הָיֹה הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ בֵית־טַחֲנָה, וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ הָלֹךְ וְהִוָּרֵשׁ¹ מִיּוֹם אֶל יוֹם, וְלֹא הָיָה לוֹ עוֹד דָּבָר בִּלְתִּי

אִם בֵּית־הַטַּחֲנָה וְעֵץ־תַּפּוּחִים גָּדוֹל אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הַבָּיִת. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא הַטּוֹחֵן הַיַּעֲרָה לְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים, וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ זָקֵן וְזָר אֲשֶׁר אֶת פָּנָיו לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: “מַה לְּךָ לְעַנּוֹת נַפְשְׁךָ וּלְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים כָּל הַיּוֹם? הִנֵּה אָנֹכִי מַעֲשִׁיר אוֹתְךָ וּמְמַלֵּא אֶת בֵּיתְךָ כֶּסֶף וְזָהָב, אִם רַק תִּשָּׁבַע לִי כִּי אֶת הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי בֵית־הַטַּחֲנָה תִּתֵּן לִי לִהְיוֹת לִי עַד עוֹלָם”. וְהַטּוֹחֵן חָשַׁב בְּלִבּוֹ: “מַה־זֶּה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי בֵית־הַטַּחֲנָה? הֲלֹא עֵץ־הַתַּפּוּחַ!” וַיִּשָּׂבַע לוֹ וַיֹּאמֶר: “כֵּן”, וַיִכְתֹּב וַיַּחְתֹּם עַל דְּבָרָיו. וְהָאִישׁ הַזָּר נָתַן פִּתְאֹם קוֹל שְׂחוֹק לַעַג וְיֹאמַר: “מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים אָבֹא וְאֶקַּח אֶת אֲשֶׁר לִי” − וְיֵלֵךְ. וַיְהִי כְּבֹא הַטּוֹחֵן הַבַּיְתָה, וַתֵּצֵא אִשְׁתּוֹ לִקְרָאתוֹ וְתֹּאמַר: “הַגִּידָה־נָא לִי, טוֹחֵן, אֵי־מִזֶּה לָנוּ פִתְאֹם כָּל הָעשֶׁר הָרַב אֲשֶׁר מָלֵא בֵיתֵנוּ אוֹתוֹ? כָּל אַרְגָּזֵינוּ וַאֲרוֹנוֹתֵינוּ מָלְאוּ כֶסֶף וְזָהָב וְכָל טוֹב, וְאִישׁ לֹא הֱבִיאָם שָׁמָּה, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה”. וְהַטּוֹחֵן עָנָה: “עַל־פִּי הָאִישׁ הַזָּר הָיָתָה שׂוּמָה², אֲשֶׁר פְּגָשַׁנִי בַּיַּעַר וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֶת־לִי אוֹצְרוֹת מְלָכִים תַּחַת אֲשֶׁר אֶתֵּן לוֹ אֶת הָעוֹמֵד מֵאַחֲרֵי בֵית־הַטַּחֲנָה, וַאֲנִי דִמִּיתִי: הֵן יָכֹל נוּכַל לָתֵת לוֹ אֶת הַתַּפּוּחַ תַּחַת כָּל הָעשֶׁר הַגָּדוֹל הַזֶּה!”. “הוֹי אִישִׁי − קָרְאָה הָאִשָּׁה בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה − מֶה עָשִׂיתָ? הֵן הַשָּׂטָן הָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר פְּגָשְׁךָ, וְלֹא אֶל הָעֵץ הָיָה לִבּוֹ בְּדַבְּרוֹ, כִּי־אִם אֶל בִּתֵּנוּ, כִּי הִיא אֲשֶׁר עָמְדָה בָּרֶגַע הַהוּא מֵאַחֲרֵי בֵית־הַטַּחֲנָה וַתְּטַאטֵא אֶת הֶחָצֵר!”

