֲזִיר הִשְׂתָּעֵר עָלָיו בַּחֲמת־קֶצֶף גְּדוֹלָה. וַיֵּט הַנַּעַר אֶת חֲנִיתוֹ, וְלֹא רָאָה הַחֲזִיר מֵרֹב חֵמָה וַיִּפֹּל עַל הַחֲנִית, וַיִּקָּרַע לִבּוֹ לִשְׁנָיִם וַיִּפֹּל מֵת. וְהַנַּעַר לָקַח אֶת הַנְּבֵלָה וַיְשִׂמֶנָּה עַל שִׁכְמוֹ וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ הָעִירָה, לְמַעַן הָבִיא אֶת שְׁלָלוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ.
וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן הַיַּעַר מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וַיַּרְא וְהִנֵּה מִמּוּל בִּמְבוֹא הַיַּעַר וַאֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים יַיִן, חוֹגְגִים וּשְׂמֵחִים. וְהִנֵּה אָחִיו הַבְּכוֹר יוֹשֵׁב בַּבַּיִת הַהוּא, כִּי בָא בוֹ טֶרֶם יָבוֹא הַיַּעֲרָה כִּי אָמַר: הֵן הַחֲזִיר לֹא יִמָּלֵט, לָכֵן אֵשֵׁב פֹּה מְעַט וְאֵלֵךְ וַאֲחַזֵּק לִבִּי, לְמַעַן יָקוּם בִּי רוּחַ. וְהָיָה בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָחִיו הַצָּעִיר בָּא מִן הַיַּעַר וּשְׁלָלוֹ עַל שִׁכְמוֹ, וְלֹא יָדַע עוֹד מְנוּחָה בְּנַפְשׁוֹ מִקִּנְאָה וּמֵרֹעַ־לֵב, וַיִּקְרָא לוֹ וְיֹאמַר: “סוּר נָא הֵנָּה אָחִי הַנֶּחְמָד וְהִנָּפֶשׁ פֹּה וְסָעַדְתָּ אֶת לִבְּךָ בְּכוֹס יַיִן”. וְהַצָּעִיר לֹא הִבִּיט וְיֵלֵךְ וַיָּסַר הַבַּיְתָה וַיְסַפֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֶת־דְּבַר הַחֲנִית אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַגַּמָּד נְדִיב־הַלֵּב וְכִי הָרַג בַּחֲנִית הַזֹּאת אֶת חֲזִיר־הַיַּעַר, וַיַּעַצְרֵהוּ אָחִיו הַבְּכוֹר עַד הָעֶרֶב, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיְהִי בִּהְיוֹת הַחֹשֶׁךְ וְהֵם עוֹבְרִים אֶת הַגֶּשֶׁר אֲשֶׁר עַל הַמַּיִם, וְיִתְּנֵהוּ הַבְּכוֹר לַעֲבוֹר לְפָנָיו וְהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, וַיֶּהְדֳּפֵהוּ פִתְאֹם מֵאָחוֹר וַיַּפִּילֵהוּ, וַיִּפֹּל הַצָּעִיר מֵת אֶל הַמַּיִם. וְהַבְּכוֹר מָשָׁה אֶת פִּגְּרוּ מִן הַמַּיִם וַיִּקְבְּרֵהוּ אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁר, וְאֶת נִבְלַת הַחֲזִיר שָׂם עַל שִׁכְמוֹ וַיְבִיאֶהָ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְלַמֶּלֶךְ הִגִּיד כִּי הוּא הַהֹרֵג אֶת הַחֲזִיר, וַיִּקַּח לוֹ אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה. וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ כִּי לֹא שָׁב הַצָּעִיר, וְיֹאמַר הַבְּכוֹר: “אָכֵן חֲזִיר־הַיַּעַר טְרָפֵהוּ” − וְיַאֲמִין כָּל אִישׁ.
אַךְ מֵעִם אֱלֹהִים לֹא נִסְתָּר דָּבָר, וְגַם הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַזֶּה נָגַהּ אוֹר עָלָיו. וַיְהִי מִקֵּץ שָׁנִים רַבּוֹת וְאַחַד הָרֹעִים בָּא עִם עֶדְרוֹ עַד מֵאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁר וַיַּרְא וְהִנֵּה בַחוֹל עֶצֶם קְטַנָּה לְבָנָה מִשֶּׁלֶג, וַיָּרֶם אוֹתָהּ וְיֹאמַר: "רַק זֹאת תִּצְלַח לִי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה פֶּה לָשִׂים עַל־פִּי חֲלִילִי, וַיַּעַשׂ אֶת הַפֶּה וַיִּפְעָלֶנוּ בְשַׂכִּינוֹ וַיְשִׂימֶנוּ עַל־פִּי חֲלִילוֹ וַיְהִי כִּי חִלֵּל בּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְהִנֵּה פֶלֶא: הֵחֵל הֶחָלִיל לְנַגֵּן מֵאֵלָיו לֵאמֹר:
"הוֹי, רֹעֶה יְקָרִי,
עֶצֶם זֹאת עַצְמִי הִיא וּבְשָׂרִי,
כִּי אָחִי הֲרָגָנִי
וְעִם־הַגֶּשֶׁר קְבָרָנִי,
לָקַח חֲזִירִי וַיֵּלֶךְ,
וַיִּקַּח אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ".
וְהָרֹעֶה אָמַר: “מַה־נִּפְלָא הֶחָלִיל הַזֶּה הַמְּנַגֵּן מֵאֵלָיו! אֵלְכָה־נָא וְאָבֵא אֶת־זֶה אֶל הַמֶּלֶךְ”. וַיְהִי כְּבֹאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיָּחֶל הֶחָלִיל שֵׁנִית לְנַגֵּן אֶת נְגִינָתוֹ. וְהַמֶּלֶךְ הֵבִין אֶת הַדְּבָרִים, וַיְצַּו וַיַּחְפְּרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁר, וְיִמְצְאוּ אֶת שֶׁלֶד הֶהָרוּג כֻּלּוֹ. וְלֹא יָכוֹל הָאָח הַפּוֹשֵׁעַ לְכַחֵשׁ עוֹד, וַיְשִׂימוּהוּ בְשַּׂק וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַמַּיְמָה חַי וַיִּטְבָּע, וְאֶת עַצְמוֹת הַנִּרְצָח לָקְחוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתָן בְּמִבְחָר הַקְּבָרִים בְּכָבוֹד גָּדוֹל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.