וּבַת הַטּוֹחֵן נַעֲרָה יָפָה מְאֹד וְיִרְאַת־אֱלֹהִים מֵאֵין כָּמוֹהָ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֶת הַדָּבָר וַתֵּשֶׁב שָׁלשׁ שָׁנִים בּוֹדֵדָה, לֹא עָשְׂתָה דָּבָר, בִּלְתִּי־אִם הִתְפַּלְּלָה אֶל אֱלֹהִים, וְכָל חֵטְא וְכָל עָוֹן רָחֲקוּ מִמֶּנָּה. וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים, כְּבֹא הַיּוֹם, אֲשֶׁר יָבֹא הַשָּׂטָן לְקַחְתָּהּ, וַתִּתְרַחֵץ הַנַּעֲרָה וַתִּתְקַדֵּשׁ, וַתַּעַשׂ לָהּ מַעְגָּל סָבִיב וַתֵּשֶׁב בְּתוֹכוֹ. וְהַשָּׂטָן בָּא בַבֹּקֶר עִם אוֹר הַיּוֹם, וַיִּגַּשׁ עַד הַמַּעְגָּל וְלֹא יָכֹל לַעֲבֹר אוֹתוֹ וְלָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ לְקָחַתָּה. וַיִּתְקַצֵּף הַשָּׂטָן מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל הַטּוֹחֵן: “הַעֲבֵר כְּרֶגַע מִבֵּיתְךָ אֶת־כָּל מַיִם, וְלֹא תִּתְרַחֵץ וְלֹא תִּתְקַדֵּשׁ עוֹד, וּמָחָר אָבֹא וְאֶקָּחֶנָּה”. וַיִּירָא הַטּוֹחֵן יִרְאָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא יָדַע אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַשָּׂטָן לוֹ, וַיַעֲבֵר מִן הַבַּיִת אֶת כָּל הַמָּיִם. וַיְהִי מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר וַיָּבֹא הַשָּׂטָן שֵׁנִית לְקָחַתָּה. וְהַנַּעֲרָה בָּכְתָה כָל הַלַּיְלָה וְדִמְעוֹתֶיהָ יָרְדוּ עַל יָדֶיהָ וַתִּטָּהַרְנֶה, וְלֹא יָכֹל הַשָּׂטָן לָגֶשֶׁת גַּם הַפָּעַם. וַיִּתְקַצּף הַשָּׂטָן מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל הַטּוֹחֵן: קַצֵּץ אֶת יָדֶיהָ וְלֹא תִטָּהַרְנָה עוֹד, וּמָחָר אָבֹא וְאֶקָּחֶנָּה“. וְהַטּוֹחֵן חָרַד מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, וַיֵּבְךְ וְיֹאמַר: אֵיךְ אֲקַצֵּץ אֶת יָדֶיהָ וַאֲנִי אָבִיהָ?”, אַךְ הַשָּׂטָן קָרָא: “אִם תַּמְרֶה אֶת פִּי, וְאֶקָּחֲךָ אוֹתְךָ תַּחְתֶּיהָ!” וְהַטּוֹחֵן אִישׁ רְפֵה־רוּחַ וַיִּירָא מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, וַיְהִי בְּצֵאת הַשָּׂטָן, וַיִּגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ וְיֹאמַר: "אָנָּא סִלְחִי לִי עַל כָּל הָרָע אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לָּךְ, וּבִתּוֹ נִחֲמַתְהוּ בִדְבָרֶיהָ וַתָּשֶׂם אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיְקַצְּצֵן. מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר וַיָּבֹא הַשָּׂטָן בַּשְּׁלִישִׁית לְקַחְתָּהּ וְהַנַּעֲרָה בָּכְתָה כָל הַלַּיְלָה וַתֵּרַדְנָה דִּמְעוֹתֶיהָ עַל גַּרְדֻּמֵי יָדֶיהָ הַקְּצוּצוֹת וַיִּטַּהֲרוּ, וְלֹא יָכֹל הַשָּׂטָן לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ גַּם בַּשְּׁלִישִׁית. וַיָּסַר הַשָּׂטָן מִפָּנֶיהָ וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לָבֹא, הוּא בָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא יָכֹל, לָכֵן הָיָתָה נְקִיָּה מִמֶּנּוּ.

וְהַטּוֹחֵן חָמַל אֶת בִּתּוֹ הָאֻמְלָלָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "הַכֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאתִי בִגְלָלְךָ לָךְ אֶתְּנֵהוּ וְהָיָה לָךְ זֶה לְנֶחָמָה מְעַט, וְהַנַּעֲרָה אָמְרָה: “יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לְךָ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָשֶׁבֶת עוֹד פֹּה, לָכֵן אֵלֵךְ אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחִי לָלֶכֶת, וְהָיָה הַמְּעַט אֲשֶׁר יֶחְסַר לִי, אוֹתוֹ יִתְּנוּ לִי אַנְשֵׁי חָסֶד”. וַתְּבַקֵּשׁ וַיִּקְשְׁרוּ לָהּ אֶת גַּרְדֻּמֵי יָדֶיהָ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר יָצְאָה לַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ כָּל הַיּוֹם עַד הֱיוֹת הָעֶרֶב. בָּעֶרֶב וַתָּבֹא עַד לִפְנֵי גַּן נֶחְמָד, וַתֵּרֶא לְאוֹר הַיָּרֵחַ וְהִנֵּה הוּא מָלֵא עֲצֵי פְרִי, וְרַק מָבוֹא אֵלָיו אַיִן, כִּי נַחַל־מַיִם סְבָבָהוּ. וְהִיא עֲיֵפָה מְאֹד אַחֲרֵי לֶכְתָּהּ כָּל הַיּוֹם וְהָרָעָב הֵצִיק לָהּ, וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: מִי יִתֶּן וְהָיִיתִי בְּתוֹךְ הַגַּן, לְמַעַן אֹכַל מִפִּרְיוֹ וְלֹא תִתְעַטֵּף³ בִּי נַפְשִׁי בָּרָעָב! וַתֵּבְךְ וַתְּפָרֵשׂ אֶת כַּפֶּיהָ וַתִּתְפַּלֵּל. וַיָּבֹא מַלְאָךְ אֲדֹנָי וַיִּסְגֹּר אֶת אַחַת הָאֲרֻבּוֹת אֲשֶׁר בַּמַּיִם, וַתֶּחֱרַב הַתְּעָלָה, וַתַּעֲבֹר הַנַּעֲרָה אֶת הַנַּחַל בְּרָגֶל. וַתָּבֹא אֶל הַגַּן וְהַמַּלְאָךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ − וְהִיא טֶרֶם תֵּדַע, כִּי בָאָה אֶל גַּן הַמֶּלֶךְ. וַתֵּרֶא עֵץ עֹשֶׂה אֲגָסִים יָפִים, וְהָאֲגָסִים סְפוּרִים כֻּלָּם, אֲשֶׁר לֹא יֶחְסַר וְלֹא יִגָּנֵב מֵהֶם אַף אֶחָד. וַתִּגַּשׁ אֶל הָעֵץ וַתִּקְטֹף בְּפִיהָ אֲגָס וְתֹאכַל, לְבַעֲבוּר שְׁבֹר אֶת רַעֲבוֹנָהּ. וְלֹא אָכְלָה בִּלְתִּי־אִם אֶחָד. וְהַגַּנָּן רָאָה אֶת הַדָּבָר מֵרָחוֹק, וְהִנֵּה מַלְאָךְ אֱלֹהִים נִצָּב עָלֶיהָ, וַיִּירָא לְנַפְשׁוֹ וַיַּחְשֹׁב כִּי לֹא נַעֲרָה הִיא בִּלְתִּי־אִם רוּחַ, וְלֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל וּלְדַבֵּר אֶל הָרוּחַ. וְהַנַּעֲרָה אַחֲרֵי אָכְלָהּ אֶת הָאֲגָס וַתִּשְׂבַּע, וַתֵּלֶךְ וַתִּתְחַבֵּא תַּחַת הַשִּׂיחִים. וַיְהִי מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לוֹ הַגַּן בָּא וַיִּסְפֹּר אֶת הָאֲגָסִים וַיַּרְא וְהִנֵּה נִפְקַד⁴ הָאֶחָד, וַיִּשְׁאַל אֶת הַגַּנָּן אַיֵּה הוּא, כִּי אַרְצָה לֹא נָפַל מִן הָעֵץ, וְהוּא אֵינֶנּוּ. וַיַּעַן הַגַּנָּן וְיֹאמַר: “בָּא רוּחַ בַּלַּיְלָה, אֲשֶׁר יָדַיִם אֵין לוֹ, וְיֹאכַל אֶת הָאֲגָס בְּפִיו”. וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ: “אֵיךְ בָּא הָרוּחַ וְאֵיךְ עָבַר אֶת הַנַּחַל, וְאָנָה פָּנָה אַחֲרֵי אָכְלוֹ אֶת הָאֲגָס?” וַיַּעַן הַגַּנָּן: “מַלְאָךְ בָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וְהוּא לָבוּשׁ מְעִיל לָבָן, וַיִּסְגֹּר אֶת הָאֲרֻבָּה אֲשֶׁר בַּמַּיִם וַתֶּחֱרַב הַתְּעָלָה וַיַעֲבֹר הָרוּחַ אוֹתָהּ, וַאֲנִי יָרֵאתִי מִפְּנֵי הַמַּרְאֶה וְלֹא קָרָאתִי וְלֹא דִּבַּרְתִּי דָבָר, וְהָרוּחַ אַחֲרֵי אָכְלוֹ אֶת הָאֲגָס הָלַךְ וַיֵּעָלֵם”. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: “עִמְּךָ אָלִין פֹּה הַלַּיְלָה וְאֶרְאֶה אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה”.

וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ אֶל הַגַּן וַיָּבֵא עִמּוֹ אִישׁ קָדוֹשׁ, לְבַעֲבוּר יִהְיֶה לְמֵלִיץ בֵּינוֹ וּבֵין הָרוּחַ. וְיֵשְׁבוּ שְׁלָשְׁתָּם תַּחַת הָעֵץ וַיְחַכּוּ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְהַנַּעֲרָה יָצְאָה מִמַּחֲבוֹאָהּ מִתַּחַת הַשִּׂיחִים וַתָּבֹא בַּלָּאט וַתִּגַּשׁ אֶל הָעֵץ וַתִּקְטֹף בְּפִיהָ אֲגָס וַתֹּאכַל. וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בִּלְבוּשׁוֹ הַלָּבָן עוֹמֵד עָלֶיהָ. וַיַּרְא הַקָּדוֹשׁ וַיָּקָם וְיֹאמַר: “הֲמֵאֱלֹהִים אַתְּ בָּאָה אוֹ מִן הָאֲדָמָה? הָרוּחַ אַתְּ אוֹ אִם אָדָם?” וְהַנַּעֲרָה עָנְתָה: “לֹא רוּחַ אָנֹכִי כִּי־אִם אֻמְלָלָה מִבְּנוֹת אָדָם, עֲזוּבָה אָנֹכִי מִכָּל וְרַק אֱלֹהִים לֹא עֲזָבַנִי”. וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: “אִם עֲזוּבָה אַתְּ מֵאָדָם, אָנֹכִי לֹא אֶעֶזְבֵךְ”. וַיִּקַּח אוֹתָהּ עִמּוֹ אֶל הֵיכָלוֹ, וַיַּרְא כִּי נֶחְמָדָה הִיא וְיִרְאַת־אֱלֹהִים, וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיְצַּו וַיַעֲשׂוּ לָהּ יְדֵי זָהָב תַּחַת יְדֵי הַבָּשָׂר וַיִּקַּח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה וְהַמֶּלֶךְ יָצָא לְמִלְחָמוֹת וַיַּפְקֵד אֶת הַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה בְּיַד אִמּוֹ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “כִּי תֵלֵד בֵּן וְשַׂמְתְּ עָלֶיהָ אַתְּ עֵינֵךְ לְטוֹבָה וְכִלְכַּלְתְּ אוֹתָהּ וּפִנַּקְתְּ אוֹתָהּ הֵיטֵב וּבִשַּׁרְתְּ לִי אֶת הַדָּבָר כְּרָגַע”. וְהַמַּלְכָּה יַלְדָּה בֵּן, נֶחְמָד לְמַרְאֶה וִיפֵה־עֵינַיִם, וַתְּמַהֵר אֵם הַמֶּלֶךְ וַתִּכְתֹּב אֵלָיו מִכְתָּב וַתְּבַשֵּׂר אוֹתוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה. וְהַצִּיר הַהוֹלֵךְ עִם הַמִּכְתָּב יָשַׁב בַּדֶּרֶךְ עַל שְׂפַת נַחַל, כִּי עָיֵף בְּלֶכְתּוֹ, וַיֵּרָדַם וַיִּישַׁן. וַיָּבֹא הַשָּׂטָן, כִּי כָל־הַיָּמִים חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת עַל הַמַּלְכָּה וְלֹא חָדַל, וַיִּגְנֹב אֶת הַמִּכְתָּב וַיְמִירֵהוּ בְאַחֵר, וַיְהִי כָתוּב בּוֹ: אֲשֶׁר יָלְדָה הַמַּלְכָּה מִפְלֶצֶת וְלֹא אָדָם. וַיֶּחֱרַד הַמֶּלֶךְ מְאֹד בְּקָרְאוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, וּבְכָל זֶה כָּתַב בְּמִכְתָּבוֹ אֲשֶׁר עָנָה כִּי יְכַלְכְּלוּ אֶת הַמַּלְכָּה הֵיטֵב וִיפַנְּקוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב עַד שׁוּבוֹ. וְהַצִּיר הַהוֹלֵךְ עִם הַמִּכְתָּב יָשַׁב שֵׁנִית בַּדֶּרֶךְ עַל שְׂפַת הַנַּחַל כְּבָרִאשׁוֹנָה, וַיֵּרָדַם וַיִּישַׁן. וַיָּבֹא הַשָּׂטָן גַּם הַפַּעַם וַיִּגְנֹב אֶת הַמִּכְתָּב וַיָּשֶּׂם בְּחֵיק הָאִישׁ מִכְתָּב אַחֵר וּבוֹ כָתוּב לֵאמֹר: אֲשֶׁר יָמִיתוּ אֶת הַמַּלְכָּה וְאֶת בְּנָהּ כְּרָגַע. וַיְהִי כִּקְרֹא אֵם הַמֶּלֶךְ הַזְּקֵנָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְתֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְלֹא הֶאֱמִינָה, וַתִּכְתֹּב אֶל הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב שֵׁנִי, וְלֹא קִבְּלָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב עוֹד, כִּי הֶחֱלִיף הַשָּׂטָן כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הַמִּכְתָּבִים אֲשֶׁר בְּיָד הַצִּיר, וּבַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן הָיָה כָתוּב: אֲשֶׁר תִּקַּח אִמּוֹ אֶת לְשׁוֹן הַמַּלְכָּה הַמּוּמָתָה וְאֶת עֵינֶיהָ וְהִצְפִּינָה אוֹתָן עַד בֹּא הַמֶּלֶךְ, לִהְיוֹת לְאוֹת.

וְאֵם הַמֶּלֶךְ הַזְּקֵנָה בָּכְתָה עַל־דְּבַר הַדָּם הַנָּקִי אֲשֶׁר יִשָּׁפֵךְ, וַתְּצַו וַיָּבִיאוּ לָהּ בַּלַּיְלָה אַיָּלָה וַתִּכְרֹת מִמֶּנָּה אֶת לְשׁוֹנָהּ וְאֶת עֵינֶיהָ וַתַּצְפִּינֵן, וְאֶל הַמַּלְכָּה אָמְרָה: “לֹא אוּכַל לַהֲמִיתֵךָ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אַךְ חָלִילָה מִמֵּךְ לְהוֹסִיף לָשֶׁבֶת פֹּה. קוּמִי וּלְכִי עִם הַנַּעַר אֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשָּׂאֵךְ רוּחֵךְ וְלֹא תּוֹסִיפִי עוֹד לָשׁוּב עַד עוֹלָם”. וַתָּשֶׂם אֶת הַיֶּלֶד עַל שִׂכְמָהּ וַתִּקְשְׁרֵהוּ אֵלֶיהָ וַתֵּבְךְ הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה מְאֹד מְאֹד וַתֵּלַךְ. וַתָּבֹא הָאִשָּׁה עִם בְּנָהּ עַד לְיַעַר גָּדוֹל וְעָבֹת, וַתִּפְרֹשׂ אֶת כַּפֶּיהָ וַתִּתְפַּלֵּל. וַיֵּרָא אֵלֶיהָ מַלְאַךְ אֲדוֹנָי, וַיָּבֵא אוֹתָהּ לְבַיִת קָטָן, וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת לוּחַ וְכָתוּב עָלָיו: “פֹּה מִשְׁכָּן לְכָל אָדָם”. וּמִן הַבָּיִת יָצְאָה אִשָּׁה, לְבָנָה כַּשֶּׁלֶג וְתֹאמַר: “שָׁלוֹם לָךְ, מַלְכָּה”, וַתְּבִיאֶהָ אֶל הַבַּיִת. וַתְּפַתַּח הָאִשָּׁה הַזָּרָה אֶת מוֹסְרוֹת הַנַּעַר וַתִּקָּחֵהוּ מֵעַל שֶׁכֶם אִמּוֹ וַתְּנִיקֵהוּ, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ עַל מִטָּה צְחוֹרָה⁵. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה: “מִי זֶה הִגִּיד לָךְ כִּי מַלְכָּהּ הָיִיתִי?” וַתַּעַן הָאִשָּׁה הַלְּבָנָה: “מִגַּן־עֵדֶן אָנֹכִי וֵאלֹהִים שְׁלָחַנִּי לִהְיוֹת מֵינֶקֶת לִבְנֵךָ וּלְכַלְכֵּל אוֹתָךְ, וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה בָּנוּ מַלְאָכִים בַּלַּיְלָה לִהְיוֹת לָךְ לְמִסְתּוֹר”. וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁבַע שָׁנִים, וֵאלֹהִים בֵּרַךְ אוֹתָהּ וַתְּחִלֶּינָה יָדֶיהָ הַקְּצוּצוֹת לְצַמֵּחַ.

וַיְהִי מִקֵּץ הַיָּמִים וְהַמֶּלֶךְ שָׁב מִמִּלְחֲמוֹתָיו וַתְּהִי רֵאשִׁית חֶפְצוֹ לִרְאוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בְּנוֹ. וְאִמּוֹ שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים וַתֵּבְךְ וַתִּקְרָא: “הוֹי אִישׁ רַע־לֵב, לָמָּה־זֶה כָּתַבְתָּ אֵלַי וַתְּצוֵּנִי לִשְׁפֹּךְ דְּמֵי שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת נְקִיּוֹת?” וַתַּרְאֵהוּ אֶת שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים אֲשֶׁר הָיְתָה בָם יָד הַשָּׂטָן בְּמַעֲלוֹ, וַתּוֹסֶף וַתֹּאמַר: “עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתַנִי”, וַתַּרְאֵהוּ גַם אֶת שְׁנֵי הָאוֹתוֹת: אֶת הַלָּשׁוֹן וְאֶת הָעֵינַיִם. וַיֵּבְךְ הַמֶּלֶךְ בְּכִי גָּדוֹל עַל אִשְׁתּוֹ וְעַל בְּנוֹ, וַתַּחְמֹל עָלָיו הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק וַתֹּאמַר: “הִנָּחֵם בְּנִי, עוֹד אִשְׁתְּךָ חַיָּה וְגַם בִּנְךָ חָי, הִנֵּה צִוִּיתִי לִשְׁחֹט אַיָּלָה בַּסֵּתֶר וּמִמֶּנָּה לָקַחְתִּי אֶת הָאוֹתוֹת וְאֶת אִשְׁתְּךָ קָרָאתִי וָאָשִׂים עַל שִׂכְמָהּ אֶת הַיֶּלֶד וָאֶקְשְׁרֵהוּ אֵלֶיהָ וָאֲצַוֶּנָה לָלֶכֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר יִשָּׁאֶנָּה הָרוּחַ, וְרַק הִשָּׁמֵר תִּשָּׁמֵר לְנַפְשָׁהּ מִשּׁוּב הֵנָּה עַד עוֹלָם לְבַעֲבוּר הִסָּתֵר מִפְּנֵי זַעְמֶךָ”. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אֵלְכָה־נָא גַם אֲנִי כָּל עוֹד הַתְּכֵלֶת בַּשָּׁמַיִם, לֹא אָנוּחַ וְלֹא אַרְגִּיעַ, לֹא אֹכַל וְלֹא אֵשְׁתְּ עַד אִם מָצָאתִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בְּנָהּ, וְלוּ רַק לֹא מֵתוּ בָרָעָב בְּרָב־הַיָּמִים".

וְהַמֶּלֶךְ יָצָא לַדֶּרֶךְ וַיַעֲבֹר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וְּלְרָחְבָּהּ, וַיֵּלֶךְ שֶׁבַע שָׁנִים וַיְבַקֵּשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּכָל הַמְּעָרוֹת וּבִסְעִיפֵי⁶ כָל הַסְּלָעִים, וְלֹא מְצָאָהּ, וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ כִּי מֵתָה הִיא וּבְנָהּ בָּרָעָב. לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה כָל הַיָּמִים, וֵאלֹהִים נָתַן לוֹ כֹחַ לִחְיוֹת. וַיְהִי מִקֵּץ הַיָּמִים וַיָּבֹא עַד הַיַּעַר הַגָּדוֹל וַיִּמְצָא אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן, וַיַּרְא אֶת הַלּוּחַ אֲשֶׁר עַל שַׁעַר הַבַּיִת וְכָתוּב עָלָיו: “פֹּה מִשְׁכָּן לְכָל אָדָם”. וְהָאִשָּׁה הַלְּבָנָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וַתְּבָרְכֵהוּ בְשָׁלוֹם וַתֹּאמַר: “שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”, וַתִּשְׁאָלֵהוּ: אֵי־מִזֶּה בָא? וְהַמֶּלֶךְ עָנָה: “שֶׁבַע שָׁנִים אָנֹכִי עוֹבֵר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וְּלְרָחְבָּהּ וּמְבַקֵּשׁ אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בְּנָהּ, וְאֶת מְקוֹמָם לֹא אֵדַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה”. וַתִּתֵּן לוֹ הָאִשָּׁה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלֹא קִבֵּל, וַיְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לָנוּחַ מְעַט, וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם וְאֶת פָּנָיו כִּסָּה בִשְׂמִיכָה.

וְהָאִשָּׁה הַלְּבָנָה בָּאָה אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר שָׁם הַמַּלְכָּה וּבְנָהּ, וְהַמַּלְכָּה קָרְאָה לִבְנָהּ שֵׁם בֶּן־אוֹנִי, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלֶיהָ: “קוּמִי צְאִי אַתְּ וּבְנֵךְ, כִּי בַעְלֵךְ בָּא”. וַתֵּצֵא הַמַּלְכָּה וַתֵּרֶא אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְהַשְּׂמִיכָה שָׁמְטָה מֵעַל פָּנָיו, וַתֹּאמֶר לִבְנָהּ: “לֵךְ, בֶּן־אוֹנִי, וְהָרֵם אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל הָאָרֶץ וְכִסִּיתָ בָּהּ אֶת פְּנֵי אָבִיךָ”. וְהַנַּעַר הֵרִים אֶת הַשְּׂמִיכָה וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַדְּבָרִים בְּעוֹדוֹ יָשֵׁן, וַיָּשָׁב וַיַּפֵּל אֶת הַשְּׂמִיכָה אָרְצָה. וְהַנַּעַר נִלְאָה⁷ מֵהָרִים אוֹתָהּ שֵׁנִית וְיֹאמַר: “אֵיךְ זֶה אֲכַסֶּה אֶת פְּנֵי אָבִי, וְאַתְּ, אִמִּי, הִגַּדְתְּ לִי כִּי אֵין לִי אָב!” וְהַמֶּלֶךְ בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹרֵר וַיִּשְׁאַל: “מִי אַתְּ?” כִּי לֹא הִכִּירָה. וַתַּעַן וַתֹּאמַר: “אִשְׁתְּךָ אֲנִי וְזֶה בִנְךָ בֶּן־אוֹנִי”. וַיַּבֵּט אֶת יָדֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר צָמְחוּ לָהּ, וַיֹּאמַר: “יְדֵי זָהָב הָיוּ לְאִשְׁתִּי וְלָךְ הִנֵּה יְדֵי בָשָר”. וַתֹּאמַר: “אֶת יְדֵי־הַבָּשָׂר הָאֵלֶּה נָתַן לִי אֱלֹהִים בְּחַסְדוֹ, כִּי שָׁבוּ לְצַמֵּחַ”. וְהָאִשָּׁה הַלְּבָנָה יָצְאָה אֶל הַחֶדֶר וַתָּבֵא אֶת יְדֵי הַזָּהָב וַתַּרְאֵן לוֹ, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ כִּי אִשְׁתּוֹ הִיא וְזֶה בְנָהּ וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְהִי שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב וַיֹּאמַר: “אֶבֶן גְּדוֹלָה נָגֹלָּה מֵעַל לִבִּי”. וַתִּתֵּן לָהֶם הָאִשָּׁה הַלְּבָנָה לֶאֱכֹל עוֹד הַפַּעַם, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, וְאַחַר־כֵּן קָמוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל אִמּוֹ הַזְּקֵנָה, וַיִּשְׂמְחוּ כֻלָּם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה חָגְגוּ אֶת חַג חֲתֻנָּתָם שֵׁנִית וַיִּחְיוּ בְשָׁלוֹם וּבְכָל טוֹב עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה.